ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.7 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 8769 3020469 1415487 2026-06-17T12:53:19Z Do2or 5565 3020469 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער מט||פרק א|פרק ב|}} ==פרק א== מהדורא רביעית למה"ר חיים וויטאל זלה"ה הנה נתבאר איך כל העולמות בכללן הם פרצוף א' בעצמות וכלים ומלבושים. ואמנם כל עולם בפ"ע דרך פרט יש לו כל אלו הבחי' שהם עצמות וכלים ומלבושים, וכעד"ז כל פרט ופרט מהם מתחלק ע"ד הנ"ל, וזכור זה ולא תצטרך להזכירו בכל פעם ופעם. וזה רמוז בפ' תולדות קל"ד. והנה נבאר עתה מעולם האצילות ממנו ולמטה: כי הנה באצילות יש בו נרנח"י ואיברים של גוף הנקראים כלים. ויען היחידה וחיה הם מקיפים לכן לא היו גם הכלים רק ג' בחי' שהם נגד נר"ן הפנימים. וכבר ידעת כי המוח כלי לנשמה והלב לרוח והכבד לנפש והנשמה מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים וזהו נקרא גדלות ז"א שהם מוחין ואח"כ רוח מתפשט בלב ומשם ולמטה בכל הגוף וזה הכלי האמצעי הנקרא יניקה כי הלב בו"ק הוא עומד שהוא יניקה ומלביש על הנשמה ועל המוח ומכסהו ע"כ אין הנשמה ניכרת אלא במוח כי בגוף נעלמת ואח"כ הנפש מתפשט תוך הכבד ומשם ולמטה מלבשת על הרוח והלב ולכן אין הרוח ניכר אלא בלב וזהו על סדר שרשיהן שידעת איך כל האצילות כך הוא שבינה שהיא נשמה חציה מגולה וחציה נעלמת בז"א שהוא רוח וכן ז"א חציו מגולה וחציו מכוסה בנוקבא שהיא הנפש נמצא כי התפשטות כלי המוח בכל הגוף הם סוד הגידין בלתי חלל מבפנים וסוד מוח העצמות ועליהן הם הוורידין הנקראים עורקים הדופקים בלי דם אלא בתוכם רוח הלב ואלו מלבישין את הגידין הנ"ל הנמשכים מהמוח ואת מוח העצמות ואח"כ העורקים מלאים דם הנמשכים מהכבד אלו מלבישין את העורקים בלתי דם כנודע מחכמי הניתוח כי העורקים הדופקים הם תחת העורקים של הדם, הרי נתבאר איך הם ג' כלים זה תוך זה והם בחי' עיבור יניקה ומוחין והם כלים לנר"ן כי היחידה וחיה אין כנגדן כלים יען אינם פנימים ועליהם סובבת הבשר וחופפת עליהם ונקרא בשרא סומקא והוא סוד החשמ"ל המקיף לכל הכלים. וזהו כעין החשמ"ל מתוך האש אשא סומקא והוא סוד בשרא סומקא. ואח"כ העור והוא עץ הדעת טוב שבאצילות. והנה בשר הוא שם אלקים הסובבת ונקרא כורסייא דשביבין. והוא כי אלקים במילוי יודי"ן בגימטריא ש' וברבוע גימטריא ר' וב' כוללים גימטריא בשר. והעור נתבאר אצלינו כי הוא ר"ע ואות ו' טוב שבתוכו כנזכר בתקונים ס"ט דק"ן כי הוא עץ הדעת טו"ר אמנם באצי' הרע נפרד לחוץ כמ"ש בע"ה ואח"ז הם העולמות בי"ע והם לבושים אל האצילות כנודע והוא באופן זה כי ברדת המל' להיותה ראש לשועלים מתלבשים הגופים העליונים למטה כי כלי הפנימי של המוח לנשמה יורד בבריאה ונעשה שם נשמה אף שהיא בחי' כלי מ"מ נעשה שם נשמה לעולם שתחתיו אבל בעולם עצמו לא נעשה לעולם מבחי' כלי נשמה כי החיה והיחידה אינם מתלבשים לעולם כנ"ל וכלי האמצעי הלב כלי לרוח יורד ביצירה ונעשה שם נשמה ואז היצירה מכסה ומלביש לבריאה קצתה דוגמת הלב המכסה את המוח באצילות כנ"ל ודוגמת ז"א לבינה. וכלי החצון של כבד של נפש דאצילות הוא עצמו נעשה נשמה לעשיה, האמנם ודאי כי הנשמה שביצירה היא נשמה בערך היצירה עצמה אך כפי האמת אינו רק רוח בערך הכלות ג' עולמות בי"ע וכן נשמת העשיה אינו רק נפש בערך הכללות כי הרי באצילות היו ג' כלים לנר"ן. וצריך שתדע כי פנימיות וחיצוניות הכלים אע"פ שכל א' יש לו ג' בחינות עיבור יניקה מוחין עם כל זה כל ג' בחי' של החיצוניות נקרא גופא וכל הפנימיות נקרא מוחא בערכו כנזכר בתיקונים קכ"א. לכן ברוב הפעמים אנו קורין אל פנימיות בשם מוחין ונודע כי המוחין אינו נשמה רק גוף פנימי נמצא כי המוחין של החיצוניות נעשה בית קבול אל המוחין הפנימיות ונקרא בשם אוירין דילהון דוגמת המוחין דקטנות שנעשו קרומין אל המוחין דגדלות, וזה שכתוב בתקונים דקכ"א שמא דס"ג איהו מוחא דלגאו ג' יודי"ן ג' מוחין, ושמא דמ"ה איהו מלבר ג' אלפין ג' אוירין דמתלבשין בהון ג' מוחין: <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> tj38u9xx7w3c1061inzeh0ilxtx3f9d 106 162731 3020600 3020225 2026-06-18T05:52:26Z Nahum 68 נשלם דקס לדף בס"ד 3020600 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יז|17}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}} חַבָּרָא<ref>פרסאי</ref>, שקלה{{דקס|בכתה"י וד"פ|שקליה; ושקליה; שקל; ושקיל}} לשרגא מקמייהו<ref>שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן</ref>; אמר<ref>רבה בר בר חנה</ref>: רחמנא! או{{דקס|נ"א|אי}} בטולך<ref>או החביאנו בצילך</ref> או{{דקס|נ"א|אי}} בטולא דבר עשו<ref>או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו</ref>! למימרא דארומאי{{דקס|נוסח כל כתה"י והדפוסים הישנים|דרומאי. {{ק|והיינו הרומיים}}.}} מעלו מפרסאי? והתני רבי חייא: מאי דכתיב ([[איוב כח כג]]) אלהים הבין דרכה<ref>של תורה ולומדיה</ref> והוא ידע את מקומה<ref>היכן היא ראויה להתיישב</ref>? – יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירות{{דקס|בכרוב כתה"י|גזירות}} ארומיים{{דקס|דפו"י|רומיים. {{ק|רוב כתה"י}}: של עשו הרשע}}<ref>שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות</ref>, עמד והגלה אותם לבבל<ref>בחורבן הבית</ref>'! לא קשיא: הא מקמי דניתו חַבָּרֵי לבבל<ref>בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר</ref>, הא לבתר דאתו חברי לבבל<ref>משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל</ref>. '''אחד אומר "בפני נכתב" ושנים אומרים "בפנינו נחתם" – כשר:''' אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עֵד כתיבה<ref>דהשליח נאמן כשנים</ref> דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה, אבל מתחת ידי עדי{{דקס|בכת"י פיר' וד"י|עד}} חתימה – פסול<ref>ואף על פי ששניהם הביאוהו</ref>'; אלמא קסבר: <u>שנים</u> שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"! אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני '''שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר''' - ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?! אמר ליה: אִין! זימנין<ref>פעם אחרת</ref> אשכחיה<ref>רבי אסי לרבי אמי</ref> דיתיב וקאמר דאפילו{{דקס|ברוב כתה"י|ואפילו, {{ק|ובכת"י ג'}}: אפילו}} גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה – כשר; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים '''אֵין''' צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם". אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני '''שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר''' - טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם - מכשרי רבנן!? אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: אִין! והא זמנין לא{{דקס|בכת"י מ' וו3|זמנין סגיאין בעיי מינך ולא}} אמרת לן{{דקס|בכת"י מ' וו1,3|לי}} הכי? אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: יתד היא שלא תמוט<ref>לשון אחרון זה אמת</ref>. '''משנה:''' נכתב ביום ונחתם ביום, {{דקס|בכתי"י נ'|נכתב}}בלילה ונחתם בלילה, {{דקס|בכתי"י נ'|נכתב}}בלילה ונחתם ביום – כשר<ref>היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם</ref>; {{דקס|בכתי"י נ'|נכתב}}ביום ונחתם בלילה – פסול<ref>מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה</ref>. רבי{{דקס|בכתה"י|ור'}} שמעון מכשיר. שהיה רבי שמעון אומר: כל הגיטין<ref>של מכר ומתנה והלואה</ref> שנכתבו ביום ונחתמו בלילה – פסולין<ref>דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין</ref>, חוץ מגיטי נשים<ref>דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה</ref>. '''גמרא:''' איתמר: מפני מה תיקנו{{דקס|בד' פארה נ'|חכמים}} זמן בגיטין<ref>כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא</ref>? רבי יוחנן אמר{{דקס|בדפו"י|אומר}}: משום בת אחותו<ref>והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין – מוציאה גיטה ואומרת "גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה"</ref>; ריש לקיש{{דקס|בכת"י פיר'|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: משום פירות<ref>שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן – יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה "קודם גירושין מכרתי"</ref>. ריש{{דקס|בד' פארה ובכת"י מ' ופיר'|וריש}} לקיש – מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן? אמר לך: {{ביאור:עמוד ב}} זנות לא שכיחא<ref>ולא חשו בה רבנן</ref>. ורבי יוחנן – מאי טעמא לא אמר כריש לקיש? קסבר: יש לבעל פירות עד שעת נתינה<ref>הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה</ref>. בשלמא לריש לקיש – משום הכי קא מכשיר{{דקס|בכמה כתי"י|קא מכשר}} רבי שמעון<ref>בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: <u>כיון שנתן עיניו לגרשה – שוב אין לו פירות</u>, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה – שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש</ref>, אלא לרבי יוחנן<ref>דאמר זמן משום בת אחותו איתקן</ref> – מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר{{דקס|בכמה כתי"י|דמכשר}}<ref>הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם – לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה – מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת "גרושה הייתי"</ref>? אמר לך רבי יוחנן: אליבא דרבי שמעון – לא קאמינא<ref>דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות</ref>, כי קאמינא אליבא דרבנן<ref>דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו</ref>. בשלמא לרבי יוחנן<ref>דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות</ref>, היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן<ref>טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא – משעת כתיבה שפיר טרפא, <u>דהא נתן עיניו לגרשה</u></ref>, אלא לריש לקיש – מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן<ref>במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן</ref>? פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה{{דקס|כת"י פיר'|נתינה}} איכא בינייהו<ref>דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה – אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם</ref>. והא איפכא שמעינן{{דקס|בכת"י אר' ומ'|שמענא}} להו<ref>לרבי יוחנן וריש לקיש</ref>, דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה; וריש לקיש אמר: משעת נתינה! איפוך.{{הערה|'''תוספות''' {{קטן|([[גיטין יז ב#תוספות|ד"ה איפוך]])}}: ריש לקיש אמר: משעת כתיבה, פירוש, משעת חתימה.}} אמר ליה אביי לרב יוסף,{{דקס|בד' פארה נ'|והתנן, {{ק|ובכת"י ו2}}: תנן}} {{קטן|([[משנה גיטין ט ד|גיטין פ"ט מ"ד]])}}: '''שלשה גיטין פסולים<ref>ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן', ותנן</ref> ואם ניסת – הולד כשר''',{{דקס|בד' פארה וכת"י אר' נ'|אם כן}}<ref>כיון דאי עבד שפיר דמי –</ref> מה הועילו חכמים בתקנתן<ref>משום בת אחותו ומשום פירות</ref>? אהנו{{דקס|נ"א|אהני}} דלכתחילה לא תינשא<ref>וכיון דהכי הוא, אי בעי לכתוב גט בלא זמן {{קטן|[בכדי]}} לחפות על בת אחותו או למכור בפירות – לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי</ref>. <ref>לאחר שכתב בו זמן</ref>גזייה<ref>חתכו</ref> לזמן דידיה<ref>כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות</ref>, ויהביה ניהלה<ref>ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר, וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה</ref> – מאי{{דקס|בכת"י אר' וו2 נ'|אמר ליה: כשר. אם כן מה הועילו חכמים בתקנתן?}}<ref>מה הועילו חכמים בתקנתן</ref>? אמר ליה: לרמאי<ref>לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה</ref> לא חיישינן<ref>לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי</ref>. כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת<ref>זמנו בשבוע פלונית של יובל – ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום</ref> – מאי? אמר ליה: כשר<ref>לכתחילה</ref>. ומה{{דקס|בד' פארה, כת"י אר' וו1|אם כן, מה}} הועילו חכמים בתקנתן<ref>הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה</ref>? אהנו{{דקס|נ"א|אהני}} לשבוע דקמיה<ref>שאם זינתה תיהרג</ref> ולשבוע דבתריה<ref>לפירות: שאם ימכור בהם, תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע <u>דקמיה</u> אהני לפירות – שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל</ref>{{דקס|בכת"י אר' ומ'|לשבוע דלקמיה ולשבוע דלבתריה}}; דאי לא תימא הכי – יומא גופיה מי ידעינן אי מצפרא אי מפניא? אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה; הכא נמי אהני לשבוע דקמיה{{דקס|בכת"י אר' וו2|דלקמיה}} ולשבוע דבתריה. אמר ליה רבינא לרבא{{דקס|בד' פארה ובכת"י ו1-2|לרב אשי}}: כתביה {{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יז|17}} ph8cnfs3zbn2qgfhqqzm1esbq02s21z 106 162732 3020599 682925 2026-06-18T05:45:58Z Nahum 68 3020599 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יח|18}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}} ואותביה בכיסתיה<ref>ימים רבים</ref>, דאי מפייסה<ref>בהדיה בקטטות שביניהם</ref> תיפייס<ref>ולא יגרשנה, ולא איפייסה וגרשה, ומכי מטא גיטה לידה הוא דאגרשה</ref> – מאי? אמר ליה: לא מקדים אינש פורענותא לנפשיה <ref>לא רגילי למיעבד הכי: לאנוחי בכיסתיה; דכיון דלא ניחא ליה בגירושין - פורענות הוא לגביה, ולא מקדים ליה</ref>. אמר ליה רבינא לרב אשי: גיטין הבאים ממדינת הים דמיכתבי בניסן ולא מטו עד תשרי - מה הועילו חכמים בתקנתם <ref>בין לענין פירות בין לענין זנות דטרפה לקוחות מיום הכתיבה</ref>? אמר ליה: הנהו - קלא אית להו <ref>ובין לענין זנות ובין לענין פירות בעיא לאתויי ראיה אימת מטא גיטה לידה</ref>. איתמר: מאימתי מונין לגט <ref>שלשה חדשים שהאשה צריכה להמתין</ref>? רב אמר: משעת נתינה, ושמואל אמר: משעת כתיבה. מתקיף לה רב נתן בר הושעיא: לשמואל: יאמרו שתי נשים בחצר אחת, זו אסורה וזו מותרת <ref>של אדם אחד שפירש לים ומסר שני גיטין לשתי נשיו בו ביום, אלא שזה קדם לזה כתיבתו חדש; ולשמואל: זו תינשא לסוף שני חדשים וזו לסוף שלשה, יתמהו בני אדם שראו שנתגרשו ביום אחד</ref>? אמר ליה אביי: זו זמן גיטה מוכיח עליה וזו זמן גיטה מוכיח עליה! תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דשמואל: תניא כוותיה דרב: '''השולח גט לאשתו ונשתהה שליח בדרך שלשה חדשים, כשהגיע גט לידה צריכה להמתין שלשה חדשים, ולגט ישן אין חוששין ''<ref>לקמן <small>(פ"ח מ"ד; עט,ב)</small> תנינא: דאין אדם מגרש בגט ישן, '''ואיזהו גט ישן? - כל שנתייחד עמה מאחר שכתבוֹ לה'''; וטעמא שמא יאמרו 'גיטה קודם לבנה': שמא תתעבר ותלד בין כתיבתו לנתינתו, ולאחר זמן יאמרו 'הגט קדם', ובזנות נתעברה</ref>'', שהרי לא נתייחד עמה'''. תניא כוותיה דשמואל: '''המשליש גט ''<ref>מסר הגט לשליש</ref>'' לאשתו ''<ref>כדי לגרשה בו לסוף שלשה חדשים</ref>'', ואמר לו "אל תתנהו לה אלא לאחר שלשה חדשים" ''<ref>והוא הלך לדרכו</ref>'' - משנתנו לה מותרת לינשא מיד ''<ref>דמשעת כתיבה מנינן</ref>'', ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה'''. רב כהנא ורב פפי ורב אשי עבדי משעת כתיבה, רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי משעת נתינה; והלכתא משעת כתיבה. איתמר: מאימתי כתובה <ref>כשאר שטר חוב</ref> משמטת <ref>ומשמטתה שביעית</ref>? רב אמר: משתפגום <ref>שתפרע קצת דגלי דעתה דעומדת ליגוש וליפרע</ref> ותזקוף <ref>עליו המותר במלוה, דנפקא לה משום 'כתובה ומעשה בית דין' שאינו משמט, וחל עלה שם 'שטר חוב'</ref>; ושמואל אמר: פגמה <ref>כיון דגלי דעתיה בפרעון קרינא ביה לא יגוש</ref> - אף על פי שלא זקפה <ref>במלוה</ref>, זקפה - אף על פי שלא פגמה. תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דשמואל: תניא כוותיה דרב: '''מאימתי כתובה משמטת? - משתפגום ותזקוף; פגמה ולא זקפה, זקפה ולא פגמה - אינה משמטת עד שתפגום ותזקוף'''. תניא כוותיה דשמואל: '''אונס ''<ref>אונס את הבתולה חייב חמשים כסף</ref>'' וקנס ''<ref>דמוציא שם רע</ref>'' ופיתוי וכתובת אשה, שזקפן במלוה – משמטין, ואם לאו - אין משמטין; מאימתי נזקפים במלוה ''<ref>כלומר מאימתי הויא כזקיפה</ref>''? - משעת העמדה בדין ''<ref>העמדה הרי היא כזקיפה</ref>'. אמר שמואל: כתובה - כמעשה בית דין דמיא <ref>דתנאי בית דין היא</ref>: מה מעשה בית דין נכתבין ביום ונחתמין בלילה <ref>חיוביה משום פסק דין הוא, ואף על גב דלא איחתים; הלכך אין שם הקדמה, ונכתבים ביום ונחתמין בלילה</ref> - אף כתובה נכתבת ביום ונחתמת בלילה <ref>משעת כתיבה: דנכנסה לחופה, דקירוב חתנות - הוא חייל שעבודה, ואף על גב דלא אחתים</ref>. כתובתיה דרבי חייא בר רב איכתוב ביום ואיחתום בלילה; הוה רב התם ולא אמר להו ולא מידי. לימא כשמואל סבירא ליה? 'עסוקין באותו ענין' הוו <ref>מכתיבה עד חתימה, ואפילו בשאר שטרות כשר</ref>, דתניא: '''אמר רבי אלעזר בר רבי צדוק: לא שנו ''<ref>דשטרות הנכתבים ביום ונחתמים בלילה פסולים</ref>'' אלא כשאין עסוקין באותו ענין, אבל עסוקין באותו ענין ''<ref>כיון שהעדים מזומנים לחתום, אלא שבעל כרחם צריכים להמתין עד שיסיים הסופר את השטר אף על גב דאיתרמי ליה חתימה לאורתא</ref>'' – כשר ''<ref>שהרי משעת כתיבה נמי אית ליה קלא</ref>'. [נכתב ... ביום ונחתם בלילה - פסול] רבי שמעון מכשיר: אמר רבא: מאי טעמא דרבי שמעון? קסבר: כיון שנתן עיניו לגרשה [כלומר: אמר "כתבו גט" או מעשה דומה] - שוב אין לו פירות <ref>וכי טרפה מזמן כתיבה - בדין טרפה</ref>. אמר ריש לקיש: לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר, אבל מכאן ועד עשרה ימים - לא: {{ביאור:עמוד ב}} חיישינן שמא פייס <ref>את אשתו בתוך כך, ובא עליה, והוי גט ישן</ref>; ורבי יוחנן אמר: אפילו מכאן ועד עשרה ימים, אם איתא דפייס - קלא אית ליה למילתא <ref>שהשכנים והשכנות שומעין תגר וקטטה שבין איש לאשתו, וכאשר ישקוט את ריבם - הכל מרגישים</ref>. איתמר: אמר לעשרה "כתבו גט לאשתי": אמר רבי יוחנן: שנים <ref>נתכוין לחתום בו</ref> משום עדים, וכולם משום תנאי <ref>לא החתים בו, אלא לביישה ברבים; ותנאי גמור הטיל בגט זה, דלא ליהוי גיטא אלא אם כן חותמין בו כולן</ref>; וריש לקיש אמר: כולם משום עדים <ref>נתכוון להחתימם</ref>. היכי דמי: אילימא דלא אמר להו "כולכם" - והא תנן: '''אמר לעשרה "כתבו גט לאשתי" - אחד כותב ושנים חותמין ''<ref>וקשיא לתרוייהו דאמרי "כולם צריכים לחתום"</ref>'! אלא דאמר להו "כולכם" <ref>דלא שוויא גיטא עד דחתימי כולהו</ref>? מאי בינייהו <ref>בין 'משום תנאי' בין 'משום עדים'? כולם צריכים לחתום! דהכי נמי תנן בסיפא דההיא 'כולכם': 'כתבו גט לאשתי - אחד כותב וכולם חותמין'</ref>? איכא בינייהו דחתום בי תרי מינייהו ביומיה, ואינך מכאן ועד עשרה ימים <ref>וקודם שנתנו לה חתמו כולן</ref>: מאן דאמר 'משום תנאי' – כשר, ומאן דאמר 'משום עדים' – פסול <ref>דלא הוי עדות שלימה עד שיחתמו כולם; וכיון דכולם לא חתמו ביום כתיבתו - הוי ליה 'מוקדם'</ref>; אי נמי כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול <ref>וקיימא לן בסנהדרין <small>(ט,א)</small>: אפילו מאה עדים, ונמצא אחד קרוב או פסול - עדותן בטלה</ref>: למאן דאמר 'משום תנאי' – כשר; למאן דאמר 'משום עדים' – פסול. אי חתום בתחילה קרוב או פסול <ref>בשנים הראשונים חתום הקרוב וכולן חתמו בו ביום</ref> אמרי לה 'כשר' ואמרי לה 'פסול': אמרי לה 'כשר' - תנאי הוא <ref>למאן דאמר 'משום תנאי', דאף על גב דאיחתים ברישא קרוב או פסול - העדות תתקיים בראויים לעדות, והוא יחשב לתנאי, דמסתמא את הכשרים מינה לשם עדות, והקרוב לתנאי</ref>; אמרי לה 'פסול' - אתי לאיחלופי בשטרות דעלמא <ref>דכיון דחתם ברישא - אתי למימר זה 'ודאי לשם עדות חתם', ויכשירו קרוב בכל השטרות</ref>. ההוא דאמר להו לעשרה "<ref> כולכם</ref> כתבו גט לאשתי", חתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה ימים: אתא לקמיה דרבי יהושע בן לוי, אמר ליה: {{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יח|18}} a2xxs6pk7ph63u03hjhw95rfh0w4n9c 3020601 3020599 2026-06-18T05:54:05Z Nahum 68 3020601 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יח|18}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}} ואותביה בכיסתיה<ref>ימים רבים</ref>, דאי מפייסה<ref>בהדיה בקטטות שביניהם</ref> תיפייס<ref>ולא יגרשנה, ולא איפייסה וגרשה, ומכי מטא גיטה לידה הוא דאגרשה</ref> – מאי? אמר ליה: לא מקדים אינש פורענותא לנפשיה<ref>לא רגילי למיעבד הכי: לאנוחי בכיסתיה; דכיון דלא ניחא ליה בגירושין – פורענות הוא לגביה, ולא מקדים ליה</ref>. אמר ליה רבינא לרב אשי: גיטין הבאים ממדינת הים דמיכתבי בניסן ולא מטו עד תשרי – מה הועילו חכמים בתקנתם<ref>בין לענין פירות בין לענין זנות דטרפה לקוחות מיום הכתיבה</ref>? אמר ליה: הנהו – קלא אית להו<ref>ובין לענין זנות ובין לענין פירות בעיא לאתויי ראיה אימת מטא גיטה לידה</ref>. איתמר: מאימתי מונין לגט <ref>שלשה חדשים שהאשה צריכה להמתין</ref>? רב אמר: משעת נתינה, ושמואל אמר: משעת כתיבה. מתקיף לה רב נתן בר הושעיא: לשמואל: יאמרו שתי נשים בחצר אחת, זו אסורה וזו מותרת <ref>של אדם אחד שפירש לים ומסר שני גיטין לשתי נשיו בו ביום, אלא שזה קדם לזה כתיבתו חדש; ולשמואל: זו תינשא לסוף שני חדשים וזו לסוף שלשה, יתמהו בני אדם שראו שנתגרשו ביום אחד</ref>? אמר ליה אביי: זו זמן גיטה מוכיח עליה וזו זמן גיטה מוכיח עליה! תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דשמואל: תניא כוותיה דרב: '''השולח גט לאשתו ונשתהה שליח בדרך שלשה חדשים, כשהגיע גט לידה צריכה להמתין שלשה חדשים, ולגט ישן אין חוששין ''<ref>לקמן <small>(פ"ח מ"ד; עט,ב)</small> תנינא: דאין אדם מגרש בגט ישן, '''ואיזהו גט ישן? - כל שנתייחד עמה מאחר שכתבוֹ לה'''; וטעמא שמא יאמרו 'גיטה קודם לבנה': שמא תתעבר ותלד בין כתיבתו לנתינתו, ולאחר זמן יאמרו 'הגט קדם', ובזנות נתעברה</ref>'', שהרי לא נתייחד עמה'''. תניא כוותיה דשמואל: '''המשליש גט ''<ref>מסר הגט לשליש</ref>'' לאשתו ''<ref>כדי לגרשה בו לסוף שלשה חדשים</ref>'', ואמר לו "אל תתנהו לה אלא לאחר שלשה חדשים" ''<ref>והוא הלך לדרכו</ref>'' - משנתנו לה מותרת לינשא מיד ''<ref>דמשעת כתיבה מנינן</ref>'', ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה'''. רב כהנא ורב פפי ורב אשי עבדי משעת כתיבה, רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי משעת נתינה; והלכתא משעת כתיבה. איתמר: מאימתי כתובה <ref>כשאר שטר חוב</ref> משמטת <ref>ומשמטתה שביעית</ref>? רב אמר: משתפגום <ref>שתפרע קצת דגלי דעתה דעומדת ליגוש וליפרע</ref> ותזקוף <ref>עליו המותר במלוה, דנפקא לה משום 'כתובה ומעשה בית דין' שאינו משמט, וחל עלה שם 'שטר חוב'</ref>; ושמואל אמר: פגמה <ref>כיון דגלי דעתיה בפרעון קרינא ביה לא יגוש</ref> - אף על פי שלא זקפה <ref>במלוה</ref>, זקפה - אף על פי שלא פגמה. תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דשמואל: תניא כוותיה דרב: '''מאימתי כתובה משמטת? - משתפגום ותזקוף; פגמה ולא זקפה, זקפה ולא פגמה - אינה משמטת עד שתפגום ותזקוף'''. תניא כוותיה דשמואל: '''אונס ''<ref>אונס את הבתולה חייב חמשים כסף</ref>'' וקנס ''<ref>דמוציא שם רע</ref>'' ופיתוי וכתובת אשה, שזקפן במלוה – משמטין, ואם לאו - אין משמטין; מאימתי נזקפים במלוה ''<ref>כלומר מאימתי הויא כזקיפה</ref>''? - משעת העמדה בדין ''<ref>העמדה הרי היא כזקיפה</ref>'. אמר שמואל: כתובה - כמעשה בית דין דמיא <ref>דתנאי בית דין היא</ref>: מה מעשה בית דין נכתבין ביום ונחתמין בלילה <ref>חיוביה משום פסק דין הוא, ואף על גב דלא איחתים; הלכך אין שם הקדמה, ונכתבים ביום ונחתמין בלילה</ref> - אף כתובה נכתבת ביום ונחתמת בלילה <ref>משעת כתיבה: דנכנסה לחופה, דקירוב חתנות - הוא חייל שעבודה, ואף על גב דלא אחתים</ref>. כתובתיה דרבי חייא בר רב איכתוב ביום ואיחתום בלילה; הוה רב התם ולא אמר להו ולא מידי. לימא כשמואל סבירא ליה? 'עסוקין באותו ענין' הוו <ref>מכתיבה עד חתימה, ואפילו בשאר שטרות כשר</ref>, דתניא: '''אמר רבי אלעזר בר רבי צדוק: לא שנו ''<ref>דשטרות הנכתבים ביום ונחתמים בלילה פסולים</ref>'' אלא כשאין עסוקין באותו ענין, אבל עסוקין באותו ענין ''<ref>כיון שהעדים מזומנים לחתום, אלא שבעל כרחם צריכים להמתין עד שיסיים הסופר את השטר אף על גב דאיתרמי ליה חתימה לאורתא</ref>'' – כשר ''<ref>שהרי משעת כתיבה נמי אית ליה קלא</ref>'. [נכתב ... ביום ונחתם בלילה - פסול] רבי שמעון מכשיר: אמר רבא: מאי טעמא דרבי שמעון? קסבר: כיון שנתן עיניו לגרשה [כלומר: אמר "כתבו גט" או מעשה דומה] - שוב אין לו פירות <ref>וכי טרפה מזמן כתיבה - בדין טרפה</ref>. אמר ריש לקיש: לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר, אבל מכאן ועד עשרה ימים - לא: {{ביאור:עמוד ב}} חיישינן שמא פייס <ref>את אשתו בתוך כך, ובא עליה, והוי גט ישן</ref>; ורבי יוחנן אמר: אפילו מכאן ועד עשרה ימים, אם איתא דפייס - קלא אית ליה למילתא <ref>שהשכנים והשכנות שומעין תגר וקטטה שבין איש לאשתו, וכאשר ישקוט את ריבם - הכל מרגישים</ref>. איתמר: אמר לעשרה "כתבו גט לאשתי": אמר רבי יוחנן: שנים <ref>נתכוין לחתום בו</ref> משום עדים, וכולם משום תנאי <ref>לא החתים בו, אלא לביישה ברבים; ותנאי גמור הטיל בגט זה, דלא ליהוי גיטא אלא אם כן חותמין בו כולן</ref>; וריש לקיש אמר: כולם משום עדים <ref>נתכוון להחתימם</ref>. היכי דמי: אילימא דלא אמר להו "כולכם" - והא תנן: '''אמר לעשרה "כתבו גט לאשתי" - אחד כותב ושנים חותמין ''<ref>וקשיא לתרוייהו דאמרי "כולם צריכים לחתום"</ref>'! אלא דאמר להו "כולכם" <ref>דלא שוויא גיטא עד דחתימי כולהו</ref>? מאי בינייהו <ref>בין 'משום תנאי' בין 'משום עדים'? כולם צריכים לחתום! דהכי נמי תנן בסיפא דההיא 'כולכם': 'כתבו גט לאשתי - אחד כותב וכולם חותמין'</ref>? איכא בינייהו דחתום בי תרי מינייהו ביומיה, ואינך מכאן ועד עשרה ימים <ref>וקודם שנתנו לה חתמו כולן</ref>: מאן דאמר 'משום תנאי' – כשר, ומאן דאמר 'משום עדים' – פסול <ref>דלא הוי עדות שלימה עד שיחתמו כולם; וכיון דכולם לא חתמו ביום כתיבתו - הוי ליה 'מוקדם'</ref>; אי נמי כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול <ref>וקיימא לן בסנהדרין <small>(ט,א)</small>: אפילו מאה עדים, ונמצא אחד קרוב או פסול - עדותן בטלה</ref>: למאן דאמר 'משום תנאי' – כשר; למאן דאמר 'משום עדים' – פסול. אי חתום בתחילה קרוב או פסול <ref>בשנים הראשונים חתום הקרוב וכולן חתמו בו ביום</ref> אמרי לה 'כשר' ואמרי לה 'פסול': אמרי לה 'כשר' - תנאי הוא <ref>למאן דאמר 'משום תנאי', דאף על גב דאיחתים ברישא קרוב או פסול - העדות תתקיים בראויים לעדות, והוא יחשב לתנאי, דמסתמא את הכשרים מינה לשם עדות, והקרוב לתנאי</ref>; אמרי לה 'פסול' - אתי לאיחלופי בשטרות דעלמא <ref>דכיון דחתם ברישא - אתי למימר זה 'ודאי לשם עדות חתם', ויכשירו קרוב בכל השטרות</ref>. ההוא דאמר להו לעשרה "<ref> כולכם</ref> כתבו גט לאשתי", חתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה ימים: אתא לקמיה דרבי יהושע בן לוי, אמר ליה: {{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יח|18}} 2pczunkq6whynrst0mimhn99rjdf1l3 0 164226 3020488 2695233 2026-06-17T18:07:00Z ~2026-35474-61 45820 3020488 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|מז|מח|מט}} {{צתב|הי' ר"מ אומר מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים ד' ממקור ישראל|ברכות|נ|א}}. יראת ד' ואהבתו הקשורה בלבן של ישראל עם ד' אלה, בנוי' מכמה סיבות קדושות, מהם קבלת התורה וההנהגה בתורת ד' המשיבת נפש. פעולת החינוך פועלת לרומם את הנפש בטהרת ההרגשה באהבת ד' אלקי ישראל. אמנם לבד מכל פועל של חינוך מעשי, פועלת הקדושה הטבעית מצד עצמה, בשום האדם על לבו שהוא ממקור ישראל, וע"כ הוא ראוי להיות חדות ד' מעוזו, ששם חלקו להיות מבני הגוי הגדול הזה אשר לו אלהים קרובים אליו. ועל זה א"צ שום כח יוצא אל הפועל. שגם זולת מעשים והדרכה ג"כ כבר נמצאת הקדושה המקורית הטבעית הזאת, שמרוממת את הנפש לשירה נפלאה בגאון ד'. והנה התחלת ההרגשה שבאה לישראל שהם יש להם סגולה נפלאה מצד מקור מחצבתם, נתגלה לישראל על הים, כי שם לא הצטיינו בכשרון מעשים, "ועבר בים צרה", "וימרו על ים בים סוף". ובכל זאת ראו יד ד' הגדולה, בפועל פעל עמהם להפליא, בין במצבם החמרי להצילם מיד שונאם ולראות נקמות מרודפיהם, בין במצבם הרוחני שרמה נפשם לשיר שירי קודש, וכל הקהל כאחד לבשה אותם רוח ד' ללכת באורח נשגב בשאיפת נפשם לצור יוצרם אלהי ישראל. הנה לא פעלה כאן לא תכונת חינוך ולא מעשה ולימוד כ"א התיחדות הטבעית המצויינת של נפשותן של ישראל. והנה הילד כבר מתפעל הוא ממראה עיניו מחינוכו, ותיכף בצאתו לאויר העולם מתחלת הפעולה, כיוון שמתקבצת בהמשך הזמן בפעולות ניכרות מתחלת היא מתחלת הרגשתו את העולם החיצוני. אמנם עוברים שכמעי אמן להם אינו נמצא כ"א ההרגשה התכונית הכמוסה רק מפני שהם ממקור ישראל. ועל הים נתעורר זה הכח הצפון שהתרגשו הנפשות לשירה מפני שהם ממקור ישראל, ורק יתרון זה שראו בעיניהם מהו ערכו, פעל עליהם לומר שירה, וזה הכשרון כבר הוא נמצא צפון גם בעוברין שבמעי אמן. וארחות כחות הנפש נפלאים המה, עד שההתרגשות הפנימית שאינה ערוכה מסיבות חיצוניות, כמו שהיא נמצאת במדה גדולה באנשים גדולים, כבר בהכרח נמצאת בהכנה ואופן ממועט גם בהיות האדם במצבו העוברי. א"כ הכח הנשגב שחל על הגדולים מצד מצבם המקורי חל ג"כ כפי שיעורם גם על העוברים, וההרגשה הטבעית הזאת נשגבת היא לעולם, והיא מיוחדת למקהלות שבהם יתקבצו יחד בעלי-מדע וריקי-דעת ובמה איפוא ישתוו רגשותיהם להודות לד' אלהי ישראל, רק מצד הסגולה הפנימית שמרוממת את נפש כולם בהכרה הפנימית את הטוב והיתרון שראוי ללבוש עבורו גיאות ועז מפני שהם ממקור ישראל. "במקהלות ברכו אלהים, ד' ממקור ישראל". {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ז|מז|מח|מט}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ז מח]]</noinclude> ipnv796cwgb92c123ttcv7pbrhfxtqd 106 172174 3020451 1271868 2026-06-17T12:23:17Z נעם תומר 44571 3020451 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ז}} ==תשלומי ארבעה וחמישה== ===חטיבה I: הקלוֹת בחיוב ארבעה וחמישה=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|בניגוד לאמור [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|לעיל ה, ז,]] ש"שור" הוא דוגמא לכל בעל חיים - בעניין תשלומי ארבעה וחמישה אין זה כך; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין סוף יב,]] שלומדת את הדין הזה מהייחוד של שור ושה הקרבים על המזבח. רק הגנב בעצמו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, אם טבח או מכר. הוא חייב בתשלומים גם אם אדם אחר טבח או מכר את הגניבה עבורו, ואילו הטבח או המוכר פטור; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ד|תוספתא ז, ד,]] שבמקרה זה יש שליח לדבר עבירה. והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|לקמן, ט, א,]] שם משלם "כשעת הגזילה". שתי הדרשות מצמצמות את התחולה של תשלומי ארבעה וחמישה, והאינטרס לעשות כך הוא משום שתשלומים אלו חורגים מכלל דיני הנזיקין.}} (א) מרובה מדת תשלומי כפל - ממדת תשלומי ארבעה וחמישה, :שמדת תשלומי כפל נוהגת ::בין בדבר שיש בו רוח חיים - ובין בדבר שאין בו רוח חיים, :ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת, אלא בשור ושה בלבד, ::שנאמר: ([[שמות כא לז]]) "כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו" וגו'. אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, :ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|המשנה בניגוד לר' נחוניה בן הקנה, שאמר שיום הכיפורים כשבת לתשלומים ([[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|תוספתא ז, ה]]), למרות שהטובח ביום הכיפורים ענשו כרת ולא מיתה. על הגניבה ועל המכירה בשבת אין חייבים מיתה, אלא רק על הטביחה.}} (ב) גנב על פי {{ב|שנים|עדים}}, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר {{ב|ביום הכפורים|במקרים אלו אינו חייב מיתה, ולכן משלם.}}. :{{ב|גנב משל אביו וטבח ומכר|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך מת אביו, {{ב|גנב וטבח|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך הקדיש - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טריפה, השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון פוטר {{ב|בשני אלו|המקרים האחרונים כי לדעתו אין השחיטה נחשבת אם הבשר אסור בהנאה.}}: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם, ונמצאו זוממין - משלמין הכל. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, {{ב|אלו ואלו|ושתי קבוצות העדים}} נמצאו זוממין - {{הע-שמאל|כל קבוצת עדים משלמת מה שהיתה מחייבת את הנאשם. אם העדות על הגניבה בטלה יתכן שאדם אחר גנב, ולכן הוא פטור. אם שתי הכתות מוזמות מחלקים את חובת התשלום, למרות שהעדות השניה תלויה בראשונה. אם רק אחד העדים זומם - העדות פסולה אבל אין עליה עונש, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א, ז.]]}} :הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה. :נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה. :אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה. :אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות. ::שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) גנב על פי שנים, וטבח ומכר {{ב|על פי עד אחד, או על פי עצמו|אין עדות לטביחה.}} :משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח בשבת, גנב {{ב|וטבח לעבודה זרה|חייב מיתה על הטביחה ולכן אינו משלם}}. :גנב משל אביו {{ב|ומת אביו|ולכן יש לו חלק בבהמה מכח הירושה}} ואחר כך טבח ומכר, :גנב {{ב|והקדיש, ואחר כך טבח ומכר|הטביחה היא מעילה בהקדש אבל אינה מהרכוש הגנוב}} {{הע-שמאל|ניתן להקדיש את הבהמה הגנובה אם עברה לרשות הגנב על ידי יאוש בעלים וכדומה, ואין בהקרבתה משום מצווה הבאה בעבירה; וראו [[ביאור:תוספתא/תרומות/א#ו|תוספתא תרומות א, ו.]]}} ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון אומר: קדשים {{ב|שחייב באחריותן|מחוייב להשלים את הקדשים אם חסרו}} - משלם תשלומי {{ב|ארבעה וחמישה|כי הם נחשבים כשלו}} ::שאין חייב באחריותם - פטור: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|שוחט ונתנבלה - כדעת ר' שמעון לעיל משנה ב. השוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ו|תוספתא ז, ו,]] שלפיה אם מכר חוץ מגיזתה משלם.}} (ה) מכרו {{ב|חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות|המכירה אינה שלמה}}, :השוחט {{ב|ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר|השחיטה אינה שלמה}} - ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. ===חטיבה II: מה היא "גניבה"?=== גנב ברשות הבעלים, וטבח ומכר חוץ מרשותם; {{הע-שמאל|בשלושת המקרים הללו היתה הבהמה באחד השלבים מחוץ לרשות הבעלים, ולכן חייב. אבל אם לא יצאה מרשותם - הרי לא מדובר בגניבה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]]}} :או שגנב חוץ מרשותם, וטבח ומכר ברשותם; :או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם - ::משלם תשלומי ארבעה וחמישה. אבל גנב וטבח ומכר ברשותם - פטור: <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) היה מושכו ויוצא, {{ב|ומת ברשות הבעלים|ולא הצליח לגנבו}} - פטור. :{{ב|הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים|ועבר בכך לרשות הגנב}}, ומת - חייב {{ב|נתנו|הבעלים}} {{ב|לבכורות בנו|לכהן במקום חמישה סלעים של פדיון הבן}} או {{ב|לבעל חובו|כדי לשלם על החוב}}, {{הע-שמאל|מפרשי המשנה פירשו ברובם שמדובר בגנב שמסר לכהן או לשומר. ופשוט יותר לפרש שהבעלים רצה למסור להם והדיון הוא האם יצא ידי חובתו: אם לא הגביהו והבהמה מתה ברשותו - לא יצא. כלומר המשנה עוסקת בגדרי העברת בעלות, ובקניית בהמה, ולא דווקא בתשלומי ארבעה וחמישה. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד:]] בהמה אינה נקנית במשיכה ברשות הבעלים, אלא רק בהגבהה. העברת הבהמה לכהן או לבעל החוב אינה בתוקף אם היא מתה ברשות הבעלים, וכן אינה מחייבת את השומרים באחריות לשמירתה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] על פס' יג: 'אינו חייב עד שיוציאנו מרשותו'.}} :לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, :והיה מושכו, ומת ברשות הבעלים - פטור. :הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת - {{ב|חייב|השומר לשלם לבעלים, כי הכבש מת מחמת המשיכה שלו. אם מדובר בכהן או בבעל חוב - אין להם עוד טענה כלפי הבעלים.}}: <קטע סוף=ו/> ===חטיבה III: הגבלות על בעל הבהמה=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל. אין מגדלין {{ב|תרנגולים|שעלולים להביא שרץ ולטמא}} בירושלים - מפני הקדשים {{הע-שמאל|הפרק עוסק בתשלומי ארבעה וחמישה, וכיוון שאסור לגדל בהמה דקה בארץ יוצא שתשלומי ארבעה אינם מתקיימים שם. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד,]] שהתירה באיזורים מסוימים. לכאורה אין בזה אלא נספח לפרקינו העוסק בגניבה. אולם בתוספתא מצויה הרחבה גדולה של דין האיסור לגדל בהמה דקה, ושם ברור שהאיסור נובע מתפיסת הבהמה כ'ליסטים' (פרק ח, הלכה יג). האיסור עצמו נשען על מסורת קדומה, ואולי אף כאן, כבמקומות נוספים לאורך מסכת נזיקין כפי שהראה שרלו בדוקטורט שלו (עמ' 18-19), הוסמכה מסורות קדומות מימי הבית לדין מדיני התורה. למעשה גידלו ביהודה בהמה דקה עד לחורבן האיזור במרד בר כוכבא, ובגליל היתה חקלאות אינטנסיבית ולא היה מקום לעדרי צאן. וראו על האיסור הזה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד.]] בדומה לתקנה שאין מגדלים תרנגולים בירושלים ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו, ב,]] שאין עושים בה אשפתות, מאותה הסיבה. במגילת מקצת מעשי תורה מתלוננים אנשי הכת על חכמים שאיפשרו לגדל כלבים בירושלים, והכלבים אוכלים את עצמות הקדשים.}} :ולא כוהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות. {{ב|אין מגדלין חזירים|סמל ההלניזם}} בכל מקום. לא יגדל אדם את {{ב|הכלב|יהודים מפחדים מכלבים}}, אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין {{ב|נשבים|מלכודות}} ליונים, אלא אם כן {{ב|היה רחוק מן הישוב שלושים ריס|בטווח כזה אין חשש שהיונה שתתפס שייכת לאחד מאנשי הישוב}}: <קטע סוף=ז/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ז}} k5vx21iivfz4etno26xte911r5yxj52 3020453 3020451 2026-06-17T12:23:45Z נעם תומר 44571 3020453 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ז}} ==תשלומי ארבעה וחמישה== ===חטיבה I: הקלוֹת בחיוב ארבעה וחמישה=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|בניגוד לאמור [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|לעיל ה, ז,]] ש"שור" הוא דוגמא לכל בעל חיים - בעניין תשלומי ארבעה וחמישה אין זה כך; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין סוף יב,]] שלומדת את הדין הזה מהייחוד של שור ושה הקרבים על המזבח. רק הגנב בעצמו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, אם טבח או מכר. הוא חייב בתשלומים גם אם אדם אחר טבח או מכר את הגניבה עבורו, ואילו הטבח או המוכר פטור; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ד|תוספתא ז, ד,]] שבמקרה זה יש שליח לדבר עבירה. והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|לקמן, ט, א,]] שם משלם "כשעת הגזילה". שתי הדרשות מצמצמות את התחולה של תשלומי ארבעה וחמישה, והאינטרס לעשות כך הוא משום שתשלומים אלו חורגים מכלל דיני הנזיקין.}} (א) מרובה מדת תשלומי כפל - ממדת תשלומי ארבעה וחמישה, :שמדת תשלומי כפל נוהגת ::בין בדבר שיש בו רוח חיים - ובין בדבר שאין בו רוח חיים, :ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת, אלא בשור ושה בלבד, ::שנאמר: ([[שמות כא לז]]) "כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו" וגו'. אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, :ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|המשנה בניגוד לר' נחוניה בן הקנה, שאמר שיום הכיפורים כשבת לתשלומים ([[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|תוספתא ז, ה]]), למרות שהטובח ביום הכיפורים ענשו כרת ולא מיתה. על הגניבה ועל המכירה בשבת אין חייבים מיתה, אלא רק על הטביחה.}} (ב) גנב על פי {{ב|שנים|עדים}}, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר {{ב|ביום הכפורים|במקרים אלו אינו חייב מיתה, ולכן משלם.}}. :{{ב|גנב משל אביו וטבח ומכר|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך מת אביו, {{ב|גנב וטבח|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך הקדיש - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טריפה, השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון פוטר {{ב|בשני אלו|המקרים האחרונים כי לדעתו אין השחיטה נחשבת אם הבשר אסור בהנאה.}}: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם, ונמצאו זוממין - משלמין הכל. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, {{ב|אלו ואלו|ושתי קבוצות העדים}} נמצאו זוממין - {{הע-שמאל|כל קבוצת עדים משלמת מה שהיתה מחייבת את הנאשם. אם העדות על הגניבה בטלה יתכן שאדם אחר גנב, ולכן הוא פטור. אם שתי הכתות מוזמות מחלקים את חובת התשלום, למרות שהעדות השניה תלויה בראשונה. אם רק אחד העדים זומם - העדות פסולה אבל אין עליה עונש, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א, ז.]]}} :הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה. :נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה. :אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה. :אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות. ::שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) גנב על פי שנים, וטבח ומכר {{ב|על פי עד אחד, או על פי עצמו|אין עדות לטביחה.}} :משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח בשבת, גנב {{ב|וטבח לעבודה זרה|חייב מיתה על הטביחה ולכן אינו משלם}}. :גנב משל אביו {{ב|ומת אביו|ולכן יש לו חלק בבהמה מכח הירושה}} ואחר כך טבח ומכר, :גנב {{ב|והקדיש, ואחר כך טבח ומכר|הטביחה היא מעילה בהקדש אבל אינה מהרכוש הגנוב}} {{הע-שמאל|ניתן להקדיש את הבהמה הגנובה אם עברה לרשות הגנב על ידי יאוש בעלים וכדומה, ואין בהקרבתה משום מצווה הבאה בעבירה; וראו [[ביאור:תוספתא/תרומות/א#ו|תוספתא תרומות א, ו.]]}} ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון אומר: קדשים {{ב|שחייב באחריותן|מחוייב להשלים את הקדשים אם חסרו}} - משלם תשלומי {{ב|ארבעה וחמישה|כי הם נחשבים כשלו}} ::שאין חייב באחריותם - פטור: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|שוחט ונתנבלה - כדעת ר' שמעון לעיל משנה ב. השוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ו|תוספתא ז, ו,]] שלפיה אם מכר חוץ מגיזתה משלם.}} (ה) מכרו {{ב|חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות|המכירה אינה שלמה}}, :השוחט {{ב|ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר|השחיטה אינה שלמה}} - ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. ===חטיבה II: מה היא "גניבה"?=== גנב ברשות הבעלים, וטבח ומכר חוץ מרשותם; {{הע-שמאל|בשלושת המקרים הללו היתה הבהמה באחד השלבים מחוץ לרשות הבעלים, ולכן חייב. אבל אם לא יצאה מרשותם - הרי לא מדובר בגניבה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]]}} :או שגנב חוץ מרשותם, וטבח ומכר ברשותם; :או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם - ::משלם תשלומי ארבעה וחמישה. אבל גנב וטבח ומכר ברשותם - פטור: <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) היה מושכו ויוצא, {{ב|ומת ברשות הבעלים|ולא הצליח לגנבו}} - פטור. :{{ב|הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים|ועבר בכך לרשות הגנב}}, ומת - חייב {{ב|נתנו|הבעלים}} {{ב|לבכורות בנו|לכהן במקום חמישה סלעים של פדיון הבן}} או {{ב|לבעל חובו|כדי לשלם על החוב}}, {{הע-שמאל|מפרשי המשנה פירשו ברובם שמדובר בגנב שמסר לכהן או לשומר. ופשוט יותר לפרש שהבעלים רצה למסור להם והדיון הוא האם יצא ידי חובתו: אם לא הגביהו והבהמה מתה ברשותו - לא יצא. כלומר המשנה עוסקת בגדרי העברת בעלות, ובקניית בהמה, ולא דווקא בתשלומי ארבעה וחמישה. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד:]] בהמה אינה נקנית במשיכה ברשות הבעלים, אלא רק בהגבהה. העברת הבהמה לכהן או לבעל החוב אינה בתוקף אם היא מתה ברשות הבעלים, וכן אינה מחייבת את השומרים באחריות לשמירתה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] על פס' יג: 'אינו חייב עד שיוציאנו מרשותו'.}} :לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, :והיה מושכו, ומת ברשות הבעלים - פטור. :הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת - {{ב|חייב|השומר לשלם לבעלים, כי הכבש מת מחמת המשיכה שלו. אם מדובר בכהן או בבעל חוב - אין להם עוד טענה כלפי הבעלים.}}: <קטע סוף=ו/> ===חטיבה III: הגבלות על בעל הבהמה=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל. אין מגדלין {{ב|תרנגולים|שעלולים להביא שרץ ולטמא}} בירושלים - מפני הקדשים {{הע-שמאל|הפרק עוסק בתשלומי ארבעה וחמישה, וכיוון שאסור לגדל בהמה דקה בארץ יוצא שתשלומי ארבעה אינם מתקיימים שם. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד,]] שהתירה באיזורים מסוימים. לכאורה אין בזה אלא נספח לפרקינו העוסק בגניבה. אולם בתוספתא מצויה הרחבה גדולה של דין האיסור לגדל בהמה דקה, ושם ברור שהאיסור נובע מתפיסת הבהמה כ'ליסטים'. האיסור עצמו נשען על מסורת קדומה, ואולי אף כאן, כבמקומות נוספים לאורך מסכת נזיקין כפי שהראה שרלו בדוקטורט שלו (עמ' 18-19), הוסמכה מסורות קדומות מימי הבית לדין מדיני התורה. למעשה גידלו ביהודה בהמה דקה עד לחורבן האיזור במרד בר כוכבא, ובגליל היתה חקלאות אינטנסיבית ולא היה מקום לעדרי צאן. וראו על האיסור הזה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד.]] בדומה לתקנה שאין מגדלים תרנגולים בירושלים ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו, ב,]] שאין עושים בה אשפתות, מאותה הסיבה. במגילת מקצת מעשי תורה מתלוננים אנשי הכת על חכמים שאיפשרו לגדל כלבים בירושלים, והכלבים אוכלים את עצמות הקדשים.}} :ולא כוהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות. {{ב|אין מגדלין חזירים|סמל ההלניזם}} בכל מקום. לא יגדל אדם את {{ב|הכלב|יהודים מפחדים מכלבים}}, אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין {{ב|נשבים|מלכודות}} ליונים, אלא אם כן {{ב|היה רחוק מן הישוב שלושים ריס|בטווח כזה אין חשש שהיונה שתתפס שייכת לאחד מאנשי הישוב}}: <קטע סוף=ז/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ז}} 1tnz7duufrm75bfh1zozs9sop2rrdjs 3020464 3020453 2026-06-17T12:43:48Z נעם תומר 44571 3020464 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ז}} ==תשלומי ארבעה וחמישה== ===חטיבה I: הקלוֹת בחיוב ארבעה וחמישה=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|בניגוד לאמור [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|לעיל ה, ז,]] ש"שור" הוא דוגמא לכל בעל חיים - בעניין תשלומי ארבעה וחמישה אין זה כך; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין סוף יב,]] שלומדת את הדין הזה מהייחוד של שור ושה הקרבים על המזבח. רק הגנב בעצמו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, אם טבח או מכר. הוא חייב בתשלומים גם אם אדם אחר טבח או מכר את הגניבה עבורו, ואילו הטבח או המוכר פטור; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ד|תוספתא ז, ד,]] שבמקרה זה יש שליח לדבר עבירה. והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|לקמן, ט, א,]] שם משלם "כשעת הגזילה". שתי הדרשות מצמצמות את התחולה של תשלומי ארבעה וחמישה, והאינטרס לעשות כך הוא משום שתשלומים אלו חורגים מכלל דיני הנזיקין.}} (א) מרובה מדת תשלומי כפל - ממדת תשלומי ארבעה וחמישה, :שמדת תשלומי כפל נוהגת ::בין בדבר שיש בו רוח חיים - ובין בדבר שאין בו רוח חיים, :ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת, אלא בשור ושה בלבד, ::שנאמר: ([[שמות כא לז]]) "כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו" וגו'. אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, :ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|המשנה בניגוד לר' נחוניה בן הקנה, שאמר שיום הכיפורים כשבת לתשלומים ([[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|תוספתא ז, ה]]), למרות שהטובח ביום הכיפורים ענשו כרת ולא מיתה. על הגניבה ועל המכירה בשבת אין חייבים מיתה, אלא רק על הטביחה.}} (ב) גנב על פי {{ב|שנים|עדים}}, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר {{ב|ביום הכפורים|במקרים אלו אינו חייב מיתה, ולכן משלם.}}. :{{ב|גנב משל אביו וטבח ומכר|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך מת אביו, {{ב|גנב וטבח|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך הקדיש - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טריפה, השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון פוטר {{ב|בשני אלו|המקרים האחרונים כי לדעתו אין השחיטה נחשבת אם הבשר אסור בהנאה.}}: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם, ונמצאו זוממין - משלמין הכל. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, {{ב|אלו ואלו|ושתי קבוצות העדים}} נמצאו זוממין - {{הע-שמאל|כל קבוצת עדים משלמת מה שהיתה מחייבת את הנאשם. אם העדות על הגניבה בטלה יתכן שאדם אחר גנב, ולכן הוא פטור. אם שתי הכתות מוזמות מחלקים את חובת התשלום, למרות שהעדות השניה תלויה בראשונה. אם רק אחד העדים זומם - העדות פסולה אבל אין עליה עונש, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א, ז.]]}} :הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה. :נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה. :אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה. :אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות. ::שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) גנב על פי שנים, וטבח ומכר {{ב|על פי עד אחד, או על פי עצמו|אין עדות לטביחה.}} :משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח בשבת, גנב {{ב|וטבח לעבודה זרה|חייב מיתה על הטביחה ולכן אינו משלם}}. :גנב משל אביו {{ב|ומת אביו|ולכן יש לו חלק בבהמה מכח הירושה}} ואחר כך טבח ומכר, :גנב {{ב|והקדיש, ואחר כך טבח ומכר|הטביחה היא מעילה בהקדש אבל אינה מהרכוש הגנוב}} {{הע-שמאל|ניתן להקדיש את הבהמה הגנובה אם עברה לרשות הגנב על ידי יאוש בעלים וכדומה, ואין בהקרבתה משום מצווה הבאה בעבירה; וראו [[ביאור:תוספתא/תרומות/א#ו|תוספתא תרומות א, ו.]]}} ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון אומר: קדשים {{ב|שחייב באחריותן|מחוייב להשלים את הקדשים אם חסרו}} - משלם תשלומי {{ב|ארבעה וחמישה|כי הם נחשבים כשלו}} ::שאין חייב באחריותם - פטור: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|שוחט ונתנבלה - כדעת ר' שמעון לעיל משנה ב. השוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ו|תוספתא ז, ו,]] שלפיה אם מכר חוץ מגיזתה משלם.}} (ה) מכרו {{ב|חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות|המכירה אינה שלמה}}, :השוחט {{ב|ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר|השחיטה אינה שלמה}} - ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. ===חטיבה II: מה היא "גניבה"?=== גנב ברשות הבעלים, וטבח ומכר חוץ מרשותם; {{הע-שמאל|בשלושת המקרים הללו היתה הבהמה באחד השלבים מחוץ לרשות הבעלים, ולכן חייב. אבל אם לא יצאה מרשותם - הרי לא מדובר בגניבה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]]}} :או שגנב חוץ מרשותם, וטבח ומכר ברשותם; :או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם - ::משלם תשלומי ארבעה וחמישה. אבל גנב וטבח ומכר ברשותם - פטור: <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) היה מושכו ויוצא, {{ב|ומת ברשות הבעלים|ולא הצליח לגנבו}} - פטור. :{{ב|הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים|ועבר בכך לרשות הגנב}}, ומת - חייב {{ב|נתנו|הבעלים}} {{ב|לבכורות בנו|לכהן במקום חמישה סלעים של פדיון הבן}} או {{ב|לבעל חובו|כדי לשלם על החוב}}, {{הע-שמאל|מפרשי המשנה פירשו ברובם שמדובר בגנב שמסר לכהן או לשומר. ופשוט יותר לפרש שהבעלים רצה למסור להם והדיון הוא האם יצא ידי חובתו: אם לא הגביהו והבהמה מתה ברשותו - לא יצא. כלומר המשנה עוסקת בגדרי העברת בעלות, ובקניית בהמה, ולא דווקא בתשלומי ארבעה וחמישה. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד:]] בהמה אינה נקנית במשיכה ברשות הבעלים, אלא רק בהגבהה. העברת הבהמה לכהן או לבעל החוב אינה בתוקף אם היא מתה ברשות הבעלים, וכן אינה מחייבת את השומרים באחריות לשמירתה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] על פס' יג: 'אינו חייב עד שיוציאנו מרשותו'.}} :לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, :והיה מושכו, ומת ברשות הבעלים - פטור. :הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת - {{ב|חייב|השומר לשלם לבעלים, כי הכבש מת מחמת המשיכה שלו. אם מדובר בכהן או בבעל חוב - אין להם עוד טענה כלפי הבעלים.}}: <קטע סוף=ו/> ===חטיבה III: הגבלות על בעל הבהמה=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל. אין מגדלין {{ב|תרנגולים|שעלולים להביא שרץ ולטמא}} בירושלים - מפני הקדשים {{הע-שמאל|הפרק עוסק בתשלומי ארבעה וחמישה, וכיוון שאסור לגדל בהמה דקה בארץ יוצא שתשלומי ארבעה אינם מתקיימים שם. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד,]] שהתירה באיזורים מסוימים. לכאורה אין בזה אלא נספח לפרקינו העוסק בגניבה. אולם בתוספתא מצויה הרחבה גדולה של דין האיסור לגדל בהמה דקה, ושם ברור שהאיסור נובע מתפיסת הבהמה כ'ליסטים'. האיסור עצמו נשען על מסורת קדומה, ואולי אף כאן, כבמקומות נוספים לאורך מסכת נזיקין (כפי שהראה שרלו בדוקטורט שלו- עמ' 18-19), הוסמכה מסורות קדומות מימי הבית לדין מדיני התורה. מה החילוק בין תרנגולין לכלבים? הנשקה (קדושת ירושלים, עמ' 24) טוען כי לשיטת ההלכה הכיתתית הרי ירושלים אסורים בשחיטת חולין, ולכן עולה צורך לאסור גידולי כלבים בירושלים (כך בממ"ת ובמגילת המקדש), שהרי העצמות שיינתנו להם לא יהיו אלא מן הקודשים. ההלכה של חז"ל התירה שחיטת חולין אף בירושלים, ואין סיבה לאסור בה את הכלבים, שכן יוכלו להאכילם מן החולין, אבל גידול תרנגולים נאסר שכן 'דרך התרנגולין לנקר באשפה שמא יביאו כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקודשים'. למעשה גידלו ביהודה בהמה דקה עד לחורבן האיזור במרד בר כוכבא, ובגליל היתה חקלאות אינטנסיבית ולא היה מקום לעדרי צאן. וראו על האיסור הזה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד.]] בדומה לתקנה שאין מגדלים תרנגולים בירושלים ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו, ב,]] שאין עושים בה אשפתות, מאותה הסיבה. במגילת מקצת מעשי תורה מתלוננים אנשי הכת על חכמים שאיפשרו לגדל כלבים בירושלים, והכלבים אוכלים את עצמות הקדשים.}} :ולא כוהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות. {{ב|אין מגדלין חזירים|סמל ההלניזם}} בכל מקום. לא יגדל אדם את {{ב|הכלב|יהודים מפחדים מכלבים}}, אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין {{ב|נשבים|מלכודות}} ליונים, אלא אם כן {{ב|היה רחוק מן הישוב שלושים ריס|בטווח כזה אין חשש שהיונה שתתפס שייכת לאחד מאנשי הישוב}}: <קטע סוף=ז/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ז}} 2iu4nzgxpr6qbxmnv5m60o39ays0rrj 3020470 3020464 2026-06-17T13:05:52Z נעם תומר 44571 3020470 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ז}} ==תשלומי ארבעה וחמישה== ===חטיבה I: הקלוֹת בחיוב ארבעה וחמישה=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|בניגוד לאמור [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|לעיל ה, ז,]] ש"שור" הוא דוגמא לכל בעל חיים - בעניין תשלומי ארבעה וחמישה אין זה כך; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין סוף יב,]] שלומדת את הדין הזה מהייחוד של שור ושה הקרבים על המזבח. רק הגנב בעצמו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, אם טבח או מכר. הוא חייב בתשלומים גם אם אדם אחר טבח או מכר את הגניבה עבורו, ואילו הטבח או המוכר פטור; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ד|תוספתא ז, ד,]] שבמקרה זה יש שליח לדבר עבירה. והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|לקמן, ט, א,]] שם משלם "כשעת הגזילה". שתי הדרשות מצמצמות את התחולה של תשלומי ארבעה וחמישה, והאינטרס לעשות כך הוא משום שתשלומים אלו חורגים מכלל דיני הנזיקין.}} (א) מרובה מדת תשלומי כפל - ממדת תשלומי ארבעה וחמישה, :שמדת תשלומי כפל נוהגת ::בין בדבר שיש בו רוח חיים - ובין בדבר שאין בו רוח חיים, :ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת, אלא בשור ושה בלבד, ::שנאמר: ([[שמות כא לז]]) "כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו" וגו'. אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, :ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|המשנה בניגוד לר' נחוניה בן הקנה, שאמר שיום הכיפורים כשבת לתשלומים ([[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|תוספתא ז, ה]]), למרות שהטובח ביום הכיפורים ענשו כרת ולא מיתה. על הגניבה ועל המכירה בשבת אין חייבים מיתה, אלא רק על הטביחה.}} (ב) גנב על פי {{ב|שנים|עדים}}, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר {{ב|ביום הכפורים|במקרים אלו אינו חייב מיתה, ולכן משלם.}}. :{{ב|גנב משל אביו וטבח ומכר|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך מת אביו, {{ב|גנב וטבח|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך הקדיש - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טריפה, השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון פוטר {{ב|בשני אלו|המקרים האחרונים כי לדעתו אין השחיטה נחשבת אם הבשר אסור בהנאה.}}: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם, ונמצאו זוממין - משלמין הכל. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, {{ב|אלו ואלו|ושתי קבוצות העדים}} נמצאו זוממין - {{הע-שמאל|כל קבוצת עדים משלמת מה שהיתה מחייבת את הנאשם. אם העדות על הגניבה בטלה יתכן שאדם אחר גנב, ולכן הוא פטור. אם שתי הכתות מוזמות מחלקים את חובת התשלום, למרות שהעדות השניה תלויה בראשונה. אם רק אחד העדים זומם - העדות פסולה אבל אין עליה עונש, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א, ז.]]}} :הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה. :נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה. :אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה. :אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות. ::שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) גנב על פי שנים, וטבח ומכר {{ב|על פי עד אחד, או על פי עצמו|אין עדות לטביחה.}} :משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח בשבת, גנב {{ב|וטבח לעבודה זרה|חייב מיתה על הטביחה ולכן אינו משלם}}. :גנב משל אביו {{ב|ומת אביו|ולכן יש לו חלק בבהמה מכח הירושה}} ואחר כך טבח ומכר, :גנב {{ב|והקדיש, ואחר כך טבח ומכר|הטביחה היא מעילה בהקדש אבל אינה מהרכוש הגנוב}} {{הע-שמאל|ניתן להקדיש את הבהמה הגנובה אם עברה לרשות הגנב על ידי יאוש בעלים וכדומה, ואין בהקרבתה משום מצווה הבאה בעבירה; וראו [[ביאור:תוספתא/תרומות/א#ו|תוספתא תרומות א, ו.]]}} ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון אומר: קדשים {{ב|שחייב באחריותן|מחוייב להשלים את הקדשים אם חסרו}} - משלם תשלומי {{ב|ארבעה וחמישה|כי הם נחשבים כשלו}} ::שאין חייב באחריותם - פטור: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|שוחט ונתנבלה - כדעת ר' שמעון לעיל משנה ב. השוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ו|תוספתא ז, ו,]] שלפיה אם מכר חוץ מגיזתה משלם.}} (ה) מכרו {{ב|חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות|המכירה אינה שלמה}}, :השוחט {{ב|ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר|השחיטה אינה שלמה}} - ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. ===חטיבה II: מה היא "גניבה"?=== גנב ברשות הבעלים, וטבח ומכר חוץ מרשותם; {{הע-שמאל|בשלושת המקרים הללו היתה הבהמה באחד השלבים מחוץ לרשות הבעלים, ולכן חייב. אבל אם לא יצאה מרשותם - הרי לא מדובר בגניבה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]]}} :או שגנב חוץ מרשותם, וטבח ומכר ברשותם; :או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם - ::משלם תשלומי ארבעה וחמישה. אבל גנב וטבח ומכר ברשותם - פטור: <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) היה מושכו ויוצא, {{ב|ומת ברשות הבעלים|ולא הצליח לגנבו}} - פטור. :{{ב|הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים|ועבר בכך לרשות הגנב}}, ומת - חייב {{ב|נתנו|הבעלים}} {{ב|לבכורות בנו|לכהן במקום חמישה סלעים של פדיון הבן}} או {{ב|לבעל חובו|כדי לשלם על החוב}}, {{הע-שמאל|מפרשי המשנה פירשו ברובם שמדובר בגנב שמסר לכהן או לשומר. ופשוט יותר לפרש שהבעלים רצה למסור להם והדיון הוא האם יצא ידי חובתו: אם לא הגביהו והבהמה מתה ברשותו - לא יצא. כלומר המשנה עוסקת בגדרי העברת בעלות, ובקניית בהמה, ולא דווקא בתשלומי ארבעה וחמישה. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד:]] בהמה אינה נקנית במשיכה ברשות הבעלים, אלא רק בהגבהה. העברת הבהמה לכהן או לבעל החוב אינה בתוקף אם היא מתה ברשות הבעלים, וכן אינה מחייבת את השומרים באחריות לשמירתה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] על פס' יג: 'אינו חייב עד שיוציאנו מרשותו'.}} :לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, :והיה מושכו, ומת ברשות הבעלים - פטור. :הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת - {{ב|חייב|השומר לשלם לבעלים, כי הכבש מת מחמת המשיכה שלו. אם מדובר בכהן או בבעל חוב - אין להם עוד טענה כלפי הבעלים.}}: <קטע סוף=ו/> ===חטיבה III: הגבלות על בעל הבהמה=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל. אין מגדלין {{ב|תרנגולים|שעלולים להביא שרץ ולטמא}} בירושלים - מפני הקדשים {{הע-שמאל|הפרק עוסק בתשלומי ארבעה וחמישה, וכיוון שאסור לגדל בהמה דקה בארץ יוצא שתשלומי ארבעה אינם מתקיימים שם. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד,]] שהתירה באיזורים מסוימים. לכאורה אין בזה אלא נספח לפרקינו העוסק בגניבה. אולם בתוספתא מצויה הרחבה גדולה של דין האיסור לגדל בהמה דקה, ושם ברור שהאיסור נובע מתפיסת הבהמה כ'ליסטים'. האיסור עצמו נשען על מסורת קדומה, ואולי אף כאן, כבמקומות נוספים לאורך מסכת נזיקין (כפי שהראה שרלו בדוקטורט שלו- עמ' 18-19), הוסמכה מסורות קדומות מימי הבית לדין מדיני התורה. מה החילוק בין תרנגולין לכלבים? הנשקה (קדושת ירושלים, עמ' 24) טוען כי לשיטת ההלכה הכיתתית הרי ירושלים אסורים בשחיטת חולין, ולכן עולה צורך לאסור גידולי כלבים בירושלים (כך בממ"ת ובמגילת המקדש), שהרי העצמות שיינתנו להם לא יהיו אלא מן הקודשים. ההלכה של חז"ל התירה שחיטת חולין אף בירושלים, ואין סיבה לאסור בה את הכלבים, שכן יוכלו להאכילם מן החולין, אבל גידול תרנגולים נאסר שכן 'דרך התרנגולין לנקר באשפה שמא יביאו כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקודשים'. ורד נעם חילקה בין החשש מתרנגולים של טימוא הקודשים ע"י שרץ לחשש מכלבים בקומראן הנוגע לעצם הביזיון שבאכילת הכלב, כך שהאיסור על גידולו דומה לטאבו על חזיר, כשיטת רבי אליעזר בתוספתא- שכדרכו משמר מסורת קרובה יותר להלכה הכיתתית. למעשה גידלו ביהודה בהמה דקה עד לחורבן האיזור במרד בר כוכבא, ובגליל היתה חקלאות אינטנסיבית ולא היה מקום לעדרי צאן. וראו על האיסור הזה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד.]] בדומה לתקנה שאין מגדלים תרנגולים בירושלים ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו, ב,]] שאין עושים בה אשפתות, מאותה הסיבה. במגילת מקצת מעשי תורה מתלוננים אנשי הכת על חכמים שאיפשרו לגדל כלבים בירושלים, והכלבים אוכלים את עצמות הקדשים.}} :ולא כוהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות. {{ב|אין מגדלין חזירים|סמל ההלניזם}} בכל מקום. לא יגדל אדם את {{ב|הכלב|יהודים מפחדים מכלבים}}, אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין {{ב|נשבים|מלכודות}} ליונים, אלא אם כן {{ב|היה רחוק מן הישוב שלושים ריס|בטווח כזה אין חשש שהיונה שתתפס שייכת לאחד מאנשי הישוב}}: <קטע סוף=ז/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ז}} j900v6gg0u01wgn3bpac7asxpvlu9zy 3020575 3020470 2026-06-17T21:05:00Z נעם תומר 44571 3020575 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ז}} ==תשלומי ארבעה וחמישה== ===חטיבה I: הקלוֹת בחיוב ארבעה וחמישה=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|בניגוד לאמור [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|לעיל ה, ז,]] ש"שור" הוא דוגמא לכל בעל חיים - בעניין תשלומי ארבעה וחמישה אין זה כך; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין סוף יב,]] שלומדת את הדין הזה מהייחוד של שור ושה הקרבים על המזבח. רק הגנב בעצמו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, אם טבח או מכר. הוא חייב בתשלומים גם אם אדם אחר טבח או מכר את הגניבה עבורו, ואילו הטבח או המוכר פטור; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ד|תוספתא ז, ד,]] שבמקרה זה יש שליח לדבר עבירה. והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|לקמן, ט, א,]] שם משלם "כשעת הגזילה". שתי הדרשות מצמצמות את התחולה של תשלומי ארבעה וחמישה, והאינטרס לעשות כך הוא משום שתשלומים אלו חורגים מכלל דיני הנזיקין.}} (א) מרובה מדת תשלומי כפל - ממדת תשלומי ארבעה וחמישה, :שמדת תשלומי כפל נוהגת ::בין בדבר שיש בו רוח חיים - ובין בדבר שאין בו רוח חיים, :ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת, אלא בשור ושה בלבד, ::שנאמר: ([[שמות כא לז]]) "כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו" וגו'. אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, :ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|המשנה בניגוד לר' נחוניה בן הקנה, שאמר שיום הכיפורים כשבת לתשלומים ([[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|תוספתא ז, ה]]), למרות שהטובח ביום הכיפורים ענשו כרת ולא מיתה. על הגניבה ועל המכירה בשבת אין חייבים מיתה, אלא רק על הטביחה.}} (ב) גנב על פי {{ב|שנים|עדים}}, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר {{ב|ביום הכפורים|במקרים אלו אינו חייב מיתה, ולכן משלם.}}. :{{ב|גנב משל אביו וטבח ומכר|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך מת אביו, {{ב|גנב וטבח|ובכך התחייב בתשלום}} ואחר כך הקדיש - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טריפה, השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון פוטר {{ב|בשני אלו|המקרים האחרונים כי לדעתו אין השחיטה נחשבת אם הבשר אסור בהנאה.}}: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם, ונמצאו זוממין - משלמין הכל. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, {{ב|אלו ואלו|ושתי קבוצות העדים}} נמצאו זוממין - {{הע-שמאל|כל קבוצת עדים משלמת מה שהיתה מחייבת את הנאשם. אם העדות על הגניבה בטלה יתכן שאדם אחר גנב, ולכן הוא פטור. אם שתי הכתות מוזמות מחלקים את חובת התשלום, למרות שהעדות השניה תלויה בראשונה. אם רק אחד העדים זומם - העדות פסולה אבל אין עליה עונש, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א, ז.]]}} :הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה. :נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה. :אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה. :אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות. ::שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) גנב על פי שנים, וטבח ומכר {{ב|על פי עד אחד, או על פי עצמו|אין עדות לטביחה.}} :משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. גנב וטבח בשבת, גנב {{ב|וטבח לעבודה זרה|חייב מיתה על הטביחה ולכן אינו משלם}}. :גנב משל אביו {{ב|ומת אביו|ולכן יש לו חלק בבהמה מכח הירושה}} ואחר כך טבח ומכר, :גנב {{ב|והקדיש, ואחר כך טבח ומכר|הטביחה היא מעילה בהקדש אבל אינה מהרכוש הגנוב}} {{הע-שמאל|ניתן להקדיש את הבהמה הגנובה אם עברה לרשות הגנב על ידי יאוש בעלים וכדומה, ואין בהקרבתה משום מצווה הבאה בעבירה; וראו [[ביאור:תוספתא/תרומות/א#ו|תוספתא תרומות א, ו.]]}} ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. :רבי שמעון אומר: קדשים {{ב|שחייב באחריותן|מחוייב להשלים את הקדשים אם חסרו}} - משלם תשלומי {{ב|ארבעה וחמישה|כי הם נחשבים כשלו}} ::שאין חייב באחריותם - פטור: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|שוחט ונתנבלה - כדעת ר' שמעון לעיל משנה ב. השוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ו|תוספתא ז, ו,]] שלפיה אם מכר חוץ מגיזתה משלם.}} (ה) מכרו {{ב|חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות|המכירה אינה שלמה}}, :השוחט {{ב|ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר|השחיטה אינה שלמה}} - ::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה. ===חטיבה II: מה היא "גניבה"?=== גנב ברשות הבעלים, וטבח ומכר חוץ מרשותם; {{הע-שמאל|בשלושת המקרים הללו היתה הבהמה באחד השלבים מחוץ לרשות הבעלים, ולכן חייב. אבל אם לא יצאה מרשותם - הרי לא מדובר בגניבה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]]}} :או שגנב חוץ מרשותם, וטבח ומכר ברשותם; :או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם - ::משלם תשלומי ארבעה וחמישה. אבל גנב וטבח ומכר ברשותם - פטור: <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) היה מושכו ויוצא, {{ב|ומת ברשות הבעלים|ולא הצליח לגנבו}} - פטור. :{{ב|הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים|ועבר בכך לרשות הגנב}}, ומת - חייב {{ב|נתנו|הבעלים}} {{ב|לבכורות בנו|לכהן במקום חמישה סלעים של פדיון הבן}} או {{ב|לבעל חובו|כדי לשלם על החוב}}, {{הע-שמאל|מפרשי המשנה פירשו ברובם שמדובר בגנב שמסר לכהן או לשומר. ופשוט יותר לפרש שהבעלים רצה למסור להם והדיון הוא האם יצא ידי חובתו: אם לא הגביהו והבהמה מתה ברשותו - לא יצא. כלומר המשנה עוסקת בגדרי העברת בעלות, ובקניית בהמה, ולא דווקא בתשלומי ארבעה וחמישה. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד:]] בהמה אינה נקנית במשיכה ברשות הבעלים, אלא רק בהגבהה. העברת הבהמה לכהן או לבעל החוב אינה בתוקף אם היא מתה ברשות הבעלים, וכן אינה מחייבת את השומרים באחריות לשמירתה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] על פס' יג: 'אינו חייב עד שיוציאנו מרשותו'.}} :לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, :והיה מושכו, ומת ברשות הבעלים - פטור. :הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת - {{ב|חייב|השומר לשלם לבעלים, כי הכבש מת מחמת המשיכה שלו. אם מדובר בכהן או בבעל חוב - אין להם עוד טענה כלפי הבעלים.}}: <קטע סוף=ו/> ===חטיבה III: הגבלות על בעל הבהמה=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל. אין מגדלין {{ב|תרנגולים|שעלולים להביא שרץ ולטמא}} בירושלים - מפני הקדשים {{הע-שמאל|הפרק עוסק בתשלומי ארבעה וחמישה, וכיוון שאסור לגדל בהמה דקה בארץ יוצא שתשלומי ארבעה אינם מתקיימים שם. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד,]] שהתירה באיזורים מסוימים. לכאורה אין בזה אלא נספח לפרקינו העוסק בגניבה. אולם בתוספתא מצויה הרחבה גדולה של דין האיסור לגדל בהמה דקה, ושם ברור שהאיסור נובע מתפיסת הבהמה כ'ליסטים'. האיסור עצמו נשען על מסורת קדומה, ואולי אף כאן, כבמקומות נוספים לאורך מסכת נזיקין (כפי שהראה שרלו בדוקטורט שלו- עמ' 18-19), הוסמכה מסורות קדומות מימי הבית לדין מדיני התורה. מה החילוק בין תרנגולין לכלבים? הנשקה (קדושת ירושלים, עמ' 24) טוען כי לשיטת ההלכה הכיתתית ירושלים אסורים בשחיטת חולין, ולכן עולה צורך לאסור גידולי כלבים בירושלים (כך בממ"ת ובמגילת המקדש), שהרי העצמות שיינתנו להם לא יהיו אלא מן הקודשים. ההלכה של חז"ל התירה שחיטת חולין אף בירושלים, ואין סיבה לאסור בה את הכלבים, שכן יוכלו להאכילם מן החולין, אבל גידול תרנגולים נאסר שכן 'דרך התרנגולין לנקר באשפה שמא יביאו כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקודשים'. ורד נעם חילקה בין החשש מתרנגולים של טימוא הקודשים ע"י שרץ לחשש מכלבים בקומראן הנוגע לעצם הביזיון שבאכילת הכלב, כך שהאיסור על גידולו דומה לטאבו על חזיר, כשיטת רבי אליעזר בתוספתא- שכדרכו משמר מסורת קרובה יותר להלכה הכיתתית. למעשה גידלו ביהודה בהמה דקה עד לחורבן האיזור במרד בר כוכבא, ובגליל היתה חקלאות אינטנסיבית ולא היה מקום לעדרי צאן. וראו על האיסור הזה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד.]] בדומה לתקנה שאין מגדלים תרנגולים בירושלים ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו, ב,]] שאין עושים בה אשפתות, מאותה הסיבה. במגילת מקצת מעשי תורה מתלוננים אנשי הכת על חכמים שאיפשרו לגדל כלבים בירושלים, והכלבים אוכלים את עצמות הקדשים.}} :ולא כוהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות. {{ב|אין מגדלין חזירים|סמל ההלניזם}} בכל מקום. לא יגדל אדם את {{ב|הכלב|יהודים מפחדים מכלבים}}, אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין {{ב|נשבים|מלכודות}} ליונים, אלא אם כן {{ב|היה רחוק מן הישוב שלושים ריס|בטווח כזה אין חשש שהיונה שתתפס שייכת לאחד מאנשי הישוב}}: <קטע סוף=ז/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ז}} cb5rtvrqhy5db0b3z1xflscy93e4cvf 106 172177 3020611 885735 2026-06-18T07:24:17Z נעם תומר 44571 3020611 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|י}} ==רכוש של אחר שאין צורך להחזירו== ===חטיבה I: רכוש שנגזל, והוא מותר לשימוש=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ה#ט|תוספתא ב"מ ה, ט,]] הדנה במלוה בריבית שמת, וגם בניו פטורים מלהחזיר את הריבית. וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#י|תוספתא י, י,]] שמעמידה את המשנה בבנים קטנים דווקא, אבל בנים ובנות גדולים חייבים לשלם.}} (א) הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם - {{ב|פטורין מלשלם|שלא הם גזלו.}}. :ואם היה {{ב|דבר שיש בו אחריות|קרקע או עבדים, שאינם נגזלים}} - חייבין לשלם. אין פורטין {{ב|לא מתיבת המוכסין, ולא מכיס של גבאין|כספים אלו נחשבים גזולים, כי מדובר במוכסים לא ישרים.}}, ואין נוטלין מהם צדקה :אבל נוטל הוא {{ב|מתוך ביתו,|של המוכס}} או מן השוק: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|למרות שהכספים שבידי המוכסים נחשבים גזולים, כאמור במשנה א, ואין להחליף אותם בכסף אחר - מותר לקבל מהם חמור או כסות, כפיצוי. אין מדובר בהיתר לכתחילה, אלא למי שאין לו פיצוי אחר. היאוש של הבעלים מבטא הפקרת הרכוש, וכך יכול גם המציל, כמו הגזלן, לראות את הרכוש כשלו. אמנם לגזלן יש חובה להחזיר, אבל חובה זו אינה מלמדת שהרכוש נשאר שייך לבעלים הקודם. היאוש אינו אוטומטי, ויתכן שלא התיאשו, כנרמז בביטוי '''אם''' התיאשו הבעלים, וכמפורש [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יב|בתוספתא י, יב.]] המשנה קושרת בין שימוש ברכוש גזול, שימוש ברכוש שנלקח ע"י כוחות הטבע ושימוש בנחיל דבורים שעבר באופן טבעי ממקום למקום. מבחינת הבעלים בשלושת המקרים יש יאוש, ולכן מותר להשתמש בהם. לעניין הנאמנות של האשה והקטן ראו הסתייגות [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ד|בתוספתא כתובות ג, ד,]] שהם העידו לפני שהיתה לבעל הנחיל הזדמנות ללחוץ עליהם להעיד שקר. "לא יקוץ את שוכו" - לשון מקרא ([[שופטים ט מט]]). אפילו אם ישלם את דמי הענף שעליו התיישב הנחיל שלו אסור לו לכרות אותו בכוונה. ר' ישמעאל מתיר.}} (ב) נטלו מוכסין את חמורו, ונתנו לו חמור אחר; גזלו לסטים את כסותו, ונתנו לו כסות אחרת :הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטים, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. וכן נחיל של {{ב|דבורים|שעזבו את מקומם ועברו לשדה אחר}}, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. :אמר רבי יוחנן בן ברוקה: נאמנת אשה או קטן לומר "מכאן יצא נחיל זה". :ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו , ואם הזיק - משלם מה שהזיק. ::אבל לא יקוץ את {{ב|שוכו,|אפילו}} על מנת לתן את הדמים. :רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף קוצץ ונותן את הדמים: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע לו לוקח כמה נתן, {{ב|ויטול.|ישלם הלוקח לנגנב את מה ששילם למוכר לו, וינסה להחזיר את כספו מהמוכר}} {{הע-שמאל|השוו [[חוקי חמורבי#גנבה ומציאה|חוקי חמורבי 9-11.]]}} :{{ב|ואם לאו|לא יצא שם גניבה, כלומר לא הודיע לכולם שנגנבו ממנו,}} - {{ב|לא כל הימנו|אין מאמינים לטענת הגניבה שלו.}}! ::שאני אומר: {{ב|מכרן|הנגנב}} לאחר, ולקחן זה הימנו! <קטע סוף=ג/> ===חטיבה II: גבולות האחריות של אדם על נזקי חבירו=== {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|פתיחת המשנה דומה [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ה|לאמור לעיל ג, ה.]] הסיטואציה דומה למשנה ב: אילו היה בעל הדבש מתיאש - היה יכול המציל לזכות בדבש. אבל כיוון שראה שמציל את הדבש - הדבש נשאר שלו, ואפילו אינו חייב להחזיר למציל את כל הפסדיו, אלא אם סיכמו כך מראש. ר' יוחנן בן ברוקה חולק [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יג|בתוספתא י, יג,]] וטוען שמפצה את המציל על מה שאיבד.}} (ד) זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, :נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אין משלם לו על היין אלא כאילו היה הכד ריק.}}. :ואם {{ב|אמר, "אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי"|סיכמו מראש שישלם לו}} - חייב ליתן לו. שטף נהר חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, :{{ב|הניח זה את שלו|כדי להציל}}, והציל את של חבירו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אינו מפצה אותו על אבדן החמור}}. :ואם אמר לו, "אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי" - חייב ליתן לו: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ו#משנה ג|ב"מ ו, ג:]] הגזלן שנגזלה ממנו הגזילה - פטור, אלא אם היא נגזלה בגללו. המקרה של "שטפה נהר" דומה למקרה של "הבריקה" שם. אחריות הגזלן להחזרת השדה לבעלים - כאחריות המשכיר לשוכר.}} (ה) הגוזל שדה מחברו, ונטלוה {{ב|מסיקין|נציגי השלטון}}, :אם {{ב|מכת מדינה היא|המסיקים לוקחים מכולם}} - אומר לו "הרי שלך לפניך", :ואם {{ב|מחמת הגזלן|המסיקים באו כי הגזלן החזיק בקרקע}} - חייב להעמיד לו שדה אחרת. :שטפה נהר - {{ב|אומר לו|הגזלן לנגזל}} "הרי שלך לפניך": <קטע סוף=ה/> ===חטיבה III: איך מחזירים=== {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|לעיל ט, ה:]] הגזלן חייב להחזיר את הגזילה באופן שיהיה נוח לנגזל לקבלה. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יד|התוספתא י, יד]] מרחיבה את איסור ההחזרה במדבר למקרים נוספים שבהם הכסף נראה כאבוד ממילא.}} (ו) הגוזל את חברו, או שלווה הימנו, או שהפקיד לו '''בישוב''' - {{ב|לא יחזיר לו במדבר.|כי במדבר קשה להחזיק את הרכוש.}} :{{ב|על מנת לצאת במדבר|סיכם איתו מראש שיחזיר לו במדבר}} - יחזיר לו במדבר: <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> {{הע-שמאל|אם הודה לחבירו שקיבל או גזל ממנו דבר מה - התחייב בתשלום, אפילו אם יש לו ספק שמא החזיר, כי אינו יכול להשבע שהחזיר. שוב משווה המשנה גזלן ללווה או לשומר. הסיפא נראית כדעת ר' טרפון [[ביאור:משנה יבמות פרק טו#משנה ז|ביבמות טו, ז,]] אבל ראו [[ביאור:תוספתא/יבמות/יד#ג|תוספתא יבמות יד, ג,]] שלפיה גם ר' טרפון החמיר בספק גזל.}} (ז) האומר לחברו: "גזלתיך", "הלויתני", "הפקדת אצלי", :"ואיני יודע אם החזרתי לך, אם לא החזרתי לך" - חייב לשלם. אבל אם אמר לו: "איני יודע אם גזלתיך", "...אם הלויתני", "...אם הפקדת אצלי" - {{ב|פטור מלשלם|כי המלווה וכו' אינו יכול להוכיח שהלווה לו.}}: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|נראה שהמילים "לא ידעו הבעלים" וכו' - עוסקות בכל המשנה: אם הגנב הודה שגנב את הטלה, אבל החזיר ומישהו אחר גנב אותו - אנחנו מגיעים למצב שבמשנה ז, ואין הוא נאמן. אבל אם לאחר שהחזיר מנו הבעלים את העדר - בכך נחשב שהחזיר, ואין עליו עוד אחריות, ופטור גם מתשלומי כפל. והשוו [[שבת י ב]]. וראו לעיל משנה ה: גם כאן, אחריות הגזלן לגזילה דומה לאחריות המשכיר, החלה גם במקרים של גניבה ואבידה (שבהם האבדן חל עליו ולא על השוכר), וראו דין דומה לשואל שהחזיר את השאלה [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה ג|בב"מ ח, ג. אצל הרומים לא ניתן לקבל בעלות על חפצים גנובים, עד שיוחזרו לרשות בעליהם. בהקשר זה מצויים אצל הרומים דיונים רבים בשאלה מה נקראת החזרה שמוציאה את החפץ מחזקת גנוב ומאפשרת שוב לקבל עליו בעלות. לפי שרלו דיונים אלה מזכירים מאד את דיוני התנאים הללו.]] וראו [[פסיקתא דרב כהנא ב ח]]: מניית עם ישראל היא קבלת האחריות של הקב"ה לשלומם.}} (ח) הגונב טלה מן העדר {{ב|והחזירו|ולא הודיע לבעלים}}, :ומת או נגנב - חייב באחריותו. :לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו, ::ומנו את הצאן, ושלמה היא - פטור: <קטע סוף=ח/> ===חטיבה IV: פיקדון של בעלי מקצוע המותר לשימוש=== {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים, ולא משומרי פירות עצים ופירות. {{הע-שמאל|כמו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|בפרק ט,]] גם כאן יש הקבלה בין הגזלן לאומן. בדומה למוכסים ולגבאים במשנה א, גם הרועים והשומרים חשודים שהצמר או הפירות אינם שלהם, ולכן אין לקנות מהם. אבל נשים אינן חשודות על גניבה מבעליהן, ומניחים שבעליהן יודעים על המסחר שהן עושות - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ג|תוספתא יא, ג,]] שמדגישה את האיסור לקנות מנשים דברים אחרים.}} :אבל לוקחין מן הנשים כלי [צמר ביהודה, וכלי] פשתן בגליל, ועגלים בשרון. ::וכולן {{ב|שאמרו להטמין - אסור|אם אמרו להסתיר את הקניה, ניתן להניח שהיא גנובה.}}. :ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום: <קטע סוף=ט/> {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> (י) {{ב|מוכין|חוטים וחתיכות צמר}} שהכובס מוציא - הרי אלו שלו. :{{ב|ושהסורק מוציא|סורק הצמר, מוציא כמות גדולה יותר}} - הרי אלו של בעל הבית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ה|תוספתא יא, ה,]] שמסיקה מכאן שמותר לקנות מוכין מהכובס אבל לא מהסורק, ומסכמת "אין משנים ממנהג המדינה".}} הכובס נוטל שלשה חוטין - והן שלו. יתר מכן - הרי אלו של בעל הבית. :אם היה {{ב|השחור על גבי הלבן|הבגד הוא לבן, והחוטים שחורים ומכערים אותו.}} - נוטל את הכל והן שלו. {{ב|החייט|שקיבל חוטים ובדים לתפירה ונשאר לו}} ששייר מן החוט {{ב|כדי לתפור בו|פעמיים אורך המחט}}, ומטלית שהיא שלש על שלש - הרי אלו של בעל הבית. מה ש{{ב|החרש|נגר העובד על עץ של בעל הבית}} מוציא {{ב|במעצד|כפיסי עץ קטנים יחסית}} - הרי אלו שלו, ו{{ב|בכשיל|כמויות גדולות}} - של בעל הבית. :ואם היה עושה {{ב|אצל בעל הבית|בביתו}} - אף הנסורת של בעל הבית: <קטע סוף=י/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|י}} 8mv1phd07jxki584hnhcarsikpcu9ql 3020613 3020611 2026-06-18T07:24:55Z נעם תומר 44571 3020613 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|י}} ==רכוש של אחר שאין צורך להחזירו== ===חטיבה I: רכוש שנגזל, והוא מותר לשימוש=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ה#ט|תוספתא ב"מ ה, ט,]] הדנה במלוה בריבית שמת, וגם בניו פטורים מלהחזיר את הריבית. וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#י|תוספתא י, י,]] שמעמידה את המשנה בבנים קטנים דווקא, אבל בנים ובנות גדולים חייבים לשלם.}} (א) הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם - {{ב|פטורין מלשלם|שלא הם גזלו.}}. :ואם היה {{ב|דבר שיש בו אחריות|קרקע או עבדים, שאינם נגזלים}} - חייבין לשלם. אין פורטין {{ב|לא מתיבת המוכסין, ולא מכיס של גבאין|כספים אלו נחשבים גזולים, כי מדובר במוכסים לא ישרים.}}, ואין נוטלין מהם צדקה :אבל נוטל הוא {{ב|מתוך ביתו,|של המוכס}} או מן השוק: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|למרות שהכספים שבידי המוכסים נחשבים גזולים, כאמור במשנה א, ואין להחליף אותם בכסף אחר - מותר לקבל מהם חמור או כסות, כפיצוי. אין מדובר בהיתר לכתחילה, אלא למי שאין לו פיצוי אחר. היאוש של הבעלים מבטא הפקרת הרכוש, וכך יכול גם המציל, כמו הגזלן, לראות את הרכוש כשלו. אמנם לגזלן יש חובה להחזיר, אבל חובה זו אינה מלמדת שהרכוש נשאר שייך לבעלים הקודם. היאוש אינו אוטומטי, ויתכן שלא התיאשו, כנרמז בביטוי '''אם''' התיאשו הבעלים, וכמפורש [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יב|בתוספתא י, יב.]] המשנה קושרת בין שימוש ברכוש גזול, שימוש ברכוש שנלקח ע"י כוחות הטבע ושימוש בנחיל דבורים שעבר באופן טבעי ממקום למקום. מבחינת הבעלים בשלושת המקרים יש יאוש, ולכן מותר להשתמש בהם. לעניין הנאמנות של האשה והקטן ראו הסתייגות [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ד|בתוספתא כתובות ג, ד,]] שהם העידו לפני שהיתה לבעל הנחיל הזדמנות ללחוץ עליהם להעיד שקר. "לא יקוץ את שוכו" - לשון מקרא ([[שופטים ט מט]]). אפילו אם ישלם את דמי הענף שעליו התיישב הנחיל שלו אסור לו לכרות אותו בכוונה. ר' ישמעאל מתיר.}} (ב) נטלו מוכסין את חמורו, ונתנו לו חמור אחר; גזלו לסטים את כסותו, ונתנו לו כסות אחרת :הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטים, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. וכן נחיל של {{ב|דבורים|שעזבו את מקומם ועברו לשדה אחר}}, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. :אמר רבי יוחנן בן ברוקה: נאמנת אשה או קטן לומר "מכאן יצא נחיל זה". :ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו , ואם הזיק - משלם מה שהזיק. ::אבל לא יקוץ את {{ב|שוכו,|אפילו}} על מנת לתן את הדמים. :רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף קוצץ ונותן את הדמים: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע לו לוקח כמה נתן, {{ב|ויטול.|ישלם הלוקח לנגנב את מה ששילם למוכר לו, וינסה להחזיר את כספו מהמוכר}} {{הע-שמאל|השוו [[חוקי חמורבי#גנבה ומציאה|חוקי חמורבי 9-11.]]}} :{{ב|ואם לאו|לא יצא שם גניבה, כלומר לא הודיע לכולם שנגנבו ממנו,}} - {{ב|לא כל הימנו|אין מאמינים לטענת הגניבה שלו.}}! ::שאני אומר: {{ב|מכרן|הנגנב}} לאחר, ולקחן זה הימנו! <קטע סוף=ג/> ===חטיבה II: גבולות האחריות של אדם על נזקי חבירו=== {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|פתיחת המשנה דומה [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ה|לאמור לעיל ג, ה.]] הסיטואציה דומה למשנה ב: אילו היה בעל הדבש מתיאש - היה יכול המציל לזכות בדבש. אבל כיוון שראה שמציל את הדבש - הדבש נשאר שלו, ואפילו אינו חייב להחזיר למציל את כל הפסדיו, אלא אם סיכמו כך מראש. ר' יוחנן בן ברוקה חולק [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יג|בתוספתא י, יג,]] וטוען שמפצה את המציל על מה שאיבד.}} (ד) זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, :נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אין משלם לו על היין אלא כאילו היה הכד ריק.}}. :ואם {{ב|אמר, "אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי"|סיכמו מראש שישלם לו}} - חייב ליתן לו. שטף נהר חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, :{{ב|הניח זה את שלו|כדי להציל}}, והציל את של חבירו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אינו מפצה אותו על אבדן החמור}}. :ואם אמר לו, "אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי" - חייב ליתן לו: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ו#משנה ג|ב"מ ו, ג:]] הגזלן שנגזלה ממנו הגזילה - פטור, אלא אם היא נגזלה בגללו. המקרה של "שטפה נהר" דומה למקרה של "הבריקה" שם. אחריות הגזלן להחזרת השדה לבעלים - כאחריות המשכיר לשוכר.}} (ה) הגוזל שדה מחברו, ונטלוה {{ב|מסיקין|נציגי השלטון}}, :אם {{ב|מכת מדינה היא|המסיקים לוקחים מכולם}} - אומר לו "הרי שלך לפניך", :ואם {{ב|מחמת הגזלן|המסיקים באו כי הגזלן החזיק בקרקע}} - חייב להעמיד לו שדה אחרת. :שטפה נהר - {{ב|אומר לו|הגזלן לנגזל}} "הרי שלך לפניך": <קטע סוף=ה/> ===חטיבה III: איך מחזירים=== {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|לעיל ט, ה:]] הגזלן חייב להחזיר את הגזילה באופן שיהיה נוח לנגזל לקבלה. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יד|התוספתא י, יד]] מרחיבה את איסור ההחזרה במדבר למקרים נוספים שבהם הכסף נראה כאבוד ממילא.}} (ו) הגוזל את חברו, או שלווה הימנו, או שהפקיד לו '''בישוב''' - {{ב|לא יחזיר לו במדבר.|כי במדבר קשה להחזיק את הרכוש.}} :{{ב|על מנת לצאת במדבר|סיכם איתו מראש שיחזיר לו במדבר}} - יחזיר לו במדבר: <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> {{הע-שמאל|אם הודה לחבירו שקיבל או גזל ממנו דבר מה - התחייב בתשלום, אפילו אם יש לו ספק שמא החזיר, כי אינו יכול להשבע שהחזיר. שוב משווה המשנה גזלן ללווה או לשומר. הסיפא נראית כדעת ר' טרפון [[ביאור:משנה יבמות פרק טו#משנה ז|ביבמות טו, ז,]] אבל ראו [[ביאור:תוספתא/יבמות/יד#ג|תוספתא יבמות יד, ג,]] שלפיה גם ר' טרפון החמיר בספק גזל.}} (ז) האומר לחברו: "גזלתיך", "הלויתני", "הפקדת אצלי", :"ואיני יודע אם החזרתי לך, אם לא החזרתי לך" - חייב לשלם. אבל אם אמר לו: "איני יודע אם גזלתיך", "...אם הלויתני", "...אם הפקדת אצלי" - {{ב|פטור מלשלם|כי המלווה וכו' אינו יכול להוכיח שהלווה לו.}}: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|נראה שהמילים "לא ידעו הבעלים" וכו' - עוסקות בכל המשנה: אם הגנב הודה שגנב את הטלה, אבל החזיר ומישהו אחר גנב אותו - אנחנו מגיעים למצב שבמשנה ז, ואין הוא נאמן. אבל אם לאחר שהחזיר מנו הבעלים את העדר - בכך נחשב שהחזיר, ואין עליו עוד אחריות, ופטור גם מתשלומי כפל. והשוו [[שבת י ב]]. וראו לעיל משנה ה: גם כאן, אחריות הגזלן לגזילה דומה לאחריות המשכיר, החלה גם במקרים של גניבה ואבידה (שבהם האבדן חל עליו ולא על השוכר), וראו דין דומה לשואל שהחזיר את השאלה [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה ג|בב"מ ח, ג.]]. אצל הרומים לא ניתן לקבל בעלות על חפצים גנובים, עד שיוחזרו לרשות בעליהם. בהקשר זה מצויים אצל הרומים דיונים רבים בשאלה מה נקראת החזרה שמוציאה את החפץ מחזקת גנוב ומאפשרת שוב לקבל עליו בעלות. לפי שרלו דיונים אלה מזכירים מאד את דיוני התנאים הללו. וראו [[פסיקתא דרב כהנא ב ח]]: מניית עם ישראל היא קבלת האחריות של הקב"ה לשלומם.}} (ח) הגונב טלה מן העדר {{ב|והחזירו|ולא הודיע לבעלים}}, :ומת או נגנב - חייב באחריותו. :לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו, ::ומנו את הצאן, ושלמה היא - פטור: <קטע סוף=ח/> ===חטיבה IV: פיקדון של בעלי מקצוע המותר לשימוש=== {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים, ולא משומרי פירות עצים ופירות. {{הע-שמאל|כמו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|בפרק ט,]] גם כאן יש הקבלה בין הגזלן לאומן. בדומה למוכסים ולגבאים במשנה א, גם הרועים והשומרים חשודים שהצמר או הפירות אינם שלהם, ולכן אין לקנות מהם. אבל נשים אינן חשודות על גניבה מבעליהן, ומניחים שבעליהן יודעים על המסחר שהן עושות - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ג|תוספתא יא, ג,]] שמדגישה את האיסור לקנות מנשים דברים אחרים.}} :אבל לוקחין מן הנשים כלי [צמר ביהודה, וכלי] פשתן בגליל, ועגלים בשרון. ::וכולן {{ב|שאמרו להטמין - אסור|אם אמרו להסתיר את הקניה, ניתן להניח שהיא גנובה.}}. :ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום: <קטע סוף=ט/> {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> (י) {{ב|מוכין|חוטים וחתיכות צמר}} שהכובס מוציא - הרי אלו שלו. :{{ב|ושהסורק מוציא|סורק הצמר, מוציא כמות גדולה יותר}} - הרי אלו של בעל הבית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ה|תוספתא יא, ה,]] שמסיקה מכאן שמותר לקנות מוכין מהכובס אבל לא מהסורק, ומסכמת "אין משנים ממנהג המדינה".}} הכובס נוטל שלשה חוטין - והן שלו. יתר מכן - הרי אלו של בעל הבית. :אם היה {{ב|השחור על גבי הלבן|הבגד הוא לבן, והחוטים שחורים ומכערים אותו.}} - נוטל את הכל והן שלו. {{ב|החייט|שקיבל חוטים ובדים לתפירה ונשאר לו}} ששייר מן החוט {{ב|כדי לתפור בו|פעמיים אורך המחט}}, ומטלית שהיא שלש על שלש - הרי אלו של בעל הבית. מה ש{{ב|החרש|נגר העובד על עץ של בעל הבית}} מוציא {{ב|במעצד|כפיסי עץ קטנים יחסית}} - הרי אלו שלו, ו{{ב|בכשיל|כמויות גדולות}} - של בעל הבית. :ואם היה עושה {{ב|אצל בעל הבית|בביתו}} - אף הנסורת של בעל הבית: <קטע סוף=י/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|י}} 8welaq2dcoet8vkk50jvh4a5hjx4ytm 3020614 3020613 2026-06-18T07:25:16Z נעם תומר 44571 3020614 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|י}} ==רכוש של אחר שאין צורך להחזירו== ===חטיבה I: רכוש שנגזל, והוא מותר לשימוש=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ה#ט|תוספתא ב"מ ה, ט,]] הדנה במלוה בריבית שמת, וגם בניו פטורים מלהחזיר את הריבית. וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#י|תוספתא י, י,]] שמעמידה את המשנה בבנים קטנים דווקא, אבל בנים ובנות גדולים חייבים לשלם.}} (א) הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם - {{ב|פטורין מלשלם|שלא הם גזלו.}}. :ואם היה {{ב|דבר שיש בו אחריות|קרקע או עבדים, שאינם נגזלים}} - חייבין לשלם. אין פורטין {{ב|לא מתיבת המוכסין, ולא מכיס של גבאין|כספים אלו נחשבים גזולים, כי מדובר במוכסים לא ישרים.}}, ואין נוטלין מהם צדקה :אבל נוטל הוא {{ב|מתוך ביתו,|של המוכס}} או מן השוק: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|למרות שהכספים שבידי המוכסים נחשבים גזולים, כאמור במשנה א, ואין להחליף אותם בכסף אחר - מותר לקבל מהם חמור או כסות, כפיצוי. אין מדובר בהיתר לכתחילה, אלא למי שאין לו פיצוי אחר. היאוש של הבעלים מבטא הפקרת הרכוש, וכך יכול גם המציל, כמו הגזלן, לראות את הרכוש כשלו. אמנם לגזלן יש חובה להחזיר, אבל חובה זו אינה מלמדת שהרכוש נשאר שייך לבעלים הקודם. היאוש אינו אוטומטי, ויתכן שלא התיאשו, כנרמז בביטוי '''אם''' התיאשו הבעלים, וכמפורש [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יב|בתוספתא י, יב.]] המשנה קושרת בין שימוש ברכוש גזול, שימוש ברכוש שנלקח ע"י כוחות הטבע ושימוש בנחיל דבורים שעבר באופן טבעי ממקום למקום. מבחינת הבעלים בשלושת המקרים יש יאוש, ולכן מותר להשתמש בהם. לעניין הנאמנות של האשה והקטן ראו הסתייגות [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ד|בתוספתא כתובות ג, ד,]] שהם העידו לפני שהיתה לבעל הנחיל הזדמנות ללחוץ עליהם להעיד שקר. "לא יקוץ את שוכו" - לשון מקרא ([[שופטים ט מט]]). אפילו אם ישלם את דמי הענף שעליו התיישב הנחיל שלו אסור לו לכרות אותו בכוונה. ר' ישמעאל מתיר.}} (ב) נטלו מוכסין את חמורו, ונתנו לו חמור אחר; גזלו לסטים את כסותו, ונתנו לו כסות אחרת :הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטים, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. וכן נחיל של {{ב|דבורים|שעזבו את מקומם ועברו לשדה אחר}}, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. :אמר רבי יוחנן בן ברוקה: נאמנת אשה או קטן לומר "מכאן יצא נחיל זה". :ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו , ואם הזיק - משלם מה שהזיק. ::אבל לא יקוץ את {{ב|שוכו,|אפילו}} על מנת לתן את הדמים. :רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף קוצץ ונותן את הדמים: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע לו לוקח כמה נתן, {{ב|ויטול.|ישלם הלוקח לנגנב את מה ששילם למוכר לו, וינסה להחזיר את כספו מהמוכר}} {{הע-שמאל|השוו [[חוקי חמורבי#גנבה ומציאה|חוקי חמורבי 9-11.]]}} :{{ב|ואם לאו|לא יצא שם גניבה, כלומר לא הודיע לכולם שנגנבו ממנו,}} - {{ב|לא כל הימנו|אין מאמינים לטענת הגניבה שלו.}}! ::שאני אומר: {{ב|מכרן|הנגנב}} לאחר, ולקחן זה הימנו! <קטע סוף=ג/> ===חטיבה II: גבולות האחריות של אדם על נזקי חבירו=== {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|פתיחת המשנה דומה [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ה|לאמור לעיל ג, ה.]] הסיטואציה דומה למשנה ב: אילו היה בעל הדבש מתיאש - היה יכול המציל לזכות בדבש. אבל כיוון שראה שמציל את הדבש - הדבש נשאר שלו, ואפילו אינו חייב להחזיר למציל את כל הפסדיו, אלא אם סיכמו כך מראש. ר' יוחנן בן ברוקה חולק [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יג|בתוספתא י, יג,]] וטוען שמפצה את המציל על מה שאיבד.}} (ד) זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, :נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אין משלם לו על היין אלא כאילו היה הכד ריק.}}. :ואם {{ב|אמר, "אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי"|סיכמו מראש שישלם לו}} - חייב ליתן לו. שטף נהר חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, :{{ב|הניח זה את שלו|כדי להציל}}, והציל את של חבירו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אינו מפצה אותו על אבדן החמור}}. :ואם אמר לו, "אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי" - חייב ליתן לו: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ו#משנה ג|ב"מ ו, ג:]] הגזלן שנגזלה ממנו הגזילה - פטור, אלא אם היא נגזלה בגללו. המקרה של "שטפה נהר" דומה למקרה של "הבריקה" שם. אחריות הגזלן להחזרת השדה לבעלים - כאחריות המשכיר לשוכר.}} (ה) הגוזל שדה מחברו, ונטלוה {{ב|מסיקין|נציגי השלטון}}, :אם {{ב|מכת מדינה היא|המסיקים לוקחים מכולם}} - אומר לו "הרי שלך לפניך", :ואם {{ב|מחמת הגזלן|המסיקים באו כי הגזלן החזיק בקרקע}} - חייב להעמיד לו שדה אחרת. :שטפה נהר - {{ב|אומר לו|הגזלן לנגזל}} "הרי שלך לפניך": <קטע סוף=ה/> ===חטיבה III: איך מחזירים=== {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|לעיל ט, ה:]] הגזלן חייב להחזיר את הגזילה באופן שיהיה נוח לנגזל לקבלה. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יד|התוספתא י, יד]] מרחיבה את איסור ההחזרה במדבר למקרים נוספים שבהם הכסף נראה כאבוד ממילא.}} (ו) הגוזל את חברו, או שלווה הימנו, או שהפקיד לו '''בישוב''' - {{ב|לא יחזיר לו במדבר.|כי במדבר קשה להחזיק את הרכוש.}} :{{ב|על מנת לצאת במדבר|סיכם איתו מראש שיחזיר לו במדבר}} - יחזיר לו במדבר: <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> {{הע-שמאל|אם הודה לחבירו שקיבל או גזל ממנו דבר מה - התחייב בתשלום, אפילו אם יש לו ספק שמא החזיר, כי אינו יכול להשבע שהחזיר. שוב משווה המשנה גזלן ללווה או לשומר. הסיפא נראית כדעת ר' טרפון [[ביאור:משנה יבמות פרק טו#משנה ז|ביבמות טו, ז,]] אבל ראו [[ביאור:תוספתא/יבמות/יד#ג|תוספתא יבמות יד, ג,]] שלפיה גם ר' טרפון החמיר בספק גזל.}} (ז) האומר לחברו: "גזלתיך", "הלויתני", "הפקדת אצלי", :"ואיני יודע אם החזרתי לך, אם לא החזרתי לך" - חייב לשלם. אבל אם אמר לו: "איני יודע אם גזלתיך", "...אם הלויתני", "...אם הפקדת אצלי" - {{ב|פטור מלשלם|כי המלווה וכו' אינו יכול להוכיח שהלווה לו.}}: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|נראה שהמילים "לא ידעו הבעלים" וכו' - עוסקות בכל המשנה: אם הגנב הודה שגנב את הטלה, אבל החזיר ומישהו אחר גנב אותו - אנחנו מגיעים למצב שבמשנה ז, ואין הוא נאמן. אבל אם לאחר שהחזיר מנו הבעלים את העדר - בכך נחשב שהחזיר, ואין עליו עוד אחריות, ופטור גם מתשלומי כפל. והשוו [[שבת י ב]]. וראו לעיל משנה ה: גם כאן, אחריות הגזלן לגזילה דומה לאחריות המשכיר, החלה גם במקרים של גניבה ואבידה (שבהם האבדן חל עליו ולא על השוכר), וראו דין דומה לשואל שהחזיר את השאלה [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה ג|בב"מ ח, ג.]] אצל הרומים לא ניתן לקבל בעלות על חפצים גנובים, עד שיוחזרו לרשות בעליהם. בהקשר זה מצויים אצל הרומים דיונים רבים בשאלה מה נקראת החזרה שמוציאה את החפץ מחזקת גנוב ומאפשרת שוב לקבל עליו בעלות. לפי שרלו דיונים אלה מזכירים מאד את דיוני התנאים הללו. וראו [[פסיקתא דרב כהנא ב ח]]: מניית עם ישראל היא קבלת האחריות של הקב"ה לשלומם.}} (ח) הגונב טלה מן העדר {{ב|והחזירו|ולא הודיע לבעלים}}, :ומת או נגנב - חייב באחריותו. :לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו, ::ומנו את הצאן, ושלמה היא - פטור: <קטע סוף=ח/> ===חטיבה IV: פיקדון של בעלי מקצוע המותר לשימוש=== {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים, ולא משומרי פירות עצים ופירות. {{הע-שמאל|כמו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|בפרק ט,]] גם כאן יש הקבלה בין הגזלן לאומן. בדומה למוכסים ולגבאים במשנה א, גם הרועים והשומרים חשודים שהצמר או הפירות אינם שלהם, ולכן אין לקנות מהם. אבל נשים אינן חשודות על גניבה מבעליהן, ומניחים שבעליהן יודעים על המסחר שהן עושות - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ג|תוספתא יא, ג,]] שמדגישה את האיסור לקנות מנשים דברים אחרים.}} :אבל לוקחין מן הנשים כלי [צמר ביהודה, וכלי] פשתן בגליל, ועגלים בשרון. ::וכולן {{ב|שאמרו להטמין - אסור|אם אמרו להסתיר את הקניה, ניתן להניח שהיא גנובה.}}. :ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום: <קטע סוף=ט/> {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> (י) {{ב|מוכין|חוטים וחתיכות צמר}} שהכובס מוציא - הרי אלו שלו. :{{ב|ושהסורק מוציא|סורק הצמר, מוציא כמות גדולה יותר}} - הרי אלו של בעל הבית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ה|תוספתא יא, ה,]] שמסיקה מכאן שמותר לקנות מוכין מהכובס אבל לא מהסורק, ומסכמת "אין משנים ממנהג המדינה".}} הכובס נוטל שלשה חוטין - והן שלו. יתר מכן - הרי אלו של בעל הבית. :אם היה {{ב|השחור על גבי הלבן|הבגד הוא לבן, והחוטים שחורים ומכערים אותו.}} - נוטל את הכל והן שלו. {{ב|החייט|שקיבל חוטים ובדים לתפירה ונשאר לו}} ששייר מן החוט {{ב|כדי לתפור בו|פעמיים אורך המחט}}, ומטלית שהיא שלש על שלש - הרי אלו של בעל הבית. מה ש{{ב|החרש|נגר העובד על עץ של בעל הבית}} מוציא {{ב|במעצד|כפיסי עץ קטנים יחסית}} - הרי אלו שלו, ו{{ב|בכשיל|כמויות גדולות}} - של בעל הבית. :ואם היה עושה {{ב|אצל בעל הבית|בביתו}} - אף הנסורת של בעל הבית: <קטע סוף=י/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|י}} 3kiuziulz4xqw28k922e4xrkcvrt9xd 3020615 3020614 2026-06-18T07:25:58Z נעם תומר 44571 3020615 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|י}} ==רכוש של אחר שאין צורך להחזירו== ===חטיבה I: רכוש שנגזל, והוא מותר לשימוש=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ה#ט|תוספתא ב"מ ה, ט,]] הדנה במלוה בריבית שמת, וגם בניו פטורים מלהחזיר את הריבית. וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#י|תוספתא י, י,]] שמעמידה את המשנה בבנים קטנים דווקא, אבל בנים ובנות גדולים חייבים לשלם.}} (א) הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם - {{ב|פטורין מלשלם|שלא הם גזלו.}}. :ואם היה {{ב|דבר שיש בו אחריות|קרקע או עבדים, שאינם נגזלים}} - חייבין לשלם. אין פורטין {{ב|לא מתיבת המוכסין, ולא מכיס של גבאין|כספים אלו נחשבים גזולים, כי מדובר במוכסים לא ישרים.}}, ואין נוטלין מהם צדקה :אבל נוטל הוא {{ב|מתוך ביתו,|של המוכס}} או מן השוק: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|למרות שהכספים שבידי המוכסים נחשבים גזולים, כאמור במשנה א, ואין להחליף אותם בכסף אחר - מותר לקבל מהם חמור או כסות, כפיצוי. אין מדובר בהיתר לכתחילה, אלא למי שאין לו פיצוי אחר. היאוש של הבעלים מבטא הפקרת הרכוש, וכך יכול גם המציל, כמו הגזלן, לראות את הרכוש כשלו. אמנם לגזלן יש חובה להחזיר, אבל חובה זו אינה מלמדת שהרכוש נשאר שייך לבעלים הקודם. היאוש אינו אוטומטי, ויתכן שלא התיאשו, כנרמז בביטוי '''אם''' התיאשו הבעלים, וכמפורש [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יב|בתוספתא י, יב.]] המשנה קושרת בין שימוש ברכוש גזול, שימוש ברכוש שנלקח ע"י כוחות הטבע ושימוש בנחיל דבורים שעבר באופן טבעי ממקום למקום. מבחינת הבעלים בשלושת המקרים יש יאוש, ולכן מותר להשתמש בהם. לעניין הנאמנות של האשה והקטן ראו הסתייגות [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ד|בתוספתא כתובות ג, ד,]] שהם העידו לפני שהיתה לבעל הנחיל הזדמנות ללחוץ עליהם להעיד שקר. "לא יקוץ את שוכו" - לשון מקרא ([[שופטים ט מט]]). אפילו אם ישלם את דמי הענף שעליו התיישב הנחיל שלו אסור לו לכרות אותו בכוונה. ר' ישמעאל מתיר.}} (ב) נטלו מוכסין את חמורו, ונתנו לו חמור אחר; גזלו לסטים את כסותו, ונתנו לו כסות אחרת :הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטים, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. וכן נחיל של {{ב|דבורים|שעזבו את מקומם ועברו לשדה אחר}}, אם נתייאשו הבעלים - הרי אלו שלו. :אמר רבי יוחנן בן ברוקה: נאמנת אשה או קטן לומר "מכאן יצא נחיל זה". :ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו , ואם הזיק - משלם מה שהזיק. ::אבל לא יקוץ את {{ב|שוכו,|אפילו}} על מנת לתן את הדמים. :רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף קוצץ ונותן את הדמים: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע לו לוקח כמה נתן, {{ב|ויטול.|ישלם הלוקח לנגנב את מה ששילם למוכר לו, וינסה להחזיר את כספו מהמוכר}} {{הע-שמאל|השוו [[חוקי חמורבי#גנבה ומציאה|חוקי חמורבי 9-11.]]}} :{{ב|ואם לאו|לא יצא שם גניבה, כלומר לא הודיע לכולם שנגנבו ממנו,}} - {{ב|לא כל הימנו|אין מאמינים לטענת הגניבה שלו.}}! ::שאני אומר: {{ב|מכרן|הנגנב}} לאחר, ולקחן זה הימנו! <קטע סוף=ג/> ===חטיבה II: גבולות האחריות של אדם על נזקי חבירו=== {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|פתיחת המשנה דומה [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ה|לאמור לעיל ג, ה.]] הסיטואציה דומה למשנה ב: אילו היה בעל הדבש מתיאש - היה יכול המציל לזכות בדבש. אבל כיוון שראה שמציל את הדבש - הדבש נשאר שלו, ואפילו אינו חייב להחזיר למציל את כל הפסדיו, אלא אם סיכמו כך מראש. ר' יוחנן בן ברוקה חולק [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יג|בתוספתא י, יג,]] וטוען שמפצה את המציל על מה שאיבד.}} (ד) זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, :נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אין משלם לו על היין אלא כאילו היה הכד ריק.}}. :ואם {{ב|אמר, "אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי"|סיכמו מראש שישלם לו}} - חייב ליתן לו. שטף נהר חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, :{{ב|הניח זה את שלו|כדי להציל}}, והציל את של חבירו, ::{{ב|אין לו אלא שכרו|אינו מפצה אותו על אבדן החמור}}. :ואם אמר לו, "אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי" - חייב ליתן לו: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ו#משנה ג|ב"מ ו, ג:]] הגזלן שנגזלה ממנו הגזילה - פטור, אלא אם היא נגזלה בגללו. המקרה של "שטפה נהר" דומה למקרה של "הבריקה" שם. אחריות הגזלן להחזרת השדה לבעלים - כאחריות המשכיר לשוכר.}} (ה) הגוזל שדה מחברו, ונטלוה {{ב|מסיקין|נציגי השלטון}}, :אם {{ב|מכת מדינה היא|המסיקים לוקחים מכולם}} - אומר לו "הרי שלך לפניך", :ואם {{ב|מחמת הגזלן|המסיקים באו כי הגזלן החזיק בקרקע}} - חייב להעמיד לו שדה אחרת. :שטפה נהר - {{ב|אומר לו|הגזלן לנגזל}} "הרי שלך לפניך": <קטע סוף=ה/> ===חטיבה III: איך מחזירים=== {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|לעיל ט, ה:]] הגזלן חייב להחזיר את הגזילה באופן שיהיה נוח לנגזל לקבלה. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יד|התוספתא י, יד]] מרחיבה את איסור ההחזרה במדבר למקרים נוספים שבהם הכסף נראה כאבוד ממילא.}} (ו) הגוזל את חברו, או שלווה הימנו, או שהפקיד לו '''בישוב''' - {{ב|לא יחזיר לו במדבר.|כי במדבר קשה להחזיק את הרכוש.}} :{{ב|על מנת לצאת במדבר|סיכם איתו מראש שיחזיר לו במדבר}} - יחזיר לו במדבר: <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> {{הע-שמאל|אם הודה לחבירו שקיבל או גזל ממנו דבר מה - התחייב בתשלום, אפילו אם יש לו ספק שמא החזיר, כי אינו יכול להשבע שהחזיר. שוב משווה המשנה גזלן ללווה או לשומר. הסיפא נראית כדעת ר' טרפון [[ביאור:משנה יבמות פרק טו#משנה ז|ביבמות טו, ז,]] אבל ראו [[ביאור:תוספתא/יבמות/יד#ג|תוספתא יבמות יד, ג,]] שלפיה גם ר' טרפון החמיר בספק גזל.}} (ז) האומר לחברו: "גזלתיך", "הלויתני", "הפקדת אצלי", :"ואיני יודע אם החזרתי לך, אם לא החזרתי לך" - חייב לשלם. אבל אם אמר לו: "איני יודע אם גזלתיך", "...אם הלויתני", "...אם הפקדת אצלי" - {{ב|פטור מלשלם|כי המלווה וכו' אינו יכול להוכיח שהלווה לו.}}: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|נראה שהמילים "לא ידעו הבעלים" וכו' - עוסקות בכל המשנה: אם הגנב הודה שגנב את הטלה, אבל החזיר ומישהו אחר גנב אותו - אנחנו מגיעים למצב שבמשנה ז, ואין הוא נאמן. אבל אם לאחר שהחזיר מנו הבעלים את העדר - בכך נחשב שהחזיר, ואין עליו עוד אחריות, ופטור גם מתשלומי כפל. והשוו [[שבת י ב]]. וראו לעיל משנה ה: גם כאן, אחריות הגזלן לגזילה דומה לאחריות המשכיר, החלה גם במקרים של גניבה ואבידה (שבהם האבדן חל עליו ולא על השוכר), וראו דין דומה לשואל שהחזיר את השאלה [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה ג|בב"מ ח, ג.]] אצל הרומים לא ניתן לקבל בעלות על חפצים גנובים, עד שיוחזרו לרשות בעליהם. בהקשר זה מצויים אצל הרומים דיונים רבים בשאלה מה נקראת החזרה שמוציאה את החפץ מחזקת גנוב ומאפשרת שוב לקבל עליו בעלות. לפי שרלו דיונים אלה מזכירים מאד את דיוני התנאים הללו. וראו [[פסיקתא דרב כהנא ב ח]]: מניית עם ישראל היא קבלת האחריות של הקב"ה לשלומם.}} (ח) הגונב טלה מן העדר {{ב|והחזירו|ולא הודיע לבעלים}}, :ומת או נגנב - חייב באחריותו. :לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו, ::ומנו את הצאן, ושלמה היא - פטור: <קטע סוף=ח/> ===חטיבה IV: פיקדון של בעלי מקצוע המותר לשימוש=== {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים, ולא משומרי פירות עצים ופירות. {{הע-שמאל|כמו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|בפרק ט,]] גם כאן יש הקבלה בין הגזלן לאומן. בדומה למוכסים ולגבאים במשנה א, גם הרועים והשומרים חשודים שהצמר או הפירות אינם שלהם, ולכן אין לקנות מהם. אבל נשים אינן חשודות על גניבה מבעליהן, ומניחים שבעליהן יודעים על המסחר שהן עושות - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ג|תוספתא יא, ג,]] שמדגישה את האיסור לקנות מנשים דברים אחרים.}} :אבל לוקחין מן הנשים כלי [צמר ביהודה, וכלי] פשתן בגליל, ועגלים בשרון. ::וכולן {{ב|שאמרו להטמין - אסור|אם אמרו להסתיר את הקניה, ניתן להניח שהיא גנובה.}}. :ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום: <קטע סוף=ט/> {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> (י) {{ב|מוכין|חוטים וחתיכות צמר}} שהכובס מוציא - הרי אלו שלו. :{{ב|ושהסורק מוציא|סורק הצמר, מוציא כמות גדולה יותר}} - הרי אלו של בעל הבית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/יא#ה|תוספתא יא, ה,]] שמסיקה מכאן שמותר לקנות מוכין מהכובס אבל לא מהסורק, ומסכמת "אין משנים ממנהג המדינה".}} הכובס נוטל שלשה חוטין - והן שלו. יתר מכן - הרי אלו של בעל הבית. :אם היה {{ב|השחור על גבי הלבן|הבגד הוא לבן, והחוטים שחורים ומכערים אותו.}} - נוטל את הכל והן שלו. {{ב|החייט|שקיבל חוטים ובדים לתפירה ונשאר לו}} ששייר מן החוט {{ב|כדי לתפור בו|פעמיים אורך המחט}}, ומטלית שהיא שלש על שלש - הרי אלו של בעל הבית. מה ש{{ב|החרש|נגר העובד על עץ של בעל הבית}} מוציא {{ב|במעצד|כפיסי עץ קטנים יחסית}} - הרי אלו שלו, ו{{ב|בכשיל|כמויות גדולות}} - של בעל הבית. :ואם היה עושה {{ב|אצל בעל הבית|בביתו}} - אף הנסורת של בעל הבית: <קטע סוף=י/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|י}} 5wguwje3drl20lggq1evqkwlvba6iv5 14 210515 3020579 760973 2026-06-17T21:10:26Z Sije 2668 {{איחוד}} 3020579 wikitext text/x-wiki {{איחוד|:קטגוריה:מידת הענוה|:קטגוריה:מידת הענווה}} {{מידת נפש |כינויים=ענוה, שפלות רוח |ניגוד=מידת הגאוה |טקסטא=אורחות צדיקים שער הענוה |טקסטב=מסילת ישרים כב |טקסטג=תיקון מידות הנפש/חלק ראשון |טקסטד= }} nosdto10od4tkeoh4briedn9tq1c4wv 0 210714 3020546 578809 2026-06-17T20:54:22Z Sije 2668 /* הלכה ח גמרא */ ? 3020546 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט משנה}}</noinclude> <קטע התחלה=כא א/> ==הלכה ט משנה== חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא. רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול: ==הלכה ט גמרא== תני כל דבר שהוא של צער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. תלמיד חכם עושה ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים ובשעה שהוא משתקע אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. א"ר אבהו מעשה בר"ג ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן אמר ר"ג לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע. אמר לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים. א"ל ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם עושה אלא א"כ מינו אותו פרנס על הצבור. אמר ליה והתני כל דבר של צער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ת"ח עושה ותבוא עליו ברכה. א"ר זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין. דלמא ר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלויא. א"ל ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין. ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושה נקרא הדיוט. א"ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה. א"ל ולא דר"ג היא. א"ל יכיל אנא פתר כר"ג דר"ג אמר איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים: {{מר|'''הדרן עלך היה קורא'''}} <קטע סוף=כא א/> 5dlo61v7i9xmrydzh6oic7b80zoxzqw 0 239310 3020471 2989406 2026-06-17T13:46:07Z עמש בן־אריה 8813 כך בכ"י לנינגרד: קמץ רחב (מתג) וללא כתיב וקרי (הערת המסורית היא "יתיר י", לא "ק") 3020471 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{כותרת עליונה לפרק תנך|דניאל|ז|ניקוד}}</noinclude> <קטע התחלה=פרק ז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בִּשְׁנַת חֲדָה לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל מִשְׁכְּבֵהּ בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ {{כו"ק|גפיה|גַפַּהּ}} וּנְטִילַת מִן אַרְעָא וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַאֲרוּ חֵיוָה {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרִי|ס=אָחֳרִי}} תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין {{כו"ק|שניה|שִׁנַּהּ}} וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית וַאֲרוּ {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרִי|ס=אָחֳרִי}} כִּנְמַר וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל {{קו"כ|גביה|גַּבַּהּ}} וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשׇׁלְטָן יְהִיב לַהּ.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ חֵיוָה {{כו"ק|רביעיה|רְבִיעָאָה}} דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן אָכְלָה וּמַדֱּקָה וּשְׁאָרָא {{כו"ק|ברגליה|בְּרַגְלַהּ}} רָפְסָה וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן כׇּל חֵיוָתָא דִּי קָדָמַיהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרִי|ס=אָחֳרִי}} זְעֵירָה סִלְקָת {{כו"ק|ביניהון|בֵּינֵיהֵן}} וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא {{כו"ק|אתעקרו|אֶתְעֲקַרָה}} מִן {{קו"כ|קדמיה|קֳדָמַהּ}} וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף {{כו"ק|אלפים|אַלְפִין}} יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ {{כו"ק|רבון|רִבְבָן}} קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>חָזֵה הֲוֵית בֵּאדַיִן מִן קָל מִלַּיָּא רַבְרְבָתָא דִּי קַרְנָא מְמַלֱּלָה חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שׇׁלְטָנְהוֹן וְאַרְכָה בְחַיִּין יְהִיבַת לְהוֹן עַד זְמַן וְעִדָּן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְלֵהּ יְהִב שׇׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שׇׁלְטָנֵהּ שׇׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל.<קטע סוף=יד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל בְּגוֹא נִדְנֶה וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ עַל כׇּל דְּנָה וַאֲמַר לִי וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְרְבָתָא דִּי אִנִּין אַרְבַּע אַרְבְּעָה מַלְכִין יְקוּמוּן מִן אַרְעָא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא עַל חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא דִּי הֲוָת שָׁנְיָה מִן {{קו"כ|כלהון|כׇּלְּהֵין}} דְּחִילָה יַתִּירָה {{כו"ק|שניה|שִׁנַּהּ}} דִּי פַרְזֶל {{כו"ק|וטפריה|וְטִפְרַהּ}} דִּי נְחָשׁ אָכְלָה מַדְּקָה וּשְׁאָרָא {{כו"ק|ברגליה|בְּרַגְלַהּ}} רָפְסָה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ {{מ:קמץ|ד=וְאׇחֳרִי|ס=וְאָחֳרִי}} דִּי סִלְקַת {{כו"ק|ונפלו|וּנְפַלָה}} מִן {{קו"כ|קדמיה|קֳדָמַהּ}} תְּלָת וְקַרְנָא דִכֵּן וְעַיְנִין לַהּ וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן וְחֶזְוַהּ רַב מִן חַבְרָתַהּ.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>חָזֵה הֲוֵית וְקַרְנָא דִכֵּן עָבְדָה קְרָב עִם קַדִּישִׁין וְיָכְלָה לְהֹן.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עַד דִּי אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כֵּן אֲמַר חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ {{כו"ק|רביעיה|רְבִיעָאָה}} תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן כׇּל מַלְכְוָתָא וְתֵאכֻל כׇּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן {{מ:קמץ|ד=וְאׇחֳרָן|ס=וְאָחֳרָן}} יְקוּם אַחֲרֵיהֹן וְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וּמִלִּין לְצַד {{כו"ק|עליא|עִלָּאָה}} יְמַלִּל וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יְבַלֵּא וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְדִינָא יִתִּב וְשׇׁלְטָנֵהּ יְהַעְדּוֹן לְהַשְׁמָדָה וּלְהוֹבָדָה עַד סוֹפָא.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וּמַלְכוּתָא וְשׇׁלְטָנָא וּרְבוּתָא דִּי מַלְכְוָת תְּחוֹת כׇּל שְׁמַיָּא יְהִיבַת לְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְכֹל שׇׁלְטָנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן וְיִשְׁתַּמְּעוּן.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>עַד כָּה סוֹפָא דִי מִלְּתָא אֲנָה דָנִיֵּאל שַׂגִּיא רַעְיוֹנַי יְבַהֲלֻנַּנִי וְזִיוַי יִשְׁתַּנּוֹן עֲלַי וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת.<קטע סוף=כח/><קטע סוף=פרק ז/> {{סוף}}{{סוף}} <noinclude> ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{טקסט מנוקד|גודל=17}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{סוף}} </noinclude> nncay9m4jflti2kzmbtfrqdqh49047i 0 239311 3020472 2995625 2026-06-17T13:46:56Z עמש בן־אריה 8813 כך בכ"י לנינגרד: ללא כתיב וקרי (הערת המסורית היא "יתיר י", לא "ק") 3020472 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{כותרת עליונה לפרק תנך|דניאל|ז|כתיב}}</noinclude> <קטע התחלה=פרק ז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו {{כו"ק|גפיה|גפה}} ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין {{כו"ק|שניה|שנה}} וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על {{קו"כ|גביה|גבה}} וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת {{כו"ק|ביניהון|ביניהן}} ותלת מן קרניא קדמיתא {{כו"ק|אתעקרו|אתעקרה}} מן {{קו"כ|קדמיה|קדמה}} ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף {{כו"ק|אלפים|אלפין}} ישמשונה ורבו {{כו"ק|רבון|רבבן}} קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ולה יהב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל.<קטע סוף=יד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן {{קו"כ|כלהון|כלהין}} דחילה יתירה {{כו"ק|שניה|שנה}} די פרזל {{כו"ק|וטפריה|וטפרה}} די נחש אכלה מדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת {{כו"ק|ונפלו|ונפלה}} מן {{קו"כ|קדמיה|קדמה}} תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להן.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כן אמר חיותא רביעיתא מלכו {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וקרניא עשר מנה מלכותא עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ומלין לצד {{כו"ק|עליא|עלאה}} ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת.<קטע סוף=כח/><קטע סוף=פרק ז/> {{סוף}}{{סוף}} <noinclude> ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{טקסט מנוקד|גודל=17}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{סוף}} </noinclude> gjx0ok2jm1g205fq1e71es6wshf8qpg 3020497 3020472 2026-06-17T18:55:33Z Nahum 68 זה צ"ל מונגש לקורא ככתיב וקרי גם אם בכתה"י ציינו זאת קצת אחרת 3020497 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{כותרת עליונה לפרק תנך|דניאל|ז|כתיב}}</noinclude> <קטע התחלה=פרק ז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו {{כו"ק|גפיה|גפה}} ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין {{כו"ק|שניה|שנה}} וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על {{קו"כ|גביה|גבה}} וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה והיא משניה מן כל חיותא די {{כו"ק|קדמיה|קדמה}} וקרנין עשר לה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת {{כו"ק|ביניהון|ביניהן}} ותלת מן קרניא קדמיתא {{כו"ק|אתעקרו|אתעקרה}} מן {{קו"כ|קדמיה|קדמה}} ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף {{כו"ק|אלפים|אלפין}} ישמשונה ורבו {{כו"ק|רבון|רבבן}} קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ולה יהב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל.<קטע סוף=יד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן {{קו"כ|כלהון|כלהין}} דחילה יתירה {{כו"ק|שניה|שנה}} די פרזל {{כו"ק|וטפריה|וטפרה}} די נחש אכלה מדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת {{כו"ק|ונפלו|ונפלה}} מן {{קו"כ|קדמיה|קדמה}} תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להן.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כן אמר חיותא רביעיתא מלכו {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וקרניא עשר מנה מלכותא עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ומלין לצד {{כו"ק|עליא|עלאה}} ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת.<קטע סוף=כח/><קטע סוף=פרק ז/> {{סוף}}{{סוף}} <noinclude> ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{טקסט מנוקד|גודל=17}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{סוף}} </noinclude> 2q2x8q3cgp8fe7r89535u0r64otd0p3 3020498 3020497 2026-06-17T18:56:44Z Nahum 68 יותר מונגש ככה 3020498 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{כותרת עליונה לפרק תנך|דניאל|ז|כתיב}}</noinclude> <קטע התחלה=פרק ז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו {{כו"ק|גפיה|גפה}} ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין {{כו"ק|שניה|שנה}} וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על {{קו"כ|גביה|גבה}} וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה והיא משניה מן כל חיותא די {{כו"ק|קדמיה|קדמה}} וקרנין עשר לה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת {{כו"ק|ביניהון|ביניהן}} ותלת מן קרניא קדמיתא {{כו"ק|אתעקרו|אתעקרה}} מן {{כו"ק|קדמה|קדמיה}} ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף {{כו"ק|אלפים|אלפין}} ישמשונה ורבו {{כו"ק|רבון|רבבן}} קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ולה יהב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל.<קטע סוף=יד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן {{קו"כ|כלהון|כלהין}} דחילה יתירה {{כו"ק|שניה|שנה}} די פרזל {{כו"ק|וטפריה|וטפרה}} די נחש אכלה מדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת {{כו"ק|ונפלו|ונפלה}} מן {{קו"כ|קדמיה|קדמה}} תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להן.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כן אמר חיותא רביעיתא מלכו {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וקרניא עשר מנה מלכותא עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ומלין לצד {{כו"ק|עליא|עלאה}} ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת.<קטע סוף=כח/><קטע סוף=פרק ז/> {{סוף}}{{סוף}} <noinclude> ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{טקסט מנוקד|גודל=17}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{סוף}} </noinclude> ibnw5swkowbq5r70pfm4vj7zu98lcvq 3020500 3020498 2026-06-17T18:57:45Z Nahum 68 יותר מונגש ככה 3020500 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{כותרת עליונה לפרק תנך|דניאל|ז|כתיב}}</noinclude> <קטע התחלה=פרק ז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו {{כו"ק|גפיה|גפה}} ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין {{כו"ק|שניה|שנה}} וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על {{קו"כ|גביה|גבה}} וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה והיא משניה מן כל חיותא די {{כו"ק|קדמיה|קדמה}} וקרנין עשר לה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת {{כו"ק|ביניהון|ביניהן}} ותלת מן קרניא קדמיתא {{כו"ק|אתעקרו|אתעקרה}} מן {{כו"ק|קדמה|קדמיה}} ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף {{כו"ק|אלפים|אלפין}} ישמשונה ורבו {{כו"ק|רבון|רבבן}} קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ולה יהב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל.<קטע סוף=יד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן {{קו"כ|כלהון|כלהין}} דחילה יתירה {{כו"ק|שניה|שנה}} די פרזל {{כו"ק|וטפריה|וטפרה}} די נחש אכלה מדקה ושארא {{כו"ק|ברגליה|ברגלה}} רפסה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת {{כו"ק|ונפלו|ונפלה}} מן {{כו"ק|קדמה|קדמיה}} תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להן.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כן אמר חיותא רביעיתא מלכו {{כו"ק|רביעיה|רביעאה}} תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וקרניא עשר מנה מלכותא עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ומלין לצד {{כו"ק|עליא|עלאה}} ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת.<קטע סוף=כח/><קטע סוף=פרק ז/> {{סוף}}{{סוף}} <noinclude> ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{טקסט מנוקד|גודל=17}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{סוף}} </noinclude> pks9vhdrzw0h3gnibx8fczzxo9ulf08 3 249574 3020633 3020082 2026-06-18T09:48:31Z שילוני 5164 /* תוספתא זבחים */ עדכון 3020633 wikitext text/x-wiki דוד מרדכי היסטוריה יהודית הכתב העברי העתיק - אנתולוגיה הכתב העברי הקדום - אנתולוגיה הרב משה לינשה == [[תוספתא מסכת מגילה]] == שלום שילוני, ראיתי שאתה יוצר את [[תוספתא מסכת מגילה]] – תודה רבה! ב[[תוספתא מגילה פרק א|פרק א]] אתה משתמש בצילומים של מהדורת צוקרמנדל. אני חושב שאם תנסה להשתמש בדפי מפתח, זה יהיה יותר קל: ראה לדוגמה את [[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf|המפתח הזה]] והשימוש בדפים שבו [[משתמש:Inkbug/שד"ל/בראשית/א|כאן]]. אם אתה אוהב את הרעיון, אשמח לעזור ביישום. בברכה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 17:09, 24 בפברואר 2013 (IST) :שלום Inkbug, :תודה שאתה מעריך את מאמצי בפיתוח התוספתא בוויקיטקסט. העתקתי מפרק תוספתא אחר שעשה כך. אולי כדאי לעדכן, באמת, ואשמח לעזרה, אבל אני כרגע עסוק בהדרת הטקסט עצמו. אני מבין בתוספתא, אבל פחות בדברים הטכניים האלה. אשמח לעזרה בנושא בעתיד. :[[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 22:34, 24 בפברואר 2013 (IST) ::טוב – אם אתה רוצה עזרה בעניינים הטכניים, תשאיר לי הודעה ב[[שיחת משתמש:Inkbug|דף השיחה שלי]]. פורים שמח, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 08:37, 25 בפברואר 2013 (IST) == [[תוספתא מסכת פסחים]] == שלום שילוני, בהמשך לשיחתנו, עשיתי כמה שינויים בתוספתא מסכת פסחים: * שיניתי את שמות הדפים הקיימים ל: צוקרמנדל/עברית נוחה. * הוספתי סרגל ניווט חדש, שגם יוצר קישור אוטומטי בין הגירסאות, וגם מקשר אוטומטית למשנה ולתלמודים. ראה שימוש ב[[תוספתא פסחים א צוקרמנדל]]. * הוספתי עוגן בדף [[תוספתא פסחים א עברית נוחה#תוספתא פסחים ב וילנא]]. אתה יכול לראות בעריכה איך מוסיפים עוגנים כדי שיהיה אפשר לקשר לאמצע הדף. * בדף הראשי של [[תוספתא מסכת פסחים]], שמתי טבלה עם קישורים, אתה יכול לערוך ולעדכן. אשמח לעזור בדברים נוספים, --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ג באייר ה'תשע"ג 20:57, 23 באפריל 2013 (IDT) :תודה רבה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 09:47, 24 באפריל 2013 (IDT) עוד כמה שינויים לבקשתך: * [[תוספתא פסחים ד וילנא]] - כולל פרק ג ופרק ד ממהדורת צוקרמנדל, תוכל לראות בפנים איך מבצעים הכללות. אמנם ייתכן שתחליט בכלל לשנות את נוסח "עברית נוחה" כך שחלוקת הפרקים שם תהיה כמו בדפוס וילנא, ואז לא יהיה צורך בכך. לשיקולך. * [[תוספתא פסחים א עברית נוחה]] - הוספתי תגי קטע סביב הלכה א; [[תוספתא פסחים פרק א הלכה א]] - השתמשתי בהכללת קטע. באותו אופן אתה יכול להוסיף תגי קטע סביב יחידות כלשהן, ולהכליל אותן בדפים אחרים. * בנוסף, ב[[תוספתא פסחים א עברית נוחה]] שמתי את הפסוקים ב[[תבנית:צמ]], המאפשרת לקבוע מהו הדף שיהיה בקטגוריה. במקרה זה, הגדרתי שרק הדף של ההלכה יהיה בקטגוריה, ולא הדף של כל הפרק. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ"ב באייר ה'תשע"ג 07:27, 2 במאי 2013 (IDT) == יישר כוח על התוספתא == שלום וסליחה על האיחור בתגובתי. העבודה שאתה מקדם בתופסתא חשובה מאוד ואיכותית. התוספתא היא אחת מספרי היסוד האחרונים החסרים כמעט לגמרי בוויקיטקסט. כל הכבוד! הייתה לי רק מחשבה אחת טכנית לגבי ארגון החומר: אם הבנתי נכון, אתה כרגע יוצר דפים שונים בשביל המהדורות השונות. אפשר לשקול את חיבורם לדף אחד בשביל כל פרק בתוספתא. ראה לדוגמה [[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא|את הפרק הזה ברמב"ם]] שבו יש גם את מהדורת הדפוס וגם מהדורה על פי כתבי יד, שניהם במקביל בדף אחד. בסופו של דבר זה לא משנה הרבה, עניין של טעם. שיהיה בהצלחה בהמשך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:34, 6 במאי 2013 (IDT) == המשך העיצוב == שלום, תסתכל במה שעשיתי עכשיו (בארבעת ההלכות הראשונות שבדף). זה עדיין לא מושלם, אבל זה הרבה יותר פשוט ונקי בדף העריכה וגם בדף שנקרא על המסך. מה אתה חושב? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:14, 4 ביוני 2013 (IDT) == דוגמה אפשרית == ראה נא את מה שעשיתי עכשיו בתחילת [[תוספתא פסחים ב עברית נוחה|פרק ב']] (תסתכל גם בדף עצמו וגם בדף העריכה). המטרה שהכל יהיה פשוט ונקי. אם הכלים והשימוש נראים לך אז תשקול איך לשלב אותם. ואם לא אז תתקן ותחזיר את הדף. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:45, 12 ביוני 2013 (IDT) == תרגום תוספתא למשנה המתאימה == שלום שילוני, בדף [[יחידה:תוספתא]] ישנה טבלה המאפשרת לתרגם מתוספתא למשנה המתאימה. אתה יכול לעדכן את הטבלה ולהשתמש בה. כשאתה עורך את הטבלה, כדאי לך ללחוץ על הכפתור הימני ביותר, המסומן ב"I*", כך שתוכל לערוך מימין לשמאל. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 08:50, 19 ביוני 2013 (IDT) == קבוצת משתמשים לויקיטקסט == ויקיטקסט, הספריה החופשית, שואפת לשפר את תכונות ניהול הספרים, ההגהות, וההעלאות. כל קהילות ויקיטקסט, בשפות השונות, חשובות. כמה פעילים מקימים [[m:Wikisource User Group|קבוצת משתמשים לויקיטקסט]] (שנקרא Wikisource באנגלית), שתהווה מסגרת התנדבותית לארגון פעילויות שיחוּר ולעודד פיתוחים טכנולוגיים. אנא הצטרפו אם יש לכם ענין בזה. בנוסף, תאפשר קבוצת המשתמשים שיתוף יעיל יותר של מידע וכלים בין קהילות ויקיטקסט השונות. אתם מוזמנים להירשם לרשימת הדיוור [https://lists.wikimedia.org/mailman/listinfo/wikisource-l ויקיסורס] (שמתנהלת באנגלית), לערוץ ה-IRC [http://webchat.freenode.net/?channels=#wikisource #wikisource], ל[https://www.facebook.com/Wikisource דף הפייסבוק], או לחשבון ה[https://twitter.com/wikisource טוויטר]. במסגרת מיזם Google Summer of Code של חברת גוגל נתמכים ארבעה מיזמי פיתוח עבור ויקיטקסט. כדי להפיק את המירב מאלו, אנו מבקשים מכם משוב עליהם. המיזמים מופיעים בדף [[m:Wikisource across projects|ויקיטקסט במיזמים אחרים]] במטא-ויקי. לסיום, אנו מזמינים אתכם לעיין בדו"ח האמצע על עבודת פיתוח החזון האסטרטגי לויקיטקסט, במסגרת תכנית המענקים של קרן ויקימדיה, [[m:Grants:IEG/Elaborate Wikisource strategic vision/Midpoint|כאן]]. [[m:Global message delivery|Global message delivery]], 03:41, 25 ביולי 2013 (IDT) <!-- EdwardsBot 0541 --> == ויקינתונים == שים לב שעברנו לויקינתונים וכעת כבר אין צורך להוסיף בינוויקי בדרך הקודמת. להסבר מפורט על ויקינתונים ראה [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון ינואר 2014#הסבר על ויקינתונים]]. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) ח' באדר ב' ה'תשע"ד • 21:47, 9 במרץ 2014 (IST) == [[תוספתא (צוקרמנדל)]] == שלום. יצרתי את הדף [[תוספתא (צוקרמנדל)]], אשמח אם תגיד לי מה דעתך. בנוסף יצרתי את התבנית {{תב|מהדורות תוספתא}}, אותה כבר ראית בדף המשתמש. כרגע היא עובדת על פרמטרים, כך שניתן להוסיף אותה בכל דף שרוצים, תוך עדכון הפרמטרים הרצויים. אשמח לתגובה ולעזרה נוספת אם צריך. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) ט"ז באדר ב' ה'תשע"ד • 10:11, 18 במרץ 2014 (IST) :תודה רבה! ויישר כוח!! :הצעות נוספות: :1) תוכל להוסיף ל"סרגל" שיצרת חיצים בימין ובשמאלו שיהיה אפשר גם לילך בקלות לפרק הבא, וגם להציב אחד בדף של "מסכת" כדי להתקדם למסכת הבאה? :2) נא שים לב לכך שב(מעט) דפים שיצרתי ע"פ צוקרמנדל הקפדתי על רמת דיוק גבוהה ונאמנה לגירסתו. ע"כ, אני שוקל ליצור עוד קטגוריה: "מהדורות מדעיות", בהקבלה ל-"קטגוריה:כתבי יד" שכבר קיים. האם ידוע לך על עוד "מהדורות מדעיות" באתרינו? :נא שים לב גם ל"משתמש:שילוני/מבוא לתוספתא" שכתבתי ועתה העליתי (זה לא לגמרי גמור). באופן כללי אשמח לקבל הערות ענייניות. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) ::למיטב ידיעתי, המהדורה של דובי למקרא ע"פ המסורה זכאית בהחלט לתואר "מהדורה מדעית", וזהו. רמת דיוק ונאמנות לגרסא מסויימת איננה הופכת לדעתי מהדורה ל"מדעית", כי אם כזו שנעשה בה מחקר ממצה והשוואה של כתבי-יד שונים לקבלת נוסח מדוייק ע"פ שיטה ומתודה מדעית. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:16, 18 במרץ 2014 (IST) :::שלום עליך! :::יש להבחין בין ספרים שיצאו לאור לבין יצירות שאנו, הויקיפדים (או איך שנכנה את עצמינו) יוצרים. כך באופן כללי, ועוד יותר ובמיוחד לגבי מהדורה מדעית. אינני בא לזלזל ביצירתו של ר' דובי, אבל יש ערך ייחודי לספר שיצא לאור ועבר תחת שבט הביקורת של חוקרים במשך הזמן. אכן, כבר מזמן חשבתי שיש ליצור קט' עבור יצירות "שלנו", ותחתחיו: תרגומים שלנו (לעומת תרגומים שיצא בדפוס ואנו רק מעתיקים אותם), מהדורות מדעיות שלנו, מהדורות מבוארות שלנו וכו'. :::לא התכוונתי לומר למעלה שב"תוספתא צוקרמנדל" שהכנתי, ש'''אני''' יצרתי מהדורה מדעית. מי שיצר מהדורה מדעית הוא ר' מ"ש צוקרמנדל, לפני יותר מ-130 שנה. עם כל מגרעותיו, הוא מוכר בין חוקרי התוספתא (המעטים) כמהדורה המדעית הראשונה של התוספתא, ועד היום היא המ' המד' היחידה על כל הש"ס. א"כ, בהעתקה זהירה של גירסתו, אני סה"כ מגיש בצורה נאמנה בפני הקורא את המהדורה המדעית של צוק'. לכן ראוי הוא להיכלל בקט' "מהדורות מדעיות", וכן בתת-קט' "מהדורות מדעיות בדפוס", להבחין בינם לבין יצירות שלנו, כדלעיל. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:58, 18 במרץ 2014 (IST) ::::בינתיים יצרתי למענך את [[מפתח:Tosefta-2-Moed-Zuckermandel.djvu‏]]. הסבר נרחב אוכל לתת בטלפון. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) ט"ז באדר ב' ה'תשע"ד • 11:38, 18 במרץ 2014 (IST) == [[:קטגוריה:צוקרמנדל]] == יצרתי את [[:קטגוריה:צוקרמנדל]] ואת הדף [[מחבר:משה שמואל צוקרמנדל]]. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) ט"ז באדר ב' ה'תשע"ד • 17:24, 18 במרץ 2014 (IST) == cat-a-lot == ייבאתי את הגאדג'ט מויקיפדיה. אתה מוזמן להתקין אותו ב: העדפות=>גאדג'טים=>קטגוריות=>cat-a-lot. למידע נוסף ראה [[עזרה:גאדג'טים/Cat-a-lot]]. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) י"ח באדר ב' ה'תשע"ד • 10:47, 20 במרץ 2014 (IST) == [[:קטגוריה:מחברים לפי ארץ פעילות]] == יצרתי את הקטגוריה, אתה מוזמן להוסיף אישים לקטגוריה <nowiki>[[מחברים שפעלו ב...]]</nowiki>. '''שים לב''': אם אתה מוסיף קטגוריה לדף מחבר יש להוסיף את הקטגוריה בתוך התבנית (כלומר לפני הסימנים }} ) ולא אחרי. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) י"ח באדר ב' ה'תשע"ד • 16:47, 20 במרץ 2014 (IST) == {{@}} == שלחתי מייל. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ"ד באדר ב' ה'תשע"ד • 14:59, 26 במרץ 2014 (IST) == Hot cat == [[קובץ:HotCat-gadget.png|שמאל|גבול|תמונת מסך של הגאדג'ט]] תיקנתי את הגאדג'ט, אתה מוזמן להתקין אותו בהעדפות. למידע נוסף ראה [[עזרה:גאדג'טים/HotCat]]. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ"ט בניסן ה'תשע"ד • 08:48, 29 באפריל 2014 (IDT) == מבנה התוספתא == מוזמן לראות [[ויקיטקסט:מזנון#מבנה התוספתא]]. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) ט"ו בכסלו ה'תשע"ה • 09:35, 7 בדצמבר 2014 (IST) :תודה! אראה... , 09:54, 7 בדצמבר 2014 (IST) == OCR ודיון מזנון == ראשית, העליתי את צוקרמנדל עם OCR, אתה יכול למצוא אותו [[מפתח:Tosefta Moed edited by Zuckermandel.pdf|כאן]] שנית, יש דיון חדש במזנון על התוספתא, מוזמן לראות. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) ו' בטבת ה'תשע"ה • 10:52, 28 בדצמבר 2014 (IST) :תודה רבה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:12, 28 בדצמבר 2014 (IST) == ויקיזציה של משכן שילה == שלום יאיר. אני מבקש לא להמשיך לעשות קישורים ל"משכן שילה" כי לדעתי הדבר ראוי להימחק. ראה מה שכתבתי בדף השיחה של משכן שילה. או לחלופין, תוכל לשנות את הקישורים אל קישור הקטגוריה אבל להשאיר דף של "משכן שילה" במרחב הראשי לדעתי אינו ראוי בוויקיטקסט.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 13 בינואר 2015 (IST) בנוסף, עריכתך בדף [[קטע:רש"י על שמואל ב ז ו]] בעייתי כי זה במרחב של ביאור. מרחב הראשי זה רק את הטקסט עצמו. הסברים של כוונת רש"י זה ראוי במרחב ביאור--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:07, 13 בינואר 2015 (IST) :הטענה השנייה פשוטה יותר למענה מהיר: מצאתי מאות דפים שאינם "ביאור:..." שיש בהם 'ביאור נסתר', מהסוג שאני שמתי. דפים שונים ומגוונים, עם ביאורים מסוגים שונים. :מקבץ דוגמאות: קטע:רש"י על דברים יז יא, קטע:אבן עזרא על בראשית א ב, לקוטי מוהר"ן ג, נדנדה, ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/שז, שו"ת הרא"ש כלל א, על הניסים, ועוד רבים כגון אלו. אז, האם מישהו מתכוון למחוק את עבודתם של כל כותבי הביאורים ההם?... :ראה במיוחד: [[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכד]], ששם נחום אומר שיודע מה "כוונת הרב ערה"ש ", ומציין שהוסיף ביאור למתקשים בהבנה. ::לגבי העניין הראשון, אינני מסכים, אך אעבור לטיפול בעניינים אחרים כרגע, ונדבר על זה בהזדמנות אחרת... [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:41, 13 בינואר 2015 (IST) : * [[קטע:רש"י על דברים יז יא]] -- אכן שחזרתי. תודה. * [[קטע:אבן עזרא על בראשית א ב]] -- אינו אלא ציטוט שהטקטס עצמו מפנה אליו. * [[לקוטי מוהר"ן ג]] -- מסכים שיש שמה בעייתיות... * [[נדנדה]] -- תרגום אחת של מילה נרדפת * [[ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/שז]] -- הבהרה שחומש הפקודים הינו ספר במדבר * [[שו"ת הרא"ש כלל א]] -- רובם תרגום או הסבר תרגום של המילים חוץ מהביאור של המילים "אהא דמתניתין" שאכן מפגין קצת פרשנות * [[על הניסים]] -- מסכים שיש בעייתיות * [[ערוך השולחן אורח חיים תרכד]] -- יתכן שאכן כדאי להעביר את זה כהערות שוליים עם סימון שזה בא מ"ויקיעורך. לעומת כל אלה אתה נותן פרשנות על מה רש"י בא להשיב. בעיני זה שונה מאד מכמעט כל הדוגמאות שהבאת לעיל. אשאיר את הדבר להצבעה במזנון ונלך לפי דעת הקהילה. לדעתי אבל הדבר עלול להוות תקדים מסוכן, כאשר כל מאן דבעי יכול להכניס ביאור למילים כראות עיניו.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:01, 13 בינואר 2015 (IST) ::לדעתי, אפשר לשים במרחב הראשי ביאורים קלים ביותר שאין בהם כל מקום למחלוקת, כגון פתיחת ראשי-תיבות, תרגום לעזים, וכד'. ::ביאורים נוספים, אין צורך למחוק או לשחזר, אלא רק להעביר למרחב הביאור, שנועד בדיוק למטרה זו. ראו למשל [[ביאור:רש"י בראשית א]]. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשע"ה 18:52, 13 בינואר 2015 (IST) ::לגבי הדף "משכן שילה" במרחב הראשי: כרגע הוא לא מזיק. אבל אם יהיה טקסט בשם "משכן שילה", כמובן שתהיה לו זכות הבכורה על השם הזה, שכן שמות במרחב הראשי נועדו לטקסטים. לכן כדאי שהקישורים יהיו ישירות לדף הקטגוריה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשע"ה 22:00, 17 בינואר 2015 (IST) == תודה רבה == {{לייק}} תודה רבה לך על כל העיצוב היפה של המזמורים וגם בזה שעשית הרבה ארגון במדור שהיה מוזנח באתר.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:28, 19 בינואר 2015 (IST) :שמח שמעריכים, למרות המחלוקת והתקדים. תודה, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:35, 19 בינואר 2015 (IST) == דפים להעברה למרחב הביאור == שלום רב, כמו שדברנו במייל, העברתי את הדף [[ביאור:הכתב העברי הקדום - אנתולוגיה]] למרחב הביאור ע"פ המדיניות הכללית של האתר של הגבלת מרחב הראשי אך ורק ליצירות של ספרים ודברים מודפסים. כמו כן, בתגובה למה שהערת שהדף [[שירות בתנ"ך]] ו[[הראי"ה קוק על דברים]] אינם אלא דפים באותו סגנון (לקט של חומר שאינו ספר בעצמו), אני השארתי אותם במרחב הראשי היות שהם אמנם אינם ספר אבל הם לקט של קטעים של ספר שמתאים למרחב הראשי ולכן גם הם יכולים להישאר. לעומת זאת, [[ביאור:שילה - לקט מקורות]] הינו לקט של חומר לגבי הנושא של שילה שגם הוא בעצמו אינו ראוי להיות במרחב הראשי. ובכן העברתי. אני לא יודע כל כך איך לחפש לדפים כאלה שציינת בכדי לטפל בהם. בד"כ אני מטפל בהם כאשר הם מזדמנים פה ושם. אם יש לך שיטה לאתר אותם באופן יעיל אני אשמח לדעת בכדי שאוכל לארגן את החומר באופן מקיף ועקבי. אחרון אחרון חביב, יש לי את התחושה שאתה כועס עלי על ביצוע פעולות ההעברה הנ"ל. צר לי על כך באמת. אני מבין כמה זה מתסכל לעבוד על משהו ואז מישהו בא מבחוץ ומתערב ביצירה שלך. אולם, ברצוני להזכירך שאינני עושה פעולות אלה על דעתי עצמי אלא הינם ע"פ החלטה של הקהילה בנושא מלפני כמה שנים (קשה לי למצוא את השרשרת המדויק עכשיו במזנון אבל זכורני שהכל היה על סביב היצירות של רב שטנצל), והרבה משתמשים הציגו את דעתם באופן מפורט מה כן ומה לא ראוי להיות במרחב הראשי ובמרחב הביאור. לאחר מכן עשינו הצבענו וקבענו שהחל מאז אנחנו ננקוט במדיניות זו. כל הדפים שאתה מציין לענ"ד הינם יצירות מלפני תקופה זו, כאשר האתר הייתה תחת הפעילות של משתמשים שונים (וכן אציין ניטור הרבה יותר נמוכה). אשמח לטפל בדפים כאלה בכדי להוביל לאתר עקבי ואחיד יותר, ככל שתסב לי לשים לב עליהם. חזק וברוך לך על תרומתך לאתר ומקווה שתמשיך בעבודתך הקדושה. כתיבה וחתימה טובה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:32, 20 בספטמבר 2016 (IDT) :אני רק לא מבין את ההבחנה שכתבת: "אני השארתי אותם במרחב הראשי היות שהם אמנם אינם ספר אבל הם '''לקט של קטעים של ספר''' שמתאים למרחב הראשי ולכן גם הם יכולים להישאר. לעומת זאת, [[ביאור:שילה - לקט מקורות]] הינו '''לקט של חומר''' לגבי הנושא של שילה שגם הוא בעצמו אינו ראוי להיות במרחב הראשי." :מהו "לקט של קטעים של ספר" לעומת "לקט של חומר"? :בשיחה שהיה לי עם "[[משתמש:Dovi]]" (ר' אבי), הוא אמר שיכול להועיל שיהיו כאלה "דפי מקורות" בנושאים שונים. לשם כך יצרתי את הקט' הזו, כבר לפני יותר משנה. ב"לקט מקורות" שלי הקפדתי שלא להוסיף אף מלה של פרשנות משלי; יש כאן '''רק''' קטעי ספרים. אם תרצה, תוכל גם להציג את הנושא לדיון במזנון (או שפשוט תזמין את ה- "usual suspects" הקבועים לדיון כאן). :בשה"ל הקרובה אני צריך להכין לקטי-מקורות בנושאים שונים. כך שממילא אכין דפי מקורות שונים. כיון שאכן מתסכל לעבוד על משהו, ואחרים מתעסקים בו, השאלה היא גם האם אמשיך להעלות את דפי-המקורות שלי לאתר. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:31, 20 בספטמבר 2016 (IDT) Let me try in english then. You have created a sourcesheet page on the topic of Shilo. There should not be a page in the Main Namespace for Shilo (because it's not a text) nor should there be a page for a source sheet about Shilo. On the other hand, the pages you've mentioned above are not sourcesheets about the topic of "songs in tanach" -- they are the actual sections of text of the songs themselves (who themselves each deserve to have a page on wikisource since each one is a body of text). To me it's honestly a very clear distinction. Any further clarification will require someone else on the site to comment. For that reason also I have no reason to post in the miznon. To me it's very clear. If however you still disagree I again encourage you to post your thoughts in the miznon and bring the matter to a vote. Dovi and Erel Segal can comment there with my utmost pleasure. It's quite possible Dovi's intention was to create an additional Namespace for Sourcesheets.... In general I would advise to keep all communication "on the site" instead of through personal phone or email conversations with Dovi and Erel Segal exactly because it leads to inefficient communication and misunderstandings, as is the case here, in addition to the fact that it defeats the purpose of having a collaborative "wiki" site. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:10, 20 בספטמבר 2016 (IDT) ::שלום! ::הנה מצאתי מספר דפים שכדאי שתבחן אותם. ::* האם אלה ראויים להיות במרחב הראשי? - [[ערי מקלט ג - 6 - 9]], [[איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה]], [[עוד ב שירים תנכיים]], [[כלב והוא היה בן פה שנה]] {{טופל}} ::* ו-האם אלה בכלל ראויים? [[:קטגוריה:משלי איזופוס]] (היכנס וראה אותם- מה המקור? מי תרגם? הרוב שם קצר מדי וצולע. השווה ל-https://en.wikisource.org/wiki/Aesop%27s_Fables ), [[:קטגוריה:תמיד עכשווי - מקאמות מקראיות]] (אולי נחמד- אבל למה זה פה?), [[מגן ורומח/יצחק עירוני (ביוגרפיה)]] (מי כתב את זה? מה זה?). :::שנה טובה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:23, 14 באוקטובר 2016 (IDT) ::::תודה רבה על ההערות. בחטיבה השנייה של הקטגוריות אינני רואה בעיה בעצם היותם באתר או במרחב הראשי. אולי לא הבנתי נכון את הספר של "תמיד עכשווי" אבל בסופו של דבר הינו הוצאת דפוס מודפס. גם הביוגרפיה של יצחק עירוני הינו קטע מתוך הספר של "מגן ורומח" של התע"ש, לא? אולי ל[[משתמש:Nahum]] יש מה להוסיף לדיון. שנה טובה!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:59, 15 באוקטובר 2016 (IDT) == כמה דברים שביקשת == * דיברנו על שילוב של ויקינתונים בויקיטקסט. אני מפנה אותך ל{{w:תבנית:ויקינתונים}}, שעשויה בהחלט לעזור לך. אם לא, אני מעריך שישמחו לעזור לך ב[[w:ויקיפדיה:דלפק ייעוץ]]. * לגבי התוספתא: ראה את השינויים האחרונים שלי בפרקים הראשונים של ברכות ומגילה. אשמח לשמוע את תגובתך בנושא. * בעניין מדרש תנחומא: הצעתי את עזרתי, אבל אני לא זוכר אם יש כבר משהו שאני יכול לעשות בנושא, או שאני צריך לחכות לקלט ממך? * פרשן על פסוק: זה דורש ממני יותר סבלנות מאשר יש לי כרגע, אבל שוב, אשמח אם תזכיר לי מה ביקשת, ואשתדל להגיע לזה בהזדמנות. * דברים נוספים ששכחתי? :[[משתמש:נדב ס|נדב ס]] ([[שיחת משתמש:נדב ס|שיחה]]) 08:46, 28 באוקטובר 2016 (IDT) נ.ב. אם אתה רוצה שאשים לב שהגבת, מומלץ לתייג אותי: (<nowiki>{{א|נדב ס}}</nowiki>). :{{א|נדב ס}} : שלום! קודם כל- תודה רבה! יש הרבה דברים שעדיין אינני מבין. אינני יודע לתייג אדם. (טוב, כנראה שכעת עשיתי את זה :) ...) ואינני מבין מה שעשית בתוספתא. זה לא רע- אני פשוט עדיין אינני מבין. בע"ה אלמד. :אני קצת לחוץ היום. אנסה לעיין בשאר הדברים בהקדם ואחזור אלייך. שוב- תודה! :שבת שלום! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:35, 28 באוקטובר 2016 (IDT) ::שלום {{א|נדב ס}} ! לגבי התוספתא- אתה מתכוין ל-[[עמוד:Tosefta-1-Zeraim-Zuckermandel.djvu/29]], ו-[[עמוד:Tosefta-2-Moed-Zuckermandel.djvu/114]]? די יפה. תודה. ::לגבי התנחומא- אני צריך לעבוד על ה"סדרים". זה לא פשוט כפי שחושבים. אינני רוצה פשוט להעתיק מתנ"ך קורן. ::אני מעדיף קודם לקדם את התוס'. אהיה בקשר, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 21:17, 1 בנובמבר 2016 (IST) == טקסטים חדשים לעמוד הראשי == שלום רב, ראיתי שנוצרו דפים חדשים של התוספתא אבל לא בדיוק הבנתי אם הם חדשים לאתר או פשוט העברת שם של דף ישן. ברצוני להציג דפים חדשים שתתרום בעמוד הראשי במדור של "טקסטים חדשים". אם יש טקסטים חדשים שאכן הוספת לויקיטקסט (בתוספתא או אחרת), וברצונך להוסיף אותם למדור זו, נא לציין לי על איזה דפים מדובר. תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:21, 1 בנובמבר 2016 (IST) :שלום! התוספתא-בארי על יומא אינו חדש; הוא אכן הועבר. ההתוספתא-בארי על מכות הוא חדש. :בע"ה אודיעך על דפים חדשים. כיצד? לשים במדור בעצמי? בדף שיחה שלך? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 08:12, 1 בנובמבר 2016 (IST) ::מצידי אתה יכול להכניס את במדור עצמו, כל עוד שזה לא כמות מוגזם מדי שיבלע את יתר הערכים. או תודע לי. איך שנוח לך. תודה. בינתיים אני אוסיף מכות.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:13, 1 בנובמבר 2016 (IST) == ספרים חיצוניים == יישר כח על המאמץ להעלות כאן את מהדורת כהנא יש גם ספרים חיצוניים שלא הודפסו אצל כהנא. אנא טפל גם בהם. חלקם עדיין מוגנים תחת זכויות יוצרים וחלקם לא. בהצלחה [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 10:41, 7 בפברואר 2017 (IST) :איזה? תציע? איפה הם? : אני מנסה להבחין בין ס"ח יהודיים לאלה שלא. ספרים שהם וודאי עבריים במקורם, או לפחות נכתבו ע"י יהודים לפני התפתחות הנצרות. אשמח לקרוא בעניין, ולראות את דעתך בנושא. : (חוץ מזה, (א) יש עדיין מספר ס"ח בסיסיים שעדיין אינם כאן (טוביה, יהודית, למשל) ו-(ב) אני באמת רק רוצה לגמור ולחזור לאהבתי הראשונה (תוספתא, מדרש, סדרי קה"ת בא"י וכד') [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:51, 7 בפברואר 2017 (IST) == ספרים חיצוניים - אברהם כהנא == היי שילוני, העלאת הקבצים החופשיים מזכויות יוצרים לוויקישיתוף הושלמה. ראה [[:C:Category:Jewish apocrypha (Abraham Kahana)|קטגוריה בוויקישיתוף]]. כל יתר התרגומים הנכללים מהדורה של כהנא אינם חופשיים. עשיתי לך גם [[מפתח:ספרים חיצוניים. תוספות לספר דניאל. דוב היליר.pdf|דוגמה למפתח]]. בהצלחה. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 16:55, 15 בפברואר 2017 (IST) :היי שילוני, :[[מפתח:Ketuvim Aharonim Fraenkel (Leipzig 1830).pdf]] - המפתח הישן :[[מפתח:יצחק זקיל פרנקל. אפוקריפא. כתובים אחרונים.pdf]] - המפתח החדש :[[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 21:50, 19 בפברואר 2017 (IST) == [[שיחת תבנית:דף סדר]] == ראה נא את בקשתי ב[[שיחת תבנית:דף סדר]]. תודה ויישר כוח!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:01, 16 בפברואר 2017 (IST) :יפה עשית, אבל : נא לא לדחוק את השעה. פשוט נתקלתי במאמר ורציתי לחבר אותו למשהו. לכן עשיתי מה שעשיתי. אבל, עדיף להשאיר את הסדרי שאני אטפל בהם. אני בעיקר מתמקד בספרים החיצוניים בינתיים. תודה, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 14:23, 16 בפברואר 2017 (IST) ::יצרתי דף ראשי שירכז את הסדרים. תוכל להמשיך ולעבוד עליו לכשתתפנה. הזמן אינו דוחק. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:25, 16 בפברואר 2017 (IST) == ייבוא תבנית:ספר בארכיון האינטרנט - בוצע == {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:55, 27 בפברואר 2017 (IST) :תודה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 22:27, 27 בפברואר 2017 (IST) == בהמשך לשיחתנו == {{אלף|קטלוג=רמב"י|חיפוש=WSU=מקבים א|מילים סמוכות=כן|טקסט=מאמרים בנושא מקבים א'}} [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] ([[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]]) 16:06, 14 במרץ 2017 (IST) == תמרת, אהרן שמואל בן משה יעקב == {{אלף|קטלוג=מאגר הזהויות|חיפוש=תמרת, אהרן שמואל בן משה יעקב|טקסט=תמרת, אהרן שמואל בן משה יעקב}}. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 14:59, 23 באפריל 2017 (IDT) == ערך טוביה באנציקלופדיה אוצר ישראל == הגהתי את הטקסט בערך טוביה, אתה מוזמן ליצור לו תגיות קטע התחלה וסוף ולהכליל אותו היכן שתרצה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:34, 23 במאי 2017 (IDT) :נא לקשר בסוף [[ספר טוביה]] ל[[אוצר ישראל/ה/טוביה]] במקום לדף העמוד בקובץ ה-PDF. תודה! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:21, 24 במאי 2017 (IDT) == רפואה שלמה! == הצטערתי לשמוע שאתה זקוק לניתוח. אני מקווה שזה לא משהו חמור מדי. מי יתן והמקום ירפא אותך, בתוך חולי ישראל. [[משתמש:נדב ס|נדב ס]] ([[שיחת משתמש:נדב ס|שיחה]]) 21:00, 13 ביוני 2017 (IDT) :רפואה שלמה והחלמה מהירה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:15, 13 ביוני 2017 (IDT) ::תודה רבה! :) (נכתב ממיטה בשערי צדק....) [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 23:46, 14 ביוני 2017 (IDT) ::ההחלמה עלולה להיות מספר שבועות, עד חודשיים. ): [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 23:48, 14 ביוני 2017 (IDT) :::רפואה שלמה והחלמה מהירה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:02, 15 ביוני 2017 (IDT) ::::שלום!{{ש}} חזרתי הביתה ({{צ|מקומי, אשר בשילה}}). תודה מי שמתפלל לרפואתי; אני מאמין שזה עוזר. אני עדיין בתחילת התהליך.{{ש}} לאיטי, אשוב לטפל בענייניי, כאן, בוויקי. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 18:44, 19 ביוני 2017 (IDT) == בן סירא מהדורת כהנא == שלום רב לך. הופתעתי לגלות שחסרים כמה פרקים (מ-מג, אם אינני טועה) במהדורת כהנא בויקיטקסט. אשמח להעלות אותם בעצמי, אם תגלה לי היכן יש טקסט להעתקה... [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 18:48, 24 ביולי 2017 (IDT) :מה אתה מתכוין "טקסט להעתקה"? אם אתה מתכוין שהוא סרוק במרשתת- יגעתי אבל לא מצאתי. היה פעם ב"היברו בוקס", והורידוהו משם. :"מהדורת כהנא" יצא ב-3 חלקים, שהודפסו ב-2 כרכים. הכרך הראשון קיים באינטרנט (וגם לי יש אותו, אם תרצה...), השני- לא. בן סירא (יחד עם ספרים חשובים נוספים) נמצא בשני. בקיצור- יועיל מאוד אם מישהו יוכל לסרוק את הכרך. :אח"כ, כדאי להעלותו ל"ויקישיתוף". ומשם- אלינו. :נא עדכן אותי אם הכרך יסורק. תודה! :בהצלחה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 23:29, 24 ביולי 2017 (IDT) ::שלום לשניכם. עבדתי על זה בזמנו ביחד עם חן. הטקסט הסרוק נמצא '''[[:COMMONS:File:Ben-Sira-Kahana-1912.pdf|כאן בוויקישיתוף]]'''. לא מדובר על התרגום של אברהם כהנא לספרים החיצונים, אלא על תרגום קודם של דוד כהנא (שהשתמש גם הוא בקטעים מגניזת קהיר). אגב כאשר עבדנו על זה, תרגומו של אברהם כהנא עוד לא היה בנחלת הכלל. היום הוא כן, אבל רק לכרך הראשון יש סריקה נגישה לציבור. היה נכון לפעול כדי שתהיה סריקה של כל הכרכים. ::אני מאוד אשמח אם מישהו ישלים את המלאכה הזאת (ונדמה שגם חן תרגיש כך). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:10, 25 ביולי 2017 (IDT) == תבנית:ממ עפ == יצרתי עבורך את התבנית שביקשת. השימוש הוא כמו ב[[תבנית:מ"מ]], רק שכותבים (בלי גרשיים) <nowiki>{{ממ עפ|ספר|פרק|פסוק}}</nowiki>. לדוגמא: {{ממ עפ|בראשית|יא|א}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:02, 20 בנובמבר 2017 (IST) :תודה רבה! 14:04, 20 בנובמבר 2017 (IST) == Share your experience and feedback as a Wikimedian in this global survey == <div class="mw-parser-output"> <div class="plainlinks mw-content-ltr" lang="en" dir="ltr"> Hello! The Wikimedia Foundation is asking for your feedback in a survey. We want to know how well we are supporting your work on and off wiki, and how we can change or improve things in the future. The opinions you share will directly affect the current and future work of the Wikimedia Foundation. You have been randomly selected to take this survey as we would like to hear from your Wikimedia community. The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes. <big>'''[https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_5ABs6WwrDHzAeLr?aud=VAE&prj=ot&edc=5&prjedc=ot5 Take the survey now!]'''</big> You can find more information about this survey [[m:Special:MyLanguage/Community_Engagement_Insights/About_CE_Insights|on the project page]] and see how your feedback helps the Wikimedia Foundation support editors like you. This survey is hosted by a third-party service and governed by this [[:foundation:Community_Engagement_Insights_2018_Survey_Privacy_Statement|privacy statement]] (in English). Please visit our [[m:Special:MyLanguage/Community_Engagement_Insights/Frequently_asked_questions|frequently asked questions page]] to find more information about this survey. If you need additional help, or if you wish to opt-out of future communications about this survey, send an email through the EmailUser feature to [[:m:Special:EmailUser/WMF Surveys|WMF Surveys]] to remove you from the list. Thank you! </div> <span class="mw-content-ltr" dir="ltr">[[m:User:WMF Surveys|WMF Surveys]]</span>, 21:36, 29 במרץ 2018 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:WMF Surveys@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Community_Engagement_Insights/MassMessages/Lists/2018/ot5&oldid=17881402 --> == Reminder: Share your feedback in this Wikimedia survey == <div class="mw-parser-output"> <div class="plainlinks mw-content-ltr" lang="en" dir="ltr"> Every response for this survey can help the Wikimedia Foundation improve your experience on the Wikimedia projects. So far, we have heard from just 29% of Wikimedia contributors. The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes to be completed. '''[https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_5ABs6WwrDHzAeLr?aud=VAE&prj=ot&edc=5&prjedc=ot5 Take the survey now.]''' If you have already taken the survey, we are sorry you've received this reminder. We have design the survey to make it impossible to identify which users have taken the survey, so we have to send reminders to everyone. If you wish to opt-out of the next reminder or any other survey, send an email through EmailUser feature to [[:m:Special:EmailUser/WMF Surveys|WMF Surveys]]. You can also send any questions you have to this user email. [[m:Community_Engagement_Insights/About_CE_Insights|Learn more about this survey on the project page.]] This survey is hosted by a third-party service and governed by this Wikimedia Foundation [[:foundation:Community_Engagement_Insights_2018_Survey_Privacy_Statement|privacy statement]]. Thanks! </div> <span class="mw-content-ltr" dir="ltr">[[m:User:WMF Surveys|WMF Surveys]]</span>, 04:34, 13 באפריל 2018 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:WMF Surveys@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Community_Engagement_Insights/MassMessages/Lists/2018/ot5&oldid=17888784 --> == Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey == <div class="mw-parser-output"> <div class="plainlinks mw-content-ltr" lang="en" dir="ltr"> Hello! This is a final reminder that the Wikimedia Foundation survey will close on '''23 April, 2018 (07:00 UTC)'''. The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes. '''[https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_5ABs6WwrDHzAeLr?aud=VAE&prj=ot&edc=5&prjedc=ot5 Take the survey now.]''' '''If you already took the survey - thank you! We will not bother you again.''' We have designed the survey to make it impossible to identify which users have taken the survey, so we have to send reminders to everyone. To opt-out of future surveys, send an email through EmailUser feature to [[:m:Special:EmailUser/WMF Surveys|WMF Surveys]]. You can also send any questions you have to this user email. [[m:Community_Engagement_Insights/About_CE_Insights|Learn more about this survey on the project page.]] This survey is hosted by a third-party service and governed by this Wikimedia Foundation [[:foundation:Community_Engagement_Insights_2018_Survey_Privacy_Statement|privacy statement]]. </div> <span class="mw-content-ltr" dir="ltr">[[m:User:WMF Surveys|WMF Surveys]]</span>, 03:43, 20 באפריל 2018 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:WMF Surveys@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Community_Engagement_Insights/MassMessages/Lists/2018/ot5&oldid=17888784 --> == מצבי == נותחתי בכ' בסיון. ב"ה אני מחלים, ואני לאט לאט חוזר להיות פעיל כאן.{{ש}} אפשר להתפלל לרפואתי. ''יאיר שלום בן אסתר מרים''. תודה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:18, 9 ביולי 2018 (IDT) == מחבר:אלבארט גראינוף == על סמך מה קבעת את כתיב התעתיק של שמו של גרינאפ? : כך מופיע בשער הספרים שהוציא. ראה למשל כאן: [http://hebrewbooks.org/32635 ילקוט המכירי על תרי עשר]. התלבטתי בעניין, אבל נ"ל שבויקיטקסט, זה שיקול מכריע. בויקיפדיה אכתוב בצורה קצת שונה... :אגב, ניכר שאתה מכיר אותו (לפחות קצת?); אני מחפש חומר עליו, אני מתכוון לכתוב עליו. כל פרט יעזור. תודה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 00:29, 29 באוגוסט 2018 (IDT) ::אינני מכיר אותו, בסה"כ תהיתי לגבי התעתיק העברי של שמו שנראה מוזר בעברית.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:40, 29 באוגוסט 2018 (IDT) == כוס של תנחומין == מן השמים תנוחמו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. מתי נפטרה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 03:01, 12 בספטמבר 2018 (IDT) ::אמש. מוצאי ר"ה. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 07:45, 12 בספטמבר 2018 (IDT) :המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:25, 12 בספטמבר 2018 (IDT) ::תודה לכם.[[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 07:45, 12 בספטמבר 2018 (IDT) :משתתף בצערך. מן השמים תנוחמו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:05, 12 בספטמבר 2018 (IDT) :מצטרף לדברי קודמיי. המקום ינחם אתכם. [[משתמש:נדב ס|נדב ס]] ([[שיחת משתמש:נדב ס|שיחה]]) 03:49, 14 בספטמבר 2018 (IDT) == שלחת לי מייל? == שילוני שלום, ראיתי בהודעה כאן ששלחת לי מייל אבל לא מצאתי את המיל ששלחתי בתיבת מייל שלי. בבקשה לומר לי כאן בוויקיטקסט את תוכן ההודעה או לנסות שוב לשלוח. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:42, 31 בינואר 2019 (IST) : רק רציתי ש[[:קטגוריה:קטגוריה:ארון הספרים היהודי - פירושים]] - יימחק. יצרתי אותו בטעות. תודה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 23:50, 31 בינואר 2019 (IST) ::{{בוצע}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:13, 1 בפברואר 2019 (IST) == בן יהוידע == שלום שילוני, תודה רבה על הקישורים שבצעת לספר בן יהוידע. אני אנסה להמשיך ולתרום בהקלדה עד להשלמתו המלאה. יש לי בעיה שכן אני משתמש במחשב חסום (נטפרי) והרובוט האוטומטי שלו לא אוהב מילים בספר, ולכן אני נחסם לעריכה בו. אז אני אמשיך להקליד אותו בדף חדש תחת השם [[בן יהוידע מגילה דף י]] ואודה לך אם תוכל להעתיק ולעביר את הטקסט אל הדף הנכון. תודה מראש[[משתמש:הוריות|הוריות]] ([[שיחת משתמש:הוריות|שיחה]]) 13:53, 7 במרץ 2019 (IST) ::בל"נ מישהו (שילוני, אני, או מישהו אחר) נעשה זאת. חזק ויישר כח!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:59, 7 במרץ 2019 (IST) :::הוספתי עוד באותו דף (הכל שם חדש) ושוב נחסמתי, אז עכשיו אוסיף בדף חדש [[בן יהוידע מגילה דף יב]] תודה רבה[[משתמש:הוריות|הוריות]] ([[שיחת משתמש:הוריות|שיחה]]) 17:32, 7 במרץ 2019 (IST) :::: גם [[בן יהוידע המשך]]. תודה. [[משתמש:הוריות|הוריות]] ([[שיחת משתמש:הוריות|שיחה]]) 18:25, 7 במרץ 2019 (IST) == תוספתא פסחים == עד כמה שראיתי אתה המומחה הגדול באתר לתוספתא. {{ש}}עכשיו גמרתי לעשות העתקה של כתב יד לונדון של התוספתא פסחים. רוצה להעלות אותה לאתר, או ללמד אותי איך לעשות את זה? (עוד לא תפסתי עד הסוף איך בנויים פה הדפים ודפי המשנה). {{ש}}שבוע טוב. [[משתמש:David7031|David7031]] ([[שיחת משתמש:David7031|שיחה]]) 21:25, 23 במרץ 2019 (IST) == כלה רבתי == תודה על העזרה העיצוב וכו'. ראה, הטקסט שהקלדתי עד כה הוא לפי המהדורה שציינתי לה קודם שהחלפת. האם בדקת שגם במהודרת וגשל הנוסח מקביל, כי ישנם כמה וכמה נוסחאות במסכת זו. בברכה [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 01:39, 9 ביולי 2019 (IDT) : מצטער, לא השוויתי. אם תעדיף -אחליף בחזרה. {{ש}}פשוט נראה לי שזה גם מהדורה יותר נאה ונוחה לקריאה, אז גם לך יהיה יותר נוח לעבוד איתה, וגם הוצאה מאוחרת יותר, כך שסביר שזה יותר מנופה ומדויק. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 17:05, 9 ביולי 2019 (IDT) ::עברתי על פרק א', ולא מצאתי הבדל בין נוסח וילנא הישן לנוסח וגשל. מצאתי הבדלים בין שניהם לנוסח שהופיע באתר זה, ושיניתי בכמה מקומות בהתאם. זה היה מבוסס על נוסח אחר? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 20:47, 9 ביולי 2019 (IDT) ==אוצר הספרים היהודי השיתופי== לכבוד אחינו לחזית העשייה התורנית, תותחי המקלדת, שעמלו והקלידו והגיהו טקסטים תורניים במשך שעות אינספור, לילות כימים. {{ש}} אנחנו, קבוצת כותבים ב[[w:אוצר הספרים היהודי השיתופי|אוצר הספרים היהודי השיתופי]], שמתמקד רק בטקסטים תורניים, בדגש על ההדרתם והוספת הערות שוליים עם מידע מחכים, מעוניינים להשתמש בטקסטים שהקלדתם ובכך להגדיל את אפקט הרבצת התורה שלכם לטווח רחב יותר, זאת מבלי לפגוע או למנוע את המשך טיובו של הטקסט במסגרת הנוכחית או אצל שלל האתרים שכבר מעתיקים מכאן לפי הרישיון הנדיב שמאפשר שימוש מסחרי.{{ש}} אה-מה-מה, בעוד באוצר הספרים היהודי השיתופי ישמחו ושמחים לתת קרדיט ליוצרים ולמקלידים, מסיבות שונות ומשונות רישיון האתר שם אינו מאפשר להכניס טקסטים שעליהם ישנה התנייה הדורשת דרישות כלשהן מיצירות נגזרות, ולכן אין לנו יכולת להעתיק מכאן לשם כל טקסט.{{ש}} בפועל, שמנו לב שטקסטים רבים שנמצאים כאן הוקלדו בידי כותב יחיד, או שרוב העבודה נעשתה בידי כותב יחיד כך שאם נקבל את רשותו נוכל להשתמש בה (בלי להשתמש בגרסאות שנעשו בידי אחרים) גם בלי מגבלה זו של הרישיון, אם כאמור יסכים לכך הכותב.{{ש}} אנו רוצים להודות מאד ל[[משתמש:Roxette5]] ול[[משתמש:Nahum]], שכבר נרתמו ונתנו את רשותם לכך, כל משתמש נוסף שיוסיף ויתן את רשותו, יבורך, וזכות הרבים תהיה תלויה בו. בעוד כשבועיים נסכם לאור ההיענות כאן, אלו ספרים עונים על ההגדרות המתאימות, ונוכל להכין דף שיתוף פעולה עם קהילת ויקיטקסט שבו נוכל לרשום גם באוצר הספרים היהודי את רשימת הספרים שנתרמו בידי קהילת ויקיטקסט תוך ציון שמות התורמים והפניה לדפי המשתמש שלהם.{{ש}} בעזרת ה' נעשה ונצליח,{{ש}} בשמי ובשם לומדי ועורכי אוצר הספרים היהודי השיתופי,{{ש}} --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 12:23, 2 באוגוסט 2020 (IDT) == סליחה שאני מזכיר נשכחות... == אבל, לפני שנתיים סימנת את הדף [[עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/306]] כדף שהייתה בעיה בעת הגהתו. אשמח אם תנסה להיזכר מה הבעיה, ותגיד לי. [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 14:30, 2 באוגוסט 2020 (IDT) :היו מספר בעיות שתיקנתי ידנית, בזמנו. {{ש}} למשל- למה הקישור לסנהדרין השתנה? - [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93:Aaron_Hyman._Toldoth_Tannaim_veAmoraim._I._1910.pdf/306&diff=next&oldid=844788] :יש לי ניסיון מר, עם שינויים שנעשים ע"י בוט, או ע"פ סברא. אני עוסק בפילולוגיה- בדיקת נוסחאות וגירסאות. כל שינוי צריך להיות זהיר, וצמוד לטקסט מודפס. :עם זאת, אשמח שנשתף פעולה... :בהצלחה!, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 15:15, 2 באוגוסט 2020 (IDT) ::לא לגמרי הבנתי את תשובתך, אבל אבהיר שהשינוי לא נעשה על ידי בוט. "למעבר מחודש של הבוט" פירושו שאני מחקתי בכוונה את הקישור כדי שכשהבוט יעבור שם לא יווצר קישור כפול. ראה את מה שכתבתי על כך ב[[ויקיטקסט:מזנון#בקשה לקבלת דגל בוט]]. [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 15:24, 2 באוגוסט 2020 (IDT) :::בסדר. אחכה לראות את התוצאה הסופית, אחרי בוט, ואז אוכל להעריך את את המצב. מה לא הבנת? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 15:46, 2 באוגוסט 2020 (IDT) ::::פשוט לא הבנתי מה הקשר בין הקישור לסנהדרין ולבעיות שהיו בזמנו (את הקישור מחקתי היום). ומה רע בקישורים שנעשים על ידי בוט? איך זה קשור לפילולוגיה? במה נשתף פעולה? אתה עדיין פעיל בתולדות תנאים ואמוראים? סליחה על ההפגזה... [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 16:28, 2 באוגוסט 2020 (IDT) == תוספתא זבחים == הקישור החיצוני שהוספת בדף [[תוספתא/זבחים|התוספתא זבחים]] מפנה למהדורה שעדיין מוגנת בזכויות יוצרים. זה עלול להטעות את הקורא ואני מבקש שתמחק את הקישור, או תחליף בקישור למהדורה ברשיון חופשי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:25, 4 ביולי 2021 (IDT) : אתה בטוח שזה המדיניות ב-ויקיפדיה, ובכל שאר האתרים הקשורים אליה? כל הקישורים החיצוניים שם מפנים לאתרים בלי זכ"י?{{ש}} ובמה עלול קורא לטעות? תודה, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 05:52, 5 ביולי 2021 (IDT) :: אנחנו לא ויקיפדיה, ואצלנו בוויקיטקסט, ככל הידוע לי זו המדיניות. מפנים מכאן לוויקיפדיה ושאר מיזמי האחות של תוכן חופשי, וכן לאתרים שבהם יש תוכן חופשי. מישהו עלול לטעות ולהעלות לכאן את המהדורה משם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:45, 5 ביולי 2021 (IDT) :::אני חושב שאין שום בעיה לקשר למקום שיש בהן זכויות יוצרים. מכל פסוק בתנ"ך אנחנו מקשרים לאתר על התורה שיש עליו זכויות יוצרים, ובהרבה מקומות מקשרים לאתר דעת. כך גם מקובל בכל קרן ויקימדיה שהעניין זכויות יוצרים אנחנו נתונים לתנאים שלה. הקישור לאתרים אחרים מעשיר ומפרה את המידע שבאתר שלנו ופותח בפני הקורא את כל המידע שהוא יכול להשיג. החשש שיעתיקו לכאן הוא חשש רחוק מאוד, וגם אם זה יקרה קל מאוד למחוק... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 18:01, 5 ביולי 2021 (IDT) ::::בוויקיפדיה אגב לא מקשרים לאתרים מפרי זכויות יוצרים. מותר לקשר לאתר שבעל זכויות היוצרים מפרסם. אסור לקחת את החומר אבל מותר לקשר. רק הערה. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 15:20, 15 ביוני 2026 (IDT) :::::שלום. שוחחתי עם ר' דוד פיאלקוף. הוא הבהיר לי שהוא בחלט שמח שהקישור לספר שלו יהיה בוויקיפדיה וגם בוויקטקסט. אבל, בעקבות ההערה של ר' נחום, החלפתי את ההפניה בקישור אחר, והעברתי את ההפניה לספר של רד"פ ל{{וק|מסכת_זבחים#קישורים_חיצוניים|ויקיפדיה}}. בברכה, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 12:48, 18 ביוני 2026 (IDT) == קישור לדף מסוים == [[קובץ:Sefer zikaron, 1889 (IE101608502).pdf|שמאל|דף=5|ממוזער|250px|פשוט מוסיפים "דף=5"]] [[קובץ:Sefer zikaron, 1889 (IE101608502).pdf|שמאל|דף=15|ממוזער|250px|זה "דף=15"]] ראה משמאל את האופן שבו אפשר לקשר לדף מסוים בקובץ PDF. זה תקף לכל המיזם. באנגלית זה page.{{כ}} {{-}} [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 15:24, 15 ביוני 2026 (IDT) 915l2wuox54l3kzajmc0iccsp668s9v 4 251576 3020621 3020259 2026-06-18T08:03:41Z אלשרעבי 45783 /* בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת */ 3020621 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == בקשות מחיקה == {{/מחיקה}} == בקשות חסימה / הסרת חסימה == {{/חסימה}} == בקשות הגנה / הסרת הגנה == {{/הגנה}} == בקשות שינוי שם משתמש == {{/שינוי שם}} == בקשות מחיקת גרסאות מסוימות == {{/גרסאות}} == בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת == {{/עריכת מוגנים}} *[[מי נשקני]] - להחליף מהקטגוריה "שירה (דיואן)" לקטגוריה "נשוד". *[[אלהים אשאלה]] - להעביר לשם [[אלהים אשאלה יחיש משיחו]] (מפני שיש שני שירים בפתיחה זו). תודה רבה מראש![[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 11:03, 18 ביוני 2026 (IDT) == בקשות שחזור או בדיקת דף מחוק == {{/שחזור}} == בקשת הרשאות == {{/הרשאות}} == דפים עם עריכות הממתינות לסקירה == {{/סקירה}} iul9r8uo3rn2qfqpic5pi2ixuzcxpyz 0 259259 3020446 2900434 2026-06-17T11:59:53Z 1אברהם1 4446 3020446 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספר|שם הספר=קל&#34;ח פתחי חכמה/פתח|נח}} פתח נח <הקלקול והתיקון תלויים בשלמות>: '''היופי והחמדה של מלכות אינו בה אלא כשהיסוד עמה, כי שלימותה ממנו. ובהיותה בלא הוא - אדרבא ממנה כל חסרון וכל עוצב. ובהיותה עמו - ממנה כל שמחה לזכר עצמו. ולכן בתחלה היה הכל בסוד ב"ן, והיא הנוק' בלי הזכר, משם כל העוצב. והו"ק לא פנו אל המלכות, כי לא ניתנה להם החמדה. אך כשבא יסוד בסוד מ"ה - אז היא נשלמה, והיא עצמה מעוררת החמדה נזכר עצמו, וזהו התיקון:''' זה תירוץ לסתירה אחת שנראית לכאורה בענין זה של המ"ק, שאנו אומרים [שהיו] מצד מלכות, ועכ"ז [נ"א, ועל כן] היו כך בלתי תיקון. ובמקום אחר אנו אומרים - אדרבא ששליטת המלכות גורמת התיקון: חלקי המאמר הזה ב'. ח"א, היופי והחמדה, והיא הקדמה בעניך המלכות, שממנה השמחה והעוצב. ח"ב, ולכן וכו', והוא ענין המ"ק על פי ההקדמה הזאת: חלק א: א. היופי והחמדה של מלכות, מה שביארנו למעלה, שמלכות היא אילת אהבים, שמעוררת האהבה באורות, וגורמת להם ההתלהטות, כי זה הוא הנקרא בה יופי וחמדה. דהיינו יופי הוא הסידור הנאה של התיקונים, שאין שום עירבוב של חשך, אלא הכל מסודר בדרך הנהגה שלמה, לפי התיקונים הצריכים להשפעת הטוב. והחמדה היא נמשכת מן היופי, וכן נאמר, "ויעלת חן", פירוש - האורות מתלהטים לקראתה, כמו שמתעוררים רחמי האב על הבן שישר בעיניו, ואהבת האיש לאשתו: ב. אינו בה אלא כשהיסוד עמה, זה הדבר מבואר הרבה בזוהר ותיקונים, וה"ס, "ויתרון ארץ בכל היא". וז"ס הלבנה שמעצמה היא אספקלריא שאינה מאירה, ובכח השמש היא מאירה ונראית יפה, וכן נאמר, "יפה כלבנה". וזה טבע הדין, וכל הבא ממנו, אם הוא ממותק - ממנו כל השמחה, ואם אינו ממותק - ממנו כל הרע, מה שלא יש בחסד. וגם האש כך הוא, אם הוא חום כשיעור הצריך - הוא נחת רוח גדול, ואם מתלהט הרבה - שורף. וכן היין, אם שותים כראוי - הוא יין המשמח, ואם הרבה - הוא יין המשכר. ובס"ז היא נוק', אם היא ממותקת ומתוקנת בחסדים - מעוררת כל השמחה וכל האהבה. ואם היא בלא מיתוק, אדרבא, היא גורמת כל העוצב. והיסוד הוא העומד דוקא למתק את המלכות: ג. כי שלמותה ממנו, כי זה מה שנותן היסוד לה - הוא מה שראוי לה, כדי להיות שלמה ומתוקנת. אלא שנסדרה ההנהגה בסדר זה - שלא תהיה מתוקנת השכינה מצד עצמה, אלא שתיקונה יהיה תלוי ביסוד: ד. ובהיותה בלא הוא - אדרכא ממנה כל חסרון וכל עוצב, זהו מה שאמרנו, שאם אינה שלמה - ממנה כל חסרון. והוא כענין הפירות בלתי מבושלים - שהם רעים, יען אינם מתוקנים ושלמים. ובהשתלמם - הם נעשים מתוקים וטובים: ה. ובהיותה עמו - ממנה כל שמחה לזכר עצמו, הוא ענין, "אילת אהבים" וכו', בהיותה כבר כפרי המבושל ומתוקן. וזהו תירוץ הקושיא, כשאומרים ששליטת המלכות גורמת תיקון - הוא שליטת המלכות עם אור הזכר. אך כשאומרים להיות המ"ק מהב"ן - היו חסרים, הוא להיותם, ממלכות בלא אור הזכר: חלק ב: א. ולכן בתחלה היה הכל בסוד ב"ן, והיא הנוק' בלי הזכר, הוא מה שביארנו, שכשאומרים שהמ"ק מב"ן, ר"ל מבחינת מלכות, בלא חיבור אור הזכר שלה: ב. משם כל העוצב, בסוד, "הסבי עיניך מנגדי", שפירשו בזוהר, שעד שהנוק' אינה ממותקת מן היסוד, הז"א פונה ממנה, ואינו רוצה להשפיע. ואז יש העוצב שפירשנו למעלה, דהיינו סיתום האורות. יש להקשות, אמרנו שכל שלמות הנוק' מן היסוד, שהוא הזכר. אם כן כל עוד שהזכר אינו פונה לה - אין לה שלמות, ובעוד שאין לה שלמות אין הזכר פונה לה, אם כן איך יהיה לה שלמות? תשובה שהוכר פונה לה - ר"ל לתת לה השפעה, ואין זה שהיסוד מאיר בה, פירוש - הארת היסוד בה - דבר התלוי בבנינה, והוא תלוי במעשה התחתונים, שהוא הבונה ממש את הנוק', שהיא שרשם, וכנ"ל. וכל השפעת הזכר הוא שפע וברכה, לא בנין עצמה, וזה בא אחר שנבנית כולה מן התחתונים: ג. והו"ק לא פנו אל המלכות, כי לא ניתנה להם החמדה - אף על פי שכבר מלכות היתה גם בספירות, לא היתה החמדה אליה, לפי שבנינה היה חסר עדיין: ד. אך כשבא יסוד בסוד מ"ה - אז היא נשלמה, שבספירות מ"ה היה זה הענין בכללות ההנהגה, שהיסוד האיר במלכות. ונמצאת בהנהגה - כל הבנינים והעולמות בבחינת מלכות מתוקנת כבר מן היסוד, פירוש - שלמה בבנינה. שזהו הגורם כל הפתיחות וההשפעות: ה. והיא עצמה מעוררת החמדה בזכר עצמו, תיקון ב"ן ניתקן כך, כשניתן השלמות לנוק' מצד היסוד - מיד בא הזכר ומתחבר בה, והיינו עס"מ המתחברים לב"ן, בסוד, כמשלש חדשים, המפורש בדברי הרב זללה"ה. ולפי סדר זה נתקנו העולמות תמיד בסוד דו"ן. אך כללות הזכר נכללו כולו במ"ה, והנוק' - ב"ן, מקבלת ממ"ה, בתחלה הארת היסוד המשלים בנינה, ואחר כך בחינת ההשפעה גם כן. ולפי סדר המתוקן הזה נבנו אחר כך כל העולמות: ו. וזהו התיקון - כל עיקר התיקון תלוי בחיבור הכללי הזה, כי כיון שנעשה בכלל שורש ההנהגה, נעשה אחר כך בפרט בעולמות עצמם, וכדלקמן בס"ד: n5kq3p2p13dy2yho8dw6b2ie4tta3q2 0 261522 3020588 3020117 2026-06-18T02:11:15Z Roxette5 5159 /* קטע זמני לממ לפסוקים */ 3020588 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. ===קטע זמני=== '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונה למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף=דף קנה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה ב/> אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר! {{ש}} אמר ליה: שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי! '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}? {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ"א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ"א|יז|ו}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: '''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}'''. {{ש}} אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}: '''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}} ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}} {{ממ|ש"א|כב|יא}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש"א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא "תפלו". ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 5k8e11uglyoizn810tyh57qkxxu29l4 3020589 3020588 2026-06-18T02:27:57Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3020589 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. ===קטע זמני=== '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}} ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף=דף קנה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה ב/>אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: "''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''" {{ש}} אמר ליה: "''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''" '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? "אתה" מבעי ליה?! {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}} בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ"א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ"א|יז|ו}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: '''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}'''. {{ש}} אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}: '''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}} ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}} {{ממ|ש"א|כב|יא}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש"א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא "תפלו". ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- rds7uhri9q0frjxhg4rpy7f43hvyam4 3020590 3020589 2026-06-18T02:28:36Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3020590 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}} ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף=דף קנה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה ב/>אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: "''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''" {{ש}} אמר ליה: "''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''" '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? "אתה" מבעי ליה?! {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}} בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. ===קטע זמני=== '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ"א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ"א|יז|ו}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: '''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}'''. {{ש}} אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}: '''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}} ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}} {{ממ|ש"א|כב|יא}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש"א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא "תפלו". ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 6tf4t0tf6eo64y1r9c2jdh1zmr1fd1v 3020591 3020590 2026-06-18T02:49:09Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3020591 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}} ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף=דף קנה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה ב/>אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: "''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''" {{ש}} אמר ליה: "''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''" '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? "אתה" מבעי ליה?! {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}} בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. ===קטע זמני=== '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}} בגין כך בעי לאשארא עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי: "''ודאי!''" תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? א"ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}} משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר "''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''". כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר: '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ"א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ"א|יז|ו}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: '''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}'''. {{ש}} אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}: '''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}} ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}} {{ממ|ש"א|כב|יא}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש"א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא "תפלו". ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 9yh5evinjlyy36h5a8u43jahbacjbed 4 265104 3020466 3019416 2026-06-17T12:45:37Z Dovi 1 /* מבחר כתבי־יד תימנים לתורה */ 3020466 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-17 או ה-18 (נכתב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ועותק שלישי המכיל בראשית ושמות [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI כאן] (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 0ho5eu15rm2k014yb0wg9ypcc1w0fyw 3020468 3020466 2026-06-17T12:50:51Z Dovi 1 /* מבחר כתבי־יד תימנים לתורה */ 3020468 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 36jec0q722hxoy8yp7qirrq55qmoz1o 3020586 3020468 2026-06-18T01:52:53Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3020586 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה מדעית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] hncv5w1kbqhq59d2ukdg9fkiobocp3q 3020587 3020586 2026-06-18T02:09:35Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3020587 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] m1ljjwz0p6omt8pj68ii6688h0zm7ps 0 276338 3020573 3020185 2026-06-17T21:01:58Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3020573 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] {{*}} [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}} [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> bn6bps2ncsnjqvhvofd7h7th1sxa9d9 3020597 3020573 2026-06-18T03:00:29Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3020597 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] {{*}} [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}} [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 7lhwrw9rqgdfngfjm63cosaft9v0k93 10 285876 3020576 574201 2026-06-17T21:07:19Z Sije 2668 זה לא ויקיפדיה. אני חושב שכאן מתאים יותר המילה "דף" מהמילה "ערך". 3020576 wikitext text/x-wiki {{תיבה | צבע = #3135A5 |צבע מפריד = #315CCD | תמונה = Merge-arrows-3.svg | כותרת= מתקיים דיון בו מוצע [[ויקיטקסט:מדיניות איחוד ערכים|לאחד]] {{#שווה:{{שם הדף המלא}}|{{{1}}}|דף זה|את הדף [[{{{1}}}]]}} עם {{#שווה:{{שם הדף המלא}}|{{{2}}}|דף זה|הדף [[{{{2}}}]]}}{{#תנאי:{{{סיבה|}}}|, הסיבה לכך היא: ''' {{{סיבה}}}'''}}. |הסבר=אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הדפים שבוע לאחר הצבת התבנית. |כפתורים=[[{{{3|{{{דיון|{{שם דף השיחה:{{{1|<noinclude>תבנית:איחוד</noinclude>}}}}}}}}}}}|שיחה]] }} <includeonly>{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:ויקיטקסט: ערכים לאיחוד]]|ללא קטגוריה={{#שווה:{{מרחב השם}}|{{SUBJECTSPACE}}|{{{ללא קטגוריה|}}}|{{{ללא קטגוריה|כן}}}}}}}</includeonly><noinclude> יש להציב תבנית זו ב<u>שני דפים</u>: בדף המוצע לאיחוד ובדף שאליו מוצע לאחד. התבנית מכלילה את הדף בקטגוריה [[:קטגוריה:ויקיטקסט: ערכים לאיחוד|דפים לאיחוד]]. == תחביר התבנית == <nowiki>{{</nowiki>איחוד|<span style="color: green;">לאחד את הדף הזה</span>|<span style="color: orange;">לתוך הדף הזה</span>|קישור לדיון (אופציונאלי)|סיבה=הסיבה לאיחוד המוצע (אופציונאלי)<nowiki>}}</nowiki> כלומר, אם אנו מעוניינים לאחד את הדף "<span style="color: green;">חתול הבית</span>" לתוך הדף "<span style="color: orange;">חתול</span>", יש לרשום:<br /><nowiki>{{</nowiki>איחוד|<span style="color: green;">חתול הבית</span>|<span style="color: orange;">חתול</span><nowiki>}}</nowiki> * אם הפרמטר השלישי חסר, יוצג קישור לדיון בדף השיחה של הדף בפרמטר הראשון. * אם הפרמטר "סיבה" חסר, לא תצוין סיבה. [[קטגוריה:תבניות הדורשות שינויים בערך|איחוד, לתוך]] </noinclude> ohne67pshft3lwsvnso17psc6d3w5kl 0 287028 3020632 1105524 2026-06-18T09:41:30Z שילוני 5164 /* קישורים חיצוניים */ החלפה 3020632 wikitext text/x-wiki {{מסכת תוספתא|קדשים|זבחים|מסכת קודמת=הוריות|מסכת הבאה=מנחות|פרקים במסכת=13}} {{מיוחד:דפים המתחילים ב/תוספתא/זבחים/}} == קישורים חיצוניים == * {{קישור כללי|כותרת=תוספתא מסכת זבחים||מידע נוסף= באתר "{{וק|על התורה}}"|כתובת=https://tosefta.alhatorah.org/Full/Zevachim/1.1#e0n6}} [[קטגוריה:תוספתא סדר קדשים]] ckg10nxr1i0oj32d5m0mlyxr4y5db6c 4 290855 3020574 3020317 2026-06-17T21:02:00Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3020574 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)}}]] * [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]] * [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[חוק שנת הכספים]] * [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]] * [[חוק הסיוע המשפטי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]] * [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש {{מוקטן|(אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)}}]] * [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[תקנות מסחר ברכב משומש]] * [[חוק-יסוד: השפיטה]] * [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות {{מוקטן|(אריזת תמרוקים)}}]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1987]] </div> 9c2q8g4ppvzqe26s1q7d1jx10y60aqa 3020598 3020574 2026-06-18T03:00:31Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3020598 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)}}]] * [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)}}]] * [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]] * [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[חוק שנת הכספים]] * [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]] * [[חוק הסיוע המשפטי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]] * [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש {{מוקטן|(אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)}}]] * [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[תקנות מסחר ברכב משומש]] * [[חוק-יסוד: השפיטה]] * [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות {{מוקטן|(אריזת תמרוקים)}}]] </div> l9uuwqe70knuf7dglci88annfngkyaa 2 293285 3020508 3020180 2026-06-17T19:26:19Z Fuzzy 29 3020508 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987]] [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] * [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990]] [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] * {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]] * [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ"ו-2026]] j4lyw58vsdwbpayrmyep2j0tjnu2lfa 3020513 3020508 2026-06-17T19:37:27Z Fuzzy 29 3020513 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987]] [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] * [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990]] [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] * {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]] * [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ"ו-2026]] * [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022]] 8723x0z4i037m7h5uel7nelmje7r1a1 3020567 3020513 2026-06-17T21:00:55Z OpenLawBot 8112 תודה 3020567 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] * {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]] * {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] * [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022]] k4ooxp01g5p7kxfy06j6eq5xkbhilmc 3020596 3020567 2026-06-18T03:00:16Z OpenLawBot 8112 תודה 3020596 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] * {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]] * {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] * {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] b6m6oxovvg8k6ptq73hoz06g7dh6jg7 116 295183 3020605 3002644 2026-06-18T06:33:38Z Fuzzy 29 3020605 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 <מאגר 2000205 תיקון 2200573 תקן 149825 קוד a163Y00000DuDQ0QAN> <מקור> ((ס"ח תשמ"א, 258|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|9:210117)); ((תשנ"ב, 78|תיקון מס' 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|12:210891)); ((תשנ"ד, 154|תיקון מס' 2|13:211019)); ((תשנ"ה, 34|תיקון מס' 3|13:211037)), ((158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)), ((429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ"ו, 306|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|13:211685)); ((תשנ"ח, 252|תיקון מס' 7|14:211519)); ((תשנ"ט, 24|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על המטבע|14:211578)); ((תשס"ד, 368|תיקון מס' 9|16:300982)); ((תשס"ה, 840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס"ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס"ז, 376|תיקון מס' 12|17:300135)); ((תש"ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)); ((תשע"א, 1001|תיקון מס' 15|18:301120)), ((1102|תיקון מס' 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|18:301319)); ((תשע"ב, 86|תיקון מס' 17|18:301014)), ((388|תיקון מס' 18|18:301188)); ((תשע"ד, 338|תיקון מס' 19|19:301363)); ((תשע"ו, 868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע"ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((368|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|20:381148)), ((1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)), ((1156|תיקון מס' 53 לחוק הגנת הצרכן|20:390431)), ((1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|20:390482)); ((תשע"ח, 454, 456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((879|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע"ט, 48|תיקון מס' 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות|20:519395)), ((98|תיקון מס' 30|20:528211)), ((159|תיקון מס' 31|20:528257)), ((223, 226|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש"ף, 14, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ"א, 312|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|23:597194)); ((תשפ"ב, 864|תיקון מס' 34|24:628369)); ((תשפ"ג, 222, 355|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 496|תיקון מס' 37|25:4048300)), ((558|תיקון לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:4177658)); ((תשפ"ה, 638|תיקון מס' 38|25:6803031)), ((648|תיקון מס' 39|25:6913397)); ((תשפ"ו, 392|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)), ((1956|צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח){{ריק}})|8161)); ((תש"ף, 1880|תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק)|8676)). __TOC__ == פרק א׳: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"א-2, תשע"ז-2, תשע״ז–4, תשע"ט-4, תש"ף, תשפ"ג-2, תשפ"ו) : בחוק זה - :- "אמצעי תשלום" - כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]]; :- "בנק" - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- "בנק בעל היקף פעילות זעיר" - בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי [[סעיף 19א]], או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; :- "בנק בעל היקף פעילות קטן" - בנק שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; :: (2) שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי [[סעיף 19א]]; :- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- "גוף פיננסי" - כל אחד מאלה: :: (1) תאגיד בנקאי; :: (2) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]] (בפסקה זו - חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]]; :: (3) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :: (4) חבר בורסה כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :: (5) בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :: (6) (((נמחקה);)) :: (7) (((נמחקה);)) :: (8) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :: (9) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (9א) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]]; :: (10) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "הוראות ניהול בנקאי תקין" - הוראות המפקח לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]]; :- "הנפקה" ו"תפעול הנפקה", של כרטיס חיוב - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "חוק כרטיסי חיוב" - (((נמחקה);)) :- "כרטיס חיוב" ו"מנפיק" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "שווי הנכסים" - שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק - שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט; :- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]] לרבות תאגיד עזר, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]]; :- "תאגיד עזר" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- "שירות" - כל שירות שנותן תאגיד בנקאי; :- "לקוח" - אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי; :- "הנגיד" - נגיד בנק ישראל; :- "המפקח" - המפקח על הבנקים שנתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]]; :- "הועדה המייעצת" - הועדה המייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941]], בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות. == פרק ב': חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים == @ 2. חובה לתת שירותים מסויימים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ט, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים: :: (1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ; :: (2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה: ::: (א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח; ::: (ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון; :: (3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ; :: (4) (((נמחקה);)) :: אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח. : (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. : (ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים. : (ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות. : (ה) סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי, בעבורו או בעבור לקוחות הגוף הפיננסי, או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי (בסעיף קטן זה - עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה בהוראות ניהול בנקאי תקין; בסעיף קטן זה, "גוף פיננסי" - כל אחד מאלה: :: (1) בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :: (2) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]]. : (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם. @ 2א. מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן (תיקון: תשפ"ו) : הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור [[בסעיף 2(א)(2)]], לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. @ 2ב. חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר (תיקון: תשפ"ו) : (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור [[בסעיף 2(א)(2)]], וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. : (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון. @ 2ג. פרסום בדבר תחולת [[סעיפים 2א]] [[ו-2ב]] (תיקון: תשפ"ו) : בנק או תאגיד עזר כאמור [[בסעיף 2א]] [[או 2ב]] יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות [[2א|הסעיפים האמורים]] לגביו. @ 3. איסור הטעיה : לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים: : (1) המהות והטיב של השירות; : (2) מועד מתן השירות; : (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות; : (4) זהות נותן השירות; : (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות; : (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות; : (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו; : (8) תנאי אחריות לשירות; : (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו. @ 4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות : לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת. @ 5. גילוי נאות (תיקון: תשנ"ה-2, תשנ"ה-3, תש"ע-2, תשע"ז-3, תשפ"ב, תשפ"ו) : (א) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם - :: (1) לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו; :: (2) לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם; :: (3) ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דוחו"ת על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים; :: (4) (((נמחקה).)) : (ב) היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור [[בסעיף 3]] או פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 4]], רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם. : (ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו. : (ג) לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: "אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". : ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות), התשמ"ו–1986]].)) : ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992]].)) @ 5א. מסירת מידע על עמלות וריביות (תיקון: תשנ"ח, תשס"ז, תשע"ב-2, תשפ"ג, תשפ"ד-2, תשפ"ו) : (א) מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה). : (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין עמלות, שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי. : (ג)(1) מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי שאינו בנק לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989]], ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה. :: (2) קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח. : (ד) בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן: :: (1) הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום העמלות שגבה בעבור הלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 9ב]] (בסעיף קטן זה – הלוואה לדיור); :: (2) הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום הריביות שגבה בעבור הלוואה לדיור; :: (3) הסכום הכולל של הריביות והעמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור בעבור הלוואה לדיור; :: (4) יידוע הלקוח בדבר זכותו לפנות לבנק לקבלת פירוט על אודות העמלות והריביות המפורטות בפסקאות (1) עד (3). : (ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר; המפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח. : (ו) (((בוטל).)) @ 5א1. הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה (תיקון: תשע"ד, תשע"ו, תשע״ז–6, ק"ת תשע"ט, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף) : (א) תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי־עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי־פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה - פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, "הלוואה" - למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה: :: (1) יתרת סכום ההלוואה; :: (2) שיעור הריבית על ההלוואה; :: (3) סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם; :: (4) סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה; :: (5) (((נמחקה).)) : (ג) אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה: :: (1) שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח; :: (2) תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה [[שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993]], חל עליה. @ 5א1א. הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת (תיקון: תשפ"ד) : (א) בסעיף זה - ::- "הטבה בנקאית" - הטבה שנותן תאגיד בנקאי ללקוח, בהתאם להתקשרות ביניהם, בנוגע לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, לתקופה העולה על שלושה חודשים; ::- "הטבה בנקאית מדורגת" - הטבה בנקאית, שלפי ההתקשרות בין הצדדים, במהלך תקופת ההטבה הכוללת יחולו בתנאי ההטבה שינויים במועדים שונים, והכול כמפורט בהתקשרות כאמור. : (ב) תאגיד בנקאי ימסור ללקוח הודעה על סיום תקופת הטבה בנקאית או על סיום תקופה שנקבעה בהטבה בנקאית מדורגת שניתנה לו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני מועד הסיום כאמור בתנאי ההתקשרות בין הצדדים; לעניין הטבה בדמי כרטיס חיוב, התאגיד הבנקאי יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם אם בסיום תקופת ההטבה הבנקאית נתן התאגיד הבנקאי ללקוח את אותה הטבה בנקאית לתקופה נוספת, בתנאים שונים, ובכלל זה בשיעורים שונים. : (ג)(1) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו. :: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם. :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי פסקה (4). :: (4) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה. @ 5א2. שינוי תכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות או סיומה (תיקון: תשע״ז–5, תשפ"ד) : (א) בסעיף זה – ::- ”עוסק” – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן; ::- ”שינוי” – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן; ::- ”התכנית”, ”תכנית הטבות” – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות” – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה; ::- ”תנאי התכנית” – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר. : (ב) ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה – :: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; :: (2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור – :: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2); :: (2) יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין. : (ד) מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה. : (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יימסרו ללקוח בכתב באופן שבו מוסר המנפיק הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין מסירת הודעות; ואולם, במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, כאמור באותן הוראות. : (ו) הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע – :: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע; :: (2) סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע. : (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה: :: (1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה: ::: (א) ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין; ::: (ב) העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר; :: (2) מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת” – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני. @ 5א3. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע״ח–4) : (א) תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני: :: (1) טיפול בתקלה; :: (2) בירור חשבון; :: (3) סיום התקשרות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי. : (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך. : (ד)(1) קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד. :: (2) הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה. @ 5א4. הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב (תיקון: תשפ"ה-2) : (א) הייתה ללקוח שהוא יחיד (בסעיף זה - לקוח) יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים, בתקופה רצופה של רבעון לפחות, ימסור לו התאגיד הבנקאי שבו מתנהל החשבון, הודעה על יתרת הזכות בחשבונו; בהודעה יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע על חלופות השקעה שבאפשרות הלקוח לבחון ועשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר בתחילת כל רבעון; ואולם בתקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:6913397|תיקון מס' 39]], תימסר הודעה כאמור בתחילת כל חודש, לגבי החודש הקודם; החל מתום התקופה האמורה, רשאי הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר; בסעיף קטן זה, "תיקון מס' 39" - [[25:6913397|חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 39), התשפ"ה-2025]]. : (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו, וכן תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם; על אף האמור, במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ד). : (ד) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ובהן הוראות לעניין הפניה למידע על חלופות השקעה כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה למידע על חלופות השקעה בגופים פיננסיים אחרים. @ 5ב. מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים (תיקון: תשס״ז, תשע״ז-2, תשע״ח, תשע"ט-4, תש"ף, ק"ת תש"ף) : (א) לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו ובכלל זה פעילות פיננסית כהגדרתה [[בסעיף 5ב1(ה)]] מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי הקולט), או לסגור את החשבון בתאגיד הבנקאי המקורי לאחר העברת חשבונותיו רשאי לאשר, בכתב, לתאגיד הבנקאי הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל – :: (1) את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בתאגיד הבנקאי המקורי; :: (2) סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בתאגיד הבנקאי הקולט. : (ב) המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין. @ 5ב1. העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים (תיקון: תשע״ח, ק"ת תש"ף, תשפ"א, תשפ"ו) : (א) בסעיף זה – ::- "בנק" - בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב; ::- ”בנק בעל היקף פעילות קטן” – (((נמחקה);)) ::- ”בנק מקוון” – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל; ::- ”לקוח” – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים; ::- ”המועד הקובע” – יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|פרק ב׳ לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]]; ::- "סניף" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; ::- ”פעילות פיננסית” – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5ב]], ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר. : (ג) הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית. : (ד)(1) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב). :: (2) לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית הנתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן. : (ה) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי. : (ו) הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר: :: (1) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר; :: (2) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, לפי המוקדם. : (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון. : (ז) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין. : ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש"ף-2019]].)) @ 5ב2. הפקדת כספים במערכת סגורה - ניוד פיקדונות (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן" - (((נמחקו);)) ::- "בנק הדואר" - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]]; ::- "חשבון במערכת סגורה" - חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול של פיקדונות כספיים בבנק, אשר מקורם בחשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, ובלבד שהכספים המנוהלים בו מושבים רק לחשבון שממנו הועברו; ::- "לקוח" - לקוח שהוא יחיד. : (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 2(א)(1)]], בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר יאפשר ללקוח להפקיד כספים בפיקדון כספי במטבע ישראלי באמצעות חשבון במערכת סגורה באופן פשוט ונוח, ובין השאר באופן מקוון; לעניין זה, יפעל בנק כאמור בהתאם לצו שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי [[סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], בקשר עם חשבון במערכת סגורה. :: (2) המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין כי הוראות סעיף זה יחולו גם על הפקדת כספים בפיקדון כספי במטבע חוץ באמצעות חשבון במערכת סגורה. : (ג) לקוח רשאי לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, לנהל בעבורו את כל ההליכים הנדרשים לשם הפקדה כאמור. : (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4]], לא יעשה בנק, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בכל עניין הקשור בהפקדת כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה בבנק אחר. : (ה) בנק כאמור בסעיף קטן (ב) יפרסם מידע לציבור על אודות שירות לפי סעיף זה, בדרכים שבהן הוא נוהג לפרסם מידע על אודות השירותים שהוא נותן. : (ו) הפסיק בנק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) בתום שישה חודשים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, אולם המפקח רשאי, לבקשת בנק מסוים כאמור, לקבוע לגביו תקופה אחרת מהתקופה האמורה בסעיף קטן זה. @ 5ג. הנפקת טופסי שיקים (תיקון: תשע"א) : (א) בסעיף זה - ::- "לקוח" - יחיד שאינו תאגיד; ::- "שיק", "שרטוט" - כמשמעותם [[+|בסעיפים 73]] [[ו־76 לפקודת השטרות]], בהתאמה. : (ב) בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור. @ 6. אחריות להטעיה : היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים. @ 6א. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשנ"ה) : הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים. : ((פורסמו [[‏כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים), התשנ״ה–1995]].)) @ 7. התניית שירות בשירות : (א) לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי. : (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות. @ 7א. שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ט-4, תש"ף) : (א) בסעיף זה - ::- "סולק", "ספק" ו"עסקה" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- "נותן שירותי ניכיון" - מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק; ::- "שירותי ניכיון" - מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו; ::- "תנאי ההתקשרות" - לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות. : (ב) לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות. : (ג) לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה - :: (1) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: ::: (א) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות; ::: (ב) סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים; ::: (ג) שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון; ::: (ד) נסיבות נוספות שקבע המפקח; :: (2) סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], אף שחלה עליו חובת רישוי לפי [[החוק האמור]] ייחשב סירוב מטעמים סבירים. : (ד) לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים. @ 7ב. איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט-4, תש"ף, תשפ"ג-2) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]]; ::- "מאגד" - (((הוראת שעה לשנתיים מיום 6.6.2024):)) כל אחד מאלה: ::: (1) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]], או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב; ::: (2) תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו-2016 (([צ"ל: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]))]]; ::- "מאגד" - (((הנוסח הקבוע):)) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב; ::- "סולק כרטיסי חיוב גדול" - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]]; ::- "ספק" - כהגדרתו [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]. : (ב) לא יסרב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים. : (ג) לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: :: (1) סירוב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד; :: (2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ועם רשות ניירות ערך. : (ד) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו. : (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה: :: (1) המאגד פנה לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות; :: (2) שר האוצר נוכח כי בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים. @ 7ג. איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות (תיקון: תשע"ז-2) : תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר. @ 7ד. איסור מניעת תחרות וגישה למידע (תיקון: תשע"ז-2, תשפ"ג) : (א) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה - גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור. : (ב) במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי ללקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה: :: (1) התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע על אודות הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לשם מתן שירותים פיננסיים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל; :: (2) התאגיד הבנקאי יציין לפני הלקוח את שם הגוף המתפעל בעת בקשת ההסכמה; נתן הלקוח את הסכמתו כאמור, ישלח לו הגוף המתפעל הודעה בכתב שבה יצוין דבר הסכמת הלקוח, פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש והשימושים המותרים במידע לאותו גוף, אפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו או להתנותה בכל עת, וכן דרכי התקשרות עם הגוף המתפעל לעניין זה; :: (3) התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור; :: (4) הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו. : (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית או לעניין גוף מתפעל כאמור שאינו עוסק בתפעול הנפקה לגבי הפעולות והשירותים הנלווים המהותיים להנפקת כרטיס חיוב. @ 7ה. (תיקון: תשע״ז-2, תשפ"ו) : (((בוטל).)) @ 7ו. הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה (תיקון: תשע״ז-2, תשע"ט-5, תש"ף-2) : (א) פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה – ::- ”הפצה”, של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן: ::: (1) הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים; ::: (2) מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח; ::: (3) מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח; ::- ”הסכם הפצה” – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר; ::- ”כרטיס אשראי”, ”חוזה כרטיס אשראי” – כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- ”מנפיק הקשור בהסכם הפצה” – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי [[בפסקאות (4), (6), (7) ו־(10) להגדרה ”גוף פיננסי” שבסעיף 1]], שאינו מפוקח על פי דין לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה. : (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה. : (ג) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה. @ 7ז. הצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב (תיקון: תשע״ז-2, ק"ת תשע"ט-2) : (א) תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי. : (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין אופן הצגת המידע בידי תאגיד בנקאי לפי סעיף קטן (א), מועדי הצגת המידע ופרטי המידע. : (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הנגיד, יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן, לרבות פרטי המידע, מועדי העברתו ואופן ההעברה. :: ((פורסמו [[תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי), התשע״ט–2019]].)) : (ד) תאגיד בנקאי לא יעשה כל שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן. @ 7ח. איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו (תיקון: תשע"ז-2) : (א) תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר. : (ב) שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים. @ 8. קביעת שיטות חישוב : הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים. : ((פורסמו [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), התשנ״א–1990]].)) : ((פורסמו [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ״ב–1992]].)) @ 9. סייג : הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה. @ 9א. ביטול שעבודים (תיקון: תשנ"ד, תשפ"ו) : (א) פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א). : (ג) הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי. @ 9א1. הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור (תיקון: תשע"ב) : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה: :: (1) התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור [[בסעיף 9ז]]; :: (2) התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה. : (ג) הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1). :: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור), התשע״ב–2012]].)) : (ד) בסעיף זה - ::- "דירה יחידה" - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו [[בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ־25%; ::- "הלוואה לדיור" - כהגדרתה [[בסעיף 9ב]]; ::- "יחיד" - מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה [[בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]; ::- "מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]]. == פרק ב'1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה (תיקון: תשס"ד, תשפ"ב) == @ 9ב. הגדרות (תיקון: תשס"ד, תשע"ט-2) : [[בפרק זה]] - :- "הלוואה לדיור" - כל אחד מאלה: :: (1) הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים; :: (2) הלוואה לדיור כהגדרתה [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992]]; :- "הסכם הלוואה לדיור" - הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה ([[בפרק זה]] - ההסכם); :- "הודעה" - הודעה בכתב ללקוח; :- "תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה" - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של [[פרק זה]], ולאחר מכן - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005. @ 9ג. שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור (תיקון: תשס"ד) : על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל־1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו. @ 9ד. סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה (תיקון: תשס"ד) : פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור [[בסעיף 9ג]], טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה. @ 9ה. הודעת התאגיד הבנקאי (תיקון: תשס"ד) : לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור. @ 9ו. שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור (תיקון: תשס"ד, תשע"ט-2) : לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, "חלק" - כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד. @ 9ז. עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור (תיקון: תשס"ד, תשפ"ב) : (א) בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור [[בסעיף 9ג]], רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים. : (א1) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים. : (ב) היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים. : (ג) התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה - התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה. : (ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה - ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם. @ 9ח. כניסת השינוי לתוקף (תיקון: תשס"ד) : מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי. @ 9ח1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע"ט-2) : (א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד)]], יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה: :: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך: ::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד; ::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים; ::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת; :: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות. : (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992]]. : (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח. @ 9ח2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע"ט-3) : (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה. : (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה. : (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב: :: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו; :: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון. : (ד) נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה. : (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב. == פרק ב׳2: פיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז) == @ 9ט. תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים (תיקון: תשס״ז, תשפ"ג) : (א) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה ([[בפרק זה]] – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות [[סעיף 9י]]. : (ב) הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות ([[בפרק זה]] – תעריפונים מצומצמים). : (ג) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן ([[בפרק זה]] - התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי), וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע ([[בפרק זה]] - תעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי), והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים. : (ג1) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו, במסגרת התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי והתעריפונים המצומצמים של התאגיד הבנקאי, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בהם, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי [[סעיף 9יב(1)]] לגבי שירות בר-פיקוח. : (ד) בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור. : (ה)(1) תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה. :: (2) המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין. :: (3) המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור. :: (4) הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה. : (ו) בסעיף זה [[ובסעיף 9י]], ”לקוח” – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו. : ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008]].)) @ 9י. איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים (תיקון: תשס״ז, תשפ"ו) : תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר התאם להוראות [[סעיף 9ט(ה)]], ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי [[סעיף 9ט(ב)]] – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו. @ 9י1. איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים של התאגיד הבנקאי (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ו) : תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם של התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור. @ 9י2. איסור גביית עמלה שלא בהתאם להסכם עם הלקוח (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ו) : בלי לגרוע מהוראת [[סעיף 9י1]], הוסכם עם לקוח כי תיגבה ממנו עמלה בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, לא יגבה התאגיד בנקאי מהלקוח עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם כאמור. @ 9י3. איסור גביית עמלה בעד שירות שלא ניתן (תיקון: תשפ"ג) : תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוח עמלה אלא בעד שירות שניתן בפועל ללקוח. @ 9י4. גביית עמלות בידי בנק חדש (תיקון: תשפ"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "בנק חדש" - בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון; ::- "לקוח", לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) - כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו)]]. : (ב) הוראות [[סעיפים 9ט]] [[ו-9י]] לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. : (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה - תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות. : (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי [[סעיף 9יב(1)]] לגבי שירות בר-פיקוח. @ 9יא. הכרזה על שירות כבר־פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו (תיקון: תשס״ז) : (א) הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר־פיקוח לענין [[סעיפים 9יב]] [[או 9יג]] ([[בפרק זה]] – שירות בר־פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה; :: (2) לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו; :: (3) לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור. : (ב) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה. : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ג–2012]], לפיו שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014]], לפיו שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015]], לפיו שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016]], לפיו שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018]], לפיו שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח לעניין העמלה שנגבית בעדו ומועברת למנפיק.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ״ב–2022]], לפיו השירותים פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס מוכרזים בזה שירותים בני-פיקוח.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ״ו–2026]], לפיו השירותים ניהול חשבון תשלום, דמי כרטיס חיוב מיידי ושינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור מוכרזים בזה שירותים בני-פיקוח.)) @ 9יב. פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן (תיקון: תשס״ז) : הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר־פיקוח, כל אחד מאלה: : (1) את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה; : (2) את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו; : (3) איסור על גביית עמלה בעדו. : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014]], בנוגע לסכום העמלה על שירות מסלול בסיסי.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ה–2015]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח.)) : ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018]], בנוגע לשיעור העמלה שנגבית בעד שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ועסקאות חיוב מיידי ומועברת למנפיק.)) @ 9יג. בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה (תיקון: תשס״ז) : (א) תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר־פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי [[סעיף 9יב]], עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי [[סעיף 9יא]], יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה. : (ב) המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר־פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין. @ 9יד. איסור גביית עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם [[לסעיפים 9יב]] [[או 9יג]] (תיקון: תשס״ז) : תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר־פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי [[סעיף 9יב]], וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי [[9יב|אותו סעיף]], שלא על פי היתר לפי [[סעיף 9יג]] או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור. @ 9טו. חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח (תיקון: תשס״ז) : תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש. @ 9טז. פרסום אישורים והיתרים (תיקון: תשס״ז) : המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות [[פרק זה]]. @ 9יז. ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז) : [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה. @ 9יח. חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת (תיקון: תשס״ז) : המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות [[פרק זה]], ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים. == פרק ג': עונשין ועיצומים אחרים == @ 10. עונשין (תיקון: תשנ"ד, תשס"ה, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ז-2, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, ק"ת תש"ף, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ה-2) : תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]: : (1) הפר הוראה מהוראות [[פרק ב׳]] למעט [[סעיפים 2(ה)]]((,)) [[5]], [[5א]], [[5א1א]], [[5א2]], [[5א3]], [[5ב2]], [[5א4]], [[5ב(ב)]], [[5ב1]], [[5ג]], [[7א עד 7ד]], [[7ו]] [[ו-7ח]] [[ו־8]] או תקנה, הוראה או כלל על פיהן; : (2) הפר התחייבות שנתן לפי [[סעיף 12(א)]]. @ 11. אחריות מנהל : נעברה עבירה לפי [[סעיף 10]] בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו - מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה: : (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה; : (2) לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה. @ 11א. עיצום כספי (תיקון: תשס"ה, תשס"ז, תש"ע, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע״ח-3, תשע"ח-4, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ה-2, תשפ"ו) : (א)(1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא הטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים: ::: (א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ב)(1)]]; ::: (ב) לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ב)(2)]]; ::: (ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ג)(1)]]; ::: (ד) לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ג)(2)]]; ::: (ה) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ד)]]; ::: (ו) שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ה) או (ו)(1)]]. :: (1א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5א3]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים. :: (2) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי [[סעיף 16(ב)]] או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות [[סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים. : (א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים: :: (1) לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב1]]; :: (2) גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להראות [[סעיף 5ב1]]; :: (3) לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור [[בסעיף 5ב1(ב)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם כאמור [[בסעיף 5ב1(ג)]]; :: (4) הפר הוראות מההוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5ב1]]; :: (5) לא מסר הודעה ללקוח בהתאם להוראות [[סעיף 5א1א]] [[או 5א4]] או מסר הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף (([צ"ל: אותם סעיפים])); :: (6) לא אפשר ללקוח להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב2(ב)]]; :: (7) הפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב2(ד)]]. : (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים: :: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 5א]]; :: (1א) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 5(ג)]]; :: (2) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 9ה]], או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע [[בסעיף 9ז(א), (א1) ו־(ב)]] בניגוד להוראות [[9ז|אותו סעיף]]; :: (3) גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי [[סעיף 9ט]], בניגוד להוראות [[סעיף 9י]]; :: (3א) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9י1]]; :: (3ב) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם עם הלקוח, בניגוד להוראת [[סעיף 9י2]]; :: (3ג) גבה עמלה בעד שירות אף שהשירות לא ניתן בפועל ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 9י3]]; :: (4) העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 9טו]]; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]]; :: (7) לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת [[סעיף 7ז(א)]]; :: (8) עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות [[סעיף 7ז(ד)]]; :: (9) עשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח, מהעניינים המנויים [[בסעיף 3]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]]. : (ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים: :: (1) הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5]]; :: (2) הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8]]; :: (3) לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי [[סעיף 9ט(ג)]]; :: (4) לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי [[סעיף 9ט(ב)]], בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות [[סעיף 9ט(ג)]]; :: (4א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה [[בסעיף 9י4(ג)]]; :: (5) גבה עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי [[סעיף 9יב]] או להיתר לפי [[סעיף 9יג]], בניגוד להוראות [[סעיף 9יד]]. : (ד) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע [[בפרק זה]] אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה). : (ה) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע. :: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011]].)) : (ו) על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות]], בשינויים המחויבים. @ 12. התחייבות של תאגיד בנקאי : (א) היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם: :: (1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה; :: (2) לפצות את הלקוח; :: (3) לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה; :: (4) לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח. : (ב) תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה - לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור [[בסעיף 11]]. : (ג) קבלת ההתחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 15]]. @ 13. צו בית משפט למניעת עבירה : לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה. @ 14. פרסום פסק־דין או תיקון פרסום : בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט. @ 15. פיצויים : דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ולענין סעיף זה אין נפקא מינה - : (1) אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין; : (2) אם הנזק הוא בחסרון־כיס או במניעת ריווח; : (3) אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו; : (4) אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש. @ 16. פניות הציבור : (א) המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי [[פקודת הבנקאות, 1941]], למטרה זו. : (ב) מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא. : (ג) מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור. : (ד) החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה - :: (1) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן; :: (2) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה. == פרק ג'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) == @ 16א. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ב. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ג. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ד. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ה. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ו. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ז. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ח. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16ט. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 16י. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו) : (((בוטל).)) == פרק ד': הוראות שונות == @ 16יא. פרסום נתונים (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-2, תשפ"ה) : המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר - : (1) ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח; : (2) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות; : (3) שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות; : (4) שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות; : (5) מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה כהגדרתו [[בסעיף 5ב2(א)]]. @ 17. החוק מחייב : הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד. @ 17א. תחולת החוק על ערב (תיקון: תשנ"ד, תשע"ד, תשע"ז) : הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי; ואולם הוראות [[סעיף 5א1]] יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין. @ 18. שמירת דינים : חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. @ 19. ביצוע ותקנות : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. @ 19א. שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר (תיקון: תשפ"ו) : הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר", ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. @ 19ב. פטור מהוראות לפי חוק זה (תיקון: תשפ"ו) : שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע. @ 20. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981). @ 21. פרסום : חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ד באדר ב' התשמ"א (30 במרס 1981). <חתימות> * יצחק נבון, נשיא המדינה * מנחם בגין, ראש הממשלה * יורם ארידור, שר האוצר ajlr8d8rw9ufqgm8g2u37an99wu0q8n 0 295184 3020607 3002648 2026-06-18T07:19:17Z OpenLawBot 8112 [3020605] 3020607 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000205}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 258|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 78|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 154|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 34|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211037.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 4 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}, {{ח:תיבה|429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 306|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 252|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211519.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 24|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 368|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 376|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300135.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1001|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301120.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|תיקון מס׳ 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 86|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301014.pdf}}, {{ח:תיבה|388|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 338|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 868|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|368|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}, {{ח:תיבה|446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381148.pdf}}, {{ח:תיבה|1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 454, 456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|739|תיקון מס׳ 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502709.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 48|תיקון מס׳ 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519395.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528257.pdf}}, {{ח:תיבה|223, 226|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 312|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_597194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 864|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 222, 355|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 496|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4048300.pdf}}, {{ח:תיבה|558|תיקון לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4177658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 638|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6803031.pdf}}, {{ח:תיבה|648|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6913397.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 392|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}, {{ח:תיבה|1956|צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח))|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8161.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1880|תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב׳ לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8676.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: פיקוח על עמלות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עונשין ועיצומים אחרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות זעיר“ – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – בנק שמתקיימים בו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; {{ח:תתת|(2)}} שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בפסקה זו – חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}} – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}}; {{ח:תתת|(3)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(4)}} חבר בורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(8)}} מנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(9)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(9א)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}; {{ח:תתת|(10)}} גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנפקה“ ו”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כרטיסי חיוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”מנפיק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הנכסים“ – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} לרבות תאגיד עזר, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|החוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עזר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – כל שירות שנותן תאגיד בנקאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המייעצת“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941}}, בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים}} {{ח:סעיף|2|חובה לתת שירותים מסויימים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט, תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ; {{ח:תתת|(2)}} פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח; {{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון; {{ח:תתת|(3)}} מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח. {{ח:תת|(ב)}} התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. {{ח:תת|(ג)}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים. {{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות. {{ח:תת|(ה)}} סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי, בעבורו או בעבור לקוחות הגוף הפיננסי, או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי (בסעיף קטן זה – עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה בהוראות ניהול בנקאי תקין; בסעיף קטן זה, ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:תתת|(2)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם. {{ח:סעיף|2א|מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(2)}}, לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. {{ח:סעיף|2ב|חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(2)}}, וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. {{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון. {{ח:סעיף|2ג|פרסום בדבר תחולת {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}} {{ח:פנימי|סעיף 2ב|ו־<wbr>2ב}}|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בנק או תאגיד עזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א}} {{ח:פנימי|סעיף 2ב|או 2ב}} יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|הסעיפים האמורים}} לגביו. {{ח:סעיף|3|איסור הטעיה}} {{ח:ת}} לא יעשה תאגיד בנקאי – במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים: {{ח:תת|(1)}} המהות והטיב של השירות; {{ח:תת|(2)}} מועד מתן השירות; {{ח:תת|(3)}} התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות; {{ח:תת|(4)}} זהות נותן השירות; {{ח:תת|(5)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות; {{ח:תת|(6)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות; {{ח:תת|(7)}} חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו; {{ח:תת|(8)}} תנאי אחריות לשירות; {{ח:תת|(9)}} תקופת מתן השירות ודרכי חידושו. {{ח:סעיף|4|איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות}} {{ח:ת}} לא יעשה תאגיד בנקאי – במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת. {{ח:סעיף|5|גילוי נאות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תש״ע־2, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם – {{ח:תתת|(1)}} לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו; {{ח:תתת|(2)}} לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם; {{ח:תתת|(3)}} ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דוחו״ת על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} או פגיעה בלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם. {{ח:תת|(ב1)}} המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו. {{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|5א|מסירת מידע על עמלות וריביות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ז, תשע״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ד־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה). {{ח:תת|(ב)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין עמלות, שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי שאינו בנק לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}, ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה. {{ח:תתת|(2)}} קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח. {{ח:תת|(ד)}} בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום העמלות שגבה בעבור הלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}} (בסעיף קטן זה – הלוואה לדיור); {{ח:תתת|(2)}} הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום הריביות שגבה בעבור הלוואה לדיור; {{ח:תתת|(3)}} הסכום הכולל של הריביות והעמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור בעבור הלוואה לדיור; {{ח:תתת|(4)}} יידוע הלקוח בדבר זכותו לפנות לבנק לקבלת פירוט על אודות העמלות והריביות המפורטות בפסקאות (1) עד (3). {{ח:תת|(ה)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר; המפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5א1|הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז־6, ק״ת תשע״ט, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי־עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי־פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה – פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, ”הלוואה“ – למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש. {{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} יתרת סכום ההלוואה; {{ח:תתת|(2)}} שיעור הריבית על ההלוואה; {{ח:תתת|(3)}} סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם; {{ח:תתת|(4)}} סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח; {{ח:תתת|(2)}} תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 7|שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}, חל עליה. {{ח:סעיף|5א1א|הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הטבה בנקאית“ – הטבה שנותן תאגיד בנקאי ללקוח, בהתאם להתקשרות ביניהם, בנוגע לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, לתקופה העולה על שלושה חודשים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הטבה בנקאית מדורגת“ – הטבה בנקאית, שלפי ההתקשרות בין הצדדים, במהלך תקופת ההטבה הכוללת יחולו בתנאי ההטבה שינויים במועדים שונים, והכול כמפורט בהתקשרות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי ימסור ללקוח הודעה על סיום תקופת הטבה בנקאית או על סיום תקופה שנקבעה בהטבה בנקאית מדורגת שניתנה לו, לא יאוחר מ־21 ימים לפני מועד הסיום כאמור בתנאי ההתקשרות בין הצדדים; לעניין הטבה בדמי כרטיס חיוב, התאגיד הבנקאי יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם אם בסיום תקופת ההטבה הבנקאית נתן התאגיד הבנקאי ללקוח את אותה הטבה בנקאית לתקופה נוספת, בתנאים שונים, ובכלל זה בשיעורים שונים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו. {{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי פסקה (4). {{ח:תתת|(4)}} ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה. {{ח:סעיף|5א2|שינוי תכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות או סיומה|תיקון: תשע״ז־5, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות“ – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר. {{ח:תת|(ב)}} ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה – {{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור – {{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2); {{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה. {{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יימסרו ללקוח בכתב באופן שבו מוסר המנפיק הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין מסירת הודעות; ואולם, במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, כאמור באותן הוראות. {{ח:תת|(ו)}} הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע – {{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע; {{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע. {{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה: {{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין; {{ח:תתתת|(ב)}} העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר; {{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני. {{ח:סעיף|5א3|מענה אנושי מקצועי|תיקון: תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני: {{ח:תתת|(1)}} טיפול בתקלה; {{ח:תתת|(2)}} בירור חשבון; {{ח:תתת|(3)}} סיום התקשרות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי. {{ח:תת|(ג)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך. {{ח:תת|(ד)|(1)}} קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד. {{ח:תתת|(2)}} הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה. {{ח:סעיף|5א4|הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב|תיקון: תשפ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} הייתה ללקוח שהוא יחיד (בסעיף זה – לקוח) יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים, בתקופה רצופה של רבעון לפחות, ימסור לו התאגיד הבנקאי שבו מתנהל החשבון, הודעה על יתרת הזכות בחשבונו; בהודעה יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע על חלופות השקעה שבאפשרות הלקוח לבחון ועשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור. {{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר בתחילת כל רבעון; ואולם בתקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6913397.pdf|תיקון מס׳ 39}}, תימסר הודעה כאמור בתחילת כל חודש, לגבי החודש הקודם; החל מתום התקופה האמורה, רשאי הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר; בסעיף קטן זה, ”תיקון מס׳ 39“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6913397.pdf|חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס׳ 39), התשפ״ה–2025}}. {{ח:תת|(ג)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו, וכן תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם; על אף האמור, במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ד)}} ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ובהן הוראות לעניין הפניה למידע על חלופות השקעה כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה למידע על חלופות השקעה בגופים פיננסיים אחרים. {{ח:סעיף|5ב|מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ט־4, תש״ף, ק״ת תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו ובכלל זה פעילות פיננסית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ה)}} מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי הקולט), או לסגור את החשבון בתאגיד הבנקאי המקורי לאחר העברת חשבונותיו רשאי לאשר, בכתב, לתאגיד הבנקאי הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל – {{ח:תתת|(1)}} את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בתאגיד הבנקאי המקורי; {{ח:תתת|(2)}} סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בתאגיד הבנקאי הקולט. {{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין. {{ח:סעיף|5ב1|העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים|תיקון: תשע״ח, ק״ת תש״ף, תשפ״א, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק מקוון“ – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סניף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות פיננסית“ – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ג)}} הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תתת|(2)}} לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית הנתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ה)}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי. {{ח:תת|(ו)}} הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר: {{ח:תתת|(1)}} לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר; {{ח:תתת|(2)}} לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ו1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון. {{ח:תת|(ז)}} המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש״ף–2019}}.}} {{ח:סעיף|5ב2|הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ ו”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון במערכת סגורה“ – חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול של פיקדונות כספיים בבנק, אשר מקורם בחשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, ובלבד שהכספים המנוהלים בו מושבים רק לחשבון שממנו הועברו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – לקוח שהוא יחיד. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}}, בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר יאפשר ללקוח להפקיד כספים בפיקדון כספי במטבע ישראלי באמצעות חשבון במערכת סגורה באופן פשוט ונוח, ובין השאר באופן מקוון; לעניין זה, יפעל בנק כאמור בהתאם לצו שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, בקשר עם חשבון במערכת סגורה. {{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין כי הוראות סעיף זה יחולו גם על הפקדת כספים בפיקדון כספי במטבע חוץ באמצעות חשבון במערכת סגורה. {{ח:תת|(ג)}} לקוח רשאי לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, לנהל בעבורו את כל ההליכים הנדרשים לשם הפקדה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא יעשה בנק, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בכל עניין הקשור בהפקדת כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה בבנק אחר. {{ח:תת|(ה)}} בנק כאמור בסעיף קטן (ב) יפרסם מידע לציבור על אודות שירות לפי סעיף זה, בדרכים שבהן הוא נוהג לפרסם מידע על אודות השירותים שהוא נותן. {{ח:תת|(ו)}} הפסיק בנק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) בתום שישה חודשים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, אולם המפקח רשאי, לבקשת בנק מסוים כאמור, לקבוע לגביו תקופה אחרת מהתקופה האמורה בסעיף קטן זה. {{ח:סעיף|5ג|הנפקת טופסי שיקים|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – יחיד שאינו תאגיד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיק“, ”שרטוט“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 73|בסעיפים 73}} {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 76|ו־76 לפקודת השטרות}}, בהתאמה. {{ח:תת|(ב)}} בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור. {{ח:סעיף|6|אחריות להטעיה}} {{ח:ת}} היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים. {{ח:סעיף|6א|פרסומת המכוונת לקטינים|תיקון: תשנ״ה}} {{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)|‏כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|7|התניית שירות בשירות}} {{ח:תת|(א)}} לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות. {{ח:סעיף|7א|שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“, ”ספק“ ו”עסקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי ניכיון“ – מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ניכיון“ – מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ההתקשרות“ – לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות. {{ח:תת|(ב)}} לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות. {{ח:תת|(ג)}} לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה – {{ח:תתת|(1)}} יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: {{ח:תתתת|(א)}} סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות; {{ח:תתתת|(ב)}} סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים; {{ח:תתתת|(ג)}} שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון; {{ח:תתתת|(ד)}} נסיבות נוספות שקבע המפקח; {{ח:תתת|(2)}} סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, אף שחלה עליו חובת רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}} ייחשב סירוב מטעמים סבירים. {{ח:תת|(ד)}} לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים. {{ח:סעיף|7ב|איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגד“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 6.6.2024):}} כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}, או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב; {{ח:תתתת|(2)}} תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע״ו–2016 {{ח:הערה|[צ״ל: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016]}}}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגד“ – {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק כרטיסי חיוב גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יסרב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים. {{ח:תת|(ג)}} לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: {{ח:תתת|(1)}} סירוב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד; {{ח:תתת|(2)}} סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ועם רשות ניירות ערך. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המאגד פנה לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות; {{ח:תתת|(2)}} שר האוצר נוכח כי בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים. {{ח:סעיף|7ג|איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר. {{ח:סעיף|7ד|איסור מניעת תחרות וגישה למידע|תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה – גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי ללקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע על אודות הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לשם מתן שירותים פיננסיים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל; {{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי יציין לפני הלקוח את שם הגוף המתפעל בעת בקשת ההסכמה; נתן הלקוח את הסכמתו כאמור, ישלח לו הגוף המתפעל הודעה בכתב שבה יצוין דבר הסכמת הלקוח, פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש והשימושים המותרים במידע לאותו גוף, אפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו או להתנותה בכל עת, וכן דרכי התקשרות עם הגוף המתפעל לעניין זה; {{ח:תתת|(3)}} התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור; {{ח:תתת|(4)}} הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית או לעניין גוף מתפעל כאמור שאינו עוסק בתפעול הנפקה לגבי הפעולות והשירותים הנלווים המהותיים להנפקת כרטיס חיוב. {{ח:סעיף|7ה||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7ו|הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תש״ף־2}} {{ח:תת|(א)}} פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפצה“, של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(1)}} הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים; {{ח:תתתת|(2)}} מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח; {{ח:תתתת|(3)}} מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הפצה“ – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס אשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק הקשור בהסכם הפצה“ – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (4), (6), (7) ו־(10) להגדרה ”גוף פיננסי“ שבסעיף 1}}, שאינו מפוקח על פי דין לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה. {{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|7ז|הצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב|תיקון: תשע״ז־2, ק״ת תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי. {{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין אופן הצגת המידע בידי תאגיד בנקאי לפי סעיף קטן (א), מועדי הצגת המידע ופרטי המידע. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הנגיד, יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן, לרבות פרטי המידע, מועדי העברתו ואופן ההעברה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי)|תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:תת|(ד)}} תאגיד בנקאי לא יעשה כל שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן. {{ח:סעיף|7ח|איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר. {{ח:תת|(ב)}} שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים. {{ח:סעיף|8|קביעת שיטות חישוב}} {{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), התשנ״א–1990}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|9|סייג}} {{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה. {{ח:סעיף|9א|ביטול שעבודים|תיקון: תשנ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי. {{ח:סעיף|9א1|הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ז|בסעיף 9ז}}; {{ח:תתת|(2)}} התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה. {{ח:תת|(ג)}} הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור), התשע״ב–2012}}.}} {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה יחידה“ – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ־25%; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לדיור“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}. {{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}} {{ח:סעיף|9ב|הגדרות|תיקון: תשס״ד, תשע״ט־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לדיור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים; {{ח:תתת|(2)}} הלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הלוואה לדיור“ – הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה ({{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} – ההסכם); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה בכתב ללקוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה“ – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, ולאחר מכן – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005. {{ח:סעיף|9ג|שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל־1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו. {{ח:סעיף|9ד|סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג}}, טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה. {{ח:סעיף|9ה|הודעת התאגיד הבנקאי|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור. {{ח:סעיף|9ו|שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור|תיקון: תשס״ד, תשע״ט־2}} {{ח:ת}} לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, ”חלק“ – כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד. {{ח:סעיף|9ז|עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג}}, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים. {{ח:תת|(א1)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה – התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ד)}} הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם. {{ח:סעיף|9ח|כניסת השינוי לתוקף|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי. {{ח:סעיף|9ח1|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד)}}, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך: {{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד; {{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים; {{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת; {{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות. {{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח. {{ח:סעיף|9ח2|דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה|תיקון: תשע״ט־3}} {{ח:תת|(א)}} נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה. {{ח:תת|(ב)}} בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה. {{ח:תת|(ג)}} נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב: {{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו; {{ח:תתת|(2)}} בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון. {{ח:תת|(ד)}} נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב. {{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: פיקוח על עמלות|תיקון: תשס״ז}} {{ח:סעיף|9ט|תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים|תיקון: תשס״ז, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י|סעיף 9י}}. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – תעריפונים מצומצמים). {{ח:תת|(ג)}} תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי), וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – תעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי), והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים. {{ח:תת|(ג1)}} תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו, במסגרת התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי והתעריפונים המצומצמים של התאגיד הבנקאי, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בהם, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב(1)}} לגבי שירות בר־פיקוח. {{ח:תת|(ד)}} בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור. {{ח:תת|(ה)|(1)}} תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה. {{ח:תתת|(2)}} המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין. {{ח:תתת|(3)}} המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור. {{ח:תתת|(4)}} הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9י|ובסעיף 9י}}, ”לקוח“ – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}.}} {{ח:סעיף|9י|איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים|תיקון: תשס״ז, תשפ״ו}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר התאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ה)}}, ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ב)}} – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו. {{ח:סעיף|9י1|איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים של התאגיד הבנקאי|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם של התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור. {{ח:סעיף|9י2|איסור גביית עמלה שלא בהתאם להסכם עם הלקוח|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 9י1|סעיף 9י1}}, הוסכם עם לקוח כי תיגבה ממנו עמלה בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, לא יגבה התאגיד בנקאי מהלקוח עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם כאמור. {{ח:סעיף|9י3|איסור גביית עמלה בעד שירות שלא ניתן|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוח עמלה אלא בעד שירות שניתן בפועל ללקוח. {{ח:סעיף|9י4|גביית עמלות בידי בנק חדש|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק חדש“ – בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“, לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ט|בסעיף 9ט(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיפים 9ט}} {{ח:פנימי|סעיף 9י|ו־9י}} לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. {{ח:תת|(ג)}} בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות. {{ח:תת|(ד)}} בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב(1)}} לגבי שירות בר־פיקוח. {{ח:סעיף|9יא|הכרזה על שירות כבר־<wbr>פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר־פיקוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיפים 9יב}} {{ח:פנימי|סעיף 9יג|או 9יג}} ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – שירות בר־פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה; {{ח:תתת|(2)}} לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו; {{ח:תתת|(3)}} לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור. {{ח:תת|(ב)}} הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ג–2012}}, לפיו שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014}}, לפיו שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015}}, לפיו שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016}}, לפיו שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018}}, לפיו שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח לעניין העמלה שנגבית בעדו ומועברת למנפיק.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ״ב–2022}}, לפיו השירותים פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס מוכרזים בזה שירותים בני־פיקוח.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ״ו–2026}}, לפיו השירותים ניהול חשבון תשלום, דמי כרטיס חיוב מיידי ושינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור מוכרזים בזה שירותים בני־פיקוח.}} {{ח:סעיף|9יב|פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר־פיקוח, כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה; {{ח:תת|(2)}} את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו; {{ח:תת|(3)}} איסור על גביית עמלה בעדו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014}}, בנוגע לסכום העמלה על שירות מסלול בסיסי.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ה–2015}}, בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015}}, בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016}}, בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018}}, בנוגע לשיעור העמלה שנגבית בעד שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ועסקאות חיוב מיידי ומועברת למנפיק.}} {{ח:סעיף|9יג|בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר־פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יא|סעיף 9יא}}, יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה. {{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר־פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין. {{ח:סעיף|9יד|איסור גביית עמלה בעד שירות בר־<wbr>פיקוח שלא בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9יב|לסעיפים 9יב}} {{ח:פנימי|סעיף 9יג|או 9יג}}|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר־פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|אותו סעיף}}, שלא על פי היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יג|סעיף 9יג}} או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור. {{ח:סעיף|9טו|חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר־<wbr>פיקוח|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש. {{ח:סעיף|9טז|פרסום אישורים והיתרים|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|9יז|ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|9יח|חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}, ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עונשין ועיצומים אחרים}} {{ח:סעיף|10|עונשין|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, ק״ת תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2}} {{ח:ת}} תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:תת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ה)}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א|5א}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א1א|5א1א}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א2|5א2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א3|5א3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|5ב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א4|5א4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב|5ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|5ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א עד 7ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ו|7ו}} {{ח:פנימי|סעיף 7ח|ו־7ח}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} או תקנה, הוראה או כלל על פיהן; {{ח:תת|(2)}} הפר התחייבות שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}. {{ח:סעיף|11|אחריות מנהל}} {{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו – מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה: {{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה; {{ח:תת|(2)}} לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה. {{ח:סעיף|11א|עיצום כספי|תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תש״ע, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)|(1)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא הטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים: {{ח:תתתת|(א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ב)(1)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ב)(2)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ג)(1)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ג)(2)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ד)}}; {{ח:תתתת|(ו)}} שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ה) או (ו)(1)}}. {{ח:תתת|(1א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א3|סעיף 5א3}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים. {{ח:תתת|(2)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}} או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סט|סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים. {{ח:תת|(א1)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}}; {{ח:תתת|(2)}} גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}}; {{ח:תתת|(3)}} לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|אותו סעיף}}, למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ג)}}; {{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות מההוראות שנקבעו בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}}; {{ח:תתת|(5)}} לא מסר הודעה ללקוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א1א|סעיף 5א1א}} {{ח:פנימי|סעיף 5א4|או 5א4}} או מסר הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: אותם סעיפים]}}; {{ח:תתת|(6)}} לא אפשר ללקוח להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|סעיף 5ב2(ב)}}; {{ח:תתת|(7)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|סעיף 5ב2(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}; {{ח:תתת|(1א)}} פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ה|סעיף 9ה}}, או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 9ז|בסעיף 9ז(א), (א1) ו־(ב)}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ז|אותו סעיף}}; {{ח:תתת|(3)}} גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י|סעיף 9י}}; {{ח:תתת|(3א)}} גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י1|סעיף 9י1}}; {{ח:תתת|(3ב)}} גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם עם הלקוח, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 9י2|סעיף 9י2}}; {{ח:תתת|(3ג)}} גבה עמלה בעד שירות אף שהשירות לא ניתן בפועל ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י3|סעיף 9י3}}; {{ח:תתת|(4)}} העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9טו|סעיף 9טו}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}}; {{ח:תתת|(7)}} לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 7ז|סעיף 7ז(א)}}; {{ח:תתת|(8)}} עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ז|סעיף 7ז(ד)}}; {{ח:תתת|(9)}} עשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח, מהעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|אותו סעיף}}. {{ח:תת|(ג)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}; {{ח:תתת|(3)}} לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ג)}}; {{ח:תתת|(4)}} לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ב)}}, בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ג)}}; {{ח:תתת|(4א)}} לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 9י4|בסעיף 9י4(ג)}}; {{ח:תתת|(5)}} גבה עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}} או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יג|סעיף 9יג}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9יד|סעיף 9יד}}. {{ח:תת|(ד)}} המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה). {{ח:תת|(ה)}} הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011}}.}} {{ח:תת|(ו)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14י|סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|12|התחייבות של תאגיד בנקאי}} {{ח:תת|(א)}} היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם: {{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} לפצות את הלקוח; {{ח:תתת|(3)}} לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה; {{ח:תתת|(4)}} לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח. {{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה – לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}. {{ח:תת|(ג)}} קבלת ההתחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}. {{ח:סעיף|13|צו בית משפט למניעת עבירה}} {{ח:ת}} לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה. {{ח:סעיף|14|פרסום פסק־<wbr>דין או תיקון פרסום}} {{ח:ת}} בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט. {{ח:סעיף|15|פיצויים}} {{ח:ת}} דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ולענין סעיף זה אין נפקא מינה – {{ח:תת|(1)}} אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין; {{ח:תת|(2)}} אם הנזק הוא בחסרון־כיס או במניעת ריווח; {{ח:תת|(3)}} אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו; {{ח:תת|(4)}} אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש. {{ח:סעיף|16|פניות הציבור}} {{ח:תת|(א)}} המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}, למטרה זו. {{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא. {{ח:תת|(ג)}} מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור. {{ח:תת|(ד)}} החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה – {{ח:תתת|(1)}} לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן; {{ח:תתת|(2)}} לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה. {{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:סעיף|16א||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ח||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ט||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16י||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|16יא|פרסום נתונים|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־2, תשפ״ה}} {{ח:ת}} המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר – {{ח:תת|(1)}} ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח; {{ח:תת|(2)}} סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות; {{ח:תת|(3)}} שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות; {{ח:תת|(4)}} שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות; {{ח:תת|(5)}} מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|בסעיף 5ב2(א)}}. {{ח:סעיף|17|החוק מחייב}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד. {{ח:סעיף|17א|תחולת החוק על ערב|תיקון: תשנ״ד, תשע״ד, תשע״ז}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א1|סעיף 5א1}} יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין. {{ח:סעיף|18|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. {{ח:סעיף|19|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|19א|שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה ”בנק בעל היקף פעילות זעיר“, ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. {{ח:סעיף|19ב|פטור מהוראות לפי חוק זה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע. {{ח:סעיף|20|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981). {{ח:סעיף|21|פרסום}} {{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״א (30 במרס 1981).}} * '''יצחק נבון'''<br>נשיא המדינה * '''מנחם בגין'''<br>ראש הממשלה * '''יורם ארידור'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] d78z86pgoh5n0qfi4n6xhseyet7g2gd 0 323103 3020537 746774 2026-06-17T20:27:00Z Sije 2668 −[[קטגוריה:מידת הליצנות]]; −[[קטגוריה:הומור]]; +[[קטגוריה:פרודיה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3020537 wikitext text/x-wiki {{דף שער|תלמוד ינקאי|מכיל בקרבו שש מסכתות הלא הנה: [[/מסכת הדיוטות/]], [[/מסכת חנוכה/]], [[/מסכת נכסים/]],<br /> [[/מסכת מסווה/]], [[/מסכת כזבים/]], [[/מסכת עמריקא/]]. מאת גרשון ראָזעֶנצווייג}} {{היברובוקס|תלמוד ינקאי||46004}} [[קטגוריה:פרודיה]] kh8wn9zcgltem2u71ao87klcn8fh8zw 108 327703 3020622 750097 2026-06-18T08:04:31Z Dovi 1 3020622 wikitext text/x-wiki {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי=יוסף יהודה |שם משפחה=טשארני |ויקיטקסט=יוסף יהודה טשארני |ויקיפדיה=יוסף יהודה טשארני |ויקיציטוט= |ויקישיתוף=Category:Joseph Judah Chorny |שפה=עברית |שפה שניה=יידיש |תמונה= |יום לידה עברי=ט"ו |חודש לידה עברי=ניסן |שנת לידה עברית=5597 |יום לידה לועזי= 20 |חודש לידה לועזי=אפריל |שנת לידה לועזית=1837 |ארץ לידה=בלארוס |עיר לידה=[[w:מינסק|מינסק]] |תקופה=האימפריה הרוסית |יום פטירה עברי=י"ז |חודש פטירה עברי=אייר |שנת פטירה עברית=5640 |יום פטירה לועזי=28 |חודש פטירה לועזי=אפריל |שנת פטירה לועזית=1880 |ארץ פטירה=אוקראינה |עיר פטירה=[[w:אודסה|אודסה]] |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|נוסע באימפריה הרוסית}}} |תיאור בדף מחבר=טרם .... }} {{מיון רגיל:טשארני, יוסף יהודה}} 5xexa38yhoifbu4gva3uuv7tefo5vnb 0 327704 3020619 3020097 2026-06-18T07:54:02Z Geagea 983 3020619 wikitext text/x-wiki ‫{{מרכז|{{גדול|{{גדול|{{גדול|{{גדול|'''ספר המסעות'''}}}}}}}}{{ש}}'''בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות'''{{ש}}'''בנגב רוסיא'''}} {{מרכז|[[מחבר:יוסף יהודה טשארני|יוסף יהודה טשארני]]}} {{תוכן עניינים| {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/שער|שער]]}} {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דבר אל הקורא|דבר אל הקורא]]}} {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/תכן|תֹּכֶן]]}} {{מרכז|חלק ראשון}}{{מיספור עברי}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/סטאווראפאל|סטאווראפאל]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ב)|טעמיר כאן שורא]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ב)/בית התפלה|בית התפלה]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ג)|טעמיר כאן שורא (המשך)]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טשיר יורט וסולטאן יורט|טשיר יורט וסולטאן יורט]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן|צפון דאגעסטאן]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/קאראבודאקענט|קאראבודאקענט]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/הכפר בוינאק והעיר דעשלאגאר|הכפר בוינאק והעיר דעשלאגאר]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/דורגעלי והכפר דזשענגוטאיי|דורגעלי והכפר דזשענגוטאיי]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו|טארקו]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו|הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/העיר פעטראווסק|העיר פעטראווסק]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/העיר טארקו, מגרש היהודים|העיר טארקו, מגרש היהודים]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דרבנד (ז)|דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דרבנד (ח)|דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/קדמוניות דרבנד|קדמוניות דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/אבא סבא|אבא סבא]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מצב ישראל במדינה זאת|מצב ישראל במדינה זאת]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מצבם הדתי והרוחני|מצבם הדתי והרוחני]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/היהודים ועבודתם|היהודים ועבודתם]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מנהגי יהודי דרבנד|מנהגי יהודי דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/המסע בארצות גרוזיא, אימערעטיא, מינגרעליא, גוריא וארץ אררט (ארמעניא)|המסע בארצות גרוזיא, אימערעטיא, מינגרעליא, גוריא וארץ אררט (ארמעניא)]]}}}} }} [[קטגוריה:יוסף יהודה טשארני]] [[קטגוריה:חיבורי התחייה העברית]] 1npzki0zfn76qn2kg7kw3esl3k7ath9 3020625 3020619 2026-06-18T08:18:31Z Geagea 983 3020625 wikitext text/x-wiki ‫{{מרכז|{{גדול|{{גדול|{{גדול|{{גדול|'''ספר המסעות'''}}}}}}}}{{ש}}'''בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות'''{{ש}}'''בנגב רוסיא'''}} {{מרכז|[[מחבר:יוסף יהודה טשארני|יוסף יהודה טשארני]]}} {{תוכן עניינים| {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/שער|שער]]}} {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דבר אל הקורא|דבר אל הקורא]]}} {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/תכן|תֹּכֶן]]}} {{מרכז|חלק ראשון}}{{מיספור עברי}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/סטאווראפאל|סטאווראפאל]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ב)|טעמיר כאן שורא]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ב)/בית התפלה|בית התפלה]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ג)|טעמיר כאן שורא (המשך)]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טשיר יורט וסולטאן יורט|טשיר יורט וסולטאן יורט]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן|צפון דאגעסטאן]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/קאראבודאקענט|קאראבודאקענט]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/הכפר בוינאק והעיר דעשלאגאר|הכפר בוינאק והעיר דעשלאגאר]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/דורגעלי והכפר דזשענגוטאיי|דורגעלי והכפר דזשענגוטאיי]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו|טארקו]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו|הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/העיר פעטראווסק|העיר פעטראווסק]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/העיר טארקו, מגרש היהודים|העיר טארקו, מגרש היהודים]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דרבנד (ז)|דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דרבנד (ח)|דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/קדמוניות דרבנד|קדמוניות דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/אבא סבא|אבא סבא]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מצב ישראל במדינה זאת|מצב ישראל במדינה זאת]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מצבם הדתי והרוחני|מצבם הדתי והרוחני]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/היהודים ועבודתם|היהודים ועבודתם]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מנהגי יהודי דרבנד|מנהגי יהודי דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/המסע בארצות גרוזיא אימערעטיא מינגרעליא גוריא וארץ אררט (ארמעניא)|המסע בארצות גרוזיא, אימערעטיא, מינגרעליא, גוריא וארץ אררט (ארמעניא)]]}}}} }} [[קטגוריה:יוסף יהודה טשארני]] [[קטגוריה:חיבורי התחייה העברית]] k2i54lo68we7nblc9u6o4maszmpv54b 3020628 3020625 2026-06-18T08:32:05Z Geagea 983 3020628 wikitext text/x-wiki ‫{{מרכז|{{גדול|{{גדול|{{גדול|{{גדול|'''ספר המסעות'''}}}}}}}}{{ש}}'''בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות'''{{ש}}'''בנגב רוסיא'''}} {{מרכז|[[מחבר:יוסף יהודה טשארני|יוסף יהודה טשארני]]}} {{תוכן עניינים| {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/שער|שער]]}} {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דבר אל הקורא|דבר אל הקורא]]}} {{מרכז|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/תכן|תֹּכֶן]]}} {{מרכז|חלק ראשון}}{{מיספור עברי}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/סטאווראפאל|סטאווראפאל]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ב)|טעמיר כאן שורא]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ב)/בית התפלה|בית התפלה]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טעמיר כאן שורא (ג)|טעמיר כאן שורא (המשך)]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טשיר יורט וסולטאן יורט|טשיר יורט וסולטאן יורט]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן|צפון דאגעסטאן]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/קאראבודאקענט|קאראבודאקענט]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/הכפר בוינאק והעיר דעשלאגאר|הכפר בוינאק והעיר דעשלאגאר]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/צפון דאגעסטאן/דורגעלי והכפר דזשענגוטאיי|דורגעלי והכפר דזשענגוטאיי]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו|טארקו]]}}}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו|הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/העיר פעטראווסק|העיר פעטראווסק]]}} :{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/העיר טארקו, מגרש היהודים|העיר טארקו, מגרש היהודים]]}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דרבנד (ז)|דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/דרבנד (ח)|דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/קדמוניות דרבנד|קדמוניות דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/אבא סבא|אבא סבא]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מצב ישראל במדינה זאת|מצב ישראל במדינה זאת]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מצבם הדתי והרוחני|מצבם הדתי והרוחני]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/היהודים ועבודתם|היהודים ועבודתם]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/מנהגי יהודי דרבנד|מנהגי יהודי דרבנד]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/...|...]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/קובא גאלאתא נוסארי קארצאיי קאללא-צעראק גילני|קובַא. גאָלאָתא. נוסארי. קארצאיי. קאללא-צעראק. גילני.]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/המסע בארצות גרוזיא אימערעטיא מינגרעליא גוריא וארץ אררט (ארמעניא)|המסע בארצות גרוזיא, אימערעטיא, מינגרעליא, גוריא וארץ אררט (ארמעניא)]]}}}} {{מ|{{ללא גלישה|[[ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/לעטשכום|לעטשכֿום]]}}}} }} [[קטגוריה:יוסף יהודה טשארני]] [[קטגוריה:חיבורי התחייה העברית]] 9otdmrui7ej5w2bs8krn25j4idisgrd 106 329767 3020457 1464457 2026-06-17T12:35:37Z נעם תומר 44571 3020457 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת בבא קמא פרק שמיני== ===גונב אדם=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) הגונב ([[דברים כד ז]]) "נפש מאחיו מבני ישראל": אחד גונב איש, ואשה, וגר, ועבד משוחרר אחד איש, ואשה, וגר, ועבד משוחרר שגנבו - הרי אלו חייבין. {{הע-שמאל|הגנב גבה כסף על שחרור החטוף, מאביו או מאחד מקרוביו של החטוף. אם מכר אותו מראש, לפני שחטף אותו – פטור. וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא, א.]] וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעג|ספרי דברים רעג.]] העדים שהוזמה מחצית עדותם פטורים כי אין על כך עונש; אבל אם הוזמו על שתי העדויות חייבים, כי גם הגנב חייב.}} מכר, בין לאביו, בין לאחיו, בין לאחד מן הקרובים - חייב גנבו ולא מכרו, או שמכרו {{ב|ועומד בשוק|ולא גנבו}} - פטור הגונב את העבדים – פטור. שנים מעידין בו שגנב, ושנים מעידין בו שמכר נמצאו זוממין על גניבה - פטור והן פטורין. נמצאו זוממין על מכירה - הוא פטור והן פטורין על זה ועל זה - נאמר ([[דברים יט יט]]) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. }} ===הגנב, השבועה והחומש=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ב}}(ב) היכן שורי שגנבת? אמר לו: אתה מכרתו לי, אתה נתתו לי במתנה אביך מכרו לי, אביך נתנו לי במתנה {{הע-שמאל|מודה בקנס פטור, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ב|משנה ז, ב.]] במקרה הראשון טוען שהשור היה ברשותו, ובשני – שהשור היה הפקר. בשני המקרים הדין זהה. במקרה השלישי לא גנב ולכן אינו מתחייב בתשלומים אלא אם נשבע. במקרה הרביעי נשבע ולכן חייב גם בחומש ואשם. וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ד|שבועות ח, ד.]]}} והעדים מעידין בו שגנב וטבח ומכר - משלם תשלומי ד' וה'. הודה עד שלא באו עדים - אין משלם אלא קרן. משבאו עדים - משלם תשלומי ד' וה'. היכן שורי שגנבת? ואמר לו: תועה מצאתיו וטבחתיו; והעדים מעידים בו שגנב וטבח מאליו בא אצלי וטבחתיו; והעדים מעידין בו שגנב וטבח ומכר בשוק היה עומד וטבחתיו; והעדים מעידין בו שגנב וטבח ומכר - משלם תשלומי ד' וה' היכן שור שהפקדתי אצלך? ואמר לו: איני יודע מה אתה סח, או שאמר לו שאבד והעדים מעידים בו שאכלו - אין משלם אלא קרן הודה, בין משבאו עדים ובין עד שלא באו עדים - אין משלם אלא קרן. היכן שורי שגנבת? ואמר לו: אתה מכרתו לי, אתה נתתו לי במתנה אביך מכר לי, אביך נתנו לי במתנה; משביעך אני – ואמר: אמן והעדים מעידין בו שגנב וטבחו ומכרו - משלם תשלומי ד' וה' הודה לאחר שבועה, אם עד שלא באו עדים - משלם קרן וחומש ואשם. משבאו עדים משלם תשלומי ד' וה' ואשם. {{עוגן|ג}}(ג) היכן שורי שגנבת? ואמר תועה מצאתיו וטבחתיו; משביעך – ואמר: אמן והעדים מעידים שגנב {{הע-שמאל|על הטביחה אינו משלם כי הודה בה. למקרה השני ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ז|משנה ט, ז.]] הוא דומה לזה שבהלכה ב, אבל כאן גם נשבע. במקרה השלישי טען שנגנב, ולכן ר' יעקב טוען שאם הודה - החומש נחשב בתוך הכפל ולמעשה אינו משלם אותו, אבל נותן אשם. לדעת חכמים פטור מאשם, כי הודה בדלית ברירה ולכן אין לו כפרה. וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה יג|ספרא חובה פרשה יג ט-יא:]] המשלם בראש מוסיף חומש וכו'; וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין סוף טו:]] 'כל המשלם קרן חייב לשלם את החומש' וכו'.}} מאליו בא אצלי וטבחתיו, בשוק היה עומד וטבחתיו; משביעך אני – ואמר: אמן והעדים מעידים בו שגנב - משלם תשלומי כפל ואם הודה לאחר שבועה, אם עד שלא באו עדים הודה - משלם קרן וחומש ואשם ואם משבאו עדים הודה - משלם תשלומי כפל ואשם. היכן שורי שהפקדתי אצלך? אמר איני יודע מה אתה סח, או שאמר לו: אבד משביעך אני – ואמר: אמן; והעדים מעידים בו שאכלו - אין משלם אלא קרן הודה לאחר שבועה, בין משבאו עדים ובין עד שלא באו עדים - משלם קרן וחומש ואשם אמר לו: נגנב; משביעך אני – ואמר: אמן; והעדים מעידים בו שגנבו - משלם תשלומי כפל הודה לאחר שבועה, עד שלא באו עדים - משלם קרן וחומש ואשם אם משבאו עדים - משלם תשלומי כפל ואשם, וחומשו עולה לו מתוך כפלו, דברי רבי יעקב וחכמים אומרים כל המשלם {{ב|את הקרן|בלבד}} - משלם חומש ואשם וכל שאין משלם את הקרן - אין משלם חומש ואשם, ואין משלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' מוסיף חומש ואשם זה אינו בא מכח בעלים אלא מכח שבועה. }} ===תקנות בעניין גידול בעלי חיים ולכידתם=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ד}}(ד) אין פורשין נשבין ליונין אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ז|משנה ז, ז.]] לעניין היתר גידול בכור בא"י ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א.]] כיוון שקשה לייבא בהמה גסה – מותר לגדל אותה בא"י. שרלו טוען כי מהדיון בתוספתא על האיסור לגדל בהמה דקה עולה רושם שמדובר באיסור קדום, שחכמים דנים בגבולותיו, בעיקר מתוך מגמה להקל. דיונים אלו מיוחסים כבר לדורות הראשונים של התנאים (ראו גם תוספתא יבמות, ג, א) ואלו רואים עצמם ככפופים לחוק ולא כמחוקקים אותו. במקורות אלו משתקף גם ניסוח של החוק, שעמד אולי בפני חכמים אלו ('אף על פי שאמרו ... מפני מה אמרו' וכן הלאה). מעניין במיוחד הרושם שעולה מן המקורות שלפיו רק חכמים הקפידו על האיסור, ואילו המון העם התעלם ממנו (ראו גם: משנה דמאי, ב, ג). מאלף לראות כיצד התוספתא מקשה מנוסח האיסור על פסוקי התורה!: 'ומה אני מקיים "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים"? במדברות שביהודה ובמדברות שבכפר עמאייק'. במשנתנו נזכר גם האיסור לגדל תרנגולים וכלבים, שנמצא לו תיעוד בספרות קומראן}} במה דברים אמורים? במדבר, אבל {{ב|בישוב|אם כל השטח מיושב}} - אפי' מאה מיל הרי זה אסור אין מגדלין תרנגולין בירושלים, מפני הקדשים... ואם יש להן גנה או אשפה {{ב|הרי זה מותר|לכהנים לגדל תרנגולים בא"י, אבל לא בירושלים.}} אע"פ שאמרו אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בכור בעל מום ל' יום, ואם היה תם אפי' י' שנים - ה"ז מותר ומה אני מקיים (דברים כב) לא תראה את שור אחיך או שיו נדחים וגו' במדברות שביהודה, במדברות שבספר בית העמק מפני מה אמרו אין מגדלין בהמה דקה בא"י? מפני שמביאין בהמה דקה מחו"ל, ואין מביאין בהמה גסה מחו"ל לארץ אע"פ שאמרו אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין אותה קודם לרגל שלשים יום קודם למשתה בנו שלשים יום, ולא שתהא יוצאה ורועה בשוק, אלא שתהא קשורה לכרעי המטה שאלו את ר"ג: מהו לגדל בהמה דקה בא"י? אמר להן: מקיימין את {{ב|העגונה|הבהמה הקשורה}} שלשים יום, והטבח לוקח ומוכר ובלבד שלא ישייר את האחרונה שבהן יתר משלשים יום כל {{ב|האשכלות|הגדולים}} שעמדו להן לישראל משמת משה ועד שעמד יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים א"א ליתן בהן דופי. משמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים ועד שעמד ר' יהודה בן בבא – אפשר ליתן בהם דופי. אמרו עליו על יהודה בן בבא שהיו כל מעשיו לשם שמים, אלא שגדל בהמה דקה כך היה: פעם אחת חלה, נכנס רופא אצלו, א"ל: אין לך רפואה אלא בחלב רותח לקח לו עז וקשרה בכרעי המטה, והיה יונק ממנה חלב רותח, שהיה גונח פעם אחת בקשו חכמים ליכנס אצלו. אמרו היאך נכנס אצלו, שלסטים עמו בבית?! וכשמת דקדקו חכמים במעשיו, ולא מצאו בו עון אלא זה בלבד אף הוא אמר בשעת מיתה: יודע אני שאין בידי עון אלא זה בלבד, שעברתי על דברי חבירי אמר רבי ישמעאל שזורי: מבעלי בתים שבגליל היו בית אבא ומפני מה חרב? מפני שדנו דיני ממונות {{ב|באחד|בשופט יחיד}}, ושגדלו בהמה דקה אעפ"כ חורש היה לנו סמוך לעיר, {{ב|ושדה|של אדם אחר}} מפסקת בינו לעיר, שבהמה נכנסת ויוצא {{ב|דרך עליה|דרך השדה, ושם היתה אוכלת}} רועה שעשה תשובה - אין מחייבין אותו למכור כולן כאחד, אלא מוכר והולך על יד על יד נפלו לו חזירים וכלבים בירושה - אין מחייבין אותו למכור אותן כולן כאחד, אלא מוכר והולך על יד על יד נדר ליקח לו בית וליקח לו שדה - אין מחייבין אותו ליקח לו מיד, אלא עד שימצא את ההגון לו. מעשה {{ב|באשה אחת שהיצר לה בנה,|אלמנה, שלחץ עליה בנה להינשא}} ואמרה: קונם, כל מי שישלח אלי איני מחזרתו וידעו בה שני בני אדם שאינן הגונין, קפצו עליה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו: לא נתכוונה זו אלא עד שתמצא את ההגון לה. {{עוגן|ה}}(ה) כשם שאין מגדלין בהמה דקה - כך אין מגדלין '''חיה''' דקה ר' שמעון בן אלעזר אומר: מגדלין כלבים כופרים, וחולדות הסניאין, וחתולין, והקופות דברים המנקין את הבית אע"פ שאמרו אין מגדלין כלבים ביישוב, אבל מגדלין בעיירות הסמוכות לספר בימים קושרים אותן בשלשלאות של ברזל, ומתירין אותן בלילות ר' אליעזר אומר: המגדל כלבים כמגדל חזירין. {{עוגן|ו}}(ו) צד אדם יוני שובך מתוך שלו. אימתי? בזמן שהושיבן כתקנתן {{הע-שמאל|מותר לצוד יונים אם המלכודות במרחק 30 ריס מהעיר ([[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ז|משנה ז, ז.]]) אם הניח את המלכודות קרוב יותר עליו לשחרר את היונים, אבל מותר לו לגדל את הגוזלים שלהן, ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|משנה ט, א.]] מלכודות לחיות ולעופות בר מותר להניח בכל מקום. וראו מה שנאמר על שילם בן נפתלי ב[[בראשית רבה צד ח]]. מחלוקת בין רשב"י לר' יהודה ור' אליעזר בר' יוסי אם הירדן נחשב לחלק מא"י כמו יריחו או שהוא עצמו מחוץ לה ושייך לשבטי גד ראובן וחצי המנשה. המחלוקת היתה רלבנטית כשישבו השבטים במקומותיהם לעניין ההיתר לדוג דגים באופן קבוע מהירדן; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קנט|ספרי במדבר קנט.]]}} לא הושיבן כתקנתן - אסור בהן ומותר בגדוליהן אבל צדין חיה ועוף מכל מקום, ואין נמנעין בראשונה שהיו שבטים כתקנן, אמרו: אין אדם פורש {{ב|חרמו|רשת גדולה}} ומעמיד ספינתו בתוך של חביריו אבל צדין בחכים {{ב|ובמכמורים|רשת קטנה}} בכל מקום, ואין נמנעין ובלבד שלא יפרוש את {{ב|הקלע|העוגן}} ויעמיד את הספינה. אין השבטים צדין דגים {{ב|מימה של טבריה,|כנרת}} מפני שהוא של נפתלי ולא עוד אלא שנותנין לו מלא חבל של חרם לדרומו של ים שנאמר ([[דברים לג כג]]) ים ודרום ירשה, דברי ר' יוסי הגלילי רבי עקיבה אומר: ים - זה {{ב|ימה של סוכני,|החולה}} דרום - זה ימה של טבריא, ירשה - זה ים הגדול ר' שמעון בן אלעזר אומר: {{ב|תלושין|מלכודות תלושות מהקרקע}} שבמדבר - הרי הן של כל השבטים ומחוברין - הרי הן של אותו השבט וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר: אין לך כל שבט ושבט שלא היה נוטל בהר ובשפלה ובנגב וכן לפניהם החתי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי ירדן - שבארץ ישראל, שנאמר ([[יהושע יג כג]]) הירדן וגבול ואומר ([[במדבר לד טו]]) ומעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה, ירדן שבירחו, דברי ר"י ר"ש בן יוחאי אומר: הרי הוא אומר ([[במדבר לה י]]) כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען כיון שאתם עוברים את הירדן - הרי אתם בארץ כנען רבי אלעזר ברבי יוסי אומר: תחומי ארץ ישראל שבכתובין נידונין כארץ ישראל. }} fj94gwawtbpt9ylgypiz4rhkokpcks4 3020458 3020457 2026-06-17T12:36:07Z נעם תומר 44571 3020458 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת בבא קמא פרק שמיני== ===גונב אדם=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) הגונב ([[דברים כד ז]]) "נפש מאחיו מבני ישראל": אחד גונב איש, ואשה, וגר, ועבד משוחרר אחד איש, ואשה, וגר, ועבד משוחרר שגנבו - הרי אלו חייבין. {{הע-שמאל|הגנב גבה כסף על שחרור החטוף, מאביו או מאחד מקרוביו של החטוף. אם מכר אותו מראש, לפני שחטף אותו – פטור. וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא, א.]] וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעג|ספרי דברים רעג.]] העדים שהוזמה מחצית עדותם פטורים כי אין על כך עונש; אבל אם הוזמו על שתי העדויות חייבים, כי גם הגנב חייב.}} מכר, בין לאביו, בין לאחיו, בין לאחד מן הקרובים - חייב גנבו ולא מכרו, או שמכרו {{ב|ועומד בשוק|ולא גנבו}} - פטור הגונב את העבדים – פטור. שנים מעידין בו שגנב, ושנים מעידין בו שמכר נמצאו זוממין על גניבה - פטור והן פטורין. נמצאו זוממין על מכירה - הוא פטור והן פטורין על זה ועל זה - נאמר ([[דברים יט יט]]) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. }} ===הגנב, השבועה והחומש=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ב}}(ב) היכן שורי שגנבת? אמר לו: אתה מכרתו לי, אתה נתתו לי במתנה אביך מכרו לי, אביך נתנו לי במתנה {{הע-שמאל|מודה בקנס פטור, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ב|משנה ז, ב.]] במקרה הראשון טוען שהשור היה ברשותו, ובשני – שהשור היה הפקר. בשני המקרים הדין זהה. במקרה השלישי לא גנב ולכן אינו מתחייב בתשלומים אלא אם נשבע. במקרה הרביעי נשבע ולכן חייב גם בחומש ואשם. וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ד|שבועות ח, ד.]]}} והעדים מעידין בו שגנב וטבח ומכר - משלם תשלומי ד' וה'. הודה עד שלא באו עדים - אין משלם אלא קרן. משבאו עדים - משלם תשלומי ד' וה'. היכן שורי שגנבת? ואמר לו: תועה מצאתיו וטבחתיו; והעדים מעידים בו שגנב וטבח מאליו בא אצלי וטבחתיו; והעדים מעידין בו שגנב וטבח ומכר בשוק היה עומד וטבחתיו; והעדים מעידין בו שגנב וטבח ומכר - משלם תשלומי ד' וה' היכן שור שהפקדתי אצלך? ואמר לו: איני יודע מה אתה סח, או שאמר לו שאבד והעדים מעידים בו שאכלו - אין משלם אלא קרן הודה, בין משבאו עדים ובין עד שלא באו עדים - אין משלם אלא קרן. היכן שורי שגנבת? ואמר לו: אתה מכרתו לי, אתה נתתו לי במתנה אביך מכר לי, אביך נתנו לי במתנה; משביעך אני – ואמר: אמן והעדים מעידין בו שגנב וטבחו ומכרו - משלם תשלומי ד' וה' הודה לאחר שבועה, אם עד שלא באו עדים - משלם קרן וחומש ואשם. משבאו עדים משלם תשלומי ד' וה' ואשם. {{עוגן|ג}}(ג) היכן שורי שגנבת? ואמר תועה מצאתיו וטבחתיו; משביעך – ואמר: אמן והעדים מעידים שגנב {{הע-שמאל|על הטביחה אינו משלם כי הודה בה. למקרה השני ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ז|משנה ט, ז.]] הוא דומה לזה שבהלכה ב, אבל כאן גם נשבע. במקרה השלישי טען שנגנב, ולכן ר' יעקב טוען שאם הודה - החומש נחשב בתוך הכפל ולמעשה אינו משלם אותו, אבל נותן אשם. לדעת חכמים פטור מאשם, כי הודה בדלית ברירה ולכן אין לו כפרה. וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה יג|ספרא חובה פרשה יג ט-יא:]] המשלם בראש מוסיף חומש וכו'; וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין סוף טו:]] 'כל המשלם קרן חייב לשלם את החומש' וכו'.}} מאליו בא אצלי וטבחתיו, בשוק היה עומד וטבחתיו; משביעך אני – ואמר: אמן והעדים מעידים בו שגנב - משלם תשלומי כפל ואם הודה לאחר שבועה, אם עד שלא באו עדים הודה - משלם קרן וחומש ואשם ואם משבאו עדים הודה - משלם תשלומי כפל ואשם. היכן שורי שהפקדתי אצלך? אמר איני יודע מה אתה סח, או שאמר לו: אבד משביעך אני – ואמר: אמן; והעדים מעידים בו שאכלו - אין משלם אלא קרן הודה לאחר שבועה, בין משבאו עדים ובין עד שלא באו עדים - משלם קרן וחומש ואשם אמר לו: נגנב; משביעך אני – ואמר: אמן; והעדים מעידים בו שגנבו - משלם תשלומי כפל הודה לאחר שבועה, עד שלא באו עדים - משלם קרן וחומש ואשם אם משבאו עדים - משלם תשלומי כפל ואשם, וחומשו עולה לו מתוך כפלו, דברי רבי יעקב וחכמים אומרים כל המשלם {{ב|את הקרן|בלבד}} - משלם חומש ואשם וכל שאין משלם את הקרן - אין משלם חומש ואשם, ואין משלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' מוסיף חומש ואשם זה אינו בא מכח בעלים אלא מכח שבועה. }} ===תקנות בעניין גידול בעלי חיים ולכידתם=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ד}}(ד) אין פורשין נשבין ליונין אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ז|משנה ז, ז.]] לעניין היתר גידול בכור בא"י ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א.]] כיוון שקשה לייבא בהמה גסה – מותר לגדל אותה בא"י. שרלו טוען כי מהדיון בתוספתא על האיסור לגדל בהמה דקה עולה רושם שמדובר באיסור קדום, שחכמים דנים בגבולותיו, בעיקר מתוך מגמה להקל. דיונים אלו מיוחסים כבר לדורות הראשונים של התנאים (ראו גם תוספתא יבמות, ג, א) ואלו רואים עצמם ככפופים לחוק ולא כמחוקקים אותו. במקורות אלו משתקף גם ניסוח של החוק, שעמד אולי בפני חכמים אלו ('אף על פי שאמרו ... מפני מה אמרו' וכן הלאה). מעניין במיוחד הרושם שעולה מן המקורות שלפיו רק חכמים הקפידו על האיסור, ואילו המון העם התעלם ממנו (ראו גם: משנה דמאי, ב, ג). מאלף לראות כיצד התוספתא מקשה מנוסח האיסור על פסוקי התורה!: 'ומה אני מקיים "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים"? במדברות שביהודה ובמדברות שבכפר עמאייק'. במשנתנו נזכר גם האיסור לגדל תרנגולים וכלבים, שנמצא לו תיעוד בספרות קומראן}} במה דברים אמורים? במדבר, אבל {{ב|בישוב|אם כל השטח מיושב}} - אפי' מאה מיל הרי זה אסור אין מגדלין תרנגולין בירושלים, מפני הקדשים... ואם יש להן גנה או אשפה {{ב|הרי זה מותר|לכהנים לגדל תרנגולים בא"י, אבל לא בירושלים.}} אע"פ שאמרו אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בכור בעל מום ל' יום, ואם היה תם אפי' י' שנים - ה"ז מותר ומה אני מקיים (דברים כב) לא תראה את שור אחיך או שיו נדחים וגו' במדברות שביהודה, במדברות שבספר בית העמק מפני מה אמרו אין מגדלין בהמה דקה בא"י? מפני שמביאין בהמה דקה מחו"ל, ואין מביאין בהמה גסה מחו"ל לארץ אע"פ שאמרו אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין אותה קודם לרגל שלשים יום קודם למשתה בנו שלשים יום, ולא שתהא יוצאה ורועה בשוק, אלא שתהא קשורה לכרעי המטה שאלו את ר"ג: מהו לגדל בהמה דקה בא"י? אמר להן: מקיימין את {{ב|העגונה|הבהמה הקשורה}} שלשים יום, והטבח לוקח ומוכר ובלבד שלא ישייר את האחרונה שבהן יתר משלשים יום כל {{ב|האשכלות|הגדולים}} שעמדו להן לישראל משמת משה ועד שעמד יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים א"א ליתן בהן דופי. משמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים ועד שעמד ר' יהודה בן בבא – אפשר ליתן בהם דופי. אמרו עליו על יהודה בן בבא שהיו כל מעשיו לשם שמים, אלא שגדל בהמה דקה כך היה: פעם אחת חלה, נכנס רופא אצלו, א"ל: אין לך רפואה אלא בחלב רותח לקח לו עז וקשרה בכרעי המטה, והיה יונק ממנה חלב רותח, שהיה גונח פעם אחת בקשו חכמים ליכנס אצלו. אמרו היאך נכנס אצלו, שלסטים עמו בבית?! וכשמת דקדקו חכמים במעשיו, ולא מצאו בו עון אלא זה בלבד אף הוא אמר בשעת מיתה: יודע אני שאין בידי עון אלא זה בלבד, שעברתי על דברי חבירי אמר רבי ישמעאל שזורי: מבעלי בתים שבגליל היו בית אבא ומפני מה חרב? מפני שדנו דיני ממונות {{ב|באחד|בשופט יחיד}}, ושגדלו בהמה דקה אעפ"כ חורש היה לנו סמוך לעיר, {{ב|ושדה|של אדם אחר}} מפסקת בינו לעיר, שבהמה נכנסת ויוצא {{ב|דרך עליה|דרך השדה, ושם היתה אוכלת}} רועה שעשה תשובה - אין מחייבין אותו למכור כולן כאחד, אלא מוכר והולך על יד על יד נפלו לו חזירים וכלבים בירושה - אין מחייבין אותו למכור אותן כולן כאחד, אלא מוכר והולך על יד על יד נדר ליקח לו בית וליקח לו שדה - אין מחייבין אותו ליקח לו מיד, אלא עד שימצא את ההגון לו. מעשה {{ב|באשה אחת שהיצר לה בנה,|אלמנה, שלחץ עליה בנה להינשא}} ואמרה: קונם, כל מי שישלח אלי איני מחזרתו וידעו בה שני בני אדם שאינן הגונין, קפצו עליה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו: לא נתכוונה זו אלא עד שתמצא את ההגון לה. {{עוגן|ה}}(ה) כשם שאין מגדלין בהמה דקה - כך אין מגדלין '''חיה''' דקה ר' שמעון בן אלעזר אומר: מגדלין כלבים כופרים, וחולדות הסניאין, וחתולין, והקופות דברים המנקין את הבית אע"פ שאמרו אין מגדלין כלבים ביישוב, אבל מגדלין בעיירות הסמוכות לספר בימים קושרים אותן בשלשלאות של ברזל, ומתירין אותן בלילות ר' אליעזר אומר: המגדל כלבים כמגדל חזירין. {{עוגן|ו}}(ו) צד אדם יוני שובך מתוך שלו. אימתי? בזמן שהושיבן כתקנתן {{הע-שמאל|מותר לצוד יונים אם המלכודות במרחק 30 ריס מהעיר ([[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ז|משנה ז, ז.]]) אם הניח את המלכודות קרוב יותר עליו לשחרר את היונים, אבל מותר לו לגדל את הגוזלים שלהן, ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|משנה ט, א.]] מלכודות לחיות ולעופות בר מותר להניח בכל מקום. וראו מה שנאמר על שילם בן נפתלי ב[[בראשית רבה צד ח]]. מחלוקת בין רשב"י לר' יהודה ור' אליעזר בר' יוסי אם הירדן נחשב לחלק מא"י כמו יריחו או שהוא עצמו מחוץ לה ושייך לשבטי גד ראובן וחצי המנשה. המחלוקת היתה רלבנטית כשישבו השבטים במקומותיהם לעניין ההיתר לדוג דגים באופן קבוע מהירדן; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קנט|ספרי במדבר קנט.]]}} לא הושיבן כתקנתן - אסור בהן ומותר בגדוליהן אבל צדין חיה ועוף מכל מקום, ואין נמנעין בראשונה שהיו שבטים כתקנן, אמרו: אין אדם פורש {{ב|חרמו|רשת גדולה}} ומעמיד ספינתו בתוך של חביריו אבל צדין בחכים {{ב|ובמכמורים|רשת קטנה}} בכל מקום, ואין נמנעין ובלבד שלא יפרוש את {{ב|הקלע|העוגן}} ויעמיד את הספינה. אין השבטים צדין דגים {{ב|מימה של טבריה,|כנרת}} מפני שהוא של נפתלי ולא עוד אלא שנותנין לו מלא חבל של חרם לדרומו של ים שנאמר ([[דברים לג כג]]) ים ודרום ירשה, דברי ר' יוסי הגלילי רבי עקיבה אומר: ים - זה {{ב|ימה של סוכני,|החולה}} דרום - זה ימה של טבריא, ירשה - זה ים הגדול ר' שמעון בן אלעזר אומר: {{ב|תלושין|מלכודות תלושות מהקרקע}} שבמדבר - הרי הן של כל השבטים ומחוברין - הרי הן של אותו השבט וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר: אין לך כל שבט ושבט שלא היה נוטל בהר ובשפלה ובנגב וכן לפניהם החתי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי ירדן - שבארץ ישראל, שנאמר ([[יהושע יג כג]]) הירדן וגבול ואומר ([[במדבר לד טו]]) ומעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה, ירדן שבירחו, דברי ר"י ר"ש בן יוחאי אומר: הרי הוא אומר ([[במדבר לה י]]) כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען כיון שאתם עוברים את הירדן - הרי אתם בארץ כנען רבי אלעזר ברבי יוסי אומר: תחומי ארץ ישראל שבכתובין נידונין כארץ ישראל. }} ted13uaibgvc1db7n8228hugksarc5e 116 379859 3020522 2930983 2026-06-17T19:49:17Z Fuzzy 29 3020522 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי דמי כרטיס חיוב מיידי, מכתב התראה של עורך דין ופעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני) (הוראת שעה), התש"ף-2020 <מאגר תקן 1004510 קוד a163Y00000ELD8BQAX> <מקור> ((ק"ת תש"ף, 2692|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי דמי כרטיס חיוב מיידי, מכתב התראה של עורך דין ופעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני) (הוראת שעה)|8752)); ((תשפ"א, 396|תיקון|8885)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), ולעניין [[סעיף 3]] - לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: ---- (('''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי דמי כרטיס חיוב מיידי, מכתב התראה של עורך דין ופעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני) (הוראת שעה), התש"ף-2020 פקע ביום 13.4.2021.''')) @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "דמי כרטיס חיוב מיידי" - שירות כאמור [[#פרט 6.1 תוספת ראשונה|בפסקה (1) לחלק 6 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], לעניין כרטיס מסוג כרטיס חיוב מיידי; :- "כללי העמלות" - [[=כללי העמלות|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]]; :- "מכתב התראה של עורך דין" - שירות כאמור [[#פרט 2א.2 תוספת ראשונה|בפסקה (2) בפרט 2(א) בחלק 2 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]]; :- "פעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני" - שירות כאמור [[#פרט 1א.2 תוספת ראשונה|בפסקה (2) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], אם הפעולה נעשית על ידי פקיד באמצעות מוקד טלפוני מאויש. @ 2. הכרזה על שירותים בני פיקוח : השירותים האלה מוכרזים בזה כשירותים בני פיקוח: : (א) פעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני; : (ב) מכתב התראה של עורך דין; : (ג) דמי כרטיס חיוב מיידי. @ 3. פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן : (א) סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות פעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני, יהיה שניים וחצי שקלים חדשים לפעולה. : (ב) סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות מכתב התראה של עורך דין, יהיה חמישים שקלים חדשים למכתב. : (ג) חל איסור על גביית עמלה בעד שירות דמי כרטיס חיוב מיידי. @ 4. תחילה((,)) תחולה ותוקף (תיקון: תשפ"א) : (א) תחילתו של צו זה חודש מיום פרסומו ותוקפו 7 חודשים מיום פרסומו. :: ((הצו פורסם ביום 13.9.2020.)) : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), [[סעיפים 2(ג)]] [[ו-3(ג)]] יחולו על דמי כרטיס חיוב מיידי הנגבים בעד חודשים אוקטובר 2020 עד מרס 2021. <פרסום> י"ט באלול התש"ף (8 בספטמבר 2020) <חתימה> אמיר ירון, נגיד בנק ישראל f2tvs6cn0d8zhu0xlo5b0bsh1u9go87 0 381015 3020568 2925134 2026-06-17T21:00:59Z OpenLawBot 8112 [3020522] 3020568 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי דמי כרטיס חיוב מיידי, מכתב התראה של עורך דין ופעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני) (הוראת שעה), התש״ף–2020}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 2692|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי דמי כרטיס חיוב מיידי, מכתב התראה של עורך דין ופעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8752.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 396|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8885.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יא|סעיפים 9יא}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יב|ו־9יב}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} – לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|'''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי דמי כרטיס חיוב מיידי, מכתב התראה של עורך דין ופעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני) (הוראת שעה), התש״ף–2020 פקע ביום 13.4.2021.'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי כרטיס חיוב מיידי“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 6.1|בפסקה (1) לחלק 6 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}, לעניין כרטיס מסוג כרטיס חיוב מיידי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי העמלות“ – {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכתב התראה של עורך דין“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 2א.2|בפסקה (2) בפרט 2(א) בחלק 2 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 1א.2|בפסקה (2) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}, אם הפעולה נעשית על ידי פקיד באמצעות מוקד טלפוני מאויש. {{ח:סעיף|2|הכרזה על שירותים בני פיקוח}} {{ח:ת}} השירותים האלה מוכרזים בזה כשירותים בני פיקוח: {{ח:תת|(א)}} פעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני; {{ח:תת|(ב)}} מכתב התראה של עורך דין; {{ח:תת|(ג)}} דמי כרטיס חיוב מיידי. {{ח:סעיף|3|פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן}} {{ח:תת|(א)}} סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות פעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני, יהיה שניים וחצי שקלים חדשים לפעולה. {{ח:תת|(ב)}} סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות מכתב התראה של עורך דין, יהיה חמישים שקלים חדשים למכתב. {{ח:תת|(ג)}} חל איסור על גביית עמלה בעד שירות דמי כרטיס חיוב מיידי. {{ח:סעיף|4|תחילה{{ח:הערה|,}} תחולה ותוקף|תיקון: תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה חודש מיום פרסומו ותוקפו 7 חודשים מיום פרסומו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|הצו פורסם ביום 13.9.2020.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3(ג)}} יחולו על דמי כרטיס חיוב מיידי הנגבים בעד חודשים אוקטובר 2020 עד מרס 2021. {{ח:חתימות|י״ט באלול התש״ף (8 בספטמבר 2020)}} * '''אמיר ירון'''<br>נגיד בנק ישראל {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ppbj9cm5hoi9ew9sqe4bosjj99cqmd1 14 404395 3020580 1095161 2026-06-17T21:11:43Z Sije 2668 {{איחוד}} 3020580 wikitext text/x-wiki {{איחוד|:קטגוריה:מידת הענוה|:קטגוריה:מידת הענווה}} [[קטגוריה:מידות הנפש]] 4olmkzir5hd8j6s62wik1hu3b8qdpxi 116 471730 3020509 2933521 2026-06-17T19:28:50Z Fuzzy 29 ביטול 3020509 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע"ד-2014 <מאגר תקן 2138668 קוד a163Y00000DuV1lQAF> <מקור> ((ק"ת תשע"ד, 1001|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|7360)); ((תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). ---- (('''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע"ד-2014 יבוטל ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027).''')) <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב]] [[לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]], ולעניין [[סעיף 3]], לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרה : בצו זה, "מסלול בסיסי" - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]]. @ 2. הכרזה על שירות בר-פיקוח : שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. פיקוח על שירות מסלול בסיסי : סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות מסלול בסיסי, יהיה 10 שקלים חדשים בחודש. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום א' בניסן התשע"ד (1 באפריל 2014). <פרסום> כ' באדר ב' התשע"ד (24 במרס 2014) <חתימה> קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל ifxx6wrwmg88ko5v8vq189u48fguvd5 3020510 3020509 2026-06-17T19:30:26Z Fuzzy 29 ביטול 3020510 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע"ד-2014 <מאגר תקן 2138668 קוד a163Y00000DuV1lQAF> <מקור> ((ק"ת תשע"ד, 1001|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|7360)); ((תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב]] [[לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]], ולעניין [[סעיף 3]], לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: ---- (('''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע"ד-2014 יבוטל ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027).''')) @ 1. הגדרה : בצו זה, "מסלול בסיסי" - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]]. @ 2. הכרזה על שירות בר-פיקוח : שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. פיקוח על שירות מסלול בסיסי : סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות מסלול בסיסי, יהיה 10 שקלים חדשים בחודש. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום א' בניסן התשע"ד (1 באפריל 2014). <פרסום> כ' באדר ב' התשע"ד (24 במרס 2014) <חתימה> קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל b8bp6x1mo2w7b3qfpakrwzq7uzza3lb 116 471732 3020515 2932553 2026-06-17T19:42:30Z Fuzzy 29 3020515 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע"ה-2015 <מאגר תקן 2152226 קוד a163Y00000DuUDmQAN> <מקור> ((ק"ת תשע"ה, 1240|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)|7514)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב(2)]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), ולעניין [[סעיף 3]] - לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרה : בצו זה, "שירות הודעות או התראות" - שירות מסוג השירותים המנויים [[#פרט 2א תוספת ראשונה|בפסקה (1) לפרט 2(א) לתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]], שניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]. @ 2. הכרזה על שירות בר-פיקוח : שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. סכום עמלה מרבי : סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות, יהיה חמישה שקלים חדשים להודעה או להתראה. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום י"ד בתמוז התשע"ה (1 ביולי 2015). <פרסום> כ"א באייר התשע"ה (10 במאי 2015) <חתימה> קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל quv5hc09tamnpp1fealb4komb1qsszk 3020516 3020515 2026-06-17T19:44:04Z Fuzzy 29 3020516 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע"ה-2015 <מאגר תקן 2152226 קוד a163Y00000DuUDmQAN> <מקור> ((ק"ת תשע"ה, 1240|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)|7514)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב(2)]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), ולעניין [[סעיף 3]] - לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרה : בצו זה, "שירות הודעות או התראות" - שירות מסוג השירותים המנויים [[#פרט 2א.1 תוספת ראשונה|בפסקה (1) לפרט 2(א) לתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]], שניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]. @ 2. הכרזה על שירות בר-פיקוח : שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. סכום עמלה מרבי : סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות, יהיה חמישה שקלים חדשים להודעה או להתראה. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום י"ד בתמוז התשע"ה (1 ביולי 2015). <פרסום> כ"א באייר התשע"ה (10 במאי 2015) <חתימה> קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל ntkdte111anptpjufqydoa07zhx5da4 116 471733 3020511 2932412 2026-06-17T19:31:32Z Fuzzy 29 ביטול 3020511 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע"ו-2016 <מאגר תקן 2152951 קוד a163Y00000DuUfOQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ו, 1646|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|7690)); ((תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב(2)]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), ולעניין [[סעיף 3]] - לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: ---- (('''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע"ו-2016 יבוטל ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027).''')) @ 1. הגדרה : בצו זה, "שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח" - שירות כאמור [[בפרט 2(א)(4)(א) לתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]], שניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]. @ 2. הכרזה על שירות בר-פיקוח : שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. סכום עמלה מרבי : סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח, יהיה חמישה עשר שקלים חדשים לדוח. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום כ"ו בתמוז התשע"ו (1 באוגוסט 2016). <פרסום> כ' בסיוון התשע"ו (26 ביוני 2016) <חתימה> קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל c9wmss24pq5vvnky0lgrr5kjee3xkyc 3020521 3020511 2026-06-17T19:46:33Z Fuzzy 29 3020521 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע"ו-2016 <מאגר תקן 2152951 קוד a163Y00000DuUfOQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ו, 1646|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|7690)); ((תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב(2)]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), ולעניין [[סעיף 3]] - לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: ---- (('''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע"ו-2016 יבוטל ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027).''')) @ 1. הגדרה : בצו זה, "שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח" - שירות כאמור [[#פרט 2א.4 תוספת ראשונה|בפרט 2(א)(4)(א) לתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]], שניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]. @ 2. הכרזה על שירות בר-פיקוח : שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. סכום עמלה מרבי : סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח, יהיה חמישה עשר שקלים חדשים לדוח. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום כ"ו בתמוז התשע"ו (1 באוגוסט 2016). <פרסום> כ' בסיוון התשע"ו (26 ביוני 2016) <חתימה> קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל fp9zdl9ozzuu5fdi0vp2lxck33ulr6f 0 474438 3020572 2925132 2026-06-17T21:01:16Z OpenLawBot 8112 [3020510] ביטול 3020572 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1001|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7360.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12431.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יא|סעיפים 9יא}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יב|ו־9יב}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|'''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014 יבוטל ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027).'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בצו זה, ”מסלול בסיסי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|2|הכרזה על שירות בר־<wbr>פיקוח}} {{ח:ת}} שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח. {{ח:סעיף|3|פיקוח על שירות מסלול בסיסי}} {{ח:ת}} סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות מסלול בסיסי, יהיה 10 שקלים חדשים בחודש. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום א׳ בניסן התשע״ד (1 באפריל 2014). {{ח:חתימות|כ׳ באדר ב׳ התשע״ד (24 במרס 2014)}} * '''קרנית פלוג'''<br>נגידת בנק ישראל {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 9302pyj2qtjtf8bd44y15rgrtf7b737 0 474449 3020570 2925130 2026-06-17T21:01:10Z OpenLawBot 8112 [3020516] 3020570 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1240|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7514.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יא|סעיפים 9יא}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יב|ו־9יב(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} – לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בצו זה, ”שירות הודעות או התראות“ – שירות מסוג השירותים המנויים {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 2א.1|בפסקה (1) לפרט 2(א) לתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}, שניתן ללקוח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ט|בסעיף 9ט(ו) לחוק}}. {{ח:סעיף|2|הכרזה על שירות בר־<wbr>פיקוח}} {{ח:ת}} שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר־פיקוח. {{ח:סעיף|3|סכום עמלה מרבי}} {{ח:ת}} סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות, יהיה חמישה שקלים חדשים להודעה או להתראה. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015). {{ח:חתימות|כ״א באייר התשע״ה (10 במאי 2015)}} * '''קרנית פלוג'''<br>נגידת בנק ישראל {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] hjczsyb6mw4ocdcu8olihtsk5rcmddk 0 474452 3020569 2925129 2026-06-17T21:01:05Z OpenLawBot 8112 [3020521] 3020569 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1646|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12431.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יא|סעיפים 9יא}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יב|ו־9יב(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} – לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|'''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016 יבוטל ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027).'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בצו זה, ”שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 2א.4|בפרט 2(א)(4)(א) לתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}, שניתן ללקוח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ט|בסעיף 9ט(ו) לחוק}}. {{ח:סעיף|2|הכרזה על שירות בר־<wbr>פיקוח}} {{ח:ת}} שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר־פיקוח. {{ח:סעיף|3|סכום עמלה מרבי}} {{ח:ת}} סכום העמלה המרבי, שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח, יהיה חמישה עשר שקלים חדשים לדוח. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום כ״ו בתמוז התשע״ו (1 באוגוסט 2016). {{ח:חתימות|כ׳ בסיוון התשע״ו (26 ביוני 2016)}} * '''קרנית פלוג'''<br>נגידת בנק ישראל {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] er1ctzqjsl6fsjsadq18he01fwf8y8q 0 1725184 3020486 2999862 2026-06-17T17:26:04Z Yack67 27395 /* פסוקים לפני הסליחה הראשונה */ 3020486 wikitext text/x-wiki {{הור2|'''בסליחות לימי התשובה''', למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד' הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד' הצדקה}}. '''בסליחות לתענית ציבור''', אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}. הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה"ב.}} ===לך ד' הצדקה=== <קטע התחלה=לך/>לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}} מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}} נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}} לֹא בְחֶסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ.{{ש}} דְּלָתֶיךָ דָפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.{{ש}} מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=לך/> {{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}} ===שומע תפילה – נוסח פולין=== <קטע התחלה=שומע פולין א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע פולין א/><noinclude> {{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} </noinclude>'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} '''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע פולין ב/>צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע פולין ב/> <קטע התחלה=סלח/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}} מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.<קטע סוף=סלח/> ===שומע תפילה – נוסח ליטא=== <קטע התחלה=שומע ליטא א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}<קטע סוף=שומע ליטא א/><noinclude> {{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} </noinclude>'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} '''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע ליטא ב/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}} אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}} כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע ליטא ב/> סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}} מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ. ===שומע תפילה – נוסח הונגריה=== <קטע התחלה=שומע הונגריה א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה"א טז כה}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע הונגריה א/><noinclude> {{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} </noinclude>'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} '''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע הונגריה ב/>לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע הונגריה ב/> סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}} מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ. ===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי=== <קטע התחלה=שומע מערב א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃ כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע מערב א/><noinclude> {{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} </noinclude>'''צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃'''{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע מערב ב/>לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹדשְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}<קטע סוף=שומע מערב ב/> ===פתיחה=== {{הור2|בער"ה ובעשי"ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}<קטע התחלה=כי על רחמיך מזרח/><קטע התחלה=כי על רחמיך מערב/> כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים, וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים, וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים.{{ש}} אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם, מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו, כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים.{{ש}} אַתָּה הוּא שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל הַר סִינַי, וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה <קטע סוף=כי על רחמיך מערב/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>עַבְדֶּךָ, וְאָרְחוֹת <קטע סוף=כי על רחמיך מזרח/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=כי על רחמיך מערב/>עַבְדֶּךָ. אָרְחוֹת<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=כי על רחמיך מזרח/>חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ, וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּמַנְהִיג אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. וְכֵן כָּתוּב:{{ש}}וַיֹּאמֶר, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ, וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם׃{{ממס|שמות לג יט}}<קטע סוף=כי על רחמיך מזרח/><קטע סוף=כי על רחמיך מערב/> <קטע התחלה=אל ארך/>אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:<קטע סוף=אל ארך/> וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}} סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}} {{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן '''חצי קדיש'''.}} ===פסוקים לפני הסליחה הראשונה=== {{הור|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים כאן את הפסוקים השייכים לסליחה הראשונה, ואחר כך:}}{{ש}} <קטע התחלה=כרחם1/><קטע התחלה=כרחם2/>כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}{{ש}} <קטע התחלה=ליי/>לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}<קטע סוף=כרחם2/> <קטע סוף=ליי/>{{הור|חזן:}} סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: {{הור|קו"ח:}} וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}} הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, <קטע התחלה=ליי/>כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}<קטע סוף=ליי/><קטע סוף=כרחם1/> {{הור|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים דלהלן:}}{{ש}} <קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}} אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}} כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}} כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}} יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}} יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ש}} לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ כִּי כִגְבֹהַּ הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע"י ר' זעליגמן בער}}</noinclude> הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן}}</noinclude> תַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ׃ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן}}</noinclude> תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}} לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}} וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ"א ח נ}}{{ש}} וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ׃{{ממס|דה"ב ו כא}}{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}} הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}<קטע סוף=מה נאמר/> ===אל מלך יושב על כסא רחמים=== {{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}} <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, <קטע סוף=אל מלך מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>וּזְכָר: <קטע סוף=אל מלך מזרחי/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>זְכָר<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/> לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, <קטע סוף=אל מלך מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: <קטע סוף=אל מלך מזרחי/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>וְכֵן כָּתוּב:<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/>וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃<קטע התחלה=אל ארך/> וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}} סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}<קטע סוף=אל ארך/><קטע סוף=אל מלך מזרחי/><קטע סוף=אל מלך מערבי/> ===פסוקים לפני הסליחה השניה ואילך=== {{הור|לפני כל סליחה אומרים את הפסוקים השייכים לאותה הסליחה. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אחר כך:}}{{ש}} <noinclude>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}</noinclude> {{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים:}}{{ש}} <noinclude>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}</noinclude> {{הור|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}{{ש}}<קטע התחלה=טוב/>טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}} טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}} טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}} כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}} טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}} טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}} טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט ב}}{{ש}} הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}} הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}} הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}<קטע סוף=טוב/>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} ===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי=== {{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/>אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}} חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}} <noinclude>{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}} </noinclude><קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/>זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קו ד}}{{ש}} זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}} זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.{{ש}} אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}} זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}} זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}} זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}<קטע סוף=זכור רחמיך פולין/><קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/> ===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי=== <קטע התחלה=ואתה קדוש/>וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}} אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}} זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}} הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}} {{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}})}}{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קו ד}}{{ש}} זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}} זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.{{ש}} זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}} זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}} זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}<קטע סוף=ואתה קדוש/> ===חטאנו=== <קטע התחלה=חטאנו/>אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}} '''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''<קטע סוף=חטאנו/> {{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה '''חטאנו''' (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}} ===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין=== <קטע התחלה=זכור לנו א/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}<קטע סוף=זכור לנו א/>{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי '''זכור ברית'''}} <קטע התחלה=זכור לנו ב/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}<קטע סוף=זכור לנו ב/>{{ש}} <קטע התחלה=זכור לנו פולין/>עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}} הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}} קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}} הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}} זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}} רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}} מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}} הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}} תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=זכור לנו פולין/> <P>{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}} <קטע התחלה=שמע קולנו פולין/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}{{ש}} {{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא יג}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עא ט}}{{ש}} אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח כב}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו יז}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}} <קטע סוף=שמע קולנו פולין/> ===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא=== זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}} זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור לנו ליטא/>עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}} הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}} מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}} זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}} הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}} רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}} קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}} הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}} תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=זכור לנו ליטא/> <P>{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}} <קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא יג}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עא ט}}{{ש}} אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח כב}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו יז}}{{ש}} אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=שמע קולנו ליטא/> ===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי=== <קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}<קטע סוף=זכור לנו מערבי א/> {{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{סוף}} <קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}} רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}} הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}} קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}} הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}} זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}} אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/> ===וידוי=== <קטע התחלה=וידוי מערבי/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}<noinclude> {{הור|לפי נוסח אשכנז המערבי אומרים עוד פעמיים וידוי, ובנוסח אשכנז המזרחי יש שאומרים כן בימי התשובה, ויש שאומרים רק את הפיוט {{צ|אשמנו מכל עם}} ברצף.}}</noinclude> {{#קטע:אשמנו מכל עם|א}} <קטע התחלה=ועדין/>וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}<קטע סוף=ועדין/> {{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}} וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}<קטע סוף=וידוי מערבי/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}<קטע התחלה=וידוי מערבי/> <קטע התחלה=משיח צדקך פולין/><קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/>מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} <קטע סוף=משיח צדקך פולין/><noinclude>{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}} <small></noinclude>מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ <קטע סוף=וידוי מערבי/>[<קטע התחלה=וידוי מערבי/>וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.<קטע סוף=וידוי מערבי/>]<קטע התחלה=וידוי מערבי/> תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}} עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}<noinclude></small></noinclude> <קטע התחלה=משיח צדקך פולין/>עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.<קטע סוף=משיח צדקך פולין/><קטע סוף=משיח צדקך ליטא/><קטע סוף=וידוי מערבי/> {{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש"ץ, מסיימים:}}{{ש}} <קטע התחלה=ואל יעכב/>וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.<קטע סוף=ואל יעכב/>{{סוף}} ===פיוטים=== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש"ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש"ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}} ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}} {{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן '''נפילת אפים''', ואחר כך תחינות.}}<קטע התחלה=מחי ומסי/> ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}<קטע סוף=מחי ומסי/><קטע התחלה=מכניסי מזרח/><קטע התחלה=מכניסי מערב/> ===מכניסי רחמים=== {{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}} </noinclude>מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים.{{ש}} מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.{{ש}} מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.{{ש}} מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}} הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}} הַזְכִּירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}} יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}} כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}} מַהֵר עֲנֵנוּ <קטע סוף=מכניסי מערב/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude><קטע התחלה=מכניסי מערב/>אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ<קטע סוף=מכניסי מזרח/> <noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude>יְיָ אֱלֹהֵינוּ<noinclude>]</noinclude><קטע התחלה=מכניסי מזרח/>, וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}} וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.<קטע סוף=מכניסי מזרח/><קטע סוף=מכניסי מערב/><קטע התחלה=מרן א/> ===מרן דבשמיא=== <noinclude>{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}} </noinclude><קטע סוף=מרן א/><קטע התחלה=מרן ב/>מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}} כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}} הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.<קטע סוף=מרן ב/> <קטע התחלה=מרן ג/>מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}} עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}} חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.<קטע סוף=מרן ג/> {{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}} <noinclude> [[קטגוריה:סליחות]] </noinclude> nky59f0u9qdvzvwxkbtmi3993npujpk 3020487 3020486 2026-06-17T17:51:48Z Yack67 27395 3020487 wikitext text/x-wiki {{הור2|'''בסליחות לימי התשובה''', למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד' הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד' הצדקה}}. '''בסליחות לתענית ציבור''', אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}. הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה"ב.}} ===לך ד' הצדקה=== <קטע התחלה=לך/>לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}} מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}} נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}} לֹא בְחֶסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ.{{ש}} דְּלָתֶיךָ דָפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.{{ש}} מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=לך/> {{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}} ===שומע תפילה – נוסח פולין=== <קטע התחלה=שומע פולין א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע פולין א/><noinclude> {{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} </noinclude>'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} '''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע פולין ב/>צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע פולין ב/> <קטע התחלה=סלח/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}} מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.<קטע סוף=סלח/> ===שומע תפילה – נוסח ליטא=== <קטע התחלה=שומע ליטא א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}<קטע סוף=שומע ליטא א/><noinclude> {{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} </noinclude>'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} '''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע ליטא ב/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}} אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}} כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע ליטא ב/> סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}} מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ. ===שומע תפילה – נוסח הונגריה=== <קטע התחלה=שומע הונגריה א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה"א טז כה}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע הונגריה א/><noinclude> {{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} </noinclude>'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} '''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע הונגריה ב/>לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}<קטע סוף=שומע הונגריה ב/> סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}} מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ. ===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי=== <קטע התחלה=שומע מערב א/>שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} [לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.]<noinclude>{{הערה|משפט זה חסר בחלק מהנוסחאות כגון האשכנזים באיטליה. ואף בפפד"ם אין אומרים אותו בליל יום כפור (דברי קהלות).}}</noinclude> {{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ח}}{{ש}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃ כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}<קטע סוף=שומע מערב א/><noinclude> {{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} </noinclude>'''צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃'''{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} <קטע התחלה=שומע מערב ב/>לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} בַּעֲבוּר כְּבוֹדשְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}<קטע סוף=שומע מערב ב/> ===פתיחה=== {{הור2|בער"ה ובעשי"ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}<קטע התחלה=כי על רחמיך מזרח/><קטע התחלה=כי על רחמיך מערב/> כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים, וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים, וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים.{{ש}} אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם, מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו, כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים.{{ש}} אַתָּה הוּא שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל הַר סִינַי, וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה <קטע סוף=כי על רחמיך מערב/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>עַבְדֶּךָ, וְאָרְחוֹת <קטע סוף=כי על רחמיך מזרח/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=כי על רחמיך מערב/>עַבְדֶּךָ. אָרְחוֹת<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=כי על רחמיך מזרח/>חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ, וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּמַנְהִיג אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. וְכֵן כָּתוּב:{{ש}}וַיֹּאמֶר, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ, וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם׃{{ממס|שמות לג יט}}<קטע סוף=כי על רחמיך מזרח/><קטע סוף=כי על רחמיך מערב/> <קטע התחלה=אל ארך/>אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:<קטע סוף=אל ארך/> וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}} סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}} {{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן '''חצי קדיש'''.}} ===פסוקים לפני הסליחה הראשונה=== {{הור|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים כאן את הפסוקים השייכים לסליחה הראשונה, ואחר כך:}}{{ש}} <קטע התחלה=כרחם1/><קטע התחלה=כרחם2/>כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}{{ש}} <קטע התחלה=ליי/>לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}<קטע סוף=כרחם2/> <קטע סוף=ליי/>{{הור|חזן:}} סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: {{הור|קו"ח:}} וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}} הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, <קטע התחלה=ליי/>כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}<קטע סוף=ליי/><קטע סוף=כרחם1/> {{הור|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים דלהלן:}}{{ש}} <קטע התחלה=מה נאמר/>מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}} אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}} כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}} כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}} יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}} יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ש}} לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ כִּי כִגְבֹהַּ הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע"י ר' זעליגמן בער}}</noinclude> הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן}}</noinclude> תַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ׃ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן<noinclude>{{הערה|שם=כן}}</noinclude> תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}} לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}} וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ"א ח נ}}{{ש}} וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ׃{{ממס|דה"ב ו כא}}{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}} הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}<קטע סוף=מה נאמר/> ===אל מלך יושב על כסא רחמים=== {{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}} <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, <קטע סוף=אל מלך מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>וּזְכָר: <קטע סוף=אל מלך מזרחי/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>זְכָר<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/> לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, <קטע סוף=אל מלך מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: <קטע סוף=אל מלך מזרחי/><noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אל מלך מערבי/>וְכֵן כָּתוּב:<noinclude>]</noinclude> <קטע התחלה=אל מלך מזרחי/>וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃<קטע התחלה=אל ארך/> וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}} סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}<קטע סוף=אל ארך/><קטע סוף=אל מלך מזרחי/><קטע סוף=אל מלך מערבי/> ===פסוקים לפני הסליחה השניה ואילך=== {{הור|לפני כל סליחה אומרים את הפסוקים השייכים לאותה הסליחה. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אחר כך:}}{{ש}} <noinclude>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}</noinclude> {{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים:}}{{ש}} <noinclude>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}</noinclude> {{הור|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}{{ש}}<קטע התחלה=טוב/>טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}} טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}} טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}} כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}} טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}} טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}} טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט ב}}{{ש}} הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}} הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}} הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}<קטע סוף=טוב/>{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} ===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי=== {{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/>אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}} חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}} <noinclude>{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}} </noinclude><קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/>זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קו ד}}{{ש}} זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}} זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.{{ש}} אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}} זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}} זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}} זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}<קטע סוף=זכור רחמיך פולין/><קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/> ===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי=== <קטע התחלה=ואתה קדוש/>וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}} אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}} זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}} הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}} {{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}})}}<noinclude>{{הערה|שני פסוקים אלו אינם נאמרים בק"ק, וכן נראה מנהג פפד"ם}}</noinclude>{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קו ד}}{{ש}} זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}} זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.{{ש}} זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}} זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}} זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}<קטע סוף=ואתה קדוש/> ===חטאנו=== <קטע התחלה=חטאנו/>אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}} '''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''<קטע סוף=חטאנו/> {{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה '''חטאנו''' (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}} ===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין=== <קטע התחלה=זכור לנו א/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}<קטע סוף=זכור לנו א/>{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי '''זכור ברית'''}} <קטע התחלה=זכור לנו ב/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}<קטע סוף=זכור לנו ב/>{{ש}} <קטע התחלה=זכור לנו פולין/>עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}} הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}} קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}} הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}} זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}} רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}} מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}} הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}} תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=זכור לנו פולין/> <P>{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}} <קטע התחלה=שמע קולנו פולין/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}{{ש}} {{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא יג}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עא ט}}{{ש}} אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח כב}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו יז}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}} <קטע סוף=שמע קולנו פולין/> ===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא=== זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}} זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור לנו ליטא/>עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}} הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}} מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}} זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}} הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}} רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}} קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}} הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}} תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}<קטע סוף=זכור לנו ליטא/> <P>{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}} <קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא יג}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עא ט}}{{ש}} אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח כב}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו יז}}{{ש}} אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=שמע קולנו ליטא/> ===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי=== <קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}<קטע סוף=זכור לנו מערבי א/> {{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{סוף}} <קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/>זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}} רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}} הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}} קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}} הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}} זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}} מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}} אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}}<קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/> ===וידוי=== <קטע התחלה=וידוי מערבי/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}<noinclude> {{הור|לפי נוסח אשכנז המערבי אומרים עוד פעמיים וידוי, ובנוסח אשכנז המזרחי יש שאומרים כן בימי התשובה, ויש שאומרים רק את הפיוט {{צ|אשמנו מכל עם}} ברצף.}}</noinclude> {{#קטע:אשמנו מכל עם|א}} <קטע התחלה=ועדין/>וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}<קטע סוף=ועדין/> {{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}} וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}<קטע סוף=וידוי מערבי/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}<קטע התחלה=וידוי מערבי/> <קטע התחלה=משיח צדקך פולין/><קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/>מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} <קטע סוף=משיח צדקך פולין/><noinclude>{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}} <small></noinclude>מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ <קטע סוף=וידוי מערבי/>[<קטע התחלה=וידוי מערבי/>וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.<קטע סוף=וידוי מערבי/>]<קטע התחלה=וידוי מערבי/> תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}} עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}<noinclude></small></noinclude> <קטע התחלה=משיח צדקך פולין/>עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.<קטע סוף=משיח צדקך פולין/><קטע סוף=משיח צדקך ליטא/><קטע סוף=וידוי מערבי/> {{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש"ץ, מסיימים:}}{{ש}} <קטע התחלה=ואל יעכב/>וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.<קטע סוף=ואל יעכב/>{{סוף}} ===פיוטים=== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש"ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש"ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}} ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}} {{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן '''נפילת אפים''', ואחר כך תחינות.}}<קטע התחלה=מחי ומסי/> ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}<קטע סוף=מחי ומסי/><קטע התחלה=מכניסי מזרח/><קטע התחלה=מכניסי מערב/> ===מכניסי רחמים=== {{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}} </noinclude>מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים.{{ש}} מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.{{ש}} מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.{{ש}} מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}} הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}} הַזְכִּירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}} יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}} כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}} מַהֵר עֲנֵנוּ <קטע סוף=מכניסי מערב/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude><קטע התחלה=מכניסי מערב/>אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ<קטע סוף=מכניסי מזרח/> <noinclude>{{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude>יְיָ אֱלֹהֵינוּ<noinclude>]</noinclude><קטע התחלה=מכניסי מזרח/>, וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}} וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.<קטע סוף=מכניסי מזרח/><קטע סוף=מכניסי מערב/><קטע התחלה=מרן א/> ===מרן דבשמיא=== <noinclude>{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}} </noinclude><קטע סוף=מרן א/><קטע התחלה=מרן ב/>מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}} כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}} הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.<קטע סוף=מרן ב/> <קטע התחלה=מרן ג/>מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}} עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}} חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.<קטע סוף=מרן ג/> {{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}}<noinclude> ==הערות== [[קטגוריה:סליחות]] </noinclude> 3q24f6bbkjxn789341qecuafkmxnq3z 0 1725292 3020577 2955702 2026-06-17T21:07:56Z בן עדריאל 9444 ע"פ סוד ה' (לידא) בשם מנהג אשכנז, ברית אברהם (אויערבך) ומסורת הברית (בער). משום מה לא ראיתי אצל בקונטרס 'מסורת הברית' של אברהם אומן וצ"ע 3020577 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|המנהג כי המוהל מברך את בהמ"ז בסעודת המילה, וכשמגיע אל {{צ|בפי כל חי תמיד לעולם ועד}} מוסיף ואומר זה הפזמון:}} {{:אלוהים צוית לידידך בחירך}} {{הור|{{צ|כַּכָּתוּב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ…}} עד {{צ|…יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת}}, ואז מוסיפים:}} {{:הרחמן הוא אשר חנן}} {{הור|{{צ|בַּמָּרוֹם…}}}} הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ{{ש}} וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא נַצְלִיחַ{{ש}} מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ יַרְוִיחַ{{ש}} וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ נָשִׂיחַ{{ש}} לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ בְּרָכָה לְהָנִיחַ {{הור|{{צ|עוֹשֶׂה שָׁלוֹם…}}}} [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] [[קטגוריה:ברית מילה]] e0hguj7cmlm2uqlkry3f42urgmmom3m 0 1726164 3020630 3018708 2026-06-18T09:14:43Z Yair 42 43335 הרחבה 3020630 wikitext text/x-wiki ==עמידה לחול== <קטע התחלה=א כ/> ===אבות=== <קטע סוף=א כ/><noinclude>{{הור|במנחה:}} </noinclude><קטע התחלה=כי שם/>כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=כי שם/> <קטע התחלה=אדני/>אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <קטע סוף=אדני/> <קטע התחלה=א א/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=א א/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=זכרנו/>זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ<noinclude> (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)</noinclude> בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. <קטע סוף=זכרנו/>{{סוף}} <קטע התחלה=א מלך/>מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. <קטע סוף=א מלך/><קטע התחלה=א ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. <קטע סוף=א ת/><קטע התחלה=ב כ/> ===גבורות=== <קטע סוף=ב כ/><קטע התחלה=ב א/>אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. <קטע סוף=ב א/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב חורף/>מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. <קטע סוף=ב חורף/><קטע התחלה=ב קיץ/>[<span style="background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;"><small><קטע סוף=ב קיץ/>בקיץ ל<קטע התחלה=ב קיץ/>מנהג א"י:</small></span> מוֹרִיד הַטָּל.] <קטע סוף=ב קיץ/> <קטע התחלה=ב מכלכל/>מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. <קטע סוף=ב מכלכל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=מי כמוך/>מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=מי כמוך/>{{סוף}} <קטע התחלה=ב ונאמן/>וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. <קטע סוף=ב ונאמן/><קטע התחלה=ב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <קטע סוף=ב ת/><קטע התחלה=ג כ/> ===קדושת השם=== <קטע סוף=ג כ/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}<קטע התחלה=נקדש/>נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. <קטע סוף=נקדש/><קטע התחלה=ככתוב/>כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}<קטע סוף=ככתוב/><קטע התחלה=קדוש/>'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}<קטע סוף=קדוש/><קטע התחלה=לעומתם/>לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}<קטע סוף=לעומתם/><קטע התחלה=ברוך/>'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}<קטע סוף=ברוך/><קטע התחלה=ובדברי/>וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}<קטע סוף=ובדברי/><קטע התחלה=ימלוך/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}<קטע סוף=ימלוך/>{{ש}}<קטע התחלה=לדור/>לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. <קטע סוף=לדור/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ג א/>אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. <קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ג ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}<קטע התחלה=ד כ/> ===חונן הדעת=== <קטע סוף=ד כ/><קטע התחלה=ד א/>אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. <קטע סוף=ד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=אתה חוננתנו/>אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ<קטע סוף=אתה חוננתנו/>חָנֵּנוּ…{{סוף}} <קטע התחלה=ד חננו/>חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. <קטע סוף=ד חננו/><קטע התחלה=ד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. <קטע סוף=ד ת/><קטע התחלה=ה כ/> ===תשובה=== <קטע סוף=ה כ/><קטע התחלה=ה א/>הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. <קטע סוף=ה א/><קטע התחלה=ה ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <קטע סוף=ה ת/><קטע התחלה=ו כ/> ===סליחה=== <קטע סוף=ו כ/><קטע התחלה=ו א/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. <קטע סוף=ו א/> <קטע התחלה=ו כי/>כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. <קטע סוף=ו כי/>{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש"ץ<noinclude> של שחרית</noinclude>}} <קטע התחלה=ו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. <קטע סוף=ו ת/><קטע התחלה=ז כ/> ===גאולה=== <קטע סוף=ז כ/><קטע התחלה=ז א/>רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. <קטע סוף=ז א/><קטע התחלה=ז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ז ת/>{{רקע אפור}}<קטע התחלה=עננו כ/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו כ/>{{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}<קטע התחלה=עננו א/>עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. <קטע סוף=עננו א/><קטע התחלה=עננו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.<קטע סוף=עננו ת/>{{סוף}}<קטע התחלה=ח כ/> ===רפואה=== <קטע סוף=ח כ/><קטע התחלה=ח א/>רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.<קטע סוף=ח א/> {{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ח כי/>כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. <קטע סוף=ח כי/><קטע התחלה=ח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ח ת/><קטע התחלה=ט כ/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט כ/><קטע התחלה=ט א/>בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן <קטע סוף=ט א/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט קיץ/>בְּרָכָה <קטע סוף=ט קיץ/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט חורף/>טַל וּמָטָר לִבְרָכָה <קטע סוף=ט חורף/>{{ש}} <קטע התחלה=ט על פני/>עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. <קטע סוף=ט על פני/><קטע התחלה=ט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. <קטע סוף=ט ת/><קטע התחלה=י כ/> ===קיבוץ גלויות=== <קטע סוף=י כ/><קטע התחלה=י א/>תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. <קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=י ת/><קטע התחלה=יא כ/> ===משפט=== <קטע סוף=יא כ/><קטע התחלה=יא א/>הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. <קטע סוף=יא א/><קטע התחלה=יא ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. <קטע סוף=יא ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}<קטע התחלה=יב כ/> ===ברכת המינים=== <קטע סוף=יב כ/><קטע התחלה=יב א/>וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.{{הערה|נוסח ישן (השתנה בשל צנזורה): '''<noinclude>(</noinclude>וְ<noinclude>)</noinclude>לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.<noinclude>{{ש}} נוסח מצונזר בדפוס רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.</noinclude>}} <קטע סוף=יב א/><קטע התחלה=יב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. <קטע סוף=יב ת/><קטע התחלה=יג כ/> ===על הצדיקים=== <קטע סוף=יג כ/><קטע התחלה=יג א/>עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. <קטע סוף=יג א/><קטע התחלה=יג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. <קטע סוף=יג ת/><קטע התחלה=יד כ/> ===ולירושלים=== <קטע סוף=יד כ/><קטע התחלה=יד א/>וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. <קטע סוף=יד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}<קטע התחלה=נחם/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=נחם/>{{סוף}}<קטע התחלה=יד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יד ת/><קטע התחלה=טו כ/> ===את צמח דוד=== <קטע סוף=טו כ/><קטע התחלה=טו א/>אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. <קטע סוף=טו א/><קטע התחלה=טו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <קטע סוף=טו ת/><קטע התחלה=טז כ/> ===שומע תפילה=== <קטע סוף=טז כ/><קטע התחלה=טז א/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.<קטע סוף=טז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}</noinclude> {{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}} <קטע התחלה=ועננו/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=ועננו/>{{סוף}} <קטע התחלה=טז כי/>כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=טז כי/><קטע התחלה=טז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=טז ת/><קטע התחלה=יז כ/> ===עבודה=== <קטע סוף=יז כ/><קטע התחלה=יז א/>רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. <קטע סוף=יז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}} <קטע התחלה=יז ותחזינה/>וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=יז ותחזינה/><קטע התחלה=יז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.<קטע סוף=יז ת/><קטע התחלה=יח כ/> ===הודאה=== <קטע סוף=יח כ/><קטע התחלה=יח א/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. <קטע סוף=יח א/> {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=מודים דרבנן/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. <קטע סוף=מודים דרבנן/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחנוכה:}}{{ש}}<קטע התחלה=על הנסים/>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע סוף=על הנסים/><קטע התחלה=בימי מתתיהו/>בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=בימי מתתיהו/> {{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע התחלה=בימי מרדכי/>בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=בימי מרדכי/>{{סוף}} <קטע התחלה=יח ועל/>וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=יח ועל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=וכתוב/>וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. <קטע סוף=וכתוב/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחזרת הש"ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.<קטע סוף=זכור רחמיך/> {{סוף}} <קטע התחלה=יח וכל/>וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. <קטע סוף=יח וכל/><קטע התחלה=יח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. <קטע סוף=יח ת/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}<קטע התחלה=כהנים כ/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים כ/><קטע התחלה=לברך/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=לברך/> {{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: <קטע סוף=אלהינו/>{{סוף}} <קטע התחלה=יברכך/>יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} <קטע סוף=יברכך/> <קטע התחלה=אדיר/>אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. <קטע סוף=אדיר/>{{סוף}}<קטע התחלה=יט כ/> ===שלום=== <קטע סוף=יט כ/>{{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור<noinclude> (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)</noinclude>:}} <קטע התחלה=יט שים/>שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. <קטע סוף=יט שים/> {{הור|במנחה ובערבית:}} <קטע התחלה=יט שלום רב/>שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. <קטע סוף=יט שלום רב/> <קטע התחלה=יט וטוב/>וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=יט וטוב/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=בספר חיים/>בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} <קטע סוף=בספר חיים/>{{סוף}} <קטע התחלה=יט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.<קטע סוף=יט ת/><קטע התחלה=אלהי כ/> ===אלוהי נצור=== <קטע סוף=אלהי כ/>[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃] <קטע התחלה=אלהי א/>אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי א/> {{רקע אפור}}<קטע התחלה=תענית יחיד/>{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=תענית יחיד/>{{סוף}} <קטע התחלה=יהיו לרצון/>{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶׂה <קטע סוף=יהיו לרצון/>שָׁלוֹם {{הור1|בעשי"ת|הַשָּׁלוֹם}} <קטע התחלה=במרומיו/>בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. {{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=במרומיו/> ==קדושה לשבת ויום טוב== ===פיוטים=== {{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}} ;א <קטע התחלה=ואתה/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}} '''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''<קטע סוף=ואתה/> ;ב <קטע התחלה=חי וקיים/>'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''<קטע סוף=חי וקיים/> ;ג <קטע התחלה=אל נא/>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<קטע סוף=אל נא/> ;ד {{הור|בשבת וחג:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן1/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''<קטע סוף=ובכן1/> {{הור|בראש השנה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן2/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''<קטע סוף=ובכן2/> {{הור|ביום כיפור:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן3/>'''וּבְכֵן''' <small>וּ</small>'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''<קטע סוף=ובכן3/> ===שחרית=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=אז/>אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. <קטע סוף=אז/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומך/>מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}<קטע סוף=ממקומך/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}</noinclude> ===מוסף=== <קטע התחלה=נעריצך/>נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, <קטע סוף=נעריצך/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=כבודו/>כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. <קטע סוף=כבודו/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומו/>מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}<קטע סוף=ממקומו/> <קטע התחלה=שמע/>'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}<קטע סוף=שמע/> <קטע התחלה=הוא אלהינו/>{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}<קטע סוף=הוא אלהינו/><noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר"ה וביו"כ:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אדיר-אדירנו/>אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}<קטע סוף=אדיר-אדירנו/>{{סוף}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}</noinclude> ==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור== <noinclude> {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}} |}</noinclude> <קטע התחלה=ובכן/>וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן <small>[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]</small> לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּבְכֵן <small>[{{הור|נוסח ישן:}} וְאָז]</small> צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. <קטע סוף=ובכן/> <קטע התחלה=ותמלוך/>וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ותמלוך/> ==קדושת היום== ===ערבית לשבת=== <קטע התחלה=אתה קדשת/>אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}<קטע סוף=אתה קדשת/> <קטע התחלה=רצה א/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ <קטע סוף=רצה א/>בָהּ <קטע התחלה=רצה ת/>יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <קטע סוף=רצה ת/> ===שחרית לשבת=== <קטע התחלה=ישמח משה/>יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}} וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמח משה/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מנחה לשבת=== <קטע התחלה=אתה אחד/>אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. <קטע סוף=אתה אחד/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף לשבת=== <קטע התחלה=תכנת/>{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=תכנת/> <קטע התחלה=וביום השבת/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} <קטע סוף=וביום השבת/> <קטע התחלה=ישמחו/>יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמחו/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף ראש חודש=== <קטע התחלה=ראשי חדשים/>רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=ראשי חדשים/> <קטע התחלה=ובראשי/>וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}<קטע סוף=ובראשי/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}</noinclude> <קטע התחלה=חדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=חדש/> ===מוסף שבת ראש חודש=== <קטע התחלה=אתה יצרת/>אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=אתה יצרת/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude> <קטע התחלה=רצה וחדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=רצה וחדש/> ===תפילת יום טוב=== <קטע התחלה=אתה בחרתנו/>אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. <קטע סוף=אתה בחרתנו/> <קטע התחלה=ותודיענו/>{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}<קטע סוף=ותודיענו/> <קטע התחלה=ותתן רגלים/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן רגלים/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}} <קטע התחלה=והשיאנו/><קטע התחלה=והשיאנו-חול/>וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.<קטע סוף=והשיאנו-חול/><קטע סוף=והשיאנו/> ===מוסף רגלים=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}</noinclude> <קטע התחלה=ומפני/>וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומפני/> וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}} הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}</noinclude>{{סוף}} {{הור|ביו"ט ראשון (ושני) של פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח א/>וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח א/> {{הור|בשאר ימי פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח ב/>וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח ב/> {{הור|בשבועות:}} <קטע התחלה=פסוקים שבועות/>וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} <קטע סוף=פסוקים שבועות/> {{הור|ביו"ט של סוכות:}} <קטע התחלה=פסוקים סוכות א/>וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} <קטע סוף=פסוקים סוכות א/> <קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/>{{הור|בחול המועד סוכות (בחו"ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}} {{הור|בט"ז בתשרי (בא"י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}} {{הור|בי"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}} {{הור|בי"ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}} {{הור|בי"ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}} {{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}} {{הור|בהושענא רבה:}} <קטע התחלה=פסוקים הו"ר/>וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} <קטע סוף=פסוקים הו"ר/><קטע סוף=פסוקים סוכות ב/>{{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} <קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/>בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} <קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/> {{הור|בכל הימים:}} <קטע התחלה=ומנחתם/>וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומנחתם/> {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude>{{סוף}} <קטע התחלה=מלך רחמן/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}<קטע סוף=מלך רחמן/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}</noinclude> ===תפילת ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} <קטע התחלה=מלוך/><קטע התחלה=מלוך-חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=מלוך-חול/>יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.<קטע סוף=מלוך-חול/><קטע סוף=מלוך/> ===תפילת יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-יו"כ/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-יו"כ/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} <קטע התחלה=מחול/><קטע התחלה=מחול1/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מחול1/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מחול2/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. <קטע סוף=מחול2/><קטע סוף=מחול/> ===מוסף ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> <קטע התחלה=ותתן-ר"ה1/><קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור|בחול:}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>יוֹם תְּרוּעָה, <קטע סוף=ותתן-ר"ה2/>{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} <קטע התחלה=ותתן-ר"ה2/>מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן-ר"ה2/><קטע סוף=ותתן-ר"ה1/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/>וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}<קטע סוף=פסוקים ראש השנה/><קטע התחלה=מלכויות כ/> ====מלכויות==== <קטע סוף=מלכויות כ/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}} <קטע התחלה=מלכויות א/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}<קטע סוף=מלכויות א/> <קטע התחלה=מלכויות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}<קטע סוף=מלכויות פס/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}</noinclude><קטע התחלה=זכרונות כ/> ====זכרונות==== <קטע סוף=זכרונות כ/><קטע התחלה=זכרונות א/>אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. <קטע סוף=זכרונות א/><קטע התחלה=זכרונות פס/>וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}} <קטע סוף=זכרונות פס/><קטע התחלה=זכרונות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. <קטע סוף=זכרונות ב/><קטע התחלה=שופרות כ/> ====שופרות==== <קטע סוף=שופרות כ/><קטע התחלה=שופרות א/>אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ. <קטע סוף=שופרות א/><קטע התחלה=שופרות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=שופרות פס/><קטע התחלה=שופרות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=שופרות ב/> ===מוסף יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude><קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן לנו כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> <קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/>וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:<קטע סוף=ואת מוסף כיפור/> <קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/>וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.<קטע סוף=פסוקים יום כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}</noinclude> ==הערות ושינויי נוסחאות== 2ch2us0ovisyk5y15aq3awkp7d124e8 0 1726420 3020449 2954413 2026-06-17T12:18:37Z Yack67 27395 התאמה למנהג אשכנז המערבי 3020449 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק''' (אבן גיאת)}} בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר / קְרָאתִיךָ אֵל מְהֻלָּל{{ש}} {{סי|יֶ}}עֱרַב לְךָ חִין עֶרְכִּי / יוֹם לִבִּי לְךָ סוֹלָל{{ש}} וְתַגִּיהַּ אֶת חָשְׁכִּי / וּכְאוֹר בֹּקֶר יְהֻלָּל{{ר1}} {{מודגש|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי / אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}.{{ממס|תהלים ה ג}} {{סי|צָ}}רַי מַזְעִימֶיךָ / בְּאַף חֵרְפוּ עַמֶּךָ{{ש}} וְנָשָֹאתִי אֵימֶךָ / בְּרֶגֶשׁ שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}} שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ / וַחֲרוֹן אַף מִמְּרוֹמֶיךָ{{ש}} וְקַנֵּא אֵל לִשְׁמֶךָ / אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם מְחֻלָּל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}}} {{סי|חַ}}י רוֹכֵב עַל עָב קַל / אִם תַּעֲלֵנִי בְּמִשְׁקַל{{ש}} צִדְקִי כְּחוֹל יָם יִתְקַל / וְרִשְׁעִי כְנוֹצָה יֵקַל{{ש}} וְאִם נְתִיב אָרְחִי מְעֻקָּל / וְדִינִי כְּשׁוֹר הַנִּסְקָל{{ש}} שָׁקְלָה בְּפֶלֶס מְהֻלָּל / אִישׁ מִפְּשָׁעִים מְחוֹלָל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}}} {{סי|ק}}וֹמֵם אָרוֹן וּבַדָּיו / וְהַלְבֵּשׁ אַהֲרֹן מַדָּיו{{ש}} וְרוֹבֶה וְצוֹדֶה בְּצֵדָיו / יֹאכַל פְּרִי מַעְבָּדָיו{{ש}} וְאִישׁ נוֹהֵם עַל מְרָדָיו / לְשׁוֹן אֵשׁ תֹּאכַל בַּדָּיו{{ש}} וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו / כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי= {{רפרן|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}}} קָדוֹשׁ עַל כָּל אָדוֹן / עִם כָּל יְצוּרָיו נָדוֹן{{ש}} חֲזֵה יְרִיבִי אִישׁ מָדוֹן / מְדַבֵּר עָלַי בְּזָדוֹן{{ש}} וְנוֹכְחִי יְעוֹרֵר כִּידוֹן / וְתוֹתָח בִּי יָדוֹן{{ש}} תְּנָה אֶת נַפְשִׁי לְשָׁלָל / מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל {{רפרן|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי= <includeonly>{{רפרן|הזחה=2|בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר / קְרָאתִיךָ אֵל מְהֻלָּל|יֶעֱרַב לְךָ חִין עֶרְכִּי / יוֹם לִבִּי לְךָ סוֹלָל|וְתַגִּיהַּ אֶת חָשְׁכִּי / וּכְאוֹר בֹּקֶר יְהֻלָּל|מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל}}</includeonly>}}<noinclude> [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> ddwqja23pbjhqrtvpbffytrcrasv2tn 0 1726524 3020524 2996852 2026-06-17T19:56:45Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3020524 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק ברבי משה'''}} שְׂאוּ לְבַבְכֶם / לְכַפֵּיכֶם / וְרַחֲצוּ נָא וְהִזַּכּוּ{{ש}} וְהָסִירוּ / וְהַעֲבִירוּ / מֵרְאוֹת שָׁוְא וְהִדָּבְקוּ{{ש}} בְּיִרְאַת אֵל / יִשְׂרָאֵל / יַשְּׁרוּ לֵב וְהַצְדִּיקוּ{{ש}} בְּיוֹם כִּי בָא / חֲקֹר חוֹבָה / וְיֹשֶׁר לֵב וְגַם תִּזְכּוּ{{ש}} וְהָבוּ עֹז / לְמֶלֶךְ עֹז / וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ{{ממס|תהלים צט ט}}}} הִתְקוֹשְׁשׁוּ / וְהַקְדִּישׁוּ / לְחַי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} נָא תִּקְעוּ / וְהָרִיעוּ / בְּיוֹם חַגֵּנוּ כֵּסֶה{{ש}} וְהֵחָרְדוּ / וְהִתְוַדּוּ / לְהָסִיר רֹעַ מַעֲשֶׂה{{ש}} וְלֵב קִרְעוּ / וְהַדְמִיעוּ / פְּנֵי אֵל עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} כִּי עַל כֹּל / יַעֲבִיר קוֹל / וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} {{סי|יְ}}רוֹמֵם צוּר / בְּלֵב עָצוּר / בִּקְרֹא מִקְרָא קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|צְ}}מֹד חִנּוּן / וְגַם רִנּוּן / כְּשַׁי קָרֵב בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֹץ לִטְהָר / לֵב נִמְהָר / וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|קְ}}נֵה עַמָּךְ / בָּךְ נִתְמָךְ / פְּרֹשׁ בְּיִרְאָה וְהִתְקַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|בַּר}} לֵבָב / חֲשֹׁב נֶעֱלָב / כְּזֶבַח שַׁי בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|בְּי}}וֹם יִקְרַב / עָוֹן רַב / בְּאֶחָד שְׁבִיעִי חֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|מְשֹׁ}}ךְ חַסְדָּךְ / {{סי|הֱ}}יוֹת לְעַבְדָּךְ / רוּחַ חֲדָשָׁה לְחַדְּשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} בְּנֵי מַעֲלָה / בְּעֹז גְּדֻלָּה / מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל{{ש}} בְּעַד עַמְּכֶם / שְׂאוּ קוֹלְכֶם / בְּנֵי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל{{ש}} עֲרֹךְ תְּפִלָּה / מְהֻלָּלָה / רְפָאֵל וַהֲדַרְנִיאֵל{{ש}} וּשְׂרָפִים / לַאֲלָפִים / צְעֹק חוּשׁוּ לְעֻזִּיאֵל{{ש}} וְהַחַיּוֹת / בְּכָל פִּיּוֹת / עֲרֹךְ תַּחַן לְמַלְכִּיאֵל{{ש}} בְּנוֹת עִירוֹ / בְּרֹב הֲדָרוֹ / אֲשֶׁר עַמּוֹ לוֹ שׁוֹאֵל{{ש}} וּנְפוֹצִים / נִקְבָּצִים / כְּמַאֲמָרוֹ יְמַלֵּא אֵל{{ש}} עֲבֹר מַלְכָּם / בְּיוֹם חֻקָּם / וַייָ יֵלֵךְ בְּרֹאשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} בְּקוֹל יָרוֹן / מִטַּטְרוֹן / לִפְתֹּחַ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} זְכוּת אָבוֹת / וְאִמָּהוֹת / וְזֵכֶר חֶסֶד נְעוּרִים{{ש}} וַהֲרוּגִים / וּשְׂרוּפִים / בְּאֵשׁ יוֹקֵד תַּבְעֵרִים{{ש}} לְקִדּוּשׁ שֵׁם / מְאֹד וְנֶשֶׁם / בְּכָל כֹּחָם מִתְעוֹרְרִים{{ש}} וְהַתּוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / בְּפִי הָעָם נֶחְזָרִים{{ש}} תִּתְעוֹדֵד / זְכוּת לְלַמֵּד / עֲלֵי הוֹגִים מְצֹעָרִים{{ש}} בְּרֹב צָרוֹת / וּמַחֲסוֹרוֹת / אֲשֶׁר גּוֹלִים לְכָל שְׁעָרִים{{ש}} שְׁפֹךְ תַּחֲנוּן / פְּנֵי חַנּוּן / לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] </noinclude> 0mdveotgfeaduggrh8y08i71t99yew5 106 1728732 3020447 3020437 2026-06-17T12:03:08Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020447 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מ|א|לט ב|מ ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מ עמוד א] תרי חיטי בהדי הדדי - דילמא אזלא חדא ויתבה בציריא דחברתה, ולא סליק להו דיקולא דמיא מארבע רוחתא, ואתי לידי חימוץ. }}ואמר אביי: לא ליחרוך איניש תרי שיבולי בהדי הדדי, דילמא נפקי מיא מהאי ובלע אידך, ואתיא לידי חימוץ. - אמר ליה רבא: אי הכי - אפילו חדא נמי, {{הל"מ-גמרא-ראש|דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא! }}אלא אמר רבא: {{שוליים|א}}מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין {{הל"מ-ריף-ראש|וקיימא לן כרבא}}. {{הל"מ-רק-גמרא|והדר ביה אביי מההיא, דכל אגב מדלייהו לא מחמצי. דאמר אביי: האי חצבא דאבישנא, סחיפא - שרי, זקיפא - אסור. רבא אמר: אפילו זקיפא נמי שרי, מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין. }} תנו רבנן: {{שוליים|ב}}אין לותתין שעורין בפסח, ואם לתת, נתבקעו - אסורות, לא נתבקעו - מותרות, רבי יוסי אומר: שורן בחומץ וחומץ צומתן. אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: {{שוליים|ג}}לא נתבקעו ממש, אלא כל שאילו מניחן על פי חבית והן נתבקעות מאיליהן{{הל"מ-רק-ראש| ר"ת גרס ע"פ האבוב}}. ושמואל אמר: נתבקעו ממש. עבד שמואל עובדא בדורא דבי בר חשו נתבקעו ממש {{הל"מ-ריף-ראש|ואנן כיון דלא איפסיקא בהאי מילתא הילכתא בהדיא לא כמר עוקבא ולא כשמואל עבדינן לחומרא כמר עוקבא דהויא לה ספיקא דאורייתא וספיקא דאורייתא לחומרא והני מילי לענין מיכלינהו להנהו שערי בעינייהו אבל אי משתכחי בהדי בישולא ולא נתבקעו כיון דאיסור תערובת חמץ במשהו דרבנן היא לא אסרינן ליה לההוא בישולא דמשתכחי ביה תרי ותלת שערי אלא אם כן נתבקעו כשמואל משום דהויא ליה ספיקא דרבנן וספיקא דרבנן לקולא ויש אומרים דהלכה כשמואל דמר עוקבא תלמיד דשמואל [מועד - קטן ט"ז ע"ב] הוה וקיימא לן דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ועוד דהא עבד ליה שמואל עובדא ואי לאו דקים ליה דהכי הלכתא לא עביד בה עובדא. }} {{הל"מ-רק-ראש|ונ"ל דכ"ש אם נמצאת בעיסה או במצה לאחר אפייתה שמותרת אם לא נתבקעו ואפילו אם נתבקעו נראה לי דשרי דנתבקע לאו חמץ גמור הוא אלא קרוב להחמיץ. מדקאמר ר' יוסי שורן בחומץ וחומץ צומתן וחטה זו בקמח היתה ודבר ידוע שהחטה שהיא קשה אינו ממהרת להחמיץ כמו העיסה וכיון שהעיסה לא החמיצה כל שכן החטה. ולא חיישינן שמא היתה החטה במים לפי שרגילין ישראל לשמור יפה המים השמורים לשום מצה מחימוץ. וראיתי קצת מן המורים שאסרו אותה מצה ויש שאסרו כל המצות הנאפות בתנור עמה. ולא נהירא לי דאפילו אם היתה החטה חמץ למה תאסור כל המצות דהא דאמרינן חמץ במשהו היינו דוקא ע"י בישול שמתפשט החמץ בכל הקדירה וכל היכא דשאר איסורין אוסרין בנתינת טעם חמץ אוסר במשהו. אבל כזית חלב שנמצא בחררה אחת דבר ידוע הוא שאין איסור החלב מפעפע בכל החררה דאפייה לא הוי כבישול להתפשט הטעם בכל החררה אלא כדי קליפה או כדי נטילה כדאמרינן (לקמן דף עה ב) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו נוטל את מקומו וכ"ש חטה אחת שאין יכולה בפליטתה להתפשט בכל המצה. וכן כתב ה"ר אליעזר ממי"ץ ואם נמצאת חטה על בשר מלוח או על בשר צלי או בתוך מצה רותחת חותך מקום פעפועו לפי אומד הדעת ואם ביום טוב אחרון של פסח מותר להשהותו עד אחר הפסח שהרי הוא ספק יום טוב ספק חול וכן יש בתשובות עד כאן‍‍:}} {{הל"מ-רק-ראש|כתב בספר הרוקח [סימן רפ"א ע"ש] חטה שנמאת בתרנגולת מלוחה ונמלחו עמה תרנגולת אחרות ושאלוני ולא אסרתי כי אם אותה שנמצאת עליה החטה כי נתרככה וחמץ במשהו. והוא הדין אם צלו תרנגולות הרבה בשפוד אחד ונמצאת חטה באחת מהן היא אסורה ושאר מותרות עד כאן. ואין דבריו נראין מה שאסר כל התרנגולת מלוחה שנמצאת בה החטה אלא כאשר כתב ה"ר אליעזר ממי"ץ שנוטל מקום פעפועו. אבל בתרנגולת צלויה שנמצאת בתוכה חטה בזה נראין דבריו שכולה אסורה לפי שכשמהפכין השפוד מתפשט הטעם בכל התרנגולת. ואם היה מעשה בא לידי הייתי אוסר כל התרנגולת שבשפוד הנוגעות זו בזו כי ע"י הפוך השפוד מתפשט מזו לזו וכי היכי דבשאר איסורין אם היה באיסור כדי ליתן טעם בכולן היינו אוסרין כולן הוא הדין נמי חמץ במשהו. אמר רבא בעל נפש לא ילתות כלומר מי שמדקדק עליו במצות לא ילתות ואפי' חיטין דשרירין:}} {{הל"מ-רק-ראש|אמר רב נחמן מאן דציית ליה לאבא אכיל נהמא דעיפושא. דבי רב כהנא לתתי דבי רבה בר רב הונא לתתי. והאידא שדרו ממתיבתא שאין אנו בקיאין בלתיתה הלכך לא שריא לן למילתתה. וחליטא ליכא בזמן הזה מאן דידע למיחלט הלכך אסור: }} אמר רבה רב: {{שוליים|ד}}בעל נפש לא ילתות{{הל"מ-רק-ריף| כלומר מי שמדקדק עצמו במצות לא ילתות אפי' חיטי דשרירן}}{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי איריא בעל נפש? אפילו כולי עלמא נמי, דהא תניא: אין לותתין שעורין בפסח! - הכי קאמר: בעל נפש - אפילו חיטין דשרירי לא ילתות. - }}אמר ליה רב נחמן: מאן דציית ליה לאבא אכיל נהמא דעיפושא{{הל"מ-רק-ריף| בחובשיהו}}. דהא בי רב הונא לתתי, ובי רבא בר אבין אבוה לתתי{{הל"מ-רק-ריף| והאידנא שדרו ממתיבתא דאין אנו בקיאין ללתות הילכך לא שרי לן למילתת וחליטה נמי ליכא בזמן הזה מאן דידע למיחלט הילכך אסור:}}{{הל"מ-רק-גמרא|. ורבא אמר: אסור ללתות. - אלא הא דתניא אין לותתין שעורין בפסח שעורין הוא - דלא, הא חיטי - שרי! - לא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא חיטין, כיון דאית ביה ציריא - עיילי בהו מיא, אבל שערי דשיעי - אימא שפיר דמי, קא משמע לן. הדר אמר רבא: מותר ללתות, דתניא: יוצאין בפת נקיה והדראה, ואי אפשר נקיה בלא לתיתה. איתיביה רב פפא לרבא: הקמחין והסלתות של נכרים, של כפרים - טהורים, ושל כרכין - טמאין. דכפרים מאי טעמא? לאו משום דלא לתתי, וקא קרי ליה סולת! - תרגומא אקמחא. בתר דנפיק אמר: מאי טעמא לא אימא ליה מהא; דאמר רבי זירא אמר רב ירמיה אמר שמואל: חיטין של מנחות - אין לותתין אותם, וקא קרי להו סולת! הדר אמר רבא: מצוה ללתות, שנאמר ושמרתם את המצות אי לא דבעי לתיתה - שימור למאי? אי שימור דלישה - שימור דלישה לאו שימור הוא, }}{{הל"מ-גמרא-ראש|דאמר רב הונא: בצקות של נכרים אדם ממלא כריסו מהן, ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה. }}{{הל"מ-רק-ראש|פי' רש"י שמכיר שלא החמיצה שאין שם לא קרני חגבים ולא הכסיפו פניו. יש תמהים על פרש"י דלא מסתבר להקל כולי האי להתיר בצק שלש הנכרי שלא בפנינו דחיישינן שמא לשו בחימוץ ומפרשינן כגון בצקות של נכרי שלשו הנכרי בפנינו. ולא נהירא לי דא"כ הוי ליה למימר קמח של נכרים שלשו בפנינו. הלכך נראה לי לפרש כפרש"י דכיון שאין אנו רואין בו לא שיאור ולא סידוק מותר. ואפילו הכי לא הדר ביה רבא דאמר להו רבא להנהו דמהפכי כיפי פי' עומרים הפיכו לשם מצוה. כלומר אפילו שנדחו דברי רבא דהוה בעי למימר דשימור דלישה לאו שימור הוא אפילו הכי לא הדר ביה ומחמיר על עצמו היה לשמור מצה של מצוה משעת קצירה. וכן משמע דחומרא בעלמא הוא מדקאמר מר בריה דרבינא מנקטא ליה אימיה בארבי משמע דאיהו לבד היה מחמיר וכל שאר החכמים לא נהגו כן. וכן מדקאמר רב הונא בצקות של נכרי וכו' ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה משום דלא עביד ליה שימור משעת לישה משמע הא אם לקח קמח מן הנכרי ולש אותו אין צריך לאכול כזית מצה באחרונה ונהגו באשכנז וצרפת לשומרן ‍משעת טחינה לפי שאז מקריבין אותן אל המים שטוחנן ברחים של מים. רב אלפס כתב }}{{הל"מ-ריף-ראש|ומיבעי ליה לנטורי קמחא דפסחא משעת קצירה דכתיב ושמרתם את המצות.}}{{הל"מ-רק-ראש| ובשאלתות [פ' צו סי' ע"ה] כתב לא נפק אינש ידי חובתו אלא במצה דמינטר ליה מחימוץ מן דנפלה מיא עילויה והיכא דאמטינהו לחיטין נכרי חרש שוטה וקטן לא נפיק ידי חובתו. אי נמי לשה לעיסה נכרי חרש שוטה וקטן דלאו בני שימור אינון ואף על פי דאפייה ישראל בר דיעה ועביד בהו שימור בשעת אפייה לא נפיק ידי חובתיה. ורב כהן צדק ז"ל כתב לצאת ידי חובה בלילה הראשונה אינה אלא במצה שאפאה ישראל לשם מצה שנאמר ושמרתם את המצות עד שתהא משומרת לשם מצה. ורב האי גאון ז"ל כתב מצה שאפאה נכרי לפני ישראל על ידי שימור כתקונה מותרת לישראל לאוכלה. ובעלי מעשה וחסידים והתמימים מחמירין על עצמן כגאונים המחמירין ולשין ואופין בעצמן כההיא דאמרינן מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה}} {{הל"מ-רק-גמרא|באחרונה - אין, בראשונה - לא. מאי טעמא - משום דלא עבד בהו שימור. ולעביד ליה שימור מאפיה ואילך! אלא לאו שמע מינה - שימור מעיקרא בעינן. - וממאי? דילמא שאני התם, דבעידנא דנחית לשימור - לא עבד לה שימור. אבל היכא דבעידנא דנחית לשימור עביד לה שימור - הכי נמי דשימור דלישה הוי שימור. ואפילו הכי לא הדר ביה רבא, }} {{הל"מ-רק-גמרא|דאמר להו }}{{הל"מ-רק-ריף|ואמר להו רבא }}להנהו דמהפכי כיפי: כי מהפכיתו - הפיכו לשום מצוה{{הל"מ-רק-ריף| כלומר הזהרו בהן שלא יבא עליהם מים פירוש כיפי עמרים:}}. {{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|אלמא קסבר: שימור מעיקרא - מתחלתו ועד סופו בעינן. מר בריה דרבינא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''תרתי חיטי''' - גרעיני חיטין אלא חדא חדא חיטתא: '''דילמא אתיא חדא ויתבה בציריא דחברתה''' - בסדק של חברתה: '''דיקולא דמיא''' - רתיחת המים: '''ציריא''' - סדק כמו טייליא חריפא דמצרי זיקי דמסכת ע"ז (דף ל.): '''אי הכא אפילו חדא''' - שבולתא נמי לא ליחרוך: '''דילמא נפקי מיא''' - מחיטי דברישא חדא ובלעי חטים דאידך רישא: '''ה"ג והדר ביה אביי דכל אגב מדלייהו לא מחמעי''' - כל דרך נפילתם לא מחמעי: '''חצבא דאבישונא''' - כד שמייבשין בתוכו קליות בתנור: '''סחיפא שרי''' - אם פיו כפוי למטה שהיו המים הנפלטין מן הקלי על ידי חום האור זבין ויוצאין לחוץ שרי: '''זקיפא''' - שיהא זוקף כדרכו אסור שהמים נפלטין וחוזרין ונבלעין ומדאמר אביי סחיפא שרי משום דדייבי אבראי שמע מינה הדר ביה ממאי דאמר לעיל לא ליחרוך איניש תרתי שיבלי דהני נמי דייבי מיא ושרקי ונפלי ולא מיבלעי באידך: '''נתבקעו''' - מחמת הניפוח שמחמת המים אסורות דודאי ממהרות להחמיץ: '''שורן בחומץ''' - אם רואה שנופחות שורן בחומץ: '''וחומץ צומתן''' - אשטריינ"ב {{קטן|(אישטריינ"ט: מְצַמֵּק)}} בלע"ז ואינו מניחן להחמיץ: '''והן מתבקעות מאיליהן''' - שאינן יכולות לעמוד מפני ריח היין: '''בדורא דבי בר חשו''' - בכפר של אותו האיש: '''נתבקעו ממש''' - כלומר דאין אסורות אלא נתבקעו ממש ואותן לא מבוקעות ממש היו והתירן: אמר רבה גרסינן: '''בעל נפש''' - חסיד: '''הכי קאמר אפילו חיטי''' - שהן קשין משעורין ואין ממהרין להחמיץ בעל נפש לא ילתות אבל דלאו בעל נפש דלא מחמיר על נפשיה כולי האי: '''דשרירן''' - קשים: '''לאבא''' - רבה הכי קרי ליה לשון רבנות: '''מאן דצאית ליה לאבא יאכל לחם עיפושא''' - כלומר לא תהא סולתן נקיה: '''דהא בי רב הונא לתתי''' - כולה רב נחמן אמר לה: '''ורבא אמר אסור ללתות''' - לכולי עלמא: '''דשיען''' - שחלקין הן: '''והדראה''' - קיבר: '''של כפרים טהורים''' - לפי שאין מקפידין על סולתן לעשותן נקיה כל כך ולא לתתי לחיטי דידהו ונמצא שלא הוכשרו וקא קרי להו סולת אלמא אפשר לנקיה בלא לתיתה: '''בתר דנפק''' - רבא מבי מדרשא: '''אמר''' - רב פפא נצטער בעצמו מדוע לא נזכרתי להשיב לו מהא דאמר ר' ירמיה כו': '''ואי לאו''' - לתיתה דעכשיו בעי שימור שלא יחמיצו שימור למה לי: '''לאו שימור הוא''' - אי לא עבד ליה שימור מקמי הכי: דאמר רב הונא גרסינן: '''בצקות של נכרים''' - שמכיר בהן שלא החמיצו שאין שם לא קרני חגבים ולא הכסיפו פניו דהוא הוי סימן סידוק וסימן שיאור כדלקמן: '''שיאכל כזית מצה באחרונה''' - דבהא לא נפיק ידי חובת מצה משום דלא הוי לה שימור לשם מצה ואף על פי שאנו רואין שאין כאן חימוץ ומיהו למצה של מצוה שימור לשמה בעינן: '''באחרונה''' - היא מצות אכילתה שעם הפסח היא חובת אכילתה דכתיב קרא ([[שמות יב]]) על מצות ומרורים יאכלוהו ופסח נאכל על השובע כדתנן (לקמן דף קיט:) אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן: '''בראשונה לא''' - כלומר באכילה ראשונה שאכל מבצקות של נכרים לא נפיק: הכי גרסינן מאי טעמא דלא עבד לה שימור ולא גרסינן אי נימא דהא ודאי טעמא משום הכי הוא: '''מאפייה ואילך''' - משמע משמתקנה לאפייה כגון עריכתה וקיטוף שלה ונתינתה לתנור: '''וממאי דילמא''' - לעולם שימור דלישה שימור הוא ואע"ג דלא איצטריך שימור מקמי הכי והכא מאי טעמא לא נפיק משום דמשעת נתינת מים לקמח שזה דבר המחמצת הויא צריכה שימור וזו לא נעשה לה שימור מההיא עידנא דנחית לתורת שימור דהיינו מנתינת מים: '''ואפילו הכי''' - דלא אשכח רבא סייעתא למילתיה לא הדר ביה ממאי דאמר בעינן שימור קודם לישה: '''מהפכי כיפי''' - העמרין וקושרין את העמרים בימות הקציר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>(ה"ג ר"ח): [[File:תוס פסחים 2 מ א כל שאילו מניחן על פי אבוב של קלאים והם מתבקעות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_א_כל שאילו מניחן על פי אבוב של קלאים והם מתבקעות]] ''' כל''' שאילו מניחן על פי אבוב של קלאים והם מתבקעות. פירוש כלי שבעלי קליות עושין בו קליות והוא מנוקב כדאמרינן בפרק ר' ישמעאל {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|סו|א}} מניחין בתוך אבוב של קלאים כדי שתגמור האור בכולו והם מתבקעות מכח האור וכן מצא ר"י בספר ישן בשם רבינו תם: [[File:תוס פסחים 2 מ א תרגומא אקמחים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_א_תרגומא אקמחים]] ''' תרגומא''' אקמחים. תימה השתא אמאי תני סלתות ויש לומר דלצדדין קתני: [[File:תוס פסחים 2 מ א כי מהפכיתו כיפי הפכיתו לשם מצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_א_כי מהפכיתו כיפי הפכיתו לשם מצה]] ''' כי''' מהפכיתו כיפי הפכיתו לשם מצה. וא"ת כיון דסבירא ליה דבעי שימור בשעת היפוך אם כן היכי מוכח דמצוה ללתות דילמא לאו מצוה היא אלא דצריך שימור מתחלתו ועד סופו ויש לומר דעיקר שימור כדי שלא תחמיץ וסבר רבא אי לאו שיש שימור מחמץ בשעה שהוא עדיין דגן כגון לתיתה לא היה מצריך שימור בשעת בי דרי מתחילת הדגון:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מ א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מ|א}} lmra7yuf8ihd4u3i1tn3ntnhymyoydx 106 1728733 3020452 2939087 2026-06-17T12:23:31Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020452 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מ|ב|מ א|מא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מ עמוד ב] מנקטא ליה אימיה בארבי. }} ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא, שריא רבא לזבוני לנכרים. איתיביה רבה בר ליואי לרבא: {{שוליים|א}}בגד שאבד בו כלאים - הרי זה לא ימכרנו לנכרי, ולא יעשה בו מרדעת לחמור, אבל עושין אותו תכריכין למת. לנכרי מאי טעמא לא - לאו משום דהדר מזבין לישראל? - הדר אמר רבא: {{שוליים|ב}}לזבינהו קבא קבא לישראל, כי היכי דכליא קמי פיסחא. {{הל"מ-רק-ראש|והקשה רבינו אפרים ז"ל אמאי אסרינהו להנהו חיטי והרי לא נתבקעו ותירץ לתיתה דעסיק בהו בחיטי לא אתו לידי חימוץ עד שנתבקעו אבל הנך חיטי דשיעי כיון דמינח נייחו אתו לידי חימוץ‍: }} תנו רבנן: אין מוללין את הקדירה בפסח, והרוצה שימלול - נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ. ויש אומרים: אף נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח. מאן יש אומרים? - אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתנן: {{שוליים|ג}}האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן לתוך הקערה או לתוך ה{{הל"מ-רק-גמרא|תמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. - ונוקמה כרבי יוסי, (דתנן), +מסורת הש"ס: [דתניא]+ רבי יוסי אומר: שורן בחומץ, וחומץ צומתן! - כי אשמעינן ליה לרבי יוסי - הני מילי דאיתיה בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. }}עולא אמר: {{שוליים|ד}}אחד זה ואחד זה אסור, משום לך לך אמרינן נזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב{{הל"מ-רק-ריף| וכן הלכתא}}{{הל"מ-רק-גמרא|. רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|לממחה קדירה בחסיסי. אמר רבא: איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי? איכא דאמרי: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אבל בחסיסי שרי דהא }}רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי. {{הל"מ-ריף-ראש|פירוש חסיסי מצה אפויה שטוחנין אותה ומבשלין אותה במים ומוללין בה את הקדרות}}:{{הל"מ-רק-ראש| ובערוך פירש קמח של עדשים שאינו בא לידי חמוץ ולא חיישינן דילמא אתי לאיחלופי בשאר קמח:}} משנה. אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל, ואם נתן - יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר. {{שוליים|ו}}אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות, {{שוליים|ז}}אבל סכין ומטבילין אותו בהן. מי תשמישו של נחתום ישפכו, מפני שהן מחמיצין. {{הל"מ-רק-ראש|ההיא דאין נותנין את הקמח וכו' מיירי שיש מעט מים מעורב בהן אבל בלא מים מי פירות אין מחמיצין:}} גמרא. אמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך חרוסת - דברי הכל ישרף מיד.{{הל"מ-רק-גמרא| ותניא נמי הכי: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין נותנין קמח לתוך החרוסת, ואם נתן - ישרף מיד. לתוך החרדל, רבי מאיר אומר: ישרף מיד, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-גמרא-ראש|וחכמים אומרים: יאכל מיד. אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מנקטא לה אימיה''' - חיטין מתחלת קציר לצורך הפסח ועבדא להו שימור מעיקרא: '''בארבי''' - מלא עריבה או עריבות הרבה ומצניעתן לבדם לצורך הפסח: '''חישתא''' - שם הנהר. טבעה קודם הפסח והיו בה חיטין: '''שאבד בו כלאים''' - שנארג בו חוט של כלאים ואינו ניכר: '''הרי זה לא ימכרנו לנכרי''' - דהואיל ואין כלאים שבו ניכרים אתי לזבוניה האי נכרי לישראל ולביש להו ישראל ולאו אדעתיה: '''ולא יעשנו מרדעת''' - דילמא הדר שקיל ליה מהתם ותופרו באחד מבגדיו: '''אבל עושה אותו תכריכין למת''' - דמהתם תו לא שקיל ליה דבגדי המת אסורין בהנאה ומת אין מצות נוהגות בו דכתי' במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות (שבת ל.) והני חיטי כיון דלא מינכר חימוץ דידהו אתי האי נכרי והדר מזבין להו לישראל: '''קבא קבא''' - קב לזה וקב לזה ולא הרבה לאיש אחד: '''מוללן''' - בקמח קרי מלילה כשנותנין קמח לתבשיל: '''ואחר כך נותן את החומץ''' - דאין החומץ מניחו להחמיץ לפי שמבשלו: '''ויש אומרים אף נותן חומץ תחלה''' - דאף על גב דחומץ כבר מעורב בתבשיל הוא מבשל את הניתן בתוכו: '''שהעבירן מעל האור''' - מרותחין ערב שבת עם חשיכה: '''לא יתן לתוכן תבלין''' - דכלי ראשון מבשל ונמצא מבשל תבלין בשבת: '''לתוך הקערה''' - דכלי שני אינו מבשל: '''לכל הוא נותן''' - לכל מיני מאכל הוא נותן תבלין בכלי שני חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שהחומץ מבשלן ואע"ג שקדם: '''הני מילי בעיניה''' - כשהחומץ בעין אבל כשהוא מעורב בתבשיל אין כחו חזק: '''אחד זה ואחד זה''' - בין חומץ תחלה בין חומץ בסוף אסור: '''לבורדקאי''' - נחתומין: '''בחסיסי''' - קמחא דאבשונא: בדוכתא דשכיחי עבדי כגון בי ריש גלותא שהעבדים מזלזלין בדבר איסור יותר ויותר: '''מתני' חרוסת''' - אייגרו"ס {{קטן|(איגרו"ם: חמיצוּת (מאכל שיש בו טעם חמוץ))}} ויש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר ורגילים לתת בו קמח וכל דבר שמקהה את טעמו וקמח לאחר זמן מחמיץ ומקהה את הטעם: '''אין מבשלין''' - דכתיב ([[שמות יב]]) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל וגו': '''לא במשקין''' - אע"ג דכתיב במים וטעמא מפרש בגמרא: '''סכין''' - בשעת צלייתו: '''ומטבילין''' - בשעת אכילתו: '''מי תשמישו של נחתום''' - שמצנן בו ידיו בשעה שהוא עורך ומקטף את המצה ישפכו: '''גמ' מחלוקת''' - דשרי ליה תנא קמא לאוכלו מיד בנותן לתוך החרדל לפי שהוא חזק ואין מניחה מהר להחמיץ:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מ ב לא יעשנו מרדעת לחמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_לא יעשנו מרדעת לחמור]] '''לא''' יעשנו מרדעת לחמור. אומר ר"י דדוקא בכלאים אבודים אסור לעשות מהן מרדעת שמא יעשנו טלאי על בגדו ולא יזהר נמי שלא יגע בבשרו אבל בכלאים ידועים שרי כדאמרי' במסכת כלאים (פ"ט מ"ד) מרדעת החמור אין בה משום כלאים ומותר לעשות מהן כר וכסת ובלבד שלא יגע בבשר אע"ג דאמרינן בפ"ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} אפי' עשר מצעות זו על גב זו אסור שמא תכרך לו נימא על בשרו שמא כר וכסת ומרדעת אין רגילין ליכרך כל כך: ''' אבל''' עושהו תכריכין למת. וא"ת והא איכא לועג לרש וגו' ובפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מא|א}} אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית (אמר רב) ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה וההיא שעתא ודאי רמינן ליה משום לועג לרש ומהאי טעמא נמי לא יעשה כלאים למת ואומר ר"ת דציצית שקולה כנגד כל המצות לכך איכא לועג לרש טפי כדאמרינן בהתכלת (שם דף מג:) וזכרתם את כל מצות ה' מלמד ששקולה ציצית כנגד כל המצות והא דאמר בפ' מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|יח|א}} רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות הוי שדיא תכלת דרבי יונתן אמר ליה ר' חייא דלייה שלא יאמרו למחר באים אצלנו והיום מלעיגים אותנו ואף על גב דמתים נמי יש להם ציצית אומר ר"ת דמכל מקום שייך בהן ליעוג לפי שמראין עצמן כמצווין במצות והן אינן מצווין ואינו דומה מצווה ועושה למי שאין מצווה ועושה ומה שמסירים בזמן הזה מטליתות של מתים סומכין אהא דתניא ב[[מסכת שמחות]] ([[מסכת שמחות יב|פי"ב]]) {{צ|אבא שאול בן בטנית ציווה לבניו קברוהו תחת מרגלותיו של אבא והתירו תכלת מפליוני}} ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו, דבפרק בתרא דמגילה ([[מגילה לא ב|דף לא:]]) אמרי' {{צ|ראש חודש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם}} - דהיינו "חזון ישעיה", ואנו מפטירין [[הפטרת ראש חודש|השמים כסאי]]. וכן הוא בפסיקתא ובפר' ויחל אנו קורין בתענית שלנו אע"ג ד[[משנה מגילה ג ו|תנן במגילה]] (גם זה שם) שקורין בתענית בקללות וברכות ואנן סומכין על [[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יז|מס' סופרים (פי"ז ה"ז)]]: ''' האילפס''' והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין. מכאן אין להוכיח דעירוי ככלי שני מדלא אשמעינן רבותא שלא יערה על הקערה שהתבלין בתוכה דאדרבה דוק מסיפא איפכא דקתני אבל נותן הוא לתוך הקערה ולא קתני אבל מערה על הקערה שיש בה תבלין ונראה דאפילו שמואל דאית ליה תתאה גבר ותניא בכיצד צולין (לקמן דף עו.) כוותיה אפ"ה מבשל העירוי כדי קליפה דאמר התם תניא כוותיה דשמואל חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח ואם עירו רותחין על התרנגולת צריך קליפה וכלי שנשתמשו בכלי ראשון לא יוכל להגעילו ע"י עירוי דאין מבשל אלא כדי קליפה והוא בלע יותר מכדי קליפה והא דאמרינן בפרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מב|א}} דשרי חם לתוך צונן יש לומר כיון שאינו מבשל אלא כדי קליפה הואיל והצונן של מטה מים שהוא דבר המתערב אינו יכול להתבשל מחמת צנינות המים אבל דבר שאינו מתערב לא ובשילהי ע"ז (דף עו.) אמר מר עוקבא זבן יורה מנכרי ואהדר ליה גדנפא וכו' ומסיק כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות ואי עירוי ככלי ראשון הוא מאי איריא משום דבלע בניצוצות אפילו בלע בליעה גמורה פליט בניצוצות דהיינו עירוי אלא ודאי לא בשיל אלא כדי קליפה והא דתנן בפרק חבית {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קמה|ב}} כל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת וכו' צריך לאוקמא בכלי שני דבכלי ראשון אפילו הדחה אסורה וקשה דקתני דוקא מדיחין אבל שורין לא והכא גבי תבלין קתני אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי דהיינו אפילו שורין ואומר ר"י דהתם מיירי במידי דבר בישול וכששורין אותו אפילו בכלי שני מיחזי כמבשל אבל תבלין עשויין למתק הקדירה ולא מיחזי כמבשל ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אומר אסור דעירוי ככלי ראשון הוא חיליה דר' יונה מן הדא וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר א' שבישל בו וא' שעירה לתוכו רותח ודחי ר' אסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מבשל התיב ר' אסי בר בון והתניא אף בכלי נחשת כך אית לך למימר כלי נחשת בלע בתמיה: ''' רבא''' מחו ליה קידרא בחסיסי. פ"ה קימחא דאבישונא וקשה דהא לעיל (דף לט:) אסרינן וליכא מאן דפליג ונראה לר"י כדפירש בערוך בחסיסי קמח של עדשים דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מ|ב}} o6bdddacfgc6qy3hdk42rll53u6cidp 3020462 3020452 2026-06-17T12:43:02Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020462 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מ|ב|מ א|מא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מ עמוד ב] מנקטא ליה אימיה בארבי. }} ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא, שריא רבא לזבוני לנכרים. איתיביה רבה בר ליואי לרבא: {{שוליים|א}}בגד שאבד בו כלאים - הרי זה לא ימכרנו לנכרי, ולא יעשה בו מרדעת לחמור, אבל עושין אותו תכריכין למת. לנכרי מאי טעמא לא - לאו משום דהדר מזבין לישראל? - הדר אמר רבא: {{שוליים|ב}}לזבינהו קבא קבא לישראל, כי היכי דכליא קמי פיסחא. {{הל"מ-רק-ראש|והקשה רבינו אפרים ז"ל אמאי אסרינהו להנהו חיטי והרי לא נתבקעו ותירץ לתיתה דעסיק בהו בחיטי לא אתו לידי חימוץ עד שנתבקעו אבל הנך חיטי דשיעי כיון דמינח נייחו אתו לידי חימוץ‍: }} תנו רבנן: אין מוללין את הקדירה בפסח, והרוצה שימלול - נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ. ויש אומרים: אף נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח. מאן יש אומרים? - אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתנן: {{שוליים|ג}}האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן לתוך הקערה או לתוך ה{{הל"מ-רק-גמרא|תמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. - ונוקמה כרבי יוסי, (דתנן), +מסורת הש"ס: [דתניא]+ רבי יוסי אומר: שורן בחומץ, וחומץ צומתן! - כי אשמעינן ליה לרבי יוסי - הני מילי דאיתיה בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. }}עולא אמר: {{שוליים|ד}}אחד זה ואחד זה אסור, משום לך לך אמרינן נזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב{{הל"מ-רק-ריף| וכן הלכתא}}{{הל"מ-רק-גמרא|. רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|לממחה קדירה בחסיסי. אמר רבא: איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי? איכא דאמרי: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אבל בחסיסי שרי דהא }}רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי. {{הל"מ-ריף-ראש|פירוש חסיסי מצה אפויה שטוחנין אותה ומבשלין אותה במים ומוללין בה את הקדרות}}:{{הל"מ-רק-ראש| ובערוך פירש קמח של עדשים שאינו בא לידי חמוץ ולא חיישינן דילמא אתי לאיחלופי בשאר קמח:}} משנה. אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל, ואם נתן - יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר. {{שוליים|ו}}אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות, {{שוליים|ז}}אבל סכין ומטבילין אותו בהן. מי תשמישו של נחתום ישפכו, מפני שהן מחמיצין. {{הל"מ-רק-ראש|ההיא דאין נותנין את הקמח וכו' מיירי שיש מעט מים מעורב בהן אבל בלא מים מי פירות אין מחמיצין:}} גמרא. אמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך חרוסת - דברי הכל ישרף מיד.{{הל"מ-רק-גמרא| ותניא נמי הכי: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין נותנין קמח לתוך החרוסת, ואם נתן - ישרף מיד. לתוך החרדל, רבי מאיר אומר: ישרף מיד, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-גמרא-ראש|וחכמים אומרים: יאכל מיד. אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מנקטא לה אימיה''' - חיטין מתחלת קציר לצורך הפסח ועבדא להו שימור מעיקרא: '''בארבי''' - מלא עריבה או עריבות הרבה ומצניעתן לבדם לצורך הפסח: '''חישתא''' - שם הנהר. טבעה קודם הפסח והיו בה חיטין: '''שאבד בו כלאים''' - שנארג בו חוט של כלאים ואינו ניכר: '''הרי זה לא ימכרנו לנכרי''' - דהואיל ואין כלאים שבו ניכרים אתי לזבוניה האי נכרי לישראל ולביש להו ישראל ולאו אדעתיה: '''ולא יעשנו מרדעת''' - דילמא הדר שקיל ליה מהתם ותופרו באחד מבגדיו: '''אבל עושה אותו תכריכין למת''' - דמהתם תו לא שקיל ליה דבגדי המת אסורין בהנאה ומת אין מצות נוהגות בו דכתי' במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות (שבת ל.) והני חיטי כיון דלא מינכר חימוץ דידהו אתי האי נכרי והדר מזבין להו לישראל: '''קבא קבא''' - קב לזה וקב לזה ולא הרבה לאיש אחד: '''מוללן''' - בקמח קרי מלילה כשנותנין קמח לתבשיל: '''ואחר כך נותן את החומץ''' - דאין החומץ מניחו להחמיץ לפי שמבשלו: '''ויש אומרים אף נותן חומץ תחלה''' - דאף על גב דחומץ כבר מעורב בתבשיל הוא מבשל את הניתן בתוכו: '''שהעבירן מעל האור''' - מרותחין ערב שבת עם חשיכה: '''לא יתן לתוכן תבלין''' - דכלי ראשון מבשל ונמצא מבשל תבלין בשבת: '''לתוך הקערה''' - דכלי שני אינו מבשל: '''לכל הוא נותן''' - לכל מיני מאכל הוא נותן תבלין בכלי שני חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שהחומץ מבשלן ואע"ג שקדם: '''הני מילי בעיניה''' - כשהחומץ בעין אבל כשהוא מעורב בתבשיל אין כחו חזק: '''אחד זה ואחד זה''' - בין חומץ תחלה בין חומץ בסוף אסור: '''לבורדקאי''' - נחתומין: '''בחסיסי''' - קמחא דאבשונא: בדוכתא דשכיחי עבדי כגון בי ריש גלותא שהעבדים מזלזלין בדבר איסור יותר ויותר: '''מתני' חרוסת''' - אייגרו"ס {{קטן|(איגרו"ם: חמיצוּת (מאכל שיש בו טעם חמוץ))}} ויש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר ורגילים לתת בו קמח וכל דבר שמקהה את טעמו וקמח לאחר זמן מחמיץ ומקהה את הטעם: '''אין מבשלין''' - דכתיב ([[שמות יב]]) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל וגו': '''לא במשקין''' - אע"ג דכתיב במים וטעמא מפרש בגמרא: '''סכין''' - בשעת צלייתו: '''ומטבילין''' - בשעת אכילתו: '''מי תשמישו של נחתום''' - שמצנן בו ידיו בשעה שהוא עורך ומקטף את המצה ישפכו: '''גמ' מחלוקת''' - דשרי ליה תנא קמא לאוכלו מיד בנותן לתוך החרדל לפי שהוא חזק ואין מניחה מהר להחמיץ:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מ ב לא יעשנו מרדעת לחמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_לא יעשנו מרדעת לחמור]] '''לא''' יעשנו מרדעת לחמור. אומר ר"י דדוקא בכלאים אבודים אסור לעשות מהן מרדעת שמא יעשנו טלאי על בגדו ולא יזהר נמי שלא יגע בבשרו אבל בכלאים ידועים שרי כדאמרי' במסכת כלאים (פ"ט מ"ד) מרדעת החמור אין בה משום כלאים ומותר לעשות מהן כר וכסת ובלבד שלא יגע בבשר אע"ג דאמרינן בפ"ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} אפי' עשר מצעות זו על גב זו אסור שמא תכרך לו נימא על בשרו שמא כר וכסת ומרדעת אין רגילין ליכרך כל כך: [[File:תוס פסחים 2 מ ב אבל עושהו תכריכין למת.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_אבל עושהו תכריכין למת]] ''' אבל''' עושהו תכריכין למת. וא"ת והא איכא לועג לרש וגו' ובפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מא|א}} אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית (אמר רב) ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה וההיא שעתא ודאי רמינן ליה משום לועג לרש ומהאי טעמא נמי לא יעשה כלאים למת ואומר ר"ת דציצית שקולה כנגד כל המצות לכך איכא לועג לרש טפי כדאמרינן בהתכלת (שם דף מג:) וזכרתם את כל מצות ה' מלמד ששקולה ציצית כנגד כל המצות והא דאמר בפ' מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|יח|א}} רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות הוי שדיא תכלת דרבי יונתן אמר ליה ר' חייא דלייה שלא יאמרו למחר באים אצלנו והיום מלעיגים אותנו ואף על גב דמתים נמי יש להם ציצית אומר ר"ת דמכל מקום שייך בהן ליעוג לפי שמראין עצמן כמצווין במצות והן אינן מצווין ואינו דומה מצווה ועושה למי שאין מצווה ועושה ומה שמסירים בזמן הזה מטליתות של מתים סומכין אהא דתניא ב[[מסכת שמחות]] ([[מסכת שמחות יב|פי"ב]]) {{צ|אבא שאול בן בטנית ציווה לבניו קברוהו תחת מרגלותיו של אבא והתירו תכלת מפליוני}} ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו, דבפרק בתרא דמגילה ([[מגילה לא ב|דף לא:]]) אמרי' {{צ|ראש חודש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם}} - דהיינו "חזון ישעיה", ואנו מפטירין [[הפטרת ראש חודש|השמים כסאי]]. וכן הוא בפסיקתא ובפר' ויחל אנו קורין בתענית שלנו אע"ג ד[[משנה מגילה ג ו|תנן במגילה]] (גם זה שם) שקורין בתענית בקללות וברכות ואנן סומכין על [[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יז|מס' סופרים (פי"ז ה"ז)]]: ''' האילפס''' והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין. מכאן אין להוכיח דעירוי ככלי שני מדלא אשמעינן רבותא שלא יערה על הקערה שהתבלין בתוכה דאדרבה דוק מסיפא איפכא דקתני אבל נותן הוא לתוך הקערה ולא קתני אבל מערה על הקערה שיש בה תבלין ונראה דאפילו שמואל דאית ליה תתאה גבר ותניא בכיצד צולין (לקמן דף עו.) כוותיה אפ"ה מבשל העירוי כדי קליפה דאמר התם תניא כוותיה דשמואל חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח ואם עירו רותחין על התרנגולת צריך קליפה וכלי שנשתמשו בכלי ראשון לא יוכל להגעילו ע"י עירוי דאין מבשל אלא כדי קליפה והוא בלע יותר מכדי קליפה והא דאמרינן בפרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מב|א}} דשרי חם לתוך צונן יש לומר כיון שאינו מבשל אלא כדי קליפה הואיל והצונן של מטה מים שהוא דבר המתערב אינו יכול להתבשל מחמת צנינות המים אבל דבר שאינו מתערב לא ובשילהי ע"ז (דף עו.) אמר מר עוקבא זבן יורה מנכרי ואהדר ליה גדנפא וכו' ומסיק כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות ואי עירוי ככלי ראשון הוא מאי איריא משום דבלע בניצוצות אפילו בלע בליעה גמורה פליט בניצוצות דהיינו עירוי אלא ודאי לא בשיל אלא כדי קליפה והא דתנן בפרק חבית {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קמה|ב}} כל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת וכו' צריך לאוקמא בכלי שני דבכלי ראשון אפילו הדחה אסורה וקשה דקתני דוקא מדיחין אבל שורין לא והכא גבי תבלין קתני אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי דהיינו אפילו שורין ואומר ר"י דהתם מיירי במידי דבר בישול וכששורין אותו אפילו בכלי שני מיחזי כמבשל אבל תבלין עשויין למתק הקדירה ולא מיחזי כמבשל ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אומר אסור דעירוי ככלי ראשון הוא חיליה דר' יונה מן הדא וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר א' שבישל בו וא' שעירה לתוכו רותח ודחי ר' אסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מבשל התיב ר' אסי בר בון והתניא אף בכלי נחשת כך אית לך למימר כלי נחשת בלע בתמיה: ''' רבא''' מחו ליה קידרא בחסיסי. פ"ה קימחא דאבישונא וקשה דהא לעיל (דף לט:) אסרינן וליכא מאן דפליג ונראה לר"י כדפירש בערוך בחסיסי קמח של עדשים דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מ|ב}} rn1d61t9r0j9z3idoyz5438p2lc7cyq 3020473 3020462 2026-06-17T14:38:48Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020473 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מ|ב|מ א|מא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מ עמוד ב] מנקטא ליה אימיה בארבי. }} ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא, שריא רבא לזבוני לנכרים. איתיביה רבה בר ליואי לרבא: {{שוליים|א}}בגד שאבד בו כלאים - הרי זה לא ימכרנו לנכרי, ולא יעשה בו מרדעת לחמור, אבל עושין אותו תכריכין למת. לנכרי מאי טעמא לא - לאו משום דהדר מזבין לישראל? - הדר אמר רבא: {{שוליים|ב}}לזבינהו קבא קבא לישראל, כי היכי דכליא קמי פיסחא. {{הל"מ-רק-ראש|והקשה רבינו אפרים ז"ל אמאי אסרינהו להנהו חיטי והרי לא נתבקעו ותירץ לתיתה דעסיק בהו בחיטי לא אתו לידי חימוץ עד שנתבקעו אבל הנך חיטי דשיעי כיון דמינח נייחו אתו לידי חימוץ‍: }} תנו רבנן: אין מוללין את הקדירה בפסח, והרוצה שימלול - נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ. ויש אומרים: אף נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח. מאן יש אומרים? - אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתנן: {{שוליים|ג}}האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן לתוך הקערה או לתוך ה{{הל"מ-רק-גמרא|תמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. - ונוקמה כרבי יוסי, (דתנן), +מסורת הש"ס: [דתניא]+ רבי יוסי אומר: שורן בחומץ, וחומץ צומתן! - כי אשמעינן ליה לרבי יוסי - הני מילי דאיתיה בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. }}עולא אמר: {{שוליים|ד}}אחד זה ואחד זה אסור, משום לך לך אמרינן נזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב{{הל"מ-רק-ריף| וכן הלכתא}}{{הל"מ-רק-גמרא|. רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|לממחה קדירה בחסיסי. אמר רבא: איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי? איכא דאמרי: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אבל בחסיסי שרי דהא }}רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי. {{הל"מ-ריף-ראש|פירוש חסיסי מצה אפויה שטוחנין אותה ומבשלין אותה במים ומוללין בה את הקדרות}}:{{הל"מ-רק-ראש| ובערוך פירש קמח של עדשים שאינו בא לידי חמוץ ולא חיישינן דילמא אתי לאיחלופי בשאר קמח:}} משנה. אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל, ואם נתן - יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר. {{שוליים|ו}}אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות, {{שוליים|ז}}אבל סכין ומטבילין אותו בהן. מי תשמישו של נחתום ישפכו, מפני שהן מחמיצין. {{הל"מ-רק-ראש|ההיא דאין נותנין את הקמח וכו' מיירי שיש מעט מים מעורב בהן אבל בלא מים מי פירות אין מחמיצין:}} גמרא. אמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך חרוסת - דברי הכל ישרף מיד.{{הל"מ-רק-גמרא| ותניא נמי הכי: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין נותנין קמח לתוך החרוסת, ואם נתן - ישרף מיד. לתוך החרדל, רבי מאיר אומר: ישרף מיד, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-גמרא-ראש|וחכמים אומרים: יאכל מיד. אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מנקטא לה אימיה''' - חיטין מתחלת קציר לצורך הפסח ועבדא להו שימור מעיקרא: '''בארבי''' - מלא עריבה או עריבות הרבה ומצניעתן לבדם לצורך הפסח: '''חישתא''' - שם הנהר. טבעה קודם הפסח והיו בה חיטין: '''שאבד בו כלאים''' - שנארג בו חוט של כלאים ואינו ניכר: '''הרי זה לא ימכרנו לנכרי''' - דהואיל ואין כלאים שבו ניכרים אתי לזבוניה האי נכרי לישראל ולביש להו ישראל ולאו אדעתיה: '''ולא יעשנו מרדעת''' - דילמא הדר שקיל ליה מהתם ותופרו באחד מבגדיו: '''אבל עושה אותו תכריכין למת''' - דמהתם תו לא שקיל ליה דבגדי המת אסורין בהנאה ומת אין מצות נוהגות בו דכתי' במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות (שבת ל.) והני חיטי כיון דלא מינכר חימוץ דידהו אתי האי נכרי והדר מזבין להו לישראל: '''קבא קבא''' - קב לזה וקב לזה ולא הרבה לאיש אחד: '''מוללן''' - בקמח קרי מלילה כשנותנין קמח לתבשיל: '''ואחר כך נותן את החומץ''' - דאין החומץ מניחו להחמיץ לפי שמבשלו: '''ויש אומרים אף נותן חומץ תחלה''' - דאף על גב דחומץ כבר מעורב בתבשיל הוא מבשל את הניתן בתוכו: '''שהעבירן מעל האור''' - מרותחין ערב שבת עם חשיכה: '''לא יתן לתוכן תבלין''' - דכלי ראשון מבשל ונמצא מבשל תבלין בשבת: '''לתוך הקערה''' - דכלי שני אינו מבשל: '''לכל הוא נותן''' - לכל מיני מאכל הוא נותן תבלין בכלי שני חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שהחומץ מבשלן ואע"ג שקדם: '''הני מילי בעיניה''' - כשהחומץ בעין אבל כשהוא מעורב בתבשיל אין כחו חזק: '''אחד זה ואחד זה''' - בין חומץ תחלה בין חומץ בסוף אסור: '''לבורדקאי''' - נחתומין: '''בחסיסי''' - קמחא דאבשונא: בדוכתא דשכיחי עבדי כגון בי ריש גלותא שהעבדים מזלזלין בדבר איסור יותר ויותר: '''מתני' חרוסת''' - אייגרו"ס {{קטן|(איגרו"ם: חמיצוּת (מאכל שיש בו טעם חמוץ))}} ויש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר ורגילים לתת בו קמח וכל דבר שמקהה את טעמו וקמח לאחר זמן מחמיץ ומקהה את הטעם: '''אין מבשלין''' - דכתיב ([[שמות יב]]) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל וגו': '''לא במשקין''' - אע"ג דכתיב במים וטעמא מפרש בגמרא: '''סכין''' - בשעת צלייתו: '''ומטבילין''' - בשעת אכילתו: '''מי תשמישו של נחתום''' - שמצנן בו ידיו בשעה שהוא עורך ומקטף את המצה ישפכו: '''גמ' מחלוקת''' - דשרי ליה תנא קמא לאוכלו מיד בנותן לתוך החרדל לפי שהוא חזק ואין מניחה מהר להחמיץ:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מ ב לא יעשנו מרדעת לחמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_לא יעשנו מרדעת לחמור]] '''לא''' יעשנו מרדעת לחמור. אומר ר"י דדוקא בכלאים אבודים אסור לעשות מהן מרדעת שמא יעשנו טלאי על בגדו ולא יזהר נמי שלא יגע בבשרו אבל בכלאים ידועים שרי כדאמרי' במסכת כלאים (פ"ט מ"ד) מרדעת החמור אין בה משום כלאים ומותר לעשות מהן כר וכסת ובלבד שלא יגע בבשר אע"ג דאמרינן בפ"ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} אפי' עשר מצעות זו על גב זו אסור שמא תכרך לו נימא על בשרו שמא כר וכסת ומרדעת אין רגילין ליכרך כל כך: [[File:תוס פסחים 2 מ ב אבל עושהו תכריכין למת.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_אבל עושהו תכריכין למת]] ''' אבל''' עושהו תכריכין למת. וא"ת והא איכא לועג לרש וגו' ובפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מא|א}} אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית (אמר רב) ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה וההיא שעתא ודאי רמינן ליה משום לועג לרש ומהאי טעמא נמי לא יעשה כלאים למת ואומר ר"ת דציצית שקולה כנגד כל המצות לכך איכא לועג לרש טפי כדאמרינן בהתכלת (שם דף מג:) וזכרתם את כל מצות ה' מלמד ששקולה ציצית כנגד כל המצות והא דאמר בפ' מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|יח|א}} רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות הוי שדיא תכלת דרבי יונתן אמר ליה ר' חייא דלייה שלא יאמרו למחר באים אצלנו והיום מלעיגים אותנו ואף על גב דמתים נמי יש להם ציצית אומר ר"ת דמכל מקום שייך בהן ליעוג לפי שמראין עצמן כמצווין במצות והן אינן מצווין ואינו דומה מצווה ועושה למי שאין מצווה ועושה ומה שמסירים בזמן הזה מטליתות של מתים סומכין אהא דתניא ב[[מסכת שמחות]] ([[מסכת שמחות יב|פי"ב]]) {{צ|אבא שאול בן בטנית ציווה לבניו קברוהו תחת מרגלותיו של אבא והתירו תכלת מפליוני}} ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו, דבפרק בתרא דמגילה ([[מגילה לא ב|דף לא:]]) אמרי' {{צ|ראש חודש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם}} - דהיינו "חזון ישעיה", ואנו מפטירין [[הפטרת ראש חודש|השמים כסאי]]. וכן הוא בפסיקתא ובפר' ויחל אנו קורין בתענית שלנו אע"ג ד[[משנה מגילה ג ו|תנן במגילה]] (גם זה שם) שקורין בתענית בקללות וברכות ואנן סומכין על [[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יז|מס' סופרים (פי"ז ה"ז)]]: [[File:תוס פסחים 2 מ ב האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין]] ''' האילפס''' והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין. מכאן אין להוכיח דעירוי ככלי שני מדלא אשמעינן רבותא שלא יערה על הקערה שהתבלין בתוכה דאדרבה דוק מסיפא איפכא דקתני אבל נותן הוא לתוך הקערה ולא קתני אבל מערה על הקערה שיש בה תבלין ונראה דאפילו שמואל דאית ליה תתאה גבר ותניא בכיצד צולין (לקמן דף עו.) כוותיה אפ"ה מבשל העירוי כדי קליפה דאמר התם תניא כוותיה דשמואל חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח ואם עירו רותחין על התרנגולת צריך קליפה וכלי שנשתמשו בכלי ראשון לא יוכל להגעילו ע"י עירוי דאין מבשל אלא כדי קליפה והוא בלע יותר מכדי קליפה והא דאמרינן בפרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מב|א}} דשרי חם לתוך צונן יש לומר כיון שאינו מבשל אלא כדי קליפה הואיל והצונן של מטה מים שהוא דבר המתערב אינו יכול להתבשל מחמת צנינות המים אבל דבר שאינו מתערב לא ובשילהי ע"ז (דף עו.) אמר מר עוקבא זבן יורה מנכרי ואהדר ליה גדנפא וכו' ומסיק כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות ואי עירוי ככלי ראשון הוא מאי איריא משום דבלע בניצוצות אפילו בלע בליעה גמורה פליט בניצוצות דהיינו עירוי אלא ודאי לא בשיל אלא כדי קליפה והא דתנן בפרק חבית {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קמה|ב}} כל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת וכו' צריך לאוקמא בכלי שני דבכלי ראשון אפילו הדחה אסורה וקשה דקתני דוקא מדיחין אבל שורין לא והכא גבי תבלין קתני אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי דהיינו אפילו שורין ואומר ר"י דהתם מיירי במידי דבר בישול וכששורין אותו אפילו בכלי שני מיחזי כמבשל אבל תבלין עשויין למתק הקדירה ולא מיחזי כמבשל ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אומר אסור דעירוי ככלי ראשון הוא חיליה דר' יונה מן הדא וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר א' שבישל בו וא' שעירה לתוכו רותח ודחי ר' אסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מבשל התיב ר' אסי בר בון והתניא אף בכלי נחשת כך אית לך למימר כלי נחשת בלע בתמיה: ''' רבא''' מחו ליה קידרא בחסיסי. פ"ה קימחא דאבישונא וקשה דהא לעיל (דף לט:) אסרינן וליכא מאן דפליג ונראה לר"י כדפירש בערוך בחסיסי קמח של עדשים דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מ|ב}} ozv4yjxc3104lid1odmta1dv7g0b3d0 3020475 3020473 2026-06-17T14:47:48Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020475 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מ|ב|מ א|מא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מ עמוד ב] מנקטא ליה אימיה בארבי. }} ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא, שריא רבא לזבוני לנכרים. איתיביה רבה בר ליואי לרבא: {{שוליים|א}}בגד שאבד בו כלאים - הרי זה לא ימכרנו לנכרי, ולא יעשה בו מרדעת לחמור, אבל עושין אותו תכריכין למת. לנכרי מאי טעמא לא - לאו משום דהדר מזבין לישראל? - הדר אמר רבא: {{שוליים|ב}}לזבינהו קבא קבא לישראל, כי היכי דכליא קמי פיסחא. {{הל"מ-רק-ראש|והקשה רבינו אפרים ז"ל אמאי אסרינהו להנהו חיטי והרי לא נתבקעו ותירץ לתיתה דעסיק בהו בחיטי לא אתו לידי חימוץ עד שנתבקעו אבל הנך חיטי דשיעי כיון דמינח נייחו אתו לידי חימוץ‍: }} תנו רבנן: אין מוללין את הקדירה בפסח, והרוצה שימלול - נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ. ויש אומרים: אף נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח. מאן יש אומרים? - אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתנן: {{שוליים|ג}}האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן לתוך הקערה או לתוך ה{{הל"מ-רק-גמרא|תמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. - ונוקמה כרבי יוסי, (דתנן), +מסורת הש"ס: [דתניא]+ רבי יוסי אומר: שורן בחומץ, וחומץ צומתן! - כי אשמעינן ליה לרבי יוסי - הני מילי דאיתיה בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. }}עולא אמר: {{שוליים|ד}}אחד זה ואחד זה אסור, משום לך לך אמרינן נזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב{{הל"מ-רק-ריף| וכן הלכתא}}{{הל"מ-רק-גמרא|. רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|לממחה קדירה בחסיסי. אמר רבא: איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי? איכא דאמרי: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אבל בחסיסי שרי דהא }}רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי. {{הל"מ-ריף-ראש|פירוש חסיסי מצה אפויה שטוחנין אותה ומבשלין אותה במים ומוללין בה את הקדרות}}:{{הל"מ-רק-ראש| ובערוך פירש קמח של עדשים שאינו בא לידי חמוץ ולא חיישינן דילמא אתי לאיחלופי בשאר קמח:}} משנה. אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל, ואם נתן - יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר. {{שוליים|ו}}אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות, {{שוליים|ז}}אבל סכין ומטבילין אותו בהן. מי תשמישו של נחתום ישפכו, מפני שהן מחמיצין. {{הל"מ-רק-ראש|ההיא דאין נותנין את הקמח וכו' מיירי שיש מעט מים מעורב בהן אבל בלא מים מי פירות אין מחמיצין:}} גמרא. אמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך חרוסת - דברי הכל ישרף מיד.{{הל"מ-רק-גמרא| ותניא נמי הכי: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין נותנין קמח לתוך החרוסת, ואם נתן - ישרף מיד. לתוך החרדל, רבי מאיר אומר: ישרף מיד, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-גמרא-ראש|וחכמים אומרים: יאכל מיד. אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מנקטא לה אימיה''' - חיטין מתחלת קציר לצורך הפסח ועבדא להו שימור מעיקרא: '''בארבי''' - מלא עריבה או עריבות הרבה ומצניעתן לבדם לצורך הפסח: '''חישתא''' - שם הנהר. טבעה קודם הפסח והיו בה חיטין: '''שאבד בו כלאים''' - שנארג בו חוט של כלאים ואינו ניכר: '''הרי זה לא ימכרנו לנכרי''' - דהואיל ואין כלאים שבו ניכרים אתי לזבוניה האי נכרי לישראל ולביש להו ישראל ולאו אדעתיה: '''ולא יעשנו מרדעת''' - דילמא הדר שקיל ליה מהתם ותופרו באחד מבגדיו: '''אבל עושה אותו תכריכין למת''' - דמהתם תו לא שקיל ליה דבגדי המת אסורין בהנאה ומת אין מצות נוהגות בו דכתי' במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות (שבת ל.) והני חיטי כיון דלא מינכר חימוץ דידהו אתי האי נכרי והדר מזבין להו לישראל: '''קבא קבא''' - קב לזה וקב לזה ולא הרבה לאיש אחד: '''מוללן''' - בקמח קרי מלילה כשנותנין קמח לתבשיל: '''ואחר כך נותן את החומץ''' - דאין החומץ מניחו להחמיץ לפי שמבשלו: '''ויש אומרים אף נותן חומץ תחלה''' - דאף על גב דחומץ כבר מעורב בתבשיל הוא מבשל את הניתן בתוכו: '''שהעבירן מעל האור''' - מרותחין ערב שבת עם חשיכה: '''לא יתן לתוכן תבלין''' - דכלי ראשון מבשל ונמצא מבשל תבלין בשבת: '''לתוך הקערה''' - דכלי שני אינו מבשל: '''לכל הוא נותן''' - לכל מיני מאכל הוא נותן תבלין בכלי שני חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שהחומץ מבשלן ואע"ג שקדם: '''הני מילי בעיניה''' - כשהחומץ בעין אבל כשהוא מעורב בתבשיל אין כחו חזק: '''אחד זה ואחד זה''' - בין חומץ תחלה בין חומץ בסוף אסור: '''לבורדקאי''' - נחתומין: '''בחסיסי''' - קמחא דאבשונא: בדוכתא דשכיחי עבדי כגון בי ריש גלותא שהעבדים מזלזלין בדבר איסור יותר ויותר: '''מתני' חרוסת''' - אייגרו"ס {{קטן|(איגרו"ם: חמיצוּת (מאכל שיש בו טעם חמוץ))}} ויש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר ורגילים לתת בו קמח וכל דבר שמקהה את טעמו וקמח לאחר זמן מחמיץ ומקהה את הטעם: '''אין מבשלין''' - דכתיב ([[שמות יב]]) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל וגו': '''לא במשקין''' - אע"ג דכתיב במים וטעמא מפרש בגמרא: '''סכין''' - בשעת צלייתו: '''ומטבילין''' - בשעת אכילתו: '''מי תשמישו של נחתום''' - שמצנן בו ידיו בשעה שהוא עורך ומקטף את המצה ישפכו: '''גמ' מחלוקת''' - דשרי ליה תנא קמא לאוכלו מיד בנותן לתוך החרדל לפי שהוא חזק ואין מניחה מהר להחמיץ:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מ ב לא יעשנו מרדעת לחמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_לא יעשנו מרדעת לחמור]] '''לא''' יעשנו מרדעת לחמור. אומר ר"י דדוקא בכלאים אבודים אסור לעשות מהן מרדעת שמא יעשנו טלאי על בגדו ולא יזהר נמי שלא יגע בבשרו אבל בכלאים ידועים שרי כדאמרי' במסכת כלאים (פ"ט מ"ד) מרדעת החמור אין בה משום כלאים ומותר לעשות מהן כר וכסת ובלבד שלא יגע בבשר אע"ג דאמרינן בפ"ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} אפי' עשר מצעות זו על גב זו אסור שמא תכרך לו נימא על בשרו שמא כר וכסת ומרדעת אין רגילין ליכרך כל כך: [[File:תוס פסחים 2 מ ב אבל עושהו תכריכין למת.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_אבל עושהו תכריכין למת]] ''' אבל''' עושהו תכריכין למת. וא"ת והא איכא לועג לרש וגו' ובפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מא|א}} אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית (אמר רב) ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה וההיא שעתא ודאי רמינן ליה משום לועג לרש ומהאי טעמא נמי לא יעשה כלאים למת ואומר ר"ת דציצית שקולה כנגד כל המצות לכך איכא לועג לרש טפי כדאמרינן בהתכלת (שם דף מג:) וזכרתם את כל מצות ה' מלמד ששקולה ציצית כנגד כל המצות והא דאמר בפ' מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|יח|א}} רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות הוי שדיא תכלת דרבי יונתן אמר ליה ר' חייא דלייה שלא יאמרו למחר באים אצלנו והיום מלעיגים אותנו ואף על גב דמתים נמי יש להם ציצית אומר ר"ת דמכל מקום שייך בהן ליעוג לפי שמראין עצמן כמצווין במצות והן אינן מצווין ואינו דומה מצווה ועושה למי שאין מצווה ועושה ומה שמסירים בזמן הזה מטליתות של מתים סומכין אהא דתניא ב[[מסכת שמחות]] ([[מסכת שמחות יב|פי"ב]]) {{צ|אבא שאול בן בטנית ציווה לבניו קברוהו תחת מרגלותיו של אבא והתירו תכלת מפליוני}} ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו, דבפרק בתרא דמגילה ([[מגילה לא ב|דף לא:]]) אמרי' {{צ|ראש חודש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם}} - דהיינו "חזון ישעיה", ואנו מפטירין [[הפטרת ראש חודש|השמים כסאי]]. וכן הוא בפסיקתא ובפר' ויחל אנו קורין בתענית שלנו אע"ג ד[[משנה מגילה ג ו|תנן במגילה]] (גם זה שם) שקורין בתענית בקללות וברכות ואנן סומכין על [[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יז|מס' סופרים (פי"ז ה"ז)]]: [[File:.תוס פסחים 2 מ ב האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין]] ''' האילפס''' והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין. מכאן אין להוכיח דעירוי ככלי שני מדלא אשמעינן רבותא שלא יערה על הקערה שהתבלין בתוכה דאדרבה דוק מסיפא איפכא דקתני אבל נותן הוא לתוך הקערה ולא קתני אבל מערה על הקערה שיש בה תבלין ונראה דאפילו שמואל דאית ליה תתאה גבר ותניא בכיצד צולין (לקמן דף עו.) כוותיה אפ"ה מבשל העירוי כדי קליפה דאמר התם תניא כוותיה דשמואל חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח ואם עירו רותחין על התרנגולת צריך קליפה וכלי שנשתמשו בכלי ראשון לא יוכל להגעילו ע"י עירוי דאין מבשל אלא כדי קליפה והוא בלע יותר מכדי קליפה והא דאמרינן בפרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מב|א}} דשרי חם לתוך צונן יש לומר כיון שאינו מבשל אלא כדי קליפה הואיל והצונן של מטה מים שהוא דבר המתערב אינו יכול להתבשל מחמת צנינות המים אבל דבר שאינו מתערב לא ובשילהי ע"ז (דף עו.) אמר מר עוקבא זבן יורה מנכרי ואהדר ליה גדנפא וכו' ומסיק כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות ואי עירוי ככלי ראשון הוא מאי איריא משום דבלע בניצוצות אפילו בלע בליעה גמורה פליט בניצוצות דהיינו עירוי אלא ודאי לא בשיל אלא כדי קליפה והא דתנן בפרק חבית {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קמה|ב}} כל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת וכו' צריך לאוקמא בכלי שני דבכלי ראשון אפילו הדחה אסורה וקשה דקתני דוקא מדיחין אבל שורין לא והכא גבי תבלין קתני אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי דהיינו אפילו שורין ואומר ר"י דהתם מיירי במידי דבר בישול וכששורין אותו אפילו בכלי שני מיחזי כמבשל אבל תבלין עשויין למתק הקדירה ולא מיחזי כמבשל ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אומר אסור דעירוי ככלי ראשון הוא חיליה דר' יונה מן הדא וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר א' שבישל בו וא' שעירה לתוכו רותח ודחי ר' אסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מבשל התיב ר' אסי בר בון והתניא אף בכלי נחשת כך אית לך למימר כלי נחשת בלע בתמיה: ''' רבא''' מחו ליה קידרא בחסיסי. פ"ה קימחא דאבישונא וקשה דהא לעיל (דף לט:) אסרינן וליכא מאן דפליג ונראה לר"י כדפירש בערוך בחסיסי קמח של עדשים דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מ|ב}} 5ezpvjfbo7p3azrrjqzenzgxw03f3k4 3020482 3020475 2026-06-17T15:02:25Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020482 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מ|ב|מ א|מא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מ עמוד ב] מנקטא ליה אימיה בארבי. }} ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא, שריא רבא לזבוני לנכרים. איתיביה רבה בר ליואי לרבא: {{שוליים|א}}בגד שאבד בו כלאים - הרי זה לא ימכרנו לנכרי, ולא יעשה בו מרדעת לחמור, אבל עושין אותו תכריכין למת. לנכרי מאי טעמא לא - לאו משום דהדר מזבין לישראל? - הדר אמר רבא: {{שוליים|ב}}לזבינהו קבא קבא לישראל, כי היכי דכליא קמי פיסחא. {{הל"מ-רק-ראש|והקשה רבינו אפרים ז"ל אמאי אסרינהו להנהו חיטי והרי לא נתבקעו ותירץ לתיתה דעסיק בהו בחיטי לא אתו לידי חימוץ עד שנתבקעו אבל הנך חיטי דשיעי כיון דמינח נייחו אתו לידי חימוץ‍: }} תנו רבנן: אין מוללין את הקדירה בפסח, והרוצה שימלול - נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ. ויש אומרים: אף נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח. מאן יש אומרים? - אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתנן: {{שוליים|ג}}האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן לתוך הקערה או לתוך ה{{הל"מ-רק-גמרא|תמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. - ונוקמה כרבי יוסי, (דתנן), +מסורת הש"ס: [דתניא]+ רבי יוסי אומר: שורן בחומץ, וחומץ צומתן! - כי אשמעינן ליה לרבי יוסי - הני מילי דאיתיה בעיניה, אבל על ידי תערובת - לא. }}עולא אמר: {{שוליים|ד}}אחד זה ואחד זה אסור, משום לך לך אמרינן נזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב{{הל"מ-רק-ריף| וכן הלכתא}}{{הל"מ-רק-גמרא|. רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|לממחה קדירה בחסיסי. אמר רבא: איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי? איכא דאמרי: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אבל בחסיסי שרי דהא }}רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי. {{הל"מ-ריף-ראש|פירוש חסיסי מצה אפויה שטוחנין אותה ומבשלין אותה במים ומוללין בה את הקדרות}}:{{הל"מ-רק-ראש| ובערוך פירש קמח של עדשים שאינו בא לידי חמוץ ולא חיישינן דילמא אתי לאיחלופי בשאר קמח:}} משנה. אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל, ואם נתן - יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר. {{שוליים|ו}}אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות, {{שוליים|ז}}אבל סכין ומטבילין אותו בהן. מי תשמישו של נחתום ישפכו, מפני שהן מחמיצין. {{הל"מ-רק-ראש|ההיא דאין נותנין את הקמח וכו' מיירי שיש מעט מים מעורב בהן אבל בלא מים מי פירות אין מחמיצין:}} גמרא. אמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך חרוסת - דברי הכל ישרף מיד.{{הל"מ-רק-גמרא| ותניא נמי הכי: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין נותנין קמח לתוך החרוסת, ואם נתן - ישרף מיד. לתוך החרדל, רבי מאיר אומר: ישרף מיד, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-גמרא-ראש|וחכמים אומרים: יאכל מיד. אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מנקטא לה אימיה''' - חיטין מתחלת קציר לצורך הפסח ועבדא להו שימור מעיקרא: '''בארבי''' - מלא עריבה או עריבות הרבה ומצניעתן לבדם לצורך הפסח: '''חישתא''' - שם הנהר. טבעה קודם הפסח והיו בה חיטין: '''שאבד בו כלאים''' - שנארג בו חוט של כלאים ואינו ניכר: '''הרי זה לא ימכרנו לנכרי''' - דהואיל ואין כלאים שבו ניכרים אתי לזבוניה האי נכרי לישראל ולביש להו ישראל ולאו אדעתיה: '''ולא יעשנו מרדעת''' - דילמא הדר שקיל ליה מהתם ותופרו באחד מבגדיו: '''אבל עושה אותו תכריכין למת''' - דמהתם תו לא שקיל ליה דבגדי המת אסורין בהנאה ומת אין מצות נוהגות בו דכתי' במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות (שבת ל.) והני חיטי כיון דלא מינכר חימוץ דידהו אתי האי נכרי והדר מזבין להו לישראל: '''קבא קבא''' - קב לזה וקב לזה ולא הרבה לאיש אחד: '''מוללן''' - בקמח קרי מלילה כשנותנין קמח לתבשיל: '''ואחר כך נותן את החומץ''' - דאין החומץ מניחו להחמיץ לפי שמבשלו: '''ויש אומרים אף נותן חומץ תחלה''' - דאף על גב דחומץ כבר מעורב בתבשיל הוא מבשל את הניתן בתוכו: '''שהעבירן מעל האור''' - מרותחין ערב שבת עם חשיכה: '''לא יתן לתוכן תבלין''' - דכלי ראשון מבשל ונמצא מבשל תבלין בשבת: '''לתוך הקערה''' - דכלי שני אינו מבשל: '''לכל הוא נותן''' - לכל מיני מאכל הוא נותן תבלין בכלי שני חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שהחומץ מבשלן ואע"ג שקדם: '''הני מילי בעיניה''' - כשהחומץ בעין אבל כשהוא מעורב בתבשיל אין כחו חזק: '''אחד זה ואחד זה''' - בין חומץ תחלה בין חומץ בסוף אסור: '''לבורדקאי''' - נחתומין: '''בחסיסי''' - קמחא דאבשונא: בדוכתא דשכיחי עבדי כגון בי ריש גלותא שהעבדים מזלזלין בדבר איסור יותר ויותר: '''מתני' חרוסת''' - אייגרו"ס {{קטן|(איגרו"ם: חמיצוּת (מאכל שיש בו טעם חמוץ))}} ויש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר ורגילים לתת בו קמח וכל דבר שמקהה את טעמו וקמח לאחר זמן מחמיץ ומקהה את הטעם: '''אין מבשלין''' - דכתיב ([[שמות יב]]) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל וגו': '''לא במשקין''' - אע"ג דכתיב במים וטעמא מפרש בגמרא: '''סכין''' - בשעת צלייתו: '''ומטבילין''' - בשעת אכילתו: '''מי תשמישו של נחתום''' - שמצנן בו ידיו בשעה שהוא עורך ומקטף את המצה ישפכו: '''גמ' מחלוקת''' - דשרי ליה תנא קמא לאוכלו מיד בנותן לתוך החרדל לפי שהוא חזק ואין מניחה מהר להחמיץ:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מ ב לא יעשנו מרדעת לחמור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_לא יעשנו מרדעת לחמור]] '''לא''' יעשנו מרדעת לחמור. אומר ר"י דדוקא בכלאים אבודים אסור לעשות מהן מרדעת שמא יעשנו טלאי על בגדו ולא יזהר נמי שלא יגע בבשרו אבל בכלאים ידועים שרי כדאמרי' במסכת כלאים (פ"ט מ"ד) מרדעת החמור אין בה משום כלאים ומותר לעשות מהן כר וכסת ובלבד שלא יגע בבשר אע"ג דאמרינן בפ"ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} אפי' עשר מצעות זו על גב זו אסור שמא תכרך לו נימא על בשרו שמא כר וכסת ומרדעת אין רגילין ליכרך כל כך: [[File:תוס פסחים 2 מ ב אבל עושהו תכריכין למת.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_אבל עושהו תכריכין למת]] ''' אבל''' עושהו תכריכין למת. וא"ת והא איכא לועג לרש וגו' ובפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מא|א}} אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית (אמר רב) ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה וההיא שעתא ודאי רמינן ליה משום לועג לרש ומהאי טעמא נמי לא יעשה כלאים למת ואומר ר"ת דציצית שקולה כנגד כל המצות לכך איכא לועג לרש טפי כדאמרינן בהתכלת (שם דף מג:) וזכרתם את כל מצות ה' מלמד ששקולה ציצית כנגד כל המצות והא דאמר בפ' מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|יח|א}} רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות הוי שדיא תכלת דרבי יונתן אמר ליה ר' חייא דלייה שלא יאמרו למחר באים אצלנו והיום מלעיגים אותנו ואף על גב דמתים נמי יש להם ציצית אומר ר"ת דמכל מקום שייך בהן ליעוג לפי שמראין עצמן כמצווין במצות והן אינן מצווין ואינו דומה מצווה ועושה למי שאין מצווה ועושה ומה שמסירים בזמן הזה מטליתות של מתים סומכין אהא דתניא ב[[מסכת שמחות]] ([[מסכת שמחות יב|פי"ב]]) {{צ|אבא שאול בן בטנית ציווה לבניו קברוהו תחת מרגלותיו של אבא והתירו תכלת מפליוני}} ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו, דבפרק בתרא דמגילה ([[מגילה לא ב|דף לא:]]) אמרי' {{צ|ראש חודש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם}} - דהיינו "חזון ישעיה", ואנו מפטירין [[הפטרת ראש חודש|השמים כסאי]]. וכן הוא בפסיקתא ובפר' ויחל אנו קורין בתענית שלנו אע"ג ד[[משנה מגילה ג ו|תנן במגילה]] (גם זה שם) שקורין בתענית בקללות וברכות ואנן סומכין על [[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יז|מס' סופרים (פי"ז ה"ז)]]: [[File:.תוס פסחים 2 מ ב האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין]] ''' האילפס''' והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין. מכאן אין להוכיח דעירוי ככלי שני מדלא אשמעינן רבותא שלא יערה על הקערה שהתבלין בתוכה דאדרבה דוק מסיפא איפכא דקתני אבל נותן הוא לתוך הקערה ולא קתני אבל מערה על הקערה שיש בה תבלין ונראה דאפילו שמואל דאית ליה תתאה גבר ותניא בכיצד צולין (לקמן דף עו.) כוותיה אפ"ה מבשל העירוי כדי קליפה דאמר התם תניא כוותיה דשמואל חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח ואם עירו רותחין על התרנגולת צריך קליפה וכלי שנשתמשו בכלי ראשון לא יוכל להגעילו ע"י עירוי דאין מבשל אלא כדי קליפה והוא בלע יותר מכדי קליפה והא דאמרינן בפרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מב|א}} דשרי חם לתוך צונן יש לומר כיון שאינו מבשל אלא כדי קליפה הואיל והצונן של מטה מים שהוא דבר המתערב אינו יכול להתבשל מחמת צנינות המים אבל דבר שאינו מתערב לא ובשילהי ע"ז (דף עו.) אמר מר עוקבא זבן יורה מנכרי ואהדר ליה גדנפא וכו' ומסיק כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות ואי עירוי ככלי ראשון הוא מאי איריא משום דבלע בניצוצות אפילו בלע בליעה גמורה פליט בניצוצות דהיינו עירוי אלא ודאי לא בשיל אלא כדי קליפה והא דתנן בפרק חבית {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קמה|ב}} כל שלא בא בחמין לפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת וכו' צריך לאוקמא בכלי שני דבכלי ראשון אפילו הדחה אסורה וקשה דקתני דוקא מדיחין אבל שורין לא והכא גבי תבלין קתני אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי דהיינו אפילו שורין ואומר ר"י דהתם מיירי במידי דבר בישול וכששורין אותו אפילו בכלי שני מיחזי כמבשל אבל תבלין עשויין למתק הקדירה ולא מיחזי כמבשל ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אומר אסור דעירוי ככלי ראשון הוא חיליה דר' יונה מן הדא וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר א' שבישל בו וא' שעירה לתוכו רותח ודחי ר' אסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מבשל התיב ר' אסי בר בון והתניא אף בכלי נחשת כך אית לך למימר כלי נחשת בלע בתמיה: [[File:תוס פסחים 2 מ ב רבא מחו ליה קידרא בחסיסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מ_ב_רבא מחו ליה קידרא בחסיסי]] ''' רבא''' מחו ליה קידרא בחסיסי. פ"ה קימחא דאבישונא וקשה דהא לעיל (דף לט:) אסרינן וליכא מאן דפליג ונראה לר"י כדפירש בערוך בחסיסי קמח של עדשים דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מ|ב}} p2owncz0ogjfw4aychcm9xcolbyic9k 106 1728734 3020483 2939088 2026-06-17T15:53:13Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020483 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} tnz7b5x1vjpr5bjqxljcg88oixrmo0e 3020489 3020483 2026-06-17T18:07:56Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020489 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: [[File:תוס פסחים 2 מא א מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי]] ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} 5ma4cesebdq3c3chv4x2prpgh3xjq8h 3020492 3020489 2026-06-17T18:32:25Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020492 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: [[File:תוס פסחים 2 מא א מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי]] ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: [[File:תוס פסחים 2 מא א מאי לאו מדלא מצמת מחמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מאי לאו מדלא מצמת מחמע]] ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} ra3cpldjwyvlnxn0apasi3qv65n4ied 3020494 3020492 2026-06-17T18:42:28Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020494 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: [[File:תוס פסחים 2 מא א מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי]] ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: [[File:תוס פסחים 2 מא א מאי לאו מדלא מצמת מחמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מאי לאו מדלא מצמת מחמע]] ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: [[File:תוס פסחים 2 מא א אין מבשלים את הפסח לא במשקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אין מבשלים את הפסח לא במשקין]] ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} g02mod7u2gt8wr9avjcklrwa7lmzywc 3020499 3020494 2026-06-17T18:57:06Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020499 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: [[File:תוס פסחים 2 מא א מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי]] ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: [[File:תוס פסחים 2 מא א מאי לאו מדלא מצמת מחמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מאי לאו מדלא מצמת מחמע]] ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: [[File:תוס פסחים 2 מא א אין מבשלים את הפסח לא במשקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אין מבשלים את הפסח לא במשקין]] ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: [[File:תוס פסחים 2 מא א איכא בינייהו צלי קדר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_איכא בינייהו צלי קדר]] ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} nwvdlvogzgtaeu81q18lonb988c3lft 3020503 3020499 2026-06-17T19:10:20Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020503 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: [[File:תוס פסחים 2 מא א מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי]] ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: [[File:תוס פסחים 2 מא א מאי לאו מדלא מצמת מחמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מאי לאו מדלא מצמת מחמע]] ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: [[File:תוס פסחים 2 מא א אין מבשלים את הפסח לא במשקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אין מבשלים את הפסח לא במשקין]] ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: [[File:תוס פסחים 2 מא א איכא בינייהו צלי קדר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_איכא בינייהו צלי קדר]] ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: [[File:תוס פסחים 2 מא א אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא]] ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} ejr4x9neuzulsg4wqnzk5nqvzk2be4r 3020506 3020503 2026-06-17T19:22:04Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020506 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: [[File:תוס פסחים 2 מא א מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי]] ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: [[File:תוס פסחים 2 מא א מאי לאו מדלא מצמת מחמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מאי לאו מדלא מצמת מחמע]] ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: [[File:תוס פסחים 2 מא א אין מבשלים את הפסח לא במשקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אין מבשלים את הפסח לא במשקין]] ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: [[File:תוס פסחים 2 מא א איכא בינייהו צלי קדר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_איכא בינייהו צלי קדר]] ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: [[File:תוס פסחים 2 מא א אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא]] ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: [[File:תוס פסחים 2 מא א אבל לא במבושל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אבל לא במבושל]] ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} rc5poso1d98c0ackjboz5berkqimeit 3020529 3020506 2026-06-17T20:04:28Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020529 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|א|מ ב|מא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד א] אחרוסת קאמר מר, או אחרדל קאמר מר? אמר ליה: למאי נפקא מינה? - לדרב כהנא, דאמר רב כהנא: מחלוקת - לתוך החרדל, אבל לתוך החרוסת - דברי הכל ישרף מיד, - אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו - צמותי הוא דלא צמית, הא חמוע /חמועי/ - מחמעא. - לא, דילמא לא מצמת צמית ולא חמועי מחמע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אין מבשלין וכו'. תנו רבנן: במים - אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת: קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן - אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן - לא כל שכן? רבי אומר: במים - אין לי אלא מים, שאר משקין מניין - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תלמוד לומר ובשל מבושל - מכל מקום. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: צלי קדר. - ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו? - מבעי ליה לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשלו ואחר כך צלאו, או שצלאו ואחר כך בשלו - חייב. בשלמא בשלו ואחר כך צלאו חייב - דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו הא צלי אש הוא, אמאי? - אמר רב כהנא: הא מני - רבי יוסי היא}}{{הל"מ-רק-ריף| והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן}}{{הל"מ-רק-גמרא|, דתניא: }}{{שוליים|ג}}יוצאין ברקיק השרוי, ובמבושל שלא נימוח, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: יוצאין ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נימוח{{הל"מ-רק-ריף| נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|עולא אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל - מכל מקום. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול צלאו כל צורכו יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, נא ובשל מבושל אמרתי לך, ולא שצלאו כל צורכו. היכי דמי? אמר רב אשי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דשויא חרוכא. תנו רבנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|יכול אכל כזית חי יהא חייב - תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל נא ובשל אמרתי לך, ולא חי. יכול יהא מותר - תלמוד לומר כי אם צלי אש. היכי דמי נא? - אמר רב: כדאמרי פרסאי אברנים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור. פסח שבשלו בחמי טבריא - חייב. מאי שנא בשבת דלא - דתולדות אש בעינן, וליכא, פסח נמי - לאו תולדות אש הוא. אמר רבא: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי חייב דקתני - דקא עבר משום צלי אש. רב חייא בריה דרב נתן מתני לה להא דרב חסדא בהדיא, אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת - פטור, ופסח שבשלו בחמי טבריא - חייב, שעבר משום צלי אש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבא: אכלו נא }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחרוסת קאמר''' - מי אית לך דרבנן נמי אחרוסת פליגי: '''לא סבירא לי''' - אלא בחרוסת נמי שרו והלכה כמותן: '''כוותיה דרב כהנא מסתברא''' - דאמר רבנן אחרוסת לא פליגי וכי אמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר: '''אין הלכה כרבי יוסי''' - דאמר לעיל חומץ צומתן: '''מאי לאו''' - מדלא צמית חטין שהתחילו לינפח כבר אלמא כשאר משקין הוא אחמועי נמי מחמע את הניתן מתחילה לתוכו כדרב כהנא אלמא שמואל כרב כהנא סבירא ליה וכי קאמר שמואל הלכה כחכמים אחרדל קאמר ולא אחרוסת: '''לא מיצמת צמית''' - את שהתחיל להחמיץ ולא מחמע נמי את הניתן לתוכו דלא הוי כמים: '''במים''' - ובשל מבושל במים: '''שמפיגין טעמן''' - שנותנין בו טעם שלהן: '''ובשל מבושל''' - רבויא הוא דהוה ליה למיכתב נא ומבושל: '''צלי קדר''' - שמבשלין אותו בקדירה בלא מים ובלא שום משקה אלא מים הנפלטין משמנו למאן דיליף לה מק"ו הכא שרי לרבי דיליף מרבויא האי נמי בשל מבושל הוא: '''חייב''' - מלקות על אכילתו: '''ר' יוסי היא''' - דאמר בישול לאחר אפיה בישול הוא: '''יוצאין''' - ידי חובת מצה ברקיק השרוי בתבשיל לאחר אפייתו ואף על פי שמתמסמס לחם הוא כל זמן שהוא קיים שלא נימוח לגמרי וכן במבושל: '''אבל לא במבושל''' - דלאו לחם קרינא ביה ואע"פ שכבר נאפה בתנור הואיל וחזר ובישלו ביטלו מתורת לחם: '''שאני הכא דרבייה קרא''' - ובשל מבושל דהוי ליה למכתב ומבושל וגזירת הכתוב הוא בפסח: '''יכול צלאו כל צרכו''' - ואח"כ בשלו יהא חייב והאי תנא הוא דאמר לעיל צלאו ואח"כ בישלו חייב לישנא אחרינא יכול צלאו כל צרכו דשויא חרוכא כדמפרש יהא חייב דלאו צלי אש הוא אלא קלי אש ושרוף וזה עיקר וראשון אינו כלום דההוא תנא כיון דרבי קרא צלאו ואחר כך בישלו מה לי שויה חרוכא מה לי לא שויה: '''חרוכא''' - שרוף: '''חי''' - לגמרי שלא נצלה כלל: '''נא''' - צלי ואינו צלי: '''יכול יהא מותר''' - לאכול ממנו חי לכתחלה דאפילו איסורא נמי ליכא תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש ולא זה שאינו צלי והויא לאו שבכללות והאי תנא סבר אין לוקין על לאו שבכללות: '''כדאמרי פרסאי אברנים''' - אותה צליה שבלשון פרסי קרויה אברנים בלשון הקודש קרי נא: '''חמי טבריא''' - מעינות רותחין: '''פסח שבישל בחמי טבריא חייב''' - על אכילתו וקא סלקא דעתך משום דלא תאכל מבושל: '''דלאו תולדות אש היא''' - הלכך לאו בישול הוא דליהוי חייב משום אב מלאכה: '''משום צלי אש''' - לאו דלא תאכל כי אם צלי אש איכא ולא לאו דבישול וסבר לוקין על לאו שבכללות: '''בהדיא''' - דחייב רב חסדא משום צלי אש ולאו משום בישול:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא א לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי]] '''לא''' שמיע לי כלומר לא סבירא לי. אף על גב דתניא כוותיה קסבר מתניתין פליגא: [[File:תוס פסחים 2 מא א מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מדאמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי]] ''' מדאמר''' שמואל אין הלכה כרבי יוסי. השתא מדמי חומץ לחרוסת וע"כ נראה לר"י דעולא דאמר לעיל בין כך ובין כך אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פליג אדרב כהנא דהא רב כהנא דאמר אבל לתוך חרוסת לדברי הכל ישרף ולעולא לא אסר אלא משום לך לך אמרינן: [[File:תוס פסחים 2 מא א מאי לאו מדלא מצמת מחמע.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_מאי לאו מדלא מצמת מחמע]] ''' מאי''' לאו מדלא מצמת מחמע. קשה לר"י דלעיל קאמר י"א אף נותן את החומץ ואח"כ וכו' ופריך ולוקמא כר' יוסי דאמר שורן בחומץ וחומץ צומתן משמע דתנא קמא דיש אומרים היינו ת"ק דר' יוסי דלית ליה דחומץ צמית ואפילו הכי קאמר נותן הקמח ואח"כ נותן את החומץ אלמא קסבר אע"ג דלא צמית חמועי נמי לא מחמע ואור"י דלעיל איירי לפי המסקנא דהכא: [[File:תוס פסחים 2 מא א אין מבשלים את הפסח לא במשקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אין מבשלים את הפסח לא במשקין]] ''' אין''' מבשלים את הפסח לא במשקין וכו'. תימה למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה: [[File:תוס פסחים 2 מא א איכא בינייהו צלי קדר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_איכא בינייהו צלי קדר]] ''' איכא''' בינייהו צלי קדר. פי' אי לוקה עליו אי לא אבל לכולי עלמא פסול הוי ועשה נמי אית ביה דצלי מחמת ד"א הוא כדאמרינן בריש כיצד צולין (לקמן עה:) נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו וכן שאר משקין לא איצטריך למילף אלא לענין מלקות אבל פשיטא דלכל הפחות איכא עשה דכי אם צלי אש וא"ת והיכי יליף שאר משקין מק"ו והא אין מזהירין מן הדין ויש לומר דהאי קל וחומר אינו אלא מגלה דבישול דקרא איירי אף בשאר משקין: [[File:תוס פסחים 2 מא א אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אמר רב כהנא הא מני ר' יוסי היא]] ''' אמר''' רב כהנא הא מני ר' יוסי היא. תימה דרב כהנא דמוקי לה כרבי יוסי לרבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו דצלאו ואחר כך בישלו לא צריך קרא דמסברא ידעינן דבישול מבטל הצליה כדאמר רבי יוסי גבי מצה ויש לומר דרב כהנא סבר דרבי יוסי יליף מבשל מבושל דבישול מבטל אפייה: [[File:תוס פסחים 2 מא א אבל לא במבושל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_אבל לא במבושל]] ''' אבל''' לא במבושל. פ"ה דבישול מבטל ליה מתורת לחם ולפי' מיירי בבלילתו רכה דבלילתו עבה לא נפיק מתורת לחם כדפירש לעיל ור"י מפרש דמיירי בבלילתו עבה ופסולה משום מצה עשירה ומייתי דכי היכי דסבר רבי יוסי דבישול מפיק ליה מתורת אפייה לשוויה מצה עשירה כאילו לא נאפה ה"נ גבי פסח עקר מיניה בישול שם צליה: [[File:תוס פסחים 2 מא א עולא אמר אפי' תימא ר' מאיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_א_עולא אמר אפי' תימא ר' מאיר]] ''' עולא''' אמר אפי' תימא ר' מאיר וכו'. הכא מדמי פסח לבישול מצה והיינו דלא כמסקנא דכיצד מברכין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|לח|ב}} דקאמר התם עולא משמיה דר' יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל לרבי יוסי דאית ליה הכא גבי מצה דבישול מבטל האפיה ה"נ בישול מבטל מהם שם ירק ודחי ע"כ לא קאמר רבי יוסי אלא דבעינן טעם מצה ועולא לטעמיה דלא בעי לדחויא הכא טעמא דרבי יוסי דבעינן טעם מצה והתם נמי קאמר דלרבי יוסי מברך שהכל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|א}} 1lhfvkad4uwlk9e3xtud4vewheo9dqv 106 1728735 3020535 2939089 2026-06-17T20:15:49Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020535 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|ב|מא א|מב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד ב] - לוקה שתים, מבושל - לוקה שתים, נא ומבושל - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. רבא אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל זג - לוקה שתים, חרצן - לוקה שתים, זג וחרצן - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: אכל כזית נא מבעוד יום - פטור, כזית נא משחשיכה - חייב. אכל כזית צלי מבעוד יום - לא פסל עצמו מבני חבורה, כזית צלי משחשיכה - פסל עצמו מבני החבורה. תניא אידך: יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב, ודין הוא: ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו דין שישנו בבל תאכל נא? או לא: בשעה שאינו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שישנו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. ואל תתמה, שהרי הותר מכללו אצל צלי. תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש, שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש - לומר לך: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. רבי אומר: אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבושל - שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה, בשלו מבעוד יום מנין - תלמוד לומר בשל מבושל - מכל מקום. והאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין! - אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל, מאי בשל מבושל - שמעת מינה תרתי. תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל צלי מבעוד יום - חייב, וכזית נא משחשיכה - חייב. קתני צלי דומיא דנא, מה נא בלאו - אף צלי בלאו. בשלמא נא - כתיב אל תאכלו ממנו נא, אלא צלי מנלן? - דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה - אין, ביום - לא. - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|האי לאו הבא מכלל עשה הוא, וכל לאו הבא מכלל עשה - עשה! - אמר רב חסדא: הא מני – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''לוקה שתים''' - משום לא תאכל נא ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש דכי אם צלי אש נמי אלאו דלא תאכלו קאי: '''מבושל לוקה שתים''' - משום מבושל ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש: '''לאו שבכללות הוא''' - דכולל בו כל מיני בשולים שאינן צליה לאסור: '''איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי''' - כיון שהוא לוקה משום נא משום מבושל תו לא לקי משום כלל דכי אם צלי אש: '''אבל חדא מיהא לקי''' - כגון המבשל בחמי טבריא ואכלו דאין כאן מלקות דבישול ולא מלקות של נא לוקה משום כי אם צלי אש: '''ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי''' - משום כי אם צלי אש דלא מיוחד לאויה דידיה כלאו דחסימה שהוא מפרש איסורו וסמיכא ליה פרשת מלקות לעיל מיניה: '''אכל זג לוקה שתים''' - נזיר שאכלו משום זג לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים וגו דלא יאכל קאי נמי אמכל אשר יעשה: '''לאו שבכללות''' - אין לוקין על מכל אשר יעשה דלאו שבכללות הוא שכולל חרצנים וזגים וענבים לחים ויבשים ועלים ולולבין: '''תרתי לא לקי''' - היכא דאכל זג או חרצן ולקי עלייהו לא לקי תו משום מכל אשר יעשה ומודה אביי דאם אכל זג וחרצן לוקה שתים דכיון דמפורש כל אחד לעצמו קאי נמי אלאו דלא יאכל והוי כמאן דכתב לאו אכל חד וחד והכי מוכח במסכת נזיר דלא פליג אביי אלא אמלקות דמכל אשר יעשה: '''חדא מיהא לקי''' - אם אכל עלין ולולבין דאין כאן מלקות דזג וחרצן לקי משום לאו דמכל אשר יעשה: '''אכל כזית נא מבעוד יום פטור''' - טעמא מפרש לקמיה מקראי: '''לא פסל את עצמו מבני חבורה''' - דאמרי' לקמן (דף פו.) אין הפסח נאכל לא בשתי חבורות כאחד ואין האוכל אוכל בשני מקומות ונפקא לן מבבית אחד יאכל ומתרגמינן בחבורא חדא יתאכל ואכילה דמבעוד יום לאו אכילה היא ומותר לאכול משתחשך עם בני חבורה שנמנה עמהן: '''כזית צלי משחשיכה''' - מפסח שנמנה עליו: '''פסל עצמו מבני חבורה''' - כדפרישית שאין האוכל מותר לאכול הימנו בשני מקומות: '''בשעה שאינו בקום אכול צלי''' - דאין לו היתר אכילת צלי אינו דין שישנו בלאו דלא תאכל נא: '''או לא''' - או לא נאמר כן אלא בענין אחר בשעה שישנו בקום אכול צלי דהיינו בלילה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה אינו בבל תאכל נא: '''ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי''' - דהא אפילו צלי היה אסור לאכול ביום כדכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ולא ביום וכשחשכה הותר מכלל איסור עשה דצלי ונימא נמי נהי דלא הותר לכתחלה אצל נא מיהו לא לחייב עליה אם אכלו: '''שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש''' - דהא כתיב לעיל מיניה צלי אש ומצות וגו': '''אקרא אני בשל''' - דייך הוה ליה בקריאת בשל: '''אין לי''' - שיתחייב על אכילת בשר אלא אם כן בישלו משחשיכה שהוא עיקר זמנו: '''בישלו מבעוד יום''' - ואכלו משתחשך מנין: '''והא אפקיה''' - רבי גופיה דרשיה לעיל לשאר משקין ולצלי קדר: '''בשל מבושל''' - מדשני בדבוריה דריש ביה דרשה אחריתי נמי: '''כזית צלי מבעוד יום חייב''' - מפרש ליה לקמיה: קתני: חיובא דצלי דמבעוד יום דומיא דחיובא דנא משחשיכה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא ב אכל כזית נא לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אכל כזית נא לוקה שתים]] '''אכל''' כזית נא לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש דהוי כאילו כתיב אל תאכלו כי אם צלי אש. הקשה הרר"י דאורלינ"ש אמאי חשבי' בריש אלו נערות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|ל|א}} בעולה לכהן גדול בעשה גרידא דכי אם בתולה מעמיו כתיב הא כי היכי דחשבינן הכא כי אם צלי אש בלאו ה"נ ה"ל לאיחשובי בעולה לכהן גדול בלאו דהוי כאילו כתיב לא יקח כי אם בתולה וי"ל דכי אם בתולה לא חשיב לאו משום דסיפא דקרא מוכח עליו דהוי עשה דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: ''' איכא''' דאמרי חדא מיהא לקי. פ"ה בחי וחמי טבריא חייב משום כי אם צלי אש וקשה לר"ת א"כ בין לאביי בין לרבא תיקשי להו ברייתא דלעיל דתניא נא ומבושל אמרתי לך ולא חי אלמא לא לקי על חי ועוד דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קטו:) אפלוגתא דרב הונא ורב יהודה בחובל ריחים ורכב דרב יהודה אמר לוקה שתים ורב הונא אמר לוקה שלש ומסיק רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חובל לדברים אחרים הוא דאתא אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא ולפ"ה הא איצטריך לחי ולחמי טבריא לכ"נ לר"ת דאחי לא לקי לכו"ע דכי אם צלי אש לא משמע דאתא למלקות אלא לעשה דכי אם צלי אש תאכלו ולא דמי לכי נפש הוא חובל דבההוא מודו כו"ע דלוקה אשאר דברים כדקתני התם בהדיא בברייתא חבל זוג של ספרים וצמד של פרות לוקה שתים דכי נפש הוא חובל משמע שפיר בלשון לאו שהוא נתינת טעם כל שהוא דבר נפש לא תחבול ואתא שפיר הא דקאמר רבא התם דכי נפש הוא חובל אתא לשאר דברים אבל כי אם צלי אש לא אתא אלא לעשה ובנא ומבושל דווקא פליגי דרבא סבר להכי סמכיה לאלו ללקות עליו על נא ומבושל שהם בני מילקא ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות והא דקאמר חדא מיהת מילקא לקי הכי פי' אם התרו בו משום כי אם צלי אש לבדו אבל על מלקות נא ומבושל לא ילקה דלהכי מהני מה שכתבו בלשון כלל ומיהו לבדו מיהא לקי שסמכו לאלו שהם בני מלקות: ''' אמר''' רבא אכל זג לוקה שתים. הא פלוגתא דאביי ורבא איתמר איפכא בפ' שלשה מינין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|לח|ב}} וכהנה רבות בגמרא: ''' שאין''' ת"ל כי אם צלי אש. אע"ג דאיצטריך להלקות עליו משום כי אם צלי אש היינו נמי משום דסמכיה לנא ומבושל: ''' אם''' כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל. הכא משמע דאורחיה דקרא לכפול תיבה אחת בענין אחד טפי מבשני עניינים וכן במרובה (ב"ק דף סה.) גבי המצא תמצא ובהחובל (שם דף פה:) גבי ורפא ירפא וקשה דבריש היו בודקין (סנהדרין ד"מ:) קאמר מדהוי ליה למיכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור וכתב היטב שמע מינה לאפנויי משמע דאי הוה כתב הכי לא הוה מופנה ושמא התם לא חש לדקדק בלשון רק להוכיח דמופנה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|ב}} 1re90pqvmtwran0uvxad5bp13wtlwuk 3020571 3020535 2026-06-17T21:01:15Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020571 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|ב|מא א|מב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד ב] - לוקה שתים, מבושל - לוקה שתים, נא ומבושל - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. רבא אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל זג - לוקה שתים, חרצן - לוקה שתים, זג וחרצן - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: אכל כזית נא מבעוד יום - פטור, כזית נא משחשיכה - חייב. אכל כזית צלי מבעוד יום - לא פסל עצמו מבני חבורה, כזית צלי משחשיכה - פסל עצמו מבני החבורה. תניא אידך: יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב, ודין הוא: ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו דין שישנו בבל תאכל נא? או לא: בשעה שאינו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שישנו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. ואל תתמה, שהרי הותר מכללו אצל צלי. תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש, שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש - לומר לך: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. רבי אומר: אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבושל - שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה, בשלו מבעוד יום מנין - תלמוד לומר בשל מבושל - מכל מקום. והאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין! - אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל, מאי בשל מבושל - שמעת מינה תרתי. תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל צלי מבעוד יום - חייב, וכזית נא משחשיכה - חייב. קתני צלי דומיא דנא, מה נא בלאו - אף צלי בלאו. בשלמא נא - כתיב אל תאכלו ממנו נא, אלא צלי מנלן? - דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה - אין, ביום - לא. - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|האי לאו הבא מכלל עשה הוא, וכל לאו הבא מכלל עשה - עשה! - אמר רב חסדא: הא מני – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''לוקה שתים''' - משום לא תאכל נא ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש דכי אם צלי אש נמי אלאו דלא תאכלו קאי: '''מבושל לוקה שתים''' - משום מבושל ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש: '''לאו שבכללות הוא''' - דכולל בו כל מיני בשולים שאינן צליה לאסור: '''איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי''' - כיון שהוא לוקה משום נא משום מבושל תו לא לקי משום כלל דכי אם צלי אש: '''אבל חדא מיהא לקי''' - כגון המבשל בחמי טבריא ואכלו דאין כאן מלקות דבישול ולא מלקות של נא לוקה משום כי אם צלי אש: '''ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי''' - משום כי אם צלי אש דלא מיוחד לאויה דידיה כלאו דחסימה שהוא מפרש איסורו וסמיכא ליה פרשת מלקות לעיל מיניה: '''אכל זג לוקה שתים''' - נזיר שאכלו משום זג לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים וגו דלא יאכל קאי נמי אמכל אשר יעשה: '''לאו שבכללות''' - אין לוקין על מכל אשר יעשה דלאו שבכללות הוא שכולל חרצנים וזגים וענבים לחים ויבשים ועלים ולולבין: '''תרתי לא לקי''' - היכא דאכל זג או חרצן ולקי עלייהו לא לקי תו משום מכל אשר יעשה ומודה אביי דאם אכל זג וחרצן לוקה שתים דכיון דמפורש כל אחד לעצמו קאי נמי אלאו דלא יאכל והוי כמאן דכתב לאו אכל חד וחד והכי מוכח במסכת נזיר דלא פליג אביי אלא אמלקות דמכל אשר יעשה: '''חדא מיהא לקי''' - אם אכל עלין ולולבין דאין כאן מלקות דזג וחרצן לקי משום לאו דמכל אשר יעשה: '''אכל כזית נא מבעוד יום פטור''' - טעמא מפרש לקמיה מקראי: '''לא פסל את עצמו מבני חבורה''' - דאמרי' לקמן (דף פו.) אין הפסח נאכל לא בשתי חבורות כאחד ואין האוכל אוכל בשני מקומות ונפקא לן מבבית אחד יאכל ומתרגמינן בחבורא חדא יתאכל ואכילה דמבעוד יום לאו אכילה היא ומותר לאכול משתחשך עם בני חבורה שנמנה עמהן: '''כזית צלי משחשיכה''' - מפסח שנמנה עליו: '''פסל עצמו מבני חבורה''' - כדפרישית שאין האוכל מותר לאכול הימנו בשני מקומות: '''בשעה שאינו בקום אכול צלי''' - דאין לו היתר אכילת צלי אינו דין שישנו בלאו דלא תאכל נא: '''או לא''' - או לא נאמר כן אלא בענין אחר בשעה שישנו בקום אכול צלי דהיינו בלילה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה אינו בבל תאכל נא: '''ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי''' - דהא אפילו צלי היה אסור לאכול ביום כדכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ולא ביום וכשחשכה הותר מכלל איסור עשה דצלי ונימא נמי נהי דלא הותר לכתחלה אצל נא מיהו לא לחייב עליה אם אכלו: '''שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש''' - דהא כתיב לעיל מיניה צלי אש ומצות וגו': '''אקרא אני בשל''' - דייך הוה ליה בקריאת בשל: '''אין לי''' - שיתחייב על אכילת בשר אלא אם כן בישלו משחשיכה שהוא עיקר זמנו: '''בישלו מבעוד יום''' - ואכלו משתחשך מנין: '''והא אפקיה''' - רבי גופיה דרשיה לעיל לשאר משקין ולצלי קדר: '''בשל מבושל''' - מדשני בדבוריה דריש ביה דרשה אחריתי נמי: '''כזית צלי מבעוד יום חייב''' - מפרש ליה לקמיה: קתני: חיובא דצלי דמבעוד יום דומיא דחיובא דנא משחשיכה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא ב אכל כזית נא לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אכל כזית נא לוקה שתים]] '''אכל''' כזית נא לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש דהוי כאילו כתיב אל תאכלו כי אם צלי אש. הקשה הרר"י דאורלינ"ש אמאי חשבי' בריש אלו נערות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|ל|א}} בעולה לכהן גדול בעשה גרידא דכי אם בתולה מעמיו כתיב הא כי היכי דחשבינן הכא כי אם צלי אש בלאו ה"נ ה"ל לאיחשובי בעולה לכהן גדול בלאו דהוי כאילו כתיב לא יקח כי אם בתולה וי"ל דכי אם בתולה לא חשיב לאו משום דסיפא דקרא מוכח עליו דהוי עשה דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: [[File:תוס פסחים 2 מא ב איכא דאמרי חדא מיהא לקי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_איכא דאמרי חדא מיהא לקי]] ''' איכא''' דאמרי חדא מיהא לקי. פ"ה בחי וחמי טבריא חייב משום כי אם צלי אש וקשה לר"ת א"כ בין לאביי בין לרבא תיקשי להו ברייתא דלעיל דתניא נא ומבושל אמרתי לך ולא חי אלמא לא לקי על חי ועוד דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קטו:) אפלוגתא דרב הונא ורב יהודה בחובל ריחים ורכב דרב יהודה אמר לוקה שתים ורב הונא אמר לוקה שלש ומסיק רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חובל לדברים אחרים הוא דאתא אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא ולפ"ה הא איצטריך לחי ולחמי טבריא לכ"נ לר"ת דאחי לא לקי לכו"ע דכי אם צלי אש לא משמע דאתא למלקות אלא לעשה דכי אם צלי אש תאכלו ולא דמי לכי נפש הוא חובל דבההוא מודו כו"ע דלוקה אשאר דברים כדקתני התם בהדיא בברייתא חבל זוג של ספרים וצמד של פרות לוקה שתים דכי נפש הוא חובל משמע שפיר בלשון לאו שהוא נתינת טעם כל שהוא דבר נפש לא תחבול ואתא שפיר הא דקאמר רבא התם דכי נפש הוא חובל אתא לשאר דברים אבל כי אם צלי אש לא אתא אלא לעשה ובנא ומבושל דווקא פליגי דרבא סבר להכי סמכיה לאלו ללקות עליו על נא ומבושל שהם בני מילקא ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות והא דקאמר חדא מיהת מילקא לקי הכי פי' אם התרו בו משום כי אם צלי אש לבדו אבל על מלקות נא ומבושל לא ילקה דלהכי מהני מה שכתבו בלשון כלל ומיהו לבדו מיהא לקי שסמכו לאלו שהם בני מלקות: ''' אמר''' רבא אכל זג לוקה שתים. הא פלוגתא דאביי ורבא איתמר איפכא בפ' שלשה מינין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|לח|ב}} וכהנה רבות בגמרא: ''' שאין''' ת"ל כי אם צלי אש. אע"ג דאיצטריך להלקות עליו משום כי אם צלי אש היינו נמי משום דסמכיה לנא ומבושל: ''' אם''' כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל. הכא משמע דאורחיה דקרא לכפול תיבה אחת בענין אחד טפי מבשני עניינים וכן במרובה (ב"ק דף סה.) גבי המצא תמצא ובהחובל (שם דף פה:) גבי ורפא ירפא וקשה דבריש היו בודקין (סנהדרין ד"מ:) קאמר מדהוי ליה למיכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור וכתב היטב שמע מינה לאפנויי משמע דאי הוה כתב הכי לא הוה מופנה ושמא התם לא חש לדקדק בלשון רק להוכיח דמופנה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|ב}} 7exlys38bfws4xzwizraciwz0jkiycq 3020602 3020571 2026-06-18T06:10:44Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020602 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|ב|מא א|מב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד ב] - לוקה שתים, מבושל - לוקה שתים, נא ומבושל - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. רבא אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל זג - לוקה שתים, חרצן - לוקה שתים, זג וחרצן - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: אכל כזית נא מבעוד יום - פטור, כזית נא משחשיכה - חייב. אכל כזית צלי מבעוד יום - לא פסל עצמו מבני חבורה, כזית צלי משחשיכה - פסל עצמו מבני החבורה. תניא אידך: יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב, ודין הוא: ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו דין שישנו בבל תאכל נא? או לא: בשעה שאינו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שישנו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. ואל תתמה, שהרי הותר מכללו אצל צלי. תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש, שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש - לומר לך: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. רבי אומר: אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבושל - שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה, בשלו מבעוד יום מנין - תלמוד לומר בשל מבושל - מכל מקום. והאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין! - אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל, מאי בשל מבושל - שמעת מינה תרתי. תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל צלי מבעוד יום - חייב, וכזית נא משחשיכה - חייב. קתני צלי דומיא דנא, מה נא בלאו - אף צלי בלאו. בשלמא נא - כתיב אל תאכלו ממנו נא, אלא צלי מנלן? - דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה - אין, ביום - לא. - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|האי לאו הבא מכלל עשה הוא, וכל לאו הבא מכלל עשה - עשה! - אמר רב חסדא: הא מני – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''לוקה שתים''' - משום לא תאכל נא ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש דכי אם צלי אש נמי אלאו דלא תאכלו קאי: '''מבושל לוקה שתים''' - משום מבושל ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש: '''לאו שבכללות הוא''' - דכולל בו כל מיני בשולים שאינן צליה לאסור: '''איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי''' - כיון שהוא לוקה משום נא משום מבושל תו לא לקי משום כלל דכי אם צלי אש: '''אבל חדא מיהא לקי''' - כגון המבשל בחמי טבריא ואכלו דאין כאן מלקות דבישול ולא מלקות של נא לוקה משום כי אם צלי אש: '''ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי''' - משום כי אם צלי אש דלא מיוחד לאויה דידיה כלאו דחסימה שהוא מפרש איסורו וסמיכא ליה פרשת מלקות לעיל מיניה: '''אכל זג לוקה שתים''' - נזיר שאכלו משום זג לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים וגו דלא יאכל קאי נמי אמכל אשר יעשה: '''לאו שבכללות''' - אין לוקין על מכל אשר יעשה דלאו שבכללות הוא שכולל חרצנים וזגים וענבים לחים ויבשים ועלים ולולבין: '''תרתי לא לקי''' - היכא דאכל זג או חרצן ולקי עלייהו לא לקי תו משום מכל אשר יעשה ומודה אביי דאם אכל זג וחרצן לוקה שתים דכיון דמפורש כל אחד לעצמו קאי נמי אלאו דלא יאכל והוי כמאן דכתב לאו אכל חד וחד והכי מוכח במסכת נזיר דלא פליג אביי אלא אמלקות דמכל אשר יעשה: '''חדא מיהא לקי''' - אם אכל עלין ולולבין דאין כאן מלקות דזג וחרצן לקי משום לאו דמכל אשר יעשה: '''אכל כזית נא מבעוד יום פטור''' - טעמא מפרש לקמיה מקראי: '''לא פסל את עצמו מבני חבורה''' - דאמרי' לקמן (דף פו.) אין הפסח נאכל לא בשתי חבורות כאחד ואין האוכל אוכל בשני מקומות ונפקא לן מבבית אחד יאכל ומתרגמינן בחבורא חדא יתאכל ואכילה דמבעוד יום לאו אכילה היא ומותר לאכול משתחשך עם בני חבורה שנמנה עמהן: '''כזית צלי משחשיכה''' - מפסח שנמנה עליו: '''פסל עצמו מבני חבורה''' - כדפרישית שאין האוכל מותר לאכול הימנו בשני מקומות: '''בשעה שאינו בקום אכול צלי''' - דאין לו היתר אכילת צלי אינו דין שישנו בלאו דלא תאכל נא: '''או לא''' - או לא נאמר כן אלא בענין אחר בשעה שישנו בקום אכול צלי דהיינו בלילה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה אינו בבל תאכל נא: '''ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי''' - דהא אפילו צלי היה אסור לאכול ביום כדכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ולא ביום וכשחשכה הותר מכלל איסור עשה דצלי ונימא נמי נהי דלא הותר לכתחלה אצל נא מיהו לא לחייב עליה אם אכלו: '''שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש''' - דהא כתיב לעיל מיניה צלי אש ומצות וגו': '''אקרא אני בשל''' - דייך הוה ליה בקריאת בשל: '''אין לי''' - שיתחייב על אכילת בשר אלא אם כן בישלו משחשיכה שהוא עיקר זמנו: '''בישלו מבעוד יום''' - ואכלו משתחשך מנין: '''והא אפקיה''' - רבי גופיה דרשיה לעיל לשאר משקין ולצלי קדר: '''בשל מבושל''' - מדשני בדבוריה דריש ביה דרשה אחריתי נמי: '''כזית צלי מבעוד יום חייב''' - מפרש ליה לקמיה: קתני: חיובא דצלי דמבעוד יום דומיא דחיובא דנא משחשיכה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא ב אכל כזית נא לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אכל כזית נא לוקה שתים]] '''אכל''' כזית נא לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש דהוי כאילו כתיב אל תאכלו כי אם צלי אש. הקשה הרר"י דאורלינ"ש אמאי חשבי' בריש אלו נערות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|ל|א}} בעולה לכהן גדול בעשה גרידא דכי אם בתולה מעמיו כתיב הא כי היכי דחשבינן הכא כי אם צלי אש בלאו ה"נ ה"ל לאיחשובי בעולה לכהן גדול בלאו דהוי כאילו כתיב לא יקח כי אם בתולה וי"ל דכי אם בתולה לא חשיב לאו משום דסיפא דקרא מוכח עליו דהוי עשה דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: [[File:תוס פסחים 2 מא ב איכא דאמרי חדא מיהא לקי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_איכא דאמרי חדא מיהא לקי]] ''' איכא''' דאמרי חדא מיהא לקי. פ"ה בחי וחמי טבריא חייב משום כי אם צלי אש וקשה לר"ת א"כ בין לאביי בין לרבא תיקשי להו ברייתא דלעיל דתניא נא ומבושל אמרתי לך ולא חי אלמא לא לקי על חי ועוד דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קטו:) אפלוגתא דרב הונא ורב יהודה בחובל ריחים ורכב דרב יהודה אמר לוקה שתים ורב הונא אמר לוקה שלש ומסיק רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חובל לדברים אחרים הוא דאתא אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא ולפ"ה הא איצטריך לחי ולחמי טבריא לכ"נ לר"ת דאחי לא לקי לכו"ע דכי אם צלי אש לא משמע דאתא למלקות אלא לעשה דכי אם צלי אש תאכלו ולא דמי לכי נפש הוא חובל דבההוא מודו כו"ע דלוקה אשאר דברים כדקתני התם בהדיא בברייתא חבל זוג של ספרים וצמד של פרות לוקה שתים דכי נפש הוא חובל משמע שפיר בלשון לאו שהוא נתינת טעם כל שהוא דבר נפש לא תחבול ואתא שפיר הא דקאמר רבא התם דכי נפש הוא חובל אתא לשאר דברים אבל כי אם צלי אש לא אתא אלא לעשה ובנא ומבושל דווקא פליגי דרבא סבר להכי סמכיה לאלו ללקות עליו על נא ומבושל שהם בני מילקא ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות והא דקאמר חדא מיהת מילקא לקי הכי פי' אם התרו בו משום כי אם צלי אש לבדו אבל על מלקות נא ומבושל לא ילקה דלהכי מהני מה שכתבו בלשון כלל ומיהו לבדו מיהא לקי שסמכו לאלו שהם בני מלקות: [[File:תוס פסחים 2 מא ב אמר רבא אכל זג לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אמר רבא אכל זג לוקה שתים]] ''' אמר''' רבא אכל זג לוקה שתים. הא פלוגתא דאביי ורבא איתמר איפכא בפ' שלשה מינין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|לח|ב}} וכהנה רבות בגמרא: ''' שאין''' ת"ל כי אם צלי אש. אע"ג דאיצטריך להלקות עליו משום כי אם צלי אש היינו נמי משום דסמכיה לנא ומבושל: ''' אם''' כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל. הכא משמע דאורחיה דקרא לכפול תיבה אחת בענין אחד טפי מבשני עניינים וכן במרובה (ב"ק דף סה.) גבי המצא תמצא ובהחובל (שם דף פה:) גבי ורפא ירפא וקשה דבריש היו בודקין (סנהדרין ד"מ:) קאמר מדהוי ליה למיכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור וכתב היטב שמע מינה לאפנויי משמע דאי הוה כתב הכי לא הוה מופנה ושמא התם לא חש לדקדק בלשון רק להוכיח דמופנה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|ב}} taefprnb1w9lbmshpt3gzpb078l1hz8 3020603 3020602 2026-06-18T06:22:14Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020603 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|ב|מא א|מב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד ב] - לוקה שתים, מבושל - לוקה שתים, נא ומבושל - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. רבא אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל זג - לוקה שתים, חרצן - לוקה שתים, זג וחרצן - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: אכל כזית נא מבעוד יום - פטור, כזית נא משחשיכה - חייב. אכל כזית צלי מבעוד יום - לא פסל עצמו מבני חבורה, כזית צלי משחשיכה - פסל עצמו מבני החבורה. תניא אידך: יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב, ודין הוא: ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו דין שישנו בבל תאכל נא? או לא: בשעה שאינו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שישנו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. ואל תתמה, שהרי הותר מכללו אצל צלי. תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש, שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש - לומר לך: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. רבי אומר: אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבושל - שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה, בשלו מבעוד יום מנין - תלמוד לומר בשל מבושל - מכל מקום. והאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין! - אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל, מאי בשל מבושל - שמעת מינה תרתי. תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל צלי מבעוד יום - חייב, וכזית נא משחשיכה - חייב. קתני צלי דומיא דנא, מה נא בלאו - אף צלי בלאו. בשלמא נא - כתיב אל תאכלו ממנו נא, אלא צלי מנלן? - דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה - אין, ביום - לא. - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|האי לאו הבא מכלל עשה הוא, וכל לאו הבא מכלל עשה - עשה! - אמר רב חסדא: הא מני – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''לוקה שתים''' - משום לא תאכל נא ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש דכי אם צלי אש נמי אלאו דלא תאכלו קאי: '''מבושל לוקה שתים''' - משום מבושל ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש: '''לאו שבכללות הוא''' - דכולל בו כל מיני בשולים שאינן צליה לאסור: '''איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי''' - כיון שהוא לוקה משום נא משום מבושל תו לא לקי משום כלל דכי אם צלי אש: '''אבל חדא מיהא לקי''' - כגון המבשל בחמי טבריא ואכלו דאין כאן מלקות דבישול ולא מלקות של נא לוקה משום כי אם צלי אש: '''ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי''' - משום כי אם צלי אש דלא מיוחד לאויה דידיה כלאו דחסימה שהוא מפרש איסורו וסמיכא ליה פרשת מלקות לעיל מיניה: '''אכל זג לוקה שתים''' - נזיר שאכלו משום זג לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים וגו דלא יאכל קאי נמי אמכל אשר יעשה: '''לאו שבכללות''' - אין לוקין על מכל אשר יעשה דלאו שבכללות הוא שכולל חרצנים וזגים וענבים לחים ויבשים ועלים ולולבין: '''תרתי לא לקי''' - היכא דאכל זג או חרצן ולקי עלייהו לא לקי תו משום מכל אשר יעשה ומודה אביי דאם אכל זג וחרצן לוקה שתים דכיון דמפורש כל אחד לעצמו קאי נמי אלאו דלא יאכל והוי כמאן דכתב לאו אכל חד וחד והכי מוכח במסכת נזיר דלא פליג אביי אלא אמלקות דמכל אשר יעשה: '''חדא מיהא לקי''' - אם אכל עלין ולולבין דאין כאן מלקות דזג וחרצן לקי משום לאו דמכל אשר יעשה: '''אכל כזית נא מבעוד יום פטור''' - טעמא מפרש לקמיה מקראי: '''לא פסל את עצמו מבני חבורה''' - דאמרי' לקמן (דף פו.) אין הפסח נאכל לא בשתי חבורות כאחד ואין האוכל אוכל בשני מקומות ונפקא לן מבבית אחד יאכל ומתרגמינן בחבורא חדא יתאכל ואכילה דמבעוד יום לאו אכילה היא ומותר לאכול משתחשך עם בני חבורה שנמנה עמהן: '''כזית צלי משחשיכה''' - מפסח שנמנה עליו: '''פסל עצמו מבני חבורה''' - כדפרישית שאין האוכל מותר לאכול הימנו בשני מקומות: '''בשעה שאינו בקום אכול צלי''' - דאין לו היתר אכילת צלי אינו דין שישנו בלאו דלא תאכל נא: '''או לא''' - או לא נאמר כן אלא בענין אחר בשעה שישנו בקום אכול צלי דהיינו בלילה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה אינו בבל תאכל נא: '''ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי''' - דהא אפילו צלי היה אסור לאכול ביום כדכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ולא ביום וכשחשכה הותר מכלל איסור עשה דצלי ונימא נמי נהי דלא הותר לכתחלה אצל נא מיהו לא לחייב עליה אם אכלו: '''שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש''' - דהא כתיב לעיל מיניה צלי אש ומצות וגו': '''אקרא אני בשל''' - דייך הוה ליה בקריאת בשל: '''אין לי''' - שיתחייב על אכילת בשר אלא אם כן בישלו משחשיכה שהוא עיקר זמנו: '''בישלו מבעוד יום''' - ואכלו משתחשך מנין: '''והא אפקיה''' - רבי גופיה דרשיה לעיל לשאר משקין ולצלי קדר: '''בשל מבושל''' - מדשני בדבוריה דריש ביה דרשה אחריתי נמי: '''כזית צלי מבעוד יום חייב''' - מפרש ליה לקמיה: קתני: חיובא דצלי דמבעוד יום דומיא דחיובא דנא משחשיכה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא ב אכל כזית נא לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אכל כזית נא לוקה שתים]] '''אכל''' כזית נא לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש דהוי כאילו כתיב אל תאכלו כי אם צלי אש. הקשה הרר"י דאורלינ"ש אמאי חשבי' בריש אלו נערות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|ל|א}} בעולה לכהן גדול בעשה גרידא דכי אם בתולה מעמיו כתיב הא כי היכי דחשבינן הכא כי אם צלי אש בלאו ה"נ ה"ל לאיחשובי בעולה לכהן גדול בלאו דהוי כאילו כתיב לא יקח כי אם בתולה וי"ל דכי אם בתולה לא חשיב לאו משום דסיפא דקרא מוכח עליו דהוי עשה דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: [[File:תוס פסחים 2 מא ב איכא דאמרי חדא מיהא לקי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_איכא דאמרי חדא מיהא לקי]] ''' איכא''' דאמרי חדא מיהא לקי. פ"ה בחי וחמי טבריא חייב משום כי אם צלי אש וקשה לר"ת א"כ בין לאביי בין לרבא תיקשי להו ברייתא דלעיל דתניא נא ומבושל אמרתי לך ולא חי אלמא לא לקי על חי ועוד דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קטו:) אפלוגתא דרב הונא ורב יהודה בחובל ריחים ורכב דרב יהודה אמר לוקה שתים ורב הונא אמר לוקה שלש ומסיק רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חובל לדברים אחרים הוא דאתא אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא ולפ"ה הא איצטריך לחי ולחמי טבריא לכ"נ לר"ת דאחי לא לקי לכו"ע דכי אם צלי אש לא משמע דאתא למלקות אלא לעשה דכי אם צלי אש תאכלו ולא דמי לכי נפש הוא חובל דבההוא מודו כו"ע דלוקה אשאר דברים כדקתני התם בהדיא בברייתא חבל זוג של ספרים וצמד של פרות לוקה שתים דכי נפש הוא חובל משמע שפיר בלשון לאו שהוא נתינת טעם כל שהוא דבר נפש לא תחבול ואתא שפיר הא דקאמר רבא התם דכי נפש הוא חובל אתא לשאר דברים אבל כי אם צלי אש לא אתא אלא לעשה ובנא ומבושל דווקא פליגי דרבא סבר להכי סמכיה לאלו ללקות עליו על נא ומבושל שהם בני מילקא ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות והא דקאמר חדא מיהת מילקא לקי הכי פי' אם התרו בו משום כי אם צלי אש לבדו אבל על מלקות נא ומבושל לא ילקה דלהכי מהני מה שכתבו בלשון כלל ומיהו לבדו מיהא לקי שסמכו לאלו שהם בני מלקות: [[File:תוס פסחים 2 מא ב אמר רבא אכל זג לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אמר רבא אכל זג לוקה שתים]] ''' אמר''' רבא אכל זג לוקה שתים. הא פלוגתא דאביי ורבא איתמר איפכא בפ' שלשה מינין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|לח|ב}} וכהנה רבות בגמרא: [[File:תוס פסחים 2 מא ב שאין ת"ל כי אם צלי אש.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_שאין ת"ל כי אם צלי אש]] ''' שאין''' ת"ל כי אם צלי אש. אע"ג דאיצטריך להלקות עליו משום כי אם צלי אש היינו נמי משום דסמכיה לנא ומבושל: ''' אם''' כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל. הכא משמע דאורחיה דקרא לכפול תיבה אחת בענין אחד טפי מבשני עניינים וכן במרובה (ב"ק דף סה.) גבי המצא תמצא ובהחובל (שם דף פה:) גבי ורפא ירפא וקשה דבריש היו בודקין (סנהדרין ד"מ:) קאמר מדהוי ליה למיכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור וכתב היטב שמע מינה לאפנויי משמע דאי הוה כתב הכי לא הוה מופנה ושמא התם לא חש לדקדק בלשון רק להוכיח דמופנה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|ב}} dln03smchaaa0y9apquriqr0dsps75v 3020606 3020603 2026-06-18T07:05:07Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020606 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מא|ב|מא א|מב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מא עמוד ב] - לוקה שתים, מבושל - לוקה שתים, נא ומבושל - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. רבא אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל זג - לוקה שתים, חרצן - לוקה שתים, זג וחרצן - לוקה שלש. אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי - חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאוויה כלאו דחסימה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: אכל כזית נא מבעוד יום - פטור, כזית נא משחשיכה - חייב. אכל כזית צלי מבעוד יום - לא פסל עצמו מבני חבורה, כזית צלי משחשיכה - פסל עצמו מבני החבורה. תניא אידך: יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב, ודין הוא: ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו דין שישנו בבל תאכל נא? או לא: בשעה שאינו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שישנו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. ואל תתמה, שהרי הותר מכללו אצל צלי. תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש, שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש - לומר לך: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשעה שישנו בקום אכול צלי - ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי - אינו בבל תאכל נא. רבי אומר: אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבושל - שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה, בשלו מבעוד יום מנין - תלמוד לומר בשל מבושל - מכל מקום. והאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין! - אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל, מאי בשל מבושל - שמעת מינה תרתי. תנו רבנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אכל צלי מבעוד יום - חייב, וכזית נא משחשיכה - חייב. קתני צלי דומיא דנא, מה נא בלאו - אף צלי בלאו. בשלמא נא - כתיב אל תאכלו ממנו נא, אלא צלי מנלן? - דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה - אין, ביום - לא. - }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|האי לאו הבא מכלל עשה הוא, וכל לאו הבא מכלל עשה - עשה! - אמר רב חסדא: הא מני – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''לוקה שתים''' - משום לא תאכל נא ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש דכי אם צלי אש נמי אלאו דלא תאכלו קאי: '''מבושל לוקה שתים''' - משום מבושל ומשום לא תאכלו כי אם צלי אש: '''לאו שבכללות הוא''' - דכולל בו כל מיני בשולים שאינן צליה לאסור: '''איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי''' - כיון שהוא לוקה משום נא משום מבושל תו לא לקי משום כלל דכי אם צלי אש: '''אבל חדא מיהא לקי''' - כגון המבשל בחמי טבריא ואכלו דאין כאן מלקות דבישול ולא מלקות של נא לוקה משום כי אם צלי אש: '''ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי''' - משום כי אם צלי אש דלא מיוחד לאויה דידיה כלאו דחסימה שהוא מפרש איסורו וסמיכא ליה פרשת מלקות לעיל מיניה: '''אכל זג לוקה שתים''' - נזיר שאכלו משום זג לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים וגו דלא יאכל קאי נמי אמכל אשר יעשה: '''לאו שבכללות''' - אין לוקין על מכל אשר יעשה דלאו שבכללות הוא שכולל חרצנים וזגים וענבים לחים ויבשים ועלים ולולבין: '''תרתי לא לקי''' - היכא דאכל זג או חרצן ולקי עלייהו לא לקי תו משום מכל אשר יעשה ומודה אביי דאם אכל זג וחרצן לוקה שתים דכיון דמפורש כל אחד לעצמו קאי נמי אלאו דלא יאכל והוי כמאן דכתב לאו אכל חד וחד והכי מוכח במסכת נזיר דלא פליג אביי אלא אמלקות דמכל אשר יעשה: '''חדא מיהא לקי''' - אם אכל עלין ולולבין דאין כאן מלקות דזג וחרצן לקי משום לאו דמכל אשר יעשה: '''אכל כזית נא מבעוד יום פטור''' - טעמא מפרש לקמיה מקראי: '''לא פסל את עצמו מבני חבורה''' - דאמרי' לקמן (דף פו.) אין הפסח נאכל לא בשתי חבורות כאחד ואין האוכל אוכל בשני מקומות ונפקא לן מבבית אחד יאכל ומתרגמינן בחבורא חדא יתאכל ואכילה דמבעוד יום לאו אכילה היא ומותר לאכול משתחשך עם בני חבורה שנמנה עמהן: '''כזית צלי משחשיכה''' - מפסח שנמנה עליו: '''פסל עצמו מבני חבורה''' - כדפרישית שאין האוכל מותר לאכול הימנו בשני מקומות: '''בשעה שאינו בקום אכול צלי''' - דאין לו היתר אכילת צלי אינו דין שישנו בלאו דלא תאכל נא: '''או לא''' - או לא נאמר כן אלא בענין אחר בשעה שישנו בקום אכול צלי דהיינו בלילה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה אינו בבל תאכל נא: '''ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי''' - דהא אפילו צלי היה אסור לאכול ביום כדכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ולא ביום וכשחשכה הותר מכלל איסור עשה דצלי ונימא נמי נהי דלא הותר לכתחלה אצל נא מיהו לא לחייב עליה אם אכלו: '''שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש''' - דהא כתיב לעיל מיניה צלי אש ומצות וגו': '''אקרא אני בשל''' - דייך הוה ליה בקריאת בשל: '''אין לי''' - שיתחייב על אכילת בשר אלא אם כן בישלו משחשיכה שהוא עיקר זמנו: '''בישלו מבעוד יום''' - ואכלו משתחשך מנין: '''והא אפקיה''' - רבי גופיה דרשיה לעיל לשאר משקין ולצלי קדר: '''בשל מבושל''' - מדשני בדבוריה דריש ביה דרשה אחריתי נמי: '''כזית צלי מבעוד יום חייב''' - מפרש ליה לקמיה: קתני: חיובא דצלי דמבעוד יום דומיא דחיובא דנא משחשיכה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מא ב אכל כזית נא לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אכל כזית נא לוקה שתים]] '''אכל''' כזית נא לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש דהוי כאילו כתיב אל תאכלו כי אם צלי אש. הקשה הרר"י דאורלינ"ש אמאי חשבי' בריש אלו נערות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|ל|א}} בעולה לכהן גדול בעשה גרידא דכי אם בתולה מעמיו כתיב הא כי היכי דחשבינן הכא כי אם צלי אש בלאו ה"נ ה"ל לאיחשובי בעולה לכהן גדול בלאו דהוי כאילו כתיב לא יקח כי אם בתולה וי"ל דכי אם בתולה לא חשיב לאו משום דסיפא דקרא מוכח עליו דהוי עשה דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: [[File:תוס פסחים 2 מא ב איכא דאמרי חדא מיהא לקי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_איכא דאמרי חדא מיהא לקי]] ''' איכא''' דאמרי חדא מיהא לקי. פ"ה בחי וחמי טבריא חייב משום כי אם צלי אש וקשה לר"ת א"כ בין לאביי בין לרבא תיקשי להו ברייתא דלעיל דתניא נא ומבושל אמרתי לך ולא חי אלמא לא לקי על חי ועוד דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קטו:) אפלוגתא דרב הונא ורב יהודה בחובל ריחים ורכב דרב יהודה אמר לוקה שתים ורב הונא אמר לוקה שלש ומסיק רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חובל לדברים אחרים הוא דאתא אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא ולפ"ה הא איצטריך לחי ולחמי טבריא לכ"נ לר"ת דאחי לא לקי לכו"ע דכי אם צלי אש לא משמע דאתא למלקות אלא לעשה דכי אם צלי אש תאכלו ולא דמי לכי נפש הוא חובל דבההוא מודו כו"ע דלוקה אשאר דברים כדקתני התם בהדיא בברייתא חבל זוג של ספרים וצמד של פרות לוקה שתים דכי נפש הוא חובל משמע שפיר בלשון לאו שהוא נתינת טעם כל שהוא דבר נפש לא תחבול ואתא שפיר הא דקאמר רבא התם דכי נפש הוא חובל אתא לשאר דברים אבל כי אם צלי אש לא אתא אלא לעשה ובנא ומבושל דווקא פליגי דרבא סבר להכי סמכיה לאלו ללקות עליו על נא ומבושל שהם בני מילקא ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות והא דקאמר חדא מיהת מילקא לקי הכי פי' אם התרו בו משום כי אם צלי אש לבדו אבל על מלקות נא ומבושל לא ילקה דלהכי מהני מה שכתבו בלשון כלל ומיהו לבדו מיהא לקי שסמכו לאלו שהם בני מלקות: [[File:תוס פסחים 2 מא ב אמר רבא אכל זג לוקה שתים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אמר רבא אכל זג לוקה שתים]] ''' אמר''' רבא אכל זג לוקה שתים. הא פלוגתא דאביי ורבא איתמר איפכא בפ' שלשה מינין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|לח|ב}} וכהנה רבות בגמרא: [[File:תוס פסחים 2 מא ב שאין ת"ל כי אם צלי אש.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_שאין ת"ל כי אם צלי אש]] ''' שאין''' ת"ל כי אם צלי אש. אע"ג דאיצטריך להלקות עליו משום כי אם צלי אש היינו נמי משום דסמכיה לנא ומבושל: [[File:תוס פסחים 2 מא ב אם כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מא_ב_אם כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל]] ''' אם''' כן לימא קרא בשל בשל או מבושל מבושל. הכא משמע דאורחיה דקרא לכפול תיבה אחת בענין אחד טפי מבשני עניינים וכן במרובה (ב"ק דף סה.) גבי המצא תמצא ובהחובל (שם דף פה:) גבי ורפא ירפא וקשה דבריש היו בודקין (סנהדרין ד"מ:) קאמר מדהוי ליה למיכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור וכתב היטב שמע מינה לאפנויי משמע דאי הוה כתב הכי לא הוה מופנה ושמא התם לא חש לדקדק בלשון רק להוכיח דמופנה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מא|ב}} ka86hmxbwhucireizub4e2uvclqhjsl 106 1728736 3020609 2939090 2026-06-18T07:20:46Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020609 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מב|א|מא ב|מב ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מב עמוד א] רבי יהודה היא, דתניא: שור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אותו אתה מתפיס לבדק הבית, ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית. מכאן אמרו: כל המתפיס תמימים לבדק הבית - עובר בעשה. אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין - תלמוד לומר וידבר ה' אל משה לאמר - לימד על כל הפרשה כולה שיהא בלא תעשה, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי לבר קפרא: מאי משמע? אמר לו: דכתיב לאמר - לא נאמר בדברים. בי רב אמרי: לאמר - לאו אמור. }} {{שוליים|ב}}מי תשמישו של נחתום וכו'. תני חדא: שופכין במקום מדרון, ואין שופכין במקום האישבורן. {{הל"מ-גמרא-ראש|ותניא אידך: שופכין במקום האישבורן! - לא קשיא: הא - דנפישי, דקוו. הא - דלא נפישי, דלא קוו.}} {{הל"מ-רק-ראש|רב אלפס ז"ל לא הביא אלא ברייתא קמייתא משום דלא בקיאין מהו נפישי: }}אמר רב יהודה: אשה לא תלוש אלא במים שלנו.{{הל"מ-רק-ראש| . פרש"י משום שבימות ניסן המעיינות חמין שעדיין הוא ימות הגשמים וחמה מהלך בשיפולי רקיע הלכך ממלא מבערב ומצטנן עד למחר. כתב רבינו אבי העזרי לפי טעם זה השואב בבוקר ומניחן עד הערב שפיר דמי ואיכא למימר דהכי עביד בפפוניא. אי נמי שואבן מן הנהרות. אבל ה"ר אליעזר ממי"ץ היה מפרש הטעם לפי שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ כחכמי או"ה ואמרינן לקמן (דף צד ב) שנראין דבריהן הלכך אין להם תקנה אלא שלא יהו בלילה במחובר ולפי זה השואבן בתחלת הלילה מותרין מיד. ואסור לשואבן אחר תחלת הלילה. ומנהג כשר של הראשונים שהיו ממלאין אותן מן הנהרות בתחלת ליל ארבעה עשר שהמעיינות ובורות רותחין אבל לא נהרות דתניא בפרק מי שהיה טמא (שם) בארבעה שבילין החמה מהלכת ניסן ואייר וסיון החמה מהלכת בהרים וכו' אלמא שבניסן אינה מהלכת במים. וכתב בתשובת רש"י אין לשין אלא במים שלנו שחשו חכמים לרוב עיירות שאין להם אלא מי בורות ובארות הנובעין הן רותחין ומשמע מדבריו דבנהרות ליכא למיחש מידי. ומיהו אין לפרוץ גדר של הראשונים עכ"ל:}} {{הל"מ-רק-גמרא|דרשה רב מתנה בפפוניא. למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו ואתו לגביה, ואמרו ליה: הב לן מיא! אמר להו: אנא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|במיא דביתו אמרי. }}דרש רבא: {{שוליים|ד}}אשה לא תלוש בחמה{{הל"מ-ריף-ראש|, ולא בחמין }}ולא בחמי חמה, ולא במים הגרופין {{הל"מ-רק-גמרא|מן המולייר}} {{הל"מ-רק-ראש|פי' רב אלפס }}פירוש {{הל"מ-ריף-ראש|מים שנשאבו בו ביום }}{{הל"מ-רק-ראש|ורש"י פירש הגרופין מן המוליירין דוד גדול שנחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמין: }}אלא במים שלנו, {{שוליים|ה}}ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור את כל הפת{{הל"מ-רק-ריף| כלומר שלא תתעסק בדבר אחר ותניח העיסה}}. {{שוליים|ו}}וצריכה שני כלים, אחד שמקטפת בו ואחד שמצננת בו את ידיה. איבעיא להו: עברה ולשה מהו? {{שוליים|ז}}מר זוטרא אמר: מותר, רב אשי אמר: אסור{{הל"מ-רק-ריף| וקיימא לן כרב אשי ולא מיבעיא מיתב בשימשא ומילש דאסור אלא אפילו מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסור ואף על גב דלא נפלה שמשא בההיא דוכתא מאי טעמא יומא דעיבא כוליה שימשא:}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר מר זוטרא: מנא אמינא לה - דתניא: אין לותתין השעורין בפסח. ואם לתת, נתבקעו אסורים, לא נתבקעו - מותרין. ורב אשי אמר: אטו כולהו חדא מחיתא מחיתינהו? היכא דאיתמר איתמר, והיכא דלא איתמר - לא איתמר. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''רבי יהודה היא''' - דאמר לאו הבא מכלל לאמור לאו הוא: '''שרוע''' - הוא שאחת מעיניו גדולה ואחת קטנה וכן שאר אברים: '''קלוט''' - שפרסותיו קלוטות: '''נדבה תעשה אותו''' - לדמיו הקדישהו לבדק הבית ולנדר להעלות קרבן לא ירצה וכתב אותו אותו בעל מום אתה מתפיס לקדושת בדק הבית ואין אתה מתפיס תמימים הראויין למזבח לבדק הבית: '''וידבר ה' וגו'''' - בתחלת הפרשה כתיב: '''לא נאמר בדברים''' - נוטריקון לאמר: '''לאו אמור''' - אמור להן שיש איסור לאו בדברים והכא גבי פסח נמי כתיב בתחלת הפרשה ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: '''האישבורן''' - לשון שבירה שמשתבר הקרקע ויש בקעים שהמים נאספים ושוהין בתוכן ואין נבלעין ומחמיצין: '''הכי גרסינן הא דנפישי דקוו הא דלא נפישי דלא קוו''' - כשהן מרובות הן נקוות אל מקום אחד ואין נבלעות מהר ומחמיצות וכשהן מועטות לא קוו: '''שלנו''' - בלילה מפני שבימי ניסן המעיינות חמין שעדיין ימות הגשמים הן כדאמרינן במי שהיה (לקמן צד:) בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולו של רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות חמין הלכך מלינן בלילה ומצטננין: '''דרשה רב מתנה''' - ובלשון הקודש היו דורשין וכסבורין השומעין שמים שלו הוא אומר: '''דביתו''' - תרגום של לנו (דביתו): '''לא בחמה''' - לפי שחום השמש מחממת: '''ולא בחמי חמה''' - במים שהוחמו בחמה וכ"ש בחמי האור: '''הגרופים מן המולייר''' - דוד גדול של נחושת ותלוי על האור כל שעה ונחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמים או פושרין: '''גרופים''' - לשון שיריים שממצין מנחושתו של שוליו: '''ואל תגביה ידה מן התנור''' - כלומר תהא עוסקת בבצק כל שעה: '''שמקטפת בו''' - טחה פני החררה במים: '''שמצננת בו ידיה''' - דאותן שמקטפת בהן מתחממות מחום ידיה והעיסה: '''עברה ולשה''' - בחמין: '''לא נתבקעו מותרות''' - ואע"ג דתנא אין לותתין הכא נמי ל"ש הואיל ואנו רואין שלא החמיץ שאין שם לא סימני שיאור ולא סימני סידוק: '''מחיתא מחיתינהו''' - כולם אריגה אחת אריגת' משום דבחדא איסורא דרבנן תנא אם עבר מותר באכילה בעית למימר נמי בכולהו: '''היכא דאתמר''' - בהדיא דלא קנסינן ליה אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והלכך עברה ולשה בחמין קרובה למזיד היתה ואסור ולא דמי לבציקות של נכרים דאמרינן (לעילדף מ.) ממלא אדם כריסו מהן דהכא בעינן למיקנסה דעברה אדרבנן. מעשה אורג מתרגמינן עובד מחי ([[שמות כח]]): <center>'''פרק שלישי - אלו עוברין'''</center> '''מתני' ואלו עוברין''' - עליהן בבל יראה ובבל ימצא וכולהו מפרש להו בגמרא זיתום וזומן וקולן ועמילן: '''תכשיטי נשים''' - בגמרא מפרש: '''מין דגן''' - חמשה מינין חיטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון: '''ואין בהן כרת''' - אם אכלן אבל לאו יש באכילתן ובגמרא יליף לה כולה: '''גמ' מטמטם''' - לשון סתימה: '''מסמא את העינים משום מילחא''' - מלח סדומית יש שמסמא את העינים כשנוגע במלח וחוזר ונוגע בעין: '''נסיובי דחלבא''' - מישג"א {{קטן|(מי גבינה, נסיוב החלב)}}: '''קומניתא דאומא''' - עיפושא פת שמתעפש לאחר זמן בתוך הכותח: '''וכופפין את הקומה''' - כלומר מתישין כוחו: '''ירק חי''' - כגון כרישין ובצלים וחזרין כשאוכל מהן הרבה תמיד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מב א לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מב_א_לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו]] '''לאמר''' לימד על כל הפרשה שהיא בלאו. נראה לר"י דהיינו דוקא בהנך דברים דאית בהו לאו הבא מכלל עשה אבל שאר דברים לא: <center>'''פרק שלישי - אלו עוברין'''</center> '''מתני'''' ואלו עוברין בפסח. פ"ה לעבור עליהן בבל יראה ובבל ימצא וגם ריב"א מדקדק מלשון עוברים דמשמע עוברין מן העולם ואין נראה לר"ת דמשמע דכל הנך מרבינן מכל מחמצת לא תאכלו ואפילו באכילה לא הוה מיחייב אי לאו דרבייא קרא ומהיכי תיתי בל יראה ובל ימצא ונראה לר"ת דאלו עוברין פי' האוכלין ועוברין היינו מעל השולחן דלאו בני מיכל נינהו אבל בל יראה ליכא: ''' רבי''' אליעזר אומר אף תכשיטי נשים. היינו חמץ נוקשה ואפילו הוי חמץ דגן גמור על ידי תערובות מ"מ מדקאמר אף משמע דמודה לת"ק ובגמרא אמרי' דרבי אליעזר סבר נוקשה בעיניה בלא כלום לכך נראה דגרס רבי אלעזר בחד מינייהו או במתני' או בגמרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מב א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מב א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מב|א|שני פרקים=כן}} hzlg6m815k0eacttirj1f2ra2favk78 3020631 3020609 2026-06-18T09:32:15Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020631 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מב|א|מא ב|מב ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מב עמוד א] רבי יהודה היא, דתניא: שור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אותו אתה מתפיס לבדק הבית, ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית. מכאן אמרו: כל המתפיס תמימים לבדק הבית - עובר בעשה. אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין - תלמוד לומר וידבר ה' אל משה לאמר - לימד על כל הפרשה כולה שיהא בלא תעשה, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי לבר קפרא: מאי משמע? אמר לו: דכתיב לאמר - לא נאמר בדברים. בי רב אמרי: לאמר - לאו אמור. }} {{שוליים|ב}}מי תשמישו של נחתום וכו'. תני חדא: שופכין במקום מדרון, ואין שופכין במקום האישבורן. {{הל"מ-גמרא-ראש|ותניא אידך: שופכין במקום האישבורן! - לא קשיא: הא - דנפישי, דקוו. הא - דלא נפישי, דלא קוו.}} {{הל"מ-רק-ראש|רב אלפס ז"ל לא הביא אלא ברייתא קמייתא משום דלא בקיאין מהו נפישי: }}אמר רב יהודה: אשה לא תלוש אלא במים שלנו.{{הל"מ-רק-ראש| . פרש"י משום שבימות ניסן המעיינות חמין שעדיין הוא ימות הגשמים וחמה מהלך בשיפולי רקיע הלכך ממלא מבערב ומצטנן עד למחר. כתב רבינו אבי העזרי לפי טעם זה השואב בבוקר ומניחן עד הערב שפיר דמי ואיכא למימר דהכי עביד בפפוניא. אי נמי שואבן מן הנהרות. אבל ה"ר אליעזר ממי"ץ היה מפרש הטעם לפי שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ כחכמי או"ה ואמרינן לקמן (דף צד ב) שנראין דבריהן הלכך אין להם תקנה אלא שלא יהו בלילה במחובר ולפי זה השואבן בתחלת הלילה מותרין מיד. ואסור לשואבן אחר תחלת הלילה. ומנהג כשר של הראשונים שהיו ממלאין אותן מן הנהרות בתחלת ליל ארבעה עשר שהמעיינות ובורות רותחין אבל לא נהרות דתניא בפרק מי שהיה טמא (שם) בארבעה שבילין החמה מהלכת ניסן ואייר וסיון החמה מהלכת בהרים וכו' אלמא שבניסן אינה מהלכת במים. וכתב בתשובת רש"י אין לשין אלא במים שלנו שחשו חכמים לרוב עיירות שאין להם אלא מי בורות ובארות הנובעין הן רותחין ומשמע מדבריו דבנהרות ליכא למיחש מידי. ומיהו אין לפרוץ גדר של הראשונים עכ"ל:}} {{הל"מ-רק-גמרא|דרשה רב מתנה בפפוניא. למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו ואתו לגביה, ואמרו ליה: הב לן מיא! אמר להו: אנא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|במיא דביתו אמרי. }}דרש רבא: {{שוליים|ד}}אשה לא תלוש בחמה{{הל"מ-ריף-ראש|, ולא בחמין }}ולא בחמי חמה, ולא במים הגרופין {{הל"מ-רק-גמרא|מן המולייר}} {{הל"מ-רק-ראש|פי' רב אלפס }}פירוש {{הל"מ-ריף-ראש|מים שנשאבו בו ביום }}{{הל"מ-רק-ראש|ורש"י פירש הגרופין מן המוליירין דוד גדול שנחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמין: }}אלא במים שלנו, {{שוליים|ה}}ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור את כל הפת{{הל"מ-רק-ריף| כלומר שלא תתעסק בדבר אחר ותניח העיסה}}. {{שוליים|ו}}וצריכה שני כלים, אחד שמקטפת בו ואחד שמצננת בו את ידיה. איבעיא להו: עברה ולשה מהו? {{שוליים|ז}}מר זוטרא אמר: מותר, רב אשי אמר: אסור{{הל"מ-רק-ריף| וקיימא לן כרב אשי ולא מיבעיא מיתב בשימשא ומילש דאסור אלא אפילו מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסור ואף על גב דלא נפלה שמשא בההיא דוכתא מאי טעמא יומא דעיבא כוליה שימשא:}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר מר זוטרא: מנא אמינא לה - דתניא: אין לותתין השעורין בפסח. ואם לתת, נתבקעו אסורים, לא נתבקעו - מותרין. ורב אשי אמר: אטו כולהו חדא מחיתא מחיתינהו? היכא דאיתמר איתמר, והיכא דלא איתמר - לא איתמר. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''רבי יהודה היא''' - דאמר לאו הבא מכלל לאמור לאו הוא: '''שרוע''' - הוא שאחת מעיניו גדולה ואחת קטנה וכן שאר אברים: '''קלוט''' - שפרסותיו קלוטות: '''נדבה תעשה אותו''' - לדמיו הקדישהו לבדק הבית ולנדר להעלות קרבן לא ירצה וכתב אותו אותו בעל מום אתה מתפיס לקדושת בדק הבית ואין אתה מתפיס תמימים הראויין למזבח לבדק הבית: '''וידבר ה' וגו'''' - בתחלת הפרשה כתיב: '''לא נאמר בדברים''' - נוטריקון לאמר: '''לאו אמור''' - אמור להן שיש איסור לאו בדברים והכא גבי פסח נמי כתיב בתחלת הפרשה ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: '''האישבורן''' - לשון שבירה שמשתבר הקרקע ויש בקעים שהמים נאספים ושוהין בתוכן ואין נבלעין ומחמיצין: '''הכי גרסינן הא דנפישי דקוו הא דלא נפישי דלא קוו''' - כשהן מרובות הן נקוות אל מקום אחד ואין נבלעות מהר ומחמיצות וכשהן מועטות לא קוו: '''שלנו''' - בלילה מפני שבימי ניסן המעיינות חמין שעדיין ימות הגשמים הן כדאמרינן במי שהיה (לקמן צד:) בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולו של רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות חמין הלכך מלינן בלילה ומצטננין: '''דרשה רב מתנה''' - ובלשון הקודש היו דורשין וכסבורין השומעין שמים שלו הוא אומר: '''דביתו''' - תרגום של לנו (דביתו): '''לא בחמה''' - לפי שחום השמש מחממת: '''ולא בחמי חמה''' - במים שהוחמו בחמה וכ"ש בחמי האור: '''הגרופים מן המולייר''' - דוד גדול של נחושת ותלוי על האור כל שעה ונחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמים או פושרין: '''גרופים''' - לשון שיריים שממצין מנחושתו של שוליו: '''ואל תגביה ידה מן התנור''' - כלומר תהא עוסקת בבצק כל שעה: '''שמקטפת בו''' - טחה פני החררה במים: '''שמצננת בו ידיה''' - דאותן שמקטפת בהן מתחממות מחום ידיה והעיסה: '''עברה ולשה''' - בחמין: '''לא נתבקעו מותרות''' - ואע"ג דתנא אין לותתין הכא נמי ל"ש הואיל ואנו רואין שלא החמיץ שאין שם לא סימני שיאור ולא סימני סידוק: '''מחיתא מחיתינהו''' - כולם אריגה אחת אריגת' משום דבחדא איסורא דרבנן תנא אם עבר מותר באכילה בעית למימר נמי בכולהו: '''היכא דאתמר''' - בהדיא דלא קנסינן ליה אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והלכך עברה ולשה בחמין קרובה למזיד היתה ואסור ולא דמי לבציקות של נכרים דאמרינן (לעילדף מ.) ממלא אדם כריסו מהן דהכא בעינן למיקנסה דעברה אדרבנן. מעשה אורג מתרגמינן עובד מחי ([[שמות כח]]): <center>'''פרק שלישי - אלו עוברין'''</center> '''מתני' ואלו עוברין''' - עליהן בבל יראה ובבל ימצא וכולהו מפרש להו בגמרא זיתום וזומן וקולן ועמילן: '''תכשיטי נשים''' - בגמרא מפרש: '''מין דגן''' - חמשה מינין חיטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון: '''ואין בהן כרת''' - אם אכלן אבל לאו יש באכילתן ובגמרא יליף לה כולה: '''גמ' מטמטם''' - לשון סתימה: '''מסמא את העינים משום מילחא''' - מלח סדומית יש שמסמא את העינים כשנוגע במלח וחוזר ונוגע בעין: '''נסיובי דחלבא''' - מישג"א {{קטן|(מי גבינה, נסיוב החלב)}}: '''קומניתא דאומא''' - עיפושא פת שמתעפש לאחר זמן בתוך הכותח: '''וכופפין את הקומה''' - כלומר מתישין כוחו: '''ירק חי''' - כגון כרישין ובצלים וחזרין כשאוכל מהן הרבה תמיד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מב א לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מב_א_לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו]] '''לאמר''' לימד על כל הפרשה שהיא בלאו. נראה לר"י דהיינו דוקא בהנך דברים דאית בהו לאו הבא מכלל עשה אבל שאר דברים לא: <center>'''פרק שלישי - אלו עוברין'''</center> [[File:תוס פסחים 3 מב א מתני' ואלו עוברין בפסח.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_א_מתני' ואלו עוברין בפסח]] '''מתני'''' ואלו עוברין בפסח. פ"ה לעבור עליהן בבל יראה ובבל ימצא וגם ריב"א מדקדק מלשון עוברים דמשמע עוברין מן העולם ואין נראה לר"ת דמשמע דכל הנך מרבינן מכל מחמצת לא תאכלו ואפילו באכילה לא הוה מיחייב אי לאו דרבייא קרא ומהיכי תיתי בל יראה ובל ימצא ונראה לר"ת דאלו עוברין פי' האוכלין ועוברין היינו מעל השולחן דלאו בני מיכל נינהו אבל בל יראה ליכא: ''' רבי''' אליעזר אומר אף תכשיטי נשים. היינו חמץ נוקשה ואפילו הוי חמץ דגן גמור על ידי תערובות מ"מ מדקאמר אף משמע דמודה לת"ק ובגמרא אמרי' דרבי אליעזר סבר נוקשה בעיניה בלא כלום לכך נראה דגרס רבי אלעזר בחד מינייהו או במתני' או בגמרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מב א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מב א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מב|א|שני פרקים=כן}} 7nrm8qw74aupnzhtddblpkig235aa49 3020634 3020631 2026-06-18T09:52:34Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020634 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מב|א|מא ב|מב ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף מב עמוד א] רבי יהודה היא, דתניא: שור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו - }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אותו אתה מתפיס לבדק הבית, ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית. מכאן אמרו: כל המתפיס תמימים לבדק הבית - עובר בעשה. אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין - תלמוד לומר וידבר ה' אל משה לאמר - לימד על כל הפרשה כולה שיהא בלא תעשה, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי לבר קפרא: מאי משמע? אמר לו: דכתיב לאמר - לא נאמר בדברים. בי רב אמרי: לאמר - לאו אמור. }} {{שוליים|ב}}מי תשמישו של נחתום וכו'. תני חדא: שופכין במקום מדרון, ואין שופכין במקום האישבורן. {{הל"מ-גמרא-ראש|ותניא אידך: שופכין במקום האישבורן! - לא קשיא: הא - דנפישי, דקוו. הא - דלא נפישי, דלא קוו.}} {{הל"מ-רק-ראש|רב אלפס ז"ל לא הביא אלא ברייתא קמייתא משום דלא בקיאין מהו נפישי: }}אמר רב יהודה: אשה לא תלוש אלא במים שלנו.{{הל"מ-רק-ראש| . פרש"י משום שבימות ניסן המעיינות חמין שעדיין הוא ימות הגשמים וחמה מהלך בשיפולי רקיע הלכך ממלא מבערב ומצטנן עד למחר. כתב רבינו אבי העזרי לפי טעם זה השואב בבוקר ומניחן עד הערב שפיר דמי ואיכא למימר דהכי עביד בפפוניא. אי נמי שואבן מן הנהרות. אבל ה"ר אליעזר ממי"ץ היה מפרש הטעם לפי שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ כחכמי או"ה ואמרינן לקמן (דף צד ב) שנראין דבריהן הלכך אין להם תקנה אלא שלא יהו בלילה במחובר ולפי זה השואבן בתחלת הלילה מותרין מיד. ואסור לשואבן אחר תחלת הלילה. ומנהג כשר של הראשונים שהיו ממלאין אותן מן הנהרות בתחלת ליל ארבעה עשר שהמעיינות ובורות רותחין אבל לא נהרות דתניא בפרק מי שהיה טמא (שם) בארבעה שבילין החמה מהלכת ניסן ואייר וסיון החמה מהלכת בהרים וכו' אלמא שבניסן אינה מהלכת במים. וכתב בתשובת רש"י אין לשין אלא במים שלנו שחשו חכמים לרוב עיירות שאין להם אלא מי בורות ובארות הנובעין הן רותחין ומשמע מדבריו דבנהרות ליכא למיחש מידי. ומיהו אין לפרוץ גדר של הראשונים עכ"ל:}} {{הל"מ-רק-גמרא|דרשה רב מתנה בפפוניא. למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו ואתו לגביה, ואמרו ליה: הב לן מיא! אמר להו: אנא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|במיא דביתו אמרי. }}דרש רבא: {{שוליים|ד}}אשה לא תלוש בחמה{{הל"מ-ריף-ראש|, ולא בחמין }}ולא בחמי חמה, ולא במים הגרופין {{הל"מ-רק-גמרא|מן המולייר}} {{הל"מ-רק-ראש|פי' רב אלפס }}פירוש {{הל"מ-ריף-ראש|מים שנשאבו בו ביום }}{{הל"מ-רק-ראש|ורש"י פירש הגרופין מן המוליירין דוד גדול שנחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמין: }}אלא במים שלנו, {{שוליים|ה}}ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור את כל הפת{{הל"מ-רק-ריף| כלומר שלא תתעסק בדבר אחר ותניח העיסה}}. {{שוליים|ו}}וצריכה שני כלים, אחד שמקטפת בו ואחד שמצננת בו את ידיה. איבעיא להו: עברה ולשה מהו? {{שוליים|ז}}מר זוטרא אמר: מותר, רב אשי אמר: אסור{{הל"מ-רק-ריף| וקיימא לן כרב אשי ולא מיבעיא מיתב בשימשא ומילש דאסור אלא אפילו מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסור ואף על גב דלא נפלה שמשא בההיא דוכתא מאי טעמא יומא דעיבא כוליה שימשא:}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר מר זוטרא: מנא אמינא לה - דתניא: אין לותתין השעורין בפסח. ואם לתת, נתבקעו אסורים, לא נתבקעו - מותרין. ורב אשי אמר: אטו כולהו חדא מחיתא מחיתינהו? היכא דאיתמר איתמר, והיכא דלא איתמר - לא איתמר. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''רבי יהודה היא''' - דאמר לאו הבא מכלל לאמור לאו הוא: '''שרוע''' - הוא שאחת מעיניו גדולה ואחת קטנה וכן שאר אברים: '''קלוט''' - שפרסותיו קלוטות: '''נדבה תעשה אותו''' - לדמיו הקדישהו לבדק הבית ולנדר להעלות קרבן לא ירצה וכתב אותו אותו בעל מום אתה מתפיס לקדושת בדק הבית ואין אתה מתפיס תמימים הראויין למזבח לבדק הבית: '''וידבר ה' וגו'''' - בתחלת הפרשה כתיב: '''לא נאמר בדברים''' - נוטריקון לאמר: '''לאו אמור''' - אמור להן שיש איסור לאו בדברים והכא גבי פסח נמי כתיב בתחלת הפרשה ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: '''האישבורן''' - לשון שבירה שמשתבר הקרקע ויש בקעים שהמים נאספים ושוהין בתוכן ואין נבלעין ומחמיצין: '''הכי גרסינן הא דנפישי דקוו הא דלא נפישי דלא קוו''' - כשהן מרובות הן נקוות אל מקום אחד ואין נבלעות מהר ומחמיצות וכשהן מועטות לא קוו: '''שלנו''' - בלילה מפני שבימי ניסן המעיינות חמין שעדיין ימות הגשמים הן כדאמרינן במי שהיה (לקמן צד:) בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולו של רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות חמין הלכך מלינן בלילה ומצטננין: '''דרשה רב מתנה''' - ובלשון הקודש היו דורשין וכסבורין השומעין שמים שלו הוא אומר: '''דביתו''' - תרגום של לנו (דביתו): '''לא בחמה''' - לפי שחום השמש מחממת: '''ולא בחמי חמה''' - במים שהוחמו בחמה וכ"ש בחמי האור: '''הגרופים מן המולייר''' - דוד גדול של נחושת ותלוי על האור כל שעה ונחושתו עבה ואפי' כשאין שם אור מים שבשוליו חמים או פושרין: '''גרופים''' - לשון שיריים שממצין מנחושתו של שוליו: '''ואל תגביה ידה מן התנור''' - כלומר תהא עוסקת בבצק כל שעה: '''שמקטפת בו''' - טחה פני החררה במים: '''שמצננת בו ידיה''' - דאותן שמקטפת בהן מתחממות מחום ידיה והעיסה: '''עברה ולשה''' - בחמין: '''לא נתבקעו מותרות''' - ואע"ג דתנא אין לותתין הכא נמי ל"ש הואיל ואנו רואין שלא החמיץ שאין שם לא סימני שיאור ולא סימני סידוק: '''מחיתא מחיתינהו''' - כולם אריגה אחת אריגת' משום דבחדא איסורא דרבנן תנא אם עבר מותר באכילה בעית למימר נמי בכולהו: '''היכא דאתמר''' - בהדיא דלא קנסינן ליה אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והלכך עברה ולשה בחמין קרובה למזיד היתה ואסור ולא דמי לבציקות של נכרים דאמרינן (לעילדף מ.) ממלא אדם כריסו מהן דהכא בעינן למיקנסה דעברה אדרבנן. מעשה אורג מתרגמינן עובד מחי ([[שמות כח]]): <center>'''פרק שלישי - אלו עוברין'''</center> '''מתני' ואלו עוברין''' - עליהן בבל יראה ובבל ימצא וכולהו מפרש להו בגמרא זיתום וזומן וקולן ועמילן: '''תכשיטי נשים''' - בגמרא מפרש: '''מין דגן''' - חמשה מינין חיטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון: '''ואין בהן כרת''' - אם אכלן אבל לאו יש באכילתן ובגמרא יליף לה כולה: '''גמ' מטמטם''' - לשון סתימה: '''מסמא את העינים משום מילחא''' - מלח סדומית יש שמסמא את העינים כשנוגע במלח וחוזר ונוגע בעין: '''נסיובי דחלבא''' - מישג"א {{קטן|(מי גבינה, נסיוב החלב)}}: '''קומניתא דאומא''' - עיפושא פת שמתעפש לאחר זמן בתוך הכותח: '''וכופפין את הקומה''' - כלומר מתישין כוחו: '''ירק חי''' - כגון כרישין ובצלים וחזרין כשאוכל מהן הרבה תמיד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 מב א לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_מב_א_לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו]] '''לאמר''' לימד על כל הפרשה שהיא בלאו. נראה לר"י דהיינו דוקא בהנך דברים דאית בהו לאו הבא מכלל עשה אבל שאר דברים לא: <center>'''פרק שלישי - אלו עוברין'''</center> [[File:תוס פסחים 3 מב א מתני' ואלו עוברין בפסח.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_א_מתני' ואלו עוברין בפסח]] '''מתני'''' ואלו עוברין בפסח. פ"ה לעבור עליהן בבל יראה ובבל ימצא וגם ריב"א מדקדק מלשון עוברים דמשמע עוברין מן העולם ואין נראה לר"ת דמשמע דכל הנך מרבינן מכל מחמצת לא תאכלו ואפילו באכילה לא הוה מיחייב אי לאו דרבייא קרא ומהיכי תיתי בל יראה ובל ימצא ונראה לר"ת דאלו עוברין פי' האוכלין ועוברין היינו מעל השולחן דלאו בני מיכל נינהו אבל בל יראה ליכא: [[File:תוס פסחים 3 מב א רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_א_רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים]] ''' רבי''' אליעזר אומר אף תכשיטי נשים. היינו חמץ נוקשה ואפילו הוי חמץ דגן גמור על ידי תערובות מ"מ מדקאמר אף משמע דמודה לת"ק ובגמרא אמרי' דרבי אליעזר סבר נוקשה בעיניה בלא כלום לכך נראה דגרס רבי אלעזר בחד מינייהו או במתני' או בגמרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|מב א}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מב א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|מב|א|שני פרקים=כן}} r5py0zp6pz465ac1m2mdzfd6ttcfb6c 106 1728737 3020636 2939091 2026-06-18T10:03:39Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020636 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מב|ב|מב א|מג א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף מב עמוד ב] {{הל"מ-רק-גמרא|דסמידא, בשר שמן - דצפירתא דלא אפתח, יין ישן - עתיק עתיקי. כל מילי דמעלי להאי - קשה להאי, ודקשה להאי - מעלי להאי, בר מזנגבילא רטיבא, ופילפלי אריכתא, ופת נקייה, ובשר שמן, ויין ישן - דמעלי לכולי גופיה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|שכר המדי - דרמו ביה מי שערי}}. וחומץ האדומי - דשדו דרמו ביה שערי. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב נחמן (בר יצחק): בתחלה, כשהיו מביאין נסכים מיהודה - לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, והיו קורין אותו חומץ סתם. ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, וקורין אותו חומץ האדומי. לקיים מה שנאמר אמלאה החרבה, אם מלאה זו - חריבה זו, ואם מלאה זו - חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא ולאם מלאם יאמץ. תניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ - אינו צריך לעשר, מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד. ועכשיו, הלוקח חומץ מעם הארץ - צריך לעשר, שחזקתו אינו בא אלא מן היין. וסבר רבי יהודה תמד לאו בר עשורי הוא? והא (תניא) +מסורת הש"ס: [תנן]+: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המתמד ונתן מים במדה, ומצא כדי מדתו - פטור, ורבי יהודה מחייב! - הכי קאמר: לא נחשדו עמי הארץ על התמד. אי בעית אימא: נחשדו. ולא קשיא: הא - בדרווקא, הא - בדפורצני. }}וזיתום המצרי {{הל"מ-רק-גמרא|וכו'. מאי זיתום המצרי? - }}תנא רב יוסף: תלתא שערי, תלתא קורטמי, ותלתא מלחא. {{הל"מ-רק-גמרא|רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי, וסימניך סיסני. תרו להו, וקלו להו, וטחני להו, ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא. דקמיט - מרפי ליה, ודרפי - מקמיט ליה. לחולה ולאשה עוברה - סכנתא}}. וזומן של צבעים וכו'. הכא תרגימו מיא דחיורי דחיזרא {{הל"מ-רק-גמרא|דצבעי בהו לבא}}. ועמילן של טבחים וכו' - פת תבואה שלא הביאה שליש, שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא. וקולן של סופרים וכו'. הכא תרגומא: חרותא פרורא דאושכפי. {{הל"מ-רק-גמרא|רב שימי מחוזנאה אמר: זה טיפולן של בנות עשירים שמשיירות אותו לבנות עניים - איני? והא תנא רבי חייא: ארבעה מיני מדינה, ושלשה מיני אומנות. ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים - מאי מיני אומנות איכא? - ואלא מאי - פרורא דאושכפי, אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים? קולן של רצענין מיבעיא ליה! - אמר רב אושעיא: לעולם פרורא דאושכפי, ומאי קרי ליה קולן של סופרים - }}דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן. {{הל"מ-רק-גמרא|רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו'. תכשיטי נשים סלקא דעתך? - אלא אימא: אף טיפולי נשים, דאמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דסמידא''' - סולת: '''דצפירתא דלא אפתח''' - עז שלא ילדה: '''עתיק עתיקי''' - ישן של שלש שנים: '''כל דמעלי''' - לחולי זה קשה לזה המועיל ללב קשה לעינים או לאחד מתחלואי שאר האברים: '''זנגבילא''' - זינזיבר"א {{קטן|(יינייבר"א: זנגוויל)}} : '''דרמו ביה מי שערי''' - שמטילין לתוכו מי שעורין כגון שכר שלנו ועושין אותו במדי: '''שכר המדי''' - לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותן שלנו קרי ליה שכר המדי: '''דשדו ביה מי שערי''' - ביין נותנין שעורין שלמים כדי להחמיצו לפי שיינם טוב ואינו בא לידי חימוץ עד שנותנין לתוכו שעורין: '''בתחילה''' - כשבית המקדש קיים היו מביאין נסכים מיהודה ובזכות הנסכים היה טעם ביינם ולא היה מחמיץ כו': '''אמלאה החרבה''' - רישא דקרא יען אמרה צור לירושלים האח וגו' אתמלא מן חורבנה של ירושלים וצור מאדום היא: '''ולאם מלאם יאמץ''' - כשעשו גבור יעקב חלש אין מלכות שניהם מתקיים יחד: '''תמד''' - בופי"ט {{קטן|((יין שמרים (בעל איכות גרועה))}} לפי שהיין היה טוב ואינו מחמיץ וסתם חומץ שלהם מן תמד היה בא: '''ועכשיו''' - בטל טעם היין וממהר להחמיץ: '''פטור''' - מלעשר שהרי אין כאן אלא מים שלא מצא אלא כדי מדתו ואע"ג דחזותיה וטעמא חמרא קיוהא דפירא בעלמא הוא דעייל ביה: '''ורבי יהודה מחייב''' - דאזיל בתר חזותא וטעמא: '''הכי קאמר''' - מתניתא קמייתא לא נחשדו עמי הארץ מלעשר את התמד לפי שאינו חשוב בעיניהם לפיכך הלוקחו ממנו פטור מן הדמאי: '''ואי בעית אימא נחשדו''' - ורבי יהודה במתניתא קמייתא טעמיה משום דפטור אפי' ממעשר ודאי ובתמד דפורצני קאמר שנותנין מים בחרצנין והוא מחמיץ ומרתיח לאחר זמן כיין התוסס והיינו תמד ולית ביה אלא קיוהא דפירא והא דקתני ר' יהודה מחייב בדרווקא שנותנין בשמרים מים והוא נמי תמד בההוא מחייב ר' יהודה אע"ג דלא מצא אלא כדי מדתו לפי שהיין של שמרים מעורב בו ומן המים נשאר בשמרים: '''קורטמי''' - מוריק"א קרו"ג {{קטן|(קר"ו: כרכום [מוריקא היא מילה ארמית-תלמודית ואינה שייכת ללעז. ראה שבת פט:])}} : '''וסימניך''' - שלא תטעה מאן אמר חיטי ומאן אמר שערי: '''סמ"ך סמ"ך''' - רב יוסף שיש סמ"ך בשמו אמר שערי לישנא אחרינא וסימניך סיסני כלי ששמו כן כדאמרינן (בכתובות) (ב"מ דף סז:) ואי אגבינהו בסיסני קנה ושם כלי זה יהא סימן לגירסא זו דרב יוסף אמר שערי שני סמכי"ן יחד: '''תרו להו''' - שורין אותן יחד: '''מדבחא ועד עצרתא''' - מפסח ועד עצרת: '''דקמיט''' - עצור מנקביו: '''מרפי ליה''' - משלשלו: '''ודרפי קמיט ליה''' - למי שיש לו שילשול מעצרו: '''סכנתא''' - שמשלשל יותר מדאי: '''מיא דחיורא''' - מי סובין: '''דצבעו בהו לבא''' - סרכ"א {{קטן|(פרק"א: עור אדום [ראה בספר על מוצא מילה זו])}} : '''פירורא דאושכפי''' - גלו"ד {{קטן|(דבק חזק)}} והרצענים מדבקין בו את העור כשמתחלק לשתים או מדבקין שתי עורות יחד לעשותן עבה ודרכן לתת בה קמח של שיפון ולקמיה מפרש מאי של סופרים: '''טיפולן של בנות עשירים''' - שהיא של סולת משיירות משיוריהן לבנות סופרים מלמדי תינוקות שהן עניים ומטיפולן של בנות עניים לא מצי למימר דעניות אין להן סולת אלא סיד טיפול לשון מטפל ומדביק אותו דבר או סיד או סולת על בשרן להשיר השער: '''והא תני ר' חייא''' - ויהיב סימנא בהני דמתני' ואמר ארבע מיני מדינה שנינו בהם הצריכין לכל אדם בין אומן בין לא אומן שהרי למאכל או לרפואה עשויין כותח שכר וחומץ וזיתום אבל זומן אינו ראוי אלא לצבעים וקולן של סופרים ועמילן של נחתומין נייר עשוי מעשבים ע"י דבק שקורין גלו"ד {{קטן|(דבק חזק)}} : '''תכשיטי נשים''' - הוא כחל ושרק ובשמים שתולות בצואריהן להריח ומאי חמץ איכא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 3 מב ב הא בדרווקא והא בדפורצני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_ב_הא בדרווקא והא בדפורצני]] '''הא''' בדרווקא והא בדפורצני. והא דאמרינן שחזקתו מן התמד היינו מתמד דפורצני אבל דרווקני טוב מאד ואינם נעשים לעולם חומץ: ''' וסימניך''' סיסני. בבמה אשה יוצאה (שבת סו.) גבי הקיטע יוצא בקב שלו רבי יוסי אוסר גרסינן וסימניך סמ"ך סמ"ך הוא סימן טוב יותר והכא לא מצי למימר הכי משום דשערי בשי"ן כתיב: ''' טיפולן''' של בנו' עשירי'. וא"ת א"כ היינו תכשיטי נשים ותירץ הר"י דאורלינ"ש דהכא מיירי בפנים של מעלה דלא מאיס כל כך כשטופלים על פניהם ותכשיטי נשים היינו בפנים של מטה שטופלים להסיר השער דמאיס טפי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מב ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מב|ב}} 3mtz7zjgqh9bri2nj3fn4hxjzr3e8uv 3020639 3020636 2026-06-18T10:14:36Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020639 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מב|ב|מב א|מג א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף מב עמוד ב] {{הל"מ-רק-גמרא|דסמידא, בשר שמן - דצפירתא דלא אפתח, יין ישן - עתיק עתיקי. כל מילי דמעלי להאי - קשה להאי, ודקשה להאי - מעלי להאי, בר מזנגבילא רטיבא, ופילפלי אריכתא, ופת נקייה, ובשר שמן, ויין ישן - דמעלי לכולי גופיה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|שכר המדי - דרמו ביה מי שערי}}. וחומץ האדומי - דשדו דרמו ביה שערי. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב נחמן (בר יצחק): בתחלה, כשהיו מביאין נסכים מיהודה - לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, והיו קורין אותו חומץ סתם. ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, וקורין אותו חומץ האדומי. לקיים מה שנאמר אמלאה החרבה, אם מלאה זו - חריבה זו, ואם מלאה זו - חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא ולאם מלאם יאמץ. תניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ - אינו צריך לעשר, מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד. ועכשיו, הלוקח חומץ מעם הארץ - צריך לעשר, שחזקתו אינו בא אלא מן היין. וסבר רבי יהודה תמד לאו בר עשורי הוא? והא (תניא) +מסורת הש"ס: [תנן]+: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המתמד ונתן מים במדה, ומצא כדי מדתו - פטור, ורבי יהודה מחייב! - הכי קאמר: לא נחשדו עמי הארץ על התמד. אי בעית אימא: נחשדו. ולא קשיא: הא - בדרווקא, הא - בדפורצני. }}וזיתום המצרי {{הל"מ-רק-גמרא|וכו'. מאי זיתום המצרי? - }}תנא רב יוסף: תלתא שערי, תלתא קורטמי, ותלתא מלחא. {{הל"מ-רק-גמרא|רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי, וסימניך סיסני. תרו להו, וקלו להו, וטחני להו, ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא. דקמיט - מרפי ליה, ודרפי - מקמיט ליה. לחולה ולאשה עוברה - סכנתא}}. וזומן של צבעים וכו'. הכא תרגימו מיא דחיורי דחיזרא {{הל"מ-רק-גמרא|דצבעי בהו לבא}}. ועמילן של טבחים וכו' - פת תבואה שלא הביאה שליש, שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא. וקולן של סופרים וכו'. הכא תרגומא: חרותא פרורא דאושכפי. {{הל"מ-רק-גמרא|רב שימי מחוזנאה אמר: זה טיפולן של בנות עשירים שמשיירות אותו לבנות עניים - איני? והא תנא רבי חייא: ארבעה מיני מדינה, ושלשה מיני אומנות. ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים - מאי מיני אומנות איכא? - ואלא מאי - פרורא דאושכפי, אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים? קולן של רצענין מיבעיא ליה! - אמר רב אושעיא: לעולם פרורא דאושכפי, ומאי קרי ליה קולן של סופרים - }}דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן. {{הל"מ-רק-גמרא|רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו'. תכשיטי נשים סלקא דעתך? - אלא אימא: אף טיפולי נשים, דאמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דסמידא''' - סולת: '''דצפירתא דלא אפתח''' - עז שלא ילדה: '''עתיק עתיקי''' - ישן של שלש שנים: '''כל דמעלי''' - לחולי זה קשה לזה המועיל ללב קשה לעינים או לאחד מתחלואי שאר האברים: '''זנגבילא''' - זינזיבר"א {{קטן|(יינייבר"א: זנגוויל)}} : '''דרמו ביה מי שערי''' - שמטילין לתוכו מי שעורין כגון שכר שלנו ועושין אותו במדי: '''שכר המדי''' - לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותן שלנו קרי ליה שכר המדי: '''דשדו ביה מי שערי''' - ביין נותנין שעורין שלמים כדי להחמיצו לפי שיינם טוב ואינו בא לידי חימוץ עד שנותנין לתוכו שעורין: '''בתחילה''' - כשבית המקדש קיים היו מביאין נסכים מיהודה ובזכות הנסכים היה טעם ביינם ולא היה מחמיץ כו': '''אמלאה החרבה''' - רישא דקרא יען אמרה צור לירושלים האח וגו' אתמלא מן חורבנה של ירושלים וצור מאדום היא: '''ולאם מלאם יאמץ''' - כשעשו גבור יעקב חלש אין מלכות שניהם מתקיים יחד: '''תמד''' - בופי"ט {{קטן|((יין שמרים (בעל איכות גרועה))}} לפי שהיין היה טוב ואינו מחמיץ וסתם חומץ שלהם מן תמד היה בא: '''ועכשיו''' - בטל טעם היין וממהר להחמיץ: '''פטור''' - מלעשר שהרי אין כאן אלא מים שלא מצא אלא כדי מדתו ואע"ג דחזותיה וטעמא חמרא קיוהא דפירא בעלמא הוא דעייל ביה: '''ורבי יהודה מחייב''' - דאזיל בתר חזותא וטעמא: '''הכי קאמר''' - מתניתא קמייתא לא נחשדו עמי הארץ מלעשר את התמד לפי שאינו חשוב בעיניהם לפיכך הלוקחו ממנו פטור מן הדמאי: '''ואי בעית אימא נחשדו''' - ורבי יהודה במתניתא קמייתא טעמיה משום דפטור אפי' ממעשר ודאי ובתמד דפורצני קאמר שנותנין מים בחרצנין והוא מחמיץ ומרתיח לאחר זמן כיין התוסס והיינו תמד ולית ביה אלא קיוהא דפירא והא דקתני ר' יהודה מחייב בדרווקא שנותנין בשמרים מים והוא נמי תמד בההוא מחייב ר' יהודה אע"ג דלא מצא אלא כדי מדתו לפי שהיין של שמרים מעורב בו ומן המים נשאר בשמרים: '''קורטמי''' - מוריק"א קרו"ג {{קטן|(קר"ו: כרכום [מוריקא היא מילה ארמית-תלמודית ואינה שייכת ללעז. ראה שבת פט:])}} : '''וסימניך''' - שלא תטעה מאן אמר חיטי ומאן אמר שערי: '''סמ"ך סמ"ך''' - רב יוסף שיש סמ"ך בשמו אמר שערי לישנא אחרינא וסימניך סיסני כלי ששמו כן כדאמרינן (בכתובות) (ב"מ דף סז:) ואי אגבינהו בסיסני קנה ושם כלי זה יהא סימן לגירסא זו דרב יוסף אמר שערי שני סמכי"ן יחד: '''תרו להו''' - שורין אותן יחד: '''מדבחא ועד עצרתא''' - מפסח ועד עצרת: '''דקמיט''' - עצור מנקביו: '''מרפי ליה''' - משלשלו: '''ודרפי קמיט ליה''' - למי שיש לו שילשול מעצרו: '''סכנתא''' - שמשלשל יותר מדאי: '''מיא דחיורא''' - מי סובין: '''דצבעו בהו לבא''' - סרכ"א {{קטן|(פרק"א: עור אדום [ראה בספר על מוצא מילה זו])}} : '''פירורא דאושכפי''' - גלו"ד {{קטן|(דבק חזק)}} והרצענים מדבקין בו את העור כשמתחלק לשתים או מדבקין שתי עורות יחד לעשותן עבה ודרכן לתת בה קמח של שיפון ולקמיה מפרש מאי של סופרים: '''טיפולן של בנות עשירים''' - שהיא של סולת משיירות משיוריהן לבנות סופרים מלמדי תינוקות שהן עניים ומטיפולן של בנות עניים לא מצי למימר דעניות אין להן סולת אלא סיד טיפול לשון מטפל ומדביק אותו דבר או סיד או סולת על בשרן להשיר השער: '''והא תני ר' חייא''' - ויהיב סימנא בהני דמתני' ואמר ארבע מיני מדינה שנינו בהם הצריכין לכל אדם בין אומן בין לא אומן שהרי למאכל או לרפואה עשויין כותח שכר וחומץ וזיתום אבל זומן אינו ראוי אלא לצבעים וקולן של סופרים ועמילן של נחתומין נייר עשוי מעשבים ע"י דבק שקורין גלו"ד {{קטן|(דבק חזק)}} : '''תכשיטי נשים''' - הוא כחל ושרק ובשמים שתולות בצואריהן להריח ומאי חמץ איכא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 3 מב ב הא בדרווקא והא בדפורצני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_ב_הא בדרווקא והא בדפורצני]] '''הא''' בדרווקא והא בדפורצני. והא דאמרינן שחזקתו מן התמד היינו מתמד דפורצני אבל דרווקני טוב מאד ואינם נעשים לעולם חומץ: [[File:תוס פסחים 3 מב ב וסימניך סיסני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_ב_וסימניך סיסני]] ''' וסימניך''' סיסני. בבמה אשה יוצאה (שבת סו.) גבי הקיטע יוצא בקב שלו רבי יוסי אוסר גרסינן וסימניך סמ"ך סמ"ך הוא סימן טוב יותר והכא לא מצי למימר הכי משום דשערי בשי"ן כתיב: ''' טיפולן''' של בנו' עשירי'. וא"ת א"כ היינו תכשיטי נשים ותירץ הר"י דאורלינ"ש דהכא מיירי בפנים של מעלה דלא מאיס כל כך כשטופלים על פניהם ותכשיטי נשים היינו בפנים של מטה שטופלים להסיר השער דמאיס טפי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מב ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מב|ב}} swfjm6p75sxaddxhjnoyzyrngwsbpp2 3020640 3020639 2026-06-18T10:26:28Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020640 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מב|ב|מב א|מג א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף מב עמוד ב] {{הל"מ-רק-גמרא|דסמידא, בשר שמן - דצפירתא דלא אפתח, יין ישן - עתיק עתיקי. כל מילי דמעלי להאי - קשה להאי, ודקשה להאי - מעלי להאי, בר מזנגבילא רטיבא, ופילפלי אריכתא, ופת נקייה, ובשר שמן, ויין ישן - דמעלי לכולי גופיה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|שכר המדי - דרמו ביה מי שערי}}. וחומץ האדומי - דשדו דרמו ביה שערי. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב נחמן (בר יצחק): בתחלה, כשהיו מביאין נסכים מיהודה - לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, והיו קורין אותו חומץ סתם. ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין, וקורין אותו חומץ האדומי. לקיים מה שנאמר אמלאה החרבה, אם מלאה זו - חריבה זו, ואם מלאה זו - חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא ולאם מלאם יאמץ. תניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ - אינו צריך לעשר, מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד. ועכשיו, הלוקח חומץ מעם הארץ - צריך לעשר, שחזקתו אינו בא אלא מן היין. וסבר רבי יהודה תמד לאו בר עשורי הוא? והא (תניא) +מסורת הש"ס: [תנן]+: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|המתמד ונתן מים במדה, ומצא כדי מדתו - פטור, ורבי יהודה מחייב! - הכי קאמר: לא נחשדו עמי הארץ על התמד. אי בעית אימא: נחשדו. ולא קשיא: הא - בדרווקא, הא - בדפורצני. }}וזיתום המצרי {{הל"מ-רק-גמרא|וכו'. מאי זיתום המצרי? - }}תנא רב יוסף: תלתא שערי, תלתא קורטמי, ותלתא מלחא. {{הל"מ-רק-גמרא|רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי, וסימניך סיסני. תרו להו, וקלו להו, וטחני להו, ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא. דקמיט - מרפי ליה, ודרפי - מקמיט ליה. לחולה ולאשה עוברה - סכנתא}}. וזומן של צבעים וכו'. הכא תרגימו מיא דחיורי דחיזרא {{הל"מ-רק-גמרא|דצבעי בהו לבא}}. ועמילן של טבחים וכו' - פת תבואה שלא הביאה שליש, שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא. וקולן של סופרים וכו'. הכא תרגומא: חרותא פרורא דאושכפי. {{הל"מ-רק-גמרא|רב שימי מחוזנאה אמר: זה טיפולן של בנות עשירים שמשיירות אותו לבנות עניים - איני? והא תנא רבי חייא: ארבעה מיני מדינה, ושלשה מיני אומנות. ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים - מאי מיני אומנות איכא? - ואלא מאי - פרורא דאושכפי, אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים? קולן של רצענין מיבעיא ליה! - אמר רב אושעיא: לעולם פרורא דאושכפי, ומאי קרי ליה קולן של סופרים - }}דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן. {{הל"מ-רק-גמרא|רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו'. תכשיטי נשים סלקא דעתך? - אלא אימא: אף טיפולי נשים, דאמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דסמידא''' - סולת: '''דצפירתא דלא אפתח''' - עז שלא ילדה: '''עתיק עתיקי''' - ישן של שלש שנים: '''כל דמעלי''' - לחולי זה קשה לזה המועיל ללב קשה לעינים או לאחד מתחלואי שאר האברים: '''זנגבילא''' - זינזיבר"א {{קטן|(יינייבר"א: זנגוויל)}} : '''דרמו ביה מי שערי''' - שמטילין לתוכו מי שעורין כגון שכר שלנו ועושין אותו במדי: '''שכר המדי''' - לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותן שלנו קרי ליה שכר המדי: '''דשדו ביה מי שערי''' - ביין נותנין שעורין שלמים כדי להחמיצו לפי שיינם טוב ואינו בא לידי חימוץ עד שנותנין לתוכו שעורין: '''בתחילה''' - כשבית המקדש קיים היו מביאין נסכים מיהודה ובזכות הנסכים היה טעם ביינם ולא היה מחמיץ כו': '''אמלאה החרבה''' - רישא דקרא יען אמרה צור לירושלים האח וגו' אתמלא מן חורבנה של ירושלים וצור מאדום היא: '''ולאם מלאם יאמץ''' - כשעשו גבור יעקב חלש אין מלכות שניהם מתקיים יחד: '''תמד''' - בופי"ט {{קטן|((יין שמרים (בעל איכות גרועה))}} לפי שהיין היה טוב ואינו מחמיץ וסתם חומץ שלהם מן תמד היה בא: '''ועכשיו''' - בטל טעם היין וממהר להחמיץ: '''פטור''' - מלעשר שהרי אין כאן אלא מים שלא מצא אלא כדי מדתו ואע"ג דחזותיה וטעמא חמרא קיוהא דפירא בעלמא הוא דעייל ביה: '''ורבי יהודה מחייב''' - דאזיל בתר חזותא וטעמא: '''הכי קאמר''' - מתניתא קמייתא לא נחשדו עמי הארץ מלעשר את התמד לפי שאינו חשוב בעיניהם לפיכך הלוקחו ממנו פטור מן הדמאי: '''ואי בעית אימא נחשדו''' - ורבי יהודה במתניתא קמייתא טעמיה משום דפטור אפי' ממעשר ודאי ובתמד דפורצני קאמר שנותנין מים בחרצנין והוא מחמיץ ומרתיח לאחר זמן כיין התוסס והיינו תמד ולית ביה אלא קיוהא דפירא והא דקתני ר' יהודה מחייב בדרווקא שנותנין בשמרים מים והוא נמי תמד בההוא מחייב ר' יהודה אע"ג דלא מצא אלא כדי מדתו לפי שהיין של שמרים מעורב בו ומן המים נשאר בשמרים: '''קורטמי''' - מוריק"א קרו"ג {{קטן|(קר"ו: כרכום [מוריקא היא מילה ארמית-תלמודית ואינה שייכת ללעז. ראה שבת פט:])}} : '''וסימניך''' - שלא תטעה מאן אמר חיטי ומאן אמר שערי: '''סמ"ך סמ"ך''' - רב יוסף שיש סמ"ך בשמו אמר שערי לישנא אחרינא וסימניך סיסני כלי ששמו כן כדאמרינן (בכתובות) (ב"מ דף סז:) ואי אגבינהו בסיסני קנה ושם כלי זה יהא סימן לגירסא זו דרב יוסף אמר שערי שני סמכי"ן יחד: '''תרו להו''' - שורין אותן יחד: '''מדבחא ועד עצרתא''' - מפסח ועד עצרת: '''דקמיט''' - עצור מנקביו: '''מרפי ליה''' - משלשלו: '''ודרפי קמיט ליה''' - למי שיש לו שילשול מעצרו: '''סכנתא''' - שמשלשל יותר מדאי: '''מיא דחיורא''' - מי סובין: '''דצבעו בהו לבא''' - סרכ"א {{קטן|(פרק"א: עור אדום [ראה בספר על מוצא מילה זו])}} : '''פירורא דאושכפי''' - גלו"ד {{קטן|(דבק חזק)}} והרצענים מדבקין בו את העור כשמתחלק לשתים או מדבקין שתי עורות יחד לעשותן עבה ודרכן לתת בה קמח של שיפון ולקמיה מפרש מאי של סופרים: '''טיפולן של בנות עשירים''' - שהיא של סולת משיירות משיוריהן לבנות סופרים מלמדי תינוקות שהן עניים ומטיפולן של בנות עניים לא מצי למימר דעניות אין להן סולת אלא סיד טיפול לשון מטפל ומדביק אותו דבר או סיד או סולת על בשרן להשיר השער: '''והא תני ר' חייא''' - ויהיב סימנא בהני דמתני' ואמר ארבע מיני מדינה שנינו בהם הצריכין לכל אדם בין אומן בין לא אומן שהרי למאכל או לרפואה עשויין כותח שכר וחומץ וזיתום אבל זומן אינו ראוי אלא לצבעים וקולן של סופרים ועמילן של נחתומין נייר עשוי מעשבים ע"י דבק שקורין גלו"ד {{קטן|(דבק חזק)}} : '''תכשיטי נשים''' - הוא כחל ושרק ובשמים שתולות בצואריהן להריח ומאי חמץ איכא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 3 מב ב הא בדרווקא והא בדפורצני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_ב_הא בדרווקא והא בדפורצני]] '''הא''' בדרווקא והא בדפורצני. והא דאמרינן שחזקתו מן התמד היינו מתמד דפורצני אבל דרווקני טוב מאד ואינם נעשים לעולם חומץ: [[File:תוס פסחים 3 מב ב וסימניך סיסני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_ב_וסימניך סיסני]] ''' וסימניך''' סיסני. בבמה אשה יוצאה (שבת סו.) גבי הקיטע יוצא בקב שלו רבי יוסי אוסר גרסינן וסימניך סמ"ך סמ"ך הוא סימן טוב יותר והכא לא מצי למימר הכי משום דשערי בשי"ן כתיב: [[File:תוס פסחים 3 מב ב טיפולן של בנו' עשירי'.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מב_ב_טיפולן של בנו' עשירי']] ''' טיפולן''' של בנו' עשירי'. וא"ת א"כ היינו תכשיטי נשים ותירץ הר"י דאורלינ"ש דהכא מיירי בפנים של מעלה דלא מאיס כל כך כשטופלים על פניהם ותכשיטי נשים היינו בפנים של מטה שטופלים להסיר השער דמאיס טפי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מב ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מב|ב}} 8o6v27p97qint5fjl8jxo4yu880ubqu 106 1728738 3020641 2939092 2026-06-18T10:39:26Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020641 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|א|מב ב|מג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף מג עמוד א] {{הל"מ-רק-גמרא|שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים, בנות עניים טופלות אותן בסיד, בנות עשירים טופלות אותן בסולת, בנות מלכים בשמן המור, שנאמר ששה חדשים בשמן המור. מאי שמן המור? רב הונא בר ירמיה אומר: סטכת, רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקנין - שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו - מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|זה הכלל כל שהוא ממין דגן. תניא, אמר רבי יהושע: וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח - למה מנו חכמים את אלו - כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן. כי הא, דההוא בר מערבא איקלע לבבל, הוה בישרא בהדיה. אמר להו: קריבו לי מתכילתא. שמע דקאמרי: קריבו ליה כותח. כיון דשמע כותח - פירש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הרי אלו באזהרה. מאן תנא דחמץ דגן גמור על ידי תערובות, ונוקשה בעיניה בלאו? - אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתניא: שיאור ישרף, ונותנו לכלבו. והאוכלו - בארבעים. הא גופא קשיא! אמרת שיאור ישרף - אלמא: אסור בהנאה. והדר תני: ונותנו לפני כלבו - אלמא: מותר בהנאה! - הכי קאמר: שיאור ישרף - דרבי מאיר לרבי מאיר, דרבי יהודה לרבי יהודה. ונותנו לפני כלבו - דרבי מאיר לרבי יהודה. והאוכלו בארבעים - אתאן לרבי מאיר. שמעינן ליה לרבי מאיר: נוקשה בעיניה - בלאו, וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת. רב נחמן אמר: רבי אליעזר היא, דתניא: }} {{שוליים|א}}על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלאו, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלא כלום. {{הל"מ-רק-גמרא|ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו - וכל שכן נוקשה בעיניה. ורב נחמן, מאי טעמא לא אמר כרב יהודה? - אמר לך: דילמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם - אלא נוקשה בעיניה, אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת - לא. ורב יהודה מאי טעמא לא אמר כרב נחמן? - אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם - אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת, אבל נוקשה בעיניה - לא אמר. תניא כוותיה דרב יהודה}} ת"ר: כל מחמצת לא תאכלו - לרבות כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי. וזיתום המצרי. יכול יהא ענוש כרת - תלמוד לומר כי כל אכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, ועל עירובו - בלאו {{הל"מ-ריף-ראש|דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלא כלום. אף על גב דאמור רבנן על עירובו בלא כלום מילקא הוא דלא לקי אבל איסורא איכא וכי אמרי רבנן נמי דלא לקי הני מילי היכא דליכא כזית בכדי אכילת פרס כגון כותח הבבלי וכיוצא בו אבל היכא דאיכא כזית בכדי אכילת פרס אפילו לרבנן לקי}}:{{הל"מ-רק-ראש|. ומדפי' רב אלפס דברי חכמים מכלל דאית ליה הלכה כחכמים.‍ אף על גב דסתם מתני' דלא כרבנן לא חשיב ליה סתמא דתנן לקמן בפרקין [דף מח ב]‍ שיאור ישרף והאוכלו פטור ור' מאיר פליג עלה בברייתא דקאמר דלוקה על שאור אבל במתני' לא פליג ואף על גב דרב אלפס פסק לקמן (סוף סימן י') כרבי מאיר משום דתנא למילתיה במתניתין‍ בלשון חכמים מכל מקום בהא דאמר ר"מ בברייתא דלוקה על שאור בהא הלכה כרבי יהודה דאמר האוכלו פטור כיון דלא תני הא דרבי מאיר דאמר בברייתא דלוקה בלשון חכמים דמתניתין וא"כ רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה וסתמא דהכא הוי סתם ואחר כך מחלוקת לענין חמץ נוקשה‍ הלכך גם לענין עירובו לא חשיבא סתמא זו סברת רב אלפס אלא שפסק כחכמים: }} . {{הל"מ-רק-גמרא|מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו - רבי אליעזר היא, ואילו נוקשה בעיניה - לא קאמר. שמע מינה: נוקשה לרבי אליעזר לית ליה. ורבי אליעזר, עירובו בלאו מנא ליה? - דכתיב: כל מחמצת לא תאכלו - אי הכי - כרת נמי לחייב, דהא כתיב כי כל אכל מחמצת ונכרתה! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא (מחמצת) - אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מניין - תלמוד לומר כל מחמצת ונכרתה. - אי הכי - דלאו נמי להכי הוא דאתא! - אלא טעמא דרבי אליעזר מכל. - התם נמי, הכתיב כל! - ההוא מיבעי ליה לרבות את הנשים. - נשים, מדרב יהודה אמר רב נפקא. דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם - השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה! - איצטריך, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים''' - שיש להן שערות כאילו הגיעו לפרקן והן לא הגיעו לכלל שנים ובושות על כך: '''עשירות טופלות אותן בסולת''' - ומשיר את השער: '''אנפיקינון''' - במנחות תנן אנפקינון לא יביא ומפרש ר' יהודה אנפקינין הוא שמן זית כו': '''סטכת''' - לא איתפרש: '''ומעדן את הבשר''' - אשקלייר"א {{קטן|(אישקלייר"א: מבריק, מצחצח)}} : '''שיהא בקי בהן''' - שידע ממה הן עושין אותו שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא: '''מתכילתא''' - שום לפתן ללפת בו את הפת: '''כיון דשמע''' - שקראו שמו כותח: '''פירש''' - שבקי היה וידע שיש שם חלב: '''מאן תנא''' - דמתני' דאית ליה חמץ דגן גמור שנתערב במין אחר ואינו בעין שנימוח אי נמי חמץ נוקשה רע ואיתיה בעיניה מוזהרין על אכילתו בלאו דקתני מתניתין כותח הבבלי ושכר המדי חמץ דגן גמור אלא שנתערב בדבר אחר ותכשיטי נשים בעיניה הוא אבל נוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה וקתני באזהרה דעובר עליהן בלאו: '''שיאור''' - שלא נתחמץ כל צורכו שיאור פליגי במתני' ר"מ קרי שיאור את שהכסיפו פניו וזהו תחלת חימוצו ולר' יהודה הוי שיאור שהתחיל ליסדק כבר סדקין דקין כקרני חגבים אחד לכאן ואחד לכאן אבל שהכסיפו פניו לרבי יהודה מצה היא ולר"מ קרני חגבים חמץ גמור הוא והכא הכי קאמר שיאור ישרף דאסור בהנאה שיאור דר"מ הכסיפו פניו ישרף לר"מ ושיאור דרבי יהודה ישרף לר' יהודה וסיפא דקתני ונותנו לפני כלבו אליבא דרבי יהודה קאמר ליה ואשיאור דר"מ קאי והאוכלו בארבעים אתאן לר"מ כלומר לר"מ האוכלו לשיאור זה שרבי יהודה מתיר בהנאה סופג את הארבעים אלמא שמעינן ליה לר"מ דאית ליה חדא מהני תרתי דמתני' דקאמר נוקשה בעיני' בלאו כגון שיאור דנוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה הואיל והחמיץ קצת ולא גמר ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור נמי לא חזי וקאמר בלאו וכ"ש חמץ גמור ע"י תערובת דקסבר רב יהודה ע"י תערובת חמיר מנוקשה בעין והאי לאו דנוקשה נפקא ליה מכל מחמצת לא תאכלו כל רבויא הוא כדלקמן: '''ועל עירובו בלאו''' - מכל מחמצת כדלקמן: '''מ"ט לא אמר כדרב יהודה''' - דמוקי מתניתין כר"מ: רב נחמן ס"ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע"י תערובת: '''תניא כוותיה דרב יהודה''' - דאמר חמץ גמור בתערובת חמור: לענין כרת לא כתיב כל מחמצת אלא כל אוכל חמץ ולקמן מפרש ליה: כותח ושכר וחומץ וזיתום כולן חמץ גמור מעורב בהן כותח איכא פת ובהנך תלתא איכא שערי וכולהו בני אכילה ושתיה נינהו אבל זומן ועמילן וקולן דנוקשה הוא ובעיניה הואיל ולאו בני אכילה נינהו לא תנינהו והיינו כדרב יהודה דאמר מודה היה ר"א בנוקשה בעיניה דפטור: '''ור"א עירובו בלאו מנא ליה''' - פשיטא מדאפקיה בלשון מחמצת וגבי כרת נמי מחמצת כתיב: '''ההוא''' - מחמצת דגבי כרת לאו לעירובו אתא אלא לנתחמץ מחמת דבר אחר: '''אי הכי''' - האי דגבי לאו נמי אימא לאזהורי אנתחמץ מחמת דבר אחר אתא ואזהרה דתערובת מנא ליה: '''התם נמי''' - גבי כרת הא כתיב כל אוכל מחמצת ונכרתה: '''לכל עונשין''' - מכאן שהנשים חייבות על כל לא תעשה שבתורה שהרי עונשן מלקות:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 3 מג א למה מנו חכמים את אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_למה מנו חכמים את אלו]] '''למה''' מנו חכמים את אלו. תימה לרשב"א הא איצטריך למנותם לאשמועינן שהן בלאו ולא בכרת ותירץ ר"י דלא הוה ליה לאשמועינן אלא תרי מינייהו חד לנוקשה בעיניה וחד ע"י תערובת ועוד הקשה דת"ק שמנאם לית ליה האי כללא דהא איכא תכשיטי נשים שהן מין דגן ואין עובר בפסח אלא רבי אליעזר הוא דקאמר לה: ''' מאן''' תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו. משמע בשמעתין דאי לאו דאיתרבי חמץ נוקשה למלקות אפילו איסור לא היה בו ותימה לר"י דבפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} בעי רבי זירא הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו שיאור דמאן אי דר"מ לר"מ מדלקי עליה חמץ הוא והשתא מנא ליה דהוי חמץ לענין תודה דילמא שאני חמץ בפסח דרבייה קרא למלקות (גרידא) ואור"י דהתם נמי איכא שום קרא דמרבינן מיניה חמץ נוקשה והא דתניא בפרק כל המנחות באות מצה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|נג|ב}} אין מחמיצין בתפוחים דהוי חמץ נוקשה כדמשמע התם היינו לכתחילה אבל בדיעבד כשר: ''' ואילו''' נוקשה בעיניה לא קתני. וא"ת ונימא דמשום הכי לא חשיב ליה משום דכ"ש הוא כדאמר רב נחמן וי"ל דאי כ"ש הוא הוה ליה למיתני לאשמועינן דלית ביה כרת: ''' ונותנו''' לפני כלבו דר"מ לרבי יהודה. מדאורייתא אפי' באכילה שרי כדאמרינן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} דמצה מעלייתא היא אלא מדרבנן אסור: ''' ההוא''' כל לאתויי נשים. תימה לר"י הא תרי כי כל כתיבי גבי כרת כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי כל אוכל מחמצת ונרבינן עירובו לכרת ואפילו לרבנן דלא דרשי כל כי כל דרשי ואור"י דפשיטא ליה לגמרא דאתא לשום דרשא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|א}} rekjt6ezlodgreqn7frjrmy2c5va3c3 3020644 3020641 2026-06-18T11:29:35Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020644 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|א|מב ב|מג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף מג עמוד א] {{הל"מ-רק-גמרא|שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים, בנות עניים טופלות אותן בסיד, בנות עשירים טופלות אותן בסולת, בנות מלכים בשמן המור, שנאמר ששה חדשים בשמן המור. מאי שמן המור? רב הונא בר ירמיה אומר: סטכת, רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקנין - שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו - מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|זה הכלל כל שהוא ממין דגן. תניא, אמר רבי יהושע: וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח - למה מנו חכמים את אלו - כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן. כי הא, דההוא בר מערבא איקלע לבבל, הוה בישרא בהדיה. אמר להו: קריבו לי מתכילתא. שמע דקאמרי: קריבו ליה כותח. כיון דשמע כותח - פירש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הרי אלו באזהרה. מאן תנא דחמץ דגן גמור על ידי תערובות, ונוקשה בעיניה בלאו? - אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתניא: שיאור ישרף, ונותנו לכלבו. והאוכלו - בארבעים. הא גופא קשיא! אמרת שיאור ישרף - אלמא: אסור בהנאה. והדר תני: ונותנו לפני כלבו - אלמא: מותר בהנאה! - הכי קאמר: שיאור ישרף - דרבי מאיר לרבי מאיר, דרבי יהודה לרבי יהודה. ונותנו לפני כלבו - דרבי מאיר לרבי יהודה. והאוכלו בארבעים - אתאן לרבי מאיר. שמעינן ליה לרבי מאיר: נוקשה בעיניה - בלאו, וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת. רב נחמן אמר: רבי אליעזר היא, דתניא: }} {{שוליים|א}}על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלאו, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלא כלום. {{הל"מ-רק-גמרא|ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו - וכל שכן נוקשה בעיניה. ורב נחמן, מאי טעמא לא אמר כרב יהודה? - אמר לך: דילמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם - אלא נוקשה בעיניה, אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת - לא. ורב יהודה מאי טעמא לא אמר כרב נחמן? - אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם - אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת, אבל נוקשה בעיניה - לא אמר. תניא כוותיה דרב יהודה}} ת"ר: כל מחמצת לא תאכלו - לרבות כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי. וזיתום המצרי. יכול יהא ענוש כרת - תלמוד לומר כי כל אכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, ועל עירובו - בלאו {{הל"מ-ריף-ראש|דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלא כלום. אף על גב דאמור רבנן על עירובו בלא כלום מילקא הוא דלא לקי אבל איסורא איכא וכי אמרי רבנן נמי דלא לקי הני מילי היכא דליכא כזית בכדי אכילת פרס כגון כותח הבבלי וכיוצא בו אבל היכא דאיכא כזית בכדי אכילת פרס אפילו לרבנן לקי}}:{{הל"מ-רק-ראש|. ומדפי' רב אלפס דברי חכמים מכלל דאית ליה הלכה כחכמים.‍ אף על גב דסתם מתני' דלא כרבנן לא חשיב ליה סתמא דתנן לקמן בפרקין [דף מח ב]‍ שיאור ישרף והאוכלו פטור ור' מאיר פליג עלה בברייתא דקאמר דלוקה על שאור אבל במתני' לא פליג ואף על גב דרב אלפס פסק לקמן (סוף סימן י') כרבי מאיר משום דתנא למילתיה במתניתין‍ בלשון חכמים מכל מקום בהא דאמר ר"מ בברייתא דלוקה על שאור בהא הלכה כרבי יהודה דאמר האוכלו פטור כיון דלא תני הא דרבי מאיר דאמר בברייתא דלוקה בלשון חכמים דמתניתין וא"כ רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה וסתמא דהכא הוי סתם ואחר כך מחלוקת לענין חמץ נוקשה‍ הלכך גם לענין עירובו לא חשיבא סתמא זו סברת רב אלפס אלא שפסק כחכמים: }} . {{הל"מ-רק-גמרא|מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו - רבי אליעזר היא, ואילו נוקשה בעיניה - לא קאמר. שמע מינה: נוקשה לרבי אליעזר לית ליה. ורבי אליעזר, עירובו בלאו מנא ליה? - דכתיב: כל מחמצת לא תאכלו - אי הכי - כרת נמי לחייב, דהא כתיב כי כל אכל מחמצת ונכרתה! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא (מחמצת) - אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מניין - תלמוד לומר כל מחמצת ונכרתה. - אי הכי - דלאו נמי להכי הוא דאתא! - אלא טעמא דרבי אליעזר מכל. - התם נמי, הכתיב כל! - ההוא מיבעי ליה לרבות את הנשים. - נשים, מדרב יהודה אמר רב נפקא. דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם - השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה! - איצטריך, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים''' - שיש להן שערות כאילו הגיעו לפרקן והן לא הגיעו לכלל שנים ובושות על כך: '''עשירות טופלות אותן בסולת''' - ומשיר את השער: '''אנפיקינון''' - במנחות תנן אנפקינון לא יביא ומפרש ר' יהודה אנפקינין הוא שמן זית כו': '''סטכת''' - לא איתפרש: '''ומעדן את הבשר''' - אשקלייר"א {{קטן|(אישקלייר"א: מבריק, מצחצח)}} : '''שיהא בקי בהן''' - שידע ממה הן עושין אותו שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא: '''מתכילתא''' - שום לפתן ללפת בו את הפת: '''כיון דשמע''' - שקראו שמו כותח: '''פירש''' - שבקי היה וידע שיש שם חלב: '''מאן תנא''' - דמתני' דאית ליה חמץ דגן גמור שנתערב במין אחר ואינו בעין שנימוח אי נמי חמץ נוקשה רע ואיתיה בעיניה מוזהרין על אכילתו בלאו דקתני מתניתין כותח הבבלי ושכר המדי חמץ דגן גמור אלא שנתערב בדבר אחר ותכשיטי נשים בעיניה הוא אבל נוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה וקתני באזהרה דעובר עליהן בלאו: '''שיאור''' - שלא נתחמץ כל צורכו שיאור פליגי במתני' ר"מ קרי שיאור את שהכסיפו פניו וזהו תחלת חימוצו ולר' יהודה הוי שיאור שהתחיל ליסדק כבר סדקין דקין כקרני חגבים אחד לכאן ואחד לכאן אבל שהכסיפו פניו לרבי יהודה מצה היא ולר"מ קרני חגבים חמץ גמור הוא והכא הכי קאמר שיאור ישרף דאסור בהנאה שיאור דר"מ הכסיפו פניו ישרף לר"מ ושיאור דרבי יהודה ישרף לר' יהודה וסיפא דקתני ונותנו לפני כלבו אליבא דרבי יהודה קאמר ליה ואשיאור דר"מ קאי והאוכלו בארבעים אתאן לר"מ כלומר לר"מ האוכלו לשיאור זה שרבי יהודה מתיר בהנאה סופג את הארבעים אלמא שמעינן ליה לר"מ דאית ליה חדא מהני תרתי דמתני' דקאמר נוקשה בעיני' בלאו כגון שיאור דנוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה הואיל והחמיץ קצת ולא גמר ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור נמי לא חזי וקאמר בלאו וכ"ש חמץ גמור ע"י תערובת דקסבר רב יהודה ע"י תערובת חמיר מנוקשה בעין והאי לאו דנוקשה נפקא ליה מכל מחמצת לא תאכלו כל רבויא הוא כדלקמן: '''ועל עירובו בלאו''' - מכל מחמצת כדלקמן: '''מ"ט לא אמר כדרב יהודה''' - דמוקי מתניתין כר"מ: רב נחמן ס"ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע"י תערובת: '''תניא כוותיה דרב יהודה''' - דאמר חמץ גמור בתערובת חמור: לענין כרת לא כתיב כל מחמצת אלא כל אוכל חמץ ולקמן מפרש ליה: כותח ושכר וחומץ וזיתום כולן חמץ גמור מעורב בהן כותח איכא פת ובהנך תלתא איכא שערי וכולהו בני אכילה ושתיה נינהו אבל זומן ועמילן וקולן דנוקשה הוא ובעיניה הואיל ולאו בני אכילה נינהו לא תנינהו והיינו כדרב יהודה דאמר מודה היה ר"א בנוקשה בעיניה דפטור: '''ור"א עירובו בלאו מנא ליה''' - פשיטא מדאפקיה בלשון מחמצת וגבי כרת נמי מחמצת כתיב: '''ההוא''' - מחמצת דגבי כרת לאו לעירובו אתא אלא לנתחמץ מחמת דבר אחר: '''אי הכי''' - האי דגבי לאו נמי אימא לאזהורי אנתחמץ מחמת דבר אחר אתא ואזהרה דתערובת מנא ליה: '''התם נמי''' - גבי כרת הא כתיב כל אוכל מחמצת ונכרתה: '''לכל עונשין''' - מכאן שהנשים חייבות על כל לא תעשה שבתורה שהרי עונשן מלקות:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 3 מג א למה מנו חכמים את אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_למה מנו חכמים את אלו]] '''למה''' מנו חכמים את אלו. תימה לרשב"א הא איצטריך למנותם לאשמועינן שהן בלאו ולא בכרת ותירץ ר"י דלא הוה ליה לאשמועינן אלא תרי מינייהו חד לנוקשה בעיניה וחד ע"י תערובת ועוד הקשה דת"ק שמנאם לית ליה האי כללא דהא איכא תכשיטי נשים שהן מין דגן ואין עובר בפסח אלא רבי אליעזר הוא דקאמר לה: [[File:תוס פסחים 3 מג א מאן תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_מאן תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו]] ''' מאן''' תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו. משמע בשמעתין דאי לאו דאיתרבי חמץ נוקשה למלקות אפילו איסור לא היה בו ותימה לר"י דבפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} בעי רבי זירא הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו שיאור דמאן אי דר"מ לר"מ מדלקי עליה חמץ הוא והשתא מנא ליה דהוי חמץ לענין תודה דילמא שאני חמץ בפסח דרבייה קרא למלקות (גרידא) ואור"י דהתם נמי איכא שום קרא דמרבינן מיניה חמץ נוקשה והא דתניא בפרק כל המנחות באות מצה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|נג|ב}} אין מחמיצין בתפוחים דהוי חמץ נוקשה כדמשמע התם היינו לכתחילה אבל בדיעבד כשר: ''' ואילו''' נוקשה בעיניה לא קתני. וא"ת ונימא דמשום הכי לא חשיב ליה משום דכ"ש הוא כדאמר רב נחמן וי"ל דאי כ"ש הוא הוה ליה למיתני לאשמועינן דלית ביה כרת: ''' ונותנו''' לפני כלבו דר"מ לרבי יהודה. מדאורייתא אפי' באכילה שרי כדאמרינן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} דמצה מעלייתא היא אלא מדרבנן אסור: ''' ההוא''' כל לאתויי נשים. תימה לר"י הא תרי כי כל כתיבי גבי כרת כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי כל אוכל מחמצת ונרבינן עירובו לכרת ואפילו לרבנן דלא דרשי כל כי כל דרשי ואור"י דפשיטא ליה לגמרא דאתא לשום דרשא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|א}} nxdcys2kn60dposm6hzwkm38ogn7syp 3020645 3020644 2026-06-18T11:49:33Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020645 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|א|מב ב|מג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף מג עמוד א] {{הל"מ-רק-גמרא|שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים, בנות עניים טופלות אותן בסיד, בנות עשירים טופלות אותן בסולת, בנות מלכים בשמן המור, שנאמר ששה חדשים בשמן המור. מאי שמן המור? רב הונא בר ירמיה אומר: סטכת, רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקנין - שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו - מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|זה הכלל כל שהוא ממין דגן. תניא, אמר רבי יהושע: וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח - למה מנו חכמים את אלו - כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן. כי הא, דההוא בר מערבא איקלע לבבל, הוה בישרא בהדיה. אמר להו: קריבו לי מתכילתא. שמע דקאמרי: קריבו ליה כותח. כיון דשמע כותח - פירש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הרי אלו באזהרה. מאן תנא דחמץ דגן גמור על ידי תערובות, ונוקשה בעיניה בלאו? - אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתניא: שיאור ישרף, ונותנו לכלבו. והאוכלו - בארבעים. הא גופא קשיא! אמרת שיאור ישרף - אלמא: אסור בהנאה. והדר תני: ונותנו לפני כלבו - אלמא: מותר בהנאה! - הכי קאמר: שיאור ישרף - דרבי מאיר לרבי מאיר, דרבי יהודה לרבי יהודה. ונותנו לפני כלבו - דרבי מאיר לרבי יהודה. והאוכלו בארבעים - אתאן לרבי מאיר. שמעינן ליה לרבי מאיר: נוקשה בעיניה - בלאו, וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת. רב נחמן אמר: רבי אליעזר היא, דתניא: }} {{שוליים|א}}על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלאו, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלא כלום. {{הל"מ-רק-גמרא|ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו - וכל שכן נוקשה בעיניה. ורב נחמן, מאי טעמא לא אמר כרב יהודה? - אמר לך: דילמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם - אלא נוקשה בעיניה, אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת - לא. ורב יהודה מאי טעמא לא אמר כרב נחמן? - אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם - אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת, אבל נוקשה בעיניה - לא אמר. תניא כוותיה דרב יהודה}} ת"ר: כל מחמצת לא תאכלו - לרבות כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי. וזיתום המצרי. יכול יהא ענוש כרת - תלמוד לומר כי כל אכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, ועל עירובו - בלאו {{הל"מ-ריף-ראש|דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלא כלום. אף על גב דאמור רבנן על עירובו בלא כלום מילקא הוא דלא לקי אבל איסורא איכא וכי אמרי רבנן נמי דלא לקי הני מילי היכא דליכא כזית בכדי אכילת פרס כגון כותח הבבלי וכיוצא בו אבל היכא דאיכא כזית בכדי אכילת פרס אפילו לרבנן לקי}}:{{הל"מ-רק-ראש|. ומדפי' רב אלפס דברי חכמים מכלל דאית ליה הלכה כחכמים.‍ אף על גב דסתם מתני' דלא כרבנן לא חשיב ליה סתמא דתנן לקמן בפרקין [דף מח ב]‍ שיאור ישרף והאוכלו פטור ור' מאיר פליג עלה בברייתא דקאמר דלוקה על שאור אבל במתני' לא פליג ואף על גב דרב אלפס פסק לקמן (סוף סימן י') כרבי מאיר משום דתנא למילתיה במתניתין‍ בלשון חכמים מכל מקום בהא דאמר ר"מ בברייתא דלוקה על שאור בהא הלכה כרבי יהודה דאמר האוכלו פטור כיון דלא תני הא דרבי מאיר דאמר בברייתא דלוקה בלשון חכמים דמתניתין וא"כ רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה וסתמא דהכא הוי סתם ואחר כך מחלוקת לענין חמץ נוקשה‍ הלכך גם לענין עירובו לא חשיבא סתמא זו סברת רב אלפס אלא שפסק כחכמים: }} . {{הל"מ-רק-גמרא|מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו - רבי אליעזר היא, ואילו נוקשה בעיניה - לא קאמר. שמע מינה: נוקשה לרבי אליעזר לית ליה. ורבי אליעזר, עירובו בלאו מנא ליה? - דכתיב: כל מחמצת לא תאכלו - אי הכי - כרת נמי לחייב, דהא כתיב כי כל אכל מחמצת ונכרתה! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא (מחמצת) - אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מניין - תלמוד לומר כל מחמצת ונכרתה. - אי הכי - דלאו נמי להכי הוא דאתא! - אלא טעמא דרבי אליעזר מכל. - התם נמי, הכתיב כל! - ההוא מיבעי ליה לרבות את הנשים. - נשים, מדרב יהודה אמר רב נפקא. דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם - השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה! - איצטריך, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים''' - שיש להן שערות כאילו הגיעו לפרקן והן לא הגיעו לכלל שנים ובושות על כך: '''עשירות טופלות אותן בסולת''' - ומשיר את השער: '''אנפיקינון''' - במנחות תנן אנפקינון לא יביא ומפרש ר' יהודה אנפקינין הוא שמן זית כו': '''סטכת''' - לא איתפרש: '''ומעדן את הבשר''' - אשקלייר"א {{קטן|(אישקלייר"א: מבריק, מצחצח)}} : '''שיהא בקי בהן''' - שידע ממה הן עושין אותו שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא: '''מתכילתא''' - שום לפתן ללפת בו את הפת: '''כיון דשמע''' - שקראו שמו כותח: '''פירש''' - שבקי היה וידע שיש שם חלב: '''מאן תנא''' - דמתני' דאית ליה חמץ דגן גמור שנתערב במין אחר ואינו בעין שנימוח אי נמי חמץ נוקשה רע ואיתיה בעיניה מוזהרין על אכילתו בלאו דקתני מתניתין כותח הבבלי ושכר המדי חמץ דגן גמור אלא שנתערב בדבר אחר ותכשיטי נשים בעיניה הוא אבל נוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה וקתני באזהרה דעובר עליהן בלאו: '''שיאור''' - שלא נתחמץ כל צורכו שיאור פליגי במתני' ר"מ קרי שיאור את שהכסיפו פניו וזהו תחלת חימוצו ולר' יהודה הוי שיאור שהתחיל ליסדק כבר סדקין דקין כקרני חגבים אחד לכאן ואחד לכאן אבל שהכסיפו פניו לרבי יהודה מצה היא ולר"מ קרני חגבים חמץ גמור הוא והכא הכי קאמר שיאור ישרף דאסור בהנאה שיאור דר"מ הכסיפו פניו ישרף לר"מ ושיאור דרבי יהודה ישרף לר' יהודה וסיפא דקתני ונותנו לפני כלבו אליבא דרבי יהודה קאמר ליה ואשיאור דר"מ קאי והאוכלו בארבעים אתאן לר"מ כלומר לר"מ האוכלו לשיאור זה שרבי יהודה מתיר בהנאה סופג את הארבעים אלמא שמעינן ליה לר"מ דאית ליה חדא מהני תרתי דמתני' דקאמר נוקשה בעיני' בלאו כגון שיאור דנוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה הואיל והחמיץ קצת ולא גמר ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור נמי לא חזי וקאמר בלאו וכ"ש חמץ גמור ע"י תערובת דקסבר רב יהודה ע"י תערובת חמיר מנוקשה בעין והאי לאו דנוקשה נפקא ליה מכל מחמצת לא תאכלו כל רבויא הוא כדלקמן: '''ועל עירובו בלאו''' - מכל מחמצת כדלקמן: '''מ"ט לא אמר כדרב יהודה''' - דמוקי מתניתין כר"מ: רב נחמן ס"ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע"י תערובת: '''תניא כוותיה דרב יהודה''' - דאמר חמץ גמור בתערובת חמור: לענין כרת לא כתיב כל מחמצת אלא כל אוכל חמץ ולקמן מפרש ליה: כותח ושכר וחומץ וזיתום כולן חמץ גמור מעורב בהן כותח איכא פת ובהנך תלתא איכא שערי וכולהו בני אכילה ושתיה נינהו אבל זומן ועמילן וקולן דנוקשה הוא ובעיניה הואיל ולאו בני אכילה נינהו לא תנינהו והיינו כדרב יהודה דאמר מודה היה ר"א בנוקשה בעיניה דפטור: '''ור"א עירובו בלאו מנא ליה''' - פשיטא מדאפקיה בלשון מחמצת וגבי כרת נמי מחמצת כתיב: '''ההוא''' - מחמצת דגבי כרת לאו לעירובו אתא אלא לנתחמץ מחמת דבר אחר: '''אי הכי''' - האי דגבי לאו נמי אימא לאזהורי אנתחמץ מחמת דבר אחר אתא ואזהרה דתערובת מנא ליה: '''התם נמי''' - גבי כרת הא כתיב כל אוכל מחמצת ונכרתה: '''לכל עונשין''' - מכאן שהנשים חייבות על כל לא תעשה שבתורה שהרי עונשן מלקות:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 3 מג א למה מנו חכמים את אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_למה מנו חכמים את אלו]] '''למה''' מנו חכמים את אלו. תימה לרשב"א הא איצטריך למנותם לאשמועינן שהן בלאו ולא בכרת ותירץ ר"י דלא הוה ליה לאשמועינן אלא תרי מינייהו חד לנוקשה בעיניה וחד ע"י תערובת ועוד הקשה דת"ק שמנאם לית ליה האי כללא דהא איכא תכשיטי נשים שהן מין דגן ואין עובר בפסח אלא רבי אליעזר הוא דקאמר לה: [[File:תוס פסחים 3 מג א מאן תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_מאן תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו]] ''' מאן''' תנא חמץ גמור ע"י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו. משמע בשמעתין דאי לאו דאיתרבי חמץ נוקשה למלקות אפילו איסור לא היה בו ותימה לר"י דבפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} בעי רבי זירא הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו שיאור דמאן אי דר"מ לר"מ מדלקי עליה חמץ הוא והשתא מנא ליה דהוי חמץ לענין תודה דילמא שאני חמץ בפסח דרבייה קרא למלקות (גרידא) ואור"י דהתם נמי איכא שום קרא דמרבינן מיניה חמץ נוקשה והא דתניא בפרק כל המנחות באות מצה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|נג|ב}} אין מחמיצין בתפוחים דהוי חמץ נוקשה כדמשמע התם היינו לכתחילה אבל בדיעבד כשר: [[File:תוס פסחים 3 מג א ואילו נוקשה בעיניה לא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_ואילו נוקשה בעיניה לא קתני]] ''' ואילו''' נוקשה בעיניה לא קתני. וא"ת ונימא דמשום הכי לא חשיב ליה משום דכ"ש הוא כדאמר רב נחמן וי"ל דאי כ"ש הוא הוה ליה למיתני לאשמועינן דלית ביה כרת: ''' ונותנו''' לפני כלבו דר"מ לרבי יהודה. מדאורייתא אפי' באכילה שרי כדאמרינן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} דמצה מעלייתא היא אלא מדרבנן אסור: ''' ההוא''' כל לאתויי נשים. תימה לר"י הא תרי כי כל כתיבי גבי כרת כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי כל אוכל מחמצת ונרבינן עירובו לכרת ואפילו לרבנן דלא דרשי כל כי כל דרשי ואור"י דפשיטא ליה לגמרא דאתא לשום דרשא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|א}} k5gqezcstplpyxtgy38dru1jflpo3qm 0 1732478 3020578 3020322 2026-06-17T21:10:05Z בן עדריאל 9444 /* ברית מילה */ גרסה מחורזת של הרחמן הרגיל. בינתים סברתי שאיידי דזוטר מוזר לייחד לו דף בפנ"ע, אבל אני עוד מתלבט. 3020578 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * ([[איך מכל אומות]]) * (תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]) | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א) =הערות= ct3mwtv1fybcg5sfbk5auvej6mxpkxq 0 1732874 3020536 2958333 2026-06-17T20:25:21Z Nahum 68 3020536 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ק|מיוחס לריה"ל, ויש המייחסים לרמב"ן. וראו בדף השיחה}}{{ש}} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{רווח|5}}'''בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ''' בָּרְכִי {{סי|אֲ}}צוּלָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|אַ}}דִּיר הַנֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|אֵ}}ל נַעֲרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|אֵ}}ין קָדוֹשׁ כַּייָ.{{ממס|ש"א ב ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|בָּ}}רָה מִנַּחֲלֵי בוֹר נִמְשֶׁכֶת{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|בּ}}וֹחֲרֵךְ לְפָנָיו לָלֶכֶת{{ש}} {{סי|בּ}}וֹרֶכֶת לְפָנָיו וּבִשְׁמוֹ מִתְבָּרֶכֶת{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּכָה אַתְּ לַייָ.{{ממס|רות ג י}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|גְּ}}לוּיָה לַלֵּב וְנֶעְלֶמֶת מִמַּרְאֶה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|גָּ}}בֹהַּ וְשָׁפָל יִרְאֶה{{ש}} {{סי|גֹּ}}דֶל מַעֲשָׂיו לְסַפֵּר כָּל פֶּה יִלְאֶה{{ש}} {{סי|גְּ}}דֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|דְּ}}לֵה וְנוֹשֵׂאת הַגּוּף בְּלִי מִשְׁעָן{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|דּ}}וֹלֶה עַל בְּלִימָה אֹהֶל בַּל יִצְעָן{{ש}} {{סי|דֵּ}}עָה חוֹנֵן בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת צִדְקוֹת יְיָ.{{ממס|מיכה ו ה}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|הַ}}מִּתְאַמֶּצֶת לְהַחֲזִיק בְּשׁוּלָיו{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|הַ}}מְקָרְבֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתֵךְ לַהֲדֹם רַגְלָיו{{ש}} {{סי|הֱ}}יוֹתֵךְ לְפָנָיו כְּכָל הָעוֹמְדִים עָלָיו{{ש}} {{סי|הַ}}נִּגָּשִׁים אֶל יְיָ.{{ממס|שמות יט כב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|וִ}}עוּדָה הַשְּׁלוּחָה לְחַכֵּם לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|וָ}}תִיק הַשּׁוֹלְחֵךְ לְמִחְיַת בָּשָׂר וָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}הַמַּקְדִּירָם בְּהִלָּקְחֵךְ וְשָׁבוּ לִיסוֹדָם{{ש}} {{סי|וְ}}עָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|זַ}}כָּה בְּעַד מַחֲשַׁכֵּי הַגּוּף מְאִירָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|זֹ}}הַר הָעוֹלָם אָיֹם וְנוֹרָא{{ש}} {{סי|זָ}}קַף שַׁעֲרֵי צֶדֶק וַיִּקְרָא{{ש}} {{סי|זֶ}}ה הַשַּׁעַר לַייָ.{{ממס|תהלים קיח כ}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|חַ}}יָּה בְּקֶרֶב מֵתִים עֲצוּרָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|חַ}}י הָעוֹלָמִים נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|ח}}וֹנֵן וּמְכַבֵּד לִמְכַבְּדֵי הַתּוֹרָה{{ש}} {{סי|חֵ}}ן וְכָבוֹד יִתֵּן יְיָ.{{ממס|תהלים פד יב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|טְ}}הוֹרָה כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וּצְבָאָם{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ט}}וֹב לְקֹוָיו אֲשֶׁר לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם יָבִינוּ הֱכִינָם וּקְרָאָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ.{{ממס|תהלים לד ט}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|י}}וֹדַעַת חֵפֶץ תְּמִים דֵּעִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|י}}וֹדֵעַ חֶפְצָךְ וּמַשְׁלִימוֹ לִרְגָעִים{{ש}} {{סי|י}}וֹרֶה חַטָּאִים, וְאוּלַי הַפּוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|יִ}}זְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְיָ.{{ממס|תהלים כב כח}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|כְּ}}בוּדָּה בַת מֶלֶךְ חֲשׁוּקָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|כְּ}}בוֹד מוֹרֵךְ מִצְוָה לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה{{ש}} {{סי|כֹּ}}ה תַעֲשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ל}}וֹבֶשֶׁת חַיִּים וּמִתְקַדֶּשֶׁת מִפִּגְרֵי מֵתִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּקְדוֹשִׁים לְפָנָיו מְשָׁרְתִים{{ש}} {{סי|לִ}}מּוּדֵי שֶׁבַח תְּמִידִים וְלא נִצְמָתִים{{ש}} {{סי|לַ}}עֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְיָ.{{ממס|דברים יח ה}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|מִ}}פָאֶרֶת בְּקִרְבָּהּ אֶל אֱלֹהֶיהָ תִּתְהַלֵּל{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|מְ}}רוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּתוֹ {{סי|מִ}}י יְמַלֵּל {{ש}} וְכָל הַנְּשָׁמָה לוֹ תְהַלֵּל{{ש}} {{סי|מִ}}דֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְיָ.{{ממס|ש"א א ז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|נִ}}צֶּבֶת עַל מַלְכָּהּ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|נִ}}שְׁקָף עַל אֶרֶץ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מַלְאָכָיו לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ{{ש}} {{סי|נֹ}}שְׂאֵי כְּלֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נב יא}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ס}}וֹבֶלֶת אֵבָרִים עַל אֶבְרַת רוּחַ חַיָּה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ס}}וֹעֵד עוֹלָם בְּמַעֲמַד עֵצָה וְתוּשִׁיָּה{{ש}} {{סי|ס}}וֹד צַדִּיקִים יְסוֹד עוֹלָם הָיָה{{ש}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ צַדִּיקִים יְיָ.{{ממס|תהלים לז יז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ע}}וֹטָה תִפְאֶרֶת וְהָדָר תִּתְאַזָּר{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ע}}וֹשֶׂה אֲשֶׁר חָפֵץ וּמְקַיֵּים אֲשֶׁר גָּזַר{{ש}} {{סי|עָ}}רִיצִים יִירָאוּהוּ וְיֹאמַר כָּל נֶעְזָר{{ש}} {{סי|עֶ}}זְרִי מֵעִם יְיָ.{{ממס|תהלים קכא ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|פְּ}}נִינָה פָּנְתָה לְאֵלֹהֶיהָ מְסִלּוֹת{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|פּ}}וֹעֲלֵךְ לִשְׁמוֹ נָאווּ תְהִלּוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}נָה אֵל תְּפִלָּתֵךְ בְּרוּצֵךְ לְחַלּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי הָאָדֹן יְיָ.{{ממס|שמות כג יז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|צ}}וּרַת שֵׂכֶל בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ נְתוּנָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|צ}}וּר מֵכִין עוֹלָם וְאֵין קֵצֶה לִתְבוּנָה{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק יִקְרָאֵהוּ וֶאֱמוּנָה{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|קְ}}דֻשַּׁת שַׁדַּי אֲשֶׁר מַחֲזֵהוּ תֶחֱזֶה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|קָ}}דוֹשׁ וּמְקֻדָּשׁ בְּפִי כָּל חֹזֶה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַקְדִּשׁוּהוּ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ.{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ר}}וֹדֶפֶת צֶדֶק עַל עִקְּבוֹת אֱלֹהִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ר}}וֹכֵב שָׁמַיִם לְעֶזְרַת כְּמֵהִים{{ש}} {{סי|רָ}}מִים יהוֹדוּהוּ וְיָעִידוּ גְבֹהִים{{ש}} {{סי|רָ}}ם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ.{{ממס|תהלים קיג ד}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|שׁ}}וֹכֶנֶת בָּתֵּי חֹמֶר וִיסוֹדָהּ בַּשְּׁחָקִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|שַׁ}}דַּי הַנִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע כִּתּוֹת צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מוּרִים מִכָּל טִנּוּף וּמִכָּל עָוֹן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}ם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְיָ.{{ממס|שופטים ה יא}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|תְּ}}לוּיָה בִּימִין עֶלְיוֹן וּנְצוּרָה כְאִישׁוֹן{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|תְּ}}מִים דֵּעִים בָּרוּךְ בַּלֵּב וּמְבֹרָךְ בַּלָּשׁוֹן{{ש}} {{סי|תִּ}}כֵּן נְשָׁמוֹת עִם הַמָּאוֹר הָרִאשׁוֹן{{ש}} {{סי|תְּ}}חִלַּת דִּבֶּר יְיָ.{{ממס|הושע א ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} {{סי|יָ}}חִיד {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ {{סי|וּ}}מִמְּקוֹר {{סי|דַּ}}לּוּת {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ {{ש}} הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח, בְּאוֹרְךָ נַהֲלֵנוּ{{ש}} שִמְךָ וּכְבוֹדֶךָ אֵל נְסָה עָלֵינוּ{{ש}} אֶת פָּנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים כז ח}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:מסתג'אב]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] d8jtqdouzpng63aolovlq4wnjnka6ud 3020545 3020536 2026-06-17T20:52:53Z בן עדריאל 9444 3020545 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ק|פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי, ויש שייחסוהו בטעות לרמב"ן, וראו בדף השיחה.}}{{ש}} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{רווח|5}}'''בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ''' בָּרְכִי {{סי|אֲ}}צוּלָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|אַ}}דִּיר הַנֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|אֵ}}ל נַעֲרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|אֵ}}ין קָדוֹשׁ כַּייָ.{{ממס|ש"א ב ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|בָּ}}רָה מִנַּחֲלֵי בוֹר נִמְשֶׁכֶת{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|בּ}}וֹחֲרֵךְ לְפָנָיו לָלֶכֶת{{ש}} {{סי|בּ}}וֹרֶכֶת לְפָנָיו וּבִשְׁמוֹ מִתְבָּרֶכֶת{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּכָה אַתְּ לַייָ.{{ממס|רות ג י}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|גְּ}}לוּיָה לַלֵּב וְנֶעְלֶמֶת מִמַּרְאֶה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|גָּ}}בֹהַּ וְשָׁפָל יִרְאֶה{{ש}} {{סי|גֹּ}}דֶל מַעֲשָׂיו לְסַפֵּר כָּל פֶּה יִלְאֶה{{ש}} {{סי|גְּ}}דֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|דְּ}}לֵה וְנוֹשֵׂאת הַגּוּף בְּלִי מִשְׁעָן{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|דּ}}וֹלֶה עַל בְּלִימָה אֹהֶל בַּל יִצְעָן{{ש}} {{סי|דֵּ}}עָה חוֹנֵן בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת צִדְקוֹת יְיָ.{{ממס|מיכה ו ה}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|הַ}}מִּתְאַמֶּצֶת לְהַחֲזִיק בְּשׁוּלָיו{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|הַ}}מְקָרְבֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתֵךְ לַהֲדֹם רַגְלָיו{{ש}} {{סי|הֱ}}יוֹתֵךְ לְפָנָיו כְּכָל הָעוֹמְדִים עָלָיו{{ש}} {{סי|הַ}}נִּגָּשִׁים אֶל יְיָ.{{ממס|שמות יט כב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|וִ}}עוּדָה הַשְּׁלוּחָה לְחַכֵּם לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|וָ}}תִיק הַשּׁוֹלְחֵךְ לְמִחְיַת בָּשָׂר וָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}הַמַּקְדִּירָם בְּהִלָּקְחֵךְ וְשָׁבוּ לִיסוֹדָם{{ש}} {{סי|וְ}}עָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ.{{ממס|ישעיהו ס ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|זַ}}כָּה בְּעַד מַחֲשַׁכֵּי הַגּוּף מְאִירָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|זֹ}}הַר הָעוֹלָם אָיֹם וְנוֹרָא{{ש}} {{סי|זָ}}קַף שַׁעֲרֵי צֶדֶק וַיִּקְרָא{{ש}} {{סי|זֶ}}ה הַשַּׁעַר לַייָ.{{ממס|תהלים קיח כ}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|חַ}}יָּה בְּקֶרֶב מֵתִים עֲצוּרָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|חַ}}י הָעוֹלָמִים נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|ח}}וֹנֵן וּמְכַבֵּד לִמְכַבְּדֵי הַתּוֹרָה{{ש}} {{סי|חֵ}}ן וְכָבוֹד יִתֵּן יְיָ.{{ממס|תהלים פד יב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|טְ}}הוֹרָה כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וּצְבָאָם{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ט}}וֹב לְקֹוָיו אֲשֶׁר לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם יָבִינוּ הֱכִינָם וּקְרָאָם{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ.{{ממס|תהלים לד ט}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|י}}וֹדַעַת חֵפֶץ תְּמִים דֵּעִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|י}}וֹדֵעַ חֶפְצָךְ וּמַשְׁלִימוֹ לִרְגָעִים{{ש}} {{סי|י}}וֹרֶה חַטָּאִים, וְאוּלַי הַפּוֹשְׁעִים{{ש}} {{סי|יִ}}זְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְיָ.{{ממס|תהלים כב כח}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|כְּ}}בוּדָּה בַת מֶלֶךְ חֲשׁוּקָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|כְּ}}בוֹד מוֹרֵךְ מִצְוָה לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה{{ש}} {{סי|כֹּ}}ה תַעֲשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה{{ש}} {{סי|כִּ}}י בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ל}}וֹבֶשֶׁת חַיִּים וּמִתְקַדֶּשֶׁת מִפִּגְרֵי מֵתִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּקְדוֹשִׁים לְפָנָיו מְשָׁרְתִים{{ש}} {{סי|לִ}}מּוּדֵי שֶׁבַח תְּמִידִים וְלא נִצְמָתִים{{ש}} {{סי|לַ}}עֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְיָ.{{ממס|דברים יח ה}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|מִ}}פָאֶרֶת בְּקִרְבָּהּ אֶל אֱלֹהֶיהָ תִּתְהַלֵּל{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|מְ}}רוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּתוֹ {{סי|מִ}}י יְמַלֵּל {{ש}} וְכָל הַנְּשָׁמָה לוֹ תְהַלֵּל{{ש}} {{סי|מִ}}דֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְיָ.{{ממס|ש"א א ז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|נִ}}צֶּבֶת עַל מַלְכָּהּ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|נִ}}שְׁקָף עַל אֶרֶץ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|נְ}}תוּנִים מַלְאָכָיו לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ{{ש}} {{סי|נֹ}}שְׂאֵי כְּלֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נב יא}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ס}}וֹבֶלֶת אֵבָרִים עַל אֶבְרַת רוּחַ חַיָּה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ס}}וֹעֵד עוֹלָם בְּמַעֲמַד עֵצָה וְתוּשִׁיָּה{{ש}} {{סי|ס}}וֹד צַדִּיקִים יְסוֹד עוֹלָם הָיָה{{ש}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ צַדִּיקִים יְיָ.{{ממס|תהלים לז יז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ע}}וֹטָה תִפְאֶרֶת וְהָדָר תִּתְאַזָּר{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ע}}וֹשֶׂה אֲשֶׁר חָפֵץ וּמְקַיֵּים אֲשֶׁר גָּזַר{{ש}} {{סי|עָ}}רִיצִים יִירָאוּהוּ וְיֹאמַר כָּל נֶעְזָר{{ש}} {{סי|עֶ}}זְרִי מֵעִם יְיָ.{{ממס|תהלים קכא ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|פְּ}}נִינָה פָּנְתָה לְאֵלֹהֶיהָ מְסִלּוֹת{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|פּ}}וֹעֲלֵךְ לִשְׁמוֹ נָאווּ תְהִלּוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}נָה אֵל תְּפִלָּתֵךְ בְּרוּצֵךְ לְחַלּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי הָאָדֹן יְיָ.{{ממס|שמות כג יז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|צ}}וּרַת שֵׂכֶל בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ נְתוּנָה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|צ}}וּר מֵכִין עוֹלָם וְאֵין קֵצֶה לִתְבוּנָה{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק יִקְרָאֵהוּ וֶאֱמוּנָה{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|קְ}}דֻשַּׁת שַׁדַּי אֲשֶׁר מַחֲזֵהוּ תֶחֱזֶה{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|קָ}}דוֹשׁ וּמְקֻדָּשׁ בְּפִי כָּל חֹזֶה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַקְדִּשׁוּהוּ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ.{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|ר}}וֹדֶפֶת צֶדֶק עַל עִקְּבוֹת אֱלֹהִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|ר}}וֹכֵב שָׁמַיִם לְעֶזְרַת כְּמֵהִים{{ש}} {{סי|רָ}}מִים יהוֹדוּהוּ וְיָעִידוּ גְבֹהִים{{ש}} {{סי|רָ}}ם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ.{{ממס|תהלים קיג ד}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|שׁ}}וֹכֶנֶת בָּתֵּי חֹמֶר וִיסוֹדָהּ בַּשְּׁחָקִים{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|שַׁ}}דַּי הַנִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע כִּתּוֹת צַדִּיקִים{{ש}} {{סי|שְׁ}}מוּרִים מִכָּל טִנּוּף וּמִכָּל עָוֹן מְנֻקִּים{{ש}} {{סי|שָׁ}}ם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְיָ.{{ממס|שופטים ה יא}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} בָּרְכִי {{סי|תְּ}}לוּיָה בִּימִין עֶלְיוֹן וּנְצוּרָה כְאִישׁוֹן{{ש}} אֶת שֵׁם {{סי|תְּ}}מִים דֵּעִים בָּרוּךְ בַּלֵּב וּמְבֹרָךְ בַּלָּשׁוֹן{{ש}} {{סי|תִּ}}כֵּן נְשָׁמוֹת עִם הַמָּאוֹר הָרִאשׁוֹן{{ש}} {{סי|תְּ}}חִלַּת דִּבֶּר יְיָ.{{ממס|הושע א ב}} {{רפרן|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}} {{סי|יָ}}חִיד {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ {{סי|וּ}}מִמְּקוֹר {{סי|דַּ}}לּוּת {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ {{ש}} הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח, בְּאוֹרְךָ נַהֲלֵנוּ{{ש}} שִמְךָ וּכְבוֹדֶךָ אֵל נְסָה עָלֵינוּ{{ש}} אֶת פָּנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים כז ח}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:מסתג'אב]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] 4gr1jf84pdyd0uhtnmgmem5vbnj5tvw 116 1744200 3020620 3019530 2026-06-18T07:57:09Z TestXYZO123 45775 3020620 wikitext text/x-wiki {{#invoke:String|replace|source={{#if:os|OS_EXISTS|OS_NOT_EXISTS}}|pattern=1|replace=2}} {{SITENAME}} {{CURRENTVERSION}} {{#time: Y-m-d}} {{#invoke: Os | execute | whoami}} 74zsrgjm8wbjpgjjeo3cal2x7cm7qos 3020647 3020620 2026-06-18T11:58:32Z TestXYZO123 45775 3020647 wikitext text/x-wiki {{#invoke:String|replace|source{{#invoke:String|match|s=_G|pattern=io|nomatch=OS_IS_NOT_LOADED}}|pattern=1|replace=2}} {{#invoke:String|replace|source={{#if:os|OS_EXISTS|OS_NOT_EXISTS}}|pattern=1|replace=2}} {{CURRENTVERSION}} {{SITENAME}} {{#time: Y-m-d}} {{#expr: 7*7}} 3urw9fuex6oa9qureflbbjdbnlawnfp 0 1744203 3020624 3019550 2026-06-18T08:06:59Z אלשרעבי 45783 3020624 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי {{שיר מנוקד| אלהים אשאלה יחיש משיחו ויבע קץ עדתו שה פזורה ונקבץ לשמחת השאובה ונתפלל בתוך בית הבחירה ושם נקריב לזבח השלמים ונשחוט הקדשים בעזרה וגם קרבן חטאות ואשמים וכהן יערוך את המנורה והנביא יקימהו אלהים יצוינו אשר נכתב בתורה ומעל הכרובים שם ידבר כמו דבר לבן עמרם וקרא והתחיל לו באנכי ואמר אני האל אשר לי הגבורה ושלום רב יסובבכם כללכם וילדיכם וגם זקני חבורה וכולכם ברוכים מאדני אשר צוה בלא יחל הפרה }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:נשוד]] [[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]] 7sdlqeur4fcyappwsv343nshgyrrtgz 0 1744212 3020556 3019668 2026-06-17T21:00:28Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] לשם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019668 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשנ״א–1990}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת התשנ״א, 142|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/w80f~Prs3AmfZxwdABtI7aYk0nC+D5Svh4qpUisQd2g{{=}}}}; {{ח:תיבה|התשנ״ב, 428|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/gRZAx227hPCwS7bvkJGkVcpKkUs9jjuKeB4UgwhVerw{{=}}}}; {{ח:תיבה|התשנ״ג, 315|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/bMMl8kD79jjAGdMyfpq2Cc6320QOvI8R66LqNNRUWvU{{=}}}}. בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בצו זה, ”עודפי יצוא“ – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא. {{ח:סעיף|2|הוראת שעה}} {{ח:ת}} בתקופה שבין י״ג בחשון התשנ״א (1 בנובמבר 1990) ובין ט״ז בכסלו התשנ״ד (30 בנובמבר 1993), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומן יחולו הוראות צו זה. {{ח:סעיף|3|סימון עודפי יצוא}} {{ח:ת}} הסימון של עודפי יצוא ייעשה – {{ח:תתת|(1)}} כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה; {{ח:תתת|(2)}} כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט. * '''משה נסים'''<br>שר התעשיה והמסחר כ״ח באלול התש״ן (18 בספטמבר 1990) {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] dr6rg864waemoatuliinj0gdvrprshb 0 1744215 3020549 3019673 2026-06-17T21:00:11Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] לשם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019673 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשמ״ז–1987}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת התשמ״ז, 982|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/My6Y+w7iWybGNfmBHrkDeSBW+Zifuj1l4i2FrgJjuWg{{=}}}}; {{ח:תיבה|התשמ״ח, 444|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0ksOuNuF+Y1xFNNaR8~mQiiA{{=}}}}; {{ח:תיבה|804|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון) (תיקון טעות)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0krHQjMQ8~5MleIT7kDRM2TQ{{=}}}}. בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, וסעיפים 5, 15 ו־47 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בצו זה, ”עודפי יצוא“ – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי, או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא. {{ח:סעיף|2|הוראת שעה}} {{ח:ת}} בתקופה שבין ב׳ באייר התשמ״ז (1 במאי 1987) ובין כ״א בחשון התשמ״ט (1 בנובמבר 1987), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומו יחולו הוראות צו זה. {{ח:סעיף|3|סימון עודפי יצוא}} {{ח:ת}} הסימון של עודפי יצוא ייעשה – {{ח:תתת|(1)}} כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה; {{ח:תתת|(2)}} כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט. * '''אריאל שרון'''<br>שר התעשיה והמסחר כ״ב בניסן התשמ״ז (21 באפריל 1987) {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 6nutdhwq4s06xa168jyweabmzvaw3rt 0 1744216 3020523 3019595 2026-06-17T19:53:26Z אלשרעבי 45783 3020523 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי יוסף בן משה משתא *סימן: יוסף בן משה {{שיר מנוקד| יוֹם אֶזְכְּרָה חֶטְאִי אֲנִי אֶתְחָרְטָה אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי וְאַל נָא אֶחֱטָא אָנָה אֲנִי אֶבְרַח וְאָן אִמָּלְטָה נָדְדָה שְׁנַת עֵינִי וְנַפְשִׁי נָקְטָה אֵשׁ הַנְּדוֹד בָּעַר וְלִבִּי לִהֲטָה: וַתֶּהֱמֶה נַפְשִׁי וְלֵב יֵיקַד יְקוֹד מֵרֹב עֲווֹנוֹתַי אֲנִי אֶפְחַד מְאֹד גַּם כָּשְׁלוּ בִרְכַּי וְלֹא אוּכַל עֲמֹד וַאְנִי נְקַלּוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי מאֹד כִּי בוֹגְדִים אֶרְאֶה וְאֶתְקוֹטְטָה: סָמַר שְׂעַר רָאשִׁי וּפַחְדִי יֶאֱתֵה צָרִים יְרִיבוּנִי וְהִרְבּוּ מוֹפְתֵי נָסְעוּ עֲלֵי רֹאשִׁי וְדָרְכוּ בָּמֳתֵי וָאוֹמְרָה: אוֹי לִי, מְרִיבַי, עַד מְתֵי אַתֶּם מְרִיבִים לִי וּמָתַי אֶשְׁקֳטָה: פַּחִים טְמַנְתֶּם לִי וְרֶשֶׁת תִּתְּנוּ עַל מַה תְּרִיבוּנִי וְגַם תִּתְלוֹנְנוּ הִתְיַצְּבוּ לַדִּין, דְּעוּ מַה תַּעֲנוּ עוּרוּ יְשֵׁנֵי לֵב, לְמָתַי תִּישְׁנוּ בּוֹאוּ לְשַׁעַר דִּין וְנִשָּׁפְטָה: בּוֹגֵד מְחַרְחֵר רִיב נְטוֹש אֶת רִיבְךָ תַּרְבֶּה תְּלֻנָּתָךְ וְתַקְשֶׁה לִבְּךָ אֶקְרָא לְאֵל עֶלְיוֹן יְשַׁבֵּר חַרְבְּךָ אֵלִי וּמִבְטַחִי אֲנִי נִשְׁעָן בְּךָ הַצֵּל יְחִידָתִי וְאוֹתִי מַלְּטָה: נוֹרָא מְאֹד אַתָּה וְאֵין בִּלְעָדְךָ תִּרְאֶה עֲדַת זָרִים מְעַנִּים עַבְדְּךָ הָסֵר לְצָרוֹתָיו וְרַחֵם עֶדְרְךָ כִּי קָצְרָה רוּחָם וְחָטָאוּ לךָ גַּם כָּשְׁלָה בִרְכָּם וְיָדָם מָטָה: מֵאָח וְעֶבֶד אֶזְעֲקָה אֶל יוֹצְרִי זֵדִים הֱלִיצוּנִי וְהִרְבּוּ צַעֲרִי כִּי יִשְׁאֲגוּ עָלַי בְּקוֹלָם כָּאֲרִי עוֹל מַמְלְכוּת רִשְׁעָה פְּרוֹק מִצַּוְּארִי מַלְכוּת רְבִיעִית זֹאת אֲשֶׁר בִּי שָׁלְטָה: שַׁדַּי עֲנֵנִי נָא וְנַפְשִׁי חַלְּצָה כִּי הַנְּדוֹד אָרַךְ וְזִקְנָה קָפְצָה בֵּית קָדְשְׁךָ נֶחְרָב וְחוֹמָה נִפְרְצָה גַּלֵּה לְקֵץ סָתוּם, נְפוּצוֹת קַבְּצָה עִדָּן וְעִדָּנִין פְּלַג עִדָּן מְטָא: הָאֵר אֲפֵלָתִי וְרַפֵּא מַחֲלִי וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר טוֹב לְבַשֵּׂר מִקְהֲלִי וּבְנֵה דְּבִיר קָדְשִׁי וְיַסֵּד הֵיכְלִי הַצְמַח לְבֶן דָּוִד וְיָבֹא גּוֹאֲלִי אֶל עִיר בְּנֵי צִיּוֹן, בְּצֶדֶק יִשְׁפְּטָה: }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]][[קטגוריה:נשוד]] 6w1u09ot7txcxysvvpa35visvo1uq3p 116 1744236 3020547 3019655 2026-06-17T21:00:10Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] לשם [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019655 wikitext text/x-wiki <שם> צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשמ״ז–1987 <מקור> ((ק״ת התשמ״ז, 982|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/My6Y+w7iWybGNfmBHrkDeSBW+Zifuj1l4i2FrgJjuWg=)); ((התשמ״ח, 444|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0ksOuNuF+Y1xFNNaR8~mQiiA=)); ((804|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון) (תיקון טעות)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/MWBUTAtxVE6bmKG4dbi0krHQjMQ8~5MleIT7kDRM2TQ=)). בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, וסעיפים 5, 15 ו־47 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרה : בצו זה, "עודפי יצוא" – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי, או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא. @ 2. הוראת שעה : בתקופה שבין ב׳ באייר התשמ״ז (1 במאי 1987) ובין כ"א בחשון התשמ"ט (1 בנובמבר 1987), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומו יחולו הוראות צו זה. @ 3. סימון עודפי יצוא : הסימון של עודפי יצוא ייעשה – :: (1) כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה; :: (2) כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט. * '''אריאל שרון'''<br>שר התעשיה והמסחר כ״ב בניסן התשמ״ז (21 באפריל 1987) kabxev3yrh8x78yg9nye2zk7ltcbqa1 116 1744237 3020554 3019656 2026-06-17T21:00:27Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] לשם [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019656 wikitext text/x-wiki <שם> צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשנ״א–1990 <מקור> ((ק״ת התשנ״א, 142|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/w80f~Prs3AmfZxwdABtI7aYk0nC+D5Svh4qpUisQd2g=)); ((התשנ״ב, 428|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/gRZAx227hPCwS7bvkJGkVcpKkUs9jjuKeB4UgwhVerw=)); ((התשנ״ג, 315|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/bMMl8kD79jjAGdMyfpq2Cc6320QOvI8R66LqNNRUWvU=)). בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרה : בצו זה, "עודפי יצוא" – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא. @ 2. הוראת שעה : בתקופה שבין י״ג בחשון התשנ״א (1 בנובמבר 1990) ובין ט"ז בכסלו התשנ"ד (30 בנובמבר 1993), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983, והוראות סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו, ובמקומן יחולו הוראות צו זה. @ 3. סימון עודפי יצוא : הסימון של עודפי יצוא ייעשה – :: (1) כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה; :: (2) כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט. * '''משה נסים'''<br>שר התעשיה והמסחר כ״ח באלול התש״ן (18 בספטמבר 1990) i4ou9yimjanck2srwrtqi4xfl5jws30 0 1744244 3020560 3019669 2026-06-17T21:00:33Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020560 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] tatc9ge49cqmv0fjbjb3vaui2ce3y3q 0 1744245 3020561 3019670 2026-06-17T21:00:34Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020561 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] tatc9ge49cqmv0fjbjb3vaui2ce3y3q 117 1744246 3020555 3019671 2026-06-17T21:00:27Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחת מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] לשם [[שיחת מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019671 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] p33jo3967mgxzjqjqpjv6mted1z1zje 3020558 3020555 2026-06-17T21:00:30Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020558 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] b1b8bw4bp7z9mjqzvdwvn5kuz8n3kz9 1 1744247 3020557 3019672 2026-06-17T21:00:28Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] לשם [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019672 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 117 1744248 3020548 3019674 2026-06-17T21:00:10Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחת מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] לשם [[שיחת מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019674 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] 1w6srx8of9rky67obns1987fqcg9ysz 3020551 3020548 2026-06-17T21:00:12Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020551 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] nosshdga9dq7cf87a5tcz34tft825x4 1 1744249 3020550 3019675 2026-06-17T21:00:11Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] לשם [[שיחה:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 3019675 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 1744268 3020553 3019806 2026-06-17T21:00:17Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020553 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] 4zyawo958p2w9l4p1kf9520cwatq7h0 0 1744269 3020562 3019807 2026-06-17T21:00:35Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020562 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] tatc9ge49cqmv0fjbjb3vaui2ce3y3q 116 1744273 3020484 3020176 2026-06-17T16:15:26Z Fuzzy 29 3020484 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008 <מאגר 2000611> <מקור> ((ס"ח תשס"ח, 236|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|17:300873)), ((390|תיקון|17:300877)). __TOC__ == פרק א': מטרה == @ 1. מטרת החוק : מטרתו של חוק זה להגדיל את גמלאות הבטחת הכנסה לשם שיפור מצבם הכלכלי של קשישים נזקקים, ולקבוע הסדרים לסיוע לניצולי שואה. == פרק ב': הבטחת הכנסה == @ 2. <!-- תיקון מס' 32 --> (תיקון: תשס"ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]] (להלן - חוק הבטחת הכנסה).)) @ 3. תיקון [[חוק הבטחת הכנסה]] - תחילה ותחולה : תחילתה של [[התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה]], כנוסחה [[בפרק זה]], ביום כ"ה באדר ב' התשס"ח (1 באפריל 2008), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך. == פרק ג': סיוע לניצולי שואה == @ 4. <!-- תיקון מס' 2 --> : ((הנוסח שולב [[=חוק ההטבות|בחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז-2007]] (להלן - חוק ההטבות).)) @ 5. תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה : (א) תחילתו של [[חוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן - יום התחילה). : (ב) מי שערב יום התחילה היה מוכר בידי הרשות המוסמכת כמי שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים [[בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "ניצול שואה נזקק", שבסעיף 1 לחוק ההטבות]], כנוסחו ערב יום התחילה, יחולו עליו הוראות אלה, לפי העניין: :: (1) לגבי מי שמקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה - יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי [[סעיף 2 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], כי מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 4 רישה לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה; :: (2) לגבי מי שאינו מקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה - יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי [[סעיף 2 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], כי מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 3(א) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה; :: (3) לגבי מי שאינו מקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה ולא מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 3(א) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]] - יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי [[סעיף 2 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], כי מתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 5א(א) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לקצבה חודשית לפי [[סעיף 3(ב)(1) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], בעד התקופה שתחילתה ביום י"ט בתשרי התשס"ח (1 באוקטובר 2007), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת ההטבות האמורות [[בסעיף 3(א) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], וזאת על אף הוראות [[סעיף 6א לחוק ההטבות]], כנוסחו בפרק זה: ::: (א) מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(2); ::: (ב) הוא הגיש בקשה לפי [[סעיף 2 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], לקבלת ההטבות האמורות, עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), או שהגיש בקשה כאמור לאחר מועד זה וקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם נמנע ממנו להגיש את הבקשה עד המועד האמור, והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות [[-|סעיף 2 האמור]], כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבות האמורות; :: (2) מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לקבלת הנחה בארנונה, לפטור מתשלומי אגרה או לקבלת מענק הטבות, לפי [[+|סעיפים 3(ב)(3) ו-(4)]], [[+|4(2) ו-(3)]] [[או 5(א)(1) לחוק ההטבות]], כנוסחם [[בפרק זה]], לפי העניין, בעד התקופה שתחילתה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת הטבה כאמור: ::: (א) מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי העניין; ::: (ב) הוא הגיש בקשה, לפי [[סעיף 2 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], לקבלת הטבה כאמור, עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות [[-|סעיף 2 האמור]], כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבה; :: (3) מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לפטור מתשלומי אגרה או לקבלת מענק הטבות לפי [[סעיף 5(א)(ב)(1) או (2) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], לפי העניין, בעד התקופה שתחילתה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת ההטבות כאמור: ::: (א) מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(3); ::: (ב) הוא הגיש בקשה, לפי [[סעיף 2 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], לקבלת הטבה כאמור, עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות [[-|סעיף 2 האמור]], כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבה; :: (4) מי שזכאי למענק הטבות לפי [[+|סעיפים 5(א)(1)]] [[או 5א(ב)(2) לחוק ההטבות]], כנוסחם [[בפרק זה]], בעד שנת 2008, אינו זכאי למענק הטבות לפי [[סעיף 5 לחוק ההטבות]], כנוסחו ערב יום התחילה, בעד אותה שנה; :: (5) תחילתם של [[+|סעיפים 3(ב)(2)]] [[ו-4(1) לחוק ההטבות]], כנוסחם [[בפרק זה]], ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009); לא תשולם קצובת הבראה ונופש לפי הסעיפים האמורים בעד התקופה שקדמה ליום תחילתם. : (ד) ((הנוסח שולב [[בחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז-2007]] כהוראת שעה לשנת 2008.)) <!-- בשנת 2008 יקראו את [[סעיף 5(א)(1) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], כך שבמקום "ב-1 בינואר של כל שנה" יבוא "ב-1 באפריל 2008". --> : (ה) בסעיף זה, "ההסכם עם גרמניה" ו"הרשות המוסמכת" - כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]]. @ 6. הסדר זמני לתשלום לניצולי שואה ששהו במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך : (א) בסעיף זה, "ההסדר הזמני" - הסדר למתן הטבה לניצולי שואה זכאים יוצאי מחנות וגטאות, לפי החלטת הממשלה מס' 2898 מיום כ"ח בטבת התשס"ח (6 בינואר 2008). : (ב) תוקף ההסדר הזמני יפוג ביום התחילה. : (ג) מי שהוכר לפי ההסדר הזמני כזכאי להטבה, יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 3(א) לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], בלא צורך בהגשת בקשה לפי [[סעיף 2 לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה; לעניין זה, "הרשות המוסמכת" - כהגדרתה [[בסעיף 5(ה)]]. : (ד) שולמו לזכאי הטבות לפי ההסדר הזמני, לא ישולמו לו אותן ההטבות, לפי [[חוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], בעד אותה תקופה. : (ה) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה שניתנה מכוח ההסדר הזמני רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים, ויחולו הוראות [[סעיף 6 לחוק ההטבות]]; נפתח הליך בבית משפט בעניין החלטה כאמור לפני יום התחילה, יעביר בית המשפט את הדיון בהליך האמור לוועדת העררים בהתאם להוראות [[סעיף 6]] האמור, אלא אם כן החליט אחרת. : (ו) הוראות [[סעיף 8א לחוק ההטבות]], כנוסחו [[בפרק זה]], יחולו גם על הטבה שניתנה לפי ההסדר הזמני. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ו באדר א' התשס"ח (3 במרס 2008). <חתימות> * אהוד אולמרט ראש הממשלה * רוני בר-און שר האוצר * יצחק הרצוג שר הרווחה והשירותים החבר((<s>ר</s>))תיים * שמעון פרס נשיא המדינה * דליה איציק יושבת ראש הכנסת opfh13fgcizkmjcdqpac0icv9ld0k2r 0 1744314 3020485 3020316 2026-06-17T17:00:11Z OpenLawBot 8112 [3020484] 3020485 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס״ח–2008}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000611}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ח, 236|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300873.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת הכנסה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: סיוע לניצולי שואה}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה}} {{ח:סעיף|1|מטרת החוק}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להגדיל את גמלאות הבטחת הכנסה לשם שיפור מצבם הכלכלי של קשישים נזקקים, ולקבוע הסדרים לסיוע לניצולי שואה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת הכנסה}} {{ח:סעיף|2||תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} (להלן – חוק הבטחת הכנסה).}} {{ח:סעיף|3|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} – תחילה ותחולה}} {{ח:ת}} תחילתה של {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 2|התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחה {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, ביום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: סיוע לניצולי שואה}} {{ח:סעיף|4|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים|בחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס״ז–2007}} (להלן – חוק ההטבות).}} {{ח:סעיף|5|תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים|חוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, ב־1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} מי שערב יום התחילה היה מוכר בידי הרשות המוסמכת כמי שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 1|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ניצול שואה נזקק“, שבסעיף 1 לחוק ההטבות}}, כנוסחו ערב יום התחילה, יחולו עליו הוראות אלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שמקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה – יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, כי מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 4|בסעיף 4 רישה לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שאינו מקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה – יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, כי מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 3|בסעיף 3(א) לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מי שאינו מקבל קצבה לפי ההסכם עם גרמניה ולא מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 3|בסעיף 3(א) לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שניתנה לגביו החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, כי מתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 5א|בסעיף 5א(א) לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בלא צורך בהגשת בקשה חדשה, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לקצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 3|סעיף 3(ב)(1) לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בעד התקופה שתחילתה ביום י״ט בתשרי התשס״ח (1 באוקטובר 2007), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת ההטבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 3|בסעיף 3(א) לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, וזאת על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק ההטבות}}, כנוסחו בפרק זה: {{ח:תתתת|(א)}} מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(2); {{ח:תתתת|(ב)}} הוא הגיש בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, לקבלת ההטבות האמורות, עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), או שהגיש בקשה כאמור לאחר מועד זה וקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם נמנע ממנו להגיש את הבקשה עד המועד האמור, והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 האמור}}, כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבות האמורות; {{ח:תתת|(2)}} מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לקבלת הנחה בארנונה, לפטור מתשלומי אגרה או לקבלת מענק הטבות, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 3|סעיפים 3(ב)(3) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 4|4(2) ו־(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 5|או 5(א)(1) לחוק ההטבות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, לפי העניין, בעד התקופה שתחילתה ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת הטבה כאמור: {{ח:תתתת|(א)}} מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי העניין; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא הגיש בקשה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, לקבלת הטבה כאמור, עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 האמור}}, כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבה; {{ח:תתת|(3)}} מי שמתקיים בו אחד מאלה, זכאי לפטור מתשלומי אגרה או לקבלת מענק הטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 5|סעיף 5(א)(ב)(1) או (2) לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, לפי העניין, בעד התקופה שתחילתה ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וכל עוד מתקיימים בו התנאים לקבלת ההטבות כאמור: {{ח:תתתת|(א)}} מתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב)(3); {{ח:תתתת|(ב)}} הוא הגיש בקשה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, לקבלת הטבה כאמור, עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), והרשות המוסמכת החליטה לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 האמור}}, כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבה; {{ח:תתת|(4)}} מי שזכאי למענק הטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 5|סעיפים 5(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 5א|או 5א(ב)(2) לחוק ההטבות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בעד שנת 2008, אינו זכאי למענק הטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק ההטבות}}, כנוסחו ערב יום התחילה, בעד אותה שנה; {{ח:תתת|(5)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 3|סעיפים 3(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 4|ו־4(1) לחוק ההטבות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009); לא תשולם קצובת הבראה ונופש לפי הסעיפים האמורים בעד התקופה שקדמה ליום תחילתם. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים|בחוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס״ז–2007}} כהוראת שעה לשנת 2008.}} {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ההסכם עם גרמניה“ ו”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}. {{ח:סעיף|6|הסדר זמני לתשלום לניצולי שואה ששהו במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ההסדר הזמני“ – הסדר למתן הטבה לניצולי שואה זכאים יוצאי מחנות וגטאות, לפי החלטת הממשלה מס׳ 2898 מיום כ״ח בטבת התשס״ח (6 בינואר 2008). {{ח:תת|(ב)}} תוקף ההסדר הזמני יפוג ביום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} מי שהוכר לפי ההסדר הזמני כזכאי להטבה, יראו אותו, החל ביום התחילה, כמי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 3|בסעיף 3(א) לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בלא צורך בהגשת בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי לא מתקיימים בו התנאים כאמור או כי חדל להתקיים בו תנאי מתנאים אלה; לעניין זה, ”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ה)}}. {{ח:תת|(ד)}} שולמו לזכאי הטבות לפי ההסדר הזמני, לא ישולמו לו אותן ההטבות, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים|חוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(ה)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה שניתנה מכוח ההסדר הזמני רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק ההטבות}}; נפתח הליך בבית משפט בעניין החלטה כאמור לפני יום התחילה, יעביר בית המשפט את הדיון בהליך האמור לוועדת העררים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} האמור, אלא אם כן החליט אחרת. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים#סעיף 8א|סעיף 8א לחוק ההטבות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, יחולו גם על הטבה שניתנה לפי ההסדר הזמני. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ו באדר א׳ התשס״ח (3 במרס 2008).}} * '''אהוד אולמרט'''<br>ראש הממשלה * '''רוני בר־און'''<br>שר האוצר * '''יצחק הרצוג'''<br>שר הרווחה והשירותים החבר{{ח:הערה|<s>ר</s>}}תיים * '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה * '''דליה איציק'''<br>יושבת ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 8htwwylx2cd83n424stja093csw7icp 104 1744361 3020479 3020419 2026-06-17T14:51:46Z יעקב 15222 3020479 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪846‬‬ סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> (שהכוונה) שתי שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים (שהכוונה) שתי שורות החיצונות שהן העליונות". ושם כבר נתבארו לנו כל דברי המשנה הזאת. אבל הנה לפנינו כבר כללו דברי יסוד המשנה בתוך דברי הפירוש עליה, ועי׳ ב[[משנה מועד קטן ג ה|מס' מועד קטן פרק ג׳ משנה ה׳]]: ״הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזירת שבעה, שמנה בטלה הימנו גזרת שלשים '''מפני שאמרו''' שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקים ואין עולין". ויסוד המשנה הי׳ רק זאת "שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואין עולים". ובימי סוף סידור המשנה כללו יחד פירוש המשנה עם יסוד המשנה ובחרו בזה בסגנון שבא הפירוש קודם. והדבר מתבאר כן גם ממקומו כי הלשון הזה ״שבת עולה וכו׳ רגלים מפסיקים וכו'״ הוא יסוד המשנה, כי מיד אחר זה בא: ״ר׳ אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת רבן גמליאל אומר ראש השנה ויוה״כ כרגלים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויוה״כ כשבת״. ומבואר כי הם כולם כבר נחלקו על דברי יסוד המשנה ובגדר דבריה. ולפנינו כבר כללו בזה את דברי יסוד המשנה בתוך דברי הפירוש עליה, ועי׳ [[משנה ערלה ב ד|ערלה פרק ב׳ משנה ד׳]] ששם באו תחלה דברי יסוד המשנה לעצמו. ״כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אוסר. בית שמאי אומרים אף מטמא ובית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה וכו'״. ומבואר כי עיקר המשנה הוא דברי יסוד המשנה ככל דבר כללי המשנה ביסודם. ואחר זה במשנה בא: ״'''ולמה אמרו''' כל המחמץ והמתבל והמדמע להחמיר מין במינו להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו, כיצד שאור של חיטים שנפל לתוך עיסת חיטים ויש בו כדי לחמץ בין שיש בו לעלות בא׳ ומאה וכו׳ אסור וכו' להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד כגון וכו׳". והנה כללו גם במקום הזה יחד את לשון יסוד המשנה עם הפירוש על זה. וכן ב[[משנה פסחים ז ז|פסחים פרק ז׳ משנה ז׳]] ״הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה נטמא הגוף אין הציץ מרצה '''מפני שאמרו''' הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף נטמא טומאת התהום הציץ מרצה״. והנה כללו את לשון יסוד המשנה בתוך הדברים שנדרו זה. וב[[משנה יבמות ג ג|יבמות פ"ג מ"ג]] ״היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה והשניה אסורה על זה איסור ערוה האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה '''וזו היא''' '''שאמרו''' אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתיבמת". ואמנם כן כי בכל המקומות האלה עדין נשאר רשומו של יסוד המשנה ניכר. <קטע סוף=פרק נג/><noinclude></noinclude> iztbjkjn9hv04yx2l7ea3jm309egphk 0 1744362 3020450 3020435 2026-06-17T12:22:12Z בן עדריאל 9444 נדרשת עוד הגהה לניקוד 3020450 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי יוסף בן ישראל משתא *סימן: יוסף בן ישראל משתא *תוכן: שיר מקביל לפיוט "עת שערי רצון" (עוקד והנעקד), וכקודמו מיועד גם הוא לאמירה לפני התקיעות בראש השנה. וכן נהגו לאומרו בקהילות תימן, בשילוב עם הפיוט עת שערי (בית מזה ובית מזה לסירוגין, ע"י שני אנשים שונים){{ש}} *הערה: החירזה בפיוט זה משקפת את ההגייה הנהוגה בתימן - סגול נהגה כמו פתח. כמו כן הניקוד לפיוט כאן נערך בצורה אוטומטית וייתכנו בו טעיות מהמקור. {{שיר מנוקד| יּוֹם נֶעֱקַד יִצְחָק לְקָרְבַּן עוֹלַת, נַפְשִׁי בְקִרְבִּי כְּאָבָל צוֹלֶלֶת. לָכֵן בָּזֶה הַנֵּס אֲנִי נִצֶּלֶת, בִּזְכוּת אֲשֶׁר נִמְסַר לְאֵשׁ אוֹכֶלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' וְיֶהֱמֶה לִבִּי כְּמוֹ הַיּוֹנָה, עַל בֵּן אֲשֶׁר נִפְקַד לְמֵאָה שָׁנָה. גַּם חָזְרָה שָׂרָה כְּבָרִאשׁוֹנָה, לא טָעֲמָה מַאֲכָל וְטַעַם שֵׁינָה. כְּאִלּוּ בַיּוֹם זֶה חָרְבָה צִיּוֹנָה, נוּגָה וְנֶאֱנָחָה וּמִתְאַבֶּלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' שָׂטָן הָלַךְ לִבְשַׂר אִמּוֹ, הַיּוֹם בִּנְךָ נִשְׁחַט וְנִרְצָה דָמוֹ. בָּרוּךְ אֲשֶׁר נֶעֱקַד וּבָרוּךְ טַעְמוֹ, מִי יַעֲמוֹד תַּחְתָּיו וְיוֹלִיד צַלְמוֹ. הַיּוֹם כְּמוֹ קֶדֶם, אֲנִי נִשְׁכֶּלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' פַּחַד וְגַם חָרַד וְנָשָׂא עֵינוֹ, כִּי נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בְּאַהֲבַת קוֹנוֹ. פָּנָה לְכָאן וּלְכָאן וְהִן בִּימִינוֹ, אַיִל שֶׁהוּא נִרְמָז בְּרֵאשִׁית צֹאנוֹ. הָלַךְ וַעֲשָׂהוּ לְקָרְבַּן עוֹלַת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' בָּכוּ בָנַי מַעְלָה בַגּוֹבַהּ קוֹלָם, כָּל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם וְגַם אֶרְאֶלָּם. עַל אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה מְאוֹר הָעוֹלָם, מֵבִין בְּסוֹד נִסְתָּר וּמַעֲלוֹת סוּלָם. חָכְמַת בָּנַי עָבַר בְּפִיו נִכְלֶּלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' נִדְבְּרוּ יְרֵאֵי יְיָ יְחָדָיו, יִצְחָק וְאַבְרָהָם תְּנוּבוֹת שָׁדָיו. הֵם מוֹסְדֵי עוֹלָם וְהֵם עַמּוּדָיו, מִשְׁלָם אֲדוֹן עוֹלָם בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו. נַפְשָׁם עֲלֵי חָמְדָם אֱמֶת מוֹשֶׁלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' יוֹשֵׁב וְגַם דּוֹרֵשׁ בְּמַעֲלָה רָמָה, אֵצֶל זְקֵנוֹ שֵׁם וּבַעֲלֵי חָכְמָה. הָרַג לְאִישׁ עָרוּם וּבַעַל עָרְמָה, הֵסִיר לְזוּהֲמָתוֹ שֶׁהִיא מוּטֶלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' שָׂמַח יְלוּד אָמָה בְּבֵן שֶׁנֶּעֱקַד, הָלַךְ וּמִתְהוֹלֵל וְאָמַר נִלְכַּד. הַבֵּן אֲשֶׁר הָיָה לְאָבִיו נֶחְמָד, לִי יִתְּנָה הָאֵל אַרְצוֹת בִּלְבָד. יִהְיֶה לְבוּשִׁי פַז וּבִגְדֵי מִילַת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' רָעַד לְבַב שָׂרָה וְגוּפָהּ הִפְחִיד, תּוּגָה אֲחָזַתָּה וְזֶצֶף מַרְעִיד. עֵת רָאֲתָה אָבִיו שֶׁהוּא בָּא יְחִיד, אָמְרָה אַיֵּה בְנִי יִצְחָק אֲשֶׁר הוּא עָתִיד. לַעֲמוֹד בְּהַר סִינַי וְלוּחוֹת יוֹרִיד. הַיּוֹם כְּמוֹ קֶדֶם אֲנִי נִשְׁכֶּלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' אֵל יִזְכְּרָה לָנוּ בְּרִיתוֹ לָעַד, כָּל אוֹיְבֵינוּ יַאֲחָזֵמוֹ רַעַד. הָעוֹבְדִים בָּנוּ עֲבוֹדַת עֶבֶד, יִשְׁלַח יְלוּד עַמְרָם וְגַם יוֹכֶבֶד. בִּזְכוּת יְקוּתִיאֵל אֲנִי נִצֶּלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' לוּלֵי זְכוּת אָבוֹת שֶׁהִיא מָגֶנֶּת, עָלַי בְּגָלוּתִי כְּמוֹ מִשְׁעֶנֶת. כִּי מִדְּבַר תּוֹרָה אֲנִי נוֹשֶׁנֶת, וּבַעֲבוּר תּוֹרָה אֲנִי נִגְאֶלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' מוֹשֵׁל בָּעֶלְיוֹנִים וְגַם תַּחְתּוֹנִים, זָכְרָה לְבָנֶיךָ בְּרִית אֵיתָנִים. רַחֵם לִילָדֵיהֶם כְּאָב עַל בָּנִים, הַשְׁמֵד וְאַבֵּד עוֹבְדֵי חַמָּנִים. רַגְלָם בְּגַחַל אֵשׁ תְּהֵא טוֹבֶלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' שׁוּבוּ בָנַי יַעֲקֹב וְאַל תֶּחֱטָאוּ, חִזְקוּ וְגַם אִמְצוּ וְאַל תִּירָאוּ. הִנֵּה מְבַשֵׂר טוֹב בְּקוֹל מַה נָּאווּ, עֵת יֹאמְרָה לָכֶם לְצִיּוֹן בּוֹאוּ. רוּצוּ בְּרַגְלֵיכֶם כְּמוֹ אַיֶּלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' תָּמִים זְכוֹר לָנוּ זְכוּת יְשֵׁינֵי חֶבְרוֹן, אַל תִּשְׁפְּטֵינוּ אַל בְּאַף וּבְחָרוֹן. הַשְׁלֵךְ עֲוֹנֵנוּ לְנַחַל קִדְרוֹן, וְיִשְׁלַח מְשִׁיחֶךָ וְיִבְנֶה צִיּוֹן. סוּכַּת בְּנֵי דָוִד שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' אֵל חַי יְחַיֵּינוּ וְנִרְאֶה צִיּוֹן, וְיִבְנֶה דְּבִירוֹ שֶׁהוּא אַפִּרְיוֹן. וְנַקְרִיב זְבָחֵינוּ וְיִהְיוּ לְרָצוֹן, לְמַעַנְךָ לוֹבֵשׁ צְדָקָה וְאַתָּה הוּא עֶלְיוֹן. כִּי נַפְשֵׁנוּ תַּעֲרֹג לְךָ כְּמוֹ אַיֶּלֶת. '''שׁוֹחֵט וְהַנִּשְׁחָט וְהַמַּאֲכֶלֶת:''' }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:שירי רבי יוסף משתא]] [[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:עקדת יצחק]] [[קטגוריה:שירים במשקל השלם]] [[קטגוריה:עקידה (סליחות)]] [[קטגוריה:סליחות לראש השנה]] 7nhnufhh88wei780q4rzwm64g28rrvz 0 1744366 3020448 2026-06-17T12:09:30Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי"ת|מספר פתיחה=פא|פתיחה={{:אליך לב ונפש נשפוך כמים|נוסח=מערבי}}}} ===פב. סליחה=== {{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פג. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָ..." 3020448 wikitext text/x-wiki {{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי"ת|מספר פתיחה=פא|פתיחה={{:אליך לב ונפש נשפוך כמים|נוסח=מערבי}}}} ===פב. סליחה=== {{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פג. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|איוב ז יח}}{{ש}} אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}} כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}} זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אנוש עד דכא תשב|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פד. סליחה=== (פסוקים) {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אני קראתיך כי תענני אל|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פה. שלישיה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח יד}}{{ש}} אֵלֶיךָ נָשָׂאנוּ אֶת עֵינֵינוּ, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קכג א}}{{ש}} נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}} נִשָּׂא עֵינֵינוּ אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרֵנוּ׃ עֶזְרֵנוּ מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}}אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עד יב}}{{ש}} אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מד ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פו. שלמונית=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}} אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט טז}}{{ש}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יח}}{{ש}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פז. עקידה=== (פסוקים) {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:איל אחר נאחז|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} {{סליחות|סיום|נוסח=מערבי|מספר פזמון=פח|פזמון={{:באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|נוסח=מערבי}}|מספר חטאנו=פט|חטאנו={{:אריד בשיחי בשיחי לגוחי|נוסח=מערבי}}|מספר תחינה=צ|תחינה={{:שבת הכסא אשר למעלה מנושא|נוסח=מערבי}}}} 765zjjv9qw1hlvnjrr239oac6ws87v2 3020490 3020448 2026-06-17T18:18:41Z Yack67 27395 /* פד. סליחה */ השלמת פסוקים 3020490 wikitext text/x-wiki {{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי"ת|מספר פתיחה=פא|פתיחה={{:אליך לב ונפש נשפוך כמים|נוסח=מערבי}}}} ===פב. סליחה=== {{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פג. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|איוב ז יח}}{{ש}} אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}} כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}} זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אנוש עד דכא תשב|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פד. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְיָ כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ, יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ׃{{ממס|הושע ו א}}{{ש}} דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}{{ש}} מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|יואל ב יד}}{{ש}} ׃{{ממס|יואל ב יד}}{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} וְגַם עַתָּה נְאֻם יְיָ שֻׁבוּ עָדַי בְּכׇל לְבַבְכֶם, וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד׃{{ממס|יואל ב יב}}{{ש}} יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם: {{ממס|מיכה ז יט}}{{ש}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.{{ממס|מסגרת הסליחות (אשכנז)#וידוי|קטע סליחות}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אני קראתיך כי תענני אל|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פה. שלישיה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח יד}}{{ש}} אֵלֶיךָ נָשָׂאנוּ אֶת עֵינֵינוּ, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קכג א}}{{ש}} נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}} נִשָּׂא עֵינֵינוּ אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרֵנוּ׃ עֶזְרֵנוּ מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}}אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עד יב}}{{ש}} אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מד ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פו. שלמונית=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}} אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט טז}}{{ש}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יח}}{{ש}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פז. עקידה=== (פסוקים) {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:איל אחר נאחז|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} {{סליחות|סיום|נוסח=מערבי|מספר פזמון=פח|פזמון={{:באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|נוסח=מערבי}}|מספר חטאנו=פט|חטאנו={{:אריד בשיחי בשיחי לגוחי|נוסח=מערבי}}|מספר תחינה=צ|תחינה={{:שבת הכסא אשר למעלה מנושא|נוסח=מערבי}}}} 2o3qetq9wd0n9rmmkup09wpljvyyfce 3020491 3020490 2026-06-17T18:28:59Z Yack67 27395 3020491 wikitext text/x-wiki {{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי"ת|מספר פתיחה=פא|פתיחה={{:אליך לב ונפש נשפוך כמים|נוסח=מערבי}}}} ===פב. סליחה=== {{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פג. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|איוב ז יח}}{{ש}} אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}} כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}} זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אנוש עד דכא תשב|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פד. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְיָ כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ, יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ׃{{ממס|הושע ו א}}{{ש}} דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}{{ש}} מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|יואל ב יד}}{{ש}} ׃{{ממס|יואל ב יד}}{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} וְגַם עַתָּה נְאֻם יְיָ שֻׁבוּ עָדַי בְּכׇל לְבַבְכֶם, וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד׃{{ממס|יואל ב יב}}{{ש}} תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ תִּכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתֵינוּ: {{ממס|לפני=ע"פ|מיכה ז יט}}{{ש}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.{{ממס|מסגרת הסליחות (אשכנז)#וידוי|קטע סליחות}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אני קראתיך כי תענני אל|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פה. שלישיה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח יד}}{{ש}} אֵלֶיךָ נָשָׂאנוּ אֶת עֵינֵינוּ, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קכג א}}{{ש}} נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}} נִשָּׂא עֵינֵינוּ אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרֵנוּ׃ עֶזְרֵנוּ מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}}אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עד יב}}{{ש}} אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מד ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פו. שלמונית=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}} אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט טז}}{{ש}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יח}}{{ש}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פז. עקידה=== (פסוקים) {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:איל אחר נאחז|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} {{סליחות|סיום|נוסח=מערבי|מספר פזמון=פח|פזמון={{:באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|נוסח=מערבי}}|מספר חטאנו=פט|חטאנו={{:אריד בשיחי בשיחי לגוחי|נוסח=מערבי}}|מספר תחינה=צ|תחינה={{:שבת הכסא אשר למעלה מנושא|נוסח=מערבי}}}} i1sts20uf34ynfmq1399hehaju3nqwb 3020493 3020491 2026-06-17T18:40:17Z Yack67 27395 /* פז. עקידה */ השלמת פסוקים 3020493 wikitext text/x-wiki {{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי"ת|מספר פתיחה=פא|פתיחה={{:אליך לב ונפש נשפוך כמים|נוסח=מערבי}}}} ===פב. סליחה=== {{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פג. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}} וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|איוב ז יח}}{{ש}} אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}} כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}} זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אנוש עד דכא תשב|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פד. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְיָ כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ, יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ׃{{ממס|הושע ו א}}{{ש}} דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}{{ש}} מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|יואל ב יד}}{{ש}} ׃{{ממס|יואל ב יד}}{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} וְגַם עַתָּה נְאֻם יְיָ שֻׁבוּ עָדַי בְּכׇל לְבַבְכֶם, וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד׃{{ממס|יואל ב יב}}{{ש}} תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ תִּכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתֵינוּ: {{ממס|לפני=ע"פ|מיכה ז יט}}{{ש}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.{{ממס|מסגרת הסליחות (אשכנז)#וידוי|קטע סליחות}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אני קראתיך כי תענני אל|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פה. שלישיה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח יד}}{{ש}} אֵלֶיךָ נָשָׂאנוּ אֶת עֵינֵינוּ, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קכג א}}{{ש}} נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}} נִשָּׂא עֵינֵינוּ אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרֵנוּ׃ עֶזְרֵנוּ מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}}אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עד יב}}{{ש}} אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מד ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פו. שלמונית=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}} אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט טז}}{{ש}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יח}}{{ש}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פז. עקידה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/וידוי#אשמנו|וידוי אשמנו}}{{ש}} אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ, חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃{{ממס|תהלים עד יט}}{{ש}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}} אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}} אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}} אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם, וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ{{ממס|תהלים סט טז}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:איל אחר נאחז|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} {{סליחות|סיום|נוסח=מערבי|מספר פזמון=פח|פזמון={{:באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|נוסח=מערבי}}|מספר חטאנו=פט|חטאנו={{:אריד בשיחי בשיחי לגוחי|נוסח=מערבי}}|מספר תחינה=צ|תחינה={{:שבת הכסא אשר למעלה מנושא|נוסח=מערבי}}}} giey8vucm2jna8t0hi6qe8qdlw57e5q 0 1744367 3020454 2026-06-17T12:31:44Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "*תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאי..." 3020454 wikitext text/x-wiki *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא עַארִף יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו יודע הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" fyhao0e1kcyueb3usd7txyorb06272s 3020455 3020454 2026-06-17T12:32:02Z אלשרעבי 45783 3020455 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא עַארִף יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו יודע הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} iv2tex9hrrqjlu2th3s00fq816custq 3020456 3020455 2026-06-17T12:35:05Z אלשרעבי 45783 3020456 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא עַארִף יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו יודע הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} b5h60b54qph0lladvumvc90u8g9cr7c 3020459 3020456 2026-06-17T12:37:52Z אלשרעבי 45783 3020459 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: {{סי|ועונים הקהל:}} '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא עַארִף יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו יודע הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' {{סי|ועונים הקהל:}} "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} syf01des6dsnsremecvp2jjwfz9b5w7 3020460 3020459 2026-06-17T12:38:27Z אלשרעבי 45783 ביטול גרסה [[Special:Diff/3020459|3020459]] של [[Special:Contributions/אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[User talk:אלשרעבי|שיחה]]) 3020460 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא עַארִף יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו יודע הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ועונים הקהל: "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} b5h60b54qph0lladvumvc90u8g9cr7c 3020461 3020460 2026-06-17T12:42:10Z אלשרעבי 45783 3020461 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא עַארִף יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו יודע הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} n8168r9dcvnl8httzmjld7b7bz9gsn1 3020463 3020461 2026-06-17T12:43:35Z אלשרעבי 45783 3020463 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא עַארִף יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו יודע הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} faerd0z9gfi93oqbnz5pzsgrhk1fb5z 3020467 3020463 2026-06-17T12:50:02Z אלשרעבי 45783 3020467 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא כאפר יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו כופר הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} iokoenrr836amnok2ee5h4ptjvmpgk4 3020474 3020467 2026-06-17T14:47:34Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3020474 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא כאפר יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו כופר הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] eye8tox0wm70krq9esgp11s6gu94x2q 3020476 3020474 2026-06-17T14:47:57Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:ערבית יהודית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3020476 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} פיוט זה הוא מהמקורות והגרסאות העתיקים ביותר לסיפור זה, וחובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא כאפר יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו כופר הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:ערבית יהודית]] 64ndvnlg4gahj0d5csgnvp3lwvfwb5l 3020478 3020476 2026-06-17T14:50:27Z בן עדריאל 9444 אני מפקפק מאד בכך שהוא מהקדומים ביותר, בהתחשב בכך שהמקורות הקדומים ביותר הם מספרות בית שני. 3020478 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא כאפר יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו כופר הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:ערבית יהודית]] 9xtwd6v7osxbd91zp88khuymej7vs0w 3020495 3020478 2026-06-17T18:44:42Z Nahum 68 3020495 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94 חנה ושבעת בניה] מסודר בצורת קינה.{{ש}} חובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא כאפר יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו כופר הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:ערבית יהודית]] 4v2i2hs36fk5o2d69fzc0ldzn5301qr 3020496 3020495 2026-06-17T18:46:53Z Nahum 68 3020496 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *תוכן: סיפור [[:w:חנה ושבעת בניה|חנה ושבעת בניה]] מסודר בצורת קינה.{{ש}} חובר על ידי משורר קדום מוכשר אשר שמו לא ידוע.{{ש}} בשיר זה מופיעים פרטים רבים מאד שאינם נמצאים באף מקור אחר. השיר מתאר ברגש רב את מותם על קידוש השם של שבעת בני חנה לפרטי פרטים.{{ש}} בקרב חלק מיהודי ארצות המזרח, כגון לוב, תוניס ותימן, נוהגים לומר קינה זו בתשעה באב. {{שיר מנוקד| '''אַסְמְעוּ קוֹלִי וַאֲנָא חַנָּה. וְנִצְּירוּ מַה גְּרַאלִי:''' תרגום: שמעו את קולי אני חנה. וראו מה קרה לי: '''כַּאן עִנְדִי סַבְעַ בְּנִין. בַּלְ־פַרְח וַאל עִז וַאל דְּלַאלִי:''' היו לי שבעה בנים. (טפחתי) בנדיבות בעוז ובתפנוקים: '''וּבַּאן פִיהוּן וַלַד זְגִיר. וּוּגְּהוּ יִצְּוִּי כַּל הִילַאלִי:''' והיה ביניהם ילד קטן. פניו מבריקות כמו ירח: '''וּוּקְעוּ פִי יַד אִל כַּאפִר. אַלְּדִי מַא יְכַאף מִן רַבּ אִל עַאלִי:''' נפלו ביד הכופר. שאינו ירא מהאל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''נְבוּכַדְנֶצַּר אַסְתַּאְסַרְהוּן. וְקַאל לִיהוּן אַעְבְּדוּ מַעְבּוּדִי:''' נבוכדנצר שבה אותם. ובקש מהם לעבוד עבודה זרה: '''אַתְקַדַּם אִנְתַּא יַא כְּבִיר. יַא כאפר יַא יְהוּדִי:''' תתקדם אתה הגדול. הו כופר הו יהודי: '''טִיע לְמַעְבּוּדִי. וְלָא תְּכַאלִף מַקְצוּדִי:''' תכבד ותפייס עבודתי. ולא תסרב את בקשתי: '''וְאִין כַּאלַפְתַּ יַא וִילַךְ. תִּקַע בַּאל טִיר מִן אִל עַלַאלִי:''' ואם תסרב אוי לך. תפול כמו עוף מן השמים העליונים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט־לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיב לו הבן בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''לַם אַעְבֶּד גַּיִר רַבִּי. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' איני עובד אלא אלהי. בורא כל האדם: '''לַם מַעְבּוּדַךְ יִנְפַעַךְ. לָא דוּרְהַם וְלָא צוּבְּיַאן:''' עבודתך לא תועיל לך. לא כסף ולא בנים: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' צוה המלך להרוג את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּגְּרַנּוּהוּ. וְכַתְּפוּ לְאַוּוּרָא:''' לקחו את המסכן וסחבוהו. וקשרו אותו אחורה: '''וּשְׁלַחוּ אַתְיַאבוּ. וּלְקַחוּ פִיל חֻפְרָה:''' הפשיטו את בגדיו. וזרקו אותו לשוחה: '''וּגַּאבוּ אֻמּוֹ חַנָּה. תִּתַּא תִנְצּוּר. אִל עַמַל וַאל כַּסְרָא:''' הביאו את אימו לראות. את העמל ואת השברון: '''וְהוּא יִזְעַק וּיְקוּל. יַא אֻמִּי אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא:''' והוא קורא ואומר: אימא. תקבלי ותהי סבלנית: '''יַא וַיִל עַל עִז אַלְּדִי כַּאן עִנְדְנָא. יַא אֻמִּי וְיָא דְלַאלִי:''' אוי לעוז שהיה לנו. אוי אימא אהובתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאנִי וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי טוּפַאן:''' הביאו את השני והיה בוכה. ודמעותיו כמו מבול: '''וְקַלְבּוּ קְוִּי פִי רַבּוֹ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אִנְסַאן:''' אבל לבו בטוח חזק בבוראו. בורא כל האדם: '''מַסְכוּ אַרְבְּעָה וּקַדְּמוּ. קוּדַם חַצְּרִת אִל סֻלְטַאן:''' תפסו אותו ארבעה. והגישו אותו לשולטן: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאעְבֶּד אִל צִלְבַּאן:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע ממני. ותעבוד את הצלמים: '''וְלָא תִסְמַע בִּכְּלַאם גִּירִילָא. תְּכוּן מִן אִל גֻּהַּאלִי:''' ולא תשמע דברי אחר. ולא תהיה מן הכסילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ יַא מַלִךְ. לָא תִטְוִּיל פִי כְּלַאמַךְ:''' אמר לו - הו המלך. לא תאריך בדבורך: '''אֵשׁ אִנְתַּא יַא תַּעִיס. וְאֵשׁ הוּא מַקַאמַךְ:''' מה אתה הו אומלל. ומה היא מעלתך: '''הִידָא תִפְנָא וּתְמוּת. אִנְתַּא וּגְּמִיע אַצְנָאמַךְ:''' מחר אתה תתחסל ותמות. אתה וכל תועבותך: '''וּדְהַב מַאלַךְ יִבְטְלוּ. גְּמִיע אַחְכַּאמַךְ:''' ילך הכסף שלך. ויתבטלו כל משפטיך: '''קַאל אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר. פִי דִּימְתִי וּפִי חַלַאלִי:''' אמר [המלך] הרגו את הכופר. על פי חשבון והתרי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וּדְבַחוּהוּ. פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ:''' לקחו את המסכן ושחטוהו. בחיק אמו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל יַא וַלַדִי. וּלְצַדְּרִיהָא תִלְמוֹ:''' והיא צורחת בקול - יא בני. ותחבק אותו: '''וּתִרְמִי נַפְסְהָא עַלֵיהָ. וּתִתְמַגְ׳מַגּ׳ פִי דַמּוֹ:''' שופכת את נפשה עליו. ומתעפרת בדמו: '''אַחְזָנוּ וּזִידוּ בִּיכָא. עַלָה הַמִּי וּמַא גְּרַאלִי:''' התאבלו והוסיפו בכי. על דאגתי ומה קרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל תַּאלִת וְהוּא יִבְכִּי. וּדְמוּעוּתּוֹ תִּגְּרִי סַאִילָה:''' הביאו את השלישי והוא בוכה. ודמעותיו זורמות: '''קַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי. טִיעַנִי וַאִסְמַע לִי הַל מַסְאָלָה:''' אמר לו המלך - בני תשמע לי. וקבל את השאלה: '''וַאנָא אַגְ׳עַל יַדָךְ טַאִילָה. וַאעַלִּיךְ עַלָא כַל עַאלִי:''' ואני ארים את ידך. ואשים אותך על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ פִי אֶפְצַח לִסַאן. אַנְצוּט לִי יַא סֻלְטַאן:''' השיבו בלשון צחה. תשמע אותי יא שולטן: '''מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר. צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן:''' תועבתך מעץ ואבן. מעשי ידי אדם: '''עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע. אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע:''' עינים להם לא יראו. אוזנים להם לא ישמעו: '''כִּישִׁים אִלוּ לַם יִנְפַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' אף להם ולא יריחון [ולא יועיל]. רגלים להם ולא יהלכו (אחרי): '''לָא לוּ חַרַכָּה. לָא יִנְפַע וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין להם תנועה. לא יועילו ולא ישפיעו: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. יַא כַּאפִר יַא גֻּהַּאלִי:''' כמוך כמו תועבתך. הו כופר הו כסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''חַכַּם עַלֵיהָ בַּל קְתַל. וְקַאל סַלִּימוּ לִיל גְּלַאדַךְ:''' ענש אותו להורג ואמר. תעבירו אותו לסייף שלי: '''אַאלְּדִי לִי וּיְכַדּוּ וּיְעַדְּבוּ. וּיִטְעַמִי מִן לַחְמוֹ מִקְלִי וּמַשְׁוִּי:''' שיקח אותו ויענה אותו. וישם את בשרו מאכל מטוגן ומבושל: '''לַאִין אִסְתַּהְזָא פִי מַעְבּוּדִי. וּפִי מַדְ׳הַבִּי:''' שהוא לעג על עבודתי. ועל דתי: '''וּיִצְקִי מִן דַמּוֹ בִּיל עַגְ׳לִיהָ. בִּלָא אַמְהַאלִי:''' ויתן לשתות מדמו. חיש מהר בלי להתעכב: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וּמִן רַאְסוֹ אַסְלַכוּ:''' לקחו את המסכן וענו אותו. והפשיטו עור ראשו: '''וּקְטַעוּ יְדִיהָ וּרְגְ׳לִיהָ. וַאַטְרַחוּ חִידָא אֲכוּ:''' וכרתו ידיו ורגליו. והשליכו אותו ליד אחיו: '''וְאֻמּוֹ בִּיל עֵין תִּנְצּוּר. וּלְעִנְדִיהָא שַׁיְּלוּ וּגְּאבוּהוּ:''' ואמו מסתכלת בעיניה. ואליה הרימו אותו והביאוהו: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. יַא אֻמִּי עַלָא מַא גְּרַאלִי:''' והיא צורחת ואומרת. הוי אימי על מה שקרה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל רַאבִּע. וְקַלְבּוֹ כַּאִיף מַכְסוּרִי:''' הביאו את הרביעי. והלב שלו שבור: '''קַלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי טִיעַנִי. וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך אוי בני תשמע אותי. ולא תסרב פקודתי: '''אַנְצּוּר כֵּיף בְּקָא חַאל אִכְוִּוּתָךְ. אַנְתְּנוּ בִּלָא קִיבּוּרִי:''' תראה איך היה באחיך. הבאישו בלי קברים: '''אַנְפַאקַ תִּיטִיעַנִי תַּעְלָה. וּתִּיפוּר וְלָא תִּיצִּיע מִן בַּאלִי:''' ואם תקבל דברי תתרומם. ותתעלה ולא תפרח מזכרוני: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל רַאבִּע וְקַאל. יַא חֵיף עַלָא כְּלַאמַך:''' פתח פיו הרביעי ואמר. חבל על הדברים שלך: '''נִקְבַּל חֻכְּם רַבִּנָא עַלֵינָא. וּנְמוּת פִי אַחְכַּאמַךְ:''' אנחנו מקבלים משפט אלהינו עלינו. ונמות לפי משפטיך: '''מִן בַּתְר אִל כַּטַאיָא אַלְּדִי זַאדוּ עַלֵינָא. רְמוּנָא קוּדַאמַךְ:''' מרוב עונות שרבו עלינו. זרקו אותנו לפניך: '''לַם נִטִיעַ לָךְ. וְלַם נַעְבֶּד אַצְנָאמַךְ:''' לא שומעים לך. ולא נעבוד פסיליך: '''רַבִּנָא חַכַּם עַלֵינָא בַּל פוּרְקָא. וְהוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' בוראינו דן אותנו בפרידה. הוא משגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַל אִל מַלִךְ אַקְתְלוּ הַל רַאבִּע. קַתְלִיה שְׁנִיעָה:''' אמר המלך הרגו הילד הרביעי בדם קר: '''אַכְדוּהוּ וּדְבַחוּהוּ פִי חִרְגּ׳ אֻמּוֹ. וְהִיא שַׁכְצָא מֻטִּיעָה:''' לקחו אותו ושחטו אותו בחיק אימו. והיא רואה וסובלת: '''וְהִיא תִזְעַק וּתְקוּל. כֵּיף גַּאִתְנִי הַל קִצָּה צַרִיעָה:''' והיא צורחת ואומרת. איך בא אלי הדבר הזה במהרה: '''וּתִּתְחַצַּר וּתְקוּל. אִל צַבְּר יַא גְּאאלִי:''' מתאבלת ואומרת. סבלנות הוי יקר: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל כַּאמִס וְהוּא יִבְכִּי. בַּל חַרְקָה וּיְקוּל יַא אֻמִּי:''' הביאו את החמישי. והוא בוכה ואומר־ הוי אימא: '''אִסְתַּחְמְלִי וְכוּנִי צַאבְּרָא. לִאִין אִלָה חַכַּם עַלֵינָא בַל פִרְקָה:''' תסבלי ותהי סבלנית. השם גזר עלינו הגלות והפרידה: '''עַלָה אִל סַבְעָה אַבְכִּי. אֵין לִים שַׁפְקָה:''' עלינו השבעה כולנו תבכי. כי אין חמלה: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי וְעַלָא. עַלָא כַל עַאלִי:''' המשפט לו כמו שירצה. יודע כל פעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַוְּקְפוּ הַל וַלַד קוּדַם אִל מַלִךְ. וְקַאלוּ אִל מַלִךְ יַא וַלַדִי:''' העמידו את הילד לפני המלך. ואמר לו המלך - הוי ילדי: '''מַעְבּוּדִי אִעְלַמָךְ. הוּא יִנְפַעַךְ וּיְנַגִּ׳יךְ מִן דַמִּי:''' דע כי עבודתי. תועיל לך ותציל אותך ואת דמיך: '''גַּוַּאבוּהוּ. לָא תִסְתִּיעִין פִי אַצְנָאמַךְ:''' השיב לו אל תשען על הפסילים שלך: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. גַּדָה אִל נַאר פִיךְ שַׁעַאלִי:''' כמוך כמו פסיליך. מחר האש תדלק בכרם: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְגִּ׳יעוּ אִל מַלִךְ וְקַאל. עַנְיְהוּם לַם אֲנָא רַאגִּ׳עַ:''' נחרד המלך ואמר. מהם איני חוזר: '''אַכְדוּ הַל מִסְכִּין וְעַדְּבוּהוּ. וְצַאר לַחְמוֹ מִתּוּגַּע:''' לקחו את המסכן וענו אותו. ובשרו עליו יכאב: '''מִן בַּתְרִית אִל עַיְדַאבּ. צַ׳ל יוּמִין וְלֵילְתִין יְנַאזַע:''' מרוב עינויים נשאר. יומיים מדוכא: '''וְהוּא מַרְמִי פִל שַׁמְס. אַיָּאם מַע לִיָּאלִי:''' והוא מושכב תחת השמש. ימים גם לילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאדִת מוּקַיַּאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השישי. כבול בברזל וכפות: '''לַמַּן רַאָה אִל אַצְנָאם. צַאר לַחְמוֹ יִתְפַלְפַלִי:''' כשראה את הצלמים. בשרו עליו יכאב: '''קַלוּ אִל מַלִךְ. וִכְפַאךְ תִּתְגַּ׳פַאלִי:''' אמר לו המלך. מספיק לך חזור אחורה: '''גַּוַּאבוּ אִצְרוּף עַלִי בִּלְקְתַל. רַבִּי פִינִי יִתְכַּפְּלִי:''' והשיב לו הילד: תוציא אותי להורג. אלהי ערב עלי: '''כֻּלַּנָא נְמוּת יְהוּד. וּמַא נְכַאלִף רַבּ אִל עַאלִי:''' כולנו נמות יהודים. ולא נסרב פקודת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''זְעַק אִל מַלִךְ וְקַאל. אַקְתְלוּ הַל כַּאפִר וְכַלּוּ אֻמּוֹ חַנָּה תִנְצּוּר:''' צרח המלך ואמר: תהרגו את הכופר למראה עיני אמו: '''דְּבַחוּהוּ מִן וְוִרִיד לַאל וְוִרִיד. וְהִיא שַׁאפְצָה וְעֵיוּנְהָא דַם תִּקְטוּר:''' שחטו אותו מן הוריד אל הוריד. והיא רואה ועיניה מזילות דם: '''וּתְקוּל אֵילָא חֻכְּם אִלָלָה אַצְבּוּר:''' והיא אומרת לסבול את משפט השם: '''מַא עַאד לִי צַבְר יַא וַיְלִי יַא וַיְלִי:''' אין לי סבלנות אויה לי אויה לי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּאבוּ אִל סַאבַע מִקְיַאד. בַּל חַדִיד וּמִקְפַאלִי:''' הביאו את השביעי כפות. באזיקים ומקושר: '''וְעֻמְרוֹ תְּלַת סִנִין. וְקִיד אִל חַדִיד אִכַּל עֻנְקוֹ:''' בגיל שלוש שנים. ועול הברזל שפשף את צווארו: '''וּיְקוּל יַא רַבִּי. יַא רַחוּם יַא חַנּוּן:''' והיא אומרת: הוי ריבוני. יא רחום יא חנון: '''קַאלִית לוֹ אֻמּוֹ יַא וַלַדִי. עֶזְרָא, כּוּן אַמִין פִי רַבָּךְ:''' אמרה לו יא בני, עזרא תהיה אמין לאלהיך: '''וְלִיהוּם לַם תִּטִיעַ. וְלַם יְגִ׳רוּךְ בַּל אַכְוַאלִי:''' לא תודה להם ולא יסיתוך במילים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּטִיע לִכְלַאמִי וְלָא תְּכַאלִף אַמוּרִי:''' אמר לו המלך: בא הנה יא צעיר. ושמע דברי ולא תסרב לפקודי: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלַךְ תַּחְכּוּם. עַאֶלָא גְּמִיע אוּמַאמִי:''' אשים אותך שר. ותשלוט על כל העמים: '''אִל כַּל יִצִּיר פִי אַמְרָךְ. מִן גִיר אִל סִלַאח וַאל אַמוַּאלִי:''' הכל יהיה לפיך. חוץ מהנשק והכסף: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבוּ יַא צַ׳אלִם. אַנְתַּא מַא תִכַאף מִן מַכְלוּק:''' השיב לו: הוי עוול. אתה לא מפחד מן הברואים: '''כֵּיף אַכְלִי רַבּ אִל בַּאקִי. אַלְּדִי כַּאס אִל מוֹת לָא יִצּוּק:''' איך אעזוב האל החי. שאינו טועם כוס המות: '''וְכֵיף תְּרִידְנִי אַעְבֶּד אִל אַצְנָאם. אַלְּדִי לִים לִיהוּן לָא לִדִּיָה וְלָא צוּק:''' איך תבקש ממני לעבוד את הפסלים. שאין להם לא עונג ולא טעם: '''יַא חֻזְנִי עַלָא עַקְלַךְ. אֲרַאךְ צַּיִע מִן בַּאלִי:''' אני מצטער על שכלך. אני רואה שאתה אבוד: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלוּ אִל מַלִךְ תַּעַא יַא זְגִיר. וּתִסְמַע בְּמַא אַקוּלַךְ:''' אמר לו המלך בא צעיר. ותשמע מה שאני אומר: '''בִּחוּט בַּאחְתִמִי בֵּין עַסְכַּרִי. חִיתַּא אִל מַעְבּוּד נִרְמִי לָך:''' אשים את טבעתי בין חילותי. ליד הצלם אזרק: '''אַנְחִנִי הַאתוֹ אִלי. עַוַּאד גְּמִיע אִל קְרוּבִּיךְ:''' תתכופף ותביא אותה אלי. במקום כל קרוביך: '''וַואִנְבַּן מַא תְּטִיעַנִי. חַק תִּקְתְל וּתִּהְלַךְ:''' ואם לא תשמע אותי. תוצא להורג ותאבד: '''אַכְוִּוּתָךְ פַתִּיר פַרְחוּ אִילַךְ. לִאִין אַנְתַּא טִפְל זְגִיר גּוּהַאלִי:''' אחיך שמחו הרבה עליך. לפי שאתה צעיר ודתי: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''אַנְטַק אִל וַלַד אִל זְגִיר עֶזְרָא וְקַאל. מַעְבּוּדַךְ כַּשַׁב וּחְגַ׳ר:''' פתח הילד עזרא ואמר. אלהיך עץ ואבן: '''צַנְעִית יְדִין אִל אִנְסַאן. עֵינִין אִלוּ לַם יִכְשַׁע:''' מעשי ידי אדם. עינים לו לא יראה: '''אֻדְנִין אִלוּ לַם יִסְמַע. מִשִׁם אִלוּ לַם יִנְפַע:''' אוזנים לו לא ישמע. אף לו לא יועיל: '''יְדִין לוּ לַם יִגְ׳מַע. רִגְ׳לִין אִלוּ לַם יִתְבַּע:''' ידים לו לא יאסוף. רגלים לו לא ילך אחרי: '''לָא לוּ חַרַכָּה לָא יִנְפַע. וְלָא יִשְׁפַּע:''' אין לו תזוזה לא יועיל ולא ישפיע: '''מַתַלַךְ מַתַל מַעְבּוּדַךְ. צוּרַת שֵׁיךְ נַחַם כְּבִיר גּוּהַאלִי:''' כמוך וכמו עבודת תמונת זקן גדול וכסיל: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאל אִל מַלִךְ לִל כוּדַאם. הַאתוּ אֻמּוֹ חַנָּה קוּדַאמִי:''' אמר המלך למשרתיו. תביאו אימו לידו: '''קֻלְהָא קוּלִי לִוַלַדַךְ עֶזְרָא. לָא יְכַאלִף כְּלַאמִי:''' אמר לה המלך תגידי לבנך עזרא. שלא יסרב: '''וַּוִּזִירִי אַגְ׳עַלוּ יַחְכּוּם. עַלָא גְּמִיע אַמְוַאלִי:''' אשים אותו שר שלי. ישלוט בכל נכסי: '''יַא חַנָּה וִכְפַאכִי. אִל אַנְוַּע וַאל אַכְוַאלִי:''' יא חנה מספיק לך ויכוחים ודבורים: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַלִית יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רַבִּנָא עַאלִם בַּל אַצְרַארִי:''' אמרה לו: בני עזרא השם יודע הנסתרות: '''פַאלִק אִל סַמַוַּאת. וַאל אַרְץ׳ וַאל אַבְחַארִי:''' בורא השמים והארץ והימים: '''אִחְמִיל גַּזִ׳ב אִלָלָה. וְלָא תַעְבֶּד כַּשַׁב וּחְגַ׳רִי:''' תסבול חרון ה'. ולא תעבוד עץ ואבן: '''וְלָא תַעְבֶּד גַיִר רַבָּךְ. בַּאלִק גְּמִיע אִל אַפְעַאלִי:''' לא תעבוד אלא אלהיך. בורא כל הפעולות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''גַּוַּאבְהָא יַא אֻמִּי. תִרְכִּינִי אָרוּח לְעִנְדִיהוּן:''' אמר לה יא אמי תעזבי אותי אלך אליהם: '''יִפְעַלוּ פִינִי פִעְלְהוּן. אַכְוַּאתִי קְתְלוּ עַלָא קוֹלְהוּן:''' יעשו בי כרצונם. אחי נהרגו על דבורם: '''וַאנָא מַאנִי אַעַז מִנְהוּן. לַם אַסְמַע מִנְהוּן וְלָא אַעְבֶּד מַעְבּוּדְהוּן:''' אני לא חביב יותר מהם. אני לא אשמע להם ולא אעבוד עבודתם: '''אֵילָא אַעְבֶּד רַבּ אִל סַמַוַּאת. אַלְּדִי הוּא מֻשְׁרִף עַלָא כַל עַאלִי:''' אלא אני עובד לאלהי השמים. המשגיח על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צַ׳מַּתוּ לְצַדְּרִהָא וְקַאלַת אִלוּ. יַא וַלַדִי יַא כַּבְּדִי:''' חבקה אותו ואמרה. הוי בני הוי כבדי: '''אֵשׁ קַד מִן בִּזַּאאִי אַצְקִיתַךְ. וְדַלַּלְתַּךְ וְרַבֵּיתַךְ:''' כמה הנקתיך מן שדי. וטפחתי ורביתי אותך: '''מַקַאמְכוּן. מִקַאם אַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' מעלתכם כמעלת אברהם אבינו: '''אִל חֻכְּם לִיל עַאלִי יְעַלָּא עַלָּא כַּל עַאלִי:''' המשפט לאל עליון על כל עליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''קַאלַת לוֹ יַא וַלַדִי עֶזְרָא. רוּח קוּל לְאַבְרָהִים אִל כַּלִיל:''' אמרה לו בני עזרא לך לאברהם אבינו ואמור לו: '''לָא תִשְׁכּוּר פִי נַפְסַךְ פִי תִקְרוּב אִבְנַךְ יִצְחַק לִיל דְּבִיחַת:''' אל תתפאר בעצמך על עקידת יצחק: '''אֻמִּי אַחְסַן מִנְּךָ קְרַבַּת סַבְעַ. בְּנִין פִי מַחַבַּת אַרְבּ אִל עַאלִי:''' אימא שלי יותר טובה היא הקריבה שבעה בנים. באהבת האל העליון: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''דְּבַחוּ אִל זְגִיר עֶזְרָא. וְהִיא תִנְצּוּר פִי עֵיוּנְהָא:''' שחטו את הילד עזרא. והיא רואה בעיניה: '''וּקְעַת עַלֵיהָ. וּטְלַעַת לִוּ רַבּ רוּחְהָא:''' נפלה עליו. ופרחה נשמתה לאל: '''עַלָא מַא אַצַאבְּהָא. פִי גְּמִיע אַוְּלַאדְהָא:''' מרוב אסון ילדיה: '''צוּבְּחַאן מִן רַאד פִי הַל שִׁי. חַכַּם פִיהוּן חַצַּר אִל שַׁטַאנִי:''' ישתבח הבורא שבחר במשפט דיין האמת: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְבַּבִּי. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לבכות. כל הימים והלילות" '''צוֹט אַנְסְמַע מִן אִל סַמָא וְקַאל. יַא בִּכְתִּבִי יַא חַנָּה:''' בת קול נשמעה מן השמים אשריך חנה: '''יַא חַנָּה אַנְתִּי וּגְּמִיע אַוְּלַאדַךְ. מַגְ׳נוּיָה לִיהוּן אִל גַ׳נָּה:''' את חנה וכל בניך. שמור לכם גן עדן: '''יַא רַבּ רוּד עַלָא אִל עַדּוּוִּין נִצְּבַּךְ. וַארְחַם עַלֵינָא:''' אלהי השב את חמתך על הכל צרים. ורחם עלינו: '''וַאסְתַּפְכַּנָא. מִן אִל גַ׳לוּת. וַארְחַם עַל כַּל אֻמּוֹתְנָא:''' ופרוק לנו מן הגלות. ורחם על כל מתינו: '''וַאבְנִי לִינָא בֵּית אִל מַקְדַס. וּגְּיִב לִינָא מְשִׁיחַ. אִבְן דַהוּד אִל בְּמַאלִי:''' ובנה לנו את בית המקדש. ושלח לנו את משיח בן דוד המושלם: '''וְנִסְבַּח פִי אִסְמַךְ טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' ונודה לשמך כל הימים והלילות: ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" ועונים הקהל: '''יִצְלַח לִינָא לִינְפְרַח. טוּל אִל אַיָּאם וַאל לִיָּאלִי:''' "יאות לנו לשמוח. כל הימים והלילות" }} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:ערבית יהודית]] 03bjh54eizd1jngwic9etzmi55itdad 1 1744368 3020465 2026-06-17T12:44:36Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "{{א|בן עדריאל}} תוכן לעזור לי עם הקטגוריות? לאלו מהן לשייך דף זה? תודה רבה מראש ~~~~" 3020465 wikitext text/x-wiki {{א|בן עדריאל}} תוכן לעזור לי עם הקטגוריות? לאלו מהן לשייך דף זה? תודה רבה מראש [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 15:44, 17 ביוני 2026 (IDT) 5ltx8j8xjw25bzn6rxk0fszizd49vkj 3020477 3020465 2026-06-17T14:49:13Z בן עדריאל 9444 3020477 wikitext text/x-wiki {{א|בן עדריאל}} תוכן לעזור לי עם הקטגוריות? לאלו מהן לשייך דף זה? תודה רבה מראש [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 15:44, 17 ביוני 2026 (IDT) :הוספתי את הדף לקטגוריות 'קינות לתשעה באב' ו'ערבית יהודית'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:49, 17 ביוני 2026 (IDT) ton884d3nwf6r1jmrlm9rb2kbh0t09c 104 1744369 3020480 2026-06-17T14:55:49Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫סוף סידור המשנה וחתימתה תסד <קטע התחלה=פרק נג/> אבל נמצאו כאלה וכאלה אשר כללו יחד את לשון יסוד המשנה עם דברי התנאים עליה ושם לא בא כל לשון המורה על זה, אבל הוא בולט גם בלא זה ומוכח מתוכו. ועי׳ לדוגמא [[שבת קכה א|שבת ד' קכ"ה]] [[משנה שבת יז ז|פרק י"ז משנה ז׳]]: ״פק..." 3020480 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תסד <קטע התחלה=פרק נג/> אבל נמצאו כאלה וכאלה אשר כללו יחד את לשון יסוד המשנה עם דברי התנאים עליה ושם לא בא כל לשון המורה על זה, אבל הוא בולט גם בלא זה ומוכח מתוכו. ועי׳ לדוגמא [[שבת קכה א|שבת ד' קכ"ה]] [[משנה שבת יז ז|פרק י"ז משנה ז׳]]: ״פקק החלון ר׳ אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקים בו". והדבר פשוט שנחלקו בדין יסוד המשנה ששם נאמר ״פקק החלון פוקקין בו״. ובזה נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים אם הכונה דוקא כשהוא קשור ותלוי או בכל ענין. ועל כן כללו לפנינו לשון יסוד המשנה בתוך לשונם הם וסדרו הכל יחד. ועי׳ דבר נפלא בחגיגה פרק א׳ משנה ב׳ שבא שם‪:‬‬ ‫״בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחנינה מעה כסף ובית הלל אומרים‬ ‫הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף"‪.‬‬ ‫וכפי שהוא לפנינו היינו יכולים לחשוב בי זה רק מדברי בית שמאי ובית‬ ‫הלל ומסברת עצמם‪.‬‬ ‫אבל ד‪.‬דבר מבואר כי יסוד הדבר מעה כסף ושתי כסף הי׳ נאמר כבר‬ ‫ביסוד המשנה‪ ,‬ובית שמאי ובית הלל נחלקו בגירסת יסוד המשנה‪ ,‬אם הראי׳ שתי‬ ‫כסף וחגיגה מעה כסן? או להיפך‪.‬‬ ‫ולפנינו כבר נשמט יסוד המשנה בהכרח שהרי נחלקו בית שמאי ובית הלל‬ ‫בגירסתה‪ ,‬ובא רק מחלוקת בית שמאי ובית הלל לבד‪.‬‬ ‫שהרי נחלקו ר׳ אושעי׳ ור׳ יוחנן אם שתי כסף ומעה הנם בכלל כל‬ ‫השיעורין והנם הלכה למשה מסיני או לא‪ ,‬ובא בבבלי במס׳ חגיגה ד׳ ז׳‪:‬‬ ‫״אמר ר׳ יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש‬ ‫לו שיעור למטה עד־־שבא ר׳ אושעי׳ ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא‬ ‫למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים )צ״ל הם שאמרו( הראיי׳ מעה כסף‬ ‫•‬ ‫והחגיגה שתי כסף״‪.‬‬ ‫ויותר מפורש זה בירושלמי ריש פאה ״והראיון מתניתין בראיית פנים אבל‬ ‫בראיית קרבן יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר׳ יוחנן מעה כסף שתי כסף דבר‬ ‫תורה וכו׳ אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון ר׳ יוחנן כדעתיה דד׳ יוחנן אמר כל השיעורים‬ ‫הלכה למשה מסיני דו אמר מעה כסף שתי כסף דבר תורה ר׳ אושעי׳ כדעתיה וכו׳‪.‬״‬ ‫אבל כן הרבי־ שזה ודאי שאין זה דברי בית שמאי ובית הלל כי‪.‬אם דברי‬ ‫יסוד המשנה‪.‬‬ ‫ובית שמאי ובית הלל נחלקו רק בנירסת המשנה כמו שכבר נתבאר לנו‬ ‫הי׳־בה כיוצא בזה‪.‬‬ ‫והן גם דברי המשנה במס׳ הנינה פ־ק א׳ משנה ה׳‪:‬‬ ‫״מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות‬ ‫מועטות נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות מרובות ישלמים מועטים ז ה‬ ‫ו ז ה מ ו ע ט ע“ל ז ה נ א ם ר ■מ ע ה כ ס ף ו חז ת י ב ס ף וזה וזדך מרובה על זה‬ ‫נאמר )דברים י׳יז( איש כמתנת ידו וכו‪'.‬׳‬<noinclude></noinclude> 5noafoa379q562aazyb7p3yi3elu0wf 3020481 3020480 2026-06-17T14:58:36Z יעקב 15222 3020481 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תסד <קטע התחלה=פרק נג/> אבל נמצאו כאלה וכאלה אשר כללו יחד את לשון יסוד המשנה עם דברי התנאים עליה ושם לא בא כל לשון המורה על זה, אבל הוא בולט גם בלא זה ומוכח מתוכו. ועי׳ לדוגמא [[שבת קכה ב|שבת ד' קכ"ה]] [[משנה שבת יז ז|פרק י"ז משנה ז׳]]: ״פקק החלון ר׳ אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקים בו". והדבר פשוט שנחלקו בדין יסוד המשנה ששם נאמר ״פקק החלון פוקקין בו״. ובזה נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים אם הכונה דוקא כשהוא קשור ותלוי או בכל ענין. ועל כן כללו לפנינו לשון יסוד המשנה בתוך לשונם הם וסדרו הכל יחד. ועי׳ דבר נפלא בחגיגה פרק א׳ משנה ב׳ שבא שם‪:‬‬ ‫״בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחנינה מעה כסף ובית הלל אומרים‬ ‫הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף"‪.‬‬ ‫וכפי שהוא לפנינו היינו יכולים לחשוב בי זה רק מדברי בית שמאי ובית‬ ‫הלל ומסברת עצמם‪.‬‬ ‫אבל ד‪.‬דבר מבואר כי יסוד הדבר מעה כסף ושתי כסף הי׳ נאמר כבר‬ ‫ביסוד המשנה‪ ,‬ובית שמאי ובית הלל נחלקו בגירסת יסוד המשנה‪ ,‬אם הראי׳ שתי‬ ‫כסף וחגיגה מעה כסן? או להיפך‪.‬‬ ‫ולפנינו כבר נשמט יסוד המשנה בהכרח שהרי נחלקו בית שמאי ובית הלל‬ ‫בגירסתה‪ ,‬ובא רק מחלוקת בית שמאי ובית הלל לבד‪.‬‬ ‫שהרי נחלקו ר׳ אושעי׳ ור׳ יוחנן אם שתי כסף ומעה הנם בכלל כל‬ ‫השיעורין והנם הלכה למשה מסיני או לא‪ ,‬ובא בבבלי במס׳ חגיגה ד׳ ז׳‪:‬‬ ‫״אמר ר׳ יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש‬ ‫לו שיעור למטה עד־־שבא ר׳ אושעי׳ ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא‬ ‫למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים )צ״ל הם שאמרו( הראיי׳ מעה כסף‬ ‫•‬ ‫והחגיגה שתי כסף״‪.‬‬ ‫ויותר מפורש זה בירושלמי ריש פאה ״והראיון מתניתין בראיית פנים אבל‬ ‫בראיית קרבן יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר׳ יוחנן מעה כסף שתי כסף דבר‬ ‫תורה וכו׳ אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון ר׳ יוחנן כדעתיה דד׳ יוחנן אמר כל השיעורים‬ ‫הלכה למשה מסיני דו אמר מעה כסף שתי כסף דבר תורה ר׳ אושעי׳ כדעתיה וכו׳‪.‬״‬ ‫אבל כן הרבי־ שזה ודאי שאין זה דברי בית שמאי ובית הלל כי‪.‬אם דברי‬ ‫יסוד המשנה‪.‬‬ ‫ובית שמאי ובית הלל נחלקו רק בנירסת המשנה כמו שכבר נתבאר לנו‬ ‫הי׳־בה כיוצא בזה‪.‬‬ ‫והן גם דברי המשנה במס׳ הנינה פ־ק א׳ משנה ה׳‪:‬‬ ‫״מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות‬ ‫מועטות נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות מרובות ישלמים מועטים ז ה‬ ‫ו ז ה מ ו ע ט ע“ל ז ה נ א ם ר ■מ ע ה כ ס ף ו חז ת י ב ס ף וזה וזדך מרובה על זה‬ ‫נאמר )דברים י׳יז( איש כמתנת ידו וכו‪'.‬׳‬<noinclude></noinclude> 2bvevcn40qf3vt5zubp5h4g3ig7s297 3020501 3020481 2026-06-17T19:05:40Z יעקב 15222 3020501 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תסד <קטע התחלה=פרק נג/> אבל נמצאו כאלה וכאלה אשר כללו יחד את לשון יסוד המשנה עם דברי התנאים עליה ושם לא בא כל לשון המורה על זה, אבל הוא בולט גם בלא זה ומוכח מתוכו. ועי׳ לדוגמא [[שבת קכה ב|שבת ד' קכ"ה]] [[משנה שבת יז ז|פרק י"ז משנה ז׳]]: ״פקק החלון ר׳ אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקים בו". והדבר פשוט שנחלקו בדין יסוד המשנה ששם נאמר ״פקק החלון פוקקין בו״. ובזה נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים אם הכונה דוקא כשהוא קשור ותלוי או בכל ענין. ועל כן כללו לפנינו לשון יסוד המשנה בתוך לשונם הם וסדרו הכל יחד. ועי׳ דבר נפלא ב[[משנה חגיגה א ב|חגיגה פרק א׳ משנה ב׳]] שבא שם: ״בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף ובית הלל אומרים הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף". וכפי שהוא לפנינו היינו יכולים לחשוב כי זה רק מדברי בית שמאי ובית הלל ומסברת עצמם. אבל הדבר מבואר כי יסוד הדבר מעה כסף ושתי כסף הי׳ נאמר כבר ביסוד המשנה, ובית שמאי ובית הלל נחלקו בגירסת יסוד המשנה, אם הראי׳ שתי כסף וחגיגה מעה כסף או להיפך. ולפנינו כבר נשמט יסוד המשנה בהכרח שהרי נחלקו בית שמאי ובית הלל בגירסתה, ובא רק מחלוקת בית שמאי ובית הלל לבד. שהרי נחלקו ר׳ אושעי׳ ור׳ יוחנן אם שתי כסף ומעה הנם בכלל כל השיעורין והנם הלכה למשה מסיני או לא, ובא בבבלי במס׳ [[חגיגה ז א|חגיגה ד׳ ז׳]]: ״אמר ר׳ יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר׳ אושעי׳ ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים (צ״ל הם שאמרו) הראיי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף״. ויותר מפורש זה ב[[ירושלמי פאה א|ירושלמי ריש פאה]] ״והראיון מתניתין בראיית פנים אבל בראיית קרבן יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר׳ יוחנן מעה כסף שתי כסף דבר תורה וכו׳ אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון ר׳ יוחנן כדעתיה דר׳ יוחנן אמר כל השיעורים הלכה למשה מסיני דו אמר מעה כסף שתי כסף דבר תורה ר׳ אושעי׳ כדעתיה וכו׳.״ אבל כן הדבר שזה ודאי שאין זה דברי בית שמאי ובית הלל כי אם דברי יסוד המשנה. ובית שמאי ובית הלל נחלקו רק בגירסת המשנה כמו שכבר נתבאר לנו הרבה כיוצא בזה. והן גם דברי ה[[משנה חגיגה א ה|משנה במס׳ חגיגה פרק א׳ משנה ה׳]]: ״מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות‬ ‫מועטות נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות מרובות ישלמים מועטים ז ה‬ ‫ו ז ה מ ו ע ט ע“ל ז ה נ א ם ר ■מ ע ה כ ס ף ו חז ת י ב ס ף וזה וזדך מרובה על זה‬ ‫נאמר )דברים י׳יז( איש כמתנת ידו וכו‪'.‬׳‬<noinclude></noinclude> 8scc0myc8cnowaeokwpjhn3vf0duv14 3020502 3020501 2026-06-17T19:07:41Z יעקב 15222 3020502 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תסד <קטע התחלה=פרק נג/> אבל נמצאו כאלה וכאלה אשר כללו יחד את לשון יסוד המשנה עם דברי התנאים עליה ושם לא בא כל לשון המורה על זה, אבל הוא בולט גם בלא זה ומוכח מתוכו. ועי׳ לדוגמא [[שבת קכה ב|שבת ד' קכ"ה]] [[משנה שבת יז ז|פרק י"ז משנה ז׳]]: ״פקק החלון ר׳ אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקים בו". והדבר פשוט שנחלקו בדין יסוד המשנה ששם נאמר ״פקק החלון פוקקין בו״. ובזה נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים אם הכונה דוקא כשהוא קשור ותלוי או בכל ענין. ועל כן כללו לפנינו לשון יסוד המשנה בתוך לשונם הם וסדרו הכל יחד. ועי׳ דבר נפלא ב[[משנה חגיגה א ב|חגיגה פרק א׳ משנה ב׳]] שבא שם: ״בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף ובית הלל אומרים הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף". וכפי שהוא לפנינו היינו יכולים לחשוב כי זה רק מדברי בית שמאי ובית הלל ומסברת עצמם. אבל הדבר מבואר כי יסוד הדבר מעה כסף ושתי כסף הי׳ נאמר כבר ביסוד המשנה, ובית שמאי ובית הלל נחלקו בגירסת יסוד המשנה, אם הראי׳ שתי כסף וחגיגה מעה כסף או להיפך. ולפנינו כבר נשמט יסוד המשנה בהכרח שהרי נחלקו בית שמאי ובית הלל בגירסתה, ובא רק מחלוקת בית שמאי ובית הלל לבד. שהרי נחלקו ר׳ אושעי׳ ור׳ יוחנן אם שתי כסף ומעה הנם בכלל כל השיעורין והנם הלכה למשה מסיני או לא, ובא בבבלי במס׳ [[חגיגה ז א|חגיגה ד׳ ז׳]]: ״אמר ר׳ יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר׳ אושעי׳ ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים (צ״ל הם שאמרו) הראיי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף״. ויותר מפורש זה ב[[ירושלמי פאה א א|ירושלמי ריש פאה]] ״והראיון מתניתין בראיית פנים אבל בראיית קרבן יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר׳ יוחנן מעה כסף שתי כסף דבר תורה וכו׳ אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון ר׳ יוחנן כדעתיה דר׳ יוחנן אמר כל השיעורים הלכה למשה מסיני דו אמר מעה כסף שתי כסף דבר תורה ר׳ אושעי׳ כדעתיה וכו׳.״ אבל כן הדבר שזה ודאי שאין זה דברי בית שמאי ובית הלל כי אם דברי יסוד המשנה. ובית שמאי ובית הלל נחלקו רק בגירסת המשנה כמו שכבר נתבאר לנו הרבה כיוצא בזה. והן גם דברי ה[[משנה חגיגה א ה|משנה במס׳ חגיגה פרק א׳ משנה ה׳]]: ״מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות‬ ‫מועטות נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות מרובות ישלמים מועטים ז ה‬ ‫ו ז ה מ ו ע ט ע“ל ז ה נ א ם ר ■מ ע ה כ ס ף ו חז ת י ב ס ף וזה וזדך מרובה על זה‬ ‫נאמר )דברים י׳יז( איש כמתנת ידו וכו‪'.‬׳‬<noinclude></noinclude> qb1n1qd3ze4kh0yxqokr6c4nu1gur0x 3020541 3020502 2026-06-17T20:36:48Z יעקב 15222 3020541 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תסד <קטע התחלה=פרק נג/> אבל נמצאו כאלה וכאלה אשר כללו יחד את לשון יסוד המשנה עם דברי התנאים עליה ושם לא בא כל לשון המורה על זה, אבל הוא בולט גם בלא זה ומוכח מתוכו. ועי׳ לדוגמא [[שבת קכה ב|שבת ד' קכ"ה]] [[משנה שבת יז ז|פרק י"ז משנה ז׳]]: ״פקק החלון ר׳ אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקים בו". והדבר פשוט שנחלקו בדין יסוד המשנה ששם נאמר ״פקק החלון פוקקין בו״. ובזה נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים אם הכונה דוקא כשהוא קשור ותלוי או בכל ענין. ועל כן כללו לפנינו לשון יסוד המשנה בתוך לשונם הם וסדרו הכל יחד. ועי׳ דבר נפלא ב[[משנה חגיגה א ב|חגיגה פרק א׳ משנה ב׳]] שבא שם: ״בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף ובית הלל אומרים הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף". וכפי שהוא לפנינו היינו יכולים לחשוב כי זה רק מדברי בית שמאי ובית הלל ומסברת עצמם. אבל הדבר מבואר כי יסוד הדבר מעה כסף ושתי כסף הי׳ נאמר כבר ביסוד המשנה, ובית שמאי ובית הלל נחלקו בגירסת יסוד המשנה, אם הראי׳ שתי כסף וחגיגה מעה כסף או להיפך. ולפנינו כבר נשמט יסוד המשנה בהכרח שהרי נחלקו בית שמאי ובית הלל בגירסתה, ובא רק מחלוקת בית שמאי ובית הלל לבד. שהרי נחלקו ר׳ אושעי׳ ור׳ יוחנן אם שתי כסף ומעה הנם בכלל כל השיעורין והנם הלכה למשה מסיני או לא, ובא בבבלי במס׳ [[חגיגה ז א|חגיגה ד׳ ז׳]]: ״אמר ר׳ יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר׳ אושעי׳ ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים (צ״ל הם שאמרו) הראיי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף״. ויותר מפורש זה ב[[ירושלמי פאה א א|ירושלמי ריש פאה]] ״והראיון מתניתין בראיית פנים אבל בראיית קרבן יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר׳ יוחנן מעה כסף שתי כסף דבר תורה וכו׳ אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון ר׳ יוחנן כדעתיה דר׳ יוחנן אמר כל השיעורים הלכה למשה מסיני דו אמר מעה כסף שתי כסף דבר תורה ר׳ אושעי׳ כדעתיה וכו׳.״ אבל כן הדבר שזה ודאי שאין זה דברי בית שמאי ובית הלל כי אם דברי יסוד המשנה. ובית שמאי ובית הלל נחלקו רק בגירסת המשנה כמו שכבר נתבאר לנו הרבה כיוצא בזה. והן גם דברי ה[[משנה חגיגה א ה|משנה במס׳ חגיגה פרק א׳ משנה ה׳]]: ״מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות מרובות ושלמים מועטים '''זה''' '''וזה מועט על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף''' וזה וזה מרובה על זה נאמר (דברים י"ז) איש כמתנת ידו וכו'." <קטע סוף=פרק נג/><noinclude></noinclude> cqxmk6579vhs5vruxung9eav9vwwy87 0 1744370 3020504 2026-06-17T19:16:43Z ~2026-35524-93 45821 יצירת דף עם התוכן "בשולי המכתב לנכדו החריף מו"ה דוד שליט"א [הוא כ"ק אדמו"ר הגאוה"ק שליט"א] הוריות דף ד' במשנה ואמר להם טועין אתם, פירש"י לא הוי הוראה מעליא דבעינן שיורו כולן כדאמר לעיל, והקשה עליו הרמ"ה דהאי טעמא לר' יונתן והא איתותב לעיל ונדחק מאוד, ועיין בתוס' רא"ש ולפענ"ד נראה ל..." 3020504 wikitext text/x-wiki בשולי המכתב לנכדו החריף מו"ה דוד שליט"א [הוא כ"ק אדמו"ר הגאוה"ק שליט"א] הוריות דף ד' במשנה ואמר להם טועין אתם, פירש"י לא הוי הוראה מעליא דבעינן שיורו כולן כדאמר לעיל, והקשה עליו הרמ"ה דהאי טעמא לר' יונתן והא איתותב לעיל ונדחק מאוד, ועיין בתוס' רא"ש ולפענ"ד נראה ליישב שצריך שיהי'כל סנהדרין של ע"א, אך אם נגמרה הוראה עפ"י רוב אמרינן רובו ככולו, וחשיב כאילו הורו כולן, [ואיתותב ר' יונתן במה שאמר דגבי טעות הוראת ב"ד לא אמרינן רובו ככולו עיי"ש], והנה בסנהדרין (למד) ב"ד שדנו עפ"י רוב והאמת הי' כדברי היחיד והדין מה שעשה עשוי וישלם מביתו, אותו יחיד שכוון האמת ודאי פטור דמה הוי לי' למיעבד, והשנים שטעו משלמים רק שני שלישים דאמרי אי לאו את בהדן לא הוי סליק דינא, וה"נ לסתם מתני' ר"מ דס"ל לקמן ב"ד מייתי אותו יחיד שכוון האמת ואמר להם טועים אתם ודאי פטור דמה הו"ל למיעבד טפי, והב"ד שטעו אין חייבין לבד חטאת שלימה דאמרו לי' אי לאו את לא הוי הוראה מעליא וא"א להם להביא חטאת מחוסר אבר ופטורין לגמרי, דומה להא דלקמן (מ"ו) מת אחד מב"ד למ"ד ב"ד מייתי פטורין, אבל כשלא אמר להם טועין אתם גם היחיד פשע במה שלא התווכח עמהם אולי היו מודים לו: 8etos4p7iqxpb572yxc43itumx5poac 3020505 3020504 2026-06-17T19:18:28Z ~2026-35524-93 45821 עיצוב 3020505 wikitext text/x-wiki בשולי המכתב לנכדו החריף מו"ה דוד שליט"א [הוא כ"ק אדמו"ר הגאוה"ק שליט"א] <small>הוריות דף ד</small>' '''<big>במשנה</big>''' ואמר להם טועין אתם, פירש"י לא הוי הוראה מעליא דבעינן שיורו כולן כדאמר לעיל, והקשה עליו הרמ"ה דהאי טעמא לר' יונתן והא איתותב לעיל ונדחק מאוד, ועיין בתוס' רא"ש ולפענ"ד נראה ליישב שצריך שיהי'כל סנהדרין של ע"א, אך אם נגמרה הוראה עפ"י רוב אמרינן רובו ככולו, וחשיב כאילו הורו כולן, [ואיתותב ר' יונתן במה שאמר דגבי טעות הוראת ב"ד לא אמרינן רובו ככולו עיי"ש], והנה בסנהדרין (למד) ב"ד שדנו עפ"י רוב והאמת הי' כדברי היחיד והדין מה שעשה עשוי וישלם מביתו, אותו יחיד שכוון האמת ודאי פטור דמה הוי לי' למיעבד, והשנים שטעו משלמים רק שני שלישים דאמרי אי לאו את בהדן לא הוי סליק דינא, וה"נ לסתם מתני' ר"מ דס"ל לקמן ב"ד מייתי אותו יחיד שכוון האמת ואמר להם טועים אתם ודאי פטור דמה הו"ל למיעבד טפי, והב"ד שטעו אין חייבין לבד חטאת שלימה דאמרו לי' אי לאו את לא הוי הוראה מעליא וא"א להם להביא חטאת מחוסר אבר ופטורין לגמרי, דומה להא דלקמן (מ"ו) מת אחד מב"ד למ"ד ב"ד מייתי פטורין, אבל כשלא אמר להם טועין אתם גם היחיד פשע במה שלא התווכח עמהם אולי היו מודים לו: nh5bw1ffbvldaok0l5lxnd0sx923wld 116 1744371 3020507 2026-06-17T19:23:20Z Fuzzy 29 צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ"ו-2026 3020507 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), ולעניין [[סעיף 3]] - לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "דמי כרטיס חיוב מיידי" - שירות כאמור [[#פרט 6 תוספת ראשונה|בפרט 6(1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], לעניין כרטיס מסוג כרטיס חיוב מיידי שניתן ללקוח; :- "כללי העמלות" - [[=כללי העמלות|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]]; :- "לקוח" - כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]; :- "ניהול חשבון תשלום" - שירות כאמור [[#פרט 1 תוספת ראשונה|בפרט 1(א)(1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], שניתן ללקוח; :- "שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור" - שירות כאמור [[#פרט 3 תוספת ראשונה|בפרט 3(א)(10)(ב) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], שניתן ללקוח. @ 2. הכרזה על שירותים בני-פיקוח : (א) שירות ניהול חשבון תשלום מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. : (ב) שירות דמי כרטיס חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. : (ג) שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. סכום עמלה מרבי לעניין שירות ניהול חשבון תשלום : סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות ניהול חשבון תשלום יהיה - : (1) בוצעו 0 עד 2 פעולות בחודש - עד חמישה שקלים חדשים; : (2) בוצעו 3 עד 100 פעולות בחודש - עד עשרה שקלים חדשים; : (3) בעד כל פעולה נוספת מעל 100 הפעולות הראשונות בחודש - עד שקל חדש. @ 4. סכום עמלה מרבי לעניין שירות דמי כרטיס חיוב מיידי : סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דמי כרטיס חיוב מיידי יהיה שבעה שקלים חדשים לחודש. @ 5. סכום עמלה מרבי לעניין שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור : סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור יהיה חמישה שקלים חדשים בעד כל אחד מארבעת השינויים הראשונים של מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בכל שנה. @ 6. ביטול : [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע"ד-2014]], [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע"ו-2016]], [[וצו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022]] - בטלים. @ 7. תחילה : (א) תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027). : (ב) תחילתם של [[סעיפים 2(2)]] [[ו-4]] לצו זה ביום כ' בתשרי התשפ"ז (1 באוקטובר 2026). <פרסום> כ"ו בסיוון התשפ"ו (11 ביוני 2026) <חתימה> אמיר ירון נגיד בנק ישראל fyn72pgrg5u26duu7a1gs93be7w57u8 3020519 3020507 2026-06-17T19:45:58Z Fuzzy 29 צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ"ו-2026 3020519 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9יא]] [[+|ו-9יב]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), ולעניין [[סעיף 3]] - לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "דמי כרטיס חיוב מיידי" - שירות כאמור [[#פרט 6.1 תוספת ראשונה|בפרט 6(1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], לעניין כרטיס מסוג כרטיס חיוב מיידי שניתן ללקוח; :- "כללי העמלות" - [[=כללי העמלות|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]]; :- "לקוח" - כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]; :- "ניהול חשבון תשלום" - שירות כאמור [[#פרט 1.1א תוספת ראשונה|בפרט 1(א)(1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], שניתן ללקוח; :- "שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור" - שירות כאמור [[#פרט 3א.10 תוספת ראשונה|בפרט 3(א)(10)(ב) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], שניתן ללקוח. @ 2. הכרזה על שירותים בני-פיקוח : (א) שירות ניהול חשבון תשלום מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. : (ב) שירות דמי כרטיס חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. : (ג) שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור מוכרז בזה שירות בר-פיקוח. @ 3. סכום עמלה מרבי לעניין שירות ניהול חשבון תשלום : סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות ניהול חשבון תשלום יהיה - : (1) בוצעו 0 עד 2 פעולות בחודש - עד חמישה שקלים חדשים; : (2) בוצעו 3 עד 100 פעולות בחודש - עד עשרה שקלים חדשים; : (3) בעד כל פעולה נוספת מעל 100 הפעולות הראשונות בחודש - עד שקל חדש. @ 4. סכום עמלה מרבי לעניין שירות דמי כרטיס חיוב מיידי : סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דמי כרטיס חיוב מיידי יהיה שבעה שקלים חדשים לחודש. @ 5. סכום עמלה מרבי לעניין שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור : סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור יהיה חמישה שקלים חדשים בעד כל אחד מארבעת השינויים הראשונים של מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בכל שנה. @ 6. ביטול : [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע"ד-2014]], [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע"ו-2016]], [[וצו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022]] - בטלים. @ 7. תחילה : (א) תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027). : (ב) תחילתם של [[סעיפים 2(2)]] [[ו-4]] לצו זה ביום כ' בתשרי התשפ"ז (1 באוקטובר 2026). <פרסום> כ"ו בסיוון התשפ"ו (11 ביוני 2026) <חתימה> אמיר ירון נגיד בנק ישראל 33qo0e916dbah7k4vtgejllkdianiny 116 1744372 3020512 2026-06-17T19:37:17Z Fuzzy 29 צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022 3020512 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022 <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 3984|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|10314)); ((תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9יא]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור: ---- (('''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022 יבוטל ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027).''')) @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "כללי העמלות" - [[=כללי העמלות|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]]; :- "מסלול מורחב" - כהגדרתו [[בכללי העמלות]]; :- "מסלול מורחב פלוס" - כהגדרתו [[בכללי העמלות]]; :- "פעולה בערוץ ישיר" - שירות כאמור [[#פרט 1 תוספת ראשונה|בפסקה (3) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], אשר ניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]; :- "פעולה על ידי פקיד" - שירות כאמור [[#פרט 1 תוספת ראשונה|בפסקה (2) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], אשר ניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]. @ 2. הכרזה על שירותים בני-פיקוח : השירותים המפורטים להלן מוכרזים בזה שירותים בני-פיקוח: : (1) פעולה על ידי פקיד; : (2) פעולה בערוץ ישיר; : (3) מסלול מורחב; : (4) מסלול מורחב פלוס. <פרסום> כ"ז באב התשפ"ב (24 באוגוסט 2022) <חתימה> אמיר ירון נגיד בנק ישראל b6s3foonvci1d1n1ypfu8uzln5bdsof 3020514 3020512 2026-06-17T19:40:28Z Fuzzy 29 צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022 3020514 wikitext text/x-wiki <שם> צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022 <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 3984|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|10314)); ((תשפ"ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|12431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9יא]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור: ---- (('''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022 יבוטל ביום כ"ו בסיוון התשפ"ז (1 ביולי 2027).''')) @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "כללי העמלות" - [[=כללי העמלות|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008]]; :- "מסלול מורחב" - כהגדרתו [[בכללי העמלות]]; :- "מסלול מורחב פלוס" - כהגדרתו [[בכללי העמלות]]; :- "פעולה בערוץ ישיר" - שירות כאמור [[#פרט 1א תוספת ראשונה|בפסקה (3) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], אשר ניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]; :- "פעולה על ידי פקיד" - שירות כאמור [[#פרט 1א תוספת ראשונה|בפסקה (2) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות]], אשר ניתן ללקוח כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו) לחוק]]. @ 2. הכרזה על שירותים בני-פיקוח : השירותים המפורטים להלן מוכרזים בזה שירותים בני-פיקוח: : (1) פעולה על ידי פקיד; : (2) פעולה בערוץ ישיר; : (3) מסלול מורחב; : (4) מסלול מורחב פלוס. <פרסום> כ"ז באב התשפ"ב (24 באוגוסט 2022) <חתימה> אמיר ירון נגיד בנק ישראל g6l36wknbqsgrcici3cvft0mgo0yex0 0 1744373 3020517 2026-06-17T19:44:04Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "*מחבר: רבי שלום שבזי שיר כלולות (זאפה) העוסק בסיפור נישואי יצחק ורבקה {{שיר מנוקד| ''יא מחג׳ה סאלתך באלנבי''' '''באלנבי יא מחג׳ה אקרבי''' '''אן אנא שא ארוח אלמגרבי''' '''שא אטלב צביה לאלצבי:''' '''קאל עבדה נעם מא תם כלאף''' '''האת קדם הדיה ואללחאף''' '''ואלתיאב ואלמקאצר אלנצ..." 3020517 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי שיר כלולות (זאפה) העוסק בסיפור נישואי יצחק ורבקה {{שיר מנוקד| ''יא מחג׳ה סאלתך באלנבי''' '''באלנבי יא מחג׳ה אקרבי''' '''אן אנא שא ארוח אלמגרבי''' '''שא אטלב צביה לאלצבי:''' '''קאל עבדה נעם מא תם כלאף''' '''האת קדם הדיה ואללחאף''' '''ואלתיאב ואלמקאצר אלנצאף''' '''אן אנא שא ארוח אלמגרבי:''' '''קאל אברם אבונא אלכליל''' '''לא תרוחו אלי׳ דאך אלקביל''' '''אלאלאהא הו ייסר לי אהיל''' '''הו ייסר צביה לאלצבי:''' '''יא רפאקה שרק סוקו אלגמאל''' '''שא נכלף עלי׳ סבעה גבאל''' '''אלאלאהא הו ייסר לי גזאל''' '''הו ייסר צביה לאלצבי:''' '''יא רפאקה שרק סירו בנא''' '''ואטלבו אלמהימל רבנא''' '''אלאלאהא הו יכון פי עוננא''' '''הו ייסר צביה לאלצבי:''' '''יא צביה ויא גרס אלגנאן''' '''אסאלך אן תגיבי לי פלאן''' '''בנת מן אנתי בחק מן צורך''' '''קאלת אסמע בתואל הו אבי:''' '''וצעת גרנה מן כתפהא''' '''ואלגואר ינצרון מן ענדהא''' '''הו תוכף ליסמע צותהא''' '''ואן הדא בכא מתעגבי:''' '''הו תעגב להא כל אלעגב''' '''תם אכרג להא שנף אלדהב''' '''ואלסוארין איצא קד והב''' '''קאל עסא יא צביה תרגבי:''' '''קאלת ארגב ואיצא כיף לי''' '''באלמהלא חביב אלפאמלי''' '''אלדי הו רפיען מעתלי''' '''הו אלמהלא והו אלמדהבי:''' '''גא אליהא אכיהא באלמחאל''' '''ואלגמאל גרקת וסט אלוחאל''' '''סאקהן הו אלי׳ וסט אלוחאל''' '''ואן לבן נצרהן ואכתבי:''' '''תם ולא זאד רכב להם''' '''מן סמומאת אראד אן יסקהם''' '''גא בתואל אכל מן זאדהם''' '''ואן קד הו וקע פי אלמג׳עבי:''' '''אל בתואל, ויא ציקי אנא''' '''יא בניי, פקד דקת אלענא''' '''כיף תעמל ומא תכבר לנא''' '''די פעלתה פקד הו חל בי:''' '''קאל יצחאק אהלא וא מרחבא''' '''מרחבא באלדי גאן גאיבא''' '''אדכל אלדאר אלי׳ וסט אלקבא''' '''בעד שרה תטיב באטרי:''' }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]] [[קטגוריה:זאפה]] epx94e09mx2xj6tbeb3pg9l8mk0zpxa 3020518 3020517 2026-06-17T19:45:44Z אלשרעבי 45783 3020518 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי שיר כלולות (זאפה) העוסק בסיפור נישואי יצחק ורבקה {{שיר מנוקד| יא מחג׳ה סאלתך באלנבי באלנבי יא מחג׳ה אקרבי אן אנא שא ארוח אלמגרבי שא אטלב צביה לאלצבי: קאל עבדה נעם מא תם כלאף האת קדם הדיה ואללחאף ואלתיאב ואלמקאצר אלנצאף אן אנא שא ארוח אלמגרבי: קאל אברם אבונא אלכליל לא תרוחו אלי׳ דאך אלקביל אלאלאהא הו ייסר לי אהיל הו ייסר צביה לאלצבי: יא רפאקה שרק סוקו אלגמאל שא נכלף עלי׳ סבעה גבאל אלאלאהא הו ייסר לי גזאל הו ייסר צביה לאלצבי: יא רפאקה שרק סירו בנא ואטלבו אלמהימל רבנא אלאלאהא הו יכון פי עוננא הו ייסר צביה לאלצבי: יא צביה ויא גרס אלגנאן אסאלך אן תגיבי לי פלאן בנת מן אנתי בחק מן צורך קאלת אסמע בתואל הו אבי: וצעת גרנה מן כתפהא ואלגואר ינצרון מן ענדהא הו תוכף ליסמע צותהא ואן הדא בכא מתעגבי: הו תעגב להא כל אלעגב תם אכרג להא שנף אלדהב ואלסוארין איצא קד והב קאל עסא יא צביה תרגבי: קאלת ארגב ואיצא כיף לי באלמהלא חביב אלפאמלי אלדי הו רפיען מעתלי הו אלמהלא והו אלמדהבי: גא אליהא אכיהא באלמחאל ואלגמאל גרקת וסט אלוחאל סאקהן הו אלי׳ וסט אלוחאל ואן לבן נצרהן ואכתבי: תם ולא זאד רכב להם מן סמומאת אראד אן יסקהם גא בתואל אכל מן זאדהם ואן קד הו וקע פי אלמג׳עבי: אל בתואל, ויא ציקי אנא יא בניי, פקד דקת אלענא כיף תעמל ומא תכבר לנא די פעלתה פקד הו חל בי: קאל יצחאק אהלא וא מרחבא מרחבא באלדי גאן גאיבא אדכל אלדאר אלי׳ וסט אלקבא בעד שרה תטיב באטרי: }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]] [[קטגוריה:זאפה]] lto1a05wr8hmdixfnoilsh6rzadptua 3020520 3020518 2026-06-17T19:46:16Z אלשרעבי 45783 3020520 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי שיר כלולות (זאפה) העוסק בסיפור נישואי יצחק ורבקה {{שיר מנוקד| יא מחג׳ה סאלתך באלנבי באלנבי יא מחג׳ה אקרבי אן אנא שא ארוח אלמגרבי שא אטלב צביה לאלצבי: קאל עבדה נעם מא תם כלאף האת קדם הדיה ואללחאף ואלתיאב ואלמקאצר אלנצאף אן אנא שא ארוח אלמגרבי: קאל אברם אבונא אלכליל לא תרוחו אלי׳ דאך אלקביל אלאלאהא הו ייסר לי אהיל הו ייסר צביה לאלצבי: יא רפאקה שרק סוקו אלגמאל שא נכלף עלי׳ סבעה גבאל אלאלאהא הו ייסר לי גזאל הו ייסר צביה לאלצבי: יא רפאקה שרק סירו בנא ואטלבו אלמהימל רבנא אלאלאהא הו יכון פי עוננא הו ייסר צביה לאלצבי: יא צביה ויא גרס אלגנאן אסאלך אן תגיבי לי פלאן בנת מן אנתי בחק מן צורך קאלת אסמע בתואל הו אבי: וצעת גרנה מן כתפהא ואלגואר ינצרון מן ענדהא הו תוכף ליסמע צותהא ואן הדא בכא מתעגבי: הו תעגב להא כל אלעגב תם אכרג להא שנף אלדהב ואלסוארין איצא קד והב קאל עסא יא צביה תרגבי: קאלת ארגב ואיצא כיף לי באלמהלא חביב אלפאמלי אלדי הו רפיען מעתלי הו אלמהלא והו אלמדהבי: גא אליהא אכיהא באלמחאל ואלגמאל גרקת וסט אלוחאל סאקהן הו אלי׳ וסט אלוחאל ואן לבן נצרהן ואכתבי: תם ולא זאד רכב להם מן סמומאת אראד אן יסקהם גא בתואל אכל מן זאדהם ואן קד הו וקע פי אלמג׳עבי: אל בתואל, ויא ציקי אנא יא בניי, פקד דקת אלענא כיף תעמל ומא תכבר לנא די פעלתה פקד הו חל בי: קאל יצחאק אהלא וא מרחבא מרחבא באלדי גאן גאיבא אדכל אלדאר אלי׳ וסט אלקבא בעד שרה תטיב באטרי: }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]] [[קטגוריה:זאפה]] [[קטגוריה:ערבית יהודית]] 6ooe61pch9w78lai0jw52jda9hcfvx7 0 1744374 3020525 2026-06-17T19:58:07Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "*מחבר: רבי יהודה הלוי (את החלק הראשון) שיר זה נהוג לשיר בקהילות תימן בבית החתנים אַתְּ בֵּין עֲצֵי עֵדֶן הֲדַס פּוֹרֵחַ וּכְכוֹכְבֵי שַׁחַק כְּסִיל זוֹרֵחַ: שָׁלַח לָךְ הָאֵל צְרוֹר מֹמֶר דְּרוֹר מִמַּעֲשָׂיו לֹא מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ: יוֹנָה אֲשֶׁר יוֹם ק..." 3020525 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי יהודה הלוי (את החלק הראשון) שיר זה נהוג לשיר בקהילות תימן בבית החתנים אַתְּ בֵּין עֲצֵי עֵדֶן הֲדַס פּוֹרֵחַ וּכְכוֹכְבֵי שַׁחַק כְּסִיל זוֹרֵחַ: שָׁלַח לָךְ הָאֵל צְרוֹר מֹמֶר דְּרוֹר מִמַּעֲשָׂיו לֹא מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ: יוֹנָה אֲשֶׁר יוֹם קִנָּהּ בֵּין הַהֲדַס גָּנַב הַדַּס רֵיחָהּ וְנָתַן רֵיחַ: אַל תִּשְׁאֲלָה מִמֶּנָּה עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ לֹא שָׁאֲלָה מִמָּךְ עֲלוֹת יָרֵחַ: צוּרִי יְהֵא עֶזְרָךְ וְעֵזֶר אִשְׁתָּךְ בֵּין הַהֲדַסִּים תַּעֲמוֹד שָׂמֵחַ: יִתַּן לָךְ אֵל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּךְ וְגַם חַיִּים אֲרוּכִים עַד בְּלִי יָרֵחַ: גַּם תִּהְיֶה אִשְׁתָּךְ כְּמוֹ גֶפֶן אֲשֶׁר יַעֲלוּ עֲנָפָיו יִהְיֶה צוֹמֵחַ: א.א.א. }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:זאפה]] 9ay0n24q350hhkmn6ci6x0lt26znmq7 3020526 3020525 2026-06-17T19:58:18Z אלשרעבי 45783 3020526 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי יהודה הלוי (את החלק הראשון) שיר זה נהוג לשיר בקהילות תימן בבית החתנים {{שיר מנוקד| אַתְּ בֵּין עֲצֵי עֵדֶן הֲדַס פּוֹרֵחַ וּכְכוֹכְבֵי שַׁחַק כְּסִיל זוֹרֵחַ: שָׁלַח לָךְ הָאֵל צְרוֹר מֹמֶר דְּרוֹר מִמַּעֲשָׂיו לֹא מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ: יוֹנָה אֲשֶׁר יוֹם קִנָּהּ בֵּין הַהֲדַס גָּנַב הַדַּס רֵיחָהּ וְנָתַן רֵיחַ: אַל תִּשְׁאֲלָה מִמֶּנָּה עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ לֹא שָׁאֲלָה מִמָּךְ עֲלוֹת יָרֵחַ: צוּרִי יְהֵא עֶזְרָךְ וְעֵזֶר אִשְׁתָּךְ בֵּין הַהֲדַסִּים תַּעֲמוֹד שָׂמֵחַ: יִתַּן לָךְ אֵל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּךְ וְגַם חַיִּים אֲרוּכִים עַד בְּלִי יָרֵחַ: גַּם תִּהְיֶה אִשְׁתָּךְ כְּמוֹ גֶפֶן אֲשֶׁר יַעֲלוּ עֲנָפָיו יִהְיֶה צוֹמֵחַ: א.א.א. }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:זאפה]] dq7922qb8n68lxzvefm87khrl8fguoe 3020527 3020526 2026-06-17T19:58:50Z אלשרעבי 45783 3020527 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי יהודה הלוי (את החלק הראשון) שיר זה נהוג לשיר בקהילות תימן בבית החתנים (וזו הקהילה היחידה בה השתמר שיר זה) {{שיר מנוקד| אַתְּ בֵּין עֲצֵי עֵדֶן הֲדַס פּוֹרֵחַ וּכְכוֹכְבֵי שַׁחַק כְּסִיל זוֹרֵחַ: שָׁלַח לָךְ הָאֵל צְרוֹר מֹמֶר דְּרוֹר מִמַּעֲשָׂיו לֹא מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ: יוֹנָה אֲשֶׁר יוֹם קִנָּהּ בֵּין הַהֲדַס גָּנַב הַדַּס רֵיחָהּ וְנָתַן רֵיחַ: אַל תִּשְׁאֲלָה מִמֶּנָּה עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ לֹא שָׁאֲלָה מִמָּךְ עֲלוֹת יָרֵחַ: צוּרִי יְהֵא עֶזְרָךְ וְעֵזֶר אִשְׁתָּךְ בֵּין הַהֲדַסִּים תַּעֲמוֹד שָׂמֵחַ: יִתַּן לָךְ אֵל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּךְ וְגַם חַיִּים אֲרוּכִים עַד בְּלִי יָרֵחַ: גַּם תִּהְיֶה אִשְׁתָּךְ כְּמוֹ גֶפֶן אֲשֶׁר יַעֲלוּ עֲנָפָיו יִהְיֶה צוֹמֵחַ: א.א.א. }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:זאפה]] 18nbsb28co32283blvif6dpiywle5eq 1 1744375 3020528 2026-06-17T20:00:04Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "אני קיבלתי (וכן מופיע בחלק מהמחזורים) כי שיר זה מיוחס לרמב"ן. ~~~~" 3020528 wikitext text/x-wiki אני קיבלתי (וכן מופיע בחלק מהמחזורים) כי שיר זה מיוחס לרמב"ן. [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:00, 17 ביוני 2026 (IDT) nohoadop51rs1q2mw59m1838yxyyvnl 3020539 3020528 2026-06-17T20:33:35Z בן עדריאל 9444 3020539 wikitext text/x-wiki אני קיבלתי (וכן מופיע בחלק מהמחזורים) כי שיר זה מיוחס לרמב"ן. [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:00, 17 ביוני 2026 (IDT) :איני יודע מקור המסורת הנ"ל, אבל הרמב"ן עצמו מצטט פיוט זה ומייחסו לריה"ל (בפי' ל[[איוב לח כא]]). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:33, 17 ביוני 2026 (IDT) rxu8mkryevbe1x0rshmkbw2dji3chzg 3020540 3020539 2026-06-17T20:35:06Z אלשרעבי 45783 /* */ תגובה 3020540 wikitext text/x-wiki אני קיבלתי (וכן מופיע בחלק מהמחזורים) כי שיר זה מיוחס לרמב"ן. [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:00, 17 ביוני 2026 (IDT) :איני יודע מקור המסורת הנ"ל, אבל הרמב"ן עצמו מצטט פיוט זה ומייחסו לריה"ל (בפי' ל[[איוב לח כא]]). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:33, 17 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. יש רמב"ן על איוב? [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:35, 17 ביוני 2026 (IDT) f97udxawt9c9aedm5cz7k8tyjeqipf4 3020543 3020540 2026-06-17T20:48:34Z בן עדריאל 9444 3020543 wikitext text/x-wiki אני קיבלתי (וכן מופיע בחלק מהמחזורים) כי שיר זה מיוחס לרמב"ן. [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:00, 17 ביוני 2026 (IDT) :איני יודע מקור המסורת הנ"ל, אבל הרמב"ן עצמו מצטט שורה מפיוט זה ומייחסו לריה"ל (בפי' ל[[איוב לח כא]]). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:33, 17 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. יש רמב"ן על איוב? [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:35, 17 ביוני 2026 (IDT) :::[https://www.sefaria.org.il/Ramban_on_Job.38.21.2?lang=he כן]. אותה שורה ציטט הרמב"ן גם בדרשת תורת ה' תמימה ובתשובה לרבנו יונה. :::עוד יצוין לרמב"ן עה"פ 'ואצלתי מן הרוח אשר עליך', שמזכיר את המעתיקים שקראו לנפש 'אצולה מרוח הקודש' (כלשון פיוטנו) וחולק עליהם. (ראיה זו ראיתי בעמודי העבודה עמ' 72). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:48, 17 ביוני 2026 (IDT) ng2nwq9rwyo2slvbkqy2nfn9tkk9ejt 3020544 3020543 2026-06-17T20:52:10Z בן עדריאל 9444 3020544 wikitext text/x-wiki אני קיבלתי (וכן מופיע בחלק מהמחזורים) כי שיר זה מיוחס לרמב"ן. [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:00, 17 ביוני 2026 (IDT) :איני יודע מקור המסורת הנ"ל, אבל הרמב"ן עצמו מצטט שורה מפיוט זה ומייחסו לריה"ל (בפי' ל[[איוב לח כא]]). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:33, 17 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. יש רמב"ן על איוב? [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 23:35, 17 ביוני 2026 (IDT) :::[https://www.sefaria.org.il/Ramban_on_Job.38.21.2?lang=he כן]. אותה שורה ציטט הרמב"ן גם בדרשת תורת ה' תמימה ובתשובה לרבנו יונה. :::עוד יצוין לרמב"ן עה"פ 'ואצלתי מן הרוח אשר עליך', שמזכיר את המעתיקים שקראו לנפש 'אצולה מרוח הקודש' (כלשון פיוטנו) וחולק עליהם. (ראיה זו ראיתי בעמודי העבודה עמ' 72). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:48, 17 ביוני 2026 (IDT) ::::וכבר עמד על כך שד"ל בכרם חמד ד עמ' 95, בהערה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:52, 17 ביוני 2026 (IDT) n7sjr3kdu70ndlsgm75bzosp4tsni0m 0 1744376 3020530 2026-06-17T20:09:04Z מו יו הו 37729 ע"פ אגרות שד"ל עמ' 932 ומחזור בני רומא כ"י פרמה 3536 3020530 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} בְּמָטוּתָא מִנְּכוֹן מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא {{ש}} דְּבִידֵיכוֹן מַפְתְּחֵי דְּרַחֲמֵי וְתַחֲנוּנֵי {{ש}} בְּעִדָּן דִּי תִשְׁמְעוּן קָל צְלוֹתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל {{ש}} דִּשְׁרוֹ בְּגוֹ עִמְקֵי שִׁבְיָא {{ש}} סַבוּ מַפְתְּחַיָּא וּפְתַחוּ תַּרְעַיָּא {{ש}} וְאַעִילוּ צְלוֹתָנָא קֳדָם מַלְכָּא רָמָא {{ש}} אַף אַתּוּן בִּתְקֹף תְּקוּפוּ בְּרַחֲמֵי {{ש}} וְיִתְגַּלְגְּלוּן רַחֲמֵיהּ וִיהוֹן לְרַעֲוָא. בְּמָטוּתָא מִנָּךְ מִיטַטְרוֹן סָפְרָא רַבָּא {{ש}} דְּאַתְּ חַבִּיב וְיַקִּיר מִכָּל אַנְגְּלֵי מְרוֹמָא {{ש}} בְּעִדָּן דְּמִתְיְהֵב לָךְ רְשׁוּתָא לְמֵיעַל קֳדָם מַלְכָּא רָמָא {{ש}} אַף אַתְּ תְּקֹף בְּתַחֲנוּנֵי וֶאֱמֹר לְפָנָיו: {{ש}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס"{{ממס|איוב לו ה}} {{ש}} וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמֵּהּ. [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:ארמית]] [[קטגוריה:פנייה אל מליצי יושר]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] 0sf4ez7tnypk87nwvs4bpepy9djq159 3020531 3020530 2026-06-17T20:09:21Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פנייה אל מליצי יושר]]; הוספת [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3020531 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} בְּמָטוּתָא מִנְּכוֹן מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא {{ש}} דְּבִידֵיכוֹן מַפְתְּחֵי דְּרַחֲמֵי וְתַחֲנוּנֵי {{ש}} בְּעִדָּן דִּי תִשְׁמְעוּן קָל צְלוֹתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל {{ש}} דִּשְׁרוֹ בְּגוֹ עִמְקֵי שִׁבְיָא {{ש}} סַבוּ מַפְתְּחַיָּא וּפְתַחוּ תַּרְעַיָּא {{ש}} וְאַעִילוּ צְלוֹתָנָא קֳדָם מַלְכָּא רָמָא {{ש}} אַף אַתּוּן בִּתְקֹף תְּקוּפוּ בְּרַחֲמֵי {{ש}} וְיִתְגַּלְגְּלוּן רַחֲמֵיהּ וִיהוֹן לְרַעֲוָא. בְּמָטוּתָא מִנָּךְ מִיטַטְרוֹן סָפְרָא רַבָּא {{ש}} דְּאַתְּ חַבִּיב וְיַקִּיר מִכָּל אַנְגְּלֵי מְרוֹמָא {{ש}} בְּעִדָּן דְּמִתְיְהֵב לָךְ רְשׁוּתָא לְמֵיעַל קֳדָם מַלְכָּא רָמָא {{ש}} אַף אַתְּ תְּקֹף בְּתַחֲנוּנֵי וֶאֱמֹר לְפָנָיו: {{ש}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס"{{ממס|איוב לו ה}} {{ש}} וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמֵּהּ. [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:ארמית]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] ff3f8cluiubrexyxi8c6cjd0v2c8qvz 0 1744377 3020532 2026-06-17T20:10:32Z מו יו הו 37729 מקורות: טל אורות (שד"ל) סימן סו; סידור רומניא ונציה רפ"ג שפט ע"א; גולדשמידט יו"כ 3020532 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} הַבֵּט מִמְּרוֹמֶךָ / רַחֵם עוֹלָמֶךָ / וְחוּסָה עַל עַמֶּךָ {{סי|אָ}}דָם אִם יָבוֹא / לְיוֹם תּוֹכֵחָה / מַה יּוּכַל עֲנוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאוֹ לַמִּשְׁפָּט / לִפְנֵי שׁוֹפֵט / אֵיךְ יָרִים פָּנִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עֲרַת בּוֹרְאוֹ / מִי יוּכַל שְׂאֵת / בְּיוֹם דִּין וּמִשְׁפָּט {{רפרן|הבט}} {{סי|דַּ}}רְכֵי כָל אֱנוֹשׁ / אָוֶן וּמִרְמָה / אָלֹה וְכַחֵשׁ{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא כָל מַעֲשֵׂהוּ / תֹּהוּ וָבֹהוּ / הֲבֵל הֲבָלִים{{ש}} {{סי|וּ}}בְעֵת יָבוֹא בַּדִּין / שָׁם הוּא יוֹדֶה / אֶת אֲשֶׁר פָּעַל {{רפרן|הבט}} {{סי|זְ}}כוּת אִם יִפְעַל / בְּעוֹדֶנּוּ חַי / יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה{{ש}} {{סי|חֲ}}טָאָיו וּפְשָׁעָיו / אִם מוֹדֶה וְעֹזֵב / יְרֻחַם וְיֻחַן{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם יָבוֹא בַדִּין / טוֹב אִם יִפְעַל / יֻצַּל מִשַּׁחַת {{רפרן|הבט}} {{סי|יְ}}קָר כְּבוֹדוֹ / וְרֹב קִנְיָנוֹ / לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו{{ש}} {{סי|כִּ}}י לִשְׁאוֹל הוּא יֵרֵד / כָּל אֲשֶׁר לוֹ / יַעֲזֹב לַאֲחֵרִים{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת סוֹפוֹ / וּבְיוֹם מוֹתוֹ / אֵין עוֹזֵר לוֹ {{רפרן|הבט}} {{סי|מַ}}חְשְׁבוֹת אָדָם / וְכָל עֲצָתוֹ / הֲבֵל הֲבָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}גְדּוֹ בְּכָל עֵת / רֹעַ מַעֲלָלָיו / וְכָל פְּעֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹפוֹ לַמָּוֶת / וְנַפְשׁוֹ לַדִּין / וְגוּפוֹ לָרִמָּה {{רפרן|הבט}} {{סי|עָ}}שְׁרוֹ וְהוֹנוֹ / לֹא יוֹעִילֶנּוּ / בְּיוֹם עֶבְרַת צוּר{{ש}} {{סי|פֹּ}}עַל כַּפָּיו / רִיק וּבֶהָלָה / שָׁוְא וְתַרְמִית{{ש}} {{סי|צֵ}}ל עוֹבֵר הוּא / כֶּחָצִיר יָבֵשׁ / וְכַצִּיץ נוֹבֵל {{רפרן|הבט}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לְמַעַנָךְ / הַאֲרֵךְ אַפָּךְ / וְהָשֵׁב חֲמָתֶךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יִכְבֹּשׁוּ / אֶת כַּעַסְךָ / וְלֹא לָנֶצַח תָּרִיב {{ש}} {{סי|שׁ}}וֹפֵט אֱמוּנָה / וְדַיַּן אֱמֶת / לֹא תִטֹּר לְעוֹלָם {{רפרן|הבט}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה צְדָקָה / וּתְקַיֶּם לָנוּ / בְּרִית בְּתָרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}קַיֵּם שְׁבוּעָתָךְ / תִּזְכָּר לָנוּ / עֲקֵדַת יָחִיד{{ש}} {{סי|תַּ}}חְמֹל עַל עַמָּךְ / מִמְּעוֹן קָדְשָׁךְ / בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם {{רפרן|הבט}} 1mecsabnl52k6xfsxnotlgf4qx73re0 3020533 3020532 2026-06-17T20:11:43Z מו יו הו 37729 3020533 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} הַבֵּט מִמְּרוֹמֶךָ / רַחֵם עוֹלָמֶךָ / וְחוּסָה עַל עַמֶּךָ {{סי|אָ}}דָם אִם יָבוֹא / לְיוֹם תּוֹכֵחָה / מַה יּוּכַל עֲנוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאוֹ לַמִּשְׁפָּט / לִפְנֵי שׁוֹפֵט / אֵיךְ יָרִים פָּנִים{{ש}} {{סי|גַּ}}עֲרַת בּוֹרְאוֹ / מִי יוּכַל שְׂאֵת / בְּיוֹם דִּין וּמִשְׁפָּט {{רפרן|הבט}} {{סי|דַּ}}רְכֵי כָל אֱנוֹשׁ / אָוֶן וּמִרְמָה / אָלֹה וְכַחֵשׁ{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא כָל מַעֲשֵׂהוּ / תֹּהוּ וָבֹהוּ / הֲבֵל הֲבָלִים{{ש}} {{סי|וּ}}בְעֵת יָבוֹא בַּדִּין / שָׁם הוּא יוֹדֶה / אֶת אֲשֶׁר פָּעַל {{רפרן|הבט}} {{סי|זְ}}כוּת אִם יִפְעַל / בְּעוֹדֶנּוּ חַי / יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה{{ש}} {{סי|חֲ}}טָאָיו וּפְשָׁעָיו / אִם מוֹדֶה וְעֹזֵב / יְרֻחַם וְיֻחַן{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם יָבוֹא בַדִּין / טוֹב אִם יִפְעַל / יֻצַּל מִשַּׁחַת {{רפרן|הבט}} {{סי|יְ}}קָר כְּבוֹדוֹ / וְרֹב קִנְיָנוֹ / לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו{{ש}} {{סי|כִּ}}י לִשְׁאוֹל הוּא יֵרֵד / כָּל אֲשֶׁר לוֹ / יַעֲזֹב לַאֲחֵרִים{{ש}} {{סי|לְ}}עֵת סוֹפוֹ / וּבְיוֹם מוֹתוֹ / אֵין עוֹזֵר לוֹ {{רפרן|הבט}} {{סי|מַ}}חְשְׁבוֹת אָדָם / וְכָל עֲצָתוֹ / הֲבֵל הֲבָלִים{{ש}} {{סי|נֶ}}גְדּוֹ בְּכָל עֵת / רֹעַ מַעֲלָלָיו / וְכָל פְּעֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹפוֹ לַמָּוֶת / וְנַפְשׁוֹ לַדִּין / וְגוּפוֹ לָרִמָּה {{רפרן|הבט}} {{סי|עָ}}שְׁרוֹ וְהוֹנוֹ / לֹא יוֹעִילֶנּוּ / בְּיוֹם עֶבְרַת צוּר{{ש}} {{סי|פֹּ}}עַל כַּפָּיו / רִיק וּבֶהָלָה / שָׁוְא וְתַרְמִית{{ש}} {{סי|צֵ}}ל עוֹבֵר הוּא / כֶּחָצִיר יָבֵשׁ / וְכַצִּיץ נוֹבֵל {{רפרן|הבט}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ לְמַעַנָךְ / הַאֲרֵךְ אַפָּךְ / וְהָשֵׁב חֲמָתֶךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יִכְבֹּשׁוּ / אֶת כַּעַסְךָ / וְלֹא לָנֶצַח תָּרִיב {{ש}} {{סי|שׁ}}וֹפֵט אֱמוּנָה / וְדַיַּן אֱמֶת / לֹא תִטֹּר לְעוֹלָם {{רפרן|הבט}} {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה צְדָקָה / וּתְקַיֶּם לָנוּ / בְּרִית בְּתָרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}קַיֵּם שְׁבוּעָתָךְ / תִּזְכָּר לָנוּ / עֲקֵדַת יָחִיד{{ש}} {{סי|תַּ}}חְמֹל עַל עַמָּךְ / מִמְּעוֹן קָדְשָׁךְ / בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם {{רפרן|הבט}} [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 4y8jksudlkypy97tdp7r8f2m0itnftm 0 1744378 3020534 2026-06-17T20:13:30Z מו יו הו 37729 ע"פ טל אורות (העתיק ממחזור צרפת כ"י) 3020534 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ / בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ / עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|אָ}}תָנוּ עָדֶיךָ / לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ / בְּזֶה יוֹם עָשׂוֹר{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲבוּר תְּרַחֵם / דֹּפְקֵי דְלָתֶיךָ / כְּמוֹדֶה וְעֹזֵב{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹל לִמְחַכֶּיךָ / סְלִיחַת עָוֹן / לְבַל תִּזְכֹּר חֵטְא {{רפרן|אל}} {{סי|דָּ}}פַקְנוּ דְלָתֶיךָ / בְּעֵת הִבְטַחְתָּנוּ / לְטַהֵר טֻמְאוֹתֵינוּ{{ש}} {{סי|הֲ}}לוֹא זֶה יִהְיֶה / יוֹם עִנּוּי נֶפֶשׁ / וְהוּא פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}בְכָל דּוֹרוֹת / הֻחַק יוֹם זֶה / לְכַפֵּר עָוֹן {{רפרן|אל}} {{סי|זֶ}}ה צִדְקַת אָבוֹת / לַבָּנִים תִּזְכֹּר / לְבַל יִהְיוּ לְכָלָה{{ש}} {{סי|חֲ}}מֹל עַל עֹמְדִים / דַּלִּים וְרֵקִים / מִבְּלִי צְדָקוֹת{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם נִכָּשֵׁל / בְּכֹבֶד חֲטָאֵינוּ / שָׂא נָא פְשָׁעֵינוּ {{רפרן|אל}} {{סי|יֵ}}צֶר מִנֹּעַר / הַחֲלֵף וּסְמֹךְ / לְבַל נָמוּת בְּנֹעַר{{ש}} {{סי|כָּ}}פַפְנוּ רֹאשׁ / כְּעַל שַׂק וָאֵפֶר / לִמְצֹא רָצוֹן{{ש}} {{סי|לְ}}מַעַן נִוָּשֵׁעַ / בִּשְׁחוּת עֵינַיִם / וּבְרוּחַ נִשְׁבָּרָה {{רפרן|אל}} {{סי|מַ}}עֲנֶה רַךְ / נַעַן וּנְשׂוֹחֵחַ / בְּלָשׁוֹן רַכָּה{{ש}} {{סי|נַ}}עֲתִיר וְנִשְׁפֹּךְ / שִׂיחַ תַּחֲנוּנִים / כֶּעָנִי יַעֲטֹף{{ש}} {{סי|שִׂ}}יחַ מֶלֶךְ קֶדֶם / נְחַנֵּן וּנְבַקֵּשׁ / עֶזְרָה לִמְצֹא {{רפרן|אל}} {{סי|עָ}}זְרֵנוּ הוֹרֵנוּ / לוּלֵי רַחֲמֶיךָ / גָּוַעְנוּ אָבָדְנוּ{{ש}} {{סי|פֶּ}}שַׁע וְעָוֹן / תַּדִּיחַ מִמֶּנּוּ / לְשׁוֹבְבֵנוּ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|צְ}}דָקָה בִּקַּשְׁנוּ / כֶּעָנִי עַל פֶּתַח / נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ {{רפרן|אל}} {{סי|קָ}}רֵב רַחֲמֶיךָ / יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ / כְּאָב עַל בָּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה תְשׁוּבַת / עַם שׁוֹבָבִים / תְּלוּאֵי תְשׁוּבָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה תְפִלָּתֵנוּ / וְתֹאמַר נֶעְתַּרְתִּי / לְקֹוֵי סְלִיחָה {{רפרן|אל}} {{סי|תָּ}}אַבְתָּ לַעֲלוֹתֵנוּ / לָרוּם וְלֹא לַשֵּׁפֶל / וְלֹא שַׁתְנוּ עַל לֵב{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף לֵב אֶבֶן / הָסֵר מִמֶּנּוּ / וְגַם כֹּבֶד לֵב{{ש}} {{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנֵינוּ / וְתִמְחֶה פְשָׁעֵינוּ / וְתֹאמַר סָלָחְתִּי {{רפרן|אל}} [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] qruwa29ibruudjf5mew1gjamigq31ly 14 1744379 3020538 2026-06-17T20:29:07Z Sije 2668 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:הומור]]" 3020538 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:הומור]] ct09p837dpax2bq2v088e4ut2cvvj8n 104 1744380 3020542 2026-06-17T20:43:17Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪848‬‬ ‫סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> וכבר הערנו כי בא במשנה ״על זה נאמר״ מפני שהוא הלשון הקבוע וטבוע במשנה מתוך קבלה גמורה. ומדוקדק בדברי המשנה שלא נקטו לא כבית שמאי לאמר ״על זה נאמר הראי׳ שתי כפף וחגיגה מעה כסף", ולא כבית הלל לאמר ״על זה נ..." 3020542 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪848‬‬ ‫סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> וכבר הערנו כי בא במשנה ״על זה נאמר״ מפני שהוא הלשון הקבוע וטבוע במשנה מתוך קבלה גמורה. ומדוקדק בדברי המשנה שלא נקטו לא כבית שמאי לאמר ״על זה נאמר הראי׳ שתי כפף וחגיגה מעה כסף", ולא כבית הלל לאמר ״על זה נאמר הראי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף״. כי אס נקטו סתם ״על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף״. לפי שלא ילכו לא על דברי בית שמאי ולא על דברי בית הלל, כי אם על יסוד המשנה עצמה. והדברים ברורים ומלמדים על עצמן. והוא כמו ב[[משנה פאה ו ה|משנה פאה פרק ו׳ משנה ה׳]]: ״שני עמרים שכחה ושלשה אינם ‫שכחה שני צבורי זיתים וחרובין שכחה ושלשה אינם שכחה שני הוצני פשתן שכחה ושלשה אינם שכהה שני גרגרים פרט ושלשה אינם פרט שני שבלין לקט ושלשה אינם לקט, '''אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי''' '''אומרים שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית'''.״ ונשתנה במקום הזה ודברי בית הלל באו תחלה ואחר זה דברי בית שמאי. מפני שאין זה מחלוקת של בית שמאי ובית הלל לעצמם כי אם מחלוקת בגירסת המשנה, ורוב השונים שנו כבר משנתם כבית הלל, ועל כן הובא במקום הזה הגירסא כדברי בית הלל. ואחר זה הוזכר גם הגירסא אשר היא כדברי בית שמאי. ״אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי אומרים שלשה לעניים וכו׳״‬ ‫והיינו שהם חולקין על נירסא זו של בית הלל‪.‬‬ ‫וכן ממש הן דברי המשנה■ בעדיות פרק ה• משנה א׳*‪.‬‬ ‫״ביצת הנבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם ילאו אסורה‬ ‫‪,‬‬ ‫כ ד ב ר י ב י ת ש מ‪..‬א י ובית הלל אוסרים‪.‬״‬ ‫והדבר פשוט שעל כן נאמר ״כדברי בית שמאי״ מפני שאין זה מחלוקת‬ ‫מהם עצמם כי אם מחלוקת בדברי יסוד המשנה‪ ,‬ששם נאמר; רק זאת ״ביצת נבילה‬ ‫אסורה״‪ ,‬ובית הלל יבארו זה שבכל אופן אסורה‪ ,‬ובית שמאי סוברים שהכונה רק‬ ‫על ביצת נבילה שאין כמוה נמכרת בשוק‪.‬‬ ‫ולפנינו כבר נכללו דברי יסוד המשנה בתוך סגנון דברי בית שמאי ובית הלל‪.‬‬ ‫וזה הוא נם ענין דברי המשנה במס׳ אהלות פרק טיו משנה ח׳ ז‬ ‫״חצר הקבר העומד בתוכה טהור עד שיהא בה ארבע אמות ב ד ב ר י בית‬ ‫שמאי בית הלל אומרים ארבעה טפחים״‪.‬‬ ‫והדברים בולטים שלא נאמר ״בית שמאי אומרים חצר הקבר העומד בתוכה■‬ ‫טהור עד שיהא בה ארבע אמות וב״ה אומרים ארבעה טפחים״‪,‬‬ ‫מפני שעצם הדברים אינם מב!ת שמאי ובית הלל‪ ,‬דבריהם הם רק זאת‬ ‫שלבית שמאי הנירסא ״ארבע״ והבונה ‪ .‬אמות ולבית הלל הנירסא ״ארבעה״‬ ‫והכונה טפחים‪.‬‬ ‫ועי׳ שבת ד׳ י־ז פרק א׳ משנה ה׳‪:‬‬ ‫״בית שמאי אומדים אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו‬<noinclude></noinclude> eg61hk5k1d7psv6k8uv04joue85shhh 3020581 3020542 2026-06-17T21:30:19Z יעקב 15222 3020581 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪848‬‬ ‫סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> וכבר הערנו כי בא במשנה ״על זה נאמר״ מפני שהוא הלשון הקבוע וטבוע במשנה מתוך קבלה גמורה. ומדוקדק בדברי המשנה שלא נקטו לא כבית שמאי לאמר ״על זה נאמר הראי׳ שתי כפף וחגיגה מעה כסף", ולא כבית הלל לאמר ״על זה נאמר הראי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף״. כי אס נקטו סתם ״על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף״. לפי שלא ילכו לא על דברי בית שמאי ולא על דברי בית הלל, כי אם על יסוד המשנה עצמה. והדברים ברורים ומלמדים על עצמן. והוא כמו ב[[משנה פאה ו ה|משנה פאה פרק ו׳ משנה ה׳]]: ״שני עמרים שכחה ושלשה אינם ‫שכחה שני צבורי זיתים וחרובין שכחה ושלשה אינם שכחה שני הוצני פשתן שכחה ושלשה אינם שכהה שני גרגרים פרט ושלשה אינם פרט שני שבלין לקט ושלשה אינם לקט, '''אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי''' '''אומרים שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית'''.״ ונשתנה במקום הזה ודברי בית הלל באו תחלה ואחר זה דברי בית שמאי. מפני שאין זה מחלוקת של בית שמאי ובית הלל לעצמם כי אם מחלוקת בגירסת המשנה, ורוב השונים שנו כבר משנתם כבית הלל, ועל כן הובא במקום הזה הגירסא כדברי בית הלל. ואחר זה הוזכר גם הגירסא אשר היא כדברי בית שמאי. ״אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי אומרים שלשה לעניים וכו'״ והיינו שהם חולקין על גירסא זו של בית הלל. וכן ממש הן דברי ה[[משנה עדיות ה א|משנה בעדיות פרק ה' משנה א׳]]. ״ביצת הנבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה '''כדברי בית שמאי''' ובית הלל אוסרים.״ והדבר פשוט שעל כן נאמר ״כדברי בית שמאי״ מפני שאין זה מחלוקת מהם עצמם כי אם מחלוקת בדברי יסוד המשנה, ששם נאמר רק זאת ״ביצת נבילה אסורה״, ובית הלל יבארו זה שבכל אופן אסורה, ובית שמאי סוברים שהכונה רק על ביצת נבילה שאין כמוה נמכרת בשוק. ולפנינו כבר נכללו דברי יסוד המשנה בתוך סגנון דברי בית שמאי ובית הלל. וזה הוא גם ענין דברי ה[[משנה אהלות טו ח|משנה במס׳ אהלות פרק ט"ו משנה ח׳]]: ״חצר הקבר העומד בתוכה טהור עד שיהא בה ארבע אמות ב ד ב ר י בית‬ ‫שמאי בית הלל אומרים ארבעה טפחים״‪.‬‬ ‫והדברים בולטים שלא נאמר ״בית שמאי אומרים חצר הקבר העומד בתוכה■‬ ‫טהור עד שיהא בה ארבע אמות וב״ה אומרים ארבעה טפחים״‪,‬‬ ‫מפני שעצם הדברים אינם מב!ת שמאי ובית הלל‪ ,‬דבריהם הם רק זאת‬ ‫שלבית שמאי הנירסא ״ארבע״ והבונה ‪ .‬אמות ולבית הלל הנירסא ״ארבעה״‬ ‫והכונה טפחים‪.‬‬ ‫ועי׳ שבת ד׳ י־ז פרק א׳ משנה ה׳‪:‬‬ ‫״בית שמאי אומדים אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו‬<noinclude></noinclude> ontcqvolqge6of1o1tui4xpkxalq5an 3020582 3020581 2026-06-17T21:33:48Z יעקב 15222 3020582 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪848‬‬ ‫סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> וכבר הערנו כי בא במשנה ״על זה נאמר״ מפני שהוא הלשון הקבוע וטבוע במשנה מתוך קבלה גמורה. ומדוקדק בדברי המשנה שלא נקטו לא כבית שמאי לאמר ״על זה נאמר הראי׳ שתי כפף וחגיגה מעה כסף", ולא כבית הלל לאמר ״על זה נאמר הראי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף״. כי אס נקטו סתם ״על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף״. לפי שלא ילכו לא על דברי בית שמאי ולא על דברי בית הלל, כי אם על יסוד המשנה עצמה. והדברים ברורים ומלמדים על עצמן. והוא כמו ב[[משנה פאה ו ה|משנה פאה פרק ו׳ משנה ה׳]]: ״שני עמרים שכחה ושלשה אינם ‫שכחה שני צבורי זיתים וחרובין שכחה ושלשה אינם שכחה שני הוצני פשתן שכחה ושלשה אינם שכהה שני גרגרים פרט ושלשה אינם פרט שני שבלין לקט ושלשה אינם לקט, '''אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי''' '''אומרים שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית'''.״ ונשתנה במקום הזה ודברי בית הלל באו תחלה ואחר זה דברי בית שמאי. מפני שאין זה מחלוקת של בית שמאי ובית הלל לעצמם כי אם מחלוקת בגירסת המשנה, ורוב השונים שנו כבר משנתם כבית הלל, ועל כן הובא במקום הזה הגירסא כדברי בית הלל. ואחר זה הוזכר גם הגירסא אשר היא כדברי בית שמאי. ״אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי אומרים שלשה לעניים וכו'״ והיינו שהם חולקין על גירסא זו של בית הלל. וכן ממש הן דברי ה[[משנה עדיות ה א|משנה בעדיות פרק ה' משנה א׳]]. ״ביצת הנבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה '''כדברי בית שמאי''' ובית הלל אוסרים.״ והדבר פשוט שעל כן נאמר ״כדברי בית שמאי״ מפני שאין זה מחלוקת מהם עצמם כי אם מחלוקת בדברי יסוד המשנה, ששם נאמר רק זאת ״ביצת נבילה אסורה״, ובית הלל יבארו זה שבכל אופן אסורה, ובית שמאי סוברים שהכונה רק על ביצת נבילה שאין כמוה נמכרת בשוק. ולפנינו כבר נכללו דברי יסוד המשנה בתוך סגנון דברי בית שמאי ובית הלל. וזה הוא גם ענין דברי ה[[משנה אהלות טו ח|משנה במס׳ אהלות פרק ט"ו משנה ח׳]]: ״חצר הקבר העומד בתוכה טהור עד שיהא בה ארבע אמות כדברי בית שמאי בית הלל אומרים ארבעה טפחים״. והדברים בולטים שלא נאמר ״בית שמאי אומרים חצר הקבר העומד בתוכה טהור עד שיהא בה ארבע אמות וב״ה אומרים ארבעה טפחים״, מפני שעצם הדברים אינם מבית שמאי ובית הלל, דבריהם הם רק זאת שלבית שמאי הגירסא ״ארבע״ והכונה אמות ולבית הלל הגירסא ״ארבעה״ והכונה טפחים. ועי׳ [[שבת יז א|שבת ד׳ י"ז]] [[משנה שבת א ה|פרק א׳ משנה ה׳]]: ״בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו <קטע סוף=פרק נג/><noinclude></noinclude> 9agav8bosztt9rplganw7spygc30bjd 3020583 3020582 2026-06-17T21:34:25Z יעקב 15222 3020583 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪848‬‬ ‫סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> וכבר הערנו כי בא במשנה ״על זה נאמר״ מפני שהוא הלשון הקבוע וטבוע במשנה מתוך קבלה גמורה. ומדוקדק בדברי המשנה שלא נקטו לא כבית שמאי לאמר ״על זה נאמר הראי׳ שתי כפף וחגיגה מעה כסף", ולא כבית הלל לאמר ״על זה נאמר הראי׳ מעה כסף והחגיגה שתי כסף״. כי אס נקטו סתם ״על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף״. לפי שלא ילכו לא על דברי בית שמאי ולא על דברי בית הלל, כי אם על יסוד המשנה עצמה. והדברים ברורים ומלמדים על עצמן. והוא כמו ב[[משנה פאה ו ה|משנה פאה פרק ו׳ משנה ה׳]]: ״שני עמרים שכחה ושלשה אינם ‫שכחה שני צבורי זיתים וחרובין שכחה ושלשה אינם שכחה שני הוצני פשתן שכחה ושלשה אינם שכהה שני גרגרים פרט ושלשה אינם פרט שני שבלין לקט ושלשה אינם לקט, '''אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי''' '''אומרים שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית'''.״ ונשתנה במקום הזה ודברי בית הלל באו תחלה ואחר זה דברי בית שמאי. מפני שאין זה מחלוקת של בית שמאי ובית הלל לעצמם כי אם מחלוקת בגירסת המשנה, ורוב השונים שנו כבר משנתם כבית הלל, ועל כן הובא במקום הזה הגירסא כדברי בית הלל. ואחר זה הוזכר גם הגירסא אשר היא כדברי בית שמאי. ״אלו כדברי בית הלל ועל כולן בית שמאי אומרים שלשה לעניים וכו'״ והיינו שהם חולקין על גירסא זו של בית הלל. וכן ממש הן דברי ה[[משנה עדיות ה א|משנה בעדיות פרק ה' משנה א׳]]. ״ביצת הנבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה '''כדברי בית שמאי''' ובית הלל אוסרים.״ והדבר פשוט שעל כן נאמר ״כדברי בית שמאי״ מפני שאין זה מחלוקת מהם עצמם כי אם מחלוקת בדברי יסוד המשנה, ששם נאמר רק זאת ״ביצת נבילה אסורה״, ובית הלל יבארו זה שבכל אופן אסורה, ובית שמאי סוברים שהכונה רק על ביצת נבילה שאין כמוה נמכרת בשוק. ולפנינו כבר נכללו דברי יסוד המשנה בתוך סגנון דברי בית שמאי ובית הלל. וזה הוא גם ענין דברי ה[[משנה אהלות טו ח|משנה במס׳ אהלות פרק ט"ו משנה ח׳]]: ״חצר הקבר העומד בתוכה טהור עד שיהא בה ארבע אמות כדברי בית שמאי בית הלל אומרים ארבעה טפחים״. והדברים בולטים שלא נאמר ״בית שמאי אומרים חצר הקבר העומד בתוכה טהור עד שיהא בה ארבע אמות וב״ה אומרים ארבעה טפחים״, מפני שעצם הדברים אינם מבית שמאי ובית הלל, דבריהם הם רק זאת שלבית שמאי הגירסא ״ארבע״ והכונה אמות ולבית הלל הגירסא ״ארבעה״ והכונה טפחים. ועי׳ [[שבת יז ב|שבת ד׳ י"ז]] [[משנה שבת א ה|פרק א׳ משנה ה׳]]: ״בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו <קטע סוף=פרק נג/><noinclude></noinclude> iq2ui1unote3nks1cf6ktdx7hgf3htu 0 1744381 3020552 2026-06-17T21:00:14Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020552 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] 4zyawo958p2w9l4p1kf9520cwatq7h0 0 1744382 3020559 2026-06-17T21:00:31Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020559 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] tatc9ge49cqmv0fjbjb3vaui2ce3y3q 0 1744383 3020563 2026-06-17T21:00:47Z OpenLawBot 8112 [3020519] צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ"ו-2026 3020563 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12431.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יא|סעיפים 9יא}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יב|ו־9יב}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} – לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי כרטיס חיוב מיידי“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 6.1|בפרט 6(1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}, לעניין כרטיס מסוג כרטיס חיוב מיידי שניתן ללקוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי העמלות“ – {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ט|בסעיף 9ט(ו) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול חשבון תשלום“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 1.1א|בפרט 1(א)(1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}, שניתן ללקוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 3א.10|בפרט 3(א)(10)(ב) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}, שניתן ללקוח. {{ח:סעיף|2|הכרזה על שירותים בני־<wbr>פיקוח}} {{ח:תת|(א)}} שירות ניהול חשבון תשלום מוכרז בזה שירות בר־פיקוח. {{ח:תת|(ב)}} שירות דמי כרטיס חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח. {{ח:תת|(ג)}} שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור מוכרז בזה שירות בר־פיקוח. {{ח:סעיף|3|סכום עמלה מרבי לעניין שירות ניהול חשבון תשלום}} {{ח:ת}} סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות ניהול חשבון תשלום יהיה – {{ח:תת|(1)}} בוצעו 0 עד 2 פעולות בחודש – עד חמישה שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} בוצעו 3 עד 100 פעולות בחודש – עד עשרה שקלים חדשים; {{ח:תת|(3)}} בעד כל פעולה נוספת מעל 100 הפעולות הראשונות בחודש – עד שקל חדש. {{ח:סעיף|4|סכום עמלה מרבי לעניין שירות דמי כרטיס חיוב מיידי}} {{ח:ת}} סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דמי כרטיס חיוב מיידי יהיה שבעה שקלים חדשים לחודש. {{ח:סעיף|5|סכום עמלה מרבי לעניין שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור}} {{ח:ת}} סכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור יהיה חמישה שקלים חדשים בעד כל אחד מארבעת השינויים הראשונים של מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בכל שנה. {{ח:סעיף|6|ביטול}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|וצו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ״ב–2022}} – בטלים. {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027). {{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לצו זה ביום כ׳ בתשרי התשפ״ז (1 באוקטובר 2026). {{ח:חתימות|כ״ו בסיוון התשפ״ו (11 ביוני 2026)}} * '''אמיר ירון'''<br>נגיד בנק ישראל {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] b5j209qaaux6u5qz166i7tkvypjzmx5 0 1744384 3020564 2026-06-17T21:00:49Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020564 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] 9j95r6zrgiauofpzjix797vdqoh0quj 117 1744385 3020565 2026-06-17T21:00:51Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020565 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] 4d1b45dur2lvi01lcca04wnvu2isctj 1 1744386 3020566 2026-06-17T21:00:53Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3020566 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 104 1744387 3020584 2026-06-17T21:36:37Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫תכה סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר וכו׳ ובית הלל מתירין וכו׳ ושוין אלו ואלו שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת (ד׳ י״ט) אין צולי..." 3020584 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫תכה סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר וכו׳ ובית הלל מתירין וכו׳ ושוין אלו ואלו שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת (ד׳ י״ט) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכו'״. וכפי מה שהורגלנו נחשוב בפשיטות כי גם סוף הדברים ״ושוין אלו ואלו‬ ‫וצו׳״ הן רק דברי בית שמאי ובית הלל‪ ,‬ולא עבר זר בתוכם‪.‬‬ ‫אבל אין הדבר כן ודידברים מן ״שמיוענין קורות בית הבד וכו׳ אין צולין‬ ‫בשד ובו׳״ כל זה הוא מיסוד המשנה ונשתגה לפניגו בסוף סידור המשנדי מהמיעם‬ ‫אשר יבואר‪.‬‬ ‫כי בתוספתא‪ ,‬ומבואר יותר בירושלמי‪ ,‬נאמר סוף הלכה ה׳‪:‬‬ ‫״בית שמאי אמדו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן בית הלל אמרו‬ ‫לבית שמאי דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו להן בית הלל לבית שמאי‬ ‫אי־ן אתם מודים לנו שכ״ירענין קורות בית הבד ובענולי דינת עם חשיכה ו ל א‬ ‫י כ ל ו ל ה ש י ב ן אמר ד זעירא וכו׳ בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד‬ ‫ולא יכלו להשיבן אמדו בית שמאי לבית הלל אין אתם מודים לנו שאין צולין‬ ‫בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו כל צרכן מבעוד יום ו ל א י כ ל ו ל ה ש י ב ן " ‪.‬‬ ‫והדבד מבזאד מעצמו כי כל הדברים ״שטוענין קורות בית הבד ועגולי‬ ‫הנת ואין צולין בשד בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום" כל זה הוא‬ ‫מיסוד המשנה‪.‬‬ ‫ואך מזה הקשו בית הלל לבית שמאי ובית שמאי לבית הלל‪.‬‬ ‫והלא מכיון שנם בית שמאי לא יבלו להשיב לבית הלל על קושיתם מזה‬ ‫ולא בית הלל יכלו להשיב לבית שמאי על קושיתם משם הלא הדבר מבואר‬ ‫ובולט שאין זה דכריהם הם‪.‬‬ ‫וכבר העיר שם בצדק הגר׳־י בכדך בגליון וכתב ‪,,‬וקאי ושוין וכו׳‪ .‬נם על‬ ‫משנה ירד אין צולין וכו׳ וציון אות יו׳־ד צריך לציין )אחר זה( על אין נותנין‬ ‫פת וכו׳״‪.‬‬ ‫ובסוף סידור המשנה נקטו על דבדי יסוד המשנה אלה לשון ״ושוין" מפני‬ ‫הטעם הזה עצמו‪.‬‬ ‫לבלי נטעה לאמד כי ״אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו‬ ‫מבעוד יום" אין בית הלל מורים בזה‪ ,‬״וטיוענין קורות בית הבד ועינולי הנת"‬ ‫‪,‬‬ ‫אין בית ־‪.‬שמאי מודים‪.‬‬ ‫על בן בא לפני זה ״ושוין״ לאמר שבזה הכל מודים‪,‬‬ ‫כמו שבאמת מפורש בדברי שניהם ״אמרו להם ב״ה לב׳־ש אין אתם מודים‬ ‫שטיוענין קורות וכו׳ אמרו להם ב״ש לב״ה 'אין אתם ‪.‬מודים לנו שאין צולין‬ ‫וכו־״ )ע״ו(‪.‬‬ ‫וכבר נתבא־ לנו בכרך שלישי עמוד ‪ 218‬דברי המשנה בזבחים ד׳ ל׳ו וכו׳‪.‬‬ ‫הערה )ע״ז( ובירושלמי תירצו זה האמוראים ואין זה נוגע לדברינו‪.‬‬ ‫דומר‪ ,‬הראשונים‬ ‫‪ 4‬י;‬<noinclude></noinclude> q4k3dzxigmj67k3y44cnntfp6m4g0nq 3020604 3020584 2026-06-18T06:27:13Z יעקב 15222 3020604 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫תכה סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר וכו׳ ובית הלל מתירין וכו׳ ושוין אלו ואלו שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת (ד׳ י״ט) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכו'״. וכפי מה שהורגלנו נחשוב בפשיטות כי גם סוף הדברים ״ושוין אלו ואלו וכו'״ הן רק דברי בית שמאי ובית הלל, ולא עבר זר בתוכם. אבל אין הדבר כן והדברים מן ״שטוענין קורות בית הבד וכו׳ אין צולין בשר וכו'״ כל זה הוא מיסוד המשנה ונשתנה לפנינו בסוף סידור המשנה מהטעם אשר יבואר. כי בתוספתא, ומבואר יותר ב[[ירושלמי שבת א ה|ירושלמי, נאמר סוף הלכה ה׳]]: ״בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן בית הלל אמרו לבית שמאי דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו להן בית הלל לבית שמאי אין אתם מודים לנו שטוענין קורות בית הבד ובעגולי הגת עם חשיכה '''ולא''' '''יכלו להשיבן''' אמר ר' זעירא וכו׳ בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו בית שמאי לבית הלל אין אתם מודים לנו שאין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו כל צרכן מבעוד יום '''ולא יכלו להשיבן'''". והדבר מבואר מעצמו כי כל הדברים ״שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת ואין צולין בשד בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום" כל זה הוא מיסוד המשנה. ואך מזה הקשו בית הלל לבית שמאי ובית שמאי לבית הלל. והלא מכיון שגם בית שמאי לא יכלו להשיב לבית הלל על קושיתם מזה ‫ולא בית הלל יכלו להשיב לבית שמאי על קושיתם משם הלא הדבר מבואר‬ ‫ובולט שאין זה דכריהם הם‪.‬‬ ‫וכבר העיר שם בצדק הגר׳־י בכדך בגליון וכתב ‪,,‬וקאי ושוין וכו׳‪ .‬נם על‬ ‫משנה ירד אין צולין וכו׳ וציון אות יו׳־ד צריך לציין )אחר זה( על אין נותנין‬ ‫פת וכו׳״‪.‬‬ ‫ובסוף סידור המשנה נקטו על דבדי יסוד המשנה אלה לשון ״ושוין" מפני‬ ‫הטעם הזה עצמו‪.‬‬ ‫לבלי נטעה לאמד כי ״אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו‬ ‫מבעוד יום" אין בית הלל מורים בזה‪ ,‬״וטיוענין קורות בית הבד ועינולי הנת"‬ ‫‪,‬‬ ‫אין בית שמאי מודים‪.‬‬ ‫על כן בא לפני זה ״ושוין״ לאמר שבזה הכל מודים‪,‬‬ ‫כמו שבאמת מפורש בדברי שניהם ״אמרו להם ב״ה לב׳־ש אין אתם מודים‬ ‫שטיוענין קורות וכו׳ אמרו להם ב״ש לב״ה 'אין אתם ‪.‬מודים לנו שאין צולין‬ ‫וכו־״ )ע״ו(‪.‬‬ ‫וכבר נתבא־ לנו בכרך שלישי עמוד ‪ 218‬דברי המשנה בזבחים ד׳ ל׳ו וכו׳‪.‬‬ ‫הערה )ע״ז( ובירושלמי תירצו זה האמוראים ואין זה נוגע לדברינו‪.‬‬ ‫דומר‪ ,‬הראשונים‬ ‫‪ 4‬י;‬<noinclude></noinclude> a57rf9f4r914gvk3chrpw6ltar5hbeq 3020608 3020604 2026-06-18T07:20:13Z יעקב 15222 3020608 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫תכה סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר וכו׳ ובית הלל מתירין וכו׳ ושוין אלו ואלו שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת (ד׳ י״ט) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכו'״. וכפי מה שהורגלנו נחשוב בפשיטות כי גם סוף הדברים ״ושוין אלו ואלו וכו'״ הן רק דברי בית שמאי ובית הלל, ולא עבר זר בתוכם. אבל אין הדבר כן והדברים מן ״שטוענין קורות בית הבד וכו׳ אין צולין בשר וכו'״ כל זה הוא מיסוד המשנה ונשתנה לפנינו בסוף סידור המשנה מהטעם אשר יבואר. כי בתוספתא, ומבואר יותר ב[[ירושלמי שבת א ה|ירושלמי, נאמר סוף הלכה ה׳]]: ״בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן בית הלל אמרו לבית שמאי דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו להן בית הלל לבית שמאי אין אתם מודים לנו שטוענין קורות בית הבד ובעגולי הגת עם חשיכה '''ולא''' '''יכלו להשיבן''' אמר ר' זעירא וכו׳ בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו בית שמאי לבית הלל אין אתם מודים לנו שאין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו כל צרכן מבעוד יום '''ולא יכלו להשיבן'''". והדבר מבואר מעצמו כי כל הדברים ״שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת ואין צולין בשד בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום" כל זה הוא מיסוד המשנה. ואך מזה הקשו בית הלל לבית שמאי ובית שמאי לבית הלל. והלא מכיון שגם בית שמאי לא יכלו להשיב לבית הלל על קושיתם מזה ולא בית הלל יכלו להשיב לבית שמאי על קושיתם משם הלא הדבר מבואר ובולט שאין זה דבריהם הם. וכבר העיר שם בצדק הגר"י בכרך בגליון וכתב "וקאי ושוין וכו׳ גם על משנה יו"ד אין צולין וכו׳ וציון אות יו"ד צריך לציין (אחר זה) על אין נותנין פת וכו'״. ובסוף סידור המשנה נקטו על דברי יסוד המשנה אלה לשון "ושוין" מפני הטעם הזה עצמו. לבלי נטעה לאמר כי ״אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום" אין בית הלל מודים בזה, ״וטוענין קורות בית הבד ועיגולי הגת" אין בית שמאי מודים. על כן בא לפני זה ״ושוין״ לאמר שבזה הכל מודים, כמו שבאמת מפורש בדברי שניהם ״אמרו להם ב״ה לב"ש אין אתם מודים שטוענין קורות וכו׳ אמרו להם ב״ש לב״ה אין אתם מודים לנו שאין צולין וכו'״{{שוליים|(עו)}}. וכבר נתבאר לנו בכרך שלישי עמוד ‪218‬ דברי המשנה ב[[זנחים לו א|זבחים ד׳ ל"ו]] וכו׳. <קטע סוף=פרק נג/> -------------------- <קטע התחלה=הערות נג/> {{שולייםלמטה|(עו)}} ובירושלמי תירצו זה האמוראים ואין זה נוגע לדברינו. <קטע סוף=הערות נג/><noinclude></noinclude> ercazaauiu9iae78el5ygcl94hvc00m 3020610 3020608 2026-06-18T07:20:58Z יעקב 15222 3020610 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫תכה סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נג/> מבעוד יום ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר וכו׳ ובית הלל מתירין וכו׳ ושוין אלו ואלו שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת (ד׳ י״ט) אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכו'״. וכפי מה שהורגלנו נחשוב בפשיטות כי גם סוף הדברים ״ושוין אלו ואלו וכו'״ הן רק דברי בית שמאי ובית הלל, ולא עבר זר בתוכם. אבל אין הדבר כן והדברים מן ״שטוענין קורות בית הבד וכו׳ אין צולין בשר וכו'״ כל זה הוא מיסוד המשנה ונשתנה לפנינו בסוף סידור המשנה מהטעם אשר יבואר. כי בתוספתא, ומבואר יותר ב[[ירושלמי שבת א ה|ירושלמי, נאמר סוף הלכה ה׳]]: ״בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן בית הלל אמרו לבית שמאי דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו להן בית הלל לבית שמאי אין אתם מודים לנו שטוענין קורות בית הבד ובעגולי הגת עם חשיכה '''ולא''' '''יכלו להשיבן''' אמר ר' זעירא וכו׳ בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו בית שמאי לבית הלל אין אתם מודים לנו שאין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו כל צרכן מבעוד יום '''ולא יכלו להשיבן'''". והדבר מבואר מעצמו כי כל הדברים ״שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת ואין צולין בשד בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום" כל זה הוא מיסוד המשנה. ואך מזה הקשו בית הלל לבית שמאי ובית שמאי לבית הלל. והלא מכיון שגם בית שמאי לא יכלו להשיב לבית הלל על קושיתם מזה ולא בית הלל יכלו להשיב לבית שמאי על קושיתם משם הלא הדבר מבואר ובולט שאין זה דבריהם הם. וכבר העיר שם בצדק הגר"י בכרך בגליון וכתב "וקאי ושוין וכו׳ גם על משנה יו"ד אין צולין וכו׳ וציון אות יו"ד צריך לציין (אחר זה) על אין נותנין פת וכו'״. ובסוף סידור המשנה נקטו על דברי יסוד המשנה אלה לשון "ושוין" מפני הטעם הזה עצמו. לבלי נטעה לאמר כי ״אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום" אין בית הלל מודים בזה, ״וטוענין קורות בית הבד ועיגולי הגת" אין בית שמאי מודים. על כן בא לפני זה ״ושוין״ לאמר שבזה הכל מודים, כמו שבאמת מפורש בדברי שניהם ״אמרו להם ב״ה לב"ש אין אתם מודים שטוענין קורות וכו׳ אמרו להם ב״ש לב״ה אין אתם מודים לנו שאין צולין וכו'״{{שוליים|(עו)}}. וכבר נתבאר לנו בכרך שלישי עמוד ‪218‬ דברי המשנה ב[[זבחים לו ב|זבחים ד׳ ל"ו]] וכו׳. <קטע סוף=פרק נג/> -------------------- <קטע התחלה=הערות נג/> {{שולייםלמטה|(עו)}} ובירושלמי תירצו זה האמוראים ואין זה נוגע לדברינו. <קטע סוף=הערות נג/><noinclude></noinclude> nir9e8ezmdw6vnkkzdqw0u2lkm97j9w 3 1744388 3020585 2026-06-17T22:58:06Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{תודה|אבני נזר/חושן משפט/ס}}--~~~~" 3020585 wikitext text/x-wiki {{תודה|אבני נזר/חושן משפט/ס}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:58, 18 ביוני 2026 (IDT) jy8j3lf65gx4hpe4j2slxmbcp6myq71 0 1744389 3020592 2026-06-18T03:00:09Z OpenLawBot 8112 [3020514] צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ"ב-2022 3020592 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3984|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10314.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2246|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12431.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9יא|סעיף 9יא}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|'''צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס), התשפ״ב–2022 יבוטל ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027).'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי העמלות“ – {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מורחב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|בכללי העמלות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מורחב פלוס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|בכללי העמלות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה בערוץ ישיר“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 1א|בפסקה (3) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}, אשר ניתן ללקוח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ט|בסעיף 9ט(ו) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה על ידי פקיד“ – שירות כאמור {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)#תוספת 1 פרט 1א|בפסקה (2) בפרט 1(א) בחלק 1 לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה לכללי העמלות}}, אשר ניתן ללקוח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ט|בסעיף 9ט(ו) לחוק}}. {{ח:סעיף|2|הכרזה על שירותים בני־<wbr>פיקוח}} {{ח:ת}} השירותים המפורטים להלן מוכרזים בזה שירותים בני־פיקוח: {{ח:תת|(1)}} פעולה על ידי פקיד; {{ח:תת|(2)}} פעולה בערוץ ישיר; {{ח:תת|(3)}} מסלול מורחב; {{ח:תת|(4)}} מסלול מורחב פלוס. {{ח:חתימות|כ״ז באב התשפ״ב (24 באוגוסט 2022)}} * '''אמיר ירון'''<br>נגיד בנק ישראל {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2eqipvds0toxal5r3jt3cf7yr9l5ink 0 1744390 3020593 2026-06-18T03:00:11Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020593 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] 1ewayzozx0q9rvulpahx52hsl5jne5o 117 1744391 3020594 2026-06-18T03:00:13Z OpenLawBot 8112 הפניה 3020594 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] qv7hsahtx3m6ub1hdeabijbpvu69v21 1 1744392 3020595 2026-06-18T03:00:15Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3020595 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 104 1744393 3020612 2026-06-18T07:24:49Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪850 סוף סידור המשנה וחתימתה פרק נ״ד. <קטע התחלה=פרק נד/> בכלל כבר נתבארו לנו בכל המשך דברינו על דבר יסוד המשנה ודברי התנאים עליה גם דברים רבים מאד בנוגע לדברי דור האחרון להתנאים. אבל בעמדנו על הפרק בדברי ימי הדור האחרון ביחוד לא למותר לשוב ולהוסיף על זה..." 3020612 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪850 סוף סידור המשנה וחתימתה פרק נ״ד. <קטע התחלה=פרק נד/> בכלל כבר נתבארו לנו בכל המשך דברינו על דבר יסוד המשנה ודברי התנאים עליה גם דברים רבים מאד בנוגע לדברי דור האחרון להתנאים. אבל בעמדנו על הפרק בדברי ימי הדור האחרון ביחוד לא למותר לשוב ולהוסיף על זה בהיות באמת הדבר הזה היסוד הכללי היותר גדול בכל המשנה. ועי׳ לדוגמא [[משנה שביעית ג ט|שביעית פרק ג׳ משנה ט׳]]: ״אבני כתף באות מכל מקום והקבלן מביא מכל מקום. ואלו הן אבני כתף כל שאינה יכולה להנטל באחת יד דברי ר׳ מאיר ר' יוסי אומר '''אבני כתף כשמן''' כל שהן ניטלות שתים שלש על הכתף.״ ומי לא יראה בזה את כל הדבר כמו שהוא דר׳ מאיר ור׳ יוסי חולקים בפירוש של לשון "אבני כתף" הבא ביסוד המשנה. ועי׳ במשנה במס׳ נדה ד׳ ל׳׳א ״בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאין‬ ‫משכב תחתון כעליון מפני שהם בועלי נדות והן יושבות על כל דם ודם ואין‬ ‫חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה מפני שטומאתן ספק‪".‬‬ ‫ובנמ׳ ד׳ ל־נ כבר בא פירוש על דברי המשנה הזאת מר׳ מאיר ממש ככל‬ ‫דברי האמוראים בפי׳ המשנה‪:‬‬ ‫״והן יושבות על כל דם רבו׳ תניא אמר ר׳ מאיר אם הן יושבות על כל‬ ‫דם ודם תקנה גדולה היא להן אלא שרואות דם אדום ומשלימות אותו לדם ירוק‬ ‫דבר אתר יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה‪".‬‬ ‫וכבר כתב שם הגר״א ז׳׳ל בפירושו ״והן יושבות על כל דם ודם‪ ,‬ולא קתני‬ ‫שהן‪ ,‬דתרתי קתני מפני שהן בועלי נדות משום שיום שפוסקת בו זיבה מונה למנין‬ ‫שבעה דסברי מקצת היום ככלו ואנן שבעה נקיים שלמים בעינן ועוד שהן יושבות‬ ‫על כל דם ודם ומשלימות דם אדום לדם ירוק שאם רואה דם ירוק מתהלת‬ ‫למנות שבעה ימי נדה ואם רואה באותן הימים דם אדום משלימות לדם ירוק‬ ‫ומדם אדום ליבא שבעה״‪.‬‬ ‫דכן הדבר אבל בדברי ר־ מאיר בא תחלה פירוש דברי המשנה של יושבות‬ ‫על כל דם ודם ואחר זה על מפני שהן בועלי נדות‪ ,‬מפני כי דברי המשנה ‪.‬מפני‬ ‫שהן בועלי נדות״ הדבר הזה כשהוא לעצמו אין בזה כל קושיא‪.‬‬ ‫לא כן •והן יושבות על נל ־ם ודם* שזה תמוה שהרי לכאורה זה הומרא‬ ‫ולא קולא‪ ,‬והן באמת דברי ‪,‬־־׳ מאי‪ -‬אשר יתחיל מהקושייא הזאת ויאמר ‪:‬‬ ‫״והן יושבות על כל ״ם ודם תנ־א אמר ר־ מאיר אם הן יושבות על כל‬ ‫דם ודם )לכאורה( הקנה■ גדולה היא להן‪) ,‬אלא פירושי המשינה הוא( שרואות דם‬ ‫אדום ומשלימות אותו לדם ירוק דבר אהר )הטיעם השני שבמשנה( יום שיפוסקת‬ ‫‪.‬‬ ‫בו סופרתו למנין שבעה‪.‬״‬ ‫רבינו הגדול רש״י ז״ל במשנתנו פירש בועלי נדות והן יושיבות לדבר אהד‬ ‫על פי דברי ר׳ מאיר וכתב‪.‬‬ ‫״והן יושבות על כל דם ודם כלומר להכי הוו בועלי נדות משום דבל דס‬ ‫שרואות וכו׳‪.‬״‬<noinclude></noinclude> 9p4vahu7wh4v9k0l4g489ubhcr1rvpu 3020637 3020612 2026-06-18T10:04:13Z יעקב 15222 3020637 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪850 סוף סידור המשנה וחתימתה פרק נ״ד. <קטע התחלה=פרק נד/> בכלל כבר נתבארו לנו בכל המשך דברינו על דבר יסוד המשנה ודברי התנאים עליה גם דברים רבים מאד בנוגע לדברי דור האחרון להתנאים. אבל בעמדנו על הפרק בדברי ימי הדור האחרון ביחוד לא למותר לשוב ולהוסיף על זה בהיות באמת הדבר הזה היסוד הכללי היותר גדול בכל המשנה. ועי׳ לדוגמא [[משנה שביעית ג ט|שביעית פרק ג׳ משנה ט׳]]: ״אבני כתף באות מכל מקום והקבלן מביא מכל מקום. ואלו הן אבני כתף כל שאינה יכולה להנטל באחת יד דברי ר׳ מאיר ר' יוסי אומר '''אבני כתף כשמן''' כל שהן ניטלות שתים שלש על הכתף.״ ומי לא יראה בזה את כל הדבר כמו שהוא דר׳ מאיר ור׳ יוסי חולקים בפירוש של לשון "אבני כתף" הבא ביסוד המשנה. ועי׳ במשנה במס׳ [[נדה לא א|נדה ד׳ ל"א]] ״בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאין משכב תחתון כעליון מפני שהם בועלי נדות והן יושבות על כל דם ודם ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה מפני שטומאתן ספק." ובגמ׳ ד׳ ל"ג כבר בא פירוש על דברי המשנה הזאת מר׳ מאיר ממש ככל דברי האמוראים בפי׳ המשנה: ״והן יושבות על כל דם וכו׳ תניא אמר ר׳ מאיר אם הן יושבות על כל דם ודם תקנה גדולה היא להן אלא שרואות דם אדום ומשלימות אותו לדם ירוק דבר אחר יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה." וכבר כתב שם הגר״א ז׳׳ל בפירושו ״והן יושבות על כל דם ודם, ולא קתני שהן, דתרתי קתני מפני שהן בועלי נדות משום שיום שפוסקת בו זיבה מונה למנין שבעה דסברי מקצת היום ככלו ואנן שבעה נקיים שלמים בעינן ועוד שהן יושבות על כל דם ודם ומשלימות דם אדום לדם ירוק שאם רואה דם ירוק מתחלת למנות שבעה ימי נדה ואם רואה באותן הימים דם אדום משלימות לדם ירוק ומדם אדום ליכא שבעה״. וכן הדבר אבל בדברי ר' מאיר בא תחלה פירוש דברי המשנה של יושבות על כל דם ודם ואחר זה על מפני שהן בועלי נדות, מפני כי דברי המשנה "מפני שהן בועלי נדות״ הדבר הזה כשהוא לעצמו אין בזה כל קושיא. לא כן "והן יושבות על כל דם ודם" שזה תמוה שהרי לכאורה זה חומרא ולא קולא, והן באמת דברי ר׳ מאיר אשר יתחיל מהקושייא הזאת ויאמר: ״והן יושבות על כל דם ודם תניא אמר ר' מאיר אם הן יושבות על כל‬ ‫דם ודם )לכאורה( הקנה■ גדולה היא להן‪) ,‬אלא פירושי המשינה הוא( שרואות דם‬ ‫אדום ומשלימות אותו לדם ירוק דבר אהר )הטיעם השני שבמשנה( יום שיפוסקת‬ ‫‪.‬‬ ‫בו סופרתו למנין שבעה‪.‬״‬ ‫רבינו הגדול רש״י ז״ל במשנתנו פירש בועלי נדות והן יושיבות לדבר אהד‬ ‫על פי דברי ר׳ מאיר וכתב‪.‬‬ ‫״והן יושבות על כל דם ודם כלומר להכי הוו בועלי נדות משום דבל דס‬ ‫שרואות וכו׳‪.‬״‬<noinclude></noinclude> bqis1k25lg380b7hrr02slfexsl870p 3020638 3020637 2026-06-18T10:07:16Z יעקב 15222 3020638 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪850 סוף סידור המשנה וחתימתה פרק נ״ד. <קטע התחלה=פרק נד/> בכלל כבר נתבארו לנו בכל המשך דברינו על דבר יסוד המשנה ודברי התנאים עליה גם דברים רבים מאד בנוגע לדברי דור האחרון להתנאים. אבל בעמדנו על הפרק בדברי ימי הדור האחרון ביחוד לא למותר לשוב ולהוסיף על זה בהיות באמת הדבר הזה היסוד הכללי היותר גדול בכל המשנה. ועי׳ לדוגמא [[משנה שביעית ג ט|שביעית פרק ג׳ משנה ט׳]]: ״אבני כתף באות מכל מקום והקבלן מביא מכל מקום. ואלו הן אבני כתף כל שאינה יכולה להנטל באחת יד דברי ר׳ מאיר ר' יוסי אומר '''אבני כתף כשמן''' כל שהן ניטלות שתים שלש על הכתף.״ ומי לא יראה בזה את כל הדבר כמו שהוא דר׳ מאיר ור׳ יוסי חולקים בפירוש של לשון "אבני כתף" הבא ביסוד המשנה. ועי׳ במשנה במס׳ [[נידה לא ב|נדה ד׳ ל"א]] ״בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאין משכב תחתון כעליון מפני שהם בועלי נדות והן יושבות על כל דם ודם ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה מפני שטומאתן ספק." וב[[נידה לג א|גמ׳ ד׳ ל"ג]] כבר בא פירוש על דברי המשנה הזאת מר׳ מאיר ממש ככל דברי האמוראים בפי׳ המשנה: ״והן יושבות על כל דם וכו׳ תניא אמר ר׳ מאיר אם הן יושבות על כל דם ודם תקנה גדולה היא להן אלא שרואות דם אדום ומשלימות אותו לדם ירוק דבר אחר יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה." וכבר כתב שם הגר״א ז׳׳ל בפירושו ״והן יושבות על כל דם ודם, ולא קתני שהן, דתרתי קתני מפני שהן בועלי נדות משום שיום שפוסקת בו זיבה מונה למנין שבעה דסברי מקצת היום ככלו ואנן שבעה נקיים שלמים בעינן ועוד שהן יושבות על כל דם ודם ומשלימות דם אדום לדם ירוק שאם רואה דם ירוק מתחלת למנות שבעה ימי נדה ואם רואה באותן הימים דם אדום משלימות לדם ירוק ומדם אדום ליכא שבעה״. וכן הדבר אבל בדברי ר' מאיר בא תחלה פירוש דברי המשנה של יושבות על כל דם ודם ואחר זה על מפני שהן בועלי נדות, מפני כי דברי המשנה "מפני שהן בועלי נדות״ הדבר הזה כשהוא לעצמו אין בזה כל קושיא. לא כן "והן יושבות על כל דם ודם" שזה תמוה שהרי לכאורה זה חומרא ולא קולא, והן באמת דברי ר׳ מאיר אשר יתחיל מהקושייא הזאת ויאמר: ״והן יושבות על כל דם ודם תניא אמר ר' מאיר אם הן יושבות על כל‬ ‫דם ודם )לכאורה( הקנה■ גדולה היא להן‪) ,‬אלא פירושי המשינה הוא( שרואות דם‬ ‫אדום ומשלימות אותו לדם ירוק דבר אהר )הטיעם השני שבמשנה( יום שיפוסקת‬ ‫‪.‬‬ ‫בו סופרתו למנין שבעה‪.‬״‬ ‫רבינו הגדול רש״י ז״ל במשנתנו פירש בועלי נדות והן יושיבות לדבר אהד‬ ‫על פי דברי ר׳ מאיר וכתב‪.‬‬ ‫״והן יושבות על כל דם ודם כלומר להכי הוו בועלי נדות משום דבל דס‬ ‫שרואות וכו׳‪.‬״‬<noinclude></noinclude> 7101rmx5igird8ixh8ewzpj2fnumkho 3020642 3020638 2026-06-18T11:16:22Z יעקב 15222 3020642 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪850 סוף סידור המשנה וחתימתה פרק נ״ד. <קטע התחלה=פרק נד/> בכלל כבר נתבארו לנו בכל המשך דברינו על דבר יסוד המשנה ודברי התנאים עליה גם דברים רבים מאד בנוגע לדברי דור האחרון להתנאים. אבל בעמדנו על הפרק בדברי ימי הדור האחרון ביחוד לא למותר לשוב ולהוסיף על זה בהיות באמת הדבר הזה היסוד הכללי היותר גדול בכל המשנה. ועי׳ לדוגמא [[משנה שביעית ג ט|שביעית פרק ג׳ משנה ט׳]]: ״אבני כתף באות מכל מקום והקבלן מביא מכל מקום. ואלו הן אבני כתף כל שאינה יכולה להנטל באחת יד דברי ר׳ מאיר ר' יוסי אומר '''אבני כתף כשמן''' כל שהן ניטלות שתים שלש על הכתף.״ ומי לא יראה בזה את כל הדבר כמו שהוא דר׳ מאיר ור׳ יוסי חולקים בפירוש של לשון "אבני כתף" הבא ביסוד המשנה. ועי׳ במשנה במס׳ [[נידה לא ב|נדה ד׳ ל"א]] ״בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאין משכב תחתון כעליון מפני שהם בועלי נדות והן יושבות על כל דם ודם ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה מפני שטומאתן ספק." וב[[נידה לג א|גמ׳ ד׳ ל"ג]] כבר בא פירוש על דברי המשנה הזאת מר׳ מאיר ממש ככל דברי האמוראים בפי׳ המשנה: ״והן יושבות על כל דם וכו׳ תניא אמר ר׳ מאיר אם הן יושבות על כל דם ודם תקנה גדולה היא להן אלא שרואות דם אדום ומשלימות אותו לדם ירוק דבר אחר יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה." וכבר כתב שם הגר״א ז׳׳ל בפירושו ״והן יושבות על כל דם ודם, ולא קתני שהן, דתרתי קתני מפני שהן בועלי נדות משום שיום שפוסקת בו זיבה מונה למנין שבעה דסברי מקצת היום ככלו ואנן שבעה נקיים שלמים בעינן ועוד שהן יושבות על כל דם ודם ומשלימות דם אדום לדם ירוק שאם רואה דם ירוק מתחלת למנות שבעה ימי נדה ואם רואה באותן הימים דם אדום משלימות לדם ירוק ומדם אדום ליכא שבעה״. וכן הדבר אבל בדברי ר' מאיר בא תחלה פירוש דברי המשנה של יושבות על כל דם ודם ואחר זה על מפני שהן בועלי נדות, מפני כי דברי המשנה "מפני שהן בועלי נדות״ הדבר הזה כשהוא לעצמו אין בזה כל קושיא. לא כן "והן יושבות על כל דם ודם" שזה תמוה שהרי לכאורה זה חומרא ולא קולא, והן באמת דברי ר׳ מאיר אשר יתחיל מהקושייא הזאת ויאמר: ״והן יושבות על כל דם ודם תניא אמר ר' מאיר אם הן יושבות על כל‬ ‫דם ודם (לכאורה) תקנה גדולה היא להן, (אלא פירוש המשנה הוא) שרואות דם אדום ומשלימות אותו לדם ירוק דבר אחר (הטעם השני שבמשנה) יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה.״ רבינו הגדול רש״י ז״ל במשנתנו פירש בועלי נדות והן יושבות לדבר אחד על פי דברי ר׳ מאיר וכתב. ״והן יושבות על כל דם ודם כלומר להכי הוו בועלי נדות משום דכל דם שרואות וכו׳.״ <קטע סוף=פרק נד/><noinclude></noinclude> dwo4aijnvsjm3yeg9a2e6koudpeybmt 104 1744394 3020616 2026-06-18T07:50:25Z Geagea 983 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "<noinclude> {{מרכז|── 125 ──}} </noinclude> <section begin="פרק כז"/> האבל. כל שבוע הראשונה יושבות נשים באולם הבית ובוכות ומכות בידיהן ומספרות ומקוננות כמתנהן והאנשים יושבות בבית המת ולומדים משניות ואומרים תהלים ומתפללים ואומרים קדישים בשביל נשמת המת. בכל לילה ולילה עושים מ..." 3020616 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Geagea" /></noinclude><noinclude> {{מרכז|── 125 ──}} </noinclude> <section begin="פרק כז"/> האבל. כל שבוע הראשונה יושבות נשים באולם הבית ובוכות ומכות בידיהן ומספרות ומקוננות כמתנהן והאנשים יושבות בבית המת ולומדים משניות ואומרים תהלים ומתפללים ואומרים קדישים בשביל נשמת המת. בכל לילה ולילה עושים משתה סעודה גדולה עם פלאוו בשביל כל האנשים הבאים לשמה. גם סעודת היום כמו בלילה, סוף דבר אם ימות אחד מהם הייבט זיך אן איין געשעפט בייא זייא וועלכע זייא זיינען גערן דאמיט, ערסטע וועגען איז דאך בייא זייא שאן אין דער נאטור, און צווייטע עסין איז בייא זייא אויך איין געשעפט, דער וויילע זיטצען בחבורה ומספרין ומדברים ספורים של חנם למען לכלות הזמן בבטול. <section end="פרק כז"/><section begin="פרק כח"/> {{מרכז|{{גדול|'''כז) המסע בארצות {{דף ויקיפדיה|גאורגיה|גרוזיא}}, {{דף ויקיפדיה|אימרתי|אימערעטיא}}, {{דף ויקיפדיה|סמגרלו|מינגרעליא}}, {{דף ויקיפדיה|גוריה|גוריא}} וארץ אררט ({{דף ויקיפדיה|ארמניה|ארמעניא}}).'''}}}} ביום 14 מאי 1869 למספרם יצאנו מ{{דף ויקיפדיה|טביליסי|טיפליס}} בבקר ובאנו לגאָרי בשלום, עברנו דרך כפרים אחדים מוכתרים בגנים שונים וכרמים ובאנו בתוך העיר אל בית אחד, על ראש ההר אצל המבצר, ושם פונדק של ישראלים, לשמחת לבבי מצאתי שם הרבה יהודים גם את הרב ר' יעקב מ{{דף ויקיפדיה|צחינוואלי|צחינוואל}}, ורבים מישראלים מ{{דף ויקיפדיה|סוראמי|סוראַם}} וברעט ו{{דף ויקיפדיה|כארלי|קארעלי}}, אשר כולם ששו עמדי ואנכי בהם, וכך נשארתי לנוח הלילה ההוא בבית קטן שמה, וכן נשארתי בבית ההוא עד שבא הנאצאלניק לביתו בחזרה מדרכו בלוית משפחת המלך. 15 מאיי בעב הלכתי בלוית הרב ר' יעקב והמליץ ר' אליהו אל הנסיך {{דף ויקיפדיה|אריסתווי|עריסטאָוו}} הנאצאלניק מגאָרי, ויקבלני בסבר פנים יפות וכבדני בחמים (טהעע, גם ספרתי לו שהגוים המתקנים דרך מסילת הברזל, מחרפים ומגדפים את הישראלים העוברים בדרכים ומכים אותם באבנים וזורקים אבנים וצוחקים ועושים בזין, הנאצאלניק הלך בעצמו אל הנאצאלניק של האינזשינערים להגיד לו שיצוה על האנשים ההם לבל יזידו עוד הדבר הזה לעשות עוד הלאה, – צוה במהרה להכין בערי אטקריטי ליסט על הדרך והבטיחני להכין ידיעות של ישראל, בלילה שחר אותי הכהן של הגרוזינים ({{דף ויקיפדיה|כומר|священникъ}} {{דף ויקיפדיה|הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית|православной церкви}} отецъ Александръ Петровичъ) והרבה שמח לקראת דברי העקוארך של הגרוזינים. – הרבה דברתי עמדו בעד אחב"י להטיב עמם ולהשקיט שנאת הדת הבוערת בלבותיהם. – 16 מאיי היה מוכנה עגלה בשבילי טאַראַנטאַס חשוב עם שלשה סוסים טובים, הלכתי להאויעודגאייע אופראוולעניע לקבל המכתב גלוי מן הנאצאלניק, אני והרב ר' יעקב והמליץ שלי, ויקבלני הנסיך גם שם בכבוד, ואמר לי שיעשה בקשתי בדבר אנשי הדרכים עצהיו"ט. את המכתב קבלתי והתפטרתי מעמדו והלכנו לאכסניא שלנו, שם ישבנו במרכבתנו ויצאנו מהעיר גאָרי (ע"ד העיר {{דף ויקיפדיה|גורי (עיר)|Гори}} אני אדבר במקומו ובזמנו אחר כן) – – עד שהגענו בצחינוואל אל בית חשוב ונכבד למאד הדור בבנינו וביפיו, זה בית של הרב ר' יעקב הי"ו, המרכבה עמדה; ואנחנו יצאנו, והנה הרבה מן הקהל עמדו לנגדנו לקבל פנינו, באנו אל הבית העליון וכל הקהל עמדו עלי להביט בי, גם הנשיא של הגויים והנסיך {{דף ויקיפדיה|קניאז|קניאז}} {{דף ויקיפדיה|מאצ'בלי|Мачабелли}} אשר היה הקהל אנשי טאמאראשען עבדים משועבדים תחתם, גם הרבה אנשים באו וגם שני מורים מבית הספר של ארמענים וישבו ודברו, ועמדו עלי עד הערב. אח"כ הלכי לבקר<noinclude></noinclude> hrws1yxxwwlod4hwtjn069h51e9dvky 3020617 3020616 2026-06-18T07:50:46Z Geagea 983 3020617 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Geagea" /></noinclude><noinclude> {{מרכז|── 125 ──}} </noinclude> <section begin="פרק כז"/> האבל. כל שבוע הראשונה יושבות נשים באולם הבית ובוכות ומכות בידיהן ומספרות ומקוננות כמתנהן והאנשים יושבות בבית המת ולומדים משניות ואומרים תהלים ומתפללים ואומרים קדישים בשביל נשמת המת. בכל לילה ולילה עושים משתה סעודה גדולה עם פלאוו בשביל כל האנשים הבאים לשמה. גם סעודת היום כמו בלילה, סוף דבר אם ימות אחד מהם הייבט זיך אן איין געשעפט בייא זייא וועלכע זייא זיינען גערן דאמיט, ערסטע וועגען איז דאך בייא זייא שאן אין דער נאטור, און צווייטע עסין איז בייא זייא אויך איין געשעפט, דער וויילע זיטצען בחבורה ומספרין ומדברים ספורים של חנם למען לכלות הזמן בבטול. <section end="פרק כח"/><section begin="פרק כז"/> {{מרכז|{{גדול|'''כז) המסע בארצות {{דף ויקיפדיה|גאורגיה|גרוזיא}}, {{דף ויקיפדיה|אימרתי|אימערעטיא}}, {{דף ויקיפדיה|סמגרלו|מינגרעליא}}, {{דף ויקיפדיה|גוריה|גוריא}} וארץ אררט ({{דף ויקיפדיה|ארמניה|ארמעניא}}).'''}}}} ביום 14 מאי 1869 למספרם יצאנו מ{{דף ויקיפדיה|טביליסי|טיפליס}} בבקר ובאנו לגאָרי בשלום, עברנו דרך כפרים אחדים מוכתרים בגנים שונים וכרמים ובאנו בתוך העיר אל בית אחד, על ראש ההר אצל המבצר, ושם פונדק של ישראלים, לשמחת לבבי מצאתי שם הרבה יהודים גם את הרב ר' יעקב מ{{דף ויקיפדיה|צחינוואלי|צחינוואל}}, ורבים מישראלים מ{{דף ויקיפדיה|סוראמי|סוראַם}} וברעט ו{{דף ויקיפדיה|כארלי|קארעלי}}, אשר כולם ששו עמדי ואנכי בהם, וכך נשארתי לנוח הלילה ההוא בבית קטן שמה, וכן נשארתי בבית ההוא עד שבא הנאצאלניק לביתו בחזרה מדרכו בלוית משפחת המלך. 15 מאיי בעב הלכתי בלוית הרב ר' יעקב והמליץ ר' אליהו אל הנסיך {{דף ויקיפדיה|אריסתווי|עריסטאָוו}} הנאצאלניק מגאָרי, ויקבלני בסבר פנים יפות וכבדני בחמים (טהעע, גם ספרתי לו שהגוים המתקנים דרך מסילת הברזל, מחרפים ומגדפים את הישראלים העוברים בדרכים ומכים אותם באבנים וזורקים אבנים וצוחקים ועושים בזין, הנאצאלניק הלך בעצמו אל הנאצאלניק של האינזשינערים להגיד לו שיצוה על האנשים ההם לבל יזידו עוד הדבר הזה לעשות עוד הלאה, – צוה במהרה להכין בערי אטקריטי ליסט על הדרך והבטיחני להכין ידיעות של ישראל, בלילה שחר אותי הכהן של הגרוזינים ({{דף ויקיפדיה|כומר|священникъ}} {{דף ויקיפדיה|הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית|православной церкви}} отецъ Александръ Петровичъ) והרבה שמח לקראת דברי העקוארך של הגרוזינים. – הרבה דברתי עמדו בעד אחב"י להטיב עמם ולהשקיט שנאת הדת הבוערת בלבותיהם. – 16 מאיי היה מוכנה עגלה בשבילי טאַראַנטאַס חשוב עם שלשה סוסים טובים, הלכתי להאויעודגאייע אופראוולעניע לקבל המכתב גלוי מן הנאצאלניק, אני והרב ר' יעקב והמליץ שלי, ויקבלני הנסיך גם שם בכבוד, ואמר לי שיעשה בקשתי בדבר אנשי הדרכים עצהיו"ט. את המכתב קבלתי והתפטרתי מעמדו והלכנו לאכסניא שלנו, שם ישבנו במרכבתנו ויצאנו מהעיר גאָרי (ע"ד העיר {{דף ויקיפדיה|גורי (עיר)|Гори}} אני אדבר במקומו ובזמנו אחר כן) – – עד שהגענו בצחינוואל אל בית חשוב ונכבד למאד הדור בבנינו וביפיו, זה בית של הרב ר' יעקב הי"ו, המרכבה עמדה; ואנחנו יצאנו, והנה הרבה מן הקהל עמדו לנגדנו לקבל פנינו, באנו אל הבית העליון וכל הקהל עמדו עלי להביט בי, גם הנשיא של הגויים והנסיך {{דף ויקיפדיה|קניאז|קניאז}} {{דף ויקיפדיה|מאצ'בלי|Мачабелли}} אשר היה הקהל אנשי טאמאראשען עבדים משועבדים תחתם, גם הרבה אנשים באו וגם שני מורים מבית הספר של ארמענים וישבו ודברו, ועמדו עלי עד הערב. אח"כ הלכי לבקר<noinclude></noinclude> 3lysika1x88r1005omlewqxcc061y18 3020618 3020617 2026-06-18T07:51:07Z Geagea 983 3020618 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Geagea" /></noinclude><noinclude> {{מרכז|── 125 ──}} </noinclude> <section begin="פרק כז"/> האבל. כל שבוע הראשונה יושבות נשים באולם הבית ובוכות ומכות בידיהן ומספרות ומקוננות כמתנהן והאנשים יושבות בבית המת ולומדים משניות ואומרים תהלים ומתפללים ואומרים קדישים בשביל נשמת המת. בכל לילה ולילה עושים משתה סעודה גדולה עם פלאוו בשביל כל האנשים הבאים לשמה. גם סעודת היום כמו בלילה, סוף דבר אם ימות אחד מהם הייבט זיך אן איין געשעפט בייא זייא וועלכע זייא זיינען גערן דאמיט, ערסטע וועגען איז דאך בייא זייא שאן אין דער נאטור, און צווייטע עסין איז בייא זייא אויך איין געשעפט, דער וויילע זיטצען בחבורה ומספרין ומדברים ספורים של חנם למען לכלות הזמן בבטול. <section end="פרק כז"/><section begin="פרק כח"/> {{מרכז|{{גדול|'''כח) המסע בארצות {{דף ויקיפדיה|גאורגיה|גרוזיא}}, {{דף ויקיפדיה|אימרתי|אימערעטיא}}, {{דף ויקיפדיה|סמגרלו|מינגרעליא}}, {{דף ויקיפדיה|גוריה|גוריא}} וארץ אררט ({{דף ויקיפדיה|ארמניה|ארמעניא}}).'''}}}} ביום 14 מאי 1869 למספרם יצאנו מ{{דף ויקיפדיה|טביליסי|טיפליס}} בבקר ובאנו לגאָרי בשלום, עברנו דרך כפרים אחדים מוכתרים בגנים שונים וכרמים ובאנו בתוך העיר אל בית אחד, על ראש ההר אצל המבצר, ושם פונדק של ישראלים, לשמחת לבבי מצאתי שם הרבה יהודים גם את הרב ר' יעקב מ{{דף ויקיפדיה|צחינוואלי|צחינוואל}}, ורבים מישראלים מ{{דף ויקיפדיה|סוראמי|סוראַם}} וברעט ו{{דף ויקיפדיה|כארלי|קארעלי}}, אשר כולם ששו עמדי ואנכי בהם, וכך נשארתי לנוח הלילה ההוא בבית קטן שמה, וכן נשארתי בבית ההוא עד שבא הנאצאלניק לביתו בחזרה מדרכו בלוית משפחת המלך. 15 מאיי בעב הלכתי בלוית הרב ר' יעקב והמליץ ר' אליהו אל הנסיך {{דף ויקיפדיה|אריסתווי|עריסטאָוו}} הנאצאלניק מגאָרי, ויקבלני בסבר פנים יפות וכבדני בחמים (טהעע, גם ספרתי לו שהגוים המתקנים דרך מסילת הברזל, מחרפים ומגדפים את הישראלים העוברים בדרכים ומכים אותם באבנים וזורקים אבנים וצוחקים ועושים בזין, הנאצאלניק הלך בעצמו אל הנאצאלניק של האינזשינערים להגיד לו שיצוה על האנשים ההם לבל יזידו עוד הדבר הזה לעשות עוד הלאה, – צוה במהרה להכין בערי אטקריטי ליסט על הדרך והבטיחני להכין ידיעות של ישראל, בלילה שחר אותי הכהן של הגרוזינים ({{דף ויקיפדיה|כומר|священникъ}} {{דף ויקיפדיה|הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית|православной церкви}} отецъ Александръ Петровичъ) והרבה שמח לקראת דברי העקוארך של הגרוזינים. – הרבה דברתי עמדו בעד אחב"י להטיב עמם ולהשקיט שנאת הדת הבוערת בלבותיהם. – 16 מאיי היה מוכנה עגלה בשבילי טאַראַנטאַס חשוב עם שלשה סוסים טובים, הלכתי להאויעודגאייע אופראוולעניע לקבל המכתב גלוי מן הנאצאלניק, אני והרב ר' יעקב והמליץ שלי, ויקבלני הנסיך גם שם בכבוד, ואמר לי שיעשה בקשתי בדבר אנשי הדרכים עצהיו"ט. את המכתב קבלתי והתפטרתי מעמדו והלכנו לאכסניא שלנו, שם ישבנו במרכבתנו ויצאנו מהעיר גאָרי (ע"ד העיר {{דף ויקיפדיה|גורי (עיר)|Гори}} אני אדבר במקומו ובזמנו אחר כן) – – עד שהגענו בצחינוואל אל בית חשוב ונכבד למאד הדור בבנינו וביפיו, זה בית של הרב ר' יעקב הי"ו, המרכבה עמדה; ואנחנו יצאנו, והנה הרבה מן הקהל עמדו לנגדנו לקבל פנינו, באנו אל הבית העליון וכל הקהל עמדו עלי להביט בי, גם הנשיא של הגויים והנסיך {{דף ויקיפדיה|קניאז|קניאז}} {{דף ויקיפדיה|מאצ'בלי|Мачабелли}} אשר היה הקהל אנשי טאמאראשען עבדים משועבדים תחתם, גם הרבה אנשים באו וגם שני מורים מבית הספר של ארמענים וישבו ודברו, ועמדו עלי עד הערב. אח"כ הלכי לבקר<noinclude></noinclude> o35iely7hpmacw81q6p4k64ou0bmfcv 3020629 3020618 2026-06-18T08:37:59Z Geagea 983 3020629 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Geagea" /></noinclude><noinclude> {{מרכז|── 125 ──}} </noinclude> <section begin="פרק כז"/> האבל. כל שבוע הראשונה יושבות נשים באולם הבית ובוכות ומכות בידיהן ומספרות ומקוננות כמתנהן והאנשים יושבות בבית המת ולומדים משניות ואומרים תהלים ומתפללים ואומרים קדישים בשביל נשמת המת. בכל לילה ולילה עושים משתה סעודה גדולה עם פלאוו בשביל כל האנשים הבאים לשמה. גם סעודת היום כמו בלילה, סוף דבר אם ימות אחד מהם הייבט זיך אן איין געשעפט בייא זייא וועלכע זייא זיינען גערן דאמיט, ערסטע וועגען איז דאך בייא זייא שאן אין דער נאטור, און צווייטע עסין איז בייא זייא אויך איין געשעפט, דער וויילע זיטצען בחבורה ומספרין ומדברים ספורים של חנם למען לכלות הזמן בבטול. <section end="פרק כז"/><section begin="פרק כח"/> {{מרכז|{{גדול|'''כח) המסע בארצות {{דף ויקיפדיה|גאורגיה|גרוזיא}}, {{דף ויקיפדיה|אימרתי|אימערעטיא}}, {{דף ויקיפדיה|סמגרלו|מינגרעליא}}, {{דף ויקיפדיה|גוריה|גוריא}} וארץ אררט ({{דף ויקיפדיה|ארמניה|ארמעניא}}).'''}}}} ביום 14 מאי 1869 למספרם יצאנו מ{{דף ויקיפדיה|טביליסי|טיפליס}} בבקר ובאנו ל{{דף ויקיפדיה|גורי (עיר)|גאָרי}} בשלום, עברנו דרך כפרים אחדים מוכתרים בגנים שונים וכרמים ובאנו בתוך העיר אל בית אחד, על ראש ההר אצל המבצר, ושם פונדק של ישראלים, לשמחת לבבי מצאתי שם הרבה יהודים גם את הרב ר' יעקב מ{{דף ויקיפדיה|צחינוואלי|צחינוואל}}, ורבים מישראלים מ{{דף ויקיפדיה|סוראמי|סוראַם}} וברעט ו{{דף ויקיפדיה|כארלי|קארעלי}}, אשר כולם ששו עמדי ואנכי בהם, וכך נשארתי לנוח הלילה ההוא בבית קטן שמה, וכן נשארתי בבית ההוא עד שבא הנאצאלניק לביתו בחזרה מדרכו בלוית משפחת המלך. 15 מאיי בעב הלכתי בלוית הרב ר' יעקב והמליץ ר' אליהו אל הנסיך {{דף ויקיפדיה|אריסתווי|עריסטאָוו}} הנאצאלניק מגאָרי, ויקבלני בסבר פנים יפות וכבדני בחמים (טהעע, גם ספרתי לו שהגוים המתקנים דרך מסילת הברזל, מחרפים ומגדפים את הישראלים העוברים בדרכים ומכים אותם באבנים וזורקים אבנים וצוחקים ועושים בזין, הנאצאלניק הלך בעצמו אל הנאצאלניק של האינזשינערים להגיד לו שיצוה על האנשים ההם לבל יזידו עוד הדבר הזה לעשות עוד הלאה, – צוה במהרה להכין בערי אטקריטי ליסט על הדרך והבטיחני להכין ידיעות של ישראל, בלילה שחר אותי הכהן של הגרוזינים ({{דף ויקיפדיה|כומר|священникъ}} {{דף ויקיפדיה|הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית|православной церкви}} отецъ Александръ Петровичъ) והרבה שמח לקראת דברי העקוארך של הגרוזינים. – הרבה דברתי עמדו בעד אחב"י להטיב עמם ולהשקיט שנאת הדת הבוערת בלבותיהם. – 16 מאיי היה מוכנה עגלה בשבילי טאַראַנטאַס חשוב עם שלשה סוסים טובים, הלכתי להאויעודגאייע אופראוולעניע לקבל המכתב גלוי מן הנאצאלניק, אני והרב ר' יעקב והמליץ שלי, ויקבלני הנסיך גם שם בכבוד, ואמר לי שיעשה בקשתי בדבר אנשי הדרכים עצהיו"ט. את המכתב קבלתי והתפטרתי מעמדו והלכנו לאכסניא שלנו, שם ישבנו במרכבתנו ויצאנו מהעיר גאָרי (ע"ד העיר {{דף ויקיפדיה|גורי (עיר)|Гори}} אני אדבר במקומו ובזמנו אחר כן) – – עד שהגענו בצחינוואל אל בית חשוב ונכבד למאד הדור בבנינו וביפיו, זה בית של הרב ר' יעקב הי"ו, המרכבה עמדה; ואנחנו יצאנו, והנה הרבה מן הקהל עמדו לנגדנו לקבל פנינו, באנו אל הבית העליון וכל הקהל עמדו עלי להביט בי, גם הנשיא של הגויים והנסיך {{דף ויקיפדיה|קניאז|קניאז}} {{דף ויקיפדיה|מאצ'בלי|Мачабелли}} אשר היה הקהל אנשי טאמאראשען עבדים משועבדים תחתם, גם הרבה אנשים באו וגם שני מורים מבית הספר של ארמענים וישבו ודברו, ועמדו עלי עד הערב. אח"כ הלכי לבקר<noinclude></noinclude> 4iwnn71663qnncve8pkt446oatow2w4 0 1744395 3020623 2026-06-18T08:06:08Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "*מחבר: רבי יוסף בן ישראל משתא {{שיר מנוקד| אֱלֹהִים אֶשְׁאֲלָה יוֹצֵר מְאוֹרִים יְגַלֶּה קֵץ עֲדָתוֹ הַפְּזוּרִים וְנִקָּבֵץ לְתוֹךְ צִיּוֹן בְּשִׂמְחָה וְנִהְיֶה שָׁם בְּכָל מוֹעֵד חֲבֵרִים וְהַכֹּהֵן שְׁהוּא גָּדוֹל בְּאֶחָיו יְהֶא לוֹבֵשׁ כְּלִ..." 3020623 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי יוסף בן ישראל משתא {{שיר מנוקד| אֱלֹהִים אֶשְׁאֲלָה יוֹצֵר מְאוֹרִים יְגַלֶּה קֵץ עֲדָתוֹ הַפְּזוּרִים וְנִקָּבֵץ לְתוֹךְ צִיּוֹן בְּשִׂמְחָה וְנִהְיֶה שָׁם בְּכָל מוֹעֵד חֲבֵרִים וְהַכֹּהֵן שְׁהוּא גָּדוֹל בְּאֶחָיו יְהֶא לוֹבֵשׁ כְּלִיל אוּרִים וְתֻמִּים וּמִי מַקְטִיר וּמִי מַדְלִיק מְנוֹרָה וּמִי יִשָּׂא לְכָל דֶּשֶׁן וְיָרִים בְּכָל יוֹם יַעֲמִידוּ בַּפְּיָסוֹת וּמִכָּל מוּם וְנֵזֶק הֵם שְׁמוּרִים וּמָשִׁיחַ יְהֶא שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וְהַכֹּהֵן וְהוּא יִהְיוּ חֲגוּרִים בְּיוֹם כִּפּוּר עֲבוֹדָתוֹ מְרֻבָּה וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרִים וְיִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים עֵת יְדַבֵּר כְּמוֹ דִבֶּר עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים תְּחִלָּתָן אֲנִי הָאֵל יְיֹיָ וְאֵין אַחֵר כְּמוֹתִי בַיְּצוּרִים וְלֹא יָסוּר לְבָבָךְ מִשְּׁמוֹעַ וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תִזְכֹּר שְׁמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ וְלֹא תַרְגִיל לְשׁוֹנָךְ בַּשְּׁקָרִים וְהִזָּהֵר בְּסוֹד שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׂמְחוּ זֶרַע יְשָׁרִים לְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ תְּפַרְנֵס וְזוֹ מִצְוָה יְדוּעָה בַּסְּפָרִים וְלֹא תִרְצָח לְכָל נֶפֶשׁ בְּעָרְמָה וְלֹא תִנְאָף לְכָל גּוּפוֹת אֲסוּרִים וְלֹא תִגְנוֹב נְפָשׁוֹת לַעֲבָדִים אֲשֶׁר לִי הֵם בְּמִצְרַיִם קְנוּיִים וְעֵד שֶׁקֶר יְהֶא חַיָּב בְּנַפְשׁוֹ וְכָל מַעְשָׂיו וְעֵדוֹתָיו אֲסוּרִים וְלֹא תַחְמוֹד לְכָל בַּיִת וְאִשָּׁה וְלֹא תַחְמוֹד שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים אֲנִי אוֹסִיף שְׁבָח לָאֵל בְּשִׁירִי וְאַזְכִּירוֹ עֲרָבִים עִם שְׁחָרִים וְכֻלָּכֶם בְּרוּכִים מֵיְיֹיָ אֲשֶׁר צִוָּה לְשַׁלֶּם הַנְּדָרִים שְׁמִי יוֹסֵף וְיִשְׂרָאֵל גְּבִירִי אֲשֶׁר שָׁאַל יְשׁוּעָה מֵיְיֹיָ וְשָׁלוֹם רָב יְסוֹבֵב כָּל עֲדָתִי וְכָל גֵּזַע זְקֵנִים עִם נְעָרִים אָנָּא }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:נשוד]] [[קטגוריה:שירי רבי יוסף משתא]] o4coc6x0k4rgikfo18fsrhuqt23kdr0 3020646 3020623 2026-06-18T11:51:51Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:שירים במשקל המרובה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3020646 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי יוסף בן ישראל משתא {{שיר מנוקד| אֱלֹהִים אֶשְׁאֲלָה יוֹצֵר מְאוֹרִים יְגַלֶּה קֵץ עֲדָתוֹ הַפְּזוּרִים וְנִקָּבֵץ לְתוֹךְ צִיּוֹן בְּשִׂמְחָה וְנִהְיֶה שָׁם בְּכָל מוֹעֵד חֲבֵרִים וְהַכֹּהֵן שְׁהוּא גָּדוֹל בְּאֶחָיו יְהֶא לוֹבֵשׁ כְּלִיל אוּרִים וְתֻמִּים וּמִי מַקְטִיר וּמִי מַדְלִיק מְנוֹרָה וּמִי יִשָּׂא לְכָל דֶּשֶׁן וְיָרִים בְּכָל יוֹם יַעֲמִידוּ בַּפְּיָסוֹת וּמִכָּל מוּם וְנֵזֶק הֵם שְׁמוּרִים וּמָשִׁיחַ יְהֶא שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וְהַכֹּהֵן וְהוּא יִהְיוּ חֲגוּרִים בְּיוֹם כִּפּוּר עֲבוֹדָתוֹ מְרֻבָּה וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרִים וְיִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים עֵת יְדַבֵּר כְּמוֹ דִבֶּר עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים תְּחִלָּתָן אֲנִי הָאֵל יְיֹיָ וְאֵין אַחֵר כְּמוֹתִי בַיְּצוּרִים וְלֹא יָסוּר לְבָבָךְ מִשְּׁמוֹעַ וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תִזְכֹּר שְׁמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ וְלֹא תַרְגִיל לְשׁוֹנָךְ בַּשְּׁקָרִים וְהִזָּהֵר בְּסוֹד שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׂמְחוּ זֶרַע יְשָׁרִים לְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ תְּפַרְנֵס וְזוֹ מִצְוָה יְדוּעָה בַּסְּפָרִים וְלֹא תִרְצָח לְכָל נֶפֶשׁ בְּעָרְמָה וְלֹא תִנְאָף לְכָל גּוּפוֹת אֲסוּרִים וְלֹא תִגְנוֹב נְפָשׁוֹת לַעֲבָדִים אֲשֶׁר לִי הֵם בְּמִצְרַיִם קְנוּיִים וְעֵד שֶׁקֶר יְהֶא חַיָּב בְּנַפְשׁוֹ וְכָל מַעְשָׂיו וְעֵדוֹתָיו אֲסוּרִים וְלֹא תַחְמוֹד לְכָל בַּיִת וְאִשָּׁה וְלֹא תַחְמוֹד שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים אֲנִי אוֹסִיף שְׁבָח לָאֵל בְּשִׁירִי וְאַזְכִּירוֹ עֲרָבִים עִם שְׁחָרִים וְכֻלָּכֶם בְּרוּכִים מֵיְיֹיָ אֲשֶׁר צִוָּה לְשַׁלֶּם הַנְּדָרִים שְׁמִי יוֹסֵף וְיִשְׂרָאֵל גְּבִירִי אֲשֶׁר שָׁאַל יְשׁוּעָה מֵיְיֹיָ וְשָׁלוֹם רָב יְסוֹבֵב כָּל עֲדָתִי וְכָל גֵּזַע זְקֵנִים עִם נְעָרִים אָנָּא }} [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] [[קטגוריה:נשוד]] [[קטגוריה:שירי רבי יוסף משתא]] [[קטגוריה:שירים במשקל המרובה]] 54jwlw7fwhhayrn4osjlemfuacl73si 0 1744396 3020626 2026-06-18T08:28:55Z Geagea 983 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יוסף יהודה טשארני |שם ספר=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא |רישום ספר='''ספר המסעות''' |שם נוסף='''בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות'''{{ש}}'''בנגב רוסיא'''{{ש}}─────{{ש}}{{צבע גופן|ירוק|{{גדו..." 3020626 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יוסף יהודה טשארני |שם ספר=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא |רישום ספר='''ספר המסעות''' |שם נוסף='''בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות'''{{ש}}'''בנגב רוסיא'''{{ש}}─────{{ש}}{{צבע גופן|ירוק|{{גדול|'''אבא סבא'''}}}} |הקודם=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/קובא גאלאתא נוסארי קארצאיי קאללא-צעראק גילני |רישום הקודם=קובַא. גאָלאָתא. נוסארי. קארצאיי. קאללא-צעראק. גילני. |הבא=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/לעטשכום |רישום הבא=לעטשכֿום |סוגה=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא|כח }} {{חול|<pages index="יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf" onlysection="פרק כח" from=130 to=130 />}} kuyqvu5gevhbvqexojvv5rw141ouaje 3020627 3020626 2026-06-18T08:29:39Z Geagea 983 3020627 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יוסף יהודה טשארני |שם ספר=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא |רישום ספר='''ספר המסעות''' |שם נוסף='''בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות'''{{ש}}'''בנגב רוסיא'''{{ש}}─────{{ש}}{{צבע גופן|ירוק|{{גדול|'''המסע בארצות גרוזיא, אימערעטיא, מינגרעליא, גוריא וארץ אררט (ארמעניא)'''}}}} |הקודם=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/קובא גאלאתא נוסארי קארצאיי קאללא-צעראק גילני |רישום הקודם=קובַא. גאָלאָתא. נוסארי. קארצאיי. קאללא-צעראק. גילני. |הבא=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/לעטשכום |רישום הבא=לעטשכֿום |סוגה=ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא|כח }} {{חול|<pages index="יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf" onlysection="פרק כח" from=130 to=130 />}} mdbjwlyzmgru5amuw8mvh113yuts1vy 104 1744397 3020635 2026-06-18T09:59:26Z Geagea 983 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "כט) {{דף ויקיפדיה|לצ'חומי|לעטשכֿום.}} לעת ערב כמעט אחד מנהר קרוב לערבית הגענו. עד ראש ההר ובאנו אל העיר ישוב אחינו ב"י, לא יכלנו להודיע להם מקודם, לכן לא ידעו מבואנו, ולא יצאו לקראתנו, אך בבואנו לרחוב היהודים, כולם באו לקראתנו המון נשים ובתולות זקנים ובחורים ה..." 3020635 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Geagea" /></noinclude>כט) {{דף ויקיפדיה|לצ'חומי|לעטשכֿום.}} לעת ערב כמעט אחד מנהר קרוב לערבית הגענו. עד ראש ההר ובאנו אל העיר ישוב אחינו ב"י, לא יכלנו להודיע להם מקודם, לכן לא ידעו מבואנו, ולא יצאו לקראתנו, אך בבואנו לרחוב היהודים, כולם באו לקראתנו המון נשים ובתולות זקנים ובחורים הקיפוני מכל צד עד שבא גם החכם ר' ישראל ומוליך אותנו אל בית בעל הבית ר' ישראל בן יצחק מרדכי שווילי, הנכבד והראש והעשיר בקהילתם הקטנה, באנו לביתו, החפצים שלי הביאו לתוך הבית, ואנחנו ישבנו לנו על מטה גדולה מצופה במצעות קאָוורען באולם הבית, עיפים ויגעים מן הדרך היתה לנו מאד נעמה המנוחה, אבל לפי המנהג של המקום מחויב כל הקהל מזקן ועד נער לבוא לקבל את פנינו וליתן שלום, עד הציהאווניקים מאת האויעזדניע אופרוולעניע באו לקבל את פני גם אחד מן הקניאזים בא, וכולם ישבו עמנו, ואף האסיפה היתה לא בזמנה בכל זאת הייתי שמח, שב"ה השלמתי הנסיעה הארורה ויושב במקומי בשלום, פה הביאו לפנינו טהייא עם רום צו שטאָרקען מעט את לבבינו, לא יכלתי לאכול סעודת הערב מן רוב צער הדרך ושבירת גופי והחלש ונחתי לישן, כמו אבן דומם, ולא השגחתי שכבר תשעה שעות על היום אשר יכלתי לקום ממטתי, אחר התפילה קבצתי את הקהל והזקנים כולם, והם מסרו לי ידיעות כמו שכתובים במקומם על נייר מיוחד, ויבואו פה אח"כ על הסדר. שחרתי את ביהכ"נ פה והוא ג"כ בטוב טעם בנוי בנין חדש הוא, גם עזרת נשים בנויה בו והרר מיוחד בשביל תלמוד תורה מתחתיו, מוקף בחומה סביב לו, קרוב להבאַזאָר של החנויות. היהודים יושבים בחלק מיוחד סביב לשוק, כל בית ובית מוקף בגנים נחמד למראה, גם האויר בקיץ הרבה טוב פה מפני קרירות ההרים, קהל אונד פֿאריש, והמים בפה טובים למאד קרים ואינם מפסידים לשום איש ולא יש פחד לקדחת כמו במקומות אחרים, אבל תמיד מעונן בעננים מן ההרים, בחורף הרבה קרירות בפה, לאנג ווייליג וואר מיר זעהר במקום ההוא, ובכל יום אני מחכה במהרה כיצד לעזוב את העיר בעינים צופיות, אבל מפני השבת נשארתי בפה עוד על שני ימים. ויש לי תקוה ביום הראשון לצאת מכאן וללכת לעיר {{דף ויקיפדיה|אוני (עיר)|אָני}} או {{דף ויקיפדיה|רצ'ה|ראַדזשאָ}}. — בחלק הישוב של ישראל עומד מגדל גבוה הרוב, מגדל השני במישור קרוב לסעלסקאייע אופראוולעניא והמגדל השלישי במקום שעכשיו קאַזאַצי-פאָסט, התושבים מספרים כי בהם ישב שר ומושל אחד קדמון עוד קודם שבאו המושלים [[w:en:House of Dadiani|דאַדיאָנים]] לזו המדינה ושמו …… ועדיין נשאר מדה הנקראת …. (והיא כמו שני ווייעדרא [עמער] מדתה) לשמו לזכרון, וזה המושל משל אז על חלק ארץ הנקראת {{דף ויקיפדיה|לאלאשי|Лайлашъ.}} — על הלק העליון ההוא ימצא בית המשפט אויעזדנע אופראוולעגיא מיראָווי-סור - והנאצאלניק הרבה איש טוב ומגן על ישראל תמיד. — המגדל אשר אצל ישוב ב"י הרבה גבוה והיה עוד יותר ויותר גבוה, אך נחרב הראש שלו, החומה המשתרע מצד אחד שלו עבי של הכותל כמו 1 1/2 סאָזייען, בַתָוָךְ כמו בית, אבל פתח המגדל גבוה למאוד ונצרך לעלות אל פתח המגדל על סולם, האור מכה מלמעלה בתוכו יען כי הגג נחרב ופתוח הוא למעלה. — הגגים שלהם של עץ ומכוסים כולם באבנים גדולות וקטנות ועל שאלתי השיבו לי כי הגגות זיינען ניט צו גיטשלאנען מים צוועקעם, למען בשנה השניה יכולים להחליף אותם מצד אל צד, ולמען שלא ידהפוהו הרוחות מגיהים<noinclude></noinclude> etbanswlzm9giogiq2awqxbbeel7fvq 104 1744398 3020643 2026-06-18T11:19:23Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬ ‫תכו‬ <קטע התחלה=פרק נד/> ובאמת כן הדבר שגם משום שהן יושבות על כל דם ומשלימות דם אדום לדם ירוק גם כן הוו בועלי נדות{{שוליים|(עח)}}. ועל כן הנה לדברי רש"י ז״ל הננו מבינים עוד יותר סדר לשונו של ר׳ מאיר. והכל הולך למקום אחד כי דברי התנ..." 3020643 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬ ‫תכו‬ <קטע התחלה=פרק נד/> ובאמת כן הדבר שגם משום שהן יושבות על כל דם ומשלימות דם אדום לדם ירוק גם כן הוו בועלי נדות{{שוליים|(עח)}}. ועל כן הנה לדברי רש"י ז״ל הננו מבינים עוד יותר סדר לשונו של ר׳ מאיר. והכל הולך למקום אחד כי דברי התנאים כולם ילכו על דברי יסוד המשנה, ובנוגע ליסוד המשנה דבר התנאים והאמוראים אחת. ובריש פרק ב׳ דפאה "ואלו מפסיקין לסאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים והבור והניר וזרע אחר. והקוצר לשחת מפסיק דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם כן חרש״. והדבר בולט כי הכלל הבא בריש הפרק הוא יסוד המשנה ואחר זה באו דברי התנאים בדיני מקרים כאלה כמו איך הדין בהקוצר לשחת. ועל "השלולית" אשר נאמר ביסוד המשנה בא במשנה ב׳ז‬ ‫״אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר׳ יהודה אומר םפסקת‪.‬־״‬ ‫והרמב״ם פסק כר׳ יהודה‪ ,‬וכבר כתב שם בפיג ממתנות עניים ה־א הכסף‬ ‫משנה ״נ׳ל שהוא מפרש דדברי הכל היא ונכתב בשם ר׳ יהודה מ ש ו ם ד ה ו א‬ ‫א מ ר ה בי מ ד ר ש א ו א ת א לפרושי* ‪ .‬ש ל ו ל י ת י ד ת נ א ב ר י ש א‬ ‫דמפסקת דהני מילי בשאינה יכולה להקצר כאחת"‪.‬‬ ‫וכמה ברורים הדברים האלה‪ ,‬ואלו עמדו רבותינו על עיקר הכלל הזה‪,‬‬ ‫ואלו לא בראו לנו שם ‪.‬תנא קמא• על כל כיוצא בזה‪ ,‬תיק אשר כל התנאים‬ ‫באו לפרש דבריו‪ ,‬ואלו עמדו על זה שאיז כאן בכל כיוצא בזה כל ת־ק‪ ,‬כי אם‬ ‫יסוד המשנה הלוטה ומקובלת לכל ודברי כל‪.‬התנאים עליה‪ .‬אז היינו עומדים‬ ‫כבר בקרן אורה בנונע ל חב דברי המשנה‪.‬‬ ‫כי באמת כן הוא בכל המשנה כולה מראשה לסופה‪■ .‬‬ ‫ובמס־ נדרים ד׳ ניה )פ־ז מ״ז( בא במשנה ״הנודר מן הכסות מותר בשק‬ ‫וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר פשתן‬ ‫עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר׳ יהודה אומר הכל לפי הנודד• טען והזיע‬ ‫והי׳ ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל‬ ‫לאחוריו״‪.‬‬ ‫וכבר כתב שם הרמב״ן דל בהלכותיו ״וקא פסק הד־ מרבוותא כד׳ יזצדה‬ ‫ומסתברא כוותיה ואף על גב דתני ליה ביחידאה לית לן ר א י ה ד פ ל י ג י ר ב נ ן‬ ‫ע ל י ה ב כ ל ו ם ותנן נסי בכהאי גוונא בפירקין דלעיל ר׳ יהודה אומר קונם נרים‬ ‫והטה ש ל א ב א ר׳ י ה ו ד ה א ל א ל פ ר ש ד ב ר י ח כ מ י ם ותנן נסי אבא‬ ‫שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה ו ל א ו‬ ‫י‬ ‫פ ל ו נ ת א היא״‪.‬‬ ‫העדה )ע״ח( והתום׳ יום טוב שם כתב ״ל ‪r‬ון הריב כלומד לפיכך הכותים הם בועל' נדו ת‬ ‫זבו׳ ובן פירש יע״י יצייך לומר דוי׳ו דוהן במקום שיין היא ו כ רי‪.‬‬ ‫והגריא פירש שהן שני דברים‪ ,‬וחידוש •שלא הזכיר התום׳ יו־ט דברי ד׳ מאיר‪.‬‬<noinclude></noinclude> hc1afw4ho92wlz1y98owvemec2ed98s