עמוד ראשי

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.16</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>עמוד ראשי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1</id>
    <revision>
      <id>3077277</id>
      <parentid>3020191</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T22:08:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1166" sha1="iwsh4x3y6lakqa7vz5wpp0sl3h4newl" xml:space="preserve">&lt;templatestyles src=&quot;MainPage/styles.css&quot; /&gt;
&lt;div style = &quot;float:none; width:100%;&quot; class=&quot;desktopmainpagecolumn&quot;&gt;&lt;!-- תצוגה למחשבים - כותרת --&gt;
{{/כותרת}} 
&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;float:right; width:53%;&quot; class=&quot;desktopmainpagecolumn&quot;&gt;&lt;!-- תצוגה למחשבים - טור ימני --&gt;
{{/יוצר החודש}}
{{/ארון הספרים היהודי}}
&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;float:left; width:43%&quot; class=&quot;desktopmainpagecolumn&gt;&lt;!-- תצוגה למחשבים - טור שמאלי --&gt;
{{/ניווט}}
{{/חגים}} {{/אירועים בלוח העברי}} 
{{/ציטוט}}
{{/טקסטים חדשים}}
{{/מדינת ישראל}}
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;mobilemainpagecolumn&quot;&gt;&lt;!-- תצוגה למכשירים ניידים - בטור אחד --&gt;
{{/כותרת לנייד}}
{{/יוצר החודש}}
{{/ניווט}}
{{/אירועים בלוח העברי}} 
{{/ציטוט}} 
{{/טקסטים חדשים}}
{{/ארון הספרים היהודי}}
{{/מדינת ישראל}}
&lt;/div&gt;
&lt;!-- מוצג בתחתית לכלל המכשירים --&gt;
{{/קהילה}}
{{/מיזמים אחרים}}
[[קטגוריה:עמוד ראשי|*]]
{{ללא הודעת הגנה אוטומטית}}</text>
      <sha1>iwsh4x3y6lakqa7vz5wpp0sl3h4newl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית כה כג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>72396</id>
    <revision>
      <id>3077236</id>
      <parentid>3037845</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T14:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ה. הגבלה - רק שְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ */</comment>
      <origin>3077236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19671" sha1="fwupe47xarb1rywert3pyksby8k681q" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|כה|כה כב|כג|כה כד|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.}}
= יֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים =
רבקה שמעה את דבר אלוהים. זאת היתה הבטחה ושבועה.&lt;br /&gt;
* לעתיד הרחוק: שני בניך יהיו לעמים גדולים נפרדים שימצאו במאבק ותחרות.
* לעתיד הקרוב: יהיו לך שני בנים, שניהם יחיו ויצליחו, 'הגדול יעבד צעיר'.
דברי אדוני אינם ברורים, ולא בטוח שיצחק הבין מה רבקה אמרה שהיא שמעה: &quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;. מטרת אלוהים היתה להכשיל את יצחק, ולתת הזדמנות ללבן לגמור את חינוכם של יעקב ובניו בחרן. כדי לכוון את עתיד עם ישראל רבקה התקיפה נבחרה על ידי אלוהים להיות אשתו של יצחק, והיא זאת שעיצבה את עמנו ותרבותנו. 

גורלם של העם הישראלי והעם האדומי נחזה עוד לפני שנולדו, בנבואה שקיבלה רבקה אמנו כשהיתה בהריון. היא הרגישה שהתינוק מתרוצץ בקרבה באופן מוגזם,  הבינה שיש בכך מסר, והלכה לשאול את ה' מהו המסר:

==א. שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ ==
המסר הראשון הוא, שיש בבטנך '''שני''' תינוקות ולא אחד.

מעבר לכך, כל אחד מהתינוקות מייצג '''גוי''', עם בעל אופי ייחודי. המילה גוים כתובה '''גיים''', מלשון גאוה, כדי לרמוז שלכל אחד משני הגויים תהיה גאוה לאומית {{קטן|קטן= (ראו גם רש&quot;י)|}} .

מעבר לכך, יש בבטנך '''שני לאומים''', וממעייך ייפרדו - מרגע שייצאו ממעייך הם ייפרדו וילכו בדרכים שונות {{קטן|קטן= (רש&quot;י)|}} , ולכן כבר עכשיו כל אחד &quot;מושך&quot; לכיוון שלו, ולכן את מרגישה התרוצצות מיוחדת. {{קטן|קטן= על משמעות המילה &quot;לאום&quot; ראו גם בספר משלי: [[ביאור:תפקידו העיקרי של השלטון - לדאוג שלציבור יהיה אוכל|מונע בר יקבוהו לאום]] |}} .

רבקה סבלה בזמן ההריון ודאגה, כאשר היא הרגישה התרוצצות בבטנה. רבקה לא ידעה שיהיו לה תאומים ופחדה שהתינוק ימות או שהיא תמות בלידתו. אלוהים הרגיע אותה &quot;שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ&quot;.&lt;br /&gt;
ניתן לחשוב שאלוהים אמר:
# יש לך תאומים, שניהם יצאו בשלום ויהפכו לעמים גדולים. לא נאמר דבר על כאבים ומוות של רבקה, בכל אופן זה הרגיע את רבקה שילדיה יחיו ויצליחו.
# מבטנך יצאו שני ילדים. הילד הראשון יהיה לגוי גדול, ואחריו תכנסי להריון נוסף ויולד לך בן נוסף, וגם הוא יהיה לגוי גדול. מכאן רבקה הבינה שהיא תלד בשלום בהריון הראשון, ותלד בשלום פעם נוספת. האפשרות הזאת היא הגיונית כי בזמן הלידה נאמר: &quot;'''וְהִנֵּה''' תוֹמִם בְּבִטְנָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית כה כד]]), כאשר המילה &quot;וְהִנֵּה&quot; מראה שזאת היתה הפתעה. 

אלוהים לא הזכיר את עתידה של רבקה, ואם היא היתה יודעת שיש לה תאומים מתרוצצים, ואפשרי שהיא תמות בלידה, רבקה לא היתה נרגעת לאחר דברי אלוהים כי תאומים זאת סכנה גדולה, ואכן יעקב יצא בלידת יד מסוכנת לו ולאימו ([[ביאור:בראשית כה כו]]).

אולם אחרי לידתה התאומים רבקה הבינה שאלוהים הדגיש את המספר '2' פעמים בדבריו, וכך אלוהים הגביל את רבקה לשני לאומים בלבד. מבטנה וממעייה יצאו '''רק''' שני גויים. כך אלוהים רמז לרבקה לא להכנס להריון נוסף ולא לסבך את העניינים ולגרום לתחרות ומאבקים במשפחה,{{הערה|&lt;small&gt;גם יעקב ברך את שני בניו של יוסף, מנשה ואפרים, והגביל את הברכה לשנים האלה ולא לבנים נוספים, ככתוב: &quot;וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ, עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם&quot; ([[ביאור:בראשית מח ו]]).&lt;/small&gt; }} מוות של התינוק הנוסף, מוות של רבקה (שאלוהים היה זקוק לה כדי לעזור ליעקב), או מה לעשות אם תוולד בת.

החלק הזה של ההבטחה לרבקה התקיים ושני עמים חייו אחד בצד השני, עד שיוחנן הורקנס הכריח אותם להצטרף לבני ישראל והם נעלמו.

&lt;div class=&quot;advanced&quot;&gt;
חז&quot;ל הסבירו את האופי השונה של שני התינוקות: &quot; {{צפ|תוכן=כשהיתה עוברת על פתחי תורה... יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודת אלילים - עשו מפרכס לצאת}} &quot; {{קטן|קטן= (רש&quot;י על פסוק כב)|}} . לפני שקיבלה את הנבואה, חשבה רבקה שיש לה תינוק אחד שהוא &quot;פוסח על שתי הסעיפים&quot;, גם לומד תורה וגם עובד אלילים, וזה ממש זיעזע אותה ולכן הלכה לדרוש את ה'; אבל כששמעה {{צ|שני גויים בבטנך}} נרגעה - שני גויים עדיפים על יהודי אחד צבוע...

המילה &quot;גויים&quot; כתובה &quot;גיים&quot;, ועל-פי המדרש יש לקרוא &quot;שני גאים&quot;. ויש קשר בין '''גוי''' לבין '''גאוה''', שהרי לכל עם תודעה פרטית, גאוה לאומית, פטריוטיזם, וזהו '''האגו''' שלהם. כל המילים האלה מקורן אחד, והצליל הבולט שהם הוא ה- '''ג''' ', שמבטא '''גובה''' בכלל ( [[ביאור:גוי - גאוה - אגו - גובה|חגי הופר]] ).

&lt;/div&gt;

==ב. ורב יעבוד צעיר==
&lt;small&gt;(אילן סנדובסקי)&lt;/small&gt;&lt;br /&gt;
שני העמים הללו לא יחיו בשלום, אלא בכל פעם עם אחד יהיה אמיץ וחזק יותר מהעם האחר, וישעבד אותו. ההתרוצצות שאת מרגישה בקרבך נובעת גם מהמאבק שבין שני התינוקות, שמסמל את המאבק בין שני העמים {{קטן|קטן= (ע&quot;פ רמב&quot;ן)|}}.

'''&quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot; - באכדית:'''
* RABU רב - פרושו: גדול; חשוב; רב; עצום; כביר. (סבתא רבה)
* SIHHIRU צעיר - פרושו: קטן, צעיר, זעיר.
כלומר הגדול בגודל יעבד לקטן. זה לא היה משנה מי יהיה הבכור, הגודל היה גודל פיזי, ואלוהים ידע שהאם תאהב את הקטן שיהיה קשור לסינורה באוהל.

'''יַעֲבֹד''' - אלוהים דיבר עם רבקה ולא כתב לה את המילה, לכן אנו למעשה לא יודעים מה אלוהים אמר, והאיות אינו מחייב:
* יַעֲבֹד - בעין, שורש 'עבד'. הגדול יעבוד למען הצעיר כאדון או כעבד, או הגדול ישעבד את הצעיר.
* יאבד - באלף, שורש 'אבד' - להרוג, להשמיד, נעלם.
כך גם אמר המן &quot;אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם&quot; ([[ביאור:אסתר ג ט]]), ואנו לא יודעים מה המלך הבין: לשעבדם או להשמידם.&lt;br&gt;
גם כאן רבקה ויצחק פרשו את נבואת אלוהים בצורה שונה, ונוצרה בעיה.

=== למה אלוהים אמר את זה לרבקה ולא ליצחק? ===
בזמנו רבקה לא הסכימה להנשא ליצחק עד שהיצחק נתן לה את אוהל שרה. המשמעות היתה שיצחק ירש את כל מה שהיה לאברהם כולל ברכת אלוהים, ורבקה ירשה את כל מה שהיה לשרה כולל הפקודה שאברהם ישמע לכל מה ששרה תגיד לו ([[ביאור:בראשית כא יב]]). '''אלוהים הודיע את זה לרבקה כי זאת היתה פקודה''': 'זאת חובתך לשמור על הקטן, ולהבטיח שהוא ינצח את הגדול ויזכה לברכת אלוהים.' הפקודות האלה העניקו לרבקה את הבטחון לרמות את יצחק ולהעביר את הברכה ליעקב. זאת היתה חובתה לפי פקודת אלוהים.

אלוהים ידע שהקטן יהיה חלש ויצטרך עזרה מאימו. היה ברור שיווצרו קשרי אהבה בין האם לתינוק הקטן שיהיה באוהלה הרבה שנים. אלוהים רצה שרבקה תשפיע על חינוכו של יעקב, ושהיא תפקוד על יצחק לשלוח את יעקב ללבן אחיה כדי להשלים את חינוכו של יעקב וליצור את משפחת בני ישראל.

* רבקה הבינה את המשפט '''&quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;''': הגדול יעבוד, ישתעבד, לקטן.
* יצחק חשב שרבקה לא דייקה והוא חשב שנאמר: הגדול '''יעבּד''', ישעבּד, את הצעיר
ואלוהים רצה שיווצר וויכוח בין ההורים שיגרום שיעקב ישלח ללבן לקבל את ארבעת נשותיו ורוב בניו.

&lt;div class=&quot;advanced&quot;&gt;
מכיוון שהמילה ''''את'''' לא מופיעה, ניתן לפרש בשתי דרכים (ראו [[ביאור:מושא לפני נושא|מושא לפני נושא או להיפך]] ): &lt;br /&gt;
1. הנושא מופיע לפני המושא, והנבואה היא ש&quot;הרב (הבכור) יעבוד את הצעיר&quot;; &lt;br /&gt;
2. המושא מופיע לפני הנושא, והנבואה היא ש&quot;את הרב יעבוד הצעיר&quot;. 

אם כך, הנבואה לא מגלה מי ישלוט במי, אלא רק שבתקופות מסוימות אחד משני העמים יעבוד את העם השני; אך אף פעם לא יהיה ביניהם שיוויון: &quot; {{צפ|תוכן=לא ישוו בגדולה; כשזה קם זה נופל. וכך הוא אומר '''אמלאה החרבה''' (יחזקאל כו ב) לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים.}} &quot; {{קטן|קטן= (רש&quot;י)|}} .

המאבק הנצחי בין יעקב לעשו הוא גם משל למאבק הנצחי שבכל אדם ואדם - בין חומר לרוח, בין יצר טוב ליצר רע, בין נפש אלהית לנפש בהמית: &quot; {{צפ|תוכן=אך הנה כתיב '''ולאום מלאום יאמץ''', כי... כמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת, שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה, דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם, כך שתי הנפשות, האלהית והחיונית הבהמית שמהקליפה, נלחמות זו עם זו על הגוף וכל איבריו}} &quot; {{קטן|קטן= ( [[תניא חלק א ט]] )|}} ,   &quot; {{צפ|תוכן=נפש האלוהית מתאמצת ומתגברת על נפש הבהמית במקור הגבורות, שהיא בינה להתבונן בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא, ולהוליד אהבה עזה לה' כרשפי אש... ואז אתכפיא סטרא אחרא... אבל לא נתבטל לגמרי בבינוני...}} &quot; {{קטן|קטן= ( [[תניא חלק א יג]] )|}} .ראו גם: [[ביאור:עיר קטנה, מלך גדול, מסכן חכם, מושל בכסילים|עיר קטנה כמשל]] . 
&lt;/div&gt;

==ג. רבקה זכתה שאלוהים ידבר איתה ==
אלוהים גילה לרבקה את העתיד &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ&quot;, ולא רק את העתיד הקרוב - לידה - אלא לדורות.&lt;br /&gt;
רבקה סיפרה את זה ליצחק: (1) &quot;וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ&quot;, (2) &quot;וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ&quot; - הם ילחמו, (3) &quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;.&lt;br /&gt;
אלוהים בכוונה לא היה מדויק כדי להכשיל את יצחק, ולגרום שיעקב ישלח לחרן.&lt;br /&gt; 
אלוהים היה יכול להגיד:
* 'ורב (גדול) יעבּד (ישעבד) את הצעיר' - ואז היה ברור שהגדול זכה בברכת אלוהים.
* 'ורב (הגדול) יעבוד לצעיר' - ואז היה ברור שהקטן זכה בברכת אלוהים, ואחיו הגדול יהיה עבדו.

אלוהים היה יכול להסביר את משמעות המילים: &quot;וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ&quot;.
* האם תהיה תחרות כלכלית, תרבותית, מספרית בין העמים?
* האם הם ילחמו אחד בשני, או ישתפו פעולה ויתחזקו ביחד?
* האם תהינה תקופות בהם האדומים ינצחו את בני ישראל?
נראה שאלוהים הודיע לרבקה שהמאבקים בין העמים ימשכו לעד, וכך גם בני עשו ימשיכו לעד ביחד עם בני ישראל. כאשר יצחק ברך את עשו הוא רצה לצמצם את הנבואה הזאת והעניק לעשו רשות למרוד באחיו, והבטיח לו הצלחה מושלמת ([[ביאור:בראשית כז מ]]).

אנחנו יודעים מה קרה, ושאלוהים ברך את יעקב בבית אל, אבל אסור לנו לחשוב שלרבקה וליצחק הבחירה היתה ברורה.&lt;br /&gt;
ובאמת, בסוף הפרוש שיצחק ורבקה הבינו - שתהיה מלחמה תמידית בין העמים ובני יעקב ישעבדו את בני עשו, הפך לאמונה השלטת בעם ישראל, ומלכי ישראל היכו באדומים ביד קשה, עד שיוחנן הורקנוס כבש את האדומים וגייר אותם בכוח, וכך הם הפכו לחלק מעם ישראל המאוחד לצמיתות.

ברכתו של יצחק ליעקב ולעשו נוגעת בדיוק בנושא הזה, ובו בלבד, ויצחק החליט שהוא יקבע מה אדוני אמר:
* ברכה לעשו (שבמרמה ניתנה ליעקב): &quot;יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ&quot; ([[בראשית כז כט]]) - (רק את זה יעקב היה צריך לשמוע כדי להבין מה אביו הכין לו).
* ברכה לעשו: &quot;וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ&quot; ([[בראשית כז מ]]) - לא בדיוק קרה, במיוחד שעמלק היה נכדו של עשו ([[בראשית לו יב]]).
* ברכה ליעקב: &quot;וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot; ([[בראשית כח ד]]).
יצחק נתן גיבוב של מילים, חלק התקיימו כחלק מברכת אלוהים שנתנה לאברהם וחלק לא התקיימו. לסיכום, היה עדיף שיצחק לא היה אומר דבר.

==ד. יצחק לא שמח לשמוע שבניו ילחמו ==
יצחק שהיה איש שלום, לבטח נדהם שכל אחד מהתאומים יהיה ללאום והם ילחמו אחד עם השני: &quot;וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ&quot;. ההכרזה הזו גרמה לו לבחור את עשו &quot;וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו&quot; ([[בראשית כה כח]]), אולם לדאבנו &quot;וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב&quot;. נסיון אחרון הוא עשה בברכתו, בה הוא נתן הכל לבן אחד ועבדות לשני, וכך הוא רצה לחסל לאום אחד ולמנוע מלחמות.

קיימת אפשרות שיצחק הבין את הנבואה '''&quot;וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר&quot;''' כהצהרה שהגדול (עשו) יעבוד ויפרנס את הקטן (יעקב). עשו היה איש שדה יודע צייד שהיה יכול להיות מושל לשבט. יעקב היה קטן בגופו. הוא יצא כאשר ידו מושטת קדימה (לידת יד) אבל עבר בצואר הרחם בגלל שהיה קטן. בהמשך בגיל 40 הוא לובש את בגדי הילדות של עשו. ובהתאם לדברי אלוהים לרבקה, וכיוון שיצחק חשש שיעקב לא יוכל להגן ולפרנס את עצמו, הוא התכוון לצוות על עשו &quot;הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ&quot; ([[ביאור:בראשית כז כט]]) ועבוד בשבילו.

== ה. הגבלה - רק שְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ ==
אלוהים בדבריו הודיע שמרחמה, וממעיה יצאו רק שני גויים ושני לאומים, ולא יותר.&lt;br&gt;
אלוהים אסר על רבקה להביא עוד ילדים, ושגם הם יפרדו אחד מהשני, וגם הם ילחמו אחד בשני.

לפי המשך הסיפור אנו רואים שלמעשה עשו אהב את אחיו הזעיר, והביא לו כלה לבחירה (ראו: [[ביאור:בראשית כו לד]]), וויתר על כנען ויצא להר שעיר עוד לפני שיעקב חזר ([[ביאור:בראשית לב ד]]), בא לשמור עליו עם ארבע מאות חיילים ([[ביאור:בראשית לב ז]]), וחיבק אותו באהבה בפגישתם ([[ביאור:בראשית לג ד]]).&lt;br&gt;
תוספת של אחים היתה יוצרת שנאה ומלחמה, שהיו מפריעים לאלוהים בתוכניתו.


&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:שני גויים בבטנך|ביאור:שני גויים בבטנך}}}}

{{מידה טובה|מידת האמת|בלי קטגוריה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-25-23.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-12-01.
}}

&lt;noinclude&gt;
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-25-23.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-25-23}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|בראשית|כה|כה כב|כג|כה כד|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>fwupe47xarb1rywert3pyksby8k681q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית כח כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>90179</id>
    <revision>
      <id>3077237</id>
      <parentid>1056064</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T14:10:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>גדולת אלוהים</comment>
      <origin>3077237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14750" sha1="pz0shrai9hlg5jdmwg2ujidzh1qvuji" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|כח|כח יט|כ|כח כא|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.}}
= הנדר של יעקב =
לפני שיעקב יצא מארץ ישראל לחרן, הוא אמר: '''

בראשית כח כ-כב: {{צ|וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: 'אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.}}

נדרו של יעקב נשמע כתנאי &quot;אם יהיה לי כך וכך אזי יהיה לי ה' לאלוקים... והאבן יהיה בית אלוקים ויעשר&quot;. ואם לא יהיה כך וכך? האם יעקב העלה על דעתו, שה' לא יהיה לו לאלקים?! '''

===1. &quot;אם&quot; - לשון בקשה ולא לשון תנאי / דוד אקסלרוד===

יעבץ אומר דברים דומים (דברי הימים א ד י-יא): {{צ|וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי, וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי, וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי, וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי'; וַיָּבֵא אֱלֹקִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל: וּכְלוּב אֲחִי שׁוּחָה...}}

אומר יעבץ- &quot;אם ברך תברכני והרבית... והיתה ידך... ועשית&quot; והמשך הפסוק - &quot;ויבא אלוקים את אשר שאל&quot;. כאן ברור ש&quot;אם&quot; הוא לשון בקשה, כמו (נחמיה ב ז): {{צ|וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב אִגְּרוֹת יִתְּנוּ לִי עַל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר...}} אין זה תבנית &quot;אם... אז...&quot;, אלא בקשה.

כך גם בפרקנו, יעקב אומר: &quot;אם על המלך טוב ושמרתני..., ויהיה לי לחם... ובגד... ושבתי...&quot;- כל זה בקשה. &quot;...והיה ה' לי לאלוקים&quot;- זה סוף הבקשה. הנדר הוא &quot;והאבן הזאת... עשר אעשרנו&quot;, הוא לא מותנה. '''

===2. לקבל על-מנת לתת / אראל סגל===

ה' כבר הבטיח ליעקב בחלום, שישמור עליו בכל אשר יילך. יעקב הרגיש שה' נתן לו חסד גדול, והחליט שהוא חייב להשתמש בחסד הזה למטרה חיובית, &quot;לקבל על-מנת לתת&quot;. ולכן קבע, שאם וכאשר ה' יקיים את הבטחתו ויעזור לו לחזור הביתה בשלום, הוא ישתמש בחסד הזה קודם-כל על-מנת לעבוד את ה' ואולי גם לכבד את ה' (ראו [[ביאור:בראשית כח כא]]).

יעקב פעל על פי העיקרון  {{צמ|ושונא מתנת יחיה|משלי טו כז}}- כשאדם מקבל מתנה, הוא צריך מייד לחשוב איך להעביר אותה הלאה, כדי להפוך את המתנה לשליחות ( [[ביאור:עוכר ביתו בוצע בצע, ושונא מתנות יחיה|פירוט]] ).

===3. תגובת אלוהים לתנאי / אילן סנדובסקי===
יעקב הבטיח, ככתוב: &quot;ויִַּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר&quot;, כשם שיפתח הבטיח &quot;ויִַּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה, ויַֹּאמַר: אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי&quot; ([[שופטים יא ל]]). יעקב התחיל את נדרו במילה: '''אם'''. יעקב הציב תנאי שאם אלוהים ייתן לי מה שהוא שמע בחלום, '''אז, ורק אז''', &quot;וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים&quot; ([[ביאור:בראשית כח כא]]). 
אלוהים כבר הביא לאברהם, שרה, יצחק, ורבקה הצלחה גדולה:
* שרי ניצלה במצרים ובגרר.
* אברהם ניצח את ארבעת המלכים.
* שרה ואברהם קיבלו ילד בזקנתם.
* אלוהים זימן אייל כדי להציל את יצחק בעקדתו.
* יצחק זכה להצלחה בשדות.
* יצחק מצא בארות מים.
* רבקה נכנסה להריון אחרי 20 שנות עקרות.

אלוהים כבר הבטיח לאברהם, שרה, יצחק ורבקה:
* לאברהם – &quot;וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, ונְּתַתִּיךָ לְגוֹיִם; ומְּלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאו&quot;ּ ([[ביאור:בראשית יז ו]]).
* לשרה – &quot;ובֵּרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיו&quot;ּ ([[ביאור:בראשית יז טז]]).
* ליצחק – &quot;הִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית כו ד]]).
* לרבקה – &quot;ויַֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו&quot;ּ ([[ביאור:בראשית כה כג]]).
* עכשיו אלוהים מבטיח ליעקב – &quot;וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ והֲַשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹאּת, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[ביאור:בראשית כח יד|בראשית כח יד-טו]]).
אולם, כל זה לא הספיק ליעקב. הוא מציב לאלוהים תנאי: קודם שיזכה בהצלחה כפי שאלוהים הבטיח לו בחלום, ורק אז, אחרי שהבטחת אלוהים תתקיים, הוא יקבל את קיומו של אלוהים ויאמין בו.

זאת היתה הפעם הראשונה שאלוהים דיבר עם יעקב בחלום. ייתכן שיעקב לא האמין בחלום שלו, ולכן הוא דרש שאלוהים יוכיח במעשים. חלום זו דרך נאותה לאלוהים לדבר, והרי &quot;ויַָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה; ויַֹּאמֶר לוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע&quot; ([[ביאור:בראשית לא כד]]) ולבן האמין וכיבד את אדוני בלי דרישה להוכחות נוספות. בהמשך, אחרי ההצלחה הגדולה בחרן, יעקב קיבל ללא ויכוח את הבטחת אלוהים במראות הלילה שזרעו יצליח במצרים ([[ביאור:בראשית מו ב]]).

אלוהים לא הגיב לתנאים של יעקב, ולא ענה ליעקב. אלוהים לא הסכים שיעקב יתנה את אמונתו באלוהים בהצלחתו הכלכלית, והרי לאלוהים אין ברירה אלא להשיב את יעקב לארץ המובטחת ולהרבות את זרעו. אלוהים לא היה מוכן להבטיח אוכל, בגדים, עושר ושלום. כל אלו נשארו באחריותו של יעקב. מה גם שיעקב לא יכול להשתולל ולעשות שטויות ולצפות שאדוני יציל אותו תמיד. כשהגיע הזמן לשוב: &quot;ויַֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב, שׁובּ אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ ולְּמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; ([[ביאור:בראשית כא ג]]). יעקב סיים את עבודתו בחרן ועכשיו הוא חייב לחזור לכנען – '''אלוהים יהיה אלוהיו אם הוא רוצה בזאת או לא.'''

יעקב רצה לפגוש את עשו לפני שהוא נכנס לכנען כדי שהתחייבותו של אלוהים לשמור עליו עד שהוא חוזר לכנען תישאר בתוקף. יעקב זכר את נדרו ולפני שפגש את עשו אחיו הוא ביקש מאלוהים לקיים את הבטחתו ולהמשיך להגן עליו, כדבריו &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב&quot; ([[ביאור:בראשית לב יג]]). גם הפעם אלוהים לא ענה לו ולא הרגיע אותו. גם הפעם לאלוהים לא היתה ברירה אלא להציל את יעקב ובניו הרכים.

בסוף הסיפור של יעקב בחרן, יעקב חזר בשלום עם משפחה גדולה ועושר רב לכנען. הניסיון שיצחק העמיד בו את יעקב עבר בהצלחה. לא רק שיעקב הקטן ([[ביאור:בראשית כו לד]]), שאביו לא חשב שהוא ימצא אישה ולכן להגנתו הוא רצה להפוך אותו לעבד של עשו, נשאר בחיים, הוא אף חזר עם ארבע נשים, הרבה ילדים, הרבה צאן ובקר וצבא משמעותי. כדי לסגור את המעגל אלוהים משנה את שמו של יעקב לישראל &quot;ויַֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים ותַּוכָּל&quot; ([[ביאור:בראשית לב כט]]), במשמעות שנדרו של יעקב נגמר וכעת יעקב חייב לקיים את הבטחתו ולהאמין באלוהים. אולם, יעקב לא רצה לוותר על שמו שמשמעותו היא יה'-עקב ([[ביאור:בראשית כה כו|'''אדוני ישמור''']]), ואף לא רצה שההסכם שלו עם אלוהים יסתיים. יעקב רצה שהבטחת אלוהים תמשיך, ולכן יעקב לא חזר ליצחק אביו בחברון, לא בנה בית אלוהים בבית אל ולא נתן מעשר כהבטחתו ([[ביאור:בראשית כח כב]]). כלומר, עד מותו יעקב לא היה בטוח שאלוהים יקיים את הבטחתו להשיב אותו ואת משפחתו לכנען ולעשות אותו לגוי גדול, הן בסוף הוא יצא למצרים ומת שם.

===4. אִם יִהְיֶה ===
יעקב עומד לפני מסע מסוכן. הוא יצא בחוסר כול. הסיכויים שהוא יגיע בשלום לחרן, יקבלו אותו בשמחה, יתנו לו מחסה ואישה, הוא יתעשר ויהיה מסוגל לחזור ולהגן על עצמו מפני עשו, היו נמוכים.&lt;br&gt;
: '''יעקב הרגיש כאילו שהוא נמצא בעקדתו.'''
* אלוהים הבטיח לאברהם ארץ ויורשים - סביר שאברהם אמר בליבו: &quot;אִם יִהְיֶה&quot;.
* אלוהים העמיד את שרי בנסיון במצרים ובגרר - סביר ששרי אמרה בליבה: &quot;אִם יִהְיֶה&quot;.
* אלוהים העמיד את ישמעאל בפחד מוות - סביר שישמעאל אמר בליבו: &quot;אִם יִהְיֶה&quot;.
* אלוהים העמיד את יצחק בעקדה - סביר שיצחק אמר בליבו: &quot;אִם יִהְיֶה&quot;.
* אלוהים העמיד את רבקה בנסיון כאשר היא לא קיבלה בנים, ואחר כך היא נבהלה מהתאומים - סביר שרבקה אמרה בליבה: &quot;אִם יִהְיֶה&quot;.
עכשו הגיע תור יעקב להתחנן לאלוהים. אפשר להבין שזאת תפילה ולא תנאי.

=== גדולת אלוהים ===
יעקב היה איש זעיר. קטן וחלש. (ראו: [[ביאור:בראשית כו לד]])&lt;br&gt;
הוא ישן בחוץ כי הוא פחד להכנס ללוז פן יעשו בו כמנהג אנשי סדום.

לו הוא היה גדול וחזק כעשו, הוא לא היה פוחד בדרך, ולא חושש שהוא יפגע. כולם היו מכבדים אותו ונזהרים ממנו. אולם הסכויים שיעקב ישרוד מסע כזה מסוכן, יצליח לקבל אישה מלבן, והאישה תסכים להתחתן איתו, היו ירודים ביותר.

אלוהים מודיע לו:
* אני אלוהים בכל העולם. לכל מקום שתלך אהיה איתך.
* למרות שאתה זעיר ומסכן, אני יכול לשמור עליך ולעזור לך כי אני כל-יכול.
זה היה נס פלאי, שיעקב הצליח בחרן, וכך אלוהים הראה את גדולתו, ויעקב חייב להאמין ולקבל אותו כאלוהיו.&lt;br&gt;
יעקב מבין את הנס שאלוהים הבטיח לו, ואומר: אם אתה יכול לעשות את זה אז &quot;וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים&quot; ([[ביאור:בראשית כח כא]]).&lt;br&gt;
&lt;small&gt;&lt;small&gt;(אלה שלא מודעים שיעקב היה זעיר, לא מבינים את גדולת הנס)&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;

{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/ndr.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-12-11.
}}
&lt;noinclude&gt;

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הנדר של יעקב|ביאור:הנדר של יעקב}}}}

{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/ndr.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/ndr}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|בראשית|כח|כח יט|כ|כח כא|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>pz0shrai9hlg5jdmwg2ujidzh1qvuji</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית כח כא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>162300</id>
    <revision>
      <id>3077238</id>
      <parentid>960576</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T14:13:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>גדולת אלוהים</comment>
      <origin>3077238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46068" sha1="1wiko8uu8gan3bmtc4hths691bvjc7q" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|כח|כח כ|כא|כח כב|הבהרה=כן|
ציטוט=וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים.}}
= הבקשה וההתחייבות של יעקב =
לפני שיעקב יצא מארץ ישראל לחרן, הוא אמר: '''

בראשית כח כ-כב: {{צ|וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: 'אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. '''וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים'''. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ'.}} ''''''

פסוק כ הוא בקשה או תנאי (ראו [[ביאור:בראשית כח כ]]), פסוק כב הוא התחייבות, ופסוק כא - המודגש בקו - נמצא ביניהם, ואפשר לשייך אותו לכל אחד מהצדדים:

1. ייתכן שהוא שייך כולו לבקשה: יעקב מבקש מה' שיעזור לו לחזור בשלום אל בית אביו, ושיהיה לו לאלהים, כלומר שה' ישפוט ויושיע אותו, יתגלה אליו וידבר עמו; וכן שהוא וצאצאיו יישארו שלמים באמונתם: &quot; {{צפ|תוכן='''ושבתי''' - כמו שאמר לי 'והשיבותיך אל האדמה'. '''בשלום''' - שלם מן החטא, שלא אלמד מדרכי לבן. '''והיה ה' לי לאלהים''' - שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף, שלא ימצא פסול בזרעי, כמו שאמר 'אשר דברתי לך'. והבטחה זו הבטיח לאברהם, שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (לעיל יז)}} &quot; {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש&quot;י על בראשית כח כא|רש&quot;י]] )|}} .

2. ייתכן שהוא שייך כולו להתחייבות: יעקב מתחייב שישוב בשלום אל בית אביו כדי לקיים את מצוות כיבוד הורים, וכן מתחייב שה' יהיה לו לאלהים, כלומר שיעקב יעבוד אותו ויקיים את כל מצוותיו. '''

3. וייתכן שחציו הראשון שייך לבקשה - יעקב מבקש לחזור בשלום אל בית אביו, וחציו השני שייך להתחייבות - יעקב מתחייב שה' יהיה לו לאלהים לעבדו ולקיים את מצוותיו: &quot; {{צפ|תוכן='''והיה ה' לי לאלהים''' - איננו תנאי כדברי רש&quot;י, אבל הוא נדר, וענינו: 'אם אשוב אל בית אבי - אעבוד השם המיוחד, בארץ הנבחרת, במקום האבן הזאת שתהיה לי לבית אלהים, ושם אוציא את המעשר. ויש בענין סוד ממה שאמרו (כתובות קי) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה}} &quot; {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רמב&quot;ן על בראשית כח כא|רמב&quot;ן]] )|}} .

=== גדולת אלוהים ===
יעקב היה איש זעיר. קטן וחלש. (ראו: [[ביאור:בראשית כו לד]])&lt;br&gt;
הוא ישן בחוץ כי הוא פחד להכנס ללוז פן יעשו בו כמנהג אנשי סדום.

לו הוא היה גדול וחזק כעשו, הוא לא היה פוחד בדרך, ולא חושש שהוא יפגע. כולם היו מכבדים אותו ונזהרים ממנו. אולם הסכויים שיעקב ישרוד מסע כזה מסוכן, יצליח לקבל אישה מלבן, והאישה תסכים להתחתן איתו, היו ירודים ביותר.

אלוהים מודיע לו:
* אני אלוהים בכל העולם. לכל מקום שתלך אהיה איתך.
* למרות שאתה זעיר ומסכן, אני יכול לשמור עליך ולעזור לך כי אני כל-יכול.
זה היה נס פלאי, שיעקב הצליח בחרן, וכך אלוהים הראה את גדולתו, ויעקב חייב להאמין ולקבל אותו כאלוהיו.&lt;br&gt;
יעקב מבין את הנס שאלוהים הבטיח לו, ואומר: אם אתה יכול לעשות את זה אז &quot;וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים&quot;.&lt;br&gt;
&lt;small&gt;&lt;small&gt;(אלה שלא מודעים שיעקב היה זעיר, לא מבינים את גדולת הנס)&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;


&lt;div id=&quot;mamrim&quot;&gt;

==מאמרים מאתר ויקיטקסט==

::* [[:קטע:רמב&quot;ן על שמות כ ג|קטע:רמב&quot;ן על שמות כ ג]] 
::* [[:קטע:רמב&quot;ן על ויקרא יח כה|קטע:רמב&quot;ן על ויקרא יח כה]] 
::* [[תיקוני זהר סז א]] 

&lt;/div&gt; &lt;div class=&quot;future&quot;&gt;

==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==

::* [http://www.biu.ac.il/js/midrash/VR/outfiles/OUT35-02.htm פסקה ב - biu.ac.il] : מינ ושמרני בדרך הזה ושמרתיך בכל אשר תלך '''ושבתי בשלום אל בית '''. מינ אבי(ך) והשיבותיך אל האדמה הזאת ונתן לי (לאכול לחם) [לחם '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:ZjFJznqUKEwJ:www.biu.ac.il cache] )
::* [http://www.beitorot.org/content.asp?PageId=60 בית אורות - פרשת ויצא - תשס&quot;ו] : לאחר מכן יעקב נודר נדר &quot;אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי, והיה ה' לי לאלוקים&quot;. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:3sn-R6P-HzYJ:www.beitorot.org cache] )
::* [http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=1335&amp;amp;file=/vbm/archive/4-parsha/08vayish.php בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון - גירסת html של - 08vayish.rtf] : הבטחת ה' ליעקב דיברה על &quot;והשבותיך אל האדמה הזאת&quot;, ואילו יעקב בנדרו מתנה: &quot; '''ושבתי ''' '''בשלום אל בית '''אבי&quot;. ניתן היה לטעון כי זהו שינוי סגנוני בלבד, אולם בסיטואציה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:OHBtVphmmQUJ:www.etzion.org.il cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/27.htm ספר היובלים בעריכת יהודה איזנברג] : (לד) '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלוהים. (לה) וגם האבן הזאת אשר הקימותי מצבה לאות על המקום הזה יהיה בית אלוהים, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אלוהי. ( [http://www.google.com/search?q=cache:W50j99a4jkQJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://etzion.org.il/vbm/archive/8-parsha/08vayishlach.rtf פרשת לך לך] : יעקב ביקש &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי&quot;, ותנאי זה טרם התממש. הוא מקים מזבח בשכם כדי להודות לקב&quot;ה על טובותיו על כה, ולדעתו די היה בכך כדי לדחות את קיומו המלא של '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:TQThRFzagwEJ:etzion.org.il cache] )
::* [http://hatora.blogspot.com/2008/10/blog-post_7519.html תורה: בראשית כח'] : כא '''ושבתי בשלום אל-בית '''אבי והיה יהוה לי לאלהים כב והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן-לי עשר אעשרנו לך '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:v_cajRSbuDEJ:hatora.blogspot.com cache] )
::* [http://www.vbm-torah.org/hparsha-4/08vayish.htm וישלח] : הזאת&quot;, ואילו יעקב בנדרו מתנה: &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי&quot;. ניתן היה לטעון כי זהו שינוי סגנוני בלבד, אולם בסיטואציה הספציפית בה אנו עוסקים, יש לדבר חשיבות '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:iT1Tq72PMMcJ:www.vbm-torah.org cache] )
::* [http://www.tora.co.il/parasha/golan/vayishlach_67.doc ויגש] : אך נראה שמאמר ' '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי' מלבד שהוא מאמר התנאי הוא גם מאמר חיובי '''... '''בעקבות זאת, לא היה יכול יעקב לקיים את נדרו '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי בשלמות '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:SkfilzeCAicJ:www.tora.co.il cache] )
::* [http://www.siach.org.il/pub//sbt9_vayetze.doc תאריך:] : &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלוהים&quot; ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי נטל הקב&quot; ה סיחתן שלאבות ועשאה מפתח לגאולתן שלבנים, אמר לו הקב&quot;ה ליעקב אתה אמרת &quot;והיה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:u7krVZihRnoJ:www.siach.org.il cache] )
::* [http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=3215&amp;amp;file=/vbm/archive/12-parsha/07vayetze.doc פרשת לך לך] : ה' אמר ליעקב &quot;והשיבותיך אל האדמה הזאת&quot;, כלומר - 'אקיים את התנאים ההכרחיים להתגשמות ברכת אברהם בך, ואילו יעקב חותם את תנאו במילים &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי&quot; '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:K_L7Fe-L15YJ:www.etzion.org.il cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/DAAT/israel/kdushat2-2.htm קדושת ארץ ישראל - 17 מקורות] : ואמרו בתוספתא דע&quot;ג: &quot;הרי הוא אומר ' '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלקים', ואומר 'לתת לכם את ארץ כנען'. כל זמן שאתם בארץ כנען הייתי לכם לאלוקים. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:ALNs-hpWR9UJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://www.datili.co.il/index.php?id=11503 datili - דתילי, רשת אתרים לציבור היהודי הדתי: חדשות, מאמרים,דעות...] : יעקב מבין את ייעודו עוד לפני שיצא לדרך וכבר בתפילתו הוא מבקש &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי&quot;. ואמנם לאחר ההתגלות בחלום בו נענית בקשתו, קובע יעקב את האבן מצבה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:CFnBLWsk7mgJ:www.datili.co.il cache] )
::* [http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/vayetse7.php Peace &amp; shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary - parshat] : '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלהים: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך: &quot;. הנדר מותנה בשיבה אל &quot;בית אבי&quot;, האישי. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:5qvTFVjlGN0J:www.netivot-shalom.org.il cache] )
::* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/doc/doc24/davar.doc השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס&quot;א] : '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלוקים. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וגו'&quot;. ושם במדרש (בר&quot;ר ע, א') יעקב פתח בנדר תחילה &quot;א&quot;ר אבהו: אשר נשבע לה' '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:XYuLuzyC8hUJ:www.yeshiva.org.il cache] )
::* [http://www.masoret.com/Site/ARDetile.asp?id=155&amp;amp;Catogory=1&amp;amp;SubID=1&amp;amp;TopBarCode=4 מסורת/הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים - פרשת ויצא] : '''... '''ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוד'', ובהמשך ממשיך יעקב ואומר '' '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי'' ג€“ מסביר רש''י ג€“ שכוונת יעקב שיחזור שלם מן החטא, שלא ילמד מדרכי לבן. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:3lQTo6e-UTwJ:www.masoret.com cache] )
::* [http://www.tanach.org/dvarim/veeth.doc פרשת ואתחנן] : '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי... והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית א-להים...&quot; (בראשית כ &quot;ח; יח-כא). הפסוקים הללו קושרים בין המקום שבו נצטווה אברהם להביט לארבע רוחות '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:kKcCsOyuIBUJ:www.tanach.org cache] )
::* [http://www.yesmalot.co.il/bogrim/magbogrim/vayetze1.html ויצא יעקב - ישיבת מעלות] : &quot;רבנן אמרי על הכל השיבו ועל הפרנסה לא השיבו, אם יהיה אלהים עמדי, אמר לו הנה אנכי עמך, ושמרני בדרך הזה, שנאמר ושמרתיך בכל אשר תלך, '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי, '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:iHneQeGnZcUJ:www.yesmalot.co.il cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/Tanach/raba3/35.htm פרשת בחוקותי] : '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי, א&quot;ל: והשיבותיך אל האדמה הזאת. ועל הפרנסה לא השיבו. אמר רבי אסי: אף על הפרנסה השיבו, דכתיב (שם כז): כי לא אעזבך ואין לשון עזיבה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:r2Tmn9viIpMJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://www.beitorot.org/content.asp?pageid=215 ומתוך זה צריכה וטהורה ויחד עם זה היא כולה קדושה האומה הישראלית &quot;] : אם כן קשה איך יעקב למחרת בבוקר נודר. &quot;אם. יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי. לחם לאכול ובגד ללבוש '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:zGpqf0bPXksJ:www.beitorot.org cache] )
::* [http://www.elon.org/shiur_hebrew_doc/vayeshev65.doc בס&quot;ד, יום ראשון, ט&quot;ו בכסלו ה'תשס&quot;ה] : &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לא-להים: &quot;. יעקב משתוקק לשוב לבית במובן הרחב של המילה. את השתוקקותו זו של יעקב חש לבן לאחר שנים רבות ויאמר לו4: '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:GNrUO7g_G64J:www.elon.org cache] )
::* [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayetze/lan.html בס&quot;ד] : '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לא-להים&quot; (כח:כ-כא). יעקב אבינו מערב בנדרו שני אלמנטים: מצד אחד את היסודות החומריים הנחוצים, ומצד אחר הוא מדגיש ביותר את '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:sKExfitw04MJ:www.biu.ac.il cache] )
::* [http://www.tanach.org/breishit/vayetzeh.doc Default Normal Template] : 4) '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי. 5) והיה (אז יהיה?) ה' לי לאלוקים. 6) (אז:) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך&quot;. [כ&quot;ח; כ- כ&quot;ב] '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:epafhwAZLo8J:www.tanach.org cache] )
::* [http://www.etnachta.co.il/tanach.php?parasha=undefined&amp;amp;parashaOle=0 אתנ&quot;כתא - פרשת ויצא] : '''... '''הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש: כא '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ידוד לי לאלהים: כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך: '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:FycYZk1_WUMJ:www.etnachta.co.il cache] )
::* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Mate/ChomreyLemida/ChageyTishrey/MeidaLamore/Shaar.htm שער] : '''... '''הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש: '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלוהים: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך: '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:F2QEO_GUETYJ:cms.education.gov.il cache] )
::* [http://www.tora.co.il/parasha/meat/bechukotai_68.doc בחוקותי התשס&quot;ח] : &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי&quot; (בראשית כ&quot;ח, כ&quot;א) ג€“ &quot;שלום מן החטא, שלא אלמד ממעשי לבן&quot; (רש&quot;י). י&quot;א. &quot;גדול השלום שדרי רום צריכין שלום, שנאמר: 'עושה שלום במרומיו' '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:4UY23jGlwxQJ:www.tora.co.il cache] )
::* [http://daat.ac.il/DAAT/tanach/raba1/70.htm פרשת ויצא] : '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי, משפיכות דמים. והיה ה' לי לאלהים, מעבודת כוכבים. '''... ''' '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, נטל הקדוש ברוך הוא שיחתן של '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:-r--6KDgO5IJ:daat.ac.il cache] )
::* [http://www.lookstein.org/nechama_parasha15_vayish.htm Jewish Education and Lookstein Center and Nechama Leibowitz] : '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלקים. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. (בראשית כח: יח-כב) '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:MAFhUD9kbkwJ:www.lookstein.org cache] )
::* [http://www.613.org/goldwicht/vayetze.html Daf Mekorot, Parashat Vayetze דף מקורות פרשת ויצא] : לאכל ובגד ללבש: (כא) '''ושבתי בשלום אל-בית '''אבי והיה יהוה לי לאלהים: (כב) והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן-לי עשר אעשרנו לך '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:Vo7-_uCbViIJ:www.613.org cache] )
::* [http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&amp;amp;ArticleID=1234 צעירי חב&quot;ד | הרבי על הפרשה | נדרו של יעקב אבינו] : ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, '''ושבתי בשלום אל בית '''-אבי&quot;, כי-אז &quot;והיה ה' לי לאלוקים. '''... '''לאחר מכן הוא מדבר על &quot; '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי&quot;, שהיא העבודה עם ענייני '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:YHfQIvQAY3UJ:www.chabad.org.il cache] )
::* [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%97 תשמ&quot;ח ג€“ חב&quot;דפדיה] : ביום הבהיר ר&quot;ח כסלו מחלק הרבי מאמר שלו ד&quot;ה '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי וגו' ה'תשל&quot;ח לכל אחד ואחת מהשלוחים והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:W6sYNma9fAYJ:www.chabad.info cache] )
::* [http://www.103.fm/forums/forum.aspx?svq=G רדיו ללא הפסקה - פורומים] : &quot;וידר יעקב נדר לאמור: אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:gWzCOnWmiREJ:www.103.fm cache] )
::* [http://www.elon.org/shiur_hebrew_doc/toldot61.doc בס&quot;ד כ&quot;ט בחשוון תשס&quot;א] : &quot;אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לאלהים&quot;, אז המגמה שלי, ההתחייבות שלי היא, '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:zYTfPp-K6RIJ:www.elon.org cache] )
::* [http://www.tsel.org/torah/tanhuma/raeh.html תנחומא - ראה] : יעקב נתאוה לה, שנאמר, אם יהיה אלהים עמדי וגו' '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי (שם כח כ-כא). אמר רבי יהודה, אף משה נתאווה, לה שנאמר, ואתחנן אל ה' וגו' אעברה נא ואראה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:WsJuNsir7wcJ:www.tsel.org cache] )
::* [http://www.pisga.org.il/blog/reuw/uploads/9265F84A/%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.doc מקורות בתנ&quot;ך:] : ואמרו בתוספתא דע&quot;ז (פ&quot;ה ה&quot;ה), הרי הוא אומר (בראשית כח כא) ' '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי לא-להים', ואומר ג€“ 'לתת לכם את ארץ כנען' - כל זמן שאתם בארץ כנען '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:Z-qSliBQWvwJ:www.pisga.org.il cache] )
::* [http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/mbras028.html בראשית פרק כ&quot;ח] : '''ושבתי בשלום, אל בית '''אבי; והיה יהוה לי, לאלוהים. בראשית כח,כא והאבן הזאת, אשר שמתי מצבה--יהיה, בית אלוהים; וכול אשר תיתן בראשית כח,כב לי, עשר אעשרנו לך. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:hifzf72dPHkJ:www.snunit.k12.il cache] )
::* [http://www.yba.org.il/show.asp?id=31039 מרכז ישיבות בני עקיבא - יֵש חַיִּים צְפוֹנִית לִבְאֵר...] : סיכום- קום ברח לך חרנה, '''ושבתי בשלום אל בית '''אבי. הנשמה חוצבה ממקום בו מופיעה התורה בטהרתה, שם רק מתיקות אור אינסוף ולמקום זה געגועיה. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:v9kJ_HiRxVQJ:www.yba.org.il cache] )
::* [http://www.google.com more &quot;ושבתי בשלום אל בית &quot;] :
::* [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/156daf.htm דף קשר מספר 156 - פרשת ויצא] : &quot;אם יהיה א-להים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לא-להים&quot;. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:2qfiJPN6g5YJ:www.etzion.org.il cache] )
::* [http://www.otbritkodesh.com/content/view/169/64/ OtBritKodesh.com - דברים לזכרה של רחל כנפו ע&quot;ה] : איך כשהוא מתעורר הוא אומר &quot;אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך אשר אני הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ושבתי בשלום לבית '''אבי, והיה ה' לי '''לאלוקים, '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:1khDwOj6dfoJ:www.otbritkodesh.com cache] )
::* [http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=2338&amp;amp;file=/vbm/archive/10-jeru/09jeru.rtf פרשת לך לך] : (כא) ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לא-להים: (כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית א-להים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך: 1. ההקבלות9 '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:lfAoX3gHxXMJ:www.etzion.org.il cache] )
::* [http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/vayetse9.php Peace &amp; shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary - parshat] : (כא) ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלהים. (כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. מהו התנאי ומהו הנדר? '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:jGVEkyIfb9EJ:www.netivot-shalom.org.il cache] )
::* [http://www.hidabroot.org/CommunityList.asp?page=5&amp;amp;numofrec=25&amp;amp;CategoryID=222 שאלות ותשובות בנושא פרקים ודמויות בתנ&quot;ך] : '''... '''פסוק כ',כא') וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושביתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:mgkvig6XpuMJ:www.hidabroot.org cache] )
::* [http://www.aish.co.il/tp/pul/48856322.html שמחה על אם הדרך] : '''... '''לפני אלוקיו: &quot;אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום לבית '''אבי והיה ה' לי '''לאלוקים&quot; (בראשית כ''ח, כ'). '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:7PuzBMpTbSwJ:www.aish.co.il cache] )
::* [http://www.elon.org/shiur_hebrew_doc/vayechi64.doc בס&quot;ד] : &quot;אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלוקים&quot;. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:aJ-DRbrY0ikJ:www.elon.org cache] )
::* [http://horev.co.il/VF/ib_items/360/%D7%9E%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%93%20%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.doc בס&quot;ד] : ואמרו בתוספתא דע&quot;ז (פ&quot;ה ה&quot;ה), הרי הוא אומר (בראשית כח כא) ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלהים, ואומר לתת לכם את ארץ כנען, כל זמן שאתם בארץ כנען הייתי '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:7rR2cWBI3eIJ:horev.co.il cache] )
::* [http://www.karaim.net/DATA/Parashat-Shavoah/Drashot/Parashot/VA_YISLACH.htm בהנ&quot;ו] : '''... '''הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלוהים והאבן הזאת אשר שמעתי מצבה יהיה בית אלוהים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך&quot; '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:BUah082XaoYJ:www.karaim.net cache] )
::* [http://www.schoolsucks.co.il/index.php/2009-06-17-22-14-44/16-----q/599-2009-06-17-12-43-12.html סקול סאקס ישראל | ספר בראשית פרקים כז'-ל'] : 17 יוני 2009 '''... '''תלמוד לומד: &quot;ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלוהים&quot;-מכל מקום (בכל מקרה) בעל המדרש היה צריך להסביר את המילים של יעקב כיוון שזה נראה מאוד '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:Pd1kk43fyPYJ:www.schoolsucks.co.il cache] )
::* [http://ahihud.co.il/Article.php?TopID=7&amp;amp;CatID=12&amp;amp;SubCatID=&amp;amp;ArticleID=154 מושב אחיהוד | פעילות דתית - פרשת שבוע] : וכבר גילה יעקב את דעתו על חשיבות הישיבה בארץ, כשנשא תפילה לה בשעה שנאלץ לנטוש לזמן-מה את גבולות ארץ אבותיו: ''ושבתי בשלום אל בית '''אבי - והיה ה לי '''לאלהים'' '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:zA6wr-33RGwJ:ahihud.co.il cache] )
::* [http://www.kipa.co.il/Jew/show.asp?id=15448 יהדות - ואני תפילה / עיון לפרשת וירא] : &quot;וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוקים עימדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש: ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלוקים&quot;. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:D8-As5sNl5MJ:www.kipa.co.il cache] )
::* [http://www.kolot.info/ContentPage.aspx?id=100 קולות:: פרשת השבוע:: בראשית:: ויצא] : &quot;אם יהיה ה' עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי אוכל לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לא-להים&quot;. מפרשים רבים התקשו בביאור פסוק זה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:pHp-HQIEvTYJ:www.kolot.info cache] )
::* [http://www.elhamikdash.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=626849 אל המקדש - המקדש והמים / הרב יהודה שביב] : השווה לנדרו של יעקב אבינו בעת שצר לו: &quot;אם יהיה א-להים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכֹל ובגד ללבוש: ושבתי בשלום אל בית '''אבי, והיה ה' לי ''' '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:XzE4po0ZpGoJ:www.elhamikdash.com cache] )
::* [http://www.articles.co.il/article/43960/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99:%20%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%20%D7%95%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA פרשת מטות-מסעי: דיבור ואחריות] : 13 יולי 2009 '''... '''יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש: ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלהים: והאבן הזאת אשר שמתי '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:9oymgtpo3SgJ:www.articles.co.il cache] )
::* [http://www.103.fm/forums/user_messages.aspx?svq=G&amp;amp;c41t4nzVq=D&amp;amp;54pu_zo4vq=EGFIF default] : &quot;וידר יעקב נדר לאמור: אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלוקים.....&quot; '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:QK8c9V6jMXcJ:www.103.fm cache] )
::* [http://www.shlomitoltchik.com/41.php דיאגרמת יעקב] : ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ושבתי בשלום אל בית '''אבי, והיה ה' לי '''לאלוהים&quot;. יעקב חסר-הכל משעבד את עצמו ללבן, תמורת אשה, שיקבל רק אחרי 14 שנה של ניצול ועבודה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:OJ6-hNuzVKEJ:www.shlomitoltchik.com cache] )
::* [http://sc.tapuz.co.il/communa-14822--.htm עולם התפילה] : &quot;וידר יעקב נדר לאמר, אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ושבתי בשלום אל בית '''אבי, והיה ה' לי '''לאלקים&quot;. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:iQH8jx_4A-sJ:sc.tapuz.co.il cache] )
::* [http://www.lifshiz.macam.ac.il/tafrit/odot/merkaz/zehor/levran.pdf Rapel4 1-616] : בגד לל ו ב י ב ל אל ית '''אבי והיה ה' לי '''לאלהי והאב ה את א ר. ֲ¨ֲ§ֲ¦ֲ§ֲ©ֲ§ֵ¸ֲ§ֲ¦ֲ₪ֲ₪. ֲ¨ֲ¨ֲ§ֲ¦ֲ¨ֲ¥ֲ₪. ֵ¸ֲ¦ֲ§ֲ¨ֲ₪ֲ₪ֲ©ֵ¸ֲ¥ֲ¦. ֲ₪ֲ£. מ י מ בה יהיה ית אלהי וכל א ר לי ע ר אע ר ל. ֲ¥ֲ₪ֲ§ֲ¦ֲ¨ֲ¥ֲ©ֲ¦ֲ§ֲ© '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:8Cx-Oo0D3qkJ:www.lifshiz.macam.ac.il cache] )
::* [http://www.seliyahu.org.il/parasha/par5766/hpar66011.rtf א.מאמר א] : 24 דצמבר 2005 '''... '''&quot;ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לא-להים: &quot;. יעקב משתוקק לשוב לבית במובן הרחב של המילה. את השתוקקותו זו של יעקב חש לבן לאחר שנים רבות ויאמר '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:m9wJlTRDcl0J:www.seliyahu.org.il cache] )
::* [http://www.herzog.ac.il/vtc/0080068.doc פוקדי עוון אבות] : תלמוד לומר: &quot;ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לא-להים&quot; (כח:כא) מכל מקום. מה תלמוד לומר &quot;והיה ה' לי לא-להים&quot;? שייחל שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחלה עד סוף. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:FMYUJinbrL8J:www.herzog.ac.il cache] )
::* [http://clickit3.ort.org.il/Apps/Public/GetFile.aspx?inline=yes&amp;amp;f=Files/ba3c28fc-8c3e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/2f9a510c-3a22-4ad3-98ab-01c003dff2ea/1de1fe81-a055-4fbd-8601-a8422e617536/e49b80b4-d8df-4ac5-8fd3-2808eee5cc05.doc חידון התנך.doc - אתר כליקיט 3] : נדר לאמור אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש &quot; &quot; ושבתי בשלום אל בית '''אבי והיה ה' לי '''לאלוהים &quot; &quot; והאבן הזאת אשר '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:GhN51GWBn2gJ:clickit3.ort.org.il cache] )
::* [http://www.google.com more &quot;אבי והיה ה' לי &quot;] :
::* [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayetze/benyash.html בראשית, פרשת ויצא, תשנ&quot;ח, מנחם בן-ישר] : את מאמר הביניים שבסוף פסוק כא: &quot; '''והיה ה' לי לאלהים '''&quot;. פתרון הספק תלוי בהבנת נוסחה זאת, הנאמרת פה מפי '''... '''את ההיגד &quot; '''והיה ה' לי לאלהים '''&quot;, וממילא את שיוכו לרישא '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:maZux9aEOfEJ:www.biu.ac.il cache] )
::* [http://parshathashavua.blogspot.com/ תורה מציון] : ' '''והיה ה' לי לאלהים '''' אינו השכר שהוא מצפה לו, אלא כלול במה שהוא דורש&quot; (ישעיהו '''... '''המדרש פותר את השאלה השניה בהבנתו את המלים ' '''והיה ה' לי לאלהים '''' כחלק מתפילתו '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:x0LHczZrRgwJ:parshathashavua.blogspot.com cache] )
::* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=2626 ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר, רמבן על התורה &gt; הרב טמיר ערן &gt; וידר...] : וידר יעקב נדר - '''והיה ה' לי לאלהים '''- פרשת ויצא. פרשת השבוע הרב טמיר ערן ר&quot;מ במכון מאיר ומרצה ליהדות במקומות שונים הוקלט ב ה כסלו ה'תשסז '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:HbzZ6x9PlC4J:www.machonmeir.org.il cache] )
::* [http://www.nechama.org.il/answer/413.html פרשת בחקותי - הפטרה - גיליונות נחמה ליבוביץ] : [שים לב: שאלה מעין זו מתעוררת גם בבראשית כ&quot;ח, כ&quot;א, ביחס למילים: &quot; '''והיה ה' לי ''' '''לאלהים '''&quot;. האם מילים אלה שייכות כמשפט נטפל לשרשרת משפטי התנאי המתחילים ב&quot;אם יהיה '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:QX6grH6E_hMJ:www.nechama.org.il cache] )
::* [http://www.schechter.org.il/iyounei_chabat.asp פרשת השבוע - בית המדרש לרבנים על שם שכטר] : '''... '''אשר הוא אוכל&quot; (בראשית לט,ו); &quot;ושבתי בשלום אל בית אבי&quot; משפיכות דמים, &quot; '''והיה ה' ''' '''לי לאלהים '''&quot; מעבודה זרה (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ע ד&quot;ה וידר יעקב נדר). '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:EFZtiA-v7LwJ:www.schechter.org.il cache] )
::* [[ביאור:פרשת ויצא - תאורת כוכב מיעקב|פרשת ויצא - תאורת כוכב מיעקב]] : '''והיה ה' לי לאלהים '''&quot; (בראשית, כ&quot;ח, כ'), לכאורה תמוה הדבר, וכי יעקב מתנה את אמונתו בקב&quot;ה בקבלת בקשותיו הגשמיות? אלא שבבקשות אלה בטא יעקב את הסתפקותו בגשמיות '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:8J33rtu7UHwJ:tora.us.fm cache] )
::* [http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/vayetse5.php Peace &amp; shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha commentary - parshat] : &quot; '''והיה ה' לי לאלהים '''&quot; ג€“ ממשמעות הלשון הוא המסובב (כפירוש רמב&quot;ן וספורנו ולא כפירוש רש&quot;י) ופירושו שלא יסמוך על כוחו ועוצם ידו, רק יקח את ה' לנגדו תמיד שהוא '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:A8b7yV-L9qQJ:www.netivot-shalom.org.il cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/nehama/bereshit28.doc גליונות לעיון בפרשת השבוע] : '''והיה ה' לי לאלהים '''. אז יהיה ה' לדיין אם לא אעבדהו בכל כחי והוא&quot;ו כמו זאת '''... ''' '''והיה ''' '''ה' לי לאלהים '''- שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי כמ&quot;ש אשר '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:c4tLOrF9DDAJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://www.nechama.org.il/pages/703.html פרשת יתרו - &quot;לא יהיה&quot; - גיליונות נחמה ליבוביץ] : והנכון גם לפי הפשט שהוא מלשון &quot; '''והיה ה' לי לאלהים '''&quot; (בראשית כ&quot;ח כ&quot;א), &quot;להיות לכם לאלהים&quot; (במדבר ט&quot;ו מ&quot;א/ויקרא י&quot;א מ&quot;ה). יאמר: שלא יהיה לנו בלתי ה' אלהים אחרים '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:APBDmnC6DsIJ:www.nechama.org.il cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/nehama/irmiyahu2.doc גליונות לעיון בפרשת השבוע] : '''והיה ה' לי לאלהים '''- שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף, שלא ימצא פסול בזרעי, כמו שנאמר (פסוק טו) אשר דברתי לך, והבטחה זו הבטיח לאברהם, שנאמר (שם יז ז) להיות לך '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:UJ6Mi57yy8EJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://www.tayarut-school.co.il/_Uploads/vayeze.doc בס&quot;ד] : 6 דצמבר 2008 '''... ''' '''והיה ה' לי לאלהים '''.(כח/כא) בשלום, כלומר שָׁלֵם בלי פגע. דברים אלה נאמרים על ידי יעקב כמי שידע שעתיד להיות נעשק ונפגע בידי לבן הרשע. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:5lCiTA9Cr8YJ:www.tayarut-school.co.il cache] )
::* [http://www.daat.ac.il/daat/dapey/dapim/hevdelim_parshanut_tachbir.doc בס&quot;ד פרשנות -הבדלים תחבירים ופרשניים בניתוח הפסוקים] : '''והיה ה' לי לאלהים '''- איננו תנאי כדברי רש&quot;י. אבל הוא נדר, וענינו אם אשוב אל בית אבי אעבוד השם המיוחד בארץ הנבחרת במקום האבן הזאת שתהיה לי לבית אלהים ושם אוציא '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:MfZ88bJNwscJ:www.daat.ac.il cache] )
::* [http://www.itim.org.il/?CategoryID=388&amp;amp;ArticleID=810 יעקב ועשיו] : מתייחס לאיום הפיזי, והתנאי השני - &quot; '''והיה ה' לי לאלהים '''&quot; מתייחס לאיום הרוחני (אם נפרש מילים אלו כחלק מתנאֵי הנדר ולא כחלק מקיום הנדר על-ידי יעקב, '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:x8yEZxSy8XsJ:www.itim.org.il cache] )
::* [http://www.ima-adama.co.il/religions/kabbala/week_chapters/week_chapter_hrikeren07a_vayaze.htm יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - ויצא] : '''והיה ה' לי לאלהים '''' ג€“ הרי שהקדים גשמיות לרוחניות. אך הצדיק המשיך ושאל: &quot;האם נתן להשוות את הגשמיות של יעקב אבינו לזו שלנו?&quot; '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:B50SFZ3tPpkJ:www.ima-adama.co.il cache] )
::* [http://www.herzog.ac.il/vtc/0043408.html ויאבק איש עמו - למשמעות מאבק יעקב והמלאך] : לפי פיסוק הטעמים (בחלוקה לפסוקים) נראה כי ' '''והיה ה' לי לאלהים '''', מוצב עדיין בתנאי ולא בתוכן הנדר,(9) וכך פירש גם רש&quot;י במקום, אך כאמור, על פי מבנה הצלעות '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:Zr7PIJhdOGcJ:www.herzog.ac.il cache] )
::* [http://upload.kipa.co.il/media-upload/elamit/elamit5306.PDF הִ סְ תַּ פְּ קוּת בְּ מוּעַ ט וְשִׂמְ חָ ה בְּ...] : '''... '''ֶ יָּחוּל שׁ ְ מוֹ עָ לַ י מִ תְּ חִ לָּ ה וְעַ ד סוֹף, שׁ ֶ לּ ֹא יִמָּ צֵ א פְ סוּל בְּ זַרְ עִ י '''והיה ה' לי לאלהים ''' '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:631gmu9OgyMJ:upload.kipa.co.il cache] )
::* [http://www.biu.ac.il/JH/parasha/ Bar-Ilan University Parashat Hashavua Page(Hebrew)] : 4.9, 213, תשנ&quot;ח, מנחם בן-ישר, '''והיה ה' לי לאלהים '''. 16.4, 213, תשנ&quot;ח, פרופ' יעקב רנד, לנושא השמות של שבטי י-ה. 11.2, 159, תשנ&quot;ז, הרב יעקב חרל&quot;פ, למשמעותו של '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:fhmIKjbH8_MJ:www.biu.ac.il cache] )
::* [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/vaetchanan.html ילקוט שמעוני - ואתחנן] : '''... '''וכן הוא אומר וידר יעקב נדר לאמר וכי עלתה על לב היה יעקב אבינו אומר '''והיה ה' ''' '''לי לאלהים '''כביכול אם לאו אין לו לאלהים, תלמוד לומר שבתי בשלום אלא בית אבי מכל '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:GF7EKoNYDeQJ:www.tsel.org cache] )
::* [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayetze/vayetze.shtml Bar-Ilan University Parshat Hashavua Page] : 4.9, 213, תשנ&quot;ח, מנחם בן-ישר, '''והיה ה' לי לאלהים '''. 16.4, 213, תשנ&quot;ח, פרופ' יעקב רנד, לנושא השמות של שבטי י-ה. 11.2, 159, תשנ&quot;ז, הרב יעקב חרל&quot;פ '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:FDnnACvZpikJ:www.biu.ac.il cache] )
::* [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/vayetse.html ילקוט שמעוני - ויצא] : '''והיה ה' לי לאלהים '''מעבודה זרה. רבנין פתרין לה בכל ענינא אם יהיה אלהים עמדי '''... ''' '''והיה ה' לי לאלהים '''א&quot;ל הקב&quot;ה אתה אמרת '''והיה ה' לי לאלהים '''חייך כל טובות וברכות '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:r72lVEPQZdYJ:www.tsel.org cache] )
::* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6992 ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר, בניין אמונה אלול תשסח &gt; הרב טמיר ערן...] : '''והיה ה' לי לאלהים '''- גילוי הקב&quot;ה במציאות - מקצוע לימוד הפגישה הרב טמיר ערן תורה המסבירה את כל סך הפרטים - היא הנקראת שיטה הרב טמיר ערן '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:9yrZE00jQcAJ:www.machonmeir.org.il cache] )
::* [http://www.tsel.org/torah/midrashraba/vayetse.html מדרש רבה - ויצא] : '''... '''נקי ושבתי בשלום אל בית אבי משפיכות דמים '''והיה ה' לי לאלהים '''מעבודת כוכבים רבנן פתרין לה בכל עניינא אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך מעבודת '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:JnImUIaD75QJ:www.tsel.org cache] )
::* [http://hebrew.grimoar.cz/anonym/sefer_ha-temuna.htm ספר התמונה] : והנה ה' נצב עליו כענין שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל כי אז נחשב שלם כשהצורות זיי&quot; ן עמו אז נאמר '''והיה ה' לי לאלהים '''קדושים ונוראים וזהו ענין התמיד כי לא לקח דרך '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:BvZUPj23SWkJ:hebrew.grimoar.cz cache] )
::* [http://www.meirtv.co.il/site/?rabbi=22&amp;amp;cat_id=56&amp;amp;only_this_cat=yes שידור חי:: אמונה:: תוכניות וידאו:: פרשת השבוע:: הדף היומי...] : '''והיה ה' לי לאלהים '''- גילוי הקב&quot;ה במציאות - מקצוע לימוד הפגישה | 55 דק' בניין אמונה אלול תשסח · הרב טמיר ערן ט אלול ה'תשסח, (קוד שיעור: 11104) '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:M86j8cd9034J:www.meirtv.co.il cache] )
::* [http://www.faithbit.org.il/TT/ תוכן תורה - FaithBit] : '''והיה ה' לי לאלהים '''. [רמב&quot;ן כא] איננו תנאי כדברי רש&quot;י, אבל הוא נדר, וענינו אם אשוב אל בית אבי אעבוד השם המיוחד בארץ הנבחרת במקום האבן הזאת שתהיה לי לבית אלהים '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:LRsFOYD7_2MJ:www.faithbit.org.il cache] )
::* [http://patrologia.narod.ru/hebraica/tosefta/nziqin.htm Tosefta, Seder Nezikin] : הרי הוא אומר (בראשית כח) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת&quot;ל '''והיה ה' לי לאלהים '''ואומר (ויקרא כה) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים כל זמן שאתם בארץ כנען הריני '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:stHibSBIltYJ:patrologia.narod.ru cache] )
::* [http://www.google.com more &quot;והיה ה' לי לאלהים &quot;] :

&lt;/div&gt;
'''


{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-28-21.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-12-29.
}}
&lt;noinclude&gt;

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הבקשה וההתחייבות של יעקב|ביאור:הבקשה וההתחייבות של יעקב}}}}

{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-28-21.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-28-21}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|בראשית|כח|כח כ|כא|כח כב|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>1wiko8uu8gan3bmtc4hths691bvjc7q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ד כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163951</id>
    <revision>
      <id>3077259</id>
      <parentid>2694954</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:34:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-35208-39</username>
        <id>45808</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3077259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2332" sha1="pit9jxogruzadirm1d4kv5rl6dcj63g" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|כז|כח|כט}}
{{צתב|מה מקום לתפילה זו|ברכות|כח|ב}}.

התפילה ראויה במקום שיש בו חשש סכנה גופנית או רוחנית. וכאן שהולך למקום בטוח ביותר, מגדל עז מפני אויב נפשו, ושם אוהבים ורעים ת&quot;ח שמרבים שלום בעולם, מה מקום לתפילה. ואם ששכל האדם עלול לשגות, הלא כל שהוא עמל לפי שכלו כן היא האמת הרצויה, כי התורה לא נתנה למלאכי השרת. אמנם השיב להם, בכניסתי אני מתפלל שלא יארע תקלה על ידי. אמת שאני בטוח, מפני שתווה בעידנא דעסקי בה ודאי אגוני מגנאי , אבל יכול לבוא מדברי והליכותי תקלה למי שרוצה לחטא ולשמח בתקלת חבירו. ואם שאין עונש אם לא יכוין לאמת אחרי שהוא עמו בכל כוחו, אמנם אינו נקי מזה כ&quot;א אחרי שעשה מצדו כל השתדלותו להשיג האמת, אבל אם חסר אחת מדרכי ההשתדלות הרי הוא חוטא בזה. וכיון שהתפילה היא ג&quot;כ אחת מראשי ההשתדלות להשיג כל מבוקש, מחוייב הדבר שלא תחסר גם היא לעומת התכלית של בקשת האמת. וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי. שאמנם אין המצות טעונות ברכה לאחריהם, מפני שההודאה האמתית לשם ד' ית' היא עצם עשיית המצוה, שבזה האדם מדריך א&quot;ע לדרכי חיים, וזאת היא הברכה האמתית הרצויה ליוצר כל שיצליחו בריותיו בהצלחתם האמתית. על כעל עצם לימוד התורה לא הי' שייך הודאה לאחריה כמו בכל מצוה. אמנם ביציאתי לעולם המעשה, והנני רואה איך שהתורה היא אור ונר לרגלי, ועל ידה אלך דרכי לבטח ולא אכשל במכשלות המצויות בעולם, ע&quot;ז הנני נותן הודאה.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|כז|כח|כט}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ד כח]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pit9jxogruzadirm1d4kv5rl6dcj63g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077260</id>
      <parentid>3077259</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:40:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-35208-39</username>
        <id>45808</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3077260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2330" sha1="3mh58dvxstx0d0xpu1lcn743mmckeb3" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|כז|כח|כט}}
{{צתב|מה מקום לתפילה זו|ברכות|כח|ב}}.

התפילה ראויה במקום שיש בו חשש סכנה גופנית או רוחנית. וכאן שהולך למקום בטוח ביותר, מגדל עז מפני אויב נפשו, ושם אוהבים ורעים ת&quot;ח שמרבים שלום בעולם, מה מקום לתפילה. ואם ששכל האדם עלול לשגות, הלא כל שהוא עמל לפי שכלו כן היא האמת הרצויה, כי התורה לא נתנה למלאכי השרת. אמנם השיב להם, בכניסתי אני מתפלל שלא יארע תקלה על ידי. אמת שאני בטוח, מפני שתורה בעידנא דעסקי בה ודאי אגוני מגנאי , אבל יכול לבוא מדברי והליכותי תקלה למי שרוצה לחטא ולשמח בתקלת חבירו. ואם שאין עונש אם לא יכוין לאמת אחרי שהוא עמו בכל כוחו, אמנם אינו נקי מזה כ&quot;א אחרי שעשה מצדו כל השתדלותו להשיג האמת, אבל אם חסר אחת מדרכי ההשתדלות הרי הוא חוטא בזה. וכיון שהתפילה היא ג&quot;כ אחת מראשי ההשתדלות להשיג כל מבוקש, מחויב הדבר שלא תחסר גם היא לעומת התכלית של בקשת האמת. וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי. שאמנם אין המצות טעונות ברכה לאחריהם, מפני שההודאה האמתית לשם ד' ית' היא עצם עשיית המצוה, שבזה האדם מדריך א&quot;ע לדרכי חיים, וזאת היא הברכה האמתית הרצויה ליוצר כל שיצליחו בריותיו בהצלחתם האמתית. על כעל עצם לימוד התורה לא הי' שייך הודאה לאחריה כמו בכל מצוה. אמנם ביציאתי לעולם המעשה, והנני רואה איך שהתורה היא אור ונר לרגלי, ועל ידה אלך דרכי לבטח ולא אכשל במכשלות המצויות בעולם, ע&quot;ז הנני נותן הודאה.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|כז|כח|כט}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ד כח]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3mh58dvxstx0d0xpu1lcn743mmckeb3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077263</id>
      <parentid>3077260</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:53:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2329" sha1="1jolywvlr2ez2s770gf605veqezjgmi" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|כז|כח|כט}}
{{צתב|מה מקום לתפילה זו|ברכות|כח|ב}}.

התפילה ראויה במקום שיש בו חשש סכנה גופנית או רוחנית. וכאן שהולך למקום בטוח ביותר, מגדל עז מפני אויב נפשו, ושם אוהבים ורעים ת&quot;ח שמרבים שלום בעולם, מה מקום לתפילה. ואם ששכל האדם עלול לשגות, הלא כל שהוא עמל לפי שכלו כן היא האמת הרצויה, כי התורה לא נתנה למלאכי השרת. אמנם השיב להם, בכניסתי אני מתפלל שלא יארע תקלה על ידי. אמת שאני בטוח, מפני שתורה בעידנא דעסקי בה ודאי אגוני מגנא, אבל יכול לבוא מדברי והליכותי תקלה למי שרוצה לחטא ולשמח בתקלת חבירו. ואם שאין עונש אם לא יכוין לאמת אחרי שהוא עמו בכל כוחו, אמנם אינו נקי מזה כ&quot;א אחרי שעשה מצדו כל השתדלותו להשיג האמת, אבל אם חסר אחת מדרכי ההשתדלות הרי הוא חוטא בזה. וכיון שהתפילה היא ג&quot;כ אחת מראשי ההשתדלות להשיג כל מבוקש, מחוייב הדבר שלא תחסר גם היא לעומת התכלית של בקשת האמת. וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי. שאמנם אין המצות טעונות ברכה לאחריהם, מפני שההודאה האמתית לשם ד' ית' היא עצם עשיית המצוה, שבזה האדם מדריך א&quot;ע לדרכי חיים, וזאת היא הברכה האמתית הרצויה ליוצר כל שיצליחו בריותיו בהצלחתם האמתית. על כעל עצם לימוד התורה לא הי' שייך הודאה לאחריה כמו בכל מצוה. אמנם ביציאתי לעולם המעשה, והנני רואה איך שהתורה היא אור ונר לרגלי, ועל ידה אלך דרכי לבטח ולא אכשל במכשלות המצויות בעולם, ע&quot;ז הנני נותן הודאה.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|כז|כח|כט}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ד כח]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1jolywvlr2ez2s770gf605veqezjgmi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3077252</id>
      <parentid>3077024</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:55:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3077252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216262" sha1="7v9i4c11ea26jgagcgc5u8n2glh2e8j" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ&quot;ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ&quot;ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר&quot;ה]).}}
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית].
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. 
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע&quot;א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ&quot;ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}}
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וכלי עזר===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל&quot;ג] בהוצאת עדי, &quot;בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב&quot; ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה&quot;ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ&quot;ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ). בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת &quot;שום שכל&quot;; (2) פירוש ספורדי על רש&quot;י תחת הכותרת &quot;הבנת המקרא&quot; (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב&quot;ם); (3) הפירוש &quot;מפורש&quot; על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב&quot;ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן).
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' (&quot;שער ה' החדש&quot;)], ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' (&quot;שער בית ה' הקדמוני&quot;)], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס&quot;ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב&quot;ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב&quot;ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב&quot;ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ&quot;ב (1882).]}}
#[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>7v9i4c11ea26jgagcgc5u8n2glh2e8j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077255</id>
      <parentid>3077252</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:06:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3077255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="217027" sha1="amm9eh47nnneky005cmdf4srd3czmhf" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ&quot;ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ&quot;ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר&quot;ה]).}}
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית].
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. 
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע&quot;א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ&quot;ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}}
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וכלי עזר===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל&quot;ג] בהוצאת עדי, &quot;בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב&quot; ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה&quot;ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ&quot;ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת &quot;שום שכל&quot;; (2) פירוש ספורדי על רש&quot;י תחת הכותרת &quot;הבנת המקרא&quot; (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב&quot;ם); (3) הפירוש &quot;מפורש&quot; על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש&quot;י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב&quot;ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן).
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' (&quot;שער ה' החדש&quot;)], ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' (&quot;שער בית ה' הקדמוני&quot;)], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס&quot;ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב&quot;ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב&quot;ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב&quot;ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ&quot;ב (1882).]}}
#[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>amm9eh47nnneky005cmdf4srd3czmhf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077257</id>
      <parentid>3077255</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:13:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3077257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="217591" sha1="o69js7u0o0bsye6c58i3c1ppkxvrjzm" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ&quot;ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ&quot;ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר&quot;ה]).}}
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית].
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. 
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע&quot;א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ&quot;ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}}
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וכלי עזר===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל&quot;ג] בהוצאת עדי, &quot;בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב&quot; ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה&quot;ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ&quot;ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת &quot;שום שכל&quot;; (2) פירוש ספורדי על רש&quot;י תחת הכותרת &quot;הבנת המקרא&quot; (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב&quot;ם); (3) הפירוש &quot;מפורש&quot; על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש&quot;י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים &quot;עין הסופר&quot; ו&quot;מאור עיניים&quot; מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת &quot;שום שכל&quot; בשנת תקנ&quot;ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש&quot;י &quot;הבנת המקרא&quot;, שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש&quot;י לכל התורה בחומש &quot;מודע לבינה&quot;. לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב&quot;ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן).
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' (&quot;שער ה' החדש&quot;)], ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' (&quot;שער בית ה' הקדמוני&quot;)], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס&quot;ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב&quot;ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב&quot;ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב&quot;ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ&quot;ב (1882).]}}
#[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>o69js7u0o0bsye6c58i3c1ppkxvrjzm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077258</id>
      <parentid>3077257</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:15:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3077258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="217598" sha1="hfapyp220229892icnfv4kf0i45h8n5" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ&quot;ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ&quot;ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר&quot;ה]).}}
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית].
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. 
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע&quot;א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ&quot;ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}}
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וכלי עזר===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל&quot;ג] בהוצאת עדי, &quot;בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב&quot; ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה&quot;ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ&quot;ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת &quot;שום שכל&quot;; (2) פירוש ספורדי על רש&quot;י תחת הכותרת &quot;הבנת המקרא&quot; (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב&quot;ם); (3) הפירוש &quot;מפורש&quot; על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש&quot;י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים &quot;עין הסופר&quot; ו&quot;מאור עיניים&quot; מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת &quot;שום שכל&quot; בשנת תקנ&quot;ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש&quot;י &quot;הבנת המקרא&quot;, שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש&quot;י לכל התורה בחומש &quot;מודע לבינה&quot;. לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב&quot;ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן).
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' (&quot;שער ה' החדש&quot;)], ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' (&quot;שער בית ה' הקדמוני&quot;)], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס&quot;ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב&quot;ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב&quot;ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב&quot;ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ&quot;ב (1882).]}}
#[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>hfapyp220229892icnfv4kf0i45h8n5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים תקפו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>267987</id>
    <revision>
      <id>3077239</id>
      <parentid>982889</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T14:46:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-45128-63</username>
        <id>46259</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */</comment>
      <origin>3077239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="106337" sha1="hnyam47nm26on1a5e3ytvq2fuw6og6o" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תקפה|תקפו|תקפז|דיני ראש השנה}}
==טור==

שופר של ראש השנה צריך שיהיה ראוי לתקוע בו, ושיתקע התוקע במקום שראוי לתקוע, ויהיה התוקע ראוי לתקוע, ושתהיה התקיעה כסדרה והכשרה.

שופר הראוי לתקוע בו כיצד? שיהא של איל וכפוף, דאמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקב&quot;ה: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידתו של יצחק, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני. וכפוף, דאמר ר' לוי: מצות שופר של ראש השנה ויום הכיפורים בכפוף, ואיתא בירושלמי: כדי שיכפפו ליבם בתפילה. ודווקא לכתחילה, אבל בדיעבד, או שאין לו איל וכפוף, יוצא בשאר מינין ובפשוט, חוץ מבשל פרה, דתנן: כל השופרות כשרים, חוץ משל פרה. נמצא שיש בו ג' חילוקים: של פרה, פסול אפילו בדיעבד. וכתב הרמב&quot;ן: והוא הדין בקרני רוב החיות, שהם עצם א' ואין שמם בלשון הקדש שופר, שאין נקרא שופר אלא מקרנים החלולים שיש להם זכרות בפנים ונקלף גלדן מן הזכרות, כגון של כבשים ואילים ועזים, אבל רוב החיות הן עצם א' ופסולים כמו של פרה. וכל שאר מינין כגון יעל ועזים כשרים בדיעבד אפילו הם פשוטים. ולכתחילה בעינן שיהא כפוף, ואפילו בשל עזים. ומכל מקום מצוה מן המובחר לחזור אחר של איל, לזכור עקידת יצחק. והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב: כל השופרות פסולים חוץ מקרן הכבשים, והכל תפשו עליו בזה.

הגוזל שופר ותקע בו, יצא אפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו. שופר של עבודה זרה של גוי לא יתקע בו, ואם תקע בו יצא. של עבודה זרה של ישראל לא יצא, שאינה בטלה עולמית וכתותי מכתת שיעורא. הלכך אפילו בשל גוי לא יצא אלא אם כן לא נתכוון לזכות בו, אבל אם נתכוין לזכות בו הוה ליה עבודה זרה של ישראל. ואף על פי שהוא גזול, הא אמרינן דיוצא בגזול.

המודר הנאה משופר מותר לתקוע בו תקיעת מצוה, דמצוות לאו ליהנות ניתנו ולא חשיב הנאה מה שיוצא בו ידי חובתו. 

כל הקולות כשרים בשופר. הלכך, היה קולו עב מאד או דק מאד או באיזה ענין שיהיה, כשר. ניקב וסתמו שלא במינו, אפילו אם אינו מעכב התקיעה לאחר הסתימה, שחזר קולו לכמות שהיה בתחילה, פסול אפילו נשתייר בו רובו. ובעל העיטור כתב: ואם נשתייר שיעור שופר ממקום הנקב עד הנחת פיו כשר, כי היכי דאמרינן בנסדק לרחבו. ולא נהירא.

סתמו במינו, אם אינו מעכב התקיעה ונשתייר רוב, כשר, אף על פי שהיה מעכב קודם סתימה. ואם מעכב התקיעה פסול אף על פי שנשתייר בו הרוב. כך היא דעת הגאונים, וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל. 

ולדעת ר&quot;י, אם סתמו במינו ונשתייר בו הרוב, אפילו מעכב התקיעה, שלא חזר קולו לכמות שהיה, כשר. סתמו שלא במינו, אם מעכב התקיעה, שלא חזר קולו לכמות שהיה כשהוא שלם, פסול אפילו אם נשתייר בו הרוב, וכן אם נשאר קולו כמו שהיה קודם סתימה – פסול, כיון שנשתנה קולו מכמות שהיה כשהיה שלם. אבל אם לא היה מעכב התקיעה, כשר אף על פי שסתמו שלא במינו, כיון שנשתייר בו רוב. וכל זמן שלא סתמו, כשר אף על פי שנשתנה קולו, שכל הקולות כשרים בשופר. ולזה הסכים אדוני אבי ז&quot;ל.

נסדק לארכו אפילו כל שהוא, פסול. הני מילי שלא דבקו, אבל דבקו – כשר, והוא שדבקו במינו. וכתב הרמב&quot;ן, דסתימת דבק לא חשיב במינו, אלא אם כן חממו באור עד שנפשר וחבר קצותיו אחד אל אחד. אבל אדוני אבי ז&quot;ל כתב שדבק חשיב במינו, ולא חשיב שלא במינו אלא כשסותם הנקב בחתיכה אחרת, אבל כשמחברו בדבק, חוזר לכמות שהיה, ואין הדבק ניכר בין הסדקים. ואם נסדק כולו, בין מצד אחד בין משני צדדין, ודבקו, אפילו חממו באור וחבר סדקיו זה עם זה, פסול. נסדק לרחבו, אם נשאר מהסדק לצד פיו שיעור תקיעה, כשר אפילו אם מעכב התקיעה, דחשיב לאידך כמאן דשקיל והוה ליה ארוך וקצרו. ואם לאו, פסול. ודוקא שנסדק רוב רחבו, אבל מיעוטו הוה ליה נקב בעלמא וכשר. 

וכמה שיעור תקיעה? כדי שיאחזנו בידו ויראה מעט לכאן ולכאן, והיינו דאמרינן שיעור שופר טפח, דהיינו ד' אצבעות בגודל שהם ו' בקטנה, ויאחזנו בד' אצבעות בינונית, ומה שיראה ממנו לכאן ולכאן משלים. והא דקאמר כדי שיאחזנו, לאו אתוקע קאי, דאם כן הוה ליה למתנייה בהדיא, הכל לפי מה שהוא אדם, ואגרופו של בן אבטיח הוא גדול טפי; אלא כדי שיאחזנו אדם סתמא, והיינו טפח כדפרישית. וה&quot;ר יצחק גיאת כתב שצריך טפח שוחק, כדי שיראה לכאן ולכאן. ולמאי דפרישית אין צריך.

דיבק שפרי שופרות זו עם זו ועשה מהם שופר, פסול אפילו יש בשבר שכנגד פיו שיעור שופר. 

הוסיף עליו כל שהוא, בין במינו בין שלא במינו, פסול, אפילו היה בו שיעור שופר.

הפכו ותקע בו לא יצא, לא שנא הפכו כדרך שהופכין החלוק, שהחזיר פנימי לחיצון והחיצון פנימי, לא שנא אם הניחו כמו שהיה אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב. היה ארוך וקצרו, אם נשאר בו שיעור תקיעה כשר. גרדו והעמידו על גלדו, פירוש, שעשאו דק מאוד כמו גלד, כשר, בין גרדו מבפנים בין גרדו מבחוץ. לא הוציא כל הזכרות אלא ניקב בו ותקע בו, כשר. אבל אם הוציא כל הזכרות ועשה ממנו שופר, כגון שניקב בו, פסול. 

ציפהו זהב בעביו במקום הקצר, שהוא מקום הנחת פיו, פסול. שלא במקום הנחת פיו בכל אורך השופר מצד הקצר עד צד הרחב, אם נשתנה קולו מחמת הציפוי פסול, ואם לאו כשר. וכתב הרמב&quot;ן: לפיכך אלו שמציירין צורות לנאותו, לא יפה הם עושין, שמא נשתנה קולו מחמת הציורין, אף על פי שאין כולו מצופה במיני הציורין, לפעמים הקול משתנה בהן. אבל אם נתן זהב על עובי השופר בצד הרחב, היינו מוסיף עליו כל שהוא ופסול אפילו לא נשתנה קולו. ויש מפרשים צפהו זהב במקום הנחת פיו אפילו באורך השופר, אם הוא מיד סמוך לראשו בצד הקצר פסול, לפי שהתוקע מכניס קצתו בפיו ושפתו מכסה עליו ונמצא הזהב חוצץ בין שפתו לשופר. ולמדו מכאן שאם הרחיק השופר ונפח בו ותקע בו, פסול, כיון שאין השופר נוגע בפיו, וכן כתב הרמב&quot;ם. 

נתן שופר בתוך שופר, אם שמע קול פנימי לבד, כגון שהוא בולט יותר מן החיצון ונתן הפנימי בפיו, כשר, והוא שלא ישנה קולו במה שהוא נתון בתוך החיצון. ואם אינו בולט, אז אי אפשר שלא ישמע אלא קול שניהם ולא יצא, דשופר אחד אמר רחמנא ולא שנים וג' שופרות.

נפל עליו גל ואי אפשר ליטלו בלא טילטול אבנים, אסור ותדחה התקיעה. וכן אין מוציאין אותו חוץ לתחום, ולא עולין בשבילו באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין במים להביאו, אף על פי שאין בהם אלא איסור דרבנן. ולא חותכין אותו לתקנו אפילו בדבר שאין בו אלא איסור דרבנן, כגון מגל שאין דרך לתקנו בו והוי כלאחר יד, שהעמידו דבריהם לבטל דברי תורה בשב ואל תעשה. וכתב ה&quot;ר יונה: דוקא ישראל אסור לעשותו, אבל מותר לומר לעו&quot;ג לעשותו כיון שאין בו אלא משום שבות, דאמירה לעו&quot;ג שבות דשבות, ושבות דשבות במקום מצוה שרי. והתוס' לא כתב כן במסכת [[שבת קכא א|שבת]]. ויכול ליתן לתוכו מים או יין לצחצחו, אבל מי רגלים אף בחול אסור, מפני הכבוד.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
שופר של ר&quot;ה צריך שיהיה ראוי לתקוע בו וכו' כל זה הולך ומתבאר בסי' זה ובסימנים שאחריו עד ס&quot;ס תק&quot;ץ:

שופר הראוי לתקוע בו כיצד שיהא של איל וכפוף דא&quot;ר אבהו למה תוקעין של איל וכו' בפ&quot;ק דר&quot;ה (טז.) כלומר הרי שצריך שיהא של איל ואח&quot;כ מביא ראיה שצריך שיהא כפוף מדא&quot;ר לוי ומימרא דרבי לוי היא בפרק ראוהו ב&quot;ד (כו:) והא דמשמע מדרבי לוי דבי&quot;ה תוקעין היינו דוקא בי&quot;ה של יובל:

ומ&quot;ש דוקא לכתחלה אבל בדיעבד או שאין לו איל וכפוף יוצא בשאר מינים ובפשוט יתבאר טעמו בסמוך אצל סברת הרמב&quot;ם:

ומ&quot;ש דתנן כל השופרות כשרים חוץ משל פרה משנה זו היא בפ' ראוהו ב&quot;ד (שם.) וטעמא מפורש במתני' מפני שהוא קרן דאע&quot;ג דכל השופרות נקראו קרן דכתיב והיה במשוך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר אמרינן בגמרא דכל השופרות איקרו קרן ואיקרו שופר דפרה קרן איקרי שופר לא איקרי וכתב הר&quot;ן בשם התוס' דהא דלא מפיק נמי של ראם מפני שהוא קרן כדכתיב וקרני ראם קרניו ולא אשכחן דאיקרי שופר היינו משום דלא איצטריך למעוטי אלא אותן שהן חלולים אבל אותן שאינן חלולים כגון של ראם וצבי לא איצטריך ליה למעוטי דפשוט דלא מקרי שופר אלא אותם שהם חלולים מלשון שפופרת עכ&quot;ל. וזהו מ&quot;ש רבינו בסמוך בשם הרמב&quot;ן וכ&quot;כ רי&quot;ו דשל ראם ושל שאר חיות שאינם חלולים פסולים לכ&quot;ע: וכ' עוד הר&quot;ן וא&quot;ת דתיש ליתסר דלא איקרי שופר ואיקרי קרן דכתיב והצפיר קרן חזות בין עיניו איכא למימר דתיש וכבש חד מינא הוא ובחד שמא מיקרי כדכתיב שה כשבים ושה עזים א&quot;נ דהתם במראה הנבואה היה נראה לנביא כדי להראותו תקפו של צפיר שלא היה בה נקבות אלא זכרות ולפיכך קראה קרן: וכ' עוד מיהו אע&quot;ג דמסקינן חוץ משל פרה אפשר דדוקא בטהורים אבל בטמאי' לא דהא אמרינן בפ' במה מדליקין (כח:) לא הוכשרו למלאכת שמים אלא של בהמה טהורה בלבד ושופר מלאכת שמים היא דאמרי' לעיל כיון דלזכרון קא אתי כלפנים דמי ומיהו לאו ראיה גמורה היא דהתם בפרק במה מדליקין משמע דמשכן גופיה לא גמרי' מההיא דלא הוכשרו למלאכת שמים דהא אמרינן בההוא שמעתא מאי הוי עלה דתחש וכדאיתא התם ולפיכך הדבר צ&quot;ע עכ&quot;ל &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש רבינו נמצא שיש בו ג' חילוקים וכו' דברים אלו יתבארו טעמם בסמוך והג' חילוקים שהזכיר רבינו נראה מתוך לשונו שהחילוק האחד הוא השופרות הפסולים אפי' בדיעבד דהיינו של פרה וכן קרני החיות שהם עצם אחד. והחילוק השני היא השופרות שאינם כשרים אלא בדיעבד דהיינו שופרות של שאר מינים שקרניהם חלולים אבל הם פשוטים. והחילוק הג' הוא השופרו' שיוצאים בהם לכתחלה דהיינו שופרו' של מינים שקרניהם חלולים והם כפופים ואע&quot;פ שכתב שמצוה מן המובחר לחזר אחר של איל לא מנה אותו בחילוק ד' משום דכיון דכל שהם כפופים דאפי' אינם של איל יוצאים בהם לכתחלה לא רצה למנות של איל חילוק בפני עצמו. אבל מצאתי להרא&quot;ש שכתב בשם הרמב&quot;ן פ' ראוהו בין דין וז&quot;ל שלשה תחת בשופרות כל השופרו' כשרים בדיעבד בין פשוטים בין כפופים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן ולכתחלה מצוה בכפופים ובכל הכפופים תוקעים והא דקתני בזכרים זכרים לאו דוקא אלא אכפופים לחוד קפיד ונקט זכרים לפי שהם כפופים וה&quot;ה לכל הכפופים והא דאר&quot;א למה תוקעין בשופר של איל ל&quot;ד נקט איל דשאר כפופים נמי שרי לכתחלה אלא טעמא דמנהגא קא מפרש וה&quot;ק למה תוקעין בשופר של איל ומחזירין עליו למצוה מן המובחר כדי שיזכור לנו עקידת יצחק הלכך מצוה מן המובחר בשל איל עכ&quot;ל וכ&quot;כ הר&quot;ן ג&quot;כ ונראה מלשונם שהג' מדות היינו שופרות שיוצאים בהם בדיעבד דוקא ושיוצאים בהם אפי' לכתחלה ושהם מצוה מן המובחר אבל הנך דבדיעבד נמי פסולים לא חשיב דכיון דהנך אינם חלולים אין שם שופר עליהם וג' מדות דמנו בשופרות שהן חלולין כשפופרת הן ומ&quot;מ אפשר לפרש דבריהם בענין שכתבתי שנראה מלשון רבינו שהג' מדות הן זולת מה שהוא למצוה מן המובחר:

וטעם מחלוקת הרמב&quot;ם ושאר מפרשים הוא במאי דתנן פרק ראוהו ב&quot;ד (שם:) שופר של ר&quot;ה של יעל פשוט שוה היובל לר&quot;ה לתקיעה ולברכות ר&quot;י אומר בר&quot;ה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים ואיפסקא הלכתא כר&quot;י בר&quot;ה וכדא&quot;ר לוי שופר של ר&quot;ה וי&quot;ה מצוה בכפופים וסובר הרמב&quot;ם דת&quot;ק ור&quot;י לעיכובא פליגי וכיון דקי&quot;ל כר&quot;י נמצא דאין יוצאין אלא בשל איל בלבד ולפיכך כתב ושופר שתוקעין בו בין בר&quot;ה ובין ביובל הוא קרן הכבשים הכפוף וכל השופרות פסולים חוץ מקרן הכבש עכ&quot;ל. ואע&quot;ג דלכאורה נראה דלא קפיד הרמב&quot;ם אלא שיהא קרן כבש אבל לא אכפוף א&quot;א לומר כן דהא ר' לוי דאמר מצוה בכפופים אוקימנא כר&quot;י ואם איתא דמשכחת לה של זכרים שאינם כפופים לא הו&quot;ל למישבק לישנא דזכרים דקאמר ר&quot;י דכל עיקר מילתא תלוי בזכרים אלא ודאי כל של זכרים כפופים הם והכי אמרינן בגמרא בהדיא גבי ר' לוי הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר&quot;י אומר בר&quot;ה תוקעין בשל זכרים כפופים אלמא סתם זכרים כפופים הם וכ&quot;כ ג&quot;כ בסמ&quot;ג. וכ&quot;כ. הר&quot;ן שהוא דעת הרמב&quot;ם אלא שתמה עליו ולפ&quot;ז מ&quot;ש ושופר שתוקעין בו בין בר&quot;ה בין בי&quot;ה הוא קרן הכבשים הכפוף לאו למימרא דאיכא קרן כבשים שאינו כפוף אלא ה&quot;ק שופר שתוקעין בו הוא קרן הכבשים שסתם קרן זה הוא כפוף ומפני כך כתב וכל השופרות פסולים חוץ מקרן הכבש ולא כתב חוץ מקרן הכבש הכפוף דסתם קרן כבש הוא כפוף וסתמו כפירושו זהו דעת הרמב&quot;ם אבל הרא&quot;ש כתב לכאורה נראה דל&quot;פ ת&quot;ק ור&quot;י אלא למצוה אבל כולהו מודו דיוצא בדיעבד בין בשל איל בין בשל יעל כדקתני רישא כל השופרות כשרים חוץ משל פרה ואם לא מצא של איל יוצא בשל יעל או בשל עזים ותדע דלמצוה פליגי דהא ר' לוי מצוה קאמר ועוד אטו פשוט וכפוף בקרא כתיבי תעבירו שופר כתיב ביובל וילפי' ר&quot;ה מיניה וכיון דכולהו איקרו שופר חוץ משל פרה אמאי לא יצא ועוד דמשמע מלתייהו דרבנן ור&quot;י מחלוקת בפ&quot;ע ולא קיימי אפלוגתא דת&quot;ק ורבי יוסי וכו' אלא ודאי ר&quot;י ורבנן בר פלוגתייהו דוקא למצוה פליגי וכ&quot;כ הרמב&quot;ן ג' מדות כשירות בשופר וכו' והתו' חזרו והקשו דהא ר' לוי דאמר מצוה של ר&quot;ה וי&quot;ה בכפופים היינו משום דיליף ר&quot;ה וי&quot;ה מהדדי בג&quot;ש דשביעי כדאמרינן לקמן בברייתא כדתנן שוה יובל לר&quot;ה וכו' אי הוה משום מצוה בעלמא כדקאמר כמה דכייף איניש טפי עדיף האי טעמא שייך דוקא בר&quot;ה שהתקיעה לתפלה ולזכרון ולא ביובל שאין התקיעה אלא לסימן שילוח עבדים ולהשמטת קרקעות ומתוך זה היה נראה שאין יוצא בר&quot;ה אלא בכפוף ונ&quot;ל דקשיא חלושה היא זאת לדחות כל הראיות חזקות שכתבתי ויש לדחות קושיא זו דר' לוי סבר כיון דבג&quot;ש ילפי' מהדדי ויש טעם לומר בראש השנה כפופים למצוה מעתה כדי להשוותם יחד ראוי גם ביום הכפורים להצריך כפופים למצוה ואף על גב דלא שייך ביה האי טעמא עכ&quot;ל הרא&quot;ש וכן דעת הר&quot;ן. וגם ה&quot;ה הזכיר דעת זה שכתב על דברי הרמב&quot;ם שטה אח' י&quot;ל דמתני' דשופר של ר&quot;ה למצוה היא בדוקא וזו היא שטת ההשגה וכ&quot;כ שם א&quot;א הפריז על מדותיו אלא מצוה בכפופים ואם תקע בשל על יצא ע&quot;כ ולא ידעתי למה כתב בשל יעל יצא דלפי שטה זו כל השופרות החלולים כשרים בדיעבד וזה דעת הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ועיקר עכ&quot;ל ה&quot;ה. ומה שתמה על הראב&quot;ד אין לו מקום דודאי פשיטא דיעל דנקט הראב&quot;ד לאו דוקא אלא משום דכל של יעל סתמו הוא פשוט וכדתנן שופר של ר&quot;ה של יעל פשוט נקט יעל וה&quot;ה לאינך מיני דאע&quot;ג דפשוטים הם יוצא בהם בדיעבד וכתב ר&quot;י דכדברי הראב&quot;ד והרמב&quot;ן עיקר: ודע שהר' הה&quot;ר אליה המזרחי זלה&quot;ה בתוספותיו לסמ&quot;ג טען בעד הרמב&quot;ם מכח קושית התוספות דטעמא דכמה דכייף איניש טפי עדיף לא שייך אלא בר&quot;ה ולא ביובל דאדרבה פשוט עדיף טפי שהוא סימן לידים פשוטות לשלח עבדים לצאת מתחת ידיהם לא כפוף שהוא סימן שיהו כפופים ודחה מה שתירץ הרא&quot;ש דילפי מהדדי בג&quot;ש דג&quot;ש לא גמיר אלא מלתא דכתיבא בקרא אבל מלתא דלא כתיבא בקרא דאינה אלא למצוה לא וא&quot;כ עכ&quot;ל דר&quot;י נמי לעכובא קאמר וקבלה היתה בידם שהשופרות מהם בפשוט ומהם בכפוף אלא דת&quot;ק דר&quot;י ס&quot;ל דר&quot;ה בפשוט משום דכמה דפשיט איניש בתפלתו טפי עדיף ור&quot;י ס&quot;ל בכפוף משום דכמה דכייף איניש בתפלתו טפי עדיף עכ&quot;ל &lt;small&gt;ב&quot;ה ומ&quot;מ יש לגמגם ממ&quot;ש ה&quot;א מזרחי ז&quot;ל שקבלה היתה בידם מהם בכפוף מהם בפשוט וכו' וקשה דר&quot;י דשל יובל בכפוף הפך המכוון בו וכמו כתב הוא ז&quot;ל שהפשיטות סי' לשילוח עבדים ולא כפוף שהוא סימן שיהו כפופים:&lt;/small&gt; ונראה שמפני שהרגיש הרא&quot;ש שיש להשיב כן כתב דיש לדחות קושיית התוס' כלומר דאינו תירוץ גמור אלא דחייה בעלמא ואעפ&quot;כ כתב דאינו חושש לקושייתם מטעם שכתב דקושיא חלושה היא זאת לדחות כל הראיות חזקות שכתבתי הלכך סגי ליה בדחיה בעלמא וז&quot;ל א&quot;א אפשר שדעת הרמב&quot;ם אינו אלא למעט של פרה אבל של ותיש בכלל כבש הם וכן של יעלים עכ&quot;ל: והשתא איכא למידק במה שכתב רבינו לעיל ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד או שאין לו איל וכפוף יוצא בשאר מינים ובפשוט חוץ מבשל פרה דמשמע לכאורה דה&quot;ק אם אין לו שופר שיש לו ב' תנאים האחד שהוא של איל הב' שהוא כפוף אלא הוא של איל אבל אינו כפוף או הוא כפוף אבל אינו של איל יוצא דכיון דלית ליה אחר הוי בדיעבד והוא כתב בסמוך דכל שהוא כפוף יוצאין בו לכתחלה אע&quot;פ שאינו של איל לכך נ&quot;ל דה&quot;ק אם אין לו שופר שיהיה בו שום תנאי מב' תנאים אלו שאינו של איל אלא משאר מינים וגם אינו כפוף אלא פשוט יוצא בדיעבד שאם היה כפוף אע&quot;פ שאינו של איל תוקעין בו לכתחלה:

הגוזל שופר ותקע בו יצא וכו' כ&quot;כ הרא&quot;ש (שם) דאיתא בירושלמי מה בין לולב לשופר א&quot;ר אסי בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מ&quot;מ והרמב&quot;ם כתב בפ&quot;א כלשון הזה שופר הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת הקול אע&quot;פ שלא נגע בו ולא הגביהו השומע יצא ואין בקול דין גזל וביאר דבריו ה&quot;ה שבא לחלק בין שופר הגזול ללולב ומצה הגזולים ונתן טעם לפי שמצות השופר אינה אלא השמיעה והשמיעה היא בלא הגעה ובלא הגבהה מן השומע אע&quot;פ שהתוקע נוגע בו מ&quot;מ אין השומע נוגע בו כלל אלא ששומע הקול היוצא ואין בקול דין גזל ולפיכך אף התוקע יוצא בו אבל לולב ומצה אין אדם יכול לצאת י&quot;ח בהם אלא בנגיעת גופן ולפיכך כשהן גזולים לא יצא בהם זהו ביאור דברי רבינו וכן מפרש בירושלמי מה בין לולב ומה בין שופר א&quot;ר אלעזר תמן בגופו הוא יוצא הכא בקולו ודברים פשוטים הם ובהשגות א&quot;א אפילו יהיה בקול דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ&quot;מ הכי איתא בירוש' ע&quot;כ סובר הרא&quot;ש כדברי מי שאומר כן בירושלמי ומ&quot;מ אין כאן מקום להשגה אחר שהדין והטעם שהזכיר רבינו אמת עכ&quot;ל: כתב הג&quot;א בסוף ר&quot;ה בשם א&quot;ז שופר הגזול פסול ומפרש בירושלמי כגון שגזל שופר משופה הוא דאסור אבל גזל קרן ושיפהו דמים הוא חייב לו וכשר ע&quot;כ. ומאחר שהפוסקים שכתבתי מכשירים וא&quot;ז פוסל וכולם נתלים בירושלמי ראיתי להעתיק דברי הירושלמי ולבאר לפי דברי המפרשים המכשירים ולפי דברי הפוסלים. גרסי' בר&quot;פ לולב הגזול שופר של ע&quot;ז ושל עיר הנדחת ר&quot;א אמר כשר תני ר' חייא כשר תני ר' הושעיא פסול הכל מודים בלולב שהוא פסול מה בין שופר ומה בין לולב א&quot;ר יוסי בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם לא משל איסורי הנייה ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מ&quot;מ אר&quot;א תמן בגופו הוא יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא ויש קול אסור בהנייה מה פליגין בשגזלו משופה אבל אם גזלו ושיפהו דמים הוא חייב לו ע&quot;כ בירושל' וה&quot;פ דמדאפליג ר&quot;ח ור' הושעיה בשופר של ע&quot;ג ושל עיר הנדחת ממילא נשמע דפליגי נמי בגזול דמר מדמי ליה ללולב ומר לא מדמי ליה וקאמר דע&quot;כ לא פסל ביה ר' הושעיה אלא כשגזלו משופה דאית ביה משום מצוה הבאה בעבירה אבל אם גזלו ושיפהו דמים היא חייב לו דקנייה בשינוי מעשה ושינוי השם ולא מיקרי גזול וא&quot;ז סובר דכיון דבגמרא דידן אמרינן דבשופר של עיר הנדחת לא יצא א&quot;כ קמה לה הלכתא כר' הושעיה דפסל וא&quot;כ שופר הגזול נמי פסול כל שגזלו משופה ואינך רבוותא דמכשרי בגזול טעמייהו דכיון דר&quot;א סבר כר' חייא ור' יוסי מדמפרש טעמיה משמע נמי דסבר כוותיה והו&quot;ל ר' הושעיה יחיד לגבייהו ולא קי&quot;ל כותיה ואע&quot;ג דבגמרא דידן (ר&quot;ה כח.) פסלינן בשל עיר הנדחת ובע&quot;ג של ישראל ור' חייא מכשר בשל ע&quot;ג וליכא למימר דדוקא בדעו&quot;ג מכשר ולא בשל ישראל דהא עיר הנדחת ע&quot;כ בשל ישראל היא איכא למימר דאע&quot;ג דפסלינן לה בגמ' לאו משום טעמא דר' הושעיה פסלינן ליה דאיהו פסל ליה משום איסורי הנייה ואנן לא פסלינן ליה משום איסורי הנאה דהא שופר של ע&quot;ג של עו&quot;ג אסור בהנאה הוא וכן שופר של עולה אסור בהנאה הוא ואפ&quot;ה מכשרינן להו אלמא לאו מטעמא דאיסורי הנאה פסלינן לשל ע&quot;ג של ישראל ושל עיר הנדחת אלא משום דכתותי מכתת שיעורייהו וכדאמרינן בגמרא בהדיא וא&quot;כ אע&quot;ג דהלכתא כוותיה בעיר הנדחת ובע&quot;ג של ישראל לאו מטעמיה הוא דאילו לא הוה אלא ההוא טעמא הל' כר' חייא דאיסור הנאה אינו פוסל בשופר אי מטעמא דר' אלעזר אלא דהיכא דאיכא טעמא אחריני דכתותי מכתת שעוריה לא אסיק אדעתיה ר' חייא דמיפסיל מש&quot;ה ובהאי לחודיה הוא דלא קי&quot;ל כוותיה הלכך בשופר הגזול דלא שייך ביה כתותי מיכתת שיעוריה נקטינן כר' חייא דמכשר ואפ&quot;ל עוד דכי מכשר ר' חייא בשל עיר הנדחת לאו לגמרי מכשר אלא משום דשמעיה לר' הושעיה דפסל משום דאסור בהנאה א&quot;ל אי משום האי טעמא כשר הוא דאיו איסור הנאה לחוד פוסל בשופר אבל אה&quot;נ דאיהו נמי פסל בשל עיר הנדחת משום דמיכתת שיעוריה כדאיתא בגמרא דידן וקם ליה רבי חייא אליבא דהלכתא:

שופר של ע&quot;ג של עו&quot;ג לא יתקע בו ואם תקע בו יצא של ע&quot;ג של ישראל לא יצא וכו' בפרק ראוהו ב&quot;ד (כח:) אמר רבא שופר של ע&quot;ג לא יתקע בו ואם תקע בו יצא וטעמא משום דמצות לאו ליהנות ניתנו פי' לא ניתנו לישראל להיות קיומם להם הנאה אלא לעול על צוארם ניתנו וכתב הרא&quot;ש והא דאמרינן כפ' כיסוי הדם דלא יצא ומפרש טעמא התם משום כתותי מכתת שיעוריה התם מיירי בע&quot;ג של ישראל שאין לו ביטול עולמית וכיון שאין לו ביטול כתותי מכתת שיעוריה והכא מיירי בע&quot;ג של עו&quot;ג כיון דראוי להתבטל לא מכתת וא&quot;ת ע&quot;ג של עו&quot;ג נמי מכי אגבהה נעשית ע&quot;ג של ישראל וי&quot;ל במגביה ע&quot;מ שלא לקנותה וכך הם דברי רבינו ודבר פשוט הוא שמ&quot;ש רבינו ואע&quot;פ שהוא גזול הא אמרינן דיוצא בגזול קאי למה שכתב דבשל עו&quot;ג לא יצא אלא א&quot;כ לא נתכוון לזכות בו דהשתא הו&quot;ל גזול. והר&quot;ן כתב גם כן כדברי הרא&quot;ש וז&quot;ל וכי אמרינן דאם תקע יצא דוקא בע&quot;ג או בשמשי ע&quot;ג דעו&quot;ג דכיון דבביטול סגי ליה לא מכתת שיעוריה אבל בע&quot;ג דישראל אמרינן בס&quot;פ כיסוי הדם דלא יצא משום דכיון דאין לה בטלה כתותי מכתת שיעוריה ובשופר בעינן שיעורא וה&quot;ה דבשל תקרובת ע&quot;ז דעו&quot;ג לא יצא דלית לה בטלה עולמי' דהא איתקש למת אלא ודאי בע&quot;ז דעו&quot;ג א&quot;נ במשמשי ע&quot;ז עסקינן וכגון שנטלו ע&quot;מ שלא לזכות בו הא נטלו לזכות בו מדאגבהה קנייה והו&quot;ל כע&quot;ז דישראל וכן כתב ה&quot;ה בפ&quot;א בשם הרשב&quot;א ז&quot;ל והמרדכי כתב ג&quot;כ דבע&quot;ז של עו&quot;ג מיירי וכגון שהגביהו ע&quot;מ שלא לזכות בו ואח&quot;כ כתב בשם ר&quot;ת דאפי' בע&quot;ז דעו&quot;ג לא יצא אלא דוקא לאחר ביטול ואפילו לאחר ביטול לכתחלה לא יטול ואם נטל יצא וכגון שנתבטל מעי&quot;ט אבל בי&quot;ט בעיא היא במסכת עבודת כוכבים בפ&quot;ג אם יש דיחוי אצל מצות ולא איפשיטא ע&quot;כ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

המודר הנאה משופר מותר לתקוע בו תקיעת מצוה וכו' מימרא דרבא בפ' ראוהו ב&quot;ד (שם) וכ' הר&quot;ן וכי אמרי' נמי דשרי דוקא במודר הנאה משום דמצות לאו ליהנות ניתנו אבל באומר קונם שופר לתקיעתו עלי אסור לתקוע אפילו תקיעה של מצוה שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות אבל אומר שבועה שלא אשמע קול שופר של מצוה לוקה ושומע קול שופר של מצוה שאין השבועה חלה לבטל המצוה אלא בכולל באומר שבועה שלא אשמע קול שופר עכ&quot;ל וכ&quot;כ הכלבו בשם הרמ&quot;ה והתוס' והג&quot;א והמרדכי כתבו שם בפ&quot;ב דנדרים (טז:) מסיק רבא דאם אמר ישיבת סוכה עלי קונם או אפילו אמר קונם שלא אשב בסוכה אסור לישב בסוכה של מצוה ונראה דהוא הדין גבי שופר דאם אמר תקיעת שופר עלי קונם אסור לתקוע אם לא נחלק משום דגבי סוכה בלא מצוה יש הנאה בישיבה אבל שופר אי לאו מצוה אין הנאה בתקיעה דאינו מתכוין לשיר עכ&quot;ל: כתב הכלבו המודר הנאה משופר מותר לתקוע לו תקיע' של מצוה פי' אדם אחר תוקע לו והוא שומע אבל הוא עצמו אמר הגאון שאסור לתקוע בו אפילו תקיעה של מצוה מפני שיש הרבה ב&quot;א נהנים כשהן עצמן תוקעין יכל מידי דאיכא הנאה לגוף ליכא לשרויי בשביל טעמא דמצות לאו ליהנות ניתנו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

כל הקולות כשרים בשופר הלכך היה קולו עב מאד כשר וכו' ברייתא בפרק ראוהו ב&quot;ד (כז:):

ניקב וסתמו שלא במינו אפילו אם אינו מעכב התקיעה וכו' בפ' ראוהו ב&quot;ד (שם) תנן ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר ובגמ' (שם) ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו פסול רבי נתן אומר במינו כשר שלא במינו פסול א&quot;ר יוחנן והוא שנשתייר רובו מכלל דשלא במינו אע&quot;פ שנשתייר רובו פסול איכא דמתני לה אסיפא שלא במינו פסול אמר ר&quot;י והוא שנפחת רובו מכלל דבמינו אף על פי שנפחת רובו כשר והסכימו הפוסקים לפסק הלכה כר&quot;נ משום דכיון דר&quot;י מפרש מלתיה אלמא כוותיה ס&quot;ל. ובהני תרי לישני דר&quot;י אע&quot;פ שהרי&quot;ץ גיאת פסק כלישנא בתרא הסכמת הפוסקים היא לפסוק כלישנא קמא ולחומרא ואהא דתנן אם מעכב את התקיעה פסול פי' הר&quot;ן אם מעכב את התקיעה עכשיו אפילו סתמו במינו פסול דכיון דמעכב את התקיעה נמצא שאינו בטל לגבי השופר והו&quot;ל קול שופר ודבר אחר ואם לאו שאינו מעכב את התקיעה עכשיו אף על פי שהיה הנקב מעככ מתחלתו כשר לפי שמה שסתמו בו בטל לגבי השופר ומיהו דוקא בשסתמו במינו ומתני' ר&quot;נ היא כמ&quot;ש בגמ' ולא מצי לפרושי שכל שמעכב את התקיעה קודם שנסתם פסול אע&quot;פ שאחר שנסתם אינו מעכב את התקיעה דהא בפלוגתייהו דר&quot;נ ורבנן אמרינן בגמרא כלישנא בתרא דר' יוחנן דכי אמרינן שלא במינו פסול דוקא בשנפחת רובו אבל נשתייר רובו בין לר&quot;נ בין לרבנן כשר ובודאי נקב גדול כ&quot;כ א&quot;א שלא היה מעכב התקיעות מתחלה קודם שנסתם וא&quot;ה מתני' אמאן תרמייה אלא ודאי אף על פי שמתחלתו היה מעכב כיון שעכשיו אינו מעכב כלום שהסתימה מהודק יפה ה&quot;ז כשר לפי שהוא בטל לגבי השופר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;א מהלכות שופר עכ&quot;ל. ואמאי דתניא רבי נתן אומר במינו כשר כתב משמע ודאי דכי מכשיר ר&quot;נ במינו דוקא בשאינו מעכב את התקיעה דהא מדשקיל וטרי ר&quot;י אליביה משמע דכוותיה ס&quot;ל ואם איתא דר&quot;נ במינו מכשיר אפילו כשמעכב את התקיעה היכי מצי סבר לה כוותיה דהא ר&quot;י הוא דאמר הלכה כסתם משנה ותנן אם מעכב את התקיעה פסול וסתמא קאמר אפילו היכא דסתמו במינו אלא ודאי כדאמרן ועל לישנא קמא דר' יוחנן כתב הלכך להאי לישנא ניקב וסתמו לא מתכשר אלא היכא דאיכא תלתא למעליותא נשתייר רובו וסתמו במינו ואינו מעכב את התקיעה עכ&quot;ל. וכ&quot;ה דברי הרמב&quot;ם שכתב בפ&quot;א סתמו במינו אם נשתייר רובו שלם ולא עכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה ה&quot;ז כשר עכ&quot;ל. וזהו הפי' שכתב רבי' בשם הגאונים ז&quot;ל וכתב ה&quot;ה שהעלה הרשב&quot;א שכן עיקר אבל הרא&quot;ש כתב צריך לפרש דמעכב התקיעה לאחר שסתמו קאמר מתני' דכיון דהסתימה מעכב את התקיעה הוי כמו שופר וד&quot;א כי נשתנה הקול מחמת הסתימה אבל על עיכוב הקול דקודם הסתימה לא חיישינן דכיון דעתה חוזר לכמות שהיה אין זה נקרא שופר וד&quot;א ומתני' כרבנן דפסלו אפילו במינו דמתניתין סתמא קתני ובירוש' דחיק לאוקמי מתניתין אף כר&quot;נ ומוקי לה בשסתמו בשאינו מינו הלכך שופר שניקב וסתמו במינו אם חזר קולו לכמות שהיה תחלה ד&quot;ה כשר ואם לא חזר קולו כבתחלה פלוגתא דר&quot;נ ורבנן והלכה כר' נתן ובהני תרי לישנא דרבי יוחנן הלכה כלישנא קמא לחומרא הלכך במינו כשר אפילו לא חזר קולו כבתחלה והוא שנשתייר רובו שלא במינו אם לא חזר קולו כבתחלה פסול אפילו אם נשתייר רובו ובלא סתימה נמי אפילו נשתנה קולו כשר כדאיתא בירושלמי וטעמא דר&quot;נ בסתמו שלא במינו ונשתנה קולו הויא שופר וד&quot;א כי שינוי הקול בא מחמת ד&quot;א שאינו ממין השופר אבל מינו אפילו נשתנה קולו אין ד&quot;א גורם שינוי הקול וכל הקולות כשרים בשופר ומהאי טעמא נמי בלא סתימה אף מעכב כשר דאין כאן שינוי מחמת ד&quot;א ואם סתמו שלא במינו והקול הוא כמו שהיה קודם סתימה פסול דשופר וד&quot;א קרינן ביה כיון דאין הקול כמו שהיה קודם נקיבה זו היא שיטת התוס' ע&quot;פ הירושל' דר&quot;נ אמעכב את התקיעה קאי ולקולא וראיתי גדולים שפי' דר&quot;נ אואם לאו כשר קאי ולחומרא ופוסל שלא במינו אפילו אינו מעכב את התקיעה ואינו עיקר עכ&quot;ל הרא&quot;ש הדבר מבואר דהני תרי פירושו פליגי בהכי דלפירוש הרמב&quot;ם והר&quot;ן פלוגתא דרבנן ור&quot;נ קיימא אהיכא דאינו מעכב דאילו במעכב בין במינו בין שלא במינו פסול לד&quot;ה ומתני' דמפלגת בין מעכב לשאינו מעכב בסתמו במינו מיירי ור&quot;נ היא דאילו לרבנן אפילו סתמו במינו וגם אינו מעכב פסול הלכך לדידן דקי&quot;ל כר&quot;נ היכא דסתמו במינו ואינו מעכב כשר והוא שנשתייר רובו כדקאמר ר&quot;י ואי בצר חד מהני תלתא פסול ולדעת הרא&quot;ש פלוגתא דרבנן ור&quot;נ קיימי אהיכא דמעכב את התקיעות דאילו בשאינו מעכב אפילו סתמו שלא במינו כשר לד&quot;ה ומתני' דמפלגת בין מעכב לשאינו מעכב אי מוקמית לה כרבנן מיתוקמא בין במינו בין שלא במינו ואי מוקמית לה כר&quot;נ מיתוקמא דוקא בסתמו בשאינו מינו דאילו במינו אפי' מעכב את התקיעה כשר ור&quot;י דאמר והוא שנשתייר רובו ודאי קאי אמאי דקתני בברייתא ר&quot;נ אומר במינו כשר הלכך במינו אפילו אם מעכב את התקיעה כשר והוא שנשתייר רובו ואי בצר חד מהני תרי פסול. מיהו אי קאי אמאי דמכשיר מתני' בסתמו שלא במינו ואם אינו מעכב את התקיעה משמע דפלוגתא דרבינו ור&quot;י הוא דלדעת רבי' התם נמי קאי דכללא כייל ר&quot;י דאין לך צד כשרות אא&quot;כ נשתייר רובו אבל ר&quot;י כתב ניקב השופר וסתמו אם אינו מעכב את התקיעה כשר בין במינו בין שלא במינו ואם מעכב התקיעה במינו כשר והוא שנשתייר רובו ע&quot;כ משמע מלשונו שמ&quot;ש והוא שנשתייר רובו לא קאי אלא אאם מעכב אבל באם אינו מעכב לא בעי שישתייר רובו נראה שהוא סובר דהא דקאמר ר&quot;י והוא שנשתייר רובו לא קאי אלא אמאי דקתני ר&quot;נ בברייתא במינו כשר כלומר אע&quot;פ שמעכב התקיעה ומש&quot;ה בעי דליהוי ביה חדא לטיבותא מיהא אבל מאי דמכשר מתני' בסתמו שלא במינו אם אינו מעכב את התקיעה אפילו בשלא נשתייר רובו נמי כשר דטיבותא דשאינו מעכב את התקיעה חשיבא טובא ומש&quot;ה אפי' היכא דאיכא תרתי לריעותא כשר ויל&quot;ד עוד כן מדבריו מדכתב וז&quot;ל רי&quot;ף כתב מהא שמעי' שאפי' שלא במינו אם נשתייר רובו ואינו מעכב את התקיע' כשר ולא הבנתי דבריו ולא סברתו בזה ע&quot;כ. ואי איתא שהוא סובר דלפירוש הרא&quot;ש אפילו בשאינו מעכבת לא מיתכשר אלא בשנשתייר רובו למה כתב שלא הבין דברי הרי&quot;ף אלא ודאי שהוא סובר דלפי' הרא&quot;ש כיון דבאינו מעכב מיירי לא הול&quot;ל אם נשתייר רובו דאפילו לא נשתייר נמי כשר ולפי' הרמב&quot;ם והר&quot;ן ז&quot;ל לא הו&quot;ל להכשיר כיון דאיכא חדא לריעותא דהיינו שהוא שלא במינו ובהדיא כתב בסוף דבריו וז&quot;ל אבל אם אינו מעכב התקיעה כלומר שהוחלקה הסתימה יפה אפילו סתמו שלא במינו ואפילו לא נשתייר רובו כשר: ולענין מ&quot;ש בשם הרי&quot;ף ליתא בנוסחי דידן הכי אלא ה&quot;ג ר&quot;נ אומר במינו כשר אמר רבי יוחנן והוא שנשתייר רובו מכלל דכשלא במינו אפילו נשתייר רובו פסול:

ומ&quot;ש דלא נהירא ליה דברי בעל העיטור דכי סתמו שלא במינו אם נשתייר שיעור שופר ממקום הנקב עד הנחת פיו כשר כי היכי דאמרינן בנסדק לרחבו נראה שטעמו משום דלא דמי התם דלא מיפסל אלא משום סדק דין הוא שכשנשתייר בו שיעור שופר כשר אבל בסתמו שלא במינו דמפסיל משום קול שופר ודבר אחר כי נשתייר בו שיעור שופר מאי הוי אכתי קול שופר ודבר אחר הוא. וסמ&quot;ג כתב מסופק ר&quot;י אם יפסל אפילו ניקב חוץ לשיעור הכשירו כ&quot;ז שלא נקצץ:

ומ&quot;ש רבינו וכן אם נשאר קולו כמו שהיה קודם סתימה פסול בכלל מ&quot;ש אם מעכב את התקיעה שלא חזר קולו לכמות שהיה כשהיה שלם פסול הוא ולא היה צריך לכתוב יותר אלא שנתכוין לאפוקי מהמפרשים שאם מעכב את התקיעה קודם סתימה קאמר וכבר סתרו פי' זה התוספות והרא&quot;ש והר&quot;ן ז&quot;ל.

ומ&quot;ש שכל זמן שלא סתמו כשר אע&quot;פ שנשתנה קולו כבר נתבאר שהוא ירושל' כתבו התוס' והרא&quot;ש שם ומשמע מדברי התוס' דלא פליג תלמודא דידן אירושל' בהא גם הר&quot;ן ור' ירוחם כתבוהו וכתב ה&quot;ה בפ&quot;א שגם הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא כתבו. והרא&quot;ש כתב בתשובה שופר נקוב אין תוקעין בו עד שיסתם הנקב ואינו מעכב התקיעה כי רבו פירושים בשופר נקוב על פי הירושלמי והבבלי והכי עבדי עובדא כמ&quot;ש עכ&quot;ל. ודברים אלו סתומים דמשמע דאין תוקעין בו בעודו נקוב עד שיסתם ושלא כדברי הירושלמי דמכשר ואפשר לדחוק ולומר דה&quot;ק אין תוקעין בו עד שיסתם ואינו מעכב כלומר אבל אם נסתם ומעכב לא ובלא נסתם כלל לא איירי והראשון נראה יותר. והכלבו כתב י&quot;מ אם מעכב התקיעה קודם שנסתם קאמר ואם אינו מעכב שאין נקיבתו ניכרת בקול כשתוקעין בו כשר אפילו לא סתמו ומ&quot;מ ראוי לסתמו שלא יראה פגום וי&quot;מ אם מעכב את התקיעה אחר הסתימה קאמר ולזה הפי' נראה שצריך לסתמו שאם לא נסתם יהיה פסול כיון שקולו פגום מחמת הנקב: וכתב הר&quot;ר אליה מזרחי זלה&quot;ה ע&quot;כ לומר דפירוש מעכב דמתני' אינו אלא לאחר שסתמו ולפ&quot;ז אם היה מעכב הנקב את התקיעה קודם שסתמו וכשסתמו חזר הקול לכמות שהיה לית דין ולית דיין דכשר מכיון דתלה הדבר בעיכוב דלאחר סתימה ותימא מ&quot;ש מציפהו זהב מבחוץ דאמרי' אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול משום דהוי קול שופר וד&quot;א ואילו הכא מכשיר אע&quot;פ שאותו הקול שלאחר הסתימה הוא קול שופר וד&quot;א שמא י&quot;ל שמאחר שע&quot;י הסתימה חזר הקול כמות שהיה בהיות השופר שלם אע&quot;פ שקודם הסתימה היה מעכב ועכשיו אינו מעכב לא מיקרי קול הסתימה אלא קול השופר השלם ולא שייך הכא קול שופר וד&quot;א אבל לא שמעתי טעם נכון היכא שהיה מעכב מתחלה ואח&quot;כ סתמו ומעכב למה יהיה פסול והלא אין כאן קול הסתימה כלל מכיון דקולו דלאחר הסתימה דומה לקולו דקודם הסתימה והו&quot;ל כאילו לא סתמו כלל והיה ראוי שיהיה כשר כמו בניקב ולא סתמו דכשר אפי' מעכב את התקיעה כדקאמ' בירו' דבהא לא פליג תלמוד דידן אתלמוד ירוש' כדאי' בתוס' ר&quot;ה עכ&quot;ל. ונ&quot;ל דטעמא משום דכל שנסתם אע&quot;פ שעדיין מעכב התקיעה א&quot;א שיהיה מעכב כ&quot;כ כמו שהיה מעכב קודם הסתימה ונמצא שהוא קול שופר וד&quot;א שהרי קול זה אינו דומה לכשהיה שלם ולא כמו שהיה נקוב הלכך מיפסל:

נסדק לארכו אפילו כל שהוא שם ת&quot;ר נסדק לארכו פסול וכתב הרא&quot;ש לא תני הכא אם נשתייר בו שיעור תקיעה כשר כדקתני גבי נסדק לרחבו משום דלארכו לא מיפסל אא&quot;כ נסדק ע&quot;פ כולו מראשו ועד סופו והיינו נסדק ודבקו דמתני' דאיירי נמי לכל ארכו ואשמעינן ברייתא דאע&quot;ג שנקב שמעכב את התקיעה כשר כ&quot;ז שלא סתמו נסדק כולו לאורכו פסול וי&quot;מ דלהכי לא תני גבי ארכו אם נשתייר בו שיעור תקיעה כשר משום דבכל דהו מפסיל לפי שמחמת רוח וחוזק התקיעה הסדק הולך ומוסיף עד שיסדק כולו וכל זמן שלא נסדק כולו אם דבקו כשר ופי' זה עיקר עכ&quot;ל. וה&quot;ה בפ&quot;א כ' שדעת הרבה מן המפרשים דלא מפסיל אלא בנסדק כולו או רובו אבל מיעוטו ודאי לא ועיקר ויש להחמיר עכ&quot;ל. והר&quot;ן כתב שני הפירושים ולא הכריע. וכתב ה&quot;ר אליה מזרחי זלה&quot;ה שהמכשיר בנסדק מיעוט אורכו אפילו אם לא נשתייר בו שיעור תקיעה נמי מכשר מידי דהוי אניקב ולא סתמו דכשר אפי' בלא נשתייר בו שיעור תקיעה אע&quot;פ שיש בו חסרון כ&quot;ש בנסדק שאין בו חסרון. וכתב הר&quot;ן דלדעת המפרשים דבכל דהו מפסיל אם הדקו הרבה בחוט או במשיחה כשר שהרי החוט מעמידו שלא יתבקע וכ&quot;ד הראב&quot;ד בדרשה שלו והכלבו כתב דברי הראב&quot;ד בדרשה שלו וסיים בה והוא שישתייר שיעור תקיעה ממקום הקשירה ולמעלה לצד הפה:

ומ&quot;ש רבי' ה&quot;מ שלא דבקו אבל דבקו כשר שם במשנה שנינו שופר שנסדק ודבקו פסול ופירש&quot;י שופר שנסדק ודבקו בדבק פסול דהו&quot;ל כשני שופרות וכתבו התוספות והרא&quot;ש והר&quot;ן נראה מדבריו שהוא מפרש שנסדק משני צדדיו לגמרי ונחלק לשתי חתיכות ולא נהירא דאי הכי היינו דיבק שברי שופרות אלא נסדק היינו שנסדק מצד אחד לארכו ע&quot;פ כולו והיינו טעמא משום דכיון שנסדק כולו אין שם שופר עליו אלא כחתיכת שופר שתקנה ועשאה כעין שופר דמי וכתב עוד הרא&quot;ש ומה שפירש&quot;י ודבקו בדבק הקשה עליו הרמב&quot;ן דה&quot;ל שלא במינו ומאי איריא נסדק אפילו ניקב פסול ופירש דבקו היינו מעצמו שחממו באור ונפשר ונדבק ולא מסתבר לי כי א&quot;א שידבק יחד ע&quot;י חימום ולא מיקרי חיבור ע&quot;י דבק שלא במינו אלא דוקא כשניקב וסתם הנקב בחתיכה אחרת אבל אם חבר הסדק בדבק חוזר לכמות שהיה ואין הדבק ניכר בין הסדקים ומשמע לרבינו דלא פסלה מתני' בנסדק ודבקו אלא כשנסדק מצד אחד לגמרי משום דאין שם שופר עליו אבל אם נשתייר ממנו כל שהוא שלא נסדק אם דבקו כשר ואפילו לדברי הפוסלים בנסדק כל שהוא היינו בלא דבקו אבל אם דבקו כשר וכ&quot;כ בהדיא ר&quot;י ונראה ודאי שכן הוא דעת הרא&quot;ש מדכתב מה שהקשה הרמב&quot;ן על פירש&quot;י וקיים דברי רש&quot;י דאם איתא דאפי' בדבקו נמי פסול בכל דהו א&quot;כ לא משכחת דבקו דכשר ולא הוה נפקא לן מידי בין פירש&quot;י לפירוש הרמב&quot;ן ולא הו&quot;ל להרא&quot;ש להביא דבריהם בפסקיו אלא ודאי משום דאע&quot;ג דנסדק כל שהו פסול ה&quot;מ כשלא דבקו אבל אם דבקו כשר כל שנשתייר כל שהו שלם לכך הוצרך להביא דבריהם ללמדנו היאך יהיה ענין הדיבוק הזה ובהדיא כתב גבי הא די&quot;מ דבכל דהו מפסיל שכ&quot;ז שלא נסדק כולו אם דבקו כשר אבל הר&quot;ן כתב לכולהו פירושים כי תנן ודבקו פסול כ&quot;ש שלא דבקו ודבקו לרבותא נקטיה נראה מדבריו שלדעת הפוסלים בנסדק כל שהוא אפי' אם דבקו נמי פסלי והרמב&quot;ם וסמ&quot;ג כתבו סתם נסדק לארכו פסול ולא הזכירו דבק כלל אין בדבריהם הכרע:

ומ&quot;ש רבי' ואם נסדק כולו בין מצד אחד בין משני צדדיו ודבקו פסול היינו מתני' דשופר שנסדק ודבקו פסול וכפירוש המפרשים דאפי' בנסדק מצד אחד הוא:

ומ&quot;ש אפילו חממו באור וחיבר סדקיו זה עם זה פשוט הוא דכיון דטעמא דמיפסל הוי משום דכשנסדק ע&quot;פ כולו שוב אין שם שופר עליו כי חממו באור וחיבר סדקיו זה עם זה מאי הוי ובאמת שלא היה צריך לרבינו לכתוב אלא ואם נסדק כולו אפילו מצד אחד ודבקו פסול וממילא הוה משמע דאפי' חממו באור וחיבר סדקיו זה עם זה פסול דאי להרמב&quot;ן הרי הוא מפ' דכי תנן נסדק ודבקו פסול בכה&quot;ג הוא ואי להרא&quot;ש הא לא מפליג כלל בין דבקו בדבק לחממו באור וחבר סדקיו זה עם זה והרוקח כתב נראה סדק ע&quot;פ כולו לארכו אע&quot;פ שלא נשתייר שיעור תקיעה כשר והוא שלא ידבקנו בדבק יחד דהו&quot;ל דבק שאינו מינו ופסול אבל לא דבקו כשר אבל קבלתי מאבא מורי הריב&quot;ק שקבל מרבינו שמריה נסדק פסול אפי' דבקו בחמימות האש או סתמו בחמימות המים בלא דבק פסול:

נסדק לרחבו וכו' ברייתא שם לרחבו אם נשתייר בו שיעור תקיעה כשר ואם לאו פסול וכתב הרא&quot;ש אם נשתייר בו שיעור תקיעה דחשבינן מן הסדק ולמטה כאילו ניטל ואפי' מעכב התקיעה כשר ואם לאו פסול ויראה דמיירי בנסדק רוב רחבו אבל מיעוט הו&quot;ל כנקב בעלמא וכשר וכתב הר&quot;ן אם נשתייר בו שיעור תקיעה כשר פירוש דוקא שנשתייר שיעור תקיעה לצד הפה הוא דמכשרינן משום דחזינן כל מה שלמעלה ממנו כאילו ניטל משם וכן נראין דברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מהלכות שופר אבל הרב בעל העיטור הכשיר אפי' לא נשתייר לצד הפה וכ&quot;ד הרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל עכ&quot;ל ודברי הרא&quot;ש שכתב דחשבי' מן הסדק ולמטה כאילו ניטל מוכיחים כפירוש הר&quot;ן דבעי' ששיעור תקיעה ישתייר לצד הפה וכ&quot;כ הגה&quot;מ וכ&quot;כ סמ&quot;ג וסמ&quot;ק:

וכמה שיעור תקיעה כדי שיאחזנו בידו וכו' שם כמה שיעור תקיעה פירש רשב&quot;ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן וכתב הרא&quot;ש והיינו טפח כדאמרי' בפ' המפלת (כו.) דשיעור שופר טפח ונקט האי לישנא הכי כדי שיאחזנו התוקע בידו ויראה לכאן ולכאן לפרש הטעם למה נתנו בו שיעור טפח כדי שיאחזנו התוקע בידו ויראה לכאן ולכאן ולא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע וכ&quot;כ הר&quot;ן וז&quot;ל וכ&quot;ת לימא טפח בהדיא י&quot;ל דטעמא אתא לאשמועינן דמש&quot;ה הוי שעוריה טפח כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן דשיעוריה דטפח ד' בגודל ושית בקטנה כדאיתא במנחות וכשהוא אוחז אותו בד' אצבעות בינוניות ומה שנראה ממנו לכאן ולכאן משלים את השיעור עכ&quot;ל וכך מצאתי בנוסחא אמיתית מספרי רבינו והיינו מדאמרינן שיעור שופר טפח דהיינו ד' אצבעות בגודל שהם ששה בקטנה ויאחזנו בד' אצבעות בינוניות ומה שיראה ממנו לכאן ולכאן משלים:

ומ&quot;ש והאי דקאמר כדי שיאחזנו לאו אתוקע קאי דא&quot;כ הו&quot;ל למיתנייה בהדיא הכל לפי מה שהוא אדם וכו' כ&quot;כ הר&quot;ן וז&quot;ל אלא כדי שיאחזנו התוקע קאמר דא&quot;כ הכל כפי מה שהוא אדם ואגרופו של בן אבטיח ישנו כראש גדול של כל אדם אלא כדי שיאחזנו אדם בינוני והוא טפח ע&quot;כ ותמיהא לי מלתא מאי דקשיא להו הא אע&quot;פ דלא קתני ביה הכל לפי מה שהוא אדם מה בכך הא דכיון דתנא כדי שיאחזנו משמע דאתוקע קאי ותו לא איצטריך למיתני הכל לפי מה שהוא אדם&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; לפיכך נ&quot;ל שיש לגרוס בדברי רבי' בהדי במקום בהדיא כלומר דאם איתא דכדי שיאחזנו אתוקע קאי הו&quot;ל למיתנייה בפי&quot;ז דכלים בהדי הנך דמני התם דשיעורם הכל לפי מה שהוא אדם דקתני התם יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם דקומץ את המנחה וחופן את הקטורת ושותה כמלא לוגמיו בי&quot;ה ומזון ב' סעודות לעירוב ואם איתא הו&quot;ל למיתני נמי ושיעור שופר כדי שיאחזנו הלכך ודאי כדי שיאחזנו אדם סתמא קאמר:

ומ&quot;ש בשם הר&quot;י גיאת שצריך טפח שוחק כדי שיראה לכאן ולכאן הר&quot;י גיאת בא ליתן טעם אמאי נקט הכא האי לישנא דכדי שיאחזנו וכו' ולא כתב טפח וכתב דהיינו משום דסתם טפח משמע שאינו שוחק ולהכי נקט כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן לאשמעינן דבעי' טפח שוחק. ורבינו כבר כ' דשיעור זה דכדי שיאחזנו וכו' היינו ממש שיעור טפח מצומצם וזהו שכתב ולמאי דפרישית א&quot;צ כלומר לפי מה שפירשתי א&quot;צ לידחק ולומר דטפח דקתני בהמפלת הוי טפח שותק:

דבק שברי שופרות זו עם זו וכו' משנה בפרק ראוהו ב&quot;ד (שם) דבק שברי שופרות פסול:

ומ&quot;ש אפילו יש בשבר שכנגד פיו שיעור שופר נראה דטעמא משום דשופר אחד אמר רחמנא ולא שני שופרות כדבסמוך לקמן:

הוסיף עליו כל שהוא בין במינו בין שלא במינו פסול ברייתא שם:

ומ&quot;ש אפי' היה בו שיעור שופר כ&quot;כ הרא&quot;ש שם וז&quot;ל ואפי' היה בו שיעור שופר מתחלה דשופר אחד אמר רחמנא ולא שני שופרות. והכלבו כתב שי&quot;א שאם היה בו שיעור והוסיף עליו כשר ע&quot;כ:

הפכו ותקע בו לא יצא ל&quot;ש הפכו כדרך שהופכין החלוק וכו' ברייתא שם הפכו ותקע בו לא יצא אר&quot;פ לא תימא דהפכיה כי כיתונא אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב מ&quot;ט כדרב מתנה דא&quot;ר מתנה והעברת דרך העברתו בעינן ופירש&quot;י דרך העברתו כדרך שהאיל מעבירו בראשו בבהמה מחיים. וכתב הרא&quot;ש י&quot;מ לא תימא דהפכיה כי כיתונא שהוא פסול דהא פשוט הוא אלא אפי' הרחיב את הקצר וקיצר את הרחב פסול וי&quot;מ דה&quot;ק לא תימא דהפכיה כי כיתונא שהוא פסול דהא פשיטא הוא דכשר דאע&quot;פ שהפכו מ&quot;מ הקצר עומד במקומו והרחב עומד במקומו ודרך העברתו הוא אבל אם הרחיב את הקצר וקיצר את הרחב אסור דדרך העברתו בעינן וליכא ירוש' הפכו מהו (פי' שהפכו כהפיכת החלוק) נשמעינן מן הדא גרדו בין מבחוץ בין מבפנים כשר ולא אמרן אלא גרדו אבל הפכו פסול מה ביניהם זה ביטל חללו וזה לא ביטל חללו (פי' מה בין זה לזה זה שהפכו ביטל חללו הראשון ווה שגרדו הניח חללו ראשון הלכך עדיין כשר) וזה כלישנא קמא דהפכיה כי כיתונא פסול עכ&quot;ל. והר&quot;ן ג&quot;כ כתב כדברי הרא&quot;ש לפסול &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

היה ארוך וקצרו ברייתא שם היה ארוך וקצרו כשר:

ומ&quot;ש אם נשאר בו שיעור תקיעה כ&quot;כ שם הר&quot;ן ופשוט הוא וכ&quot;כ ה&quot;ר אליהו מזרחי זלה&quot;ה ארוך וקצרו כשר ולא תימא דרך העברתו בעינן וליכא וכן גבי גרדו והעמידו על גלדו נמי דחד טעמא הוא וא&quot;ת מ&quot;ש מהפכו ומרחיב את הקצר וקיצר את הרחב דאמר בהו דרך העברתו בעינן וליכא י&quot;ל דמשמעות העברתו אינו אלא צמיחתו הלכך כי אפכיה כי כיתונא או שקיצר את הרחב והרחיב את הקצר ששינה בזה דרך צמיחתו פסולין אבל כשגרדו והעמידו על גלדו או כשקיצר ארכו שלא שינה בזה דרך צמיחתו אע&quot;פ ששינה אותו מברייתו אין בכך כלום דאצמיחתו קפיד רחמנא ולא אברייתו א&quot;נ אפילו את&quot;ל דתעבירו היינו דרך ברייתו אין לפסול בגרדו והעמידו על גלדו ולא בארוך וקצרו משום דמשמעות ברייתו היינו תמונתו וגרדו או קצרו אינו יוצא מתמונתו וכל זה אינו אלא לפי הירושלמי שסובר הפכו פסול ופירוש לא תימא כי אפכיה כי כיתונא שהוא פסול אבל לשאר המפרשים לא תימא דאפכיה כי כיתונא וכשר צ&quot;ל דהפכו נמי אינו שלא כברייתו ודוחק עכ&quot;ל:

גרדו והעמידו על גלדו וכו' ג&quot;ז ברייתא שם:

ולא הוציא כל הזכרות אלא ניקב ותקע בו כשר שם שלחו לאבוה דשמואל קדחו בזכרותו ותקע בו יצא דמין במינו אינו חוצץ ופירש&quot;י קדחו בזכרותו כשהוא מחובר בבהמה עצם בולט מן הראש ונכנס לתוכו ומוציאין אותו מתוכו וזה לא הוציא אלא נקב את הזכרות: גרסי' בירוש' פ' ראוהו ב&quot;ד רבי יעקב בר אחא אמר אבא בר בא שאל לרבי שופר קדוח מהו א&quot;ל בזה תוקעין ביבנה רבי בא בעי קומי רב שופר קדוח מהו א&quot;ל בזה תוקעין בעייני טוב ע&quot;כ משמע דלכתחלה נמי תוקעין בו:

ומ&quot;ש רבינו אבל אם הוציא כל הזכרות ועשה ממנו שופר כגון שנקב בו פסול כ&quot;כ הר&quot;ן בר&quot;פ ראוהו ב&quot;ד וטעמא משום דלא איקרי שופר אלא דבר שהוא חלול כשפופרת והזכרות לא הוה חלול הלכך לא מיקרי שופר:

ציפהו זהב בעביו וכו' ברייתא שם ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול שלא במקום הנחת פה כשר צפהו זהב מבפנים פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר ופירש הר&quot;ן במקום הנחת פה עובי השופר לצד פנימי שמניח שם פיו קרי הנחת פה והצד החיצון מן העובי עצמו קרי שלא במקום הנחת פה דליכא לפרושי שמה שבחוץ לגמרי חוץ לעובי השופר קרי שלא במקום הנחת פה דא&quot;כ היינו ציפהו זהב מבחוץ והרא&quot;ש כתב וז&quot;ל לכאורה נראה לפרש דעובי השופר מקום שמניח עליו הפה קרוי במקום הנחת הפה ושלא במקום הנחת פה היינו מבחוץ סמוך להנחת הפה אבל קשה דהיינו ציפהו זהב מבחוץ ואין לפרש שלא במקום הנחת פה בעובי הראש אחר לצד הרחב דהא אמרי' הוסיף עליו כל שהוא פסול בין במינו בין שלא במינו ולא מסתבר למימר דהתם מיירי שאין בין הכל אלא שיעור שופר וה&quot;ר יונה פי' הא דקאמר צפהו זהב נשתנה הקול פסל היינו מחצי השופר ולמטה דהיינו משתי אצבעות ולמטה לפי כשהקול נכנס ברוחב השופר אז הוא משמיע קול ודרכו להשתנות מחמת הציפוי אבל מחציו ולמעלה לצד פה אין דרכו להשתנות מחמת הצפוי ואפי' אם נשתנה מעט אינו חשיב שינוי לפי שאין לשם עיקר השמעת קול וקולא גדולה היא זו לומר דאפילו אם נשתנה קולו מחציו ולמעלה כשר מתוך קושיא זו שהיה קשה לי דהיינו ציפהו זהב מבחוץ דאיכא למימר דפשיטא דאין קולו משתנה בשביל צפוי כל דהו שעושה אצל פיו ואיצטריך לאשמעינן דלא תימא דהוי כנתן שופר בתוך שופר עכ&quot;ל. ודברי רבינו כדעת הרא&quot;ש&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וזהו שכתב צפהו זהב בעביו במקום הנחת פיו פסול שלא במקום הנחת פיו בכל אורך השופר וכו' אם נשתנה קולו מחמת הציפוי פסול ואם לאו כשר דהיינו מ&quot;ש הרא&quot;ש דעובי שופר מקום שמניח עליו הפה קרוי במקום הנחת פה ושלא במקום הנחת פה היינו מבחוץ אפי' סמוך להנחת פה הלכך באיזה מקום מכל אורך השופר שיצפה זהב אם נשתנה קולו פסול ומאי דקשה דא&quot;כ היינו צפהו זהב מבחוץ איכא למימר דפשיטא דאין קולו משתנה בשביל ציפוי כל דהו שעושה אצל פיו ומש&quot;ה סתים ותני שלא במקום הנחת פה כשר דמסתמא אין דרכו להשתנות אבל אה&quot;נ שאם נשתנה קולו אע&quot;פ שהציפוי אינו אלא כל דהו ואינו אצל פיו פסול:

ומ&quot;ש בשם הרמב&quot;ם דאלו שעושים צורות לנאותו לא יפה הם עושים וכו' כתבו ה&quot;ה בפ&quot;א ומבואר הוא שצורות אלו דקאמר היינו שמציירין במיני צבועים דהוי כמו ציפהו מבחוץ אבל אם אין שם מיני צבעונים כלל אלא שחקק בו צורות כדי לנאותו פשיטא דכשר דהיינו גרדו דאמרי' בזה דאפי' העמידו על גלדו כשר:

ומ&quot;ש אבל אם נתן זהב על עובי השופר בצד הרחב וכו' זהו מ&quot;ש הרא&quot;ש דאין לפרש שלא במקום פה בעובי הראש הא' לצד הרחב וכו':

ומ&quot;ש וי&quot;מ ציפהו זהב במקום הנחת פיו אפילו באורך השופר אם הוא סמוך לראשו בצד הקצר פסול וכו' ולמדו מכאן שאם הרחיק השופר ונפח בו ותקע בו פסול וכו' ו&quot;ל ה&quot;ה בפ&quot;א כתב הרמב&quot;ם דטעמא דפיסולא במקום הנחת פה משום דאיכא הפסק בין פיו לשופר וש&quot;מ שאם הרחיק השופר מפיו ונפח בו ותקע בו פסול עכ&quot;ל ולפ&quot;ז לא הו&quot;ל לרבי' לכתוב וי&quot;מ ציפהו זהב במקום הנחת פיו אפילו באורך השופר אם הוא מיד סמוך לראשו בצד הקצר פסול לפי שהתוקע מכניס קצתו בפיו וכו' ולמדו מכאן שאם הרחיק השופר ונפח בו וכו' דמשמע שזה פי' בפ&quot;ע ומפני כך למדו ממנו כן וליתא דלפי' קמא נמי איכא למימר הכי דהא טעמא דבמקום הנחת פה אפילו אם לא נשתנה קולו פסול ע&quot;כ הוי מפני שהוא מפסיק בין פיו לשופר ולא היה לו לכתוב לשון י&quot;מ אלא כך הוה ליה לכתוב וטעמא דבמקום הנחת פה פסול לפי שהתוקע מכניס קצתו בפיו ושפתו מכסה עליו ונמצא הזהב חוצץ בין שפתו לשופר ולמדו מכאן שאם הרחיק השופר ונפח בו וכו' ונראה שדעת רבינו דלפירוש קמא מיפסיל משום הוסיף עליו כל דהו ולא מפני שהזהב חוצץ בין פיו לשופר וה&quot;ק ציפהו זהב בעוביו וכו' כלומר שנתן זהב על עובי השופר בצד הקצר פסול משום דהוסיף עליו הוא שלא במקום הנחת פיו בכל אורך השופר אם נשתנה קולו מחמת הציפוי פסול ואם לאו כשר והא דמפלגי בשלא במקום הנחת פה בין נשתנה קולו ללא נשתנ' היינו דוקא בכל אורך השופר אבל אם נתן הזהב על עובי השופר בצד הרוחב אף על פי שהוא שלא במקום הנחת פה פסול אפי' לא נשתנה קולו מחמת הציפוי דהא מוסיף עליו הוא ומיפסיל מטעמא דמיפסיל נתן זהב על עובי צד הקצר וי&quot;מ דבמקום הנחת פה לאו משום מוסיף עליו אתינן עלה דהב&quot;ע כשנתן הזהב באורך השופר מיד סמוך לראשו בצד הקצר דלית בה משום מוסיף עליו ואפ&quot;ה פסול לפי שהזהב חוצץ בין שפתו לשופר והשתא אתי שפיר מ&quot;ש על פירוש בתרא ולמדו מכאן שאם הרחיק השופר וכו' דלהאי פירושא ע&quot;כ טעמא דפיסולא משום חציצה דמשום תוספת ליכא דאילו לפירושא קמא הוי טעמא משום תוספת וליכא למיגמר מינה דחציצה פסלה: ובצפהו זהב מבפנים כ' הרא&quot;ש והר&quot;ן דטעמא דפסול מפני שהקול יוצא מן הזהב ולא מן השופר:

נתן שופר בתוך שופר אם שמע קול פנימי לבד וכו' ברייתא בפ' ראוהו ב&quot;ד (שם) הניח שופר בתוך שופר אם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון. שמע לא יצא פירש הר&quot;ן אם קול פנימי לבדו שמע יצא ומיירי כגון שהוא עודף על החיצון שאין כאן אלא קול פנימי אבל אם קול חיצון נמי שמע לא יצא דה&quot;נ קול שני שופרות וכ&quot;כ הרא&quot;ש וז&quot;ל אם קול פנימי שמע יצא כגון שהיה פה של פנימי משוך קצת למעלה חוץ לפה החיצון ולא נכנס קולו בין שני השופרות אם קול החיצון שמע לא יצא פירוש אף קול החיצון דא&quot;א לשמוע קול חיצון בלא קול פנימי אלא אף קול חיצון קאמר וטעמא דפסול משום דשופר אחד אמר רחמנא ולא שני שופרות ויראה דהא דאמרינן אם קול פנימי שמע יצא היינו בשלא נשתנה קולו מחמת ציפוי החיצון דאי נשתנה קולו נמצא הקול בא מכח שני שופרות והיינו בכלל אם קול החיצון שמע עכ&quot;ל: ורבינו ירוחם כתב שי&quot;מ דאפילו אם נשתנה קולו כשר ולא דמי לציפהו זהב מבחוץ דפסול אם נשתנה קולו דהתם הזהב מחובר בגוף השופר והו&quot;ל שופר וד&quot;א אבל הכא אינו מחובר ורבינו כתב כדברי הרא&quot;ש והר&quot;ן ודבר פשוט הוא דכי אמרי' אם קול פנימי שמע יצא היינו לומר שיהיה הפנימי עודף על החיצון משני הצדדין וזה שכתב רבינו אם שמע קול פנימי לבד כגון שהוא בולט יותר מן החיצון ונתן הפנימי בפיו כשר דכשהוא בולט יותר מן החיצון היינו לומר שהוא עודף עליו מצד הרחב ונתן הפנימי בפיו היינו לומר שהוא עודף עליו מהצד הקצר &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

נפל עליו גל וא&quot;א ליטלו בלא טלטול אבנים וכו' משנה בפרק בתרא דר&quot;ה (לב:) שופר של ר&quot;ה אין מעבירין עליו את התחום ולא מפקחין עליו את הגל ולא עולין באילן ולא רוכבין ע&quot;ג בהמה ולא שטין ע&quot;פ המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות בין בדבר שהוא משום לא תעשה ופירש&quot;י אין מעבירין עליו. לילך חוץ לתחום לשמוע קול שופר ורבינו מפרש דלהוציא חוץ לתחום קאמר ותרווייהו איתנייהו דבין זה ובין זה אסור:

וכתב ה&quot;ר יינה דוקא ישראל אסור לעשותו אבל מותר לומר לעו&quot;ג לעשותו וכו' במקצת ספרי רבינו יש טעות וכך היא הגירסא האמיתית דאמירה לעו&quot;ג שבות דשבות ושבות דשבות במקום מצוה שרי ע&quot;כ כלומר דע&quot;כ לא שרי ה&quot;ר יונה באמירה לעו&quot;ג אלא במידי דאפי' אם יעשהו ישראל לית ביה אלא איסורא דרבנן חבל דבר שאסור מן התורה ליכא מאן דפליג דאסור לומר לעו&quot;ג לעשות אפי' במקום מצוה וכבר נתבאר בסימן ש&quot;ז שכן דעת הרמב&quot;ם ושהתוס' חולקין בדבר: ואם העו&quot;ג הביאו מחוץ לתחום כ' הרוקח דאין תוקעין בו אבל הג&quot;א כ' בפ' בתרא דר&quot;ה דמותר לצאת בו דלאו מוקצה הוא דהא חזי לישראל אחר דהבא לישראל זה מותר לישראל אחר וכיון דשרי לטלטולי אפי' לאותו ישראל שרי לצאת בו דלא מצינו דאסרו חכמים הבא חוץ לתחום אלא או אכילה או הנאה ומצות לאו ליהנות ניתנו וגם אין שייך לגזור שמא יאמר לעו&quot;ג להביא לו כדי לצאת בו דלא שייך שיעשה מצוה הבאה בעבירה ולכך שרי לכ&quot;ע וכ&quot;כ רבינו בסימן תרנ&quot;ה בשם הרשב&quot;א וכ&quot;כ המרדכי בפרק לולב הגזול וכ' עוד שם המרדכי ה&quot;ה אם עשה עו&quot;ג שופר בי&quot;ט מותר לתקוע בו עכ&quot;ל: ולענין הלכה כיון דכל הני רבוותא מסכימים להתיר הכי נקטינן &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכ&quot;ש בנידון זה דמקום קיום מצוה הוא:

ויכול ליתן לתוכו מים או יין לצחצחו שם ו' במשנה ופירש&quot;י דאשמעינן דלא נימא מתקן מנא הוא:

ומ&quot;ש אבל מי רגלים אף בחול אסור מפני הכבוד ברייתא שם (לג.):

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* שופר של ר&quot;ה וכו' עד אבל בדיעבד או שאין לו איל וכפוף יוצא בשאר מינין משמע דבכפוף ואינו של איל אינו יוצא אלא בדיעבד ותימה דבסמוך כתב דבכפוף יוצא בו לכתחלה אף שאינו של איל ותירץ ב&quot;י שמה שכתב רבינו בתחלה או שאין לו אלא איל וכפוף הכי קאמר שאינו של איל וגם אינו כפוף וכו' ופירש עוד שהשלשה חלוקים מלבד של איל וכפוף ומה שלא מנה אותו בחלק הרביעי היינו מפני שאינו אלא למצוה מן המובחר ע&quot;ש ולא נהירא אלא לדעת רבינו חלק הראשון הוא של פרה דפסול אפילו בדיעבד חלק השני שאר המינים דכשרים בדיעבד חלק שלישי אילים כפופים דכשרים לכתחלה כמבואר בדבריו ודעתו דאעפ&quot;י דהרא&quot;ש הסכים לדברי הרמב&quot;ן דלכתחלה מצוה בכפופים ובכל הכפופים תוקעין והא דתנן זכרים לאו דוקא וכו' אין זה אלא כדי לפרש משנתינו בהא דאמר רבי יהודא בזכרים דפשטא לאו דוקא זכרים כי היכי דשל יעל לתנא קמא לאו דוקא יעל כמ&quot;ש הרא&quot;ש בשם הרמב&quot;ן ה&quot;נ זכרי' לר&quot;י על כן הוסיף ואמר דאי לר' יהודא זכרים דוקא משום עקדת יצחק א&quot;כ כי אמר בגמרא מר סבר פי' ר' יהודא כל דכייף טפי עדיף הול&quot;ל דעדיף טפי משום עקדת יצחק אלא ודאי זכרים לר&quot;י לאו דוקא כל זה לפרש משנתינו אבל לבתר דאתא ר' אבהו ואמר למה תוקעין בשופר של איל דאלמא דמצוה מן המובחר בשל איל כמ&quot;ש הרמב&quot;ן בסוף דבריו א&quot;כ ממילא נשמע דשל יעל וכפוף אינו כשר אלא בדיעבד ולזה כתב רבינו מתחלה שיהא של איל וכפוף דאמר ר' אבהו וכו' ולא הביא דר' יהודא דמתניתין משום דלאו דוקא זכרים קאמר אבל מדרבי אבהו דצריך איל למצוה מן המובחר כדי להזכיר עקידתו של יצחק א&quot;כ זה דינו לכתחלה והיינו דבר&quot;ה בדאיכא לפנינו שופר של איל ושל עזים צריך לתקוע לכתחלה בשל איל וע&quot;ז כתב רבינו ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד פי' כשכבר תקעו בשל איל או שאין לו של איל וכפוף בין באיל ואינו כפוף ובין בכפוף ואינו איל או אפי' אינו איל וגם אינו כפוף יוצא בדיעבד כדתנן כל השופרות כשרים וכו' וכמ&quot;ש הרמב&quot;ן דעד כאן לא פליגי אלא למצוה וכו': 
* ומ&quot;ש נמצא שיש בו ג' חלוקים וכו' חזר וכתב כדי לפרש כל חלק וחלק ואמר של פרה פסול ואפילו דיעבד וכו' וזהו חלק אחד כדי להביא ע&quot;ז דברי הרמב&quot;ן דה&quot;ה קרני רוב החיות וכו' וזהו חלק הראשון. וכל שאר המינין וכו' זהו כדברי הרא&quot;ש והרמב&quot;ן שבזה מודה ר&quot;י לתנא קמא ולפי דת&quot;ק סבירא ליה דשל יעל פשוט ולא כפוף וסד&quot;א דר&quot;י דמודה לת&quot;ק בדיעבד ס&quot;ל נמי דוקא פשוט לזה אמר רבינו דליתא אלא בעינן לכתחלה כפוף ואפילו בשל עזים דגם ר&quot;י דאומר זכרים כפופים לאו דוקא זכרים אלא אפי' יעלים בעינן כפופים כמ&quot;ש הרא&quot;ש והר&quot;ן וכדפי' והוא החלק השני. ומכל מקום מצוה מן המובחר וכו' הוא חלק הג'. ונראה דאתא לאשמעינן דלא תימא הא דאיל לכתחלה דוקא בששניהם לפנינו אבל כשאין כאן של איל אין צריך לחזר אחריו ולכך חזר ואמר מצוה מן המובחר לחזר וכו' דאיל עדיף אף לחזר אחריו ומשום הכי כתב בתחלה דבשל עזים בדיעבד דוקא כיון דלכתחלה צריך לחזר אחר של איל ונמצא לפי זה דלשון רבינו שאמר ולכתחלה בעינן שיהא של כפוף ואפילו בשל עזים אין פירושו כפירוש לשון לכתחלה שאמר הרמב&quot;ן בזה דאילו הרמב&quot;ן כוונתו אפילו בדאיכא נמי של איל דלפי משנתינו אין לחלק בין זכרים ליעלים אבל דברי רבינו הם על המסקנא דר' אבהו ולא שרי לכתחלה בשל עזים אלא כשאין שם איל כלל ולפי שהב&quot;י לא הרגיש בזה כתב מה שכתב. ונראה שכל זה אינו אלא בר&quot;ה עצמו כשהגיע זמן לתקוע ונושאין ונותנין איזהו שופר כשר טפי לתקוע בו אבל קודם ר&quot;ה דעדיין לא חל עליו חיוב תקיעה יכול לקנות שופר של עזים אע&quot;פ שיש לפניו ג&quot;כ של איל אלא שצריך לקנותו בדמים יקרים ויודע שלא יהא בעירו שופר של איל בר&quot;ה אפי' הכי אין חייב לקנות של איל בדמים יקרים אלא יש לו דין הידור מצוה עד שליש ולא יותר כדלקמן גבי לולב וראיה ברורה מפרק אלו דברים ב[[פסחים סט א|פסחים (דף ס&quot;ט)]] דאותביה אביי לרבא מערל שלא מל ענוש כרת דברי רבי אליעזר ופירש רש&quot;י ערל גדול שלא מל ע&quot;פ ענוש כרת בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן שחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזי רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן וכו' וגדולה מזאת קאמר עלה בפרק כיצד צולין (דף פ') היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין משלחין אחד מהן לדרך רחוקה ועביד פסח שני ולא מיחייב כרת מאחר שבשעה ששולחין אותי לא מיחייב בפסח ולא רמיא מצוה עליה: 
* וכתב הרמב&quot;ן והוא הדין בקרכי רוב החיות כלומר הדין הוא שוה דשניהם פסולין אבל טעם הדין אינו שוה דשל פרה אינו פסול אלא משום דבקרא קרי לה קרן ולא איקרי שופר ועוד דאין קטיגור נעשה סניגור ועוד דקיימא גלדי גילדי כדאיתא פ' ראהו ב&quot;ד ובשאר רוב החיות ליכא הני טעמי ופסולייהו משום דבעינן שופר מלשון שפופרת והוא שיהא חלול ושיש לו זכרות וכו' ופרה אף על פי שהוא חלול ויש לו זכרות פסול משום דקרא קרי ליה קרן ולא קרי ליה שופר ועוד כו': 
* הגוזל שופר ותקע בו יצא כתב הרא&quot;ש דה&quot;א בירושלמי ומה בין לולב לשופר אמר רב אסי בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מכל מקום נראה דמיתורא דיהיה דרוש לרבות מכל מקום אפילו גזול אי נמי מדכתיב גבי לולב לכם ברישא והדר פרי עץ הדר למימרא משלכם אבל הכא ברישא יום תרועה למימרא מכל מקום וכדדרשינן מדכתב ברישא לא תחסום והדר בדישו אלמא דלא תחסום מכל מקום: והרמב&quot;ם פירש משום דאין בקול דין גזל והכי איתא בירושלמי ועיין בב&quot;י: 
* ומ&quot;ש רבינו אפי' לא נתייאשו הבעלים ממנו נראה דאתא לאורויי דלא תימא דוקא נתייאשו ואפילו הכי לכתחלה לא משום דמאיס למצוה קמ&quot;ל דאפי' לא נתייאשו מגזירת הכתוב דלא בעינן בשופר משלכם ומיהו נראה דאף בנתייאשו לכתחלה לא יתקע בו דמשמעות הפוסקים שכתבו בסתם בדיעבד יצא אבל לכתחלה משמע דאין לחלק בין נתייאשו ללא נתייאשו: 
* שופר של ע&quot;ג של עו&quot;ג לא יתקע בו וכו' מימרא דרבא בפרק ראוהו ב&quot;ד וה? דבדיעבד יצא אעפ&quot;י דאסור בהנאה אם לא ביטלה עו&quot;ג היינו משום דקי&quot;ל מצות לאו ליהנות ניתנו ואפ&quot;ה לכתחלה לא דמאיס למצוה: 
* ושל ע&quot;ג של ישראל אפי' בדיעבד לא יצא דכיון דשופר בעי שיעור כדי שיראה לכאן ולכאן והכא כתותי מיכתת שעוריה כיון דאין לו ביטול כאילו אין כאן שיעור דמי אבל בשל עו&quot;ג אע&quot;ג דלא ביטלה עו&quot;ג כיון דיכול לבטלה ע&quot;י עו&quot;ג כל שעה שירצה יש לה שיעור מקרי וכל זה שלא כר&quot;ת פ' כסוי הדם ופ' מצות חליצה ופ' לולב הגזול דמחמיר בשל עו&quot;ג כל זמן שלא ביטל וכמ&quot;ש משמו המרדכי פ' ראוהו ב&quot;ד אלא כפי' הראשון שכתבו התוס' לשם שהסכימו לזה הרשב&quot;א בתשובה בסי' ה' והרא&quot;ש והר&quot;ן פ' ראוהו ב&quot;ד והוא דעת רש&quot;י בפ' מצות חליצה ע&quot;ש: 
* ומ&quot;ש הילכך אפי' בשל עו&quot;ג לא יצא אא&quot;כ לא נתכוין לזכות בו כ&quot;כ התוס' והרא&quot;ש והר&quot;ן ושאר מפרשים ונראה דהיינו דוקא בשופר שאין לו בעלים כגון שהוא של הפקר אבל ביש לו בעלים אפי' נתכוין לזכות בו לא קנאו כיון שיש לו בעלים ולא נתייאשו ממנו אלא כיון דרבא סתמא קאמר דבשל עו&quot;ג יצא ומשמע אפי' אין לו בעלים קמפרשי התוס' דלא יצא בזו אא&quot;כ לא נתכוין לזכות בו ומ&quot;ש רבינו ואעפ&quot;י שהוא גדול לא קאי להיכא שאין לו בעלים אלא מילתא חדתא קאמר וקאי אשל עו&quot;ג בשיש לו בעלים דאעפ&quot;י דאיכא תרתי לריעותא דהוא של ע&quot;ג של עו&quot;ג והוא גזול מבעליו אפ&quot;ה יוצא בו. אבל ב&quot;י כתב וז&quot;ל ודבר פשוט הוא שמ&quot;ש רבינו ואעפ&quot;י שהוא גזול קאי למ&quot;ש דבשל עו&quot;ג לא יצא אא&quot;כ לא נתכוין לזכות בו דהשתא הו'&quot;ל גזול עכ&quot;ל ושרי ליה מאריה דהא הך מילתא דלא נתכוין לזכות בו לא איירי אלא בשופר של הפקר דלא שייך ביה גזול ואע&quot;ג דלכאורה משמע מלשון הרא&quot;ש דקאי אלא נתכוין לזכות בו וכמו שעלה ע&quot;ד ב&quot;י אי אפשר לפרש כן ומ&quot;ה נשמר רבינו וכתב האי ואעפ&quot;י שהוא גזול לאחר שכתב אבל אם נתכוין לזכות בו וכו' כדי לאורויי דלא קאי אלא נתכוין לזכות בו וכו' וכך היא גם דעת הרא&quot;ש למעיין בדבריו גם בתו' בפ' כיסוי הדם ופ' לולב הגזול לא הזכירו כלל מדין גזל כשכתבו חילוק זה דלא נתכוין לזכות בו אלא הזכירו דין שאול והיינו טעמא דכיון דאיירי באין לו בעלים לא שייך דין גזל אלא דין שאול ודו&quot;ק: 
* המודר הנאה משופר מותר לתקוע בו וכו' מימרא דרבא פ' ראוהו ב&quot;ד ופי' דאפילו המודר עצמו תוקע בו אבל הרי&quot;ף ובעל המאור גורסים מותר לתקוע לו פי' אדם אחר תוקע לו וכ&quot;כ הכל בו בשם הגאון דהוא עצמו אסור כיון דנהנה בתקיעתו ורבינו נמשך אחר גירסת הרא&quot;ש שגורס לתקוע בו וכ&quot;כ הרמב&quot;ם וה&quot;ר ירוחם והאגודה מיהו למעשה נקטינן לחומרא חדא דהא חזינן דהתוקע נהנה בתקיעתו ועוד דהא אמר רבא גופיה המודר הנאה ממעיין טובל בו טבילת מצוה בימות הגשמים אבל לא בימות החמה דאיכא הנאת הגוף אלמא אף על גב דעיקר דעתו בטבילה לשם מצוה אפילו הכי אסור ביה&quot;ח כיון דאיכא במי הנאה הוא הדין בשופר ומיהו כשאין שם אחר שיכול לתקוע לו כדאי הם הרמב&quot;ם והרא&quot;ש לסמוך עליהן בשעת הדחק וע&quot;ל [[טור אורח חיים תקפט|בסימן תקפ&quot;ט]] בדין המודר הנאה מחבירו: 
* ניקב וסתמו וכו' אפילו אינו מעכב התקיעה לאחר הסתימה שחזר קולו לכמות שהיה בתחלה פסול אפילו נשתייר בו רובו אין לדקדק מלשונו דדוקא כשהיה מעכב קודם הסתימה הוא דפסול אבל אם לא היה מעכב לא קודם הסתימה ולא לאחר הסתימה אינו פסול כיון דאין קולו שלאחר הסתימה בא מן הסתימה ולא הוי שופר וד&quot;א דא&quot;כ הו&quot;ל לרבי' לפרש חילוק זה בהדיא לדעת הגאוני' ותו שהרי לדעת הגאונים אפילו סתמו במינו אם מעכב התקיעה לאחר הסתימה פסול ואין חילוק דאפילו היה מעכב נמי קודם הסתימה ואין אומרין דאין כאן קול סתימה ואעפ&quot;י שהר&quot;א מזרחי כתב על זה שלא שמע טעם נכון מ&quot;מ הדין דין אמת וב&quot;י כ' דהטעם הוא מפני שאי אפשר שיהיה הקול שוה ונמצא שהוא קול שופר וד&quot;א וא&quot;כ הכא נמי איכא למימר האי טעמא דאי אפשר שיהיה הקול שוה ותו כיון דס&quot;ס הקול בא נמי מן הסתימה שלא במינו הוי קול שופר וד&quot;א אע&quot;פ שלא היה מעכב קוד' אלא ודאי אין חילוק וכן כל שאר מחברים שהעתיקו דעת הגאונים לא חלקו בזה אלא כתבו להדיא דלא מתכשר אלא דאיכא תלתא למעליותא נשתייר רובו וסתמו במינו ואינו מעכב התקיעה. ופי' נשתייר רובו היינו שנשתייר רוב אורך השופר שלא ניקב בין שהשופר גדול או קטן והטעם דכל שלא נשתייר רובו הו&quot;ל כאילו דבק שברי שופרות ואפילו יש שיעור שופר מן הנקב פסול אבל נשתייר רובו רובו ככולו וכאילו לא ניקב ואז אפילו לא נשתייר שיעור שופר ממקום הנקב עד הנחת הפה כשר היכא דאיכא תלתא למעליותא. וכתב הר&quot;א מזרחי שאפילו היה הנקב גדול וקרוב לחציו כשר כיון שנשתייר בו כחוט השערה יותר מחציו עיין עליו ונראה נמי דאם ניקב ברחבו ובהיקפו צריך נמי שישתייר בו רוב היקפו שלא ניקב ואפילו נשאר מהנקב שיעור שופר ולא דמי לנסדק. ופי' מעכב התקיעה כתב ה' המגיד שנחלש הקול קצת ויוצא משם כך פי' הרמב&quot;ן: 
* ומ&quot;ש ובעל העיטור כתב ואם נשתייר וכו' נראה שדעתו מאחר שאינו מעכב התקיעה לא מיקרי קול הסתימה אלא קול השופר השלם ולא שייך הכא קול שופר וד&quot;א ולא מיתסר אלא היכא דלא נשתייר שיעור שופר ממקום הנקב דהתם ודאי כיון דהסתימה שלא ממינו הו&quot;ל כאילו השלים השופר בדבר אחר שאינו מינו ופסול ורבינו שכתב ולא נהירא סובר דעיקר הטעם משום קול שופר וד&quot;א דהשתא אף אם נשתייר בו שיעור שופר מאי הוי ס&quot;ס קול שופר וד&quot;א הוא ודע שבה&quot;ג בה' שופר פסק דאפי' סתמו שלא במינו אם נשתייר רובו ואינו מעכב התקיעה כשר בנקב משהו ולא מפסיל אלא היכא שנפחת קרוב לחציו וכך פי' הר&quot;א מזרחי על הסמ&quot;ג שהביא דעת בה&quot;ג אבל הרא&quot;ש והר&quot;ן והגהות מיימונית כתבו בסתם שבה&quot;ג פסק כשטת הגאונים נראה שהיה להם גי' אחרת בדבריו. ובדעת הרי&quot;ף נחלקו רוב המחברים כתבו שדעתו כשיטת הגאונים אבל ה&quot;ר ירוחם כתב שבגרסתו לספר האלפסי כתוב מהא שמעינן דאפילו שלא במינו אם לא נפחת רובו ואפי' מעכב התקיעה כשר וכך ראיתי בספר האלפסי ישן שהביא תרתי לישני דר' יוחנן ובתר הכי כתב מהא שמעינן וכו' וה&quot;ר ירוחם כתב ולא הבנתי דבריו ולא סברתו בזה ולי נראה פשוט שהרי&quot;ף ז&quot;ל לפי גירסא זו תופס שיטת בה&quot;ג דאף שלא במינו כשר בנקב משהו ומש&quot;ה הביא ב' הלשונות בסתם וכתב עליהם מהא שמעינן וכו' להורות דהלכה כתרתי לישני דר' יוחנן ועל הדרך שפי' הר&quot;א מזרחי לדעת בה&quot;ג שהובא בסמ&quot;ג ודו&quot;ק: 
* ולדעת ר' יצחק וכו' דעת ר&quot;י היא כיון דאיכא ביה הני תרתי למעליותא כשר אע&quot;פ שמעכב התקיעה כיון דלא הוי קול שופר וד&quot;א ולא גרע כשסתמו במינו מאילו לא סתמו כלל דכשר אע&quot;פ שנשתנה קולו כדאיתא בירושל' וה&quot;ה אף בסתמו שלא במינו ואינו מעכב התקיעה נמי כשר שהרי אין כאן קול שופר וד&quot;א כיון שלא נשתנה קולו שאין הקול בא מן הסתימה אלא מן השופר ומיהו דוקא בנשתייר הרוב דאיכא ביה נמי תרתי למעליותא דאם לא נשתייר הרוב הו&quot;ל כדבק שברי שופרות ומש&quot;ה אפילו סתמו במינו ואינו מעכב התקיעה אינו כשר אף ע&quot;ג דאיכא ביה נמי תרתי למעליותא עד דנשתייר הרוב דכל זמן דלא נשתייר הרוב הו&quot;ל כדבק שברי שופרות דלשיטת רבינו לעולם בעינן שישתייר בו הרוב אבל ה&quot;ר ירוחם נחלק עליו בזה וכמ&quot;ש בב&quot;י: 
* ומ&quot;ש וכן אם נשאר קולו כמו שהיה כו' פי' לא תימא דוקא כשלא היה מעכב קודם הסתימה הוא דפסול דהתם חזינן דהעיכוב הוא מחמת הסתימה דשלא במינו והוי קול שופר וד&quot;א אבל היכא דהיה מעכב קודם הסתימה וגם לאחר הסתימה נשאר קולו כמו שהיה קודם הסתימה בהא לא הוי קול שופר וד&quot;א כיון שהקול אינו בא מן הסתימה להכי קאמר וכן אם נשאר קולו כמו שהיה וכו' דלעולם פסול דכיון שלא חזר קולו לכמות שהיה שלם אי אפשר שלא ישתנה קולו קצת מחמת הסתימה והוי קול שופר וד&quot;א וכמ&quot;ש ודלא כפירוש בית יוסף: 
* ומ&quot;ש וכל זמן שלא סתמו כשר כו' הכי איתא בירושלמי נראה מדברי רבינו דלשיטת הגאונים גם זה הוא פסול כיון דאית ביה חדא לגריעותא דנשתנה קולו ומש&quot;ה כתב דין זה בסברת ר' יצחק וכן נראה מדברי הרמב&quot;ם שלא כתב לההיא דהירושלמי נראה שסובר דלא קי&quot;ל הכי אלא כתלמודא דידן דבעינן תלתא למעליותא אבל מדברי ה' המגיד שכתב שהרשב&quot;א סובר כשטת הגאונים שהיא עיקר ואפ&quot;ה כתב לההיא דירושלמי משמע שסובר לחלק בין נסתם לאינו נסתם אף לשיטת הגאונים ויש לתמוה על רבינו שלא כתב בדין זה דבעינן נשתייר בו רובו לפי שיטתו דלעולם בעינן דנשתייר בו רובו ואף ה&quot;ר ירוחם שחולק על שטת רבינו כתב בדין זה ודוקא בנשתייר בו רובו ע&quot;ש ולענין הלכה אם ניקב ולא נסתם נראה דאם ניקב לארכו ונשתייר רובו כשר אפילו לא נשתייר שיעור שופר ממקום הנקב ואע&quot;פ שיש בו חסרון וכה&quot;ג כתב הר&quot;א מזרחי להדיא בדין זה עיין בו בדבור נסדק לארכו ואם לא נשתייר רובו פסול אפילו נשתייר שיעור שופר ממקום הנקב וליכא למימר דחשיב ליה לאידך כמאן דשקיל דדוקא בנסדק לרחבו קא אמרינן הכי אבל לארכו הסברא להיפך דכיון דרוב ארכו ניקב הו&quot;ל כאילו ארכו ניקב דרובו ככולו והו&quot;ל כאילו כל השופר נחלק לשתים מצד אחד ופסול אבל בניקב לרחבו נראה כיון שלא נסתם לא גרע מדין נסדק וכי היכי דבנסדק רוב רחבו אם נשתייר שיעור שופר לצד פיו כשר ה&quot;נ בניקב אבל מיעוטו כשר לגמרי ותדע שהרי גבי נסדק כתב רבינו אבל מיעוטו הו&quot;ל ניקב בעלמא וכשר ומ&quot;ש רבינו על דברי בע&quot;ה דלא נהירא סברתו שמדמה ניקב לנסדק היינו בנקב ונסתם דוקא וכמו שפירשנו טעמו בסמוך נ&quot;ל: 
* נסדק לארכו אפי' כל שהוא פסול שם ת&quot;ר נסדק לארכו פסול וכו' וכתב הרא&quot;ש דפירו' זה דנסדק לארכו אפי' כל שהוא פסול הוא עיקר. וקש' מ&quot;ש מניקב לארכו ואין לפרש דאה&quot;נ דלפי פי' זה פסול בניקב לארכו אפי' כל שהוא דא&quot;כ הו&quot;ל לרבינו לפרושי ולמה כתב בסתם דנקב כשר כל זמן שלא סתמו ומצאתי בדברי הר&quot;א מזרחי שכתב בזה וז&quot;ל דמכח התקיעה הסדק מוסיף והולך תמיד עד שנסדק כולו ופסלוהו אף בסדק כל דהוא אע&quot;ג דלא גרע מנקב כדי שלא יבא להסדק בשעת התקיעות ויחשוב שיצא בו אבל בנסדק לרחבו אין לחוש לזה שהרי אפילו נסדק כל הקיפו אם נשתייר בו שיעור תקיעה כשר אבל בלא נשתייר בו שיעור תקיעה שאם יסדק כל הקיפו פסול בנסדק כל שהוא נמי פסול כמו בנסדק לארכו ואפשר לומר ג&quot;כ דברחבו אין הסדק הולך ומוסיף כמו בארכו דאין הסדק נסדק אלא בארכו ומש&quot;ה אין לפסלו אלא בנסדק רוב הקיפו ולא נשאר בו שיעור תקיעה אבל בשנסדק מיעוטו אע&quot;ג דלא נשתייר בו שיעור תקיעה כשר אך קשה דא&quot;כ מאי נסדק לרחבו דקאמר הא לא שייך בקרן סדוק אלא בארכו עכ&quot;ל ונראה לפע&quot;ד דלדעת רבינו צריך לפרש דלא שייך לומר דהסדק מוסיף והולך אלא בארכו ולהכי מכשיר בנסדק מיעוט רחבו ופוסל במיעוט ארכו ומה שהקשה הרב דא&quot;כ מאי נסדק לרחבו דקאמר הא לא שייך וכו' לאו קושיא היא דלענין זה דוקא שנאמר שמכח התקיעה הסדק מוסיף והולך הא ודאי לא שייך אלא בסדוק לארכו שכח התקיעה היא נמשכת לארכו של שופר ואינו כן לרחבו והסדק הנעשה ברחבו אינו מכח התקיעה אלא לשום סיבה ע&quot;י הכאה ונפילה אבל לעולם לשון נסדק שייך לומר על רחבו כמו על ארכו ומכל מקום למדנו מדברי הרב טעם החלוק שהסדק כל שהוא לארכו פוסל יותר מנקב לארכו והוא כדי שלא יבא להסדק בשעת התקיעו' כו': 
* ומ&quot;ש וה&quot;מ שלא דבקו כו' שם בפסקי הרא&quot;ש אמתני' דשופר שנסדק ודבקו פסול פי' דהיינו שנסדק מצד אחד לארכו על פני כולו משמע אבל אם נשתייר ממנו כל שהוא שלא נסדק אם דבקו כשר וע&quot;ש: 
* ומ&quot;ש ואם נסדק כולו בין מצד אחד בין מב' צדדים ודבקו אפילו חממו באור כו' פי' לדעת הרא&quot;ש ז&quot;ל איצטריך שסובר דאין חלוק בין דבקו בדבק לחממו באור והכל חשוב במינו וכשר והיינו דוקא כשהסדק הוא כל שהוא שאין פיסולו אלא על שם סופו שהסדק הולך ומוסיף עד שנסדק כולו אבל הכא שפיסולו מחמת שכבר נסדק כולו ואין שם שופר עליו אלא כחתיכת שופר שתקנה ועשאה כעין שופר דמי ומ&quot;ה אפי' דבקו פסול וא&quot;כ סד&quot;א דוקא דבקו בדבק דאע&quot;פ שאין הדבר ניכר בין הסדקים סוף סוף לא נעשה השופר גוש אחד אבל אם חממו באור עד שנפשר וחבר קצותיו אחת אל אחת תו לא מקרי חתיכת שופר שתקנה אלא שופר שלם קמ&quot;ל דלא ופסול הארכתי להוציא ממ&quot;ש הב&quot;י בזה עיין עליו: 
* וכמה שיעור התקיעה כדי שיאחזנו וכו' והיינו דאמר שיעור שופר טפח כלומ' אידי ואידי חד שעורא הוא ולא תימא דפליג רשב&quot;ג דברייתא פרק ראוהו ב&quot;ד אדתני זעירא בפ' המפלת: 
* ומ&quot;ש והאי דקאמר כדי שיאחזנו לאו אתוקע קאי וכו' פי' דאי אתוקע קאי אם כן הא דהמפלת דתני זעירא חמשה שיעורן טפח וחד מינייהו שופר ותני נמי כדי שיאחזנו הו&quot;ל למתנייה בהדיא דהאי טפח דשופר אינו שוה לאינך טפחים דבשופר הכל לפי מה שהוא אדם דהא אגרופו של בן אבטיח גדול טפי ואיכא למטעי ולהקל למימר דאפי' בן אבטיח התוקע יוצא בטפח בינוני מדחשיב ליה עם שאר טפחים אלא ודאי כדי שיאחזנו אדם סתמא קאמר ולפיכך נקט בהמפלת טפח בסתמא וז&quot;ש רבינו והיינו טפח כדפי' פירוש סתם טפח וכך היא הנוסחא בכל ספרי רבינו בהדיא באל&quot;ף: ומ&quot;ש והר&quot;י גיאת כו' פי' דר&quot;י גיאת דייק מלישנא דכדי שיאחזנו לאשמועינן דבעינן טפח שוחק אבל למאי דפריך דא&quot;א לומר כדי שיאחזנו על התוקע מטעם דהו&quot;ל לבאר בהמפלת בהדיא דשיעור טפח דשופר אינו שוה לאינך טפחים א&quot;כ בסתירה זו נמי נדחו דברי הרי&quot;ץ גיאת דאי טפח שוחק בעינן בשופר הו&quot;ל למיתנייה בהדיא בהמפלת דאינו שוה לשאר טפחים שהם סתם טפח שאינו שוחק אלא ודאי גם בשופר לא בעי טפח שוחק וזהו שאמר ולמאי דפרישית אין צריך וב&quot;י פי' בענין אחר והגיה בהדי בלא אל&quot;ף ע&quot;ש וע&quot;ל [[טור אורח חיים תרנ|בסימן תר&quot;נ]] גבי שיעור טפח דלולב שם ביארתי יותר: 
* דבק שברי שופרות כו' משנה שם ומ&quot;ש ואפי' יש בשבר שכנגד פיו שיעור שופר טעמו משום דשופר א' אמר רחמנא ולא שני שופרות ואין לדקדק מ&quot;ש מנסדק רוב רחבו דכשר אם נשאר שיעור שופר מהסדק לצד פיו וחשיב לאידך כמאן דשקיל ולא הוי כב' שופרות דשאני התם דתחלת ברייתו אינו אלא שופר אחד וגם עתה הוא גוש אחד אבל דבק שברי שופרות אינו גוש אחד: 
* ציפהו זהב כו' ברייתא שם ומ&quot;ש בעוביו במקום הקצר שהוא מקום הנחת פיו פי' אע&quot;פ שאינו מוסיף אלא שציפ' זהב בעוביו לצד הפנימי מקום שמניח עליו הפה אפי' הכי פסול והטעם דכיון דלשם עיקר התקיעה הו&quot;ל כאילו תקע בשופר של זהב דבתר העיקר אזלינן ולא כמו שפי' הב&quot;י דמיפסל משום דמוסיף דא&quot;כ הו&quot;ל לרבינו לכתוב צפהו זהב על עובי השופר לא בעביו ותו דהו&quot;ל לכללו עם נתן זהב על עובי השופר בצד הרחב דפסול מטעם מוסיף שהרי הדין והטעם אחד אלא ודאי כדפרי' וכיוצא בזה ראיתי להרב מהר&quot;ש לורי&quot;א שכתב וז&quot;ל לפי טעם הראשון לא קפדינן אחציצה אלא אותו מקום שראוי לתקוע בו יהא שם שופר ולא חצוצרות פי' כשהוא סביב כל השופר ודו&quot;ק וב&quot;י האריך בכדי ואמר שלפי טעם הראשון משום מוסיף הוא וטעות הוא עיי' באשיר&quot;י עכ&quot;ל:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וטוב להחמיר: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} עיין תוספות פרק לולב הגזול (לא:) שהאריכו בזה. 

{{ד&quot;מ|(ג)}} כתב הרשב&quot;א בתשובה סימן כ&quot;ג וסימן תר&quot;ל דכל הפסול בשופר יום ראשון פסול ביום שני. 

{{ד&quot;מ|(ד)}} עיי' בבית יוסף סימן תק&quot;צ: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ול&quot;נ דאם בולט במקום הנחת פיו שאין תוקע רק בפנימי אף אם אינו בולט מצד הרחב רק שוה לחיצון שם יצא דאין הקול יוצא רק מפנימי אבל כשחיצון בולט לצד הראש יותר מפנימי אזי לא יצא דאי הקול יוצא משתיהן והוי ב' שופרות: 

{{ד&quot;מ|(ו)}} וכ&quot;כ מהרי&quot;ל דמותר לתקוע בו ומשמע שם דאפילו אם יש לו שופר אחר שאינו של איל וזה שמובא הוא של איל נראה דה&quot;ה אם עשה עו&quot;ג שאר איסור דרבנן כגון שעלה אחריה לאילן וכדומה דינו כאילו הובא מחוץ לתחום וכ&quot;כ המרדכי פ' לולב הגזול דאם עשה עו&quot;ג שופר בי&quot;ט מותר לתקוע בו וע&quot;ל סימן שכ&quot;ח:</text>
      <sha1>hnyam47nm26on1a5e3ytvq2fuw6og6o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:ו' אלול</title>
    <ns>14</ns>
    <id>273083</id>
    <revision>
      <id>3077276</id>
      <parentid>858474</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T22:08:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3077276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="243" sha1="jhr9mccwbhz2b9kc9lyjwwam3rddd3s" xml:space="preserve">{{דף יום|אלול|ה'|ו'|ז'}}
{{מאורע|אלף=ה|תקלט|נפטר רבי [[w:שמשון חיים נחמני|שמשון חיים נחמני]] זצוק&quot;ל, מחבר הספר &quot;זרע שמשון&quot;}}
{{סיום דף יום|ו'|אלול}}</text>
      <sha1>jhr9mccwbhz2b9kc9lyjwwam3rddd3s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3077336</id>
      <parentid>3076983</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T06:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3077336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1736" sha1="gfr5x2ax1eo506aj946g5q52pgcmwkv" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gfr5x2ax1eo506aj946g5q52pgcmwkv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המסים (גביה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>279637</id>
    <revision>
      <id>3077361</id>
      <parentid>2969701</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T10:14:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67057" sha1="qaufuj4rh4b3w6d0wksi64r4eei8wor" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המסים (גביה)
=== פקודה הבאה להסדיר את ענין גבית המסים ===

&lt;מאגר 2000886 תיקון 2162976 תקן 2001803 קוד a163Y00000DuNS8QAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((חא&quot;י כרך ב' פרק קל&quot;ז, עמ' 1374|פקודת המסים (גביה)|0:563614)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 161|תיקון|0:560850)), ((198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 104|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ד, 80|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז)|5:210391)), ((140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)); ((תשל&quot;ג, 46|תיקון|7:208909)); ((תשמ&quot;א, 157|תיקון מס' 2|9:208910)); ((תש&quot;ן, 127|תיקון מס' 9 לחוק ההוצאה לפועל|12:210798)); ((תש&quot;ס, 231|תיקון מס' 4|15:300232)); ((תשס&quot;ד, 501|תיקון מס' 5|16:299780)); ((תשס&quot;ח, 426|תיקון מס' 5 לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|17:300881)); ((תשס&quot;ט, 65|תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל|17:300665)); ((תשע&quot;א, 157|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((356|ת&quot;ט|18:301256)); ((תשע&quot;ד, 258|הוראת שעה|19:301544)), ((551|תיקון מס' 43 לחוק ההוצאה לפועל|19:303799)); ((תשע&quot;ח, 212|תיקון מס' 3 לחוק חתימה אלקטרונית|20:491449)); ((תשע&quot;ט, 42|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)); ((תשפ&quot;ב, 887|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)).

&lt;מבוא&gt; ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר האוצר (ע&quot;ר תש&quot;ח, 22). מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;הממונה על המחוז&quot;.))

@ 1. שם קצר
: פקודה זו תקרא ((&quot;))פקודת המסים (גביה)((&quot;)).

@ 2. פירוש (תיקון: [1929], [1932], תש&quot;ח, תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג)
: (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
::- &quot;סרבן&quot; פירושו מי שלא שלם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;
::- &quot;סחורה&quot; ((-)) (((בוטלה);))
::- &quot;קצין מחוז&quot; ((-)) (((בוטלה);))
::- &quot;מוכתר&quot; כולל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;
::- &quot;מס&quot; כולל את מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלואות זרעים שהלותה ממשלת ישראל, כל שכר, ארנוניה, הלואה וכל תשלום אחר שגבייתם הוכרזה או תוכרז ע&quot;י שר האוצר כגבייה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;
::- &quot;גובה מסים&quot; כולל מוכתר וכל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;
::- &quot;כפר&quot; כולל עיר ואזור של שבט;
::- &quot;נכס&quot; - לרבות זכות קיימת או עתידה;
::- &quot;ממונה על הגביה&quot; - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;
::- &quot;פקיד גביה&quot; - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה.
: (2) הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות [[סעיף 12א]], יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

@ 3. תאריך פרעון המס
: מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.

@ 4. הוצאה לפועל בשל אי תשלומים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ג, תשע&quot;ד)
: (1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שלם אותו אדם את הסכום בתוך חמשה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטוה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באפן המותנה להלן.
: (2) (((בוטל).))
: (3) (((פקע).))

@ 5. הוצאת כתב ההרשאה לפועל (תיקון: 1930, תש&quot;ח, תשל&quot;ג)
: (1) דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס -
:: (א) להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
:: (ב) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
: (2) עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
: (2א) לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
: (2ב) מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.
: (2ג) ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי [[חוק ההוצאה לפועל, תשכ&quot;ז-1967]].
: (3) דמי המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות ולתשלום הוצאות ההוצאה לפועל וכל עודף יושב לבעלים.
: (4) יכול הממונה על הגביה ליתן כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצוה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להכנס לביתו או לרשותו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או רשותו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או רשותו של החייב, או במעמד שוטר, ולהכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.

@ 6. (תיקון: תש&quot;ח, תשל&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 7. עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תש&quot;ח, תשל&quot;ג)
: (1) פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
: (2)(א) היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;
:: (ב) בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.
: (3) &quot;קרוב&quot;((,)) לענין סעיף זה - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:
:: (א) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:: (ב) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
:: (ג) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
:: (ד) זכות למנות מנהל.

@ 7א. חובת הצד השלישי להודיע (תיקון: תשל&quot;ג, תשע&quot;א)
: (1) הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו - יפרש זאת בהודעתו.
: (2) הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.
: (3) לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
: (4) הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
: (5) הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
:: (א) לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי [[סעיפים 7ג(א)]] [[או 7ד(א)]] - יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
:: (ב) לגבי נכס אחר - יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.

@ 7ב. חובת הצד השלישי למסור את המעוקל (תיקון: תשל&quot;ג, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2)
: (1)(א) הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו - צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;
:: (ב) היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;
:: (ג) פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור [[בסעיף 7א(5)(ב)]]; היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;
:: (ד) על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי [[סעיפים 7ג(א)]] [[או 7ד(א)]];
:: (ה) פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי [[סעיף 7א(5)(ב)]], אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי [[הסעיף האמור]].
: (2) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.
: (3) חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.
: (4) מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות [[סעיף 5]] בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (5) מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.

@ 7ג. צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

@ 7ד. צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
: (ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.

@ 8. מכירת נכסי מקרקעים כשאין די מטלטלין (תיקון: [1934], 1937, תש&quot;ח, תשל&quot;ג)
: (1) אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נתברר לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעים שאפשר למכור אותם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שרשומים המקרקעים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן דמי מטלטלים, יכול הוא להוציא כתב-הרשאה למכירת אותם נכסי המקרקעין באותו אופן כאילו נמכרו עפ&quot;י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק-דין:-
:: בתנאי:-
:: (א) שאם נכסי מקרקעים אלה מהוים, כלם או מקצתם, בית התפוס ע&quot;י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתשאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;
:: (ב) שאם הסרבן הוא אכר, מוציאין מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחיתו ולמחית בני ביתו.
: (2) דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והיתרה שתשאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והוצאות המכירה ושאר הפעולות הכרוכות בכך תשולם לסרבן.
: (3) אם יש לסרבן יותר מנכס-מקרקעים אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה:-
:: בתנאי ששויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע ובתנאי שאם לא יהיה בדמי מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.

@ 9. העברת נכסי מקרקעים לממשלה כשלא הצליחו למכרו
: (1) הוצע נכס מקרקעים למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית, מעבירין אותו במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשוי שיוערך ע&quot;י שמאי קרקעות שימונה מטעם מנהל עניני קרקעות.
: (2) הזכות לסרבן לגאול נכס כזה בתוך שלש שנים מתאריך העברתו לאחר שישלם את הסכום המגיע ממנו ואת כל ההוצאות שהוצאו בקשר עמו.
: (3) במשך מועד שלש השנים הללו הזכות לממשלה להחכיר את הנכס לכל זמן שהוא, וללא יותר משלוש שנים, ואם החכירה הממשלה את הנכס כאמור בזה וגאלו הסרבן, מעבירין שנית את הנכס לבעליו הראשון, בהתחשב עם תנאי החכירה.
: (4) דמי החכירה שיתקבלו מן הנכס שהוחכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.

@ 10. (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 11. נכסים שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשס&quot;ט)
: על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי [[+|סעיפים 22]] [[ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], בשינויים המחויבים.

@ 11א. המס - שעבוד על מקרקעי הסרבן (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ח)
: (1) מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.
: (1א) על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו [[=חוק המכר|בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]] (בסעיף קטן זה - חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור [[בסעיף 3א1 לחוק המכר]], בהתקיים שניים אלה:
:: (1) הסרבן הוא מוכר כהגדרתו [[בחוק המכר]];
:: (2) הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור [[בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר]].
: (2) כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.
: (3) סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.

@ 12. עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין (תיקון: תש&quot;ח, תשל&quot;ג)
: שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.

@ 12א. עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום (תיקון: תשל&quot;ג, תשע״ט)
: (א) היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי [[חוק המשכון, תשכ&quot;ז-1967]], ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.
: (ב) קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
: (ג) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ד) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (ה) בסעיף זה -
::- ״חוק הפיקוח על הביטוח״ - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981]];
::- ״מבטח״ - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- ״רכב באובדן״ - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 12א1. איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד (תיקון: תש&quot;ס)
: אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

@ 12ב. המצאת מסמכים (תיקון: תשל&quot;ג)
: הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.

@ 12ב1. מסמכים אלקטרוניים והמצאתם (תיקון: תשע&quot;א, תשע״ח, תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חתימה אלקטרונית מאושרת&quot;, &quot;מסר אלקטרוני&quot;, &quot;תעודה אלקטרונית מאושרת&quot; - כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מנגנון הזדהות&quot; - מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
::- &quot;מסמך אלקטרוני&quot; - מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
::- &quot;השרים&quot; - שר האוצר ושר המשפטים.
: (ב) הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 12ב]], ניתן להמציא בדרך אלקטרונית -
:: (1) מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול או צו מסירה של נכס שעוקל, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
:: (2) מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
: (ד)(1) הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;
:: (2) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
: (ה) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם -
:: (1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
:: (2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
:: ((פורסמו [[תקנות המסים (גבייה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית), התשע&quot;ח–2018]].))
: (ו) מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
: (ז) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
: (ח)(1) הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.
:: (2) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין המצאה בדרך אלקטרונית בידי גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים כהגדרתו [[בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]], אשר מוסמך לגבות מס לפי פקודה זו, לנמען שהוא סרבן, ויחולו לעניין המצאת מסר כאמור הוראות [[+|פרקים ג']] [[#פרק ד|ו-ד' לאותו חוק]].

@ 12ג. סמכויות (תיקון: תשל&quot;ג)
: סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.

@ 12ד. מינוי ממונה על הגביה ופקיד גביה לעניני השלטון המקומי (תיקון: תשל&quot;ג)
: מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.
: ((סמכות שר הפנים הואצלה למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים (י&quot;פ תשס&quot;ט, 4571), שהואצלה למשנה למנכ&quot;ל משרד הפנים (י&quot;פ תשע&quot;א, 5964).))

@ 12ה. אמצעי אכיפה מיוחדים למיסים ששר האוצר ממונה על ביצועם (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;ד)
: (א) לענין סעיף זה -
::- &quot;חוק מס&quot; - חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;
::- &quot;מס&quot; - מס המוטל לפי חוק מס;
::- &quot;אמצעי אכיפה&quot; - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.
: (ג) הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.
: (ד) (((בוטל).))

@ 12ו. הטלת תפקיד גבייה (תיקון: תש&quot;ן)
: נציב מס הכנסה (להלן - הנציב) או מנהל המכס ומע&quot;מ (להלן - המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו [[בחוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]] (להלן - חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.

@ 12ז. מינוי כונס נכסים (תיקון: תש&quot;ן)
: הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין [[סעיף 58(ב) לחוק האמור]].

@ 12ח. עיקול זכויות במקרקעין (תיקון: תש&quot;ן)
: לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, &quot;הערת אזהרה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].

@ 12ט. הוצאות שיישא בהן הסרבן (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
: (ב) בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אמצעי אכיפה&quot; - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.

@ 13. תקנות (תיקון: [1934], תש&quot;ח, תשס&quot;ד)
: יכול שר האוצר להתקין תקנות -
: (א) בדבר הפרוצידורה של עיקול, השמירה והמכירה של נכסים שנתפרסמו עפ&quot;י פקודה זו;
: (ב) בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;
: (ג) בדבר המסים והתשלומים בעד כל פעולה שעפ&quot;י פקודה זו, לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;
:: ((פורסמו [[תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע״א–2011]].))
: (ד) בדרך כלל, לשם ביצוע הוראות פקודה זו.
:: ((פורסמו [[תקנות המסים (גביה), תשל&quot;ד-1974]].))

=== אכרזות לפי [[סעיף 2 לפקודה]] ===

@ : '''אכרזת גביית מסים (אגרות לפי פקודת החברות), תשי&quot;א-1951''' (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1621 [0205]; תשי&quot;ד, 1166 [0465])))
: על גביית המסים והאגרות המשתלמים לרושם החברות על פי [[+#9|הסעיפים 243א]] [[סעיף 44 לחוק החברות|ו-244 לפקודת החברות]], יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים בעד שימוש בנכסי המדינה), תשי&quot;ב-1952''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 770 [0263])))
: על גביית התשלומים המשתלמים בעד השכרה או החכרה של מקרקעים שהם נכסי מדינה, או בעד שימוש אחר בהם, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
@ : '''אכרזת גביית מסים (אגרות לפי תקנות השותפויות), תשי&quot;ד-1954''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 1275 [0470])))
: על גביית המסים והאגדות המשתלמים לרשם השותפויות על פי [[תקנה 3 לתקנות השותפויות (רישום)]], ועל פי [[-#3|תקנה 1 לתקנות השותפויות (אגרה שנתית), תשי&quot;ד-1954]], יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לישראליים בחוץ-לארץ), תשי&quot;ז-1957''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ז, 1402 [0703], 1771 [0724])))
: באכרזה זו -
:- &quot;נציגות&quot; - נציגות דיפלומטית או קונסולרית של המדינה בחוץ לארץ.
: על גביית סכום כסף שניתן על ידי נציגות או מטעמה לאזרח או תושב ישראלי או שהוצא כאמור עבורו, בין מקופת הנציגות ובין מקרן או מחשבון הנתון לפיקוחה, בין לפי מסמך ובין שלא לפי מסמך, יחולו הוראות הפקודה למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה) 1939), תשט&quot;ז-1956''' (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 414 [0577])))
: על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
: (1) [[צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים)|צו יבוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקשי רשיונות יבוא), תשי&quot;א-1951]];
: (2) [[צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים)|צו יבוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקשי רשיונות יבוא), תשי&quot;ג-1953]];
: (3) [[צו עסקי חליפין (מתן ערובה), תשי&quot;ד-1954]].
@ : '''אכרזת גביית מסים (מכס), תשט&quot;ז-1956''' (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 505 [0584])))
: ((באכרזה זו,)) &quot;מכס&quot; - המס המוטל על פי [[פקודת המכס]], או על פי [[פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]], לרבות מכס המוטל על פי [[סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש&quot;ט-1949]].
: על גביית מכס יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 לפקודה]]. מכס יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (הפרשי מטבע-חוץ), תשט&quot;ז-1956''' (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 708 [0597])))
: ((באכרזה זו,)) &quot;הפרשי מטבע-חוץ&quot; - הפרשי מטבע-חוץ שאדם חייב בתשלומם לפי חוק תשלומי הפרשים על מטבע-חוץ, תשט&quot;ו-1955 (((החוק פקע))).
: על גביית הפרשי מטבע חוץ יחולו הוראות הפקודה בדבר גביית מסים, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]; הפרשי מטבע חוץ יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
&lt;!-- : אכרזת גביית מסים (דמי האשפוז בבתי חולים ממשלתיים), תשט&quot;ז-1956 (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 483 [0678]; 484 [0682]))) – ((בוטלה.)) --&gt;
@ : '''אכרזת גביית מסים (בלו), תשט&quot;ז-1956''' (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 787 [0605])))
: ((באכרזה זו,)) &quot;בלו&quot; - המס המוטל על-פי -
:: [[פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)]]
:: פקודת הבלו על גפרורים (((הפקודה בוטלה)))
:: [[פקודת הספירטים הממותלים]]
:: [[פקודת הטבק]]
:: פקודת הבלו על קלפים, 1938 (((הפקודה בוטלה)))
:: [[פקודת המלט, 1944]]
:: חוק הבלו על צמיגים, תשי&quot;ג-1953 (((החוק בוטל)))
:: [[חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש&quot;ט-1949]].
: על גביית בלו יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. בלו יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשי&quot;ז-1957''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ז, 660 [0666])))
: על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה: 
: (1) [[צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע-חוץ), תשי&quot;ז-1956]];
: (2) [[צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית)|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה), תשי&quot;ז-1956]].
@ : '''אכרזת גביית מסים (הלוואות לשם תשלום מכס ומס קניה), תשי&quot;ח-1957''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 406 [0752])))
: באכרזה זו -
:- ״מכס״ - המס המוטל על פי [[פקודת המכס]], או על פי [[פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]], לרבות מכס המוטל על פי [[סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש&quot;ט-1949]];
:- ״מס קניה״ - המס המוטל על פי [[חוק מס קניה, תשי&quot;ב-1952]].
: על גביית סכום כסף שניתן על ידי מנהל המכס והבלו לאדם מקופת המדינה כהלוואה לשם תשלום מכס ומס קניה, יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשט&quot;ז-1955), תשי&quot;ט-1958''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 433 [0850])))
: על גביית סכומים המשתלמים על פי [[צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם|צו יצוא יהלומים, תשט&quot;ז-1955]], יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשי&quot;ט-1959), תשי&quot;ט-1959''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1608 [0922])))
: על גביית סכומים המשתלמים על פי [[צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם|צו יצוא יהלומים, תשי&quot;ט-1959]], יחולו הוראות הפקודה - למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי&quot;ט-1959), תשי&quot;ט-1959''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1384 [0908])))
: על גביית סכומים המשתלמים לפי [[צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי&quot;ט-1959]], יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (חובות עובדים בצבא-הגנה לישראל או חיילים), תש&quot;ך-1960''' (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 665 [0983])))
: על גביית סכום כסף שחייב - על פי חשבון שנערך על ידי מנהל תשלומים של צבא-הגנה לישראל - עובד אזרחי שגמר את עיסוקו בצבא-הגנה לישראל או חייל שהשתחרר מצבא-הגנה לישראל יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (אגרת רישום ציוד הנדסי), תש&quot;ך-1960''' (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1305 [1020])))
: על גביית אגרה וכפל אגרה המשתלמת לפי [[תקנה 5 לתקנות רישום ציוד הנדסי, תשי&quot;ט-1959]], יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. האגרה וכפל האגרה יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מתנקש הלוואה ציבורית), תשכ&quot;א-1961), תשכ&quot;ב-1962''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1157 [1254])))
: על גביית סכומים המשתלמים לפי [[צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית), תשכ&quot;א-1961]]; יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (היטל איזון), תשכ&quot;ב-1962''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1755 [1299])))
: על גביית היטל איזון לפי [[סעיף 118 לחוק המים, תשי&quot;ט-1959]], יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]; היטל האיזון יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (הלוואות מתקציב המדינה), תשכ&quot;ג-1963''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1800 [1472])))
: באכרזה זו -
:- &quot;מוסד בנקאי&quot; ו-&quot;מוסד כספי&quot; - כמשמעותם [[סעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי)|בחוק בנק ישראל, תשי&quot;ד-1954]].
: על גביית סכום כסף שניתן כהלוואה מתקציב המדינה במישרין או באמצעות מוסד בנקאי או מוסד כספי יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (אגרות נסיעה במסילות הברזל), תשכ&quot;ו-1966''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ו, 2222 [1893])))
: באכרזה זו - 
:- &quot;אגרה&quot; - אגרת נסיעה במסילות הברזל הממשלתיות, אגרה בעד נסיעה ברכבת מהירה וקנס כאמור [[סעיף 17 לפקודת מסילות הברזל|בסעיף 20(2) לפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936]].
: על גביית אגרה יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]; האגרה תהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (חובות שוטרים ועובדים במשטרת ישראל), תשכ&quot;ט-1969''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1088 [2362]; תשל&quot;ט, 933 [3964])))
: על גביית סכום כסף שחייב - על פי חשבון שנערך על ידי ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל או על ידי סגן ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל - שוטר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שגמר את עיסוקו במשטרת ישראל, יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (פיצויים ששולמו ביתר בעד נזק בצורת), תשל&quot;א-1971''' (((ק&quot;ת תשל&quot;א, 532 [2660])))
: על גביית סכום לפי [[תקנה 6א(ג) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ&quot;ה-1964]], יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשל&quot;ד-1974''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 951 [3157]; תשל&quot;ו, 2399 [3577]; תשל&quot;ז, 20 [3596])))
: על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
:: צו הפיקוח על מצרכים שירותים (מקלטי טלוויזיה), תשל&quot;ב-1972 (((הצו בוטל)));
:: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכונות כביסה ביתיות), תשל&quot;ג-1973 (((הצו בוטל)));
:: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תנורי הסקה דירתיים), תשל&quot;ד-1974 (((הצו בוטל)));
:: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מקררים חשמליים ביתיים), תשל&quot;ה-1975 (((הצו בוטל)));
:: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (קופות רושמות), תשל&quot;ה-1975 (((הצו בוטל)));
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (צעצועים), תשל&quot;ו-1976]].
@ : '''אכרזת גביית מסים (אגרות בית המשפט), תשל&quot;ד-1974''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1305 [3182])))
: על גביית אגרות לפי [[תקנות בית המשפט (אגרות), תשכ&quot;ח-1967]], [[תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשכ&quot;ט-1969]], [[ותקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ&quot;ח-1968]], יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד)), תשל&quot;ד-1974''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1571 [3204])))
: על גביית סכומים המשתלמים על פי [[סעיף 2 לצו יצוא חופשי|סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד), תשכ&quot;ב-1962]] (((דמי בדיקה לא נגבים מכוח [[צו יצוא חופשי, התשפ״ב–2022]]))), יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (החזרת מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון), תשל&quot;ה-1975''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 681 [3282]))):
: על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר מענק על פי [[חוק לעידוד השקעות הון, תשי&quot;ט-1959]], יחולו הוראות הפקודה; הסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (חובות בעלי ציוד), תשל&quot;ה-1975''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 1539 [3327])))
: על גביית סכום כסף שחייב - על פי חשבון שנערך בידי מנהל תשלומים של צבא-הגנה-לישראל - בעלו של ציוד כמשמעותו [[בתקנות שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), תשי&quot;ז-1956]], בשל תשלום עודף שקיבל בקשר לגיוס אותו ציוד יחולו הוראות הפקודה; הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
&lt;!-- : '''אכרזת גביית מסים (אגרות טיס), תשל&quot;ח-1977''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ח, 286 [3782]; תשל&quot;ח, 1332 [3850]))) – (((בוטלה).))
: על גביית אגרות המשתלמות לפי תקנות 2, 3, 4, 5, 6, 9, 10, 11 ו-14 לתקנות הטיס (אגרות), תשל&quot;ז-1977, יחולו הוראות הפקודה; האגרות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה. --&gt;
@ : '''אכרזת גביית מסים (הלוואות לפתיחת משרדים ומחסנים בחוץ לארץ), תש&quot;ם-1980''' (((ק&quot;ת תש&quot;ם, 1294 [4108])))
: על גביית הלוואה ששימשה לשכירות משרד או מחסן בחוץ לארץ, מעל לסכום המענק המגיע והמיועד לקידום יצוא של סחורות ומוצרים ישראליים, יחולו הוראות הפקודה; ההלוואה האמורה תהיה מס כמשמעותה בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (הוצאות שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות), התשמ&quot;ב-1982''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 632 [4320])))
: על גבייתן של הוצאות לטובת אוצר המדינה שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות המתמנה לפי [[סעיף 146 לפקודת מס הכנסה]], או לפי [[סעיף 127 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], יחולו הוראות הפקודה, וההוצאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (דמי אשפוז), התשמ&quot;ב-1982''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 1006 [4351]; תשמ&quot;ו, 1507 [4973])))
: על גבייתם של דמי אשפוז בבתי חולים ממשלתיים או בבתי חולים אחרים שאוצר המדינה ערב לדמי האישפוז בהם יחולו הוראות הפקודה, ודמי האשפוז האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (אגרות ותשלומים של רשות הנמלים), התשמ&quot;ג-1982''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 216 [4426], 528 [4444])))
: על גבייתם של הסכומים המשתלמים לפי החיקוקים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
: (1) האגרות המשתלמות לפי [[תקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]];
: (2) שכר סווארות על פי [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי לשירותי סווארות), התשל&quot;ח-1978]];
: (3) תשלומים לפי [[סעיף 32 לחוק רשות הספנות והנמלים|סעיף 21(ו) לחוק רשות הנמלים, התשכ&quot;א-1961]].
@ : '''אכרזת גביית מסים (חובות סוהרים ועובדים של שירות בתי הסוהר), התשמ&quot;ג-1983''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1278 [4492])))
: על גביית סכום כסף שחייב על פי חשבון שנערך בידי חשב וראש מחלקת תשלומים של שירות בתי-הסוהר - סוהר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שסיים את עיסוקו בשירות בתי-הסוהר, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (החזר גימלה ששולמה שלא כדין), התשמ&quot;ז-1987''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 1344 [5055])))
: על גביית גימלאות המשתלמות על פי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]], ששולמו בטעות או שלא כדין יחולו הוראות הפקודה; הגמלאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (דמי טיפול מרפאתי), התשמ&quot;ט-1988''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 221 [5151])))
: על גבייתם של דמי טיפול במרפאה של בתי חולים ממשלתיים או ממשלתיים-עירוניים יחולו הוראות הפקודה, ודמי הטיפול האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית המסים (החזר הטבות ומענקים), התשמ&quot;ט-1989''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 1324 [5214])))
: שולמו סכומים כמפורט להלן, מתקציב המדינה, לפי חיקוק או לפי החלטה מינהלית, ומי ששילמם נתבע להחזירם, יראו את הסכום שהוא נתבע להחזיר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כמס לענין פקודת המסים (גביה) ויחולו על גבייתו הוראות הפקודה האמורה:
: (1) הטבות לפי [[החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ&quot;ד-1984]];
: (2) מענקים מתקציב המדינה למחקר ופיתוח תעשייתי, במסגרת תכניות סיוע שלא על פי [[החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ&quot;ד-1984]];
: (3) מענקים לעידוד השקעות הון, מתקציב המדינה במסגרת תכנית סיוע שלא על פי [[חוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]];
: (4) סכומים מתקציב המדינה כתמיכות למצרכי יסוד;
: (5) מענקים מתקציב המדינה לעידוד היצוא;
: (6) מענקים מתקציב המדינה לפיתוח אזורי פיתוח;
: (7) מענקים מתקציב המדינה לעידוד הסרט הישראלי.
@ : '''אכרזת גביית מסים (הוצאות גירוש), התש&quot;ן-1990''' (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 734 [5274]; תשנ&quot;ה, 279 [5634])))
: על גביית הוצאות ביצוע צו גירוש מן הארץ בהתאם [[לתקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ&quot;ו-1985]], שחייב האדם שעליו ניתן צו הגירוש או מעביד, על פי דרישה של המנהל כמשמעותו [[בתקנות האמורות]], יחולו הוראות הפקודה, למעט [[פקודה זו|סעיף 12 שבה]]; הוצאות כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת גביית מסים (היטלים וקנסות - המועצות החקלאיות), התש&quot;ן-1990''' (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 746 [5275]; תשנ&quot;א, 700 [5338])))
: על גביית ההיטלים והקנסות המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה; ההיטלים והקנסות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
: (1) היטלים המוטלים לפי [[סעיף 36 לחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)|סעיף 39 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי&quot;ט-1959]], וצווים לפיו;
: (2) קנסות המוטלים לפי [[פרק שמיני לחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)|סעיפים 43א ו-43א1 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי&quot;ט-1959]]; 
: (3) היטלים המוטלים לפי [[סעיף 36 לחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל&quot;ג-1973]], כפי שהוחל על המועצה לייצור ושיווק צמחי נוי בסעיף 4 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל&quot;ו-1976;
: (4) קנסות המוטלים לפי סעיף 6 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל&quot;ו-1976.
@ : '''אכרזת המסים (גביה) (תחולת הפקודה על החזרי הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות), התשנ&quot;ד-1993''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 239 [5564])))
: על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר הטבות על פי [[חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ&quot;א-1980]], יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע), התשנ&quot;ז-1996''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 2 [5784])))
: על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר לפי [[חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשמ&quot;ט-1989]], יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר ששולמו כתמיכה בגין קיצוץ במכסת המים), התש&quot;ס-1999''' (((ק&quot;ת תש&quot;ס, 116 [6008])))
: על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר ששילמה המדינה כתמיכה בשל קיצוץ במכסת המים לשנת 1999, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 5038 מיום י&quot;ט באייר התשנ&quot;ט (5 במאי 1999), יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : [[אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה)|'''אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש&quot;ס-2000''']]
: על גביית ארנונה כללית המוטלת מכוח [[חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]], ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין (להלן - חובות לרשות המקומית) יחולו הוראות הפקודה, למעט [[סעיף 10]], [[וסעיף 11א(1)]] ייקרא כאילו המילה ”ראשון“ נמחקה ממנו; החובות לרשות המקומית יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות רשות שדות התעופה), התשס&quot;א-2001''' (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 278 [6077])))
: על גביית אגרות ותשלומים לפי [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ&quot;א-1991]], וכן על גביית אגרות ותשלומים לפי [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ&quot;ה-1994]], יחולו הוראות הפקודה; האגרות והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
@ : '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת המשקלות והמידות), התשס&quot;ב-2002''' (((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 657 [6163])))
: על גביית אגרות המוטלות מכוח [[פקודת המשקלות והמידות, 1947]], יחולו הוראות הפקודה.
@ : '''אכרזת המסים (גביה) (הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין) (הוראת שעה), התשס&quot;ג-2003''' (((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 590 [6230])))
: על גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין המוטלות מכוח [[סעיף 13(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], יחולו הוראות הפקודה; הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין יהיו מס כמשמעו בפקודה.
: אכרזה זו תחול לגבי גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין בתקופה שעד יום ט' בשבט התשס&quot;ד (1 בפברואר 2004).
@ : '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי), התשס&quot;ד-2004''' (((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 793 [6328])))
: על גביית אגרות המוטלות מכוח [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], יחולו הוראות הפקודה.</text>
      <sha1>qaufuj4rh4b3w6d0wksi64r4eei8wor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המסים (גביה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>279638</id>
    <revision>
      <id>3077362</id>
      <parentid>2969702</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T10:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3077361]</comment>
      <origin>3077362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82210" sha1="64nhsrzfltpiln8h261r0u677ret96j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המסים (גביה)}}
{{ח:קטע3||פקודה הבאה להסדיר את ענין גבית המסים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000886}} {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קל״ז, עמ׳ 1374|פקודת המסים (גביה)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563614.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 104|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ד, 80|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210391.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 46|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 157|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208910.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 127|תיקון מס׳ 9 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210798.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 231|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300232.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 501|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299780.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 426|תיקון מס׳ 5 לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300881.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 65|תיקון מס׳ 29 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 157|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|356|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 258|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301544.pdf}}, {{ח:תיבה|551|תיקון מס׳ 43 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303799.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 212|תיקון מס׳ 3 לחוק חתימה אלקטרונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 42|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 887|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10534.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר האוצר (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שם קצר}}
{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת המסים (גביה){{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: [1929], [1932], תש״ח, תשכ״ד, תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סרבן“ פירושו מי שלא שלם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחורה“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מחוז“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוכתר“ כולל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ כולל את מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלואות זרעים שהלותה ממשלת ישראל, כל שכר, ארנוניה, הלואה וכל תשלום אחר שגבייתם הוכרזה או תוכרז ע״י שר האוצר כגבייה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גובה מסים“ כולל מוכתר וכל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כפר“ כולל עיר ואזור של שבט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על הגביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקיד גביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה.
{{ח:תת|(2)}} הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}}, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

{{ח:סעיף|3|תאריך פרעון המס}}
{{ח:ת}} מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.

{{ח:סעיף|4|הוצאה לפועל בשל אי תשלומים|תיקון: תשכ״ד, תשל״ג, תשע״ד}}
{{ח:תת|(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שלם אותו אדם את הסכום בתוך חמשה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטוה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באפן המותנה להלן.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|5|הוצאת כתב ההרשאה לפועל|תיקון: 1930, תש״ח, תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס –
{{ח:תתת|(א)}} להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
{{ח:תתת|(ב)}} להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
{{ח:תת|(2)}} עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|(2א)}} לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
{{ח:תת|(2ב)}} מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.
{{ח:תת|(2ג)}} ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(3)}} דמי המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות ולתשלום הוצאות ההוצאה לפועל וכל עודף יושב לבעלים.
{{ח:תת|(4)}} יכול הממונה על הגביה ליתן כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצוה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להכנס לביתו או לרשותו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או רשותו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או רשותו של החייב, או במעמד שוטר, ולהכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תש״ח, תשל״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|עיקול בידי צד שלישי|תיקון: תש״ח, תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(2)|(א)}} היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;
{{ח:תתת|(ב)}} בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.
{{ח:תת|(3)}} ”קרוב“{{ח:הערה|,}} לענין סעיף זה – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
{{ח:תתת|(ב)}} זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
{{ח:תתת|(ג)}} זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
{{ח:תתת|(ד)}} זכות למנות מנהל.

{{ח:סעיף|7א|חובת הצד השלישי להודיע|תיקון: תשל״ג, תשע״א}}
{{ח:תת|(1)}} הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו – יפרש זאת בהודעתו.
{{ח:תת|(2)}} הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.
{{ח:תת|(3)}} לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
{{ח:תת|(4)}} הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
{{ח:תת|(5)}} הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד(א)}} – יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי נכס אחר – יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.

{{ח:סעיף|7ב|חובת הצד השלישי למסור את המעוקל|תיקון: תשל״ג, תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(1)|(א)}} הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;
{{ח:תתת|(ב)}} היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;
{{ח:תתת|(ג)}} פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(5)(ב)}}; היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(5)(ב)}}, אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(2)}} צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.
{{ח:תת|(3)}} חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.
{{ח:תת|(4)}} מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(5)}} מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.

{{ח:סעיף|7ג|צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

{{ח:סעיף|7ד|צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.

{{ח:סעיף|8|מכירת נכסי מקרקעים כשאין די מטלטלין|תיקון: [1934], 1937, תש״ח, תשל״ג}}
{{ח:תת|(1)}} אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נתברר לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעים שאפשר למכור אותם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שרשומים המקרקעים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן דמי מטלטלים, יכול הוא להוציא כתב־הרשאה למכירת אותם נכסי המקרקעין באותו אופן כאילו נמכרו עפ״י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק־דין:–
{{ח:תת}} בתנאי:–
{{ח:תתת|(א)}} שאם נכסי מקרקעים אלה מהוים, כלם או מקצתם, בית התפוס ע״י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתשאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;
{{ח:תתת|(ב)}} שאם הסרבן הוא אכר, מוציאין מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחיתו ולמחית בני ביתו.
{{ח:תת|(2)}} דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והיתרה שתשאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והוצאות המכירה ושאר הפעולות הכרוכות בכך תשולם לסרבן.
{{ח:תת|(3)}} אם יש לסרבן יותר מנכס־מקרקעים אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה:–
{{ח:תת}} בתנאי ששויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע ובתנאי שאם לא יהיה בדמי מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.

{{ח:סעיף|9|העברת נכסי מקרקעים לממשלה כשלא הצליחו למכרו}}
{{ח:תת|(1)}} הוצע נכס מקרקעים למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית, מעבירין אותו במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשוי שיוערך ע״י שמאי קרקעות שימונה מטעם מנהל עניני קרקעות.
{{ח:תת|(2)}} הזכות לסרבן לגאול נכס כזה בתוך שלש שנים מתאריך העברתו לאחר שישלם את הסכום המגיע ממנו ואת כל ההוצאות שהוצאו בקשר עמו.
{{ח:תת|(3)}} במשך מועד שלש השנים הללו הזכות לממשלה להחכיר את הנכס לכל זמן שהוא, וללא יותר משלוש שנים, ואם החכירה הממשלה את הנכס כאמור בזה וגאלו הסרבן, מעבירין שנית את הנכס לבעליו הראשון, בהתחשב עם תנאי החכירה.
{{ח:תת|(4)}} דמי החכירה שיתקבלו מן הנכס שהוחכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|נכסים שאינם ניתנים לעיקול|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 50|ו־50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|11א|המס – שעבוד על מקרקעי הסרבן|תיקון: תשל״ג, תשס״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.
{{ח:תת|(1א)}} על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} (בסעיף קטן זה – חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 3א1|בסעיף 3א1 לחוק המכר}}, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסרבן הוא מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|בחוק המכר}};
{{ח:תתת|(2)}} הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 2|בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר}}.
{{ח:תת|(2)}} כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.
{{ח:תת|(3)}} סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|12|עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין|תיקון: תש״ח, תשל״ג}}
{{ח:ת}} שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.

{{ח:סעיף|12א|עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום|תיקון: תשל״ג, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, תשכ״ז–1967}}, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|12א1|איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|12ב|המצאת מסמכים|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:ת}} הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.

{{ח:סעיף|12ב1|מסמכים אלקטרוניים והמצאתם|תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“, ”מסר אלקטרוני“, ”תעודה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון הזדהות“ – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך אלקטרוני“ – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר האוצר ושר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12ב|בסעיף 12ב}}, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית –
{{ח:תתת|(1)}} מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול או צו מסירה של נכס שעוקל, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
{{ח:תתת|(2)}} מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;
{{ח:תתת|(2)}} השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
{{ח:תת|(ה)}} צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית)|תקנות המסים (גבייה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
{{ח:תת|(ז)}} השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין המצאה בדרך אלקטרונית בידי גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}, אשר מוסמך לגבות מס לפי פקודה זו, לנמען שהוא סרבן, ויחולו לעניין המצאת מסר כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#פרק ד|ו־ד׳ לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף|12ג|סמכויות|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:ת}} סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.

{{ח:סעיף|12ד|מינוי ממונה על הגביה ופקיד גביה לעניני השלטון המקומי|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:ת}} מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סמכות שר הפנים הואצלה למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים (י״פ תשס״ט, 4571), שהואצלה למשנה למנכ״ל משרד הפנים (י״פ תשע״א, 5964).}}

{{ח:סעיף|12ה|אמצעי אכיפה מיוחדים למיסים ששר האוצר ממונה על ביצועם|תיקון: תשמ״א, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס“ – חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ – מס המוטל לפי חוק מס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12ו|הטלת תפקיד גבייה|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} נציב מס הכנסה (להלן – הנציב) או מנהל המכס ומע״מ (להלן – המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}} (להלן – חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|12ז|מינוי כונס נכסים|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|סעיף 58(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|12ח|עיקול זכויות במקרקעין|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|12ט|הוצאות שיישא בהן הסרבן|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
{{ח:תת|(ב)}} בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.

{{ח:סעיף|13|תקנות|תיקון: [1934], תש״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} יכול שר האוצר להתקין תקנות –
{{ח:תת|(א)}} בדבר הפרוצידורה של עיקול, השמירה והמכירה של נכסים שנתפרסמו עפ״י פקודה זו;
{{ח:תת|(ב)}} בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;
{{ח:תת|(ג)}} בדבר המסים והתשלומים בעד כל פעולה שעפ״י פקודה זו, לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בדרך כלל, לשם ביצוע הוראות פקודה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)|תקנות המסים (גביה), תשל״ד–1974}}.}}

{{ח:קטע3||אכרזות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות לפי פקודת החברות), תשי״א–1951''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0205.pdf|ק״ת תשי״א, 1621}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0465.pdf|תשי״ד, 1166}})}}
{{ח:ת}} על גביית המסים והאגרות המשתלמים לרושם החברות על פי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 9|הסעיפים 243א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 44|ו־244 לפקודת החברות}}, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים בעד שימוש בנכסי המדינה), תשי״ב–1952''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0263.pdf|ק״ת תשי״ב, 770}})}}
{{ח:ת}} על גביית התשלומים המשתלמים בעד השכרה או החכרה של מקרקעים שהם נכסי מדינה, או בעד שימוש אחר בהם, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות לפי תקנות השותפויות), תשי״ד–1954''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0470.pdf|ק״ת תשי״ד, 1275}})}}
{{ח:ת}} על גביית המסים והאגדות המשתלמים לרשם השותפויות על פי {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות השותפויות (רישום)}}, ועל פי {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום)#סעיף 3|תקנה 1 לתקנות השותפויות (אגרה שנתית), תשי״ד–1954}}, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לישראליים בחוץ־לארץ), תשי״ז–1957''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0703.pdf|ק״ת תשי״ז, 1402}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0724.pdf|1771}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציגות“ – נציגות דיפלומטית או קונסולרית של המדינה בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שניתן על ידי נציגות או מטעמה לאזרח או תושב ישראלי או שהוצא כאמור עבורו, בין מקופת הנציגות ובין מקרן או מחשבון הנתון לפיקוחה, בין לפי מסמך ובין שלא לפי מסמך, יחולו הוראות הפקודה למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה) 1939), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0577.pdf|ק״ת תשט״ז, 414}})}}
{{ח:ת}} על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים)|צו יבוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקשי רשיונות יבוא), תשי״א–1951}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים)|צו יבוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקשי רשיונות יבוא), תשי״ג–1953}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו עסקי חליפין (מתן ערובה)|צו עסקי חליפין (מתן ערובה), תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (מכס), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0584.pdf|ק״ת תשט״ז, 505}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באכרזה זו,}} ”מכס“ – המס המוטל על פי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, או על פי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, לרבות מכס המוטל על פי {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949}}.
{{ח:ת}} על גביית מכס יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 לפקודה}}. מכס יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הפרשי מטבע־חוץ), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0597.pdf|ק״ת תשט״ז, 708}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באכרזה זו,}} ”הפרשי מטבע־חוץ“ – הפרשי מטבע־חוץ שאדם חייב בתשלומם לפי חוק תשלומי הפרשים על מטבע־חוץ, תשט״ו–1955 {{ח:הערה|(החוק פקע)}}.
{{ח:ת}} על גביית הפרשי מטבע חוץ יחולו הוראות הפקודה בדבר גביית מסים, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; הפרשי מטבע חוץ יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (בלו), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0605.pdf|ק״ת תשט״ז, 787}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באכרזה זו,}} ”בלו“ – המס המוטל על־פי –
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)}}
{{ח:תת}} פקודת הבלו על גפרורים {{ח:הערה|(הפקודה בוטלה)}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת הספירטים הממותלים|פקודת הספירטים הממותלים}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת הטבק|פקודת הטבק}}
{{ח:תת}} פקודת הבלו על קלפים, 1938 {{ח:הערה|(הפקודה בוטלה)}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת המלט|פקודת המלט, 1944}}
{{ח:תת}} חוק הבלו על צמיגים, תשי״ג–1953 {{ח:הערה|(החוק בוטל)}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949}}.
{{ח:ת}} על גביית בלו יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. בלו יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשי״ז–1957''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0666.pdf|ק״ת תשי״ז, 660}})}}
{{ח:ת}} על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע-חוץ)|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע־חוץ), תשי״ז–1956}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית)|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה), תשי״ז–1956}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הלוואות לשם תשלום מכס ומס קניה), תשי״ח–1957''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0752.pdf|ק״ת תשי״ח, 406}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכס“ – המס המוטל על פי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, או על פי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, לרבות מכס המוטל על פי {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס קניה“ – המס המוטל על פי {{ח:חיצוני|חוק מס קניה|חוק מס קניה, תשי״ב–1952}}.
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שניתן על ידי מנהל המכס והבלו לאדם מקופת המדינה כהלוואה לשם תשלום מכס ומס קניה, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשט״ז–1955), תשי״ט–1958''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0850.pdf|ק״ת תשי״ט, 433}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם|צו יצוא יהלומים, תשט״ז–1955}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשי״ט–1959), תשי״ט–1959''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0922.pdf|ק״ת תשי״ט, 1608}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם|צו יצוא יהלומים, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה – למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959), תשי״ט–1959''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0908.pdf|ק״ת תשי״ט, 1384}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים)|צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות עובדים בצבא־הגנה לישראל או חיילים), תש״ך–1960''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0983.pdf|ק״ת תש״ך, 665}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך על ידי מנהל תשלומים של צבא־הגנה לישראל – עובד אזרחי שגמר את עיסוקו בצבא־הגנה לישראל או חייל שהשתחרר מצבא־הגנה לישראל יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרת רישום ציוד הנדסי), תש״ך–1960''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1020.pdf|ק״ת תש״ך, 1305}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרה וכפל אגרה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישום ציוד הנדסי#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות רישום ציוד הנדסי, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. האגרה וכפל האגרה יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מתנקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961), תשכ״ב–1962''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1254.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1157}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית)|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961}}; יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (היטל איזון), תשכ״ב–1962''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1299.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1755}})}}
{{ח:ת}} על גביית היטל איזון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 118|סעיף 118 לחוק המים, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; היטל האיזון יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הלוואות מתקציב המדינה), תשכ״ג–1963''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1472.pdf|ק״ת תשכ״ג, 1800}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד בנקאי“ ו־”מוסד כספי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}.
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שניתן כהלוואה מתקציב המדינה במישרין או באמצעות מוסד בנקאי או מוסד כספי יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות נסיעה במסילות הברזל), תשכ״ו–1966''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1893.pdf|ק״ת תשכ״ו, 2222}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – אגרת נסיעה במסילות הברזל הממשלתיות, אגרה בעד נסיעה ברכבת מהירה וקנס כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 17|בסעיף 20(2) לפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936}}.
{{ח:ת}} על גביית אגרה יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; האגרה תהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות שוטרים ועובדים במשטרת ישראל), תשכ״ט–1969''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2362.pdf|ק״ת תשכ״ט, 1088}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3964.pdf|תשל״ט, 933}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך על ידי ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל או על ידי סגן ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל – שוטר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שגמר את עיסוקו במשטרת ישראל, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (פיצויים ששולמו ביתר בעד נזק בצורת), תשל״א–1971''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2660.pdf|ק״ת תשל״א, 532}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת)#סעיף 6א|תקנה 6א(ג) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964}}, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשל״ד–1974''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3157.pdf|ק״ת תשל״ד, 951}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3577.pdf|תשל״ו, 2399}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3596.pdf|תשל״ז, 20}})}}
{{ח:ת}} על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים שירותים (מקלטי טלוויזיה), תשל״ב–1972 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכונות כביסה ביתיות), תשל״ג–1973 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תנורי הסקה דירתיים), תשל״ד–1974 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מקררים חשמליים ביתיים), תשל״ה–1975 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (קופות רושמות), תשל״ה–1975 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (צעצועים), תשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות בית המשפט), תשל״ד–1974''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|ק״ת תשל״ד, 1305}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט (אגרות)|תקנות בית המשפט (אגרות), תשכ״ח–1967}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)|תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|ותקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968}}, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד)), תשל״ד–1974''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3204.pdf|ק״ת תשל״ד, 1571}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים על פי {{ח:חיצוני|צו יצוא חופשי#סעיף 2|סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד), תשכ״ב–1962}} {{ח:הערה|(דמי בדיקה לא נגבים מכוח {{ח:חיצוני|צו יצוא חופשי|צו יצוא חופשי, התשפ״ב–2022}})}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (החזרת מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון), תשל״ה–1975''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3282.pdf|ק״ת תשל״ה, 681}})}}:
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר מענק על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות בעלי ציוד), תשל״ה–1975''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3327.pdf|ק״ת תשל״ה, 1539}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך בידי מנהל תשלומים של צבא־הגנה־לישראל – בעלו של ציוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו)|בתקנות שעת־חירום (רישום ציוד וגיוסו), תשי״ז–1956}}, בשל תשלום עודף שקיבל בקשר לגיוס אותו ציוד יחולו הוראות הפקודה; הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הלוואות לפתיחת משרדים ומחסנים בחוץ לארץ), תש״ם–1980''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4108.pdf|ק״ת תש״ם, 1294}})}}
{{ח:ת}} על גביית הלוואה ששימשה לשכירות משרד או מחסן בחוץ לארץ, מעל לסכום המענק המגיע והמיועד לקידום יצוא של סחורות ומוצרים ישראליים, יחולו הוראות הפקודה; ההלוואה האמורה תהיה מס כמשמעותה בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הוצאות שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות), התשמ״ב–1982''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4320.pdf|ק״ת תשמ״ב, 632}})}}
{{ח:ת}} על גבייתן של הוצאות לטובת אוצר המדינה שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות המתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 146|סעיף 146 לפקודת מס הכנסה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 127|סעיף 127 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו הוראות הפקודה, וההוצאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (דמי אשפוז), התשמ״ב–1982''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4351.pdf|ק״ת תשמ״ב, 1006}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4973.pdf|תשמ״ו, 1507}})}}
{{ח:ת}} על גבייתם של דמי אשפוז בבתי חולים ממשלתיים או בבתי חולים אחרים שאוצר המדינה ערב לדמי האישפוז בהם יחולו הוראות הפקודה, ודמי האשפוז האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות ותשלומים של רשות הנמלים), התשמ״ג–1982''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf|ק״ת תשמ״ג, 216}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4444.pdf|528}})}}
{{ח:ת}} על גבייתם של הסכומים המשתלמים לפי החיקוקים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} האגרות המשתלמות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים|תקנות הנמלים, התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(2)}} שכר סווארות על פי {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי לשירותי סווארות), התשל״ח–1978}};
{{ח:תת|(3)}} תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 21(ו) לחוק רשות הנמלים, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות סוהרים ועובדים של שירות בתי הסוהר), התשמ״ג–1983''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4492.pdf|ק״ת תשמ״ג, 1278}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב על פי חשבון שנערך בידי חשב וראש מחלקת תשלומים של שירות בתי־הסוהר – סוהר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שסיים את עיסוקו בשירות בתי־הסוהר, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (החזר גימלה ששולמה שלא כדין), התשמ״ז–1987''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5055.pdf|ק״ת תשמ״ז, 1344}})}}
{{ח:ת}} על גביית גימלאות המשתלמות על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, ששולמו בטעות או שלא כדין יחולו הוראות הפקודה; הגמלאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (דמי טיפול מרפאתי), התשמ״ט–1988''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5151.pdf|ק״ת תשמ״ט, 221}})}}
{{ח:ת}} על גבייתם של דמי טיפול במרפאה של בתי חולים ממשלתיים או ממשלתיים־עירוניים יחולו הוראות הפקודה, ודמי הטיפול האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית המסים (החזר הטבות ומענקים), התשמ״ט–1989''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf|ק״ת תשמ״ט, 1324}})}}
{{ח:ת}} שולמו סכומים כמפורט להלן, מתקציב המדינה, לפי חיקוק או לפי החלטה מינהלית, ומי ששילמם נתבע להחזירם, יראו את הסכום שהוא נתבע להחזיר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כמס לענין פקודת המסים (גביה) ויחולו על גבייתו הוראות הפקודה האמורה:
{{ח:תת|(1)}} הטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(2)}} מענקים מתקציב המדינה למחקר ופיתוח תעשייתי, במסגרת תכניות סיוע שלא על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(3)}} מענקים לעידוד השקעות הון, מתקציב המדינה במסגרת תכנית סיוע שלא על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(4)}} סכומים מתקציב המדינה כתמיכות למצרכי יסוד;
{{ח:תת|(5)}} מענקים מתקציב המדינה לעידוד היצוא;
{{ח:תת|(6)}} מענקים מתקציב המדינה לפיתוח אזורי פיתוח;
{{ח:תת|(7)}} מענקים מתקציב המדינה לעידוד הסרט הישראלי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הוצאות גירוש), התש״ן–1990''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5274.pdf|ק״ת תש״ן, 734}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5634.pdf|תשנ״ה, 279}})}}
{{ח:ת}} על גביית הוצאות ביצוע צו גירוש מן הארץ בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)|לתקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ״ו–1985}}, שחייב האדם שעליו ניתן צו הגירוש או מעביד, על פי דרישה של המנהל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)|בתקנות האמורות}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; הוצאות כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (היטלים וקנסות – המועצות החקלאיות), התש״ן–1990''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5275.pdf|ק״ת תש״ן, 746}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5338.pdf|תשנ״א, 700}})}}
{{ח:ת}} על גביית ההיטלים והקנסות המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה; ההיטלים והקנסות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} היטלים המוטלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)#סעיף 36|סעיף 39 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי״ט–1959}}, וצווים לפיו;
{{ח:תת|(2)}} קנסות המוטלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)#פרק 8|סעיפים 43א ו־43א1 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} היטלים המוטלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק)#סעיף 36|סעיף 36 לחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל״ג–1973}}, כפי שהוחל על המועצה לייצור ושיווק צמחי נוי בסעיף 4 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל״ו–1976;
{{ח:תת|(4)}} קנסות המוטלים לפי סעיף 6 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל״ו–1976.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (תחולת הפקודה על החזרי הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות), התשנ״ד–1993''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf|ק״ת תשנ״ד, 239}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר הטבות על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות|חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע), התשנ״ז–1996''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5784.pdf|ק״ת תשנ״ז, 2}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי נפגעי אסון טבע|חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשמ״ט–1989}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר ששולמו כתמיכה בגין קיצוץ במכסת המים), התש״ס–1999''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6008.pdf|ק״ת תש״ס, 116}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר ששילמה המדינה כתמיכה בשל קיצוץ במכסת המים לשנת 1999, בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 5038 מיום י״ט באייר התשנ״ט (5 במאי 1999), יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה)|'''אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש״ס–2000'''}}
{{ח:ת}} על גביית ארנונה כללית המוטלת מכוח {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין (להלן – חובות לרשות המקומית) יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11א|וסעיף 11א(1)}} ייקרא כאילו המילה ”ראשון“ נמחקה ממנו; החובות לרשות המקומית יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות רשות שדות התעופה), התשס״א–2001''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6077.pdf|ק״ת תשס״א, 278}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות ותשלומים לפי {{ח:חיצוני|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ״א–1991}}, וכן על גביית אגרות ותשלומים לפי {{ח:חיצוני|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ״ה–1994}}, יחולו הוראות הפקודה; האגרות והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת המשקלות והמידות), התשס״ב–2002''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6163.pdf|ק״ת תשס״ב, 657}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות המוטלות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}, יחולו הוראות הפקודה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין) (הוראת שעה), התשס״ג–2003''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6230.pdf|ק״ת תשס״ג, 590}})}}
{{ח:ת}} על גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין המוטלות מכוח {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, יחולו הוראות הפקודה; הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין יהיו מס כמשמעו בפקודה.
{{ח:ת}} אכרזה זו תחול לגבי גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין בתקופה שעד יום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי), התשס״ד–2004''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6328.pdf|ק״ת תשס״ד, 793}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות המוטלות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, יחולו הוראות הפקודה.
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>64nhsrzfltpiln8h261r0u677ret96j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התקשורת (בזק ושידורים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>287232</id>
    <revision>
      <id>3077339</id>
      <parentid>3076840</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T07:27:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="494637" sha1="hs89fn93rzr56pq2otbwvl4s2s7zqzr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982 (תיקון: תשס&quot;א-2)
&lt;שם קודם&gt; חוק הבֶּזֶק, התשמ&quot;ב-1982
&lt;שם אחר&gt; חוק התקשורת (בזק), התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר 2000002 תיקון 2158478 תקן 147159 קוד a163Y00000DuCnEQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 4|תיקון|10:208166)), ((18|ת&quot;ט|1069)); ((תשמ&quot;ד, 38|ת&quot;ט|ec:10:317262)), ((167|תיקון מס' 2|10:210218)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((224|תיקון מס' 4|11:210520)); ((תשמ&quot;ח, 174|תיקון מס' 5|11:210565)); ((תשמ&quot;ט, 104|תיקון מס' 6|12:210682)); ((תש&quot;ן, 14|ת&quot;ט|ec:12:317263)), ((33|ת&quot;ט|ec:12:317264)), ((142|תיקון מס' 7|12:210810)); ((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 466|תקנות שעת חירום (בזק)|5327)), ((764|תקנות שעת חירום (בזק) (ביטול)|5343)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((187|תיקון מס' 9|13:210950)); ((תשנ&quot;ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|13:211159)); ((תשנ&quot;ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211266)), ((258|תיקון מס' 12|13:211281)), ((302|תיקון מס' 13|13:211334)), ((309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|13:211335)); ((תשנ&quot;ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|14:211376)), ((102|תיקון מס' 15|14:211401)), ((183|תיקון מס' 16|14:211434)), ((214|תיקון מס' 17|14:211428)); ((תשנ&quot;ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 41|ת&quot;ט|ec:14:317265)), ((113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211619)); ((תש&quot;ס, 2|תיקון מס' 21|15:300167)), ((76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((218|תיקון מס' 23|15:300604)); ((תשס&quot;א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((530|תיקון מס' 25|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((483|תיקון מס' 27|15:300520)); ((תשס&quot;ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 65|תיקון מס' 31|16:299709)), ((395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ז, 20|תיקון מס' 34|17:300000)), ((26|תיקון מס' 35|17:300090)), ((60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((310|ת&quot;ט|2095)), ((457|תיקון מס' 37|17:300739)); ((תשס&quot;ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|17:300736)), ((429|תיקון מס' 39|17:300105)), ((518|תיקון מס' 40|17:299991)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תשס&quot;ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|17:300902)), ((153|תיקון מס' 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301082)), ((198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 554|תיקון מס' 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301230)), ((642|תיקון מס' 44|18:301020)); ((תשע&quot;א, 90|תיקון מס' 45|18:300661)), ((138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((334, 346|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((759|תיקון מס' 49|18:301943)), ((1014|תיקון מס' 50|18:301367)), ((1016|תיקון מס' 51|18:301293)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((38|תיקון מס' 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301364)), ((231|תיקון מס' 52|18:301349)), ((319|תיקון מס' 53|18:301386)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((618|תיקון מס' 55|18:301463)); ((תשע&quot;ג, 48|תיקון מס' 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301513)), ((131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 282|תיקון מס' 58|19:301602)), ((294|תיקון מס' 59 והוראת שעה|19:301615)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:315215)), ((654, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס' 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|20:348528)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)), ((1209|תיקון מס' 63|20:348674)); ((תשע&quot;ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((982|תיקון מס' 65|20:387451)); ((תשע&quot;ח, 139|תיקון מס' 66|20:489232)), ((158|תיקון מס׳ 67|20:489236)), ((206|תיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:491148)), ((253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((670|תיקון מס' 72|20:501326)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 212|תיקון מס' 74|23:593573)); ((תשפ&quot;ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((934|תיקון מס׳ 76|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 163|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1042|תיקון מס' 78|25:4643023)), ((1170|תיקון מס' 79|25:4733951)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 480|תיקון מס' 81|25:6191520)), ((670|תיקון מס' 82 - הוראת שעה|25:7267277)); ((תשפ&quot;ו, 1026|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''הודעה על תחילה:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417|הודעה על תחילת החוק|3020)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1141|שינוי התוספת לחוק|4794)); ((תשנ&quot;ו, 130|שינוי התוספת לחוק|5713)); ((תשנ&quot;ז, 896|שינוי התוספת לחוק|5838)); ((תש&quot;ס, 478|שינוי התוספת לחוק|6031)); ((תשס&quot;ג, 55|שינוי התוספת לחוק|6200)); ((תשע&quot;ח, 1987|שינוי התוספת לחוק|8005)); ((תשפ&quot;ד, 3050|שינוי התוספת השנייה לחוק|11379)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק|7609)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)|7504)), ((1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2)|7527)). ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 300|שינוי שעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ז, 358|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ג, 487|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ו, 995|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ז, 94|שינוי שיעורי קנסות)); ((תש&quot;ע, 948|שינוי שיעורי קנסות|6877)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים)), ((3864|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תש&quot;ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ג, 2468|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ד, 2350|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ה, 2306|הודעה על סכומים מעודכנים|13044)); ((תשפ&quot;ו, 2866|הודעה על סכומים מעודכנים|14142)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור שירות&quot; - תחום גאוגרפי שבו חייב ספק מורשה, על פי רישיונו, על פי תקנות או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[פרק ד׳1]], לפי העניין, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
:- ”איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU)” – איגוד הבזק הבין־לאומי, International Telecommunication Union (ITU);
:- &quot;אישור סוג&quot; - אישור לדגם של ציוד קצה לשם עיסוק בסחר בו, לפי [[סעיף 4א]];
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
:- &quot;בזק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
:- &quot;בעל רישיון בזק&quot; - מי שבידו רישיון שניתן לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורי כבלים&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב'1]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[פרק ב'2]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;דרך&quot; - לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:- &quot;החברה&quot; - &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ;
:- &quot;החזקה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מוקד שידור&quot; - מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
:- &quot;מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיתקן בזק&quot; - מיתקן או התקן שהוא חלק מרשת בזק, ובכלל זה תוכנה וכן מיתקן או התקן שאינו פיזי;
:- ”מיתקן בזק אקטיבי” – מיתקן בזק המוזן בחשמל ומשמש להעברת אותות ברשת בזק;
:- ”המנהל” – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- ”מנוי” – כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ספק מורשה – מי שהתקשר בהסכם עם ספק מורשה לשם קבלת שירותי בזק ממנו;
:: (2) לעניין בעל רישיון לשידורים – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותים ממנו;
:- &quot;מסר בזק&quot; - מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
:- &quot;מעבדה חיצונית&quot; - מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
:- ”המרשם” – המרשם המתנהל לפי [[סעיף 4א1]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכסי הרישיון&quot; - הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בזק בהתאם לרישיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו, לרבות נכסיו של מי שרשום במרשם הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק על ידו לעניין [[סעיפים 4ד]] [[ו־28ב(ג)(6)]];
:- ”נקודת סיום רשת”, ”נס״ר” – הנקודת הפיזית שבה רשת בזק מסתיימת וממנה מתאפשרת למשתמש ברשת הבזק גישה אליה;
:- ”סחר, בציוד קצה – קנייה, מכירה, שיווק, השכרה או ייבוא של ציוד קצה;
:- ”ספק מורשה” – בעל רישיון בזק או מי שרשום במרשם;
:- &quot;פעולת בזק&quot; - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו או בנייתו;
:- &quot;ציוד קצה&quot; - ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק בנקודת סיום רשת, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
:- &quot;רישיון כללי&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי ייחודי&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;רשיון מיוחד&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת&quot; – (((נמחקה);))
:- ”רשת בזק” – מערכת אלקטרונית המשמשת או המיועדת לשמש להעברת אותות באמצעות כבל, ציוד אופטי, תדרי רדיו או כל אמצעי אלקטרומגנטי אחר בין נקודת סיום רשת אחת לאחרת, וכן הרכיבים הנלווים למערכת האמורה המאפשרים את העברת האותות, לרבות ציוד מיתוג, ציוד ניתוב ותשתיות פסיביות, ולמעט ציוד קצה;
:- &quot;רשת בזק ציבורית&quot; - רשת בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשת גישה&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב-ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;
:- ”שירות בזק” – שירות שהוא אחד מאלה, הניתן לציבור הרחב או לחלק ממנו באמצעות רשת בזק:
:: (1) שירות טלפוניה;
:: (2) שירות גישה לאינטרנט;
:: (3) שירות העבר נתונים;
:: (4) שירות אחר המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- ”שירות גישה לאינטרנט” – שירות הניתן למנויים בתמורה, בכסף או בשווה כסף, המאפשר להם קישור לנקודות בקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
:- ”שירות העברת נתונים” – שירות העברת אותות על גבי רשת בזק שלא באמצעות רשת האינטרנט, בעבור אדם אחר, ובכלל זה העברת אותו אלקטרומגנטיים בין מיתקנים של ספקים מורשים או של בעלי רישיונות לשידורים או בין יחידות ציוד קצב;
:- ”שירות טלפוניה” – שירות המאפשר העברה או קבלה של מסר בזק על בסיס מספר בהתאם לתוכנית המספור כהגדרתה [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
:: בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
:- ”תחום הבזק” – התחום של העברת אותו באמצעות רשת בזק;
:- &quot;תיקון 25&quot; - [[15:300411|חוק הבזק (תיקון מס' 25), התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;תקנות ההיתר הכללי&quot; – כמשמעותן [[בסעיף 4א2(א)]];
:- ”תשתיות פסיביות” – רכיבים שמיועדים להכיל מיתקני בזק או לשמש להתקנת מיתקני בזק בלי שיהפכו למיתקן בזק אקטיבי, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת.

== פרק ב׳: אסדרת העיסוק בתחום הבזק (תיקון: תשס״א–2, תשפ״ב–2) ==

@ 2. עיסוק בתחום הבזק – חובת רישום במרשם או חובת קבלת רישיון (תיקון: תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק אלא אם כן הוא רשום במרשם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק כמפורט להלן, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך שניתן לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאי הרישיון:
:: (1) שירות בזק הניתן באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד שלשם נתינתו מוקצה לנותן השירות, בהתאם [[לפקודה]], תדר רדיו בתחום התדרים המנוי [[בתוספת השנייה]];
:: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמספר המשתמשים, המנויים בה, נקודות סיום הרשת או נקודות הקצה בה עולה על המספר שקבע השר, למעט שירות בזק הניתן באמצעות שימוש ברשת בזק כאמור על ידי ספק מורשה אחר; לעניין זה, ”שימוש” – כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]];
::: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו), התשפ&quot;ג-2022]].))
:: (3) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל לתקשורת עם לוויין;
::: (ב) היא כוללת לוויין הנמצא במיקום הרשום על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או לוויין העושה שימוש במסלול הרשום על שם ישראל כאמור;
:: (4) שירות בזק שמספקת רשות מקומית, בין שהוא טעון רישום במרשם ובין שהוא טעון רישיון; בפסקה זו, ”רשות מקומית” – לרבות חברה עירונית או חברת בת עירונית כהגדרתן [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]], או מי שרשות מקומית או חברה כאמור מחזיקה בו אמצעי שליטה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי בנסיבות העניין אין די באסדרה באמצעות רישום במרשם כדי לקיים אחד או יותר מהשיקולים של שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, ניצול יעיל של משאב הנמצא במחסור וקידום התחרות, רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע –
:: (1) שירותי בזק נוספים שאספקתם דרך עיסוק תהיה טעונה רישיון לפי [[סעיף 4]];
:: (2) נותני שירותי בזק נוספים שהשירותים שיספקו, כולם או מסוג שיקבע, יהיו טעונים רישיון לפי [[הסעיף האמור]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב, בשל אחד או יותר מהשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג), למי שרשום במרשם, שהשירותים שיספק, כולם או מסוג שיחליט, יהיו טעונים רישיון לפי [[סעיף 4]].
: (ה) לא יבצע אדם פעולת בזק במיתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל ובין נקודה מחוץ לישראל, למעט באזור יהודה והשומרון כהגדרתו [[בסעיף 14א]], אלא אם כן בידו רישיון לכך לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ו) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו; הרשימה תעודכן בכל עת שבוטל רישיון, הותלה או הוגבל או אם ניתן רישיון חדש.

@ 3. סייגים לתחולה (תיקון: תשנ״ט–3, תשס״א–2, תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) הוראות [[סעיף 2]] לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהוא אחד מאלה:
:: (1) שירות בזק הנלווה לשירות עיקרי אחר שאינו שירות בזק, שהשירות העיקרי ניתן באמצעותו;
:: (2) שירות העברת נתונים או שירות המנוי [[בתוספת הראשונה]], אם נותן השירות אינו קובע את איכות השירות למנויים ואת מאפייני רשת הבזק שבאמצעותה הוא ניתן, ובכלל זה את שרידות הרשת וקיבולת הרשת.
: (ב) הובאו לפני השר מקרים לשם בחינת תחולת סעיף קטן (א), יפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מידע תמציתי בדבר עמדת השר לעניין אותם מקרים.
: (ג) הוראות [[סעיף 2]] לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהמנהל אישר כי מתקיימים לגביו שניים אלה:
:: (1) מתן השירות כפוף לאסדרה במדינה המנויה [[בתוספת השלישית]];
:: (2) רשת הבזק שבאמצעותה ניתן השירות היא מערכת לוויינים עולמית; בפסקה זו, ”מערכת לוויינים עולמית” – רשת בזק הכוללת כמה לוויינים שבאמצעותם ניתנים שירותי בזק ברחבי העולם, ובלבד שאינה רשת שמתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ניתנים באמצעותה שירותי בזק בעיקר בישראל;
::: (ב) היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל;
::: (ג) לווייניה נמצאים במיקומים הרשומים על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או עושים שימוש במסלולים הרשומים על שם ישראל כאמור.
: (ד) המנהל רשאי להורות בנוהל על אופן הגשת בקשה לאישור לפי סעיף קטן (ג), ובכלל זה על המידע והמסמכים שיש לצרף לבקשה, ואם הדבר נדרש לשם מתן החלטתו – רשאי הוא לדרוש ממגיש הבקשה מידע ומסמכים נוספים; נוהל לפי סעיף קטן זה, רשימת שירותי הבזק שניתן לגביהם אישור לפי סעיף קטן (ג) ונותני השירותים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתחולת הוראות [[סעיף 2]] לעניין שירותי בזק נוספים על האמור בסעיף זה, אם נוכח כי אסדרת העיסוק בהם בהתאם להוראות חוק זה אינה נדרשת, ורשאי הוא לקבוע תנאים לתחולת הפטור.

@ 4. רישיון בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי להעניק רישיון לאספקת שירותי בזק או לביצוע פעולת בזק, הטעונים רישיון לפי [[סעיף 2]] (בסעיף זה – שירותים טעוני רישיון), וכן לקבוע תנאים ברישיון, ובכלל זה תנאים לעניין פעולות בזק הנוגעות למתן השירותים, ורשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי רישיון יוענק בהליך תחרותי אם מצא כי הדבר נדרש בשל אחד או יותר מאלה:
:: (1) שירות הבזק או פעולת הבזק נוגעים למשאב הנמצא במחסור או בשל שיקולים כלכליים או הנדסיים הכרוכים בשימוש בו;
:: (2) קידום התחרות בתחום הבזק;
:: (3) שיפור רמת השירותים לציבור.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
:: ((תקנות שפורסמו על פי סעיף קטן (א2) לפני שבוטל:))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש&quot;ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010]].))
: (ב) במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
:: (1א) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (2) התאמתו של מבקש הרשיון לתת את השירותים טעוני הרישיון שלגביהם הוא מבקש רשיון;
:: (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
: (ב1) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי תנאי למתן רישיון יהיה גם העדר הרשעה והעדר כתב אישום תלוי ועומד של מבקש הרישיון בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי להיות בעל רישיון בזק, ואם המבקש הוא תאגיד – גם של נושא משרה בתאגיד או בעל השפעה ניכרת בו; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כי התנאי האמור יחול לגבי סוג רישיון מסוים גם לעניין מי שמחזיק אמצעי שליטה במבקש רישיון שהוא תאגיד בשיעור הנמוך מ־25%, כפי שיקבע; לעניין זה, ”השפעה ניכרת” – כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
: (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה השירותים טעוני הרישיון שלגביהם מתבקש הרישיון ואופן נתינתם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה וכן מסמכים שיצורפו אליה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה.
: (ד1) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל רישיון הבזק הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ד2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או [[סעיף 59]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון בזק, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; בעל רישיון בזק המפעיל מוקד שידור יקיים מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון בזק לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לספק מורשה לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ד3) הורה השר כי רשיון יוענק בהליך תחרותי כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל רישיון הבזק תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המשתתפים בהליך התחרותי.
: (ד4) תקנות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בעל רישיון בזק, ויראו אותן כתנאים ברישיון אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה.
: (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
: (ו) השר רשאי, בהודעה ברשומות,
:: (1) להעניק לבעל רשיון בזק את הסמכויות ואת החסינויות המנויות [[בפרקים ו']], [[ו-ט']], כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: &quot;בזק&quot; - החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417 [3020]); חברת סלקום ישראל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4190 [4229]; תשנ&quot;ה, 1696 [4279], 2276 [4288], 3003 [4299], 3313 [4305], 3759; תשנ&quot;ו, 26 [4338], 958 [4362], 1213 [4372], 2381 [4393]; תשנ&quot;ז, 165 [4448], 1632, 2780 [4506], 4045 [4537]; תשס&quot;ב, 3677 [5104], 3678 [5104]; תשס&quot;ד, 3242 [5308]; תשס&quot;ו, 3593 [5539]); חברת פלאפון תקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836 [4423]; תשפ&quot;א, 3998 [9462]); חברת בזק בינלאומי בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836 [4423]; תשע&quot;ד, 7383 [6853]); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950 [4511]); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950 [4511]); חברת פרטנר תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ט, 1627 [4722]; תשס&quot;ז, 2268 [5649]); חברת מירס תקשורת [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1521 [5056]); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע&quot;מ&lt;/s&gt; [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1590 [5058]; תשס&quot;ד, 2203; תשס&quot;ז, 2268 [5649]); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259 [5150]); חברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259 [5150]); חברת עמת טלקום ש.מ. (((לשעבר: מפעיל פנים ארצי, ש.מ.; כיום: הוט טלקום ש.מ.))) [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259 [5150]; תשס&quot;ד, 1579 [5264]); חברת אקספון 018 בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ה, 4188 [5438]); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ו, 3593 [5539]; תשע&quot;ח, 4138 [7669]); חברת 012 סמייל טלקום בע&quot;מ (((לשעבר: 012 טלקום בע&quot;מ))) [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 811 [5603]; תשע&quot;ג, 1496 [6511]); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3370 [5686], תשע&quot;ז, 8580 [7569]); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 4299 [5715]); חברת נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2927 [5799]); חברת סטורם תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ט, 4477 [5968]); חברת בי.איי.פי((.)) פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י&quot;פ תש&quot;ע, 1803 [6059]); חברת טמרס טלקום בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;א, 6238 [6288]); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 3511 [6404]); חברת הום סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 4268 [6422]); חברת אלון סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5095 [6442]); חברת גולן טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5829 [6460]; תשע&quot;ג, 1018 [6500]; תשפ&quot;א, 3998 [9462]); חברת סלקט תשקורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 1990 [6711]); חברת איי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 3684 [6752], 3759 [6754]; תשע&quot;ה, 32 [6888]; תשע&quot;ט, 13482 [8371]); חברת בינת עסקים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858 [8196]); חברת לב אנאטל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858 [8196]); אי.בי.סי((.)) ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 13482 [8371]); יוניגיאה בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;א, 2617 [9334]); נורקום תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשפ&quot;א, 5714 [9578]); לניר תקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 10372 [10706]; תשפ&quot;ד, 3542 [12055]); פזל תקשורת (פ.י.) בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 8331 [10520], 10384 [10707]); אינטרנט רימון ישראל 2009 בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 10372 [10706]; תשפ&quot;ד, 3542 [12055]); פיי. אייץ. איי נטוורקס (2015) ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 6186 [11343]; תשפ&quot;ד, 3542 [12055]); טי אי ספארקל ישראל בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 6488 [11379]; תשפ&quot;ד, 3543 [12055]); מד–1 כבלי תקשורת תת ימיים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 6488 [11379]; תשפ&quot;ד, 3543 [12055]).))

@ 4א. הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א)(1) לא יעסוק אדם בסחר בציוד קצה אלא אם כן ניתן אישור סוג לגבי אותו ציוד.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הוראות סעיף זה והוראות לפי [[סעיף 53א]] לא יחולו על עיסוק בסחר בציוד קצה רט״ן שהוראות [[סעיף 5 לפקודה]] חלות עליו.
:: (3) השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1א)]], לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מוסמכת).
: (א1) השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1ב)]], הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מורשית).
: (א2) מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
: (א3) הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (א4) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או [[סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)]], החלות עליה.
: (ב) אדם המבקש לעסוק בסחר בציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי [[סעיף 53א(א) או (ג)]] בתקנות.
: (ג) לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
:: (1) ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של ספק מורשה;
:: (2) רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
: (ד) מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]].
: (ד1) לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי [[סעיף 53א]], ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
: (ד2) ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
: (ד3)(1) ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג;
:: (2) השר רשאי לקבוע בצו פטור מאישור סוג לסוגי ציוד קצה, כפי שיקבע שאינם מהסוג האמור בפסקה (1);
:: (3) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שתחול על מי שעוסק בסחר בציוד קצה כאמור בפסקאות (1) ו־(2).
:: ((פורסם [[צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע&quot;ד-2014]].))
: (ד4) השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) (((בוטל).))

@ 4א1. המרשם (תיקון: תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) המנהל ינהל מרשם של נותני שירותי בזק החייבים ברישום לפי [[סעיף 2(א)]]; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) לא יירשם אדם במרשם אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אינו קטין או פסול דין;
:: (2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:: (3) לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018]], או לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980]], בהתאמה;
:: (4) היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))
: (ד) הגיש אדם בקשה לרישום במרשם, ירשום אותו המנהל במרשם בתוך עשרה ימי עבודה אם מצא שמתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לדרוש מהמבקש, לשם הרישום, מידע ומסמכים נוספים.
: (ה) נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), המנהל רשאי להביא בחשבון לעניין הרישום במרשם גם שיקולים שבטובת הציבור, אם הדבר נדרש לדעתו בנסיבות העניין.
: (ו) מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ה), יודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה.
: (ז) הזכויות המוקנות למי שרשום במרשם מכוח הרישום אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ח) על מי שרשום במרשם יחולו הוראות [[סעיף 4(ו)]], בשינויים המחויבים.

@ 4א2. תקנות ההיתר הכללי והוראת מינהל למי שרשום במרשם (תיקון: תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם, לרבות בעניינים שהשר מוסמך להתקין לגביהם תקנות לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים האמורים [[בסעיף 4(ד2)]], ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור הוראות שיחולו לגבי כל הרשומים במרשם או לגבי חלק מהם בהתאם לסוגי השירותים ומאפייניהם; בקביעת תקנות ההיתר הכללי יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) השר רשאי לתת למי שרשום במרשם הוראת מינהל בעניינים שבסמכותו לקבוע בתקנות ההיתר הכללי, אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו אדם, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; נתן השר הוראת מינהל כאמור, יפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת ויציין זאת במרשם, ובלבד שלא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 4ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 4ג. אגרות לרישיונות ורישום במרשם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ״ב–2)
: (א) השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם או בקשה לחידושם;
:: (2) אגרה שנתית שעל ספק מורשה לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי [[סעיף 54]];
:: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.
: (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס״ב–2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט–2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026]].))

@ 4ג1. סמכות לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מהגורמים המפורטים להלן למסור לו כל מידע הנחוץ לשם הפעלה סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה:
: (1) ספק מורשה או מי שפועל מטעמו במתן שירותי בזק או בביצוע פעולות בזק;
: (2) בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מטעמו בביצוע שידורים;
: (3) מי שעוסק בסחר בציוד קצה;
: (4) מי שהשר שוקל לקבוע כי שירות שהוא נותן הוא שירות אחר שיש להוסיפו [[לתוספת הראשונה]] לפי [[סעיף 58א]].

@ 4ד. שירות חיוני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב-5, תשפ״ב–2)
: (א)(1) ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק או שירות הנלווה לו, שנותן ספק מורשה, כמפורט בצו, המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן - שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
::: (א) כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
::: (ב) כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
:: (2) בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לספק המורשה הנותן את השירות האמור (להלן - נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (א1) לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן - מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
:: (2) המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
:: (2) תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
: (ג) ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
:: (1) קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן - מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן - מגבלת הישראליות);
:: (3) קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
:: (4) קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
:: (5) קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי;
:: (6) קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]], כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
:: (7) קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
:: (8) קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
:: (9) קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
:: (2) רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
:: (3) רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
:: (3א) ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ-10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
: (ה) הוראות סעיף זה, לרבות צו מכוחו, יחולו על הספק המורשה שנותן את השירות החיוני, אלא אם כן נקבע אחרת בצו.
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;החזקה&quot; - לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע [[מההגדרה &quot;החזקה&quot; בסעיף 1]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, &quot;תאגיד בנקאי ישראלי&quot; - תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שקיבל רישיון לפי [[פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור]]; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
::: (2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
::- ”פירוק מרצון” – כמשמעותו [[חלק 8א לחוק החברות|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות]];
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]] וכן הסדר חוב כהגדרתו [[בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018]];
::- &quot;מיזוג&quot; ו&quot;פיצול&quot; - כמשמעותם [[בפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;שליטה&quot; - (((נמחקה).))
: ((פורסם [[צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ), התשנ״ז–1997]].))

@ 4ה. הפעלת שירות חיוני בידי הממונה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ג, תשפ״ב–2)
: (א) חדל ספק מורשה לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]], או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי ספק מורשה יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לספק המורשה לספק את השירות לפי הרשיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, לתקופה ובתנאים שיורו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן - הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
: (ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
: (ד) הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו, התלייתו או הגבלתו, או בשל ביטול או התליה של הרישום במרשם או הגבלת מי שרשום במרשם במתן השירותים, לפי העניין, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי הספק המורשה, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
: (ה) מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הספק המורשה לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

@ 4ה1. מינוי משקיף (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בצו לפי [[סעיף 4ד]], שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה - המשקיף).
: (ב) המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי [[פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ג) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
: (ד) זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
: (ה) ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
: (ו) הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ז) הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי [[סעיף 13]] או את הוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי]], לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות]], וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

@ 4ה2. חשיפת מידע סודי (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) הוצא צו לפי [[סעיף 4ד]], רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
:: (1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
:: (2) תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
: (ב) קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

@ 4ה3. הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
: (ב) לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
: (ג) אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
: (ד) בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

@ 4ה4. הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוצא צו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי [[פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות]], בשל אותן עילות או עילות דומות.

@ 4ו. שירות לכלל הציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ג, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי לקבוע רשימה של שירותי בזק, ושל שירותים נלווים להן שהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן - סל שירותים לכלל הציבור).
: (ב)(1) קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לספק מורשה ליתן שירות על פי רשיונו, על פי תקנות ההיתר הכללי או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
:: (2) השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
::: (א) לתחרות בתחום הבזק;
::: (ב) לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
::: (ג) להיקף מתן השירותים בידי הספק המורשה ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
:: (3) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג)(1) השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
::: (א) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
::: (ב) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי ספק מורשה אחד או שניים;
::: (ג) עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו ספק מורשה האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
::: רשאי הוא לקבוע כי על ספק מורשה אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
:: (2) קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
:: (3) קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של ספק מורשה, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רישיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, או לפי כל דין.

@ 4ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מספק מורשה אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירותי בזק או שידורים.

@ 4ח. הזכות לרכוש תיול פנימי (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;ציוד קצה לווייני&quot;, &quot;צלחת קליטה&quot; - כהגדרתם [[בפרק ב'2]];
::- ”תיול פנימי” – החלק מרשת הבזק, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מספק מורשה, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של ספק מורשה, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
: (ג) רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו ספק מורשה אחר או ספק מורשה לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לספק המורשה שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
: (ד) רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות ספק מורשה אחר, או ספק מורשה לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך הספק המורשה האחר, או הספק המורשה לשידורים האחר, לספק המורשה שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
: (ה) התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
:: (1) בבית משותף - 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב-12 תשלומים שווים;
:: (2) בחצרים שאינם בית משותף - בסכום שקבע השר באישור הועדה;
:: (3) השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של ספק מורשה לשידורי טלוויזיה בלוויין.

@ 4ט. אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט (תיקון: תשע&quot;א-5, תשפ״ב־2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אתר פוגעני&quot; - אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
::- &quot;תוכן פוגעני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הצגת חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה -
:::: (א) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:::: (ב) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:::: (ג) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:::: והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
::: (2) הסתה גזענית או לאומנית;
::: (3) הימורים;
::: (4) משחקים הכוללים מעשי אלימות;
::- ”ספק גישה לאינטרנט” – ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט.
: (ב) השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר -
:: (1) אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
:: (2) סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
:: (1) ישלח מידע למנוי בדרך שיקבע השר ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי; מידע כאמור יישלח, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
:: (2) יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
:: (3) יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
:: (4) ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
: (ד) ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))

@ 5. קישור־גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר (תיקון: תש&quot;ן-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בעל זיכיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- ”ספק מורשה אחר” – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- ”קישור־גומלין” – חיבור בין רשת בזק של ספק מורשה אחד לבין רשת בזק של ספק מורשה אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של הספקים המורשים, או מתן שירותים בידי ספק מורשה אחד למנוייו של ספק מורשה אחר;
::- ”רשת בזק ציבורית” – (((נמחקה);))
::- ”שימוש” – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
::: (1) מתן גישה אל רשת בזק, לרבות מיתקן בזק, של ספק מורשה אחר, ואפשרות השימוש בהם;
::: (2) מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של ספק מורשה, במיתקן בזק או בחצרים של ספק מורשה אחר.
: (ב) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של הספקים המורשים הנוגעים בדבר –
:: (1) לקבוע כי ספק מורשה חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי ספק מורשה אחד לספק מורשה אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי ספק מורשה אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי ספק מורשה אחד ממנוייו של ספק מורשה אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
:: (2) לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לספק מורשה בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (קישור־גומלין), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשפ״ו–2026]].))
: (ב1) קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
:: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
:: ((פורסמה [[הודעה על שיטת החישוב|הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1)]] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 2400).))
: (ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו הספקים המורשים הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ד) נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי ספק מורשה לדרוש מחיר סביר בעד קישור-גומלין אל רשת הבזק שלו; באין הסכמה בין הספקים המורשים הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור-הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר” – לרבות מי שהשר הסמיכו.
: (ד1) לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור-גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
: (ה) מחיר סביר אשר רשאי ספק מורשה לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”.
: (ז) היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
:: (1) במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו” יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם”;
:: (2) במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”;
:: בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים” – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ח) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 4ח]] ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי ספק מורשה או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי ספקים מורשים שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף”.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 6לד]], השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של ספק מורשה לייעד קיבולת ברשת הבזק שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לספק מורשה כאמור, לחבר לרשת הבזק שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
: (י)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), ספק מורשה ייתן לספק מורשה אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של הספק המורשה האחר או להקים בה מיתקני בזק של הספק המורשה האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך מתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של הספק המורשה האחר, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל, לפי העניין, על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי ספק מורשה.
:: (3) (((נמחקה).))
:: (4) (((נמחקה).))
:: (5) היתה התשתית הפסיבית של ספק מורשה מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
:: (6) התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של ספק מורשה כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
::: (א) הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
::: (ב) אין בהם פעילות אחרת של הספק המורשה בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
:: (7) בסעיף קטן זה –
:::- ”בעל רישיון מפ״א תשתית” – (((נמחקה);))
:::- ”גורם ביטחון” – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:::- ”מפעיל פנים־ארצי” – (((נמחקה);))
:::- ”תשתית פסיבית” – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

@ 5א. מספור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-2, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הועדה&quot; - ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
::- &quot;הקצאה&quot; - אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מספק מורשה אחד לאחר;
::- &quot;מספר טלפון&quot; - קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
::- &quot;ניידות מספרים&quot; - האפשרות הניתנת למנוי של ספק מורשה לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של ספק מורשה אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
::- ”ספק מורשה” – ספק מורשה הנותן שירות טלפוניה;
::- &quot;תכנית מספור&quot; - תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
: (ב) לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר -
:: (1) להורות לספק מורשה בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
:: (2) להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לספק מורשה בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
: (ג) השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לספק מורשה, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, רשאי השר להורות כי כל ספק מורשה יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לספקים המורשים הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן הספקים המורשים באופן שיורה.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) ספק מורשה יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מספק מורשה אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

@ 5ב. חסימת שירותי מסרון (תיקון: תשע&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
: (ב) ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום הספק המורשה קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
: (ג) נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור ספק מורשה הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
: (ד) ספק מורשה לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
: (ה) השר רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בדבר הספק המורשה שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
:: (2) להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מסרון&quot; (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- ”ספק מורשה” – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק המאפשרת לספק שירות מסרון;
::- &quot;שירותי מסרון&quot; - שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

@ 5ג. (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 6. ביטול, התליה או הגבלה של רישיון או רישום במרשם (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, או לבטל רישום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו:
:: (1) הספק המורשה ביקש את ביטול רשיונו או הרישום במרשם;
:: (1א) הרישיון ניתן או הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי;
:: (1ב) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או לרישום במרשם;
:: (1ג) הספק המורשה, ואם הוא תאגיד – התאגיד, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות ספק מורשה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, ואם הוחל התנאי האמור לפי [[סעיף 4(ד)]] גם על המחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון שהוא תאגיד, בשיעור הנמוך מ־25% – גם אם אותו מחזיק הורשע או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, ”השפעה ניכרת” – כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:: (2) הספק המורשה הפר הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה או תנאי מהותי מתנאי הרישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי העניין;
:: (2א) הספק המורשה הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 11(ב)]], [[11א]], [[13]], [[13א]] [[או 13ב]];
:: (2ב) הספק המורשה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה מתקנות ההיתר הכללי, שאינה הוראה מהותית, תנאי מתנאי הרישיון או הוראת מינהל שניתנה לו, שאינה הוראה מהותית או תנאי מהותי, לפי העניין, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
:: (2ג) לא שילם אגרה שנתית שנקבעה לפי [[סעיף 4ג(א)(2)]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון או הרישום במרשם.
: (ב) בבואו לבטל רישום במרשם או להתלותו או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק לפי סעיף קטן (א) רשאי השר להביא בחשבון את המאפיינים היחודיים לרישום במרשם, ובכלל זה את ההקלות בהליך הרישום ובתנאים המקדמיים לרישום לעומת ההליך והתנאים למתן רישיון.
: (ג)(1) ביטל השר רישיון לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישיונו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
:: (2) ביטל השר רישום במרשם לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישומו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
:: (3) נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), השר רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון גם לתאגיד בשליטתו של מי שבוטל רישיונו או רישומו כאמור או לא לרשום תאגיד כאמור במרשם, תאגיד השולט בו או תאגיד הנשלט בידי מי ששולט בו אלא לאחר שחלפה התקופה אמורה באותן פסקאות, אם מצא השר כי יהיה בכל כדי לעקוף את ההחלטה בדבר הביטול.
: (ד) השר רשאי להורות למי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה לפעול להסדרת הסיום של אספקת שירוי הבזק לפי הרישיון או מכוח הרישום במרשם או לצמצומה, והכול לפי העניין, באופן או במועד שהורה; בהוראות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לדרוש ממי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל כאמור –
:: (1) להעביר לו את רשימת מנוייו ופרטיהם;
:: (2) להודי למנוייו על סיום או צמצום של אספקת שירותי הבזק;
:: (3) לפעול כדי לאפשר לספק מורשה אחר, אחד או יותר, או להקל עליו לספק שירות בזק למנוייו לאחר שהוא יחדל לספק להם שירותי בזק.

== פרק ב'1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-5, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
:- &quot;הפקה מקומית עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב-10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
:: (1) הפקה מקומית עצמית;
:: (2) הפקה של מוסד ממשלתי;
:: (3) הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
:- ”חברות אחיות” – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת; לעניין זה, ”השפעה ניכרת” – כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:- &quot;שידור ראשוני&quot; - שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
:- &quot;מפיק ערוץ&quot; - מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
:- &quot;מוקד תפעול&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מנוי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;משדר ערוץ ייעודי&quot; - מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6לד1]], לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
:- &quot;ערוץ ייעודי&quot; - ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
:- &quot;ציוד מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון לשידורים לפי דרישה&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר שידורים לפי דרישה;
:- &quot;רישיון לשידורי כבלים&quot; - רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון מיוחד לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
:- &quot;רשת כבלים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורי כבלים&quot; - שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
:- &quot;שידורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים לפי דרישה&quot; - שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - (((נמחקה).))

=== סימן ב': המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6ב. מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
: (ב) במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
:: (1) ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
: (ג) יושב-ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
: (ד) השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
: (ה) המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.

@ 6ג. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב-ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

@ 6ד. החלת דינים על חברי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 6ה. תפקידי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-3)
: ואלה תפקידי המועצה:
: (1) לקבוע את המדיניות לגבי -
:: (א) סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
:: (ב) קיום שידורים קהילתיים;
:: (ג) עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
:: (ד) פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]], וכן לפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ה) תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
:: (ו) אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
: (2) לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
: (3) לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
: (4) (((נמחקה);))
: (5) לקבוע כללים -
:: (א) בענינים המנויים בפסקה (1);
:: (ב) בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
: (6) ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ח]];
: (7) לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

@ 6ה1. הפקות מקומיות (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5)
: (א)(1) 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
:: (2) 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ-8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
: (א2) המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
: (א3) המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
: (ב)(1) המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות [[סעיף 6ה]], רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות -
:: (1) לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
:: (2) לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
:: (3) לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ד) הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי [[סעיף 37ב1]], בשל אותה ההפרה.

@ 6ו. פיזור המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי [[פרק זה]], יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב-ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ב) פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה [[בסעיף 6ב]]; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו [[בפרק זה]].

@ 6ו1. העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;ה-2)
: (((הנוסח הקבוע):))
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה - הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה - כספי תמיכה).
: (א1) (((פקע).))
: (ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;בן העדה הגאורגית&quot; - (((פקעה);))
::- &quot;כספי תמיכה&quot; - (((פקעה);))
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית, הטיגרינית והגאורגית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;ה-2)
: (((הוראת שעה מיום 16.6.2025 עד יום 31.12.2029):))
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
: (א1) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה הגאורגית בעבור קהילת יוצאי גאורגיה בישראל ולשם סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 1.4 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
: (ב) המועצה תחלק את הסכום האמור בסעיף קטן (א) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ואת הסכום האמור בסעיף קטן (א1) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה הגאורגית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפות האמורות, לפי העניין.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל או קהילת יוצאי גאורגיה בישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה - הקהילה) לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית או מבני העדה הגאורגית, לפי העניין, המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית, הטיגרינית או הגאורגית, לפי העניין;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;בן העדה הגאורגית&quot; - מי שנולד בגאורגיה או שלפחות אחד מהוריו נולד בגאורגיה;
::- &quot;כספי תמיכה&quot; - תקציב שנתי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין;
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

=== סימן ג': רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6ז. חובת רישיון (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי [[פרק זה]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 6ח. מתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5, תשפ״ב–2)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
: (ב1) הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
: (ג) המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
: (ד) הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
: (ו) השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
:: (1) הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
:: (2) האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
: (ז) המנהל יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 6ח1. שיקולים במתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
: (4) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

@ 6ח2. כשירות לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי [[סעיף 6ט(א)(5)]]; בפסקה זו -
::- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תושב&quot; - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6ח3. סייגים למתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
: (1) מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
: (2) מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
: (3) המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
: (4) המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

@ 6ח4. בעלויות צולבות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
:: (1) הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]], או בעל רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק ב׳2]] או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]] (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
:: (2) הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
:: (3) הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
:: (4)(א) החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
::: (ב) החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
:: (5) הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור [[בסעיף 6יב2(1)]], יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - כמשמעותו [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב [[15:300411|תיקון 25]] ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

@ 6ט. תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
:: (1) ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
:: (3) ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
:: (4) תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
:: (5) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור [[בסעיף 4(ד2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
:: (7) תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
:: (8) תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (9) חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות לשידורים וספרים מורשים אחרים.
: (ב) לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].
: ((פורמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987]].))

@ 6ט1. ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

@ 6י. איסור העברה, שעבוד או עיקול (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א)(1) רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים [[בסעיף 6ח1]], להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
:: (2) העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אינו טעון אישור כאמור.
:: (3) שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
: (ב) ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן -
:: (1) לשעבוד או לעיקול;
:: (2) להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
: (ג) ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6ט(א)(3)]] [[או 6ט(ב)]] לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

@ 6יא. ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
:: (2) בעל הרישיון לא קיים הוראות [[פרק זה]] או תקנות או כללים לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
:: (3א) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
:: (4) בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
:: (5) חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
:: (6) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
:: (7) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (8) לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
: (ב) לענין סעיף זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6יא1. סמכויות נוספות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לספק מורשה לעניין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

@ 6יא2. חבילת יסוד (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה - חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
: (ד) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה - תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
: (ה) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

@ 6יב. קיום רצף בשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות [[בסעיף 6יא]] או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

=== סימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 6יב1. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב2. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב3. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב4. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 6יב5. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות כמשמעותם [[בפרק ב׳1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.
: ((פורמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987]].))

@ 6יב6. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב7. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב8. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ט, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': מכרזים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יד. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 6יט1. שירות נלווה לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

@ 6יט2. תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ב) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה - אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
: (ג) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

@ 6כ. תוכן שידורי הכבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ג) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן - מישדרים בעניני האזור).
: (ד) המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
: (ה) המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
: (ו) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
: (ו1) (((פקע).))
: (ו2) (((פקע).))
: (ו3) (((פקע).))
: (ו4) (((פקע).))
: (ו5) (((פקע).))
: (ז) בסעיף זה, &quot;אזור&quot; - שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

@ 6כ1. אישור ערוצים משותפים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים [[בסעיף 6יט2(א)]], כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
:: (1) ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
:: (2) ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
::- &quot;הפקה&quot; - לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
::- &quot;ערוץ עצמי&quot; - ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות [[סעיף 6כא(א)]], ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
::- &quot;ערוץ משותף&quot; - ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

@ 6כ2. שידורי חדשות שאינם אזוריים (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א)(1) בסעיף זה –
:::- ”בעל ענין” ו”החזקה” – (((נמחקו);))
:::- ”מפיק חדשות עצמאי” – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
:::- ”משדר ערוץ חדשות” – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי [[סעיף 6לד1]], לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
:::- ”שליטה” – (((נמחקה).))
:: (2) (((בוטלה).))
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 6סב1(א)]] ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
:: (1) שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
:: (2)(א) התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
::: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
::: (ג) המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי [[סעיף 6ב(ב)(2)]], ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
:: (3) מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
:: (4) מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
:: (5) התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
: (ג) המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
:: (1) הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
:: (2) מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
:: (3) רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
:: (4) מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
:: (5) מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
::: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
::: (ב) בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
::: (ב1) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
::: (ג)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
:::: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בספק מורשה לפי חוק זה;
::: (ד)(1) עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
::: (ה)(1) מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
:: (6) המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי [[סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה]];
:: (7) השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
: (ד)(1) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
::: (א) מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
::: (ב) מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
::: (ג) המבקש הוא אחד מאלה:
:::: (1) מפלגה, כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::: (2) נציג או שלוח של מפלגה;
:::: (3) גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (4) גוף אחר הקשור למפלגה;
:::: (5) גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
:::: והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
:: (2) המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
: (ה) מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
:: (1) הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
:: (2) חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
:: (3) חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
: (ז) הוראות [[סעיפים 6ח(ב)(5)]], [[6י(א) ו-(ג)]], [[6יא(א)]], [[6כד]], [[6כה]] [[ו־6מב]] יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
: (ח) אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
: (ט)(1) על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות [[סעיף 6כד]]; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
:: (2) המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

@ 6כ3. שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - משדר ערוץ חדשות בין-לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
::- &quot;משדר ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור - שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 6כ(א)]] [[ו-6כ2]], המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; ובמקום &quot;מפיק החדשות העצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין-לאומי&quot;.
: (ג) המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) התקיימו בו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו-(6)]], בשינויים המחויבים;
:: (3) מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
: (ד) לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 6כ2(ד)(1)]], בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 6כ2(ד)(2)]].
: (ה) על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי יחולו הוראות [[סעיף 6כ2(ה) ו-(ז)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot;.
: (ו) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי אחר.
: (ז) המועצה תקבע כללים כדי להבטיח -
:: (1) שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין-לאומי אינן לישראל;
:: (2) את קיום הוראות [[סעיף 6כ2(ה)]] על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)]].
: (ח) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018]].))

@ 6כא. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
: (ג) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

@ 6כא1. אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו-22 (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ו-5, תשע״ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אפיק קיים&quot; - כהגדרתו [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו=|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;ערוץ 2&quot;, &quot;הערוץ השלישי&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום תחילתו של [[18:301253|תיקון מס' 33]];
::- &quot;המועצות&quot; - המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
::- &quot;מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות השנייה]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
:: (1) שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי [[חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע [[החוק האמור]];
:: (2) שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס&quot;ד-2003]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
:: (3) שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ג) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
:: (1) לעניין אפיק 10 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]] - בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
:: (2) לעניין אפיק 22 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
: (ה) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
: (ו)(1) השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה - רשימת האפיקים הראשונה).
:: (2) העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
:: (3) המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו-(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
:: (4) לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
:: (5) באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
::: (א) אפיק 22 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::: (ב) אפיק 10 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]].
: (ז)(1) האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט [[בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה]], מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
:: (2) הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות [[סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]], תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה -
:: (1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
:: (2) שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot;, &quot;בעל רישיון זעיר ייעודי&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6כב. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג&quot;א.

=== סימן ו': שידורי טלויזיה באמצעות לווין (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6כג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))

=== סימן ז': סייגים לשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6כד. איסור פרסומת (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
: (ב) בתום חמש שנים מיום תחילתו של [[פרק זה]], רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

@ 6כד1. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשע״ח-3)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6לד1(ז)(3)]], לרבות קדימון צולב כהגדרתו [[באותו סעיף]].

@ 6כה. שידורים אסורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים -
: (1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה [[בפקודת סרטי הראינוע]], לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
: (2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
:: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:: והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) שהם תעמולה מפלגתית;
: (4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
: (5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

=== סימן ח': הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6כו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 17א]]).))
@ 6כז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6כח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21א]]).))
@ 6כט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ב]]).))
@ 6ל. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ג]]).))
@ 6לא. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לב. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ט': העברת שידורים וערוצים ייעודיים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) ===

@ 6לד. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-3, תשע״ח-3)
: (א) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((בוטל).))
: (ב)(1) בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות [[סעיף 5]] בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
: הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות [[סעיף 5]].

@ 6לד1. רישיון למשדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשע״ח-2, תשע״ח-3, תשפ״ב–2)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
: (ב) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור [[בסעיף 6לד(א3)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
: (ה)(1) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
:: (2) מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
: (ז) המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
:: (1) הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
:: (2) איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
:: (3) זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
:::- ”קדימון” – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
:::- ”קדימון צולב” – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
:: (4) הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
:: (5) שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
:: (6) מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
:: (7) עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
:: (8) סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
:: (9) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
:: (10) סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון לשידורים בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
:: (11) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
:: (12) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
:: (13) סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
:: (14) סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה &quot;הפקה מקומית&quot;;
:: (15) סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
:: (16) קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
:: ((פורסמו [[כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה), התשס״ה–2005]].))
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
: (ט) הוראות [[סעיפים 6יא]] [[ו־6יב]] יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
: (י) השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

@ 6לד2. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לד3. (תיקון: תשס״א–2, תשע״א–3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח–2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לה. (תיקון: תשמ&quot;ו–2, תשס״א–2) : (((בוטל).))

=== סימן י': שונות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6לו. השימוש בהכנסות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
: (ב) דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות [[פרק זה]], לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 6ה]] [[ו-6ה1]]; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

@ 6לז. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות], תשפ״ב–2)
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 6ז]], [[6כה(1), (2), (3) ו-(4)]] [[או 6מד]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 6ג]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם שידר שידורי כבלים בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 6ז(א)]], יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ו) האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
: (ז) מבלי לגרוע מהוראות [[פרק ד' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”שידורים אסורים”).
: (ח) לענין סעיף קטן (ז), &quot;סיוע&quot; -
:: (1) השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
:: (2) הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
:: (3) הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים, הזמנתם או תשלום בעדם;
:: (4) ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) עזרה טכנית לקיום שידורים אסורים;
:: (7) תיווך בין מפעיל שידורים אסורים לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה).))
: (ט) נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
:: (2) התשדיר שודר שלא בידיעתו.
: (י) לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), &quot;תשדיר פרסומת&quot;, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
: (יא) (((בוטל).))

@ 6לח. תקנות וכללים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) תקנות לפי [[פרק זה]], טעונות אישור הועדה.
: (ב) השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

@ 6לח1. חיוב מכוח החלטת המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

@ 6לט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מ. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2) : (((פקע).))
@ 6מא. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מב. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ב'2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין (תיקון: תשנ&quot;ח) ==

=== סימן א': רישוי (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6מג. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 6א]];
:- &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - מי שקיבל רשיון לפי [[פרק זה]] לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;מיתקן שידור לוויני&quot; - מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
:- &quot;מפיק ערוץ עצמאי&quot; - מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות [[סעיף 6נב]], לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
:- &quot;ציוד קצה לוויני&quot; - האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו-כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
:- &quot;שידורים ארציים&quot; - שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
:- &quot;שידור לוויני&quot; - הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
:- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו-כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

@ 6מד. חובת רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב-2)
: (א) לענין סעיף זה, &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג]] ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
: (ב) לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
: (ג) אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, &quot;אזרח ישראלי&quot; - לרבות תאגיד הרשום בישראל.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רשיון לפי [[פרק זה]].

@ 6מה. שידורים המיועדים בעיקרם לישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לענין [[6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו-(ג)]] -
: (1) שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
: (2) שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

@ 6מו. רשיון ומכרז (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6מח(א)]], ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
: (ב) לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

@ 6מז. כשירות לרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל - אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור [[בסעיף 6מח(ג)]], מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6מח. הליכים ותנאים למתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
:: (1) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור - תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, ספק מורשה, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (4) מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
:: (5) הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
:: (6) היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה [[בפרק ב'1]];
:: (7) הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ״ח–1998]].))

@ 6מט. תנאי הרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע״ח-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים [[בסעיף 6מח]] ובענינים אלה:
:: (1) תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
:: (2) מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
:: (3) מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם ספקים מורשים, עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
:: (4) הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרשיונו כאמור;
:: (5) חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
:: (6) חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
:: (7) המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
:: (8) ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
: (ב) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6מט1. העברת שידורים ארציים על פי חובה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-3, תשע״ח-3)
: (א) הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור [[בסעיף 6מט(4)]], לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
: (ב) לענין סעיף זה ולענין [[סעיף 6מט(4)]], ”שידורים ארציים” – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות [[סימן ט' בפרק ד' לחוק הרשות השנייה]].

@ 6נ. שיקולים במתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
: (4) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

@ 6נ1. שידורים לפי דרישה (תיקון: תשס&quot;ז-5)
: השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים [[בסעיף 6נ]], להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;שידורים לפי דרישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א]].

@ 6נא. זכויותיו של בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
: (ב) מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה -
:: (1) התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
:: (2) מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
:: (4) יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
:: (5) היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
: (ג) הוראת [[סעיף 6ט(א)(1)]] לא תחול לענין סעיף זה.

@ 6נא1. שידורי חדשות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, &quot;שידורי חדשות&quot; - חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות [[סעיף 6כ2]] [[או 6כ3]], לפי העניין, בשינויים המחויבים.

@ 6נב. החלת כללים על בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות [[פרק ב1 סימן ב|סימנים ב']] [[פרק ב1 סימן ה|ו-ה' לפרק ב'1]], כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים [[בסעיף 6ה(1)]], בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

@ 6נג. החלת כללים על מפיק ערוץ (תיקון: תשנ&quot;ח)
: התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

@ 6נד. העברת שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3)
: (א) בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי [[סעיף 6מט(4)]], לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

@ 6נה. שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-3)
: (א) לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
: (ב)(1) על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו [[בסעיף 6א]].
: (ג) המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי [[סעיפים 6נב]] [[ו-6נג]], ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות [[סעיף 6מט(א)(5)]] וסעיף זה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון זעיר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;שידורים ארציים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מט1(ב)]].

@ 6נו. תמלוגים ודמי רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק זה]].
: (ב) קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים), התשנ״ט–1999]].))

@ 6נז. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2)
: הוראות [[סעיפים 6ה]], [[6ח(ג)]], [[6ט1]], [[6י]], [[6יא]], [[6יט2]], [[6כ1]], [[6כב]], [[6כד]], [[6כד1]], [[6כה]], [[6לו(ב)]], [[6לח(ב)]], יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות [[סעיפים 6ה1]], [[6יא1]], [[6יא2]], [[6כא1]] [[ו-6לח1]] יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה [[בסעיף 6כד(ב)]] לא תחול לענין שידורים לפי [[פרק זה]].

=== סימן ב': צלחות קליטה (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6נח. הגדרות ופרשנות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;צלחת קליטה&quot; - אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
::- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 6נט. התקנת צלחת קליטה - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי [[סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].

@ 6ס. התקנת צלחת קליטה בבית משותף (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
:: (1) בעל דירה בבית המשותף (להלן - מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
:: (2) מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
:: (3) מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
: (ב) המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

@ 6סא. החלת הוראות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב]], [[21ג]] [[ו-22]] יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום ”ספק מורשה” יבוא ”בעל רישיון לשידורי לוויין; לעניין סעיף זה, &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
:: (2) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (3) במקום &quot;רשת כבלים&quot; יבוא &quot;ציוד קצה לווייני&quot;;
:: (4) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 12 לחוק המקרקעין]], לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
: (ג) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי [[סימן זה]].

@ 6סב. איסור אספקת שידורים (תיקון: תש&quot;ס-3)
: בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות [[+|סעיפים 145]] [[או 266א לחוק התכנון והבניה]], ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

== פרק ב'3: חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==

@ 6סב1. חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה - בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה - חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
: (ב) לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
: (ג) המועצה, כהגדרתה [[בסעיף 6א]], תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של [[19:301615|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 59 והוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
: (ד) החדשות המקומיות לפי [[פרק זה]] ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ד (22 באפריל 2014).

== פרק ג': מועצה מייעצת (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ד: מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה (תיקון: תשפ״ב–2) ==

@ 11. חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה ייתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי ספק מורשה פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק מורשה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, &quot;ספק מורשה&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

@ 11א. מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית (תיקון: תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 11(ב)]], ראה השר כי בשל פעולת ספק מורשה כאמור [[11|באותו סעיף קטן]] קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק המורשה בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לספק המורשה הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]] (בסעיף זה - הליך השימוע).
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא הספק המורשה לשר כל מידע ומסמך שדרש.
: (ג) מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי [[סעיף 11(ב)]], רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי [[סעיף 11(ב)]].

@ 12. ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הגבלת החובה לפי סעיף קטן (ב)(1א) או [[סעיף 64א(ג)]] לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ובכלל זה נסיבות שבהן תתאפשר דחיית המועד לקיום החובה כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה של ספק מורשה להגבלת החובה כאמור ולעניין בחינת הבקשה והחלטה בה, ולעניין מינוי ועדה מייעצת לשם מתן המלצה בנוגע לבקשה כאמור והשיקולים שעליה לשקול בבחינת הבקשה.
: (א1)(1) ספק מורשה שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מספק המורשה, לא יפסיק, יעכב או יגביל שימוש בשירות טלפוניה לשם התקשרות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) -
::: (א) כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
::: (ב) כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
:::- &quot;ניתוק שירות&quot; - הפסקה זמנית של שירות בזק;
:::- ”ספק מורשה” – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
:::- &quot;שיחה אל מוקד חירום&quot; - שיחה מאת מנוי של ספק מורשה אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
: (ב) בכפוף לאמור [[בפרק ה׳]] ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 4]], [[4א2]] [[ו־4ג1]], רשאי השר לקבוע בתקנות, ברישיון או בהוראת מינהל לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין ((&lt;s&gt;של הכנסת&lt;/s&gt;)), הוראות בדבר – &lt;!-- מילים &quot;של הכנסת&quot; מיותרות --&gt;
:: (1) תנאים מיוחדים למתן שירותי בזק לאזורי שירות, למקומות וליישובים, לקבוצות או ליחידים;
:: (1א) קביעת חובה לבצע פעולות בזק ולספק שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) חובות דיווח שיחולו על ספק מורשה או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
&lt;!-- :: ((פורסמו [[תקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ״ו–1986]].)) --&gt;
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ&quot;א-2020]].))
: (ג) (((בוטל).))

@ 12א. שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית (תיקון: תשע&quot;ב-3, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ה)
: (א) שיחה מאת מנוי של ספק מורשה למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום; רשימת מוקדי החירום כאמור וכל שינוי בה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
: (ג)(1) ספק מורשה או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מוקד חירום כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבקש מספק מורשה המספק לו שירות טלפוניה כי יעביר לו, לגבי כל השיחות שמבוצעות למוקד החירום, את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות למוקד האמור; ביקש מוקד חירום לקבל מידע כאמור, רשאי הספק המורשה להעביר לו את המידע.
:: (3) מידע שקיבל מוקד חירום לפי פסקה (2) ישמש את מוקד החירום רק לשם פנייה למשטרת ישראל במקרה של חשש לשלומו של מי שביצע את השיחה למוקד; המידע יישמר בנפרד ויאובטח לפי הוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], כמידע אישי כהגדרתו [[בחוק האמור]], והגישה אליו תתאפשר רק לבעלי תפקידים במוקד שקיבלו הדרכה מתאימה לגבי השימוש המותר בו; עם תום הצורך במידע, ולכל המאוחר בתוך 24 שעות, יימחק המידע על ידי מי שקיבל אותו לפי פסקה (2).
:: (4) אדם שהגיע אליו מידע כאמור בפסקה (2) ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של ספק מורשה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ספק מורשה&quot; - ספק המספק שירות טלפוניה;
::- &quot;מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
::: (1) מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע&quot;ר);
::: (2) סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
::: (3) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - חיפה והצפון (ע&quot;ר);
::: (4) מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - השרון (ע&quot;ר);
::: (5) מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל-אביב (ע&quot;ר);
::: (6) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - ירושלים ע&quot;ש לינדה פלדמן;
::: (7) תאיר - מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע&quot;ר);
::: (8) מסל&quot;ן - מרכז סיוע לנשים - נגב;
::: (9) מרכז הסיוע לנשים דתיות;
::: (10) &quot;אלסואר&quot; - תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע&quot;ר);
::: (11) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
::- &quot;מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
::: (1) ער&quot;ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע&quot;ר);
::: (2) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

@ 13. שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ז, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- &quot;בעל רשיון לשידורי לווין&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
::- &quot;נציג כוחות הביטחון&quot; - מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;הפקודה&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]] ולהשפעת ההוראה על הספק המורשה ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לספק המורשה, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
:: (1) מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
:: (2) התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי הספק המורשה או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע הספק המורשה, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
:: (3) קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל הספק המורשה; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות [[סעיף 4ד]] וצווים לפיו.
: (ג) התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין הספק המורשה, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
: (ד) מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
: (ה) במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא ספק מורשה או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.
: (ו) נציג כוחות הביטחון רשאי לדרוש מספק מורשה למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981]].

@ 13א. הוראות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ז, תשע״ח-4, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 13ב]] -
::- &quot;אירוע חירום אזרחי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]];
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- &quot;החלטה על שעת חירום&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה]], או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]];
::: (3) החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח;
::: (4) מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- ”מערכת בזק” – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק;
::- &quot;משבר תקשורת&quot; - העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;החלטה על שעת חירום&quot;;
::- &quot;נציג המשטרה&quot; - מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;נציג מערכת הביטחון&quot; - מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- ”ספק מורשה” – לרבות מי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::- &quot;תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח&quot; - תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1716 מיום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום ז' באדר א' התש&quot;ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
::- &quot;השר&quot; - לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
: (ב)(1) נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לספק מורשה כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה - הודעה בדבר משבר תקשורת).
:: (2) הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לספק המורשה כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
:: (3) השר רשאי, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה - תקופת ההארכה).
:: (4) הממשלה רשאית, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - בתקופות ארוכות יותר.
: (ג) ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים אלה:
:: (1) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
:: (2) הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
:: (3) העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושו של ספק מורשה אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של ספק מורשה אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
:: (4) העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח.
: (ד)(1) הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
:: (2) נעשתה העברת תפקיד כמשמעה [[בסעיף 90יב לפקודת המשטרה]], יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
: (ה)(1) הוראה שניתנה לספק מורשה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
:: (2) הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
: (ו) בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לספק המורשה הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
: (ז)(1) הודעה או הוראה לספק מורשה לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לספק המורשה גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
:: (2) הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
: (ח) על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה - ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 13(ג)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
: (ט) ספק מורשה שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור [[בסעיף 34יג לחוק העונשין]], וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של הספק המורשה, עובדיו או הבאים מטעמו.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

@ 13ב. הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי [[סעיף 13א]] ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק או במתן שידורים, לרבות בשל אי-קיום קישור-גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים [[בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)]], ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
: (ב) הוראות [[סעיף 13א(ו) עד (י)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;קישור-גומלין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]], לרבות שימוש כהגדרתו [[בסעיף האמור]];
::- &quot;שידורים&quot; - שידורי כבלים כהגדרתם [[בסעיף 6א]] ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם [[בסעיף 6מג]];
::- ”שירותי בזק בסיסיים” – (((נמחקה).))

@ 14. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

== פרק ד'1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 14א. הגדרות - [[פרק ד'1]] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור יהודה והשומרון&quot; - אזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
:- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי [[סעיף 14ו]];
:- &quot;אזורי הפריסה של החברה&quot; - האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי [[סעיפים 14ב(ב)]] [[ו-14ה(ג)]];
:- &quot;אזור תמרוץ&quot; - אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
:- &quot;בעל זיקה שיווקית&quot; - מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
:: (1) הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
:: (2) הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
::: (א) שירות בזק;
::: (ב) אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
::: (ג) מכירה או אספקה של ציוד קצה;
:- &quot;בעל זיקה תשתיתית&quot; - ספק מורשה שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
:: (1) אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
:: (2) מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן הספק המורשה;
:- &quot;גוף חייב&quot; - בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הכנסה חייבת&quot; - ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם [[בסעיף 5(א)]];
:- &quot;הכנסה שנתית אחרונה&quot; - סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021);
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- ”ספק שירותי בזק נייחים” – ספק מורשה שבמועד הקובע היה בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה עליו באותו מועד החובה לבצע פעולת בזק ולתת שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ושחלות עליו הוראות [[סעיף 64א(ג)]];
:- ”רישיון מפ״א כללי” – (((נמחקה);))
:- ”רשת גישה מתכתית” – רשת בזק שהיא רשת כבלים מתכתית שספק שירותי בזק נייחים מספק על גביה שירותי בזק;
:- ”רשת מתקדמת” – רשת בזק המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת בזק שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה” – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
:- ”שירות בזיקה לתשתית” – שירות בזק וכן שירות שאינו שירות בזק הניתן בהתאם לרישיון כאמור [[בסעיף 2(ב)(2)]], ולמעט אלה:
:: (1) שירות בזק הניתן בעיקרו באמצעות לווין הנמצא במיקום הרשום באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או באמצעות לוויין העושה שימוש במסלול שרשום כאמור, ולא ניתן לתיתו ללא שימוש בלוויין באמור;
:: (2) שירות הניתן באמצעות מיתקן בזק קרקעי כמשמעותו [[בסעיף 2(ה)]] על ידי בעל רישיון בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) שירות הניתן בהתאם להסכם שיתוף רשת גישה, שנערך בין בעלי רישיונות לפי [[סעיף 2(ב)(1)]] בהתאם לרישיונותיהם;
:- ”שירות גישה לאינטרנט” – שירות גישה לאינטרנט, בין שהוא ניתן בתמורה ובין שלא בתמורה;
:- &quot;תאגיד בעל זיקה לחברה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (2) תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
:: (3) תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (4) תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

@ 14ב. פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי ספק שירותי בזק נייחים אחר (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה - הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע ועל פי הוראות [[סעיף 64א(ג)]]; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
: (ב)(1) נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
:: (2) החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
::: (א) המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
::: (ב) מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל-ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה -
:: (1) רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
:: (2) רשאי ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיפים 4]], [[4א2]] [[או 12]] לקבוע ברישיון של ספק שירותי הבזק הנייחים או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי ספק שירותי הבזק הנייחים.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של ספק שירותי בזק נייחים אחר כי החברה או אותו ספק שירותי בזק נייחים יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
: (ו) אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו-(ה) כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל ספק שירותי בזק נייחים תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

@ 14ג. קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד)
: (א) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]], ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל-0.5% מהכנסתו החייבת ([[בפרק זה]] - תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ([[בפרק זה]] - קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
: (ב) כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות [[סעיף 14ד]], ולמטרה זו בלבד.
: (ג) המנהל יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה - הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]] רשאי המנהל למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
: (ד) גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה - המועד האחרון לתשלום).
: (ה) לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, יתווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ו) חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]], אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
: (ז) הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
:: (1) נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד - בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת - בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4ג1]], השר או המנהל רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

@ 14ד. הקצאת כספי קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה - ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי [[סעיף 14ג(ג)]], מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ג) בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות ספק מורשה וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
: (ד) אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
: (ה)(1) במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי [[סעיף 14ג]], רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
::: (א) המצב הביטחוני באותו תחום;
::: (ב) היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
::: (ג) צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
::: (ד) מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
::: (ה) הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
:: (2) הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
: (ו) &lt;!--בתיקון 76 נרשם אחרי”יקבע ברישיונו”, אבל בנוסח הקודם יש ”יקבע השר ברישיונו”, לבדוק--&gt; זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי [[סעיף 4]] או נרשם במרשם, יקבע השר ברישיונו או יורה לו בהוראת מינהל, לפי העניין, חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון או שיורה עליהם בהוראת מינהל כאמור, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור; השר יורה על אזורי התמרוץ שייכללו באזור השירות ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין; הוראת מינהל כאמור תפורסם בהתאם להוראות [[סעיף 4א2(ב) סיפה]].
: (ז) אין בקביעת חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות ברישיון או בהוראת מינהל כאמור בסעיף קטן (ו), כשלעצמה, כדי שיראו את הרשת המתקדמת שיפרוס הספק המורשה כרשת בזק ציבורית; לעניין ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור [[בסעיף 14ב(ד)(2)]].
: (ח) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
: (ט) בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי [[סעיף 5(ב) ו-(ב1)]] רשאי השר לקבוע תעריף מופחת -
:: (1) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, &quot;תשתית פסיבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 5(י)]], ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
:: (2) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

@ 14ה. הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב)(1) החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי [[סעיף 14ד]], ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי [[סעיף 14ב(א)]].
:: (2) השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה - אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי [[סעיף 14ד(ב)]] ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי [[סעיף 14ב(ב)]], ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
:: (3) לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה [[בסעיף 14ב(ב)]], לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
: (ג) התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור [[בסעיף 14ב(ב)]]; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
: (ד) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה או בהוראת מינהל כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק ללקוח עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות ללקוח עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה -
::- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
::: (1) תאגיד;
::: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
::: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (4) גוף שהוקם לפי חוק.

@ 14ו. אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין [[פרק זה]] לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה - פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון - בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
: (ב) נקבעה ברישיון או בהוראת מינהל חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי [[סעיפים 14ב(ב)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]], ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון או להוראת המינהל, על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיון או בהוראת המינהל, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונות או בהוראות המינהל החלות על הספקים המורשים הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט [[בסעיף 14ג(ב)]]:
:: (1) הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
:: (2) שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
:: (3) השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
: (ד) האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 14ז. תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], תיול פנימי כהגדרתו [[בסעיף 4ח(א)]] שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
: (ב) ספק מורשה רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 14ח. שמירת זכויות ודינים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מאלה:
: (1) האפשרות של ספק מורשה שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
: (2) סמכות השר לפי [[סעיף 5(ב), (ב1) ו-(ו)]] ותחולת ההוראות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]] לעניין רשת מתקדמת;
: (3) תחולת ההוראות לפי [[סעיף 12(א)]] לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

@ 14ט. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, עד ליום 1 במרס של אותה שנה, ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות [[פרק זה]] בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
:: (1) חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ד]], החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי [[סעיף 14ה]] והתקדמות הספקים המורשים לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
:: (2) סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור [[בסעיף 14ג]], פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור [[בסעיף 14ד(ה)]].
: (ב) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרס 2023).

== פרק ה': תשלומים בעד שירותי בזק ==

@ 15. סמכות לקביעת תשלום (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי ספק מורשה; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה - תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
::: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
::: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
:::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
:::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
:::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
:: (2) דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס&quot;ז-2007]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
: (ה) (((בוטל).))

@ 15א. סל תשלומים חלופי (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) נקבעו תשלומים לפי [[סעיף 15(א)(1)]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
:: (1) הספק המורשה הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה - מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
:: (2) חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו לבקשה;
:: (3) חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לספק המורשה, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
: (ב) חיוב מנוי של ספק מורשה לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
: (ג) תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של הספק המורשה.
: (ד) נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה לספק מורשה אחר (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי הספק המורשה להציע, באופן בלתי מפלה, לכל ספק מורשה אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
:: (1) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
:: (2) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), בכל מקום, במקום &quot;30 ימים&quot; יקראו &quot;14 ימי עבודה&quot; ובמקום &quot;15 ימים&quot; יקראו &quot;7 ימי עבודה&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים &quot;בארבעה עיתונים יומיים&quot; יקראו &quot;במקום ובאופן שיורה השר&quot;.

@ 16. פיגורים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.

@ 17. שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע (תיקון: תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי ספק מורשה לדרוש בעדו תשלום סביר.
: (ב) השר רשאי להורות לספק מורשה לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
: (ג) ראה השר כי ספק מורשה מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לספק המורשה הוראות בכל אחד מאלה:
:: (1) בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
:: (2) בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
:: (3) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
: (ד)(1) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
::: ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
:: (2) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ה) בסעיף זה -
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
::- &quot;שירות בזק&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור [[בסעיף 5]];
::: (2) לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו-(2) ו-(ד) - מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

== פרק ו': סמכויות הקשורות למקרקעין ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 17א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;בית משותף&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]], לרבות בית כמשמעותו [[בפרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;בעל דירה&quot; - כהגדרתו [[+|בסעיף 52]] [[או 77א לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מפקח&quot; - כהגדרתו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;מקרקעין פרטיים&quot; - מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
:- ”ספק מורשה” – בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי [[סעיף 4(ו)]] או מי שרשום במרשם שהוענקו לו סמכויות על פי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 4א1(ח)]];
:- &quot;קרקע ציבורית&quot; - קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כמשמעותו [[+|בפרקים ו']] [[ו-ו'1 לחוק המקרקעין]], למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
:- &quot;רשת&quot; - רשת בזק, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

=== סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 18. הנחת רשת בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
:: (2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
:: (3) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
:: (4) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (5) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר הספק המורשה את הדרך למצבה הקודם.
: (ב) לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת [[15:300411|תיקון 25]], וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]], כרשת שהונחה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ג) כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה]], טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

@ 19. הודעה למחזיק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי [[סעיף 18(א)(1)]] כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי [[סעיף 18(א)(2), (3) או (5)]], ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
: (ב) לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם הספק המורשה הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 20. ערעור (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 21]] -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 19]];
::- &quot;בית המשפט&quot; - בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
: (ב) בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 18]], רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של הספק המורשה, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

@ 21. סדרי הערעור (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
: (ד) יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת הספק המורשה שמסר או פרסם את ההודעה.

@ 21א. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': פעולות במקרקעין פרטיים (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 21ב. הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ״ב–2)
: (א) הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]] (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו [[בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]] (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
: (ב) היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון;
:: בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת” – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לספק מורשה בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
:: (2) 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל ספק מורשה בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
:: (3) נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
::: (א) לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
::: (ב) לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
:: (4) בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
:: (5) המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של ספק מורשה למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
::: (א) נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש והספק המורשה הסכימו לתנאים האמורים;
::: (ב) לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
:: (6)(א) המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שהספק המורשה טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
::: (ב) הוראות [[סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
::: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
: (ב2)(1) בסעיף זה, &quot;רשת מתקדמת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), ספק מורשה רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה - המבקש), פנה להספק המורשה בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה - הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח הספק המורשה או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
::: (ב) הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה - יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, &quot;פרטי בעל הדירה&quot; - שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
::: (ג) המבקש או הספק המורשה בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה - הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
:::: (1) שם הספק המורשה ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
:::: (2) המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
:::: (3) מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
:::: (4) יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
::: (ד) חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
:: (3) בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
:: (4) הודיע בעל דירה לספק מורשה שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר הספק המורשה את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
:: (5) הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את הספק המורשה בדבר הגשתה.
:: (6) הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
: (ב3) בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) הספק המורשה יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף - עם המורשה של בעלי הדירות כאמור [[בסעיף 6ל(א)]]; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם הספק המורשה את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
: (ה) אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
: (ו) הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מהספק המורשה הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על הספק המורשה.
: (ז) על אף הוראות סעיף זה ספק מורשה רשאי –
:: (1) להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות [[סעיף 4(ו)]] [[או 4א1(ח)]], את הסמכות;
:: (2) לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
: (ח) הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לספק מורשה ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות [[סימן ח׳ לפרק ב׳1]] או רשת שהונחה בהתאם להוראות [[פרק ו׳]], כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה.

@ 21ג. מורשה של בעלי הדירות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
: (ב) בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות [[סעיף 21ב(ב1)]], יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) - המבקש כמשמעותו [[בסעיף 21ב(ב1)]], אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].

@ 21ד. התקנת תחנת חובבים בבית משותף (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הקרינה&quot; - [[=חוק הקרינה|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
::- &quot;מיתקן&quot; - תחנת חובבים וההתקנים הקשורים להתקנתה, לרבות כבלים לחיבור התחנה לדירה;
::- &quot;תחנת חובבים&quot; - תחנת חובבים לפי [[הפקודה]];
::- &quot;תעודת חובב רדיו&quot; - תעודת חובב רדיו לפי [[הפקודה]].
: (ב) בעל דירה רשאי להתקין מיתקן במקום סביר על גג בית משותף שהוא רכוש משותף, בדרך סבירה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) רוב בעלי הדירות בבית המשותף הודיעו בכתב כי הם מתנגדים להתקנת המיתקן; ניתנה הודעה כאמור, רשאי בעל הדירה להתקין את המיתקן רק אם הגיש בקשה למפקח והמפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע;
:: (2) נציגות הבית המשותף או בעל דירה בבית המשותף פנו למפקח, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5), בבקשה שלא יאשר את התקנת המיתקן או שיקבע תנאים והוראות באשר להתקנתו, ובמקרה כזה יהיה בעל הדירה רשאי להתקין את המיתקן רק אם המפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה.
: (ג) בעל דירה המבקש להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ימסור הודעה בכתב על התנגדותו לנציגות הבית המשותף ולבעל הדירה המבקש את ההתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמסר בעל הדירה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5); נציגות הבית המשותף תודיע בתום התקופה האמורה אם התקבלו הודעות התנגדות כאמור מרוב בעלי הדירות בבית המשותף, והודעתה תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף.
: (ד) התקנת מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בכפוף לכל אלה:
:: (1) בידי בעל הדירה תעודת חובב רדיו ורישיון לתחנת חובבים לפי [[הפקודה]];
:: (2) ניתנו למיתקן היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[חוק הקרינה]];
:: (3)(א) ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה מהשטח המשותף מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (4) או קיימים מיתקנים אחרים שהותקנו כדין בשטח המשותף, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;
::: (ב) היה מותקן בשטח הרכוש המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה, כהגדרתם [[בחוק המקרקעין]], המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);
::: (ג) לעניין פסקה זו, השטח הדרוש להתקנת המיתקן יכלול את שטח המעגל סביב אנטנת המיתקן שאורך מחוגו שווה לטווח הבטיחות האופקי לבריאות הציבור שנקבע למיתקן על ידי הממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה]];
:: (4) ביום התקנת המיתקן לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
:: (5)(א) בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף (בסעיף זה - ההודעה המוקדמת) בדבר כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף;
::: (ב) ההודעה המוקדמת תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו ומידע בדבר האפשרות להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) והמועד האחרון למסירת ההתנגדות כאמור; בעל הדירה יצרף להודעה המוקדמת עותק של תעודת חובב הרדיו שבידו ושל הרישיון לתחנת חובבים למיתקן לפי [[הפקודה]] ועותק של היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[חוק הקרינה]];
:: (6) התקנת המיתקן פטורה מקבלת היתר לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה]], והיא תיעשה לפי הוראות [[החוק האמור]] [[וחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
:: (7) התקנת המיתקן תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית המשותף;
:: (8) אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף.
: (ה) בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (ב), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.
: (ו) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאים הם לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן; מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
: (ז) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), והתקבלה החלטה לפי [[חוק המקרקעין]] שעניינה הרחבת דירה כאמור [[-#סעיף 71ב|בסעיף 71ב לאותו החוק]] על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
: (ח) חדל בעל הדירה שביצע את ההתקנה להחזיק בדירה או שחדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(1) או (2), יסיר בעל הדירה את המיתקן ויישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרתו.
: (ט) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על דיון לפני המפקח לפי סעיף זה.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב התקנת מיתקן לפי סעיף זה.

=== סימן ד': שונות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 22. תשלום פיצויים ותיקון נזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי [[סעיף 18]] או בהרשאה לפי [[סעיף 21ב]], יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
: (ב) נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם הספק המורשה פיצויים לניזוק.
: (ג) החליט הספק המורשה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 23. אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
: מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

@ 24. מיתקני ספק מורשה המחוברים למקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין]], מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

@ 25. הודעה על סלילת דרך (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א)(1) הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לספק המורשה שרשת הבזק שבאמצעותה הוא נותן שירות בזק פרוסה באזור שבו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לספק המורשה.
:: (2) המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של הספק המורשה, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לספק המורשה.
: (ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר הספק המורשה כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
: (ג) ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין הספק המורשה לבין החייב במתן ההודעה.

@ 26. שינויים במקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) הציב ספק מורשה במסגרת רישיונו, בהתאם לתקנות ההיתר הכללי או בהתאם להוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה - בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לספק המורשה הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; הספק המורשה יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
: (ב) לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת הספק המורשה.
: (ג) סירב הספק המורשה לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום הספק המורשה.
: (ד) ספק מורשה רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין הספק המורשה לבין מבקש השינוי.

@ 27. מיתקני בזק בבנינים (תיקון: תשפ״ב–2)
: ספק מורשה רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות [[שבחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ובתקנות שלפיו.

=== סימן ה': מיתקן גישה אלחוטי (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 27א. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ״ב–2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot; - מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס&quot;מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה, והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו [[בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה]];
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית), התשס״ב–2002]].))
::- &quot;מיתקן עגינה&quot; - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין;
::- ”רשת גישה” – מיתקני בזק המשמשים לקישור בין מרכזת ובין נקודת סיום קשת, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית או שילוב של שתיהן.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 27ב. התקנת מיתקן גישה אלחוטית - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי ספק מורשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי [[סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה]], פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].
: (ג) לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

@ 27ג. התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) ביקש בעל דירה בבית משותף ([[בסימן זה]] - המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
:: (1) המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן - בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
:: (2) המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
:: (3) המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
:: (4) המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]];
:: (5) מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
: (ב)(1) פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
:: (2) המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

@ 27ד. החלת הוראות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב עד 22]], יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (2) במקום &quot;רשת&quot; יבוא &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot;;
:: (3) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא &quot;ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ד) בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
:::: &quot;(ד) בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]].&quot;.
: (ב) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי [[סימן זה]].

== פרק ז': עבירות ==

@ 28. פעולה בלא רישיון או בלא רישום במרשם (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ה, ק&quot;ת תש&quot;ע, תשפ״ב–2)
: (א) המספק שירות בזק או מבצע פעולות בזק בלא רישיון או מבלי שהוא רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או סיפק שירות בזק, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 28א. סמכות כניסה ותפיסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: (א) מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה - הממונה), רשאי -
:: (1) להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת לסחר בציוד קצה, לטיפול בו או לתחזוקה שלו, המהווה עבירה לפי הוראות [[סעיף 36א(א)]] או שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 53א]] שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות [[הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה - חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
: (ג) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

@ 28ב. הפרת צו או הוראות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי [[סעיף 4ד]] והצווים מכוחו;
:: (2) מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי [[סעיף 4ה]] לענין המשך מתן שירות חיוני;
:: (3) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי [[סעיף 4ה2]].
: (ג) המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה:
:: (1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(2)]];
:: (3) מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(3)]];
:: (4) אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(4)]];
:: (5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(5)]];
:: (6) מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(6)]];
:: (7) מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(7)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (8) אינו מקיים הוראות לפי [[סעיף 4ד(ג)(9)]];
:: (9) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי [[סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)]];
:: (10) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי [[סעיף 4ה1]].
: (ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(8)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 28ג. הפרת הוראות לפי [[סעיף 13]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: המפר הוראות שניתנו בכתב לפי [[סעיף 13]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו - גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 28ד. אחריות נושאי משרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיפים 28ב]] [[ו-28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בנותן שירות חיוני&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל((,)) או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 28ב]] [[או 28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 29. פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
: (2) מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
: (ד) (((ספרור שגוי במקור):)) המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27ב(ג)]].

@ 30. הטרדה (תיקון: תשפ״ב–2)
: המשתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 30א. שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-7, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דבר פרסומת&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
::: (2) מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
::: (3) מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
::- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
::- &quot;הודעת מסר קצר&quot; - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מערכת חיוג אוטומטי&quot; - מיתקן בזק או ציוד קצה המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
::- &quot;מפרסם&quot; - מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון או תקנות ההיתר הכללי, לפי העניין;
::- &quot;תעמולה&quot; - הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
::- &quot;תרומה&quot; - למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
: (ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
:: (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
:: (3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
: (ד)(1) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה - הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
:: (2) בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
: (ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
::: (א) היותו דבר פרסומת; המילים &quot;פרסומת&quot;, &quot;בקשת תרומה&quot; או &quot;תעמולה&quot;, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - בכותרת ההודעה;
::: (ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
::: (ג)(1) זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
:::: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
: (ו)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
:: (2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
: (ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה - נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (י)(1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
:: (2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
:: (3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
::: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
::: (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
::: (ג) היקף ההפרה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
:: (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
::: (א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
::: (ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
::: (ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
: (יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין -
:: (1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
:: (4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
:: (5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
: (יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
: (יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 31. מרמה ותחבולה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק” – לרבות ציוד קצה ובכלל זה התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
:: (2) משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
:: (3) מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
: (ב) הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לספק מורשה או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
: (ג) (((בוטל).))

@ 32. חובת שמירת סודיות (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: עובד של ספק מורשה, או מי מטעמו של ספק מורשה לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

@ 33. הפרעה בעבודה (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: המפריע שלא כדין לספק מורשה או לשלוחיו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו - קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 34. צמחיה המפריעה למיתקן בזק
: (א) לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי [[סעיף 18(א)(5)]], דינו - קנס.

@ 35. פגיעה חמורה במיתקן בזק או ציוד קצה ברשלנות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;א-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, תשפ״ב–2)
: מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או ציוד קצה או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק או ציוד הקצה, לפי העניין, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

@ 36. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 36א. ציוד קצה שלא אושר (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: (א) העוסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]], דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) העובר על הוראות תקנות לפי [[סעיף 53א]] שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו - קנס.

@ 37. צו איסור וצו עשה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 28]], [[28א]], [[31]], [[33]], [[35]] [[או 36א]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

== פרק ז׳1: עיצומים כספיים (תיקון: תש״ס–2) ==

=== סימן א׳: הטלת עיצום כספי בתחום הבזק ועל מי שפועל בלי רישום במרשם, רישיון או אישור (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2) ===

@ 37א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- ”בעל הרשיון” – (((נמחקה);))
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי [[סעיף 37א1]];
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של הספק המורשה בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- ”המנהל” – (((נמחקה);))
:- &quot;המועצה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6א]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לעניין ספק מורשה שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין ספק מורשה אחר -
::: (א) אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש&quot;ח))) - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח))) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
::: (ב) אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש&quot;ח))) - 1,600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 1,921,160 ש&quot;ח))) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
:- &quot;יושב ראש המועצה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6ב]].

@ 37א1. הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
: (ב)(1) הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
:: (2) שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
:: (3) השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
:: (4) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
: (ד) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ו) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
: (ז) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
: (ח) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
: (ט) בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (י) המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 37א8]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה - פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור.
: (יא) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (יב) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]], לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

@ 37א2. עיצום כספי על ספק מורשה (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״א, תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: (א) הפר ספק מורשה הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט [[בתוספת הרביעית]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
:: (1) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק א׳ של התוספת הרביעית]] – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ב׳ של התוספת הרביעית]] – עד 25% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ג׳ של התוספת הרביעית]] – עד 50% מהסכום הבסיסי;
:: (4) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד׳ של התוספת הרביעית]] – עד גובה הסכום הבסיסי;
:: (4א) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד׳1 של התוספת הרביעית]] – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
:: (5) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ה׳ של התוספת הרביעית]] – עד 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 30,030 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטל).))

@ 37א3. עיצום כספי על מי שסוחר בציוד קצה (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: הפר עוסק בסחר בציוד קצה הוראות כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של עד 101,810 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 120,090 ש&quot;ח))), ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) לעניין ציוד קצה שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שנקבעה לפי [[סעיף 4א(ד3)(3)]];
: (2) לעניין ציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג או שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת מסירת מידע, מסמך או ציוד שנקבעה לפי [[סעיף 53א(א)(4)]].

@ 37א4. עיצום כספי על מי שפועל בלא רישום במרשם, רישיון או אישור (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) סיפק שירות בזק או ביצע פעולת בזק בלי שהוא רשום במרשם או בלי רישיון בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
: (2) שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות [[סעיפים 6ז(א)]] [[או 6מד(ב)]];
: (3) עסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, הניגוד להוראות [[סעיף 4א]], למעט ציוד קצה שהשר קבע לגביו פטור מאישור סוג לפי [[סעיף 4א]].

@ 37א4א. עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת (תיקון: תשע&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4ב. עיצום כספי על אי-מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי [[סעיף 14ג(ט)]] (בסעיף זה - גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו ספק מורשה יחולו הוראות אלה:
:: (1) בכפוף להוראות פסקאות (2) ו-(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
:: (2) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]] והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה [[37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
:: (3) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]], ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות [[סעיף 37א5]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה שנתית&quot;, לעניין גוף מפר שאינו ספק מורשה - סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
::- &quot;הסכום הבסיסי הגבוה&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
::- &quot;הסכום הבסיסי הנמוך&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(א) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

@ 37א4ג. עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו ספק מורשה (תיקון: תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו ספק מורשה הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 4ד]] כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 269,690 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) הפר את הוראת [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)]];
: (2) לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

@ 37א5. סכום מרבי של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ב–6, תשע״ד, תשפ״ב–2)
: סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות [[סעיפים 37א2 עד 37א4א]] [[ו־37א4ג]] לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב [[37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי”]].

@ 37א6. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
:: (1) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
:: (2) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
:: (3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
:: (4) משך ההפרה;
:: (5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
:: (6) הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
:: (7) מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
:: (8) הפרות קודמות של המפר;
:: (9) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
:: (10) לגבי מפר שהוא יחיד - יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
:: (11) לגבי מפר שהוא תאגיד - קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
: (ב) המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 37א7. הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סימן זה]], ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
:: (4) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
:: (5) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות [[סעיף 37א8]].

@ 37א8. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 37א7]], רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

@ 37א9. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א)(1) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 37א8]], ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות [[תוספת רביעית חלק ג|בחלקים ג']], [[תוספת רביעית חלק ד|ד']] [[תוספת רביעית חלק ד1|ו-ד'1 של התוספת הרביעית]], אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
:: (2) החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 37א8(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 37א8(א)]] בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 37א8(ב)]], אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 37א10. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 37א8]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 37א15]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]] וסכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 37א11. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 37א9]].

@ 37א12. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 37א13. גבייה (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון בזק לפי הוראות [[סעיף 4(ד)]], כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 37א14. מניעת כפל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 37א15. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;ד)
: (א) אין בהגשת עתירה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[סימן זה]], הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינוים המחויבים.

@ 37א16. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
: (ד) הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 37א17. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה - יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 37א18. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 37א2]] בשל הפרת הוראה המפורטת [[תוספת רביעית חלק א|בחלקים א׳]], [[תוספת רביעית חלק ב|ב׳]] [[תוספת רביעית חלק ה|או ה׳ של התוספת הרביעית]] ולפי [[סעיפים 37א3 עד 37א4ג]].

@ 37ב. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37ב1. עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 5]] [[או 6יב]], או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
:: (2) הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי [[סעיף 6ט(א)]];
:: (3) הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיפים 6ט1(ב)]], [[6כב]], [[6לד(א)]] [[או 13]];
:: (4) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (5) לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
:: (6) הפר הוראה שניתנה לו מכוח [[סעיף 4ג1]];
:: (7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]].
: (ב) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה לפי [[סעיפים 6ה1]], [[6יא2(ג) או (ד)]], [[6כא]], [[6כד]];
:: (2) הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי [[סעיף 6כ1]] או כלל שנקבע לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 6כה]];
:: (4) הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי [[סעיפים 6ה(5)]], [[6כ(ו)]], [[6כד1]] [[או 6נב]];
:: (5) הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (6) הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ט1(ב)]];
:: (7) לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
:: (8) הפר הוראה לפי [[סעיף 6סב1]].

@ 37ב2. (תיקון: תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 37ג. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6)
: (א) בהפרה כאמור [[בסעיף 37ב1]] ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרה נוספת לפי [[סעיף 37ב1]], אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

@ 37ד. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 37ה. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 37ו. גביה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

@ 37ז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 37ח. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3) : (((בוטל).))

@ 37ט. דרכי מסירה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לענין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

== פרק ז'2: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ב-6) ==

@ 37י. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 37יא]];
:- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים.

@ 37יא. מינוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 37יב. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין הספק המורשה לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון, לחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]] ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, &quot;חצריו של ספק מורשה&quot; - לרבות מקום שבו מנהל ספק מורשה או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
: (4) לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד תקשורת הנמצאים בחצריו של ספק מורשה כהגדרתם בפסקה (3), בחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

@ 37יג. בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי ספק מורשה הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2]] [[או 37ב1(א)]], רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות [[בסעיף 37יב]], לזמן נושא משרה בספק המורשה, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

@ 37יד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ח': עוולות ==

@ 38. פיצויים על פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה, ”ציוד הנדסי” – כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]].
: (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של ספק מורשה, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לספק המורשה את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לספק המורשה כתוצאה מהפגיעה.
: (ג) השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
: (ד) הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
: (ה) פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה.
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] ולא לגרוע מהן.

== פרק ט': חסינויות ==

@ 39. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 40. הגבלת אחריות בנזיקין (תיקון: תשפ״ב–2)
: בכפוף לאמור [[בסעיף 41]], ספק מורשה שהוענקה לו על פי [[סעיף 4(ו)]] או [[סעיף 4א1(ח)]] חסינות לענין סעיף זה ([[בפרק זה]] - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -
: (1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
: (2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

@ 41. פטור מאחריות בנזיקין
: בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -
: (1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
: (2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

@ 42. שמירת תניות אחידות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: שום דבר האמור [[בפרק זה]] לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
: (1) הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
: (2) הן אושרו בידי בית הדין לפי [[חוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]];
: (3) הן פורסמו ברשומות.

@ 43. תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט (תיקון: תשפ״ב–2)
: השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של ספק מורשה לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

@ 44. סייגים (תיקון: תשפ״ב–2)
: הוראות [[סעיף 43]] לא יחולו באחת מאלה:
: (1) שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לספק המורשה על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
: (2) בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

@ 45. תעתיק מסר בזק ישמש ראיה (תיקון: תשפ״ב–2)
: השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד ספק מורשה שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק י': החברה (((בוטל))) (תיקון: תשפ״ב–2) ==

@ 46. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשמ״ד–2, תשמ״ח, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט–2) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

== פרק י'1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד) ==

@ 51א. איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 51ב]] -
::- ”מפעיל רט״ן” – ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד;
::- ”שירות רדיו טלפון נייד” – שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון ניייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
::- &quot;תקופת התחייבות&quot; - (((נמחקה);))
::- ”תשלום” – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם מפעיל רט״ן או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי של מפעיל רט״ן את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו מפעיל הרט״ן תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, מפעיל רט״ן רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ב]], וחובות שצבר המנוי; לעניין זה -
::- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם מפעיל רט״ן לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו [[בסעיף 51ד(א)]];
::- &quot;סכום התקרה&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ב. עסקה לרכישת ציוד קצה ממפעיל רט״ן (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4, תשפ״ב–2)
: (א) הוסכם בין מנוי לבין מפעיל רט״ן על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי ממפעיל הרט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם מפעיל הרט״ן, לא יהיה רשאי מפעיל הרט״ן להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
: (ב) מפעיל רט״ן לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

@ 51ג. איסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;סחר&quot; - ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
::- &quot;סחר בציוד תקשורת&quot; - (((נמחקה);))
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים;
::- &quot;ציוד תקשורת&quot; - ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של ספק מורשה.
: (ב) ספק מורשה, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה - ציוד קצה רט&quot;ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
:: (1) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
:: (2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
:: (3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של ספק מורשה (בסעיף זה - רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של הספק המורשה; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
:: (2) הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) הגבלות או חסימות לפי הוראות [[סעיף 51ג1]];
::: (ב) השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים [[בסעיף 4(ב)]], ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
::: (ג) ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

@ 51ג1. בקשת מנוי להגבלת שירות בזק, ציוד קצה רט&quot;ן וציוד תקשורת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת, שתימסר באופן שניתן לתיעוד, ובכלל זה תיעוד קולי, לקבל שירות בזק או מקבץ של שירותי בזק בכפוף להגבלה או לחסימה, אחת או יותר, כמפורט בסעיף קטן (ב), שיעוגנו בהסכם ההתקשרות ביניהם, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה שקבע תאגיד מסוים שהמנוי או קבוצת המנויים ציינו בבקשתם (בסעיף זה - סל שירותים ייעודי); כלל סל השירותים הייעודי הגבלת ניידות מספרים, יצוין בבקשה במפורש כי המנוי מבקש הגבלה כאמור.
: (ב) הגבלה או חסימה שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי, היא הגבלה או חסימה של שירות בזק הניתן על ידי ספק מורשה או באמצעותו, וכן של ציוד קצה רט&quot;ן או של ציוד תקשורת, במסגרת ההסכם בין ספק מורשה למנוי כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובכלל זה אחד או יותר מאלה, וכן הגבלת ניידות מספרים כמפורט בפסקה (4) שלהלן:
:: (1) הגבלה או חסימה בעניינים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 51ג(ב)]], כולם או חלקם;
:: (2)(א) הגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון, והגבלה של קבלת שיחות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה [[בסעיף 30א(א)]];
::: (ב) הספק המורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת מספרי הטלפון של תאגידים שהחיוג אליהם הוגבל לפי פסקה זו, ואת שמותיהם ככל הידוע לו, בתוך יום עבודה אחד מיום שנודע לו על כך;
::: (ג) בעת הגבלת החיוג למספר טלפון בודד, למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, ישלח הספק המורשה הודעה למנוי על חסימתו, שבה תצוין גם זהות התאגיד המסוים שקבע את הגבלת החיוג בעניינו; לעניין זה, &quot;אספקת תוכן&quot; - העברה לציבור של מידע קולי בזמן אמת או של מידע קולי מוקלט;
::: (ד) בלי לגרוע מהוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), ספק מורשה לא יעביר מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו ומידע רגיש כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], הנוגע למנוייו, לתאגיד שקבע הגבלת חיוג לפי פסקה זו, ולא יאפשר לתאגיד כאמור גישה למאגר מידע שלו המכיל את אותו מידע;
:: (3) ייחוד סל שירותים ייעודי או הגבלתו לעניין כל אחד מהמפורטים להלן, וכן ייחוד של שניים או יותר מהמפורטים להלן:
::: (א) טווח מספרי הטלפון שהקצה ספק מורשה לסל שירותים ייעודי מסוים, ובכלל זה בכפוף להוראות פסקה (4);
::: (ב) ציוד קצה רט&quot;ן מסוים, ובכלל זה ציוד קצה רט&quot;ן שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) ציוד הקצה יוכל לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
:::: (2) ייחוד סל השירותים הייעודי עם ציוד קצה רט&quot;ן יכלול לפחות שלושה דגמים של ציוד קצה רט&quot;ן המיוצרים על ידי יצרנים שונים;
::: (ג) כרטיס חכם מסוים, ובכלל זה כרטיס חכם שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג);
::: (ד) מספר הזיהוי של ציוד קצה רט&quot;ן שהמנוי משתמש בו (IMEI - International Mobile Equipment Identity) (בפסקת משנה זו - מספר זיהוי), ובלבד שציוד הקצה שאליו משויך מספר הזיהוי יכול לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 5א(ו)]] - הגבלת ניידות מספרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) מספר הטלפון נכלל בטווח מספרי הטלפון שספק מורשה הקצה לסל שירותים ייעודי מסוים;
::: (ב) ספק מורשה יאפשר ניידות של מספר טלפון לספק מורשה אחר, לאותו סל שירותים ייעודי של התאגיד המסוים שציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם;
::: (ג) סל השירותים הייעודי ניתן בידי שני ספקים מורשים לפחות ביום תחילת מתן השירות לפי סל השירותים, ובחלוף שישה חודשים מהמועד האמור - ניתן בידי שלושה ספקים מורשים לפחות, וכולל לפחות 6,000 מנויים, והכול ובלבד שהשליטה בספקים המורשים היא בידי גורמים שונים; השר, לבקשת ספק מורשה המספק שירותים במסגרת סל שירותים ייעודי, רשאי להאריך, בהחלטה מנומקת בכתב, את התקופה האמורה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת;
::: (ד) סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה לגבי יותר משירות בזק אחד; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין יישום התנאי הנוגע להגבלה משמעותית כאמור, בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
: (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד, לבצע הגבלה או חסימה, אחת או יותר, בעניינים המפורטים [[בסעיף 51ג(ב)(1) עד (3)]], כולם או חלקם, וכן ייחוד של ציוד קצה רט&quot;ן עם ציוד תקשורת מסוים, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה לעניין ציוד קצה רט&quot;ן או ציוד תקשורת, שקבע תאגיד מסוים שציינו המנוי או קבוצת המנויים בבקשתם.
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מנוי או קבוצת מנויים רשאים, חלף בקשה מפורשת כאמור באותם סעיפים קטנים, להסכים להצטרף לסל שירותים ייעודי, או לרכוש ציוד קצה רט&quot;ן או ציוד תקשורת שההגבלות או החסימות לגביו נקבעות על ידי תאגיד מסוים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין סל שירותים ייעודי - הם הסכימו, במפורש ובכתב או בהסכמה הניתנת לתיעוד קולי, להגבלות או לחסימות הנכללות במסגרת סל השירותים הייעודי;
:: (2) לעניין רכישת ציוד קצה רט&quot;ן או ציוד תקשורת - ספק מורשה, עוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או עוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, יידע את המנוי או את קבוצת המנויים, טרם ההתקשרות, בדבר הגבלה או חסימה שחלה לגבי ציוד כאמור, ובכלל זה הגבלה או חסימה המונעת את הפעלתו במסגרת סל שירותים ייעודי אחר, שירות בזק אחר או מקבץ אחר של שירותי בזק, וקיבל את הסכמתם לכך.
: (ה)(1) ספק מורשה יקבע ויפרסם באתר האינטרנט שלו אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי (בסעיף קטן זה - אמות המידה); יישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות או הסכימה להן לפי סעיף זה.
:: (2) השר ימנה עובד מעובדי משרדו, שיהיה מוסמך לדון בהשגות לפי סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה - הגורם המוסמך); הודעה על מינוי הגורם המוסמך תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
:: (3) אדם רשאי להשיג על אמות המידה לפני הגורם המוסמך.
:: (4) אדם רשאי לפנות לספק מורשה כדי לברר אם במסגרת סל שירותים ייעודי שהוא נותן, הכולל הגבלת חיוג לפי סעיף קטן (ב)(2), הוגבל החיוג למספר טלפון שהוקצה לשימושו ואת הסיבה להגבלת החיוג, והספק המורשה ישיב לו לא יאוחר מיום עבודה אחד ממועד הפנייה או בתוך תקופה אחרת שיקבע השר בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
:: (5) פנה אדם לספק מורשה כאמור בפסקה (4) וחלף המועד למתן מענה מצד הספק המורשה כאמור באותה פסקה, רשאי אותו אדם להשיג לפני הגורם המוסמך על הגבלת החיוג.
:: (6) הגורם המוסמך יחליט בהשגה ויעביר את החלטתו לפונה בתוך עשרה ימי עבודה ממועד הגשת ההשגה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תקופה אחרת לעניין זה.
:: (7) מצא הגורם המוסמך כי הגבלת החיוג נעשתה שלא בהתאם לאמות המידה, ייתן לספק המורשה שהגביל את החיוג כאמור הוראות לעניין זה.
:: (8) ספק מורשה ימסור לשר ויפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשנה, דיווח על הגבלת חיוג למספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי; דיווח כאמור יכלול ריכוז נתונים בעניינים אלה:
::: (א) מספרי הטלפון שהחיוג אליהם הוגבל;
::: (ב) פירוט אמות המידה שלפיהן הוגבל החיוג;
::: (ג) תלונות שהתקבלו אצל הספק המורשה בדבר הגבלת החיוג למספרי טלפון ותוצאות בירור התלונות.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק מורשה לא יאפשר חסימה של אלה:
:: (1) חסימה גורפת של חיוג לכלל מספרי הטלפון שהוקצו למנויים של ספק מורשה אחר;
:: (2) חיוג למספרי טלפון מקוצרים ארציים בעלי 3 או 4 ספרות, שלגביהם נקבע ברישיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל כי חל איסור על חסימתם;
:: (3) חיוג למספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה; בפסקה זו, &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:: (4) חיוג למספרי טלפון של רשות מקומית המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים;
:: (5)(א) חיוג למספרי טלפון של מוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית שאינם מספרי טלפון מקוצרים ארציים כאמור בפסקה (2), כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: (ב) לעניין התקנות כאמור בפסקת משנה (א), לא נמסרה עמדת שר הבריאות או שר הרווחה והביטחון החברתי לשר בתוך 45 ימים מיום הפנייה אליהם לפי פסקת משנה (א), יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותה פסקת משנה;
::: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית), התשפ״ה–2025]].))
:: (6) קבלת שיחות ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה [[בסעיף 30א(א)]], שבוצעו ממספרי טלפון כאמור בפסקאות (2) עד (5);
:: (7) קבלת שיחות ממספר טלפון שהוקצה למפלגה וחיוג למספר כאמור, בתקופת הבחירות; לעניין זה, &quot;תקופת הבחירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]];
:: (8) קבלת הודעת מסר אישי; בפסקה זו, &quot;הודעת מסר אישי&quot; - הודעה, התרעה או הנחיה קצרה, שמטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast), באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין, באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט&quot;ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי.
: (ח)(1) נמסרה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לספק מורשה, לעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או לעוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, רשאי הוא לקבוע בהסכם ההתקשרות עם המנוי או עם קבוצת המנויים, לפי העניין, הוראות לעניין ההגבלות או החסימות, לרבות התנאים להסרתן או למניעת הסרתן, אם הוסכמו.
:: (2) ציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם לפי סעיף קטן (א) תאגיד מסוים שקובע הגבלות או חסימות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע ספק מורשה הוראות בהסכם ההתקשרות לעניין ההגבלות או החסימות, ובכלל זה שינוי בהן, הסרתן או מניעת הסרתן, אלא בהתאם לקביעת אותו תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, נקבעו בהסכם ההתקשרות בין ספק מורשה ובין מנוי או קבוצת מנויים הגבלות או חסימות בהתאם לקביעת תאגיד מסוים שציין המנוי בבקשתו, לא יערוך הספק המורשה שינוי באותן הגבלות או חסימות ולא יבטלן, אלא בהתאם לקביעתו של אותו תאגיד או בהסכמתו, ובכלל זה אף לבקשת המנוי.
:: (3) לעניין התקשרות הכוללת הגבלת ניידות מספרים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(4) - בוטלה ההתקשרות לפי כל דין או ביקש המנוי מספק מורשה שלא יחולו לגבי שירות הבזק שרכש הגבלה או חסימה לפי סעיף קטן (ב), ובכלל זה בשל טענה שלפיה המנוי לא ביקש בקשה מפורשת כאמור בסעיף קטן (א) או בטענה כי לא הסכים במפורש להצטרף לסל שירותים ייעודי לפי הוראות סעיף קטן (ד) (בפסקה זו - ביטול ההתקשרות), יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יקצה ספק מורשה את מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור למנוי אחר, אלא בתום תשעה חודשים מיום ביטול ההתקשרות;
::: (ב) בתקופה כאמור בפסקת משנה (א) או בתקופה קצרה יותר, כפי שביקש המנוי, ישמיע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון שהוקצה למנוי לפי ההתקשרות שבוטלה, שבה יצוין כי המנוי החליף את מספר הטלפון שלו וכן יצוין מספר הטלפון החדש של המנוי; ואולם, מנוי רשאי לבקש כי לא תושמע כלל הודעה קולית כאמור; בקשה כאמור תוגש בעת ביטול ההתקשרות, על ידי המנוי שההתקשרות עימו בוטלה או על ידי מי מטעמו, לרבות ספק מורשה;
::: (ג) בעת ביטול ההתקשרות יידע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה את המנוי שביטל את ההתקשרות בדבר אפשרות המנוי לבקש בקשה לפי פסקת משנה (ב);
::: (ד) לאחר תום התקופה כאמור בפסקת משנה (א), לא יאפשר ספק מורשה הקצאה של מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור אלא במסגרת סל השירותים הייעודי שלגביו הקצה הספק המורשה את טווח מספרי הטלפון לפי סעיף קטן (ב)(4)(א).
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;כרטיס חכם&quot; - מיתקן או התקן בציוד קצה המשמש לזיהוי ודאי של המנוי, לרבות כרטיס SIM והתקן e-SIM;
::- &quot;מספר טלפון&quot; ו&quot;ניידות מספרים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5א(א)]];
::- &quot;ציוד קצה רט&quot;ן&quot; ו&quot;ציוד תקשורת&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51ג]].

@ 51ג2. איסור משלוח הודעות בטכנולוגיית שידור תאי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: לא ישלח ספק מורשה הודעה, התרעה או הנחיה קצרה הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast) באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט&quot;ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי, ולא יאפשר משלוח הודעה, התרעה או הנחיה כאמור, אלא אם כן מטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, והיא נשלחת באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין.

@ 51ג3. הוראות לעניין ציוד קצה רט&quot;ן שחלות לגביו הגבלות או חסימות (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט&quot;ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור [[בסעיף 51ג1]] שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה, יציע למי שמבקש לרכוש ממנו ציוד קצה כאמור, לבחירתו, מסלול של השכרת ציוד קצה רט&quot;ן זהה חלף רכישתו, ולעניין זה יחולו כל אלה:
: (1) ההשכרה תהיה לתקופה של 12 חודשים, ומהשוכר ייגבו דמי שכירות לגבי כל חודש בתקופה האמורה;
: (2) מחיר השכירות הכולל לא יעלה על המחיר שבו הספק המורשה מוכר את אותו ציוד קצה, בתוספת של עשרה אחוזים לכל היותר;
: (3) ביקש השוכר, בתקופת השכירות, להחזיר לספק המורשה את ציוד הקצה, יפסיק הספק המורשה לגבות מהשוכר את דמי השכירות עם החזרת ציוד הקצה כאמור;
: (4) בתום תקופת השכירות, תועבר הבעלות בציוד הקצה לשוכר.

@ 51ד. הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב (תיקון: תשע&quot;א-6, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד” – (((נמחקה);))
::- &quot;הסכם התקשרות&quot; - הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב;
::- &quot;הסכם התקשרות עם ספק מורשה&quot; - הסכם עם ספק מורשה לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של ספקים מורשים אחרים;
::- ”הסכם התקשרות משולב” – הסכם עם ספק מורשה או מפעיל רט״ן, לרכישת שירותים של ספק מורשה, אחד או יותר, ושירותים של מפעיל רט״ן;
::- ”ממוצע החשבונות החודשיים” – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי ספק מורשה הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם ספק מורשה או שירותי ספק מורשה ושירותי מפעיל רט״ן הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכול למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
::- ”מנוי” – אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם ספק מורשה, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::: (2) מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::- ”מפעיל רט״ן” – כהגדרתו [[בסעיף 51א(א)]];
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט מפעיל רט״ן;
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו ספק מורשה או ממפעיל רט״ן, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, ספק מורשה או מפעיל רט״ן כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ה]], וחובות שצבר המנוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ה. עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות (תיקון: תשע&quot;א-6, תשפ״ב–2)
: הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מספק מורשה או ממפעיל רט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי הספק המורשה או מפעיל הרט״ן, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”ספק מורשה”, ”מפעיל רט״ן” ו”הסכם התקשרות” – כהגדרתם [[בסעיף 51ד(א)]].

== פרק י״א: הוראות שונות ==

@ 52. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 52א. (תיקון: תשמ״ו, תשס״ד–2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 53. תחולה על המדינה (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) הוראות [[פרק ו׳]] יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
: (ב) (((בוטל).))

@ 53א. פיקוח על ציוד קצה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, למעט לעניין פסקאות (1) ו־(4), רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -
:: (1) הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
:: (1א) תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
:: (1ב) תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
:: (2) תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
:: (3) יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
:: (4) חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
:: ((פורסם [[צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע&quot;ד-2014]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
: (ד) בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
:: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (3) קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.
: ((פורסמו [[הוראות הבזק (קביעת מפרטים טכניים), התשנ&quot;ו-1996]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע&quot;ב-2011]].))

@ 53ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 53ג. תקנים ומפרטים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;א-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד)
: השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]], לרבות ציוד קצה ונס&quot;ר ודרכי פרסומם.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))

@ 53ד. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 53ה. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 54. תמלוגים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה ישלם תמלוגים למדינה.
: (ב) התמלוגים ישולמו על הכנסות הספק המורשה ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
:: ((בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ&quot;ד-1994 (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל-8% מן ההכנסות האמורות.))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס״א–2001]], לפיהן החל משנת 2013, מוטלת על בעל רישיון חובת תשלום תמלוגים בשיעור של 0%.))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם ספק מורשה במועד שנקבע לכך.

@ 54א. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;א)
: על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;אגרות&quot;, &quot;דמי רישיון&quot;, &quot;תמלוגים&quot; או &quot;תשלומי חובה&quot; - אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם [[בסעיף 14ג]], שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 55. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))
@ 55א. (תיקון: תשס״א–2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 55ב. פטור מרישוי לפי [[חוק החשמל]] (תיקון: תשס״א–2, תשפ״ב–2)
: [[סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954]], לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

@ 56. (תיקון: תשס&quot;א-2) : ((הנוסח שולב [[חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה).))
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 58. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))

@ 58א. שינוי התוספות (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שלא יוסיף שירות [[לֹתוספת הראשונה]] אלא אם כן מצא כי יש הצדקה לכלול אותו בתחום הבזק בין היתר משיקולים של קידום התחרות, הצורך באספקה רציפה ותקינה של השירות והגנה על צרכני אותו שירות וצרכני שירותי בזק, ונוסף על כך, רשאי הוא להביא בחשבון שיקולים שבטובת הציבור.
: (ב) השר רשאי לשנות בצו את [[התוספת השנייה]] אם מצא כי בשל הקצאתם המוגבלת של התדרים המנויים בה והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, יש הצדקה כי שירותי הבזק הניתנים באמצעות אותם תדרים יוסדרו באמצעות רישיון כאמור [[בסעיף 2(ב)]].
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת השלישית]], ובלבד שלא יוסיף מדינה [[לתוספת השלישית]] אלא אם כן שוכנע כי באותה מדינה יש אסדרה של מתן שירותי בזק שמאפייניה דומים להוראות הדין הקבועות בישראל לעניין תחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו.
: (ד) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת הרביעית]].

@ 59. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 59א. (תיקון: תשמ״ח, תשס״א–2, תשס״ה, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 60. תחילה
: חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר -
: (1) הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
: (2) הסכם כאמור [[בסעיף 47]];
: ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
: ((פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ&quot;ט בשבט התשמ&quot;ד (1 בפברואר 1984) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417).))

== פרק י&quot;ב: הוראות מעבר ==

@ 61. תקנות לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח-2)
: תקנות שהותקנו מכוח [[חוק הדואר|הפקודה]] לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 62. תעריפי פתיחה
: (א) התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[סעיף 15(ד)]] יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 63. תחולת תניות על מקבלי שירות
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור [[בסעיף 42]] יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
: (ב) צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

@ 64. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 64א. הוראות מעבר לעניין שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 64ב]] [[ו־64ג]] –
::- ”הדין החדש” – חוק זה כנוסחו [[24:644019|בתיקון 76]];
::- ”הדין הישן” – חוק זה כנוסחו ערב [[24:644019|תיקון 76]];
::- ”היתר כללי ישן” – היתר כללי שניתן לפי [[סעיף 4א1 לחוק זה|סעיף 4א1 כנוסחו בדין הישן]];
::- ”המועד הקובע” – יום תחילתו של [[24:644019|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022]];
::- ”רישיון ישן” – רישיון שניתן לפי [[סעיף 4 לחוק זה|סעיף 4 כנוסחו בדין הישן]];
::- ”תיקון 76” – [[24:644019|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022]].
: (ב) מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן או מי שסיפק, ערב המועד הקובע, שירות בזק מכוח היתר כללי ישן, ואספקת שירות הבזק שלגביו ניתן הרישיון הישן או ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, טעונה רישום במרשם או רישיון לפי [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2 כנוסחו בדין החדש]], יחולו לגביו ההוראות האלה:
:: (1) הייתה אספקת השירות טעונה רישום במרשם, יראו אותו כמי שנרשם במרשם ויחולו עליו תקנות ההיתר הכללי וכן הוראות מינהל שניתנו לו ערב המועד הקובע;
:: (2) הייתה אספקת השירות טעונה רישיון לפי [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2 לדין החדש]] –
::: (א) יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי [[סעיף 4 לחוק זה|סעיף 4 לדין החדש]] עד תום תקופת תוקפו של הרישיון הישן, או עד תום תקופת הרישום לפי ההיתר הכללי הישן;
::: (ב) יראו את תנאי הרישיון הישן או את תנאי ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, כתנאי הרישיון לפי [[סעיף 4 לחוק זה|סעיף 4 לדין החדש]], אלא אם כן הרישיון בוטל, הותלה או הוגבל, או ששונו תנאי הרישיון לפי הוראות חוק זה, לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון או לפני תום תקופת הרישום לפי הדין הישן.
: (ג) בעל רישיון ישן שמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ב)(1) או (2), וחלה עליו חובה לפי הרישיון הישן לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות לפי חוק זה, לרבות לפי הוראה שנקבעה ברישיון, ימשיך לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק כאמור גם מהמועד הקובע ואילך, וכל עוד הוא ספק מורשה; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את רשימת בעלי הרישיונות הישנים שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
: (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 4(ה)]], [[4א1]], [[4א2]] [[סעיף 6 לחוק זה|ו־6 לדין החדש]].
: (ה) מי שערב המועד הקובע סיפק שירות בזק שאספקתו לא הייתה טעונה רישיון ישן או היתר כללי ישן, ולפי [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2 לדין החדש]] אספקתו טעונה רישיון או רישום במרשם, רשאי להמשיך ולספק את שירות הבזק עד תום שנה מהמועד הקובע אף שאין בידו רישיון ואינו רשום במרשם לפי [[אותו סעיף]].
: (ו) קבע השר ברישיון ישן חובה לפרוס רשת מתקדמת כהגדרתה [[בסעיף 14א]] בהתאם להוראות [[פרק ד1 לחוק זה|פרק ד׳1 לדין הישן]], יקבע ברישיון חדש או בהוראת מינהל לפי [[פרק ד1 לחוק זה|פרק ד׳1 לדין החדש]] את אותה חובת פריסה שנקבעה בדין הישן; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתוקפם של תנאי הרישיון הישן והוראות מינהל שניתנו לפני המועד הקובע.

@ 64ב. הוראת מעבר לעניין שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן ואינו ספק מורשה לפי הדין החדש וניתנו לו הוראות מכוח [[סעיף 13]] ערב המועד הקובע, ימשיכו לחול עליו הוראות כאמור והוראות [[סעיפים 13]], [[28ג]] [[ו־28ד]], ויראו אותו, לעניין הסעיפים האמורים, כספק מורשה, לתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – התקופה הקובעת).
: (ב) הוראות [[סעיפים 13]], [[28ג]] [[ו־28ד]] יחולו בתקופה הקובעת על מי שאינו ספק מורשה ומספק שירות בזק שהשר אישר, בתקופה הקובעת, כי הוא שירות בזק שהיה חייב ברישיון לפי הדין הישן, ובלבד שהוראות שניתנו לפי [[סעיף 13]] יחולו על מי שמספק שירות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההוראות; בתקופה הקובעת וכל עוד ההוראות שניתנו לפי [[סעיף 13]] עומדות בתוקפן, יראו לעניין [[סעיפים 13]], [[28ג]] [[ו־28ד]] את מי שמספק שירות בזק כאמור כספק מורשה.

@ 64ג. הוראת מעבר לעניין ניסויים במערכת אלחוט בטכנולוגיית דור 5 (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בתקופה של תשעה חודשים מיום פרסומו של [[24:644019|תיקון 76]], ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 3 לחוק זה|סעיף 3(3) לדין הישן]], נותן שירות בזק המספק שירות באמצעות מערכת אלחוט הטעונה רישיון לפי [[הפקודה]], הפועלת בתחום התדרים 24.25 עד 27.5 גיגה־הרץ (בסעיף זה – המערכת), יהיה פטור מחובת קבלת רישיון לפי הדין הישן או מחובת רישום במרשם לפי הוראת [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2(א) לדין החדש]], לפי העניין, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) נותן השירות מחזיק ברישיון ניסוי בתוקף כמשמעותו בהוראות לפי [[הפקודה]], להפעלת מערכת בטכנולוגיית דור 5 (בסעיף זה – רישיון ניסוי);
:: (2) השירות ניתן במתכונת ובהתאם לתנאים והגבלות שייקבעו ברישיון הניסוי, ובכלל זה לעניין סוג מסוים של מנויים, תחום גאוגרפי מסוים שבו תופעל המערכת, והכול בהתאם לתנאי הניסוי בתחום התדרים האמור שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של משרד התקשורת;
:: (3) השירות ניתן ל־500 מנויים לכל היותר;
:: (4) במקרה של שירות הניתן בתשלום, נותן השירות יציין באופן בולט ומודגש בהסכם ההתקשרות עם המנוי כי מדובר בניסוי ויפרט בהסכם את תנאי הניסוי, את תקופתו והבהרה בדבר האפשרות שהניסוי יופסק או יוגבל בהוראה של המנהל כהגדרתו [[בפקודה]], בהתאם להוראות רישיון הניסוי; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מחובות נותן השירות לפי כל דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]].
: (ב) לעניין הוראות [[הפקודה]], יראו את הוראות פסקאות (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א) כתנאים ברישיון הניסוי.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.

@ 65. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== ((([[פסקה (4) להגדרה ”שירות בזק” שבסעיף 1]] [[וסעיף 58א]]))) ====

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ב–2) ==
==== ((([[סעיפים 2(ב)(1)]] [[ו־58א]]))) ====

@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: {|
! {{מוקטן|כינוי התחום{{ש}}[מגה הרץ]}} !! {{מוקטן|שידור{{ש}} [מגה הרץ]}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. 700 || 703 – 733 ו־758 – 788
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. 800 || 791 – 821 ו־832 – 862
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. 850 || 824 – 849 ו־869 – 894
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. 900 || 880 – 915 ו־925 – 960
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. 1,800 || 1,710 – 1,785 ו־1,805 – 1,880
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. 2,100 || 1,920 – 1,980 ו־2,110 – 2,170 ולמעט 1,925 – 1,935 ו־2,115 – 2,125
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. 2,500 || 2,500 – 2,570 ו־2,620 – 2,690
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. 3,500 או 3,600 || 3,500 – 3,800
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. 26,000 || 24,250 – 25,050 ו־25,900 – 27,500
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== ((([[סעיפים 3(ג)(1)]] [[ו־58א]]))) ====

@ (1) : מדינה החברה באיחוד האירופי;
@ (2) : ארצות הברית של אמריקה.

== תוספת רביעית (תיקון: ק&quot;ת תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ז, תשס״ה–2, תשע״ב–6, תשפ״ב–2) ==
==== ((([[סעיפים 37א2]] [[ו־58א]]))) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) ====

@ : [[בתוספת זו]], ”הוראת רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראות מינהל” – תנאי או הוראה שנקבעו לפי חוק זה ברישיון שניתן לפי [[סעיף 4]], בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2]].

=== חלק א' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : התנה שירות בשירות בניגוד להוראות [[סעיף 4ז]] או בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל;
@ (2) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר את הוראת [[סעיף 5א(ו)]] לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין זה;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ב]] לעניין חסימת שירותי מסרון;
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (4ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 16]] לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;
@ (5) : גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51א]] [[או 51ד]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51ב(א)]] [[או 51ה]];
@ (6א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד [[לסעיף 51ב(ב)]];
@ (7) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;
@ (10) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל.

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ״ב–2) : לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג1]] [[או 37יב(2)]], לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי [[סעיף 12(ב)(5)]], או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל;
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4ט]] לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
@ (1ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ניתוק שירות למנוי;
@ (2) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות טלפוניה לשם התקשרות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות [[סעיף 12(א1)]] או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
@ (2א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (2ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : לא פרסם תשלומים בניגוד [[לסעיף 15א(ג)]] או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 51ג]] [[סעיף 51ג1|או 51ג1]];
@ (3א) (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : שלח הודעה, התרעה או הנחיה בטכנולוגיית שידור תאי כאמור [[בסעיף 51ג2]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (4) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי הספק המורשה ובין אם ניתן באמצעות אחר;
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;
@ (7) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נגישות מנויים לשירותים בין-לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין-לאומיים;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
@ (9) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין סל שירותים משותף;
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם ספק מורשה אחר;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראות רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נדידה בין-לאומית.

=== חלק ג' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)]] או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;
@ (2) : לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי [[סעיף 5א]];
@ (3) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי [[סעיף 12(ב)(1)]] לעניין תנאין מיוחדים למתן שירותי בזק שירותי בזק;
@ (4) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 15]] [[ו-17(ב) או (ג)]] לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי [[סעיף 15א]];
@ (5) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
@ (6) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מניעת הפרעות לרשתות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בספק המורשה, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של הספק המורשה, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
@ (7א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין אבטחת מידע או אי-גילוי מידע מסווג;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל או הוראה שניתנה מכוחם לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
@ (9) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ערבות או ביטוח;
@ (10) : השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);
@ (13) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;
@ (14) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נקודת גישה.

=== חלק ד' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]] או בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(1)]], לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בספק המורשה או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(2) או (3)]], לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין הספק המורשה לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
@ (4) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר את הוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה פי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)]], או הפר הוראת צו שניתן לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר;
@ (5) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5]] לעניין קישור גומלין או שימוש;
@ (6) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) : (((נמחק);))
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11א]] לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 13]] לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 13א]] [[או 13ב]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין דיווח בעניינים אלה;
@ (8א) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) : נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון שניתן לפי [[סעיף 4]], בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין;
@ (9) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ב–2) : הפר את הוראות [[סעיף 64א(ג)]], או הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 12]] או החלטת שר שניתנה לפי [[הסעיף האמור]], שעניינה החובה לבצע פעולת בזק או לספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור, או הפר הוראת רישיון או תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בעניין האמור, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי [[תוספת רביעית חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1]];
@ (9א) (תיקון: תשפ&quot;א) : פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
@ (10) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;
@ (11) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם ספק מורשה שמספק תשתית רדיו סלולרית, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

=== חלק ד'1 (תיקון: תשפ&quot;א) __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי [[סעיפים 14ב(ב) או (ה)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]].

=== חלק ה' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שאינה מפורטת [[תוספת רביעית חלק א|בחלקים א' עד ד'1]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז' באב התשמ&quot;ב (27 ביולי 1982).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* מרדכי ציפורי, שר התקשורת
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>hs89fn93rzr56pq2otbwvl4s2s7zqzr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077344</id>
      <parentid>3077339</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T07:46:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="494826" sha1="bvzq0b4g4l4y4btn5kfszb2azktityx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982 (תיקון: תשס&quot;א-2)
&lt;שם קודם&gt; חוק הבֶּזֶק, התשמ&quot;ב-1982
&lt;שם אחר&gt; חוק התקשורת (בזק), התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר 2000002 תיקון 2158478 תקן 147159 קוד a163Y00000DuCnEQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 4|תיקון|10:208166)), ((18|ת&quot;ט|1069)); ((תשמ&quot;ד, 38|ת&quot;ט|ec:10:317262)), ((167|תיקון מס' 2|10:210218)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((224|תיקון מס' 4|11:210520)); ((תשמ&quot;ח, 174|תיקון מס' 5|11:210565)); ((תשמ&quot;ט, 104|תיקון מס' 6|12:210682)); ((תש&quot;ן, 14|ת&quot;ט|ec:12:317263)), ((33|ת&quot;ט|ec:12:317264)), ((142|תיקון מס' 7|12:210810)); ((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 466|תקנות שעת חירום (בזק)|5327)), ((764|תקנות שעת חירום (בזק) (ביטול)|5343)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((187|תיקון מס' 9|13:210950)); ((תשנ&quot;ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|13:211159)); ((תשנ&quot;ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211266)), ((258|תיקון מס' 12|13:211281)), ((302|תיקון מס' 13|13:211334)), ((309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|13:211335)); ((תשנ&quot;ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|14:211376)), ((102|תיקון מס' 15|14:211401)), ((183|תיקון מס' 16|14:211434)), ((214|תיקון מס' 17|14:211428)); ((תשנ&quot;ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 41|ת&quot;ט|ec:14:317265)), ((113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211619)); ((תש&quot;ס, 2|תיקון מס' 21|15:300167)), ((76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((218|תיקון מס' 23|15:300604)); ((תשס&quot;א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((530|תיקון מס' 25|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((483|תיקון מס' 27|15:300520)); ((תשס&quot;ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 65|תיקון מס' 31|16:299709)), ((395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ז, 20|תיקון מס' 34|17:300000)), ((26|תיקון מס' 35|17:300090)), ((60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((310|ת&quot;ט|2095)), ((457|תיקון מס' 37|17:300739)); ((תשס&quot;ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|17:300736)), ((429|תיקון מס' 39|17:300105)), ((518|תיקון מס' 40|17:299991)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תשס&quot;ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|17:300902)), ((153|תיקון מס' 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301082)), ((198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 554|תיקון מס' 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301230)), ((642|תיקון מס' 44|18:301020)); ((תשע&quot;א, 90|תיקון מס' 45|18:300661)), ((138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((334, 346|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((759|תיקון מס' 49|18:301943)), ((1014|תיקון מס' 50|18:301367)), ((1016|תיקון מס' 51|18:301293)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((38|תיקון מס' 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301364)), ((231|תיקון מס' 52|18:301349)), ((319|תיקון מס' 53|18:301386)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((618|תיקון מס' 55|18:301463)); ((תשע&quot;ג, 48|תיקון מס' 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301513)), ((131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 282|תיקון מס' 58|19:301602)), ((294|תיקון מס' 59 והוראת שעה|19:301615)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:315215)), ((654, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס' 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|20:348528)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)), ((1209|תיקון מס' 63|20:348674)); ((תשע&quot;ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((982|תיקון מס' 65|20:387451)); ((תשע&quot;ח, 139|תיקון מס' 66|20:489232)), ((158|תיקון מס׳ 67|20:489236)), ((206|תיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:491148)), ((253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((670|תיקון מס' 72|20:501326)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 212|תיקון מס' 74|23:593573)); ((תשפ&quot;ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((934|תיקון מס׳ 76|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 163|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1042|תיקון מס' 78|25:4643023)), ((1170|תיקון מס' 79|25:4733951)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 480|תיקון מס' 81|25:6191520)), ((670|תיקון מס' 82 - הוראת שעה|25:7267277)); ((תשפ&quot;ו, 1026|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''הודעה על תחילה:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417|הודעה על תחילת החוק|3020)). ''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1141|שינוי התוספת לחוק|4794)); ((תשנ&quot;ו, 130|שינוי התוספת לחוק|5713)); ((תשנ&quot;ז, 896|שינוי התוספת לחוק|5838)); ((תש&quot;ס, 478|שינוי התוספת לחוק|6031)); ((תשס&quot;ג, 55|שינוי התוספת לחוק|6200)); ((תשע&quot;ח, 1987|שינוי התוספת לחוק|8005)); ((תשפ&quot;ד, 3050|שינוי התוספת השנייה לחוק|11379)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק|7609)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)|7504)), ((1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2)|7527)). ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 300|שינוי שעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ז, 358|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ג, 487|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ו, 995|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ז, 94|שינוי שיעורי קנסות)); ((תש&quot;ע, 948|שינוי שיעורי קנסות|6877)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים)), ((3864|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תש&quot;ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ג, 2468|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ד, 2350|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ה, 2306|הודעה על סכומים מעודכנים|13044)); ((תשפ&quot;ו, 2866|הודעה על סכומים מעודכנים|14142)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-5, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור שירות&quot; - תחום גאוגרפי שבו חייב ספק מורשה, על פי רישיונו, על פי תקנות או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[פרק ד׳1]], לפי העניין, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
:- ”איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU)” – איגוד הבזק הבין־לאומי, International Telecommunication Union (ITU);
:- &quot;אישור סוג&quot; - אישור לדגם של ציוד קצה לשם עיסוק בסחר בו, לפי [[סעיף 4א]];
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
:- &quot;בזק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
:- &quot;בעל רישיון בזק&quot; - מי שבידו רישיון שניתן לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורי כבלים&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב'1]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[פרק ב'2]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;דרך&quot; - לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:- &quot;החברה&quot; - &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ;
:- &quot;החזקה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מוקד שידור&quot; - מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
:- &quot;מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיתקן בזק&quot; - מיתקן או התקן שהוא חלק מרשת בזק, ובכלל זה תוכנה וכן מיתקן או התקן שאינו פיזי;
:- ”מיתקן בזק אקטיבי” – מיתקן בזק המוזן בחשמל ומשמש להעברת אותות ברשת בזק;
:- ”המנהל” – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- ”מנוי” – כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ספק מורשה – מי שהתקשר בהסכם עם ספק מורשה לשם קבלת שירותי בזק ממנו;
:: (2) לעניין בעל רישיון לשידורים – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותים ממנו;
:- &quot;מסר בזק&quot; - מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
:- &quot;מעבדה חיצונית&quot; - מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
:- ”המרשם” – המרשם המתנהל לפי [[סעיף 4א1]];
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכסי הרישיון&quot; - הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בזק בהתאם לרישיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו, לרבות נכסיו של מי שרשום במרשם הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק על ידו לעניין [[סעיפים 4ד]] [[ו־28ב(ג)(6)]];
:- ”נקודת סיום רשת”, ”נס״ר” – הנקודת הפיזית שבה רשת בזק מסתיימת וממנה מתאפשרת למשתמש ברשת הבזק גישה אליה;
:- ”סחר, בציוד קצה – קנייה, מכירה, שיווק, השכרה או ייבוא של ציוד קצה;
:- ”ספק מורשה” – בעל רישיון בזק או מי שרשום במרשם;
:- &quot;פעולת בזק&quot; - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו או בנייתו;
:- &quot;ציוד קצה&quot; - ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק בנקודת סיום רשת, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
:- &quot;רישיון כללי&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי ייחודי&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;רשיון מיוחד&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת&quot; – (((נמחקה);))
:- ”רשת בזק” – מערכת אלקטרונית המשמשת או המיועדת לשמש להעברת אותות באמצעות כבל, ציוד אופטי, תדרי רדיו או כל אמצעי אלקטרומגנטי אחר בין נקודת סיום רשת אחת לאחרת, וכן הרכיבים הנלווים למערכת האמורה המאפשרים את העברת האותות, לרבות ציוד מיתוג, ציוד ניתוב ותשתיות פסיביות, ולמעט ציוד קצה;
:- &quot;רשת בזק ציבורית&quot; - רשת בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשת גישה&quot; – (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב-ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;
:- ”שירות בזק” – שירות שהוא אחד מאלה, הניתן לציבור הרחב או לחלק ממנו באמצעות רשת בזק:
:: (1) שירות טלפוניה;
:: (2) שירות גישה לאינטרנט;
:: (3) שירות העבר נתונים;
:: (4) שירות אחר המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- ”שירות גישה לאינטרנט” – שירות הניתן למנויים בתמורה, בכסף או בשווה כסף, המאפשר להם קישור לנקודות בקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
:- ”שירות העברת נתונים” – שירות העברת אותות על גבי רשת בזק שלא באמצעות רשת האינטרנט, בעבור אדם אחר, ובכלל זה העברת אותו אלקטרומגנטיים בין מיתקנים של ספקים מורשים או של בעלי רישיונות לשידורים או בין יחידות ציוד קצב;
:- ”שירות טלפוניה” – שירות המאפשר העברה או קבלה של מסר בזק על בסיס מספר בהתאם לתוכנית המספור כהגדרתה [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
:: בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
:- ”תחום הבזק” – התחום של העברת אותו באמצעות רשת בזק;
:- &quot;תיקון 25&quot; - [[15:300411|חוק הבזק (תיקון מס' 25), התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;תקנות ההיתר הכללי&quot; – כמשמעותן [[בסעיף 4א2(א)]];
:- ”תשתיות פסיביות” – רכיבים שמיועדים להכיל מיתקני בזק או לשמש להתקנת מיתקני בזק בלי שיהפכו למיתקן בזק אקטיבי, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת.

== פרק ב׳: אסדרת העיסוק בתחום הבזק (תיקון: תשס״א–2, תשפ״ב–2) ==

@ 2. עיסוק בתחום הבזק – חובת רישום במרשם או חובת קבלת רישיון (תיקון: תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק אלא אם כן הוא רשום במרשם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק כמפורט להלן, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך שניתן לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאי הרישיון:
:: (1) שירות בזק הניתן באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד שלשם נתינתו מוקצה לנותן השירות, בהתאם [[לפקודה]], תדר רדיו בתחום התדרים המנוי [[בתוספת השנייה]];
:: (2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמספר המשתמשים, המנויים בה, נקודות סיום הרשת או נקודות הקצה בה עולה על המספר שקבע השר, למעט שירות בזק הניתן באמצעות שימוש ברשת בזק כאמור על ידי ספק מורשה אחר; לעניין זה, ”שימוש” – כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]];
::: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו), התשפ&quot;ג-2022]].))
:: (3) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל לתקשורת עם לוויין;
::: (ב) היא כוללת לוויין הנמצא במיקום הרשום על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או לוויין העושה שימוש במסלול הרשום על שם ישראל כאמור;
:: (4) שירות בזק שמספקת רשות מקומית, בין שהוא טעון רישום במרשם ובין שהוא טעון רישיון; בפסקה זו, ”רשות מקומית” – לרבות חברה עירונית או חברת בת עירונית כהגדרתן [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]], או מי שרשות מקומית או חברה כאמור מחזיקה בו אמצעי שליטה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי בנסיבות העניין אין די באסדרה באמצעות רישום במרשם כדי לקיים אחד או יותר מהשיקולים של שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, ניצול יעיל של משאב הנמצא במחסור וקידום התחרות, רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע –
:: (1) שירותי בזק נוספים שאספקתם דרך עיסוק תהיה טעונה רישיון לפי [[סעיף 4]];
:: (2) נותני שירותי בזק נוספים שהשירותים שיספקו, כולם או מסוג שיקבע, יהיו טעונים רישיון לפי [[הסעיף האמור]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב, בשל אחד או יותר מהשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג), למי שרשום במרשם, שהשירותים שיספק, כולם או מסוג שיחליט, יהיו טעונים רישיון לפי [[סעיף 4]].
: (ה) לא יבצע אדם פעולת בזק במיתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל ובין נקודה מחוץ לישראל, למעט באזור יהודה והשומרון כהגדרתו [[בסעיף 14א]], אלא אם כן בידו רישיון לכך לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאי הרישיון.
: (ו) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו; הרשימה תעודכן בכל עת שבוטל רישיון, הותלה או הוגבל או אם ניתן רישיון חדש.

@ 3. סייגים לתחולה (תיקון: תשנ״ט–3, תשס״א–2, תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) הוראות [[סעיף 2]] לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהוא אחד מאלה:
:: (1) שירות בזק הנלווה לשירות עיקרי אחר שאינו שירות בזק, שהשירות העיקרי ניתן באמצעותו;
:: (2) שירות העברת נתונים או שירות המנוי [[בתוספת הראשונה]], אם נותן השירות אינו קובע את איכות השירות למנויים ואת מאפייני רשת הבזק שבאמצעותה הוא ניתן, ובכלל זה את שרידות הרשת וקיבולת הרשת.
: (ב) הובאו לפני השר מקרים לשם בחינת תחולת סעיף קטן (א), יפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מידע תמציתי בדבר עמדת השר לעניין אותם מקרים.
: (ג) הוראות [[סעיף 2]] לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהמנהל אישר כי מתקיימים לגביו שניים אלה:
:: (1) מתן השירות כפוף לאסדרה במדינה המנויה [[בתוספת השלישית]];
:: (2) רשת הבזק שבאמצעותה ניתן השירות היא מערכת לוויינים עולמית; בפסקה זו, ”מערכת לוויינים עולמית” – רשת בזק הכוללת כמה לוויינים שבאמצעותם ניתנים שירותי בזק ברחבי העולם, ובלבד שאינה רשת שמתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ניתנים באמצעותה שירותי בזק בעיקר בישראל;
::: (ב) היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל;
::: (ג) לווייניה נמצאים במיקומים הרשומים על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או עושים שימוש במסלולים הרשומים על שם ישראל כאמור.
: (ד) המנהל רשאי להורות בנוהל על אופן הגשת בקשה לאישור לפי סעיף קטן (ג), ובכלל זה על המידע והמסמכים שיש לצרף לבקשה, ואם הדבר נדרש לשם מתן החלטתו – רשאי הוא לדרוש ממגיש הבקשה מידע ומסמכים נוספים; נוהל לפי סעיף קטן זה, רשימת שירותי הבזק שניתן לגביהם אישור לפי סעיף קטן (ג) ונותני השירותים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתחולת הוראות [[סעיף 2]] לעניין שירותי בזק נוספים על האמור בסעיף זה, אם נוכח כי אסדרת העיסוק בהם בהתאם להוראות חוק זה אינה נדרשת, ורשאי הוא לקבוע תנאים לתחולת הפטור.

@ 4. רישיון בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי להעניק רישיון לאספקת שירותי בזק או לביצוע פעולת בזק, הטעונים רישיון לפי [[סעיף 2]] (בסעיף זה – שירותים טעוני רישיון), וכן לקבוע תנאים ברישיון, ובכלל זה תנאים לעניין פעולות בזק הנוגעות למתן השירותים, ורשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי רישיון יוענק בהליך תחרותי אם מצא כי הדבר נדרש בשל אחד או יותר מאלה:
:: (1) שירות הבזק או פעולת הבזק נוגעים למשאב הנמצא במחסור או בשל שיקולים כלכליים או הנדסיים הכרוכים בשימוש בו;
:: (2) קידום התחרות בתחום הבזק;
:: (3) שיפור רמת השירותים לציבור.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
:: ((תקנות שפורסמו על פי סעיף קטן (א2) לפני שבוטל:))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש&quot;ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010]].))
: (ב) במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
:: (1א) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (2) התאמתו של מבקש הרשיון לתת את השירותים טעוני הרישיון שלגביהם הוא מבקש רשיון;
:: (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
: (ב1) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי תנאי למתן רישיון יהיה גם העדר הרשעה והעדר כתב אישום תלוי ועומד של מבקש הרישיון בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי להיות בעל רישיון בזק, ואם המבקש הוא תאגיד – גם של נושא משרה בתאגיד או בעל השפעה ניכרת בו; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כי התנאי האמור יחול לגבי סוג רישיון מסוים גם לעניין מי שמחזיק אמצעי שליטה במבקש רישיון שהוא תאגיד בשיעור הנמוך מ־25%, כפי שיקבע; לעניין זה, ”השפעה ניכרת” – כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
: (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה השירותים טעוני הרישיון שלגביהם מתבקש הרישיון ואופן נתינתם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה וכן מסמכים שיצורפו אליה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה.
: (ד1) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל רישיון הבזק הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ד2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או [[סעיף 59]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון בזק, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; בעל רישיון בזק המפעיל מוקד שידור יקיים מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון בזק לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לספק מורשה לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ד3) הורה השר כי רשיון יוענק בהליך תחרותי כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל רישיון הבזק תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המשתתפים בהליך התחרותי.
: (ד4) תקנות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בעל רישיון בזק, ויראו אותן כתנאים ברישיון אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה.
: (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
: (ו) השר רשאי, בהודעה ברשומות,
:: (1) להעניק לבעל רשיון בזק את הסמכויות ואת החסינויות המנויות [[בפרקים ו']], [[ו-ט']], כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
:: (2) (((נמחקה).))
:: ((פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: &quot;בזק&quot; - החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417 [3020]); חברת סלקום ישראל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4190 [4229]; תשנ&quot;ה, 1696 [4279], 2276 [4288], 3003 [4299], 3313 [4305], 3759; תשנ&quot;ו, 26 [4338], 958 [4362], 1213 [4372], 2381 [4393]; תשנ&quot;ז, 165 [4448], 1632, 2780 [4506], 4045 [4537]; תשס&quot;ב, 3677 [5104], 3678 [5104]; תשס&quot;ד, 3242 [5308]; תשס&quot;ו, 3593 [5539]); חברת פלאפון תקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836 [4423]; תשפ&quot;א, 3998 [9462]); חברת בזק בינלאומי בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836 [4423]; תשע&quot;ד, 7383 [6853]); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950 [4511]); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950 [4511]); חברת פרטנר תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ט, 1627 [4722]; תשס&quot;ז, 2268 [5649]); חברת מירס תקשורת [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1521 [5056]); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע&quot;מ&lt;/s&gt; [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1590 [5058]; תשס&quot;ד, 2203; תשס&quot;ז, 2268 [5649]); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259 [5150]); חברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259 [5150]); חברת עמת טלקום ש.מ. (((לשעבר: מפעיל פנים ארצי, ש.מ.; כיום: הוט טלקום ש.מ.))) [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259 [5150]; תשס&quot;ד, 1579 [5264]); חברת אקספון 018 בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ה, 4188 [5438]); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ו, 3593 [5539]; תשע&quot;ח, 4138 [7669]); חברת 012 סמייל טלקום בע&quot;מ (((לשעבר: 012 טלקום בע&quot;מ))) [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 811 [5603]; תשע&quot;ג, 1496 [6511]); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3370 [5686], תשע&quot;ז, 8580 [7569]); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 4299 [5715]); חברת נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2927 [5799]); חברת סטורם תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ט, 4477 [5968]); חברת בי.איי.פי((.)) פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י&quot;פ תש&quot;ע, 1803 [6059]); חברת טמרס טלקום בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;א, 6238 [6288]); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 3511 [6404]); חברת הום סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 4268 [6422]); חברת אלון סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5095 [6442]); חברת גולן טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5829 [6460]; תשע&quot;ג, 1018 [6500]; תשפ&quot;א, 3998 [9462]); חברת סלקט תשקורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 1990 [6711]); חברת איי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 3684 [6752], 3759 [6754]; תשע&quot;ה, 32 [6888]; תשע&quot;ט, 13482 [8371]); חברת בינת עסקים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858 [8196]); חברת לב אנאטל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858 [8196]); אי.בי.סי((.)) ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 13482 [8371]); יוניגיאה בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;א, 2617 [9334]); נורקום תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשפ&quot;א, 5714 [9578]); לניר תקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 10372 [10706]; תשפ&quot;ד, 3542 [12055]); פזל תקשורת (פ.י.) בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 8331 [10520], 10384 [10707]); אינטרנט רימון ישראל 2009 בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 10372 [10706]; תשפ&quot;ד, 3542 [12055]); פיי. אייץ. איי נטוורקס (2015) ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 6186 [11343]; תשפ&quot;ד, 3542 [12055]); טי אי ספארקל ישראל בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 6488 [11379]; תשפ&quot;ד, 3543 [12055]); מד–1 כבלי תקשורת תת ימיים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 6488 [11379]; תשפ&quot;ד, 3543 [12055]).))

@ 4א. הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א)(1) לא יעסוק אדם בסחר בציוד קצה אלא אם כן ניתן אישור סוג לגבי אותו ציוד.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הוראות סעיף זה והוראות לפי [[סעיף 53א]] לא יחולו על עיסוק בסחר בציוד קצה רט״ן שהוראות [[סעיף 5 לפקודה]] חלות עליו.
:: (3) השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1א)]], לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מוסמכת).
: (א1) השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1ב)]], הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מורשית).
: (א2) מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
: (א3) הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (א4) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או [[סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)]], החלות עליה.
: (ב) אדם המבקש לעסוק בסחר בציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי [[סעיף 53א(א) או (ג)]] בתקנות.
: (ג) לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
:: (1) ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של ספק מורשה;
:: (2) רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
: (ד) מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]].
: (ד1) לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי [[סעיף 53א]], ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
: (ד2) ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
: (ד3)(1) ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג;
:: (2) השר רשאי לקבוע בצו פטור מאישור סוג לסוגי ציוד קצה, כפי שיקבע שאינם מהסוג האמור בפסקה (1);
:: (3) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שתחול על מי שעוסק בסחר בציוד קצה כאמור בפסקאות (1) ו־(2).
:: ((פורסם [[צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע&quot;ד-2014]].))
: (ד4) השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) (((בוטל).))

@ 4א1. המרשם (תיקון: תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) המנהל ינהל מרשם של נותני שירותי בזק החייבים ברישום לפי [[סעיף 2(א)]]; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) לא יירשם אדם במרשם אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא אינו קטין או פסול דין;
:: (2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות]];
:: (3) לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018]], או לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980]], בהתאמה;
:: (4) היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))
: (ד) הגיש אדם בקשה לרישום במרשם, ירשום אותו המנהל במרשם בתוך עשרה ימי עבודה אם מצא שמתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לדרוש מהמבקש, לשם הרישום, מידע ומסמכים נוספים.
: (ה) נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), המנהל רשאי להביא בחשבון לעניין הרישום במרשם גם שיקולים שבטובת הציבור, אם הדבר נדרש לדעתו בנסיבות העניין.
: (ו) מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ה), יודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה.
: (ז) הזכויות המוקנות למי שרשום במרשם מכוח הרישום אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול.
: (ח) על מי שרשום במרשם יחולו הוראות [[סעיף 4(ו)]], בשינויים המחויבים.

@ 4א2. תקנות ההיתר הכללי והוראת מינהל למי שרשום במרשם (תיקון: תשס״ה, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם, לרבות בעניינים שהשר מוסמך להתקין לגביהם תקנות לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים האמורים [[בסעיף 4(ד2)]], ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור הוראות שיחולו לגבי כל הרשומים במרשם או לגבי חלק מהם בהתאם לסוגי השירותים ומאפייניהם; בקביעת תקנות ההיתר הכללי יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) השר רשאי לתת למי שרשום במרשם הוראת מינהל בעניינים שבסמכותו לקבוע בתקנות ההיתר הכללי, אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו אדם, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; נתן השר הוראת מינהל כאמור, יפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת ויציין זאת במרשם, ובלבד שלא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 4ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 4ג. אגרות לרישיונות ורישום במרשם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ״ב–2)
: (א) השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם או בקשה לחידושם;
:: (2) אגרה שנתית שעל ספק מורשה לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי [[סעיף 54]];
:: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.
: (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס״ב–2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט–2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026]].))

@ 4ג1. סמכות לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מהגורמים המפורטים להלן למסור לו כל מידע הנחוץ לשם הפעלה סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה:
: (1) ספק מורשה או מי שפועל מטעמו במתן שירותי בזק או בביצוע פעולות בזק;
: (2) בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מטעמו בביצוע שידורים;
: (3) מי שעוסק בסחר בציוד קצה;
: (4) מי שהשר שוקל לקבוע כי שירות שהוא נותן הוא שירות אחר שיש להוסיפו [[לתוספת הראשונה]] לפי [[סעיף 58א]].

@ 4ד. שירות חיוני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב-5, תשפ״ב–2)
: (א)(1) ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק או שירות הנלווה לו, שנותן ספק מורשה, כמפורט בצו, המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן - שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
::: (א) כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
::: (ב) כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
:: (2) בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לספק המורשה הנותן את השירות האמור (להלן - נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (א1) לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן - מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
:: (2) המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
:: (2) תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
: (ג) ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
:: (1) קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן - מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן - מגבלת הישראליות);
:: (3) קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
:: (4) קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
:: (5) קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי;
:: (6) קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]], כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
:: (7) קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
:: (8) קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
:: (9) קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
:: (2) רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
:: (3) רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
:: (3א) ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ-10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
: (ה) הוראות סעיף זה, לרבות צו מכוחו, יחולו על הספק המורשה שנותן את השירות החיוני, אלא אם כן נקבע אחרת בצו.
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;החזקה&quot; - לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע [[מההגדרה &quot;החזקה&quot; בסעיף 1]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, &quot;תאגיד בנקאי ישראלי&quot; - תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שקיבל רישיון לפי [[פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור]]; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
::: (2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
::- ”פירוק מרצון” – כמשמעותו [[חלק 8א לחוק החברות|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות]];
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]] וכן הסדר חוב כהגדרתו [[בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018]];
::- &quot;מיזוג&quot; ו&quot;פיצול&quot; - כמשמעותם [[בפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;שליטה&quot; - (((נמחקה).))
: ((פורסם [[צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ), התשנ״ז–1997]].))

@ 4ה. הפעלת שירות חיוני בידי הממונה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ג, תשפ״ב–2)
: (א) חדל ספק מורשה לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]], או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי ספק מורשה יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לספק המורשה לספק את השירות לפי הרשיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, לתקופה ובתנאים שיורו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן - הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
: (ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
: (ד) הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו, התלייתו או הגבלתו, או בשל ביטול או התליה של הרישום במרשם או הגבלת מי שרשום במרשם במתן השירותים, לפי העניין, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי הספק המורשה, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
: (ה) מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הספק המורשה לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

@ 4ה1. מינוי משקיף (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בצו לפי [[סעיף 4ד]], שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה - המשקיף).
: (ב) המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי [[פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ג) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
: (ד) זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
: (ה) ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
: (ו) הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ז) הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי [[סעיף 13]] או את הוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי]], לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות]], וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

@ 4ה2. חשיפת מידע סודי (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) הוצא צו לפי [[סעיף 4ד]], רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
:: (1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
:: (2) תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
: (ב) קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

@ 4ה3. הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
: (ב) לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
: (ג) אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
: (ד) בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

@ 4ה4. הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוצא צו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי [[פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות]], בשל אותן עילות או עילות דומות.

@ 4ו. שירות לכלל הציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ג, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי לקבוע רשימה של שירותי בזק, ושל שירותים נלווים להן שהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן - סל שירותים לכלל הציבור).
: (ב)(1) קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לספק מורשה ליתן שירות על פי רשיונו, על פי תקנות ההיתר הכללי או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
:: (2) השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
::: (א) לתחרות בתחום הבזק;
::: (ב) לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
::: (ג) להיקף מתן השירותים בידי הספק המורשה ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
:: (3) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג)(1) השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
::: (א) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
::: (ב) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי ספק מורשה אחד או שניים;
::: (ג) עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו ספק מורשה האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
::: רשאי הוא לקבוע כי על ספק מורשה אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
:: (2) קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
:: (3) קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של ספק מורשה, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רישיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, או לפי כל דין.

@ 4ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מספק מורשה אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירותי בזק או שידורים.

@ 4ח. הזכות לרכוש תיול פנימי (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;ציוד קצה לווייני&quot;, &quot;צלחת קליטה&quot; - כהגדרתם [[בפרק ב'2]];
::- ”תיול פנימי” – החלק מרשת הבזק, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מספק מורשה, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של ספק מורשה, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
: (ג) רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו ספק מורשה אחר או ספק מורשה לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לספק המורשה שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
: (ד) רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות ספק מורשה אחר, או ספק מורשה לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך הספק המורשה האחר, או הספק המורשה לשידורים האחר, לספק המורשה שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
: (ה) התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
:: (1) בבית משותף - 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב-12 תשלומים שווים;
:: (2) בחצרים שאינם בית משותף - בסכום שקבע השר באישור הועדה;
:: (3) השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של ספק מורשה לשידורי טלוויזיה בלוויין.

@ 4ט. אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט (תיקון: תשע&quot;א-5, תשפ״ב־2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אתר פוגעני&quot; - אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
::- &quot;תוכן פוגעני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הצגת חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה -
:::: (א) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:::: (ב) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:::: (ג) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:::: והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
::: (2) הסתה גזענית או לאומנית;
::: (3) הימורים;
::: (4) משחקים הכוללים מעשי אלימות;
::- ”ספק גישה לאינטרנט” – ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט.
: (ב) השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר -
:: (1) אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
:: (2) סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
:: (1) ישלח מידע למנוי בדרך שיקבע השר ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי; מידע כאמור יישלח, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
:: (2) יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
:: (3) יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
:: (4) ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
: (ד) ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))

@ 5. קישור־גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר (תיקון: תש&quot;ן-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בעל זיכיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- ”ספק מורשה אחר” – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- ”קישור־גומלין” – חיבור בין רשת בזק של ספק מורשה אחד לבין רשת בזק של ספק מורשה אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של הספקים המורשים, או מתן שירותים בידי ספק מורשה אחד למנוייו של ספק מורשה אחר;
::- ”רשת בזק ציבורית” – (((נמחקה);))
::- ”שימוש” – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
::: (1) מתן גישה אל רשת בזק, לרבות מיתקן בזק, של ספק מורשה אחר, ואפשרות השימוש בהם;
::: (2) מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של ספק מורשה, במיתקן בזק או בחצרים של ספק מורשה אחר.
: (ב) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של הספקים המורשים הנוגעים בדבר –
:: (1) לקבוע כי ספק מורשה חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי ספק מורשה אחד לספק מורשה אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי ספק מורשה אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי ספק מורשה אחד ממנוייו של ספק מורשה אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
:: (2) לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לספק מורשה בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (קישור־גומלין), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשפ״ו–2026]].))
: (ב1) קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
:: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
:: ((פורסמה [[הודעה על שיטת החישוב|הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1)]] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 2400).))
: (ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו הספקים המורשים הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ד) נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי ספק מורשה לדרוש מחיר סביר בעד קישור-גומלין אל רשת הבזק שלו; באין הסכמה בין הספקים המורשים הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור-הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר” – לרבות מי שהשר הסמיכו.
: (ד1) לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור-גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
: (ה) מחיר סביר אשר רשאי ספק מורשה לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”.
: (ז) היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
:: (1) במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו” יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם”;
:: (2) במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”;
:: בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים” – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ח) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 4ח]] ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי ספק מורשה או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי ספקים מורשים שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף”.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 6לד]], השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של ספק מורשה לייעד קיבולת ברשת הבזק שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לספק מורשה כאמור, לחבר לרשת הבזק שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
: (י)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), ספק מורשה ייתן לספק מורשה אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של הספק המורשה האחר או להקים בה מיתקני בזק של הספק המורשה האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך מתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של הספק המורשה האחר, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל, לפי העניין, על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי ספק מורשה.
:: (3) (((נמחקה).))
:: (4) (((נמחקה).))
:: (5) היתה התשתית הפסיבית של ספק מורשה מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
:: (6) התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של ספק מורשה כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
::: (א) הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
::: (ב) אין בהם פעילות אחרת של הספק המורשה בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
:: (7) בסעיף קטן זה –
:::- ”בעל רישיון מפ״א תשתית” – (((נמחקה);))
:::- ”גורם ביטחון” – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:::- ”מפעיל פנים־ארצי” – (((נמחקה);))
:::- ”תשתית פסיבית” – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

@ 5א. מספור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-2, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הועדה&quot; - ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
::- &quot;הקצאה&quot; - אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מספק מורשה אחד לאחר;
::- &quot;מספר טלפון&quot; - קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
::- &quot;ניידות מספרים&quot; - האפשרות הניתנת למנוי של ספק מורשה לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של ספק מורשה אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
::- ”ספק מורשה” – ספק מורשה הנותן שירות טלפוניה;
::- &quot;תכנית מספור&quot; - תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
: (ב) לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר -
:: (1) להורות לספק מורשה בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
:: (2) להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לספק מורשה בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
: (ג) השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לספק מורשה, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, רשאי השר להורות כי כל ספק מורשה יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לספקים המורשים הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן הספקים המורשים באופן שיורה.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) ספק מורשה יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מספק מורשה אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

@ 5ב. חסימת שירותי מסרון (תיקון: תשע&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
: (ב) ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום הספק המורשה קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
: (ג) נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור ספק מורשה הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
: (ד) ספק מורשה לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
: (ה) השר רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בדבר הספק המורשה שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
:: (2) להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;מסרון&quot; (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- ”ספק מורשה” – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק המאפשרת לספק שירות מסרון;
::- &quot;שירותי מסרון&quot; - שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

@ 5ג. (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 6. ביטול, התליה או הגבלה של רישיון או רישום במרשם (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, או לבטל רישום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו:
:: (1) הספק המורשה ביקש את ביטול רשיונו או הרישום במרשם;
:: (1א) הרישיון ניתן או הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי;
:: (1ב) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או לרישום במרשם;
:: (1ג) הספק המורשה, ואם הוא תאגיד – התאגיד, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות ספק מורשה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, ואם הוחל התנאי האמור לפי [[סעיף 4(ד)]] גם על המחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון שהוא תאגיד, בשיעור הנמוך מ־25% – גם אם אותו מחזיק הורשע או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, ”השפעה ניכרת” – כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:: (2) הספק המורשה הפר הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה או תנאי מהותי מתנאי הרישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי העניין;
:: (2א) הספק המורשה הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 11(ב)]], [[11א]], [[13]], [[13א]] [[או 13ב]];
:: (2ב) הספק המורשה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה מתקנות ההיתר הכללי, שאינה הוראה מהותית, תנאי מתנאי הרישיון או הוראת מינהל שניתנה לו, שאינה הוראה מהותית או תנאי מהותי, לפי העניין, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
:: (2ג) לא שילם אגרה שנתית שנקבעה לפי [[סעיף 4ג(א)(2)]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון או הרישום במרשם.
: (ב) בבואו לבטל רישום במרשם או להתלותו או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק לפי סעיף קטן (א) רשאי השר להביא בחשבון את המאפיינים היחודיים לרישום במרשם, ובכלל זה את ההקלות בהליך הרישום ובתנאים המקדמיים לרישום לעומת ההליך והתנאים למתן רישיון.
: (ג)(1) ביטל השר רישיון לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישיונו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
:: (2) ביטל השר רישום במרשם לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישומו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
:: (3) נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), השר רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון גם לתאגיד בשליטתו של מי שבוטל רישיונו או רישומו כאמור או לא לרשום תאגיד כאמור במרשם, תאגיד השולט בו או תאגיד הנשלט בידי מי ששולט בו אלא לאחר שחלפה התקופה אמורה באותן פסקאות, אם מצא השר כי יהיה בכל כדי לעקוף את ההחלטה בדבר הביטול.
: (ד) השר רשאי להורות למי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה לפעול להסדרת הסיום של אספקת שירוי הבזק לפי הרישיון או מכוח הרישום במרשם או לצמצומה, והכול לפי העניין, באופן או במועד שהורה; בהוראות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לדרוש ממי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל כאמור –
:: (1) להעביר לו את רשימת מנוייו ופרטיהם;
:: (2) להודי למנוייו על סיום או צמצום של אספקת שירותי הבזק;
:: (3) לפעול כדי לאפשר לספק מורשה אחר, אחד או יותר, או להקל עליו לספק שירות בזק למנוייו לאחר שהוא יחדל לספק להם שירותי בזק.

== פרק ב'1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-5, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
:- &quot;הפקה מקומית עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב-10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
:: (1) הפקה מקומית עצמית;
:: (2) הפקה של מוסד ממשלתי;
:: (3) הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
:- ”חברות אחיות” – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת; לעניין זה, ”השפעה ניכרת” – כהגדרתה [[בסעיף 14א]];
:- &quot;שידור ראשוני&quot; - שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
:- &quot;מפיק ערוץ&quot; - מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
:- &quot;מוקד תפעול&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מנוי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;משדר ערוץ ייעודי&quot; - מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6לד1]], לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
:- &quot;ערוץ ייעודי&quot; - ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
:- &quot;ציוד מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון לשידורים לפי דרישה&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר שידורים לפי דרישה;
:- &quot;רישיון לשידורי כבלים&quot; - רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון מיוחד לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
:- &quot;רשת כבלים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורי כבלים&quot; - שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
:- &quot;שידורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים לפי דרישה&quot; - שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - (((נמחקה).))

=== סימן ב': המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6ב. מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
: (ב) במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
:: (1) ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
: (ג) יושב-ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
: (ד) השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
: (ה) המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.

@ 6ג. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב-ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

@ 6ד. החלת דינים על חברי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 6ה. תפקידי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-3)
: ואלה תפקידי המועצה:
: (1) לקבוע את המדיניות לגבי -
:: (א) סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
:: (ב) קיום שידורים קהילתיים;
:: (ג) עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
:: (ד) פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]], וכן לפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ה) תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
:: (ו) אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
: (2) לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
: (3) לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
: (4) (((נמחקה);))
: (5) לקבוע כללים -
:: (א) בענינים המנויים בפסקה (1);
:: (ב) בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
: (6) ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ח]];
: (7) לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

@ 6ה1. הפקות מקומיות (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5)
: (א)(1) 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
:: (2) 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ-8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
: (א2) המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
: (א3) המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
: (ב)(1) המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות [[סעיף 6ה]], רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות -
:: (1) לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
:: (2) לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
:: (3) לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ד) הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי [[סעיף 37ב1]], בשל אותה ההפרה.

@ 6ו. פיזור המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי [[פרק זה]], יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב-ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ב) פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה [[בסעיף 6ב]]; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו [[בפרק זה]].

@ 6ו1. העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;ה-2)
: (((הנוסח הקבוע):))
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה - הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה - כספי תמיכה).
: (א1) (((פקע).))
: (ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;בן העדה הגאורגית&quot; - (((פקעה);))
::- &quot;כספי תמיכה&quot; - (((פקעה);))
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית, הטיגרינית והגאורגית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;ה-2)
: (((הוראת שעה מיום 16.6.2025 עד יום 31.12.2029):))
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
: (א1) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה הגאורגית בעבור קהילת יוצאי גאורגיה בישראל ולשם סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 1.4 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
: (ב) המועצה תחלק את הסכום האמור בסעיף קטן (א) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ואת הסכום האמור בסעיף קטן (א1) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה הגאורגית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפות האמורות, לפי העניין.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל או קהילת יוצאי גאורגיה בישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה - הקהילה) לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית או מבני העדה הגאורגית, לפי העניין, המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית, הטיגרינית או הגאורגית, לפי העניין;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;בן העדה הגאורגית&quot; - מי שנולד בגאורגיה או שלפחות אחד מהוריו נולד בגאורגיה;
::- &quot;כספי תמיכה&quot; - תקציב שנתי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין;
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

=== סימן ג': רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6ז. חובת רישיון (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי [[פרק זה]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 6ח. מתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5, תשפ״ב–2)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
: (ב1) הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
: (ג) המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
: (ד) הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
: (ו) השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
:: (1) הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
:: (2) האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
: (ז) המנהל יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 6ח1. שיקולים במתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
: (4) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

@ 6ח2. כשירות לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי [[סעיף 6ט(א)(5)]]; בפסקה זו -
::- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תושב&quot; - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6ח3. סייגים למתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
: (1) מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
: (2) מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
: (3) המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
: (4) המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

@ 6ח4. בעלויות צולבות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
:: (1) הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]], או בעל רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק ב׳2]] או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]] (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
:: (2) הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
:: (3) הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
:: (4)(א) החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
::: (ב) החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
:: (5) הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור [[בסעיף 6יב2(1)]], יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - כמשמעותו [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב [[15:300411|תיקון 25]] ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

@ 6ט. תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
:: (1) ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
:: (3) ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
:: (4) תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
:: (5) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור [[בסעיף 4(ד2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
:: (7) תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
:: (8) תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (9) חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות לשידורים וספרים מורשים אחרים.
: (ב) לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].
: ((פורמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987]].))

@ 6ט1. ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

@ 6י. איסור העברה, שעבוד או עיקול (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א)(1) רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים [[בסעיף 6ח1]], להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
:: (2) העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אינו טעון אישור כאמור.
:: (3) שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
: (ב) ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן -
:: (1) לשעבוד או לעיקול;
:: (2) להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
: (ג) ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6ט(א)(3)]] [[או 6ט(ב)]] לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

@ 6יא. ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
:: (2) בעל הרישיון לא קיים הוראות [[פרק זה]] או תקנות או כללים לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
:: (3א) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
:: (4) בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
:: (5) חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
:: (6) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
:: (7) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (8) לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
: (ב) לענין סעיף זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6יא1. סמכויות נוספות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לספק מורשה לעניין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

@ 6יא2. חבילת יסוד (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה - חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
: (ד) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה - תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
: (ה) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

@ 6יב. קיום רצף בשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות [[בסעיף 6יא]] או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

=== סימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 6יב1. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב2. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב3. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב4. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 6יב5. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות כמשמעותם [[בפרק ב׳1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.
: ((פורמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987]].))

@ 6יב6. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב7. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 6יב8. (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ט, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': מכרזים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יד. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 6יט1. שירות נלווה לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

@ 6יט2. תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ב) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה - אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
: (ג) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

@ 6כ. תוכן שידורי הכבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ג) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן - מישדרים בעניני האזור).
: (ד) המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
: (ה) המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
: (ו) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
: (ו1) (((פקע).))
: (ו2) (((פקע).))
: (ו3) (((פקע).))
: (ו4) (((פקע).))
: (ו5) (((פקע).))
: (ז) בסעיף זה, &quot;אזור&quot; - שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

@ 6כ1. אישור ערוצים משותפים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים [[בסעיף 6יט2(א)]], כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
:: (1) ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
:: (2) ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
::- &quot;הפקה&quot; - לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
::- &quot;ערוץ עצמי&quot; - ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות [[סעיף 6כא(א)]], ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
::- &quot;ערוץ משותף&quot; - ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

@ 6כ2. שידורי חדשות שאינם אזוריים (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א)(1) בסעיף זה –
:::- ”בעל ענין” ו”החזקה” – (((נמחקו);))
:::- ”מפיק חדשות עצמאי” – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
:::- ”משדר ערוץ חדשות” – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי [[סעיף 6לד1]], לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
:::- ”שליטה” – (((נמחקה).))
:: (2) (((בוטלה).))
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 6סב1(א)]] ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
:: (1) שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
:: (2)(א) התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
::: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
::: (ג) המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי [[סעיף 6ב(ב)(2)]], ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
:: (3) מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
:: (4) מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
:: (5) התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
: (ג) המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
:: (1) הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
:: (2) מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
:: (3) רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
:: (4) מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
:: (5) מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
::: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
::: (ב) בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
::: (ב1) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
::: (ג)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
:::: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בספק מורשה לפי חוק זה;
::: (ד)(1) עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
::: (ה)(1) מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
:: (6) המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי [[סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה]];
:: (7) השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
: (ד)(1) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
::: (א) מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
::: (ב) מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
::: (ג) המבקש הוא אחד מאלה:
:::: (1) מפלגה, כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::: (2) נציג או שלוח של מפלגה;
:::: (3) גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (4) גוף אחר הקשור למפלגה;
:::: (5) גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
:::: והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
:: (2) המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
: (ה) מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
:: (1) הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
:: (2) חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
:: (3) חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
: (ז) הוראות [[סעיפים 6ח(ב)(5)]], [[6י(א) ו-(ג)]], [[6יא(א)]], [[6כד]], [[6כה]] [[ו־6מב]] יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
: (ח) אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
: (ט)(1) על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות [[סעיף 6כד]]; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
:: (2) המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

@ 6כ3. שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - משדר ערוץ חדשות בין-לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
::- &quot;משדר ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור - שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 6כ(א)]] [[ו-6כ2]], המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; ובמקום &quot;מפיק החדשות העצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין-לאומי&quot;.
: (ג) המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) התקיימו בו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו-(6)]], בשינויים המחויבים;
:: (3) מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
: (ד) לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 6כ2(ד)(1)]], בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 6כ2(ד)(2)]].
: (ה) על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי יחולו הוראות [[סעיף 6כ2(ה) ו-(ז)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot;.
: (ו) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי אחר.
: (ז) המועצה תקבע כללים כדי להבטיח -
:: (1) שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין-לאומי אינן לישראל;
:: (2) את קיום הוראות [[סעיף 6כ2(ה)]] על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)]].
: (ח) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018]].))

@ 6כא. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
: (ג) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

@ 6כא1. אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו-22 (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ו-5, תשע״ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אפיק קיים&quot; - כהגדרתו [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו=|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;ערוץ 2&quot;, &quot;הערוץ השלישי&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום תחילתו של [[18:301253|תיקון מס' 33]];
::- &quot;המועצות&quot; - המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
::- &quot;מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות השנייה]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
:: (1) שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי [[חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע [[החוק האמור]];
:: (2) שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס&quot;ד-2003]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
:: (3) שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ג) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
:: (1) לעניין אפיק 10 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]] - בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
:: (2) לעניין אפיק 22 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
: (ה) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
: (ו)(1) השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה - רשימת האפיקים הראשונה).
:: (2) העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
:: (3) המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו-(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
:: (4) לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
:: (5) באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
::: (א) אפיק 22 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::: (ב) אפיק 10 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]].
: (ז)(1) האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט [[בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה]], מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
:: (2) הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות [[סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]], תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה -
:: (1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
:: (2) שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot;, &quot;בעל רישיון זעיר ייעודי&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6כב. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג&quot;א.

=== סימן ו': שידורי טלויזיה באמצעות לווין (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6כג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))

=== סימן ז': סייגים לשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6כד. איסור פרסומת (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
: (ב) בתום חמש שנים מיום תחילתו של [[פרק זה]], רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

@ 6כד1. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשע״ח-3)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6לד1(ז)(3)]], לרבות קדימון צולב כהגדרתו [[באותו סעיף]].

@ 6כה. שידורים אסורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים -
: (1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה [[בפקודת סרטי הראינוע]], לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
: (2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
:: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:: והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) שהם תעמולה מפלגתית;
: (4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
: (5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

=== סימן ח': הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6כו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 17א]]).))
@ 6כז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6כח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21א]]).))
@ 6כט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ב]]).))
@ 6ל. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ג]]).))
@ 6לא. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לב. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ט': העברת שידורים וערוצים ייעודיים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) ===

@ 6לד. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-3, תשע״ח-3)
: (א) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((בוטל).))
: (ב)(1) בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות [[סעיף 5]] בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
: הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות [[סעיף 5]].

@ 6לד1. רישיון למשדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשע״ח-2, תשע״ח-3, תשפ״ב–2)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
: (ב) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור [[בסעיף 6לד(א3)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
: (ה)(1) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
:: (2) מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
: (ז) המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
:: (1) הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
:: (2) איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
:: (3) זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
:::- ”קדימון” – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
:::- ”קדימון צולב” – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
:: (4) הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
:: (5) שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
:: (6) מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
:: (7) עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
:: (8) סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
:: (9) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
:: (10) סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון לשידורים בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
:: (11) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
:: (12) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
:: (13) סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
:: (14) סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה &quot;הפקה מקומית&quot;;
:: (15) סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
:: (16) קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
:: ((פורסמו [[כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה), התשס״ה–2005]].))
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
: (ט) הוראות [[סעיפים 6יא]] [[ו־6יב]] יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
: (י) השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

@ 6לד2. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לד3. (תיקון: תשס״א–2, תשע״א–3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח–2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לה. (תיקון: תשמ&quot;ו–2, תשס״א–2) : (((בוטל).))

=== סימן י': שונות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6לו. השימוש בהכנסות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
: (ב) דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות [[פרק זה]], לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 6ה]] [[ו-6ה1]]; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

@ 6לז. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות], תשפ״ב–2)
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 6ז]], [[6כה(1), (2), (3) ו-(4)]] [[או 6מד]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 6ג]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם שידר שידורי כבלים בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 6ז(א)]], יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ו) האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
: (ז) מבלי לגרוע מהוראות [[פרק ד' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”שידורים אסורים”).
: (ח) לענין סעיף קטן (ז), &quot;סיוע&quot; -
:: (1) השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
:: (2) הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
:: (3) הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים, הזמנתם או תשלום בעדם;
:: (4) ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) עזרה טכנית לקיום שידורים אסורים;
:: (7) תיווך בין מפעיל שידורים אסורים לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) (((נמחקה).))
: (ט) נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
:: (2) התשדיר שודר שלא בידיעתו.
: (י) לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), &quot;תשדיר פרסומת&quot;, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
: (יא) (((בוטל).))

@ 6לח. תקנות וכללים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) תקנות לפי [[פרק זה]], טעונות אישור הועדה.
: (ב) השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

@ 6לח1. חיוב מכוח החלטת המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

@ 6לט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מ. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2) : (((פקע).))
@ 6מא. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מב. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ב'2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין (תיקון: תשנ&quot;ח) ==

=== סימן א': רישוי (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6מג. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 6א]];
:- &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - מי שקיבל רשיון לפי [[פרק זה]] לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;מיתקן שידור לוויני&quot; - מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
:- &quot;מפיק ערוץ עצמאי&quot; - מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות [[סעיף 6נב]], לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
:- &quot;ציוד קצה לוויני&quot; - האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו-כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
:- &quot;שידורים ארציים&quot; - שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
:- &quot;שידור לוויני&quot; - הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
:- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו-כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

@ 6מד. חובת רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב-2)
: (א) לענין סעיף זה, &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג]] ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
: (ב) לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
: (ג) אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, &quot;אזרח ישראלי&quot; - לרבות תאגיד הרשום בישראל.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רשיון לפי [[פרק זה]].

@ 6מה. שידורים המיועדים בעיקרם לישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לענין [[6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו-(ג)]] -
: (1) שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
: (2) שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

@ 6מו. רשיון ומכרז (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6מח(א)]], ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
: (ב) לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

@ 6מז. כשירות לרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל - אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור [[בסעיף 6מח(ג)]], מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6מח. הליכים ותנאים למתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
:: (1) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור - תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, ספק מורשה, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (4) מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
:: (5) הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
:: (6) היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה [[בפרק ב'1]];
:: (7) הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ״ח–1998]].))

@ 6מט. תנאי הרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע״ח-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים [[בסעיף 6מח]] ובענינים אלה:
:: (1) תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
:: (2) מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
:: (3) מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם ספקים מורשים, עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
:: (4) הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרשיונו כאמור;
:: (5) חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
:: (6) חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
:: (7) המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
:: (8) ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
: (ב) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[20:491148|החוק המתקן]], יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6מט1. העברת שידורים ארציים על פי חובה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-3, תשע״ח-3)
: (א) הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור [[בסעיף 6מט(4)]], לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
: (ב) לענין סעיף זה ולענין [[סעיף 6מט(4)]], ”שידורים ארציים” – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות [[סימן ט' בפרק ד' לחוק הרשות השנייה]].

@ 6נ. שיקולים במתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
: (4) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

@ 6נ1. שידורים לפי דרישה (תיקון: תשס&quot;ז-5)
: השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים [[בסעיף 6נ]], להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;שידורים לפי דרישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א]].

@ 6נא. זכויותיו של בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
: (ב) מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה -
:: (1) התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
:: (2) מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
:: (4) יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
:: (5) היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
: (ג) הוראת [[סעיף 6ט(א)(1)]] לא תחול לענין סעיף זה.

@ 6נא1. שידורי חדשות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, &quot;שידורי חדשות&quot; - חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות [[סעיף 6כ2]] [[או 6כ3]], לפי העניין, בשינויים המחויבים.

@ 6נב. החלת כללים על בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות [[פרק ב1 סימן ב|סימנים ב']] [[פרק ב1 סימן ה|ו-ה' לפרק ב'1]], כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים [[בסעיף 6ה(1)]], בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

@ 6נג. החלת כללים על מפיק ערוץ (תיקון: תשנ&quot;ח)
: התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

@ 6נד. העברת שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3)
: (א) בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי [[סעיף 6מט(4)]], לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

@ 6נה. שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-3)
: (א) לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
: (ב)(1) על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו [[בסעיף 6א]].
: (ג) המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי [[סעיפים 6נב]] [[ו-6נג]], ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות [[סעיף 6מט(א)(5)]] וסעיף זה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון זעיר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;שידורים ארציים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מט1(ב)]].

@ 6נו. תמלוגים ודמי רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק זה]].
: (ב) קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים), התשנ״ט–1999]].))

@ 6נז. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2)
: הוראות [[סעיפים 6ה]], [[6ח(ג)]], [[6ט1]], [[6י]], [[6יא]], [[6יט2]], [[6כ1]], [[6כב]], [[6כד]], [[6כד1]], [[6כה]], [[6לו(ב)]], [[6לח(ב)]], יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות [[סעיפים 6ה1]], [[6יא1]], [[6יא2]], [[6כא1]] [[ו-6לח1]] יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה [[בסעיף 6כד(ב)]] לא תחול לענין שידורים לפי [[פרק זה]].

=== סימן ב': צלחות קליטה (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6נח. הגדרות ופרשנות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;צלחת קליטה&quot; - אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
::- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 6נט. התקנת צלחת קליטה - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי [[סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].

@ 6ס. התקנת צלחת קליטה בבית משותף (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
:: (1) בעל דירה בבית המשותף (להלן - מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
:: (2) מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
:: (3) מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
: (ב) המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

@ 6סא. החלת הוראות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב]], [[21ג]] [[ו-22]] יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום ”ספק מורשה” יבוא ”בעל רישיון לשידורי לוויין; לעניין סעיף זה, &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
:: (2) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (3) במקום &quot;רשת כבלים&quot; יבוא &quot;ציוד קצה לווייני&quot;;
:: (4) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 12 לחוק המקרקעין]], לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
: (ג) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי [[סימן זה]].

@ 6סב. איסור אספקת שידורים (תיקון: תש&quot;ס-3)
: בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות [[+|סעיפים 145]] [[או 266א לחוק התכנון והבניה]], ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

== פרק ב'3: חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==

@ 6סב1. חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה - בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה - חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
: (ב) לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
: (ג) המועצה, כהגדרתה [[בסעיף 6א]], תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של [[19:301615|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 59 והוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
: (ד) החדשות המקומיות לפי [[פרק זה]] ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ד (22 באפריל 2014).

== פרק ג': מועצה מייעצת (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ד: מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה (תיקון: תשפ״ב–2) ==

@ 11. חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה ייתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי ספק מורשה פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק מורשה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, &quot;ספק מורשה&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

@ 11א. מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית (תיקון: תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 11(ב)]], ראה השר כי בשל פעולת ספק מורשה כאמור [[11|באותו סעיף קטן]] קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק המורשה בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לספק המורשה הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]] (בסעיף זה - הליך השימוע).
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא הספק המורשה לשר כל מידע ומסמך שדרש.
: (ג) מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי [[סעיף 11(ב)]], רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי [[סעיף 11(ב)]].

@ 12. ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הגבלת החובה לפי סעיף קטן (ב)(1א) או [[סעיף 64א(ג)]] לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ובכלל זה נסיבות שבהן תתאפשר דחיית המועד לקיום החובה כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה של ספק מורשה להגבלת החובה כאמור ולעניין בחינת הבקשה והחלטה בה, ולעניין מינוי ועדה מייעצת לשם מתן המלצה בנוגע לבקשה כאמור והשיקולים שעליה לשקול בבחינת הבקשה.
: (א1)(1) ספק מורשה שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מספק המורשה, לא יפסיק, יעכב או יגביל שימוש בשירות טלפוניה לשם התקשרות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) -
::: (א) כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
::: (ב) כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
:::- &quot;ניתוק שירות&quot; - הפסקה זמנית של שירות בזק;
:::- ”ספק מורשה” – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
:::- &quot;שיחה אל מוקד חירום&quot; - שיחה מאת מנוי של ספק מורשה אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
: (ב) בכפוף לאמור [[בפרק ה׳]] ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 4]], [[4א2]] [[ו־4ג1]], רשאי השר לקבוע בתקנות, ברישיון או בהוראת מינהל לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין ((&lt;s&gt;של הכנסת&lt;/s&gt;)), הוראות בדבר – &lt;!-- מילים &quot;של הכנסת&quot; מיותרות --&gt;
:: (1) תנאים מיוחדים למתן שירותי בזק לאזורי שירות, למקומות וליישובים, לקבוצות או ליחידים;
:: (1א) קביעת חובה לבצע פעולות בזק ולספק שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) חובות דיווח שיחולו על ספק מורשה או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
&lt;!-- :: ((פורסמו [[תקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ״ו–1986]].)) --&gt;
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ&quot;א-2020]].))
: (ג) (((בוטל).))

@ 12א. שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית (תיקון: תשע&quot;ב-3, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ה)
: (א) שיחה מאת מנוי של ספק מורשה למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום; רשימת מוקדי החירום כאמור וכל שינוי בה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
: (ג)(1) ספק מורשה או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מוקד חירום כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבקש מספק מורשה המספק לו שירות טלפוניה כי יעביר לו, לגבי כל השיחות שמבוצעות למוקד החירום, את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות למוקד האמור; ביקש מוקד חירום לקבל מידע כאמור, רשאי הספק המורשה להעביר לו את המידע.
:: (3) מידע שקיבל מוקד חירום לפי פסקה (2) ישמש את מוקד החירום רק לשם פנייה למשטרת ישראל במקרה של חשש לשלומו של מי שביצע את השיחה למוקד; המידע יישמר בנפרד ויאובטח לפי הוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], כמידע אישי כהגדרתו [[בחוק האמור]], והגישה אליו תתאפשר רק לבעלי תפקידים במוקד שקיבלו הדרכה מתאימה לגבי השימוש המותר בו; עם תום הצורך במידע, ולכל המאוחר בתוך 24 שעות, יימחק המידע על ידי מי שקיבל אותו לפי פסקה (2).
:: (4) אדם שהגיע אליו מידע כאמור בפסקה (2) ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של ספק מורשה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ספק מורשה&quot; - ספק המספק שירות טלפוניה;
::- &quot;מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
::: (1) מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע&quot;ר);
::: (2) סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
::: (3) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - חיפה והצפון (ע&quot;ר);
::: (4) מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - השרון (ע&quot;ר);
::: (5) מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל-אביב (ע&quot;ר);
::: (6) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - ירושלים ע&quot;ש לינדה פלדמן;
::: (7) תאיר - מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע&quot;ר);
::: (8) מסל&quot;ן - מרכז סיוע לנשים - נגב;
::: (9) מרכז הסיוע לנשים דתיות;
::: (10) &quot;אלסואר&quot; - תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע&quot;ר);
::: (11) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
::- &quot;מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
::: (1) ער&quot;ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע&quot;ר);
::: (2) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

@ 13. שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ז, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- &quot;בעל רשיון לשידורי לווין&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
::- &quot;נציג כוחות הביטחון&quot; - מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;הפקודה&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]] ולהשפעת ההוראה על הספק המורשה ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לספק המורשה, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
:: (1) מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
:: (2) התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי הספק המורשה או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע הספק המורשה, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
:: (3) קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל הספק המורשה; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות [[סעיף 4ד]] וצווים לפיו.
: (ג) התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין הספק המורשה, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
: (ד) מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
: (ה) במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא ספק מורשה או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.
: (ו) נציג כוחות הביטחון רשאי לדרוש מספק מורשה למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981]].

@ 13א. הוראות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ז, תשע״ח-4, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 13ב]] -
::- &quot;אירוע חירום אזרחי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]];
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- &quot;החלטה על שעת חירום&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה]], או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]];
::: (3) החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח;
::: (4) מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- ”מערכת בזק” – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק;
::- &quot;משבר תקשורת&quot; - העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;החלטה על שעת חירום&quot;;
::- &quot;נציג המשטרה&quot; - מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;נציג מערכת הביטחון&quot; - מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- ”ספק מורשה” – לרבות מי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::- &quot;תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח&quot; - תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1716 מיום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום ז' באדר א' התש&quot;ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
::- &quot;השר&quot; - לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
: (ב)(1) נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לספק מורשה כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה - הודעה בדבר משבר תקשורת).
:: (2) הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לספק המורשה כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
:: (3) השר רשאי, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה - תקופת ההארכה).
:: (4) הממשלה רשאית, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - בתקופות ארוכות יותר.
: (ג) ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים אלה:
:: (1) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
:: (2) הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
:: (3) העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושו של ספק מורשה אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של ספק מורשה אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
:: (4) העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח.
: (ד)(1) הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
:: (2) נעשתה העברת תפקיד כמשמעה [[בסעיף 90יב לפקודת המשטרה]], יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
: (ה)(1) הוראה שניתנה לספק מורשה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
:: (2) הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
: (ו) בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לספק המורשה הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
: (ז)(1) הודעה או הוראה לספק מורשה לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לספק המורשה גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
:: (2) הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
: (ח) על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה - ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 13(ג)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
: (ט) ספק מורשה שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור [[בסעיף 34יג לחוק העונשין]], וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של הספק המורשה, עובדיו או הבאים מטעמו.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

@ 13ב. הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי [[סעיף 13א]] ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק או במתן שידורים, לרבות בשל אי-קיום קישור-גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים [[בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)]], ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
: (ב) הוראות [[סעיף 13א(ו) עד (י)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;קישור-גומלין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]], לרבות שימוש כהגדרתו [[בסעיף האמור]];
::- &quot;שידורים&quot; - שידורי כבלים כהגדרתם [[בסעיף 6א]] ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם [[בסעיף 6מג]];
::- ”שירותי בזק בסיסיים” – (((נמחקה).))

@ 14. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

== פרק ד'1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 14א. הגדרות - [[פרק ד'1]] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור יהודה והשומרון&quot; - אזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
:- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי [[סעיף 14ו]];
:- &quot;אזורי הפריסה של החברה&quot; - האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי [[סעיפים 14ב(ב)]] [[ו-14ה(ג)]];
:- &quot;אזור תמרוץ&quot; - אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
:- &quot;בעל זיקה שיווקית&quot; - מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
:: (1) הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
:: (2) הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
::: (א) שירות בזק;
::: (ב) אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
::: (ג) מכירה או אספקה של ציוד קצה;
:- &quot;בעל זיקה תשתיתית&quot; - ספק מורשה שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
:: (1) אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
:: (2) מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן הספק המורשה;
:- &quot;גוף חייב&quot; - בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הכנסה חייבת&quot; - ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם [[בסעיף 5(א)]];
:- &quot;הכנסה שנתית אחרונה&quot; - סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021);
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- ”ספק שירותי בזק נייחים” – ספק מורשה שבמועד הקובע היה בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה עליו באותו מועד החובה לבצע פעולת בזק ולתת שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ושחלות עליו הוראות [[סעיף 64א(ג)]];
:- ”רישיון מפ״א כללי” – (((נמחקה);))
:- ”רשת גישה מתכתית” – רשת בזק שהיא רשת כבלים מתכתית שספק שירותי בזק נייחים מספק על גביה שירותי בזק;
:- ”רשת מתקדמת” – רשת בזק המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת בזק שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה” – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
:- ”שירות בזיקה לתשתית” – שירות בזק וכן שירות שאינו שירות בזק הניתן בהתאם לרישיון כאמור [[בסעיף 2(ב)(2)]], ולמעט אלה:
:: (1) שירות בזק הניתן בעיקרו באמצעות לווין הנמצא במיקום הרשום באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או באמצעות לוויין העושה שימוש במסלול שרשום כאמור, ולא ניתן לתיתו ללא שימוש בלוויין באמור;
:: (2) שירות הניתן באמצעות מיתקן בזק קרקעי כמשמעותו [[בסעיף 2(ה)]] על ידי בעל רישיון בהתאם להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) שירות הניתן בהתאם להסכם שיתוף רשת גישה, שנערך בין בעלי רישיונות לפי [[סעיף 2(ב)(1)]] בהתאם לרישיונותיהם;
:- ”שירות גישה לאינטרנט” – שירות גישה לאינטרנט, בין שהוא ניתן בתמורה ובין שלא בתמורה;
:- &quot;תאגיד בעל זיקה לחברה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (2) תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
:: (3) תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (4) תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

@ 14ב. פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי ספק שירותי בזק נייחים אחר (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה - הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע ועל פי הוראות [[סעיף 64א(ג)]]; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
: (ב)(1) נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
:: (2) החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
::: (א) המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
::: (ב) מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל-ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה -
:: (1) רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
:: (2) רשאי ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיפים 4]], [[4א2]] [[או 12]] לקבוע ברישיון של ספק שירותי הבזק הנייחים או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי ספק שירותי הבזק הנייחים.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של ספק שירותי בזק נייחים אחר כי החברה או אותו ספק שירותי בזק נייחים יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
: (ו) אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו-(ה) כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל ספק שירותי בזק נייחים תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

@ 14ג. קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד)
: (א) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]], ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל-0.5% מהכנסתו החייבת ([[בפרק זה]] - תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ([[בפרק זה]] - קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
: (ב) כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות [[סעיף 14ד]], ולמטרה זו בלבד.
: (ג) המנהל יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה - הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]] רשאי המנהל למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
: (ד) גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה - המועד האחרון לתשלום).
: (ה) לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, יתווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ו) חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]], אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
: (ז) הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
:: (1) נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד - בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת - בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4ג1]], השר או המנהל רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

@ 14ד. הקצאת כספי קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה - ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי [[סעיף 14ג(ג)]], מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ג) בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות ספק מורשה וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
: (ד) אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
: (ה)(1) במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי [[סעיף 14ג]], רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
::: (א) המצב הביטחוני באותו תחום;
::: (ב) היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
::: (ג) צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
::: (ד) מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
::: (ה) הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
:: (2) הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
: (ו) &lt;!--בתיקון 76 נרשם אחרי”יקבע ברישיונו”, אבל בנוסח הקודם יש ”יקבע השר ברישיונו”, לבדוק--&gt; זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי [[סעיף 4]] או נרשם במרשם, יקבע השר ברישיונו או יורה לו בהוראת מינהל, לפי העניין, חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון או שיורה עליהם בהוראת מינהל כאמור, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור; השר יורה על אזורי התמרוץ שייכללו באזור השירות ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין; הוראת מינהל כאמור תפורסם בהתאם להוראות [[סעיף 4א2(ב) סיפה]].
: (ז) אין בקביעת חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות ברישיון או בהוראת מינהל כאמור בסעיף קטן (ו), כשלעצמה, כדי שיראו את הרשת המתקדמת שיפרוס הספק המורשה כרשת בזק ציבורית; לעניין ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור [[בסעיף 14ב(ד)(2)]].
: (ח) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
: (ט) בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי [[סעיף 5(ב) ו-(ב1)]] רשאי השר לקבוע תעריף מופחת -
:: (1) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, &quot;תשתית פסיבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 5(י)]], ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
:: (2) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

@ 14ה. הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב)(1) החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי [[סעיף 14ד]], ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי [[סעיף 14ב(א)]].
:: (2) השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה - אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי [[סעיף 14ד(ב)]] ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי [[סעיף 14ב(ב)]], ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
:: (3) לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה [[בסעיף 14ב(ב)]], לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
: (ג) התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור [[בסעיף 14ב(ב)]]; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
: (ד) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה או בהוראת מינהל כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק ללקוח עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות ללקוח עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה -
::- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
::: (1) תאגיד;
::: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
::: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (4) גוף שהוקם לפי חוק.

@ 14ו. אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין [[פרק זה]] לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה - פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון - בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
: (ב) נקבעה ברישיון או בהוראת מינהל חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי [[סעיפים 14ב(ב)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]], ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון או להוראת המינהל, על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיון או בהוראת המינהל, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונות או בהוראות המינהל החלות על הספקים המורשים הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט [[בסעיף 14ג(ב)]]:
:: (1) הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
:: (2) שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
:: (3) השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
: (ד) האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 14ז. תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], תיול פנימי כהגדרתו [[בסעיף 4ח(א)]] שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
: (ב) ספק מורשה רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 14ח. שמירת זכויות ודינים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מאלה:
: (1) האפשרות של ספק מורשה שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
: (2) סמכות השר לפי [[סעיף 5(ב), (ב1) ו-(ו)]] ותחולת ההוראות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]] לעניין רשת מתקדמת;
: (3) תחולת ההוראות לפי [[סעיף 12(א)]] לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

@ 14ט. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, עד ליום 1 במרס של אותה שנה, ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות [[פרק זה]] בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
:: (1) חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ד]], החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי [[סעיף 14ה]] והתקדמות הספקים המורשים לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
:: (2) סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור [[בסעיף 14ג]], פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור [[בסעיף 14ד(ה)]].
: (ב) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרס 2023).

== פרק ה': תשלומים בעד שירותי בזק ==

@ 15. סמכות לקביעת תשלום (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי ספק מורשה; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה - תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
::: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
::: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
:::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
:::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
:::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
:: (2) דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס&quot;ז-2007]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
: (ה) (((בוטל).))

@ 15א. סל תשלומים חלופי (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) נקבעו תשלומים לפי [[סעיף 15(א)(1)]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
:: (1) הספק המורשה הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה - מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
:: (2) חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו לבקשה;
:: (3) חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לספק המורשה, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
: (ב) חיוב מנוי של ספק מורשה לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
: (ג) תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של הספק המורשה.
: (ד) נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה לספק מורשה אחר (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי הספק המורשה להציע, באופן בלתי מפלה, לכל ספק מורשה אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
:: (1) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
:: (2) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), בכל מקום, במקום &quot;30 ימים&quot; יקראו &quot;14 ימי עבודה&quot; ובמקום &quot;15 ימים&quot; יקראו &quot;7 ימי עבודה&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים &quot;בארבעה עיתונים יומיים&quot; יקראו &quot;במקום ובאופן שיורה השר&quot;.

@ 16. פיגורים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.

@ 17. שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע (תיקון: תשע&quot;ג-3, תשפ״ב–2)
: (א) שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי ספק מורשה לדרוש בעדו תשלום סביר.
: (ב) השר רשאי להורות לספק מורשה לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
: (ג) ראה השר כי ספק מורשה מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לספק המורשה הוראות בכל אחד מאלה:
:: (1) בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
:: (2) בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
:: (3) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
: (ד)(1) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
::: ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
:: (2) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ה) בסעיף זה -
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
::- &quot;שירות בזק&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור [[בסעיף 5]];
::: (2) לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו-(2) ו-(ד) - מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

== פרק ו': סמכויות הקשורות למקרקעין ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 17א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;בית משותף&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]], לרבות בית כמשמעותו [[בפרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;בעל דירה&quot; - כהגדרתו [[+|בסעיף 52]] [[או 77א לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מפקח&quot; - כהגדרתו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;מקרקעין פרטיים&quot; - מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
:- ”ספק מורשה” – בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי [[סעיף 4(ו)]] או מי שרשום במרשם שהוענקו לו סמכויות על פי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 4א1(ח)]];
:- &quot;קרקע ציבורית&quot; - קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כמשמעותו [[+|בפרקים ו']] [[ו-ו'1 לחוק המקרקעין]], למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
:- &quot;רשת&quot; - רשת בזק, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

=== סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 18. הנחת רשת בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
:: (2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
:: (3) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
:: (4) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (5) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר הספק המורשה את הדרך למצבה הקודם.
: (ב) לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת [[15:300411|תיקון 25]], וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]], כרשת שהונחה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ג) כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה]], טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

@ 19. הודעה למחזיק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי [[סעיף 18(א)(1)]] כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי [[סעיף 18(א)(2), (3) או (5)]], ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
: (ב) לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם הספק המורשה הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 20. ערעור (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 21]] -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 19]];
::- &quot;בית המשפט&quot; - בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
: (ב) בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 18]], רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של הספק המורשה, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

@ 21. סדרי הערעור (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
: (ד) יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת הספק המורשה שמסר או פרסם את ההודעה.

@ 21א. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': פעולות במקרקעין פרטיים (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 21ב. הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ״ב–2)
: (א) הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]] (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו [[בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]] (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
: (ב) היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון;
:: בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת” – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לספק מורשה בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
:: (2) 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל ספק מורשה בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
:: (3) נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
::: (א) לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
::: (ב) לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
:: (4) בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
:: (5) המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של ספק מורשה למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
::: (א) נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש והספק המורשה הסכימו לתנאים האמורים;
::: (ב) לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
:: (6)(א) המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שהספק המורשה טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
::: (ב) הוראות [[סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
::: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
: (ב2)(1) בסעיף זה, &quot;רשת מתקדמת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), ספק מורשה רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה - המבקש), פנה להספק המורשה בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה - הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח הספק המורשה או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
::: (ב) הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה - יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, &quot;פרטי בעל הדירה&quot; - שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
::: (ג) המבקש או הספק המורשה בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה - הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
:::: (1) שם הספק המורשה ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
:::: (2) המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
:::: (3) מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
:::: (4) יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
::: (ד) חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
:: (3) בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
:: (4) הודיע בעל דירה לספק מורשה שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר הספק המורשה את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
:: (5) הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את הספק המורשה בדבר הגשתה.
:: (6) הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
: (ב3) בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) הספק המורשה יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף - עם המורשה של בעלי הדירות כאמור [[בסעיף 6ל(א)]]; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם הספק המורשה את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
: (ה) אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
: (ו) הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מהספק המורשה הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על הספק המורשה.
: (ז) על אף הוראות סעיף זה ספק מורשה רשאי –
:: (1) להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות [[סעיף 4(ו)]] [[או 4א1(ח)]], את הסמכות;
:: (2) לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
: (ח) הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לספק מורשה ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות [[סימן ח׳ לפרק ב׳1]] או רשת שהונחה בהתאם להוראות [[פרק ו׳]], כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה.

@ 21ג. מורשה של בעלי הדירות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
: (ב) בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות [[סעיף 21ב(ב1)]], יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) - המבקש כמשמעותו [[בסעיף 21ב(ב1)]], אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]].

@ 21ד. התקנת תחנת חובבים בבית משותף (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הקרינה&quot; - [[=חוק הקרינה|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
::- &quot;מיתקן&quot; - תחנת חובבים וההתקנים הקשורים להתקנתה, לרבות כבלים לחיבור התחנה לדירה;
::- &quot;תחנת חובבים&quot; - תחנת חובבים לפי [[הפקודה]];
::- &quot;תעודת חובב רדיו&quot; - תעודת חובב רדיו לפי [[הפקודה]].
: (ב) בעל דירה רשאי להתקין מיתקן במקום סביר על גג בית משותף שהוא רכוש משותף, בדרך סבירה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) רוב בעלי הדירות בבית המשותף הודיעו בכתב כי הם מתנגדים להתקנת המיתקן; ניתנה הודעה כאמור, רשאי בעל הדירה להתקין את המיתקן רק אם הגיש בקשה למפקח והמפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע;
:: (2) נציגות הבית המשותף או בעל דירה בבית המשותף פנו למפקח, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5), בבקשה שלא יאשר את התקנת המיתקן או שיקבע תנאים והוראות באשר להתקנתו, ובמקרה כזה יהיה בעל הדירה רשאי להתקין את המיתקן רק אם המפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה.
: (ג) בעל דירה המבקש להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ימסור הודעה בכתב על התנגדותו לנציגות הבית המשותף ולבעל הדירה המבקש את ההתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמסר בעל הדירה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5); נציגות הבית המשותף תודיע בתום התקופה האמורה אם התקבלו הודעות התנגדות כאמור מרוב בעלי הדירות בבית המשותף, והודעתה תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף.
: (ד) התקנת מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בכפוף לכל אלה:
:: (1) בידי בעל הדירה תעודת חובב רדיו ורישיון לתחנת חובבים לפי [[הפקודה]];
:: (2) ניתנו למיתקן היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[חוק הקרינה]];
:: (3)(א) ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה מהשטח המשותף מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (4) או קיימים מיתקנים אחרים שהותקנו כדין בשטח המשותף, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;
::: (ב) היה מותקן בשטח הרכוש המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה, כהגדרתם [[בחוק המקרקעין]], המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);
::: (ג) לעניין פסקה זו, השטח הדרוש להתקנת המיתקן יכלול את שטח המעגל סביב אנטנת המיתקן שאורך מחוגו שווה לטווח הבטיחות האופקי לבריאות הציבור שנקבע למיתקן על ידי הממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה]];
:: (4) ביום התקנת המיתקן לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
:: (5)(א) בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף (בסעיף זה - ההודעה המוקדמת) בדבר כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף;
::: (ב) ההודעה המוקדמת תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו ומידע בדבר האפשרות להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) והמועד האחרון למסירת ההתנגדות כאמור; בעל הדירה יצרף להודעה המוקדמת עותק של תעודת חובב הרדיו שבידו ושל הרישיון לתחנת חובבים למיתקן לפי [[הפקודה]] ועותק של היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[חוק הקרינה]];
:: (6) התקנת המיתקן פטורה מקבלת היתר לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה]], והיא תיעשה לפי הוראות [[החוק האמור]] [[וחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
:: (7) התקנת המיתקן תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית המשותף;
:: (8) אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף.
: (ה) בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (ב), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.
: (ו) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאים הם לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן; מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
: (ז) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), והתקבלה החלטה לפי [[חוק המקרקעין]] שעניינה הרחבת דירה כאמור [[-#סעיף 71ב|בסעיף 71ב לאותו החוק]] על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
: (ח) חדל בעל הדירה שביצע את ההתקנה להחזיק בדירה או שחדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(1) או (2), יסיר בעל הדירה את המיתקן ויישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרתו.
: (ט) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על דיון לפני המפקח לפי סעיף זה.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב התקנת מיתקן לפי סעיף זה.

=== סימן ד': שונות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 22. תשלום פיצויים ותיקון נזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי [[סעיף 18]] או בהרשאה לפי [[סעיף 21ב]], יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
: (ב) נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם הספק המורשה פיצויים לניזוק.
: (ג) החליט הספק המורשה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 23. אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
: מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

@ 24. מיתקני ספק מורשה המחוברים למקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין]], מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

@ 25. הודעה על סלילת דרך (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א)(1) הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לספק המורשה שרשת הבזק שבאמצעותה הוא נותן שירות בזק פרוסה באזור שבו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לספק המורשה.
:: (2) המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של הספק המורשה, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לספק המורשה.
: (ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר הספק המורשה כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
: (ג) ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין הספק המורשה לבין החייב במתן ההודעה.

@ 26. שינויים במקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) הציב ספק מורשה במסגרת רישיונו, בהתאם לתקנות ההיתר הכללי או בהתאם להוראת מינהל שניתנה לו לפי [[סעיף 4א2(ב)]], לפי העניין, מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה - בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לספק המורשה הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; הספק המורשה יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
: (ב) לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת הספק המורשה.
: (ג) סירב הספק המורשה לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום הספק המורשה.
: (ד) ספק מורשה רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין הספק המורשה לבין מבקש השינוי.

@ 27. מיתקני בזק בבנינים (תיקון: תשפ״ב–2)
: ספק מורשה רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות [[שבחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ובתקנות שלפיו.

=== סימן ה': מיתקן גישה אלחוטי (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 27א. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ״ב–2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot; - מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס&quot;מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה, והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו [[בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה]];
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית), התשס״ב–2002]].))
::- &quot;מיתקן עגינה&quot; - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין;
::- ”רשת גישה” – מיתקני בזק המשמשים לקישור בין מרכזת ובין נקודת סיום קשת, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית או שילוב של שתיהן.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 27ב. התקנת מיתקן גישה אלחוטית - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי ספק מורשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי [[סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה]], פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].
: (ג) לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

@ 27ג. התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) ביקש בעל דירה בבית משותף ([[בסימן זה]] - המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
:: (1) המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן - בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
:: (2) המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
:: (3) המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
:: (4) המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]];
:: (5) מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
: (ב)(1) פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
:: (2) המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

@ 27ד. החלת הוראות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב עד 22]], יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (2) במקום &quot;רשת&quot; יבוא &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot;;
:: (3) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא &quot;ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ד) בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
:::: &quot;(ד) בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]].&quot;.
: (ב) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי [[סימן זה]].

== פרק ז': עבירות ==

@ 28. פעולה בלא רישיון או בלא רישום במרשם (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ה, ק&quot;ת תש&quot;ע, תשפ״ב–2)
: (א) המספק שירות בזק או מבצע פעולות בזק בלא רישיון או מבלי שהוא רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או סיפק שירות בזק, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 28א. סמכות כניסה ותפיסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: (א) מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה - הממונה), רשאי -
:: (1) להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת לסחר בציוד קצה, לטיפול בו או לתחזוקה שלו, המהווה עבירה לפי הוראות [[סעיף 36א(א)]] או שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 53א]] שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות [[הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה - חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
: (ג) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

@ 28ב. הפרת צו או הוראות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי [[סעיף 4ד]] והצווים מכוחו;
:: (2) מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי [[סעיף 4ה]] לענין המשך מתן שירות חיוני;
:: (3) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי [[סעיף 4ה2]].
: (ג) המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה:
:: (1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(2)]];
:: (3) מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(3)]];
:: (4) אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(4)]];
:: (5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(5)]];
:: (6) מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(6)]];
:: (7) מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(7)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (8) אינו מקיים הוראות לפי [[סעיף 4ד(ג)(9)]];
:: (9) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי [[סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)]];
:: (10) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי [[סעיף 4ה1]].
: (ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(8)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 28ג. הפרת הוראות לפי [[סעיף 13]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: המפר הוראות שניתנו בכתב לפי [[סעיף 13]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו - גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 28ד. אחריות נושאי משרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיפים 28ב]] [[ו-28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בנותן שירות חיוני&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל((,)) או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 28ב]] [[או 28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 29. פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
: (2) מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
: (ד) (((ספרור שגוי במקור):)) המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27ב(ג)]].

@ 30. הטרדה (תיקון: תשפ״ב–2)
: המשתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 30א. שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-7, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דבר פרסומת&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
::: (2) מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
::: (3) מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
::- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
::- &quot;הודעת מסר קצר&quot; - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מערכת חיוג אוטומטי&quot; - מיתקן בזק או ציוד קצה המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
::- &quot;מפרסם&quot; - מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון או תקנות ההיתר הכללי, לפי העניין;
::- &quot;תעמולה&quot; - הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
::- &quot;תרומה&quot; - למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
: (ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
:: (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
:: (3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
: (ד)(1) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה - הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
:: (2) בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
: (ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
::: (א) היותו דבר פרסומת; המילים &quot;פרסומת&quot;, &quot;בקשת תרומה&quot; או &quot;תעמולה&quot;, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - בכותרת ההודעה;
::: (ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
::: (ג)(1) זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
:::: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
: (ו)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
:: (2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
: (ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה - נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (י)(1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
:: (2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
:: (3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
::: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
::: (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
::: (ג) היקף ההפרה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
:: (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
::: (א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
::: (ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
::: (ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
: (יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין -
:: (1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
:: (4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
:: (5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
: (יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
: (יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 31. מרמה ותחבולה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק” – לרבות ציוד קצה ובכלל זה התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
:: (2) משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
:: (3) מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
: (ב) הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לספק מורשה או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
: (ג) (((בוטל).))

@ 32. חובת שמירת סודיות (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: עובד של ספק מורשה, או מי מטעמו של ספק מורשה לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

@ 33. הפרעה בעבודה (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ״ב–2)
: המפריע שלא כדין לספק מורשה או לשלוחיו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו - קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 34. צמחיה המפריעה למיתקן בזק
: (א) לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי [[סעיף 18(א)(5)]], דינו - קנס.

@ 35. פגיעה חמורה במיתקן בזק או ציוד קצה ברשלנות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;א-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, תשפ״ב–2)
: מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או ציוד קצה או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק או ציוד הקצה, לפי העניין, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

@ 36. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 36א. ציוד קצה שלא אושר (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: (א) העוסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, בניגוד להוראות [[סעיף 4א]], דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) העובר על הוראות תקנות לפי [[סעיף 53א]] שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו - קנס.

@ 37. צו איסור וצו עשה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 28]], [[28א]], [[31]], [[33]], [[35]] [[או 36א]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

== פרק ז׳1: עיצומים כספיים (תיקון: תש״ס–2) ==

=== סימן א׳: הטלת עיצום כספי בתחום הבזק ועל מי שפועל בלי רישום במרשם, רישיון או אישור (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2) ===

@ 37א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- ”בעל הרשיון” – (((נמחקה);))
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי [[סעיף 37א1]];
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של הספק המורשה בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- ”המנהל” – (((נמחקה);))
:- &quot;המועצה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6א]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לעניין ספק מורשה שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין ספק מורשה אחר -
::: (א) אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש&quot;ח))) - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח))) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
::: (ב) אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש&quot;ח))) - 1,600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 1,921,160 ש&quot;ח))) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
:- &quot;יושב ראש המועצה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6ב]].

@ 37א1. הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
: (ב)(1) הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
:: (2) שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
:: (3) השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
:: (4) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
: (ד) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ו) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
: (ז) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
: (ח) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
: (ט) בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (י) המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 37א8]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה - פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור.
: (יא) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (יב) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]], לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

@ 37א2. עיצום כספי על ספק מורשה (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״א, תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: (א) הפר ספק מורשה הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט [[בתוספת הרביעית]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
:: (1) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק א׳ של התוספת הרביעית]] – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ב׳ של התוספת הרביעית]] – עד 25% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ג׳ של התוספת הרביעית]] – עד 50% מהסכום הבסיסי;
:: (4) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד׳ של התוספת הרביעית]] – עד גובה הסכום הבסיסי;
:: (4א) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד׳1 של התוספת הרביעית]] – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
:: (5) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ה׳ של התוספת הרביעית]] – עד 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 30,030 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטל).))

@ 37א3. עיצום כספי על מי שסוחר בציוד קצה (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: הפר עוסק בסחר בציוד קצה הוראות כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של עד 101,810 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 120,090 ש&quot;ח))), ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) לעניין ציוד קצה שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שנקבעה לפי [[סעיף 4א(ד3)(3)]];
: (2) לעניין ציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג או שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת מסירת מידע, מסמך או ציוד שנקבעה לפי [[סעיף 53א(א)(4)]].

@ 37א4. עיצום כספי על מי שפועל בלא רישום במרשם, רישיון או אישור (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) סיפק שירות בזק או ביצע פעולת בזק בלי שהוא רשום במרשם או בלי רישיון בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
: (2) שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות [[סעיפים 6ז(א)]] [[או 6מד(ב)]];
: (3) עסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, הניגוד להוראות [[סעיף 4א]], למעט ציוד קצה שהשר קבע לגביו פטור מאישור סוג לפי [[סעיף 4א]].

@ 37א4א. עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת (תיקון: תשע&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 276,170 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4ב. עיצום כספי על אי-מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי [[סעיף 14ג(ט)]] (בסעיף זה - גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו ספק מורשה יחולו הוראות אלה:
:: (1) בכפוף להוראות פסקאות (2) ו-(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
:: (2) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]] והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה [[37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
:: (3) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]], ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות [[סעיף 37א5]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה שנתית&quot;, לעניין גוף מפר שאינו ספק מורשה - סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
::- &quot;הסכום הבסיסי הגבוה&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
::- &quot;הסכום הבסיסי הנמוך&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(א) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

@ 37א4ג. עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו ספק מורשה (תיקון: תשפ״ב–2, [י״פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו ספק מורשה הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 4ד]] כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 269,690 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) הפר את הוראת [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)]];
: (2) לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

@ 37א5. סכום מרבי של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ב–6, תשע״ד, תשפ״ב–2)
: סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות [[סעיפים 37א2 עד 37א4א]] [[ו־37א4ג]] לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב [[37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי”]].

@ 37א6. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
:: (1) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
:: (2) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
:: (3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
:: (4) משך ההפרה;
:: (5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
:: (6) הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
:: (7) מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
:: (8) הפרות קודמות של המפר;
:: (9) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
:: (10) לגבי מפר שהוא יחיד - יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
:: (11) לגבי מפר שהוא תאגיד - קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
: (ב) המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 37א7. הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סימן זה]], ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
:: (4) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
:: (5) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות [[סעיף 37א8]].

@ 37א8. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 37א7]], רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

@ 37א9. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א)(1) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 37א8]], ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות [[תוספת רביעית חלק ג|בחלקים ג']], [[תוספת רביעית חלק ד|ד']] [[תוספת רביעית חלק ד1|ו-ד'1 של התוספת הרביעית]], אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
:: (2) החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 37א8(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 37א8(א)]] בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 37א8(ב)]], אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 37א10. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 37א8]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 37א15]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]] וסכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 37א11. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 37א9]].

@ 37א12. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 37א13. גבייה (תיקון: תשע״ב–6, תשפ״ב–2)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון בזק לפי הוראות [[סעיף 4(ד)]], כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 37א14. מניעת כפל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 37א15. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;ד)
: (א) אין בהגשת עתירה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[סימן זה]], הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינוים המחויבים.

@ 37א16. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
: (ד) הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 37א17. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה - יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 37א18. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 37א2]] בשל הפרת הוראה המפורטת [[תוספת רביעית חלק א|בחלקים א׳]], [[תוספת רביעית חלק ב|ב׳]] [[תוספת רביעית חלק ה|או ה׳ של התוספת הרביעית]] ולפי [[סעיפים 37א3 עד 37א4ג]].

@ 37ב. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37ב1. עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 5]] [[או 6יב]], או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
:: (2) הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי [[סעיף 6ט(א)]];
:: (3) הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיפים 6ט1(ב)]], [[6כב]], [[6לד(א)]] [[או 13]];
:: (4) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (5) לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
:: (6) הפר הוראה שניתנה לו מכוח [[סעיף 4ג1]];
:: (7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]].
: (ב) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה לפי [[סעיפים 6ה1]], [[6יא2(ג) או (ד)]], [[6כא]], [[6כד]];
:: (2) הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי [[סעיף 6כ1]] או כלל שנקבע לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 6כה]];
:: (4) הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי [[סעיפים 6ה(5)]], [[6כ(ו)]], [[6כד1]] [[או 6נב]];
:: (5) הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (6) הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ט1(ב)]];
:: (7) לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
:: (8) הפר הוראה לפי [[סעיף 6סב1]].

@ 37ב2. (תיקון: תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 37ג. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6)
: (א) בהפרה כאמור [[בסעיף 37ב1]] ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרה נוספת לפי [[סעיף 37ב1]], אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

@ 37ד. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 37ה. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 37ו. גביה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

@ 37ז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 37ח. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3) : (((בוטל).))

@ 37ט. דרכי מסירה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לענין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

== פרק ז'2: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ב-6) ==

@ 37י. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: [[בפרק זה]] -
:- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 37יא]];
:- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים.

@ 37יא. מינוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 37יב. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין הספק המורשה לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון, לחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]] ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, &quot;חצריו של ספק מורשה&quot; - לרבות מקום שבו מנהל ספק מורשה או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
: (4) לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד תקשורת הנמצאים בחצריו של ספק מורשה כהגדרתם בפסקה (3), בחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

@ 37יג. בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ״ב–2)
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי ספק מורשה הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2]] [[או 37ב1(א)]], רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות [[בסעיף 37יב]], לזמן נושא משרה בספק המורשה, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

@ 37יד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ח': עוולות ==

@ 38. פיצויים על פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;ז, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה, ”ציוד הנדסי” – כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]].
: (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של ספק מורשה, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לספק המורשה את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לספק המורשה כתוצאה מהפגיעה.
: (ג) השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
: (ד) הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
: (ה) פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה.
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] ולא לגרוע מהן.

== פרק ט': חסינויות ==

@ 39. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 40. הגבלת אחריות בנזיקין (תיקון: תשפ״ב–2)
: בכפוף לאמור [[בסעיף 41]], ספק מורשה שהוענקה לו על פי [[סעיף 4(ו)]] או [[סעיף 4א1(ח)]] חסינות לענין סעיף זה ([[בפרק זה]] - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -
: (1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
: (2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

@ 41. פטור מאחריות בנזיקין
: בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -
: (1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
: (2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

@ 42. שמירת תניות אחידות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: שום דבר האמור [[בפרק זה]] לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
: (1) הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
: (2) הן אושרו בידי בית הדין לפי [[חוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]];
: (3) הן פורסמו ברשומות.

@ 43. תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט (תיקון: תשפ״ב–2)
: השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של ספק מורשה לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

@ 44. סייגים (תיקון: תשפ״ב–2)
: הוראות [[סעיף 43]] לא יחולו באחת מאלה:
: (1) שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לספק המורשה על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
: (2) בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

@ 45. תעתיק מסר בזק ישמש ראיה (תיקון: תשפ״ב–2)
: השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד ספק מורשה שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק י': החברה (((בוטל))) (תיקון: תשפ״ב–2) ==

@ 46. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשמ״ד–2, תשמ״ח, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט–2) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

== פרק י'1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד) ==

@ 51א. איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 51ב]] -
::- ”מפעיל רט״ן” – ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד;
::- ”שירות רדיו טלפון נייד” – שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון ניייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
::- &quot;תקופת התחייבות&quot; - (((נמחקה);))
::- ”תשלום” – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם מפעיל רט״ן או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי של מפעיל רט״ן את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו מפעיל הרט״ן תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, מפעיל רט״ן רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ב]], וחובות שצבר המנוי; לעניין זה -
::- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם מפעיל רט״ן לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו [[בסעיף 51ד(א)]];
::- &quot;סכום התקרה&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ב. עסקה לרכישת ציוד קצה ממפעיל רט״ן (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4, תשפ״ב–2)
: (א) הוסכם בין מנוי לבין מפעיל רט״ן על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי ממפעיל הרט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם מפעיל הרט״ן, לא יהיה רשאי מפעיל הרט״ן להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
: (ב) מפעיל רט״ן לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

@ 51ג. איסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5, תשפ״ב–2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בסעיף זה -
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;סחר&quot; - ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
::- &quot;סחר בציוד תקשורת&quot; - (((נמחקה);))
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים;
::- &quot;ציוד תקשורת&quot; - ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של ספק מורשה.
: (ב) ספק מורשה, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה - ציוד קצה רט&quot;ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
:: (1) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
:: (2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
:: (3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של ספק מורשה (בסעיף זה - רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של הספק המורשה; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
:: (2) הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) הגבלות או חסימות לפי הוראות [[סעיף 51ג1]];
::: (ב) השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים [[בסעיף 4(ב)]], ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
::: (ג) ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

@ 51ג1. בקשת מנוי להגבלת שירות בזק, ציוד קצה רט&quot;ן וציוד תקשורת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת, שתימסר באופן שניתן לתיעוד, ובכלל זה תיעוד קולי, לקבל שירות בזק או מקבץ של שירותי בזק בכפוף להגבלה או לחסימה, אחת או יותר, כמפורט בסעיף קטן (ב), שיעוגנו בהסכם ההתקשרות ביניהם, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה שקבע תאגיד מסוים שהמנוי או קבוצת המנויים ציינו בבקשתם (בסעיף זה - סל שירותים ייעודי); כלל סל השירותים הייעודי הגבלת ניידות מספרים, יצוין בבקשה במפורש כי המנוי מבקש הגבלה כאמור.
: (ב) הגבלה או חסימה שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי, היא הגבלה או חסימה של שירות בזק הניתן על ידי ספק מורשה או באמצעותו, וכן של ציוד קצה רט&quot;ן או של ציוד תקשורת, במסגרת ההסכם בין ספק מורשה למנוי כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובכלל זה אחד או יותר מאלה, וכן הגבלת ניידות מספרים כמפורט בפסקה (4) שלהלן:
:: (1) הגבלה או חסימה בעניינים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 51ג(ב)]], כולם או חלקם;
:: (2)(א) הגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון, והגבלה של קבלת שיחות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה [[בסעיף 30א(א)]];
::: (ב) הספק המורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת מספרי הטלפון של תאגידים שהחיוג אליהם הוגבל לפי פסקה זו, ואת שמותיהם ככל הידוע לו, בתוך יום עבודה אחד מיום שנודע לו על כך;
::: (ג) בעת הגבלת החיוג למספר טלפון בודד, למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, ישלח הספק המורשה הודעה למנוי על חסימתו, שבה תצוין גם זהות התאגיד המסוים שקבע את הגבלת החיוג בעניינו; לעניין זה, &quot;אספקת תוכן&quot; - העברה לציבור של מידע קולי בזמן אמת או של מידע קולי מוקלט;
::: (ד) בלי לגרוע מהוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), ספק מורשה לא יעביר מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו ומידע רגיש כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], הנוגע למנוייו, לתאגיד שקבע הגבלת חיוג לפי פסקה זו, ולא יאפשר לתאגיד כאמור גישה למאגר מידע שלו המכיל את אותו מידע;
:: (3) ייחוד סל שירותים ייעודי או הגבלתו לעניין כל אחד מהמפורטים להלן, וכן ייחוד של שניים או יותר מהמפורטים להלן:
::: (א) טווח מספרי הטלפון שהקצה ספק מורשה לסל שירותים ייעודי מסוים, ובכלל זה בכפוף להוראות פסקה (4);
::: (ב) ציוד קצה רט&quot;ן מסוים, ובכלל זה ציוד קצה רט&quot;ן שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) ציוד הקצה יוכל לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
:::: (2) ייחוד סל השירותים הייעודי עם ציוד קצה רט&quot;ן יכלול לפחות שלושה דגמים של ציוד קצה רט&quot;ן המיוצרים על ידי יצרנים שונים;
::: (ג) כרטיס חכם מסוים, ובכלל זה כרטיס חכם שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג);
::: (ד) מספר הזיהוי של ציוד קצה רט&quot;ן שהמנוי משתמש בו (IMEI - International Mobile Equipment Identity) (בפסקת משנה זו - מספר זיהוי), ובלבד שציוד הקצה שאליו משויך מספר הזיהוי יכול לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
:: (4) על אף האמור [[בסעיף 5א(ו)]] - הגבלת ניידות מספרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
::: (א) מספר הטלפון נכלל בטווח מספרי הטלפון שספק מורשה הקצה לסל שירותים ייעודי מסוים;
::: (ב) ספק מורשה יאפשר ניידות של מספר טלפון לספק מורשה אחר, לאותו סל שירותים ייעודי של התאגיד המסוים שציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם;
::: (ג) סל השירותים הייעודי ניתן בידי שני ספקים מורשים לפחות ביום תחילת מתן השירות לפי סל השירותים, ובחלוף שישה חודשים מהמועד האמור - ניתן בידי שלושה ספקים מורשים לפחות, וכולל לפחות 6,000 מנויים, והכול ובלבד שהשליטה בספקים המורשים היא בידי גורמים שונים; השר, לבקשת ספק מורשה המספק שירותים במסגרת סל שירותים ייעודי, רשאי להאריך, בהחלטה מנומקת בכתב, את התקופה האמורה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת;
::: (ד) סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה לגבי יותר משירות בזק אחד; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין יישום התנאי הנוגע להגבלה משמעותית כאמור, בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
: (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד, לבצע הגבלה או חסימה, אחת או יותר, בעניינים המפורטים [[בסעיף 51ג(ב)(1) עד (3)]], כולם או חלקם, וכן ייחוד של ציוד קצה רט&quot;ן עם ציוד תקשורת מסוים, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה לעניין ציוד קצה רט&quot;ן או ציוד תקשורת, שקבע תאגיד מסוים שציינו המנוי או קבוצת המנויים בבקשתם.
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מנוי או קבוצת מנויים רשאים, חלף בקשה מפורשת כאמור באותם סעיפים קטנים, להסכים להצטרף לסל שירותים ייעודי, או לרכוש ציוד קצה רט&quot;ן או ציוד תקשורת שההגבלות או החסימות לגביו נקבעות על ידי תאגיד מסוים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין סל שירותים ייעודי - הם הסכימו, במפורש ובכתב או בהסכמה הניתנת לתיעוד קולי, להגבלות או לחסימות הנכללות במסגרת סל השירותים הייעודי;
:: (2) לעניין רכישת ציוד קצה רט&quot;ן או ציוד תקשורת - ספק מורשה, עוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או עוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, יידע את המנוי או את קבוצת המנויים, טרם ההתקשרות, בדבר הגבלה או חסימה שחלה לגבי ציוד כאמור, ובכלל זה הגבלה או חסימה המונעת את הפעלתו במסגרת סל שירותים ייעודי אחר, שירות בזק אחר או מקבץ אחר של שירותי בזק, וקיבל את הסכמתם לכך.
: (ה)(1) ספק מורשה יקבע ויפרסם באתר האינטרנט שלו אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי (בסעיף קטן זה - אמות המידה); יישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות או הסכימה להן לפי סעיף זה.
:: (2) השר ימנה עובד מעובדי משרדו, שיהיה מוסמך לדון בהשגות לפי סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה - הגורם המוסמך); הודעה על מינוי הגורם המוסמך תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
:: (3) אדם רשאי להשיג על אמות המידה לפני הגורם המוסמך.
:: (4) אדם רשאי לפנות לספק מורשה כדי לברר אם במסגרת סל שירותים ייעודי שהוא נותן, הכולל הגבלת חיוג לפי סעיף קטן (ב)(2), הוגבל החיוג למספר טלפון שהוקצה לשימושו ואת הסיבה להגבלת החיוג, והספק המורשה ישיב לו לא יאוחר מיום עבודה אחד ממועד הפנייה או בתוך תקופה אחרת שיקבע השר בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
:: (5) פנה אדם לספק מורשה כאמור בפסקה (4) וחלף המועד למתן מענה מצד הספק המורשה כאמור באותה פסקה, רשאי אותו אדם להשיג לפני הגורם המוסמך על הגבלת החיוג.
:: (6) הגורם המוסמך יחליט בהשגה ויעביר את החלטתו לפונה בתוך עשרה ימי עבודה ממועד הגשת ההשגה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תקופה אחרת לעניין זה.
:: (7) מצא הגורם המוסמך כי הגבלת החיוג נעשתה שלא בהתאם לאמות המידה, ייתן לספק המורשה שהגביל את החיוג כאמור הוראות לעניין זה.
:: (8) ספק מורשה ימסור לשר ויפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשנה, דיווח על הגבלת חיוג למספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי; דיווח כאמור יכלול ריכוז נתונים בעניינים אלה:
::: (א) מספרי הטלפון שהחיוג אליהם הוגבל;
::: (ב) פירוט אמות המידה שלפיהן הוגבל החיוג;
::: (ג) תלונות שהתקבלו אצל הספק המורשה בדבר הגבלת החיוג למספרי טלפון ותוצאות בירור התלונות.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק מורשה לא יאפשר חסימה של אלה:
:: (1) חסימה גורפת של חיוג לכלל מספרי הטלפון שהוקצו למנויים של ספק מורשה אחר;
:: (2) חיוג למספרי טלפון מקוצרים ארציים בעלי 3 או 4 ספרות, שלגביהם נקבע ברישיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל כי חל איסור על חסימתם;
:: (3) חיוג למספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה; בפסקה זו, &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:: (4) חיוג למספרי טלפון של רשות מקומית המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים;
:: (5)(א) חיוג למספרי טלפון של מוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית שאינם מספרי טלפון מקוצרים ארציים כאמור בפסקה (2), כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: (ב) לעניין התקנות כאמור בפסקת משנה (א), לא נמסרה עמדת שר הבריאות או שר הרווחה והביטחון החברתי לשר בתוך 45 ימים מיום הפנייה אליהם לפי פסקת משנה (א), יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותה פסקת משנה;
::: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית), התשפ״ה–2025]].))
:: (6) קבלת שיחות ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה [[בסעיף 30א(א)]], שבוצעו ממספרי טלפון כאמור בפסקאות (2) עד (5);
:: (7) קבלת שיחות ממספר טלפון שהוקצה למפלגה וחיוג למספר כאמור, בתקופת הבחירות; לעניין זה, &quot;תקופת הבחירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]];
:: (8) קבלת הודעת מסר אישי; בפסקה זו, &quot;הודעת מסר אישי&quot; - הודעה, התרעה או הנחיה קצרה, שמטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast), באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין, באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט&quot;ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי.
: (ח)(1) נמסרה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לספק מורשה, לעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או לעוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, רשאי הוא לקבוע בהסכם ההתקשרות עם המנוי או עם קבוצת המנויים, לפי העניין, הוראות לעניין ההגבלות או החסימות, לרבות התנאים להסרתן או למניעת הסרתן, אם הוסכמו.
:: (2) ציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם לפי סעיף קטן (א) תאגיד מסוים שקובע הגבלות או חסימות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע ספק מורשה הוראות בהסכם ההתקשרות לעניין ההגבלות או החסימות, ובכלל זה שינוי בהן, הסרתן או מניעת הסרתן, אלא בהתאם לקביעת אותו תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, נקבעו בהסכם ההתקשרות בין ספק מורשה ובין מנוי או קבוצת מנויים הגבלות או חסימות בהתאם לקביעת תאגיד מסוים שציין המנוי בבקשתו, לא יערוך הספק המורשה שינוי באותן הגבלות או חסימות ולא יבטלן, אלא בהתאם לקביעתו של אותו תאגיד או בהסכמתו, ובכלל זה אף לבקשת המנוי.
:: (3) לעניין התקשרות הכוללת הגבלת ניידות מספרים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(4) - בוטלה ההתקשרות לפי כל דין או ביקש המנוי מספק מורשה שלא יחולו לגבי שירות הבזק שרכש הגבלה או חסימה לפי סעיף קטן (ב), ובכלל זה בשל טענה שלפיה המנוי לא ביקש בקשה מפורשת כאמור בסעיף קטן (א) או בטענה כי לא הסכים במפורש להצטרף לסל שירותים ייעודי לפי הוראות סעיף קטן (ד) (בפסקה זו - ביטול ההתקשרות), יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא יקצה ספק מורשה את מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור למנוי אחר, אלא בתום תשעה חודשים מיום ביטול ההתקשרות;
::: (ב) בתקופה כאמור בפסקת משנה (א) או בתקופה קצרה יותר, כפי שביקש המנוי, ישמיע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון שהוקצה למנוי לפי ההתקשרות שבוטלה, שבה יצוין כי המנוי החליף את מספר הטלפון שלו וכן יצוין מספר הטלפון החדש של המנוי; ואולם, מנוי רשאי לבקש כי לא תושמע כלל הודעה קולית כאמור; בקשה כאמור תוגש בעת ביטול ההתקשרות, על ידי המנוי שההתקשרות עימו בוטלה או על ידי מי מטעמו, לרבות ספק מורשה;
::: (ג) בעת ביטול ההתקשרות יידע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה את המנוי שביטל את ההתקשרות בדבר אפשרות המנוי לבקש בקשה לפי פסקת משנה (ב);
::: (ד) לאחר תום התקופה כאמור בפסקת משנה (א), לא יאפשר ספק מורשה הקצאה של מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור אלא במסגרת סל השירותים הייעודי שלגביו הקצה הספק המורשה את טווח מספרי הטלפון לפי סעיף קטן (ב)(4)(א).
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;כרטיס חכם&quot; - מיתקן או התקן בציוד קצה המשמש לזיהוי ודאי של המנוי, לרבות כרטיס SIM והתקן e-SIM;
::- &quot;מספר טלפון&quot; ו&quot;ניידות מספרים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 5א(א)]];
::- &quot;ציוד קצה רט&quot;ן&quot; ו&quot;ציוד תקשורת&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51ג]].

@ 51ג2. איסור משלוח הודעות בטכנולוגיית שידור תאי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: לא ישלח ספק מורשה הודעה, התרעה או הנחיה קצרה הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast) באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט&quot;ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי, ולא יאפשר משלוח הודעה, התרעה או הנחיה כאמור, אלא אם כן מטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, והיא נשלחת באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין.

@ 51ג3. הוראות לעניין ציוד קצה רט&quot;ן שחלות לגביו הגבלות או חסימות (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט&quot;ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור [[בסעיף 51ג1]] שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה, יציע למי שמבקש לרכוש ממנו ציוד קצה כאמור, לבחירתו, מסלול של השכרת ציוד קצה רט&quot;ן זהה חלף רכישתו, ולעניין זה יחולו כל אלה:
: (1) ההשכרה תהיה לתקופה של 12 חודשים, ומהשוכר ייגבו דמי שכירות לגבי כל חודש בתקופה האמורה;
: (2) מחיר השכירות הכולל לא יעלה על המחיר שבו הספק המורשה מוכר את אותו ציוד קצה, בתוספת של עשרה אחוזים לכל היותר;
: (3) ביקש השוכר, בתקופת השכירות, להחזיר לספק המורשה את ציוד הקצה, יפסיק הספק המורשה לגבות מהשוכר את דמי השכירות עם החזרת ציוד הקצה כאמור;
: (4) בתום תקופת השכירות, תועבר הבעלות בציוד הקצה לשוכר.

@ 51ד. הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב (תיקון: תשע&quot;א-6, תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה -
::- ”בעל רישיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד” – (((נמחקה);))
::- &quot;הסכם התקשרות&quot; - הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב;
::- &quot;הסכם התקשרות עם ספק מורשה&quot; - הסכם עם ספק מורשה לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של ספקים מורשים אחרים;
::- ”הסכם התקשרות משולב” – הסכם עם ספק מורשה או מפעיל רט״ן, לרכישת שירותים של ספק מורשה, אחד או יותר, ושירותים של מפעיל רט״ן;
::- ”ממוצע החשבונות החודשיים” – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי ספק מורשה הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם ספק מורשה או שירותי ספק מורשה ושירותי מפעיל רט״ן הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכול למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
::- ”מנוי” – אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם ספק מורשה, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::: (2) מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::- ”מפעיל רט״ן” – כהגדרתו [[בסעיף 51א(א)]];
::- ”ספק מורשה” – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט מפעיל רט״ן;
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו ספק מורשה או ממפעיל רט״ן, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, ספק מורשה או מפעיל רט״ן כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ה]], וחובות שצבר המנוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ה. עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות (תיקון: תשע&quot;א-6, תשפ״ב–2)
: הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מספק מורשה או ממפעיל רט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי הספק המורשה או מפעיל הרט״ן, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”ספק מורשה”, ”מפעיל רט״ן” ו”הסכם התקשרות” – כהגדרתם [[בסעיף 51ד(א)]].

== פרק י״א: הוראות שונות ==

@ 52. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))
@ 52א. (תיקון: תשמ״ו, תשס״ד–2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 53. תחולה על המדינה (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) הוראות [[פרק ו׳]] יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
: (ב) (((בוטל).))

@ 53א. פיקוח על ציוד קצה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשפ״ב–2)
: (א) השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, למעט לעניין פסקאות (1) ו־(4), רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -
:: (1) הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
:: (1א) תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
:: (1ב) תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
:: (2) תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
:: (3) יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
:: (4) חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
:: ((פורסם [[צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע&quot;ד-2014]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
: (ד) בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
:: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (3) קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.
: ((פורסמו [[הוראות הבזק (קביעת מפרטים טכניים), התשנ&quot;ו-1996]].))
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע&quot;ב-2011]].))

@ 53ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 53ג. תקנים ומפרטים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;א-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד)
: השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]], לרבות ציוד קצה ונס&quot;ר ודרכי פרסומם.
: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022]].))

@ 53ד. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 53ה. (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 54. תמלוגים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2, תשפ״ב–2)
: (א) ספק מורשה ישלם תמלוגים למדינה.
: (ב) התמלוגים ישולמו על הכנסות הספק המורשה ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
:: ((בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ&quot;ד-1994 (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל-8% מן ההכנסות האמורות.))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס״א–2001]], לפיהן החל משנת 2013, מוטלת על בעל רישיון חובת תשלום תמלוגים בשיעור של 0%.))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם ספק מורשה במועד שנקבע לכך.

@ 54א. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;א)
: על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;אגרות&quot;, &quot;דמי רישיון&quot;, &quot;תמלוגים&quot; או &quot;תשלומי חובה&quot; - אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם [[בסעיף 14ג]], שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 55. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))
@ 55א. (תיקון: תשס״א–2, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 55ב. פטור מרישוי לפי [[חוק החשמל]] (תיקון: תשס״א–2, תשפ״ב–2)
: [[סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954]], לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

@ 56. (תיקון: תשס&quot;א-2) : ((הנוסח שולב [[חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל&quot;ז-1976]] (להלן - הפקודה).))
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 58. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))

@ 58א. שינוי התוספות (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שלא יוסיף שירות [[לֹתוספת הראשונה]] אלא אם כן מצא כי יש הצדקה לכלול אותו בתחום הבזק בין היתר משיקולים של קידום התחרות, הצורך באספקה רציפה ותקינה של השירות והגנה על צרכני אותו שירות וצרכני שירותי בזק, ונוסף על כך, רשאי הוא להביא בחשבון שיקולים שבטובת הציבור.
: (ב) השר רשאי לשנות בצו את [[התוספת השנייה]] אם מצא כי בשל הקצאתם המוגבלת של התדרים המנויים בה והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, יש הצדקה כי שירותי הבזק הניתנים באמצעות אותם תדרים יוסדרו באמצעות רישיון כאמור [[בסעיף 2(ב)]].
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת השלישית]], ובלבד שלא יוסיף מדינה [[לתוספת השלישית]] אלא אם כן שוכנע כי באותה מדינה יש אסדרה של מתן שירותי בזק שמאפייניה דומים להוראות הדין הקבועות בישראל לעניין תחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו.
: (ד) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת הרביעית]].

@ 59. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 59א. (תיקון: תשמ״ח, תשס״א–2, תשס״ה, תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 60. תחילה
: חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר -
: (1) הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
: (2) הסכם כאמור [[בסעיף 47]];
: ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
: ((פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ&quot;ט בשבט התשמ&quot;ד (1 בפברואר 1984) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417).))

== פרק י&quot;ב: הוראות מעבר ==

@ 61. תקנות לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח-2)
: תקנות שהותקנו מכוח [[חוק הדואר|הפקודה]] לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 62. תעריפי פתיחה
: (א) התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[סעיף 15(ד)]] יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 63. תחולת תניות על מקבלי שירות
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור [[בסעיף 42]] יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
: (ב) צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

@ 64. (תיקון: תשפ״ב–2) : (((בוטל).))

@ 64א. הוראות מעבר לעניין שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 64ב]] [[ו־64ג]] –
::- ”הדין החדש” – חוק זה כנוסחו [[24:644019|בתיקון 76]];
::- ”הדין הישן” – חוק זה כנוסחו ערב [[24:644019|תיקון 76]];
::- ”היתר כללי ישן” – היתר כללי שניתן לפי [[סעיף 4א1 לחוק זה|סעיף 4א1 כנוסחו בדין הישן]];
::- ”המועד הקובע” – יום תחילתו של [[24:644019|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022]];
::- ”רישיון ישן” – רישיון שניתן לפי [[סעיף 4 לחוק זה|סעיף 4 כנוסחו בדין הישן]];
::- ”תיקון 76” – [[24:644019|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022]].
: (ב) מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן או מי שסיפק, ערב המועד הקובע, שירות בזק מכוח היתר כללי ישן, ואספקת שירות הבזק שלגביו ניתן הרישיון הישן או ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, טעונה רישום במרשם או רישיון לפי [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2 כנוסחו בדין החדש]], יחולו לגביו ההוראות האלה:
:: (1) הייתה אספקת השירות טעונה רישום במרשם, יראו אותו כמי שנרשם במרשם ויחולו עליו תקנות ההיתר הכללי וכן הוראות מינהל שניתנו לו ערב המועד הקובע;
:: (2) הייתה אספקת השירות טעונה רישיון לפי [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2 לדין החדש]] –
::: (א) יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי [[סעיף 4 לחוק זה|סעיף 4 לדין החדש]] עד תום תקופת תוקפו של הרישיון הישן, או עד תום תקופת הרישום לפי ההיתר הכללי הישן;
::: (ב) יראו את תנאי הרישיון הישן או את תנאי ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, כתנאי הרישיון לפי [[סעיף 4 לחוק זה|סעיף 4 לדין החדש]], אלא אם כן הרישיון בוטל, הותלה או הוגבל, או ששונו תנאי הרישיון לפי הוראות חוק זה, לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון או לפני תום תקופת הרישום לפי הדין הישן.
: (ג) בעל רישיון ישן שמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ב)(1) או (2), וחלה עליו חובה לפי הרישיון הישן לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות לפי חוק זה, לרבות לפי הוראה שנקבעה ברישיון, ימשיך לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק כאמור גם מהמועד הקובע ואילך, וכל עוד הוא ספק מורשה; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את רשימת בעלי הרישיונות הישנים שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
: (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 4(ה)]], [[4א1]], [[4א2]] [[סעיף 6 לחוק זה|ו־6 לדין החדש]].
: (ה) מי שערב המועד הקובע סיפק שירות בזק שאספקתו לא הייתה טעונה רישיון ישן או היתר כללי ישן, ולפי [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2 לדין החדש]] אספקתו טעונה רישיון או רישום במרשם, רשאי להמשיך ולספק את שירות הבזק עד תום שנה מהמועד הקובע אף שאין בידו רישיון ואינו רשום במרשם לפי [[אותו סעיף]].
: (ו) קבע השר ברישיון ישן חובה לפרוס רשת מתקדמת כהגדרתה [[בסעיף 14א]] בהתאם להוראות [[פרק ד1 לחוק זה|פרק ד׳1 לדין הישן]], יקבע ברישיון חדש או בהוראת מינהל לפי [[פרק ד1 לחוק זה|פרק ד׳1 לדין החדש]] את אותה חובת פריסה שנקבעה בדין הישן; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתוקפם של תנאי הרישיון הישן והוראות מינהל שניתנו לפני המועד הקובע.

@ 64ב. הוראת מעבר לעניין שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן ואינו ספק מורשה לפי הדין החדש וניתנו לו הוראות מכוח [[סעיף 13]] ערב המועד הקובע, ימשיכו לחול עליו הוראות כאמור והוראות [[סעיפים 13]], [[28ג]] [[ו־28ד]], ויראו אותו, לעניין הסעיפים האמורים, כספק מורשה, לתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – התקופה הקובעת).
: (ב) הוראות [[סעיפים 13]], [[28ג]] [[ו־28ד]] יחולו בתקופה הקובעת על מי שאינו ספק מורשה ומספק שירות בזק שהשר אישר, בתקופה הקובעת, כי הוא שירות בזק שהיה חייב ברישיון לפי הדין הישן, ובלבד שהוראות שניתנו לפי [[סעיף 13]] יחולו על מי שמספק שירות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההוראות; בתקופה הקובעת וכל עוד ההוראות שניתנו לפי [[סעיף 13]] עומדות בתוקפן, יראו לעניין [[סעיפים 13]], [[28ג]] [[ו־28ד]] את מי שמספק שירות בזק כאמור כספק מורשה.

@ 64ג. הוראת מעבר לעניין ניסויים במערכת אלחוט בטכנולוגיית דור 5 (תיקון: תשפ״ב–2)
: (א) בתקופה של תשעה חודשים מיום פרסומו של [[24:644019|תיקון 76]], ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 3 לחוק זה|סעיף 3(3) לדין הישן]], נותן שירות בזק המספק שירות באמצעות מערכת אלחוט הטעונה רישיון לפי [[הפקודה]], הפועלת בתחום התדרים 24.25 עד 27.5 גיגה־הרץ (בסעיף זה – המערכת), יהיה פטור מחובת קבלת רישיון לפי הדין הישן או מחובת רישום במרשם לפי הוראת [[סעיף 2 לחוק זה|סעיף 2(א) לדין החדש]], לפי העניין, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) נותן השירות מחזיק ברישיון ניסוי בתוקף כמשמעותו בהוראות לפי [[הפקודה]], להפעלת מערכת בטכנולוגיית דור 5 (בסעיף זה – רישיון ניסוי);
:: (2) השירות ניתן במתכונת ובהתאם לתנאים והגבלות שייקבעו ברישיון הניסוי, ובכלל זה לעניין סוג מסוים של מנויים, תחום גאוגרפי מסוים שבו תופעל המערכת, והכול בהתאם לתנאי הניסוי בתחום התדרים האמור שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של משרד התקשורת;
:: (3) השירות ניתן ל־500 מנויים לכל היותר;
:: (4) במקרה של שירות הניתן בתשלום, נותן השירות יציין באופן בולט ומודגש בהסכם ההתקשרות עם המנוי כי מדובר בניסוי ויפרט בהסכם את תנאי הניסוי, את תקופתו והבהרה בדבר האפשרות שהניסוי יופסק או יוגבל בהוראה של המנהל כהגדרתו [[בפקודה]], בהתאם להוראות רישיון הניסוי; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מחובות נותן השירות לפי כל דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]].
: (ב) לעניין הוראות [[הפקודה]], יראו את הוראות פסקאות (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א) כתנאים ברישיון הניסוי.
: (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.

@ 65. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== ((([[פסקה (4) להגדרה ”שירות בזק” שבסעיף 1]] [[וסעיף 58א]]))) ====

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ב–2) ==
==== ((([[סעיפים 2(ב)(1)]] [[ו־58א]]))) ====

@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: {|
! {{מוקטן|כינוי התחום{{ש}}[מגה הרץ]}} !! {{מוקטן|שידור{{ש}} [מגה הרץ]}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. 700 || 703 – 733 ו־758 – 788
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. 800 || 791 – 821 ו־832 – 862
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. 850 || 824 – 849 ו־869 – 894
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. 900 || 880 – 915 ו־925 – 960
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. 1,800 || 1,710 – 1,785 ו־1,805 – 1,880
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. 2,100 || 1,920 – 1,980 ו־2,110 – 2,170 ולמעט 1,925 – 1,935 ו־2,115 – 2,125
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. 2,500 || 2,500 – 2,570 ו־2,620 – 2,690
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. 3,500 או 3,600 || 3,500 – 3,800
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. 26,000 || 24,250 – 25,050 ו־25,900 – 27,500
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== ((([[סעיפים 3(ג)(1)]] [[ו־58א]]))) ====

@ (1) : מדינה החברה באיחוד האירופי;
@ (2) : ארצות הברית של אמריקה.

== תוספת רביעית (תיקון: ק&quot;ת תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ז, תשס״ה–2, תשע״ב–6, תשפ״ב–2) ==
==== ((([[סעיפים 37א2]] [[ו־58א]]))) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) ====

@ : [[בתוספת זו]], ”הוראת רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראות מינהל” – תנאי או הוראה שנקבעו לפי חוק זה ברישיון שניתן לפי [[סעיף 4]], בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי [[סעיף 4א2]].

=== חלק א' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : התנה שירות בשירות בניגוד להוראות [[סעיף 4ז]] או בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל;
@ (2) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר את הוראת [[סעיף 5א(ו)]] לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין זה;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ב]] לעניין חסימת שירותי מסרון;
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (4ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 16]] לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;
@ (5) : גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51א]] [[או 51ד]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51ב(א)]] [[או 51ה]];
@ (6א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד [[לסעיף 51ב(ב)]];
@ (7) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;
@ (10) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל.

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ״ב–2) : לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג1]] [[או 37יב(2)]], לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי [[סעיף 12(ב)(5)]], או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל;
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4ט]] לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
@ (1ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ניתוק שירות למנוי;
@ (2) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות טלפוניה לשם התקשרות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות [[סעיף 12(א1)]] או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
@ (2א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (2ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : לא פרסם תשלומים בניגוד [[לסעיף 15א(ג)]] או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 51ג]] [[סעיף 51ג1|או 51ג1]];
@ (3א) (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : שלח הודעה, התרעה או הנחיה בטכנולוגיית שידור תאי כאמור [[בסעיף 51ג2]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (4) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי הספק המורשה ובין אם ניתן באמצעות אחר;
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;
@ (7) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נגישות מנויים לשירותים בין-לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין-לאומיים;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
@ (9) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין סל שירותים משותף;
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם ספק מורשה אחר;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראות רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נדידה בין-לאומית.

=== חלק ג' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)]] או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;
@ (2) : לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי [[סעיף 5א]];
@ (3) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי [[סעיף 12(ב)(1)]] לעניין תנאין מיוחדים למתן שירותי בזק שירותי בזק;
@ (4) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 15]] [[ו-17(ב) או (ג)]] לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי [[סעיף 15א]];
@ (5) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
@ (6) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מניעת הפרעות לרשתות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בספק המורשה, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של הספק המורשה, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
@ (7א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין אבטחת מידע או אי-גילוי מידע מסווג;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל או הוראה שניתנה מכוחם לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
@ (9) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ערבות או ביטוח;
@ (10) : השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);
@ (13) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;
@ (14) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נקודת גישה.

=== חלק ד' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]] או בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(1)]], לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בספק המורשה או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(2) או (3)]], לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין הספק המורשה לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
@ (4) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר את הוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה פי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)]], או הפר הוראת צו שניתן לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר;
@ (5) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5]] לעניין קישור גומלין או שימוש;
@ (6) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) : (((נמחק);))
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11א]] לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
@ (8) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 13]] לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 13א]] [[או 13ב]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין דיווח בעניינים אלה;
@ (8א) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) : נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון שניתן לפי [[סעיף 4]], בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין;
@ (9) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ב–2) : הפר את הוראות [[סעיף 64א(ג)]], או הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 12]] או החלטת שר שניתנה לפי [[הסעיף האמור]], שעניינה החובה לבצע פעולת בזק או לספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור, או הפר הוראת רישיון או תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בעניין האמור, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי [[תוספת רביעית חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1]];
@ (9א) (תיקון: תשפ&quot;א) : פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
@ (10) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;
@ (11) (תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם ספק מורשה שמספק תשתית רדיו סלולרית, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

=== חלק ד'1 (תיקון: תשפ&quot;א) __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי [[סעיפים 14ב(ב) או (ה)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]].

=== חלק ה' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ״ב–2) : הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שאינה מפורטת [[תוספת רביעית חלק א|בחלקים א' עד ד'1]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז' באב התשמ&quot;ב (27 ביולי 1982).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* מרדכי ציפורי, שר התקשורת
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>bvzq0b4g4l4y4btn5kfszb2azktityx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התקשורת (בזק ושידורים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>287233</id>
    <revision>
      <id>3077340</id>
      <parentid>3076845</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T07:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3077339]</comment>
      <origin>3077340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="581987" sha1="jtrsjjm6peh3tgqs8ct9ppv67qvw2zz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000002}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 4|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208166.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1069.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 38|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317262.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 104|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210682.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317263.pdf}}, {{ח:תיבה|33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317264.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210810.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״א, 466|תקנות שעת חירום (בזק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5327.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תקנות שעת חירום (בזק) (ביטול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5343.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211266.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211281.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211334.pdf}}, {{ח:תיבה|309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211376.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211401.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211434.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 41|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317265.pdf}}, {{ח:תיבה|113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211619.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 2|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300167.pdf}}, {{ח:תיבה|76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|483|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299709.pdf}}, {{ח:תיבה|395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 20|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300000.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300090.pdf}}, {{ח:תיבה|60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|310|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2095.pdf}}, {{ח:תיבה|457|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300736.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300105.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300902.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301082.pdf}}, {{ח:תיבה|198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 554|תיקון מס׳ 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301230.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 90|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300661.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|334, 346|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|759|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301943.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301367.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301364.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301349.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301386.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 48|תיקון מס׳ 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301513.pdf}}, {{ח:תיבה|131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 282|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301602.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 59 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|654, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}, {{ח:תיבה|1209|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348674.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 139|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489232.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489236.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 212|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|934|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 163|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1042|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4643023.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733951.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 480|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191520.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 82 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7267277.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1026|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.

''הודעה על תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ד, 1417|הודעה על תחילת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3020.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1141|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 130|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5713.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 896|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5838.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 478|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 55|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6200.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1987|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3050|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11379.pdf}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7609.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7504.pdf}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7527.pdf}}. ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 300|שינוי שעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 94|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|שינוי שיעורי קנסות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים}}, {{ח:תיבה|3864|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2468|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2350|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2306|הודעה על סכומים מעודכנים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13044.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2866|הודעה על סכומים מעודכנים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אסדרת העיסוק בתחום הבזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד: מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי בתחום הבזק ועל מי שפועל בלי רישום במרשם, רישיון או אישור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: החברה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־5, תשס״ט־3, תשע״ב־6, תשפ״ב־2, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב ספק מורשה, על פי רישיונו, על פי תקנות או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}, לפי העניין, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU)“ – איגוד הבזק הבין־לאומי, International Telecommunication Union (ITU);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סוג“ – אישור לדגם של ציוד קצה לשם עיסוק בסחר בו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון בזק“ – מי שבידו רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שהוא חלק מרשת בזק, ובכלל זה תוכנה וכן מיתקן או התקן שאינו פיזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק אקטיבי“ – מיתקן בזק המוזן בחשמל ומשמש להעברת אותות ברשת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ספק מורשה – מי שהתקשר בהסכם עם ספק מורשה לשם קבלת שירותי בזק ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון לשידורים – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותים ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בזק בהתאם לרישיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו, לרבות נכסיו של מי שרשום במרשם הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק על ידו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד}} {{ח:פנימי|סעיף 28ב|ו־28ב(ג)(6)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת סיום רשת“, ”נס״ר“ – הנקודת הפיזית שבה רשת בזק מסתיימת וממנה מתאפשרת למשתמש ברשת הבזק גישה אליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;סחר, בציוד קצה – קנייה, מכירה, שיווק, השכרה או ייבוא של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – בעל רישיון בזק או מי שרשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו או בנייתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק בנקודת סיום רשת, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי ייחודי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מיוחד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק“ – מערכת אלקטרונית המשמשת או המיועדת לשמש להעברת אותות באמצעות כבל, ציוד אופטי, תדרי רדיו או כל אמצעי אלקטרומגנטי אחר בין נקודת סיום רשת אחת לאחרת, וכן הרכיבים הנלווים למערכת האמורה המאפשרים את העברת האותות, לרבות ציוד מיתוג, ציוד ניתוב ותשתיות פסיביות, ולמעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – רשת בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב־ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – שירות שהוא אחד מאלה, הניתן לציבור הרחב או לחלק ממנו באמצעות רשת בזק:
{{ח:תתת|(1)}} שירות טלפוניה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות גישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} שירות העבר נתונים;
{{ח:תתת|(4)}} שירות אחר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות הניתן למנויים בתמורה, בכסף או בשווה כסף, המאפשר להם קישור לנקודות בקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות העברת נתונים“ – שירות העברת אותות על גבי רשת בזק שלא באמצעות רשת האינטרנט, בעבור אדם אחר, ובכלל זה העברת אותו אלקטרומגנטיים בין מיתקנים של ספקים מורשים או של בעלי רישיונות לשידורים או בין יחידות ציוד קצב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות טלפוניה“ – שירות המאפשר העברה או קבלה של מסר בזק על בסיס מספר בהתאם לתוכנית המספור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
{{ח:תת}} בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום הבזק“ – התחום של העברת אותו באמצעות רשת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 25“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההיתר הכללי“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 4א2|בסעיף 4א2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות פסיביות“ – רכיבים שמיועדים להכיל מיתקני בזק או לשמש להתקנת מיתקני בזק בלי שיהפכו למיתקן בזק אקטיבי, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אסדרת העיסוק בתחום הבזק|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|2|עיסוק בתחום הבזק – חובת רישום במרשם או חובת קבלת רישיון|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק אלא אם כן הוא רשום במרשם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק כמפורט להלן, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאי הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בזק הניתן באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד שלשם נתינתו מוקצה לנותן השירות, בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|לפקודה}}, תדר רדיו בתחום התדרים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמספר המשתמשים, המנויים בה, נקודות סיום הרשת או נקודות הקצה בה עולה על המספר שקבע השר, למעט שירות בזק הניתן באמצעות שימוש ברשת בזק כאמור על ידי ספק מורשה אחר; לעניין זה, ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל לתקשורת עם לוויין;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא כוללת לוויין הנמצא במיקום הרשום על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או לוויין העושה שימוש במסלול הרשום על שם ישראל כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} שירות בזק שמספקת רשות מקומית, בין שהוא טעון רישום במרשם ובין שהוא טעון רישיון; בפסקה זו, ”רשות מקומית“ – לרבות חברה עירונית או חברת בת עירונית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, או מי שרשות מקומית או חברה כאמור מחזיקה בו אמצעי שליטה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי בנסיבות העניין אין די באסדרה באמצעות רישום במרשם כדי לקיים אחד או יותר מהשיקולים של שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, ניצול יעיל של משאב הנמצא במחסור וקידום התחרות, רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} שירותי בזק נוספים שאספקתם דרך עיסוק תהיה טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} נותני שירותי בזק נוספים שהשירותים שיספקו, כולם או מסוג שיקבע, יהיו טעונים רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב, בשל אחד או יותר מהשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג), למי שרשום במרשם, שהשירותים שיספק, כולם או מסוג שיחליט, יהיו טעונים רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא יבצע אדם פעולת בזק במיתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל ובין נקודה מחוץ לישראל, למעט באזור יהודה והשומרון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, אלא אם כן בידו רישיון לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו; הרשימה תעודכן בכל עת שבוטל רישיון, הותלה או הוגבל או אם ניתן רישיון חדש.

{{ח:סעיף|3|סייגים לתחולה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בזק הנלווה לשירות עיקרי אחר שאינו שירות בזק, שהשירות העיקרי ניתן באמצעותו;
{{ח:תתת|(2)}} שירות העברת נתונים או שירות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אם נותן השירות אינו קובע את איכות השירות למנויים ואת מאפייני רשת הבזק שבאמצעותה הוא ניתן, ובכלל זה את שרידות הרשת וקיבולת הרשת.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו לפני השר מקרים לשם בחינת תחולת סעיף קטן (א), יפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מידע תמציתי בדבר עמדת השר לעניין אותם מקרים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהמנהל אישר כי מתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן השירות כפוף לאסדרה במדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} רשת הבזק שבאמצעותה ניתן השירות היא מערכת לוויינים עולמית; בפסקה זו, ”מערכת לוויינים עולמית“ – רשת בזק הכוללת כמה לוויינים שבאמצעותם ניתנים שירותי בזק ברחבי העולם, ובלבד שאינה רשת שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנים באמצעותה שירותי בזק בעיקר בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לווייניה נמצאים במיקומים הרשומים על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או עושים שימוש במסלולים הרשומים על שם ישראל כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להורות בנוהל על אופן הגשת בקשה לאישור לפי סעיף קטן (ג), ובכלל זה על המידע והמסמכים שיש לצרף לבקשה, ואם הדבר נדרש לשם מתן החלטתו – רשאי הוא לדרוש ממגיש הבקשה מידע ומסמכים נוספים; נוהל לפי סעיף קטן זה, רשימת שירותי הבזק שניתן לגביהם אישור לפי סעיף קטן (ג) ונותני השירותים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לעניין שירותי בזק נוספים על האמור בסעיף זה, אם נוכח כי אסדרת העיסוק בהם בהתאם להוראות חוק זה אינה נדרשת, ורשאי הוא לקבוע תנאים לתחולת הפטור.

{{ח:סעיף|4|רישיון בזק|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק רישיון לאספקת שירותי בזק או לביצוע פעולת בזק, הטעונים רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} (בסעיף זה – שירותים טעוני רישיון), וכן לקבוע תנאים ברישיון, ובכלל זה תנאים לעניין פעולות בזק הנוגעות למתן השירותים, ורשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי רישיון יוענק בהליך תחרותי אם מצא כי הדבר נדרש בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות הבזק או פעולת הבזק נוגעים למשאב הנמצא במחסור או בשל שיקולים כלכליים או הנדסיים הכרוכים בשימוש בו;
{{ח:תתת|(2)}} קידום התחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(3)}} שיפור רמת השירותים לציבור.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|תקנות שפורסמו על פי סעיף קטן (א2) לפני שבוטל:}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(1א)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרשיון לתת את השירותים טעוני הרישיון שלגביהם הוא מבקש רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ב1)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי תנאי למתן רישיון יהיה גם העדר הרשעה והעדר כתב אישום תלוי ועומד של מבקש הרישיון בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי להיות בעל רישיון בזק, ואם המבקש הוא תאגיד – גם של נושא משרה בתאגיד או בעל השפעה ניכרת בו; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כי התנאי האמור יחול לגבי סוג רישיון מסוים גם לעניין מי שמחזיק אמצעי שליטה במבקש רישיון שהוא תאגיד בשיעור הנמוך מ־25%, כפי שיקבע; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה השירותים טעוני הרישיון שלגביהם מתבקש הרישיון ואופן נתינתם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה וכן מסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה.
{{ח:תת|(ד1)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל רישיון הבזק הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ד2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון בזק, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; בעל רישיון בזק המפעיל מוקד שידור יקיים מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון בזק לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לספק מורשה לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ד3)}} הורה השר כי רשיון יוענק בהליך תחרותי כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל רישיון הבזק תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המשתתפים בהליך התחרותי.
{{ח:תת|(ד4)}} תקנות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בעל רישיון בזק, ויראו אותן כתנאים ברישיון אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהודעה ברשומות,
{{ח:תתת|(1)}} להעניק לבעל רשיון בזק את הסמכויות ואת החסינויות המנויות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: ”בזק“ – החברה הישראלית לתקשורת בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3020.pdf|י״פ תשמ״ד, 1417}}); חברת סלקום ישראל בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4229.pdf|י״פ תשנ״ד, 4190}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4279.pdf|תשנ״ה, 1696}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4288.pdf|2276}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4299.pdf|3003}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4305.pdf|3313}}, 3759; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4338.pdf|תשנ״ו, 26}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4362.pdf|958}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4372.pdf|1213}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4393.pdf|2381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4448.pdf|תשנ״ז, 165}}, 1632, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4506.pdf|2780}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4537.pdf|4045}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5104.pdf|תשס״ב, 3677}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5104.pdf|3678}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5308.pdf|תשס״ד, 3242}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5539.pdf|תשס״ו, 3593}}); חברת פלאפון תקשורת בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4423.pdf|י״פ תשנ״ו, 3836}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9462.pdf|תשפ״א, 3998}}); חברת בזק בינלאומי בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4423.pdf|י״פ תשנ״ו, 3836}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6853.pdf|תשע״ד, 7383}}); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4511.pdf|י״פ תשנ״ז, 2950}}); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4511.pdf|י״פ תשנ״ז, 2950}}); חברת פרטנר תקשורת בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4722.pdf|י״פ תשנ״ט, 1627}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5649.pdf|תשס״ז, 2268}}); חברת מירס תקשורת [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5056.pdf|י״פ תשס״ב, 1521}}); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע״מ&lt;/s&gt; [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5058.pdf|י״פ תשס״ב, 1590}}; תשס״ד, 2203; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5649.pdf|תשס״ז, 2268}}); חברת טלקום זהב 2001 [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5150.pdf|י״פ תשס״ג, 1259}}); חברת מתב תשתיות 2001 [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5150.pdf|י״פ תשס״ג, 1259}}); חברת עמת טלקום ש.מ. {{מוקטן|(לשעבר: מפעיל פנים ארצי, ש.מ.; כיום: הוט טלקום ש.מ.)}} [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5150.pdf|י״פ תשס״ג, 1259}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5264.pdf|תשס״ד, 1579}}); חברת אקספון 018 בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5438.pdf|י״פ תשס״ה, 4188}}); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5539.pdf|י״פ תשס״ו, 3593}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7669.pdf|תשע״ח, 4138}}); חברת 012 סמייל טלקום בע״מ {{מוקטן|(לשעבר: 012 טלקום בע״מ)}} [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5603.pdf|י״פ תשס״ז, 811}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6511.pdf|תשע״ג, 1496}}); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5686.pdf|י״פ תשס״ז, 3370}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7569.pdf|תשע״ז, 8580}}); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5715.pdf|י״פ תשס״ז, 4299}}); חברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5799.pdf|י״פ תשס״ח, 2927}}); חברת סטורם תקשורת בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5968.pdf|י״פ תשס״ט, 4477}}); חברת בי.איי.פי{{מוקטן|.}} פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6059.pdf|י״פ תש״ע, 1803}}); חברת טמרס טלקום בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6288.pdf|י״פ תשע״א, 6238}}); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6404.pdf|י״פ תשע״ב, 3511}}); חברת הום סלולר בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6422.pdf|י״פ תשע״ב, 4268}}); חברת אלון סלולר בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6442.pdf|י״פ תשע״ב, 5095}}); חברת גולן טלקום בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6460.pdf|י״פ תשע״ב, 5829}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6500.pdf|תשע״ג, 1018}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9462.pdf|תשפ״א, 3998}}); חברת סלקט תשקורת בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6711.pdf|י״פ תשע״ד, 1990}}); חברת איי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6752.pdf|י״פ תשע״ד, 3684}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6754.pdf|3759}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6888.pdf|תשע״ה, 32}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8371.pdf|תשע״ט, 13482}}); חברת בינת עסקים בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8196.pdf|י״פ תשע״ט, 9858}}); חברת לב אנאטל בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8196.pdf|י״פ תשע״ט, 9858}}); אי.בי.סי{{מוקטן|.}} ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8371.pdf|י״פ תשע״ט, 13482}}); יוניגיאה בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9334.pdf|י״פ תשפ״א, 2617}}); נורקום תקשורת בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9578.pdf|י״פ תשפ״א, 5714}}); לניר תקשורת בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10706.pdf|י״פ תשפ״ב, 10372}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3542}}); פזל תקשורת (פ.י.) בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10520.pdf|י״פ תשפ״ב, 8331}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10707.pdf|10384}}); אינטרנט רימון ישראל 2009 בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10706.pdf|י״פ תשפ״ב, 10372}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3542}}); פיי. אייץ. איי נטוורקס (2015) ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11343.pdf|י״פ תשפ״ג, 6186}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3542}}); טי אי ספארקל ישראל בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11379.pdf|י״פ תשפ״ג, 6488}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3543}}); מד–1 כבלי תקשורת תת ימיים בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11379.pdf|י״פ תשפ״ג, 6488}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3543}}).}}

{{ח:סעיף|4א|הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשע״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לא יעסוק אדם בסחר בציוד קצה אלא אם כן ניתן אישור סוג לגבי אותו ציוד.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הוראות סעיף זה והוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} לא יחולו על עיסוק בסחר בציוד קצה רט״ן שהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#סעיף 5|סעיף 5 לפקודה}} חלות עליו.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1א)}}, לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1ב)}}, הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
{{ח:תת|(א2)}} מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
{{ח:תת|(א3)}} הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(א4)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)}}, החלות עליה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המבקש לעסוק בסחר בציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א) או (ג)}} בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של ספק מורשה;
{{ח:תתת|(2)}} רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
{{ח:תת|(ד)}} מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד2)}} ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד3)|(1)}} ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע בצו פטור מאישור סוג לסוגי ציוד קצה, כפי שיקבע שאינם מהסוג האמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שתחול על מי שעוסק בסחר בציוד קצה כאמור בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה)|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ד4)}} השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4א1|המרשם|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ינהל מרשם של נותני שירותי בזק החייבים ברישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם אדם במרשם אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו קטין או פסול דין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, בהתאמה;
{{ח:תתת|(4)}} היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הגיש אדם בקשה לרישום במרשם, ירשום אותו המנהל במרשם בתוך עשרה ימי עבודה אם מצא שמתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לדרוש מהמבקש, לשם הרישום, מידע ומסמכים נוספים.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), המנהל רשאי להביא בחשבון לעניין הרישום במרשם גם שיקולים שבטובת הציבור, אם הדבר נדרש לדעתו בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ו)}} מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ה), יודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} הזכויות המוקנות למי שרשום במרשם מכוח הרישום אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ח)}} על מי שרשום במרשם יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|4א2|תקנות ההיתר הכללי והוראת מינהל למי שרשום במרשם|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם, לרבות בעניינים שהשר מוסמך להתקין לגביהם תקנות לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור הוראות שיחולו לגבי כל הרשומים במרשם או לגבי חלק מהם בהתאם לסוגי השירותים ומאפייניהם; בקביעת תקנות ההיתר הכללי יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לתת למי שרשום במרשם הוראת מינהל בעניינים שבסמכותו לקבוע בתקנות ההיתר הכללי, אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו אדם, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; נתן השר הוראת מינהל כאמור, יפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת ויציין זאת במרשם, ובלבד שלא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ג|אגרות לרישיונות ורישום במרשם|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם או בקשה לחידושם;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית שעל ספק מורשה לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס״ב–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|4ג1|סמכות לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מהגורמים המפורטים להלן למסור לו כל מידע הנחוץ לשם הפעלה סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה:
{{ח:תת|(1)}} ספק מורשה או מי שפועל מטעמו במתן שירותי בזק או בביצוע פעולות בזק;
{{ח:תת|(2)}} בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מטעמו בביצוע שידורים;
{{ח:תת|(3)}} מי שעוסק בסחר בציוד קצה;
{{ח:תת|(4)}} מי שהשר שוקל לקבוע כי שירות שהוא נותן הוא שירות אחר שיש להוסיפו {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}}.

{{ח:סעיף|4ד|שירות חיוני|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשע״ב־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק או שירות הנלווה לו, שנותן ספק מורשה, כמפורט בצו, המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לספק המורשה הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
{{ח:תתת|(2)}} תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
{{ח:תת|(ג)}} ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי;
{{ח:תתת|(6)}} קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}}, כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
{{ח:תתת|(7)}} קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
{{ח:תתת|(8)}} קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(9)}} קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
{{ח:תתת|(2)}} רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(3)}} רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
{{ח:תתת|(3א)}} ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה, לרבות צו מכוחו, יחולו על הספק המורשה שנותן את השירות החיוני, אלא אם כן נקבע אחרת בצו.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 1|מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור}}; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פירוק מרצון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}} וכן הסדר חוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 318|בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת &amp;quot;בזק&amp;quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&amp;quot;מ)|צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ), התשנ״ז–1997}}.}}

{{ח:סעיף|4ה|הפעלת שירות חיוני בידי הממונה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ג, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חדל ספק מורשה לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי ספק מורשה יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לספק המורשה לספק את השירות לפי הרשיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, לתקופה ובתנאים שיורו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו, התלייתו או הגבלתו, או בשל ביטול או התליה של הרישום במרשם או הגבלת מי שרשום במרשם במתן השירותים, לפי העניין, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי הספק המורשה, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הספק המורשה לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

{{ח:סעיף|4ה1|מינוי משקיף|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
{{ח:תת|(ב)}} המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
{{ח:תת|(ד)}} זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או את הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4ה2|חשיפת מידע סודי|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
{{ח:תתת|(1)}} לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

{{ח:סעיף|4ה3|הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
{{ח:תת|(ג)}} אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

{{ח:סעיף|4ה4|הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח2|פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשל אותן עילות או עילות דומות.

{{ח:סעיף|4ו|שירות לכלל הציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ג, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע רשימה של שירותי בזק, ושל שירותים נלווים להן שהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לספק מורשה ליתן שירות על פי רשיונו, על פי תקנות ההיתר הכללי או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
{{ח:תתת|(2)}} השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לתחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} להיקף מתן השירותים בידי הספק המורשה ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי ספק מורשה אחד או שניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו ספק מורשה האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
{{ח:תתת}} רשאי הוא לקבוע כי על ספק מורשה אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של ספק מורשה, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רישיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, או לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מספק מורשה אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.

{{ח:סעיף|4ח|הזכות לרכוש תיול פנימי|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק ב׳2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיול פנימי“ – החלק מרשת הבזק, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מספק מורשה, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של ספק מורשה, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו ספק מורשה אחר או ספק מורשה לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לספק המורשה שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
{{ח:תת|(ד)}} רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות ספק מורשה אחר, או ספק מורשה לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך הספק המורשה האחר, או הספק המורשה לשידורים האחר, לספק המורשה שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
{{ח:תת|(ה)}} התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
{{ח:תתת|(2)}} בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של ספק מורשה לשידורי טלוויזיה בלוויין.

{{ח:סעיף|4ט|אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט|תיקון: תשע״א־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת}} והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
{{ח:תתתת|(2)}} הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תתתת|(3)}} הימורים;
{{ח:תתתת|(4)}} משחקים הכוללים מעשי אלימות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה לאינטרנט“ – ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ישלח מידע למנוי בדרך שיקבע השר ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי; מידע כאמור יישלח, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
{{ח:תתת|(4)}} ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|5|קישור־&lt;wbr&gt;גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר|תיקון: תש״ן־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ג־3, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק של ספק מורשה אחד לבין רשת בזק של ספק מורשה אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של הספקים המורשים, או מתן שירותים בידי ספק מורשה אחד למנוייו של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מתן גישה אל רשת בזק, לרבות מיתקן בזק, של ספק מורשה אחר, ואפשרות השימוש בהם;
{{ח:תתתת|(2)}} מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של ספק מורשה, במיתקן בזק או בחצרים של ספק מורשה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של הספקים המורשים הנוגעים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי ספק מורשה חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי ספק מורשה אחד לספק מורשה אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי ספק מורשה אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי ספק מורשה אחד ממנוייו של ספק מורשה אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לספק מורשה בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (קישור־גומלין), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&amp;quot;א)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על שיטת החישוב|הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1)}} (י״פ תשפ״ג, 2400).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו הספקים המורשים הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי ספק מורשה לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק שלו; באין הסכמה בין הספקים המורשים הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
{{ח:תת|(ד1)}} לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} מחיר סביר אשר רשאי ספק מורשה לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
{{ח:תת|(ז)}} היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח}} ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי ספק מורשה או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי ספקים מורשים שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6לד|סעיף 6לד}}, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של ספק מורשה לייעד קיבולת ברשת הבזק שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לספק מורשה כאמור, לחבר לרשת הבזק שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), ספק מורשה ייתן לספק מורשה אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של הספק המורשה האחר או להקים בה מיתקני בזק של הספק המורשה האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך מתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של הספק המורשה האחר, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל, לפי העניין, על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי ספק מורשה.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(5)}} היתה התשתית הפסיבית של ספק מורשה מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(6)}} התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של ספק מורשה כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם פעילות אחרת של הספק המורשה בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
{{ח:תתת|(7)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל פנים־ארצי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

{{ח:סעיף|5א|מספור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מספק מורשה אחד לאחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של ספק מורשה לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של ספק מורשה אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק מורשה הנותן שירות טלפוניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לספק מורשה בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
{{ח:תתת|(2)}} להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לספק מורשה בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לספק מורשה, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, רשאי השר להורות כי כל ספק מורשה יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לספקים המורשים הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן הספקים המורשים באופן שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} ספק מורשה יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מספק מורשה אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|5ב|חסימת שירותי מסרון|תיקון: תשע״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום הספק המורשה קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור ספק מורשה הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק מורשה לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר הספק המורשה שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק המאפשרת לספק שירות מסרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

{{ח:סעיף|5ג||תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|ביטול, התליה או הגבלה של רישיון או רישום במרשם|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, או לבטל רישום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הספק המורשה ביקש את ביטול רשיונו או הרישום במרשם;
{{ח:תתת|(1א)}} הרישיון ניתן או הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי;
{{ח:תתת|(1ב)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או לרישום במרשם;
{{ח:תתת|(1ג)}} הספק המורשה, ואם הוא תאגיד – התאגיד, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות ספק מורשה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, ואם הוחל התנאי האמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)}} גם על המחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון שהוא תאגיד, בשיעור הנמוך מ־25% – גם אם אותו מחזיק הורשע או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:תתת|(2)}} הספק המורשה הפר הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה או תנאי מהותי מתנאי הרישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי העניין;
{{ח:תתת|(2א)}} הספק המורשה הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11א|11א}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}};
{{ח:תתת|(2ב)}} הספק המורשה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה מתקנות ההיתר הכללי, שאינה הוראה מהותית, תנאי מתנאי הרישיון או הוראת מינהל שניתנה לו, שאינה הוראה מהותית או תנאי מהותי, לפי העניין, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
{{ח:תתת|(2ג)}} לא שילם אגרה שנתית שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון או הרישום במרשם.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לבטל רישום במרשם או להתלותו או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק לפי סעיף קטן (א) רשאי השר להביא בחשבון את המאפיינים היחודיים לרישום במרשם, ובכלל זה את ההקלות בהליך הרישום ובתנאים המקדמיים לרישום לעומת ההליך והתנאים למתן רישיון.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ביטל השר רישיון לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישיונו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל השר רישום במרשם לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישומו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), השר רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון גם לתאגיד בשליטתו של מי שבוטל רישיונו או רישומו כאמור או לא לרשום תאגיד כאמור במרשם, תאגיד השולט בו או תאגיד הנשלט בידי מי ששולט בו אלא לאחר שחלפה התקופה אמורה באותן פסקאות, אם מצא השר כי יהיה בכל כדי לעקוף את ההחלטה בדבר הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להורות למי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה לפעול להסדרת הסיום של אספקת שירוי הבזק לפי הרישיון או מכוח הרישום במרשם או לצמצומה, והכול לפי העניין, באופן או במועד שהורה; בהוראות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לדרוש ממי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} להעביר לו את רשימת מנוייו ופרטיהם;
{{ח:תתת|(2)}} להודי למנוייו על סיום או צמצום של אספקת שירותי הבזק;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול כדי לאפשר לספק מורשה אחר, אחד או יותר, או להקל עליו לספק שירות בזק למנוייו לאחר שהוא יחדל לספק להם שירותי בזק.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ו־4, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ז, תשס״ז־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה מקומית עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה של מוסד ממשלתי;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תפעול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר שידורים לפי דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6ב|מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.

{{ח:סעיף|6ג|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

{{ח:סעיף|6ד|החלת דינים על חברי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|6ה|תפקידי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ו־3, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי המועצה:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות לגבי –
{{ח:תתת|(א)}} סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
{{ח:תתת|(ב)}} קיום שידורים קהילתיים;
{{ח:תתת|(ג)}} עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
{{ח:תתת|(ד)}} פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}, וכן לפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
{{ח:תתת|(ו)}} אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(3)}} לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} לקבוע כללים –
{{ח:תתת|(א)}} בענינים המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
{{ח:תת|(6)}} ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח}};
{{ח:תת|(7)}} לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|6ה1|הפקות מקומיות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
{{ח:תת|(א2)}} המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
{{ח:תת|(א3)}} המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה}}, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
{{ח:תתת|(3)}} לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, בשל אותה ההפרה.

{{ח:סעיף|6ו|פיזור המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|6ו1|העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה הגאורגית“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספי תמיכה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית, הטיגרינית והגאורגית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.6.2025 עד יום 31.12.2029):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
{{ח:תת|(א1)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה הגאורגית בעבור קהילת יוצאי גאורגיה בישראל ולשם סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 1.4 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את הסכום האמור בסעיף קטן (א) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ואת הסכום האמור בסעיף קטן (א1) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה הגאורגית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפות האמורות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל או קהילת יוצאי גאורגיה בישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה – הקהילה) לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית או מבני העדה הגאורגית, לפי העניין, המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית, הטיגרינית או הגאורגית, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה הגאורגית“ – מי שנולד בגאורגיה או שלפחות אחד מהוריו נולד בגאורגיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספי תמיכה“ – תקציב שנתי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6ז|חובת רישיון|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ח|מתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ז־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|6ח1|שיקולים במתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6ח2|כשירות לרישיון|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(5)}}; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6ח3|סייגים למתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תת|(2)}} מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תת|(3)}} המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
{{ח:תת|(4)}} המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

{{ח:סעיף|6ח4|בעלויות צולבות|תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־5, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, או בעל רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}} או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|בסעיף 6יב2(1)}}, יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

{{ח:סעיף|6ט|תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
{{ח:תתת|(3)}} ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
{{ח:תתת|(7)}} תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(9)}} חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות לשידורים וספרים מורשים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6ט1|ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

{{ח:סעיף|6י|איסור העברה, שעבוד או עיקול|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6ח1|בסעיף 6ח1}}, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תתת|(2)}} העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אינו טעון אישור כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
{{ח:תתת|(1)}} לשעבוד או לעיקול;
{{ח:תתת|(2)}} להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ט|או 6ט(ב)}} לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

{{ח:סעיף|6יא|ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון לא קיים הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} או תקנות או כללים לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3א)}} בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(8)}} לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6יא1|סמכויות נוספות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לספק מורשה לעניין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

{{ח:סעיף|6יא2|חבילת יסוד|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

{{ח:סעיף|6יב|קיום רצף בשידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא}} או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יב1||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב2||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב3||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב4||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב5|תקנות וכללים|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6יב6||תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב7||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב8||תיקון: תשס״א־2, תשע״ט, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יג||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יד||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טו||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יט1|שירות נלווה לשידורים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

{{ח:סעיף|6יט2|תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6כ|תוכן שידורי הכבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ג)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
{{ח:תת|(ו)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ו1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו4)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו5)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

{{ח:סעיף|6כ1|אישור ערוצים משותפים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ז־5, תשע״א־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|בסעיף 6יט2(א)}}, כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
{{ח:תתת|(1)}} ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כא|סעיף 6כא(א)}}, ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

{{ח:סעיף|6כ2|שידורי חדשות שאינם אזוריים|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ ו”החזקה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1(א)}} ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(2)}}, ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
{{ח:תתת|(3)}} מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
{{ח:תתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
{{ח:תתת|(3)}} רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
{{ח:תתת|(5)}} מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בספק מורשה לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(6)}} המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 41|סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה}};
{{ח:תתת|(7)}} השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מפלגה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתתת|(2)}} נציג או שלוח של מפלגה;
{{ח:תתתתת|(3)}} גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(4)}} גוף אחר הקשור למפלגה;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
{{ח:תתתת}} והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
{{ח:תת|(ה)}} מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיפים 6ח(ב)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}} {{ח:פנימי|סעיף 6מב|ו־6מב}} יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כד|סעיף 6כד}}; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

{{ח:סעיף|6כ3|שידורי חדשות בין־&lt;wbr&gt;לאומיים שמקורם בישראל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6כ|בסעיפים 6כ(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|ו־6כ2}}, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ד)(1)}}, בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה) ו־(ז)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
{{ח:תתת|(1)}} שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} את קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה)}} על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|6כא|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

{{ח:סעיף|6כא1|אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־&lt;wbr&gt;22|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}} – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
{{ח:תתת|(3)}} המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
{{ח:תתת|(5)}} באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה}}, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}}, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“, ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6כב|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6כג||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6כד|איסור פרסומת|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} בתום חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

{{ח:סעיף|6כד1|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|בסעיף 6לד1(ז)(3)}}, לרבות קדימון צולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|6כה|שידורים אסורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
{{ח:תת|(1)}} שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת סרטי הראינוע|בפקודת סרטי הראינוע}}, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תת}} והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} שהם תעמולה מפלגתית;
{{ח:תת|(4)}} שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תת|(5)}} שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6כו||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 17א|כסעיף 17א}}).}}

{{ח:סעיף|6כז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6כח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21א|כסעיף 21א}}).}}

{{ח:סעיף|6כט||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ב|כסעיף 21ב}}).}}

{{ח:סעיף|6ל||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ג|כסעיף 21ג}}).}}

{{ח:סעיף|6לא||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לב||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לג||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|6לד|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־3, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
{{ח:ת}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|6לד1|רישיון למשדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6לד|בסעיף 6לד(א3)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
{{ח:תתת|(2)}} מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
{{ח:תתת|(5)}} שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
{{ח:תתת|(6)}} מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תתת|(7)}} עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תתת|(8)}} סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(9)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
{{ח:תתת|(10)}} סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון לשידורים בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(11)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תתת|(12)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תתת|(13)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
{{ח:תתת|(14)}} סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
{{ח:תתת|(15)}} סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
{{ח:תתת|(16)}} קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה)|כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיפים 6יא}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|ו־6יב}} יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(י)}} השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

{{ח:סעיף|6לד2||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לד3||תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לה||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6לו|השימוש בהכנסות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}} {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|ו־6ה1}}; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|6לז|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות], תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה(1), (2), (3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם שידר שידורי כבלים בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיף 6ז(א)}}, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ז)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ד|פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”שידורים אסורים“).
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים, הזמנתם או תשלום בעדם;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} עזרה טכנית לקיום שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(7)}} תיווך בין מפעיל שידורים אסורים לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ט)}} נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
{{ח:תתת|(2)}} התשדיר שודר שלא בידיעתו.
{{ח:תת|(י)}} לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לח|תקנות וכללים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, טעונות אישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

{{ח:סעיף|6לח1|חיוב מכוח החלטת המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

{{ח:סעיף|6לט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מ||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|6מא||תיקון: תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מב||תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6מג|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לוויני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיף 6נב}}, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לוויני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור לוויני“ – הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

{{ח:סעיף|6מד|חובת רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}} ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|6מה|שידורים המיועדים בעיקרם לישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו־(ג)}} –
{{ח:תת|(1)}} שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
{{ח:תת|(2)}} שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

{{ח:סעיף|6מו|רשיון ומכרז|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מח|סעיף 6מח(א)}}, ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
{{ח:תת|(ב)}} לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

{{ח:סעיף|6מז|כשירות לרשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח(ג)}}, מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6מח|הליכים ותנאים למתן רשיון|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, ספק מורשה, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(4)}} מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}};
{{ח:תתת|(7)}} הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|6מט|תנאי הרשיון|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח}} ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
{{ח:תתת|(2)}} מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
{{ח:תתת|(3)}} מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם ספקים מורשים, עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרשיונו כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
{{ח:תתת|(6)}} חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
{{ח:תתת|(7)}} המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
{{ח:תתת|(8)}} ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6מט1|העברת שידורים ארציים על פי חובה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מט|בסעיף 6מט(4)}}, לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה ולענין {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#פרק ד סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳ לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6נ|שיקולים במתן רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6נ1|שידורים לפי דרישה|תיקון: תשס״ז־5}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6נ|בסעיף 6נ}}, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.

{{ח:סעיף|6נא|זכויותיו של בעל זכיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
{{ח:תתת|(4)}} יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
{{ח:תתת|(5)}} היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(1)}} לא תחול לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6נא1|שידורי חדשות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ3|או 6כ3}}, לפי העניין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6נב|החלת כללים על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|ו־ה׳ לפרק ב׳1}}, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה(1)}}, בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

{{ח:סעיף|6נג|החלת כללים על מפיק ערוץ|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|6נד|העברת שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

{{ח:סעיף|6נה|שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיפים 6נב}} {{ח:פנימי|סעיף 6נג|ו־6נג}}, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(א)(5)}} וסעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מט1|בסעיף 6מט1(ב)}}.

{{ח:סעיף|6נו|תמלוגים ודמי רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|6נז|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ח|6ח(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|6ט1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|6יט2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|6כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לו|6לו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לח|6לח(ב)}}, יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|6יא1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא1|6כא1}} {{ח:פנימי|סעיף 6לח1|ו־6לח1}} יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 6כד|בסעיף 6כד(ב)}} לא תחול לענין שידורים לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6נח|הגדרות ופרשנות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|6נט|התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6ס|התקנת צלחת קליטה בבית משותף|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6סא|החלת הוראות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ג|21ג}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”ספק מורשה“ יבוא &quot;בעל רישיון לשידורי לוויין; לעניין סעיף זה, ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המקרקעין}}, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|6סב|איסור אספקת שידורים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|או 266א לחוק התכנון והבניה}}, ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

{{ח:קטע2|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|6סב1|חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014}}, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
{{ח:תת|(ד)}} החדשות המקומיות לפי {{ח:פנימי|פרק ב3|פרק זה}} ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד: מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|11|חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה ייתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי ספק מורשה פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק מורשה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

{{ח:סעיף|11א|מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית|תיקון: תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב)}}, ראה השר כי בשל פעולת ספק מורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף קטן}} קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק המורשה בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לספק המורשה הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} (בסעיף זה – הליך השימוע).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא הספק המורשה לשר כל מידע ומסמך שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הגבלת החובה לפי סעיף קטן (ב)(1א) או {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}} לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ובכלל זה נסיבות שבהן תתאפשר דחיית המועד לקיום החובה כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה של ספק מורשה להגבלת החובה כאמור ולעניין בחינת הבקשה והחלטה בה, ולעניין מינוי ועדה מייעצת לשם מתן המלצה בנוגע לבקשה כאמור והשיקולים שעליה לשקול בבחינת הבקשה.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ספק מורשה שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מספק המורשה, לא יפסיק, יעכב או יגביל שימוש בשירות טלפוניה לשם התקשרות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של ספק מורשה אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א2|4א2}} {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|ו־4ג1}}, רשאי השר לקבוע בתקנות, ברישיון או בהוראת מינהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין {{ח:הערה|&lt;s&gt;של הכנסת&lt;/s&gt;}}, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים מיוחדים למתן שירותי בזק לאזורי שירות, למקומות וליישובים, לקבוצות או ליחידים;
{{ח:תתת|(1א)}} קביעת חובה לבצע פעולות בזק ולספק שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} חובות דיווח שיחולו על ספק מורשה או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית|תיקון: תשע״ב־3, תשפ״ב־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שיחה מאת מנוי של ספק מורשה למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום; רשימת מוקדי החירום כאמור וכל שינוי בה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ספק מורשה או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מוקד חירום כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבקש מספק מורשה המספק לו שירות טלפוניה כי יעביר לו, לגבי כל השיחות שמבוצעות למוקד החירום, את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות למוקד האמור; ביקש מוקד חירום לקבל מידע כאמור, רשאי הספק המורשה להעביר לו את המידע.
{{ח:תתת|(3)}} מידע שקיבל מוקד חירום לפי פסקה (2) ישמש את מוקד החירום רק לשם פנייה למשטרת ישראל במקרה של חשש לשלומו של מי שביצע את השיחה למוקד; המידע יישמר בנפרד ויאובטח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, כמידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק האמור}}, והגישה אליו תתאפשר רק לבעלי תפקידים במוקד שקיבלו הדרכה מתאימה לגבי השימוש המותר בו; עם תום הצורך במידע, ולכל המאוחר בתוך 24 שעות, יימחק המידע על ידי מי שקיבל אותו לפי פסקה (2).
{{ח:תתת|(4)}} אדם שהגיע אליו מידע כאמור בפסקה (2) ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של ספק מורשה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק המספק שירות טלפוניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
{{ח:תתתת|(3)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(4)}} מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(5)}} מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
{{ח:תתתת|(6)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
{{ח:תתתת|(7)}} תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(8)}} מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
{{ח:תתתת|(9)}} מרכז הסיוע לנשים דתיות;
{{ח:תתתת|(10)}} ”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(11)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

{{ח:סעיף|13|שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ז, תשפ״ב־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לווין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} ולהשפעת ההוראה על הספק המורשה ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לספק המורשה, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי הספק המורשה או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע הספק המורשה, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל הספק המורשה; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} וצווים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין הספק המורשה, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ד)}} מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
{{ח:תת|(ה)}} במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא ספק מורשה או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.
{{ח:תת|(ו)}} נציג כוחות הביטחון רשאי לדרוש מספק מורשה למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|13א|הוראות בשעת חירום|תיקון: תשס״ז, תשע״ח־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ב|ובסעיף 13ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה}}, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}};
{{ח:תתתת|(3)}} החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
{{ח:תתתת|(4)}} מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לספק מורשה כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לספק המורשה כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה רשאית, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(3)}} העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושו של ספק מורשה אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של ספק מורשה אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה העברת תפקיד כמשמעה {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90יב|בסעיף 90יב לפקודת המשטרה}}, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראה שניתנה לספק מורשה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לספק המורשה הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הודעה או הוראה לספק מורשה לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לספק המורשה גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
{{ח:תת|(ח)}} על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ט)}} ספק מורשה שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34יג|בסעיף 34יג לחוק העונשין}}, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של הספק המורשה, עובדיו או הבאים מטעמו.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

{{ח:סעיף|13ב|הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים|תיקון: תשס״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)}}, ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ו) עד (י)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}, לרבות שימוש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי כבלים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק בסיסיים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור יהודה והשומרון“ – אזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי הפריסה של החברה“ – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרוץ“ – אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה שיווקית“ – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} שירות בזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירה או אספקה של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה תשתיתית“ – ספק מורשה שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן הספק המורשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חייב“ – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית אחרונה“ – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי בזק נייחים“ – ספק מורשה שבמועד הקובע היה בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה עליו באותו מועד החובה לבצע פעולת בזק ולתת שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ושחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפ״א כללי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה מתכתית“ – רשת בזק שהיא רשת כבלים מתכתית שספק שירותי בזק נייחים מספק על גביה שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתקדמת“ – רשת בזק המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת בזק שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזיקה לתשתית“ – שירות בזק וכן שירות שאינו שירות בזק הניתן בהתאם לרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(2)}}, ולמעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בזק הניתן בעיקרו באמצעות לווין הנמצא במיקום הרשום באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או באמצעות לוויין העושה שימוש במסלול שרשום כאמור, ולא ניתן לתיתו ללא שימוש בלוויין באמור;
{{ח:תתת|(2)}} שירות הניתן באמצעות מיתקן בזק קרקעי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ה)}} על ידי בעל רישיון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} שירות הניתן בהתאם להסכם שיתוף רשת גישה, שנערך בין בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(1)}} בהתאם לרישיונותיהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות גישה לאינטרנט, בין שהוא ניתן בתמורה ובין שלא בתמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בעל זיקה לחברה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

{{ח:סעיף|14ב|פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי ספק שירותי בזק נייחים אחר|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע ועל פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}}; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א2|4א2}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}} לקבוע ברישיון של ספק שירותי הבזק הנייחים או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי ספק שירותי הבזק הנייחים.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של ספק שירותי בזק נייחים אחר כי החברה או אותו ספק שירותי בזק נייחים יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל ספק שירותי בזק נייחים תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

{{ח:סעיף|14ג|קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל־0.5% מהכנסתו החייבת ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
{{ח:תת|(ב)}} כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ולמטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}} רשאי המנהל למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום).
{{ח:תת|(ה)}} לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, יתווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}, אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
{{ח:תת|(ז)}} הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד – בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת – בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}}, השר או המנהל רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

{{ח:סעיף|14ד|הקצאת כספי קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}}, מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות ספק מורשה וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ד)}} אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המצב הביטחוני באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ב)}} היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
{{ח:תת|(ו)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} או נרשם במרשם, יקבע השר ברישיונו או יורה לו בהוראת מינהל, לפי העניין, חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון או שיורה עליהם בהוראת מינהל כאמור, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור; השר יורה על אזורי התמרוץ שייכללו באזור השירות ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין; הוראת מינהל כאמור תפורסם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב) סיפה}}.
{{ח:תת|(ז)}} אין בקביעת חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות ברישיון או בהוראת מינהל כאמור בסעיף קטן (ו), כשלעצמה, כדי שיראו את הרשת המתקדמת שיפרוס הספק המורשה כרשת בזק ציבורית; לעניין ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ח)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) ו־(ב1)}} רשאי השר לקבוע תעריף מופחת –
{{ח:תתת|(1)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(י)}}, ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
{{ח:תתת|(2)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

{{ח:סעיף|14ה|הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה – אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(ב)}} ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(ב)}}, ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}, לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה או בהוראת מינהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק ללקוח עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות ללקוח עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח עסקי“ – לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|14ו|אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה – פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון – בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה ברישיון או בהוראת מינהל חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}, ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון או להוראת המינהל, על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיון או בהוראת המינהל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונות או בהוראות המינהל החלות על הספקים המורשים הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
{{ח:תתת|(3)}} השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|14ז|תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, תיול פנימי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח(א)}} שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מורשה רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14ח|שמירת זכויות ודינים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} כדי לגרוע מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האפשרות של ספק מורשה שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
{{ח:תת|(2)}} סמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב), (ב1) ו־(ו)}} ותחולת ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} לעניין רשת מתקדמת;
{{ח:תת|(3)}} תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

{{ח:סעיף|14ט|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, עד ליום 1 במרס של אותה שנה, ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ד|ו־14ד}}, החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}} והתקדמות הספקים המורשים לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
{{ח:תתת|(2)}} סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרס 2023).

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}

{{ח:סעיף|15|סמכות לקביעת תשלום|תיקון: תשמ״ג, תש״ן־3, תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי ספק מורשה; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15א|סל תשלומים חלופי|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הספק המורשה הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו לבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לספק המורשה, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב מנוי של ספק מורשה לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של הספק המורשה.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה לספק מורשה אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי הספק המורשה להציע, באופן בלתי מפלה, לכל ספק מורשה אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.

{{ח:סעיף|16|פיגורים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|17|שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע|תיקון: תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי ספק מורשה לדרוש בעדו תשלום סביר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות לספק מורשה לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי ספק מורשה מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לספק המורשה הוראות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
{{ח:תתת|(2)}} בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
{{ח:תתת}} ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|17א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, לרבות בית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|בפרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|או 77א לחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} או מי שרשום במרשם שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 4א1|בסעיף 4א1(ח)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|ו־ו׳1 לחוק המקרקעין}}, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת“ – רשת בזק, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|18|הנחת רשת בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
{{ח:תתת|(2)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר הספק המורשה את הדרך למצבה הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, כרשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה}}, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|19|הודעה למחזיק|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2), (3) או (5)}}, ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם הספק המורשה הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|20|ערעור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של הספק המורשה, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

{{ח:סעיף|21|סדרי הערעור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)}} יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת הספק המורשה שמסר או פרסם את ההודעה.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|21ב|הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}} (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון;
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לספק מורשה בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל ספק מורשה בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
{{ח:תתת|(3)}} נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
{{ח:תתת|(4)}} בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
{{ח:תתת|(5)}} המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של ספק מורשה למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש והספק המורשה הסכימו לתנאים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
{{ח:תתת|(6)|(א)}} המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שהספק המורשה טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בסעיף זה, ”רשת מתקדמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), ספק מורשה רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה – המבקש), פנה להספק המורשה בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח הספק המורשה או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה – יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, ”פרטי בעל הדירה“ – שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש או הספק המורשה בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה – הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שם הספק המורשה ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
{{ח:תתתתת|(3)}} מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
{{ח:תתתתת|(4)}} יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
{{ח:תתת|(3)}} בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע בעל דירה לספק מורשה שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר הספק המורשה את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
{{ח:תתת|(5)}} הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את הספק המורשה בדבר הגשתה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב3)}} בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הספק המורשה יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ל|בסעיף 6ל(א)}}; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם הספק המורשה את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
{{ח:תת|(ו)}} הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מהספק המורשה הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על הספק המורשה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיף זה ספק מורשה רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|או 4א1(ח)}}, את הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
{{ח:תת|(ח)}} הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לספק מורשה ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק ב׳1}} או רשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21ג|מורשה של בעלי הדירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1)}}, יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב(ב1)}}, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|21ד|התקנת תחנת חובבים בבית משותף|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הקרינה“ – {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – תחנת חובבים וההתקנים הקשורים להתקנתה, לרבות כבלים לחיבור התחנה לדירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחנת חובבים“ – תחנת חובבים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת חובב רדיו“ – תעודת חובב רדיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דירה רשאי להתקין מיתקן במקום סביר על גג בית משותף שהוא רכוש משותף, בדרך סבירה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוב בעלי הדירות בבית המשותף הודיעו בכתב כי הם מתנגדים להתקנת המיתקן; ניתנה הודעה כאמור, רשאי בעל הדירה להתקין את המיתקן רק אם הגיש בקשה למפקח והמפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} נציגות הבית המשותף או בעל דירה בבית המשותף פנו למפקח, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5), בבקשה שלא יאשר את התקנת המיתקן או שיקבע תנאים והוראות באשר להתקנתו, ובמקרה כזה יהיה בעל הדירה רשאי להתקין את המיתקן רק אם המפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דירה המבקש להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ימסור הודעה בכתב על התנגדותו לנציגות הבית המשותף ולבעל הדירה המבקש את ההתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמסר בעל הדירה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5); נציגות הבית המשותף תודיע בתום התקופה האמורה אם התקבלו הודעות התנגדות כאמור מרוב בעלי הדירות בבית המשותף, והודעתה תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף.
{{ח:תת|(ד)}} התקנת מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידי בעל הדירה תעודת חובב רדיו ורישיון לתחנת חובבים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתנו למיתקן היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה}};
{{ח:תתת|(3)|(א)}} ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה מהשטח המשותף מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (4) או קיימים מיתקנים אחרים שהותקנו כדין בשטח המשותף, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה מותקן בשטח הרכוש המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו, השטח הדרוש להתקנת המיתקן יכלול את שטח המעגל סביב אנטנת המיתקן שאורך מחוגו שווה לטווח הבטיחות האופקי לבריאות הציבור שנקבע למיתקן על ידי הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה}};
{{ח:תתת|(4)}} ביום התקנת המיתקן לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף (בסעיף זה – ההודעה המוקדמת) בדבר כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההודעה המוקדמת תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו ומידע בדבר האפשרות להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) והמועד האחרון למסירת ההתנגדות כאמור; בעל הדירה יצרף להודעה המוקדמת עותק של תעודת חובב הרדיו שבידו ושל הרישיון לתחנת חובבים למיתקן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} ועותק של היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה}};
{{ח:תתת|(6)}} התקנת המיתקן פטורה מקבלת היתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, והיא תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק האמור}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל|וחוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(7)}} התקנת המיתקן תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית המשותף;
{{ח:תתת|(8)}} אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף.
{{ח:תת|(ה)}} בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (ב), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.
{{ח:תת|(ו)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאים הם לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן; מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), והתקבלה החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}} שעניינה הרחבת דירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71ב|בסעיף 71ב לאותו החוק}} על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
{{ח:תת|(ח)}} חדל בעל הדירה שביצע את ההתקנה להחזיק בדירה או שחדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(1) או (2), יסיר בעל הדירה את המיתקן ויישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרתו.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על דיון לפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב התקנת מיתקן לפי סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|22|תשלום פיצויים ותיקון נזק|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם הספק המורשה פיצויים לניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הספק המורשה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|23|אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים}}
{{ח:ת}} מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

{{ח:סעיף|24|מיתקני ספק מורשה המחוברים למקרקעין|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין}}, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

{{ח:סעיף|25|הודעה על סלילת דרך|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לספק המורשה שרשת הבזק שבאמצעותה הוא נותן שירות בזק פרוסה באזור שבו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לספק המורשה.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של הספק המורשה, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לספק המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר הספק המורשה כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין הספק המורשה לבין החייב במתן ההודעה.

{{ח:סעיף|26|שינויים במקרקעין|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הציב ספק מורשה במסגרת רישיונו, בהתאם לתקנות ההיתר הכללי או בהתאם להוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לספק המורשה הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; הספק המורשה יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת הספק המורשה.
{{ח:תת|(ג)}} סירב הספק המורשה לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום הספק המורשה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק מורשה רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין הספק המורשה לבין מבקש השינוי.

{{ח:סעיף|27|מיתקני בזק בבנינים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} ספק מורשה רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובתקנות שלפיו.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|27א|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה, והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ג2|בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – מיתקני בזק המשמשים לקישור בין מרכזת ובין נקודת סיום קשת, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית או שילוב של שתיהן.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|27ב|התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי ספק מורשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}, פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|27ג|התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דירה בבית משותף ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27ד|החלת הוראות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב עד 22}}, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
{{ח:תתתתת|”(ד)}} בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}}.“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|28|פעולה בלא רישיון או בלא רישום במרשם|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המספק שירות בזק או מבצע פעולות בזק בלא רישיון או מבלי שהוא רשום במרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או סיפק שירות בזק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|28א|סמכות כניסה ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת לסחר בציוד קצה, לטיפול בו או לתחזוקה שלו, המהווה עבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}} או שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|28ב|הפרת צו או הוראות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(2)}} מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}} לענין המשך מתן שירות חיוני;
{{ח:תתת|(3)}} מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה2|סעיף 4ה2}}.
{{ח:תת|(ג)}} המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(5)}} מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(6)}};
{{ח:תתת|(7)}} מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(7)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} אינו מקיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(9)}};
{{ח:תתת|(9)}} אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)}};
{{ח:תתת|(10)}} אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה1|סעיף 4ה1}}.
{{ח:תת|(ד)}} המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(8)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28ג|הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} המפר הוראות שניתנו בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|28ד|אחריות נושאי משרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|ו־28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל{{ח:הערה|,}} או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|29|פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
{{ח:תת|(2)}} מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב(ג)}}.

{{ח:סעיף|30|הטרדה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המשתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|30א|שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־7, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
{{ח:תתתת|(3)}} מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק או ציוד קצה המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון או תקנות ההיתר הכללי, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
{{ח:תתת|(3)}} דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(ח)}} מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ט)}} הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)|(1)}} שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(3)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היקף ההפרה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
{{ח:תתת|(5)}} חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(יא)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(3)}} אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(4)}} אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
{{ח:תת|(יג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|31|מרמה ותחבולה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות ציוד קצה ובכלל זה התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
{{ח:תתת|(2)}} משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לספק מורשה או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|חובת שמירת סודיות|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עובד של ספק מורשה, או מי מטעמו של ספק מורשה לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|33|הפרעה בעבודה|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המפריע שלא כדין לספק מורשה או לשלוחיו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|34|צמחיה המפריעה למיתקן בזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(5)}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|35|פגיעה חמורה במיתקן בזק או ציוד קצה ברשלנות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או ציוד קצה או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק או ציוד הקצה, לפי העניין, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36א|ציוד קצה שלא אושר|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העוסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|37|צו איסור וצו עשה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|או 36א}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי בתחום הבזק ועל מי שפועל בלי רישום במרשם, רישיון או אישור|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6, תשפ״ב־2, תשפ״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרשיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של הספק המורשה בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ספק מורשה שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ספק מורשה אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש״ח)}} – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}} בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש״ח)}} – 1,600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 1,921,160 ש״ח)}} בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}.

{{ח:סעיף|37א1|הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
{{ח:תתת|(3)}} השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
{{ח:תתת|(4)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ו)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ז)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ט)}} בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(י)}} המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(יב)}} חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

{{ח:סעיף|37א2|עיצום כספי על ספק מורשה|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר ספק מורשה הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הרביעית}} – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הרביעית}} – עד 25% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת הרביעית}} – עד 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת הרביעית}} – עד גובה הסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4א)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד1|בחלק ד׳1 של התוספת הרביעית}} – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(5)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ה|בחלק ה׳ של התוספת הרביעית}} – עד 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 30,030 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37א3|עיצום כספי על מי שסוחר בציוד קצה|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר עוסק בסחר בציוד קצה הוראות כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} בסכום של עד 101,810 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 120,090 ש״ח)}}, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} לעניין ציוד קצה שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(ד3)(3)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין ציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג או שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת מסירת מידע, מסמך או ציוד שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|37א4|עיצום כספי על מי שפועל בלא רישום במרשם, רישיון או אישור|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} סיפק שירות בזק או ביצע פעולת בזק בלי שהוא רשום במרשם או בלי רישיון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(2)}} שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} עסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, הניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, למעט ציוד קצה שהשר קבע לגביו פטור מאישור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}.

{{ח:סעיף|37א4א|עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4ב|עיצום כספי על אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ט)}} (בסעיף זה – גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו ספק מורשה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקאות (2) ו־(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
{{ח:תתת|(2)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}} והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א5|סעיף 37א5}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“, לעניין גוף מפר שאינו ספק מורשה – סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הגבוה“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הנמוך“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(א) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

{{ח:סעיף|37א4ג|עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו ספק מורשה|תיקון: תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו ספק מורשה הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 269,690 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|37א5|סכום מרבי של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2 עד 37א4א}} {{ח:פנימי|סעיף 37א4ג|ו־37א4ג}} לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף|37א6|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
{{ח:תתת|(2)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} משך ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(6)}} הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(7)}} מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(8)}} הפרות קודמות של המפר;
{{ח:תתת|(9)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תתת|(10)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|37א7|הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(5)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}.

{{ח:סעיף|37א8|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א7|סעיף 37א7}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל־פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

{{ח:סעיף|37א9|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלקים ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד1|ו־ד׳1 של התוספת הרביעית}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב־90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(א)}} בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(ב)}}, אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|37א10|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א15|סעיף 37א15}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א|בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}} וסכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|37א11|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א9|בסעיף 37א9}}.

{{ח:סעיף|37א12|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|37א13|גבייה|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון בזק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)}}, כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|37א14|מניעת כפל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|37א15|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינוים המחויבים.

{{ח:סעיף|37א16|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|37א17|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|37א18|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}} בשל הפרת הוראה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלקים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ה|או ה׳ של התוספת הרביעית}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 37א3|סעיפים 37א3 עד 37א4ג}}.

{{ח:סעיף|37ב||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37ב1|עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|או 6יב}}, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיפים 6ט1(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לד|6לד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה לו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}};
{{ח:תתת|(7)}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2(ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא|6כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|סעיף 6כ1}} או כלל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ|6כ(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}} {{ח:פנימי|סעיף 6נב|או 6נב}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיף 6ט1(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1}}.

{{ח:סעיף|37ב2||תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ג|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|בסעיף 37ב1}} ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

{{ח:סעיף|37ד|דרישת העיצום הכספי ותשלומו|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|37ה|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תש״ס־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|37ו|גביה|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|37ז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־6, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|37ח||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ט|דרכי מסירה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לענין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37י|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37יא|סעיף 37יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים.

{{ח:סעיף|37יא|מינוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|37יב|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין הספק המורשה לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון, לחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}} ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של ספק מורשה“ – לרבות מקום שבו מנהל ספק מורשה או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
{{ח:תת|(4)}} לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד תקשורת הנמצאים בחצריו של ספק מורשה כהגדרתם בפסקה (3), בחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|37יג|בירור מינהלי|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי ספק מורשה הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|או 37ב1(א)}}, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37יב|בסעיף 37יב}}, לזמן נושא משרה בספק המורשה, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

{{ח:סעיף|37יד|זיהוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}

{{ח:סעיף|38|פיצויים על פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של ספק מורשה, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לספק המורשה את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לספק המורשה כתוצאה מהפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
{{ח:תת|(ד)}} הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
{{ח:תת|(ה)}} פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|הגבלת אחריות בנזיקין|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, ספק מורשה שהוענקה לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} או {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1(ח)}} חסינות לענין סעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
{{ח:תת|(1)}} לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
{{ח:תת|(2)}} לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

{{ח:סעיף|41|פטור מאחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
{{ח:תת|(2)}} עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|42|שמירת תניות אחידות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הן אושרו בידי בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}};
{{ח:תת|(3)}} הן פורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|43|תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של ספק מורשה לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

{{ח:סעיף|44|סייגים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לספק המורשה על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|45|תעתיק מסר בזק ישמש ראיה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד ספק מורשה שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: החברה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|51א|איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|ובסעיף 51ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן“ – ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות רדיו טלפון נייד“ – שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון ניייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התחייבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם מפעיל רט״ן או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי של מפעיל רט״ן את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו מפעיל הרט״ן תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, מפעיל רט״ן רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב}}, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם מפעיל רט״ן לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התקרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ב|עסקה לרכישת ציוד קצה ממפעיל רט״ן|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין מנוי לבין מפעיל רט״ן על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי ממפעיל הרט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם מפעיל הרט״ן, לא יהיה רשאי מפעיל הרט״ן להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל רט״ן לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

{{ח:סעיף|51ג|איסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר בציוד תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של ספק מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מורשה, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של ספק מורשה (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של הספק המורשה; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגבלות או חסימות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג1|סעיף 51ג1}};
{{ח:תתתת|(ב)}} השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

{{ח:סעיף|51ג1|בקשת מנוי להגבלת שירות בזק, ציוד קצה רט״ן וציוד תקשורת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת, שתימסר באופן שניתן לתיעוד, ובכלל זה תיעוד קולי, לקבל שירות בזק או מקבץ של שירותי בזק בכפוף להגבלה או לחסימה, אחת או יותר, כמפורט בסעיף קטן (ב), שיעוגנו בהסכם ההתקשרות ביניהם, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה שקבע תאגיד מסוים שהמנוי או קבוצת המנויים ציינו בבקשתם (בסעיף זה – סל שירותים ייעודי); כלל סל השירותים הייעודי הגבלת ניידות מספרים, יצוין בבקשה במפורש כי המנוי מבקש הגבלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הגבלה או חסימה שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי, היא הגבלה או חסימה של שירות בזק הניתן על ידי ספק מורשה או באמצעותו, וכן של ציוד קצה רט״ן או של ציוד תקשורת, במסגרת ההסכם בין ספק מורשה למנוי כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובכלל זה אחד או יותר מאלה, וכן הגבלת ניידות מספרים כמפורט בפסקה (4) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלה או חסימה בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 51ג(ב)}}, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון, והגבלה של קבלת שיחות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 30א|בסעיף 30א(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הספק המורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת מספרי הטלפון של תאגידים שהחיוג אליהם הוגבל לפי פסקה זו, ואת שמותיהם ככל הידוע לו, בתוך יום עבודה אחד מיום שנודע לו על כך;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעת הגבלת החיוג למספר טלפון בודד, למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, ישלח הספק המורשה הודעה למנוי על חסימתו, שבה תצוין גם זהות התאגיד המסוים שקבע את הגבלת החיוג בעניינו; לעניין זה, ”אספקת תוכן“ – העברה לציבור של מידע קולי בזמן אמת או של מידע קולי מוקלט;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), ספק מורשה לא יעביר מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו ומידע רגיש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, הנוגע למנוייו, לתאגיד שקבע הגבלת חיוג לפי פסקה זו, ולא יאפשר לתאגיד כאמור גישה למאגר מידע שלו המכיל את אותו מידע;
{{ח:תתת|(3)}} ייחוד סל שירותים ייעודי או הגבלתו לעניין כל אחד מהמפורטים להלן, וכן ייחוד של שניים או יותר מהמפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} טווח מספרי הטלפון שהקצה ספק מורשה לסל שירותים ייעודי מסוים, ובכלל זה בכפוף להוראות פסקה (4);
{{ח:תתתת|(ב)}} ציוד קצה רט״ן מסוים, ובכלל זה ציוד קצה רט״ן שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ציוד הקצה יוכל לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
{{ח:תתתתת|(2)}} ייחוד סל השירותים הייעודי עם ציוד קצה רט״ן יכלול לפחות שלושה דגמים של ציוד קצה רט״ן המיוצרים על ידי יצרנים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} כרטיס חכם מסוים, ובכלל זה כרטיס חכם שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר הזיהוי של ציוד קצה רט״ן שהמנוי משתמש בו (IMEI – International Mobile Equipment Identity) (בפסקת משנה זו – מספר זיהוי), ובלבד שציוד הקצה שאליו משויך מספר הזיהוי יכול לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(ו)}} – הגבלת ניידות מספרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הטלפון נכלל בטווח מספרי הטלפון שספק מורשה הקצה לסל שירותים ייעודי מסוים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק מורשה יאפשר ניידות של מספר טלפון לספק מורשה אחר, לאותו סל שירותים ייעודי של התאגיד המסוים שציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם;
{{ח:תתתת|(ג)}} סל השירותים הייעודי ניתן בידי שני ספקים מורשים לפחות ביום תחילת מתן השירות לפי סל השירותים, ובחלוף שישה חודשים מהמועד האמור – ניתן בידי שלושה ספקים מורשים לפחות, וכולל לפחות 6,000 מנויים, והכול ובלבד שהשליטה בספקים המורשים היא בידי גורמים שונים; השר, לבקשת ספק מורשה המספק שירותים במסגרת סל שירותים ייעודי, רשאי להאריך, בהחלטה מנומקת בכתב, את התקופה האמורה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת;
{{ח:תתתת|(ד)}} סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה לגבי יותר משירות בזק אחד; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין יישום התנאי הנוגע להגבלה משמעותית כאמור, בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד, לבצע הגבלה או חסימה, אחת או יותר, בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג(ב)(1) עד (3)}}, כולם או חלקם, וכן ייחוד של ציוד קצה רט״ן עם ציוד תקשורת מסוים, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה לעניין ציוד קצה רט״ן או ציוד תקשורת, שקבע תאגיד מסוים שציינו המנוי או קבוצת המנויים בבקשתם.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ג), מנוי או קבוצת מנויים רשאים, חלף בקשה מפורשת כאמור באותם סעיפים קטנים, להסכים להצטרף לסל שירותים ייעודי, או לרכוש ציוד קצה רט״ן או ציוד תקשורת שההגבלות או החסימות לגביו נקבעות על ידי תאגיד מסוים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין סל שירותים ייעודי – הם הסכימו, במפורש ובכתב או בהסכמה הניתנת לתיעוד קולי, להגבלות או לחסימות הנכללות במסגרת סל השירותים הייעודי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רכישת ציוד קצה רט״ן או ציוד תקשורת – ספק מורשה, עוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או עוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, יידע את המנוי או את קבוצת המנויים, טרם ההתקשרות, בדבר הגבלה או חסימה שחלה לגבי ציוד כאמור, ובכלל זה הגבלה או חסימה המונעת את הפעלתו במסגרת סל שירותים ייעודי אחר, שירות בזק אחר או מקבץ אחר של שירותי בזק, וקיבל את הסכמתם לכך.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ספק מורשה יקבע ויפרסם באתר האינטרנט שלו אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי (בסעיף קטן זה – אמות המידה); יישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות או הסכימה להן לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} השר ימנה עובד מעובדי משרדו, שיהיה מוסמך לדון בהשגות לפי סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – הגורם המוסמך); הודעה על מינוי הגורם המוסמך תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תתת|(3)}} אדם רשאי להשיג על אמות המידה לפני הגורם המוסמך.
{{ח:תתת|(4)}} אדם רשאי לפנות לספק מורשה כדי לברר אם במסגרת סל שירותים ייעודי שהוא נותן, הכולל הגבלת חיוג לפי סעיף קטן (ב)(2), הוגבל החיוג למספר טלפון שהוקצה לשימושו ואת הסיבה להגבלת החיוג, והספק המורשה ישיב לו לא יאוחר מיום עבודה אחד ממועד הפנייה או בתוך תקופה אחרת שיקבע השר בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
{{ח:תתת|(5)}} פנה אדם לספק מורשה כאמור בפסקה (4) וחלף המועד למתן מענה מצד הספק המורשה כאמור באותה פסקה, רשאי אותו אדם להשיג לפני הגורם המוסמך על הגבלת החיוג.
{{ח:תתת|(6)}} הגורם המוסמך יחליט בהשגה ויעביר את החלטתו לפונה בתוך עשרה ימי עבודה ממועד הגשת ההשגה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תקופה אחרת לעניין זה.
{{ח:תתת|(7)}} מצא הגורם המוסמך כי הגבלת החיוג נעשתה שלא בהתאם לאמות המידה, ייתן לספק המורשה שהגביל את החיוג כאמור הוראות לעניין זה.
{{ח:תתת|(8)}} ספק מורשה ימסור לשר ויפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשנה, דיווח על הגבלת חיוג למספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי; דיווח כאמור יכלול ריכוז נתונים בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספרי הטלפון שהחיוג אליהם הוגבל;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט אמות המידה שלפיהן הוגבל החיוג;
{{ח:תתתת|(ג)}} תלונות שהתקבלו אצל הספק המורשה בדבר הגבלת החיוג למספרי טלפון ותוצאות בירור התלונות.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק מורשה לא יאפשר חסימה של אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חסימה גורפת של חיוג לכלל מספרי הטלפון שהוקצו למנויים של ספק מורשה אחר;
{{ח:תתת|(2)}} חיוג למספרי טלפון מקוצרים ארציים בעלי 3 או 4 ספרות, שלגביהם נקבע ברישיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל כי חל איסור על חסימתם;
{{ח:תתת|(3)}} חיוג למספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה; בפסקה זו, ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|(4)}} חיוג למספרי טלפון של רשות מקומית המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} חיוג למספרי טלפון של מוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית שאינם מספרי טלפון מקוצרים ארציים כאמור בפסקה (2), כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין התקנות כאמור בפסקת משנה (א), לא נמסרה עמדת שר הבריאות או שר הרווחה והביטחון החברתי לשר בתוך 45 ימים מיום הפנייה אליהם לפי פסקת משנה (א), יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותה פסקת משנה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} קבלת שיחות ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 30א|בסעיף 30א(א)}}, שבוצעו ממספרי טלפון כאמור בפסקאות (2) עד (5);
{{ח:תתת|(7)}} קבלת שיחות ממספר טלפון שהוקצה למפלגה וחיוג למספר כאמור, בתקופת הבחירות; לעניין זה, ”תקופת הבחירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 10ב|בסעיף 10ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(8)}} קבלת הודעת מסר אישי; בפסקה זו, ”הודעת מסר אישי“ – הודעה, התרעה או הנחיה קצרה, שמטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast), באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין, באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט״ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} נמסרה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לספק מורשה, לעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או לעוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, רשאי הוא לקבוע בהסכם ההתקשרות עם המנוי או עם קבוצת המנויים, לפי העניין, הוראות לעניין ההגבלות או החסימות, לרבות התנאים להסרתן או למניעת הסרתן, אם הוסכמו.
{{ח:תתת|(2)}} ציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם לפי סעיף קטן (א) תאגיד מסוים שקובע הגבלות או חסימות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע ספק מורשה הוראות בהסכם ההתקשרות לעניין ההגבלות או החסימות, ובכלל זה שינוי בהן, הסרתן או מניעת הסרתן, אלא בהתאם לקביעת אותו תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, נקבעו בהסכם ההתקשרות בין ספק מורשה ובין מנוי או קבוצת מנויים הגבלות או חסימות בהתאם לקביעת תאגיד מסוים שציין המנוי בבקשתו, לא יערוך הספק המורשה שינוי באותן הגבלות או חסימות ולא יבטלן, אלא בהתאם לקביעתו של אותו תאגיד או בהסכמתו, ובכלל זה אף לבקשת המנוי.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקשרות הכוללת הגבלת ניידות מספרים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(4) – בוטלה ההתקשרות לפי כל דין או ביקש המנוי מספק מורשה שלא יחולו לגבי שירות הבזק שרכש הגבלה או חסימה לפי סעיף קטן (ב), ובכלל זה בשל טענה שלפיה המנוי לא ביקש בקשה מפורשת כאמור בסעיף קטן (א) או בטענה כי לא הסכים במפורש להצטרף לסל שירותים ייעודי לפי הוראות סעיף קטן (ד) (בפסקה זו – ביטול ההתקשרות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יקצה ספק מורשה את מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור למנוי אחר, אלא בתום תשעה חודשים מיום ביטול ההתקשרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה כאמור בפסקת משנה (א) או בתקופה קצרה יותר, כפי שביקש המנוי, ישמיע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון שהוקצה למנוי לפי ההתקשרות שבוטלה, שבה יצוין כי המנוי החליף את מספר הטלפון שלו וכן יצוין מספר הטלפון החדש של המנוי; ואולם, מנוי רשאי לבקש כי לא תושמע כלל הודעה קולית כאמור; בקשה כאמור תוגש בעת ביטול ההתקשרות, על ידי המנוי שההתקשרות עימו בוטלה או על ידי מי מטעמו, לרבות ספק מורשה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעת ביטול ההתקשרות יידע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה את המנוי שביטל את ההתקשרות בדבר אפשרות המנוי לבקש בקשה לפי פסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} לאחר תום התקופה כאמור בפסקת משנה (א), לא יאפשר ספק מורשה הקצאה של מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור אלא במסגרת סל השירותים הייעודי שלגביו הקצה הספק המורשה את טווח מספרי הטלפון לפי סעיף קטן (ב)(4)(א).
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חכם“ – מיתקן או התקן בציוד קצה המשמש לזיהוי ודאי של המנוי, לרבות כרטיס SIM והתקן e-SIM;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ ו”ניידות מספרים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה רט״ן“ ו”ציוד תקשורת“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}.

{{ח:סעיף|51ג2|איסור משלוח הודעות בטכנולוגיית שידור תאי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ישלח ספק מורשה הודעה, התרעה או הנחיה קצרה הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast) באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט״ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי, ולא יאפשר משלוח הודעה, התרעה או הנחיה כאמור, אלא אם כן מטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, והיא נשלחת באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין.

{{ח:סעיף|51ג3|הוראות לעניין ציוד קצה רט״ן שחלות לגביו הגבלות או חסימות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט״ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ג1|בסעיף 51ג1}} שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה, יציע למי שמבקש לרכוש ממנו ציוד קצה כאמור, לבחירתו, מסלול של השכרת ציוד קצה רט״ן זהה חלף רכישתו, ולעניין זה יחולו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההשכרה תהיה לתקופה של 12 חודשים, ומהשוכר ייגבו דמי שכירות לגבי כל חודש בתקופה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} מחיר השכירות הכולל לא יעלה על המחיר שבו הספק המורשה מוכר את אותו ציוד קצה, בתוספת של עשרה אחוזים לכל היותר;
{{ח:תת|(3)}} ביקש השוכר, בתקופת השכירות, להחזיר לספק המורשה את ציוד הקצה, יפסיק הספק המורשה לגבות מהשוכר את דמי השכירות עם החזרת ציוד הקצה כאמור;
{{ח:תת|(4)}} בתום תקופת השכירות, תועבר הבעלות בציוד הקצה לשוכר.

{{ח:סעיף|51ד|הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב|תיקון: תשע״א־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות עם ספק מורשה“ – הסכם עם ספק מורשה לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של ספקים מורשים אחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם ספק מורשה או מפעיל רט״ן, לרכישת שירותים של ספק מורשה, אחד או יותר, ושירותים של מפעיל רט״ן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי ספק מורשה הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם ספק מורשה או שירותי ספק מורשה ושירותי מפעיל רט״ן הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכול למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם ספק מורשה, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51א|בסעיף 51א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט מפעיל רט״ן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו ספק מורשה או ממפעיל רט״ן, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, ספק מורשה או מפעיל רט״ן כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ה|בסעיף 51ה}}, וחובות שצבר המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ה|עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות|תיקון: תשע״א־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מספק מורשה או ממפעיל רט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי הספק המורשה או מפעיל הרט״ן, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”ספק מורשה“, ”מפעיל רט״ן“ ו”הסכם התקשרות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52א||תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53|תחולה על המדינה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53א|פיקוח על ציוד קצה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, למעט לעניין פסקאות (1) ו־(4), רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(1ב)}} תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה)|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
{{ח:תתת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבזק (קביעת מפרטים טכניים)|הוראות הבזק (קביעת מפרטים טכניים), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|53ב||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ג|תקנים ומפרטים|תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״א־2, תשס״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|53ד||תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ה||תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54|תמלוגים|תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו, תש״ס־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה ישלם תמלוגים למדינה.
{{ח:תת|(ב)}} התמלוגים ישולמו על הכנסות הספק המורשה ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל־8% מן ההכנסות האמורות.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס״א–2001}}, לפיהן החל משנת 2013, מוטלת על בעל רישיון חובת תשלום תמלוגים בשיעור של 0%.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם ספק מורשה במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|54א|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“, ”תמלוגים“ או ”תשלומי חובה“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|55||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ב|פטור מרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל״ז–1976}} (להלן – הפקודה).}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|58א|שינוי התוספות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, ובלבד שלא יוסיף שירות {{ח:פנימי|תוספת 1|לֹתוספת הראשונה}} אלא אם כן מצא כי יש הצדקה לכלול אותו בתחום הבזק בין היתר משיקולים של קידום התחרות, הצורך באספקה רציפה ותקינה של השירות והגנה על צרכני אותו שירות וצרכני שירותי בזק, ונוסף על כך, רשאי הוא להביא בחשבון שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} אם מצא כי בשל הקצאתם המוגבלת של התדרים המנויים בה והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, יש הצדקה כי שירותי הבזק הניתנים באמצעות אותם תדרים יוסדרו באמצעות רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, ובלבד שלא יוסיף מדינה {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}} אלא אם כן שוכנע כי באותה מדינה יש אסדרה של מתן שירותי בזק שמאפייניה דומים להוראות הדין הקבועות בישראל לעניין תחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|59|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|59א||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:ת}} חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
{{ח:תת|(1)}} הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
{{ח:תת|(2)}} הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת}} ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ״ט בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984) (י״פ תשמ״ד, 1417).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|61|תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}}|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|תעריפי פתיחה}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}} יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|63|תחולת תניות על מקבלי שירות}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}} יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64א|הוראות מעבר לעניין שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 64ב|ובסעיפים 64ב}} {{ח:פנימי|סעיף 64ג|ו־64ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדין החדש“ – חוק זה כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|בתיקון 76}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדין הישן“ – חוק זה כנוסחו ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|תיקון 76}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי ישן“ – היתר כללי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1 כנוסחו בדין הישן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ישן“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 כנוסחו בדין הישן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 76“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן או מי שסיפק, ערב המועד הקובע, שירות בזק מכוח היתר כללי ישן, ואספקת שירות הבזק שלגביו ניתן הרישיון הישן או ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, טעונה רישום במרשם או רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 כנוסחו בדין החדש}}, יחולו לגביו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הייתה אספקת השירות טעונה רישום במרשם, יראו אותו כמי שנרשם במרשם ויחולו עליו תקנות ההיתר הכללי וכן הוראות מינהל שניתנו לו ערב המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} הייתה אספקת השירות טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לדין החדש}} –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לדין החדש}} עד תום תקופת תוקפו של הרישיון הישן, או עד תום תקופת הרישום לפי ההיתר הכללי הישן;
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו את תנאי הרישיון הישן או את תנאי ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, כתנאי הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לדין החדש}}, אלא אם כן הרישיון בוטל, הותלה או הוגבל, או ששונו תנאי הרישיון לפי הוראות חוק זה, לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון או לפני תום תקופת הרישום לפי הדין הישן.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישן שמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ב)(1) או (2), וחלה עליו חובה לפי הרישיון הישן לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות לפי חוק זה, לרבות לפי הוראה שנקבעה ברישיון, ימשיך לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק כאמור גם מהמועד הקובע ואילך, וכל עוד הוא ספק מורשה; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את רשימת בעלי הרישיונות הישנים שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א1|4א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א2|4א2}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 לדין החדש}}.
{{ח:תת|(ה)}} מי שערב המועד הקובע סיפק שירות בזק שאספקתו לא הייתה טעונה רישיון ישן או היתר כללי ישן, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לדין החדש}} אספקתו טעונה רישיון או רישום במרשם, רשאי להמשיך ולספק את שירות הבזק עד תום שנה מהמועד הקובע אף שאין בידו רישיון ואינו רשום במרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ו)}} קבע השר ברישיון ישן חובה לפרוס רשת מתקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}} בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1 לדין הישן}}, יקבע ברישיון חדש או בהוראת מינהל לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1 לדין החדש}} את אותה חובת פריסה שנקבעה בדין הישן; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתוקפם של תנאי הרישיון הישן והוראות מינהל שניתנו לפני המועד הקובע.

{{ח:סעיף|64ב|הוראת מעבר לעניין שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן ואינו ספק מורשה לפי הדין החדש וניתנו לו הוראות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} ערב המועד הקובע, ימשיכו לחול עליו הוראות כאמור והוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ג|28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|ו־28ד}}, ויראו אותו, לעניין הסעיפים האמורים, כספק מורשה, לתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – התקופה הקובעת).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ג|28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|ו־28ד}} יחולו בתקופה הקובעת על מי שאינו ספק מורשה ומספק שירות בזק שהשר אישר, בתקופה הקובעת, כי הוא שירות בזק שהיה חייב ברישיון לפי הדין הישן, ובלבד שהוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו על מי שמספק שירות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההוראות; בתקופה הקובעת וכל עוד ההוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} עומדות בתוקפן, יראו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ג|28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|ו־28ד}} את מי שמספק שירות בזק כאמור כספק מורשה.

{{ח:סעיף|64ג|הוראת מעבר לעניין ניסויים במערכת אלחוט בטכנולוגיית דור 5|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של תשעה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|תיקון 76}}, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(3) לדין הישן}}, נותן שירות בזק המספק שירות באמצעות מערכת אלחוט הטעונה רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, הפועלת בתחום התדרים 24.25 עד 27.5 גיגה־הרץ (בסעיף זה – המערכת), יהיה פטור מחובת קבלת רישיון לפי הדין הישן או מחובת רישום במרשם לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) לדין החדש}}, לפי העניין, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נותן השירות מחזיק ברישיון ניסוי בתוקף כמשמעותו בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, להפעלת מערכת בטכנולוגיית דור 5 (בסעיף זה – רישיון ניסוי);
{{ח:תתת|(2)}} השירות ניתן במתכונת ובהתאם לתנאים והגבלות שייקבעו ברישיון הניסוי, ובכלל זה לעניין סוג מסוים של מנויים, תחום גאוגרפי מסוים שבו תופעל המערכת, והכול בהתאם לתנאי הניסוי בתחום התדרים האמור שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של משרד התקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} השירות ניתן ל־500 מנויים לכל היותר;
{{ח:תתת|(4)}} במקרה של שירות הניתן בתשלום, נותן השירות יציין באופן בולט ומודגש בהסכם ההתקשרות עם המנוי כי מדובר בניסוי ויפרט בהסכם את תנאי הניסוי, את תקופתו והבהרה בדבר האפשרות שהניסוי יופסק או יוגבל בהוראה של המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודה}}, בהתאם להוראות רישיון הניסוי; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מחובות נותן השירות לפי כל דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, יראו את הוראות פסקאות (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א) כתנאים ברישיון הניסוי.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|65|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (4) להגדרה ”שירות בזק“ שבסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|וסעיף 58א}})}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|כינוי התחום{{ש}}[מגה הרץ]}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|שידור{{ש}} [מגה הרץ]}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} 700
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;703 – 733 ו־758 – 788&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} 800
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;791 – 821 ו־832 – 862&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} 850
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;824 – 849 ו־869 – 894&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} 900
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;880 – 915 ו־925 – 960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} 1,800
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,710 – 1,785 ו־1,805 – 1,880&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} 2,100
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,920 – 1,980 ו־2,110 – 2,170 ולמעט 1,925 – 1,935 ו־2,115 – 2,125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} 2,500
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,500 – 2,570 ו־2,620 – 2,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} 3,500 או 3,600
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,500 – 3,800&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} 26,000
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,250 – 25,050 ו־25,900 – 27,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מדינה החברה באיחוד האירופי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} ארצות הברית של אמריקה.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: ק״ת תשמ״ה, תשנ״ז, תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”הוראת רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראות מינהל“ – תנאי או הוראה שנקבעו לפי חוק זה ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} התנה שירות בשירות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}} או בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ו)}} לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} לעניין חסימת שירותי מסרון;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4א}}
{{ח:ת}} גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיפים 51א}} {{ח:פנימי|סעיף 51ד|או 51ד}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיפים 51ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 51ה|או 51ה}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 51ב|לסעיף 51ב(ב)}};

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיפים 4ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 37יב|או 37יב(2)}}, לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(5)}}, או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ט|סעיף 4ט}} לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ניתוק שירות למנוי;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות טלפוניה לשם התקשרות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א1)}} או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2א}}
{{ח:ת}} ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2ב}}
{{ח:ת}} לא פרסם תשלומים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 15א|לסעיף 15א(ג)}} או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}} {{ח:פנימי|סעיף 51ג1|או 51ג1}};

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 3א}}
{{ח:ת}} שלח הודעה, התרעה או הנחיה בטכנולוגיית שידור תאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ג2|בסעיף 51ג2}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג2|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי הספק המורשה ובין אם ניתן באמצעות אחר;

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 5א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין סל שירותים משותף;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם ספק מורשה אחר;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראות רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נדידה בין־לאומית.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)}} או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(1)}} לעניין תנאין מיוחדים למתן שירותי בזק שירותי בזק;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב) או (ג)}} לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}};

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מניעת הפרעות לרשתות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בספק המורשה, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של הספק המורשה, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 7א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין אבטחת מידע או אי־גילוי מידע מסווג;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל או הוראה שניתנה מכוחם לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ערבות או ביטוח;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נקודת גישה.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד|חלק ד׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}} או בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(1)}}, לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בספק המורשה או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(2) או (3)}}, לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין הספק המורשה לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה פי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)}}, או הפר הוראת צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לעניין קישור גומלין או שימוש;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}} לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין דיווח בעניינים אלה;

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 8א}}
{{ח:ת}} נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}}, או הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} או החלטת שר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|הסעיף האמור}}, שעניינה החובה לבצע פעולת בזק או לספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור, או הפר הוראת רישיון או תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בעניין האמור, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1}};

{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 9א}}
{{ח:ת}} פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם ספק מורשה שמספק תשתית רדיו סלולרית, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד1|חלק ד׳1|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד1 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב) או (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ה|חלק ה׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שאינה מפורטת {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלקים א׳ עד ד׳1}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מרדכי ציפורי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jtrsjjm6peh3tgqs8ct9ppv67qvw2zz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077345</id>
      <parentid>3077340</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3077344]</comment>
      <origin>3077345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="582363" sha1="tiup8wcmhvqzdho1oy8fcl3v9f64f89" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000002}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 4|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208166.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1069.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 38|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317262.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 104|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210682.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317263.pdf}}, {{ח:תיבה|33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317264.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210810.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״א, 466|תקנות שעת חירום (בזק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5327.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תקנות שעת חירום (בזק) (ביטול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5343.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211266.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211281.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211334.pdf}}, {{ח:תיבה|309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211376.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211401.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211434.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 41|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317265.pdf}}, {{ח:תיבה|113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211619.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 2|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300167.pdf}}, {{ח:תיבה|76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|483|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299709.pdf}}, {{ח:תיבה|395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 20|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300000.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300090.pdf}}, {{ח:תיבה|60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|310|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2095.pdf}}, {{ח:תיבה|457|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300736.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300105.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300902.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301082.pdf}}, {{ח:תיבה|198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 554|תיקון מס׳ 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301230.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 90|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300661.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|334, 346|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|759|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301943.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301367.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301364.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301349.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301386.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 48|תיקון מס׳ 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301513.pdf}}, {{ח:תיבה|131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 282|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301602.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 59 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|654, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}, {{ח:תיבה|1209|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348674.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 139|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489232.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489236.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 212|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|934|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 163|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1042|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4643023.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4733951.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 480|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191520.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 82 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7267277.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1026|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.

''הודעה על תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ד, 1417|הודעה על תחילת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3020.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1141|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 130|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5713.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 896|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5838.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 478|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 55|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6200.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1987|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3050|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11379.pdf}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7609.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7504.pdf}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7527.pdf}}. ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 300|שינוי שעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 94|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|שינוי שיעורי קנסות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים}}, {{ח:תיבה|3864|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2468|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2350|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2306|הודעה על סכומים מעודכנים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13044.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2866|הודעה על סכומים מעודכנים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14142.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אסדרת העיסוק בתחום הבזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד: מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי בתחום הבזק ועל מי שפועל בלי רישום במרשם, רישיון או אישור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: החברה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־5, תשס״ט־3, תשע״ב־6, תשפ״ב־2, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב ספק מורשה, על פי רישיונו, על פי תקנות או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}, לפי העניין, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU)“ – איגוד הבזק הבין־לאומי, International Telecommunication Union (ITU);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סוג“ – אישור לדגם של ציוד קצה לשם עיסוק בסחר בו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון בזק“ – מי שבידו רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שהוא חלק מרשת בזק, ובכלל זה תוכנה וכן מיתקן או התקן שאינו פיזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק אקטיבי“ – מיתקן בזק המוזן בחשמל ומשמש להעברת אותות ברשת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ספק מורשה – מי שהתקשר בהסכם עם ספק מורשה לשם קבלת שירותי בזק ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון לשידורים – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותים ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בזק בהתאם לרישיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו, לרבות נכסיו של מי שרשום במרשם הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק על ידו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד}} {{ח:פנימי|סעיף 28ב|ו־28ב(ג)(6)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת סיום רשת“, ”נס״ר“ – הנקודת הפיזית שבה רשת בזק מסתיימת וממנה מתאפשרת למשתמש ברשת הבזק גישה אליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;סחר, בציוד קצה – קנייה, מכירה, שיווק, השכרה או ייבוא של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – בעל רישיון בזק או מי שרשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו או בנייתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק בנקודת סיום רשת, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי ייחודי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מיוחד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק“ – מערכת אלקטרונית המשמשת או המיועדת לשמש להעברת אותות באמצעות כבל, ציוד אופטי, תדרי רדיו או כל אמצעי אלקטרומגנטי אחר בין נקודת סיום רשת אחת לאחרת, וכן הרכיבים הנלווים למערכת האמורה המאפשרים את העברת האותות, לרבות ציוד מיתוג, ציוד ניתוב ותשתיות פסיביות, ולמעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – רשת בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב־ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – שירות שהוא אחד מאלה, הניתן לציבור הרחב או לחלק ממנו באמצעות רשת בזק:
{{ח:תתת|(1)}} שירות טלפוניה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות גישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} שירות העבר נתונים;
{{ח:תתת|(4)}} שירות אחר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות הניתן למנויים בתמורה, בכסף או בשווה כסף, המאפשר להם קישור לנקודות בקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות העברת נתונים“ – שירות העברת אותות על גבי רשת בזק שלא באמצעות רשת האינטרנט, בעבור אדם אחר, ובכלל זה העברת אותו אלקטרומגנטיים בין מיתקנים של ספקים מורשים או של בעלי רישיונות לשידורים או בין יחידות ציוד קצב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות טלפוניה“ – שירות המאפשר העברה או קבלה של מסר בזק על בסיס מספר בהתאם לתוכנית המספור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
{{ח:תת}} בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום הבזק“ – התחום של העברת אותו באמצעות רשת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 25“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההיתר הכללי“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 4א2|בסעיף 4א2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות פסיביות“ – רכיבים שמיועדים להכיל מיתקני בזק או לשמש להתקנת מיתקני בזק בלי שיהפכו למיתקן בזק אקטיבי, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אסדרת העיסוק בתחום הבזק|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|2|עיסוק בתחום הבזק – חובת רישום במרשם או חובת קבלת רישיון|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק אלא אם כן הוא רשום במרשם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק כמפורט להלן, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאי הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בזק הניתן באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד שלשם נתינתו מוקצה לנותן השירות, בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|לפקודה}}, תדר רדיו בתחום התדרים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמספר המשתמשים, המנויים בה, נקודות סיום הרשת או נקודות הקצה בה עולה על המספר שקבע השר, למעט שירות בזק הניתן באמצעות שימוש ברשת בזק כאמור על ידי ספק מורשה אחר; לעניין זה, ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל לתקשורת עם לוויין;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא כוללת לוויין הנמצא במיקום הרשום על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או לוויין העושה שימוש במסלול הרשום על שם ישראל כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} שירות בזק שמספקת רשות מקומית, בין שהוא טעון רישום במרשם ובין שהוא טעון רישיון; בפסקה זו, ”רשות מקומית“ – לרבות חברה עירונית או חברת בת עירונית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, או מי שרשות מקומית או חברה כאמור מחזיקה בו אמצעי שליטה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי בנסיבות העניין אין די באסדרה באמצעות רישום במרשם כדי לקיים אחד או יותר מהשיקולים של שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, ניצול יעיל של משאב הנמצא במחסור וקידום התחרות, רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} שירותי בזק נוספים שאספקתם דרך עיסוק תהיה טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} נותני שירותי בזק נוספים שהשירותים שיספקו, כולם או מסוג שיקבע, יהיו טעונים רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב, בשל אחד או יותר מהשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג), למי שרשום במרשם, שהשירותים שיספק, כולם או מסוג שיחליט, יהיו טעונים רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא יבצע אדם פעולת בזק במיתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל ובין נקודה מחוץ לישראל, למעט באזור יהודה והשומרון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, אלא אם כן בידו רישיון לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו; הרשימה תעודכן בכל עת שבוטל רישיון, הותלה או הוגבל או אם ניתן רישיון חדש.

{{ח:סעיף|3|סייגים לתחולה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בזק הנלווה לשירות עיקרי אחר שאינו שירות בזק, שהשירות העיקרי ניתן באמצעותו;
{{ח:תתת|(2)}} שירות העברת נתונים או שירות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אם נותן השירות אינו קובע את איכות השירות למנויים ואת מאפייני רשת הבזק שבאמצעותה הוא ניתן, ובכלל זה את שרידות הרשת וקיבולת הרשת.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו לפני השר מקרים לשם בחינת תחולת סעיף קטן (א), יפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מידע תמציתי בדבר עמדת השר לעניין אותם מקרים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהמנהל אישר כי מתקיימים לגביו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן השירות כפוף לאסדרה במדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} רשת הבזק שבאמצעותה ניתן השירות היא מערכת לוויינים עולמית; בפסקה זו, ”מערכת לוויינים עולמית“ – רשת בזק הכוללת כמה לוויינים שבאמצעותם ניתנים שירותי בזק ברחבי העולם, ובלבד שאינה רשת שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנים באמצעותה שירותי בזק בעיקר בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לווייניה נמצאים במיקומים הרשומים על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או עושים שימוש במסלולים הרשומים על שם ישראל כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להורות בנוהל על אופן הגשת בקשה לאישור לפי סעיף קטן (ג), ובכלל זה על המידע והמסמכים שיש לצרף לבקשה, ואם הדבר נדרש לשם מתן החלטתו – רשאי הוא לדרוש ממגיש הבקשה מידע ומסמכים נוספים; נוהל לפי סעיף קטן זה, רשימת שירותי הבזק שניתן לגביהם אישור לפי סעיף קטן (ג) ונותני השירותים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לעניין שירותי בזק נוספים על האמור בסעיף זה, אם נוכח כי אסדרת העיסוק בהם בהתאם להוראות חוק זה אינה נדרשת, ורשאי הוא לקבוע תנאים לתחולת הפטור.

{{ח:סעיף|4|רישיון בזק|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק רישיון לאספקת שירותי בזק או לביצוע פעולת בזק, הטעונים רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} (בסעיף זה – שירותים טעוני רישיון), וכן לקבוע תנאים ברישיון, ובכלל זה תנאים לעניין פעולות בזק הנוגעות למתן השירותים, ורשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי רישיון יוענק בהליך תחרותי אם מצא כי הדבר נדרש בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות הבזק או פעולת הבזק נוגעים למשאב הנמצא במחסור או בשל שיקולים כלכליים או הנדסיים הכרוכים בשימוש בו;
{{ח:תתת|(2)}} קידום התחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(3)}} שיפור רמת השירותים לציבור.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|תקנות שפורסמו על פי סעיף קטן (א2) לפני שבוטל:}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(1א)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרשיון לתת את השירותים טעוני הרישיון שלגביהם הוא מבקש רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ב1)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי תנאי למתן רישיון יהיה גם העדר הרשעה והעדר כתב אישום תלוי ועומד של מבקש הרישיון בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי להיות בעל רישיון בזק, ואם המבקש הוא תאגיד – גם של נושא משרה בתאגיד או בעל השפעה ניכרת בו; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כי התנאי האמור יחול לגבי סוג רישיון מסוים גם לעניין מי שמחזיק אמצעי שליטה במבקש רישיון שהוא תאגיד בשיעור הנמוך מ־25%, כפי שיקבע; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה השירותים טעוני הרישיון שלגביהם מתבקש הרישיון ואופן נתינתם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה וכן מסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה.
{{ח:תת|(ד1)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל רישיון הבזק הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ד2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון בזק, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; בעל רישיון בזק המפעיל מוקד שידור יקיים מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון בזק לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לספק מורשה לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ד3)}} הורה השר כי רשיון יוענק בהליך תחרותי כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל רישיון הבזק תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המשתתפים בהליך התחרותי.
{{ח:תת|(ד4)}} תקנות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בעל רישיון בזק, ויראו אותן כתנאים ברישיון אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהודעה ברשומות,
{{ח:תתת|(1)}} להעניק לבעל רשיון בזק את הסמכויות ואת החסינויות המנויות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: ”בזק“ – החברה הישראלית לתקשורת בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3020.pdf|י״פ תשמ״ד, 1417}}); חברת סלקום ישראל בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4229.pdf|י״פ תשנ״ד, 4190}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4279.pdf|תשנ״ה, 1696}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4288.pdf|2276}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4299.pdf|3003}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4305.pdf|3313}}, 3759; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4338.pdf|תשנ״ו, 26}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4362.pdf|958}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4372.pdf|1213}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4393.pdf|2381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4448.pdf|תשנ״ז, 165}}, 1632, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4506.pdf|2780}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4537.pdf|4045}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5104.pdf|תשס״ב, 3677}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5104.pdf|3678}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5308.pdf|תשס״ד, 3242}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5539.pdf|תשס״ו, 3593}}); חברת פלאפון תקשורת בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4423.pdf|י״פ תשנ״ו, 3836}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9462.pdf|תשפ״א, 3998}}); חברת בזק בינלאומי בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4423.pdf|י״פ תשנ״ו, 3836}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6853.pdf|תשע״ד, 7383}}); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4511.pdf|י״פ תשנ״ז, 2950}}); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4511.pdf|י״פ תשנ״ז, 2950}}); חברת פרטנר תקשורת בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4722.pdf|י״פ תשנ״ט, 1627}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5649.pdf|תשס״ז, 2268}}); חברת מירס תקשורת [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5056.pdf|י״פ תשס״ב, 1521}}); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע״מ&lt;/s&gt; [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5058.pdf|י״פ תשס״ב, 1590}}; תשס״ד, 2203; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5649.pdf|תשס״ז, 2268}}); חברת טלקום זהב 2001 [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5150.pdf|י״פ תשס״ג, 1259}}); חברת מתב תשתיות 2001 [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5150.pdf|י״פ תשס״ג, 1259}}); חברת עמת טלקום ש.מ. {{מוקטן|(לשעבר: מפעיל פנים ארצי, ש.מ.; כיום: הוט טלקום ש.מ.)}} [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5150.pdf|י״פ תשס״ג, 1259}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5264.pdf|תשס״ד, 1579}}); חברת אקספון 018 בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5438.pdf|י״פ תשס״ה, 4188}}); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5539.pdf|י״פ תשס״ו, 3593}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7669.pdf|תשע״ח, 4138}}); חברת 012 סמייל טלקום בע״מ {{מוקטן|(לשעבר: 012 טלקום בע״מ)}} [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5603.pdf|י״פ תשס״ז, 811}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6511.pdf|תשע״ג, 1496}}); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5686.pdf|י״פ תשס״ז, 3370}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7569.pdf|תשע״ז, 8580}}); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5715.pdf|י״פ תשס״ז, 4299}}); חברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5799.pdf|י״פ תשס״ח, 2927}}); חברת סטורם תקשורת בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5968.pdf|י״פ תשס״ט, 4477}}); חברת בי.איי.פי{{מוקטן|.}} פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6059.pdf|י״פ תש״ע, 1803}}); חברת טמרס טלקום בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6288.pdf|י״פ תשע״א, 6238}}); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6404.pdf|י״פ תשע״ב, 3511}}); חברת הום סלולר בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6422.pdf|י״פ תשע״ב, 4268}}); חברת אלון סלולר בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6442.pdf|י״פ תשע״ב, 5095}}); חברת גולן טלקום בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6460.pdf|י״פ תשע״ב, 5829}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6500.pdf|תשע״ג, 1018}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9462.pdf|תשפ״א, 3998}}); חברת סלקט תשקורת בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6711.pdf|י״פ תשע״ד, 1990}}); חברת איי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6752.pdf|י״פ תשע״ד, 3684}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6754.pdf|3759}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6888.pdf|תשע״ה, 32}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8371.pdf|תשע״ט, 13482}}); חברת בינת עסקים בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8196.pdf|י״פ תשע״ט, 9858}}); חברת לב אנאטל בע״מ [ח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8196.pdf|י״פ תשע״ט, 9858}}); אי.בי.סי{{מוקטן|.}} ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8371.pdf|י״פ תשע״ט, 13482}}); יוניגיאה בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9334.pdf|י״פ תשפ״א, 2617}}); נורקום תקשורת בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9578.pdf|י״פ תשפ״א, 5714}}); לניר תקשורת בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10706.pdf|י״פ תשפ״ב, 10372}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3542}}); פזל תקשורת (פ.י.) בע״מ [ס] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10520.pdf|י״פ תשפ״ב, 8331}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10707.pdf|10384}}); אינטרנט רימון ישראל 2009 בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10706.pdf|י״פ תשפ״ב, 10372}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3542}}); פיי. אייץ. איי נטוורקס (2015) ש.מ. [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11343.pdf|י״פ תשפ״ג, 6186}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3542}}); טי אי ספארקל ישראל בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11379.pdf|י״פ תשפ״ג, 6488}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3543}}); מד–1 כבלי תקשורת תת ימיים בע״מ [סח] ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11379.pdf|י״פ תשפ״ג, 6488}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12055.pdf|תשפ״ד, 3543}}).}}

{{ח:סעיף|4א|הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשע״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לא יעסוק אדם בסחר בציוד קצה אלא אם כן ניתן אישור סוג לגבי אותו ציוד.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הוראות סעיף זה והוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} לא יחולו על עיסוק בסחר בציוד קצה רט״ן שהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#סעיף 5|סעיף 5 לפקודה}} חלות עליו.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1א)}}, לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1ב)}}, הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
{{ח:תת|(א2)}} מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
{{ח:תת|(א3)}} הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(א4)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)}}, החלות עליה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המבקש לעסוק בסחר בציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א) או (ג)}} בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של ספק מורשה;
{{ח:תתת|(2)}} רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
{{ח:תת|(ד)}} מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד2)}} ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד3)|(1)}} ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע בצו פטור מאישור סוג לסוגי ציוד קצה, כפי שיקבע שאינם מהסוג האמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שתחול על מי שעוסק בסחר בציוד קצה כאמור בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה)|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ד4)}} השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4א1|המרשם|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ינהל מרשם של נותני שירותי בזק החייבים ברישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יירשם אדם במרשם אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו קטין או פסול דין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, בהתאמה;
{{ח:תתת|(4)}} היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הגיש אדם בקשה לרישום במרשם, ירשום אותו המנהל במרשם בתוך עשרה ימי עבודה אם מצא שמתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לדרוש מהמבקש, לשם הרישום, מידע ומסמכים נוספים.
{{ח:תת|(ה)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), המנהל רשאי להביא בחשבון לעניין הרישום במרשם גם שיקולים שבטובת הציבור, אם הדבר נדרש לדעתו בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ו)}} מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ה), יודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} הזכויות המוקנות למי שרשום במרשם מכוח הרישום אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול.
{{ח:תת|(ח)}} על מי שרשום במרשם יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|4א2|תקנות ההיתר הכללי והוראת מינהל למי שרשום במרשם|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם, לרבות בעניינים שהשר מוסמך להתקין לגביהם תקנות לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור הוראות שיחולו לגבי כל הרשומים במרשם או לגבי חלק מהם בהתאם לסוגי השירותים ומאפייניהם; בקביעת תקנות ההיתר הכללי יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לתת למי שרשום במרשם הוראת מינהל בעניינים שבסמכותו לקבוע בתקנות ההיתר הכללי, אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו אדם, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; נתן השר הוראת מינהל כאמור, יפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת ויציין זאת במרשם, ובלבד שלא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ג|אגרות לרישיונות ורישום במרשם|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם או בקשה לחידושם;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית שעל ספק מורשה לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס״ב–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|4ג1|סמכות לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מהגורמים המפורטים להלן למסור לו כל מידע הנחוץ לשם הפעלה סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה:
{{ח:תת|(1)}} ספק מורשה או מי שפועל מטעמו במתן שירותי בזק או בביצוע פעולות בזק;
{{ח:תת|(2)}} בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מטעמו בביצוע שידורים;
{{ח:תת|(3)}} מי שעוסק בסחר בציוד קצה;
{{ח:תת|(4)}} מי שהשר שוקל לקבוע כי שירות שהוא נותן הוא שירות אחר שיש להוסיפו {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}}.

{{ח:סעיף|4ד|שירות חיוני|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשע״ב־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק או שירות הנלווה לו, שנותן ספק מורשה, כמפורט בצו, המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לספק המורשה הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
{{ח:תתת|(2)}} תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
{{ח:תת|(ג)}} ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי;
{{ח:תתת|(6)}} קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}}, כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
{{ח:תתת|(7)}} קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
{{ח:תתת|(8)}} קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(9)}} קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
{{ח:תתת|(2)}} רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(3)}} רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
{{ח:תתת|(3א)}} ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה, לרבות צו מכוחו, יחולו על הספק המורשה שנותן את השירות החיוני, אלא אם כן נקבע אחרת בצו.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 1|מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור}}; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פירוק מרצון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בחלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}} וכן הסדר חוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 318|בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת &amp;quot;בזק&amp;quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&amp;quot;מ)|צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ), התשנ״ז–1997}}.}}

{{ח:סעיף|4ה|הפעלת שירות חיוני בידי הממונה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ג, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חדל ספק מורשה לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי ספק מורשה יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לספק המורשה לספק את השירות לפי הרשיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, לתקופה ובתנאים שיורו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו, התלייתו או הגבלתו, או בשל ביטול או התליה של הרישום במרשם או הגבלת מי שרשום במרשם במתן השירותים, לפי העניין, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי הספק המורשה, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הספק המורשה לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

{{ח:סעיף|4ה1|מינוי משקיף|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
{{ח:תת|(ב)}} המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
{{ח:תת|(ד)}} זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או את הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4ה2|חשיפת מידע סודי|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
{{ח:תתת|(1)}} לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

{{ח:סעיף|4ה3|הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
{{ח:תת|(ג)}} אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

{{ח:סעיף|4ה4|הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח2|פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשל אותן עילות או עילות דומות.

{{ח:סעיף|4ו|שירות לכלל הציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ג, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע רשימה של שירותי בזק, ושל שירותים נלווים להן שהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לספק מורשה ליתן שירות על פי רשיונו, על פי תקנות ההיתר הכללי או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
{{ח:תתת|(2)}} השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לתחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} להיקף מתן השירותים בידי הספק המורשה ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי ספק מורשה אחד או שניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו ספק מורשה האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
{{ח:תתת}} רשאי הוא לקבוע כי על ספק מורשה אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של ספק מורשה, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רישיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, או לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מספק מורשה אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.

{{ח:סעיף|4ח|הזכות לרכוש תיול פנימי|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק ב׳2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיול פנימי“ – החלק מרשת הבזק, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מספק מורשה, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של ספק מורשה, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו ספק מורשה אחר או ספק מורשה לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לספק המורשה שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
{{ח:תת|(ד)}} רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות ספק מורשה אחר, או ספק מורשה לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך הספק המורשה האחר, או הספק המורשה לשידורים האחר, לספק המורשה שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
{{ח:תת|(ה)}} התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
{{ח:תתת|(2)}} בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של ספק מורשה לשידורי טלוויזיה בלוויין.

{{ח:סעיף|4ט|אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט|תיקון: תשע״א־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת}} והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
{{ח:תתתת|(2)}} הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תתתת|(3)}} הימורים;
{{ח:תתתת|(4)}} משחקים הכוללים מעשי אלימות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה לאינטרנט“ – ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ישלח מידע למנוי בדרך שיקבע השר ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי; מידע כאמור יישלח, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
{{ח:תתת|(4)}} ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|5|קישור־&lt;wbr&gt;גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר|תיקון: תש״ן־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ג־3, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק של ספק מורשה אחד לבין רשת בזק של ספק מורשה אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של הספקים המורשים, או מתן שירותים בידי ספק מורשה אחד למנוייו של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מתן גישה אל רשת בזק, לרבות מיתקן בזק, של ספק מורשה אחר, ואפשרות השימוש בהם;
{{ח:תתתת|(2)}} מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של ספק מורשה, במיתקן בזק או בחצרים של ספק מורשה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של הספקים המורשים הנוגעים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי ספק מורשה חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי ספק מורשה אחד לספק מורשה אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי ספק מורשה אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי ספק מורשה אחד ממנוייו של ספק מורשה אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לספק מורשה בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (קישור־גומלין), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&amp;quot;א)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על שיטת החישוב|הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1)}} (י״פ תשפ״ג, 2400).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו הספקים המורשים הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי ספק מורשה לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק שלו; באין הסכמה בין הספקים המורשים הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
{{ח:תת|(ד1)}} לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} מחיר סביר אשר רשאי ספק מורשה לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
{{ח:תת|(ז)}} היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח}} ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי ספק מורשה או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי ספקים מורשים שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6לד|סעיף 6לד}}, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של ספק מורשה לייעד קיבולת ברשת הבזק שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לספק מורשה כאמור, לחבר לרשת הבזק שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), ספק מורשה ייתן לספק מורשה אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של הספק המורשה האחר או להקים בה מיתקני בזק של הספק המורשה האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך מתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של הספק המורשה האחר, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל, לפי העניין, על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי ספק מורשה.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(5)}} היתה התשתית הפסיבית של ספק מורשה מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(6)}} התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של ספק מורשה כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם פעילות אחרת של הספק המורשה בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
{{ח:תתת|(7)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל פנים־ארצי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

{{ח:סעיף|5א|מספור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מספק מורשה אחד לאחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של ספק מורשה לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של ספק מורשה אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק מורשה הנותן שירות טלפוניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לספק מורשה בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
{{ח:תתת|(2)}} להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לספק מורשה בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לספק מורשה, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, רשאי השר להורות כי כל ספק מורשה יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לספקים המורשים הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן הספקים המורשים באופן שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} ספק מורשה יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מספק מורשה אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|5ב|חסימת שירותי מסרון|תיקון: תשע״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום הספק המורשה קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור ספק מורשה הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק מורשה לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר הספק המורשה שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק המאפשרת לספק שירות מסרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

{{ח:סעיף|5ג||תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|ביטול, התליה או הגבלה של רישיון או רישום במרשם|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, או לבטל רישום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הספק המורשה ביקש את ביטול רשיונו או הרישום במרשם;
{{ח:תתת|(1א)}} הרישיון ניתן או הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי;
{{ח:תתת|(1ב)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או לרישום במרשם;
{{ח:תתת|(1ג)}} הספק המורשה, ואם הוא תאגיד – התאגיד, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות ספק מורשה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, ואם הוחל התנאי האמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)}} גם על המחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון שהוא תאגיד, בשיעור הנמוך מ־25% – גם אם אותו מחזיק הורשע או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:תתת|(2)}} הספק המורשה הפר הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה או תנאי מהותי מתנאי הרישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי העניין;
{{ח:תתת|(2א)}} הספק המורשה הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11א|11א}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}};
{{ח:תתת|(2ב)}} הספק המורשה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה מתקנות ההיתר הכללי, שאינה הוראה מהותית, תנאי מתנאי הרישיון או הוראת מינהל שניתנה לו, שאינה הוראה מהותית או תנאי מהותי, לפי העניין, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
{{ח:תתת|(2ג)}} לא שילם אגרה שנתית שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון או הרישום במרשם.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לבטל רישום במרשם או להתלותו או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק לפי סעיף קטן (א) רשאי השר להביא בחשבון את המאפיינים היחודיים לרישום במרשם, ובכלל זה את ההקלות בהליך הרישום ובתנאים המקדמיים לרישום לעומת ההליך והתנאים למתן רישיון.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ביטל השר רישיון לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישיונו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל השר רישום במרשם לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישומו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), השר רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון גם לתאגיד בשליטתו של מי שבוטל רישיונו או רישומו כאמור או לא לרשום תאגיד כאמור במרשם, תאגיד השולט בו או תאגיד הנשלט בידי מי ששולט בו אלא לאחר שחלפה התקופה אמורה באותן פסקאות, אם מצא השר כי יהיה בכל כדי לעקוף את ההחלטה בדבר הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להורות למי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה לפעול להסדרת הסיום של אספקת שירוי הבזק לפי הרישיון או מכוח הרישום במרשם או לצמצומה, והכול לפי העניין, באופן או במועד שהורה; בהוראות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לדרוש ממי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} להעביר לו את רשימת מנוייו ופרטיהם;
{{ח:תתת|(2)}} להודי למנוייו על סיום או צמצום של אספקת שירותי הבזק;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול כדי לאפשר לספק מורשה אחר, אחד או יותר, או להקל עליו לספק שירות בזק למנוייו לאחר שהוא יחדל לספק להם שירותי בזק.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ו־4, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ז, תשס״ז־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה מקומית עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה של מוסד ממשלתי;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תפעול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר שידורים לפי דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6ב|מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.

{{ח:סעיף|6ג|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

{{ח:סעיף|6ד|החלת דינים על חברי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|6ה|תפקידי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ו־3, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי המועצה:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות לגבי –
{{ח:תתת|(א)}} סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
{{ח:תתת|(ב)}} קיום שידורים קהילתיים;
{{ח:תתת|(ג)}} עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
{{ח:תתת|(ד)}} פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}, וכן לפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
{{ח:תתת|(ו)}} אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(3)}} לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} לקבוע כללים –
{{ח:תתת|(א)}} בענינים המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
{{ח:תת|(6)}} ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח}};
{{ח:תת|(7)}} לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|6ה1|הפקות מקומיות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
{{ח:תת|(א2)}} המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
{{ח:תת|(א3)}} המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה}}, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
{{ח:תתת|(3)}} לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, בשל אותה ההפרה.

{{ח:סעיף|6ו|פיזור המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|6ו1|העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה הגאורגית“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספי תמיכה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית, הטיגרינית והגאורגית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.6.2025 עד יום 31.12.2029):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
{{ח:תת|(א1)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה הגאורגית בעבור קהילת יוצאי גאורגיה בישראל ולשם סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 1.4 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את הסכום האמור בסעיף קטן (א) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ואת הסכום האמור בסעיף קטן (א1) לשם מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה הגאורגית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפות האמורות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל או קהילת יוצאי גאורגיה בישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה – הקהילה) לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית או מבני העדה הגאורגית, לפי העניין, המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית, הטיגרינית או הגאורגית, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה הגאורגית“ – מי שנולד בגאורגיה או שלפחות אחד מהוריו נולד בגאורגיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספי תמיכה“ – תקציב שנתי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6ז|חובת רישיון|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ח|מתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ז־5, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|6ח1|שיקולים במתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6ח2|כשירות לרישיון|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(5)}}; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6ח3|סייגים למתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תת|(2)}} מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תת|(3)}} המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
{{ח:תת|(4)}} המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

{{ח:סעיף|6ח4|בעלויות צולבות|תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־5, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, או בעל רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}} או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|בסעיף 6יב2(1)}}, יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

{{ח:סעיף|6ט|תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
{{ח:תתת|(3)}} ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
{{ח:תתת|(7)}} תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(9)}} חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות לשידורים וספרים מורשים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6ט1|ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

{{ח:סעיף|6י|איסור העברה, שעבוד או עיקול|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6ח1|בסעיף 6ח1}}, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תתת|(2)}} העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אינו טעון אישור כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
{{ח:תתת|(1)}} לשעבוד או לעיקול;
{{ח:תתת|(2)}} להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ט|או 6ט(ב)}} לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

{{ח:סעיף|6יא|ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון לא קיים הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} או תקנות או כללים לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3א)}} בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(8)}} לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6יא1|סמכויות נוספות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לספק מורשה לעניין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

{{ח:סעיף|6יא2|חבילת יסוד|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

{{ח:סעיף|6יב|קיום רצף בשידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא}} או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יב1||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב2||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב3||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב4||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב5|תקנות וכללים|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6יב6||תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב7||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יב8||תיקון: תשס״א־2, תשע״ט, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יג||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יד||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טו||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יט1|שירות נלווה לשידורים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

{{ח:סעיף|6יט2|תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6כ|תוכן שידורי הכבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ג)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
{{ח:תת|(ו)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ו1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו4)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו5)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

{{ח:סעיף|6כ1|אישור ערוצים משותפים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ז־5, תשע״א־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|בסעיף 6יט2(א)}}, כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
{{ח:תתת|(1)}} ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כא|סעיף 6כא(א)}}, ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

{{ח:סעיף|6כ2|שידורי חדשות שאינם אזוריים|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ ו”החזקה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1(א)}} ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(2)}}, ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
{{ח:תתת|(3)}} מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
{{ח:תתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
{{ח:תתת|(3)}} רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
{{ח:תתת|(5)}} מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בספק מורשה לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(6)}} המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 41|סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה}};
{{ח:תתת|(7)}} השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מפלגה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתתת|(2)}} נציג או שלוח של מפלגה;
{{ח:תתתתת|(3)}} גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(4)}} גוף אחר הקשור למפלגה;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
{{ח:תתתת}} והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
{{ח:תת|(ה)}} מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיפים 6ח(ב)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}} {{ח:פנימי|סעיף 6מב|ו־6מב}} יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כד|סעיף 6כד}}; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

{{ח:סעיף|6כ3|שידורי חדשות בין־&lt;wbr&gt;לאומיים שמקורם בישראל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6כ|בסעיפים 6כ(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|ו־6כ2}}, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ד)(1)}}, בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה) ו־(ז)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
{{ח:תתת|(1)}} שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} את קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה)}} על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|6כא|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

{{ח:סעיף|6כא1|אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־&lt;wbr&gt;22|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}} – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
{{ח:תתת|(3)}} המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
{{ח:תתת|(5)}} באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה}}, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}}, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“, ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6כב|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6כג||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6כד|איסור פרסומת|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} בתום חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

{{ח:סעיף|6כד1|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|בסעיף 6לד1(ז)(3)}}, לרבות קדימון צולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|6כה|שידורים אסורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
{{ח:תת|(1)}} שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת סרטי הראינוע|בפקודת סרטי הראינוע}}, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תת}} והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} שהם תעמולה מפלגתית;
{{ח:תת|(4)}} שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תת|(5)}} שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6כו||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 17א|כסעיף 17א}}).}}

{{ח:סעיף|6כז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6כח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21א|כסעיף 21א}}).}}

{{ח:סעיף|6כט||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ב|כסעיף 21ב}}).}}

{{ח:סעיף|6ל||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ג|כסעיף 21ג}}).}}

{{ח:סעיף|6לא||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לב||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לג||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|6לד|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־3, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
{{ח:ת}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|6לד1|רישיון למשדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6לד|בסעיף 6לד(א3)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
{{ח:תתת|(2)}} מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
{{ח:תתת|(5)}} שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
{{ח:תתת|(6)}} מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תתת|(7)}} עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תתת|(8)}} סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(9)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
{{ח:תתת|(10)}} סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון לשידורים בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(11)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תתת|(12)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תתת|(13)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
{{ח:תתת|(14)}} סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
{{ח:תתת|(15)}} סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
{{ח:תתת|(16)}} קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה)|כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיפים 6יא}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|ו־6יב}} יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(י)}} השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

{{ח:סעיף|6לד2||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לד3||תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לה||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6לו|השימוש בהכנסות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}} {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|ו־6ה1}}; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|6לז|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות], תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה(1), (2), (3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם שידר שידורי כבלים בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיף 6ז(א)}}, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ז)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ד|פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”שידורים אסורים“).
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים, הזמנתם או תשלום בעדם;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} עזרה טכנית לקיום שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(7)}} תיווך בין מפעיל שידורים אסורים לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ט)}} נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
{{ח:תתת|(2)}} התשדיר שודר שלא בידיעתו.
{{ח:תת|(י)}} לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
{{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לח|תקנות וכללים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, טעונות אישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

{{ח:סעיף|6לח1|חיוב מכוח החלטת המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

{{ח:סעיף|6לט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מ||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|6מא||תיקון: תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מב||תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6מג|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לוויני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיף 6נב}}, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לוויני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור לוויני“ – הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

{{ח:סעיף|6מד|חובת רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}} ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|6מה|שידורים המיועדים בעיקרם לישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו־(ג)}} –
{{ח:תת|(1)}} שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
{{ח:תת|(2)}} שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

{{ח:סעיף|6מו|רשיון ומכרז|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מח|סעיף 6מח(א)}}, ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
{{ח:תת|(ב)}} לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

{{ח:סעיף|6מז|כשירות לרשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח(ג)}}, מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6מח|הליכים ותנאים למתן רשיון|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, ספק מורשה, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(4)}} מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}};
{{ח:תתת|(7)}} הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|6מט|תנאי הרשיון|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח}} ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
{{ח:תתת|(2)}} מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
{{ח:תתת|(3)}} מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם ספקים מורשים, עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרשיונו כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
{{ח:תתת|(6)}} חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
{{ח:תתת|(7)}} המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
{{ח:תתת|(8)}} ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6מט1|העברת שידורים ארציים על פי חובה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מט|בסעיף 6מט(4)}}, לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה ולענין {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#פרק ד סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳ לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6נ|שיקולים במתן רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6נ1|שידורים לפי דרישה|תיקון: תשס״ז־5}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6נ|בסעיף 6נ}}, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.

{{ח:סעיף|6נא|זכויותיו של בעל זכיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
{{ח:תתת|(4)}} יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
{{ח:תתת|(5)}} היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(1)}} לא תחול לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6נא1|שידורי חדשות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ3|או 6כ3}}, לפי העניין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6נב|החלת כללים על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|ו־ה׳ לפרק ב׳1}}, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה(1)}}, בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

{{ח:סעיף|6נג|החלת כללים על מפיק ערוץ|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|6נד|העברת שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

{{ח:סעיף|6נה|שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיפים 6נב}} {{ח:פנימי|סעיף 6נג|ו־6נג}}, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(א)(5)}} וסעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מט1|בסעיף 6מט1(ב)}}.

{{ח:סעיף|6נו|תמלוגים ודמי רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|6נז|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ח|6ח(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|6ט1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|6יט2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|6כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לו|6לו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לח|6לח(ב)}}, יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|6יא1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא1|6כא1}} {{ח:פנימי|סעיף 6לח1|ו־6לח1}} יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 6כד|בסעיף 6כד(ב)}} לא תחול לענין שידורים לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6נח|הגדרות ופרשנות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|6נט|התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6ס|התקנת צלחת קליטה בבית משותף|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6סא|החלת הוראות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ג|21ג}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”ספק מורשה“ יבוא &quot;בעל רישיון לשידורי לוויין; לעניין סעיף זה, ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המקרקעין}}, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|6סב|איסור אספקת שידורים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|או 266א לחוק התכנון והבניה}}, ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

{{ח:קטע2|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|6סב1|חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014}}, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
{{ח:תת|(ד)}} החדשות המקומיות לפי {{ח:פנימי|פרק ב3|פרק זה}} ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד: מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|11|חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה ייתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי ספק מורשה פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק מורשה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

{{ח:סעיף|11א|מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית|תיקון: תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב)}}, ראה השר כי בשל פעולת ספק מורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף קטן}} קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק המורשה בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לספק המורשה הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} (בסעיף זה – הליך השימוע).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא הספק המורשה לשר כל מידע ומסמך שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הגבלת החובה לפי סעיף קטן (ב)(1א) או {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}} לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ובכלל זה נסיבות שבהן תתאפשר דחיית המועד לקיום החובה כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה של ספק מורשה להגבלת החובה כאמור ולעניין בחינת הבקשה והחלטה בה, ולעניין מינוי ועדה מייעצת לשם מתן המלצה בנוגע לבקשה כאמור והשיקולים שעליה לשקול בבחינת הבקשה.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ספק מורשה שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מספק המורשה, לא יפסיק, יעכב או יגביל שימוש בשירות טלפוניה לשם התקשרות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של ספק מורשה אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א2|4א2}} {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|ו־4ג1}}, רשאי השר לקבוע בתקנות, ברישיון או בהוראת מינהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין {{ח:הערה|&lt;s&gt;של הכנסת&lt;/s&gt;}}, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים מיוחדים למתן שירותי בזק לאזורי שירות, למקומות וליישובים, לקבוצות או ליחידים;
{{ח:תתת|(1א)}} קביעת חובה לבצע פעולות בזק ולספק שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} חובות דיווח שיחולו על ספק מורשה או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית|תיקון: תשע״ב־3, תשפ״ב־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שיחה מאת מנוי של ספק מורשה למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום; רשימת מוקדי החירום כאמור וכל שינוי בה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ספק מורשה או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מוקד חירום כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבקש מספק מורשה המספק לו שירות טלפוניה כי יעביר לו, לגבי כל השיחות שמבוצעות למוקד החירום, את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות למוקד האמור; ביקש מוקד חירום לקבל מידע כאמור, רשאי הספק המורשה להעביר לו את המידע.
{{ח:תתת|(3)}} מידע שקיבל מוקד חירום לפי פסקה (2) ישמש את מוקד החירום רק לשם פנייה למשטרת ישראל במקרה של חשש לשלומו של מי שביצע את השיחה למוקד; המידע יישמר בנפרד ויאובטח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, כמידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק האמור}}, והגישה אליו תתאפשר רק לבעלי תפקידים במוקד שקיבלו הדרכה מתאימה לגבי השימוש המותר בו; עם תום הצורך במידע, ולכל המאוחר בתוך 24 שעות, יימחק המידע על ידי מי שקיבל אותו לפי פסקה (2).
{{ח:תתת|(4)}} אדם שהגיע אליו מידע כאמור בפסקה (2) ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של ספק מורשה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – ספק המספק שירות טלפוניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
{{ח:תתתת|(3)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(4)}} מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(5)}} מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
{{ח:תתתת|(6)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
{{ח:תתתת|(7)}} תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(8)}} מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
{{ח:תתתת|(9)}} מרכז הסיוע לנשים דתיות;
{{ח:תתתת|(10)}} ”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(11)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

{{ח:סעיף|13|שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ז, תשפ״ב־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לווין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} ולהשפעת ההוראה על הספק המורשה ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לספק המורשה, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי הספק המורשה או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע הספק המורשה, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל הספק המורשה; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} וצווים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין הספק המורשה, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ד)}} מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
{{ח:תת|(ה)}} במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא ספק מורשה או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.
{{ח:תת|(ו)}} נציג כוחות הביטחון רשאי לדרוש מספק מורשה למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|13א|הוראות בשעת חירום|תיקון: תשס״ז, תשע״ח־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ב|ובסעיף 13ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה}}, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}};
{{ח:תתתת|(3)}} החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
{{ח:תתתת|(4)}} מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לספק מורשה כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לספק המורשה כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה רשאית, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(3)}} העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושו של ספק מורשה אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של ספק מורשה אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה העברת תפקיד כמשמעה {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90יב|בסעיף 90יב לפקודת המשטרה}}, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראה שניתנה לספק מורשה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לספק המורשה הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הודעה או הוראה לספק מורשה לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לספק המורשה גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
{{ח:תת|(ח)}} על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ט)}} ספק מורשה שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34יג|בסעיף 34יג לחוק העונשין}}, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של הספק המורשה, עובדיו או הבאים מטעמו.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

{{ח:סעיף|13ב|הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים|תיקון: תשס״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)}}, ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ו) עד (י)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}, לרבות שימוש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי כבלים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק בסיסיים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור יהודה והשומרון“ – אזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי הפריסה של החברה“ – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרוץ“ – אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה שיווקית“ – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} שירות בזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירה או אספקה של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה תשתיתית“ – ספק מורשה שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן הספק המורשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חייב“ – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית אחרונה“ – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי בזק נייחים“ – ספק מורשה שבמועד הקובע היה בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה עליו באותו מועד החובה לבצע פעולת בזק ולתת שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ושחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפ״א כללי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה מתכתית“ – רשת בזק שהיא רשת כבלים מתכתית שספק שירותי בזק נייחים מספק על גביה שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתקדמת“ – רשת בזק המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת בזק שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזיקה לתשתית“ – שירות בזק וכן שירות שאינו שירות בזק הניתן בהתאם לרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(2)}}, ולמעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בזק הניתן בעיקרו באמצעות לווין הנמצא במיקום הרשום באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או באמצעות לוויין העושה שימוש במסלול שרשום כאמור, ולא ניתן לתיתו ללא שימוש בלוויין באמור;
{{ח:תתת|(2)}} שירות הניתן באמצעות מיתקן בזק קרקעי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ה)}} על ידי בעל רישיון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} שירות הניתן בהתאם להסכם שיתוף רשת גישה, שנערך בין בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(1)}} בהתאם לרישיונותיהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות גישה לאינטרנט, בין שהוא ניתן בתמורה ובין שלא בתמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בעל זיקה לחברה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

{{ח:סעיף|14ב|פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי ספק שירותי בזק נייחים אחר|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע ועל פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}}; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א2|4א2}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}} לקבוע ברישיון של ספק שירותי הבזק הנייחים או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי ספק שירותי הבזק הנייחים.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של ספק שירותי בזק נייחים אחר כי החברה או אותו ספק שירותי בזק נייחים יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל ספק שירותי בזק נייחים תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

{{ח:סעיף|14ג|קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל־0.5% מהכנסתו החייבת ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
{{ח:תת|(ב)}} כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ולמטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}} רשאי המנהל למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום).
{{ח:תת|(ה)}} לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, יתווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}, אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
{{ח:תת|(ז)}} הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד – בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת – בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}}, השר או המנהל רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

{{ח:סעיף|14ד|הקצאת כספי קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}}, מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות ספק מורשה וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ד)}} אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המצב הביטחוני באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ב)}} היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
{{ח:תת|(ו)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} או נרשם במרשם, יקבע השר ברישיונו או יורה לו בהוראת מינהל, לפי העניין, חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון או שיורה עליהם בהוראת מינהל כאמור, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור; השר יורה על אזורי התמרוץ שייכללו באזור השירות ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין; הוראת מינהל כאמור תפורסם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב) סיפה}}.
{{ח:תת|(ז)}} אין בקביעת חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות ברישיון או בהוראת מינהל כאמור בסעיף קטן (ו), כשלעצמה, כדי שיראו את הרשת המתקדמת שיפרוס הספק המורשה כרשת בזק ציבורית; לעניין ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ח)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) ו־(ב1)}} רשאי השר לקבוע תעריף מופחת –
{{ח:תתת|(1)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(י)}}, ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
{{ח:תתת|(2)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

{{ח:סעיף|14ה|הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה – אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(ב)}} ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(ב)}}, ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}, לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה או בהוראת מינהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק ללקוח עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות ללקוח עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח עסקי“ – לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|14ו|אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה – פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון – בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה ברישיון או בהוראת מינהל חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}, ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון או להוראת המינהל, על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיון או בהוראת המינהל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונות או בהוראות המינהל החלות על הספקים המורשים הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
{{ח:תתת|(3)}} השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|14ז|תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, תיול פנימי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח(א)}} שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מורשה רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14ח|שמירת זכויות ודינים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} כדי לגרוע מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האפשרות של ספק מורשה שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
{{ח:תת|(2)}} סמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב), (ב1) ו־(ו)}} ותחולת ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} לעניין רשת מתקדמת;
{{ח:תת|(3)}} תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

{{ח:סעיף|14ט|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, עד ליום 1 במרס של אותה שנה, ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ד|ו־14ד}}, החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}} והתקדמות הספקים המורשים לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
{{ח:תתת|(2)}} סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרס 2023).

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}

{{ח:סעיף|15|סמכות לקביעת תשלום|תיקון: תשמ״ג, תש״ן־3, תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי ספק מורשה; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15א|סל תשלומים חלופי|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הספק המורשה הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו לבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לספק המורשה, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב מנוי של ספק מורשה לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של הספק המורשה.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה לספק מורשה אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי הספק המורשה להציע, באופן בלתי מפלה, לכל ספק מורשה אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.

{{ח:סעיף|16|פיגורים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|17|שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע|תיקון: תשע״ג־3, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי ספק מורשה לדרוש בעדו תשלום סביר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות לספק מורשה לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי ספק מורשה מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לספק המורשה הוראות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
{{ח:תתת|(2)}} בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
{{ח:תתת}} ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|17א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, לרבות בית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|בפרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|או 77א לחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} או מי שרשום במרשם שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 4א1|בסעיף 4א1(ח)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|ו־ו׳1 לחוק המקרקעין}}, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת“ – רשת בזק, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|18|הנחת רשת בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
{{ח:תתת|(2)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר הספק המורשה את הדרך למצבה הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, כרשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה}}, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|19|הודעה למחזיק|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2), (3) או (5)}}, ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם הספק המורשה הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|20|ערעור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של הספק המורשה, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

{{ח:סעיף|21|סדרי הערעור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)}} יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת הספק המורשה שמסר או פרסם את ההודעה.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|21ב|הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}} (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון;
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לספק מורשה בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל ספק מורשה בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
{{ח:תתת|(3)}} נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
{{ח:תתת|(4)}} בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
{{ח:תתת|(5)}} המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של ספק מורשה למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש והספק המורשה הסכימו לתנאים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
{{ח:תתת|(6)|(א)}} המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שהספק המורשה טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בסעיף זה, ”רשת מתקדמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), ספק מורשה רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה – המבקש), פנה להספק המורשה בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח הספק המורשה או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה – יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, ”פרטי בעל הדירה“ – שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש או הספק המורשה בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה – הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שם הספק המורשה ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
{{ח:תתתתת|(3)}} מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
{{ח:תתתתת|(4)}} יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
{{ח:תתת|(3)}} בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע בעל דירה לספק מורשה שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר הספק המורשה את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
{{ח:תתת|(5)}} הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את הספק המורשה בדבר הגשתה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב3)}} בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הספק המורשה יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ל|בסעיף 6ל(א)}}; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם הספק המורשה את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
{{ח:תת|(ו)}} הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מהספק המורשה הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על הספק המורשה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיף זה ספק מורשה רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|או 4א1(ח)}}, את הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
{{ח:תת|(ח)}} הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לספק מורשה ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק ב׳1}} או רשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21ג|מורשה של בעלי הדירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1)}}, יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב(ב1)}}, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|21ד|התקנת תחנת חובבים בבית משותף|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הקרינה“ – {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – תחנת חובבים וההתקנים הקשורים להתקנתה, לרבות כבלים לחיבור התחנה לדירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחנת חובבים“ – תחנת חובבים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת חובב רדיו“ – תעודת חובב רדיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל דירה רשאי להתקין מיתקן במקום סביר על גג בית משותף שהוא רכוש משותף, בדרך סבירה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוב בעלי הדירות בבית המשותף הודיעו בכתב כי הם מתנגדים להתקנת המיתקן; ניתנה הודעה כאמור, רשאי בעל הדירה להתקין את המיתקן רק אם הגיש בקשה למפקח והמפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} נציגות הבית המשותף או בעל דירה בבית המשותף פנו למפקח, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5), בבקשה שלא יאשר את התקנת המיתקן או שיקבע תנאים והוראות באשר להתקנתו, ובמקרה כזה יהיה בעל הדירה רשאי להתקין את המיתקן רק אם המפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דירה המבקש להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ימסור הודעה בכתב על התנגדותו לנציגות הבית המשותף ולבעל הדירה המבקש את ההתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמסר בעל הדירה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ד)(5); נציגות הבית המשותף תודיע בתום התקופה האמורה אם התקבלו הודעות התנגדות כאמור מרוב בעלי הדירות בבית המשותף, והודעתה תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף.
{{ח:תת|(ד)}} התקנת מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידי בעל הדירה תעודת חובב רדיו ורישיון לתחנת חובבים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתנו למיתקן היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה}};
{{ח:תתת|(3)|(א)}} ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה מהשטח המשותף מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (4) או קיימים מיתקנים אחרים שהותקנו כדין בשטח המשותף, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה מותקן בשטח הרכוש המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו, השטח הדרוש להתקנת המיתקן יכלול את שטח המעגל סביב אנטנת המיתקן שאורך מחוגו שווה לטווח הבטיחות האופקי לבריאות הציבור שנקבע למיתקן על ידי הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה}};
{{ח:תתת|(4)}} ביום התקנת המיתקן לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף (בסעיף זה – ההודעה המוקדמת) בדבר כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההודעה המוקדמת תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו ומידע בדבר האפשרות להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) והמועד האחרון למסירת ההתנגדות כאמור; בעל הדירה יצרף להודעה המוקדמת עותק של תעודת חובב הרדיו שבידו ושל הרישיון לתחנת חובבים למיתקן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} ועותק של היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה}};
{{ח:תתת|(6)}} התקנת המיתקן פטורה מקבלת היתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, והיא תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק האמור}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל|וחוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(7)}} התקנת המיתקן תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית המשותף;
{{ח:תתת|(8)}} אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף.
{{ח:תת|(ה)}} בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (ב), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.
{{ח:תת|(ו)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאים הם לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן; מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), והתקבלה החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}} שעניינה הרחבת דירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71ב|בסעיף 71ב לאותו החוק}} על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.
{{ח:תת|(ח)}} חדל בעל הדירה שביצע את ההתקנה להחזיק בדירה או שחדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(1) או (2), יסיר בעל הדירה את המיתקן ויישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרתו.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על דיון לפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב התקנת מיתקן לפי סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|22|תשלום פיצויים ותיקון נזק|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם הספק המורשה פיצויים לניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הספק המורשה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|23|אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים}}
{{ח:ת}} מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

{{ח:סעיף|24|מיתקני ספק מורשה המחוברים למקרקעין|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין}}, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

{{ח:סעיף|25|הודעה על סלילת דרך|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לספק המורשה שרשת הבזק שבאמצעותה הוא נותן שירות בזק פרוסה באזור שבו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לספק המורשה.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של הספק המורשה, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לספק המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר הספק המורשה כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין הספק המורשה לבין החייב במתן ההודעה.

{{ח:סעיף|26|שינויים במקרקעין|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הציב ספק מורשה במסגרת רישיונו, בהתאם לתקנות ההיתר הכללי או בהתאם להוראת מינהל שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2(ב)}}, לפי העניין, מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לספק המורשה הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; הספק המורשה יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת הספק המורשה.
{{ח:תת|(ג)}} סירב הספק המורשה לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום הספק המורשה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק מורשה רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין הספק המורשה לבין מבקש השינוי.

{{ח:סעיף|27|מיתקני בזק בבנינים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} ספק מורשה רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובתקנות שלפיו.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|27א|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה, והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ג2|בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – מיתקני בזק המשמשים לקישור בין מרכזת ובין נקודת סיום קשת, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית או שילוב של שתיהן.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|27ב|התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי ספק מורשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}, פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|27ג|התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דירה בבית משותף ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27ד|החלת הוראות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב עד 22}}, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
{{ח:תתתתת|”(ד)}} בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}}.“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|28|פעולה בלא רישיון או בלא רישום במרשם|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המספק שירות בזק או מבצע פעולות בזק בלא רישיון או מבלי שהוא רשום במרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או סיפק שירות בזק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|28א|סמכות כניסה ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת לסחר בציוד קצה, לטיפול בו או לתחזוקה שלו, המהווה עבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}} או שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|28ב|הפרת צו או הוראות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(2)}} מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}} לענין המשך מתן שירות חיוני;
{{ח:תתת|(3)}} מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה2|סעיף 4ה2}}.
{{ח:תת|(ג)}} המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(5)}} מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(6)}};
{{ח:תתת|(7)}} מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(7)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} אינו מקיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(9)}};
{{ח:תתת|(9)}} אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)}};
{{ח:תתת|(10)}} אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה1|סעיף 4ה1}}.
{{ח:תת|(ד)}} המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(8)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28ג|הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} המפר הוראות שניתנו בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|28ד|אחריות נושאי משרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|ו־28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל{{ח:הערה|,}} או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|29|פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
{{ח:תת|(2)}} מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב(ג)}}.

{{ח:סעיף|30|הטרדה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המשתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|30א|שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־7, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
{{ח:תתתת|(3)}} מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק או ציוד קצה המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון או תקנות ההיתר הכללי, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
{{ח:תתת|(3)}} דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(ח)}} מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ט)}} הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)|(1)}} שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(3)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היקף ההפרה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
{{ח:תתת|(5)}} חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(יא)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(3)}} אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(4)}} אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
{{ח:תת|(יג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|31|מרמה ותחבולה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות ציוד קצה ובכלל זה התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
{{ח:תתת|(2)}} משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לספק מורשה או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|חובת שמירת סודיות|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עובד של ספק מורשה, או מי מטעמו של ספק מורשה לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|33|הפרעה בעבודה|תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המפריע שלא כדין לספק מורשה או לשלוחיו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|34|צמחיה המפריעה למיתקן בזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(5)}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|35|פגיעה חמורה במיתקן בזק או ציוד קצה ברשלנות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או ציוד קצה או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק או ציוד הקצה, לפי העניין, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36א|ציוד קצה שלא אושר|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העוסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|37|צו איסור וצו עשה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|או 36א}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי בתחום הבזק ועל מי שפועל בלי רישום במרשם, רישיון או אישור|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6, תשפ״ב־2, תשפ״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרשיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של הספק המורשה בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ספק מורשה שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ספק מורשה אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש״ח)}} – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}} בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 120,072,080 ש״ח)}} – 1,600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 1,921,160 ש״ח)}} בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}.

{{ח:סעיף|37א1|הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
{{ח:תתת|(3)}} השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
{{ח:תתת|(4)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ו)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ז)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ט)}} בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(י)}} המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(יב)}} חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

{{ח:סעיף|37א2|עיצום כספי על ספק מורשה|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר ספק מורשה הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הרביעית}} – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הרביעית}} – עד 25% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת הרביעית}} – עד 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת הרביעית}} – עד גובה הסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4א)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד1|בחלק ד׳1 של התוספת הרביעית}} – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(5)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ה|בחלק ה׳ של התוספת הרביעית}} – עד 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 30,030 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37א3|עיצום כספי על מי שסוחר בציוד קצה|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר עוסק בסחר בציוד קצה הוראות כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} בסכום של עד 101,810 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 120,090 ש״ח)}}, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} לעניין ציוד קצה שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א(ד3)(3)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין ציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג או שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת מסירת מידע, מסמך או ציוד שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|37א4|עיצום כספי על מי שפועל בלא רישום במרשם, רישיון או אישור|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} סיפק שירות בזק או ביצע פעולת בזק בלי שהוא רשום במרשם או בלי רישיון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(2)}} שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} עסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, הניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, למעט ציוד קצה שהשר קבע לגביו פטור מאישור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}.

{{ח:סעיף|37א4א|עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 276,170 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4ב|עיצום כספי על אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ט)}} (בסעיף זה – גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו ספק מורשה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקאות (2) ו־(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
{{ח:תתת|(2)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}} והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א5|סעיף 37א5}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“, לעניין גוף מפר שאינו ספק מורשה – סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הגבוה“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הנמוך“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(א) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

{{ח:סעיף|37א4ג|עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו ספק מורשה|תיקון: תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו ספק מורשה הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 269,690 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|37א5|סכום מרבי של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2 עד 37א4א}} {{ח:פנימי|סעיף 37א4ג|ו־37א4ג}} לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף|37א6|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
{{ח:תתת|(2)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} משך ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(6)}} הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(7)}} מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(8)}} הפרות קודמות של המפר;
{{ח:תתת|(9)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תתת|(10)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|37א7|הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(5)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}.

{{ח:סעיף|37א8|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א7|סעיף 37א7}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל־פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

{{ח:סעיף|37א9|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|בחלקים ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד1|ו־ד׳1 של התוספת הרביעית}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב־90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(א)}} בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(ב)}}, אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|37א10|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א15|סעיף 37א15}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א|בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}} וסכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|37א11|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א9|בסעיף 37א9}}.

{{ח:סעיף|37א12|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|37א13|גבייה|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון בזק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)}}, כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|37א14|מניעת כפל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|37א15|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינוים המחויבים.

{{ח:סעיף|37א16|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|37א17|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|37א18|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}} בשל הפרת הוראה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלקים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ה|או ה׳ של התוספת הרביעית}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 37א3|סעיפים 37א3 עד 37א4ג}}.

{{ח:סעיף|37ב||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37ב1|עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|או 6יב}}, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיפים 6ט1(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לד|6לד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה לו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}};
{{ח:תתת|(7)}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2(ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא|6כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|סעיף 6כ1}} או כלל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ|6כ(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}} {{ח:פנימי|סעיף 6נב|או 6נב}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיף 6ט1(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1}}.

{{ח:סעיף|37ב2||תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ג|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|בסעיף 37ב1}} ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

{{ח:סעיף|37ד|דרישת העיצום הכספי ותשלומו|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|37ה|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תש״ס־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|37ו|גביה|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|37ז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־6, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|37ח||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ט|דרכי מסירה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לענין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37י|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37יא|סעיף 37יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים.

{{ח:סעיף|37יא|מינוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|37יב|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין הספק המורשה לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון, לחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}} ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של ספק מורשה“ – לרבות מקום שבו מנהל ספק מורשה או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
{{ח:תת|(4)}} לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד תקשורת הנמצאים בחצריו של ספק מורשה כהגדרתם בפסקה (3), בחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|37יג|בירור מינהלי|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי ספק מורשה הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|או 37ב1(א)}}, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37יב|בסעיף 37יב}}, לזמן נושא משרה בספק המורשה, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

{{ח:סעיף|37יד|זיהוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}

{{ח:סעיף|38|פיצויים על פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של ספק מורשה, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לספק המורשה את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לספק המורשה כתוצאה מהפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
{{ח:תת|(ד)}} הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
{{ח:תת|(ה)}} פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|הגבלת אחריות בנזיקין|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, ספק מורשה שהוענקה לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} או {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1(ח)}} חסינות לענין סעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
{{ח:תת|(1)}} לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
{{ח:תת|(2)}} לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

{{ח:סעיף|41|פטור מאחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
{{ח:תת|(2)}} עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|42|שמירת תניות אחידות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הן אושרו בידי בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}};
{{ח:תת|(3)}} הן פורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|43|תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של ספק מורשה לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

{{ח:סעיף|44|סייגים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לספק המורשה על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|45|תעתיק מסר בזק ישמש ראיה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד ספק מורשה שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: החברה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|51א|איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|ובסעיף 51ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן“ – ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות רדיו טלפון נייד“ – שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון ניייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התחייבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם מפעיל רט״ן או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי של מפעיל רט״ן את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו מפעיל הרט״ן תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, מפעיל רט״ן רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב}}, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם מפעיל רט״ן לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התקרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ב|עסקה לרכישת ציוד קצה ממפעיל רט״ן|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין מנוי לבין מפעיל רט״ן על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי ממפעיל הרט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם מפעיל הרט״ן, לא יהיה רשאי מפעיל הרט״ן להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל רט״ן לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

{{ח:סעיף|51ג|איסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר בציוד תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של ספק מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מורשה, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של ספק מורשה (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של הספק המורשה; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגבלות או חסימות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג1|סעיף 51ג1}};
{{ח:תתתת|(ב)}} השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

{{ח:סעיף|51ג1|בקשת מנוי להגבלת שירות בזק, ציוד קצה רט״ן וציוד תקשורת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת, שתימסר באופן שניתן לתיעוד, ובכלל זה תיעוד קולי, לקבל שירות בזק או מקבץ של שירותי בזק בכפוף להגבלה או לחסימה, אחת או יותר, כמפורט בסעיף קטן (ב), שיעוגנו בהסכם ההתקשרות ביניהם, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה שקבע תאגיד מסוים שהמנוי או קבוצת המנויים ציינו בבקשתם (בסעיף זה – סל שירותים ייעודי); כלל סל השירותים הייעודי הגבלת ניידות מספרים, יצוין בבקשה במפורש כי המנוי מבקש הגבלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הגבלה או חסימה שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי, היא הגבלה או חסימה של שירות בזק הניתן על ידי ספק מורשה או באמצעותו, וכן של ציוד קצה רט״ן או של ציוד תקשורת, במסגרת ההסכם בין ספק מורשה למנוי כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובכלל זה אחד או יותר מאלה, וכן הגבלת ניידות מספרים כמפורט בפסקה (4) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלה או חסימה בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 51ג(ב)}}, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון, והגבלה של קבלת שיחות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 30א|בסעיף 30א(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הספק המורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת מספרי הטלפון של תאגידים שהחיוג אליהם הוגבל לפי פסקה זו, ואת שמותיהם ככל הידוע לו, בתוך יום עבודה אחד מיום שנודע לו על כך;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעת הגבלת החיוג למספר טלפון בודד, למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, ישלח הספק המורשה הודעה למנוי על חסימתו, שבה תצוין גם זהות התאגיד המסוים שקבע את הגבלת החיוג בעניינו; לעניין זה, ”אספקת תוכן“ – העברה לציבור של מידע קולי בזמן אמת או של מידע קולי מוקלט;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), ספק מורשה לא יעביר מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו ומידע רגיש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, הנוגע למנוייו, לתאגיד שקבע הגבלת חיוג לפי פסקה זו, ולא יאפשר לתאגיד כאמור גישה למאגר מידע שלו המכיל את אותו מידע;
{{ח:תתת|(3)}} ייחוד סל שירותים ייעודי או הגבלתו לעניין כל אחד מהמפורטים להלן, וכן ייחוד של שניים או יותר מהמפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} טווח מספרי הטלפון שהקצה ספק מורשה לסל שירותים ייעודי מסוים, ובכלל זה בכפוף להוראות פסקה (4);
{{ח:תתתת|(ב)}} ציוד קצה רט״ן מסוים, ובכלל זה ציוד קצה רט״ן שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ציוד הקצה יוכל לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
{{ח:תתתתת|(2)}} ייחוד סל השירותים הייעודי עם ציוד קצה רט״ן יכלול לפחות שלושה דגמים של ציוד קצה רט״ן המיוצרים על ידי יצרנים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} כרטיס חכם מסוים, ובכלל זה כרטיס חכם שהמנוי ביקש את הגבלתו לפי פסקה (1) או לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר הזיהוי של ציוד קצה רט״ן שהמנוי משתמש בו (IMEI – International Mobile Equipment Identity) (בפסקת משנה זו – מספר זיהוי), ובלבד שציוד הקצה שאליו משויך מספר הזיהוי יכול לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(ו)}} – הגבלת ניידות מספרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הטלפון נכלל בטווח מספרי הטלפון שספק מורשה הקצה לסל שירותים ייעודי מסוים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק מורשה יאפשר ניידות של מספר טלפון לספק מורשה אחר, לאותו סל שירותים ייעודי של התאגיד המסוים שציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם;
{{ח:תתתת|(ג)}} סל השירותים הייעודי ניתן בידי שני ספקים מורשים לפחות ביום תחילת מתן השירות לפי סל השירותים, ובחלוף שישה חודשים מהמועד האמור – ניתן בידי שלושה ספקים מורשים לפחות, וכולל לפחות 6,000 מנויים, והכול ובלבד שהשליטה בספקים המורשים היא בידי גורמים שונים; השר, לבקשת ספק מורשה המספק שירותים במסגרת סל שירותים ייעודי, רשאי להאריך, בהחלטה מנומקת בכתב, את התקופה האמורה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת;
{{ח:תתתת|(ד)}} סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה לגבי יותר משירות בזק אחד; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין יישום התנאי הנוגע להגבלה משמעותית כאמור, בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד, לבצע הגבלה או חסימה, אחת או יותר, בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג(ב)(1) עד (3)}}, כולם או חלקם, וכן ייחוד של ציוד קצה רט״ן עם ציוד תקשורת מסוים, ובכלל זה בכפוף להגבלה או לחסימה לעניין ציוד קצה רט״ן או ציוד תקשורת, שקבע תאגיד מסוים שציינו המנוי או קבוצת המנויים בבקשתם.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ג), מנוי או קבוצת מנויים רשאים, חלף בקשה מפורשת כאמור באותם סעיפים קטנים, להסכים להצטרף לסל שירותים ייעודי, או לרכוש ציוד קצה רט״ן או ציוד תקשורת שההגבלות או החסימות לגביו נקבעות על ידי תאגיד מסוים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין סל שירותים ייעודי – הם הסכימו, במפורש ובכתב או בהסכמה הניתנת לתיעוד קולי, להגבלות או לחסימות הנכללות במסגרת סל השירותים הייעודי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רכישת ציוד קצה רט״ן או ציוד תקשורת – ספק מורשה, עוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או עוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, יידע את המנוי או את קבוצת המנויים, טרם ההתקשרות, בדבר הגבלה או חסימה שחלה לגבי ציוד כאמור, ובכלל זה הגבלה או חסימה המונעת את הפעלתו במסגרת סל שירותים ייעודי אחר, שירות בזק אחר או מקבץ אחר של שירותי בזק, וקיבל את הסכמתם לכך.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ספק מורשה יקבע ויפרסם באתר האינטרנט שלו אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי (בסעיף קטן זה – אמות המידה); יישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות או הסכימה להן לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} השר ימנה עובד מעובדי משרדו, שיהיה מוסמך לדון בהשגות לפי סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – הגורם המוסמך); הודעה על מינוי הגורם המוסמך תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תתת|(3)}} אדם רשאי להשיג על אמות המידה לפני הגורם המוסמך.
{{ח:תתת|(4)}} אדם רשאי לפנות לספק מורשה כדי לברר אם במסגרת סל שירותים ייעודי שהוא נותן, הכולל הגבלת חיוג לפי סעיף קטן (ב)(2), הוגבל החיוג למספר טלפון שהוקצה לשימושו ואת הסיבה להגבלת החיוג, והספק המורשה ישיב לו לא יאוחר מיום עבודה אחד ממועד הפנייה או בתוך תקופה אחרת שיקבע השר בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל.
{{ח:תתת|(5)}} פנה אדם לספק מורשה כאמור בפסקה (4) וחלף המועד למתן מענה מצד הספק המורשה כאמור באותה פסקה, רשאי אותו אדם להשיג לפני הגורם המוסמך על הגבלת החיוג.
{{ח:תתת|(6)}} הגורם המוסמך יחליט בהשגה ויעביר את החלטתו לפונה בתוך עשרה ימי עבודה ממועד הגשת ההשגה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תקופה אחרת לעניין זה.
{{ח:תתת|(7)}} מצא הגורם המוסמך כי הגבלת החיוג נעשתה שלא בהתאם לאמות המידה, ייתן לספק המורשה שהגביל את החיוג כאמור הוראות לעניין זה.
{{ח:תתת|(8)}} ספק מורשה ימסור לשר ויפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשנה, דיווח על הגבלת חיוג למספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי; דיווח כאמור יכלול ריכוז נתונים בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספרי הטלפון שהחיוג אליהם הוגבל;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט אמות המידה שלפיהן הוגבל החיוג;
{{ח:תתתת|(ג)}} תלונות שהתקבלו אצל הספק המורשה בדבר הגבלת החיוג למספרי טלפון ותוצאות בירור התלונות.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק מורשה לא יאפשר חסימה של אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חסימה גורפת של חיוג לכלל מספרי הטלפון שהוקצו למנויים של ספק מורשה אחר;
{{ח:תתת|(2)}} חיוג למספרי טלפון מקוצרים ארציים בעלי 3 או 4 ספרות, שלגביהם נקבע ברישיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל כי חל איסור על חסימתם;
{{ח:תתת|(3)}} חיוג למספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה; בפסקה זו, ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|(4)}} חיוג למספרי טלפון של רשות מקומית המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} חיוג למספרי טלפון של מוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית שאינם מספרי טלפון מקוצרים ארציים כאמור בפסקה (2), כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין התקנות כאמור בפסקת משנה (א), לא נמסרה עמדת שר הבריאות או שר הרווחה והביטחון החברתי לשר בתוך 45 ימים מיום הפנייה אליהם לפי פסקת משנה (א), יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותה פסקת משנה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} קבלת שיחות ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 30א|בסעיף 30א(א)}}, שבוצעו ממספרי טלפון כאמור בפסקאות (2) עד (5);
{{ח:תתת|(7)}} קבלת שיחות ממספר טלפון שהוקצה למפלגה וחיוג למספר כאמור, בתקופת הבחירות; לעניין זה, ”תקופת הבחירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 10ב|בסעיף 10ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(8)}} קבלת הודעת מסר אישי; בפסקה זו, ”הודעת מסר אישי“ – הודעה, התרעה או הנחיה קצרה, שמטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast), באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין, באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט״ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} נמסרה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לספק מורשה, לעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או לעוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, רשאי הוא לקבוע בהסכם ההתקשרות עם המנוי או עם קבוצת המנויים, לפי העניין, הוראות לעניין ההגבלות או החסימות, לרבות התנאים להסרתן או למניעת הסרתן, אם הוסכמו.
{{ח:תתת|(2)}} ציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם לפי סעיף קטן (א) תאגיד מסוים שקובע הגבלות או חסימות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע ספק מורשה הוראות בהסכם ההתקשרות לעניין ההגבלות או החסימות, ובכלל זה שינוי בהן, הסרתן או מניעת הסרתן, אלא בהתאם לקביעת אותו תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, נקבעו בהסכם ההתקשרות בין ספק מורשה ובין מנוי או קבוצת מנויים הגבלות או חסימות בהתאם לקביעת תאגיד מסוים שציין המנוי בבקשתו, לא יערוך הספק המורשה שינוי באותן הגבלות או חסימות ולא יבטלן, אלא בהתאם לקביעתו של אותו תאגיד או בהסכמתו, ובכלל זה אף לבקשת המנוי.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקשרות הכוללת הגבלת ניידות מספרים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(4) – בוטלה ההתקשרות לפי כל דין או ביקש המנוי מספק מורשה שלא יחולו לגבי שירות הבזק שרכש הגבלה או חסימה לפי סעיף קטן (ב), ובכלל זה בשל טענה שלפיה המנוי לא ביקש בקשה מפורשת כאמור בסעיף קטן (א) או בטענה כי לא הסכים במפורש להצטרף לסל שירותים ייעודי לפי הוראות סעיף קטן (ד) (בפסקה זו – ביטול ההתקשרות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא יקצה ספק מורשה את מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור למנוי אחר, אלא בתום תשעה חודשים מיום ביטול ההתקשרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה כאמור בפסקת משנה (א) או בתקופה קצרה יותר, כפי שביקש המנוי, ישמיע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון שהוקצה למנוי לפי ההתקשרות שבוטלה, שבה יצוין כי המנוי החליף את מספר הטלפון שלו וכן יצוין מספר הטלפון החדש של המנוי; ואולם, מנוי רשאי לבקש כי לא תושמע כלל הודעה קולית כאמור; בקשה כאמור תוגש בעת ביטול ההתקשרות, על ידי המנוי שההתקשרות עימו בוטלה או על ידי מי מטעמו, לרבות ספק מורשה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעת ביטול ההתקשרות יידע הספק המורשה שההתקשרות עימו בוטלה את המנוי שביטל את ההתקשרות בדבר אפשרות המנוי לבקש בקשה לפי פסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} לאחר תום התקופה כאמור בפסקת משנה (א), לא יאפשר ספק מורשה הקצאה של מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור אלא במסגרת סל השירותים הייעודי שלגביו הקצה הספק המורשה את טווח מספרי הטלפון לפי סעיף קטן (ב)(4)(א).
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חכם“ – מיתקן או התקן בציוד קצה המשמש לזיהוי ודאי של המנוי, לרבות כרטיס SIM והתקן e-SIM;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ ו”ניידות מספרים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה רט״ן“ ו”ציוד תקשורת“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}.

{{ח:סעיף|51ג2|איסור משלוח הודעות בטכנולוגיית שידור תאי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ישלח ספק מורשה הודעה, התרעה או הנחיה קצרה הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast) באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט״ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי, ולא יאפשר משלוח הודעה, התרעה או הנחיה כאמור, אלא אם כן מטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, והיא נשלחת באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל, שהוסמך לכך מטעם אחד מהם, לפי העניין.

{{ח:סעיף|51ג3|הוראות לעניין ציוד קצה רט״ן שחלות לגביו הגבלות או חסימות|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט״ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ג1|בסעיף 51ג1}} שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה, יציע למי שמבקש לרכוש ממנו ציוד קצה כאמור, לבחירתו, מסלול של השכרת ציוד קצה רט״ן זהה חלף רכישתו, ולעניין זה יחולו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההשכרה תהיה לתקופה של 12 חודשים, ומהשוכר ייגבו דמי שכירות לגבי כל חודש בתקופה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} מחיר השכירות הכולל לא יעלה על המחיר שבו הספק המורשה מוכר את אותו ציוד קצה, בתוספת של עשרה אחוזים לכל היותר;
{{ח:תת|(3)}} ביקש השוכר, בתקופת השכירות, להחזיר לספק המורשה את ציוד הקצה, יפסיק הספק המורשה לגבות מהשוכר את דמי השכירות עם החזרת ציוד הקצה כאמור;
{{ח:תת|(4)}} בתום תקופת השכירות, תועבר הבעלות בציוד הקצה לשוכר.

{{ח:סעיף|51ד|הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב|תיקון: תשע״א־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות עם ספק מורשה“ – הסכם עם ספק מורשה לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של ספקים מורשים אחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם ספק מורשה או מפעיל רט״ן, לרכישת שירותים של ספק מורשה, אחד או יותר, ושירותים של מפעיל רט״ן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי ספק מורשה הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם ספק מורשה או שירותי ספק מורשה ושירותי מפעיל רט״ן הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכול למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם ספק מורשה, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רט״ן“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51א|בסעיף 51א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט מפעיל רט״ן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו ספק מורשה או ממפעיל רט״ן, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, ספק מורשה או מפעיל רט״ן כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ה|בסעיף 51ה}}, וחובות שצבר המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ה|עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות|תיקון: תשע״א־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מספק מורשה או ממפעיל רט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי הספק המורשה או מפעיל הרט״ן, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”ספק מורשה“, ”מפעיל רט״ן“ ו”הסכם התקשרות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52א||תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53|תחולה על המדינה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53א|פיקוח על ציוד קצה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, למעט לעניין פסקאות (1) ו־(4), רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(1ב)}} תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה)|צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
{{ח:תתת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבזק (קביעת מפרטים טכניים)|הוראות הבזק (קביעת מפרטים טכניים), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|53ב||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ג|תקנים ומפרטים|תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״א־2, תשס״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|53ד||תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ה||תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54|תמלוגים|תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו, תש״ס־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מורשה ישלם תמלוגים למדינה.
{{ח:תת|(ב)}} התמלוגים ישולמו על הכנסות הספק המורשה ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל־8% מן ההכנסות האמורות.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים), התשס״א–2001}}, לפיהן החל משנת 2013, מוטלת על בעל רישיון חובת תשלום תמלוגים בשיעור של 0%.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם ספק מורשה במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|54א|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“, ”תמלוגים“ או ”תשלומי חובה“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|55||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א||תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ב|פטור מרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל״ז–1976}} (להלן – הפקודה).}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|58א|שינוי התוספות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, ובלבד שלא יוסיף שירות {{ח:פנימי|תוספת 1|לֹתוספת הראשונה}} אלא אם כן מצא כי יש הצדקה לכלול אותו בתחום הבזק בין היתר משיקולים של קידום התחרות, הצורך באספקה רציפה ותקינה של השירות והגנה על צרכני אותו שירות וצרכני שירותי בזק, ונוסף על כך, רשאי הוא להביא בחשבון שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} אם מצא כי בשל הקצאתם המוגבלת של התדרים המנויים בה והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, יש הצדקה כי שירותי הבזק הניתנים באמצעות אותם תדרים יוסדרו באמצעות רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, ובלבד שלא יוסיף מדינה {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}} אלא אם כן שוכנע כי באותה מדינה יש אסדרה של מתן שירותי בזק שמאפייניה דומים להוראות הדין הקבועות בישראל לעניין תחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|59|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|59א||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:ת}} חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
{{ח:תת|(1)}} הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
{{ח:תת|(2)}} הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת}} ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ״ט בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984) (י״פ תשמ״ד, 1417).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|61|תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}}|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|תעריפי פתיחה}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}} יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|63|תחולת תניות על מקבלי שירות}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}} יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64א|הוראות מעבר לעניין שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 64ב|ובסעיפים 64ב}} {{ח:פנימי|סעיף 64ג|ו־64ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדין החדש“ – חוק זה כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|בתיקון 76}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הדין הישן“ – חוק זה כנוסחו ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|תיקון 76}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי ישן“ – היתר כללי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1 כנוסחו בדין הישן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ישן“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 כנוסחו בדין הישן}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 76“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן או מי שסיפק, ערב המועד הקובע, שירות בזק מכוח היתר כללי ישן, ואספקת שירות הבזק שלגביו ניתן הרישיון הישן או ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, טעונה רישום במרשם או רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 כנוסחו בדין החדש}}, יחולו לגביו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הייתה אספקת השירות טעונה רישום במרשם, יראו אותו כמי שנרשם במרשם ויחולו עליו תקנות ההיתר הכללי וכן הוראות מינהל שניתנו לו ערב המועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} הייתה אספקת השירות טעונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לדין החדש}} –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לדין החדש}} עד תום תקופת תוקפו של הרישיון הישן, או עד תום תקופת הרישום לפי ההיתר הכללי הישן;
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו את תנאי הרישיון הישן או את תנאי ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, כתנאי הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לדין החדש}}, אלא אם כן הרישיון בוטל, הותלה או הוגבל, או ששונו תנאי הרישיון לפי הוראות חוק זה, לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון או לפני תום תקופת הרישום לפי הדין הישן.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישן שמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ב)(1) או (2), וחלה עליו חובה לפי הרישיון הישן לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות לפי חוק זה, לרבות לפי הוראה שנקבעה ברישיון, ימשיך לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק כאמור גם מהמועד הקובע ואילך, וכל עוד הוא ספק מורשה; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את רשימת בעלי הרישיונות הישנים שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א1|4א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א2|4א2}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 לדין החדש}}.
{{ח:תת|(ה)}} מי שערב המועד הקובע סיפק שירות בזק שאספקתו לא הייתה טעונה רישיון ישן או היתר כללי ישן, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לדין החדש}} אספקתו טעונה רישיון או רישום במרשם, רשאי להמשיך ולספק את שירות הבזק עד תום שנה מהמועד הקובע אף שאין בידו רישיון ואינו רשום במרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ו)}} קבע השר ברישיון ישן חובה לפרוס רשת מתקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}} בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1 לדין הישן}}, יקבע ברישיון חדש או בהוראת מינהל לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1 לדין החדש}} את אותה חובת פריסה שנקבעה בדין הישן; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתוקפם של תנאי הרישיון הישן והוראות מינהל שניתנו לפני המועד הקובע.

{{ח:סעיף|64ב|הוראת מעבר לעניין שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן ואינו ספק מורשה לפי הדין החדש וניתנו לו הוראות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} ערב המועד הקובע, ימשיכו לחול עליו הוראות כאמור והוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ג|28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|ו־28ד}}, ויראו אותו, לעניין הסעיפים האמורים, כספק מורשה, לתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – התקופה הקובעת).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ג|28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|ו־28ד}} יחולו בתקופה הקובעת על מי שאינו ספק מורשה ומספק שירות בזק שהשר אישר, בתקופה הקובעת, כי הוא שירות בזק שהיה חייב ברישיון לפי הדין הישן, ובלבד שהוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו על מי שמספק שירות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההוראות; בתקופה הקובעת וכל עוד ההוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} עומדות בתוקפן, יראו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 28ג|28ג}} {{ח:פנימי|סעיף 28ד|ו־28ד}} את מי שמספק שירות בזק כאמור כספק מורשה.

{{ח:סעיף|64ג|הוראת מעבר לעניין ניסויים במערכת אלחוט בטכנולוגיית דור 5|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של תשעה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf|תיקון 76}}, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(3) לדין הישן}}, נותן שירות בזק המספק שירות באמצעות מערכת אלחוט הטעונה רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, הפועלת בתחום התדרים 24.25 עד 27.5 גיגה־הרץ (בסעיף זה – המערכת), יהיה פטור מחובת קבלת רישיון לפי הדין הישן או מחובת רישום במרשם לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) לדין החדש}}, לפי העניין, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נותן השירות מחזיק ברישיון ניסוי בתוקף כמשמעותו בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, להפעלת מערכת בטכנולוגיית דור 5 (בסעיף זה – רישיון ניסוי);
{{ח:תתת|(2)}} השירות ניתן במתכונת ובהתאם לתנאים והגבלות שייקבעו ברישיון הניסוי, ובכלל זה לעניין סוג מסוים של מנויים, תחום גאוגרפי מסוים שבו תופעל המערכת, והכול בהתאם לתנאי הניסוי בתחום התדרים האמור שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של משרד התקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} השירות ניתן ל־500 מנויים לכל היותר;
{{ח:תתת|(4)}} במקרה של שירות הניתן בתשלום, נותן השירות יציין באופן בולט ומודגש בהסכם ההתקשרות עם המנוי כי מדובר בניסוי ויפרט בהסכם את תנאי הניסוי, את תקופתו והבהרה בדבר האפשרות שהניסוי יופסק או יוגבל בהוראה של המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודה}}, בהתאם להוראות רישיון הניסוי; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מחובות נותן השירות לפי כל דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, יראו את הוראות פסקאות (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א) כתנאים ברישיון הניסוי.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|65|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (4) להגדרה ”שירות בזק“ שבסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|וסעיף 58א}})}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|כינוי התחום{{ש}}[מגה הרץ]}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|שידור{{ש}} [מגה הרץ]}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} 700
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;703 – 733 ו־758 – 788&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} 800
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;791 – 821 ו־832 – 862&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} 850
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;824 – 849 ו־869 – 894&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} 900
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;880 – 915 ו־925 – 960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} 1,800
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,710 – 1,785 ו־1,805 – 1,880&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} 2,100
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,920 – 1,980 ו־2,110 – 2,170 ולמעט 1,925 – 1,935 ו־2,115 – 2,125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} 2,500
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,500 – 2,570 ו־2,620 – 2,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} 3,500 או 3,600
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,500 – 3,800&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} 26,000
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,250 – 25,050 ו־25,900 – 27,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מדינה החברה באיחוד האירופי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} ארצות הברית של אמריקה.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: ק״ת תשמ״ה, תשנ״ז, תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 58א|ו־58א}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”הוראת רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראות מינהל“ – תנאי או הוראה שנקבעו לפי חוק זה ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א2|סעיף 4א2}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} התנה שירות בשירות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}} או בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ו)}} לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} לעניין חסימת שירותי מסרון;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4א}}
{{ח:ת}} גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיפים 51א}} {{ח:פנימי|סעיף 51ד|או 51ד}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיפים 51ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 51ה|או 51ה}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 51ב|לסעיף 51ב(ב)}};

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיפים 4ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 37יב|או 37יב(2)}}, לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(5)}}, או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ט|סעיף 4ט}} לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ניתוק שירות למנוי;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות טלפוניה לשם התקשרות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א1)}} או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2א}}
{{ח:ת}} ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2ב}}
{{ח:ת}} לא פרסם תשלומים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 15א|לסעיף 15א(ג)}} או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}} {{ח:פנימי|סעיף 51ג1|או 51ג1}};

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 3א}}
{{ח:ת}} שלח הודעה, התרעה או הנחיה בטכנולוגיית שידור תאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ג2|בסעיף 51ג2}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג2|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי הספק המורשה ובין אם ניתן באמצעות אחר;

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 5א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין סל שירותים משותף;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם ספק מורשה אחר;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראות רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נדידה בין־לאומית.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)}} או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(1)}} לעניין תנאין מיוחדים למתן שירותי בזק שירותי בזק;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב) או (ג)}} לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}};

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מניעת הפרעות לרשתות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בספק המורשה, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של הספק המורשה, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 7א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין אבטחת מידע או אי־גילוי מידע מסווג;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל או הוראה שניתנה מכוחם לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ערבות או ביטוח;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נקודת גישה.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד|חלק ד׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}} או בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(1)}}, לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בספק המורשה או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(2) או (3)}}, לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין הספק המורשה לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה פי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1) או (ג)(1)}}, או הפר הוראת צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לעניין קישור גומלין או שימוש;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}} לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין דיווח בעניינים אלה;

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 8א}}
{{ח:ת}} נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א(ג)}}, או הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} או החלטת שר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|הסעיף האמור}}, שעניינה החובה לבצע פעולת בזק או לספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור, או הפר הוראת רישיון או תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בעניין האמור, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1}};

{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 9א}}
{{ח:ת}} פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם ספק מורשה שמספק תשתית רדיו סלולרית, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד1|חלק ד׳1|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ד1 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב) או (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ה|חלק ה׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 4 חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שאינה מפורטת {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלקים א׳ עד ד׳1}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מרדכי ציפורי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tiup8wcmhvqzdho1oy8fcl3v9f64f89</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3077318</id>
      <parentid>3077220</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3077318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2412" sha1="n29njc2m92rllked9yqolonv7uqgmay" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישיונות)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]]
* [[חוק התכנון והבניה]]
* [[פקודת העיריות]]
* [[פקודת בתי הסוהר]]
* [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה {{מוקטן|(עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]]
* [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)/נוער|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}/נוער]]
* [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]]
* [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)|תקנות שעת חירום {{מוקטן|(חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)}}]]
* [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)|תקנות שעת חירום {{מוקטן|(חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)}}]]
* [[קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]]
* [[צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה)|צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק מערכי אכיפה מקומיים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>n29njc2m92rllked9yqolonv7uqgmay</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077337</id>
      <parentid>3077318</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T06:01:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3077337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2513" sha1="9zlqy6c6g05jmdtusqw4t1ioy0ba5zw" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|תקנות התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (אגרות)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישיונות)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]]
* [[חוק התכנון והבניה]]
* [[פקודת העיריות]]
* [[פקודת בתי הסוהר]]
* [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה {{מוקטן|(עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]]
* [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)/נוער|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}/נוער]]
* [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]]
* [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)|תקנות שעת חירום {{מוקטן|(חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)}}]]
* [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)|תקנות שעת חירום {{מוקטן|(חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)}}]]
* [[קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]]
* [[צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה)|צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים {{מוקטן|(קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9zlqy6c6g05jmdtusqw4t1ioy0ba5zw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3077327</id>
      <parentid>3076982</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:42:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3249" sha1="6blrewxr8h1030bjhh6huh8ueb9th4a" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]</text>
      <sha1>6blrewxr8h1030bjhh6huh8ueb9th4a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077335</id>
      <parentid>3077327</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T06:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3077335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3264" sha1="fn8mubtmo70mdpfoq3ods1qmflwr2mr" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]</text>
      <sha1>fn8mubtmo70mdpfoq3ods1qmflwr2mr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077342</id>
      <parentid>3077335</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T07:39:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3077342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3426" sha1="ts58lbs1jqt89ukky9mnkal1jquwucu" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* [[מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]</text>
      <sha1>ts58lbs1jqt89ukky9mnkal1jquwucu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>319039</id>
    <revision>
      <id>3077279</id>
      <parentid>2934276</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:16:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41231" sha1="hsnz8ulezp7q36w2zu3996aojziz10g" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;שם אחר&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>hsnz8ulezp7q36w2zu3996aojziz10g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077290</id>
      <parentid>3077279</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:20:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] לשם [[מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3077279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41231" sha1="hsnz8ulezp7q36w2zu3996aojziz10g" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;שם אחר&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>hsnz8ulezp7q36w2zu3996aojziz10g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077304</id>
      <parentid>3077290</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:04:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] לשם [[מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3077279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41231" sha1="hsnz8ulezp7q36w2zu3996aojziz10g" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;שם אחר&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>hsnz8ulezp7q36w2zu3996aojziz10g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077305</id>
      <parentid>3077304</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:04:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41251" sha1="2csnjf2jdq8gdrsx67p8y4n5ks5x3vw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;שם אחר&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005
&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>2csnjf2jdq8gdrsx67p8y4n5ks5x3vw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>319040</id>
    <revision>
      <id>3077284</id>
      <parentid>2883901</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:19:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] לשם [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]]</comment>
      <origin>2883901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50579" sha1="ajt36txkas1ytqy90m0pwjdzxaykkq4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000329}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|תיקון מס׳ 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390362.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הליכי חקירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ההליך המשפטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות נפשית“ – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
{{ח:תתת|(2)}} אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:תתת|(3)}} אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין או חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים)|בחוק הגנת הילדים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעת של מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים)|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חקירת חשודים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חקירת עדים“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק טיפול בחולי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית“ – {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר מיוחד“ – חוקר שמינה שר הרווחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר משטרה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוטר שמוסמך לחקור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}};
{{ח:תתת|(2)}} חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקירה משטרתית“ – חקירה בידי חוקר משטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד סעד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלטת חקירה“ – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד חזותי“ – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד קולי“ – תיעוד בהקלטת קול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמליל“ – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:סעיף|2|היקף תחולת החוק}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עבירה שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עבירה נלווית“ – עבירה נוספת לעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ובין אם על ידי אדם אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הליכי חקירה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}

{{ח:סעיף|3|חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נחקר“ – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
{{ח:תת|(ב)}} סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
{{ח:תת|(ג)}} טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
{{ח:תת|(ד)}} אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

{{ח:סעיף|4|חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה והוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק חקירת חשודים}}, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|5|הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בן משפחה“ – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
{{ח:תתת|(2)}} לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
{{ח:תת|(ד)}} חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 68|סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.

{{ח:סעיף|6|מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)|תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|7|חקירה בידי חוקר מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודה האמורה}} יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

{{ח:סעיף|8|ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 16|ובסעיף 16}}, ”אדם המלווה אותו“, ”המלווה בחקירה“ – למעט עורך דינו.

{{ח:סעיף|9|חקירת חשוד עם מוגבלות}}
{{ח:ת}} הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|10|תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בתיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
{{ח:תתת|(3)}} בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
{{ח:תת|(ב)}} תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
{{ח:תת|(ד)}} תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
{{ח:תתת|(2)}} לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ה)}} החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|11|דרכי העיון בהקלטה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיפים 74}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 75|ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי}} יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)|(א)}} התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
{{ח:תתת|(ב)}} הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
{{ח:תתת|(ג)}} הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם“ – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|(2)}} היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

{{ח:סעיף|12|נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה}}
{{ח:ת}} התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

{{ח:סעיף|13|העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת}}
{{ח:ת}} עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

{{ח:סעיף|14|תוקף חקירה}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
{{ח:תת|(1)}} של אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
{{ח:תת|(2)}} שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

{{ח:סעיף|15|קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:ת}} הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}

{{ח:סעיף|16|ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}}, אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו“ – מטפל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, המטפל בו.

{{ח:סעיף|17|תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) עד (ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ד)}} תהיה אחראית היחידה החוקרת.
{{ח:תת|(ג)}} הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ההליך המשפטי}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית}}

{{ח:סעיף|18|אזהרת עד עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 2|בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}}, מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

{{ח:סעיף|19|איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
{{ח:תתת|(2)}} בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
{{ח:תתת|(3)}} לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט{{ח:הערה|ים}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}1{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} עד {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}3{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} בתוספת}}, עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
{{ח:תתת|(2)}} במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
{{ח:תת|(ג)}} סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך“ – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית}}

{{ח:סעיף|20|שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ובסעיף 24}}, ”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
{{ח:תת|(ב)}} אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 10א|פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות}} יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מתן העדות עלול לפגוע בעד;
{{ח:תתתתת|(2)}} העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
{{ח:תתתת|(ב)}} בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
{{ח:תת|(ד)}} אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|21|חוות דעת מומחה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} היות העד אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} סוג מוגבלותו של העד;
{{ח:תתת|(3)}} השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
{{ח:תת|(ב)}} חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

{{ח:סעיף|22|עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי}}, על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
{{ח:תתת|(1)}} שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)#סעיף 2ב|סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים}};
{{ח:תתת|(2)}} כשהעד מאחורי פרגוד;
{{ח:תתת|(3)}} כשהעד לא על דוכן העדים;
{{ח:תתת|(4)}} כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
{{ח:תתת|(5)}} בלשכת השופט;
{{ח:תתת|(6)}} במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 34|סעיפים 34(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 44|או 44(ב) לחוק בתי המשפט}}, ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
{{ח:תתת|(7)}} הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
{{ח:תתת|(8)}} בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיף 68 לחוק בתי המשפט}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה}};
{{ח:תתת|(9)}} הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיף 68 לחוק בתי המשפט}}; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ“ – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
{{ח:תתת|(10)}} בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117|סעיף 117}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117א|117א}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117ב|או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק חקירת עדים}}, את מוגבלותו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|23|שימוש נוסף באמצעי תקשורת}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7)}}, לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|24|סודיות|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”פרסום“ – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(א) לחוק סדר הדין {{ח:הערה|ה}}פלילי}}, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(2)}} תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}}, ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
{{ח:תתת|(3)}} אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
{{ח:תתת|(4)}} חוקר מיוחד;
{{ח:תתת|(5)}} שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
{{ח:תתת|(6)}} עובד סוציאלי, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית)}}, לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
{{ח:תתת|(7)}} מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”בית המשפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

{{ח:סעיף|25|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|26|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|29|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|30|החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה“ – השר הממונה על הרשות החוקרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|בחוק חקירת חשודים}}, בכפוף לכל צו שיותקן לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)#סעיף 16|סעיף 16(ג) לאותו חוק}}, לגבי חוקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|31|תחולה הדרגתית}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(1)}} או המפורטות {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט 1 בתוספת}} – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} עבירה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2 בתוספת}}, כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בפרט 3 בתוספת}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|סעיפים 337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|או 3 בתוספת}} שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 3 {{מוקטן|[צ״ל: סעיף 2]}}}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 199|סעיפים 199 עד 205}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 208|208}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|ו־345 עד 351 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיפים 329(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|ו־333 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ציפי לבני'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ajt36txkas1ytqy90m0pwjdzxaykkq4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077294</id>
      <parentid>3077284</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:26:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] לשם [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] תוך דריסת הפניה</comment>
      <origin>2883901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50579" sha1="ajt36txkas1ytqy90m0pwjdzxaykkq4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000329}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|תיקון מס׳ 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390362.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הליכי חקירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ההליך המשפטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות נפשית“ – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
{{ח:תתת|(2)}} אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:תתת|(3)}} אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין או חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים)|בחוק הגנת הילדים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעת של מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים)|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חקירת חשודים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חקירת עדים“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק טיפול בחולי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית“ – {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר מיוחד“ – חוקר שמינה שר הרווחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר משטרה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוטר שמוסמך לחקור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}};
{{ח:תתת|(2)}} חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקירה משטרתית“ – חקירה בידי חוקר משטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד סעד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלטת חקירה“ – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד חזותי“ – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד קולי“ – תיעוד בהקלטת קול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמליל“ – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:סעיף|2|היקף תחולת החוק}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עבירה שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עבירה נלווית“ – עבירה נוספת לעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ובין אם על ידי אדם אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הליכי חקירה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}

{{ח:סעיף|3|חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נחקר“ – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
{{ח:תת|(ב)}} סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
{{ח:תת|(ג)}} טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
{{ח:תת|(ד)}} אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

{{ח:סעיף|4|חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה והוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק חקירת חשודים}}, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|5|הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בן משפחה“ – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
{{ח:תתת|(2)}} לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
{{ח:תת|(ד)}} חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 68|סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.

{{ח:סעיף|6|מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)|תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|7|חקירה בידי חוקר מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודה האמורה}} יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

{{ח:סעיף|8|ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 16|ובסעיף 16}}, ”אדם המלווה אותו“, ”המלווה בחקירה“ – למעט עורך דינו.

{{ח:סעיף|9|חקירת חשוד עם מוגבלות}}
{{ח:ת}} הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|10|תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בתיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
{{ח:תתת|(3)}} בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
{{ח:תת|(ב)}} תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
{{ח:תת|(ד)}} תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
{{ח:תתת|(2)}} לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ה)}} החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|11|דרכי העיון בהקלטה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיפים 74}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 75|ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי}} יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)|(א)}} התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
{{ח:תתת|(ב)}} הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
{{ח:תתת|(ג)}} הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם“ – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|(2)}} היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

{{ח:סעיף|12|נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה}}
{{ח:ת}} התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

{{ח:סעיף|13|העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת}}
{{ח:ת}} עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

{{ח:סעיף|14|תוקף חקירה}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
{{ח:תת|(1)}} של אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
{{ח:תת|(2)}} שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

{{ח:סעיף|15|קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:ת}} הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}

{{ח:סעיף|16|ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}}, אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו“ – מטפל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, המטפל בו.

{{ח:סעיף|17|תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) עד (ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ד)}} תהיה אחראית היחידה החוקרת.
{{ח:תת|(ג)}} הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ההליך המשפטי}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית}}

{{ח:סעיף|18|אזהרת עד עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 2|בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}}, מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

{{ח:סעיף|19|איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
{{ח:תתת|(2)}} בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
{{ח:תתת|(3)}} לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט{{ח:הערה|ים}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}1{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} עד {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}3{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} בתוספת}}, עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
{{ח:תתת|(2)}} במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
{{ח:תת|(ג)}} סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך“ – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית}}

{{ח:סעיף|20|שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ובסעיף 24}}, ”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
{{ח:תת|(ב)}} אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 10א|פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות}} יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מתן העדות עלול לפגוע בעד;
{{ח:תתתתת|(2)}} העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
{{ח:תתתת|(ב)}} בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
{{ח:תת|(ד)}} אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|21|חוות דעת מומחה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} היות העד אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} סוג מוגבלותו של העד;
{{ח:תתת|(3)}} השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
{{ח:תת|(ב)}} חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

{{ח:סעיף|22|עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי}}, על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
{{ח:תתת|(1)}} שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)#סעיף 2ב|סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים}};
{{ח:תתת|(2)}} כשהעד מאחורי פרגוד;
{{ח:תתת|(3)}} כשהעד לא על דוכן העדים;
{{ח:תתת|(4)}} כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
{{ח:תתת|(5)}} בלשכת השופט;
{{ח:תתת|(6)}} במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 34|סעיפים 34(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 44|או 44(ב) לחוק בתי המשפט}}, ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
{{ח:תתת|(7)}} הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
{{ח:תתת|(8)}} בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיף 68 לחוק בתי המשפט}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה}};
{{ח:תתת|(9)}} הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיף 68 לחוק בתי המשפט}}; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ“ – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
{{ח:תתת|(10)}} בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117|סעיף 117}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117א|117א}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117ב|או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק חקירת עדים}}, את מוגבלותו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|23|שימוש נוסף באמצעי תקשורת}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7)}}, לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|24|סודיות|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”פרסום“ – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(א) לחוק סדר הדין {{ח:הערה|ה}}פלילי}}, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(2)}} תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}}, ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
{{ח:תתת|(3)}} אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
{{ח:תתת|(4)}} חוקר מיוחד;
{{ח:תתת|(5)}} שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
{{ח:תתת|(6)}} עובד סוציאלי, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית)}}, לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
{{ח:תתת|(7)}} מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”בית המשפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

{{ח:סעיף|25|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|26|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|29|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|30|החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה“ – השר הממונה על הרשות החוקרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|בחוק חקירת חשודים}}, בכפוף לכל צו שיותקן לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)#סעיף 16|סעיף 16(ג) לאותו חוק}}, לגבי חוקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|31|תחולה הדרגתית}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(1)}} או המפורטות {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט 1 בתוספת}} – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} עבירה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2 בתוספת}}, כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בפרט 3 בתוספת}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|סעיפים 337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|או 3 בתוספת}} שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 3 {{מוקטן|[צ״ל: סעיף 2]}}}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 199|סעיפים 199 עד 205}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 208|208}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|ו־345 עד 351 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיפים 329(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|ו־333 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ציפי לבני'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ajt36txkas1ytqy90m0pwjdzxaykkq4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077316</id>
      <parentid>3077294</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077305]</comment>
      <origin>3077316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50599" sha1="bnow2yf2veuu8s47bmafayc66ihe501" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000329}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|תיקון מס׳ 17 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390362.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הליכי חקירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ההליך המשפטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות נפשית“ – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
{{ח:תתת|(2)}} אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:תתת|(3)}} אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין או חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים)|בחוק הגנת הילדים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעת של מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים)|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חקירת חשודים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חקירת עדים“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק טיפול בחולי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית“ – {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר מיוחד“ – חוקר שמינה שר הרווחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקר משטרה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוטר שמוסמך לחקור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}};
{{ח:תתת|(2)}} חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקירה משטרתית“ – חקירה בידי חוקר משטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד סעד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלטת חקירה“ – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד חזותי“ – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד קולי“ – תיעוד בהקלטת קול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמליל“ – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:סעיף|2|היקף תחולת החוק}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עבירה שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עבירה נלווית“ – עבירה נוספת לעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ובין אם על ידי אדם אחר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הליכי חקירה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}

{{ח:סעיף|3|חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נחקר“ – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
{{ח:תת|(ב)}} סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
{{ח:תת|(ג)}} טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
{{ח:תת|(ד)}} אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

{{ח:סעיף|4|חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה והוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק חקירת חשודים}}, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|5|הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בן משפחה“ – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
{{ח:תתת|(2)}} לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
{{ח:תת|(ד)}} חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 68|סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.

{{ח:סעיף|6|מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)|תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|7|חקירה בידי חוקר מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודה האמורה}} יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית}}.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
{{ח:תת|(ג)}} החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

{{ח:סעיף|8|ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 16|ובסעיף 16}}, ”אדם המלווה אותו“, ”המלווה בחקירה“ – למעט עורך דינו.

{{ח:סעיף|9|חקירת חשוד עם מוגבלות}}
{{ח:ת}} הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף|10|תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בתיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
{{ח:תתת|(3)}} בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
{{ח:תת|(ב)}} תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
{{ח:תת|(ד)}} תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
{{ח:תתת|(2)}} לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ה)}} החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|11|דרכי העיון בהקלטה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיפים 74}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 75|ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי}} יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)|(א)}} התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
{{ח:תתת|(ב)}} הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
{{ח:תתת|(ג)}} הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם“ – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|(2)}} היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

{{ח:סעיף|12|נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה}}
{{ח:ת}} התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

{{ח:סעיף|13|העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת}}
{{ח:ת}} עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

{{ח:סעיף|14|תוקף חקירה}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
{{ח:תת|(1)}} של אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
{{ח:תת|(2)}} שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

{{ח:סעיף|15|קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:ת}} הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}

{{ח:סעיף|16|ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}}, אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו“ – מטפל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, המטפל בו.

{{ח:סעיף|17|תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) עד (ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ד)}} תהיה אחראית היחידה החוקרת.
{{ח:תת|(ג)}} הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ההליך המשפטי}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית}}

{{ח:סעיף|18|אזהרת עד עם מוגבלות שכלית}}
{{ח:תת|(א)}} מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 2|בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}}, מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

{{ח:סעיף|19|איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
{{ח:תתת|(2)}} בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
{{ח:תתת|(3)}} לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט{{ח:הערה|ים}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}1{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} עד {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}3{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} בתוספת}}, עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
{{ח:תתת|(2)}} במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
{{ח:תת|(ג)}} סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך“ – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית}}

{{ח:סעיף|20|שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ובסעיף 24}}, ”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
{{ח:תת|(ב)}} אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 10א|פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות}} יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מתן העדות עלול לפגוע בעד;
{{ח:תתתתת|(2)}} העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
{{ח:תתתת|(ב)}} בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
{{ח:תת|(ד)}} אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
{{ח:תתת|(2)}} כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|21|חוות דעת מומחה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} היות העד אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} סוג מוגבלותו של העד;
{{ח:תתת|(3)}} השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
{{ח:תת|(ב)}} חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

{{ח:סעיף|22|עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי}}, על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
{{ח:תתת|(1)}} שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)#סעיף 2ב|סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים}};
{{ח:תתת|(2)}} כשהעד מאחורי פרגוד;
{{ח:תתת|(3)}} כשהעד לא על דוכן העדים;
{{ח:תתת|(4)}} כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
{{ח:תתת|(5)}} בלשכת השופט;
{{ח:תתת|(6)}} במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 34|סעיפים 34(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 44|או 44(ב) לחוק בתי המשפט}}, ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
{{ח:תתת|(7)}} הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
{{ח:תתת|(8)}} בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיף 68 לחוק בתי המשפט}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה}};
{{ח:תתת|(9)}} הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיף 68 לחוק בתי המשפט}}; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ“ – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
{{ח:תתת|(10)}} בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117|סעיף 117}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117א|117א}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 117ב|או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק חקירת עדים}}, את מוגבלותו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|23|שימוש נוסף באמצעי תקשורת}}
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7)}}, לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|24|סודיות|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”פרסום“ – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(א) לחוק סדר הדין {{ח:הערה|ה}}פלילי}}, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(2)}} תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}}, ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
{{ח:תתת|(3)}} אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
{{ח:תתת|(4)}} חוקר מיוחד;
{{ח:תתת|(5)}} שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
{{ח:תתת|(6)}} עובד סוציאלי, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית)}}, לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
{{ח:תתת|(7)}} מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”בית המשפט“ –
{{ח:תתת|(1)}} בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

{{ח:סעיף|25|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|26|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|29|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|30|החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה“ – השר הממונה על הרשות החוקרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|בחוק חקירת חשודים}}, בכפוף לכל צו שיותקן לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)#סעיף 16|סעיף 16(ג) לאותו חוק}}, לגבי חוקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|31|תחולה הדרגתית}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(1)}} או המפורטות {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט 1 בתוספת}} – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} עבירה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2 בתוספת}}, כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בפרט 3 בתוספת}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|סעיפים 337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|או 3 בתוספת}} שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 3 {{מוקטן|[צ״ל: סעיף 2]}}}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 199|סעיפים 199 עד 205}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 208|208}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|ו־345 עד 351 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיפים 329(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|ו־333 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ציפי לבני'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bnow2yf2veuu8s47bmafayc66ihe501</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>319043</id>
    <redirect title="שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)" />
    <revision>
      <id>3077291</id>
      <parentid>672365</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:20:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחת מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] לשם [[שיחת מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>672365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137" sha1="leos198p2kptsvikrbgdeby25otu61h" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק_הליכי_חקירה_והעדה_(התאמה_לאנשים_עם_מוגבלות_שכלית_או_נפשית)]]</text>
      <sha1>leos198p2kptsvikrbgdeby25otu61h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077292</id>
      <parentid>3077291</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:20:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] לדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]]</comment>
      <origin>3077292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="199" sha1="rxbaiiw189wdybcjh1vzagr6l1k5bya" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]]</text>
      <sha1>rxbaiiw189wdybcjh1vzagr6l1k5bya</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077293</id>
      <parentid>3077292</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:25:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחת מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] לשם [[שיחת מקור:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3077292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="199" sha1="rxbaiiw189wdybcjh1vzagr6l1k5bya" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]]</text>
      <sha1>rxbaiiw189wdybcjh1vzagr6l1k5bya</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077300</id>
      <parentid>3077293</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:27:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] לדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]]</comment>
      <origin>3077300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137" sha1="leos198p2kptsvikrbgdeby25otu61h" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק_הליכי_חקירה_והעדה_(התאמה_לאנשים_עם_מוגבלות_שכלית_או_נפשית)]]</text>
      <sha1>leos198p2kptsvikrbgdeby25otu61h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>319044</id>
    <revision>
      <id>3077286</id>
      <parentid>745957</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:19:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] לשם [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]]</comment>
      <origin>745957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14" sha1="1a7yz2h1aa0pisiv7xdc8lq1t7eg64q" xml:space="preserve">{{מטלות}}</text>
      <sha1>1a7yz2h1aa0pisiv7xdc8lq1t7eg64q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077296</id>
      <parentid>3077286</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:26:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] לשם [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]]</comment>
      <origin>745957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14" sha1="1a7yz2h1aa0pisiv7xdc8lq1t7eg64q" xml:space="preserve">{{מטלות}}</text>
      <sha1>1a7yz2h1aa0pisiv7xdc8lq1t7eg64q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת הבטיחות בעבודה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>319337</id>
    <revision>
      <id>3077357</id>
      <parentid>2997598</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:08:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="213912" sha1="qh0h5rlpdlm9fwooc0mjfzmgkmuotlz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש&quot;ל-1970

&lt;מאגר 2000850 תיקון 2008326 תקן 2002270 קוד a163Y00000DuNZSQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000843 --&gt; ((ע&quot;ר 1946, תוס' 1, 60|פקודת בתי-חרושת|0:562246)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 208|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|2:209135)); ((תשכ&quot;ג, 6|תיקון|5:208159)). '''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000850 --&gt; ((דמ&quot;י תש&quot;ל, 337|פקודת הבטיחות בעבודה|vn:7:525723)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 80|ת&quot;ט|ec:8:317769)), ((136|תיקון|8:208160)); ((תשמ&quot;א, 274|תיקון מס' 2|9:208161)); ((תשמ&quot;ב, 166|תיקון מס' 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה|10:209134)); ((תשמ&quot;ד, 34|תיקון מס' 4|10:210092)); ((תש&quot;ן, 114|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|12:210757)); ((תשס&quot;ה, 692|תיקון מס' 6|16:299815)); ((תשס&quot;ז, 453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשע&quot;ב, 592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)); ((תשע&quot;ד, 604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 72|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((350|תיקון מס' 9|20:320774)); ((תשע&quot;ז, 1016|תיקון מס' 10|20:389372)).
''קביעת תחילה'': ((ק&quot;ת תשל&quot;ח, 659|צו הבטיחות בעבודה (סדנאות במוסדות חינוך)|3810)).

&lt;מבוא&gt; ((סמכויות שר העבודה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י&quot;פ תשע&quot;ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ותחולה ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ז, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2)
: בפקודה זו -
:- &quot;אדים&quot; - עשן, גז או הבל;
:- &quot;בודק דוודים מוסמך&quot; או &quot;בודק מוסמך&quot;, לענין סימן פלוני - מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;
:- &quot;בניה&quot; -
:: (1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המַשָּׁקִים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית;
:: (2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;
:- &quot;בניה הנדסית&quot; -
:: (1) בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
:: (2) בניית מִסְפָּן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר, מכון-מים, מאגר, קו צינורות, מוביל מים, ביב או מכון ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע;
:: (3) כל בניה אחרת שנקבעה;
::: ((פורסם [[צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), תשכ&quot;ב–1961]], הקובע סוגי עבודות אחרות שהן &quot;עבודת בניה הנדסית&quot;.))
:- &quot;בעל&quot;, לענין חצרים - אדם המקבל אותה שעה דמי שכירות או רווחים מן החצרים, בין בזכות עצמו ובין כשלוח או כנאמן של אחר, או שהיה מקבל אילו החצרים היו מושכרים;
:- &quot;דוד קיטור&quot; - מְכָל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומַשְׁחֵן המשמש לחימום קיטור;
:- &quot;חבלת גוף&quot; - לרבות פגיעה בבריאות;
:- &quot;חצרים לשכירות כוח&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;לחץ עבודה מותר&quot;, לענין מיתקן לחץ - הלחץ שאין לעבור עליו כפי שפורש בתעודה או בתסקיר שניתנו לפי ההוראות הקובעות [[שבפרק ג']];
:- &quot;מחצבה&quot; - חפירה לשם כריית אבן, לרבות אבן סיד, אבן חול, אבן חול גירי או בזלת למיניהן, או לשם כריית צפחה, שחם או סלע וולקאני או מיטאמורפי אחר, קוארץ, שיש, צור, גיר, צרורות, חול, חימר או גבס, יחד עם המבנים, המיתקנים, הציוד, המכונות, מסילות הברזל, ההתקנים, המחסנים והמקומות לשפיכת פסולת השייכים לחפירה או המשמשים אותה;
:- &quot;מכַל קיטור&quot; - מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון לקיטור, הבנוי עם מוצא קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;
:- &quot;מיתקן לחץ&quot; - דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר;
:- &quot;מכונות&quot; - לרבות התקן מיכאני ורצועת הֶנֵעַ;
:- &quot;ממסרת&quot; - גל, גלגל, תוף, גַלגִלון, מערכת גלגלונים הדוקים ורפויים, מַחבַּר, מַצמֵד, רצועת הֶנֵעַ וכל אמצעי אחר שבו נמסרת התנועה של מניע ראשי למכונה או להתקן או מתקבלת על ידי מכונה או התקן;
:- &quot;מניע ראשי&quot; - מכונה, מנוע או התקן אחר המספק כוח מיכאני הנובע מקיטור, ממים, מרוח, מחשמל, משריפת דלק או ממקור אחר;
:- &quot;מסילת ברזל&quot; - מסילת ברזל המשמשת לתעבורה ציבורית של נוסעים או של טובין או לתעבורה אחרת, לרבות מיתקנים המשמשים בקשר למסילת הברזל ולצרכיה;
:- &quot;מעסיק&quot; - לרבות חֶבֶר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעסיק שנפטר; לגבי חֶבֵר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעסיק של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף-על-פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו;
:- &quot;מעלית&quot; - מיתקן המשמש לתנועת בני אדם או טובין בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו מוגבלת על ידי מַכוֵן;
:- &quot;מפקח&quot;, &quot;מפקח ראשי&quot; - מי שנתמנה לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי&quot;ד-1954]], להיות מפקח עבודה, סגן מפקח עבודה ראשי או מפקח עבודה ראשי, לפי הענין, ו&quot;מפקח אזורי&quot;, לענין מפעל פלוני - מי שנתמנה לפי [[החוק האמור]] להיות מפקח עבודה אזורי באזור שבו נמצא המפעל;
:- &quot;נוחויות&quot; - משתנות, בתי כסא עם אסלה להדחה, בתי כסא מעל בור, בתי כסא יבשים למיניהם ונוחויות כיוצא באלה;
:- &quot;נמל&quot; - בין טבעי ובין מלאכותי, לרבות שפך-נהר, נהר בר-ניווט, מזח ושאר מיתקנים אשר בתוכם או על ידם יכולות אניות למצוא מחסה, להטעין או לפרוק טובין או להעלות או להוריד נוסעים;
:- &quot;נקבע&quot; - נקבע על ידי השר בתקנות;
:- &quot;סוג או הֶגדר&quot;, לענין מפעלים - לרבות תיאורה של קבוצת מפעלים לפי מקום הימצאם;
:- &quot;עבודה רצופה&quot; - עבודה הנמשכת ללא הפסקה של חצי שעה או יותר;
:- &quot;עובד&quot; - לרבות עובד עצמאי;
:- &quot;פנקס המפעל&quot; - הפנקס המנוהל והמוחזק לפי הוראות [[סעיף 198]] או [[סעיף 199]];
:- &quot;קולט אויר&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למַדחס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;
:: (2) מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;
:: (3) מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכָּה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;
:: (4) מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;
:- &quot;קולט קיטור&quot; - מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד קיטור, מכל קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;
:- &quot;קַַיֵּם&quot; - קַַיֵּם במצב יעיל, בכושר הפעלה יעיל, ובמתוקן היטב, ובמקום המיועד למדרך אדם - במצב המונע החלקה;
:- &quot;רצועת הֶנֵעַ&quot; - לרבות סרט או חבל המשמשים להנעת מכונות;
:- &quot;תהליך&quot; - לרבות השימוש בקטר (([צ&quot;ל: קיטור]));
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה.

@ 2. מפעל בדרך כלל (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשע&quot;ד)
: מפעל הוא חֲצַרים שבהם או בגידרָתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:
: (1) פעולת המפעל היא דרך משלח-יד או לשם השתכרות;
: (2) אם מועסקים שם עובדים שכירים - יש למעסיקם זכות גישה או זכות שליטה.

@ 3. מפעלים מפורטים (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א)
: אף החצרים המנויים להלן, שבהם עובדים בני אדם בעבודת כפיים, ככלל מפעל הם, גם אם אינם כן לפי ההגדרה [[בסעיף 2]], ואלה הם:
: (1) מקום שבו נעשית פעולה לשם מטרת נפט כמשמעותה [[בסעיף 44 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]];
: (2) מכרה כמשמעותו [[בפקודת המכרות]];
: (3) מחצבה;
: (4) חצרים שבהם עוסקים באינקול, בקיפול, בגלילה, בהשלמה או באריזה של מטווה או אריג;
: (5) מספָּנָה או מבדוק יבש, לרבות סביבתם, שבהם בונים, בונים מחדש, מתקנים, מכללים מחדש, מגמרים או מפרקים אניות או כלי שיט אחרים;
: (6) מקום שבו מבוצע קידוח מים;
: (7) מפעל-מים או מקום אחר שבהם משתמשים בכוח מיכאני לשם הספקת מים לציבור או בקשר לכך;
: (8) מפעל-ביוב או מפעל-השקיָה שבהם משתמשים בכוח מיכאני וכן תחנת שאיבה המשמשת בקשר למפעל כאמור;
: (9) תחנה הידרולית לייצור כוח;
: (10) חצרים שבהם עוסקים דרך משלח-יד או לשם השתכרות -
:: (א) בהדפסה בדַפָּסוּת-בֶּלֶט, בדפסות-אבן, בדפסות-שֶקַע או בתהליך אחר בדומה לאלה;
:: (ב) בכריכת ספרים;
:: (ג) בהפקת סרטים קינמטוגרפיים;
: (11) חצרים שבהם נעשות עבודות בקשר לעיסוק אחר או למוסד ציבורי, הכל לפי הענין, כמפורט להלן:
:: (א) הדפסה כאמור בפסקה (10)(א) או כריכת ספרים - בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות צבורי;
:: (ב) ייצור, בניה מחדש, תיקון, החסנה, תחזוקה או ניקוי של רכב, קטרים, כלי טיס או אמצעי תחבורה אחרים - כעזר לעסק תחבורה או לעסק תעשייתי או מסחרי אחר;
:: (ג) עשיה, התאמה או תיקון של תלבושות, תפאורות או מיטלטלין אחרים - לצרכי הפקה או הצגה, דרך משלח-יד או לשם השתכרות, של סרטים קינמטוגרפיים או הצגות תיאטרוניות, למעט במה או חדר הלבשה של תיאטרון שנעשים בהם תיאומים ותיקונים באקראי בלבד;
:: (ד) עשיית רשתות או תיקונן - בכרוך לדיג;
:: (ה) עשיית מצרכים ממתכת או מעץ או תיקונם, בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;
:: (ו) עשיית מצרכים או הכנתם - בכרוך לבניה או בניה הנדסית, ואין הם חצרים שבהם נעשית בניה או בניה הנדסית;
:: (ז) מכבסה - כעזר לעיסוק אחר או בכרוך לצרכי מוסד ציבורי או שירות ציבורי;
:: (ח) מעבדה;
: (12) חצרים שבהם עוסקים, בקשר למפעל -
:: (א) במיון מצרכים - כהכנה לעבודה הנעשית במפעל או בכרוך למטרותיו של מפעל;
:: (ב) ברחיצתם או במילויים של בקבוקים או מכלים או באריזת מצרכים - בכרוך למטרותיו של מפעל;
: (13) חדר אוכל, חדר מנוחה או חצרים אחרים המיועדים לרווחת העובדים במפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
: (14) חצרים שבהם עושים פעולות תכנון, עיצוב, שרטוט, ניסוי חמרים, מוצרים ותהליכים, ניהול ומסחר וכיוצא באלה בכרוך למטרותיו של מפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
: (15) חצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים, שלא למטרות מחקר בלבד;
: (16) בית מטבחיים או משחטת עופות;
: (17) מסעדה צמודה למפעל; לענין זה -
:: (א) &quot;מסעדה&quot; - כל מקום שבו מכינים מאכלים לצריכה במקום;
:: (ב) רשאי שר העבודה לקבוע תנאים לענין תפוסתו של מלון או לענין היקף השירות הניתן במסעדות הצמודות לו, שלפיהם יראו מסעדה הצמודה למלון כמפעל;
: (18) מכבסה ובה מכונות כביסה לשירות עצמי של הלקוחות;
: (19) בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית, אף אם פעולתם אינה דרך משלח יד או לשם השתכרות.

@ 4. כשאין העוסקים עובדי התופש (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.
: (ב) &quot;תופש המקום&quot;, לענין סעיף זה - לרבות בעל המקום.

@ 5. קו או שלוחה המשמשים למפעל
: קו פסים או שלוחה שלו, המשמשים בקשר למפעל ולצרכיו ואינם חלק ממסילת ברזל, יראו אותם כחלק מהמפעל; היו משמשים בקשר למפעלים אחדים התפושים בידי תופשים שונים, יראו אותם כמפעל נפרד.

@ 6. מקום במפעל שאינו משמש למטרותיו
: מקום הנמצא בגידרתו של מפעל או מסביב לו ומשמש רק למטרה שאינה לצרכי התהליכים המבוצעים במפעל, לא יראוהו כחלק מן המפעל לעניני פקודה זו, אבל אם מבחינה אחרת היה המקום בגדר מפעל יראוהו כמפעל נפרד.

@ 7. פיצול ואיחוד מפעלים
: (א) המפקח הראשי רשאי לאשר בכתב שיראו חלק ממפעל כמפעל נפרד, ומפעלים אחדים - כמפעל אחד.
: (ב) השר רשאי להורות בתעודה לעניני פקודה זו, כולם או מקצתם, שיראו ענפים שונים או מחלקות שונות של פעולה במפעל אחד כמפעלים נפרדים.

@ 8. מפעל תחת כיפת השמים
: אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים.

@ 9. חצרים של המדינה או רשות מקומית
: (א) אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות.
: (ב) אין בניה ובניה הנדסית המבוצעת על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות.

@ 10. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 11. תחולה על מפעלים דרך כלל
: הוראות פקודה זו יחולו רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה זו, זולת אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.

=== סימן ב': תחולה לגבי המדינה ===

@ 12. הגדרה
: [[בסימן זה]]((,)) &quot;מקום הנחשב כמפעל&quot; - חצרים או מקום שבהם או עליהם חלות הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הוראות [[סעיפים 180]], [[184]], [[185]], [[187]], [[191]] [[או 194]].

@ 13. תחולה לגבי המדינה
: הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן לפי הענין, יחולו על מפעל ועל מקום הנחשב כמפעל השייכים למדינה או התפושים על ידיה, או שבהם מבוצעות בניה או בניה הנדסית על ידי המדינה או בשבילה.

@ 14. פטור
: בנסיבות של שעת חירום רשאי השר בתקנות, במידה ולתקופה המפורשות בהן, לפטור מפקודה זו -
: (1) כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל האמורים [[בסעיף 13]];
: (2) כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל לענין עבודה הנעשית בשביל המדינה.

== פרק ב': בריאות ==

=== סימן א': נקיון וצביעה ===

@ 15. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;צָבֹע&quot; - צָבֹע בצבע שמן או בחומר אחר שאושר לענין [[סימן זה]] בתקנות שהתקין השר, או חַפֵּה בְּלַכָּה;
:- &quot;קירות ותקרות&quot; - כל קיר פנימי, מחיצה, תקרה וקירוי של החדרים, וכל קיר, דופן וקירוי של המסדרונות ושל חדרי המדרגות.

@ 16. נקיון
: (א) מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד.
: (ב) שאר הוראות [[סימן זה]] לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

@ 17. פעולות ניקוי דרך כלל
: (א) יום יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות.
: (ב) לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או - אם יעיל וראוי הדבר - בטאטוא או בשיטה אחרת.

@ 18. סיוד קירות ותקרות וצביעתם
: (א) קירות ותקרות יוחזקו כלהלן:
:: (1) אם פניהם חלקים ובלתי חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר;
:: (2) אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות;
:: (3) קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות.
: (ב) מפקח אזורי רשאי לאשר שיטת ניקוי אחרת במקום השיטה האמורה בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א).
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.

@ 19. תקנות בדבר צביעה
: לענין [[סעיף 18(א)(2)]] רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבעה עשר חדשים.

@ 20. פטור והוראות מיוחדות
: נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות [[סימן זה]], או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה.

=== סימן ב': צפיפות ===

@ 21. צפיפות
: (א) מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו.
: (ב) שאר הוראות [[סימן זה]] לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

@ 22. חזקת צפיפות (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה [[בסעיף 21]] אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של [[8:208160|חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל&quot;ד-1974]] - מאחד עשר וחצי מטרים מעוקבים.

@ 23. פטור
: נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת [[סעיף 22]], רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה.

@ 24. תקנות לענין צפיפות
: השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי [[סעיף 22]]; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך.

@ 25. סייג לחישוב (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: בחישוב נפח החלל לענין [[סימן זה]] לא יובא בחשבון החלל שהוא יותר מ-4.25 מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של [[8:208160|חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל&quot;ד-1974]] - משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.

@ 26. הצגת הודעה (תיקון: תשע&quot;ד)
: על פי דרישת המפקח האזורי, תוצג בחדר העבודה הודעה על מספר בני האדם שמותר להעסיקם באותו חדר בהתאם להוראות [[סימן זה]].

=== סימן ג': איוורור, תאורה וחום ===

@ 27. איוורור
: אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.

@ 28. תאורה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני אדם עסוקים או עוברים בו.

@ 29. חלונות
: חלונות וצוהרים מזוגגים המשמשים לתאורה בחדר עבודה יהיו, במידה שהדבר מעשי, מוחזקים במצב נקי מבית ומחוץ וללא הפרעה לחדירת אור, אך אין הוראה זו באה למנוע בעד סיודם או הֶצֵלָם של חלונות וצוהרים לשם הגנה מפני חום או אור חזק.

@ 30. מידת חום
: אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם.

@ 31. מידת חום לעבודה בישיבה
: בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ-16 מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.

@ 32. תקנות לענין איוורור, תאורה וחום (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) השר רשאי בתקנות לקבוע תקן -
:: (1) לאיוורור מספיק למפעלים;
:: (2) לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;
:: (3) למידת חום סבירה למפעלים, והתקן יכול, בין השאר, לשנות את הוראות [[סעיף 31]] בענין מידת החום, לאסור כל שיטה של הסקה אם לדעתו השיטה עלולה לפגוע בעובדים, ולהורות על התקנת מדי-חום וקיומם במקומות ובמצבים שיקבע.
: (ב) תקנות למפעלים לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוג או הגדר פלוני של מפעלים או חלקיהם.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה, שיוחדו למפעלים שעיקר עיסוקם ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז יותקנו לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.

=== סימן ד': ניקוז רצפות ===

@ 33. ניקוז רצפות
: היה תהליך גורם להרטבת הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, יינקטו ויקויימו אמצעים יעילים לניקוזם.

=== סימן ה': נוחויות ===

@ 34. נוחויות
: (א) יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן.
: (ב) אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.

@ 35. תקנות לענין נוחויות
: השר רשאי בתקנות לקבוע מה הן נוחויות מתאימות ומספיקות למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

=== סימן ו': השגחה רפואית ===

@ 36. תקנות לענין השגחה רפואית
: (א) השר רשאי לחייב בתקנות קיום סידורים סבירים שיפורטו בהן לשם השגחה רפואית על עובדים או על סוג עובדים במפעל או בסוג או הגדר פלוני של מפעלים אם נראה לו שנתקיימה אחת מאלה:
:: (1) אירעו או יש חשש סביר שיארעו מקרי מחלה שיש ליחסם לעבודה, לחמרים או לתהליך שבמפעל;
:: (2) מחמת שינוי בתהליך או בחמרים המשמשים בו עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותו תהליך;
:: (3) מחמת הנהגת תהליך חדש או הכנסת חומר חדש לשימוש בתהליך פלוני עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותם תהליכים.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה לא יחייבו טיפול רפואי שאינו בגדר עזרה ראשונה או טיפול מונע.

== פרק ג': בטיחות ==

=== סימן א': מכונות בדרך כלל ===

@ 37. חלקים הטעונים גידור (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח:
: (1) במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים - כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין;
: (2) בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפסקה (1) - כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו;
: (3) בממסרת - כל חלק שלה;
: (4) במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת - כל חלק מסוכן שבהן;
: (5) במחרטה - כל חלק של מוט-גלם הבולט מעבר לראש המחרטה;
: (6) בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים - התעלה העליונה והתעלה התחתונה;
: (7) בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה - כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפסקאות (1) עד (6), לפי הענין,
: זולת אם הוא חלק מן האמורים בפסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח.

@ 38. גישה למכונות כשאינן מגודרות (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשע&quot;ז)
: (א) כשבאים לקבוע, לענין [[סעיף 37]], אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:
:: (1) הוא לבוש סרבל עשוי חתיכה אחת, הדוק לגוף ובמצב תקין, רכוס באמצעי שאינו מניח קצוות חשופים ורפויים ובלי כיסים חיצוניים חוץ מכיס אחורי; תנאי זה לא יחול על מכוונן מכונת כלים או מכונאי מיומן אחר המועסק בכיוונון מכונה שמתפקידו לכווננה;
:: (2) כל סולם המשמש בביצוע הפעולה קבוע לבטח, קשור לבטח או מוחזק היטב בידי אדם אחר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אדם כשיר&quot; - מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:
::: (1) הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;
::: (2) הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;
::- &quot;פעולה במכונות שבתנועה&quot; - בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;
::- &quot;פעולה בממסרת שבתנועה&quot; - סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת הֶנֵעַ שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה.

@ 39. התקני בטיחות אוטומטיים
: חלק מסוכן במכונות כאמור [[בסעיף 37(4)]] שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות [[סעיף 37]] אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.

@ 40. תקנות לענין התקני בטיחות אחרים
: (א) שוכנע השר כי למכונות מסוג פלוני ניתן להשיג התקן בטיחות מטיפוס או מהגדר פלוני המתאים לשימוש עם אותן מכונות והמונע חשיפתו של חלק מסוכן בהן כשהן בתנועה, או העוצר מכונה מיד במקרה של סכנה - רשאי הוא בתקנות להורות שיותקן התקן כאמור לשימוש עם מכונות מן הסוג שיפורש בתקנות.
: (ב) במשפט על הפרת הוראה לפי סעיף זה תהא זו הגנה מספקת אם יוכח שהתקן אחר, יעיל לפחות באותה מידה, היה בשימוש עם המכונות שבהן אירעה ההפרה.

@ 41. הסדרי בטיחות נוספים בקשר לממסרת
: (א) בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום.
: (ב) יש לספק ולקיים מכשיר עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת הֶנֵעַ בין גלגלונים שהם חלק מממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההֶנֵעַ מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק.
: (ג) רצועת הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת.

@ 42. פטור
: שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות [[סעיף 41]], רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.

@ 43. תקנות לענין גידור חפצים שבמכונות
: השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.

@ 44. מבנה הגידורים וקיומם
: כל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו בהתאם להוראות הקודמות של [[סימן זה]] יהיו בנויים מבנה של ממש, יקויימו תמיד ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש, זולת אם יש הכרח שיהיו חשופים לבדיקה, או לסיכה או לכיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, ונתמלאו כל הדרישות של [[סעיף 38]].

=== סימן ב': מבנה של מכונות ומסחר בהן ===

@ 45. הגנה על חלקים מסויימים
: במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני -
: (1) כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוֹש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוכּכים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה;
: (2) כל תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוכּכת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוכּכת מכל צד.

@ 46. מסחר במכונות וציוד
: מכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות [[סעיף 45]], לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל.

@ 47. תקנות לענין מסחר במכונות וציוד
: השר רשאי להרחיב את הוראות [[סעיף 46]] על מכונות, מיתקנים או ציוד שאינם ממלאים אחרי דרישות של פקודה זו או של תקנה שהותקנה לפיה, הכל כפי שיפרש בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו למכונות, למיתקנים או לציוד בתהליך מפורש.
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס&quot;ה-2005]] (ק&quot;ת תשס&quot;ו, 107).))

@ 48. סייג לתחולה
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני כ&quot;ז בשבט תש&quot;ו (29 בינואר 1946) ותקנות לפי [[סעיף 47]] לא יחולו על מכונות, מיתקנים או ציוד שהוחל בבנייתם לפני התקנתן.

=== סימן ג': בטיחות הגישה והמעבר ===

@ 49. גישה למקום עבודה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי-פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו -
: (1) בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים;
: (2) המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;
: (3) המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.

@ 50. הגנה מפני נפילה
: היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת-רגל בטוחה, ולפי הצורך - אחיזת-יד בטוחה, יותקנו - ככל שהדבר מעשי במידה סבירה - אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.

@ 51. מכלים לנוזלים מסוכנים
: (א) כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כּוֹוֶה, מאַכֵּל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה.
: (ב) המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.

@ 52. חלק חוצה-ושב במכונה אוטומטית
: היה חלק חוצה-ושב שבמכונה אוטומטית, או כל חומר הנישא עליו, נע בתוך מרחב שאדם עשוי לעבור בו אגב עבודתו או בנסיבות אחרות, לא יניחו שאותו חלק או חומר יגיע בתנועתו חוצה או פנימה עד נקודה המרוחקת פחות מחמישים סנטימטרים ממבנה קבוע שאיננו חלק מהמכונה.

@ 53. מכונת טוויה אוטומטית
: בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצעי מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוֹצה-ושב של המכונה לבין חלק קבוע של המכונה, אשר אליו נע החלק החַצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוֹצה נמצא במהלך החוּצה.

=== סימן ד': משטחים, מדרגות וסולמות ===

@ 54. משטחים
: כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.

@ 55. מדרגות
: (א) למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען יד.
: (ב) במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשטח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני צדדיהן.
: (ג) צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.

@ 56. פתחים ברצפות
: כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.

@ 57. סולמות
: כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

=== סימן ה': מעליות ===

@ 58. הגדרה
: [[בסימן זה]], חוץ [[מסעיף 65(2)]], &quot;תא&quot; - לרבות דוכן.

@ 59. מבנה
: מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוֹזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההֶתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי [[סימן זה]].

@ 59א. הפעלה ראשונה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.

@ 60. בדיקה תקופתית (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.
: ((פורסם [[צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין־וחשבון), 1947]].))

@ 60א. איסור הפעלה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: נמצא על פי תסקיר כאמור [[בסעיפים 59א]] [[או 60]] פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.

@ 61. גידרה ושערים לפיר
: פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.

@ 62. סגירת שערים
: כל שער כאמור [[בסעיף 61]] יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי-אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.

@ 63. מניעת הילכדות
: מעלית וגידרה כאמור [[בסעיף 61]] ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.

@ 64. עומס עבודה
: על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.

@ 65. מעלית לבני אדם
: על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:
: (1) התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;
: (2) כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;
: (3) אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, &quot;כבלים&quot; - לרבות שרשרות.
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ&quot;ג–1993]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1054), המחילות דרישות נוספות על מעלית לבני אדם.))

@ 66. מעלית ישנה (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ&quot;ז בשבט תש&quot;ו (29 בינואר 1946) -
:: (1) אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור [[בסעיף 62]], יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות [[בסעיף 62]] ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;
:: (2) אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור [[בסעיף 65(2)]], יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות [[בסעיף 65(2)]] ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;
:: (3) הוראות [[סעיף 65(3)]] לא יחולו.
: (ב) תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט' בתמוז התשמ&quot;ב (30 ביוני 1982).
: (ג) השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה - הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.
: (ד) הועדה רשאית, על-פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח [[סימן א' של פרק ט']], שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.
: (ה) הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.
: (ו) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.

@ 67. מעלית מתמדת
: על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות [[סעיפים 61 עד 66]], [[ובסעיף 60(א)]] במקום &quot;ששה חדשים&quot; קרי &quot;שנים עשר חדשים&quot;.

@ 68. מעלית ללא הפעלה מיכאנית
: על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות [[סעיפים 62]], [[65]] [[ו-66]], וכל שער שהותקן לפי [[סעיף 61]] יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, [[ובסעיף 60(א)]] במקום &quot;ששה חדשים&quot; קרי &quot;שנים עשר חדשים&quot;.

@ 69. גידור פתח שבקיר
: פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.

@ 70. פטור
: היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים [[בסימן זה]], אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות.

=== סימן ה'1: דרגנועים (תיקון: תשס&quot;ה) ===

@ 70א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דרגנוע&quot; - מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם;
:- &quot;חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) חלק כמשמעותו [[בסעיף 70ז]];
:: (2) חלק אחר שבודק מוסמך קבע, לגבי דרגנוע מסוים, שבטיחות הדרגנוע תלויה בו;
:- &quot;עומס עבודה בטוח&quot; - עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;
:- &quot;שינוי מהותי&quot; - שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;
:- &quot;תיקון מהותי&quot;, לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו - שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;
:- &quot;תקן&quot; - תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי EN 115 או תקן בין-לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו [[בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]].

@ 70ב. בניית דרגנוע - דרישות תקן (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן.

@ 70ג. הפעלה ראשונה (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות [[סעיף 119א]], שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע.

@ 70ד. בדיקה תקופתית (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות [[סעיף 119א]], את הפעלתו.

@ 70ה. בדיקה אחרי שינוי מהותי או תיקון מהותי (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור [[בסעיף 70ד]].

@ 70ו. חובת הצמדת תווית בדרגנוע (תיקון: תשס&quot;ה)
: בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.

@ 70ז. קביעת חלקים שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם (תיקון: תשס&quot;ה)
: המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הודעה ברשומות.

@ 70ח. תקנות (תיקון: תשס&quot;ה)
: השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של הדרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן.

=== סימן ו': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה ===

@ 71. תחולה והגדרות (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו לענין כל שרשרת, חבל, או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני אדם, טובין או חמרים.
: (ב) לענין [[סימן זה]] -
::- &quot;אבזר הרמה&quot; - התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבור להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;
::- &quot;חבל&quot; - לרבות כבל.

@ 72. מבנה
: אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי.

@ 73. לוח עומסי עבודה
: (א) במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב-ענפי - לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.
: (ב) אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.

@ 74. עומס יתר
: אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור [[בסעיף 73]].

@ 75. בדיקות
: כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.

@ 76. שימוש ראשון (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה - זולת חבלי-סיבים או מענבי-חבל-סיבים - לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

@ 77. ריפוי שרשרות ואבזרים
: (א) השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי-חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים - אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ.
: (ב) אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.

@ 78. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))

=== סימן ז': מכונות הרמה ===

@ 79. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מכונת הרמה&quot; - התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת-רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;
:- &quot;חלקים&quot;, במכונת הרמה - לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.

@ 80. מבנה וקיום
: מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי.

@ 81. בדיקה
: מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.

@ 82. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 83. מסילות
: פסים שעליהם נוסע עגורן נע, ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה לטעינה והובלה או של מסוע עילי, יהיו בעלי מידה מתאימה, חוזק מספיק ומשְטח נסיעה חלק, ויהיו מונחים כראוי, נתמכים או נאחזים במידה מספקת ומקויימים כראוי.

@ 84. סימון עומס עבודה
: על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן-זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מַחוֵן אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען.

@ 85. עומס יתר
: לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם [[לסעיף 84]], אלא לצורך ניסוי.

@ 86. שימוש ראשון (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

@ 87. עבודה במסילת עגורן עילי
: היה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.

@
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה), תשי&quot;ד–1954]] (ק&quot;ת תשי&quot;ד, 352).))
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ&quot;ז-1966]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1128).))
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ&quot;ג-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 202).))

=== סימן ח': אדים מסוכנים ===

@ 88. הגדרה
:- &quot;מקום מוקף&quot;, לענין [[סימן זה]] - חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה.

@ 89. תחולת הסימן
: הוראות [[סימן זה]] יחולו אם יש לעשות עבודה בתוך מקום מוקף שבתוכו עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני אדם לא יעמדו בהם.

@ 90. יציאה ממקום מוקף
: כוות-איש תותקן למקום מוקף שאין דרך נאותה אחרת ליציאה ממנו; כוות-איש מלבנית או סגלגלה לא תפחת מארבעים וששה סנטימטרים באורך וארבעים ואחד סנטימטרים ברוחב, וכוות-איש עגולה - מארבעים וששה סנטימטרים בקוטר, ובמכָלית או בציוד נע אחר - מארבעים ואחד סנטימטרים באורך ושלושים וששה סנטימטרים ברוחב, ואם הכווה עגולה - מארבעים ואחד סנטימטרים בקוטר.

@ 91. כניסה למקום מוקף
: לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם נתמלאה אחת מדרישות אלה:
: (1) האדם הנכנס לבוש מכשיר נשימה מתאים;
: (2) ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החפשי מוחזק בידי אדם בחוץ.

@ 92. ציוד לנשימה ולהנשמה
: (א) מכשיר נשימה, מכשיר הנשמה, חבלים וחגורות נאותים יוכנו ויקויימו באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה ויבוקרו לעתים מזומנות.
: (ב) מספר מספיק מקרב העובדים יודרכו ויאומנו בשימוש במכשירים האמורים ובשיטת ההנשמה.

@ 93. פטור
: המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות [[סעיפים 90 עד 92]], כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

@ 94. עבודה בתא אש
: לא תותר כל עבודה בתא-אש, בתא-שריפה או במעבר לאדים של דוד עד שיצוננו במידה מספקת, על ידי איוורור או באופן אחר, כדי בטיחותם של העובדים באותה עבודה.

=== סימן ט': אבק, אדים וחמרים נפיצים ודליקים ===

@ 95. הגדרה
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אבק נפיץ&quot; - אבק שמחמת טבעו וכמותו עלול הוא להתפוצץ אם יִצַּת;
:- &quot;תהליך המעלה אבק&quot; - לרבות טחינה או ניפוי.

@ 96. מניעת התפוצצות
: אם בקשר לתהליך המעלה אבק יכול שייפלט אבק נפיץ לתוך חדר עבודה, יינקטו כל האמצעים המעשיים למניעת התפוצצות האבק על ידי שיוקף המיתקן המשמש בתהליך, תימנע או תסולק הצטברות האבק ויורחקו או יוקפו באופן יעיל מקורות ההצתה האפשריים.

@ 97. משנקים והתקנים אחרים
: אם נמצא אבק נפיץ במיתקן המשמש בתהליך המעלה אבק, יינקטו כל האמצעים המעשיים להגביל את היקפה ותוצאותיה של התפוצצות האבק על ידי שיותקנו מַשנֵקים, חייצים ואַוָּרים או התקנים אחרים יעילים כמותם בקשר עם המיתקן האמור, זולת אם המיתקן הוא ממבנה שיכול לעמוד בפני לחץ העלול להיווצר על ידי התפוצצות כאמור.

@ 98. אדים נפיצים דליקים
: אם חלק ממיתקן - פרט למיתקן שהותקן תחת כיפת השמים - מכיל אדים נפיצים או דליקים בלחץ שמעל ללחץ אטמוספרי, לא ייפתח אותו חלק אלא בהתאם להוראות אלה:
: (1) לפני הרפיית אמצעי הידוק של מַחְבֵּר שבין צינור לבין החלק האמור, או של מכסה בכל פתח אל החלק האמור, תופסק באופן יעיל - על ידי שסתום מפסיק או באופן אחר - כל זרימת אדים לתוך החלק או לתוך הצינור;
: (2) לפני סילוקו של אמצעי הידוק כאמור, יינקטו כל האמצעים המעשיים להפחית את לחץ האדים בצינור או בחלק כאמור עד ללחץ אטמוספרי;
: (3) הורפה או סולק אמצעי הידוק כאמור, יש למנוע חדירתם של אדים נפיצים או דליקים לתוך הצינור או החלק כאמור עד שהודק אמצעי ההידוק או הוחזר למקומו לבטח, הכל לפי המקרה.

@ 99. חומר נפיץ או דליק (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) במיתקן או במכל המכילים או שהכילו חומר נפיץ או דליק או חומצה, או בחפץ הנתמך במכל כאמור או מונח עליו, לא יעשו ריתוך, הלחמה רכה או קשה או חיתוך תוך שימוש בחום, כל עוד לא ננקטו כל האמצעים המעשיים לסילוק החומר וכל אדים העולים ממנו, או לעשות אותם לבלתי נפיצים או לבלתי דליקים.
: (ב) מיתקן או מכל שעשו בהם פעולה כאמור, אין להכניס לתוכם שום חומר נפיץ או דליק עד שהמתכת נצטננה במידה מספקת כדי למנוע סכנה שהחומר יִצַּת.

@ 100. פטור
: המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות [[סעיפים 98]] [[ו-99]], כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

=== סימן י': דודי קיטור ===

@ 100א. אישור להתקנה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר.

@ 101. מבנה וקיום (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) כל חלק של דוד קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי, הכל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע.
: (ב) דוד קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

@ 102. התקני בטיחות
: (א) דוד קיטור, בין שהוא נפרד ובין שהוא אחד ממערכת דוודים, יחוברו אליו כל אלה:
:: (1) שסתום בטיחות נאות, נפרד משסתום מפסיק, שיהיה מכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל ללחץ העבודה המותר ויהיה קבוע במישרין על הדוד או סמוך אליו עד כמה שהדבר מעשי; שסתום מנופי לא יראו כשסתום בטיחות נאות אלא אם המשקולת מהודקת אל המנוף במצב הנכון;
:: (2) שסתום מפסיק נאות בין הדוד וצינור הקיטור;
:: (3) מד-לחץ-קיטור מדוייק, המציין את לחץ הקיטור בדוד והוא מחובר אל חלל הקיטור, נראה בנקל לעין המסיק ומסומן עליו בצבע בולט לחץ העבודה המותר;
:: (4) לפחות מראה-מפלס-מים אחד מחומר שקוף או מראה-מפלס-מים מסוג אחר שאושר על ידי המפקח הראשי, ואם הוא בעל צינור זכוכית ולחץ העבודה בדוד עולה כרגיל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע, יצוייד במגן יעיל אשר לא יפריע בקריאתו;
:: (5) אם הוא אחד משני דוודים או יותר - לוח שעליו מספר מבחין, שניתן לראותו בנקל;
:: (6) אמצעי המאפשר להצמיד מד-לחץ לניסוי;
:: (7) אם הדוד אינו מוסק מן החוץ - פקק נתיך מתאים או התקן אזעקה יעיל לשפל-מים.
: (ב) בסעיף קטן (א), פסקה (2) לא תחול על חוסך ופסקאות (3) עד (7) לא יחולו על חוסך ועל מַשחֵן.

@ 103. כניסת אדם
: לא ייכנס אדם לדוד קיטור שהוא אחד ממערכת של שני דוודים או יותר ולא יימצא בו אלא באחת משתי אלה:
: (1) כל המבואות, אשר דרכם היו קיטור או מים חמים יכולים להיכנס לדוד מחלק אחר של המערכת, נותקו מאותו חלק;
: (2) כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת קיטור או מים חמים כאמור בפסקה (1) הם סגורים ונעולים לבטח, ואם יש לדוד צינור הרקה במשותף עם דוד אחר או צינור המוביל לתוך מכל ניקוז משותף, יהיו שסתום ההרקה או ברז ההרקה לכל אחד מדוודים אלה בנויים באופן שיהיו נפתחים רק במפתח שאי אפשר להסירו עד שהשסתום או הברז יהיו סגורים והוא המפתח היחיד בשימוש לאותה מערכת של שסתומי הרקה וברזי הרקה.

@ 104. בדיקה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) דוד קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, וכן ייעשה אחרי תיקונים מקיפים.
: (ב) הבדיקה תיעשה בשני שלבים, והם:
:: (1) בדיקת הדוד כשהוא קר וחלקיו הפנימיים והחיצוניים הוכנו באופן שנקבע;
:: (2) בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל, שתיעשה בהזדמנות הראשונה של העלאת קיטור לאחר בדיקת הדוד כשהוא קר, או בהקדם ככל האפשר לאחר מכן, ובודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה ידאג לכך ששסתום הבטיחות יכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל לחץ העבודה המותר; פסקה זו לא תחול על חוסך ועל משחן.
: (ג) שני שלבי הבדיקה יכול שייעשו על ידי בודקים שונים, ולענין סעיף זה והסעיפים הבאים של [[סימן זה]] הנוגעים לתסקירים על בדיקות יראו את שני השלבים כבדיקות נפרדות.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 105. אישור להפעלה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) לא יוכנס לשימוש דוד קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) נתקבל מאת בודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של הדוד והמציין את טיב הניסויים שנעשו בדוד ובאבזריו;
:: (2) התסקיר נתון לעיון;
:: (3) הדוד סומן באופן שאפשר לזהותו כדוד הנדון בתסקיר.
: (ב) לא יוכנס לשימוש דוד קיטור משומש אלא אם נבדק לפי [[סעיף 104]] ונערכו תסקירים על תוצאות הבדיקות בהתאם [[לסעיף 119א]].
: (ג) לא ישמש דוד קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן, אלא אם נבדק ונערכו תסקירים כאמור תוך ארבעה עשר החדשים שקדמו לכך.

@ 106. תנאי הפעלה
: דוד קיטור, שלהבטחת פעולתו הבטוחה נקבעו תנאים בתסקיר על בדיקה לפי [[סימן זה]], לא יופעל אלא בהתאם לאותם תנאים.

@ 107. תקנות
: השר רשאי להתקין תקנות - אף בסטיה מהוראות [[סימן זה]] - בדבר דרכי הבדיקה של דודי קיטור ומועדיה, אם הבטיחות מחייבת או מצדיקה זאת.
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים), תשכ&quot;ד-1964]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1151).))
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ), תשכ&quot;ז-1967]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 2966).))
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור), התשמ&quot;ז-1987]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 220).))
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ&quot;ו-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 196).))
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ&quot;ו-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 198).))
: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש&quot;ס-2000]] (ק&quot;ת תש&quot;ס, 851).))

=== סימן י&quot;א: קולטי קיטור ===

@ 108. מבנה וקיום
: (א) כל חלק של קולט קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי.
: (ב) קולט קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

@ 109. התקני בטיחות
: (א) קולט קיטור שאינו בנוי ומקויים באופן שיעמוד בבטיחות בפני לחץ העבודה המותר של דוד הקיטור או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור שבין הקולט ומקור אספקה אחר, יצוייד בכל אלה:
:: (1) שסתום מצמצם נאות או התקן אוטומטי נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה - שסתום מצמצם);
:: (2) שסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר פליטת קיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר או התקן נאות שיפסיק אוטומטית את אספקת הקיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
:: (3) מד-לחץ-קיטור מדוייק המציין את לחץ הקיטור בקולט;
:: (4) שסתום מפסיק נאות;
:: (5) לוח שעליו מספר מבחין שניתן לראותו בנקל, זולת אם משתמשים בקולט קיטור אחד בלבד.
: (ב) שסתום הבטיחות והמד-לחץ ייקבעו בקולט הקיטור או בצינור ההספקה שבין הקולט ובין השסתום המצמצם.
: (ג) מערכת קולטי קיטור שמספקים להם קיטור דרך צינור יחיד והשסתום המצמצם קבוע בצינור היחיד האמור, יכול שיראו אותה כקולט אחד -
:: (1) לענין הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), אם היא חלק ממכונה אחת בלבד;
:: (2) לענין הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), אם המדובר במערכת אחרת.

@ 110. בדיקה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: קולט קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך, במידה שמבנהו של הקולט מרשה לעשות כן, לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.

@ 111. אישור להפעלה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) לא יוכנס לשימוש קולט קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט הקיטור והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט הקיטור ובאבזריו;
:: (2) התסקיר נתון לעיון;
:: (3) קולט הקיטור סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט הקיטור הנדון בתסקיר.
: (ב) לא יוכנס לשימוש קולט קיטור משומש אלא אם נבדק לפי [[סעיף 110]] ונערך תסקיר על תוצאות הבדיקה בהתאם [[לסעיף 119א]].
: (ג) לא ישמש קולט קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן אלא אם נבדק ונערך תסקיר כאמור תוך עשרים וששה החדשים שקדמו לכך.

=== סימן י&quot;ב: מכלי קיטור ===

@ 112. הבטחת מוצא
: מכל קיטור יקויים באופן המבטיח שמוצא הקיטור יהיה פתוח בכל עת ללא הפרעה.

=== סימן י&quot;ג: קולטי אויר ===

@ 113. מבנה וקיום
: קולט אויר על כל אבזריו יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

@ 114. התקני בטיחות
: (א) בקולט אויר ייעשו כל אלה:
:: (1) יצוייד בשסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר את פליטת האויר מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
:: (2) יצוייד במד-לחץ מדוייק המציין את לחץ האויר בקולט;
:: (3) יצוייד בהתקן נאות לניקוז נוזלים, זולת אם הוא קולט אויר כמוגדר [[1|בפסקאות (3) או (4) של ההגדרה בסעיף 1]];
:: (4) יצוייד בכוות-איש או בכוות-יד נאותות, או באמצעי נאות אחר, המאפשרים ניקוי יסודי של פנים הקולט;
:: (5) יסומן עליו לחץ העבודה המותר באופן שניתן לראותו ברורות;
:: (6) היה הקולט מחובר למדחס, יהיה בנוי באופן שיעמוד בבטיחות בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג במדחס או ייקבע עליו שסתום מצמצם נאות או התקן נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה - שסתום מצמצם);
:: (7) היו בשימוש במפעל יותר מקולט אויר אחד, ישא סימן מבחין שניתן לראותו בנקל.
: (ב) לענין הוראות סעיף קטן (א) ביחס לשסתום בטיחות ומד-לחץ, יכול שיראו כקולט אויר אחד מערכת קולטי אויר אשר להם מסופק אויר דרך צינור יחיד, אולם הוראת סעיף קטן זה לא תחול אם יש לקבוע שסתום מצמצם, אלא אם השסתום נקבע בצינור היחיד האמור.

@ 115. בדיקה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) בכפוף לאמור בסעיף זה [[ובסעיף 116]], ינוקה קולט אויר וייבדק ביסודיות לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.
: (ב) בקולט אויר העשוי במשיכה -
:: (1) יהא בודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה רשאי לקבוע בתסקיר שהבדיקה הבאה תיעשה תוך תקופה העולה על עשרים וששה חדשים ואינה עולה על ארבע שנים;
:: (2) היה הקולט בנוי באופן שאי אפשר לבדוק ביסודיות את שטחו הפנימי, ייעשה ניסוי הידרולי מתאים בקולט במקום הבדיקה הפנימית.
: (ג) בדיקה וניסוי לפי [[סימן זה]] ייעשו על ידי בודק דוודים מוסמך.

@ 116. אישור להפעלה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) לא יוכנס לשימוש קולט אויר חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט האויר והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט ובאבזריו;
:: (2) התסקיר נתון לעיון;
:: (3) קולט האויר סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט האויר הנדון בתסקיר.
: (ב) בבניה ובבניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו, לא ישתמשו בקולט אויר אלא אם נבדק ונערך תסקיר בהתאם להוראות [[סימן זה]] [[וסעיף 119א]] תוך עשרים וששה חדשים שקדמו לשימוש או תוך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים שנקבעה לפי [[סעיף 115(ב)(1)]].

=== סימן י&quot;ד: הוראות כלליות [[לסימנים י' עד י&quot;ג]] ===

@ 117. פטור
: המפקח הראשי רשאי בתעודה שתפורסם ברשומות לפטור, לגמרי או בתנאים שיפרט בתעודה, מהוראות [[סימנים י' עד י&quot;ג]], כולן או מקצתן, כל סוג או טיפוס של דוד קיטור, קולט קיטור, מכל קיטור או קולט אויר, אם שוכנע שאי אפשר להחיל עליהם באופן סביר את ההוראות האמורות.

@ 118. סייג לתחולה
: [[סימנים י']], [[סימן יא|י&quot;א]] [[סימן יג|ו((-))י&quot;ג]] לא יחולו על דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר -
: (1) הנמצאים באניה;
: (2) המשמשים במסילת ברזל או בנמל השייכים למדינה או המנוהלים על ידיה או המשמשים בקשר למסילת ברזל או לנמל כאמור.

@ 119. בדיקה על-ידי בודק דוודים ממשלתי (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: אדם הרוצה שבודק דוודים מוסמך שהוא עובד המדינה יבדוק דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר, או יתן תסקיר להכנסה לשימוש ביחס לדוד קיטור, לענין הוראות [[סימנים י']], [[סימן יא|י&quot;א]] [[סימן יג|ו((-))י&quot;ג]], יפנה למפקח האזורי וישלם את האגרה שנקבעה, והמפקח האזורי יורה לבודק דוודים כאמור לעשות את הבדיקה או את הניסויים הנחוצים למתן התסקיר, הכל לפי הענין.
: ((פורסם [[צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה), התשמ״ז–1987]].))

=== סימן י&quot;ד1: הוראות כלליות לענין תסקירים (תיקון: תשל&quot;ד-2) ===

@ 119א. תסקירים (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א, תשס&quot;ה)
: (א) בודק מוסמך או בודק דוודים מוסמך שעשה בדיקה לענין הוראות [[סימנים ה' עד ז']] [[סימן י|או י' עד י&quot;ג לפרק זה]] ימסור, תוך 14 יום מעשיית הבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו לתופש המפעל, והעתקו למפקח העבודה האזורי, ואולם לגבי מפעלים של מערכת הבטחון יועבר העתק התסקיר למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הבטחון.
: (ב) התסקיר יהיה ערוך בטופס שנקבע לסוג הבדיקה ובו יהיו הפרטים שנקבעו, והוא ייחתם בידי מי שעשה את הבדיקה; לענין תסקירים לפי [[סימנים ו']] [[סימן ז|ו-ז']] יכול שייקבע טופס לתסקיר מאוחד.
: (ג) התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים אחרי עשיית הבדיקה.
: (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת התופש או בעל מעלית או דרגנוע להציג תסקיר או חלק ממנו במעלית או בדרגנוע וכן להחזיק עותק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על עשיית הבדיקות במעלית או בדרגנוע ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות.

=== סימן ט&quot;ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה ===

@ 120. שילוט מימלטים
: כל דלת העשויה לשמש מימלט מדליקה או הנותנת גישה למימלט מדליקה, למעט דלת שבשימוש רגיל, תסומן עליה במובחן ובמובלט הודעה על כך, באותיות אדומות בגודל מתאים; &quot;דלת&quot;, לענין זה - לרבות חלון או מוצא אחר.

@ 121. גישה למימלטים
: כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה.

@ 122. איסור נעילת דלתות (תיקון: תשמ&quot;א)
: נמצא אדם במפעל או במקום עבודה אף שאינו מפעל, או קיים יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם, לא ייסגרו הדלתות המפורטות להלן באופן שימנע פתיחתן בקלות מבפנים אלא אם יש באותו מקום אפשרות אחרת לצאת בנוחות:
: (1) דלתות החדר שבו נמצא האדם;
: (2) דלתות המפעל;
: (3) דלתות המשמשות לעובדים במפעל מוצא מבנין או מגידרה שבהם נמצא המפעל.

@ 123. כיוון פתיחת דלתות
: דלתות אלה ייפתחו החוצה אם אינן דלתות הזזה:
: (1) בכל מפעל - הדלתות מחדר שבו עובדים יותר מעשרה בני אדם אל חדר מדרגות או פרוזדור;
: (2) במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל אחרי ז' בשבט תש&quot;ז (28 בינואר 1947) - גם כל הדלתות האחרות המשמשות לעובדים במפעל מוצא ממנו;
: (3) במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל לפני ח' בשבט תש&quot;ז (29 בינואר 1947) ועובדים בו יותר מעשרה בני אדם בבנין אחד מעל לקומת הקרקע - גם כל דלת שלרגלי חדר מדרגות המשמשת מוצא מהבנין ואינה פתוחה תמיד.

@ 124. פיר מעלית
: (א) פיר-מעלית בפנים בנין שהוחל בבנייתו לאחר ז' בשבט תש&quot;ז (28 בינואר 1947) יהיה מוקף כליל חמרים עמידים בפני אש וכל אמצעי גישה למעלית יצויידו בדלתות מחמרים עמידים בפני אש, ובלבד שקצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על ידי אש או שיותקן בו אַוָּר.
: (ב) המפקח הראשי רשאי, בתעודה ובכפוף לתנאים המפורשים בה, לפטור מדרישות סעיף זה, כולן או מקצתן, בכל מקרה שהוא משוכנע כי מילוי דרישה הוא בלתי מתאים או בלתי רצוי.

@ 125. אזעקה
: במפעל שעובדים בו יותר מעשרים בני אדם בבנין אחד, או מפעל שבו עובדים בני אדם בבנין שנמצאים בשימוש או מוחסנים בו חמרים דליקים ביותר או נפיצים, ייעשה הסדר יעיל למתן אזעקה, שתישמע היטב בכל הבנין, במקרה של דליקה.

@ 126. תרגילי הימלטות (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: צעדים יעילים, לרבות תרגילי הימלטות, הבאים להבטיח שהעובדים יהיו בקיאים במימלטים מדליקה ובשמושם ובסדר הקבוע לשעת דליקה, יינקטו -
: (1) במפעל שעובדים בו בבנין אחד יותר מעשרים בני אדם מעל לקומה הראשונה או במקום שהוא יותר מששה מטרים מעל פני הקרקע;
: (2) במפעל שבו נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים בבנין שבו עובדים בני אדם.

=== סימן ט&quot;ז: מימלטים מדליקה ===

@ 127. תקנות
: השר רשאי להתקין תקנות בדבר מימלטים מדליקה שיש להתקין למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

@ 128. התקנת מימלטים וקיומם (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: יותקנו ויקויימו בכל מפעל מימלטים מדליקה נאותים ומספיקים בהתחשב במספר העובדים, בחמרים ובתהליכי העבודה.

@ 129. צו מימלטים (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) מפקח עבודה אזורי רשאי להורות בצו לתופש מפעל לעשות שינויים במימלטים הקיימים או להוסיף מימלטים; צו כאמור יצורף לפנקס המפעל.
: (ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) (להלן - צו מימלטים) יכול שייקבע -
:: (1) המספר המקסימלי של העובדים אשר מותר שיהיו במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
:: (2) תהליכי העבודה במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו והכמות וצורות ההחסנה של חמרים שמותר להחזיק או להחסין בהם; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
:: (3) כל ענין אחר שהביא המפקח האזורי בחשבון בקביעת המימלטים מדליקה במפעל;
:: (4) התקופה שבה על התופש למלא את דרישות הצו והוראות לתקופת הביניים.
: (ג) התופש רשאי לערער על צו מימלטים בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירת הצו לידיו, ועד לפסק הדין הסופי בתובענה לא תיחשב הפרת הצו כעבירה.

@ 130. בקשה לשינוי צו מימלטים (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: ביקש תופש מפעל כי מפקח העבודה האזורי יבטל או ישנה צו מימלטים, מחמת שינוי שחל בנסיבות מזמן שניתן הצו, וסירב המפקח לעשות כן, רשאי תופש המפעל לערער על הסירוב בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה בכתב על הסירוב.

@ 131. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 132. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 133. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 134. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 135. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))

== פרק ד': רווחה לעובדים ==

=== סימן א': מי שתיה ===

@ 136. מי שתיה
: יש להתקין ולקיים, בנקודות נאותות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, הספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מצינור ראשי ציבורי או ממקור אחר שאושר בכתב על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.

@ 137. מי שתיה מכלים
: מי שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום.

@ 138. סימון
: נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במלים &quot;מי שתיה&quot; אם הורה על כך המפקח האזורי.

@ 139. כוסות
: אם אין המים באים בקילוח עולה שנוח לשתות ממנו, יימצאו ליד כל נקודת הספקה כלי שתיה נאותים וסידורים לשטיפתם במי שתיה.

=== סימן ב': רחצה ===

@ 140. התקנת סידורי רחצה
: יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב; הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר.

@ 141. פטור
: המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות [[סעיף 140]], כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא לדעתו בלתי סבירה מפני שצר המקום במפעל וקיימים סידורי רחצה מספיקים ונאותים אחרים שהגישה אליהם נוחה, או בגלל הקושי להשיג מים במידה מספקת או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

=== סימן ג': שמירת בגדים ===

@ 142. מלתחה
: יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור.

@ 143. פטור
: המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות [[סעיף 142]], כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא, לדעתו, בלתי סבירה, מפני שצר המקום במפעל או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

=== סימן ד': מקומות ישיבה ===

@ 144. מושב לפנאי
: במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.

@ 145. מושב לעבודה
: ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקויים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.

@ 146. פטור
: המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת.

=== סימן ה': עזרה ראשונה ===

@ 147. ארגז לעזרה ראשונה
: (א) לכל מאה וחמישים עובדים או חלק ממספר זה יש להתקין ולקיים ארגז לעזרה ראשונה לפי תקן שקבע השר.
: (ב) מספר העובדים במפעל, לענין סעיף קטן (א), הוא המספר הגדול ביותר של עובדים בזמן מן הזמנים, ואם היו עובדים במשמרות - מספר העובדים הגדול ביותר הנמצאים בעבודה בזמן מן הזמנים.
: (ג) כל ארגז יהיה במצב שהגישה אליו תהיה נוחה, ולא יוחזק בו דבר מלבד חמרים וכלים לעזרה ראשונה.

@ 148. ממונה על ארגז
: (א) על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא יהיה מצוי בנקל כל שעות העבודה; במפעל שעובדים בו יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.
: (ב) בכל חדר עבודה תוצג הודעה המפרשת את שמו של הממונה על הארגז שנועד לאותו חדר.

@ 149. פטור
: הותקנה במפעל מרפאה ונעשו סידורים להבטיח בה טיפול תכוף בכל פגיעה שתקרה במפעל, רשאי המפקח הראשי בתעודה לפטור את המפעל מדרישות [[סימן זה]] במידה ובתנאים שיפרש בתעודה.

=== סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים ===

@ 150. תחולת [[הסימן]] (תיקון: תשמ&quot;ד)
: (א) [[סימן זה]] יחול על עניני רווחה אלה:
:: (1) הענינים הנדונים [[בסימנים א' עד ה' של פרק זה]];
:: (2) הספקת מושבים בחדרי עבודה והשימוש בהם;
:: (3) סידורים למתן עזרה ראשונה ולטיפול במרפאה;
:: (4) הספקת תלבושת מגן;
:: (5) סידורים להכנת ארוחות, חימומן ואכילתן;
:: (6) חדרי מנוחה;
:: (7) סידורים להשגחה על עובדים;
:: (8) הבטחת סידורים נאותים לשמירה על כשרות מקומות להכנת ארוחות ואכילתן, לפי תביעת עובד או עובדים באותו מקום עבודה.
: (ב) השר רשאי בתקנות להוסיף על הענינים [[שסימן זה]] חל עליהם ענינים אחרים הנוגעים לרווחתם של עובדים או של סוג מהם.
: (ג) [[סימן זה]] לא יחול על מפעלים שבהם העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

@ 151. תקנות רווחה
: (א) ראה השר כי בגלל התנאים והנסיבות של העבודה, או בגלל מהותם של התהליכים המבוצעים, יש לקבוע הוראות לגבי ענין רווחה לעובדים או לסוג פלוני מהם, רשאי הוא להתקין תקנות המחייבות לנקוט בקשר לאותו ענין צעדים סבירים שיפורשו בתקנות, בין בנוסף להוראות הקודמות של [[פרק זה]], בין במקומן ובין להרחבתן או לשינוין.
: (ב) תקנות לפי [[סימן זה]] יכול שיותקנו למפעל פלוני או למפעלים מסוג או מהגדר פלוני, ויכול שיטילו חובות על בעלי מפעלים, ולענין השימוש בהסדרים שסודרו - על העובדים.

@ 152. בקשת עובדים להחלת תקנות
: לענין דרישות מסויימות יכול שתקנות לפי [[סימן זה]] יהיו מותנות בכך שתוגש בקשה מאת מספר נקוב של עובדים הנוגעים בדבר או מאת חלק נקוב מהם, ובהן תיקבע הדרך שבה יש לברר מה דעתם של העובדים.

@ 153. שיתוף העובדים בניהול ובהוצאות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) במקרה שהעובדים משתתפים בהוצאות לעניני רווחה יכול שתקנות לפי [[סימן זה]] יקבעו הוראות לשיתופם בניהול ההסדרים לפי התקנות.
: (ב) לא תידרש השתתפות בהוצאות מן העובדים במפעל אלא לשם הספקת טובות הנאה נוספות או מיוחדות שלדעת השר אין זה סביר לדרוש מן המעסיק שיספק אותן לבדו, ואלא אם לפחות שני שלישים של העובדים הנוגעים בדבר שבאותו מפעל הסכימו לכך לאחר שנתבררה דעתם באופן שנקבע.

== פרק ה': הוראות מיוחדות לענין בריאות, בטיחות ורווחה ==

=== סימן א': אבק ואדים ===

@ 154. סילוק אבק ואדים (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) אם בקשר לתהליך פלוני נפלטים אבק, אדים או זיהום אחר שמחמת מהותם וכמותם עלולים הם לפגוע בעובדים או להטרידם, או נפלט אבק כלשהו בכמות ניכרת, יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי להגן על העובדים מפני נשימת האבק, האדים או הזיהום האחר ולמנוע הצטברותם בחדר עבודה.
: (ב) נוסף לאמור בסעיף קטן (א), אם מהות התהליך מאפשר זאת יותקנו ויקויימו התקני פליטה בסמוך ככל האפשר לנקודת ההתהוות של האבק, האדים או הזיהום האחר, למניעת חדירתו לאויר של חדר עבודה.

@ 155. מנוע שריפה פנימית
: לא ישתמשו במנוע שריפה פנימית נייח אלא אם נעשו שתי אלה:
: (1) הותקן מוביל גזי פליטה להוצאתם מן המנוע אל האויר החפשי;
: (2) המנוע - זולת אם מפעילים אותו לצורך ניסוי - הובדל במחיצות מכל חדר עבודה או מחלק של חדר עבודה, שיש בו עובדים שאינם מטפלים במנוע, הבדלה המונעת חדירת אדים מזיקים ממנו לאוירו של החדר או של החלק כאמור.

=== סימן ב': הוראות בדבר אכילה ושתיה ===

@ 156. הגדרה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
:- &quot;תהליך מסוכן לבריאות&quot;, לענין [[סימן זה]] -
:: (1) שימוש בעופרת, בזרניך או בחומר רעיל אחר;
:: (2) תהליך או עבודה שבהם נפלטים אבק או אדים העלולים לפגוע באדם.

@ 157. חדר שאסור לאכול בו (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות לא יורשה אדם להישאר בו במשך ההפסקות הנתונות לו לאכילה או למנוחה, למעט הפסקות הנתונות תוך כדי עבודה רצופה.
: (ב) חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות, לא יורשה אדם לאכול, לשתות או לעשן בו.

@ 158. מקום לאכילה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: בכל מפעל שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, ובו שולחנות וכסאות במספר מספיק.

@ 159. תקנות
: השר רשאי להרחיב בתקנות את ההוראות של [[סעיפים 157]] [[ו-158]] או מקצתן על חדרים שבהם מבוצע תהליך פלוני אם נראה לו כי, מחמת מהותו של אותו תהליך, יהא הדבר פוגע בבריאות או בלתי רצוי מבחינה אחרת אם יאכלו ארוחות בחדר כאמור או יישארו בו במשך ההפסקות הנתונות לאכילה או למנוחה.

=== סימן ג': הגנה על עינים ===

@ 160. תקנות להגנה על עינים
: השר רשאי לקבוע כי תהליך פלוני גורר סיכון מיוחד של פגיעה בעיניים על ידי חלקיקים או רסיסים הניתזים תוך התהליך, וכי יסופקו משקפי מגן נאותים או סוככים יעילים, בהתאם להוראות שקבע, כדי להגן על עיני העובדים בתהליך.

=== סימן ד': ייצור גפרורים ===

@ 161. איסור ייצור בזרחן
: לא ישתמש אדם לייצור גפרורים בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.

=== סימן ה': לחות בתהליך טקסטיל ===

@ 162. תחולה
: הוראות [[סימן זה]] יחולו במפעל שבו מעלים לחות אטמוספרית באופן מלאכותי בהפחת קיטור או באמצעי אחר אגב תהליך שבייצור טקסטיל.

@ 163. הודעה
: לפני שמעלים לראשונה לחות מלאכותית במפעל או עם העלאתה, ימציא תופש המפעל הודעה על כך בכתב למפקח האזורי.

@ 164. הוראות
: מפעל שאין לגביו תקנות לפי פקודה זו בדבר לחות, יחולו עליו הוראות [[התוספת]].

=== סימן ו': חדרים שבקומת מרתף ===

@ 165. הגדרה
:- &quot;חדר שבקומת מרתף&quot;, לענין [[סימן זה]] - חדר שבכולו או בחלקו מחצית גבהו מהרצפה עד התקרה, או יותר ממחציתו, היא מתחת לפני המדרכה של הרחוב הגובל את החדר או מתחת לפני הקרקע הגובלת אותו או הקרובה ביותר אליו.

@ 166. חובת אישור לעבודה במרתף
: חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה אחרי ד' בטבת תשכ&quot;ג (31 בדצמבר 1962), לא תיעשה בו עבודה אלא אם אישר המפקח האזורי בכתב שהחדר מתאים לייעודו מבחינת הבטחון והגיהות בעבודה.

@ 167. סמכות לפסול מרתף ישן
: (א) חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה לפני ה' בטבת תשכ&quot;ג (1 בינואר 1963), לא תיעשה בו עבודה אם המפקח האזורי קבע בתעודה שאינו מתאים למטרתו בגלל המבנה, הגובה, התאורה או האיוורור או מטעמי גיהות או מפני שלא הותקן בו מימלט נאות למקרה של דליקה, זולת אם החדר משמש רק להחסנה או למטרה שהשר הוציא אותה בתקנות מכלל הוראות סעיף זה.
: (ב) היה החדר בשימוש למעשה בעת מתן התעודה כאמור, יתלה המפקח את תוקף התעודה לתקופה שיראה אותה סבירה, כדי לאפשר לתופש החדר לעשותו מתאים או להשיג לו תחליף.

@ 168. החלטת בית דין לעבודה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: נפגע התופש על ידי החלטת המפקח האזורי לפי [[סעיף 167]] לגבי חדר שבשימוש למעשה, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום שנודע לו על התעודה, לערער בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה; כל עוד לא ניתן פסק דין סופי לא יראו כאילו הופרה הוראה של [[סימן זה]] לגבי החדר הנדון בתובענה.

@ 169. ביטול תעודה
: המפקח האזורי רשאי לבטל אישור לפי [[סעיף 166]] או תעודה לפי [[סעיף 167]], אם לדעתו חלו בחדר שינויים העושים אותו מתאים לייעודו, או לא מתאים לייעודו, הכל לפי הענין.

=== סימן ז': מכבסות ===

@ 170. ויסות חום וסילוק קיטור
: במכבסה יינקטו אמצעים יעילים, על-ידי מאוורר או באופן אחר, לווסת את מידת החום בכל חדר גיהוץ ולסלק את הקיטור בכל חדר כביסה.

@ 171. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))

=== סימן ח': משקל משאות ===

@ 172. תקנות בדבר הרמת משקל יתר
: (א) השר רשאי להתקין תקנות הקובעות את המשקל המקסימלי של משאות שעובדים במפעלים או במקומות עבודה אחרים ירימו, ישאו או יניעו.
: (ב) בתקנות אלה יכול שייקבעו משקלים שונים לנסיבות שונות ויכול שיתייחסו לעובדים בדרך כלל, לסוג פלוני של עובדים או לעובדים בסוג או הגדר פלוני של מפעלים או מקומות עבודה אחרים או בתהליך פלוני.

=== סימן ט': תקנות בטיחות, בריאות וגיהות (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 172א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה;
:- &quot;ביצוע עבודה&quot; - לרבות ביצוע פעולה מסוג מסוים במסגרת העבודה;
:- &quot;הרשאה&quot; - הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת נותן הרשאה, הנדרשים לפי פקודה זו לשם -
:: (1) ביצוע עבודה;
:: (2) ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה;
:: (3) מתן הכשרה מקצועית;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
:- &quot;חוק ארגון הפיקוח על העבודה&quot; - [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;מחזיק במקום העבודה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המעסיק;
:: (2) בעל מקום העבודה או תופש מקום העבודה;
:: (3) המנהל בפועל את מקום העבודה;
:: (4) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;
:: (5) המנהל בפועל של תאגיד, אם מקום העבודה הוא בבעלות תאגיד;
:- &quot;מקום עבודה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מפעל כמשמעותו בפקודה זו;
:: (2) מקום עבודה כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה]];
:: (3) כל מקום אחר שהוחלו עליו הוראות פקודה זו, כולה או חלקה;
:- &quot;נותן הרשאה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) השר;
:: (2) מפקח ראשי;
:: (3) גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי פקודה זו;
:- &quot;שירות הפיקוח על העבודה&quot; - השירות כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה]];
:- &quot;תפקיד בדיקה ובקרה&quot; - תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי [[סימן זה]].

@ 173. תקנות לשמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות בעבודה (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) השר, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י), רשאי להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם; לענין זה, &quot;גורמי סיכון&quot; - מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, או לשילוב של אלה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות.
:: ((פורסמו [[כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]] (ע&quot;ר 1947, תוס' 2, 846).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), תשכ&quot;ד-1964]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 872).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), תשכ&quot;ה-1965]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1621).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), תשכ&quot;ה-1965]] (ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1814).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), תשל&quot;ב-1972]] (ק&quot;ת תשל&quot;ב, 1701).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות), תשל&quot;ב-1972]] (ק&quot;ת תשל&quot;ב, 1723).))
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), התשמ&quot;ג-1983]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 698).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ&quot;ד-1983]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 432).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד), התשמ&quot;ד-1983]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 426).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ&quot;ד-1983]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 572).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ&quot;ד-1984]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 723).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ&quot;ד-1984]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1752).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ&quot;ה-1985]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 498).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה), התשמ&quot;ד-1984]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1569).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ&quot;ה-1985]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 504).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ&quot;ה-1984]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 415).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ&quot;ו-1986]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 924).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 388).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ&quot;ח-1988]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 445).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ&quot;ח-1988]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 798).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש&quot;ן-1990]] (ק&quot;ת תש&quot;ן, 409).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ&quot;א-1990]] (ק&quot;ת תשנ&quot;א, 230).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ&quot;ג-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 126).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), התשנ&quot;ג-1992]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 192).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ&quot;ג-1993]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 434).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות), התשנ&quot;ג-1993]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 441).))
:: ((פורסמו [[תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ&quot;ד-1994]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 536).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים), התשנ&quot;ג-1993]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 450).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ&quot;ג–1993]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1055).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ&quot;ו-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 196).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ&quot;ו-1995]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 198).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ&quot;ז–1997]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 1139).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ&quot;ח-1998]] (ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 560).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש&quot;ס-2000]] (ק&quot;ת תש&quot;ס, 851).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס&quot;א-2001]] (ק&quot;ת תשס&quot;א, 928).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס&quot;א-2001]] (ק&quot;ת תשס&quot;א, 946).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס&quot;ה-2005]] (ק&quot;ת תשס&quot;ו, 107).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2007]] (ק&quot;ת תשס&quot;ז, 756).))
:: ((פורסמו [[תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע&quot;א-2011]] (ק&quot;ת תשע&quot;א, 1318).))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בין השאר לקבוע -
:: (1) הוראות לענין הימצאות במקום העבודה;
:: (2) איסור, הגבלה או תנאים לענין שימוש בחומר, לרבות איסור על מכירתו או מסירתו לשימוש במקום עבודה;
:: (3) איסור, הגבלה או תנאים לענין ביצוע תהליך.
: (ג) תקנות שייוחדו למקומות עבודה שעיקר עיסוקם ייצור של גז כהגדרתו [[בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]], מילויו, החסנתו, הולכתו, הובלתו או שיווקו, יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
: (ד) תקנות בדבר השימוש בחומר הדברה בחקלאות יותקנו בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות והשר להגנת הסביבה.
: (ה) תקנות בענין גידול בעלי חיים בענפי החקלאות יותקנו בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
: (ו) תקנות בענין קרינה, אסבסט, אבק מזיק וחומרים מסוכנים יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות.
: (ז) תקנות בעניינים שאינם מנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ו), הנוגעות לביצוע עבודה שכרוכה בחשיפה סביבתית של הציבור, יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.
: (ח) תקנות הנוגעות לבריאות עובד יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; בדיקות רפואיות או מעקב שיש לבצעם לפי הוראות שנקבעו בתקנות כאמור בידי שירות רפואי מוסמך, יבוצעו על ידי אלה, בלבד:
:: (1) לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, אם שר הבריאות הסמיכה להיות שירות רפואי מוסמך, בכלל או לעניינים מסוימים;
:: (2) קופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (3) מוסד רפואי, שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין אותן תקנות.
: (ט) תקנות החלות על עובד כאמור [[בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, ובלבד שהן נוגעות לפעילות ששר הביטחון הודיע לשר שהיא חיונית והפסקתה, צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועה.
: (י) תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים:
:: (1) תקנות שייוחדו לביצוע עבודה במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או ברשות הארצית לכבאות והצלה (בסעיף קטן זה - גופי ביטחון פנים) או לביצוע עבודה במיתקנים מסווגים של גופי ביטחון פנים על ידי אותם גופים;
:: (2) הוראות בתקנות הנוגעות לפעולות של גופי ביטחון פנים החיוניות לחילוץ או להצלת חיי אדם;
:: (3) הוראות בתקנות הנוגעות לקבלת מידע מהמרשם הפלילי למתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה.
: (יא) לא נמסרה עמדתו בכתב של ארגון העובדים או ארגון מעבידים כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים מיום שהשר פנה אליו בכתב לקיום התייעצות עמו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עם אותו ארגון חובת ההתייעצות.

@ 173א. תנאים לביצוע עבודה, לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה ולמתן הרשאה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: בתקנות לפי [[סעיף 173]], רשאי השר לקבוע איסור, הגבלה או תנאים לביצוע עבודה או לקבוע תנאים לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה או למתן הרשאה, כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין מתן הרשאה לביצוע עבודה ולעניין ביצוע עבודה או ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה שאינם טעונים הרשאה - תנאים כמפורט להלן:
:: (א) השכלה, ניסיון, הכשרה מקצועית, התמחות או השתלמות, תנאי הקבלה אליהן ועמידה בבחינות מקצועיות;
:: (ב) מגבלה רפואית או מצב רפואי המונעים את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנים את העובד או אחרים;
:: (ג) בהסכמת שר המשפטים -
::: (1) מגבלה מחמת גיל מזערי המונעת את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנת את העובד או אחרים;
::: (2) כל תנאי אחר הדרוש לשם הבטחת מקצועיותו של מבצע העבודה או התפקיד או לשם שמירה על הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה;
: (2) לעניין מתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה - תנאים כמפורט להלן:
:: (א) לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד -
::: (1) תנאים כמפורט בפסקה (1);
::: (2) העדר ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד;
::: (3) יכולת העמדה של אמצעים לרבות מבנה, מיתקנים, חומרים וכוח אדם הדרושים לביצוע התפקיד;
::: (4) העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל הרשאה לביצוע התפקיד;
::: (5) העדר החלטה מינהלית שניתנה לפי כל דין בשל הפרת הוראה הקשורה לבטיחות בעבודה;
:: (ב) לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד - רישומו כתאגיד בישראל ותנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1)(א) ו-(ג)(2) ובפסקת משנה (א)(2) עד (5), שיתקיימו בנושאי המשרה בתאגיד או בתאגיד, לפי העניין; בפסקת משנה זו, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום ההרשאה;
: (3) לעניין מתן הרשאה למתן הכשרה מקצועית - תנאים כמפורט להלן:
:: (א) לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד -
::: (1) תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1) ובפסקה (2)(א);
::: (2) תנאים לעניין דרכי ההכשרה שתינתן, לרבות הכשרה עיונית, קורסי ההכשרה, היקפם, תוכני הלימוד והבחינות שייערכו בסיומם;
:: (ב) לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד -
::: (1) תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (2)(ב);
::: (2) תנאים בעניינים כמפורט בפסקת משנה (א)(2).

@ 173ב. חובות, הגבלות ותנאים החלים על מחזיק במקום העבודה, מבצע עבודה, מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או בעל הרשאה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מחזיק במקום העבודה, על מבצע עבודה, על מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או על בעל הרשאה, לשם ביצוע העבודה או ביצוע התפקיד, לפי העניין, ובמהלך העבודה או התפקיד כאמור, לשם הבטחת מקצועיותם של המנויים בסעיף זה ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע מחיר מרבי או מזערי שרשאי בעל הרשאה לגבות בעד שירות שהוא נותן במסגרת תפקידו.
: (ב) השר או מפקח ראשי רשאי להוסיף בהרשאה חובות, הגבלות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), שיחולו על בעל אותה הרשאה, לשם הבטחת מקצועיותו ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה.
: (ג)(1) ראה השר או מפקח ראשי כי יש חשש ממשי לבטיחות, לבריאות או לגיהות, שלא היה ידוע לו בעת שנקבעו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), ועקב כך יש להחיל בהקדם חובות, הגבלות או תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) על בעלי הרשאה מסוג מסוים, רשאי הוא להורות על החלת חובות, הגבלות או תנאים כאמור בהוראה שתפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
:: (2) הודעה על כוונה להורות על החלה כאמור בפסקה (1) תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט שלושים ימים לפחות לפני פרסום ההוראה כאמור בפסקה (1).
:: (3) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.
:: (4) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות החשש לבטיחות, לבריאות או לגיהות, או לחומרת החשש, רשאי השר או מפקח ראשי שלא לפרסם הודעה כאמור בפסקה (2), ורשאי הוא לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי.
&lt;!-- :: ((פורסמו [[הוראות הבטיחות בעבודה (דרישות משלימות לתכנון והקמה של פיגום זקפים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]]; תוקפן מיום 24.3.2022 עד יום 30.5.2022 עד או עד מועד תיקון [[תקנה 34 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]], לפי המוקדם מביניהם.)) --&gt;
:: ((פורסמו [[הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו), התשע״ט–2019]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הבטיחות בעבודה (הגבלות על שימוש, קנייה ומכירה של זיקוקין דינור במהלך מלחמת חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2024]].))

@ 173ג. ביטול הרשאה, אי-חידושה, הגבלתה או התלייתה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) סבר נותן הרשאה כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לסרב לחדש הרשאה שנתן, לבטלה, להגבילה, להתנותה בתנאים או להתלותה לתקופה שלא תעלה על שנה אלא אם כן ראה שחומרת ההפרה או נסיבותיה מחייבות התליה לתקופה ארוכה יותר, או להורות למחזיק במקום העבודה להפסיק את עבודתו של בעל ההרשאה:
:: (1) ההרשאה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההרשאה;
:: (3) בעל ההרשאה הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 173ב]] או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה.
: (ב) סבר נותן ההרשאה כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל ההרשאה לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; הורה נותן ההרשאה כאמור, יאפשר המחזיק במקום העבודה את התיקון; חלפה התקופה שקבע נותן ההרשאה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל ההרשאה הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) סבר נותן ההרשאה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, רשאי הוא להורות על התליית ההרשאה לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה, עוד בטרם קבלת החלטה לפי סעיף זה.
: (ד) החליט נותן ההרשאה לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

@ 173ד. דחיית החלטה לעניין מתן הרשאה או חידושה בשל פתיחה בחקירה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) נקבע בתקנות לפי [[סעיף 173א]], כתנאי למתן הרשאה, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי להיות בעל הרשאה, ונפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש הרשאה או בעל הרשאה בקשר לעבירה כאמור, רשאי נותן ההרשאה לדחות את החלטתו לעניין מתן ההרשאה או חידושה, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.
: (ב) החליט נותן ההרשאה לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

@ 173ה. עיון חוזר (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של נותן הרשאה לפי [[סעיף 173ג]] [[או 173ד]], רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת, בתוך 30 ימים מגילוי העובדות החדשות או שינוי הנסיבות.

@ 173ו. השגה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מי שניתנה בעניינו החלטה לפי הוראות [[סימן זה]] בידי מי שמנוי בפסקה (3) להגדרה &quot;נותן הרשאה&quot;, רשאי להשיג עליה בכתב, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
: (ב) הסמכות לדון בהשגה ולהחליט בה תהיה -
:: (1) לעניין החלטה כאמור של מי שנמנה עם שירות הפיקוח על העבודה - למפקח ראשי;
:: (2) לעניין החלטה כאמור של מי שאינו מנוי בפסקה (1) - למי שהשר קבע כי השגה על החלטה של גורם כאמור תידון לפניו, ככל שקבע.
: (ג) החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך שישים ימים מיום הגשתה.
: (ד) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך שלושים ימים מיום הגשת הבקשה.

@ 173ז. ערעור (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נותן הרשאה לפי הוראות [[סימן זה]], לרבות החלטה בבקשה לעיון חוזר כאמור [[בסעיף 173ה]] או בהשגה כאמור [[בסעיף 173ו]], רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]], בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת נותן ההרשאה.

@ 173ח. פרסום (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מפקח ראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט את שמו של בעל הרשאה, מספר רישיונו ומענו, ולבקשת בעל ההרשאה - גם את פרטי ההתקשרות שימסור בעל ההרשאה.
: (ב) בוטלה הרשאה כאמור [[בסעיף 173ג]], יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה מהרשימה כאמור בסעיף קטן (א), ואם הותלתה ההרשאה - יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה לתקופת ההתליה.

@ 173ט. החלת דינים על בעל הרשאה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין מי שקיבל הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה כדין עובד הציבור לעניין חוקים אלה:
: (1) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (2) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]].

@ 174. מקום עבודה בחזקת מפעל
: מקום עבודה שחלות עליו תקנות שהותקנו לפי [[סימן זה]], רואים אותו כמפעל לענין [[סעיף 200]], אם הוטלה חובת ניהול פנקס או רישומים אחרים, ולענין [[סעיפים 201 עד 204]] [[ו-212]] [[ופרק ט']].

== פרק ו': תחולות והרחבות מיוחדות ==

=== סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד ===

@ 175. אחריות בעל הבנין (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) הושכר חלק מבנין כמפעל נפרד יחולו הוראות סעיף זה.
: (ב) ההוראות המנויות להלן יחולו על כל חלק מהבנין המשמש לצרכי המפעל אבל אינו כלול בו, ובעל הבנין יהיה אחראי להפרתן:
:: (1) הוראות [[פרק ב']], [[פרק ב סימן א|סימן א': נקיון וצביעה]];
:: (2) הוראות [[פרק ב']], [[פרק ב סימן ג|סימן ג']], לענין תאורה;
:: (3) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן א|סימן א']], לענין מניעים ראשיים וממסרת, [[פרק ג סימן ד|סימן ד': משטחים, מדרגות וסולמות]], [[פרק ג סימן ה|סימן ה': מעליות]], [[פרק ג סימן ה1|וסימן ה'1: דרגנועים]];
:: (4) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן י|סימנים י']] [[פרק ג סימן יד|ו((-))י&quot;ד]], לענין דודי קיטור.
: (ג) בעל הבנין יהיה אחראי ביחס למפעל, במקום התופש, לכל הפרה של הוראות אלה:
:: (1) הוראות [[פרק ב']], [[פרק ב סימן ה|סימן ה': נוחויות]], אלא שלענין נקיונן יהיה הוא אחראי רק כאשר השימוש בהן משותף לשוכרים אחדים;
:: (2) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן ה|סימן ה': מעליות]], [[פרק ג סימן ה1|סימן ה'1: דרגנועים]] [[פרק ג סימן י|וסימנים י']] [[פרק ג סימן יד|ו((-))י&quot;ד]], לענין דודי קיטור, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין;
:: (3) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן טו|סימן ט&quot;ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה]], [[פרק ג סימן טז|וסימן ט&quot;ז: מימלטים מדליקה]], הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין, ולענינים אלה יראו את המפעל כאילו הוא כולל כל חלק מהבנין המשמש לצרכיו.

=== סימן ב': חצרים לשכירות כוח (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ד-2) ===

@ 176. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 177. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 178. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תחנות חשמל ===

@ 179. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חשמל&quot; - אנרגיה חשמלית;
:- &quot;ייצור חשמל או בקרתו&quot; - תהליך או פעולה של ייצור חשמל, השׁנָאתו או המרתו, או מיתוג חשמל, בקרתו או ויסותו בדרך אחרת;
:- &quot;הספקה&quot; - הספקת חשמל דרך עסק, תעשיה או מסחר, או לצרכי בנין ציבורי או מוסד ציבורי, או הספקת חשמל לצרכי עסק של תחבורה, או לרחובות או מקומות ציבוריים אחרים.

@ 180. תחולת הפקודה על תחנות חשמל וקווי חשמל (תיקון: תשמ&quot;א, תשע&quot;ד)
: (א) חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל עובדים בהם בני אדם יחולו עליהם כל הוראות פקודה זו כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל.
: (ב) חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל אין בני אדם עובדים בהם, אולם הם מרווחים עד כדי שאדם יכול להיכנס לתוכם כשמותקנים בהם המכונות, המיתקנים או הציוד - יחולו עליהם ההוראות המנויות להלן כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל:
:: (1) הוראות [[פרק א']], [[פרק א סימן א|סימן א': פרשנות]];
:: (2) הוראות [[פרק ה']], [[פרק ה סימן ט|סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות]];
:: (3) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (4) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].
: (ג) דין קווי חשמל של רשת חשמל ארצית כדין חצרים כאמור בסעיף קטן (ב).

@ 181. הרחבת התחולה בתקנות (תיקון: תשע&quot;ד)
: השר רשאי בתקנות להחיל כל הוראה מן ההוראות המנויות [[בסעיף 180(ב)]] על מכונות, מיתקנים או ציוד, המשמשים, במקום שאינו בגדר החצרים המפורטים [[בסעיף 180]], בייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה, כאילו היו מכונות, מיתקנים או ציוד במפעל וכאילו היה מעסיקו של כל עובד בקשר לשימוש כאמור תופש של מפעל.

@ 182. סייג לתחולה
: [[סעיף 180]] לא יחול, אלא במידה שהורה על כך השר בתקנות, על חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לתכלית הישירה של הפעלת מנוע חשמלי או כל מכשיר הצורך חשמל לתאורה, לחימום, לשידור או לקליטה של הודעות או תשדורות או למטרות אחרות כיוצא באלה.

@ 183. שמירת התחולה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: לענין הגדרת מפעל [[בסימן א' של פרק א']] לא יראו חשמל כמצרך, אולם זולת זאת לא ישפיע האמור [[בסימן זה]] על תחולת פקודה זו על מפעל כמשמעותו בהגדרה האמורה.

=== סימן ג'1: סדנאות במוסדות חינוך (תיקון: תשל&quot;ד-2) ===

@ 183א. תחולת הפקודה על סדנאות במוסדות חינוך (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) הוראות פקודה זו המפורטות להלן יחולו, בתיאומים הדרושים לפי הענין, על סדנאות בבתי ספר ובמוסדות לחינוך או להכשרה חקלאיים, ימיים או מקצועיים כאילו היו מפעל:
:: (1) הוראות [[פרק א|פרק א': פרשנות ותחולה]];
:: (2) הוראות [[פרק ב|פרק ב': בריאות]];
:: (3) הוראות [[פרק ג|פרק ג': בטיחות]];
:: (4) הוראות [[פרק ד|פרק ד': רווחה לעובדים]];
:: (5) הוראות [[פרק ה']], [[פרק ה סימן א|סימן א': אבק ואדים]], [[פרק ה סימן ב|סימן ב': הוראות בדבר אכילה ושתיה]], [[פרק ה סימן ג|סימן ג': הגנה על עיניים]], [[פרק ה סימן ט|וסימן ט': תקנות בטיחות ובריאות]];
:: (6) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (7) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].
: (ב) שר העבודה יקבע, בצו באישור ועדת העבודה של הכנסת, בדרך כלל או לסוגי סדנאות או מוסדות, את מועד תחילתן של הוראות סעיף קטן (א).

=== סימן ד': מוסדות ===

@ 184. תחולת הפקודה במוסד צדקה וכו'
: (א) חצרים שהם חלק ממוסד של צדקה או ממוסד לתיקון עבריינים, ומבוצעת בהם עבודת כפיים בעשיית מצרכים שאינם מיועדים לשימוש המוסד או עבודה הכרוכה בכך, אך אין החצרים מפעל, יחולו בכל זאת הוראות פקודה זו על חצרים אלה כאילו היו מפעל והאדם שיש לו שליטה על המוסד היה תופשו.
: (ב) &quot;עשיית מצרכים&quot;, לענין סעיף זה - לרבות שינוים, תיקונם, עיטורם, גימורם, רחיצתם, ניקוים או הכשרתם למכירה.

=== סימן ה': נמלים ===

@ 185. תחולת הפקודה בשטח נמל
: (א) רציף, מיגשה או מִספן, לרבות קו פסים או שלוחה שלו המשמשים בקשר אליהם ולצרכיהם, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בהם או בחצרים שבתוכם או המהווים חלק מהם היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (2) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
: (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
:: (1) הוראות [[פרק א']], [[פרק א סימן א|סימן א': פרשנות]];
:: (2) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן י|סימנים י']] [[פרק ג סימן יד|ו((-))י&quot;ד]], לענין דודי קיטור;
:: (3) הוראות [[פרק ד']], [[פרק ד סימן ו|סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים]];
:: (4) הוראות [[פרק ה']], [[פרק ה סימן ט|סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות]];
:: (5) הוראות [[פרק ו']], [[פרק ו סימן א|סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד]], בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
:: (6) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ב|סימן ב': תקצירים ותעודות]], [[פרק ז סימן ג|וסימן ג': פנקס המפעל]], הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
:: (7) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ד|סימן ד': חובותיהם של עובדים]], [[פרק ז סימן ה|וסימן ה': איסור ניכויים משכר]];
:: (8) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (9) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].

@ 186. תחולת הפקודה על טעינת אניות, פריקתן וציודן בפחם
: (א) תהליכי טעינת אניה, פריקתה וציודה בפחם, בכל נמל, מספן או תעלה, וכן מכונות, מיתקנים או ציוד המשמשים באותם תהליכים, לרבות כבש או סולם המשמשים לאדם העובד בתהליכים האמורים, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו בוצעו התהליכים במפעל, כאילו המכונות, המיתקנים או הציוד כאמור היו במפעל וכאילו האדם המבצע את התהליכים היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (1) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
: (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
:: (1) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן י|סימנים י']] [[פרק ג סימן יד|ו((-))י&quot;ד]], לענין דודי קיטור, פרט לדוד קיטור הנמצא באניה והוא רכושו של בעל האניה;
:: (2) הוראות [[פרק ה']], [[פרק ה סימן ט|סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות]];
:: (3) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ב|סימן ב': תקצירים ותעודות]], [[פרק ז סימן ג|וסימן ג': פנקס המפעל]], הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
:: (4) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ד|סימן ד': חובותיהם של עובדים]], [[פרק ז סימן ה|וסימן ה': איסור ניכויים משכר]];
:: (5) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (6) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].

=== סימן ו': מחסנים ===

@ 187. תחולת הפקודה על מחסנים (תיקון: תשל&quot;ד)
: (א) מחסן שאינו חלק ממפעל ואשר בו או לצרכיו משתמשים בכוח מיכאני, וכן מחסן השייך לבעל רציף, מיגשה, או מספן או לנאמנים או לממונים עליהם, יחולו עליו ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היה מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בו או בחצרים המהווים חלק ממנו היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (3) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
: (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
:: (1) הוראות [[פרק א']], [[פרק א סימן א|סימן א': פרשנות]];
:: (2) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן א|סימן א': מכונות בדרך כלל]], [[פרק ג סימן ב|סימן ב': מבנה של מכונות ומסחר בהן]], [[פרק ג סימן ד|סימן ד': משטחים, מדרגות וסולמות]], [[פרק ג סימן ו|סימן ו': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה]], [[פרק ג סימן ז|וסימן ז': מכונות הרמה]];
:: (3) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן י|סימנים י']] [[פרק ג סימן יד|ו((-))י&quot;ד]], לענין דודי קיטור;
:: (4) הוראות [[פרק ד']], [[פרק ד סימן ו|סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים]];
:: (5) הוראות [[פרק ה']], [[פרק ה סימן א|סימן א': תקנות בטיחות ובריאות]];
:: (6) הוראות [[פרק ו']], [[פרק ו סימן א|סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד]], בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
:: (7) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ב|סימן ב': תקצירים ותעודות]], [[פרק ז סימן ג|וסימן ג': פנקס המפעל]], הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
:: (8) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ד|סימן ד': חובותיהם של עובדים]], [[פרק ז סימן ה|וסימן ה': איסור ניכויים משכר]];
:: (9) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (10) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].

=== סימן ז': אניות ===

@ 188. הגדרה
:- &quot;בניית אניה, קיומה ותיקונה&quot;, [[בסימן זה]] - כל עבודה -
:: (1) בבניית אניה, בנייתה מחדש, תיקונה, כילולה מחדש, צביעתה וגימורה;
:: (2) בפירוק אניה;
:: (3) בהסרת אבנית של דוד קיטור באניה או בקילופו או בניקויו של דוד כאמור, לרבות תאי שריפה ותאי עשן של הדוד;
:: (4) בניקוי של מכלים לשמן דלק או של שיפוליים שבאניה;
:: (5) בניקוי מכלים או מחסנים באניה שהשתמשו בהם לאחרונה להובלת נפט גלמי או דלק נוזל אחר מכל סוג שהוא או כל חומר שנקבע כחומר מסוכן.

@ 189. תחולת הפקודה על בניה ותיקון של אניות
: (א) בניית אניה, קיומה ותיקונה, המבוצעים בנמל או במספן, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), ולענין ההוראות האמורות יראו את האניה כמפעל ואת הנוטל עליו את הפעולה כאמור יראו כתופשו של מפעל.
: (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
:: (1) הוראות [[פרק א']], [[פרק א סימן א|סימן א': פרשנות]];
:: (2) הוראות [[פרק ד']], [[פרק ד סימן ו|סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים]];
:: (3) הוראות [[פרק ה']], [[פרק ה סימן ט|סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות]];
:: (4) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ג|סימן ג': פנקס המפעל]], [[פרק ז סימן ד|סימן ד': חובותיהם של עובדים]], [[פרק ז סימן ה|וסימן ה': איסור ניכויים משכר]];
:: (5) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (6) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].

@ 190. סייג לתחולה
: שום דבר האמור בפקודה זו לא יחול על בניית אניה, קיומה ותיקונה המבוצעים על ידי רב חובל או צוות של אניה או המבוצעים באניה כשהיא בהפלגת מבחן.

=== סימן ח': בניה ובניה הנדסית ===

@ 191. תחולת הפקודה על בניה ובניה הנדסית (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) בניה ובניה הנדסית המבוצעות דרך משלח-יד או עסק או לצורך עסק תעשייתי או מסחרי, לרבות השימוש בקו פסים או שלוחה שלו לבניה או לבניה הנדסית ולצרכיהן, וכן בניה שאינה תיקון או קיום בלבד אף אם אינה דרך משלח-יד או עסק - יחולו עליהן ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), בהתאמות ובשינויים שנקבעו, כאילו המקום שבו בוצעו הפעולות האמורות הוא מפעל וכאילו מי שנטל עליו את ביצוען (להלן - המבצע) הוא תופשו של מפעל.
: (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
:: (1) הוראות [[פרק א']], [[פרק א סימן א|סימן א': פרשנות]];
:: (2) הוראות [[פרק ב']], [[פרק ב סימן ה|סימן ה': נוחויות]];
:: (3) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן ו|סימן ו': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה]], [[פרק ג סימן ז|וסימן ז': מכונות הרמה]];
:: (3א) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן י|סימנים י']], [[פרק ג סימן יא|י&quot;א]], [[פרק ג סימן יג|י&quot;ג]] [[פרק ג סימן יד|ו-י&quot;ד]], לענין מיתקני לחץ;
:: (4) הוראות [[פרק ד']], [[פרק ד סימן ו|סימן ו': תקנות לענין רווחה לעובדים]];
:: (5) הוראות [[פרק ה']], [[פרק ה סימן ט|סימן ט': תקנות בטיחות ובריאות]];
:: (6) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ב|סימן ב': תקצירים ותעודות]], [[פרק ז סימן ג|סימן ג': פנקס המפעל]], [[פרק ז סימן ד|סימן ד': חובותיהם של עובדים]], [[פרק ז סימן ה|וסימן ה': איסור ניכויים משכר]];
:: (7) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (8) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].

@ 192. הודעה למפקח
: (א) המבצע בניה או בניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו ימציא למפקח האזורי לא יאוחר משבעה ימים לאחר התחלתן הודעה בכתב המציינת את הפרטים הבאים:
:: (1) שם המבצע ומען הדואר שלו;
:: (2) מקומה ומהותה של הבניה או הבניה ההנדסית;
:: (3) אם ישתמשו במנועים, ואם כן - באיזה סוג;
:: (4) פרטים אחרים שנקבעו.
: (ב) חובת ההודעה האמורה לא תחול כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית תושלם תוך פחות מששה שבועות.
: (ג) המבצע בניה או בניה הנדסית במקום שכבר נעשית בו אותה שעה פעולה כאמור לא יידרש להמציא הודעה נוספת אם כבר ניתנה הודעה על הפעולה הנעשית.

@ 193. סייג לתקנות בטיחות בבנייה הנדסית
: (א) תקנות לפי [[סעיף 191(ב)(5)]] אין כוחן יפה לפגוע -
:: (1) בעיצובו של מבנה הנדסי;
:: (2) בשימוש בשיטת ביצוע לבניה הנדסית שנקבעה על ידי מהנדס, ובלבד שהשיטה אינה מנוגדת לבטיחות המבנה או לבטיחות העובדים.
: (ב) &quot;נקבע על ידי מהנדס&quot;, בסעיף זה - נקבע על ידי המהנדס היועץ או המהנדס הממונה על הבניה ההנדסית, במיפרט, בתכניות חתומות או בהוראות בכתב.

=== סימן ט': מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ (תיקון: תשס&quot;ה) ===

@ 194. תחולת הפקודה על מעליות, דרגנועים ומיתקני לחץ בחצרים שאינם מפעל (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית, בדרגנוע או במיתקן לחץ, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף-קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה תופש המפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקאות (3) ו-(4) יהיה בעל המעלית, הדרגנוע או מיתקן-הלחץ, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן במידה שהן מתייחסות לדברים שבשליטתו.
: (ב) ואלה ההוראות החלות כאמור:
:: (1) הוראות [[פרק א']], [[פרק א סימן א|סימן א': פרשנות]];
:: (2) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן א|סימן א': מכונות בדרך כלל]], [[פרק ג סימן ב|וסימן ב': מבנה של מכונות ומסחר בהן]];
:: (3) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן ה|סימן ה': מעליות]] [[פרק ג סימן ה1|וסימן ה'1: דרגנועים]];
:: (4) הוראות [[פרק ג']], [[פרק ג סימן י|סימנים י']], [[פרק ג סימן יא|י&quot;א]], [[פרק ג סימן יג|י&quot;ג]] [[פרק ג סימן יד|ו((-))י&quot;ד]], לענין מיתקני לחץ;
:: (5) הוראות [[פרק ו']], [[פרק ו סימן א|סימן א': חלק מבנין שהוא מפעל נפרד]], בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
:: (6) הוראות [[פרק ז']], [[פרק ז סימן ג|סימן ג': פנקס המפעל]], [[פרק ז סימן ד|וסימן ד': חובותיהם של עובדים]];
:: (7) הוראות [[פרק ח|פרק ח': ביצוע]];
:: (8) הוראות [[פרק ט|פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים]].

== פרק ז': שונות ==

=== סימן א': פתיחת מפעל ===

@ 195. הודעה על פתיחת מפעל או תפישתו
: (א) לא יתחיל אדם לתפוש חצרים כמפעל ולא יתחיל להשתמש בחצרים כמפעל אלא אם נמסרה, לפחות עשרה ימים מראש, הודעה בכתב למפקח האזורי או אם התיר המפקח בכתב לתפוש או להשתמש כאמור לפני תום עשרת הימים.
: (ב) הועבר המפעל אל האדם מידי אחר ולא חל שינוי במהות פעולתו, רשאי האדם להתחיל לתפוש אותו לפני תום עשרה ימים למסירת ההודעה או אף לפני מסירת הודעה, ובלבד שתימסר תוך חודש לאחר ההעברה.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תציין את שם התופש, מען המפעל, מהות המפעל וכל פרט נוסף שנקבע.

=== סימן ב': תקצירים ותעודות ===

@ 196. הצגת תקצירים ותעודות
: (א) בכניסות הראשיות של מפעל, שדרכן נכנסים עובדים, יהיו מוצגות התעודות המנויות להלן, ואם נקבע טופס לתעודה - יוצג הטופס:
:: (1) תקציר פקודה זו שנקבע;
::: ((פורסם [[צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה), תשכ״א–1961]], לפיו תמצית הפקודה שפורסמה בירחון העבודה והביטוח הלאומי, חוברת מספר 2--3, חדשים שבט–אדר תש&quot;ך (פברואר–מרס 1960), עמ' 27, היא התמצית לצורך סעיף זה.))
:: (2) הודעה על מען לשכתו של המפקח האזורי;
:: (3) כל הודעה או תעודה שפקודה זו מחייבת להציג במפעל.
: (ב) מפקח רשאי להורות שתעודה מן התעודות האמורות תוצג באותם המקומות במפעל שהוא יורה עליהם בין בנוסף להצגה בכניסות הראשיות ובין במקומה.
: (ג) במפעל יוצגו תקציר שנקבע של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל, או עותק מודפס של התקנות.
: (ד) כל התעודות ועותקי התקנות האמורים - מקומם, אותיותיהם ושפתם, עברית או ערבית, יהיו כך שהעובדים במפעל יוכלו לקרוא אותם בקלות.
: (ה) לגבי בניה ובניה הנדסית יראו את ההוראות המחייבות להציג במפעל תקציר של פקודה זו או של תקנות או עותק מודפס של תקנות, כפי שנקבע, כאילו נתמלאו, אם התקציר או התקנות האמורים מוצגים בכל חצר, סדנה ומשרד של המבצע, שבהם מבקרים העובדים אצלו באותן פעולות, ובמצב שיוכלו לקרוא אותם בקלות.

@ 197. מסירת עותק התקנות
: תופש המפעל יתן עותק מודפס של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל לכל אדם שהן נוגעות לו, אם ביקש זאת.

=== סימן ג': פנקס המפעל ===

@ 198. פנקס המפעל
: (א) למפעל ינוהל פנקס בטופס שנקבע, בעברית או בערבית, וייעשו בו אלה:
:: (1) יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לסיוד וצביעה במפעל;
:: (2) יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לכל תאונה או מחלת מקצוע שאירעו במפעל ויש חובה להודיע עליהן למפקח האזורי בהתאם [[לפקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה), 1945]];
:: (3) יירשמו פרטים המראים כל פטור שניתן למפעל ותופש המפעל פועל בהסתמך עליו;
:: (4) יצורפו התסקירים והתעודות שיש לצרפם אליו לפי הוראה אחרת של פקודה זו ויירשמו הפרטים שלפי הוראה כאמור יש לרשום אותם בו;
:: (5) ענינים אחרים שנקבעו.
:: ((פורסם [[צו הבטיחות בעבודה (פנקס כללי), תש״ך–1959]].))
: (ב) פנקס המפעל יוחזק בתוך המפעל או במקום מחוץ למפעל שאושר לכך על ידי המפקח האזורי, ולענין בניה ובניה הנדסית מותר להחזיקו במשרדו של המבצע.

@ 199. פנקס מפעל למקומות הנחשבים כמפעל (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) לענין רציף, מיגשה, מספן, מחסן, בניה ובניה הנדסית, כל אדם שרואים אותו כתופש של מפעל חייב לנהל פנקס מפעל ביחס לעובדים אצלו ולענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי [[סעיפים 185]], [[187]] [[או 191]].
: (ב) חצרים שבהם נמצאים בשימוש מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ, כל אדם המשתמש בהם או תופש אותם למעשה חייב לנהל פנקס מפעל לענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי [[סעיף 194]].
: (ג) פנקס מפעל המנוהל בהתאם לסעיף זה יירשמו בו פרטים ויצורפו אליו תסקירים מן האמורים [[בסעיף 198]] השייכים לענין ושצויינו בהוראות שבגוף הפנקס.

@ 200. שמירת פנקסים ורשומות
: פנקס המפעל וכל פנקס או רשומה אחרים המנוהלים לפי פקודה זו יש לשמרם ולהחזיקם פתוחים לעיון מפקח במשך שנתיים לפחות, או תקופה אחרת שנקבעה לסוג או להגדר פלוני של פנקס או רשומה, מיום הרישום האחרון בהם.

=== סימן ג'1: אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע&quot;ו) ===

@ 200א. אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע&quot;ו)
: תופש מפעל המחזיק במיתקן גז טבעי שהוראות [[פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]] חלות עליו, ישמור את האישורים הנדרשים כתנאי לשימוש בגז טבעי במיתקן בהתאם להוראות [[פרק ב'1 האמור]], ויציג אותם למפקח או לבודק מוסמך, לפי דרישתם.

=== סימן ד': חובותיהם של עובדים ===

@ 201. תחולה
: הוראות [[סימן זה]] יחייבו כל עובד במפעל או במקום אחר שעליו חלות הוראות פקודה זו.

@ 202. איסור מעשה העלול לסכן
: עובד לא יעשה במזיד ובלי סיבה סבירה דבר העלול לסכן את עצמו או את זולתו.

@ 203. איסור לפגוע בהתקנים
: עובד לא יפגע ולא ישתמש לרעה במזיד בכל אמצעי, התקן, נוחות או דבר אחר שסופקו או הותקנו לפי פקודה זו להבטחת בריאותם, בטיחותם או רווחתם של העובדים.

@ 204. חובה להשתמש בהתקנים
: סופק או הותקן לשימושו של עובד, לפי פקודה זו, אמצעי או התקן להבטחת בריאותו או בטיחותו, חובה עליו להשתמש בהם.

=== סימן ה': איסור ניכויים משכר ===

@ 205. איסור ניכויים משכר
: דבר שתופש מפעל חייב לעשותו, לספקו או להתקינו לפי פקודה זו, לא ינכה בשל כך מתשלום שהתחייב לשלם לעובד ולא יקבל מעובד תשלום בשל כך ולא יניח לאדם העובד אצלו לקבל מעובד תשלום כאמור, אלא אם יש לפי פקודה זו הוראה מפורשת אחרת בענין זה.

=== סימן ו': מצרכים שייבואם אסור ===

@ 206. גפרורים בזרחן
: אסור לייבא גפרורים שנעשו בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.

@ 207. מצרכים מחמרים האסורים בשימוש
: נאסר בתקנות לפי פקודה זו שימוש בחומר פלוני או ביצוע תהליך פלוני, רשאי השר לאסור בתקנות את ייבואם של מצרכים שהחומר או התהליך שימש בייצורם.

@ 208. מסחר במצרך שייבואו אסור
: לא ימכור אדם, לא יציע ולא יציג למכירה ולא יחזיק לשם מכירה מצרך שייבואו נאסר [[בסימן זה]] או לפיו.

== פרק ח': ביצוע ==

@ 209. סמכויות מפקח
: למפקח יהיו הסמכויות המנויות להלן וכל סמכות אחרת הדרושות לביצוע פקודה זו:
: (1) להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום או בלילה, במפעל או בכל חלק ממנו, אם יש לו סיבה סבירה להניח שאדם עובד בהם;
: (2) להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום -
:: (א) בכל מקום שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא מפעל;
:: (ב) בכל חלק של בנין שמפעל נמצא בו, אם יש לו סיבה סבירה להניח ששם נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים;
: (3) להביא עמו שוטר, אם יש לו סיבה סבירה לחשוש להפרעה רצינית בביצוע תפקידו;
: (4) לדרוש להציג לפניו פנקסים, הודעות ותעודות המנוהלים או מוחזקים לפי פקודה זו, לעיין בהם, לבדקם ולהעתיק מהם;
: (5) לעשות חקירה ובדיקה ככל הדרוש כדי לוודא אם נתמלאו הוראות פקודה זו לגבי מפעל ולגבי כל העובד בו;
: (6) לדרוש מכל אדם שהוא מוצא במפעל את הידיעות שיש בידו ליתן בדבר זהותו של תופש המפעל;
: (7) לחקור, לענינים שלפי פקודה זו, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כפי שיראה לנכון, כל אדם שהוא מוצא במפעל או אדם שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא עובד במפעל או שהיה עובד בו תוך שלושת החדשים שקדמו לחקירה, ולדרוש ממנו להיחקר כאמור ולחתום על הצהרה בדבר אמיתות הדברים שעליהם הוא נחקר; אולם לא יידרש אדם לפי הוראה זו להשיב על שאלה או לתת עדות העלולה להפלילו.

@ 210. סמכות לענינים רפואיים (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) מפקח שהוא רופא רשאי לבצע בדיקות רפואיות הדרושות לענין תפקידיו לפי פקודה זו.
: (ב) כל מפקח רשאי להביא עמו למפעל רופא לשם ייעוץ בענינים רפואיים.

@ 211. נטילת דוגמאות לאנליזה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) מפקח רשאי בכל עת ליטול לאנליזה דוגמאות מספיקות של החמרים המפורשים להלן, ובלבד שהודיע על כך תחילה לתופש המפעל או - אם אין להשיגו בנקל - למנהל עבודה או לאדם אחראי אחר במפעל (להלן בסעיף זה - התופש או שלוחו):
:: (1) חומר שבשימוש או המיועד לשימוש במפעל, המעלה על דעתו חשד של הפרת תקנה לפי [[פרק ה']] או העלול לדעתו לגרום חבלת גוף לעובדים;
:: (2) חומר שבשימוש בייצור גפרורים או שעורבב לשימוש כאמור.
: (ב) בשעת נטילת דוגמה רשאי התופש או שלוחו, לאחר שהמציא את ההתקנים הנחוצים, לדרוש מהמפקח שיחלק את הדוגמה לשלוש מנות, יסמן ויחתום או יקשור במהודק כל אחת מהן לפי מהותה, ויעשה בהן כך:
:: (1) ימסור מנה אחת לתופש או לשלוחו;
:: (2) ישמור מנה אחת להשוואה בעתיד;
:: (3) יגיש מנה אחת לעושה האנליזה.
: (ג) אנליזה לפי סעיף זה תיעשה בידי מי ששר העבודה הסמיך אותו לכך, אולם לגבי מפעל שבמערכת הבטחון היא תיעשה בידי אדם שאישר לכך שר הבטחון או בידי מי שאותו אדם הסמיכו לכך.
: (ד) תעודה הנחזית כתעודה שניתנה על ידי מי שהוסמך או אושר לפי סעיף קטן (ג) בדבר תוצאת אנליזה לפי סעיף זה, תהיה קבילה בכל משפט לפי פקודה זו לראיה על הדברים האמורים בה, אולם כל צד רשאי לדרוש שמי שעשה את האנליזה ייקרא להעיד.
: (ה) לא יפרסם אדם את תוצאותיה של אנליזה שנעשתה לפי סעיף זה, ולא יגלה אותן לאדם שאינו מוסמך לקבלן.
: (ו) מפקח רשאי ליטול דוגמה של חומר גלמי, או של חומר או חפץ מעובדים, לאחר שהודיע על כך לתופש או לשולחו, וכן רשאי הוא לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה או תהליך עבודה; אולם שר הבטחון או אדם שאישר לכך רשאי לאסור נטילת דוגמה או צילום כאמור אם ראו מניעה לכך מטעמי בטחון.

@ 212. החובה להמציא אמצעים לבקורת
: תופש מפעל, שלוחיו ועובדיו יספקו את האמצעים שדרש מפקח כנחוצים לאפשר כניסה, בקורת, בדיקה, חקירה, נטילת דוגמאות או פעולה אחרת לשם שימוש בסמכויותיו לפי פקודה זו לגבי אותו מפעל.

@ 213. החובה להמציא נסח מפנקס המפעל
: תופשו של מפעל ישלח למפקח נסחים מפנקס המפעל כפי שדרש המפקח לביצוע תפקידיו לפי פקודה זו.

@ 214. תעודת מינוי של מפקח
: לכל מפקח תינתן תעודת מינוי ובשעת ביקורו במפעל או במקום שחלה עליו הוראה מהוראות פקודה זו יראה את תעודת המינוי, אם נדרש לכך, לתופש המפעל או לאדם אחר שיש לו תפקיד ניהולי אחראי במפעל.

@ 215. מתן תעודות
: תעודה לפי פקודה זו או לענינה, שניתנה מאת השר, המפקח הראשי או מפקח אזורי, יכול שתינתן לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן, והרשות שנתנה אותה רשאית לשנותה או לבטלה.

@ 216. התקנת תקנות
: תקנה לפי פקודה זו יכול שתהיה לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן ויכול שתהיה בכפוף לתנאים כפי שהמתקין יראה לנכון, ויכול שתכלול הוראות משלימות והוראות גרר ככל שייראה דרוש לביצועה.

@ 217. המצאת תעודות ומשלוחן
: (א) תעודה שיש חובה או רשות להמציאה לפי פקודה זו יכול שתומצא -
:: (1) לאדם פלוני - במסירתה לידו, או בהשארתה במקום מגוריו או בשליחתה לשם בדואר;
:: (2) לפירמה שעליה חלה [[פקודת השותפויות]] - במסירתה לשותף של הפירמה, או בהשארתה במשרד הפירמה או בשליחתה לשם בדואר;
:: (3) לבעל או לתופש של מפעל, אף אם היו חברה שחלה עליה [[חוק החברות|פקודת החברות]] או אגודה שיתופית שחלה עליה [[פקודת האגודות השיתופיות]] - בדרך כאמור בפסקאות (1) או (2), או במסירת התעודה או העתק נכון ממנה לאדם במפעל שגילו, לפי הנראה, איננו למטה משש עשרה.
: (ב) תעודה שיש להמציאה לתופש של מפעל יכול שימענו אותה אל &quot;תופש המפעל&quot;, לפי המען המתאים למסירה למפעל בדואר, בלי שם או תיאור נוספים.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו, בתיאומים המחוייבים, על תעודה שלפי פקודה זו יש חובה או רשות לשלחה לאדם, לפירמה, לבעל או לתופש.

@ 218. המצאת הודעות לאדם שבמקום התופש
: אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, תהא החובה או הרשות, לפי הענין, להמציא לו כל הודעה שיש חובה או רשות בפקודה זו או לפיה להמציא אותה לתופש או לבעל.

== פרק ט': עבירות, עונשין והליכים משפטיים ==

=== סימן א': האחראים ===

@ 219. עבירות התופש או הבעל
: (א) על כל הפרה, במפעל או בקשר למפעל, של הוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יהיה תופש המפעל - או בעל המפעל, אם האחריות להפרה מוטלת עליו בפקודה זו או לפיה - אשם בעבירה, בכפוף לנאמר להלן.
: (ב) תופש מפעל הפועל בהסתמך על פטור מיוחד שניתן בפקודה זו או לפיה ואינו מקיים את התנאים המצורפים לפטור, יראו אותו כמפר הוראות פקודה זו.

@ 220. בעל מכונה במקום התופש
: היתה במפעל מכונה המונעת בכוח מיכאני שבעלה או שוכרה איננו תופש המפעל, יראו את הבעל או השוכר כאילו היה תופש המפעל לענין עבירה לפי פקודה זו שנעברה לגבי אדם שהוא עובד של הבעל או של השוכר או מקבל מהם גמול והוא עסוק ליד מכונה כאמור או בקרבתה או בקשר אליה.

@ 221. העבריין למעשה
: אם מעשה או מחדל שתופש מפעל או בעלו אחראי להם לפי פקודה זו הם לאמיתו של דבר מעשה או מחדל של שלוח, עובד, פועל או אדם אחר, יהיה דינו כדין התופש או הבעל, הכל לפי הענין.

@ 222. אחריות מנהל תאגיד או שותף (תיקון: תשמ&quot;ב)
: חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.

@ 223. עבירות עובדים ואחרים
: עובד שהפר את הוראות [[פרק ז', סימן ד']], או כל אדם שהפר תקנה לפי פקודה זו המטילה עליו במפורש חובה פלונית - הוא יהיה אשם בעבירה, ותופש המפעל או בעל המפעל לא יהיו אשמים בה אלא אם הוכח שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההפרה.

@ 224. הפרה נפרדת לגבי כל עובד (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: עבדו בני אדם במפעל שלא בהתאם להוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יראו את הדבר כאילו היתה הפרת הוראה לגבי כל עובד לחוד.

=== סימן ב': עבירות ועונשין ===

@ 225. עונש כשלא נקבע במפורש (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א)
: בכפוף לנאמר להלן בפקודה זו, העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש במפורש, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 10,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ובעבירה שהיתה עשויה לגרום מוות או חבלת גוף, דינו - מאסר שנה או קנס 20,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי דין אחר.

@ 226. צו לתיקונים (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) הורשע תופש מפעל או בעל מפעל בשל עבירה לפי פקודה זו שאינה עבירה לפי [[סעיפים 235]] [[או 236]], רשאי בית המשפט, בנוסף להטלת העונש או במקומה, לצוות עליו לנקוט אמצעים שיפורטו בצו, תוך הזמן שפורש בו, לתיקון הענינים אשר לגביהם אירעה ההפרה, ורשאי הוא, לפי בקשה, להאריך את הזמן.
: (ב) ניתן הצו, לא יהיה התופש או הבעל אחראי לפי פקודה זו להמשכת ההפרה בתוך הזמן שפירש בית המשפט.
: (ג) תופש או בעל שלא ביצע צו לתיקונים תוך הזמן שפורש או הוארך כאמור, דינו - קנס 500 לירות או מאסר שבעה ימים בעד כל יום שבו נמשכת הפרת הצו אחרי הזמן שפורש או הוארך כאמור.

@ 227. מסחר אסור (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: המפר את הוראות [[סעיף 46]] או הוראות תקנות לפי [[סעיף 47]], דינו - קנס 10,000 לירות או מאסר ששה חדשים.

@ 228. אי-משלוח תסקיר למפקח אזורי (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שלא שלח עותק של תסקיר למפקח האזורי בנסיבות שבהן נדרש לעשות כן לפי [[סעיף 119א]] יאשם בעבירה.

@ 229. עריכת בדיקה או תסקיר שלא כראוי (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שעשה בדיקה שלא ביסודיות הנדרשת לפי הוראות [[פרק ג']] או שערך תסקיר לקוי בפרט חיוני, דינו - קנס 2,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, ואם ערך תסקיר כוזב ביודעין, דינו - קנס 10,000 לירות או מאסר שנה.

@ 230. שימוש במפעל ללא מימלטים מדליקה או בניגוד לצו מימלטים (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: השתמשו במפעל שאין לו מימלטים נאותים ומספיקים מדליקה, או השתמשו במפעל או בחלק ממפעל בניגוד לצו מימלטים, דין התופש - קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, וקנס נוסף 300 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 231. תפישת מפעל בלא הודעה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: המפר את הוראות [[סעיף 195]], דינו - קנס 1,500 לירות וקנס נוסף 150 לירות בעד כל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 232. פגיעה בתעודה מוצגת (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: המוריד או המקלקל תקציר, הודעה, טופס תקנות או כל תעודה אחרת שהוצגה לפי פקודה זו או הפוגע בהם, דינו - קנס 500 לירות או חודש מאסר.

@ 233. מסחר במצרך שייבואו אסור
: המפר את הוראות [[סעיף 208]] יאשם בעבירה וכל מצרך שנעברה בו העבירה והוא ברשותו יחולט; מצרך שחולט כאמור יושמד או יטופל בו בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון.

@ 234. גילוי תוצאות אנליזה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: המפר את הוראות [[סעיף 211(ה)]], דינו - קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים.

@ 235. הפרעה למפקח (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלושה חדשים, ובכל הרשעה נוספת לפי סעיף זה תוך שנתיים מן ההרשעה האחרונה בשל אותה עבירה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) מפריע למפקח או מעכב אותו מהשתמש כראוי בסמכות שהוענקה לו בפקודה זו או לפיה;
:: (2) מסרב להשיב או משיב תשובה כוזבת, בחקירה שהותרה בפקודה זו או לפיה;
:: (3) אינו מציג פנקס או תעודה שנדרש להציגם בפקודה זו או לפיה;
:: (4) מסתיר או מונע, או מנסה להסתיר או למנוע, אדם מהתייצב לפני מפקח או מהיחקר על ידיו.
: (ב) נעברה במפעל עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי אדם שאיננו תופש המפעל, גם התופש יהיה אשם בה, אלא אם הוכיח שלא ידע על העבירה או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנעה.

@ 236. זיוף ומרמה (תיקון: תשל&quot;ד-2)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו, בלי לפגוע בכל הוראה ענשית אחרת - קנס 10,000 לירות או מאסר שישה חדשים:
:: (1) מזייף תעודה הדרושה בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
:: (2) נותן תעודה כאמור או חותם עליה בידעו שהיא כוזבת בפרט חשוב;
:: (3) מפיץ ביודעין תעודה כאמור כשהיא מזוייפת או כוזבת כאמור, או משתמש בה;
:: (4) מפיץ ביודעין תעודה כאמור כאילו היא חלה על אדם פלוני כשאינה חלה כן, או משתמש בה כאמור;
:: (5) מתחזה כאדם הנזכר בתעודה כאמור;
:: (6) מתיימר בכוזב להיות מפקח;
:: (7) מעלים עין במזיד מאחת העבירות המנויות בפסקאות (1) עד (6);
:: (8) רושם במזיד רישום כוזב בפנקס, בהודעה או בתעודה שניהולם, הצגתם, המצאתם או שליחתם דרושים בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
:: (9) מצהיר או חותם במזיד הצהרה כוזבת שנדרש ליתן בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענין;
:: (10) משתמש ביודעין ברישום כוזב או בהצהרה כוזבת כאמור.
: (ב) בסעיף זה, &quot;תעודה&quot; - לרבות תסקיר.

@ 237. הוראות בדבר עבירות נמשכות
: (א) נעברה עבירה לפי פקודה זו על ידי שלא נעשתה בדיקה, לא נרשם או צורף תסקיר או לא נעשתה פעולה אחרת, בשעה או תוך הזמן שפורשו בפקודה זו או בתקנה לפיה, יראו את העבירה כנמשכת כל עוד לא נעשתה הפעולה כאמור.
: (ב) כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי לענין עבירה נמשכת על הוראה מהוראות פקודה זו -
:: (1) התחלה חדשה של העבירה כאמור, לאחר הפסקתה, היא עבירה חדשה;
:: (2) מותר להגיש תביעה ולהרשיע ולהעניש את הנאשם מזמן לזמן על כל חלק של התקופה שבה נמשכת העבירה, ובלבד שלא הורשע ולא נענש על חלק זה של התקופה קודם לכן בשל אותה עבירה.

=== סימן ג': הליכים משפטיים ===

@ 238. צורת האישום
: באישום לפי פקודה זו די לטעון שהמפעל הוא מפעל כמשמעותו בפקודה זו ולציין את שמו של הנחזה כתופש המפעל.

@ 239. המצאה ומשלוח של הזמנה לדין וצו בית המשפט
: הוראות [[סעיף 217]] יחולו על ההמצאה והמשלוח של הזמנה לדין ושל צו בית המשפט שיש חובה או רשות להמציאם או לשלחם לפי פקודה זו.

@ 240. הליכים כלפי אדם שבמקום התופש
: אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, יחולו הוראות [[סעיף 218]] על ההמצאה של הזמנה לדין או צו בית המשפט אליו ועל נקיטת הליך כלפיו.

@ 241. רישום בפנקס כראיה
: אם בפקודה זו או לפיה נדרש רישום בפנקס המפעל או בפנקס אחר או ברשומה אחרת - יהא הרישום שנעשה על ידי תופשו של מפעל או מטעמו קביל כראיה נגדו על העובדות שצויינו בו; והעובדה שלא נעשה רישום שנדרש כאמור, בדבר קיום הוראה מהוראות פקודה זו או תקנה לפיה, תשמש ראיה שאותה הוראה לא קויימה.

@ 242. אדם במפעל ייראה כעובד בו
: (א) אדם הנמצא במפעל שעה שנעשית עבודה או כשהמכונות בתנועה - למעט זמן הפסקות לארוחות או למנוחה - יראו אותו לענין פקודה זו כמי שעובד אותה שעה במפעל כל עוד לא הוכח היפוכו.
: (ב) סעיף זה לא יחול על מפעל אשר בו העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

@ 243. אישום העבריין למעשה ודינו
: (א) תופש מפעל או בעל מפעל שהואשם בעבירה לפי פקודה זו זכאי לדרוש שאדם אחר, שאותו הוא מאשים כעבריין למעשה, יובא לפני בית המשפט בזמן שנקבע לשמיעת אישומו, ובלבד שיעשה שתי אלה:
:: (1) יגיש אישום כדין נגד האדם האחר;
:: (2) יתן לתובע הודעה מוקדמת לא פחות משלושה ימים על כוונתו לעשות כן.
: (ב) התובע יהיה זכאי לחקור חקירה שכנגד את התופש או הבעל אם הוא מוסר עדות, או כל עד שהזמין לתמיכת האישום שהגיש, ולהביא ראיות מפריכות.
: (ג) אם לאחר שהוכח ביצוע העבירה הוכיח התופש או הבעל להנחת דעתו של בית המשפט שתי אלה:
:: (1) הוא שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
:: (2) אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א) ביצע את העבירה הנדונה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני מצד התופש או הבעל, -
:: התופש והבעל לא יהיו אשמים בעבירה, אלא אותו אדם יורשע בה, ובית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לחייבו בתשלום ההוצאות הכרוכות במשפט.
: (ד) אם בשעת גילוי עבירה הובררו להנחת דעתו של מפקח ארבע אלה:
:: (1) התופש או הבעל של המפעל שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
:: (2) מי הוא האדם שעבר את העבירה;
:: (3) העבירה נעברה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני של התופש או הבעל;
:: (4) העבירה נעברה תוך הפרת הוראותיו של התופש או הבעל, -
:: ייתבע לדין האדם שלפי דעת המפקח הוא העבריין למעשה, בלי שייתבע התופש או הבעל תחילה.

@ 244. (תיקון: תשל&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 245. תביעה לשינוי הסכם או לחלוקת הוצאות בין בעל לתופש
: (א) חצרים שהושכרו כולם או מקצתם כמפעל, ושינויי מבנה או שינויים אחרים דרושים בהם למילוי הוראה של פקודה זו או של תקנה או דרישה לפיה, רשאי הבעל או התופש לפנות לבית המשפט המחוזי ולטעון, לפי הענין, טענה מטענות אלה:
:: (1) כי לרגל הסכם שביניהם נמנע ממנו לבצע את השינויים;
:: (2) כי יש לחייב את שכנגדו בהוצאות הכרוכות בשינויים, כולן או מקצתן.
: (ב) בית המשפט, לאחר ששמע את בעלי הדין ואת העדים שירצו להזמין, רשאי ליתן, כפי שיראה צודק וישר בנסיבות המקרה -
:: (1) לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(1) - צו המבטל או המשנה את תנאי ההסכם;
:: (2) לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(2) - צו בדבר ההוצאות או חלוקתן, בהתחשב עם תנאי הסכם שביניהם, ולחלופין, לפי בקשת אחד מהם, לשים קץ לשכירות.

== פרק י': כללי ==

@ 246. שמירת דינים
: הוראות פקודה זו באות להוסיף על הוראותיו של כל חוק אחר ולא להחליפן או לגרוע מהן, זולת אם יש הוראה אחרת מפורשת.

@ 247. ביצוע
: השר ממונה על ביצוע פקודה זו.

@ 247א. אגרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע -
: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה כהגדרתה [[בסעיף 172א]] ולחידושה;
: (2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
: (3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי שירות הפיקוח על העבודה כהגדרתו [[בסעיף 172א]].

@ 248. תחילה
: תחילתו של נוסח חדש זה ביום א' בניסן תשל&quot;א (27 במרס 1971).

== התוספת  ==
==== ((([[סעיף 164]]))) ====
=== הוראות בדבר לחות בתהליכי טכסטיל ===

=== סימן א': ציוד ===

@ 1. שני מדי-לחות
: בחדר שבו מעלים לחות מלאכותית יותקנו ויקויימו שני מדי-לחות הממלאים את הדרישות שקבע השר בצו בדבר מבנם וקיומם: אחד ייקבע במרכזו של החדר ואחד בצדו או במקום ובמצב שמפקח הורה עליו או אישר אותו, ובלבד שיהיו נראים ברורות לעובדים.

@ 2. פטור
: המפקח הראשי רשאי בתעודה להורות לגבי מפעל או חדר שבו, כי די בהתקנתו וקיומו של מד-לחות אחד במקום שנים והוא ייקבע במקום ובמצב שיורה עליו מפקח.

@ 3. לוח לחות וטופס לרישום
: סמוך לכל מד-לחות יהיו תלויים טופס שנקבע לרישום המקראים ולוח לחות כזה:
{|
! colspan=&quot;4&quot; | '''לוח לחות'''
|-
! width=100px | (1) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס !! width=100px | (2) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס !! width=100px | (1) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס !! width=100px | (2) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס
|-
| 10 || 8.9 || 20.5 || 19.4
|-
| 10.5 || 9.4 || 21 || 19.9
|-
| 11 || 9.9 || 21.5 || 20.3
|-
| 11.5 || 10.4 || 22 || 20.7
|-
| 12 || 10.9 || 22.5 || 21
|-
| 12.5 || 11.4 || 23 || 21.4
|-
| 13 || 11.9 || 23.5 || 21.7
|-
| 13.5 || 12.4 || 24 || 22.1
|-
| 14 || 12.9 || 24.5 || 22.4
|-
| 14.5 || 13.4 || 25 || 22.8
|-
| 15 || 13.9 || 25.5 || 23.1
|-
| 15.5 || 14.4 || 26 || 23.5
|-
| 16 || 14.9 || 26.5 || 23.8
|-
| 16.5 || 15.4 || 27 || 24.2
|-
| 17 || 15.9 || 27.5 || 24.6
|-
| 17.5 || 16.4 || 28 || 24.9
|-
| 18 || 16.9 || 28.5 || 25.3
|-
| 18.5 || 17.4 || 29 || 25.6
|-
| 19 || 17.9 || 29.5 || 26
|-
| 19.5 || 18.4 || 30 || 26.3
|-
| 20 || 18.9 || ||
|}

@ 4. קריאת מדי-לחות
: (א) מד-לחות ייקרא בכל אחד מזמנים אלה בכל יום שבו בני אדם עובדים בחדר:
:: (1) אם עובדים בבוקר - בין השעות 10.00–11.00;
:: (2) אם עובדים אחרי הצהריים - בין השעות 15.00–16.00;
:: (3) אם עובדים לפני 06.00 או אחרי 20.00 - בזמנים אחרים שיורה עליהם המפקח האזורי.
: (ב) קריאת מדי הלחות ורישום המקראים בטופס לרישום ייעשו על ידי אדם שמינה לכך תופש המפעל.
: (ג) טפסים לרישום, לאחר הרישום האחרון בהם, יישמרו במפעל לעיון.

@ 5. הרישומים ראיה
: הרישומים שבטופס לרישום יהיו ראיה לכאורה ללחות האטמוספירה ולמידת החום בחדר.

=== סימן ב': הגבלת לחות ===

@ 6. הגבלת לחות מלאכותית
: לא תועלה לחות מלאכותית בחדר באחת הנסיבות האלה:
: (1) המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת עלה על 22.5 מעלות צלסיוס;
: (2) בחדר שטווים בו כותנה, או טווים מרינו או קשמיר בתהליך הצרפתי או היבש, או טווים או סורקים צמר באותו תהליך - עלה המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת על 26.5 מעלות צלסיוס;
: (3) ההפרש בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה הוא פחות מההפרש שצויין בלוח הלחות.

@ 7. אין להשתמש במים מזיקים
: (א) בהעלאת לחות מלאכותית לא ישתמשו במים העלולים לגרום נזק לבריאות העובדים או לגרום לצחנה מזיקה או מטרידה.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו מים כעלולים לגרום נזק לבריאות העובדים אם הם סופגים מתמיסה חומצנית של פרמנגנט האשלגן יותר משבעה מיליגרמים של חמצן לליטר מים תוך ארבע שעות בחום של 15.5 מעלות צלסיוס.

@ 8. הגבלת לחות לפי שיטה מיוחדת
: אם מתכוונים שהלחות האטמוספרית בחדר מסויים לא תהיה גדולה מלחות שיש בה הפרש של 2.2 מעלות צלסיוס לפחות בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה, ונמסרה הודעה על כך למפקח האזורי בדרך שנקבעה - הוראות [[תוספת זו]] לענין קריאת מדי-לחות וטפסים לרישום לא יחולו לגבי אותו חדר כל זמן שמקויים לפחות אותו הפרש והעתק של הודעה כאמור מוצג בחדר.


&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' באב תש&quot;ל (5 באוגוסט 1970).
&lt;חתימות&gt; יעקב ש. שפירא, שר המשפטים


== לוח השוואה ==
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | שם
2(1) רישה | [[2]]
2(1) סיפה | [[3]]
2(2) | [[5]]
2(3) | [[7(א)]]
2(4) | [[4]]
2(6) | [[6]]
2(7) | [[8]]
2(8) | [[7(ב)]]
2(9) | [[9]]
3(1) | [[1]]
3(2) | לפי הענין
3(3) | [[10]]
3(4) | [[1]]
4 | [[11]]
5 רישה | [[13]]
5 סיפה | [[14]]
6 רישה | [[16]]
6(א), (ב) | [[17]]
6(ג) | [[15]], [[18(א), (ב)]], [[19]]
6 תנאי I | [[18(ג)]]
6 תנאי II | [[20]]
7(1) | [[21(א)]]
7(2) | [[21(ב)]], [[22]]
7(3) | הושמט
7(4) | [[24]]
7(5) | [[25]]
7(6) | [[26]]
8(1) | [[30]]
8(2) | [[31]]
8(3) | [[32(א)(3), (ב)]]
9(1) | [[27]]
9(2) | [[32(א)(1), (ב)]]
10(1) | [[28]]
10(2) | [[32(א)(2), (ב)]]
10(3) | [[29]]
11 | [[33]]
12(1) | [[34]]
12(2) | [[35]]
13 | הושמט
14(א) | הושמט
14(ב) | [[210(ב)]]
15 | [[36]]
16(1) | [[37(2)]]
16(2) | [[37(6)]]
16(3) | [[37(1)]]
17(1) | [[37(3)]]
17(2)-(4) | [[41]]
17(5) | [[43]]
18(1) רישה | [[37(4)]]
18(1) תנאי | [[39]]
18(2) | [[40]]
18(3) | [[37(5)]]
18(4) | [[43]]
19 | [[38]]
20 | [[44]]
21(1) | [[45]]
21(2) | [[46]], [[227]]
21(3) | [[47]]
21(4) | [[48]]
22 | [[51]]
23(1) | [[52]]
23(2) | [[53]]
24(1) | [[59]]
24(2) | [[60]], [[1]]
24(3) | [[61]]
24(4) רישה | [[62]]
24(4) תנאי | [[66(1)]]
24(5) | [[63]]
24(6) | [[64]]
24(7) | [[65]], [[66(2), (3)]]
24(8) | [[67]]
24(9) | [[68]]
24(10) | [[1]]
24(11) | [[69]]
24(12) | [[70]]
25(1) רישה | [[71(א)]]
25(1)(א) | [[72]]
25(1)(ב) | [[73]]
25(1)(ג) | [[74]]
25(1)(ד) | [[75]], [[1]]
25(1)(ה) | [[76]]
25(1)(ו) | [[77]]
25(1)(ז) | [[78]]
25(2) | [[71(ב)]]
26(1) | [[79 סיפה]], [[80]]
26(2) רישה | [[81]], [[1]]
26(2) סיפה | [[82]]
26(3) | [[83]]
26(4) | [[84]]
26(5) | [[85]]
26(6) | [[86]]
26(7) | [[87]]
26(8) | [[79 רישה]]
27(1) | [[54]]
27(2) | [[55]]
27(3) | [[56]]
27(4) | [[57]]
28(1) | [[49]]
28(2) | [[50]]
29(1) רישה | [[88]], [[89]]
29(1)(א) | [[90]]
29(1)(ב) | [[91]]
29(1)(ג), (ד) | [[92]]
29(1) תנאי | [[93]]
29(2) | [[94]]
30(1) | [[95]], [[96]]
30(2) | [[95]], [[97]]
30(3) | [[98]]
30(4) | [[99]]
30(5) | [[100]]
31(1), (2) | [[102]]
31(3) | [[103]]
31(4), (5) | [[101(א)-(ד)]]
31(6)-(8) | [[104(א)-(ד)]]
31(9) | [[105]]
31(10) | [[106]]
31(11) | [[104(ח)]], [[228]]
31(12) | [[229]]
31(13) | [[119]]
31(14) | [[1]]
31(15) | [[118]]
31(16) | [[107]]
32(1),(2) | [[109(א)-(ג)]]
32(3) | [[108(א)]]
32(4) רישה | [[108(ב)]]
32(4) סיפה | [[110(א)]]
32(5) | [[110(ב)]]
32(6) | [[111]]
32(7) | [[229]]
32(8) | [[119]]
32(9) | [[112]]
32(10) | [[1]]
32(11) | [[118]]
33(1), (2) | [[114]]
33(3) | [[113]]
33(4) | [[115]], [[116(ב)]]
33(5) | [[116(א)]]
33(6) | [[229]]
33(7) | [[119]]
33(8) | [[1]]
33(8) תנאי | [[114(א)(3)]]
33(9) | [[118]]
34 | [[117]]
35(1) | [[129]], [[230]]
35(2) | [[130]]
35(3) | [[134]]
35(4) | [[131]]
35(5) | [[132(א)(1), (2)]]
35(6) | [[132(ב), (ג)]]
35(7) | [[133]]
35(8) | [[135]]
35(9) | [[230]]
35(10) | [[128]]
36(1) | [[127]]
36(2) | [[132(א)(3)]]
37(1) | [[122]]
37(2), (3) | [[123]]
37(4), (5) | [[124]]
37(6) | [[120]]
37(7) | [[125]]
37(8) | [[121]]
38 | [[126]]
41(1) | [[136]]
41(2) רישה | [[137]]
41(2) סיפה | [[138]]
41(3) | [[139]]
42(1) | [[140]]
42(2) | [[141]]
42(3) | הושמט
43(1) | [[142]]
43(2) | [[143]]
44(1) | [[144]]
44(2) | [[145]]
44(3) | [[146]]
45(1), (2) | [[147]]
45(3) | [[148]]
45(4) | [[149]]
46(1) | [[151(א)]]
46(2) | [[150(א)]]
46(3) | [[150(ג)]]
46(4)(א) | [[151(ב) רישה]]
46(4)(ב) | [[152]]
46(4)(ג) | [[153]]
46(5) | [[151(ב) סיפה]]
46(6) | [[150(ב)]]
47(1) | [[154]]
47(2) | [[155]]
48(1), (2) | [[156]], [[157]]
48(3) | [[158]]
48(4) | [[159]]
49 | [[160]]
50 | [[161]]
51(1) | [[163]]
51(2) רישה | [[164]]
51(2)(א) רישה | [[תוספת סעיף 1|תוס' 1 רישה]]
51(2)(א)(I) | [[תוספת סעיף 1|תוס' 1 סיפה]]
51(2)(א)(II) | [[תוספת סעיף 3|תוס' 3 סיפה]]
51(2)(א)(III) | [[תוספת סעיף 4|תוס' 4(א),(ב)]]
51(2)(א)(IV) רישה | [[תוספת סעיף 3|תוס' 3 רישה]]
51(2)(א)(IV) מציעתה | [[תוספת סעיף 4|תוס' 4(ג)]]
51(2)(א)(IV) סיפה | [[תוספת סעיף 5|תוס' 5]]
51(2)(ב), (ג) | [[תוספת סעיף 6|תוס' 6]]
51(2)(ד) | [[תוספת סעיף 7|תוס' 7]]
51(3) | [[תוספת סעיף 2|תוס' 2]]
51(4) | [[תוספת סעיף 8|תוס' 8]]
52(1) | [[167]]
52(1א) | [[166]]
52(2) | [[168]]
52(3) | [[165]]
52(4) | [[164]]
53(א) | [[170]]
53(ב) | [[171]]
54 | [[172]]
55(1), (2), (3) | [[173]]
55(4) | [[174]]
56(1) | [[206]]
56(2) | [[207]]
56(3) | [[208]], [[233]]
57 | [[211]], [[234]]
58(1) | [[176(א)-(ג)]]
58(2) | [[177]]
58(3) | [[178]]
59 רישה | [[176(ד)]]
59 דרישה | [[175]]
60(1), (2) | [[179]], [[180]]
60(3) | [[181]]
60(4) | [[182]]
61, 62 | [[194]]
63 | [[184]]
64(1) | [[185]], [[187(א)]]
64(2) | [[186]]
64(3) | [[187]]
65(1) | [[188]], [[189]]
65(2) | [[190]]
66(1) | [[191]]
66(2) | [[191(א)]]
66(2) תנאי | [[196(ה)]], [[198(ב) סיפה]]
66(3) | [[192]]
67(1) | [[191]]
67(1) תנאי | [[193]]
67(2) | [[191(א)]]
67(2) תנאי | [[196(ה)]], [[198(ב) סיפה]]
67(3) | [[192]]
68 | [[1]]
69(1), (2) | [[195]]
69(3) | [[231]]
70(1) | [[196(א), (ב)]]
70(2) | [[196(א) רישה, (ד)]]
70(3) | [[232]]
71(1) | [[196(ג), (ד)]]
71(2) | [[197]]
72(1) | [[198]]
72(2) | [[129(ב) סיפה]]
72(3) | [[213]]
72(4) | [[199(ב), (ג)]]
72(5) | [[199(א), (ג)]]
73 | [[238]]
74(1) רישה | [[201]]
74(1) מציעתא | [[203]]
74(1) סיפה | [[204]]
74(2) | [[202]]
75 | [[205]]
76 | [[247]]
77(א)-(ו), (ח) | [[209]]
77(ז) | [[210]]
78 | [[214]]
79 | [[212]]
80 | [[215]]
81 | [[216]]
82(1) | [[219(א)]]
82(2) | [[223]]
82(3) | [[219(ב)]]
82(4) | [[224]]
82(5) | [[222]]
82(6) | [[237(א)]]
83 | [[238]]
84 | [[225]]
85 | [[235]]
87 | [[236]]
88 | [[221]]
89 | [[243]]
90 | [[240]], [[218]]
91 | [[220]]
92 | [[226]]
93 | [[237(ב)]]
94 | [[244]]
95(1) | [[242]]
95(2) | [[241]]
96 | [[217]], [[239]]
97, 98 | [[245]]
99 | הושמט
100(1) | הושמט
100(2) | [[246]]
התוספת | [[תוספת סעיף 3|תוס' 3]]
&lt;/לוח_השוואה&gt;

== מונחים המשמשים בנוסח החדש ==

{{עמודות|2|{{ממורכז|'''א'''}}
{{דוכיווני|אַבְזָר|fitting, attachment, accessory}}
{{דוכיווני|אבזר הרמה|lifting tackle}}
{{דוכיווני|אדים|fumes}}
{{דוכיווני|אַוָּר|vent}}
{{דוכיווני|אחיזת יד|handhold}}
{{דוכיווני|אִנקוּל|hooking}}
{{דוכיווני|אַכֵּל|corrode}}

{{ממורכז|'''ב'''}}
{{דוכיווני|בּוֹר|pit, vat}}
{{דוכיווני|בית כסא מעל בור|privy}}
{{דוכיווני|במזיד|wilfully}}

{{ממורכז|'''ג'''}}
{{דוכיווני|גִדרָה|close, curtilage, enclosure}}
{{דוכיווני|גַל|shaft}}
{{דוכיווני|גַלגָלוֹן|pulley}}
{{דוכיווני|גַלגֶלת|pulley block}}
{{דוכיווני|גלילה|lapping}}
{{דוכיווני|גַמֵּר|finish}}
{{דוכיווני|גשר|bridge, viaduct}}

{{ממורכז|'''ד'''}}
{{דוכיווני|דוכן|platform}}
{{דוכיווני|דַּפָּסות אבן|lithography}}
{{דוכיווני|דַּפָּסות בֶּלֶט|letter-press}}
{{דוכיווני|דַּפָּסות שֶׂקע|photogravure}}

{{ממורכז|'''ה'''}}
{{דוכיווני|הלחמה קשה|brazing}}
{{דוכיווני|הלחמה רכה|soldering}}
{{דוכיווני|הסרת אבנית|scaling}}
{{דוכיווני|הַשלֵם|make up, ''v''.}}
{{דוכיווני|הַשנֵה (חשמל)|transform}}
{{דוכיווני|התאמה|adjustment}}
{{דוכיווני|הֶתקֵן|device, appliance}}
{{דוכיווני|הַתקֵן|provide}}

{{ממורכז|'''ז'''}}
{{דוכיווני|זרוע (בעגורן)|jib}}

{{ממורכז|'''ח'''}}
{{דוכיווני|חוֹסֵך (בדוד קיטור)|economiser}}
{{דוכיווני|חידוש מילוי מַשָּׁקים|repointing}}
{{דוכיווני|חַיָץ|baffle}}
{{דוכיווני|חָצֹה וָשׁוֹב|traverse}}
{{דוכיווני|חצרים לשכירות כוח|tenement factory}}

{{ממורכז|'''כ'''}}
{{דוכיווני|כֶּבֶשׁ|gangway}}
{{דוכיווני|כַּוונֵן|adjust, set up}}
{{דוכיווני|כּוֹש|spindle}}
{{דוכיווני|כַּוַּת איש|manhole}}
{{דוכיווני|כַּוַּת יד|handhole}}
{{דוכיווני|כַּלֵל מחדש|refit}}
{{דוכיווני|כַּנֶנת|crab, winch, gin wheel, teagle}}

{{ממורכז|'''ל'''}}
{{דוכיווני|לולב|bolt}}
{{דוכיווני|לַכָּה|varnish, lacquer}}

{{ממורכז|'''מ'''}}
{{דוכיווני|מאגר|reservoir}}
{{דוכיווני|מַאֲחֵז|handhold}}
{{דוכיווני|מבדוק|dock (dry or floating)}}
{{דוכיווני|מַד לחץ קיטור|steam pressure gauge}}
{{דוכיווני|מִדרֶכֶת מעבר|gangway}}
{{דוכיווני|מובִיל מים|aqueduct}}
{{דוכיווני|מוֹט גֶלֶם|stock bar}}
{{דוכיווני|מוצא|outlet, exit}}
{{דוכיווני|מֵזַח|pier}}
{{דוכיווני|מזח עגינה|jetty}}
{{דוכיווני|מֵחבֵּר|joint, coupling}}
{{דוכיווני|מַחוֵן|indicator}}
{{דוכיווני|מִיגָשה|wharf}}
{{דוכיווני|מְכָל|vessel, tank}}
{{דוכיווני|מְכָל ניקוז|blow-off vessel}}
{{דוכיווני|מכַל קיטור|steam container}}
{{דוכיווני|מִמלָט|escape, means of escape}}
{{דוכיווני|מיתקנים|works}}
{{דוכיווני|מכוונן-מכונת-כלים|toolsetter}}
{{דוכיווני|מַכְוֵן|guide}}
{{דוכיווני|מכונות|machinery}}
{{דוכיווני|מכשיר|apparatus}}
{{דוכיווני|מכשיר עיתוק|striking gear}}
{{דוכיווני|מֵמיר (חשמל)|converter}}
{{דוכיווני|מִמסֶרֶת|transmission machinery}}
{{דוכיווני|מסביב ל...|precincts of}}
{{דוכיווני|מסוּכָּך|encased}}
{{דוכיווני|מַסּוֹעַ עילי (מכונת הרמה)|runway}}
{{דוכיווני|מִסְפָּן|dock (wet)}}
{{דוכיווני|מספָּנָה|yard (for shipbuilding)}}
{{דוכיווני|מעבר לאדים|flue}}
{{דוכיווני|מַעֲנָב|sling}}
{{דוכיווני|מענב רב-ענפי|multiple sling}}
{{דוכיווני|מעלית|lift, hoist}}
{{דוכיווני|מעקה|hand-rail}}
{{דוכיווני|מקרא|reading}}
{{דוכיווני|מַראֶה מפלס מים|water gauge}}
{{דוכיווני|מֶרכּב|carriage}}
{{דוכיווני|משולב|interlocking}}
{{דוכיווני|מַשחֵן|superheater}}
{{דוכיווני|מַשנֵק|choke}}
{{דוכיווני|מַתֵּג|switch, ''v''.}}

{{ממורכז|'''נ'''}}
{{דוכיווני|נֶחזה|ostensible, purporting}}
{{דוכיווני|נחשון|coil}}
{{דוכיווני|נַיָּח|stationary}}
{{דוכיווני|נֶסַח|extract}}

{{ממורכז|'''ס'''}}
{{דוכיווני|סַבֶּבת שיניים|pinion}}
{{דוכיווני|סְביבוֹל|swivel}}
{{דוכיווני|סְגיר|shackle}}
{{דוכיווני|סִיגים|slag}}
{{דוכיווני|סַפֵּק|provide}}

{{ממורכז|'''ע'''}}
{{דוכיווני|עובד|person employed}}
{{דוכיווני|עוסק, עסוק|person working}}
{{דוכיווני|עוּקה|sump}}
{{דוכיווני|עיצוב|design}}
{{דוכיווני|עשוי במשיכה|solid drawn}}

{{ממורכז|'''פ'''}}
{{דוכיווני|פיר מעלית|liftway, hoistway}}
{{דוכיווני|פקק נָתִיך|fusible plug}}
{{דוכיווני|פתח שבקיר|teagle opening}}

{{ממורכז|'''צ'''}}
{{דוכיווני|צוהר|skylight}}
{{דוכיווני|צוֹר|flint}}
{{דוכיווני|צחנה מזיקה או מטרידה|effluvia}}
{{דוכיווני|צינור הרקה|blow-off pipe}}
{{דוכיווני|צַפחה|slate}}
{{דוכיווני|צרורות|gravel}}

{{ממורכז|'''ק'''}}
{{דוכיווני|קְבועות|fixtures}}
{{דוכיווני|קַיֵם|maintain}}
{{דוכיווני|קילוף|scurfing}}
{{דוכיווני|קירוי (של חדר)|top (of room)}}
{{דוכיווני|קַפֵּל|plait, ''v''.}}

{{ממורכז|'''ר'''}}
{{דוכיווני|רוֹבד|landing}}
{{דוכיווני|רווחה|welfare}}
{{דוכיווני|רַפֵּה|anneal}}
{{דוכיווני|רצועת הֶנֵעַ|driving belt}}
{{דוכיווני|רָציף|quay}}

{{ממורכז|'''ש'''}}
{{דוכיווני|שַדֵּר (הודעות ותשדורות)|transmit}}
{{דוכיווני|שחם|granite}}
{{דוכיווני|שיפּולַים|bilges}}

{{ממורכז|'''ת'''}}
{{דוכיווני|תא (במעלית)|cage (of lift)}}
{{דוכיווני|תא אש ותא שריפה|boiler-furnace}}
{{דוכיווני|תעלה עליונה (של גלגל מים)|head race}}
{{דוכיווני|תעלה תחתונה (של גלגל מים)|tail race}}
{{דוכיווני|תעודה|certificate, document}}
{{דוכיווני|תקציר|abstract}}
{{דוכיווני|תשדורות|communications}}
{{דוכיווני|תשלובת גלגלים|gearing}}}}</text>
      <sha1>qh0h5rlpdlm9fwooc0mjfzmgkmuotlz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת הבטיחות בעבודה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>319338</id>
    <revision>
      <id>3077358</id>
      <parentid>2997599</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3077357]</comment>
      <origin>3077358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="271407" sha1="452u0gmrm7fpdlk93a82ovxxnth6amb" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש״ל–1970}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000850}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1946, תוס׳ 1, 60|פקודת בתי־חרושת|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562246.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 208|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209135.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208159.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תש״ל, 337|פקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_vn_525723.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ד, 80|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317769.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208160.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 274|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 166|תיקון מס׳ 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 34|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210092.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 114|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 692|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 72|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|350|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1016|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389372.pdf}}.

''קביעת תחילה'': {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ח, 659|צו הבטיחות בעבודה (סדנאות במוסדות חינוך)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3810.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|סמכויות שר העבודה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: תחולה לגבי המדינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: נקיון וצביעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: צפיפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: איוורור, תאורה וחום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ניקוז רצפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: נוחויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: השגחה רפואית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מכונות בדרך כלל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: בטיחות הגישה והמעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: דרגנועים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מכונות הרמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: אדים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: אבק, אדים וחמרים נפיצים ודליקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳: דודי קיטור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן י״א: קולטי קיטור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: מכלי קיטור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|סימן י״ג: קולטי אויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|סימן י״ד: הוראות כלליות לסימנים י׳ עד י״ג}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יד1|סימן י״ד1: הוראות כלליות לענין תסקירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן טו|סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן טז|סימן ט״ז: מימלטים מדליקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: רווחה לעובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: מי שתיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רחצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שמירת בגדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מקומות ישיבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עזרה ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות מיוחדות לענין בריאות, בטיחות ורווחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: אבק ואדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הגנה על עינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: ייצור גפרורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: לחות בתהליך טקסטיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: חדרים שבקומת מרתף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: מכבסות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: משקל משאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות, בריאות וגיהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תחולות והרחבות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: חצרים לשכירות כוח {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: תחנות חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: סדנאות במוסדות חינוך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: מוסדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: נמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: מחסנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: אניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: בניה ובניה הנדסית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: פתיחת מפעל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג1|סימן ג׳1: אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: איסור ניכויים משכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: מצרכים שייבואם אסור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: האחראים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: עבירות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הליכים משפטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|התוספת: {{מוקטן|הוראות בדבר לחות בתהליכי טכסטיל}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת סימן א|סימן א׳: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת סימן ב|סימן ב׳: הגבלת לחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}}
{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשס״ז, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדים“ – עשן, גז או הבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק דוודים מוסמך“ או ”בודק מוסמך“, לענין סימן פלוני – מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה“ –
{{ח:תתת|(1)}} עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המַשָּׁקִים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית;
{{ח:תתת|(2)}} עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה הנדסית“ –
{{ח:תתת|(1)}} בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
{{ח:תתת|(2)}} בניית מִסְפָּן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר, מכון־מים, מאגר, קו צינורות, מוביל מים, ביב או מכון ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע;
{{ח:תתת|(3)}} כל בניה אחרת שנקבעה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית)|צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), תשכ״ב–1961}}, הקובע סוגי עבודות אחרות שהן ”עבודת בניה הנדסית“.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, לענין חצרים – אדם המקבל אותה שעה דמי שכירות או רווחים מן החצרים, בין בזכות עצמו ובין כשלוח או כנאמן של אחר, או שהיה מקבל אילו החצרים היו מושכרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוד קיטור“ – מְכָל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומַשְׁחֵן המשמש לחימום קיטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלת גוף“ – לרבות פגיעה בבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצרים לשכירות כוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לחץ עבודה מותר“, לענין מיתקן לחץ – הלחץ שאין לעבור עליו כפי שפורש בתעודה או בתסקיר שניתנו לפי ההוראות הקובעות {{ח:פנימי|פרק ג|שבפרק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחצבה“ – חפירה לשם כריית אבן, לרבות אבן סיד, אבן חול, אבן חול גירי או בזלת למיניהן, או לשם כריית צפחה, שחם או סלע וולקאני או מיטאמורפי אחר, קוארץ, שיש, צור, גיר, צרורות, חול, חימר או גבס, יחד עם המבנים, המיתקנים, הציוד, המכונות, מסילות הברזל, ההתקנים, המחסנים והמקומות לשפיכת פסולת השייכים לחפירה או המשמשים אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכַל קיטור“ – מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון לקיטור, הבנוי עם מוצא קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לחץ“ – דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונות“ – לרבות התקן מיכאני ורצועת הֶנֵעַ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממסרת“ – גל, גלגל, תוף, גַלגִלון, מערכת גלגלונים הדוקים ורפויים, מַחבַּר, מַצמֵד, רצועת הֶנֵעַ וכל אמצעי אחר שבו נמסרת התנועה של מניע ראשי למכונה או להתקן או מתקבלת על ידי מכונה או התקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מניע ראשי“ – מכונה, מנוע או התקן אחר המספק כוח מיכאני הנובע מקיטור, ממים, מרוח, מחשמל, משריפת דלק או ממקור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“ – מסילת ברזל המשמשת לתעבורה ציבורית של נוסעים או של טובין או לתעבורה אחרת, לרבות מיתקנים המשמשים בקשר למסילת הברזל ולצרכיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק“ – לרבות חֶבֶר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעסיק שנפטר; לגבי חֶבֵר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעסיק של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף־על־פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלית“ – מיתקן המשמש לתנועת בני אדם או טובין בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו מוגבלת על ידי מַכוֵן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“, ”מפקח ראשי“ – מי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}, להיות מפקח עבודה, סגן מפקח עבודה ראשי או מפקח עבודה ראשי, לפי הענין, ו”מפקח אזורי“, לענין מפעל פלוני – מי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|החוק האמור}} להיות מפקח עבודה אזורי באזור שבו נמצא המפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוחויות“ – משתנות, בתי כסא עם אסלה להדחה, בתי כסא מעל בור, בתי כסא יבשים למיניהם ונוחויות כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – בין טבעי ובין מלאכותי, לרבות שפך־נהר, נהר בר־ניווט, מזח ושאר מיתקנים אשר בתוכם או על ידם יכולות אניות למצוא מחסה, להטעין או לפרוק טובין או להעלות או להוריד נוסעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקבע“ – נקבע על ידי השר בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג או הֶגדר“, לענין מפעלים – לרבות תיאורה של קבוצת מפעלים לפי מקום הימצאם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה רצופה“ – עבודה הנמשכת ללא הפסקה של חצי שעה או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות עובד עצמאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס המפעל“ – הפנקס המנוהל והמוחזק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 198|סעיף 198}} או {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולט אויר“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למַדחס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;
{{ח:תתת|(2)}} מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;
{{ח:תתת|(3)}} מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכָּה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;
{{ח:תתת|(4)}} מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולט קיטור“ – מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד קיטור, מכל קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קַַיֵּם“ – קַַיֵּם במצב יעיל, בכושר הפעלה יעיל, ובמתוקן היטב, ובמקום המיועד למדרך אדם – במצב המונע החלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת הֶנֵעַ“ – לרבות סרט או חבל המשמשים להנעת מכונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך“ – לרבות השימוש בקטר {{ח:הערה|[צ״ל: קיטור]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה.

{{ח:סעיף|2|מפעל בדרך כלל|תיקון: תשל״ד־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מפעל הוא חֲצַרים שבהם או בגידרָתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} פעולת המפעל היא דרך משלח־יד או לשם השתכרות;
{{ח:תת|(2)}} אם מועסקים שם עובדים שכירים – יש למעסיקם זכות גישה או זכות שליטה.

{{ח:סעיף|3|מפעלים מפורטים|תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} אף החצרים המנויים להלן, שבהם עובדים בני אדם בעבודת כפיים, ככלל מפעל הם, גם אם אינם כן לפי ההגדרה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ואלה הם:
{{ח:תת|(1)}} מקום שבו נעשית פעולה לשם מטרת נפט כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(2)}} מכרה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|בפקודת המכרות}};
{{ח:תת|(3)}} מחצבה;
{{ח:תת|(4)}} חצרים שבהם עוסקים באינקול, בקיפול, בגלילה, בהשלמה או באריזה של מטווה או אריג;
{{ח:תת|(5)}} מספָּנָה או מבדוק יבש, לרבות סביבתם, שבהם בונים, בונים מחדש, מתקנים, מכללים מחדש, מגמרים או מפרקים אניות או כלי שיט אחרים;
{{ח:תת|(6)}} מקום שבו מבוצע קידוח מים;
{{ח:תת|(7)}} מפעל־מים או מקום אחר שבהם משתמשים בכוח מיכאני לשם הספקת מים לציבור או בקשר לכך;
{{ח:תת|(8)}} מפעל־ביוב או מפעל־השקיָה שבהם משתמשים בכוח מיכאני וכן תחנת שאיבה המשמשת בקשר למפעל כאמור;
{{ח:תת|(9)}} תחנה הידרולית לייצור כוח;
{{ח:תת|(10)}} חצרים שבהם עוסקים דרך משלח־יד או לשם השתכרות –
{{ח:תתת|(א)}} בהדפסה בדַפָּסוּת־בֶּלֶט, בדפסות־אבן, בדפסות־שֶקַע או בתהליך אחר בדומה לאלה;
{{ח:תתת|(ב)}} בכריכת ספרים;
{{ח:תתת|(ג)}} בהפקת סרטים קינמטוגרפיים;
{{ח:תת|(11)}} חצרים שבהם נעשות עבודות בקשר לעיסוק אחר או למוסד ציבורי, הכל לפי הענין, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הדפסה כאמור בפסקה (10)(א) או כריכת ספרים – בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח־יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות צבורי;
{{ח:תתת|(ב)}} ייצור, בניה מחדש, תיקון, החסנה, תחזוקה או ניקוי של רכב, קטרים, כלי טיס או אמצעי תחבורה אחרים – כעזר לעסק תחבורה או לעסק תעשייתי או מסחרי אחר;
{{ח:תתת|(ג)}} עשיה, התאמה או תיקון של תלבושות, תפאורות או מיטלטלין אחרים – לצרכי הפקה או הצגה, דרך משלח־יד או לשם השתכרות, של סרטים קינמטוגרפיים או הצגות תיאטרוניות, למעט במה או חדר הלבשה של תיאטרון שנעשים בהם תיאומים ותיקונים באקראי בלבד;
{{ח:תתת|(ד)}} עשיית רשתות או תיקונן – בכרוך לדיג;
{{ח:תתת|(ה)}} עשיית מצרכים ממתכת או מעץ או תיקונם, בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח־יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;
{{ח:תתת|(ו)}} עשיית מצרכים או הכנתם – בכרוך לבניה או בניה הנדסית, ואין הם חצרים שבהם נעשית בניה או בניה הנדסית;
{{ח:תתת|(ז)}} מכבסה – כעזר לעיסוק אחר או בכרוך לצרכי מוסד ציבורי או שירות ציבורי;
{{ח:תתת|(ח)}} מעבדה;
{{ח:תת|(12)}} חצרים שבהם עוסקים, בקשר למפעל –
{{ח:תתת|(א)}} במיון מצרכים – כהכנה לעבודה הנעשית במפעל או בכרוך למטרותיו של מפעל;
{{ח:תתת|(ב)}} ברחיצתם או במילויים של בקבוקים או מכלים או באריזת מצרכים – בכרוך למטרותיו של מפעל;
{{ח:תת|(13)}} חדר אוכל, חדר מנוחה או חצרים אחרים המיועדים לרווחת העובדים במפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
{{ח:תת|(14)}} חצרים שבהם עושים פעולות תכנון, עיצוב, שרטוט, ניסוי חמרים, מוצרים ותהליכים, ניהול ומסחר וכיוצא באלה בכרוך למטרותיו של מפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
{{ח:תת|(15)}} חצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים, שלא למטרות מחקר בלבד;
{{ח:תת|(16)}} בית מטבחיים או משחטת עופות;
{{ח:תת|(17)}} מסעדה צמודה למפעל; לענין זה –
{{ח:תתת|(א)}} ”מסעדה“ – כל מקום שבו מכינים מאכלים לצריכה במקום;
{{ח:תתת|(ב)}} רשאי שר העבודה לקבוע תנאים לענין תפוסתו של מלון או לענין היקף השירות הניתן במסעדות הצמודות לו, שלפיהם יראו מסעדה הצמודה למלון כמפעל;
{{ח:תת|(18)}} מכבסה ובה מכונות כביסה לשירות עצמי של הלקוחות;
{{ח:תת|(19)}} בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית, אף אם פעולתם אינה דרך משלח יד או לשם השתכרות.

{{ח:סעיף|4|כשאין העוסקים עובדי התופש|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} ”תופש המקום“, לענין סעיף זה – לרבות בעל המקום.

{{ח:סעיף|5|קו או שלוחה המשמשים למפעל}}
{{ח:ת}} קו פסים או שלוחה שלו, המשמשים בקשר למפעל ולצרכיו ואינם חלק ממסילת ברזל, יראו אותם כחלק מהמפעל; היו משמשים בקשר למפעלים אחדים התפושים בידי תופשים שונים, יראו אותם כמפעל נפרד.

{{ח:סעיף|6|מקום במפעל שאינו משמש למטרותיו}}
{{ח:ת}} מקום הנמצא בגידרתו של מפעל או מסביב לו ומשמש רק למטרה שאינה לצרכי התהליכים המבוצעים במפעל, לא יראוהו כחלק מן המפעל לעניני פקודה זו, אבל אם מבחינה אחרת היה המקום בגדר מפעל יראוהו כמפעל נפרד.

{{ח:סעיף|7|פיצול ואיחוד מפעלים}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הראשי רשאי לאשר בכתב שיראו חלק ממפעל כמפעל נפרד, ומפעלים אחדים – כמפעל אחד.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות בתעודה לעניני פקודה זו, כולם או מקצתם, שיראו ענפים שונים או מחלקות שונות של פעולה במפעל אחד כמפעלים נפרדים.

{{ח:סעיף|8|מפעל תחת כיפת השמים}}
{{ח:ת}} אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים.

{{ח:סעיף|9|חצרים של המדינה או רשות מקומית}}
{{ח:תת|(א)}} אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח־יד או לשם השתכרות.
{{ח:תת|(ב)}} אין בניה ובניה הנדסית המבוצעת על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח־יד או לשם השתכרות.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|תחולה על מפעלים דרך כלל}}
{{ח:ת}} הוראות פקודה זו יחולו רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה זו, זולת אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: תחולה לגבי המדינה}}

{{ח:סעיף|12|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ב|בסימן זה}}{{ח:הערה|,}} ”מקום הנחשב כמפעל“ – חצרים או מקום שבהם או עליהם חלות הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיפים 180}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}}, {{ח:פנימי|סעיף 185|185}}, {{ח:פנימי|סעיף 187|187}}, {{ח:פנימי|סעיף 191|191}} {{ח:פנימי|סעיף 194|או 194}}.

{{ח:סעיף|13|תחולה לגבי המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן לפי הענין, יחולו על מפעל ועל מקום הנחשב כמפעל השייכים למדינה או התפושים על ידיה, או שבהם מבוצעות בניה או בניה הנדסית על ידי המדינה או בשבילה.

{{ח:סעיף|14|פטור}}
{{ח:ת}} בנסיבות של שעת חירום רשאי השר בתקנות, במידה ולתקופה המפורשות בהן, לפטור מפקודה זו –
{{ח:תת|(1)}} כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|(2)}} כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל לענין עבודה הנעשית בשביל המדינה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בריאות}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: נקיון וצביעה}}

{{ח:סעיף|15|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צָבֹע“ – צָבֹע בצבע שמן או בחומר אחר שאושר לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} בתקנות שהתקין השר, או חַפֵּה בְּלַכָּה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קירות ותקרות“ – כל קיר פנימי, מחיצה, תקרה וקירוי של החדרים, וכל קיר, דופן וקירוי של המסדרונות ושל חדרי המדרגות.

{{ח:סעיף|16|נקיון}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד.
{{ח:תת|(ב)}} שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|17|פעולות ניקוי דרך כלל}}
{{ח:תת|(א)}} יום יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות.
{{ח:תת|(ב)}} לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או – אם יעיל וראוי הדבר – בטאטוא או בשיטה אחרת.

{{ח:סעיף|18|סיוד קירות ותקרות וצביעתם}}
{{ח:תת|(א)}} קירות ותקרות יוחזקו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם פניהם חלקים ובלתי חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר;
{{ח:תתת|(2)}} אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח אזורי רשאי לאשר שיטת ניקוי אחרת במקום השיטה האמורה בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.

{{ח:סעיף|19|תקנות בדבר צביעה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2)}} רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבעה עשר חדשים.

{{ח:סעיף|20|פטור והוראות מיוחדות}}
{{ח:ת}} נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}}, או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: צפיפות}}

{{ח:סעיף|21|צפיפות}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו.
{{ח:תת|(ב)}} שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|22|חזקת צפיפות|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208160.pdf|חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974}} – מאחד עשר וחצי מטרים מעוקבים.

{{ח:סעיף|23|פטור}}
{{ח:ת}} נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה.

{{ח:סעיף|24|תקנות לענין צפיפות}}
{{ח:ת}} השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך.

{{ח:סעיף|25|סייג לחישוב|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} בחישוב נפח החלל לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} לא יובא בחשבון החלל שהוא יותר מ־4.25 מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208160.pdf|חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974}} – משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.

{{ח:סעיף|26|הצגת הודעה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על פי דרישת המפקח האזורי, תוצג בחדר העבודה הודעה על מספר בני האדם שמותר להעסיקם באותו חדר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: איוורור, תאורה וחום}}

{{ח:סעיף|27|איוורור}}
{{ח:ת}} אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.

{{ח:סעיף|28|תאורה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני אדם עסוקים או עוברים בו.

{{ח:סעיף|29|חלונות}}
{{ח:ת}} חלונות וצוהרים מזוגגים המשמשים לתאורה בחדר עבודה יהיו, במידה שהדבר מעשי, מוחזקים במצב נקי מבית ומחוץ וללא הפרעה לחדירת אור, אך אין הוראה זו באה למנוע בעד סיודם או הֶצֵלָם של חלונות וצוהרים לשם הגנה מפני חום או אור חזק.

{{ח:סעיף|30|מידת חום}}
{{ח:ת}} אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם.

{{ח:סעיף|31|מידת חום לעבודה בישיבה}}
{{ח:ת}} בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ־16 מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.

{{ח:סעיף|32|תקנות לענין איוורור, תאורה וחום|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי בתקנות לקבוע תקן –
{{ח:תתת|(1)}} לאיוורור מספיק למפעלים;
{{ח:תתת|(2)}} לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;
{{ח:תתת|(3)}} למידת חום סבירה למפעלים, והתקן יכול, בין השאר, לשנות את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} בענין מידת החום, לאסור כל שיטה של הסקה אם לדעתו השיטה עלולה לפגוע בעובדים, ולהורות על התקנת מדי־חום וקיומם במקומות ובמצבים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות למפעלים לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוג או הגדר פלוני של מפעלים או חלקיהם.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה, שיוחדו למפעלים שעיקר עיסוקם ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז יותקנו לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ניקוז רצפות}}

{{ח:סעיף|33|ניקוז רצפות}}
{{ח:ת}} היה תהליך גורם להרטבת הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, יינקטו ויקויימו אמצעים יעילים לניקוזם.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: נוחויות}}

{{ח:סעיף|34|נוחויות}}
{{ח:תת|(א)}} יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן.
{{ח:תת|(ב)}} אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.

{{ח:סעיף|35|תקנות לענין נוחויות}}
{{ח:ת}} השר רשאי בתקנות לקבוע מה הן נוחויות מתאימות ומספיקות למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: השגחה רפואית}}

{{ח:סעיף|36|תקנות לענין השגחה רפואית}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לחייב בתקנות קיום סידורים סבירים שיפורטו בהן לשם השגחה רפואית על עובדים או על סוג עובדים במפעל או בסוג או הגדר פלוני של מפעלים אם נראה לו שנתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אירעו או יש חשש סביר שיארעו מקרי מחלה שיש ליחסם לעבודה, לחמרים או לתהליך שבמפעל;
{{ח:תתת|(2)}} מחמת שינוי בתהליך או בחמרים המשמשים בו עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותו תהליך;
{{ח:תתת|(3)}} מחמת הנהגת תהליך חדש או הכנסת חומר חדש לשימוש בתהליך פלוני עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותם תהליכים.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה לא יחייבו טיפול רפואי שאינו בגדר עזרה ראשונה או טיפול מונע.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: בטיחות}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מכונות בדרך כלל}}

{{ח:סעיף|37|חלקים הטעונים גידור|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח:
{{ח:תת|(1)}} במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין;
{{ח:תת|(2)}} בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפסקה (1) – כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו;
{{ח:תת|(3)}} בממסרת – כל חלק שלה;
{{ח:תת|(4)}} במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת – כל חלק מסוכן שבהן;
{{ח:תת|(5)}} במחרטה – כל חלק של מוט־גלם הבולט מעבר לראש המחרטה;
{{ח:תת|(6)}} בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים – התעלה העליונה והתעלה התחתונה;
{{ח:תת|(7)}} בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה – כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפסקאות (1) עד (6), לפי הענין,
{{ח:ת}} זולת אם הוא חלק מן האמורים בפסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח.

{{ח:סעיף|38|גישה למכונות כשאינן מגודרות|תיקון: תשל״ד־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} כשבאים לקבוע, לענין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לבוש סרבל עשוי חתיכה אחת, הדוק לגוף ובמצב תקין, רכוס באמצעי שאינו מניח קצוות חשופים ורפויים ובלי כיסים חיצוניים חוץ מכיס אחורי; תנאי זה לא יחול על מכוונן מכונת כלים או מכונאי מיומן אחר המועסק בכיוונון מכונה שמתפקידו לכווננה;
{{ח:תתת|(2)}} כל סולם המשמש בביצוע הפעולה קבוע לבטח, קשור לבטח או מוחזק היטב בידי אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם כשיר“ – מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולה במכונות שבתנועה“ – בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולה בממסרת שבתנועה“ – סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת הֶנֵעַ שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה.

{{ח:סעיף|39|התקני בטיחות אוטומטיים}}
{{ח:ת}} חלק מסוכן במכונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(4)}} שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.

{{ח:סעיף|40|תקנות לענין התקני בטיחות אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע השר כי למכונות מסוג פלוני ניתן להשיג התקן בטיחות מטיפוס או מהגדר פלוני המתאים לשימוש עם אותן מכונות והמונע חשיפתו של חלק מסוכן בהן כשהן בתנועה, או העוצר מכונה מיד במקרה של סכנה – רשאי הוא בתקנות להורות שיותקן התקן כאמור לשימוש עם מכונות מן הסוג שיפורש בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} במשפט על הפרת הוראה לפי סעיף זה תהא זו הגנה מספקת אם יוכח שהתקן אחר, יעיל לפחות באותה מידה, היה בשימוש עם המכונות שבהן אירעה ההפרה.

{{ח:סעיף|41|הסדרי בטיחות נוספים בקשר לממסרת}}
{{ח:תת|(א)}} בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום.
{{ח:תת|(ב)}} יש לספק ולקיים מכשיר עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת הֶנֵעַ בין גלגלונים שהם חלק מממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההֶנֵעַ מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק.
{{ח:תת|(ג)}} רצועת הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת.

{{ח:סעיף|42|פטור}}
{{ח:ת}} שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.

{{ח:סעיף|43|תקנות לענין גידור חפצים שבמכונות}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.

{{ח:סעיף|44|מבנה הגידורים וקיומם}}
{{ח:ת}} כל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו בהתאם להוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}} יהיו בנויים מבנה של ממש, יקויימו תמיד ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש, זולת אם יש הכרח שיהיו חשופים לבדיקה, או לסיכה או לכיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, ונתמלאו כל הדרישות של {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן}}

{{ח:סעיף|45|הגנה על חלקים מסויימים}}
{{ח:ת}} במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני –
{{ח:תת|(1)}} כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוֹש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוכּכים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה;
{{ח:תת|(2)}} כל תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוכּכת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוכּכת מכל צד.

{{ח:סעיף|46|מסחר במכונות וציוד}}
{{ח:ת}} מכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל.

{{ח:סעיף|47|תקנות לענין מסחר במכונות וציוד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להרחיב את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} על מכונות, מיתקנים או ציוד שאינם ממלאים אחרי דרישות של פקודה זו או של תקנה שהותקנה לפיה, הכל כפי שיפרש בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו למכונות, למיתקנים או לציוד בתהליך מפורש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005}} (ק״ת תשס״ו, 107).}}

{{ח:סעיף|48|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}} לא יחולו על מכונות, מיתקנים או ציוד שהוחל בבנייתם לפני התקנתן.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: בטיחות הגישה והמעבר}}

{{ח:סעיף|49|גישה למקום עבודה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי־פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו –
{{ח:תת|(1)}} בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים;
{{ח:תת|(2)}} המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;
{{ח:תת|(3)}} המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.

{{ח:סעיף|50|הגנה מפני נפילה}}
{{ח:ת}} היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת־רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת־יד בטוחה, יותקנו – ככל שהדבר מעשי במידה סבירה – אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.

{{ח:סעיף|51|מכלים לנוזלים מסוכנים}}
{{ח:תת|(א)}} כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כּוֹוֶה, מאַכֵּל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.

{{ח:סעיף|52|חלק חוצה־&lt;wbr&gt;ושב במכונה אוטומטית}}
{{ח:ת}} היה חלק חוצה־ושב שבמכונה אוטומטית, או כל חומר הנישא עליו, נע בתוך מרחב שאדם עשוי לעבור בו אגב עבודתו או בנסיבות אחרות, לא יניחו שאותו חלק או חומר יגיע בתנועתו חוצה או פנימה עד נקודה המרוחקת פחות מחמישים סנטימטרים ממבנה קבוע שאיננו חלק מהמכונה.

{{ח:סעיף|53|מכונת טוויה אוטומטית}}
{{ח:ת}} בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצעי מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוֹצה־ושב של המכונה לבין חלק קבוע של המכונה, אשר אליו נע החלק החַצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוֹצה נמצא במהלך החוּצה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות}}

{{ח:סעיף|54|משטחים}}
{{ח:ת}} כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.

{{ח:סעיף|55|מדרגות}}
{{ח:תת|(א)}} למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען יד.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשטח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני צדדיהן.
{{ח:תת|(ג)}} צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.

{{ח:סעיף|56|פתחים ברצפות}}
{{ח:ת}} כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.

{{ח:סעיף|57|סולמות}}
{{ח:ת}} כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}}

{{ח:סעיף|58|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}}, חוץ {{ח:פנימי|סעיף 65|מסעיף 65(2)}}, ”תא“ – לרבות דוכן.

{{ח:סעיף|59|מבנה}}
{{ח:ת}} מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוֹזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההֶתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|59א|הפעלה ראשונה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.

{{ח:סעיף|60|בדיקה תקופתית|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין-וחשבון)|צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין־וחשבון), 1947}}.}}

{{ח:סעיף|60א|איסור הפעלה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} נמצא על פי תסקיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59א|בסעיפים 59א}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60}} פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.

{{ח:סעיף|61|גידרה ושערים לפיר}}
{{ח:ת}} פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.

{{ח:סעיף|62|סגירת שערים}}
{{ח:ת}} כל שער כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי־אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.

{{ח:סעיף|63|מניעת הילכדות}}
{{ח:ת}} מעלית וגידרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.

{{ח:סעיף|64|עומס עבודה}}
{{ח:ת}} על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.

{{ח:סעיף|65|מעלית לבני אדם}}
{{ח:ת}} על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;
{{ח:תת|(2)}} כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;
{{ח:תת|(3)}} אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, ”כבלים“ – לרבות שרשרות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 1054), המחילות דרישות נוספות על מעלית לבני אדם.}}

{{ח:סעיף|66|מעלית ישנה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) –
{{ח:תתת|(1)}} אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}} ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;
{{ח:תתת|(2)}} אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(2)}}, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(2)}} ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(3)}} לא יחולו.
{{ח:תת|(ב)}} תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט׳ בתמוז התשמ״ב (30 ביוני 1982).
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה – הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה רשאית, על־פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳ של פרק ט׳}}, שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.

{{ח:סעיף|67|מעלית מתמדת}}
{{ח:ת}} על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61 עד 66}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|ובסעיף 60(א)}} במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.

{{ח:סעיף|68|מעלית ללא הפעלה מיכאנית}}
{{ח:ת}} על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66}}, וכל שער שהותקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}} יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, {{ח:פנימי|סעיף 60|ובסעיף 60(א)}} במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.

{{ח:סעיף|69|גידור פתח שבקיר}}
{{ח:ת}} פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.

{{ח:סעיף|70|פטור}}
{{ח:ת}} היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}}, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: דרגנועים|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף|70א|הגדרות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגנוע“ – מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלק כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}};
{{ח:תתת|(2)}} חלק אחר שבודק מוסמך קבע, לגבי דרגנוע מסוים, שבטיחות הדרגנוע תלויה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס עבודה בטוח“ – עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי מהותי“ – שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מהותי“, לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו – שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי EN 115 או תקן בין־לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|70ב|בניית דרגנוע – דרישות תקן|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן.

{{ח:סעיף|70ג|הפעלה ראשונה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 119א|סעיף 119א}}, שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע.

{{ח:סעיף|70ד|בדיקה תקופתית|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 119א|סעיף 119א}}, את הפעלתו.

{{ח:סעיף|70ה|בדיקה אחרי שינוי מהותי או תיקון מהותי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד}}.

{{ח:סעיף|70ו|חובת הצמדת תווית בדרגנוע|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.

{{ח:סעיף|70ז|קביעת חלקים שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|70ח|תקנות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של הדרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה}}

{{ח:סעיף|71|תחולה והגדרות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} יחולו לענין כל שרשרת, חבל, או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני אדם, טובין או חמרים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אבזר הרמה“ – התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבור להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבל“ – לרבות כבל.

{{ח:סעיף|72|מבנה}}
{{ח:ת}} אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי.

{{ח:סעיף|73|לוח עומסי עבודה}}
{{ח:תת|(א)}} במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב־ענפי – לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.
{{ח:תת|(ב)}} אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.

{{ח:סעיף|74|עומס יתר}}
{{ח:ת}} אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

{{ח:סעיף|75|בדיקות}}
{{ח:ת}} כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|76|שימוש ראשון|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה – זולת חבלי־סיבים או מענבי־חבל־סיבים – לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

{{ח:סעיף|77|ריפוי שרשרות ואבזרים}}
{{ח:תת|(א)}} השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי־חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים – אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מכונות הרמה}}

{{ח:סעיף|79|הגדרות|תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונת הרמה“ – התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת־רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקים“, במכונת הרמה – לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.

{{ח:סעיף|80|מבנה וקיום}}
{{ח:ת}} מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי.

{{ח:סעיף|81|בדיקה}}
{{ח:ת}} מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.

{{ח:סעיף|82||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|83|מסילות}}
{{ח:ת}} פסים שעליהם נוסע עגורן נע, ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה לטעינה והובלה או של מסוע עילי, יהיו בעלי מידה מתאימה, חוזק מספיק ומשְטח נסיעה חלק, ויהיו מונחים כראוי, נתמכים או נאחזים במידה מספקת ומקויימים כראוי.

{{ח:סעיף|84|סימון עומס עבודה}}
{{ח:ת}} על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן־זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מַחוֵן אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען.

{{ח:סעיף|85|עומס יתר}}
{{ח:ת}} לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 84|לסעיף 84}}, אלא לצורך ניסוי.

{{ח:סעיף|86|שימוש ראשון|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

{{ח:סעיף|87|עבודה במסילת עגורן עילי}}
{{ח:ת}} היה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה)|תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה), תשי״ד–1954}} (ק״ת תשי״ד, 352).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח)|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ״ז–1966}} (ק״ת תשכ״ז, 1128).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992}} (ק״ת תשנ״ג, 202).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: אדים מסוכנים}}

{{ח:סעיף|88|הגדרה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוקף“, לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן זה}} – חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|89|תחולת הסימן}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן זה}} יחולו אם יש לעשות עבודה בתוך מקום מוקף שבתוכו עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני אדם לא יעמדו בהם.

{{ח:סעיף|90|יציאה ממקום מוקף}}
{{ח:ת}} כוות־איש תותקן למקום מוקף שאין דרך נאותה אחרת ליציאה ממנו; כוות־איש מלבנית או סגלגלה לא תפחת מארבעים וששה סנטימטרים באורך וארבעים ואחד סנטימטרים ברוחב, וכוות־איש עגולה – מארבעים וששה סנטימטרים בקוטר, ובמכָלית או בציוד נע אחר – מארבעים ואחד סנטימטרים באורך ושלושים וששה סנטימטרים ברוחב, ואם הכווה עגולה – מארבעים ואחד סנטימטרים בקוטר.

{{ח:סעיף|91|כניסה למקום מוקף}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם נתמלאה אחת מדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} האדם הנכנס לבוש מכשיר נשימה מתאים;
{{ח:תת|(2)}} ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החפשי מוחזק בידי אדם בחוץ.

{{ח:סעיף|92|ציוד לנשימה ולהנשמה}}
{{ח:תת|(א)}} מכשיר נשימה, מכשיר הנשמה, חבלים וחגורות נאותים יוכנו ויקויימו באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה ויבוקרו לעתים מזומנות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר מספיק מקרב העובדים יודרכו ויאומנו בשימוש במכשירים האמורים ובשיטת ההנשמה.

{{ח:סעיף|93|פטור}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיפים 90 עד 92}}, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

{{ח:סעיף|94|עבודה בתא אש}}
{{ח:ת}} לא תותר כל עבודה בתא־אש, בתא־שריפה או במעבר לאדים של דוד עד שיצוננו במידה מספקת, על ידי איוורור או באופן אחר, כדי בטיחותם של העובדים באותה עבודה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: אבק, אדים וחמרים נפיצים ודליקים}}

{{ח:סעיף|95|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבק נפיץ“ – אבק שמחמת טבעו וכמותו עלול הוא להתפוצץ אם יִצַּת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך המעלה אבק“ – לרבות טחינה או ניפוי.

{{ח:סעיף|96|מניעת התפוצצות}}
{{ח:ת}} אם בקשר לתהליך המעלה אבק יכול שייפלט אבק נפיץ לתוך חדר עבודה, יינקטו כל האמצעים המעשיים למניעת התפוצצות האבק על ידי שיוקף המיתקן המשמש בתהליך, תימנע או תסולק הצטברות האבק ויורחקו או יוקפו באופן יעיל מקורות ההצתה האפשריים.

{{ח:סעיף|97|משנקים והתקנים אחרים}}
{{ח:ת}} אם נמצא אבק נפיץ במיתקן המשמש בתהליך המעלה אבק, יינקטו כל האמצעים המעשיים להגביל את היקפה ותוצאותיה של התפוצצות האבק על ידי שיותקנו מַשנֵקים, חייצים ואַוָּרים או התקנים אחרים יעילים כמותם בקשר עם המיתקן האמור, זולת אם המיתקן הוא ממבנה שיכול לעמוד בפני לחץ העלול להיווצר על ידי התפוצצות כאמור.

{{ח:סעיף|98|אדים נפיצים דליקים}}
{{ח:ת}} אם חלק ממיתקן – פרט למיתקן שהותקן תחת כיפת השמים – מכיל אדים נפיצים או דליקים בלחץ שמעל ללחץ אטמוספרי, לא ייפתח אותו חלק אלא בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לפני הרפיית אמצעי הידוק של מַחְבֵּר שבין צינור לבין החלק האמור, או של מכסה בכל פתח אל החלק האמור, תופסק באופן יעיל – על ידי שסתום מפסיק או באופן אחר – כל זרימת אדים לתוך החלק או לתוך הצינור;
{{ח:תת|(2)}} לפני סילוקו של אמצעי הידוק כאמור, יינקטו כל האמצעים המעשיים להפחית את לחץ האדים בצינור או בחלק כאמור עד ללחץ אטמוספרי;
{{ח:תת|(3)}} הורפה או סולק אמצעי הידוק כאמור, יש למנוע חדירתם של אדים נפיצים או דליקים לתוך הצינור או החלק כאמור עד שהודק אמצעי ההידוק או הוחזר למקומו לבטח, הכל לפי המקרה.

{{ח:סעיף|99|חומר נפיץ או דליק|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} במיתקן או במכל המכילים או שהכילו חומר נפיץ או דליק או חומצה, או בחפץ הנתמך במכל כאמור או מונח עליו, לא יעשו ריתוך, הלחמה רכה או קשה או חיתוך תוך שימוש בחום, כל עוד לא ננקטו כל האמצעים המעשיים לסילוק החומר וכל אדים העולים ממנו, או לעשות אותם לבלתי נפיצים או לבלתי דליקים.
{{ח:תת|(ב)}} מיתקן או מכל שעשו בהם פעולה כאמור, אין להכניס לתוכם שום חומר נפיץ או דליק עד שהמתכת נצטננה במידה מספקת כדי למנוע סכנה שהחומר יִצַּת.

{{ח:סעיף|100|פטור}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}}, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן י|סימן י׳: דודי קיטור}}

{{ח:סעיף|100א|אישור להתקנה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|101|מבנה וקיום|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל חלק של דוד קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי, הכל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע.
{{ח:תת|(ב)}} דוד קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

{{ח:סעיף|102|התקני בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} דוד קיטור, בין שהוא נפרד ובין שהוא אחד ממערכת דוודים, יחוברו אליו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שסתום בטיחות נאות, נפרד משסתום מפסיק, שיהיה מכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל ללחץ העבודה המותר ויהיה קבוע במישרין על הדוד או סמוך אליו עד כמה שהדבר מעשי; שסתום מנופי לא יראו כשסתום בטיחות נאות אלא אם המשקולת מהודקת אל המנוף במצב הנכון;
{{ח:תתת|(2)}} שסתום מפסיק נאות בין הדוד וצינור הקיטור;
{{ח:תתת|(3)}} מד־לחץ־קיטור מדוייק, המציין את לחץ הקיטור בדוד והוא מחובר אל חלל הקיטור, נראה בנקל לעין המסיק ומסומן עליו בצבע בולט לחץ העבודה המותר;
{{ח:תתת|(4)}} לפחות מראה־מפלס־מים אחד מחומר שקוף או מראה־מפלס־מים מסוג אחר שאושר על ידי המפקח הראשי, ואם הוא בעל צינור זכוכית ולחץ העבודה בדוד עולה כרגיל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע, יצוייד במגן יעיל אשר לא יפריע בקריאתו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא אחד משני דוודים או יותר – לוח שעליו מספר מבחין, שניתן לראותו בנקל;
{{ח:תתת|(6)}} אמצעי המאפשר להצמיד מד־לחץ לניסוי;
{{ח:תתת|(7)}} אם הדוד אינו מוסק מן החוץ – פקק נתיך מתאים או התקן אזעקה יעיל לשפל־מים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף קטן (א), פסקה (2) לא תחול על חוסך ופסקאות (3) עד (7) לא יחולו על חוסך ועל מַשחֵן.

{{ח:סעיף|103|כניסת אדם}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם לדוד קיטור שהוא אחד ממערכת של שני דוודים או יותר ולא יימצא בו אלא באחת משתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל המבואות, אשר דרכם היו קיטור או מים חמים יכולים להיכנס לדוד מחלק אחר של המערכת, נותקו מאותו חלק;
{{ח:תת|(2)}} כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת קיטור או מים חמים כאמור בפסקה (1) הם סגורים ונעולים לבטח, ואם יש לדוד צינור הרקה במשותף עם דוד אחר או צינור המוביל לתוך מכל ניקוז משותף, יהיו שסתום ההרקה או ברז ההרקה לכל אחד מדוודים אלה בנויים באופן שיהיו נפתחים רק במפתח שאי אפשר להסירו עד שהשסתום או הברז יהיו סגורים והוא המפתח היחיד בשימוש לאותה מערכת של שסתומי הרקה וברזי הרקה.

{{ח:סעיף|104|בדיקה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דוד קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, וכן ייעשה אחרי תיקונים מקיפים.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיעשה בשני שלבים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת הדוד כשהוא קר וחלקיו הפנימיים והחיצוניים הוכנו באופן שנקבע;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל, שתיעשה בהזדמנות הראשונה של העלאת קיטור לאחר בדיקת הדוד כשהוא קר, או בהקדם ככל האפשר לאחר מכן, ובודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה ידאג לכך ששסתום הבטיחות יכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל לחץ העבודה המותר; פסקה זו לא תחול על חוסך ועל משחן.
{{ח:תת|(ג)}} שני שלבי הבדיקה יכול שייעשו על ידי בודקים שונים, ולענין סעיף זה והסעיפים הבאים של {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן זה}} הנוגעים לתסקירים על בדיקות יראו את שני השלבים כבדיקות נפרדות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|105|אישור להפעלה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוכנס לשימוש דוד קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקבל מאת בודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של הדוד והמציין את טיב הניסויים שנעשו בדוד ובאבזריו;
{{ח:תתת|(2)}} התסקיר נתון לעיון;
{{ח:תתת|(3)}} הדוד סומן באופן שאפשר לזהותו כדוד הנדון בתסקיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכנס לשימוש דוד קיטור משומש אלא אם נבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} ונערכו תסקירים על תוצאות הבדיקות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 119א|לסעיף 119א}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישמש דוד קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן, אלא אם נבדק ונערכו תסקירים כאמור תוך ארבעה עשר החדשים שקדמו לכך.

{{ח:סעיף|106|תנאי הפעלה}}
{{ח:ת}} דוד קיטור, שלהבטחת פעולתו הבטוחה נקבעו תנאים בתסקיר על בדיקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן זה}}, לא יופעל אלא בהתאם לאותם תנאים.

{{ח:סעיף|107|תקנות}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות – אף בסטיה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן זה}} – בדבר דרכי הבדיקה של דודי קיטור ומועדיה, אם הבטיחות מחייבת או מצדיקה זאת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים)|תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים), תשכ״ד–1964}} (ק״ת תשכ״ד, 1151).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ), תשכ״ז–1967}} (ק״ת תשכ״ז, 2966).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור), התשמ״ז–1987}} (ק״ת תשמ״ז, 220).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 196).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 198).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה)|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000}} (ק״ת תש״ס, 851).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יא|סימן י״א: קולטי קיטור}}

{{ח:סעיף|108|מבנה וקיום}}
{{ח:תת|(א)}} כל חלק של קולט קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי.
{{ח:תת|(ב)}} קולט קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

{{ח:סעיף|109|התקני בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} קולט קיטור שאינו בנוי ומקויים באופן שיעמוד בבטיחות בפני לחץ העבודה המותר של דוד הקיטור או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור שבין הקולט ומקור אספקה אחר, יצוייד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שסתום מצמצם נאות או התקן אוטומטי נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
{{ח:תתת|(2)}} שסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר פליטת קיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר או התקן נאות שיפסיק אוטומטית את אספקת הקיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
{{ח:תתת|(3)}} מד־לחץ־קיטור מדוייק המציין את לחץ הקיטור בקולט;
{{ח:תתת|(4)}} שסתום מפסיק נאות;
{{ח:תתת|(5)}} לוח שעליו מספר מבחין שניתן לראותו בנקל, זולת אם משתמשים בקולט קיטור אחד בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שסתום הבטיחות והמד־לחץ ייקבעו בקולט הקיטור או בצינור ההספקה שבין הקולט ובין השסתום המצמצם.
{{ח:תת|(ג)}} מערכת קולטי קיטור שמספקים להם קיטור דרך צינור יחיד והשסתום המצמצם קבוע בצינור היחיד האמור, יכול שיראו אותה כקולט אחד –
{{ח:תתת|(1)}} לענין הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), אם היא חלק ממכונה אחת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} לענין הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), אם המדובר במערכת אחרת.

{{ח:סעיף|110|בדיקה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} קולט קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך, במידה שמבנהו של הקולט מרשה לעשות כן, לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.

{{ח:סעיף|111|אישור להפעלה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוכנס לשימוש קולט קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט הקיטור והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט הקיטור ובאבזריו;
{{ח:תתת|(2)}} התסקיר נתון לעיון;
{{ח:תתת|(3)}} קולט הקיטור סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט הקיטור הנדון בתסקיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכנס לשימוש קולט קיטור משומש אלא אם נבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} ונערך תסקיר על תוצאות הבדיקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 119א|לסעיף 119א}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישמש קולט קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן אלא אם נבדק ונערך תסקיר כאמור תוך עשרים וששה החדשים שקדמו לכך.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: מכלי קיטור}}

{{ח:סעיף|112|הבטחת מוצא}}
{{ח:ת}} מכל קיטור יקויים באופן המבטיח שמוצא הקיטור יהיה פתוח בכל עת ללא הפרעה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יג|סימן י״ג: קולטי אויר}}

{{ח:סעיף|113|מבנה וקיום}}
{{ח:ת}} קולט אויר על כל אבזריו יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

{{ח:סעיף|114|התקני בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} בקולט אויר ייעשו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יצוייד בשסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר את פליטת האויר מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
{{ח:תתת|(2)}} יצוייד במד־לחץ מדוייק המציין את לחץ האויר בקולט;
{{ח:תתת|(3)}} יצוייד בהתקן נאות לניקוז נוזלים, זולת אם הוא קולט אויר כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (3) או (4) של ההגדרה בסעיף 1}};
{{ח:תתת|(4)}} יצוייד בכוות־איש או בכוות־יד נאותות, או באמצעי נאות אחר, המאפשרים ניקוי יסודי של פנים הקולט;
{{ח:תתת|(5)}} יסומן עליו לחץ העבודה המותר באופן שניתן לראותו ברורות;
{{ח:תתת|(6)}} היה הקולט מחובר למדחס, יהיה בנוי באופן שיעמוד בבטיחות בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג במדחס או ייקבע עליו שסתום מצמצם נאות או התקן נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
{{ח:תתת|(7)}} היו בשימוש במפעל יותר מקולט אויר אחד, ישא סימן מבחין שניתן לראותו בנקל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות סעיף קטן (א) ביחס לשסתום בטיחות ומד־לחץ, יכול שיראו כקולט אויר אחד מערכת קולטי אויר אשר להם מסופק אויר דרך צינור יחיד, אולם הוראת סעיף קטן זה לא תחול אם יש לקבוע שסתום מצמצם, אלא אם השסתום נקבע בצינור היחיד האמור.

{{ח:סעיף|115|בדיקה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 116|ובסעיף 116}}, ינוקה קולט אויר וייבדק ביסודיות לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} בקולט אויר העשוי במשיכה –
{{ח:תתת|(1)}} יהא בודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה רשאי לקבוע בתסקיר שהבדיקה הבאה תיעשה תוך תקופה העולה על עשרים וששה חדשים ואינה עולה על ארבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} היה הקולט בנוי באופן שאי אפשר לבדוק ביסודיות את שטחו הפנימי, ייעשה ניסוי הידרולי מתאים בקולט במקום הבדיקה הפנימית.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקה וניסוי לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|סימן זה}} ייעשו על ידי בודק דוודים מוסמך.

{{ח:סעיף|116|אישור להפעלה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוכנס לשימוש קולט אויר חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט האויר והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט ובאבזריו;
{{ח:תתת|(2)}} התסקיר נתון לעיון;
{{ח:תתת|(3)}} קולט האויר סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט האויר הנדון בתסקיר.
{{ח:תת|(ב)}} בבניה ובבניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו, לא ישתמשו בקולט אויר אלא אם נבדק ונערך תסקיר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|סימן זה}} {{ח:פנימי|סעיף 119א|וסעיף 119א}} תוך עשרים וששה חדשים שקדמו לשימוש או תוך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115(ב)(1)}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יד|סימן י״ד: הוראות כלליות {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|לסימנים י׳ עד י״ג}}}}

{{ח:סעיף|117|פטור}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה שתפורסם ברשומות לפטור, לגמרי או בתנאים שיפרט בתעודה, מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳ עד י״ג}}, כולן או מקצתן, כל סוג או טיפוס של דוד קיטור, קולט קיטור, מכל קיטור או קולט אויר, אם שוכנע שאי אפשר להחיל עליהם באופן סביר את ההוראות האמורות.

{{ח:סעיף|118|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|ו{{ח:הערה|־}}י״ג}} לא יחולו על דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר –
{{ח:תת|(1)}} הנמצאים באניה;
{{ח:תת|(2)}} המשמשים במסילת ברזל או בנמל השייכים למדינה או המנוהלים על ידיה או המשמשים בקשר למסילת ברזל או לנמל כאמור.

{{ח:סעיף|119|בדיקה על־&lt;wbr&gt;ידי בודק דוודים ממשלתי|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} אדם הרוצה שבודק דוודים מוסמך שהוא עובד המדינה יבדוק דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר, או יתן תסקיר להכנסה לשימוש ביחס לדוד קיטור, לענין הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|ו{{ח:הערה|־}}י״ג}}, יפנה למפקח האזורי וישלם את האגרה שנקבעה, והמפקח האזורי יורה לבודק דוודים כאמור לעשות את הבדיקה או את הניסויים הנחוצים למתן התסקיר, הכל לפי הענין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה)|צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יד1|סימן י״ד1: הוראות כלליות לענין תסקירים|תיקון: תשל״ד־2}}

{{ח:סעיף|119א|תסקירים|תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בודק מוסמך או בודק דוודים מוסמך שעשה בדיקה לענין הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימנים ה׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|או י׳ עד י״ג לפרק זה}} ימסור, תוך 14 יום מעשיית הבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו לתופש המפעל, והעתקו למפקח העבודה האזורי, ואולם לגבי מפעלים של מערכת הבטחון יועבר העתק התסקיר למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} התסקיר יהיה ערוך בטופס שנקבע לסוג הבדיקה ובו יהיו הפרטים שנקבעו, והוא ייחתם בידי מי שעשה את הבדיקה; לענין תסקירים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימנים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|ו־ז׳}} יכול שייקבע טופס לתסקיר מאוחד.
{{ח:תת|(ג)}} התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים אחרי עשיית הבדיקה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת התופש או בעל מעלית או דרגנוע להציג תסקיר או חלק ממנו במעלית או בדרגנוע וכן להחזיק עותק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על עשיית הבדיקות במעלית או בדרגנוע ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן טו|סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה}}

{{ח:סעיף|120|שילוט מימלטים}}
{{ח:ת}} כל דלת העשויה לשמש מימלט מדליקה או הנותנת גישה למימלט מדליקה, למעט דלת שבשימוש רגיל, תסומן עליה במובחן ובמובלט הודעה על כך, באותיות אדומות בגודל מתאים; ”דלת“, לענין זה – לרבות חלון או מוצא אחר.

{{ח:סעיף|121|גישה למימלטים}}
{{ח:ת}} כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה.

{{ח:סעיף|122|איסור נעילת דלתות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} נמצא אדם במפעל או במקום עבודה אף שאינו מפעל, או קיים יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם, לא ייסגרו הדלתות המפורטות להלן באופן שימנע פתיחתן בקלות מבפנים אלא אם יש באותו מקום אפשרות אחרת לצאת בנוחות:
{{ח:תת|(1)}} דלתות החדר שבו נמצא האדם;
{{ח:תת|(2)}} דלתות המפעל;
{{ח:תת|(3)}} דלתות המשמשות לעובדים במפעל מוצא מבנין או מגידרה שבהם נמצא המפעל.

{{ח:סעיף|123|כיוון פתיחת דלתות}}
{{ח:ת}} דלתות אלה ייפתחו החוצה אם אינן דלתות הזזה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מפעל – הדלתות מחדר שבו עובדים יותר מעשרה בני אדם אל חדר מדרגות או פרוזדור;
{{ח:תת|(2)}} במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל אחרי ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) – גם כל הדלתות האחרות המשמשות לעובדים במפעל מוצא ממנו;
{{ח:תת|(3)}} במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל לפני ח׳ בשבט תש״ז (29 בינואר 1947) ועובדים בו יותר מעשרה בני אדם בבנין אחד מעל לקומת הקרקע – גם כל דלת שלרגלי חדר מדרגות המשמשת מוצא מהבנין ואינה פתוחה תמיד.

{{ח:סעיף|124|פיר מעלית}}
{{ח:תת|(א)}} פיר־מעלית בפנים בנין שהוחל בבנייתו לאחר ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) יהיה מוקף כליל חמרים עמידים בפני אש וכל אמצעי גישה למעלית יצויידו בדלתות מחמרים עמידים בפני אש, ובלבד שקצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על ידי אש או שיותקן בו אַוָּר.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הראשי רשאי, בתעודה ובכפוף לתנאים המפורשים בה, לפטור מדרישות סעיף זה, כולן או מקצתן, בכל מקרה שהוא משוכנע כי מילוי דרישה הוא בלתי מתאים או בלתי רצוי.

{{ח:סעיף|125|אזעקה}}
{{ח:ת}} במפעל שעובדים בו יותר מעשרים בני אדם בבנין אחד, או מפעל שבו עובדים בני אדם בבנין שנמצאים בשימוש או מוחסנים בו חמרים דליקים ביותר או נפיצים, ייעשה הסדר יעיל למתן אזעקה, שתישמע היטב בכל הבנין, במקרה של דליקה.

{{ח:סעיף|126|תרגילי הימלטות|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} צעדים יעילים, לרבות תרגילי הימלטות, הבאים להבטיח שהעובדים יהיו בקיאים במימלטים מדליקה ובשמושם ובסדר הקבוע לשעת דליקה, יינקטו –
{{ח:תת|(1)}} במפעל שעובדים בו בבנין אחד יותר מעשרים בני אדם מעל לקומה הראשונה או במקום שהוא יותר מששה מטרים מעל פני הקרקע;
{{ח:תת|(2)}} במפעל שבו נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים בבנין שבו עובדים בני אדם.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן טז|סימן ט״ז: מימלטים מדליקה}}

{{ח:סעיף|127|תקנות}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר מימלטים מדליקה שיש להתקין למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

{{ח:סעיף|128|התקנת מימלטים וקיומם|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} יותקנו ויקויימו בכל מפעל מימלטים מדליקה נאותים ומספיקים בהתחשב במספר העובדים, בחמרים ובתהליכי העבודה.

{{ח:סעיף|129|צו מימלטים|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי להורות בצו לתופש מפעל לעשות שינויים במימלטים הקיימים או להוסיף מימלטים; צו כאמור יצורף לפנקס המפעל.
{{ח:תת|(ב)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – צו מימלטים) יכול שייקבע –
{{ח:תתת|(1)}} המספר המקסימלי של העובדים אשר מותר שיהיו במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} תהליכי העבודה במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו והכמות וצורות ההחסנה של חמרים שמותר להחזיק או להחסין בהם; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
{{ח:תתת|(3)}} כל ענין אחר שהביא המפקח האזורי בחשבון בקביעת המימלטים מדליקה במפעל;
{{ח:תתת|(4)}} התקופה שבה על התופש למלא את דרישות הצו והוראות לתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ג)}} התופש רשאי לערער על צו מימלטים בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירת הצו לידיו, ועד לפסק הדין הסופי בתובענה לא תיחשב הפרת הצו כעבירה.

{{ח:סעיף|130|בקשה לשינוי צו מימלטים|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} ביקש תופש מפעל כי מפקח העבודה האזורי יבטל או ישנה צו מימלטים, מחמת שינוי שחל בנסיבות מזמן שניתן הצו, וסירב המפקח לעשות כן, רשאי תופש המפעל לערער על הסירוב בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה בכתב על הסירוב.

{{ח:סעיף|131||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|132||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|133||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|134||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: רווחה לעובדים}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: מי שתיה}}

{{ח:סעיף|136|מי שתיה}}
{{ח:ת}} יש להתקין ולקיים, בנקודות נאותות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, הספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מצינור ראשי ציבורי או ממקור אחר שאושר בכתב על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.

{{ח:סעיף|137|מי שתיה מכלים}}
{{ח:ת}} מי שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום.

{{ח:סעיף|138|סימון}}
{{ח:ת}} נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במלים ”מי שתיה“ אם הורה על כך המפקח האזורי.

{{ח:סעיף|139|כוסות}}
{{ח:ת}} אם אין המים באים בקילוח עולה שנוח לשתות ממנו, יימצאו ליד כל נקודת הספקה כלי שתיה נאותים וסידורים לשטיפתם במי שתיה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רחצה}}

{{ח:סעיף|140|התקנת סידורי רחצה}}
{{ח:ת}} יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב; הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר.

{{ח:סעיף|141|פטור}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}}, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא לדעתו בלתי סבירה מפני שצר המקום במפעל וקיימים סידורי רחצה מספיקים ונאותים אחרים שהגישה אליהם נוחה, או בגלל הקושי להשיג מים במידה מספקת או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שמירת בגדים}}

{{ח:סעיף|142|מלתחה}}
{{ח:ת}} יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור.

{{ח:סעיף|143|פטור}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא, לדעתו, בלתי סבירה, מפני שצר המקום במפעל או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מקומות ישיבה}}

{{ח:סעיף|144|מושב לפנאי}}
{{ח:ת}} במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.

{{ח:סעיף|145|מושב לעבודה}}
{{ח:ת}} ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקויים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.

{{ח:סעיף|146|פטור}}
{{ח:ת}} המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עזרה ראשונה}}

{{ח:סעיף|147|ארגז לעזרה ראשונה}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מאה וחמישים עובדים או חלק ממספר זה יש להתקין ולקיים ארגז לעזרה ראשונה לפי תקן שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מספר העובדים במפעל, לענין סעיף קטן (א), הוא המספר הגדול ביותר של עובדים בזמן מן הזמנים, ואם היו עובדים במשמרות – מספר העובדים הגדול ביותר הנמצאים בעבודה בזמן מן הזמנים.
{{ח:תת|(ג)}} כל ארגז יהיה במצב שהגישה אליו תהיה נוחה, ולא יוחזק בו דבר מלבד חמרים וכלים לעזרה ראשונה.

{{ח:סעיף|148|ממונה על ארגז}}
{{ח:תת|(א)}} על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא יהיה מצוי בנקל כל שעות העבודה; במפעל שעובדים בו יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל חדר עבודה תוצג הודעה המפרשת את שמו של הממונה על הארגז שנועד לאותו חדר.

{{ח:סעיף|149|פטור}}
{{ח:ת}} הותקנה במפעל מרפאה ונעשו סידורים להבטיח בה טיפול תכוף בכל פגיעה שתקרה במפעל, רשאי המפקח הראשי בתעודה לפטור את המפעל מדרישות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} במידה ובתנאים שיפרש בתעודה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}}

{{ח:סעיף|150|תחולת {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|הסימן}}|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יחול על עניני רווחה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הענינים הנדונים {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימנים א׳ עד ה׳ של פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} הספקת מושבים בחדרי עבודה והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} סידורים למתן עזרה ראשונה ולטיפול במרפאה;
{{ח:תתת|(4)}} הספקת תלבושת מגן;
{{ח:תתת|(5)}} סידורים להכנת ארוחות, חימומן ואכילתן;
{{ח:תתת|(6)}} חדרי מנוחה;
{{ח:תתת|(7)}} סידורים להשגחה על עובדים;
{{ח:תתת|(8)}} הבטחת סידורים נאותים לשמירה על כשרות מקומות להכנת ארוחות ואכילתן, לפי תביעת עובד או עובדים באותו מקום עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בתקנות להוסיף על הענינים {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|שסימן זה}} חל עליהם ענינים אחרים הנוגעים לרווחתם של עובדים או של סוג מהם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} לא יחול על מפעלים שבהם העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

{{ח:סעיף|151|תקנות רווחה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי בגלל התנאים והנסיבות של העבודה, או בגלל מהותם של התהליכים המבוצעים, יש לקבוע הוראות לגבי ענין רווחה לעובדים או לסוג פלוני מהם, רשאי הוא להתקין תקנות המחייבות לנקוט בקשר לאותו ענין צעדים סבירים שיפורשו בתקנות, בין בנוסף להוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, בין במקומן ובין להרחבתן או לשינוין.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יכול שיותקנו למפעל פלוני או למפעלים מסוג או מהגדר פלוני, ויכול שיטילו חובות על בעלי מפעלים, ולענין השימוש בהסדרים שסודרו – על העובדים.

{{ח:סעיף|152|בקשת עובדים להחלת תקנות}}
{{ח:ת}} לענין דרישות מסויימות יכול שתקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יהיו מותנות בכך שתוגש בקשה מאת מספר נקוב של עובדים הנוגעים בדבר או מאת חלק נקוב מהם, ובהן תיקבע הדרך שבה יש לברר מה דעתם של העובדים.

{{ח:סעיף|153|שיתוף העובדים בניהול ובהוצאות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במקרה שהעובדים משתתפים בהוצאות לעניני רווחה יכול שתקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יקבעו הוראות לשיתופם בניהול ההסדרים לפי התקנות.
{{ח:תת|(ב)}} לא תידרש השתתפות בהוצאות מן העובדים במפעל אלא לשם הספקת טובות הנאה נוספות או מיוחדות שלדעת השר אין זה סביר לדרוש מן המעסיק שיספק אותן לבדו, ואלא אם לפחות שני שלישים של העובדים הנוגעים בדבר שבאותו מפעל הסכימו לכך לאחר שנתבררה דעתם באופן שנקבע.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות מיוחדות לענין בריאות, בטיחות ורווחה}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: אבק ואדים}}

{{ח:סעיף|154|סילוק אבק ואדים|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אם בקשר לתהליך פלוני נפלטים אבק, אדים או זיהום אחר שמחמת מהותם וכמותם עלולים הם לפגוע בעובדים או להטרידם, או נפלט אבק כלשהו בכמות ניכרת, יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי להגן על העובדים מפני נשימת האבק, האדים או הזיהום האחר ולמנוע הצטברותם בחדר עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף לאמור בסעיף קטן (א), אם מהות התהליך מאפשר זאת יותקנו ויקויימו התקני פליטה בסמוך ככל האפשר לנקודת ההתהוות של האבק, האדים או הזיהום האחר, למניעת חדירתו לאויר של חדר עבודה.

{{ח:סעיף|155|מנוע שריפה פנימית}}
{{ח:ת}} לא ישתמשו במנוע שריפה פנימית נייח אלא אם נעשו שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} הותקן מוביל גזי פליטה להוצאתם מן המנוע אל האויר החפשי;
{{ח:תת|(2)}} המנוע – זולת אם מפעילים אותו לצורך ניסוי – הובדל במחיצות מכל חדר עבודה או מחלק של חדר עבודה, שיש בו עובדים שאינם מטפלים במנוע, הבדלה המונעת חדירת אדים מזיקים ממנו לאוירו של החדר או של החלק כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה}}

{{ח:סעיף|156|הגדרה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך מסוכן לבריאות“, לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בעופרת, בזרניך או בחומר רעיל אחר;
{{ח:תתת|(2)}} תהליך או עבודה שבהם נפלטים אבק או אדים העלולים לפגוע באדם.

{{ח:סעיף|157|חדר שאסור לאכול בו|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות לא יורשה אדם להישאר בו במשך ההפסקות הנתונות לו לאכילה או למנוחה, למעט הפסקות הנתונות תוך כדי עבודה רצופה.
{{ח:תת|(ב)}} חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות, לא יורשה אדם לאכול, לשתות או לעשן בו.

{{ח:סעיף|158|מקום לאכילה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} בכל מפעל שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, ובו שולחנות וכסאות במספר מספיק.

{{ח:סעיף|159|תקנות}}
{{ח:ת}} השר רשאי להרחיב בתקנות את ההוראות של {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיפים 157}} {{ח:פנימי|סעיף 158|ו־158}} או מקצתן על חדרים שבהם מבוצע תהליך פלוני אם נראה לו כי, מחמת מהותו של אותו תהליך, יהא הדבר פוגע בבריאות או בלתי רצוי מבחינה אחרת אם יאכלו ארוחות בחדר כאמור או יישארו בו במשך ההפסקות הנתונות לאכילה או למנוחה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הגנה על עינים}}

{{ח:סעיף|160|תקנות להגנה על עינים}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי תהליך פלוני גורר סיכון מיוחד של פגיעה בעיניים על ידי חלקיקים או רסיסים הניתזים תוך התהליך, וכי יסופקו משקפי מגן נאותים או סוככים יעילים, בהתאם להוראות שקבע, כדי להגן על עיני העובדים בתהליך.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: ייצור גפרורים}}

{{ח:סעיף|161|איסור ייצור בזרחן}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם לייצור גפרורים בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: לחות בתהליך טקסטיל}}

{{ח:סעיף|162|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} יחולו במפעל שבו מעלים לחות אטמוספרית באופן מלאכותי בהפחת קיטור או באמצעי אחר אגב תהליך שבייצור טקסטיל.

{{ח:סעיף|163|הודעה}}
{{ח:ת}} לפני שמעלים לראשונה לחות מלאכותית במפעל או עם העלאתה, ימציא תופש המפעל הודעה על כך בכתב למפקח האזורי.

{{ח:סעיף|164|הוראות}}
{{ח:ת}} מפעל שאין לגביו תקנות לפי פקודה זו בדבר לחות, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: חדרים שבקומת מרתף}}

{{ח:סעיף|165|הגדרה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר שבקומת מרתף“, לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} – חדר שבכולו או בחלקו מחצית גבהו מהרצפה עד התקרה, או יותר ממחציתו, היא מתחת לפני המדרכה של הרחוב הגובל את החדר או מתחת לפני הקרקע הגובלת אותו או הקרובה ביותר אליו.

{{ח:סעיף|166|חובת אישור לעבודה במרתף}}
{{ח:ת}} חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה אחרי ד׳ בטבת תשכ״ג (31 בדצמבר 1962), לא תיעשה בו עבודה אלא אם אישר המפקח האזורי בכתב שהחדר מתאים לייעודו מבחינת הבטחון והגיהות בעבודה.

{{ח:סעיף|167|סמכות לפסול מרתף ישן}}
{{ח:תת|(א)}} חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה לפני ה׳ בטבת תשכ״ג (1 בינואר 1963), לא תיעשה בו עבודה אם המפקח האזורי קבע בתעודה שאינו מתאים למטרתו בגלל המבנה, הגובה, התאורה או האיוורור או מטעמי גיהות או מפני שלא הותקן בו מימלט נאות למקרה של דליקה, זולת אם החדר משמש רק להחסנה או למטרה שהשר הוציא אותה בתקנות מכלל הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} היה החדר בשימוש למעשה בעת מתן התעודה כאמור, יתלה המפקח את תוקף התעודה לתקופה שיראה אותה סבירה, כדי לאפשר לתופש החדר לעשותו מתאים או להשיג לו תחליף.

{{ח:סעיף|168|החלטת בית דין לעבודה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} נפגע התופש על ידי החלטת המפקח האזורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} לגבי חדר שבשימוש למעשה, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום שנודע לו על התעודה, לערער בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה; כל עוד לא ניתן פסק דין סופי לא יראו כאילו הופרה הוראה של {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} לגבי החדר הנדון בתובענה.

{{ח:סעיף|169|ביטול תעודה}}
{{ח:ת}} המפקח האזורי רשאי לבטל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166}} או תעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, אם לדעתו חלו בחדר שינויים העושים אותו מתאים לייעודו, או לא מתאים לייעודו, הכל לפי הענין.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: מכבסות}}

{{ח:סעיף|170|ויסות חום וסילוק קיטור}}
{{ח:ת}} במכבסה יינקטו אמצעים יעילים, על־ידי מאוורר או באופן אחר, לווסת את מידת החום בכל חדר גיהוץ ולסלק את הקיטור בכל חדר כביסה.

{{ח:סעיף|171||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: משקל משאות}}

{{ח:סעיף|172|תקנות בדבר הרמת משקל יתר}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות הקובעות את המשקל המקסימלי של משאות שעובדים במפעלים או במקומות עבודה אחרים ירימו, ישאו או יניעו.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות אלה יכול שייקבעו משקלים שונים לנסיבות שונות ויכול שיתייחסו לעובדים בדרך כלל, לסוג פלוני של עובדים או לעובדים בסוג או הגדר פלוני של מפעלים או מקומות עבודה אחרים או בתהליך פלוני.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות, בריאות וגיהות|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|172א|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודה“ – לרבות ביצוע פעולה מסוג מסוים במסגרת העבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת נותן הרשאה, הנדרשים לפי פקודה זו לשם –
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן הכשרה מקצועית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ארגון הפיקוח על העבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעסיק;
{{ח:תתת|(2)}} בעל מקום העבודה או תופש מקום העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל בפועל את מקום העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל בפועל של תאגיד, אם מקום העבודה הוא בבעלות תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפעל כמשמעותו בפקודה זו;
{{ח:תתת|(2)}} מקום עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה}};
{{ח:תתת|(3)}} כל מקום אחר שהוחלו עליו הוראות פקודה זו, כולה או חלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן הרשאה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השר;
{{ח:תתת|(2)}} מפקח ראשי;
{{ח:תתת|(3)}} גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי פקודה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות הפיקוח על העבודה“ – השירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד בדיקה ובקרה“ – תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|173|תקנות לשמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות בעבודה|תיקון: תשמ״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י), רשאי להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם; לענין זה, ”גורמי סיכון“ – מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, או לשילוב של אלה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}} (ע״ר 1947, תוס׳ 2, 846).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), תשכ״ד–1964}} (ק״ת תשכ״ד, 872).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות)|תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), תשכ״ה–1965}} (ק״ת תשכ״ה, 1621).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן)|תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), תשכ״ה–1965}} (ק״ת תשכ״ה, 1814).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות)|תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), תשל״ב–1972}} (ק״ת תשל״ב, 1701).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות), תשל״ב–1972}} (ק״ת תשל״ב, 1723).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות)|תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), התשמ״ג–1983}} (ק״ת תשמ״ג, 698).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ״ד–1983}} (ק״ת תשמ״ד, 432).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל־כלוריד), התשמ״ד–1983}} (ק״ת תשמ״ד, 426).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ״ד–1983}} (ק״ת תשמ״ד, 572).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984}} (ק״ת תשמ״ד, 723).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984}} (ק״ת תשמ״ד, 1752).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן))|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ״ה–1985}} (ק״ת תשמ״ה, 498).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה)|תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה), התשמ״ד–1984}} (ק״ת תשמ״ד, 1569).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ״ה–1985}} (ק״ת תשמ״ה, 504).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ״ה–1984}} (ק״ת תשמ״ה, 415).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ״ו–1986}} (ק״ת תשמ״ו, 924).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}} (ק״ת תשמ״ח, 388).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ״ח–1988}} (ק״ת תשמ״ח, 445).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות)|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ״ח–1988}} (ק״ת תשמ״ח, 798).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש״ן–1990}} (ק״ת תש״ן, 409).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ״א–1990}} (ק״ת תשנ״א, 230).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}} (ק״ת תשנ״ג, 126).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), התשנ״ג–1992}} (ק״ת תשנ״ג, 192).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 434).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 441).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש)|תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994}} (ק״ת תשנ״ד, 536).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 450).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 1055).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 196).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 198).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997}} (ק״ת תשנ״ז, 1139).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ״ח–1998}} (ק״ת תשנ״ח, 560).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה)|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000}} (ק״ת תש״ס, 851).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד)|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס״א–2001}} (ק״ת תשס״א, 928).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות)|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס״א–2001}} (ק״ת תשס״א, 946).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005}} (ק״ת תשס״ו, 107).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}} (ק״ת תשס״ז, 756).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011}} (ק״ת תשע״א, 1318).}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בין השאר לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לענין הימצאות במקום העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} איסור, הגבלה או תנאים לענין שימוש בחומר, לרבות איסור על מכירתו או מסירתו לשימוש במקום עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} איסור, הגבלה או תנאים לענין ביצוע תהליך.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שייוחדו למקומות עבודה שעיקר עיסוקם ייצור של גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}, מילויו, החסנתו, הולכתו, הובלתו או שיווקו, יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות בדבר השימוש בחומר הדברה בחקלאות יותקנו בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות והשר להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות בענין גידול בעלי חיים בענפי החקלאות יותקנו בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות בענין קרינה, אסבסט, אבק מזיק וחומרים מסוכנים יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות בעניינים שאינם מנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ו), הנוגעות לביצוע עבודה שכרוכה בחשיפה סביבתית של הציבור, יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ח)}} תקנות הנוגעות לבריאות עובד יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; בדיקות רפואיות או מעקב שיש לבצעם לפי הוראות שנקבעו בתקנות כאמור בידי שירות רפואי מוסמך, יבוצעו על ידי אלה, בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, אם שר הבריאות הסמיכה להיות שירות רפואי מוסמך, בכלל או לעניינים מסוימים;
{{ח:תתת|(2)}} קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד רפואי, שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין אותן תקנות.
{{ח:תת|(ט)}} תקנות החלות על עובד כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 8|בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, ובלבד שהן נוגעות לפעילות ששר הביטחון הודיע לשר שהיא חיונית והפסקתה, צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועה.
{{ח:תת|(י)}} תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים:
{{ח:תתת|(1)}} תקנות שייוחדו לביצוע עבודה במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או ברשות הארצית לכבאות והצלה (בסעיף קטן זה – גופי ביטחון פנים) או לביצוע עבודה במיתקנים מסווגים של גופי ביטחון פנים על ידי אותם גופים;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בתקנות הנוגעות לפעולות של גופי ביטחון פנים החיוניות לחילוץ או להצלת חיי אדם;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות בתקנות הנוגעות לקבלת מידע מהמרשם הפלילי למתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה.
{{ח:תת|(יא)}} לא נמסרה עמדתו בכתב של ארגון העובדים או ארגון מעבידים כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים מיום שהשר פנה אליו בכתב לקיום התייעצות עמו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עם אותו ארגון חובת ההתייעצות.

{{ח:סעיף|173א|תנאים לביצוע עבודה, לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה ולמתן הרשאה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173}}, רשאי השר לקבוע איסור, הגבלה או תנאים לביצוע עבודה או לקבוע תנאים לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה או למתן הרשאה, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לעניין מתן הרשאה לביצוע עבודה ולעניין ביצוע עבודה או ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה שאינם טעונים הרשאה – תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} השכלה, ניסיון, הכשרה מקצועית, התמחות או השתלמות, תנאי הקבלה אליהן ועמידה בבחינות מקצועיות;
{{ח:תתת|(ב)}} מגבלה רפואית או מצב רפואי המונעים את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנים את העובד או אחרים;
{{ח:תתת|(ג)}} בהסכמת שר המשפטים –
{{ח:תתתת|(1)}} מגבלה מחמת גיל מזערי המונעת את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנת את העובד או אחרים;
{{ח:תתתת|(2)}} כל תנאי אחר הדרוש לשם הבטחת מקצועיותו של מבצע העבודה או התפקיד או לשם שמירה על הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה;
{{ח:תת|(2)}} לעניין מתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה – תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
{{ח:תתתת|(1)}} תנאים כמפורט בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(2)}} העדר ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד;
{{ח:תתתת|(3)}} יכולת העמדה של אמצעים לרבות מבנה, מיתקנים, חומרים וכוח אדם הדרושים לביצוע התפקיד;
{{ח:תתתת|(4)}} העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל הרשאה לביצוע התפקיד;
{{ח:תתתת|(5)}} העדר החלטה מינהלית שניתנה לפי כל דין בשל הפרת הוראה הקשורה לבטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד – רישומו כתאגיד בישראל ותנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1)(א) ו־(ג)(2) ובפסקת משנה (א)(2) עד (5), שיתקיימו בנושאי המשרה בתאגיד או בתאגיד, לפי העניין; בפסקת משנה זו, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום ההרשאה;
{{ח:תת|(3)}} לעניין מתן הרשאה למתן הכשרה מקצועית – תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
{{ח:תתתת|(1)}} תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1) ובפסקה (2)(א);
{{ח:תתתת|(2)}} תנאים לעניין דרכי ההכשרה שתינתן, לרבות הכשרה עיונית, קורסי ההכשרה, היקפם, תוכני הלימוד והבחינות שייערכו בסיומם;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד –
{{ח:תתתת|(1)}} תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (2)(ב);
{{ח:תתתת|(2)}} תנאים בעניינים כמפורט בפסקת משנה (א)(2).

{{ח:סעיף|173ב|חובות, הגבלות ותנאים החלים על מחזיק במקום העבודה, מבצע עבודה, מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או בעל הרשאה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מחזיק במקום העבודה, על מבצע עבודה, על מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או על בעל הרשאה, לשם ביצוע העבודה או ביצוע התפקיד, לפי העניין, ובמהלך העבודה או התפקיד כאמור, לשם הבטחת מקצועיותם של המנויים בסעיף זה ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע מחיר מרבי או מזערי שרשאי בעל הרשאה לגבות בעד שירות שהוא נותן במסגרת תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} השר או מפקח ראשי רשאי להוסיף בהרשאה חובות, הגבלות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), שיחולו על בעל אותה הרשאה, לשם הבטחת מקצועיותו ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ראה השר או מפקח ראשי כי יש חשש ממשי לבטיחות, לבריאות או לגיהות, שלא היה ידוע לו בעת שנקבעו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), ועקב כך יש להחיל בהקדם חובות, הגבלות או תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) על בעלי הרשאה מסוג מסוים, רשאי הוא להורות על החלת חובות, הגבלות או תנאים כאמור בהוראה שתפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על כוונה להורות על החלה כאמור בפסקה (1) תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט שלושים ימים לפחות לפני פרסום ההוראה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות החשש לבטיחות, לבריאות או לגיהות, או לחומרת החשש, רשאי השר או מפקח ראשי שלא לפרסם הודעה כאמור בפסקה (2), ורשאי הוא לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו)|הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבטיחות בעבודה (הגבלות על שימוש, קנייה ומכירה של זיקוקין דינור במהלך מלחמת חרבות ברזל)|הוראות הבטיחות בעבודה (הגבלות על שימוש, קנייה ומכירה של זיקוקין דינור במהלך מלחמת חרבות ברזל), התשפ״ה–2024}}.}}

{{ח:סעיף|173ג|ביטול הרשאה, אי־&lt;wbr&gt;חידושה, הגבלתה או התלייתה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סבר נותן הרשאה כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לסרב לחדש הרשאה שנתן, לבטלה, להגבילה, להתנותה בתנאים או להתלותה לתקופה שלא תעלה על שנה אלא אם כן ראה שחומרת ההפרה או נסיבותיה מחייבות התליה לתקופה ארוכה יותר, או להורות למחזיק במקום העבודה להפסיק את עבודתו של בעל ההרשאה:
{{ח:תתת|(1)}} ההרשאה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההרשאה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל ההרשאה הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 173ב|סעיף 173ב}} או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} סבר נותן ההרשאה כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל ההרשאה לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; הורה נותן ההרשאה כאמור, יאפשר המחזיק במקום העבודה את התיקון; חלפה התקופה שקבע נותן ההרשאה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל ההרשאה הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} סבר נותן ההרשאה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, רשאי הוא להורות על התליית ההרשאה לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה, עוד בטרם קבלת החלטה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט נותן ההרשאה לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

{{ח:סעיף|173ד|דחיית החלטה לעניין מתן הרשאה או חידושה בשל פתיחה בחקירה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 173א|סעיף 173א}}, כתנאי למתן הרשאה, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי להיות בעל הרשאה, ונפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש הרשאה או בעל הרשאה בקשר לעבירה כאמור, רשאי נותן ההרשאה לדחות את החלטתו לעניין מתן ההרשאה או חידושה, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט נותן ההרשאה לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

{{ח:סעיף|173ה|עיון חוזר|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של נותן הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 173ג|סעיף 173ג}} {{ח:פנימי|סעיף 173ד|או 173ד}}, רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת, בתוך 30 ימים מגילוי העובדות החדשות או שינוי הנסיבות.

{{ח:סעיף|173ו|השגה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שניתנה בעניינו החלטה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}} בידי מי שמנוי בפסקה (3) להגדרה ”נותן הרשאה“, רשאי להשיג עליה בכתב, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות לדון בהשגה ולהחליט בה תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין החלטה כאמור של מי שנמנה עם שירות הפיקוח על העבודה – למפקח ראשי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין החלטה כאמור של מי שאינו מנוי בפסקה (1) – למי שהשר קבע כי השגה על החלטה של גורם כאמור תידון לפניו, ככל שקבע.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך שישים ימים מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך שלושים ימים מיום הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|173ז|ערעור|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נותן הרשאה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}, לרבות החלטה בבקשה לעיון חוזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173ה|בסעיף 173ה}} או בהשגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173ו|בסעיף 173ו}}, רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת נותן ההרשאה.

{{ח:סעיף|173ח|פרסום|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח ראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט את שמו של בעל הרשאה, מספר רישיונו ומענו, ולבקשת בעל ההרשאה – גם את פרטי ההתקשרות שימסור בעל ההרשאה.
{{ח:תת|(ב)}} בוטלה הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173ג|בסעיף 173ג}}, יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה מהרשימה כאמור בסעיף קטן (א), ואם הותלתה ההרשאה – יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה לתקופת ההתליה.

{{ח:סעיף|173ט|החלת דינים על בעל הרשאה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין מי שקיבל הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה כדין עובד הציבור לעניין חוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}.

{{ח:סעיף|174|מקום עבודה בחזקת מפעל}}
{{ח:ת}} מקום עבודה שחלות עליו תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}, רואים אותו כמפעל לענין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}}, אם הוטלה חובת ניהול פנקס או רישומים אחרים, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201 עד 204}} {{ח:פנימי|סעיף 212|ו־212}} {{ח:פנימי|פרק ט|ופרק ט׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תחולות והרחבות מיוחדות}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}

{{ח:סעיף|175|אחריות בעל הבנין|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הושכר חלק מבנין כמפעל נפרד יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות המנויות להלן יחולו על כל חלק מהבנין המשמש לצרכי המפעל אבל אינו כלול בו, ובעל הבנין יהיה אחראי להפרתן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: נקיון וצביעה}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}, לענין תאורה;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳}}, לענין מניעים ראשיים וממסרת, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|וסימן ה׳1: דרגנועים}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הבנין יהיה אחראי ביחס למפעל, במקום התופש, לכל הפרה של הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: נוחויות}}, אלא שלענין נקיונן יהיה הוא אחראי רק כאשר השימוש בהן משותף לשוכרים אחדים;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: דרגנועים}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|וסימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן טו|סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן טז|וסימן ט״ז: מימלטים מדליקה}}, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין, ולענינים אלה יראו את המפעל כאילו הוא כולל כל חלק מהבנין המשמש לצרכיו.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: חצרים לשכירות כוח {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ד־2}}

{{ח:סעיף|176||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|177||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|178||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: תחנות חשמל}}

{{ח:סעיף|179|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשמל“ – אנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור חשמל או בקרתו“ – תהליך או פעולה של ייצור חשמל, השׁנָאתו או המרתו, או מיתוג חשמל, בקרתו או ויסותו בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספקה“ – הספקת חשמל דרך עסק, תעשיה או מסחר, או לצרכי בנין ציבורי או מוסד ציבורי, או הספקת חשמל לצרכי עסק של תחבורה, או לרחובות או מקומות ציבוריים אחרים.

{{ח:סעיף|180|תחולת הפקודה על תחנות חשמל וקווי חשמל|תיקון: תשמ״א, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל עובדים בהם בני אדם יחולו עליהם כל הוראות פקודה זו כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל אין בני אדם עובדים בהם, אולם הם מרווחים עד כדי שאדם יכול להיכנס לתוכם כשמותקנים בהם המכונות, המיתקנים או הציוד – יחולו עליהם ההוראות המנויות להלן כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.
{{ח:תת|(ג)}} דין קווי חשמל של רשת חשמל ארצית כדין חצרים כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|181|הרחבת התחולה בתקנות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי בתקנות להחיל כל הוראה מן ההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180(ב)}} על מכונות, מיתקנים או ציוד, המשמשים, במקום שאינו בגדר החצרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, בייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה, כאילו היו מכונות, מיתקנים או ציוד במפעל וכאילו היה מעסיקו של כל עובד בקשר לשימוש כאמור תופש של מפעל.

{{ח:סעיף|182|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}} לא יחול, אלא במידה שהורה על כך השר בתקנות, על חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לתכלית הישירה של הפעלת מנוע חשמלי או כל מכשיר הצורך חשמל לתאורה, לחימום, לשידור או לקליטה של הודעות או תשדורות או למטרות אחרות כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|183|שמירת התחולה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין הגדרת מפעל {{ח:פנימי|פרק א סימן א|בסימן א׳ של פרק א׳}} לא יראו חשמל כמצרך, אולם זולת זאת לא ישפיע האמור {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} על תחולת פקודה זו על מפעל כמשמעותו בהגדרה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: סדנאות במוסדות חינוך|תיקון: תשל״ד־2}}

{{ח:סעיף|183א|תחולת הפקודה על סדנאות במוסדות חינוך|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות פקודה זו המפורטות להלן יחולו, בתיאומים הדרושים לפי הענין, על סדנאות בבתי ספר ובמוסדות לחינוך או להכשרה חקלאיים, ימיים או מקצועיים כאילו היו מפעל:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בריאות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בטיחות}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: אבק ואדים}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הגנה על עיניים}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|וסימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה יקבע, בצו באישור ועדת העבודה של הכנסת, בדרך כלל או לסוגי סדנאות או מוסדות, את מועד תחילתן של הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: מוסדות}}

{{ח:סעיף|184|תחולת הפקודה במוסד צדקה וכו׳}}
{{ח:תת|(א)}} חצרים שהם חלק ממוסד של צדקה או ממוסד לתיקון עבריינים, ומבוצעת בהם עבודת כפיים בעשיית מצרכים שאינם מיועדים לשימוש המוסד או עבודה הכרוכה בכך, אך אין החצרים מפעל, יחולו בכל זאת הוראות פקודה זו על חצרים אלה כאילו היו מפעל והאדם שיש לו שליטה על המוסד היה תופשו.
{{ח:תת|(ב)}} ”עשיית מצרכים“, לענין סעיף זה – לרבות שינוים, תיקונם, עיטורם, גימורם, רחיצתם, ניקוים או הכשרתם למכירה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: נמלים}}

{{ח:סעיף|185|תחולת הפקודה בשטח נמל}}
{{ח:תת|(א)}} רציף, מיגשה או מִספן, לרבות קו פסים או שלוחה שלו המשמשים בקשר אליהם ולצרכיהם, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בהם או בחצרים שבתוכם או המהווים חלק מהם היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (2) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|וסימן ג׳: פנקס המפעל}}, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(9)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.

{{ח:סעיף|186|תחולת הפקודה על טעינת אניות, פריקתן וציודן בפחם}}
{{ח:תת|(א)}} תהליכי טעינת אניה, פריקתה וציודה בפחם, בכל נמל, מספן או תעלה, וכן מכונות, מיתקנים או ציוד המשמשים באותם תהליכים, לרבות כבש או סולם המשמשים לאדם העובד בתהליכים האמורים, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו בוצעו התהליכים במפעל, כאילו המכונות, המיתקנים או הציוד כאמור היו במפעל וכאילו האדם המבצע את התהליכים היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (1) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור, פרט לדוד קיטור הנמצא באניה והוא רכושו של בעל האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|וסימן ג׳: פנקס המפעל}}, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: מחסנים}}

{{ח:סעיף|187|תחולת הפקודה על מחסנים|תיקון: תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחסן שאינו חלק ממפעל ואשר בו או לצרכיו משתמשים בכוח מיכאני, וכן מחסן השייך לבעל רציף, מיגשה, או מספן או לנאמנים או לממונים עליהם, יחולו עליו ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היה מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בו או בחצרים המהווים חלק ממנו היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (3) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מכונות בדרך כלל}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|וסימן ז׳: מכונות הרמה}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|וסימן ג׳: פנקס המפעל}}, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(9)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(10)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: אניות}}

{{ח:סעיף|188|הגדרה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניית אניה, קיומה ותיקונה“, {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|בסימן זה}} – כל עבודה –
{{ח:תתת|(1)}} בבניית אניה, בנייתה מחדש, תיקונה, כילולה מחדש, צביעתה וגימורה;
{{ח:תתת|(2)}} בפירוק אניה;
{{ח:תתת|(3)}} בהסרת אבנית של דוד קיטור באניה או בקילופו או בניקויו של דוד כאמור, לרבות תאי שריפה ותאי עשן של הדוד;
{{ח:תתת|(4)}} בניקוי של מכלים לשמן דלק או של שיפוליים שבאניה;
{{ח:תתת|(5)}} בניקוי מכלים או מחסנים באניה שהשתמשו בהם לאחרונה להובלת נפט גלמי או דלק נוזל אחר מכל סוג שהוא או כל חומר שנקבע כחומר מסוכן.

{{ח:סעיף|189|תחולת הפקודה על בניה ותיקון של אניות}}
{{ח:תת|(א)}} בניית אניה, קיומה ותיקונה, המבוצעים בנמל או במספן, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), ולענין ההוראות האמורות יראו את האניה כמפעל ואת הנוטל עליו את הפעולה כאמור יראו כתופשו של מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.

{{ח:סעיף|190|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור בפקודה זו לא יחול על בניית אניה, קיומה ותיקונה המבוצעים על ידי רב חובל או צוות של אניה או המבוצעים באניה כשהיא בהפלגת מבחן.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: בניה ובניה הנדסית}}

{{ח:סעיף|191|תחולת הפקודה על בניה ובניה הנדסית|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בניה ובניה הנדסית המבוצעות דרך משלח־יד או עסק או לצורך עסק תעשייתי או מסחרי, לרבות השימוש בקו פסים או שלוחה שלו לבניה או לבניה הנדסית ולצרכיהן, וכן בניה שאינה תיקון או קיום בלבד אף אם אינה דרך משלח־יד או עסק – יחולו עליהן ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), בהתאמות ובשינויים שנקבעו, כאילו המקום שבו בוצעו הפעולות האמורות הוא מפעל וכאילו מי שנטל עליו את ביצוען (להלן – המבצע) הוא תופשו של מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: נוחויות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|וסימן ז׳: מכונות הרמה}};
{{ח:תתת|(3א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו־י״ד}}, לענין מיתקני לחץ;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.

{{ח:סעיף|192|הודעה למפקח}}
{{ח:תת|(א)}} המבצע בניה או בניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו ימציא למפקח האזורי לא יאוחר משבעה ימים לאחר התחלתן הודעה בכתב המציינת את הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם המבצע ומען הדואר שלו;
{{ח:תתת|(2)}} מקומה ומהותה של הבניה או הבניה ההנדסית;
{{ח:תתת|(3)}} אם ישתמשו במנועים, ואם כן – באיזה סוג;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים אחרים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה האמורה לא תחול כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית תושלם תוך פחות מששה שבועות.
{{ח:תת|(ג)}} המבצע בניה או בניה הנדסית במקום שכבר נעשית בו אותה שעה פעולה כאמור לא יידרש להמציא הודעה נוספת אם כבר ניתנה הודעה על הפעולה הנעשית.

{{ח:סעיף|193|סייג לתקנות בטיחות בבנייה הנדסית}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191(ב)(5)}} אין כוחן יפה לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בעיצובו של מבנה הנדסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשימוש בשיטת ביצוע לבניה הנדסית שנקבעה על ידי מהנדס, ובלבד שהשיטה אינה מנוגדת לבטיחות המבנה או לבטיחות העובדים.
{{ח:תת|(ב)}} ”נקבע על ידי מהנדס“, בסעיף זה – נקבע על ידי המהנדס היועץ או המהנדס הממונה על הבניה ההנדסית, במיפרט, בתכניות חתומות או בהוראות בכתב.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף|194|תחולת הפקודה על מעליות, דרגנועים ומיתקני לחץ בחצרים שאינם מפעל|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית, בדרגנוע או במיתקן לחץ, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף־קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה תופש המפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקאות (3) ו־(4) יהיה בעל המעלית, הדרגנוע או מיתקן־הלחץ, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן במידה שהן מתייחסות לדברים שבשליטתו.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מכונות בדרך כלל}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|וסימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|וסימן ה׳1: דרגנועים}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין מיתקני לחץ;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|וסימן ד׳: חובותיהם של עובדים}};
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שונות}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: פתיחת מפעל}}

{{ח:סעיף|195|הודעה על פתיחת מפעל או תפישתו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל אדם לתפוש חצרים כמפעל ולא יתחיל להשתמש בחצרים כמפעל אלא אם נמסרה, לפחות עשרה ימים מראש, הודעה בכתב למפקח האזורי או אם התיר המפקח בכתב לתפוש או להשתמש כאמור לפני תום עשרת הימים.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר המפעל אל האדם מידי אחר ולא חל שינוי במהות פעולתו, רשאי האדם להתחיל לתפוש אותו לפני תום עשרה ימים למסירת ההודעה או אף לפני מסירת הודעה, ובלבד שתימסר תוך חודש לאחר ההעברה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תציין את שם התופש, מען המפעל, מהות המפעל וכל פרט נוסף שנקבע.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}

{{ח:סעיף|196|הצגת תקצירים ותעודות}}
{{ח:תת|(א)}} בכניסות הראשיות של מפעל, שדרכן נכנסים עובדים, יהיו מוצגות התעודות המנויות להלן, ואם נקבע טופס לתעודה – יוצג הטופס:
{{ח:תתת|(1)}} תקציר פקודה זו שנקבע;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה)|צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה), תשכ״א–1961}}, לפיו תמצית הפקודה שפורסמה בירחון העבודה והביטוח הלאומי, חוברת מספר 2–3, חדשים שבט–אדר תש״ך (פברואר–מרס 1960), עמ׳ 27, היא התמצית לצורך סעיף זה.}}
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על מען לשכתו של המפקח האזורי;
{{ח:תתת|(3)}} כל הודעה או תעודה שפקודה זו מחייבת להציג במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח רשאי להורות שתעודה מן התעודות האמורות תוצג באותם המקומות במפעל שהוא יורה עליהם בין בנוסף להצגה בכניסות הראשיות ובין במקומה.
{{ח:תת|(ג)}} במפעל יוצגו תקציר שנקבע של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל, או עותק מודפס של התקנות.
{{ח:תת|(ד)}} כל התעודות ועותקי התקנות האמורים – מקומם, אותיותיהם ושפתם, עברית או ערבית, יהיו כך שהעובדים במפעל יוכלו לקרוא אותם בקלות.
{{ח:תת|(ה)}} לגבי בניה ובניה הנדסית יראו את ההוראות המחייבות להציג במפעל תקציר של פקודה זו או של תקנות או עותק מודפס של תקנות, כפי שנקבע, כאילו נתמלאו, אם התקציר או התקנות האמורים מוצגים בכל חצר, סדנה ומשרד של המבצע, שבהם מבקרים העובדים אצלו באותן פעולות, ובמצב שיוכלו לקרוא אותם בקלות.

{{ח:סעיף|197|מסירת עותק התקנות}}
{{ח:ת}} תופש המפעל יתן עותק מודפס של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל לכל אדם שהן נוגעות לו, אם ביקש זאת.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}

{{ח:סעיף|198|פנקס המפעל}}
{{ח:תת|(א)}} למפעל ינוהל פנקס בטופס שנקבע, בעברית או בערבית, וייעשו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לסיוד וצביעה במפעל;
{{ח:תתת|(2)}} יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לכל תאונה או מחלת מקצוע שאירעו במפעל ויש חובה להודיע עליהן למפקח האזורי בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה)|לפקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה), 1945}};
{{ח:תתת|(3)}} יירשמו פרטים המראים כל פטור שניתן למפעל ותופש המפעל פועל בהסתמך עליו;
{{ח:תתת|(4)}} יצורפו התסקירים והתעודות שיש לצרפם אליו לפי הוראה אחרת של פקודה זו ויירשמו הפרטים שלפי הוראה כאמור יש לרשום אותם בו;
{{ח:תתת|(5)}} ענינים אחרים שנקבעו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (פנקס כללי)|צו הבטיחות בעבודה (פנקס כללי), תש״ך–1959}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} פנקס המפעל יוחזק בתוך המפעל או במקום מחוץ למפעל שאושר לכך על ידי המפקח האזורי, ולענין בניה ובניה הנדסית מותר להחזיקו במשרדו של המבצע.

{{ח:סעיף|199|פנקס מפעל למקומות הנחשבים כמפעל|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לענין רציף, מיגשה, מספן, מחסן, בניה ובניה הנדסית, כל אדם שרואים אותו כתופש של מפעל חייב לנהל פנקס מפעל ביחס לעובדים אצלו ולענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיפים 185}}, {{ח:פנימי|סעיף 187|187}} {{ח:פנימי|סעיף 191|או 191}}.
{{ח:תת|(ב)}} חצרים שבהם נמצאים בשימוש מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ, כל אדם המשתמש בהם או תופש אותם למעשה חייב לנהל פנקס מפעל לענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיף 194}}.
{{ח:תת|(ג)}} פנקס מפעל המנוהל בהתאם לסעיף זה יירשמו בו פרטים ויצורפו אליו תסקירים מן האמורים {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיף 198}} השייכים לענין ושצויינו בהוראות שבגוף הפנקס.

{{ח:סעיף|200|שמירת פנקסים ורשומות}}
{{ח:ת}} פנקס המפעל וכל פנקס או רשומה אחרים המנוהלים לפי פקודה זו יש לשמרם ולהחזיקם פתוחים לעיון מפקח במשך שנתיים לפחות, או תקופה אחרת שנקבעה לסוג או להגדר פלוני של פנקס או רשומה, מיום הרישום האחרון בהם.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג1|סימן ג׳1: אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|200א|אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} תופש מפעל המחזיק במיתקן גז טבעי שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}} חלות עליו, ישמור את האישורים הנדרשים כתנאי לשימוש בגז טבעי במיתקן בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ב1|פרק ב׳1 האמור}}, ויציג אותם למפקח או לבודק מוסמך, לפי דרישתם.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}

{{ח:סעיף|201|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} יחייבו כל עובד במפעל או במקום אחר שעליו חלות הוראות פקודה זו.

{{ח:סעיף|202|איסור מעשה העלול לסכן}}
{{ח:ת}} עובד לא יעשה במזיד ובלי סיבה סבירה דבר העלול לסכן את עצמו או את זולתו.

{{ח:סעיף|203|איסור לפגוע בהתקנים}}
{{ח:ת}} עובד לא יפגע ולא ישתמש לרעה במזיד בכל אמצעי, התקן, נוחות או דבר אחר שסופקו או הותקנו לפי פקודה זו להבטחת בריאותם, בטיחותם או רווחתם של העובדים.

{{ח:סעיף|204|חובה להשתמש בהתקנים}}
{{ח:ת}} סופק או הותקן לשימושו של עובד, לפי פקודה זו, אמצעי או התקן להבטחת בריאותו או בטיחותו, חובה עליו להשתמש בהם.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: איסור ניכויים משכר}}

{{ח:סעיף|205|איסור ניכויים משכר}}
{{ח:ת}} דבר שתופש מפעל חייב לעשותו, לספקו או להתקינו לפי פקודה זו, לא ינכה בשל כך מתשלום שהתחייב לשלם לעובד ולא יקבל מעובד תשלום בשל כך ולא יניח לאדם העובד אצלו לקבל מעובד תשלום כאמור, אלא אם יש לפי פקודה זו הוראה מפורשת אחרת בענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: מצרכים שייבואם אסור}}

{{ח:סעיף|206|גפרורים בזרחן}}
{{ח:ת}} אסור לייבא גפרורים שנעשו בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.

{{ח:סעיף|207|מצרכים מחמרים האסורים בשימוש}}
{{ח:ת}} נאסר בתקנות לפי פקודה זו שימוש בחומר פלוני או ביצוע תהליך פלוני, רשאי השר לאסור בתקנות את ייבואם של מצרכים שהחומר או התהליך שימש בייצורם.

{{ח:סעיף|208|מסחר במצרך שייבואו אסור}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם, לא יציע ולא יציג למכירה ולא יחזיק לשם מכירה מצרך שייבואו נאסר {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|בסימן זה}} או לפיו.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}}

{{ח:סעיף|209|סמכויות מפקח}}
{{ח:ת}} למפקח יהיו הסמכויות המנויות להלן וכל סמכות אחרת הדרושות לביצוע פקודה זו:
{{ח:תת|(1)}} להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום או בלילה, במפעל או בכל חלק ממנו, אם יש לו סיבה סבירה להניח שאדם עובד בהם;
{{ח:תת|(2)}} להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום –
{{ח:תתת|(א)}} בכל מקום שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא מפעל;
{{ח:תתת|(ב)}} בכל חלק של בנין שמפעל נמצא בו, אם יש לו סיבה סבירה להניח ששם נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים;
{{ח:תת|(3)}} להביא עמו שוטר, אם יש לו סיבה סבירה לחשוש להפרעה רצינית בביצוע תפקידו;
{{ח:תת|(4)}} לדרוש להציג לפניו פנקסים, הודעות ותעודות המנוהלים או מוחזקים לפי פקודה זו, לעיין בהם, לבדקם ולהעתיק מהם;
{{ח:תת|(5)}} לעשות חקירה ובדיקה ככל הדרוש כדי לוודא אם נתמלאו הוראות פקודה זו לגבי מפעל ולגבי כל העובד בו;
{{ח:תת|(6)}} לדרוש מכל אדם שהוא מוצא במפעל את הידיעות שיש בידו ליתן בדבר זהותו של תופש המפעל;
{{ח:תת|(7)}} לחקור, לענינים שלפי פקודה זו, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כפי שיראה לנכון, כל אדם שהוא מוצא במפעל או אדם שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא עובד במפעל או שהיה עובד בו תוך שלושת החדשים שקדמו לחקירה, ולדרוש ממנו להיחקר כאמור ולחתום על הצהרה בדבר אמיתות הדברים שעליהם הוא נחקר; אולם לא יידרש אדם לפי הוראה זו להשיב על שאלה או לתת עדות העלולה להפלילו.

{{ח:סעיף|210|סמכות לענינים רפואיים|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח שהוא רופא רשאי לבצע בדיקות רפואיות הדרושות לענין תפקידיו לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} כל מפקח רשאי להביא עמו למפעל רופא לשם ייעוץ בענינים רפואיים.

{{ח:סעיף|211|נטילת דוגמאות לאנליזה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי בכל עת ליטול לאנליזה דוגמאות מספיקות של החמרים המפורשים להלן, ובלבד שהודיע על כך תחילה לתופש המפעל או – אם אין להשיגו בנקל – למנהל עבודה או לאדם אחראי אחר במפעל (להלן בסעיף זה – התופש או שלוחו):
{{ח:תתת|(1)}} חומר שבשימוש או המיועד לשימוש במפעל, המעלה על דעתו חשד של הפרת תקנה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או העלול לדעתו לגרום חבלת גוף לעובדים;
{{ח:תתת|(2)}} חומר שבשימוש בייצור גפרורים או שעורבב לשימוש כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בשעת נטילת דוגמה רשאי התופש או שלוחו, לאחר שהמציא את ההתקנים הנחוצים, לדרוש מהמפקח שיחלק את הדוגמה לשלוש מנות, יסמן ויחתום או יקשור במהודק כל אחת מהן לפי מהותה, ויעשה בהן כך:
{{ח:תתת|(1)}} ימסור מנה אחת לתופש או לשלוחו;
{{ח:תתת|(2)}} ישמור מנה אחת להשוואה בעתיד;
{{ח:תתת|(3)}} יגיש מנה אחת לעושה האנליזה.
{{ח:תת|(ג)}} אנליזה לפי סעיף זה תיעשה בידי מי ששר העבודה הסמיך אותו לכך, אולם לגבי מפעל שבמערכת הבטחון היא תיעשה בידי אדם שאישר לכך שר הבטחון או בידי מי שאותו אדם הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} תעודה הנחזית כתעודה שניתנה על ידי מי שהוסמך או אושר לפי סעיף קטן (ג) בדבר תוצאת אנליזה לפי סעיף זה, תהיה קבילה בכל משפט לפי פקודה זו לראיה על הדברים האמורים בה, אולם כל צד רשאי לדרוש שמי שעשה את האנליזה ייקרא להעיד.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפרסם אדם את תוצאותיה של אנליזה שנעשתה לפי סעיף זה, ולא יגלה אותן לאדם שאינו מוסמך לקבלן.
{{ח:תת|(ו)}} מפקח רשאי ליטול דוגמה של חומר גלמי, או של חומר או חפץ מעובדים, לאחר שהודיע על כך לתופש או לשולחו, וכן רשאי הוא לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה או תהליך עבודה; אולם שר הבטחון או אדם שאישר לכך רשאי לאסור נטילת דוגמה או צילום כאמור אם ראו מניעה לכך מטעמי בטחון.

{{ח:סעיף|212|החובה להמציא אמצעים לבקורת}}
{{ח:ת}} תופש מפעל, שלוחיו ועובדיו יספקו את האמצעים שדרש מפקח כנחוצים לאפשר כניסה, בקורת, בדיקה, חקירה, נטילת דוגמאות או פעולה אחרת לשם שימוש בסמכויותיו לפי פקודה זו לגבי אותו מפעל.

{{ח:סעיף|213|החובה להמציא נסח מפנקס המפעל}}
{{ח:ת}} תופשו של מפעל ישלח למפקח נסחים מפנקס המפעל כפי שדרש המפקח לביצוע תפקידיו לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|214|תעודת מינוי של מפקח}}
{{ח:ת}} לכל מפקח תינתן תעודת מינוי ובשעת ביקורו במפעל או במקום שחלה עליו הוראה מהוראות פקודה זו יראה את תעודת המינוי, אם נדרש לכך, לתופש המפעל או לאדם אחר שיש לו תפקיד ניהולי אחראי במפעל.

{{ח:סעיף|215|מתן תעודות}}
{{ח:ת}} תעודה לפי פקודה זו או לענינה, שניתנה מאת השר, המפקח הראשי או מפקח אזורי, יכול שתינתן לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן, והרשות שנתנה אותה רשאית לשנותה או לבטלה.

{{ח:סעיף|216|התקנת תקנות}}
{{ח:ת}} תקנה לפי פקודה זו יכול שתהיה לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן ויכול שתהיה בכפוף לתנאים כפי שהמתקין יראה לנכון, ויכול שתכלול הוראות משלימות והוראות גרר ככל שייראה דרוש לביצועה.

{{ח:סעיף|217|המצאת תעודות ומשלוחן}}
{{ח:תת|(א)}} תעודה שיש חובה או רשות להמציאה לפי פקודה זו יכול שתומצא –
{{ח:תתת|(1)}} לאדם פלוני – במסירתה לידו, או בהשארתה במקום מגוריו או בשליחתה לשם בדואר;
{{ח:תתת|(2)}} לפירמה שעליה חלה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות}} – במסירתה לשותף של הפירמה, או בהשארתה במשרד הפירמה או בשליחתה לשם בדואר;
{{ח:תתת|(3)}} לבעל או לתופש של מפעל, אף אם היו חברה שחלה עליה {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}} או אגודה שיתופית שחלה עליה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} – בדרך כאמור בפסקאות (1) או (2), או במסירת התעודה או העתק נכון ממנה לאדם במפעל שגילו, לפי הנראה, איננו למטה משש עשרה.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה שיש להמציאה לתופש של מפעל יכול שימענו אותה אל ”תופש המפעל“, לפי המען המתאים למסירה למפעל בדואר, בלי שם או תיאור נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו, בתיאומים המחוייבים, על תעודה שלפי פקודה זו יש חובה או רשות לשלחה לאדם, לפירמה, לבעל או לתופש.

{{ח:סעיף|218|המצאת הודעות לאדם שבמקום התופש}}
{{ח:ת}} אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, תהא החובה או הרשות, לפי הענין, להמציא לו כל הודעה שיש חובה או רשות בפקודה זו או לפיה להמציא אותה לתופש או לבעל.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: האחראים}}

{{ח:סעיף|219|עבירות התופש או הבעל}}
{{ח:תת|(א)}} על כל הפרה, במפעל או בקשר למפעל, של הוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יהיה תופש המפעל – או בעל המפעל, אם האחריות להפרה מוטלת עליו בפקודה זו או לפיה – אשם בעבירה, בכפוף לנאמר להלן.
{{ח:תת|(ב)}} תופש מפעל הפועל בהסתמך על פטור מיוחד שניתן בפקודה זו או לפיה ואינו מקיים את התנאים המצורפים לפטור, יראו אותו כמפר הוראות פקודה זו.

{{ח:סעיף|220|בעל מכונה במקום התופש}}
{{ח:ת}} היתה במפעל מכונה המונעת בכוח מיכאני שבעלה או שוכרה איננו תופש המפעל, יראו את הבעל או השוכר כאילו היה תופש המפעל לענין עבירה לפי פקודה זו שנעברה לגבי אדם שהוא עובד של הבעל או של השוכר או מקבל מהם גמול והוא עסוק ליד מכונה כאמור או בקרבתה או בקשר אליה.

{{ח:סעיף|221|העבריין למעשה}}
{{ח:ת}} אם מעשה או מחדל שתופש מפעל או בעלו אחראי להם לפי פקודה זו הם לאמיתו של דבר מעשה או מחדל של שלוח, עובד, פועל או אדם אחר, יהיה דינו כדין התופש או הבעל, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|222|אחריות מנהל תאגיד או שותף|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.

{{ח:סעיף|223|עבירות עובדים ואחרים}}
{{ח:ת}} עובד שהפר את הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|פרק ז׳, סימן ד׳}}, או כל אדם שהפר תקנה לפי פקודה זו המטילה עליו במפורש חובה פלונית – הוא יהיה אשם בעבירה, ותופש המפעל או בעל המפעל לא יהיו אשמים בה אלא אם הוכח שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההפרה.

{{ח:סעיף|224|הפרה נפרדת לגבי כל עובד|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} עבדו בני אדם במפעל שלא בהתאם להוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יראו את הדבר כאילו היתה הפרת הוראה לגבי כל עובד לחוד.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: עבירות ועונשין}}

{{ח:סעיף|225|עונש כשלא נקבע במפורש|תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} בכפוף לנאמר להלן בפקודה זו, העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש במפורש, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 10,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ובעבירה שהיתה עשויה לגרום מוות או חבלת גוף, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|226|צו לתיקונים|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע תופש מפעל או בעל מפעל בשל עבירה לפי פקודה זו שאינה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 235|סעיפים 235}} {{ח:פנימי|סעיף 236|או 236}}, רשאי בית המשפט, בנוסף להטלת העונש או במקומה, לצוות עליו לנקוט אמצעים שיפורטו בצו, תוך הזמן שפורש בו, לתיקון הענינים אשר לגביהם אירעה ההפרה, ורשאי הוא, לפי בקשה, להאריך את הזמן.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן הצו, לא יהיה התופש או הבעל אחראי לפי פקודה זו להמשכת ההפרה בתוך הזמן שפירש בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} תופש או בעל שלא ביצע צו לתיקונים תוך הזמן שפורש או הוארך כאמור, דינו – קנס 500 לירות או מאסר שבעה ימים בעד כל יום שבו נמשכת הפרת הצו אחרי הזמן שפורש או הוארך כאמור.

{{ח:סעיף|227|מסחר אסור|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|228|אי־&lt;wbr&gt;משלוח תסקיר למפקח אזורי|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שלא שלח עותק של תסקיר למפקח האזורי בנסיבות שבהן נדרש לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 119א|סעיף 119א}} יאשם בעבירה.

{{ח:סעיף|229|עריכת בדיקה או תסקיר שלא כראוי|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שעשה בדיקה שלא ביסודיות הנדרשת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או שערך תסקיר לקוי בפרט חיוני, דינו – קנס 2,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, ואם ערך תסקיר כוזב ביודעין, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר שנה.

{{ח:סעיף|230|שימוש במפעל ללא מימלטים מדליקה או בניגוד לצו מימלטים|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} השתמשו במפעל שאין לו מימלטים נאותים ומספיקים מדליקה, או השתמשו במפעל או בחלק ממפעל בניגוד לצו מימלטים, דין התופש – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, וקנס נוסף 300 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|231|תפישת מפעל בלא הודעה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195}}, דינו – קנס 1,500 לירות וקנס נוסף 150 לירות בעד כל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|232|פגיעה בתעודה מוצגת|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} המוריד או המקלקל תקציר, הודעה, טופס תקנות או כל תעודה אחרת שהוצגה לפי פקודה זו או הפוגע בהם, דינו – קנס 500 לירות או חודש מאסר.

{{ח:סעיף|233|מסחר במצרך שייבואו אסור}}
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} יאשם בעבירה וכל מצרך שנעברה בו העבירה והוא ברשותו יחולט; מצרך שחולט כאמור יושמד או יטופל בו בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון.

{{ח:סעיף|234|גילוי תוצאות אנליזה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ה)}}, דינו – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|235|הפרעה למפקח|תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים, ובכל הרשעה נוספת לפי סעיף זה תוך שנתיים מן ההרשעה האחרונה בשל אותה עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפריע למפקח או מעכב אותו מהשתמש כראוי בסמכות שהוענקה לו בפקודה זו או לפיה;
{{ח:תתת|(2)}} מסרב להשיב או משיב תשובה כוזבת, בחקירה שהותרה בפקודה זו או לפיה;
{{ח:תתת|(3)}} אינו מציג פנקס או תעודה שנדרש להציגם בפקודה זו או לפיה;
{{ח:תתת|(4)}} מסתיר או מונע, או מנסה להסתיר או למנוע, אדם מהתייצב לפני מפקח או מהיחקר על ידיו.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה במפעל עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי אדם שאיננו תופש המפעל, גם התופש יהיה אשם בה, אלא אם הוכיח שלא ידע על העבירה או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנעה.

{{ח:סעיף|236|זיוף ומרמה|תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו, בלי לפגוע בכל הוראה ענשית אחרת – קנס 10,000 לירות או מאסר שישה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מזייף תעודה הדרושה בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
{{ח:תתת|(2)}} נותן תעודה כאמור או חותם עליה בידעו שהיא כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(3)}} מפיץ ביודעין תעודה כאמור כשהיא מזוייפת או כוזבת כאמור, או משתמש בה;
{{ח:תתת|(4)}} מפיץ ביודעין תעודה כאמור כאילו היא חלה על אדם פלוני כשאינה חלה כן, או משתמש בה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מתחזה כאדם הנזכר בתעודה כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} מתיימר בכוזב להיות מפקח;
{{ח:תתת|(7)}} מעלים עין במזיד מאחת העבירות המנויות בפסקאות (1) עד (6);
{{ח:תתת|(8)}} רושם במזיד רישום כוזב בפנקס, בהודעה או בתעודה שניהולם, הצגתם, המצאתם או שליחתם דרושים בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
{{ח:תתת|(9)}} מצהיר או חותם במזיד הצהרה כוזבת שנדרש ליתן בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענין;
{{ח:תתת|(10)}} משתמש ביודעין ברישום כוזב או בהצהרה כוזבת כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תעודה“ – לרבות תסקיר.

{{ח:סעיף|237|הוראות בדבר עבירות נמשכות}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי פקודה זו על ידי שלא נעשתה בדיקה, לא נרשם או צורף תסקיר או לא נעשתה פעולה אחרת, בשעה או תוך הזמן שפורשו בפקודה זו או בתקנה לפיה, יראו את העבירה כנמשכת כל עוד לא נעשתה הפעולה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי לענין עבירה נמשכת על הוראה מהוראות פקודה זו –
{{ח:תתת|(1)}} התחלה חדשה של העבירה כאמור, לאחר הפסקתה, היא עבירה חדשה;
{{ח:תתת|(2)}} מותר להגיש תביעה ולהרשיע ולהעניש את הנאשם מזמן לזמן על כל חלק של התקופה שבה נמשכת העבירה, ובלבד שלא הורשע ולא נענש על חלק זה של התקופה קודם לכן בשל אותה עבירה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הליכים משפטיים}}

{{ח:סעיף|238|צורת האישום}}
{{ח:ת}} באישום לפי פקודה זו די לטעון שהמפעל הוא מפעל כמשמעותו בפקודה זו ולציין את שמו של הנחזה כתופש המפעל.

{{ח:סעיף|239|המצאה ומשלוח של הזמנה לדין וצו בית המשפט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיף 217}} יחולו על ההמצאה והמשלוח של הזמנה לדין ושל צו בית המשפט שיש חובה או רשות להמציאם או לשלחם לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|240|הליכים כלפי אדם שבמקום התופש}}
{{ח:ת}} אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} על ההמצאה של הזמנה לדין או צו בית המשפט אליו ועל נקיטת הליך כלפיו.

{{ח:סעיף|241|רישום בפנקס כראיה}}
{{ח:ת}} אם בפקודה זו או לפיה נדרש רישום בפנקס המפעל או בפנקס אחר או ברשומה אחרת – יהא הרישום שנעשה על ידי תופשו של מפעל או מטעמו קביל כראיה נגדו על העובדות שצויינו בו; והעובדה שלא נעשה רישום שנדרש כאמור, בדבר קיום הוראה מהוראות פקודה זו או תקנה לפיה, תשמש ראיה שאותה הוראה לא קויימה.

{{ח:סעיף|242|אדם במפעל ייראה כעובד בו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם הנמצא במפעל שעה שנעשית עבודה או כשהמכונות בתנועה – למעט זמן הפסקות לארוחות או למנוחה – יראו אותו לענין פקודה זו כמי שעובד אותה שעה במפעל כל עוד לא הוכח היפוכו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על מפעל אשר בו העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

{{ח:סעיף|243|אישום העבריין למעשה ודינו}}
{{ח:תת|(א)}} תופש מפעל או בעל מפעל שהואשם בעבירה לפי פקודה זו זכאי לדרוש שאדם אחר, שאותו הוא מאשים כעבריין למעשה, יובא לפני בית המשפט בזמן שנקבע לשמיעת אישומו, ובלבד שיעשה שתי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יגיש אישום כדין נגד האדם האחר;
{{ח:תתת|(2)}} יתן לתובע הודעה מוקדמת לא פחות משלושה ימים על כוונתו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} התובע יהיה זכאי לחקור חקירה שכנגד את התופש או הבעל אם הוא מוסר עדות, או כל עד שהזמין לתמיכת האישום שהגיש, ולהביא ראיות מפריכות.
{{ח:תת|(ג)}} אם לאחר שהוכח ביצוע העבירה הוכיח התופש או הבעל להנחת דעתו של בית המשפט שתי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
{{ח:תתת|(2)}} אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א) ביצע את העבירה הנדונה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני מצד התופש או הבעל, –
{{ח:תת}} התופש והבעל לא יהיו אשמים בעבירה, אלא אותו אדם יורשע בה, ובית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לחייבו בתשלום ההוצאות הכרוכות במשפט.
{{ח:תת|(ד)}} אם בשעת גילוי עבירה הובררו להנחת דעתו של מפקח ארבע אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התופש או הבעל של המפעל שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
{{ח:תתת|(2)}} מי הוא האדם שעבר את העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} העבירה נעברה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני של התופש או הבעל;
{{ח:תתת|(4)}} העבירה נעברה תוך הפרת הוראותיו של התופש או הבעל, –
{{ח:תת}} ייתבע לדין האדם שלפי דעת המפקח הוא העבריין למעשה, בלי שייתבע התופש או הבעל תחילה.

{{ח:סעיף|244||תיקון: תשל״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|245|תביעה לשינוי הסכם או לחלוקת הוצאות בין בעל לתופש}}
{{ח:תת|(א)}} חצרים שהושכרו כולם או מקצתם כמפעל, ושינויי מבנה או שינויים אחרים דרושים בהם למילוי הוראה של פקודה זו או של תקנה או דרישה לפיה, רשאי הבעל או התופש לפנות לבית המשפט המחוזי ולטעון, לפי הענין, טענה מטענות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי לרגל הסכם שביניהם נמנע ממנו לבצע את השינויים;
{{ח:תתת|(2)}} כי יש לחייב את שכנגדו בהוצאות הכרוכות בשינויים, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט, לאחר ששמע את בעלי הדין ואת העדים שירצו להזמין, רשאי ליתן, כפי שיראה צודק וישר בנסיבות המקרה –
{{ח:תתת|(1)}} לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(1) – צו המבטל או המשנה את תנאי ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(2) – צו בדבר ההוצאות או חלוקתן, בהתחשב עם תנאי הסכם שביניהם, ולחלופין, לפי בקשת אחד מהם, לשים קץ לשכירות.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: כללי}}

{{ח:סעיף|246|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות פקודה זו באות להוסיף על הוראותיו של כל חוק אחר ולא להחליפן או לגרוע מהן, זולת אם יש הוראה אחרת מפורשת.

{{ח:סעיף|247|ביצוע}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע פקודה זו.

{{ח:סעיף|247א|אגרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 172א|בסעיף 172א}} ולחידושה;
{{ח:תת|(2)}} אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
{{ח:תת|(3)}} אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי שירות הפיקוח על העבודה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 172א|בסעיף 172א}}.

{{ח:סעיף|248|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).

{{ח:קטע2|תוספת|התוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר לחות בתהליכי טכסטיל}}
{{ח:קטע3|תוספת סימן א|סימן א׳: ציוד}}

{{ח:סעיף*|1|שני מדי־&lt;wbr&gt;לחות|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} בחדר שבו מעלים לחות מלאכותית יותקנו ויקויימו שני מדי־לחות הממלאים את הדרישות שקבע השר בצו בדבר מבנם וקיומם: אחד ייקבע במרכזו של החדר ואחד בצדו או במקום ובמצב שמפקח הורה עליו או אישר אותו, ובלבד שיהיו נראים ברורות לעובדים.

{{ח:סעיף*|2|פטור|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה להורות לגבי מפעל או חדר שבו, כי די בהתקנתו וקיומו של מד־לחות אחד במקום שנים והוא ייקבע במקום ובמצב שיורה עליו מפקח.

{{ח:סעיף*|3|לוח לחות וטופס לרישום|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} סמוך לכל מד־לחות יהיו תלויים טופס שנקבע לרישום המקראים ולוח לחות כזה:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;'''לוח לחות'''&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=100px&gt;(1) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס&lt;/th&gt;&lt;th width=100px&gt;(2) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס&lt;/th&gt;&lt;th width=100px&gt;(1) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס&lt;/th&gt;&lt;th width=100px&gt;(2) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4|קריאת מדי־&lt;wbr&gt;לחות|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} מד־לחות ייקרא בכל אחד מזמנים אלה בכל יום שבו בני אדם עובדים בחדר:
{{ח:תתת|(1)}} אם עובדים בבוקר – בין השעות 10.00–11.00;
{{ח:תתת|(2)}} אם עובדים אחרי הצהריים – בין השעות 15.00–16.00;
{{ח:תתת|(3)}} אם עובדים לפני 06.00 או אחרי 20.00 – בזמנים אחרים שיורה עליהם המפקח האזורי.
{{ח:תת|(ב)}} קריאת מדי הלחות ורישום המקראים בטופס לרישום ייעשו על ידי אדם שמינה לכך תופש המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} טפסים לרישום, לאחר הרישום האחרון בהם, יישמרו במפעל לעיון.

{{ח:סעיף*|5|הרישומים ראיה|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} הרישומים שבטופס לרישום יהיו ראיה לכאורה ללחות האטמוספירה ולמידת החום בחדר.

{{ח:קטע3|תוספת סימן ב|סימן ב׳: הגבלת לחות}}

{{ח:סעיף*|6|הגבלת לחות מלאכותית|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} לא תועלה לחות מלאכותית בחדר באחת הנסיבות האלה:
{{ח:תת|(1)}} המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת עלה על 22.5 מעלות צלסיוס;
{{ח:תת|(2)}} בחדר שטווים בו כותנה, או טווים מרינו או קשמיר בתהליך הצרפתי או היבש, או טווים או סורקים צמר באותו תהליך – עלה המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת על 26.5 מעלות צלסיוס;
{{ח:תת|(3)}} ההפרש בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה הוא פחות מההפרש שצויין בלוח הלחות.

{{ח:סעיף*|7|אין להשתמש במים מזיקים|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בהעלאת לחות מלאכותית לא ישתמשו במים העלולים לגרום נזק לבריאות העובדים או לגרום לצחנה מזיקה או מטרידה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו מים כעלולים לגרום נזק לבריאות העובדים אם הם סופגים מתמיסה חומצנית של פרמנגנט האשלגן יותר משבעה מיליגרמים של חמצן לליטר מים תוך ארבע שעות בחום של 15.5 מעלות צלסיוס.

{{ח:סעיף*|8|הגבלת לחות לפי שיטה מיוחדת|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} אם מתכוונים שהלחות האטמוספרית בחדר מסויים לא תהיה גדולה מלחות שיש בה הפרש של 2.2 מעלות צלסיוס לפחות בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה, ונמסרה הודעה על כך למפקח האזורי בדרך שנקבעה – הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לענין קריאת מדי־לחות וטפסים לרישום לא יחולו לגבי אותו חדר כל זמן שמקויים לפחות אותו הפרש והעתק של הודעה כאמור מוצג בחדר.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ באב תש״ל (5 באוגוסט 1970).}}
* '''יעקב ש. שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132(א)(1), (2)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132(ב), (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132(א)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(2), (3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(4), (5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הענין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5 סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41(2) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41(2) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6(א), (ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(א), (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 תנאי I&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 תנאי II&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45(1), (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32(א)(3), (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32(א)(1), (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(4)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151(ב) רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32(א)(2), (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(4)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(4)(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151(ב) סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48(1), (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}, {{ח:פנימי|סעיף 157|157}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37(6)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2)–(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(א) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 1|תוס׳ 1 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(א)(I)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 1|תוס׳ 1 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(א)(II)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 3|תוס׳ 3 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(1) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(א)(III)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 4|תוס׳ 4(א),(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(א)(IV) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 3|תוס׳ 3 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37(5)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(א)(IV) מציעתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 4|תוס׳ 4(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(א)(IV) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 5|תוס׳ 5}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(ב), (ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 6|תוס׳ 6}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)(ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 7|תוס׳ 7}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 2|תוס׳ 2}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 227|227}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 8|תוס׳ 8}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52(1א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(4) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55(1), (2), (3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(4) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|66(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66(2), (3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}, {{ח:פנימי|סעיף 233|233}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211}}, {{ח:פנימי|סעיף 234|234}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176(א)–(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59 דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60(1), (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}, {{ח:פנימי|סעיף 180|180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)(ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61, 62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)(ה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)(ו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}, {{ח:פנימי|סעיף 187|187(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)(ז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79 סיפה}}, {{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}, {{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(2) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}, {{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(2) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66(2) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 198|198(ב) סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67(1) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67(2) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 198|198(ב) סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69(1), (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196(א), (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196(א) רישה, (ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(1)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(1)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196(ג), (ד)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(1)(ג), (ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(1) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 94|94}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129(ב) סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199(ב), (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199(א), (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(1), (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74(1) מציעתא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(4), (5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 101|101(א)–(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(6)–(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(א)–(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;77(א)–(ו), (ח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ח)}}, {{ח:פנימי|סעיף 228|228}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;77(ז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 107|107}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(1),(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 109|109(א)–(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(4) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(4) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(1), (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}, {{ח:פנימי|סעיף 218|218}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 116|116(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(8) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97, 98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרט 3|תוס׳ 3}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||מונחים המשמשים בנוסח החדש}}

{{ח:סעיף*}}
{{עמודות|2|{{ממורכז|'''א'''}}
{{דוכיווני|אַבְזָר|fitting, attachment, accessory}}
{{דוכיווני|אבזר הרמה|lifting tackle}}
{{דוכיווני|אדים|fumes}}
{{דוכיווני|אַוָּר|vent}}
{{דוכיווני|אחיזת יד|handhold}}
{{דוכיווני|אִנקוּל|hooking}}
{{דוכיווני|אַכֵּל|corrode}}

{{ממורכז|'''ב'''}}
{{דוכיווני|בּוֹר|pit, vat}}
{{דוכיווני|בית כסא מעל בור|privy}}
{{דוכיווני|במזיד|wilfully}}

{{ממורכז|'''ג'''}}
{{דוכיווני|גִדרָה|close, curtilage, enclosure}}
{{דוכיווני|גַל|shaft}}
{{דוכיווני|גַלגָלוֹן|pulley}}
{{דוכיווני|גַלגֶלת|pulley block}}
{{דוכיווני|גלילה|lapping}}
{{דוכיווני|גַמֵּר|finish}}
{{דוכיווני|גשר|bridge, viaduct}}

{{ממורכז|'''ד'''}}
{{דוכיווני|דוכן|platform}}
{{דוכיווני|דַּפָּסות אבן|lithography}}
{{דוכיווני|דַּפָּסות בֶּלֶט|letter-press}}
{{דוכיווני|דַּפָּסות שֶׂקע|photogravure}}

{{ממורכז|'''ה'''}}
{{דוכיווני|הלחמה קשה|brazing}}
{{דוכיווני|הלחמה רכה|soldering}}
{{דוכיווני|הסרת אבנית|scaling}}
{{דוכיווני|הַשלֵם|make up, ''v''.}}
{{דוכיווני|הַשנֵה (חשמל)|transform}}
{{דוכיווני|התאמה|adjustment}}
{{דוכיווני|הֶתקֵן|device, appliance}}
{{דוכיווני|הַתקֵן|provide}}

{{ממורכז|'''ז'''}}
{{דוכיווני|זרוע (בעגורן)|jib}}

{{ממורכז|'''ח'''}}
{{דוכיווני|חוֹסֵך (בדוד קיטור)|economiser}}
{{דוכיווני|חידוש מילוי מַשָּׁקים|repointing}}
{{דוכיווני|חַיָץ|baffle}}
{{דוכיווני|חָצֹה וָשׁוֹב|traverse}}
{{דוכיווני|חצרים לשכירות כוח|tenement factory}}

{{ממורכז|'''כ'''}}
{{דוכיווני|כֶּבֶשׁ|gangway}}
{{דוכיווני|כַּוונֵן|adjust, set up}}
{{דוכיווני|כּוֹש|spindle}}
{{דוכיווני|כַּוַּת איש|manhole}}
{{דוכיווני|כַּוַּת יד|handhole}}
{{דוכיווני|כַּלֵל מחדש|refit}}
{{דוכיווני|כַּנֶנת|crab, winch, gin wheel, teagle}}

{{ממורכז|'''ל'''}}
{{דוכיווני|לולב|bolt}}
{{דוכיווני|לַכָּה|varnish, lacquer}}

{{ממורכז|'''מ'''}}
{{דוכיווני|מאגר|reservoir}}
{{דוכיווני|מַאֲחֵז|handhold}}
{{דוכיווני|מבדוק|dock (dry or floating)}}
{{דוכיווני|מַד לחץ קיטור|steam pressure gauge}}
{{דוכיווני|מִדרֶכֶת מעבר|gangway}}
{{דוכיווני|מובִיל מים|aqueduct}}
{{דוכיווני|מוֹט גֶלֶם|stock bar}}
{{דוכיווני|מוצא|outlet, exit}}
{{דוכיווני|מֵזַח|pier}}
{{דוכיווני|מזח עגינה|jetty}}
{{דוכיווני|מֵחבֵּר|joint, coupling}}
{{דוכיווני|מַחוֵן|indicator}}
{{דוכיווני|מִיגָשה|wharf}}
{{דוכיווני|מְכָל|vessel, tank}}
{{דוכיווני|מְכָל ניקוז|blow-off vessel}}
{{דוכיווני|מכַל קיטור|steam container}}
{{דוכיווני|מִמלָט|escape, means of escape}}
{{דוכיווני|מיתקנים|works}}
{{דוכיווני|מכוונן־מכונת־כלים|toolsetter}}
{{דוכיווני|מַכְוֵן|guide}}
{{דוכיווני|מכונות|machinery}}
{{דוכיווני|מכשיר|apparatus}}
{{דוכיווני|מכשיר עיתוק|striking gear}}
{{דוכיווני|מֵמיר (חשמל)|converter}}
{{דוכיווני|מִמסֶרֶת|transmission machinery}}
{{דוכיווני|מסביב ל...|precincts of}}
{{דוכיווני|מסוּכָּך|encased}}
{{דוכיווני|מַסּוֹעַ עילי (מכונת הרמה)|runway}}
{{דוכיווני|מִסְפָּן|dock (wet)}}
{{דוכיווני|מספָּנָה|yard (for shipbuilding)}}
{{דוכיווני|מעבר לאדים|flue}}
{{דוכיווני|מַעֲנָב|sling}}
{{דוכיווני|מענב רב־ענפי|multiple sling}}
{{דוכיווני|מעלית|lift, hoist}}
{{דוכיווני|מעקה|hand-rail}}
{{דוכיווני|מקרא|reading}}
{{דוכיווני|מַראֶה מפלס מים|water gauge}}
{{דוכיווני|מֶרכּב|carriage}}
{{דוכיווני|משולב|interlocking}}
{{דוכיווני|מַשחֵן|superheater}}
{{דוכיווני|מַשנֵק|choke}}
{{דוכיווני|מַתֵּג|switch, ''v''.}}

{{ממורכז|'''נ'''}}
{{דוכיווני|נֶחזה|ostensible, purporting}}
{{דוכיווני|נחשון|coil}}
{{דוכיווני|נַיָּח|stationary}}
{{דוכיווני|נֶסַח|extract}}

{{ממורכז|'''ס'''}}
{{דוכיווני|סַבֶּבת שיניים|pinion}}
{{דוכיווני|סְביבוֹל|swivel}}
{{דוכיווני|סְגיר|shackle}}
{{דוכיווני|סִיגים|slag}}
{{דוכיווני|סַפֵּק|provide}}

{{ממורכז|'''ע'''}}
{{דוכיווני|עובד|person employed}}
{{דוכיווני|עוסק, עסוק|person working}}
{{דוכיווני|עוּקה|sump}}
{{דוכיווני|עיצוב|design}}
{{דוכיווני|עשוי במשיכה|solid drawn}}

{{ממורכז|'''פ'''}}
{{דוכיווני|פיר מעלית|liftway, hoistway}}
{{דוכיווני|פקק נָתִיך|fusible plug}}
{{דוכיווני|פתח שבקיר|teagle opening}}

{{ממורכז|'''צ'''}}
{{דוכיווני|צוהר|skylight}}
{{דוכיווני|צוֹר|flint}}
{{דוכיווני|צחנה מזיקה או מטרידה|effluvia}}
{{דוכיווני|צינור הרקה|blow-off pipe}}
{{דוכיווני|צַפחה|slate}}
{{דוכיווני|צרורות|gravel}}

{{ממורכז|'''ק'''}}
{{דוכיווני|קְבועות|fixtures}}
{{דוכיווני|קַיֵם|maintain}}
{{דוכיווני|קילוף|scurfing}}
{{דוכיווני|קירוי (של חדר)|top (of room)}}
{{דוכיווני|קַפֵּל|plait, ''v''.}}

{{ממורכז|'''ר'''}}
{{דוכיווני|רוֹבד|landing}}
{{דוכיווני|רווחה|welfare}}
{{דוכיווני|רַפֵּה|anneal}}
{{דוכיווני|רצועת הֶנֵעַ|driving belt}}
{{דוכיווני|רָציף|quay}}

{{ממורכז|'''ש'''}}
{{דוכיווני|שַדֵּר (הודעות ותשדורות)|transmit}}
{{דוכיווני|שחם|granite}}
{{דוכיווני|שיפּולַים|bilges}}

{{ממורכז|'''ת'''}}
{{דוכיווני|תא (במעלית)|cage (of lift)}}
{{דוכיווני|תא אש ותא שריפה|boiler-furnace}}
{{דוכיווני|תעלה עליונה (של גלגל מים)|head race}}
{{דוכיווני|תעלה תחתונה (של גלגל מים)|tail race}}
{{דוכיווני|תעודה|certificate, document}}
{{דוכיווני|תקציר|abstract}}
{{דוכיווני|תשדורות|communications}}
{{דוכיווני|תשלובת גלגלים|gearing}}}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>452u0gmrm7fpdlk93a82ovxxnth6amb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים א/יד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328048</id>
    <revision>
      <id>3077241</id>
      <parentid>1414179</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T15:45:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3077241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36948" sha1="r4cbt6ze7t8dj4va644l418jlo4mj80" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים א|יג|יד|טו|}}
== י&quot;ד ==
{{טורים שווים | '''&lt;sup&gt;שיר השירים:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי.'''}}|'''&lt;sup&gt;איכה:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי{{ש}}הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום.'''}}}}

אחרי שאמר בין שדי ילין, להרויח לנו מכל צרותינו כמ&quot;ש, אמר אשכול הכפר דודי לי. והנה חז&quot;ל פי' מלשון כפרה, ועתה יאמר אחרי שפי' הכתוב נתנני שוממה כל היום דוה, פי' הטעם היאך אפשר שלא היה לה מנוחה, שהרי אפי' הרשעים בגהינם באיזה שעות מן היום יש להם מנוחה, והיאך נתנני שוממה כל היום דוה, פי' ואמר הטעם הוא כי נשקד עול פשעי בידו. ופי' ז&quot;ל במדרש (איכ&quot;ר א, מב): שקודה הייתי מעוונותי, וסבורה הייתי שימחול לי על כל עוונותי, אלא ישתרגו, עשאם עלי סריגות סריגות וכו'. וצריך להבין מנין להם כל זה, אלא שדקדקו בכתוב אומרו נשקד עול פשעי בידו, שמלת 'בידו' אין לו הבנה לפי משמעות הכתוב, וגם מהו העול הזה, אלא נראה שכוונת הכתוב הוא להודיענו כי דרך האדם הוא לחטא בחטאים קלים, עוונות שאדם דש בעקביו, ועל אלו לא ישים עליהם לב, עד כי לפעמים שב אליו כהיתר ואפי' תשובה אינו עושה, ומה מאד הפליא לדבר מהר&quot;ם אלשיך ז&quot;ל בס' משלי על פסוק עד מתי עצל תשכב (משלי ו, ט). ע&quot;ש כי דבריו יהיו לטוטפות בין העינים. והנה הכתוב אומר: הוי מושכי העון בחבלי השוא (ישעיה ה, יח). (סוכה נב, א): בתחלה יצה&quot;ר (והוא הדין העוונות והחטאים, וכמו שנפרש כי הכל א') דומה לחוט של עכביש, ואח&quot;כ וכעבות העגלה חטאה. וזה כי בס' חסד לאברהם כתוב (עין יעקב, נהר לח): כי החטא דומה לחוט א', והעוון לפתיל של ח' חוטין, והפשע של עשרים חוטין, וכשהאדם חוטא ח' פעמים, נעשה החטא עוון, וכשחוטא עשרים אז נעשה פשע עכ&quot;ל. וזש&quot;ה הנה כדמיון העול הקשור בחבלי העגלה, הנה עד&quot;ז נשקד עול פשעי בידו, ופי' 'בידו' כי השי&quot;ת היה שוקל בידו העוונות כידוע. והנה בהיותו ית' שוקל העוונות, אז&quot;ל (ר&quot;ה יז, א): מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה עכ&quot;ל. ופי' בהם הרבה פירושי', וא' מהם הוא כי הב&quot;ה אינו חושב עוון ראשון ושני, ואם ימצא שקול מ&quot;מ רב חסד מטה כלפי חסד, ואם חוזר וחוטא אף העוונות הראשונים נחשבי' ודנין אותו על הכל. וזהו אומרו נשקד עול פשעי בידו, בהיותו שוקל הוא ית' העוונות, שקודה הייתי מעוונותי, הן ע&quot;י יסורין הבאים אלי, כמ&quot;ש נתנני שוממה כל היום דוה, או ע&quot;י דברים אחרים, כגון תשובה שהייתי עושה, כגון הרהורי תשובה הבאים לאדם בכל יום, ועי&quot;ז הייתי סבורה שימחול לי הב&quot;ה על כל עוונותי, אם להיותו רב חסד מטה כלפי חסד, וגם כי מטבע האדם להיות רואה את הנכנסות, המעשים טובים שעושה, והיסורין הבאים עליו, ואינו רואה היציאות שהם העוונות שעושה, ומחדש אותם בכל יום תמיד וכמ&quot;ש. וזהו שקודה הייתי מעוונותי, והייתי סבורה שימחול לי לכל עוונותי, אלא ישתרגו, עשאם עלי סריגות סריגות, שהוא כדמיון הסורג שנעשה ומחבר עצים זה בזה, והוא עשוי נקבים נקבים, אף כאן החטאים הם קשורים זה בזה, אעפ&quot;י שיש בהם נקבים שהוא הפסק זמן בין זה לזה, וכיון שישתרגו העוונות זה בזה לא נמחלו, אדרבא הביאם עלי מכופלות, בבל וכשדים פרס מדי יון ומוקדון אדום וישמעאל, וזה כי כפי גופי העבירות כן ניתן כח באומות לשלוט על ישראל, ובהיותי מוספת מידי יום ביומו עוונות, לפיכך הביאם עלי מכופלות, וכמשז&quot;ל: משל לא' שהיו לו נושים הרבה, אמר הדיין הנו לפניכם. וכן אמרו ג&quot;כ שבגהינם באים מלאכי חבלה, כל א' וא' נפרע כפי העבירה שעשה, וא&quot;כ כיון שישתרגו עלו על צוארי זה בית המקדש הנתון בצוארו של עולם כמשז&quot;ל, ובזה הכשיל כחי, שהרי בזה לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם, ואפילו אם יעמדו סנגורים לפניו ית' ויגידו לאדם יושרו, הנה בהיותו מוסיף על חטאתו פשע, לא ימצאו מענה לפני מדה&quot;ד. ולכן הכשיל כחי, פי' העוון אשר נעשה פשעים, סריגות סריגות, הכשיל כחי. ואפשר שלזה כיוונו זה שהביאו על פסוק זה (איכ&quot;ר א, מג): ארבעה דברים מתישין כחו של אדם, ואלו הן [התענית, והדרך, עון, ומלכות בבל]. ולא אחרים, ומ&quot;ש הכשיל כחי לשון יחיד, אעפ&quot;י שאמר פשעי לשון רבים, הוא מפני הטעם שאמרנו, שמחטא נעשה עוון ופשע, ואח&quot;כ פשעים הרבה, ובזה נתנני ה' בידי לא אוכל קום, מדה כנגד מדה כיון שהעוון הכשיל כחי, נתנני אדני בידי לא אוכל קום, ע&quot;ד (ב&quot;ק צב, ב): קרית חברך ולא ענך. וגם להיות הנושים רבים זה יניחנו וזה יקחנו, וז&quot;ש רז&quot;ל (תו&quot;כ ויקרא כו, יג): משל לא' שהיה לו פרה וכו' [חורשת והשאילה לאחר להיות חורש בה, והיה לאותו האיש עשרה בנים. זה בא וחרש וישב לו, וזה בא וחרש וישב לו עד שנתייגעה הפרה ורבצה לה נכנסו כל הפרות ואותה הפרה לא נכנסה. לא הספיק בדעתו לקבל פיוס מאותו האיש אלא בא מיד ושבר את העול וקצץ את הסמיונים]. ולכן כנגד זה אמר אשכול הכופר דודי לי, שהוא מצרף כל היסורין שקבלו ישראל ועי&quot;ז מוחל להם עוונותיהם. וגם בכרמי עין גדי, אמרו רז&quot;ל (ילקוט שה&quot;ש א' רמז תתקפ&quot;ד): שעושי' פירות הרבה פעמים בשנה. אף כאן הנה הוא ית' מוחל וסולח לעוונות בני ישראל הרבה פעמים בשנה, כמ&quot;ש ז&quot;ל ביוה&quot;ך וגם בכל שאר הי&quot;ט, וכן ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם. וכן ג&quot;כ יש שבת קדש, וכמו שהאריכו ז&quot;ל, ובפרט מהר&quot;ר חכם משה קורדוואירו ז&quot;ל בס' הפרדס, כי לעולם כפי השתנות הזמנים ניתן זמן כפרה, וא&quot;כ ע&quot;כ הרבה סליחתנו כמו כרמי עין גדי, הרבה פעמים בשנה. והנה לפי דרך זה היל&quot;ל כאשכול הכופר, אבל זה נוכל לומר שהכפרה עצמה נעשית מעט מעט עד שנעשית אשכול ואז מוחל להם הכל, אבל מ&quot;מ עדיין קשה שהיל&quot;ל ככרמי עין גדי בכ&quot;ף ולא בב'. ולכך נ&quot;ל דרך אחרת והבוחר יבחר, 'אש־כלו' אפשר לפרש כב' תיבות אש־כל, והכוונה אעפ&quot;י שממרום שלח אש וכו' לסיבת כי נשקד עול פשעי בידו וכמ&quot;ש, מ&quot;מ אומר הכתוב קצף גדול אני קוצף על הגוים השאנני' אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א, טו). ועי&quot;ז ונשא השעיר עליו את כל עוונות־תם (זח&quot;ג ס&quot;ג ע&quot;ב). וזהו אש־כל, ע&quot;י 'אש' שהוסיף כל א' מהאומות על ישראל וזהו אש־כל, הכופר זה הוא שמכפר על ישראל מפני שדודי לי, לעולם אהבתו על ישראל. וכאשר ייסר איש את בנו וכו' (דברים ח, ה). ואם האומות הוסיפו על הגזרות כמ&quot;ש, ובפרט אם נפרש כמשז&quot;ל והמה עזרו לרעה, לעשות רעה ועוונות ביותר. וזהו ג&quot;כ נתנני ה' בידי לא אוכל קום, יען אינו מניח אותי ואדרבה אם אני קם הוא מפיל אותי, א&quot;כ בדין הוא שיכפר לעוונותי, וזהו אשכול הכופר דודי לי. ואפשר שלזה כוונו ז&quot;ל (תורת כהני') באמרם: משל לאיש שהיה לו פרה חורשת, והשאילה לאחר להיות חורש בה, היה לו לאיש ההוא בנים, זה בא וחורש וישב לו, וזה בא וחרש וישב לו, והיתה מענה ארוכה ורבצה לה אותה פרה, נכנסו כל הפרות ואותה לא נכנסה, וכשראה בעל הבית שלא נכנסה פרתו, לא הספיק דעתו לקבל פיוס, מיד קפץ ושבר את העול ופסק את הסמלונין. כך היו ישראל בעה&quot;ז, זה שלטון בא ומשעבד והולך לו, וזה שלטון בא ומשעבד והולך לו, כשמגיע הקץ אין הב&quot;ה אומר לא&quot;ה כך עשיתם לבני, אלא מיד משבר את העול ומפסק את הסמלונין, שנאמר: ואשבור מוטות עולכם (ויקרא כו, יג). וכן הוא אומר: ה' קצץ עבות רשעים (תהלים קכט, ד). עכ&quot;ל. והכוונה במשל על ישראל שהם כפרה סוררה והיא חורשת ומישרת את הקרקע, אם במעשיה הטובים מישרת שדה של תפוחים ומסיר מהם את הקוצים, ובמעשיה הרעים שדה ענתות, וגם חורשת וחושבת מחשבות, ובעוה&quot;ר השאילה לאחר להיות חורש בה, והם השרים החצונים, והשר העליון שעל כלם שרו של עשו, להיות חורש בה שע&quot;י יפתח וישדד אדמתו, ושוה פניה והולידה והצמיחה, והיה לו י' בנים הם כחות הנמשכות ממנו, זה בא וישב לו וזה בא וחרש וישב לו, ע&quot;ד אוכלי עמי אכלו לחם (תהלים יד, ד). זהו וישב לו. וכל א' שולט על ישראל מפני עוונותיהם, וז&quot;ש: זה שלטון בא ומשעבד כפי שיעור העוון והולך לו, וזה שלטון בא ומשעבד והולך לו, כשהגיע הקץ אז רבצה לה הפרה, כי שחה לעפר נפשנו וכו'. ושאר הפרות שהם האומות נכנסו שהם במעלה גדולה, וגם הם מבקשים ופורשי' טלפיהם להטיב דרכיהם לפי דרכם, ואינם מניחים את ישראל לשמור תורת ה' מפני הגזרות שגוזרי' עליהם. והנה הגם כי לאו לאותובה בכילתא יהבה ניהלינהו (ב&quot;מ צו, ב), אלא שע&quot;י יהנו מישראל. וכל המפקיד או משאיל על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד, מ&quot;מ כל שבשלו טוען ופורק בשל חבירו טוען ופורק, ולא היה להם להכביד יותר מדאי, וזה כי ג&quot;כ אמרו דינא דמלכותא דינא מה שהוא חק קבוע לכל בני מלכותו, אבל מה שעושה לזה ולא לזה הנה הוא חמסנותא דמלכותא, ועתה כיון שנכנסו שאר פרות ופרתו לא נכנסה, א&quot;כ הוכבד העול עליה יותר מדאי ולכן אינו מקבל פיוס, נוסף על זה שהרי ארז&quot;ל (כתובות קיא, א) על השבעתי אתכם (שה&quot;ש ב, ז). ג' שבועות הללו למה, אלא א' שהשביע הב&quot;ה את ישראל שלא ימרדו בא&quot;ה, וא' שהשביע בא&quot;ה שלא ישתעבדו בישראל יותר מדאי וכו'. וכיון שעברו א&quot;ה על השבועה אינו מקבל פיוס. מיד קפץ ושבר את העול על דרך שעשה במצרים, כי המצרים כל כוונתם היתה שלא יקבלו ישראל את התורה כמ&quot;ש למעלה, ולכן וירעו אותנו המצרים (דברים כו, ו). עשו אותנו רעים, ועי&quot;ז היו משעבדים בישראל יותר מדאי. והנה בהיותם בתכלית הירידה, כמשז&quot;ל שנכנסו במ&quot;ט שערי הטומאה. מה עשה הב&quot;ה, נגלה בהארה גדולה, (ספרי דברים כו, ח): ובמורא גדול זו גלוי שכינה. ועי&quot;ז וה' הכה כל בכור (שמות יב, כט). (זח&quot;ב פ&quot;ה ע&quot;ב): אילין כתרין תתאין. ואז יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים (שמות יב, מא). וכן לעתיד לבא כתיב: חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל העמים, ועי&quot;ז ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו (ישעיה נב, י). ואז ובאו במערות צורים וכו' מפני פחד ה' בקומו לערוץ ארץ (ישעיה ב, יט). וזהו ה' קצץ עבות רשעים (תהלים קכט, ד). ונחזור לעניינינו, 'אשכל' ע&quot;י אש של כל הגוים הבוערים כלפידים נגד ישראל ואין מי שירחם עליהם, עי&quot;ז 'הכופר' מכפר דודי לי, וזה בכרמי עין גדי, פי' דבר פשוט הוא כי כרמים נאמר על ישראל וגם על האומות, כמ&quot;ש (ילקוט שה&quot;ש א, רמז תתקפ&quot;ב) על שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי (שה&quot;ש א, ו). ועל מלת 'עין גדי' פירשו ז&quot;ל במדרש (שהש&quot;ר א, נט): על גדיי העזים של יעקב ועי&quot;ז נטל הברכות. ועד&quot;ז נפרש לפי דרכנו, כי הנה אז&quot;ל בילקוט (פ' תולדות רמז קט&quot;ו) בשם מדרש תנחומא ז&quot;ל: ג' דמעות הוריד עשו, א' מימינו וא' בשמאלו וא' נסתלקה בתוך עינו, והיא האכילה לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש (תהלים פ, ו). א&quot;כ יפורש 'עין גדי' על אותו העין שבכה בשביל גדי עזים, ויהיה פי' כרמי עין גדי אומות אשר הם מקבלים השפעה מצד עין גדי, אותה הבכיה והדמעה שנשארה בעינו של אותו רשע בשביל גדי עזים של יעקב שרימהו על הברכות, והנה השי&quot;ת בשביל 'אש כל', כמ&quot;ש הכופר דודי לי, הנה הוא מכפר להם עוונותיהם בהיותם בכרמי עין גדי, בתוך כרמי שאר האומות. 

אי נמי נשקד עול פשעי וכו', בזוהר חדש פ' בראשית במדרש הנעלם דף כ&quot;ט ע&quot;ב אמרו ז&quot;ל: תנו רבנן כשחלה רשב&quot;י וכו' עד דהא תנינן כשהאדם הוא שוכב בי דינא דלעילא מסתכלין בדינוי, אית מנהון דנטאן לכף זכות דאחזיין זכותא דבר נש, ואית מנהון דנטאן לכף חובה דאחזיין חוביה דבר נש, ולא נפיק איניש מן דינא כמה דהוא בעי, אבל מאן דדאין מלכא עילאה דשליט על כלא הוא טב, ולא יכיל איניש למהוי בההוא דינא בר טב, דהא תנינן מכילוי דמלכא עילאה נטי לזכותא תדיר, והוא כוליה צד רחמנותא, ובידוי לשבקא לחטאים וחובין, הה&quot;ד: כי עמך הסליחה (תהלים קל, ד). ולא עם אחר וכו' עכ&quot;ל. והכוונה נ&quot;ל כמשז&quot;ל (אבות ב, א): וכל מעשיך בספר נכתבים. וע&quot;ז אלו מימינים לזכות וכו', ואין להם כח לדון אלא לפי מעשיו כפי הדין. אבל השי&quot;ת עמו הסליחה, והוא דן לפי השעה, וכמ&quot;ש הרב בעל כסף משנה על מ&quot;ש הרמב&quot;ם (בהל' תשובה פ&quot;ג, ב): ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות וכו' [הרי שכבר אפשר שיראה לנו שהוא רשע גמור ועשה מצוה שבעבורה ראוי שיזכה, כענין שנאמר באביה: יען נמצא בו דבר טוב (מ&quot;א יד, יג)] ע&quot;ש. והנני מוסיף על דבריו, כי לפעמים השי&quot;ת דן לזכות בשביל איזה טובה שעתיד לעשות, או להוליד איזה צדיק וכיוצא, ודבר זה נעלם מן המלאכים, אבל על העתיד, פי' אם עתיד לחטא אעפ&quot;י שהוא ית' יודע דבר זה, אינו דן אותו למיתה כמ&quot;ש על באשר הוא שם (בראשית כא, יז). אם לא שהוא לטובתו, לסלק אותו עד שלא יחטא, וא&quot;כ מאן דדאין מלכא עילאה הוא לטב בודאי שאפשר שיצא זכאי, משא&quot;כ ע&quot;י ב&quot;ד של מעלה כמו שאמרנו. אך ימשך מזה דבר א', כי הנה הוא ית' מדקדק הרבה, יען הנה הוא יודע מחשבות אדם, וכיוצא הרבה דברי' נעלמי' מעיני המלאכים, באופן כי בכל א' מהם יש להקל ולהחמיר, כי בהיות הוא ית' דן יחידי הוא מדקדק מאד, אבל עמו הסליחה, וב&quot;ד של מעלה אין מדקדקי' כ&quot;כ אבל אין להם כח לסלוח, וכמש&quot;ה: כי לא ישא לפשעכם (שמות כג, כא). ועתה אומר הכתוב נשקד עול פשעי בידו, בידו ולא ביד אחר, באופן שמדקדק מאד, ומ&quot;מ שקודה הייתי מעוונותי והייתי סבורה שימחל לי הב&quot;ה וכמ&quot;ש במדרש. וזה כי הכח בידו למחול, כי עמך הסליחה כמ&quot;ש בזוהר. ומ&quot;מ ישתרגו וכו' נתנני ה' בידי לא אוכל קום, ומסרני בידי ב&quot;ד שאין בידם למחול, באופן שיש לי החומרות של זה וזה. וע&quot;ז השיב ואמר אפי' אם יהיה כך מ&quot;מ 'אשכל' הכופר דודי לי. וכמ&quot;ש במדרש (שהש&quot;ר א, סא): ודרשוהו על הב&quot;ה, 'אשכל' איש שהכל תלוי בו, והוא יעשה משפט עבדו כמ&quot;ש בזוהר. וזה הכפר שהוא מכפר עוונותיהם של ישראל, כי עמך הסליחה והוא אלקינו ירבה לסלוח ויסלח לכל עוונותינו אכי&quot;ר. 

ובמדרש חזית (שהש&quot;ר א, סא): אשכל הכפר, בן גזירה אמר זה הב&quot;ה איש שהכל בו, הכפר שכפר בא&quot;ה והודה בהן בישראל, ואימתי כפר בא&quot;ה, הוי אומר במלחמת יהושפט, הה&quot;ד: ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה (דה&quot;ב כ, א). את מוצא ישראל באים מכחו של אברהם, ועמון ומואב באים מכחו של לוט, אלו עושי' מלחמה עם אלו ונפלו אלו ביד אלו, ויהושפט עזרו אלקיו ונצח, הוי שכפר בא&quot;ה. ואם יאמר לך אדם שאין הכתוב מדבר ביהושפט, אמור לו נאמר כאן עין גדי ונאמר להלן בחצצון תמר היא עין גדי (דה&quot;ב כ, ב). מה עין גדי האמור להלן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר, אף כאן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר עכ&quot;ל. והנה הגם כי הדבר מובן, כי בדרך ג&quot;ש מביא ראיה, כי הפסוק הזה מדבר במלחמת יהושפט, מ&quot;מ עדיין קשה מה נשתנה מלחמת יהושפט עד כי עליה יאמר שכפר הב&quot;ה באומות העולם והודה בישראל. וגם מהו זה שבאי' מכחו של לוט, והרי יש כמה מלחמות שנצחו ישראל בדרך נס ולא אמרו עליהם שכפר וכו'. אבל ע&quot;ד הפשט נוכל לומר כי כוונת עמון ומואב ובני שעיר באותה מלחמה היתה ע&quot;ד משז&quot;ל בפ' חלק (סנהדרין צא, א): שבאו ישמעאל ובני קטורה בימי גביהה בן פסיסא לטעון נגד א&quot;י מכח ירושת אברהם, וכמשז&quot;ל וכנראה מדיוקי הכתובים וכמ&quot;ש, וזה ג&quot;כ כמו שאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח, כי לקח ישראל וכו' (שופטים יא, יג). וז&quot;ש יהושפט בתפלתו, ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתת לישראל לבא בהם וכו', והנה הם גומלים עלינו לבא לגרשנו מירושתך אשר הורשתנו (דה&quot;ב כ, י־יא). נראה כי אותה טענה שבשבילה נמנעו ישראל במצוות ה' מלהתגרות בם מלחמה בעלותם ממצרים, עתה לקחו בני עמון להלחם עם ישראל, וכוונתם לא היתה כשאר כל המלכיות לכוף זה את זה ולהשימו למס עובד וכיוצא, רק כוונתם היה לגרשם מירושת הארץ, והיו באים מכחו של לוט ששמש את אברהם, וגם מפני הקרבה שיש לו עם אברהם, ולכן התפלל יהושפט ואמר אלקינו הלא תשפט בם וכו' (שם יב). כי מצד הדין יראו וידעו כל העמים, (בראשית כא, יב): כי ביצחק, ולא כל יצחק יקרא לו זרע, וזהו שבאותה מלחמה כפר בא&quot;ה והודה בישראל. זה נוכל לומר ע&quot;ד הפשט. אבל מה שנל&quot;ל, ובזה נדקדק שאומר הכתוב: &quot;באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים למלחמה&quot;, וחז&quot;ל אמרו (רש&quot;י): שהם בני שעיר כמ&quot;ש אח&quot;כ (פ' י), וקראם עמונים מפני שלבשו לבושי עמונים כדי שלא יהיו נכרים לבני יהודה שהיו תחת ממשלתם. ואעפ&quot;י שדבריהם אמת, נוכל לפרש שהם עמונים ממש, וזה כאשר נקדים מ&quot;ש (בליקוטי תורה פ' וירא) בפי' על כן יאמרו המושלים וכו' (במדבר כא, כז). ושם פי' ענין קליפת עמון ומואב, ולמה נקראי' בני עמון, והענין בקצור כי קליפת בני עמון היא כנגד בינה, נוע&quot;ם בהיפוך עמו&quot;ן, ואותה קליפה נתבטלה ויצאתה אח&quot;כ למטה ונק' בני עמון, והנה עתה באותה מלחמה אפשר לומר שלקחו כח מהקליפה של מעלה, שהיא מלכות של בינה בהיותה למעלה, וזהו באו בני מואב ובני עמון שהם הקליפות של מטה, ועמהם מהעמונים קליפה של מעלה, וידוע כי מלכות של בינה לאה היא כנגד הדעת של זעיר, וכנגדו בקליפה יש עשו איש שעיר, בסוד: אם תגביה כנשר וכו' (עובדיה א, ד). גם בתקונים אמרו תקון (י&quot;ח) [ס&quot;ט דף ק&quot;ח סע&quot;ב] ז&quot;ל: לקבל בינה דאיתמר אלף בינה (שבת קד, א). אלין אלופי עשו. והנה בזה הדרוש שאמרנו נתבאר כי קליפת עמון, ראשונה נתהוה קודם שנכנסו מוחין דאבא, אבל אח&quot;כ כאשר נכנסו ג' קדמאין דאי' עם ג' תתאין דאבא, נכנס קצת מן היסוד שלו, והוא ארוך וכורת אחיזת הקליפות, ואז בחי' עמון העליונה נפסקה ונתבטלה, וכדי לבטל זאת הקליפה אפשר שלכן אמר יהושפט בתפלתו: ה' אלקי אבותינו. כמ&quot;ש בברכת אבות על אלקינו ואלקי אבותינו, שאז נכנסי' ג' קדמאין דאי' עם ג' תתאין דאבא כנז' שם, ואמר הלא אתה הוא אלקי' בשמים, לרמוז כי הגבורות עצמן עדיין הם למעלה, ולא ירד מהם למטה כי אם הארה מהם לבל יאחזו הקליפות, וכנז' בדרוש הנ&quot;ל. וזהו הלא אתה הוא אלקי'. פי' 'אתה' גבורות דאבא, שהם חסדים בערך אותם דאי', הוא שהם אותם דאי', וכללות כלם נק' אלקי', הנה הם בשמים בדעת ז&quot;א. ואתה מושל בכל ממלכות לכבוש הקליפות, ובידך כח וגבורה וכו'. ולא נתפשטו למטה. והנה בדרוש הנז' אומר כי אש יצאה מחשבון, כי ע&quot;י זווג או&quot;א הנרמז במלת ארנ&quot;ן, וכמ&quot;ש מאמר הזוהר פ' בשלח (ח&quot;ב נ&quot;ו ע&quot;א) ע&quot;ז, וכן עולה 'אש' כמנין 'ארנן' שהם הגבורות עצמן שירדו אח&quot;כ למטה אחר זווג או&quot;א, עי&quot;ז נתבטלה קליפת מואב וכמ&quot;ש שם. וזה אפשר ג&quot;כ שנרמז בנבואת יחזיאל בן זכריהו וכו', כה אמר ה' לכם (דה&quot;ב כ, יד־טו). פי' שנתגדל הז&quot;א, 'כה אמר' לשון רוממות והעלה המלכות הנק' כה עמו ונעשה השם שלם, כה אמר ה' לכם, לתועלת ישראל, ולכן אתם אל תראו וכו' כי לא לכם המלחמה כי לאלקים, שיתגלו הגבורות ע&quot;ד כי אש יצאה מחשבון (במדבר כא, כח). ועי&quot;ז תתבטל קליפת מואב ג&quot;כ, ולכן כשמעם הדברים האלו אז נאמר ויקומו הלוים שהם מצד הגבורה, מן בני הקהתי ומן בני הקרחי להלל לה' אלקי ישראל בקול גדול למעלה (דה&quot;ב כ, יט). בבינה אשר שם נאמר: קול גדול ולא יסף (דברים ה, יט). ובצאתם למלחמה אמר יהושפט: האמינו בה' אלהיכם וכו' (דה&quot;ב כ, כ). כי בזכות האמונה ימשיכו שפע מבינה, גם ז&quot;ס שאמר יהושפט (איכ&quot;ר ד, טו): אני אין בי כח להלחם אלא אני אומר שירה ואתה עושה. כי ע&quot;י השירה ימשיכו מהנועם העליון ותתבטל הארתם, ולכן: בעת החלו ברנה נתן ה' מארבים וכו', ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר להחרים ולהשמיד (דה&quot;ב כ, כב־כג). כדמיון הקליפות כשמרגישים שחסר מהם החיות, מבקשים תפקידם ואינם מוצאים ובולעים זה את זה. ולכן בתחלה כשנתבטלה קליפת העמונים אשר הם כנגד הר שעיר כמ&quot;ש למעלה, גם קליפה שניה בני עמון ומואב הרגישו על חסרון השפע, קמו על יושבי הר שעיר, דקדק באומרו: יושבי הר שעיר ולא קאמר בני שעיר, אלא יושבי הר שעיר שהם העמונים, קליפה ראשונה של עמון היושבים שם, וקמו עליהם בחושבם לירש מקומם, ואדרבא זה היה סיבת אבידתם, שאבדו גם הם, ועזרו איש ברעהו עד למשחית. ועתה נבא אל ביאור המאמר, כי הכתוב אומר אשכל הכפר דודי לי, ופי' 'אש כל' וכמו שכתב בדרוש הנז', כי אש יצאה מחשבון שהם הגבורות העולים כמנין ארנ&quot;ן וכמנין א&quot;ש, עי&quot;ז נאבדה קליפת מואב, וגם ביארו שם כי כל זה ע&quot;י זווג או&quot;א שבא מכח מזלא עלאה, וכמבואר בברכת אבות בענין וקונה הכל. וזהו אש עי&quot;ז הכפר, כפר הב&quot;ה בא&quot;ה שהם עמון ומואב שנתבטלו והודה בישראל וזהו דודי לי. וזהו שאומר איש שהכל תלוי בו זה הב&quot;ה, פי' הז&quot;א כשהוא בגדלותו אז מחג&quot;ת נעשו חב&quot;ד, ומנה&quot;י חג&quot;ת, וזה נעשה תחלה ואח&quot;כ באים אליו הנה&quot;י וזהו גומל חסדים טובים וקונה הכל. וזהו איש ז&quot;א שהכל יסוד הכלול מנ&quot;ה ג&quot;כ בו, ואז כפר בא&quot;ה והודה בישראל. והביא ראיה ממלחמת יהושפט כמ&quot;ש, ואמר: אתה מוצא ישראל באים מכחו של אברהם, שהוא סוד החסד הגדול, הביא חסדים אחרים אשר על ידם באה הגדלת זו&quot;ן, ועמון ומואב באים מכחו של לוט, שהוא ז&quot;א דקליפה, אלו עושים מלחמה וכו'. ויהושפט עזרו אלקיו. אעפ&quot;י שהיה מצד החסדים נעזר מצד הגבורות, הרי שכפר בא&quot;ה, אעפ&quot;י שכל יניקתם של א&quot;ה הוא מצד הגבורות מ&quot;מ כי אש יצאה מחשבון וכו' אכלה ער מואב. וזהו ג&quot;כ ה'כפר, פי' ה' גבורות שעולים כמנין כפ&quot;ר, שהוא כמנין ארנ&quot;ן כמ&quot;ש בדרוש הנז'. ובמה שאמרנו יובן מ&quot;ש במדרש אח&quot;כ (שהש&quot;ר א, סא): א&quot;ר לוי בר זכריה מה אם בעה&quot;ז שכתוב בהב&quot;ה כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא אל קנא הוא (דברים ד, כד). כפר בא&quot;ה והודה בישראל, לעתיד לבא שנמשל כטל, שנאמר: אהיה כטל לישראל (הושע יד, ו). על אחת כמה וכמה עכ&quot;ל. וזה אם בעה&quot;ז שהגבורות יוצאות תחלה לסבת חטאו של אדה&quot;ר כנז' בדרושים, ומ&quot;מ כפר באומות, לעתיד לבא שנמשלו כטל, שנאמר אהיה כטל לישראל. שאז יתגלה אור עתיקא קדישא, המזל העליון, ועי&quot;ז יתגלה אור הבינה העליונה הנק' לעתיד לבא עאכ&quot;ו שיתבטלו הקליפות, ואז אהיה כטל שהוא שם אהי&quot;ה דההי&quot;ן במילוי ומילוי המילוי העולה כמנין ט&quot;ל, יתגלה לישראל ויאיר בתוכו החסדים שבדעת ז&quot;א שהם ג' אותיות יה&quot;ו. וכשהם במילוי אלפי&quot;ן עולים ט&quot;ל, והנה ג&quot;כ לפי דרך זה, הפסוק הזה הוא נחמה למ&quot;ש הכתוב נשקד עול פשעי בידו, ופי' בשקידה ובתמידות היה על פשעי בידו, וזה ע&quot;ד מ&quot;ש כי בחטאו של אדה&quot;ר ירד הדעת של ז&quot;א בין הכתפים, בשליש העליון דת&quot;ת, וזהו נשקד עול פשעי בידו שהם חג&quot;ת, כי בתחלה היו קודמים החסדים לגבורות, ועתה קדמו הגבורות ונתפשטו בחג&quot;ת, וזה גרם ג&quot;כ כי אעפ&quot;י שאין פגם כי אם בו' קצוות ז&quot;א, חג&quot;ת נה&quot;י, מ&quot;מ ישתרגו עלו על צוארי, גם בבחי' הדעת שהיה למעלה במקומו בין חו&quot;ב, ובזה הכשיל כחי שאין בו כח לעלות למעלה. ואם נפרש 'הכשיל כחי' על איש הישראלי, אפשר לומר ע&quot;ד מ&quot;ש בס' הגלגולי' כי ע&quot;י מה שירד הדעת בין הכתפים גרם ב' גרעונות, א' שהוא באור מועט, וזהו בסוד הפנימיות, והב' בענין החיצוניות כי הנשמות הבאות משם הם מאבר הכתף ולא מאבר הראש, ודע כי זה החצוניות ע&quot;י מעשה האדם יוכל להתקן, אלא שא&quot;א להבטל עד ימות המשיח אחר התחיה וכו' עכ&quot;ל בפ' כ&quot;ב בקצור. וזהו הכשיל כחי נתנני אדנ&quot;י בידי לא אוכל קום עד אחר התחיה בבי&quot;א. ואם נפרש על ז&quot;א כמ&quot;ש, יאמר נתנני אדנ&quot;י וכו' אעפ&quot;י ששמי הוי&quot;ה כידוע מ&quot;מ תשש כחי כנקבה ונתנני ועשאני אדנ&quot;י, והנני בידי לא אוכל קום שאין החו&quot;ג יורדות ממקום גבוה ואינם יכולי' לחזור ולעלות למעלה, וזהו בידי לא אוכל קום. ועפ&quot;י הדרך שאמרנו יתגלה יסוד אבא, אש כל הכופר דודי לי, וע&quot;י ירדו החסדים כמ&quot;ש וקונה הכל, גם ע&quot;י הארת יסוד אבא הוא מקצץ הארת הגבורות שבמלכות, ומעלה אותם דרך קו האמצעי, וכמ&quot;ש בהעלותך את הנרות. וכמבואר בדרוש בנין הנוקבא, ועי&quot;ז אתה תקום תרחם ציון אכי&quot;ר. 

אי נמי אעפ&quot;י שנתנני אדנ&quot;י בידי לא אוכל קום, מ&quot;מ אשכל הכפר וכו' שכפר בא&quot;ה וכו', שכמו שעשה במלחמת יהושפט, כי אעפ&quot;י שלא היה בו כח להלחם מ&quot;מ ע&quot;י מה שנלחמו עמון ומואב והרשעים איש באחיו ניצולו ישראל, כן בגלותנו זה בכל דור ודור עומדי' עלינו לכלותינו והב&quot;ה מצילנו מידם, מידם ממש שאינם שוים בעצה א' אלא זה יניחנו וזה יקחנו. ומלחמה עצומה ביניהם ועי&quot;ז ניצולו ישראל, ולעתיד לבא שכתוב בו אהיה כטל לישראל אז נאמ' ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת (עמוס ט, יא). בבי&quot;א. 

אי נמי איתא בס' הגלגולי', מי שיש לו נפש בלבד הוא דומה לאשה אבלה שמת בעלה, ודומה לשכינה בגלות, וריחק הב&quot;ה ממנה, כי הרוח הוא כלולה בנפש ומזונותיה כמזונות הקצובים לאלמנה עכ&quot;ל. עוד אומר אח&quot;כ כי מי שיש לו נפש בלבד יניקתו משם אדנ&quot;י בלבד עכ&quot;ל. ולפי דרך זה יאמר נתנני אדנ&quot;י אשר הוא שלט עלי ויניקתי משם, ואין לי יניקה אחרת, ונתנני בידי לא אוכל קום, כי אין לי רק מזונותי הקצובים, ומלבד זה כמ&quot;ש בתחלת הכתוב נשקד עול פשעי בידו וכו'. כי הדין נותן כאלמנה שמכרה ונתנה בנכסי יתומים קודם שנשבעה על כתובתה, מה שמכרה ונתנה קיים ומנכין בה מכתובתה. גם אז&quot;ל כי מעשה ידיה הנה הם של יתומים, ועתה אומר הנה נשקד עול פשעי בידו, וכל מה שפשעתי בשמירתי או שמכרתי או נתתי, לא ניתן לימחל רק הכל עלי דידי יהדר. ובאורך הזמן ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי, כדברי ר' מאיר שאמר משום רשב&quot;ג שיש בעשרי' וחמש שנה שתעשה טובת הנאה כנגד כתובתה, ולכן אבדה כתובתה, מה תאמר אצמצם מזונותי או אעשה מלאכה יותר ממה שפסקו לי, הנה הכל הוא לתועלת היתומים, וזהו נתנני אדנ&quot;י. באל&quot;ף דל&quot;ת בידי לא אוכל קום. והכוונה על ישראל בהיותם בגלות הנה הם תחת ממשלת השר, ונתקיים בהם כמש&quot;ה: ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם (שמות ה, יח). ואין להם אפי' מזונות. ובפי' ג&quot;כ אמרו על פ' איזה ספר כריתות אמכם (ישעיה נ, א). משל לא' שגרש את אשתו ולקח את הגט מידה, כשהיא תובעת (כתובתה) אומר איזה ספר כריתות שיראה את גיטה, וכשהיא תובעת מזונות אומר אשר שלחתיה, וזהו נתנני אדנ&quot;י בידי לא אוכל קום, וכנגד זה אמר אשכול הכופר דודי לי כמ&quot;ש בזוהר (ח&quot;ב כ&quot;ז ע&quot;ב): דא אימא עלאה. שממנה סוד הנשמה, כי כאשר ניתן באדם הנשמה אז הוא בסוד בעל הבית והוא שולט על גופו, וע&quot;ז נאמר: מקימי מעפר דל וכו' (תהלים קיג, ז). ובזוהר פ' וארא בתוספתא אמרו ז&quot;ל (ח&quot;ב כ&quot;ז ע&quot;ב): אשכל הכפר דודי לי, אשכל דא אי' עלאה וכו'. אפשר לפרש על דרך מ&quot;ש על פ' אם עוונות תשמר יה אדנ&quot;י מי יעמוד (תהלים קל, ג). שפי' מ&quot;י שהוא בינה יעמד, א&quot;כ אעפ&quot;י שנשקד עול פשעי בידו כמ&quot;ש, מ&quot;מ אשכל שהיא בינה אי' עלאה, הכפר שהיא מכפר עוונותיהם של ישראל.</text>
      <sha1>r4cbt6ze7t8dj4va644l418jlo4mj80</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)/מטלות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>330771</id>
    <revision>
      <id>3077288</id>
      <parentid>895650</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:19:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)/מטלות]] לשם [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)/מטלות]]</comment>
      <origin>895650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="455" sha1="9ngp7g1jel2ri6g3oejtkpnczl2logp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{מטלות}}&lt;/noinclude&gt;
* {{V}} {{חוק-תיקון|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}
* {{V}}  {{חוק-תיקון|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390362.pdf}}
* {{V}} {{חוק-תיקון|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}</text>
      <sha1>9ngp7g1jel2ri6g3oejtkpnczl2logp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077298</id>
      <parentid>3077288</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:26:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)/מטלות]] לשם [[שיחה:חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)/מטלות]]</comment>
      <origin>895650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="455" sha1="9ngp7g1jel2ri6g3oejtkpnczl2logp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{מטלות}}&lt;/noinclude&gt;
* {{V}} {{חוק-תיקון|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}
* {{V}}  {{חוק-תיקון|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390362.pdf}}
* {{V}} {{חוק-תיקון|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}</text>
      <sha1>9ngp7g1jel2ri6g3oejtkpnczl2logp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>380784</id>
    <revision>
      <id>3077280</id>
      <parentid>3059007</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:17:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="227" sha1="b6u37iqfegoohvkpss2vhqbbdv6uttx" xml:space="preserve">נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו.
: [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]]</text>
      <sha1>b6u37iqfegoohvkpss2vhqbbdv6uttx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077283</id>
      <parentid>3077280</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:19:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="289" sha1="mne8rvyumndsiusxdqp6vgicb7eiilg" xml:space="preserve">נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו.
: [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]]</text>
      <sha1>mne8rvyumndsiusxdqp6vgicb7eiilg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077302</id>
      <parentid>3077283</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:28:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="227" sha1="b6u37iqfegoohvkpss2vhqbbdv6uttx" xml:space="preserve">נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו.
: [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]]</text>
      <sha1>b6u37iqfegoohvkpss2vhqbbdv6uttx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>460782</id>
    <revision>
      <id>3077308</id>
      <parentid>2933141</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:22:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3077308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17655" sha1="pkucafto9tsskfdm7y3kyuwfy1o8hqe" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), התשס&quot;ח-2008

&lt;מאגר תקן 2133852 קוד a163Y00000DuVWeQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 460|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|6646)), ((582|ת&quot;ט|6651)); ((תשע&quot;ה, 1104|תיקון|7503)); ((תשע&quot;ז, 996|תיקון|7803)); ((תשפ&quot;ו, 2566|תיקון|12507)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6(א)]], [[+|8]], [[+|9(ה)]] [[+|ו-45]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של המשרד;
:- &quot;בקשה&quot; או &quot;בקשה לרישיון&quot; - כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
:- &quot;בקשה&quot; או &quot;בקשה לרישיון&quot; - (((החל מיום 17.9.2026):)) בקשה לרישום מוצר, כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
:- &quot;האגף&quot; - אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון;
:- &quot;הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה&quot; - מי שהוסמך לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי [[סעיף 20(א) לחוק]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הביטחון;
:- &quot;טופס&quot; - כל אחד מהטפסים המופיעים באתר האינטרנט, לפי העניין;
:- &quot;יצוא המשך&quot; - יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני שמקורו ממדינת חוץ;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש בקשה לרישיון (((החל מיום 17.9.2026):)) או בקשה לרישום מוצר;
:- &quot;מוצר&quot; - (((החל מיום 17.9.2026):)) ידע ביטחוני, ציוד ביטחוני, או שירות ביטחוני;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון לפי [[סימן ב' לפרק ד' בחוק]].

== פרק ב': בקשה ==

@ 2. מסמכי הבקשה (תיקון: תשע&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) בקשה תוגש לאגף על גבי טופס.
: (ב) בקשה תוגש בהדפסה בלבד.
:: (((החל מיום 17.9.2026):)) בקשה תוגש בהדפסה או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט.
: (ג) מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע, הפרטים וההצהרות כנדרש בטופס, והכל במקומות המתאימים המסומנים בטופס.
: (ד) מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הנדרשים בטופס, וכן מסמכים נוספים אשר לדעתו תומכים או מבהירים את הבקשה.
: (ה) מסמכים שיצורפו לבקשה יכול שיהיו בעברית או באנגלית; למסמכים בשפה אחרת יצורף תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.
: (ו) המסמכים האלה שיצורפו לבקשה יהיו מקוריים בלבד או יאושרו על ידי עורך דין ישראלי או על ידי קונסול ישראלי כמתאימים למקור: מסמכים בעניין שימוש סופי או משתמש סופי, אישור יבוא ממדינת חוץ כמשמעו [[בסעיף 6(ב)(4) לחוק]], אישור ממשלה של מדינת חוץ ליצוא המשך, ומסמכים נוספים שהרשות המוסמכת תדרוש את הגשתם בדרך האמורה.
: (ז) המבקש יצהיר כי מכלול הפרטים והמסמכים שפורטו וצורפו לבקשתו הם נכונים ומלאים.
: (ח) בקשה תיחתם ביד המבקש; היה המבקש תאגיד, תיחתם הבקשה ביד נושא משרה כמשמעו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או ביד עובד התאגיד שהתאגיד הסמיכו לחתום עליה בשמו, בהסכמת ראש האגף; התאגיד, בהסכמת ראש האגף רשאי להסמיך יותר מאדם אחד לחתום בשם התאגיד.

@ 3. פרטים, הצהרות ומסמכים בנוגע לבקשה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה לרישיון, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין -
: (((החל מיום 17.9.2026):)) הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין -
: (1) מכתב רשמי מאת המבקש;
: (2) פרטי הבקשה, לרבות פרטים, הצהרות ומסמכים אלה: פרטים אודות הציוד, הידע או השירות נשוא הבקשה, מקורו, היצרן, הסיווג, הלקוח ומדינת היעד, המשתמש הסופי והשימוש הסופי, מידע אודות גורמי או משתמשי ביניים, מידע בנושא מימון המשרד, מידע על יצרנים, משווקים וקבלנים, פירוט ציוד, רכיבים, ידע או שירות שמקורו ממדינת חוץ ומידע על צורך באישורי ממשלה זרה ליצוא המשך, הצהרות בעניין ציוד טילים, הצהרות בעניין עיסוק בהצפנה, אישור יצרן או אישור הגורם המיוצג אם המבקש אינו היצרן או בעל הידע, אישור הגורם המוסמך לכך במשרד אם הציוד הוא עודפי צבא הגנה לישראל, הצהרות נוספות לפי העניין, מידע אודות מטרת העסקה, מידע אודות תאימות בין הבקשה לרישיון יצוא לרישיון שיווק שניתן, העתק חוזים או הזמנות או מידע אודותיהם, הכל לפי הנדרש בטופס;
: (3) בבקשה לרישיון יצוא, רישיון העברת המשך, רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ורישיון שינוי שימוש סופי, גם פרטים אודות ההיקף הכספי של העסקה ומספר הפריטים;
: (4) במבקש שהוא תאגיד - פרטי עובד במשרה בכירה במבקש, שמונה על ידי המבקש בהסכמת ראש האגף, לרכז הדרכות לעניין [[החוק]] והתקנות לפיו, ולתאם את הפעילות השוטפת מול האגף (להלן - ממונה);
: (5) ציון פרטים שהתעדכנו ממועד בקשה קודמת או רישיון קודם;
: (6) בבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית - פרטי המשלוח והמוביל, ומסמכים נוספים שיפורטו בטופס;
: (7) מסמכים והצהרות נוספים שיפורטו בטופס.

@ 4. הגשת בקשה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בקשה תוגש לאגף לפי כתובתו שבאתר האינטרנט, בדואר או במסירה ידנית.
: (ב) הודיע האגף באתר האינטרנט כי ניתן להגיש בקשה באמצעות תקשורת אלקטרונית - ניתן יהיה להגיש בקשה גם בדרך זו.
: (ג) האגף יאשר בכתב למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את קבלת הבקשה באגף.

@ 5. טיפול בבקשה שלא הוגשה כנדרש (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא נחתם טופס, לא מולא באופן מלא ומדויק, או לא צורף אליו מסמך מהמסמכים הנדרשים בו, יחזיר האגף למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את הבקשה בלא טיפול בבקשה, בציון הפרטים או המסמכים החסרים.

@ 6. השלמות
: לצורך קבלת החלטה בבקשה שהוגשה לפי [[סעיף 3]], רשאית הרשות המוסמכת לדרוש מהמבקש, בכל עת, כל ידיעה, מסמך או ציוד ביטחוני הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה והמבקש ישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשה (להלן - השלמות); לא השיב מבקש לדרישת הרשות המוסמכת להשלמות בתוך 60 ימים מיום שנמסרה דרישה כאמור בכתב לכתובתו שבטופס - תהיה הרשות המוסמכת רשאית למחוק את הבקשה; מחקה הרשות המוסמכת את הבקשה, תודיע על כך למבקש.

@ 7. שינוי בבקשה
: מבקש ידווח לאגף בכתב, לאלתר, על כל שינוי בנתוני בקשה שהוגשה וטרם ניתנה החלטה לגביה; הודעה על שינוי פרטים או על שינוי בנתוני הבקשה לאחר מתן החלטה בבקשה ידווחו לרשות בתוך 30 ימים ממועד השינוי.

@ 7א. מסמך רישום מוצר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 17.9.2026):))
: (א) הוגשה בקשה לרישום מוצר, יבחן האגף את מאפייני המוצר וינפיק מסמך רישום מוצר שיכלול, בין השאר:
:: (1) מספר סידורי שיוקנה למוצר במערכות האגף;
:: (2) פרטים טכניים על המוצר;
:: (3) מאפייניו העיקריים של המוצר ורכיביו העיקריים;
:: (4) סיווגו הביטחוני של המוצר, לפי קביעת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ&quot;ב);
:: (5) תוקפו של מסמך רישום המוצר.
: (ב) האגף יפיק מסמך רישום מוצר בתוך 45 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.
: (ג) המבקש רשאי להשיג על החלטת האגף לגבי מסמך רישום המוצר, בכתב, לפני הרשות המוסמכת, וזאת עד תום 45 ימים ממועד קבלת מסמך רישום המוצר.
: (ד) החלטה בהשגה תינתן עד תום 45 ימים ממועד קבלת ההשגה או עד תום 45 ימים ממועד השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.

@ 8. סירוב לתת רישיון
: לשם קבלת החלטה בדבר סירוב לתת רישיון או להתנותו בתנאים, להסיר רישום או להשעותו, לפי [[סעיף 8 לחוק]], רשאית הרשות המוסמכת להביא בחשבון אי-עמידה בכללים המפורטים להלן:
: (1) קיום הוראות [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס&quot;ו-2006]], והוראות רישיון שניתן מכוחו;
: (2) מינוי ממונה;
: (3) סיווג הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני על ידי הגורם המוסמך במשרד.

@ 9. הודעה על החלטה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) הודעה מנומקת על החלטה תישלח למבקש על ידי הרשות המוסמכת אשר קיבלה את ההחלטה, בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שבבקשה או בתקשורת אלקטרונית; היתה ההחלטה להתנות את מתן הרישיון בתנאים או להגבילו, יראו במתן רישיון מותנה או מוגבל הודעה לפי תקנות אלה.
: (ב) הודעה תישלח למבקש בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;החלטה&quot; - החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.
:: (((החל מיום 17.9.2026):)) בסעיף זה, &quot;החלטה&quot; - החלטה בעניין הבקשה לרישום מוצר או בנוגע למסמך רישום המוצר שהונפק לפי [[תקנה 7א]], החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.


@ 10. תוקף רישיון שיווק ביטחוני והארכתו
: רישיון שיווק ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם [[לחוק]].

@ 11. תוקף רישיון יצוא ביטחוני והארכתו
: רישיון יצוא ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שנתיים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם [[לחוק]].

@ 12. תוקף רישיונות אחרים
: תוקפם של רישיון העברת המשך לפי [[סעיף 17 לחוק]], רישיון שינוי שימוש סופי לפי [[סעיף 18 לחוק]], רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר לפי [[סעיף 19 לחוק]], רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי [[-|סעיף 20]], רישיון תיווך בין גורמי חוץ לפי [[-|סעיף 21]], יהיה כנקוב בהם, או עד שיוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולם או שינוים בהתאם [[לחוק]].

@ 13. הארכת תוקף רישיונות
: בקשה להארכת רישיון תוגש לאגף על גבי טופס, לא יאוחר מ-90 ימים טרם פקיעת תוקף הרישיון.

@ 14. מועדים למתן החלטות על ידי הרשות המוסמכת (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) החלטות הרשות המוסמכת לפי [[פרק ד' לחוק]] המנויות להלן, יינתנו עד תום המועדים המצוינים לצדן -
:: (1) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם - עד תום 40 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
::: (((החל מיום 17.9.2026):)) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם - עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
:: (2) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל - עד תום 120 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
::: (((החל מיום 17.9.2026):)) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל - עד תום 80 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
:: (3) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא - עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
:: (4) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא המחייב אישור ועדת המשנה של ועדת השרים לביטחון לאומי שהוקמה [[בסעיף 47(ג) לחוק]] - עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
:: (5) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית - עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה.
: (ב) הרשות המוסמכת תהיה רשאית להאריך את המועדים המפורטים לעיל במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.

@ 15. הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה
: בכל מקום שבו נכתב &quot;הרשות המוסמכת&quot; בתקנות אלה - לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, כאילו נכתב הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד בשבט התשס&quot;ח (21 בינואר 2008)
&lt;חתימה&gt; אהוד ברק שר הביטחון</text>
      <sha1>pkucafto9tsskfdm7y3kyuwfy1o8hqe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077309</id>
      <parentid>3077308</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:23:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3077309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17654" sha1="0q350e8zfjmrfernmqgrs784ppok6k6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), התשס&quot;ח-2008

&lt;מאגר תקן 2133852 קוד a163Y00000DuVWeQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 460|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|6646)), ((582|ת&quot;ט|6651)); ((תשע&quot;ה, 1104|תיקון|7503)); ((תשע&quot;ז, 996|תיקון|7803)); ((תשפ&quot;ו, 2566|תיקון|12507)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6(א)]], [[+|8]], [[+|9(ה)]] [[+|ו-45]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של המשרד;
:- &quot;בקשה&quot; או &quot;בקשה לרישיון&quot; - כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
:- &quot;בקשה&quot; או &quot;בקשה לרישיון&quot; - (((החל מיום 17.9.2026):)) בקשה לרישום מוצר, כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
:- &quot;האגף&quot; - אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון;
:- &quot;הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה&quot; - מי שהוסמך לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי [[סעיף 20(א) לחוק]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הביטחון;
:- &quot;טופס&quot; - כל אחד מהטפסים המופיעים באתר האינטרנט, לפי העניין;
:- &quot;יצוא המשך&quot; - יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני שמקורו ממדינת חוץ;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש בקשה לרישיון (((החל מיום 17.9.2026):)) או בקשה לרישום מוצר;
:- &quot;מוצר&quot; - (((החל מיום 17.9.2026):)) ידע ביטחוני, ציוד ביטחוני, או שירות ביטחוני;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון לפי [[סימן ב' לפרק ד' בחוק]].

== פרק ב': בקשה ==

@ 2. מסמכי הבקשה (תיקון: תשע&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) בקשה תוגש לאגף על גבי טופס.
: (ב) בקשה תוגש בהדפסה בלבד.
:: (((החל מיום 17.9.2026):)) בקשה תוגש בהדפסה או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט.
: (ג) מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע, הפרטים וההצהרות כנדרש בטופס, והכל במקומות המתאימים המסומנים בטופס.
: (ד) מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הנדרשים בטופס, וכן מסמכים נוספים אשר לדעתו תומכים או מבהירים את הבקשה.
: (ה) מסמכים שיצורפו לבקשה יכול שיהיו בעברית או באנגלית; למסמכים בשפה אחרת יצורף תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.
: (ו) המסמכים האלה שיצורפו לבקשה יהיו מקוריים בלבד או יאושרו על ידי עורך דין ישראלי או על ידי קונסול ישראלי כמתאימים למקור: מסמכים בעניין שימוש סופי או משתמש סופי, אישור יבוא ממדינת חוץ כמשמעו [[בסעיף 6(ב)(4) לחוק]], אישור ממשלה של מדינת חוץ ליצוא המשך, ומסמכים נוספים שהרשות המוסמכת תדרוש את הגשתם בדרך האמורה.
: (ז) המבקש יצהיר כי מכלול הפרטים והמסמכים שפורטו וצורפו לבקשתו הם נכונים ומלאים.
: (ח) בקשה תיחתם ביד המבקש; היה המבקש תאגיד, תיחתם הבקשה ביד נושא משרה כמשמעו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או ביד עובד התאגיד שהתאגיד הסמיכו לחתום עליה בשמו, בהסכמת ראש האגף; התאגיד, בהסכמת ראש האגף רשאי להסמיך יותר מאדם אחד לחתום בשם התאגיד.

@ 3. פרטים, הצהרות ומסמכים בנוגע לבקשה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה לרישיון, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין -
: (((החל מיום 17.9.2026):)) הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין -
: (1) מכתב רשמי מאת המבקש;
: (2) פרטי הבקשה, לרבות פרטים, הצהרות ומסמכים אלה: פרטים אודות הציוד, הידע או השירות נשוא הבקשה, מקורו, היצרן, הסיווג, הלקוח ומדינת היעד, המשתמש הסופי והשימוש הסופי, מידע אודות גורמי או משתמשי ביניים, מידע בנושא מימון המשרד, מידע על יצרנים, משווקים וקבלנים, פירוט ציוד, רכיבים, ידע או שירות שמקורו ממדינת חוץ ומידע על צורך באישורי ממשלה זרה ליצוא המשך, הצהרות בעניין ציוד טילים, הצהרות בעניין עיסוק בהצפנה, אישור יצרן או אישור הגורם המיוצג אם המבקש אינו היצרן או בעל הידע, אישור הגורם המוסמך לכך במשרד אם הציוד הוא עודפי צבא הגנה לישראל, הצהרות נוספות לפי העניין, מידע אודות מטרת העסקה, מידע אודות תאימות בין הבקשה לרישיון יצוא לרישיון שיווק שניתן, העתק חוזים או הזמנות או מידע אודותיהם, הכל לפי הנדרש בטופס;
: (3) בבקשה לרישיון יצוא, רישיון העברת המשך, רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ורישיון שינוי שימוש סופי, גם פרטים אודות ההיקף הכספי של העסקה ומספר הפריטים;
: (4) במבקש שהוא תאגיד - פרטי עובד במשרה בכירה במבקש, שמונה על ידי המבקש בהסכמת ראש האגף, לרכז הדרכות לעניין [[החוק]] והתקנות לפיו, ולתאם את הפעילות השוטפת מול האגף (להלן - ממונה);
: (5) ציון פרטים שהתעדכנו ממועד בקשה קודמת או רישיון קודם;
: (6) בבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית - פרטי המשלוח והמוביל, ומסמכים נוספים שיפורטו בטופס;
: (7) מסמכים והצהרות נוספים שיפורטו בטופס.

@ 4. הגשת בקשה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בקשה תוגש לאגף לפי כתובתו שבאתר האינטרנט, בדואר או במסירה ידנית.
: (ב) הודיע האגף באתר האינטרנט כי ניתן להגיש בקשה באמצעות תקשורת אלקטרונית - ניתן יהיה להגיש בקשה גם בדרך זו.
: (ג) האגף יאשר בכתב למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את קבלת הבקשה באגף.

@ 5. טיפול בבקשה שלא הוגשה כנדרש (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא נחתם טופס, לא מולא באופן מלא ומדויק, או לא צורף אליו מסמך מהמסמכים הנדרשים בו, יחזיר האגף למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את הבקשה בלא טיפול בבקשה, בציון הפרטים או המסמכים החסרים.

@ 6. השלמות
: לצורך קבלת החלטה בבקשה שהוגשה לפי [[סעיף 3]], רשאית הרשות המוסמכת לדרוש מהמבקש, בכל עת, כל ידיעה, מסמך או ציוד ביטחוני הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה והמבקש ישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשה (להלן - השלמות); לא השיב מבקש לדרישת הרשות המוסמכת להשלמות בתוך 60 ימים מיום שנמסרה דרישה כאמור בכתב לכתובתו שבטופס - תהיה הרשות המוסמכת רשאית למחוק את הבקשה; מחקה הרשות המוסמכת את הבקשה, תודיע על כך למבקש.

@ 7. שינוי בבקשה
: מבקש ידווח לאגף בכתב, לאלתר, על כל שינוי בנתוני בקשה שהוגשה וטרם ניתנה החלטה לגביה; הודעה על שינוי פרטים או על שינוי בנתוני הבקשה לאחר מתן החלטה בבקשה ידווחו לרשות בתוך 30 ימים ממועד השינוי.

@ 7א. מסמך רישום מוצר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 17.9.2026):))
: (א) הוגשה בקשה לרישום מוצר, יבחן האגף את מאפייני המוצר וינפיק מסמך רישום מוצר שיכלול, בין השאר:
:: (1) מספר סידורי שיוקנה למוצר במערכות האגף;
:: (2) פרטים טכניים על המוצר;
:: (3) מאפייניו העיקריים של המוצר ורכיביו העיקריים;
:: (4) סיווגו הביטחוני של המוצר, לפי קביעת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ&quot;ב);
:: (5) תוקפו של מסמך רישום המוצר.
: (ב) האגף יפיק מסמך רישום מוצר בתוך 45 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.
: (ג) המבקש רשאי להשיג על החלטת האגף לגבי מסמך רישום המוצר, בכתב, לפני הרשות המוסמכת, וזאת עד תום 45 ימים ממועד קבלת מסמך רישום המוצר.
: (ד) החלטה בהשגה תינתן עד תום 45 ימים ממועד קבלת ההשגה או עד תום 45 ימים ממועד השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.

@ 8. סירוב לתת רישיון
: לשם קבלת החלטה בדבר סירוב לתת רישיון או להתנותו בתנאים, להסיר רישום או להשעותו, לפי [[סעיף 8 לחוק]], רשאית הרשות המוסמכת להביא בחשבון אי-עמידה בכללים המפורטים להלן:
: (1) קיום הוראות [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס&quot;ו-2006]], והוראות רישיון שניתן מכוחו;
: (2) מינוי ממונה;
: (3) סיווג הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני על ידי הגורם המוסמך במשרד.

@ 9. הודעה על החלטה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) הודעה מנומקת על החלטה תישלח למבקש על ידי הרשות המוסמכת אשר קיבלה את ההחלטה, בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שבבקשה או בתקשורת אלקטרונית; היתה ההחלטה להתנות את מתן הרישיון בתנאים או להגבילו, יראו במתן רישיון מותנה או מוגבל הודעה לפי תקנות אלה.
: (ב) הודעה תישלח למבקש בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;החלטה&quot; - החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.
:: (((החל מיום 17.9.2026):)) בסעיף זה, &quot;החלטה&quot; - החלטה בעניין הבקשה לרישום מוצר או בנוגע למסמך רישום המוצר שהונפק לפי [[תקנה 7א]], החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.

@ 10. תוקף רישיון שיווק ביטחוני והארכתו
: רישיון שיווק ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם [[לחוק]].

@ 11. תוקף רישיון יצוא ביטחוני והארכתו
: רישיון יצוא ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שנתיים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם [[לחוק]].

@ 12. תוקף רישיונות אחרים
: תוקפם של רישיון העברת המשך לפי [[סעיף 17 לחוק]], רישיון שינוי שימוש סופי לפי [[סעיף 18 לחוק]], רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר לפי [[סעיף 19 לחוק]], רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי [[-|סעיף 20]], רישיון תיווך בין גורמי חוץ לפי [[-|סעיף 21]], יהיה כנקוב בהם, או עד שיוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולם או שינוים בהתאם [[לחוק]].

@ 13. הארכת תוקף רישיונות
: בקשה להארכת רישיון תוגש לאגף על גבי טופס, לא יאוחר מ-90 ימים טרם פקיעת תוקף הרישיון.

@ 14. מועדים למתן החלטות על ידי הרשות המוסמכת (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) החלטות הרשות המוסמכת לפי [[פרק ד' לחוק]] המנויות להלן, יינתנו עד תום המועדים המצוינים לצדן -
:: (1) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם - עד תום 40 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
::: (((החל מיום 17.9.2026):)) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם - עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
:: (2) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל - עד תום 120 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
::: (((החל מיום 17.9.2026):)) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל - עד תום 80 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
:: (3) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא - עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
:: (4) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא המחייב אישור ועדת המשנה של ועדת השרים לביטחון לאומי שהוקמה [[בסעיף 47(ג) לחוק]] - עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
:: (5) החלטה בנוגע לבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית - עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה.
: (ב) הרשות המוסמכת תהיה רשאית להאריך את המועדים המפורטים לעיל במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.

@ 15. הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה
: בכל מקום שבו נכתב &quot;הרשות המוסמכת&quot; בתקנות אלה - לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, כאילו נכתב הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד בשבט התשס&quot;ח (21 בינואר 2008)
&lt;חתימה&gt; אהוד ברק שר הביטחון</text>
      <sha1>0q350e8zfjmrfernmqgrs784ppok6k6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>460786</id>
    <revision>
      <id>3077307</id>
      <parentid>2933567</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:16:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3077307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11413" sha1="id6n3wxaauo84kl14iufbtg62g0cble" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני), התשס&quot;ח-2008

&lt;מאגר תקן 2133858 קוד a163Y00000DuVeyQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 466|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|6646)); ((תשס&quot;ט, 812|תיקון|6769)); ((תשע&quot;ה, 1816|תיקון|7542)); ((תשפ&quot;ו, 2567|תיקון|12507)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4]] [[+|ו-45]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגף&quot; - אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של משרד הביטחון;
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לרישום במרשם, וכן בקשה לשינוי פרטי הרישום במרשם, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
:- &quot;טופס&quot; - כל אחד מהטפסים המופיעים באתר האינטרנט, לפי העניין;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש בקשה;
:- &quot;מרשם&quot; - מרשם היצוא הביטחוני כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]].

== פרק ב': בקשה ==

@ 2. מסמכי הבקשה (תיקון: תשע&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) בקשה לרישום במרשם תוגש לאגף על גבי טופס.
: (ב) בקשה תוגש בהדפסה או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט.
: (ג) מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע, הפרטים וההצהרות כנדרש בטופס, והכל במקומות המתאימים המסומנים בטופס.
: (ד) מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הנדרשים בטופס, וכן מסמכים נוספים אשר לדעתו תומכים או מבהירים את הבקשה.
: (ה) מסמכים שיצורפו לבקשה יכול שיהיו בעברית או באנגלית; למסמכים בשפה אחרת יצורף תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.
: (ו) המבקש יצהיר כי מכלול הפרטים והמסמכים שפורטו וצורפו לבקשתו הם נכונים ומלאים.
: (ז) בקשה תיחתם בידי המבקש; היה המבקש תאגיד, תיחתם הבקשה ביד נושא משרה כמשמעו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או ביד עובד שהתאגיד הסמיכו לחתום עליה בשמו, ויצרף אישור מאת עורך דין בדבר סמכות נושא המשרה או סמכות החותם לעשות כן בשם התאגיד.

@ 3. פרטים, הצהרות ומסמכים בנוגע לבקשה לרישום במרשם (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר יכללו בבקשה לרישום במרשם, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין -
:: (1) מכתב רשמי מאת המבקש;
:: (2) פרטי המבקש - פרטים טכניים; במבקש שהוא תאגיד - פירוט נושאי משרה העוסקים בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובעל שליטה במבקש, כמשמעם [[בחוק]], וכן פירוט נתונים לגביהם כפי שיתבקש בטופס; פירוט תחומי פעילות;
:: (3) במבקש שהוא תאגיד - נסח חברה מרשם החברות;
:: (4) פרטים ומסמכים הנוגעים לזהות ואזרחות האישים שאליהם מתייחס הטופס, כפי שיפורט בטופס;
:: (5) טופסי בדיקה ביטחונית המצויים באתר האינטרנט שימלא המבקש, ואם המבקש הוא תאגיד - שימלא בעל השליטה בו (בתקנות אלה - בעל השליטה) וכן נושא משרה ועובד אחר של התאגיד העוסקים בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שתפרט בהחלטה הרשות המוסמכת, גם בידי גורמים נוספים הנוגעים להחלטה;
:: (6) ציון פרטים שהשתנו ממועד בקשה קודמת או רישום;
:: (7) טופס הצהרה בדבר כושר נפשי - בידי בעל שליטה וכן נושא משרה העוסק בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו על ידי הרשות המוסמכת, גם בידי גורמים נוספים הרלוונטיים להחלטה;
:: (8) טופס הצהרה בדבר אי-שימוש או החזקה בסמים מסוכנים כהגדרתם [[בפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] - בידי בעל שליטה וכן נושא משרה העוסק בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו על ידי הרשות המוסמכת, גם בידי גורמים נוספים הרלוונטיים להחלטה.
: (ב) האמור בפסקאות (4), (5), (7) ו-(8) לסעיף קטן (א) לא יחול לגבי בעל שליטה וכן נושא משרה או עובד העוסקים בשיווק ביטחוני ובייצוא בטחוני של תאגיד הנכלל בצו שהוציא השר לפי [[פרט 3 לתוספת הראשונה בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 4. הגשת בקשה
: (א) בקשה תוגש לאגף, לפי כתובתו שבאתר האינטרנט, בדואר או במסירה ידנית.
: (ב) הודיע האגף באתר האינטרנט כי ניתן להגיש בקשה באמצעות תקשורת אלקטרונית - ניתן יהיה להגיש בקשה גם בדרך זו.
: (ג) האגף יאשר בכתב למבקש, למען למכתבים שבטופס, את עצם קבלת הבקשה באגף.

@ 5. השלמות
: לצורך קבלת החלטה בבקשה שהוגשה לפי [[סעיף 3]], רשאית הרשות המוסמכת לדרוש ממבקש, בכל עת, כל ידיעה, או מסמך הדרושים לה לשם החלטה בבקשה והמבקש ישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשה (להלן - השלמות); לא השיב מבקש לדרישת הרשות המוסמכת להשלמות בתוך 60 ימים מיום שנמסרה דרישה כאמור בכתב לכתובתו שבטופס - תהיה הרשות המוסמכת רשאית למחוק את הבקשה ותודיע על כך למבקש.

@ 6. טיפול בבקשה שלא הוגשה כנדרש
: לא נחתם טופס, לא מולא באופן מלא ומדויק, או לא צורף אליו מסמך מהמסמכים הנדרשים בו, יחזיר האגף למבקש, למען המכתבים שבטופס, את הבקשה בלא טיפול בבקשה, בציון הפרטים או המסמכים החסרים.

@ 7. שינוי בבקשה
: מבקש ידווח לאגף בכתב, לאלתר, על כל שינוי בנתוני בקשה שהוגשה וטרם ניתנה החלטה לגביה; הודעה על שינוי בנתוני הבקשה לאחר מתן החלטה בבקשה תימסר לאגף בתוך 30 ימים ממועד השינוי.

@ 8. שיקולי הרשות המוסמכת לעניין הרישום במרשם
: לשם קבלת החלטה בדבר סירוב לרשום במרשם, לרשום בתנאים, להסיר רישום או להשעותו, לפי [[סעיף 4 לחוק]], רשאית הרשות המוסמכת להביא בחשבון אי-עמידה בכללים המפורטים להלן:
: (1) קיום הוראות [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס&quot;ו-2006]], והוראות רישיון שניתן מכוחו;
: (2) עמידה בתנאי בדיקה ביטחונית.

@ 9. הודעה על החלטה
: (א) החליטה הרשות המוסמכת לאשר בקשה לרישום במרשם, תודיע על כך בכתב למבקש בדואר רשום, למען המכתבים שבטופס, בציון מועד הרישום.
: (ב) החליטה הרשות המוסמכת לסרב לרשום מבקש במרשם או לאשר את רישומו בכפוף לתנאים, וכן להסיר את רישומו של אדם מהמרשם או להשעות את רישומו במרשם, תשלח הרשות המוסמכת הודעה מנומקת על החלטתה בדואר רשום למען המכתבים שבטופס; היתה ההחלטה להכפיף את הרישום במרשם לתנאים, יראו במועד מתן הודעה על רישום בתנאים כמועד הרישום לפי תקנות אלה.
: (ג) הודעה, כאמור בסעיף זה, תישלח בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.

@ 10. מועדים למתן החלטות על ידי הרשות המוסמכת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) החלטת הרשות המוסמכת בדבר בקשה תתקבל עד 40 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף או מיום קבלת ההשלמות, לפי המאוחר.
: (ב) הרשות המוסמכת תהיה רשאית להאריך את מועד מתן ההחלטה לרישום במרשם, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.

@ 11. תוקף רישום במרשם והארכתו
: (א) רישום במרשם יעמוד בתוקפו למשך חמש שנים ממועד הרישום, כאמור [[בסעיף 9]] אלא אם כן נקבע אחרת בהודעה על הרישום במרשם, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על הסרת הרישום מהמרשם או השעיית הרישום במרשם בהתאם [[לחוק]].
: (ב) בקשה לחידוש רישום במרשם תוגש לאגף לא יאוחר מ-90 ימים טרם פקיעת תוקף הרישום ורשאית הרשות המוסמכת להאריך את המועד במרשם במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.

@ 12. הוראות מעבר (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) המחזיק בהיתר לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד ביטחוני וידע ביטחוני), התשנ&quot;א-1991, ביום כ&quot;א בטבת התשס&quot;ח (30 בדצמבר 2007) והגיש בקשה להרשם במרשם עד יום ו' בניסן התשס&quot;ט (31 במרס 2009), יראו אותו, כמי שרשום במרשם עד יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009), אלא אם לא אושר רישומו במרשם לאחר הגשת הבקשה.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 11]], מיום פרסומן של תקנות אלה ועד יום י' באב התשס&quot;ט (31 ביולי 2009), רשאית הרשות המוסמכת לתת את החלטתה בדבר בקשה לרישום במרשם עד תום 180 ימים ממועד קבלת הבקשה או הגשת ההשלמות, לפי המאוחר.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד בשבט התשס&quot;ח (21 בינואר 2008)
&lt;חתימה&gt; אהוד ברק שר הביטחון</text>
      <sha1>id6n3wxaauo84kl14iufbtg62g0cble</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469873</id>
    <revision>
      <id>3077313</id>
      <parentid>2927137</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077309] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3077313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21301" sha1="1s1dofexf7i2ung6i49n6jt9pdvsano" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), התשס״ח–2008}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 460|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6646.pdf}}, {{ח:תיבה|582|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1104|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7503.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 996|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7803.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2566|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12507.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 6|סעיפים 6(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 9|9(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 45|ו־45}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ או ”בקשה לרישיון“ – כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ או ”בקשה לרישיון“ – {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} בקשה לרישום מוצר, כל אחד מאלה: בקשה לקבלת רישיון, להארכת תוקף רישיון, לשינוי רישיון או להרחבת רישיון, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף“ – אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה“ – מי שהוסמך לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 20|סעיף 20(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טופס“ – כל אחד מהטפסים המופיעים באתר האינטרנט, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצוא המשך“ – יצוא מישראל של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני שמקורו ממדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש בקשה לרישיון {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} או בקשה לרישום מוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} ידע ביטחוני, ציוד ביטחוני, או שירות ביטחוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳ בחוק}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה}}

{{ח:סעיף|2|מסמכי הבקשה|תיקון: תשע״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לאגף על גבי טופס.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה תוגש בהדפסה בלבד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} בקשה תוגש בהדפסה או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע, הפרטים וההצהרות כנדרש בטופס, והכל במקומות המתאימים המסומנים בטופס.
{{ח:תת|(ד)}} מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הנדרשים בטופס, וכן מסמכים נוספים אשר לדעתו תומכים או מבהירים את הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} מסמכים שיצורפו לבקשה יכול שיהיו בעברית או באנגלית; למסמכים בשפה אחרת יצורף תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.
{{ח:תת|(ו)}} המסמכים האלה שיצורפו לבקשה יהיו מקוריים בלבד או יאושרו על ידי עורך דין ישראלי או על ידי קונסול ישראלי כמתאימים למקור: מסמכים בעניין שימוש סופי או משתמש סופי, אישור יבוא ממדינת חוץ כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 6|בסעיף 6(ב)(4) לחוק}}, אישור ממשלה של מדינת חוץ ליצוא המשך, ומסמכים נוספים שהרשות המוסמכת תדרוש את הגשתם בדרך האמורה.
{{ח:תת|(ז)}} המבקש יצהיר כי מכלול הפרטים והמסמכים שפורטו וצורפו לבקשתו הם נכונים ומלאים.
{{ח:תת|(ח)}} בקשה תיחתם ביד המבקש; היה המבקש תאגיד, תיחתם הבקשה ביד נושא משרה כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או ביד עובד התאגיד שהתאגיד הסמיכו לחתום עליה בשמו, בהסכמת ראש האגף; התאגיד, בהסכמת ראש האגף רשאי להסמיך יותר מאדם אחד לחתום בשם התאגיד.

{{ח:סעיף|3|פרטים, הצהרות ומסמכים בנוגע לבקשה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה לרישיון, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר ייכללו בבקשה, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין –
{{ח:תת|(1)}} מכתב רשמי מאת המבקש;
{{ח:תת|(2)}} פרטי הבקשה, לרבות פרטים, הצהרות ומסמכים אלה: פרטים אודות הציוד, הידע או השירות נשוא הבקשה, מקורו, היצרן, הסיווג, הלקוח ומדינת היעד, המשתמש הסופי והשימוש הסופי, מידע אודות גורמי או משתמשי ביניים, מידע בנושא מימון המשרד, מידע על יצרנים, משווקים וקבלנים, פירוט ציוד, רכיבים, ידע או שירות שמקורו ממדינת חוץ ומידע על צורך באישורי ממשלה זרה ליצוא המשך, הצהרות בעניין ציוד טילים, הצהרות בעניין עיסוק בהצפנה, אישור יצרן או אישור הגורם המיוצג אם המבקש אינו היצרן או בעל הידע, אישור הגורם המוסמך לכך במשרד אם הציוד הוא עודפי צבא הגנה לישראל, הצהרות נוספות לפי העניין, מידע אודות מטרת העסקה, מידע אודות תאימות בין הבקשה לרישיון יצוא לרישיון שיווק שניתן, העתק חוזים או הזמנות או מידע אודותיהם, הכל לפי הנדרש בטופס;
{{ח:תת|(3)}} בבקשה לרישיון יצוא, רישיון העברת המשך, רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ורישיון שינוי שימוש סופי, גם פרטים אודות ההיקף הכספי של העסקה ומספר הפריטים;
{{ח:תת|(4)}} במבקש שהוא תאגיד – פרטי עובד במשרה בכירה במבקש, שמונה על ידי המבקש בהסכמת ראש האגף, לרכז הדרכות לעניין {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|החוק}} והתקנות לפיו, ולתאם את הפעילות השוטפת מול האגף (להלן – ממונה);
{{ח:תת|(5)}} ציון פרטים שהתעדכנו ממועד בקשה קודמת או רישיון קודם;
{{ח:תת|(6)}} בבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית – פרטי המשלוח והמוביל, ומסמכים נוספים שיפורטו בטופס;
{{ח:תת|(7)}} מסמכים והצהרות נוספים שיפורטו בטופס.

{{ח:סעיף|4|הגשת בקשה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לאגף לפי כתובתו שבאתר האינטרנט, בדואר או במסירה ידנית.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע האגף באתר האינטרנט כי ניתן להגיש בקשה באמצעות תקשורת אלקטרונית – ניתן יהיה להגיש בקשה גם בדרך זו.
{{ח:תת|(ג)}} האגף יאשר בכתב למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את קבלת הבקשה באגף.

{{ח:סעיף|5|טיפול בבקשה שלא הוגשה כנדרש|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא נחתם טופס, לא מולא באופן מלא ומדויק, או לא צורף אליו מסמך מהמסמכים הנדרשים בו, יחזיר האגף למבקש, למען למכתבים שבטופס או בתקשורת אלקטרונית, את הבקשה בלא טיפול בבקשה, בציון הפרטים או המסמכים החסרים.

{{ח:סעיף|6|השלמות}}
{{ח:ת}} לצורך קבלת החלטה בבקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאית הרשות המוסמכת לדרוש מהמבקש, בכל עת, כל ידיעה, מסמך או ציוד ביטחוני הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה והמבקש ישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשה (להלן – השלמות); לא השיב מבקש לדרישת הרשות המוסמכת להשלמות בתוך 60 ימים מיום שנמסרה דרישה כאמור בכתב לכתובתו שבטופס – תהיה הרשות המוסמכת רשאית למחוק את הבקשה; מחקה הרשות המוסמכת את הבקשה, תודיע על כך למבקש.

{{ח:סעיף|7|שינוי בבקשה}}
{{ח:ת}} מבקש ידווח לאגף בכתב, לאלתר, על כל שינוי בנתוני בקשה שהוגשה וטרם ניתנה החלטה לגביה; הודעה על שינוי פרטים או על שינוי בנתוני הבקשה לאחר מתן החלטה בבקשה ידווחו לרשות בתוך 30 ימים ממועד השינוי.

{{ח:סעיף|7א|מסמך רישום מוצר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לרישום מוצר, יבחן האגף את מאפייני המוצר וינפיק מסמך רישום מוצר שיכלול, בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} מספר סידורי שיוקנה למוצר במערכות האגף;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים טכניים על המוצר;
{{ח:תתת|(3)}} מאפייניו העיקריים של המוצר ורכיביו העיקריים;
{{ח:תתת|(4)}} סיווגו הביטחוני של המוצר, לפי קביעת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ״ב);
{{ח:תתת|(5)}} תוקפו של מסמך רישום המוצר.
{{ח:תת|(ב)}} האגף יפיק מסמך רישום מוצר בתוך 45 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש רשאי להשיג על החלטת האגף לגבי מסמך רישום המוצר, בכתב, לפני הרשות המוסמכת, וזאת עד תום 45 ימים ממועד קבלת מסמך רישום המוצר.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה בהשגה תינתן עד תום 45 ימים ממועד קבלת ההשגה או עד תום 45 ימים ממועד השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר משניהם.

{{ח:סעיף|8|סירוב לתת רישיון}}
{{ח:ת}} לשם קבלת החלטה בדבר סירוב לתת רישיון או להתנותו בתנאים, להסיר רישום או להשעותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, רשאית הרשות המוסמכת להביא בחשבון אי־עמידה בכללים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} קיום הוראות {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו־שימושיים), התשס״ו–2006}}, והוראות רישיון שניתן מכוחו;
{{ח:תת|(2)}} מינוי ממונה;
{{ח:תת|(3)}} סיווג הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני על ידי הגורם המוסמך במשרד.

{{ח:סעיף|9|הודעה על החלטה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה מנומקת על החלטה תישלח למבקש על ידי הרשות המוסמכת אשר קיבלה את ההחלטה, בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שבבקשה או בתקשורת אלקטרונית; היתה ההחלטה להתנות את מתן הרישיון בתנאים או להגבילו, יראו במתן רישיון מותנה או מוגבל הודעה לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה תישלח למבקש בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”החלטה“ – החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} בסעיף זה, ”החלטה“ – החלטה בעניין הבקשה לרישום מוצר או בנוגע למסמך רישום המוצר שהונפק לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}}, החלטה לתת רישיון או לסרב לתתו או להתנות את מתן הרישיון בתנאים, או החלטה להגביל רישיון, להתלותו או לבטלו.

{{ח:סעיף|10|תוקף רישיון שיווק ביטחוני והארכתו}}
{{ח:ת}} רישיון שיווק ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק}}.

{{ח:סעיף|11|תוקף רישיון יצוא ביטחוני והארכתו}}
{{ח:ת}} רישיון יצוא ביטחוני יעמוד בתוקפו למשך שנתיים מיום הוצאתו, אלא אם כן נקבע בו אחרת, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולו או שינויו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק}}.

{{ח:סעיף|12|תוקף רישיונות אחרים}}
{{ח:ת}} תוקפם של רישיון העברת המשך לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}}, רישיון שינוי שימוש סופי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 18|סעיף 18 לחוק}}, רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 19|סעיף 19 לחוק}}, רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 20|סעיף 20}}, רישיון תיווך בין גורמי חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 21|סעיף 21}}, יהיה כנקוב בהם, או עד שיוחלט על ידי הרשות המוסמכת על ביטולם או שינוים בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק}}.

{{ח:סעיף|13|הארכת תוקף רישיונות}}
{{ח:ת}} בקשה להארכת רישיון תוגש לאגף על גבי טופס, לא יאוחר מ־90 ימים טרם פקיעת תוקף הרישיון.

{{ח:סעיף|14|מועדים למתן החלטות על ידי הרשות המוסמכת|תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ד|פרק ד׳ לחוק}} המנויות להלן, יינתנו עד תום המועדים המצוינים לצדן –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם – עד תום 40 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא בלתי מסווג למדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם – עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל – עד תום 120 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.9.2026):}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון שיווק בנוגע לציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני אשר הגורם המוסמך במשרד קבע כי הוא מסווג או בנוגע למדינות אשר אינן נכללות בגדר המדינות אשר יובאו לידיעת הרשומים במרשם כאמור בפסקה (1) לעיל – עד תום 80 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא – עד תום 30 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
{{ח:תתת|(4)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון יצוא המחייב אישור ועדת המשנה של ועדת השרים לביטחון לאומי שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 47|בסעיף 47(ג) לחוק}} – עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה בנוגע לבקשה לרישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית – עד תום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת תהיה רשאית להאריך את המועדים המפורטים לעיל במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|15|הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה}}
{{ח:ת}} בכל מקום שבו נכתב ”הרשות המוסמכת“ בתקנות אלה – לעניין רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, כאילו נכתב הגורם המוסמך לעניין רישיון העברה.

{{ח:חתימות|י״ד בשבט התשס״ח (21 בינואר 2008)}}
* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1s1dofexf7i2ung6i49n6jt9pdvsano</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469885</id>
    <revision>
      <id>3077314</id>
      <parentid>2927136</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077307] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3077314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13685" sha1="hvr8pd06naw36s7jc9ryfwjqtepv4tt" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני), התשס״ח–2008}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 466|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6646.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 812|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1816|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2567|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12507.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 45|ו־45}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף“ – אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של משרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לרישום במרשם, וכן בקשה לשינוי פרטי הרישום במרשם, לרבות מסמכים המצורפים לבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טופס“ – כל אחד מהטפסים המופיעים באתר האינטרנט, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש בקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – מרשם היצוא הביטחוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה}}

{{ח:סעיף|2|מסמכי הבקשה|תיקון: תשע״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום במרשם תוגש לאגף על גבי טופס.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה תוגש בהדפסה או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש יפרט בבקשתו, באופן מלא ומדויק, את המידע, הפרטים וההצהרות כנדרש בטופס, והכל במקומות המתאימים המסומנים בטופס.
{{ח:תת|(ד)}} מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הנדרשים בטופס, וכן מסמכים נוספים אשר לדעתו תומכים או מבהירים את הבקשה.
{{ח:תת|(ה)}} מסמכים שיצורפו לבקשה יכול שיהיו בעברית או באנגלית; למסמכים בשפה אחרת יצורף תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש יצהיר כי מכלול הפרטים והמסמכים שפורטו וצורפו לבקשתו הם נכונים ומלאים.
{{ח:תת|(ז)}} בקשה תיחתם בידי המבקש; היה המבקש תאגיד, תיחתם הבקשה ביד נושא משרה כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או ביד עובד שהתאגיד הסמיכו לחתום עליה בשמו, ויצרף אישור מאת עורך דין בדבר סמכות נושא המשרה או סמכות החותם לעשות כן בשם התאגיד.

{{ח:סעיף|3|פרטים, הצהרות ומסמכים בנוגע לבקשה לרישום במרשם|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הפרטים, ההצהרות והמסמכים אשר יכללו בבקשה לרישום במרשם, יפורטו בטופס, ויכללו, לפי העניין –
{{ח:תתת|(1)}} מכתב רשמי מאת המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי המבקש – פרטים טכניים; במבקש שהוא תאגיד – פירוט נושאי משרה העוסקים בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובעל שליטה במבקש, כמשמעם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|בחוק}}, וכן פירוט נתונים לגביהם כפי שיתבקש בטופס; פירוט תחומי פעילות;
{{ח:תתת|(3)}} במבקש שהוא תאגיד – נסח חברה מרשם החברות;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים ומסמכים הנוגעים לזהות ואזרחות האישים שאליהם מתייחס הטופס, כפי שיפורט בטופס;
{{ח:תתת|(5)}} טופסי בדיקה ביטחונית המצויים באתר האינטרנט שימלא המבקש, ואם המבקש הוא תאגיד – שימלא בעל השליטה בו (בתקנות אלה – בעל השליטה) וכן נושא משרה ועובד אחר של התאגיד העוסקים בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שתפרט בהחלטה הרשות המוסמכת, גם בידי גורמים נוספים הנוגעים להחלטה;
{{ח:תתת|(6)}} ציון פרטים שהשתנו ממועד בקשה קודמת או רישום;
{{ח:תתת|(7)}} טופס הצהרה בדבר כושר נפשי – בידי בעל שליטה וכן נושא משרה העוסק בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו על ידי הרשות המוסמכת, גם בידי גורמים נוספים הרלוונטיים להחלטה;
{{ח:תתת|(8)}} טופס הצהרה בדבר אי־שימוש או החזקה בסמים מסוכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} – בידי בעל שליטה וכן נושא משרה העוסק בשיווק ביטחוני ובייצוא ביטחוני, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו על ידי הרשות המוסמכת, גם בידי גורמים נוספים הרלוונטיים להחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בפסקאות (4), (5), (7) ו־(8) לסעיף קטן (א) לא יחול לגבי בעל שליטה וכן נושא משרה או עובד העוסקים בשיווק ביטחוני ובייצוא בטחוני של תאגיד הנכלל בצו שהוציא השר לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|פרט 3 לתוספת הראשונה בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|4|הגשת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לאגף, לפי כתובתו שבאתר האינטרנט, בדואר או במסירה ידנית.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע האגף באתר האינטרנט כי ניתן להגיש בקשה באמצעות תקשורת אלקטרונית – ניתן יהיה להגיש בקשה גם בדרך זו.
{{ח:תת|(ג)}} האגף יאשר בכתב למבקש, למען למכתבים שבטופס, את עצם קבלת הבקשה באגף.

{{ח:סעיף|5|השלמות}}
{{ח:ת}} לצורך קבלת החלטה בבקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאית הרשות המוסמכת לדרוש ממבקש, בכל עת, כל ידיעה, או מסמך הדרושים לה לשם החלטה בבקשה והמבקש ישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשה (להלן – השלמות); לא השיב מבקש לדרישת הרשות המוסמכת להשלמות בתוך 60 ימים מיום שנמסרה דרישה כאמור בכתב לכתובתו שבטופס – תהיה הרשות המוסמכת רשאית למחוק את הבקשה ותודיע על כך למבקש.

{{ח:סעיף|6|טיפול בבקשה שלא הוגשה כנדרש}}
{{ח:ת}} לא נחתם טופס, לא מולא באופן מלא ומדויק, או לא צורף אליו מסמך מהמסמכים הנדרשים בו, יחזיר האגף למבקש, למען המכתבים שבטופס, את הבקשה בלא טיפול בבקשה, בציון הפרטים או המסמכים החסרים.

{{ח:סעיף|7|שינוי בבקשה}}
{{ח:ת}} מבקש ידווח לאגף בכתב, לאלתר, על כל שינוי בנתוני בקשה שהוגשה וטרם ניתנה החלטה לגביה; הודעה על שינוי בנתוני הבקשה לאחר מתן החלטה בבקשה תימסר לאגף בתוך 30 ימים ממועד השינוי.

{{ח:סעיף|8|שיקולי הרשות המוסמכת לעניין הרישום במרשם}}
{{ח:ת}} לשם קבלת החלטה בדבר סירוב לרשום במרשם, לרשום בתנאים, להסיר רישום או להשעותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#סעיף 4|סעיף 4 לחוק}}, רשאית הרשות המוסמכת להביא בחשבון אי־עמידה בכללים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} קיום הוראות {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו־שימושיים), התשס״ו–2006}}, והוראות רישיון שניתן מכוחו;
{{ח:תת|(2)}} עמידה בתנאי בדיקה ביטחונית.

{{ח:סעיף|9|הודעה על החלטה}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה הרשות המוסמכת לאשר בקשה לרישום במרשם, תודיע על כך בכתב למבקש בדואר רשום, למען המכתבים שבטופס, בציון מועד הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה הרשות המוסמכת לסרב לרשום מבקש במרשם או לאשר את רישומו בכפוף לתנאים, וכן להסיר את רישומו של אדם מהמרשם או להשעות את רישומו במרשם, תשלח הרשות המוסמכת הודעה מנומקת על החלטתה בדואר רשום למען המכתבים שבטופס; היתה ההחלטה להכפיף את הרישום במרשם לתנאים, יראו במועד מתן הודעה על רישום בתנאים כמועד הרישום לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה, כאמור בסעיף זה, תישלח בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההחלטה.

{{ח:סעיף|10|מועדים למתן החלטות על ידי הרשות המוסמכת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת הרשות המוסמכת בדבר בקשה תתקבל עד 40 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי האגף או מיום קבלת ההשלמות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת תהיה רשאית להאריך את מועד מתן ההחלטה לרישום במרשם, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|11|תוקף רישום במרשם והארכתו}}
{{ח:תת|(א)}} רישום במרשם יעמוד בתוקפו למשך חמש שנים ממועד הרישום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} אלא אם כן נקבע אחרת בהודעה על הרישום במרשם, או הוחלט על ידי הרשות המוסמכת על הסרת הרישום מהמרשם או השעיית הרישום במרשם בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש רישום במרשם תוגש לאגף לא יאוחר מ־90 ימים טרם פקיעת תוקף הרישום ורשאית הרשות המוסמכת להאריך את המועד במרשם במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|12|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק בהיתר לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד ביטחוני וידע ביטחוני), התשנ״א–1991, ביום כ״א בטבת התשס״ח (30 בדצמבר 2007) והגיש בקשה להרשם במרשם עד יום ו׳ בניסן התשס״ט (31 במרס 2009), יראו אותו, כמי שרשום במרשם עד יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009), אלא אם לא אושר רישומו במרשם לאחר הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, מיום פרסומן של תקנות אלה ועד יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009), רשאית הרשות המוסמכת לתת את החלטתה בדבר בקשה לרישום במרשם עד תום 180 ימים ממועד קבלת הבקשה או הגשת ההשלמות, לפי המאוחר.

{{ח:חתימות|י״ד בשבט התשס״ח (21 בינואר 2008)}}
* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hvr8pd06naw36s7jc9ryfwjqtepv4tt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבוש אורח חיים תקפו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470592</id>
    <revision>
      <id>3077232</id>
      <parentid>2886926</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T12:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3077232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10394" sha1="j7dskjllqjnxihmiwm7p12cs44h27h9" xml:space="preserve">{{לבוש|החור|תקפה|תקפו|תקפז|דיני שופר של ראש השנה|23}}
== סעיף א ==
תקיעות של ראש השנה צריך שיהיו בשופר דכתיב {{ממ|במדבר|כט|א}}: &quot;ובחדש השביעי וגו' יום תרועה יהיה לכם&quot;, וילפינן האי שביעי בגזרה שווה מיובל דכתיב ביה {{ממ|ויקרא|כה|ט}}: &quot;והעברת שופר תרועה בחודש השביעי&quot;. ואותו שופר קרייה רחמנא יובל דכתיב: &quot;יובל היא שנת החמישים&quot;, ופירש רש&quot;י: מה שמה? יובל שמה על שם תקיעת שופר. ואשכחן יובל דאיקרי קרן, דכתיב ביהושע ([[יהושע ו ה|ו, ה]]): &quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot; וגו'. ולשון שופר הוא מלשון שפופרת, ולכך צריך להיות מקרניים, שהם חלולים כשפופרת. ומצוה מן המובחר הוא לכתחילה שיהא של איל כדי שיזכור לנו זכות של עקידת יצחק, שהיה תמורתו איל, וגם סתם קרן של איל דרכו להיות כפוף והוא סימן שנכפוף לבבנו בתפלה אל אל שבשמים ביום הדין הזה.

ואם אין לו של איל יכול לתקוע בשל שאר מינים שדרכן להיות חלולין כשפופרת, ובלבד שיהיו כפופים. ומיהו בדיעבד, או שאין לו שופר אחר, יוצא אפילו בשאר מינין ואפילו אינן כפופין, ובלבד שיהא מאותן שדרכן להיות חלולין, כגון של יעל ועזים; חוץ משל פרה, אף על פי שדרכו להיות חלול אין שמו בלשון הקדש &quot;שופר&quot; אלא קרן ולא שופר. אף על גב דגם השאר קרויין קרן, ואפילו של איל קרוי קרן שכן כתיב באילו של יצחק {{ממ|בראשית|כב|יג}}: &quot;בסבך בקרניו&quot;, מכל מקום נקראו גם כן שופר שכל הקרנות נקראו יובל דכתיב {{ממ|יהושע|ו|ה}}: &quot;במשוך בקרן היובל&quot;, וכתיב במתן תורה {{ממ|שמות|יט|יג}}: &quot;במשוך היובל המה יעלו בהר&quot;, וכתיב &quot;ויהי קול השופר&quot;. ושל פרה קרן איקרי, שופר לא מיקרי, דכתיב {{ממ|דברים|לג|יז}}: &quot;בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו&quot;, פירוש, קרניו של בכור שור הם כקרני ראם, שמע מינה דשל שור איקרי קרן דווקא, דומיא דקרניו של ראם שהם עצם אחד ולא חלול, אף על גב דשל שור חלול הוא. ולכך אפילו בדיעבד, או שאין לו שופר אחר, אינו יוצא בשל פרה. ואין צריך לומר בקרני רוב החיות שאינם חלולים אלא הם עצם אחד שאינו יוצא בהם אפילו בדיעבד או שאין לו אחר, שאין שמם בלשון הקודש שופר, שהרי אינם כשפופרת. ושופר מבהמה או חיה טמאה פסול, משום שנאמר {{ממ|שמות|יג|ט}}: &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, כל שבתורת ה' יהיה מן המותר בפיך. אף על גב שהוא של נבלה או איסור אחר, כגון עבודת אלילים של גוי, בפיך קרינן ביה, דמין מותר בפיך הוא, כדאמרינן גבי תפילין וספר תורה, והוא הדין לכל מלאכת שמים שיהא מותר בפיך.

== סעיף ב ==
שופר גזול לא יתקע בו דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה. אבל בדיעבד אף על גב דלא נתייאשו הבעלים ממנו יצא, משום דכתיב {{ממ|במדבר|כט|א}}: &quot;יום תרועה יהיה לכם&quot; מכל מקום. והאי '''לכם''' כבר אפקוהו לגזירה שוה, כמו שנתבאר למעלה [[לבוש אורח חיים תקפה|בסימן תקפ&quot;ה]]. אבל אין שייך כאן לדרוש שיהא משלכם, כמו &quot;ולקחתם לכם&quot; {{ממ|ויקרא|כג|מ}} דגבי לולב; דהתם משמע הלקיחה תהיה משלכם, אבל כאן &quot;יום תרועה יהיה לכם&quot; כתיב, דקאי '''לכם''' על היום, לומר: היום יהיה לכם יום שמיעת תרועה בשופר, יהיה השופר של מי שיהיה. וכן שופר של עבודה זרה של עכו&quot;ם או משמשיה לא יתקע בו לכתחילה, דאמאיס לגבוה; ואם תקע בו יצא, שהרי יש לה דין ביטול. אף על גב שהוא אסור בהנאה בעוד שלא נתבטל, יצא, מהטעם ד&quot;יום תרועה יהיה לכם&quot; מכל מקום, דמצוות לאו ליהנות נתנו אלא להיות להם לעול תורה ומצוות. ועוד טעם אחר, דמסתברא הוא, דהא מצות שופר אין בו אלא שמיעת הקול, ובקול אין בו דין גזל ולא איסור הנאה, מה שאין כן בלולב שיש בו מצות ההגבהה, וההגבהה היא הגזילה. ויש מחמירין דאפילו של גוי אין יוצאין בו אלא בנתבטל בערב יום טוב. 
:'''הג&quot;ה:''' משום דאית ליה דאפילו בעבודת אלילים דעכו&quot;ם לא יצא אלא דווקא לאחר ביטול, הלכך לא יצא אלא בנתבטל מערב יום טוב אבל ביום טוב לא, דבעיא הוא בפרקין {{הפניה-גמ|עבודה זרה|מז|א|מסכת=כן}} אם יש דיחוי אצל מצוות ולא אפשיטא. ועיין לקמן [[לבוש אורח חיים תרמט#סעיף ג|סימן תרמ&quot;ט סעיף ג']] ובסימן שס&quot;ג סעיף ח' וסעיף י&quot;ו.
‏
== סעיף ג ==
והני מילי דיוצא בשל עבודת אלילים של עכו&quot;ם – בשלא כיון לזכות בו; אבל אם נתכוין לזכות בו הוי ליה עבודת אלילים של ישראל, ושופר של עבודת אלילים של ישראל אסור בהנאה ואין לו ביטול עולמית:‏

== סעיף ד ==
וכן שופר של תקרובת עבודת אלילים, ואפילו של עכו&quot;ם, אפילו בדיעבד לא יצא, משום שאלו אין להם ביטול עולמית וכתותי מכתת שיעורא, וכל העומד לכתות ככתות דמי והרי הוא כאילו הוא כתות ואם כן אין בו שיעור שופר:

== סעיף ה ==
המודר הנאה משופר הוא עצמו לא יתקע בו, מפני שהרבה בני אדם נהנין כשהם עצמן תוקעין. ואף על גב דמצוות לאו ליהנות נתנו מכל מקום אית ליה הנאה מיניה, והרי הוא מודר ממנה. אבל אחר מותר לתקוע לו, שאין זה הנאה מה שיוצא בו, דמצוות לאו ליהנות ניתנו. אבל אם אמר: קונם שופר לתקיעתו עלי, אסור בו אפילו תקיעה של מצוה, דנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות, כמו שנתבאר לעיל בהלכות פסח. אבל האומר: שבועה שלא אשמע קול שופר של מצוה, לוקה ושומע קול שופר של מצוה, שאין השבועה חלה לבטל המצוה בפרט, אלא בכלל כגון שאמר שלא אשמע קול שופר סתם, דמיגו דחלה אקול שופר דלאו מצוה חלה נמי אקול שופר דמצוה:‏

== סעיף ו ==
כל הקולות כשרים בשופר, בין קול עב בין קול דק, בין איזה קול שיהיה, או אפילו קול השופר הוא טוב ונעים, אלא שהתוקע תקע בו בנחת ולא השמיע קול יפה, כשר, דלא הקפידה התורה אקול, אלא אתרועה:‏

== סעיף ו ==
הלכך ניקב אפילו נקב שיש בו חסרון ונשתנה קולו מחמת הנקב, כל זמן שלא סתמו – כשר. ומיהו לכתחילה לא יתקע בו אם יש לו שופר אחר, כיון שהוא פגום, משום &quot;הקריבהו נא לפחתך&quot; {{ממ|מלאכי|א|ח}}. אבל על ידי הדחק, שאין לו שופר אחר – כשר, אף על פי שנשתנה קולו והוא נקוב. ואם סתמו, אם הסתימה היא במינו, אז אם נשתייר רובו שלם ולא מעכבת הסתימה את התקיעה, אלא חזר קולו לכמות שהיה קודם שניקב, כשר, שאז הסתימה היא בטילה לגבי השופר ואין כאן אלא קול שופר הראשון. אבל אם חסר אחת משלשה אלה – פסול, שאם לא נשתייר רובו שלם אלא שהיה נפחת רובו, ואף על פי שהסתימה היא מינו וחזר קולו לכמות שהיה, הוי כמו שופר ודבר אחר והוא הסתימה, ושופר אמר רחמנא ולא דבר אחר, שאין הסתימה בטילה כיון שלא נשאר הרוב. וכן אם לא חזר קולו לכמות שהיה קודם שניקב, הרי אנו שומעין שקול השופר הזה אינו קולו של השופר הראשון אלא מן הסתימה, והסתימה אינה בטילה והוי נמי כמו קול שופר ודבר אחר מעורב בו. ואף על פי שנשאר הקול כמו שהיה קודם הסתימה ולא נשתנה כלום מחמת הסתימה, מכל מקום הסתימה מחזקת אותו הקול והוי כאילו בא מחמת הסתימה. וכן אם הסתימה שלא במינו, ואף על פי שנשתייר רובו שלם וחזר קולו לכמות שהיה קודם שניקב – אינו בטל לגבי השופר, והוי קול השופר ודבר אחר ופסול. ומיהו הני מילי דוקא לכתחילה ויש לו שופר אחר; אבל בדיעבד, או שאין לו שופר אחר, יוצאין כשנסתמה במינו אפילו לא חזר קולו לכמות שהיה, והוא שנשתייר רובו, דאיכא תרתי למעליותא. וכן יש להכשיר אפילו בסתמו שלא במינו בנשתייר רובו, והוא שחזר קולו לכמות שהיה קודם שניקב, דאיכא תרתי למעליותא:‏

{{לא נשלם|סימן}}</text>
      <sha1>j7dskjllqjnxihmiwm7p12cs44h27h9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>472581</id>
    <revision>
      <id>3077311</id>
      <parentid>2935736</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:29:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול</comment>
      <origin>3077311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6210" sha1="edqgw9tnmz1l59zc4b723dtgm07gme5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010 (תיקון: תשע&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התשע&quot;א-2010

&lt;מאגר תקן 2135937 קוד a163Y00000DuVUrQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 126|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת)|6938)); ((תשע&quot;ו, 175|תיקון|7572)); ((תשפ&quot;ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1406|הודעה|7034)); ((תשע&quot;ב, 1219|הודעה|7126)), ((1586|ת&quot;ט|7151)); ((תשע&quot;ג, 1126|הודעה|7243)); ((תשע&quot;ד, 1144|הודעה|7378)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ג]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 59א לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ד-2023]].))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגרת רישיון&quot; - תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון אחוד לפי [[תקנה 2(א)]];
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות רישיון אחוד]];
:- &quot;בקשה&quot;, &quot;מבקש&quot; ו&quot;רישיון אחוד&quot; - כהגדרתם [[בתקנות רישיון אחוד]];
:- &quot;הודעה&quot; - הודעה שמסר לשר בעל רישיון רט&quot;ן בר&quot;א, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות לפי רישיונו, או הוראה שנתן שר התקשורת לפי [[סעיף 4(א2)(4) לחוק]];
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
:- &quot;יום מתן ההודעה&quot; - היום שבו בעל רישיון רט&quot;ן בר&quot;א מסר או קיבל הודעה, לפי העניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;
:- &quot;רישיון רט&quot;ן בר&quot;א&quot; - רישיון שניתן לפני יום תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע&quot;ה-2014;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
:- &quot;תקנות אגרות מפ&quot;א ייחודי&quot; - תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי), התשס&quot;ה-2005;
:- &quot;תקנות אגרות מב&quot;ל&quot; - תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים), התשס&quot;ה-2005;
:- &quot;תקנות רישיון אחוד&quot; - [[=תקנות רישיון אחוד|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. אגרה בעד רישיון אחוד (תיקון: [הודעות], תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסכום של מיליון שקלים חדשים; בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף שקלים חדשים, מקדמה על חשבון אגרת הרישיון (להלן - המקדמה); בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מסכום אגרת הרישיון עד מתן הרישיון ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי [[תקנה 3]], לא יאוחר משנה מיום מתן הרישיון.
: (ב) סכום המקדמה יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון, כשהוא צמוד למדד לפי [[תקנה 3]], בשינויים המחויבים.

@ 3. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו)
: הסכומים הנקובים [[בתקנה 2]], יהיו צמודים למדד ויתעדכנו בשיעור שינויו מן המדד שפורסם בינואר 2015, אם שונה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון או המבקש, לפי העניין.

@ 4. דרך התשלום
: אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון, ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל.

@ 5. החזרים
: בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

@ 6. הוראת מעבר
: לעניין מבקש אשר הגיש בקשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תחול [[תקנה 2(ב)]], ואולם מועד תשלום המקדמה על חשבון אגרת הרישיון יהיה 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בחשוון התשע&quot;א (19 באוקטובר 2010)
&lt;חתימה&gt; משה כחלון שר התקשורת</text>
      <sha1>edqgw9tnmz1l59zc4b723dtgm07gme5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077315</id>
      <parentid>3077311</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6228" sha1="rmvzz55q2chbkxu14hs9a8dc0o7up97" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010 (תיקון: תשע&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התשע&quot;א-2010

&lt;מאגר תקן 2135937 קוד a163Y00000DuVUrQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 126|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת)|6938)); ((תשע&quot;ו, 175|תיקון|7572)); ((תשפ&quot;ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1406|הודעה|7034)); ((תשע&quot;ב, 1219|הודעה|7126)), ((1586|ת&quot;ט|7151)); ((תשע&quot;ג, 1126|הודעה|7243)); ((תשע&quot;ד, 1144|הודעה|7378)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ג]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 59א לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ד-2023]].))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגרת רישיון&quot; - תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון אחוד לפי [[תקנה 2(א)]];
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות רישיון אחוד]];
:- &quot;בקשה&quot;, &quot;מבקש&quot; ו&quot;רישיון אחוד&quot; - כהגדרתם [[בתקנות רישיון אחוד]];
:- &quot;הודעה&quot; - הודעה שמסר לשר בעל רישיון רט&quot;ן בר&quot;א, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות לפי רישיונו, או הוראה שנתן שר התקשורת לפי [[סעיף 4(א2)(4) לחוק]];
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
:- &quot;יום מתן ההודעה&quot; - היום שבו בעל רישיון רט&quot;ן בר&quot;א מסר או קיבל הודעה, לפי העניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;
:- &quot;רישיון רט&quot;ן בר&quot;א&quot; - רישיון שניתן לפני יום תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע&quot;ה-2014;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
:- &quot;תקנות אגרות מפ&quot;א ייחודי&quot; - תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי), התשס&quot;ה-2005;
:- &quot;תקנות אגרות מב&quot;ל&quot; - תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים), התשס&quot;ה-2005;
:- &quot;תקנות רישיון אחוד&quot; - [[=תקנות רישיון אחוד|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. אגרה בעד רישיון אחוד (תיקון: [הודעות], תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסכום של מיליון שקלים חדשים; בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף שקלים חדשים, מקדמה על חשבון אגרת הרישיון (להלן - המקדמה); בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מסכום אגרת הרישיון עד מתן הרישיון ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי [[תקנה 3]], לא יאוחר משנה מיום מתן הרישיון.
: (ב) סכום המקדמה יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון, כשהוא צמוד למדד לפי [[תקנה 3]], בשינויים המחויבים.

@ 3. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו)
: הסכומים הנקובים [[בתקנה 2]], יהיו צמודים למדד ויתעדכנו בשיעור שינויו מן המדד שפורסם בינואר 2015, אם שונה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון או המבקש, לפי העניין.

@ 4. דרך התשלום
: אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון, ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל.

@ 5. החזרים
: בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

@ 6. הוראת מעבר
: לעניין מבקש אשר הגיש בקשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תחול [[תקנה 2(ב)]], ואולם מועד תשלום המקדמה על חשבון אגרת הרישיון יהיה 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בחשוון התשע&quot;א (19 באוקטובר 2010)
&lt;חתימה&gt; משה כחלון שר התקשורת</text>
      <sha1>rmvzz55q2chbkxu14hs9a8dc0o7up97</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077319</id>
      <parentid>3077315</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6228" sha1="otve3jg0wyrqb771kpjorqxh7zsnffw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010 (תיקון: תשע&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התשע&quot;א-2010

&lt;מאגר תקן 2135937 קוד a163Y00000DuVUrQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 126|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת)|6938)); ((תשע&quot;ו, 175|תיקון|7572)); ((תשפ&quot;ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1406|הודעה|7034)); ((תשע&quot;ב, 1219|הודעה|7126)), ((1586|ת&quot;ט|7151)); ((תשע&quot;ג, 1126|הודעה|7243)); ((תשע&quot;ד, 1144|הודעה|7378)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ג]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 59א לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגרת רישיון&quot; - תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון אחוד לפי [[תקנה 2(א)]];
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות רישיון אחוד]];
:- &quot;בקשה&quot;, &quot;מבקש&quot; ו&quot;רישיון אחוד&quot; - כהגדרתם [[בתקנות רישיון אחוד]];
:- &quot;הודעה&quot; - הודעה שמסר לשר בעל רישיון רט&quot;ן בר&quot;א, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות לפי רישיונו, או הוראה שנתן שר התקשורת לפי [[סעיף 4(א2)(4) לחוק]];
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
:- &quot;יום מתן ההודעה&quot; - היום שבו בעל רישיון רט&quot;ן בר&quot;א מסר או קיבל הודעה, לפי העניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;
:- &quot;רישיון רט&quot;ן בר&quot;א&quot; - רישיון שניתן לפני יום תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע&quot;ה-2014;
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
:- &quot;תקנות אגרות מפ&quot;א ייחודי&quot; - תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי), התשס&quot;ה-2005;
:- &quot;תקנות אגרות מב&quot;ל&quot; - תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים), התשס&quot;ה-2005;
:- &quot;תקנות רישיון אחוד&quot; - [[=תקנות רישיון אחוד|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. אגרה בעד רישיון אחוד (תיקון: [הודעות], תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסכום של מיליון שקלים חדשים; בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף שקלים חדשים, מקדמה על חשבון אגרת הרישיון (להלן - המקדמה); בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מסכום אגרת הרישיון עד מתן הרישיון ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי [[תקנה 3]], לא יאוחר משנה מיום מתן הרישיון.
: (ב) סכום המקדמה יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון, כשהוא צמוד למדד לפי [[תקנה 3]], בשינויים המחויבים.

@ 3. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו)
: הסכומים הנקובים [[בתקנה 2]], יהיו צמודים למדד ויתעדכנו בשיעור שינויו מן המדד שפורסם בינואר 2015, אם שונה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון או המבקש, לפי העניין.

@ 4. דרך התשלום
: אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון, ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל.

@ 5. החזרים
: בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

@ 6. הוראת מעבר
: לעניין מבקש אשר הגיש בקשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תחול [[תקנה 2(ב)]], ואולם מועד תשלום המקדמה על חשבון אגרת הרישיון יהיה 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בחשוון התשע&quot;א (19 באוקטובר 2010)
&lt;חתימה&gt; משה כחלון שר התקשורת</text>
      <sha1>otve3jg0wyrqb771kpjorqxh7zsnffw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>474055</id>
    <revision>
      <id>3077312</id>
      <parentid>2927527</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077311] ביטול</comment>
      <origin>3077312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8174" sha1="d9sh7ifvl9w7aa89h05glcvf30z2r03" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 126|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6938.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 175|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12506.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1406|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1219|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7126.pdf}}, {{ח:תיבה|1586|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7151.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1126|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7243.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1144|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7378.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ג|סעיפים 4ג}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59א|סעיף 59א לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ד–2023}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרת רישיון“ – תשלום חד־פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון אחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון אחוד לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות רישיון אחוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“, ”מבקש“ ו”רישיון אחוד“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|בתקנות רישיון אחוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה שמסר לשר בעל רישיון רט״ן בר״א, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות לפי רישיונו, או הוראה שנתן שר התקשורת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4(א2)(4) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת זיקה“ – חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום מתן ההודעה“ – היום שבו בעל רישיון רט״ן בר״א מסר או קיבל הודעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רט״ן בר״א“ – רישיון שניתן לפני יום תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע״ה–2014;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אגרות מפ״א ייחודי“ – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי), התשס״ה–2005;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אגרות מב״ל“ – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין־לאומיים), התשס״ה–2005;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות רישיון אחוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|אגרה בעד רישיון אחוד|תיקון: [הודעות], תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסכום של מיליון שקלים חדשים; בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף שקלים חדשים, מקדמה על חשבון אגרת הרישיון (להלן – המקדמה); בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מסכום אגרת הרישיון עד מתן הרישיון ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, לא יאוחר משנה מיום מתן הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} סכום המקדמה יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון, כשהוא צמוד למדד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|3|הצמדה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, יהיו צמודים למדד ויתעדכנו בשיעור שינויו מן המדד שפורסם בינואר 2015, אם שונה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון או המבקש, לפי העניין.

{{ח:סעיף|4|דרך התשלום}}
{{ח:ת}} אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון, ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל.

{{ח:סעיף|5|החזרים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|6|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} לעניין מבקש אשר הגיש בקשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תחול {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)}}, ואולם מועד תשלום המקדמה על חשבון אגרת הרישיון יהיה 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

{{ח:חתימות|י״א בחשוון התשע״א (19 באוקטובר 2010)}}
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>d9sh7ifvl9w7aa89h05glcvf30z2r03</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077330</id>
      <parentid>3077312</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T05:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077319]</comment>
      <origin>3077330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8195" sha1="0wkzjzbhu1f6qlcpncibl73yjhj4lvg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 126|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6938.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 175|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12506.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1406|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1219|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7126.pdf}}, {{ח:תיבה|1586|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7151.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1126|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7243.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1144|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7378.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ג|סעיפים 4ג}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59א|סעיף 59א לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרת רישיון“ – תשלום חד־פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון אחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון אחוד לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות רישיון אחוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“, ”מבקש“ ו”רישיון אחוד“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|בתקנות רישיון אחוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה שמסר לשר בעל רישיון רט״ן בר״א, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו לתת שירות לפי רישיונו, או הוראה שנתן שר התקשורת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4(א2)(4) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת זיקה“ – חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום מתן ההודעה“ – היום שבו בעל רישיון רט״ן בר״א מסר או קיבל הודעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רט״ן בר״א“ – רישיון שניתן לפני יום תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע״ה–2014;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אגרות מפ״א ייחודי“ – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי), התשס״ה–2005;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אגרות מב״ל“ – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין־לאומיים), התשס״ה–2005;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות רישיון אחוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|אגרה בעד רישיון אחוד|תיקון: [הודעות], תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסכום של מיליון שקלים חדשים; בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף שקלים חדשים, מקדמה על חשבון אגרת הרישיון (להלן – המקדמה); בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מסכום אגרת הרישיון עד מתן הרישיון ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, לא יאוחר משנה מיום מתן הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} סכום המקדמה יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון, כשהוא צמוד למדד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|3|הצמדה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, יהיו צמודים למדד ויתעדכנו בשיעור שינויו מן המדד שפורסם בינואר 2015, אם שונה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון או המבקש, לפי העניין.

{{ח:סעיף|4|דרך התשלום}}
{{ח:ת}} אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון, ושאליו יעביר גם החשב את המקדמה שקיבל.

{{ח:סעיף|5|החזרים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|6|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} לעניין מבקש אשר הגיש בקשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תחול {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)}}, ואולם מועד תשלום המקדמה על חשבון אגרת הרישיון יהיה 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

{{ח:חתימות|י״א בחשוון התשע״א (19 באוקטובר 2010)}}
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0wkzjzbhu1f6qlcpncibl73yjhj4lvg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שו&quot;ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רמא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1697770</id>
    <revision>
      <id>3077359</id>
      <parentid>2699491</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:31:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף חפץ</username>
        <id>44598</id>
      </contributor>
      <origin>3077359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7691" sha1="tl8f1c4kgwklrs7sszwq1w3rp3c440h" xml:space="preserve">'''שלום''' וכ&quot;ט לתלמידי הרב הותיק המופלג החרוץ ושנון כמו&quot;ה משה סג&quot;ל ני' אב&quot;ד דק&quot;ק שלייניג יע&quot;א: 

'''גי&quot;ה''' הגיעני עם סך ז&quot;ך זהו' שיין צדקת פזרונם דאנשי קהלתו וכבר נשלח להעניים ההמה. ועל דברי תורתו במה שכתב רשב&quot;א בחידושי בבא קמא דף ב' ע&quot;ב ד&quot;ה אבל במחוברת אימא מועדת הקשה רשב&quot;א אדרבא נימא אימא תמה לעולם להקל על הנתבע ותי' דניזקי' איסורא הוא ולחומרא והוקשה כלל זה למעלתו שהוא נגד כמה מקומות בש&quot;ס דניזקין הוי ממונא: 

'''יעיי'''' ש&quot;ך יו&quot;ד סוף סי' קע&quot;ז מייתי פלוגתת רשד&quot;ם ומהר&quot;א ששון וש&quot;ך מייתי כמה מקומות נגד מהרשד&quot;ם ועי' ש&quot;ך יו&quot;ד סי' רנ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ד שהאריך בענין זה ואני עיינתי במהרשד&quot;ם סי' ס&quot;ב ולפי ענ&quot;ד מהר&quot;א ששון והש&quot;ך במ&quot;כ לא ירדו לסוף דעתו של הרשד&quot;ם ז&quot;ל דהתם מיירי בפלוגתא אי הוה ריבית קצוצה או אבק ריבית ורוב הפוסקים ס&quot;ל שהוא ר&quot;ק וזה המלוה רוצה לומר קים לי כמיעוט והם גדולים ולא מוציא מיניה ואמר רשד&quot;ם כיון דתחלת פלוגתתם של הפוסקים הוא לענין איסור אי הוה ר&quot;ק או א&quot;ר נ&quot;ל כוונתו דהא הלוה והערב והעדים שאין להם ענין בממון כלל וכן המלוה גופיה אפילו לא נטל הריבי' מ&quot;מ כבר בשעת הלואה אי הוה ריבית קצוצה נפסלו כל אלו לעדות ולשבועה ונקברים בין רשעים גמורים ובהא פליגי הפוסקים ולענין איסורא קיי&quot;ל כרוב הפוסקים ופסלינן להו לעדות ושבועה וקוברים אותם בין רשעים גמורים ולא שייך לומר בזה קים לי א&quot;כ ממילא אף על פי שעתה הסתעף מזה אפוקי ממונא שזה המלוה הריבי' קיבל וצריך להחזירו לא מצי תו למימר קים לי כהמיעוט כיון דעיקר פלוגתתם לענין איסור ודין זה לע&quot;ד ברור: 

''' [ומה''' שכתב בזה המהר&quot;א ששון דקיימא לן כרב באיסורי נעלם ממנו דברי הר&quot;ן נדרים דף פ&quot;ח ודברי הרא&quot;ש פרק ד' וה' סי' ז']: 

'''א&quot;כ''' כ&quot;ע מודי' דבכל ספק ממונא קולא לנתבע אע&quot;פ שהוא איסור עושק וגזל ואונאה וריבי' וכדומה מ&quot;מ הכל קולא וטעמא נ&quot;ל הנה בכל מ&quot;ע שבתורה שמכין אותו עד שתצא נפשו אין רשות לירד לנכסיו כדי שיניח תפילין או יעשה סוכה ונ&quot;ל הטעם משום דלמא נפקא מיניה בנין דמעלי וכבש&quot;ס בבא קמא דף קי&quot;ט ע&quot;א ואפילו מאן דפליג במסור מודה בשאר איסורים אך באיסורים הנוגעים בממון כגון מצוה לפרוע חוב ולהשיב גזל ואונאה וריבית עד שמכין עד שתצא נפשו מוטב לירד לנכסיו ואי משום בנין דמעלי הלא זה הממון אינו שלהם ויתמי דאכלי דלאו דדהו ליזלו בתר שבקיהו: 

'''אך''' כל זה בודאי אבל בספק אף על גב בשאר ספק אי' דאורי' דלהחמיר נמי מכין אותו עד שיסיר מספק איסור מ&quot;מ הכא בס' ממון אין מכין אפילו בגופו דעל ידי יסורי גופו יתן הממון המסופק ואולי נפקי מיניה בנין דמעלי ולדדהו לא הוה ספק איסורא דאינהו לא עבדי איס' ולא מוטל עליה' מצות פריעת בעל חוב ולא השבת גזילה וספק ממון דדהו קולא לנתבע על כן ספק ממונא לקולא אף על פי דכל ממונא אית ביה איסורא: 

'''אמנם''' בניזקין מילתא אחריתי היא דעיקר ענין נזיקים היא גדר למ&quot;ע ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ואל תעמוד על דם רעך וכתיב והיה עליך דמים עיין מסכתת מועד קטן דף ה' ע&quot;א ושיער הקב&quot;ה בחכמתו שאם יתחייב התם כך והמועד כך ובור כך ורגל כך וכדומה בזה נגדר הדבר וכל אחד ישמר נזקיו ואם אנו מסופקים אם קרן מחובר די לו בשמירת תם או בשמירת מועד ספיקו להחמיר וכן כל מה שאנו מסופקים בכוונת הקרא צריכים להחמיר מספק איסורא. אמנם שוב כל ספק שנולד אחר כך אם היה המעשה כך או כך או אם הלכ' כפלוני או כפלוני בזה אזלינן לקול' לנתבע ככל ספק ממונא אף על גב דאית ביה איסורא כנ&quot;ל. ואתי שפיר דברי הרשב&quot;א הנ&quot;ל בעזה&quot;י: 

'''וראיתי''' בכנ&quot;הג ח&quot;מ סי' כ&quot;ה בכללי קים לי אות ז' הקשה בשם רבי יחזקאל באסאן אמאי לא נימא גם באיסורא קים לי דמה טעם אמרינן קים לי בממון ולא במלתא דאסורא והרי בממון אם אין הלכה כן הוה ליה גזל ביד המוחזק וגזל נמי איסורא הוא. והשיב דבשלמא גבי איסור אי אזלינן לחומרא יצאנו מידי איסורא אבל כששניהם חלוקים על הממון אפילו אי לא אמרינן קים לי אין אנו יוצאין מידי איסור גזל שהרי אם הדין הוא כדברי האומרים להחזיק הוה ליה גזל ביד המוציא ותי' דוקא הכא בממון לא שייך לומר לאפרושי מאיסור גזל משום דלאידך נמי הוה גזל וחתני הרב החרוץ מו&quot;ה דוד צבי ני' אמר לפי זה להסיר תלונת מהר&quot;א ששון והש&quot;ך על מהרשד&quot;ם הנ&quot;ל לשיטת הראב&quot;ד ומביאו הר&quot;ן ריש פרק איזהו נשך שסוברים אבק ריבית נהי אינו יוצא בדיינים אבל על כל פנים לצאת ידי שמים חייב ואי תפס לא מפקינן מיניה אלא שאין הב&quot;ד יורדין לנכסיו אם כן שפיר אינו יכול לומר קים לי דהוה אבק ריבית דעכ&quot;פ לאפרושי מספק איסור ריבית דאורי' מוציאים ממנו ולגבי אידך לא הוה ס' גזל דהרי עכ&quot;פ אינו גזל אצלו דלי&quot;ש הי' מחויב להחזיר ודפח&quot;ח אבל אין מקום לדברי כ&quot;הג הנ&quot;ל דמאי שייך לומר גבי אינך הוי ספק גזל הלא הלכה כרוב הפוסקים וברי לו שאין כאן איסור גזל אלא שזה המחזיק אומר קים לי כהמיעוט ואנן נאמר לו עכ&quot;פ הוציא ספק אי' גזילה מידך ולאידך אין ספק כלל שהרי הפוסקים מסכימים עמו וטרפה ונבלה כי האי גוני מותרים וכן בכל ברי ושמא מ&quot;ט אין מוציאים מבעל השמא מספק איסורא ולאידך אין ספק שאומר ברי לי שהוא מותר אבל מ&quot;ש לעיל הוא הנכון בעזה&quot;י ואחתום בברכה א&quot;נ הדש&quot;ת הכותב בחפזי. 

'''פ&quot;ב''' נגהי ליום ה' י&quot;ב כסליו קצט&quot;ל. משה&quot;ק סופר מפפ&quot;דמ:</text>
      <sha1>tl8f1c4kgwklrs7sszwq1w3rp3c440h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077360</id>
      <parentid>3077359</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:35:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף חפץ</username>
        <id>44598</id>
      </contributor>
      <origin>3077360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7689" sha1="eg0j369p0azdlrh5rhzkrlt0alwvwn7" xml:space="preserve">'''שלום''' וכ&quot;ט לתלמידי הרב הותיק המופלג החרוץ ושנון כמו&quot;ה משה סג&quot;ל ני' אב&quot;ד דק&quot;ק שלייניג יע&quot;א: 

'''גי&quot;ה''' הגיעני עם סך ז&quot;ך זהו' שיין צדקת פזרונם דאנשי קהלתו וכבר נשלח להעניים ההמה. ועל דברי תורתו במה שכתב רשב&quot;א בחידושי בבא קמא דף ב' ע&quot;ב ד&quot;ה אבל במחוברת אימא מועדת הקשה רשב&quot;א אדרבא נימא אימא תמה לעולם להקל על הנתבע ותי' דניזקי' איסורא הוא ולחומרא והוקשה כלל זה למעלתו שהוא נגד כמה מקומות בש&quot;ס דניזקין הוי ממונא: 

'''יעיי'''' ש&quot;ך יו&quot;ד סוף סי' קע&quot;ז מייתי פלוגתת רשד&quot;ם ומהר&quot;א ששון וש&quot;ך מייתי כמה מקומות נגד מהרשד&quot;ם ועי' ש&quot;ך יו&quot;ד סי' רנ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ד שהאריך בענין זה ואני עיינתי במהרשד&quot;ם סי' ס&quot;ב ולפי ענ&quot;ד מהר&quot;א ששון והש&quot;ך במ&quot;כ לא ירדו לסוף דעתו של הרשד&quot;ם ז&quot;ל דהתם מיירי בפלוגתא אי הוה ריבית קצוצה או אבק ריבית ורוב הפוסקים ס&quot;ל שהוא ר&quot;ק וזה המלוה רוצה לומר קים לי כמיעוט והם גדולים ולא מוציא מיניה ואמר רשד&quot;ם כיון דתחלת פלוגתתם של הפוסקים הוא לענין איסור אי הוה ר&quot;ק או א&quot;ר נ&quot;ל כוונתו דהא הלוה והערב והעדים שאין להם ענין בממון כלל וכן המלוה גופיה אפילו לא נטל הריבי' מ&quot;מ כבר בשעת הלואה אי הוה ריבית קצוצה נפסלו כל אלו לעדות ולשבועה ונקברים בין רשעים גמורים ובהא פליגי הפוסקים ולענין איסורא קיי&quot;ל כרוב הפוסקים ופסלינן להו לעדות ושבועה וקוברים אותם בין רשעים גמורים ולא שייך לומר בזה קים לי א&quot;כ ממילא אף על פי שעתה הסתעף מזה אפוקי ממונא שזה המלוה הריבי' קיבל וצריך להחזירו לא מצי תו למימר קים לי כהמיעוט כיון דעיקר פלוגתתם לענין איסור ודין זה לע&quot;ד ברור: 

''' [ומה''' שכתב בזה המהר&quot;א ששון דקיימא לן כרב באיסורי נעלם ממנו דברי הר&quot;ן נדרים דף פ&quot;ח ודברי הרא&quot;ש פרק ד' וה' סי' ז']: 

'''א&quot;כ''' כ&quot;ע מודי' דבכל ספק ממונא קולא לנתבע אע&quot;פ שהוא איסור עושק וגזל ואונאה וריבי' וכדומה מ&quot;מ הכל קולא וטעמא נ&quot;ל הנה בכל מ&quot;ע שבתורה שמכין אותו עד שתצא נפשו אין רשות לירד לנכסיו כדי שיניח תפילין או יעשה סוכה ונ&quot;ל הטעם משום דלמא נפקא מיניה בנין דמעלי וכבש&quot;ס בבא קמא דף קי&quot;ט ע&quot;א ואפילו מאן דפליג במסור מודה בשאר איסורים אך באיסורים הנוגעים בממון כגון מצוה לפרוע חוב ולהשיב גזל ואונאה וריבית עד שמכין עד שתצא נפשו מוטב לירד לנכסיו ואי משום בנין דמעלי הלא זה הממון אינו שלהם ויתמי דאכלי דלאו דדהו ליזלו בתר שבקיהו: 

'''אך''' כל זה בודאי אבל בספק אף על גב בשאר ספק אי' דאורי' דלהחמיר נמי מכין אותו עד שיסיר מספק איסור מ&quot;מ הכא בס' ממון אין מכין אפילו בגופו דעל ידי יסורי גופו יתן הממון המסופק ואולי נפקי מיניה בנין דמעלי ולדדהו לא הוה ספק איסורא דאינהו לא עבדי איס' ולא מוטל עליה' מצות פריעת בעל חוב ולא השבת גזילה וספק ממון דדהו קולא לנתבע על כן ספק ממונא לקולא אף על פי דכל ממונא אית ביה איסורא: 

'''אמנם''' בניזקין מילתא אחריתי היא דעיקר ענין נזיקים היא גדר למ&quot;ע ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ואל תעמוד על דם רעך וכתיב והיה עליך דמים עיין מסכת מועד קטן דף ה' ע&quot;א ושיער הקב&quot;ה בחכמתו שאם יתחייב התם כך והמועד כך ובור כך ורגל כך וכדומה בזה נגדר הדבר וכל אחד ישמר נזקיו ואם אנו מסופקים אם קרן מחובר די לו בשמירת תם או בשמירת מועד ספיקו להחמיר וכן כל מה שאנו מסופקים בכוונת הקרא צריכים להחמיר מספק איסורא. אמנם שוב כל ספק שנולד אחר כך אם היה המעשה כך או כך או אם הלכ' כפלוני או כפלוני בזה אזלינן לקול' לנתבע ככל ספק ממונא אף על גב דאית ביה איסורא כנ&quot;ל. ואתי שפיר דברי הרשב&quot;א הנ&quot;ל בעזה&quot;י: 

'''וראיתי''' בכנ&quot;הג ח&quot;מ סי' כ&quot;ה בכללי קים לי אות ז' הקשה בשם רבי יחזקאל באסאן אמאי לא נימא גם באיסורא קים לי דמה טעם אמרינן קים לי בממון ולא במלתא דאסורא והרי בממון אם אין הלכה כן הוה ליה גזל ביד המוחזק וגזל נמי איסורא הוא. והשיב דבשלמא גבי איסור אי אזלינן לחומרא יצאנו מידי איסורא אבל כששניהם חלוקים על הממון אפילו אי לא אמרינן קים לי אין אנו יוצאין מידי איסור גזל שהרי אם הדין הוא כדברי האומרים להחזיק הוה ליה גזל ביד המוציא ותי' דוקא הכא בממון לא שייך לומר לאפרושי מאיסור גזל משום דלאידך נמי הוה גזל וחתני הרב החרוץ מו&quot;ה דוד צבי ני' אמר לפי זה להסיר תלונת מהר&quot;א ששון והש&quot;ך על מהרשד&quot;ם הנ&quot;ל לשיטת הראב&quot;ד ומביאו הר&quot;ן ריש פרק איזהו נשך שסוברים אבק ריבית נהי אינו יוצא בדיינים אבל על כל פנים לצאת ידי שמים חייב ואי תפס לא מפקינן מיניה אלא שאין הב&quot;ד יורדין לנכסיו אם כן שפיר אינו יכול לומר קים לי דהוה אבק ריבית דעכ&quot;פ לאפרושי מספק איסור ריבית דאורי' מוציאים ממנו ולגבי אידך לא הוה ס' גזל דהרי עכ&quot;פ אינו גזל אצלו דלי&quot;ש הי' מחויב להחזיר ודפח&quot;ח אבל אין מקום לדברי כ&quot;הג הנ&quot;ל דמאי שייך לומר גבי אינך הוי ספק גזל הלא הלכה כרוב הפוסקים וברי לו שאין כאן איסור גזל אלא שזה המחזיק אומר קים לי כהמיעוט ואנן נאמר לו עכ&quot;פ הוציא ספק אי' גזילה מידך ולאידך אין ספק כלל שהרי הפוסקים מסכימים עמו וטרפה ונבלה כי האי גוני מותרים וכן בכל ברי ושמא מ&quot;ט אין מוציאים מבעל השמא מספק איסורא ולאידך אין ספק שאומר ברי לי שהוא מותר אבל מ&quot;ש לעיל הוא הנכון בעזה&quot;י ואחתום בברכה א&quot;נ הדש&quot;ת הכותב בחפזי. 

'''פ&quot;ב''' נגהי ליום ה' י&quot;ב כסליו קצט&quot;ל. משה&quot;ק סופר מפפ&quot;דמ:</text>
      <sha1>eg0j369p0azdlrh5rhzkrlt0alwvwn7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1715599</id>
    <revision>
      <id>3077321</id>
      <parentid>2933010</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:31:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול</comment>
      <origin>3077321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4562" sha1="5ra4bih0v19y75ipangjlsc6zgm8iw3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018

&lt;מאגר תקן 2067693 קוד a163Y00000DuU9WQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1586|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)|8130)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;א, 1051|הודעה|9019)); ((תשפ&quot;ב, 1382|הודעה|9843)), ((1465|ת&quot;ט|9862)); ((תשפ&quot;ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#4ג|סעיפים 4א1(ו)]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 59א לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגרה&quot; - אגרה בעד רישום לפעול מכוח היתר כללי;
:- &quot;היתר כללי&quot; - היתר כללי שניתן לפי [[סעיף 4א1 לחוק]] לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק מסוג מסוים המפורט בתוספת השנייה להיתר הכללי;
:- &quot;מודיע&quot; - מי שהגיש למנהל הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי;
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהשר הסמיכו לעניין היתר זה;
:- &quot;רישום&quot; - רישום המודיע כמי שרשאי לפעול מכוח ההיתר הכללי או חידוש רישום כאמור, בהתאם לקבוע בהיתר הכללי.

@ 2. שיעור האגרה ומועד התשלום (תיקון: [הודעות])
: (א) מודיע ישלם אגרה בסך ששת אלפים שלוש מאות ושבעים שקלים חדשים (((החל משנת 2022, ששת אלפים ארבע מאות ושבעים שקלים חדשים))), במועד הגשת הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי.
: (ב) מצא המנהל כי לא ניתן לרשום את המודיע, תוחזר למודיע האגרה ששילם.
: (ג) בוטל רישום לפי בקשת המודיע או ביוזמת המנהל או על פי כל סמכות שבדין, הוגבל או הותלה הרישום, או שונו תנאי ההיתר הכללי, לא תוחזר האגרה או כל חלק ממנה, בין אם החל המודיע לפעול מכוח ההיתר הכללי ובין אם לאו.

@ 3. אופן התשלום
: אגרה תשולם בדרכים אלה:
: (1) באמצעות תשלום בבנק; מודיע ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק;
: (2) באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק המצוין על הטופס שהורה עליו המנהל; מודיע ימציא למנהל אישור על ביצוע ההעברה הבנקאית.

@ 4. הצמדה למדד
: (א) סכום האגרה הנקוב [[בתקנה 2(א)]] ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2018.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה כפי שהשתנה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).

&lt;פרסום&gt; ג' בטבת התשע&quot;ט (11 בדצמבר 2018)
&lt;חתימה&gt; איוב קרא שר התקשורת</text>
      <sha1>5ra4bih0v19y75ipangjlsc6zgm8iw3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1715657</id>
    <revision>
      <id>3077328</id>
      <parentid>2927526</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T05:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077321] ביטול</comment>
      <origin>3077328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5965" sha1="hpjlpm5ym09ou0krulgo3r6er7s8cv4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 1586|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8130.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 1051|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1382|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9843.pdf}}, {{ח:תיבה|1465|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9862.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12506.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ג|סעיפים 4א1(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59א|סעיף 59א לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט–2018''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – אגרה בעד רישום לפעול מכוח היתר כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – היתר כללי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4א1|סעיף 4א1 לחוק}} לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק מסוג מסוים המפורט בתוספת השנייה להיתר הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודיע“ – מי שהגיש למנהל הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהשר הסמיכו לעניין היתר זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישום“ – רישום המודיע כמי שרשאי לפעול מכוח ההיתר הכללי או חידוש רישום כאמור, בהתאם לקבוע בהיתר הכללי.

{{ח:סעיף|2|שיעור האגרה ומועד התשלום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מודיע ישלם אגרה בסך ששת אלפים שלוש מאות ושבעים שקלים חדשים {{ח:הערה|(החל משנת 2022, ששת אלפים ארבע מאות ושבעים שקלים חדשים)}}, במועד הגשת הודעה כי ברצונו לפעול מכוח היתר כללי.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל כי לא ניתן לרשום את המודיע, תוחזר למודיע האגרה ששילם.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל רישום לפי בקשת המודיע או ביוזמת המנהל או על פי כל סמכות שבדין, הוגבל או הותלה הרישום, או שונו תנאי ההיתר הכללי, לא תוחזר האגרה או כל חלק ממנה, בין אם החל המודיע לפעול מכוח ההיתר הכללי ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|3|אופן התשלום}}
{{ח:ת}} אגרה תשולם בדרכים אלה:
{{ח:תת|(1)}} באמצעות תשלום בבנק; מודיע ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק;
{{ח:תת|(2)}} באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק המצוין על הטופס שהורה עליו המנהל; מודיע ימציא למנהל אישור על ביצוע ההעברה הבנקאית.

{{ח:סעיף|4|הצמדה למדד}}
{{ח:תת|(א)}} סכום האגרה הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}} ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2018.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה כפי שהשתנה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

{{ח:חתימות|ג׳ בטבת התשע״ט (11 בדצמבר 2018)}}
* '''איוב קרא'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hpjlpm5ym09ou0krulgo3r6er7s8cv4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1715773</id>
    <revision>
      <id>3077320</id>
      <parentid>2933318</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:31:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול</comment>
      <origin>3077320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4647" sha1="j1j2od4pu1w4kvvu6ru0f3isrc9qhe7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001

&lt;מאגר תקן 2129813 קוד a163Y00000DuVKrQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 121|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)|6134)); ((תשפ&quot;ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 206|הודעה|6140)); ((תשס&quot;ג, 371|הודעה|6217)); ((תשס&quot;ו, 233|הודעה|6446)); ((תשס&quot;ח, 219|הודעה|6630)); ((תשס&quot;ט, 192|הודעה|6728)); ((תש&quot;ע, 274|הודעה|6836)); ((תשע&quot;א, 222|הודעה|6945)); ((תשע&quot;ב, 706|הודעה|7084)); ((תשע&quot;ג, 360|הודעה|7195)); ((תשע&quot;ד, 312|הודעה|7314)); ((תשע&quot;ה, 651|הודעה|7476)); ((תשע&quot;ו, 562|הודעה|7601)); ((תשע&quot;ז, 485|הודעה|7757)); ((תשע&quot;ח, 662|הודעה|7913)); ((תשע&quot;ט, 1845|הודעה|8151)); ((תש&quot;ף, 282|הודעה|8309)); ((תשפ&quot;א, 793|הודעה|8967)); ((תשפ&quot;ב, 1376|הודעה|9841)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ג]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 59א לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגרה&quot; - אגרה בעד מתן רישיון;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש למנהל בקשה לרישיון לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)|תקנות הבזק (פרטי בקשה לרישיון), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל אגף הנדסה ורישוי במשרד התקשורת או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון מיוחד.

@ 2. אגרה בעד רישיון (תיקון: [הודעות])
: (א) מבקש ישלם אגרה בסך ארבעת אלפים ושמונה מאות שקלים חדשים (((נכון לשנת 2001; החל משנת 2022, ששת אלפים חמש מאות ושלושים שקלים חדשים))) לאחר שהודיע לו המנהל על ההחלטה ליתן לו רישיון, ולפני קבלת הרישיון.
: (ב) בוטל רישיון לפי בקשת בעל הרישיון או על פי כל סמכות שבדין, הוגבל או הותלה, לא תוחזר האגרה.

@ 3. אופן התשלום
: אגרה תשולם בבנק לפי טופס לתשלום שהורה עליו המנהל; מבקש ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק.

@ 4. תשלומים לפני תחילת התקנות
: יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו, לפני תחילתן של תקנות אלה, כאגרה שנקבעה בהן.

@ 5. שינויים בסכום האגרה
: (א) סכום האגרה הנקוב [[בתקנה 2(א)]] ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום ההעלאה) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) סכום אגרה ששונה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום ההעלאה;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום ההעלאה הקודם, ולענין יום ההעלאה הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה, המדד לחודש אוקטובר 2000.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכום האגרה כפי ששונה לפי האמור בתקנת משנה (א).

@ 6. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום כ&quot;ט בחשון התשס&quot;ב (15 בנובמבר 2001).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה בחשון התשס&quot;ב (11 בנובמבר 2001)
&lt;חתימה&gt; ראובן ריבלין שר התקשורת</text>
      <sha1>j1j2od4pu1w4kvvu6ru0f3isrc9qhe7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1715794</id>
    <revision>
      <id>3077329</id>
      <parentid>2927525</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T05:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077320] ביטול</comment>
      <origin>3077329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6770" sha1="qwfto3hwm67aji20amipjz7v7pa4ah2" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס״ב–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 121|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12506.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 206|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6140.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 371|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6217.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 233|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 219|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6630.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 192|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6728.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 274|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6836.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 222|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6945.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 706|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7084.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 360|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7195.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 312|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7314.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 651|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7476.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 562|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7601.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 485|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 662|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7913.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1845|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8151.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 282|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8309.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 793|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8967.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1376|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9841.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ג|סעיפים 4ג}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59|ו־59}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 59א|סעיף 59א לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס״ב–2001''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – אגרה בעד מתן רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש למנהל בקשה לרישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)|תקנות הבזק (פרטי בקשה לרישיון), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל אגף הנדסה ורישוי במשרד התקשורת או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון מיוחד.

{{ח:סעיף|2|אגרה בעד רישיון|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ישלם אגרה בסך ארבעת אלפים ושמונה מאות שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2001; החל משנת 2022, ששת אלפים חמש מאות ושלושים שקלים חדשים)}} לאחר שהודיע לו המנהל על ההחלטה ליתן לו רישיון, ולפני קבלת הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל רישיון לפי בקשת בעל הרישיון או על פי כל סמכות שבדין, הוגבל או הותלה, לא תוחזר האגרה.

{{ח:סעיף|3|אופן התשלום}}
{{ח:ת}} אגרה תשולם בבנק לפי טופס לתשלום שהורה עליו המנהל; מבקש ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק.

{{ח:סעיף|4|תשלומים לפני תחילת התקנות}}
{{ח:ת}} יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו, לפני תחילתן של תקנות אלה, כאגרה שנקבעה בהן.

{{ח:סעיף|5|שינויים בסכום האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} סכום האגרה הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}} ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום ההעלאה) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום אגרה ששונה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום ההעלאה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום ההעלאה הקודם, ולענין יום ההעלאה הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה, המדד לחודש אוקטובר 2000.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכום האגרה כפי ששונה לפי האמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|6|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ט בחשון התשס״ב (15 בנובמבר 2001).

{{ח:חתימות|כ״ה בחשון התשס״ב (11 בנובמבר 2001)}}
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qwfto3hwm67aji20amipjz7v7pa4ah2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג הונגריה/סליחות ליום ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733902</id>
    <revision>
      <id>3077243</id>
      <parentid>3073977</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:16:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3325" sha1="9vse0uy068y6tbd9dh8988kllcf23s1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום ראשון==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=הונגריה|יום=אלול|מספר פתיחה=א|פתיחה={{:איך נפתח פה|נוסח=מזרחי}}}}
===ב. סליחה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סד ו}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין מי יקרא בצדק|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===ג. סליחה===
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃ לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יג|וגם=ירמיהו יד#יד ח{{!}}ירמיהו יד ח-ט}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אם עוונינו רבו להגדיל|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===ד. סליחה===
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יונה ב ח}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:תבוא לפניך שועת חנון|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===ה. פזמון===
{{:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=הונגריה|יום=אלול}}</text>
      <sha1>9vse0uy068y6tbd9dh8988kllcf23s1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סדר הסליחות/מנהג הונגריה/סליחות ליום ראשון</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1733906</id>
    <revision>
      <id>3077240</id>
      <parentid>3077231</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T15:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Hornikishay</username>
        <id>26372</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנהג הונגריה בפסוקי הסליחות */</comment>
      <origin>3077240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2061" sha1="2r73k5b4fe0qm325ig30mqzh0duqg6q" xml:space="preserve">== פסוקי דרחמי ==

שלום {{א|AdoniTzedek}} ותודה על היוזמה להעלות את הסליחות. אולי יעניין אותך לדעת שהכנתי פעם דף עם הפסוקים שלפני הסליחות מוכנים להעתקה כדי לסייע בהכנת סדרי סליחות, הנה קישור: [[משתמש:מו יו הו/מאגר פסוקים לסידור]]. אמנם המאגר מבוסס על סליחות פולין, ליטא ואשכנז, אבל אני משער שרוב הפסוקים של מנהג הונגריה נמצאים שם, קל לאתר שם את הפסוק הנדרש באמצעות חיפוש רגיל (CTRL + F). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:13, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

=== מנהג הונגריה בפסוקי הסליחות ===
שמתי לב שבפסוקי הסליחות של מנהג הונגריה הוכנסו פזמוני הפיוט &quot;אמנם אשמינו&quot; ('דרכך א-לקינו' ו'למענך א-לקינו') של יוסי בן יוסי כמנהג ליטא. אך לפי הידוע לי, אין הבדל בפסוקי הסליחות בין מנהג פולין (שבו אין שורות אלה) לבין מנהג הונגריה (למעט ער&quot;ה, בו הפסוקים הנוספים נתווספו במקום אחר). האם נמצא כן בדפוסים או שאכן מדובר בטעות? אשמח לתגובת היודעים דבר [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]].
[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]] ([[שיחת משתמש:Hornikishay|שיחה]]) 12:21, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
:מי שהכניס את סדר פסוקי 'שומע תפלה' מנהג בהמן-אונגרין ל[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הוא [[משתמש:AdoniTzedek]], כדאי לשאול אותו על מה הוא התבסס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:09, 18 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2r73k5b4fe0qm325ig30mqzh0duqg6q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077242</id>
      <parentid>3077240</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:15:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנהג הונגריה בפסוקי הסליחות */ תגובה</comment>
      <origin>3077242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3093" sha1="mwgx3b3qhkspz5ufy3a0usxxcejjxq9" xml:space="preserve">== פסוקי דרחמי ==

שלום {{א|AdoniTzedek}} ותודה על היוזמה להעלות את הסליחות. אולי יעניין אותך לדעת שהכנתי פעם דף עם הפסוקים שלפני הסליחות מוכנים להעתקה כדי לסייע בהכנת סדרי סליחות, הנה קישור: [[משתמש:מו יו הו/מאגר פסוקים לסידור]]. אמנם המאגר מבוסס על סליחות פולין, ליטא ואשכנז, אבל אני משער שרוב הפסוקים של מנהג הונגריה נמצאים שם, קל לאתר שם את הפסוק הנדרש באמצעות חיפוש רגיל (CTRL + F). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:13, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

=== מנהג הונגריה בפסוקי הסליחות ===
שמתי לב שבפסוקי הסליחות של מנהג הונגריה הוכנסו פזמוני הפיוט &quot;אמנם אשמינו&quot; ('דרכך א-לקינו' ו'למענך א-לקינו') של יוסי בן יוסי כמנהג ליטא. אך לפי הידוע לי, אין הבדל בפסוקי הסליחות בין מנהג פולין (שבו אין שורות אלה) לבין מנהג הונגריה (למעט ער&quot;ה, בו הפסוקים הנוספים נתווספו במקום אחר). האם נמצא כן בדפוסים או שאכן מדובר בטעות? אשמח לתגובת היודעים דבר [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]].
[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]] ([[שיחת משתמש:Hornikishay|שיחה]]) 12:21, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
:מי שהכניס את סדר פסוקי 'שומע תפלה' מנהג בהמן-אונגרין ל[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הוא [[משתמש:AdoniTzedek]], כדאי לשאול אותו על מה הוא התבסס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:09, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
::פעם עשיתי השוואה בין נוסח זה לבין נוסח פולין, לפי מה שרשום אצלי מצאתי את השינויים האלו:
::*הפסוקים לער&quot;ה נמצאים לאחר &quot;מי ימלל... כל תהלתו&quot; ולפני &quot;לך ה' הגדולה&quot;, ולא במיקום שבו הם נמצאים במנהג פולין
::*&quot;'''ומול''' את לבבנו&quot;
::*&quot;אבל אנחנו חטאנו&quot;
::*חסר &quot;הרשענו ופשענו… כי ירבה לסלוח&quot;
::*חסר &quot;ואנחנו לא נדע&quot; (כל הקטע)
::*ברצון עמך '''וּפקדנו''' בישועתך
::*(או&quot;א תבוא)
::*ולא '''שוֶה''' לנו
::מאחר שהמהדורה האחרונה של סליחות אלו שיש לי היא משנת 1929, אשמח אם מישהו שמכיר את המנהג הזה מקרוב יעדכן האם השינויים האלו קיימים גם כיום או לא. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:15, 18 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>mwgx3b3qhkspz5ufy3a0usxxcejjxq9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077271</id>
      <parentid>3077242</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T19:35:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3077271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3818" sha1="evah3r8rlt848kpqdgy3g8f6ucth91b" xml:space="preserve">== פסוקי דרחמי ==

שלום {{א|AdoniTzedek}} ותודה על היוזמה להעלות את הסליחות. אולי יעניין אותך לדעת שהכנתי פעם דף עם הפסוקים שלפני הסליחות מוכנים להעתקה כדי לסייע בהכנת סדרי סליחות, הנה קישור: [[משתמש:מו יו הו/מאגר פסוקים לסידור]]. אמנם המאגר מבוסס על סליחות פולין, ליטא ואשכנז, אבל אני משער שרוב הפסוקים של מנהג הונגריה נמצאים שם, קל לאתר שם את הפסוק הנדרש באמצעות חיפוש רגיל (CTRL + F). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:13, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

=== מנהג הונגריה בפסוקי הסליחות ===
שמתי לב שבפסוקי הסליחות של מנהג הונגריה הוכנסו פזמוני הפיוט &quot;אמנם אשמינו&quot; ('דרכך א-לקינו' ו'למענך א-לקינו') של יוסי בן יוסי כמנהג ליטא. אך לפי הידוע לי, אין הבדל בפסוקי הסליחות בין מנהג פולין (שבו אין שורות אלה) לבין מנהג הונגריה (למעט ער&quot;ה, בו הפסוקים הנוספים נתווספו במקום אחר). האם נמצא כן בדפוסים או שאכן מדובר בטעות? אשמח לתגובת היודעים דבר [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]].
[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]] ([[שיחת משתמש:Hornikishay|שיחה]]) 12:21, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
:מי שהכניס את סדר פסוקי 'שומע תפלה' מנהג בהמן-אונגרין ל[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הוא [[משתמש:AdoniTzedek]], כדאי לשאול אותו על מה הוא התבסס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:09, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
::פעם עשיתי השוואה בין נוסח זה לבין נוסח פולין, לפי מה שרשום אצלי מצאתי את השינויים האלו:
::*הפסוקים לער&quot;ה נמצאים לאחר &quot;מי ימלל... כל תהלתו&quot; ולפני &quot;לך ה' הגדולה&quot;, ולא במיקום שבו הם נמצאים במנהג פולין
::*&quot;'''ומול''' את לבבנו&quot;
::*&quot;אבל אנחנו חטאנו&quot;
::*חסר &quot;הרשענו ופשענו… כי ירבה לסלוח&quot;
::*חסר &quot;ואנחנו לא נדע&quot; (כל הקטע)
::*ברצון עמך '''וּפקדנו''' בישועתך
::*(או&quot;א תבוא)
::*ולא '''שוֶה''' לנו
::מאחר שהמהדורה האחרונה של סליחות אלו שיש לי היא משנת 1929, אשמח אם מישהו שמכיר את המנהג הזה מקרוב יעדכן האם השינויים האלו קיימים גם כיום או לא. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:15, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
:::הסתכלתי עכשיו במהד' רוזנפלד, לונדון תשי&quot;ז (באוצה&quot;ח), ואכן שם 'ומול', ואין שם 'הרשענו ופשענו'. אבל כן יש שם 'ואנחנו לא נדע מה נעשה', וכן גם במהד' אלטונה תקפ&quot;ג. אתה בטוח שזו לא טעות? גם נראה שמהד' לונדון (ואולי מנהג אנגליה בכלל? צריך לבדוק) הושפעה ממנהג ליטא, כי הוא מוסיף גם 'אל נא תשת... חטאנו', ומביא את פסוקי 'אמרינו... יהיו לרצון' בסוף. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:35, 18 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>evah3r8rlt848kpqdgy3g8f6ucth91b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077275</id>
      <parentid>3077271</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T21:38:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנהג הונגריה בפסוקי הסליחות */ תגובה</comment>
      <origin>3077275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4509" sha1="ax76dfxctq8n35i5skp5efekju9ty6k" xml:space="preserve">== פסוקי דרחמי ==

שלום {{א|AdoniTzedek}} ותודה על היוזמה להעלות את הסליחות. אולי יעניין אותך לדעת שהכנתי פעם דף עם הפסוקים שלפני הסליחות מוכנים להעתקה כדי לסייע בהכנת סדרי סליחות, הנה קישור: [[משתמש:מו יו הו/מאגר פסוקים לסידור]]. אמנם המאגר מבוסס על סליחות פולין, ליטא ואשכנז, אבל אני משער שרוב הפסוקים של מנהג הונגריה נמצאים שם, קל לאתר שם את הפסוק הנדרש באמצעות חיפוש רגיל (CTRL + F). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:13, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

=== מנהג הונגריה בפסוקי הסליחות ===
שמתי לב שבפסוקי הסליחות של מנהג הונגריה הוכנסו פזמוני הפיוט &quot;אמנם אשמינו&quot; ('דרכך א-לקינו' ו'למענך א-לקינו') של יוסי בן יוסי כמנהג ליטא. אך לפי הידוע לי, אין הבדל בפסוקי הסליחות בין מנהג פולין (שבו אין שורות אלה) לבין מנהג הונגריה (למעט ער&quot;ה, בו הפסוקים הנוספים נתווספו במקום אחר). האם נמצא כן בדפוסים או שאכן מדובר בטעות? אשמח לתגובת היודעים דבר [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]].
[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]] ([[שיחת משתמש:Hornikishay|שיחה]]) 12:21, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
:מי שהכניס את סדר פסוקי 'שומע תפלה' מנהג בהמן-אונגרין ל[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הוא [[משתמש:AdoniTzedek]], כדאי לשאול אותו על מה הוא התבסס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:09, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
::פעם עשיתי השוואה בין נוסח זה לבין נוסח פולין, לפי מה שרשום אצלי מצאתי את השינויים האלו:
::*הפסוקים לער&quot;ה נמצאים לאחר &quot;מי ימלל... כל תהלתו&quot; ולפני &quot;לך ה' הגדולה&quot;, ולא במיקום שבו הם נמצאים במנהג פולין
::*&quot;'''ומול''' את לבבנו&quot;
::*&quot;אבל אנחנו חטאנו&quot;
::*חסר &quot;הרשענו ופשענו… כי ירבה לסלוח&quot;
::*חסר &quot;ואנחנו לא נדע&quot; (כל הקטע)
::*ברצון עמך '''וּפקדנו''' בישועתך
::*(או&quot;א תבוא)
::*ולא '''שוֶה''' לנו
::מאחר שהמהדורה האחרונה של סליחות אלו שיש לי היא משנת 1929, אשמח אם מישהו שמכיר את המנהג הזה מקרוב יעדכן האם השינויים האלו קיימים גם כיום או לא. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:15, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
:::הסתכלתי עכשיו במהד' רוזנפלד, לונדון תשי&quot;ז (באוצה&quot;ח), ואכן שם 'ומול', ואין שם 'הרשענו ופשענו'. אבל כן יש שם 'ואנחנו לא נדע מה נעשה', וכן גם במהד' אלטונה תקפ&quot;ג. אתה בטוח שזו לא טעות? גם נראה שמהד' לונדון (ואולי מנהג אנגליה בכלל? צריך לבדוק) הושפעה ממנהג ליטא, כי הוא מוסיף גם 'אל נא תשת... חטאנו', ומביא את פסוקי 'אמרינו... יהיו לרצון' בסוף. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:35, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
::::לגבי &quot;ואנחנו&quot; זה לא רק שם, בדקתי בעוד כמה מהדורות ובכולן הסליחות מסתיימות ב&quot;אבינו מלכנו... והושיענו&quot;: דפו&quot;ר פראג רפ&quot;ט, פראג רצ&quot;ה, פראג שע&quot;ט (משום מה כתוב בשער &quot;מנהג דק&quot;ק פוזנא&quot;), אמשטרדם תס&quot;ז, מחזור אלטונה תק&quot;ד. אגב, מעניין לציין שבחלק מהמהדורות הקדומות חסר הפסוק &quot;שמע קולנו&quot;, ומיד אחרי &quot;יקרא לכל העמים&quot; אומרים &quot;השיבנו&quot;. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:38, 19 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ax76dfxctq8n35i5skp5efekju9ty6k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/תוכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735065</id>
    <revision>
      <id>3077338</id>
      <parentid>3077180</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T06:12:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3077338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62022" sha1="tgikx3y1x89rufeafoe508x7phr7ha8" xml:space="preserve">


===מעלות וסגולות ארץ ישראל===
שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה  ראויה להתכבד על שולחן מלכים 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש ג&quot;כ אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת ג&quot;כ אחר לעכב הס&quot;א שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפ' ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אח&quot;כ כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין, ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועת הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל:


===דברי הרחו===
והרב חיים ויטאל ז&quot;ל כתב וז&quot;ל: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח א' גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן''', ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל, ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגד&quot;ון''' (ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גי' {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  צדיק דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם ג&quot;כ {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}. 
וזה סוד הפסוק &quot;זה השער לה' צדיקים יבואו בו&quot; (תהילים קי&quot;ח כ').

ומע&quot;א פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם ע' נפש לבית יעקב. והסוד כי ע' ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. א&quot;כ לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף א' ומפתח א'. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא &quot;צדק ילין בה&quot; (ישעיה א כא), והע' אחרים נקראים שערי צדק: 

וסביבות אלו הע' פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים ע' ממנן, כל א' כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם הע' ממנן כל א' מפתח א' - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע ע' רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע א', רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד &quot;עיני ה' אלהיך בה&quot; (דברים יא יב) באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה הא' של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע א' בעת החורבן, אמנם ע&quot;י התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל והוא בגלות שומרון הם היוד השבטים - כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.

ועתה 
צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד א' וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה, ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך א' מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם, ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר:  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין ע&quot;י לבוש החיצון מכל שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי &quot;חמת מלך מלאכי מות&quot; (משלי ט&quot;ז י&quot;ד). ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקרא {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיות כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם, וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה ולא מצד הטומאה; רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת חופאה קלישא כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה:


===דברי הרמק===
והרב 
המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה כתב  ז&quot;ל בכל רקיעי' אית פתחין ידיען ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח א' ועם היות שיתגלגל הרקיע אין לחוש. כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים ע' אומות וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל הע' יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ כדפי' רז&quot;ל  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. וכל ע' ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד תחום שבת והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד הנוגה כנודע. הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. 

וחלק 
ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה והם סוד שערי צדק כי צדק היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות ושוכן בארץ ישראל בסוד סתר המדרגה הזאת. שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה:

והנה 
כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים ע&quot;ז היו האומות שולטות בארץ נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל וישראל נמסרין אחת קידם כגון סנחריב וכיוצא עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונס לא היה צריך דבר שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל:

מה 
עשה הקב&quot;ה נטל פרוכתא והוא סוד &quot;ופרשו עליו בגד כליל תכלת&quot; (במדבר ד' ו') והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש: והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה אמנם בהיות ישראל על מכונם אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות: 

והנה 
סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות אלא כבוד ה' המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.

ואמנם 
יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים מאי איכא למימר שהרי &quot;שם הרגיעה לילי&quot;ת&quot; (ישעיה לד יד). וי&quot;ל שזו שליטת שרם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולט' מחוילה...באכה אשורה' (בראשית כה יח) ששם משכן הקליפות והשר אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו, ואותה העבודה שהם עושים מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר:

ודע 
כי תחלת המציאות אחר התגברו החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור. נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה ועמדה שכינה בעליונים וזולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד 'ומלכותו בכל משלה'(תהילים קג יט). וזהו ג&quot;כ היה ברדת על ישראל בגלות מצרים כדכתיב &quot;אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה&quot; (בראשית מו ד) ולכן כשנראה למרע&quot;ה נראה מתוך הסנה דהיינו הקוצים להראות סוד התלבשות לב&quot;ת א&quot;ש שהיא בת עין  הנקראת בת מלך איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך 
עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי &quot;חונה מלאך יי סביב לראיו ויחלצם&quot; (תהילים לד ח) מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם (עמו אנכי בצרה). שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און כענין &quot;יי אלהיך מתהלך בקרב מחנך&quot; (דברים כג טו) ואויר חוץ לארץ  מתקדש. ומטעם זה נאמר &quot;דרשו בשלום העיר כי בשלומה יהיה לכם שלום&quot; (ירמיהו כט ז): כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה וז&quot;ש &quot;כי בשלומה יהיה לכם שלום&quot; (ירמיה כט ז) שהוא היסוד וייחוד . וזהו סוד שכינה גולה עם ישראל עם היות שאינה בגלות אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא ובהיותה שם האויר מתטהר: 

ואין 
לתמוה על כך שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן (דברים ח' ט&quot;ו) האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד אלא העננים היה להם אויר ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו:

וצריך 
לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך עגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל וזהו גלות השכינה החלטי לא צער שתצטער היא מכאב הבן אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה: וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפי' בתיקונים  על פ' &quot;ונהר יחרב ויבש&quot; (איוב יד יא) בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה ופי' יחרב בבית ראשון כי יחרב הוא כמו חרבו המים שאינו יבשות אלא נגיבות אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת: ויבש בבית שני כי יבש היינו שנתייבש מכל וכל שנסתם שער השפע מכל וכל. וז&quot;ש הכתוב &quot;ויקרא אדני י&quot;י צבאו&quot;ת ביו&quot;ם ההוא לבכי ולמספד&quot; (ישעיה כב יב) שהוא ר&quot;ת הצב&quot;י כשנחרב קרא לבכי כי 'צב&quot;י לצדיק' נחרב ויבש וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא לע' שרים בני שפחה בישא. והנה צב&quot;י גי' ק&quot;ב חדש שע&quot;י הצדיק שהוא ה&quot;יסוד&quot; מתחברים ג&quot;כ קדוש&quot;ה ברכ&quot;ה שהם ת&quot;ת ומלכות ועתה הצדיק אבד נעשה ק&quot;ב ישן וק&quot;ב חרובין , שכל השפע של הק&quot;ב ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה הוא יורד לעלמא דחרוב סוד ק&quot;ב חרובין שהוא לקליפת נגה כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך ע&quot;ש בדרוש של מרכבת יחזקאל . ועיין שם הזוהר פרשה תרומה  על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 

וא&quot;ת כיון שנסתם שער השפע א&quot;כ מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם: וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב וע&quot;ז נאמר &quot;שישו אתה משוש וגו&quot; (ישעיה סו י) כי סמך הוא עושה לה ואדרבה יותר שכרו גדול: והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא  וזהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וז&quot;ל: א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; (משלי יז א) זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בבל יום ודר בתוכה זוכה לעה&quot;ב &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; (שם) זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות: הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא  כד&quot;א 'תחת שפחה כי תירש גברתה' (משלי ל' כ&quot;ג) אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא וז&quot;ש טוב פת חרבה זו ארץ ישראל ואין לה עתה אלא התמצית. שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד מ&quot;מ זוכה לעה&quot;ב כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל וזהו סוד הפסוק &quot;יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח&quot; (תהילים עב ז) הוא ר&quot;ת צב&quot;י למפרע להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן בלי ירח, שהירח היא בחסרונה, גורם 'רוב שלום' יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה): 

ועד 
הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין. וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד לזה היה להם שפעה בכל יום כנודע אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא &quot;סוכת דוד הנופלת&quot; (עמוס ט יא). 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע בה (קודם) עתה בזמן הגלות: 

ולכך 
לעולם חוזרת לאחור וזהו הנופלת בכל יום שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו כענין הספיחים שיש להם כח חזק וספיחו ספחים שהוא השחים הוא יותר מתמעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט:

ולכן 
עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט ע&quot;י חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד וכמו כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  ר&quot;ז דהיינו או&quot;ר. וגם ע&quot;י החיבור הזה הוא ביטל הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  חיוון בישין ודובין דאכלין ענא שהם ישראל כאומרו &quot;ואתנה צאני וגו&quot; (יחזקאל לד יז) ועסק התורה יקרא הקלע ,והחרב והרומח והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה,  כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק &quot;ורוח אלהים מרחפת על פני המים&quot; (בראשית א ב) מאי 'ורוח' אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא בגין שכינתא אשתכח בינייהו והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי. אינון דמיכין. ושינתא בחוריהון. סתימין דעיינין. אטימין דלב': קומו ואתערו לגבי שכינתא: דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו. ורזא דמלה קול אומר קרא כגון &quot;קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה&quot; (איוב ה א) והיא אמרת &quot;מה אקרא כל הבשר חציר&quot; (ישעיה מ ו) כלא אינון כבעירין דאכלין חציר וכל חסדו כציץ השדה וכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין. ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין. בההוא זמנא &quot;ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב&quot; (תהילים עח לט) ודא איהו רוחא דמשיח. ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו י' מינה ואשתארת ב' יביש' ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו': 

וכן 
בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

ועתה 
נבאר יניקת ע' שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם: דע כי הנה לילי&quot;ת נקראת אימא דערב רב , וערב רב נקראים ע' שרים ערבוביא בישא שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד סמא&quot;ל והם בשפל כל מדרגות החיצונים למטה מכל ההיכלות הם ע' ניצוצות כדרך שהקדושה נבראת בת שבע , בת שבעים . כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת בת שבע היכלות החיצונים שהיא בת שבעים אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך 
לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת פרוכתא קלישא וקשה שצדה מבחוץ היא טמאה וצדה מבפנים היא טהורה כקליפת האילן שצדו מבחוץ הוא פגום וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין מבחוץ קשים לשמור ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה 
דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון א' מרובע והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה ושיעורו מלמעלה ת&quot;ק אמה על ת&quot;ק אמה כשיעור בית המקדש , כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כשיעור כל ארץ ישראל וכל ארץ ישראל תחתיו וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר ומיד נתגרשו משם ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה. ומגרשה כל זר מתוכה ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעלות החיצונות הזאת שהוא בעת החורבן עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני וכל מקום דשן ושמן נקמט ונתכווץ וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה ואפילו שזורעין בטרשין שבה כמאן דליתא דמי: 

והנה 
דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר הוא פתח משוך עד היכל &quot;לבנת הספיר&quot; (שמות כד י) כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם אבל לא שתשלוט הקליפה. ובזה נבין אומרם &quot;לא גושמה ביום זעם&quot; (יחזקאל כב כד) שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ לא שגושמו בארץ שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש וחזרו להם ונסתמה הפרצה וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש:

ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל כי ימשיך אור רוחני אויר ארץ ישראל הטהור שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת חכמה  וענין זה תלוי בקדושת הארץ: והיינו שפי' בזוהר לך לך  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירדו לעומקן ובארץ ישראל לא השיג עד שאמר לו הקב&quot;ה &quot;אל הארץ אשר אראך&quot; (בראשית יב א) כשרז&quot;ל  ושם תשיג שליטת הארץ וכן השיג בנבואה. אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא שנאמר &quot;ערום ראה רעה ונסתר&quot; (משלי כב ג):

והנה ולזה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה שנתן רשות להתפשט אבל לא כולם אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא 'נוקבא דתהומא רבא' כמ&quot;ש. והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם &quot;לפתח חטאת רובץ&quot; (בראשית ד ז) להתעלות שם ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ שם הקליפות נאחזות והן כעין קליפת האגוז שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש והקליפה נאחזת מבחוץ דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם: 

לצד צפונה הוא פתוח שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד &quot;ויבא גם השטן בתוכם&quot; (איוב א ו) והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם שנאמר &quot;בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל&quot; (בראשית מט כז) ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם וכל הנדחה דרך אותו נקב הוא ידחה ועל אותו נקב התפלל דוד &quot;ואל תאטר עלי באר פיה&quot; (תהילים סט טז) שח&quot;ו  כשיראה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות נוח לו שלא נברא כי הם שולטות עליו כשכיר יומו ועל נקב זה נאמר &quot;ובאר צרה נכריה&quot; (משלי כג כז) ועליו נאמר &quot;אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס בל יתמכו בו&quot; (משלי כח יז) והיינו גיהנם רוחני ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה וע&quot;ז הנקב נאמר &quot;מצפון תפתח הרעה&quot; (ירמיהו א יד) שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה:

והנה 
עתה תבין שבזה הפסוק &quot;אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים&quot; (בראשית כח יז) כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של עשר קדושות ואחר כך סובב עזרות ולשכות ואחר כך סובב הר הבית ואחר כך סובב ירושלם ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן ע' שרים. ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל. ובירושלם מדרגו' קדושה יותר. והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל ואפילו עתה בגלות מ&quot;מ &quot;עיני ה' אלהיך בה&quot; (דברים יא יב) וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפ' שמות וז&quot;ל &quot;ברח דודי ודמה לך לצבי וגו' אין חיה בעולם עושה כמו הצבי 'או כעופר האיילים בזמן שהוא בורח הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו כך אמר ישראל רבש&quot;ע אם אנו גורמים שתסתלק מביננו. יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח עכ&quot;ל והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה. מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עה&quot;ק כדי להשפיע בה תמיד וזהו סוד הפסוק &quot;עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה..&quot; (שם) וצריך להבין למה אמר דווקא 'עיני', הל&quot;ל 'ה' אלהיך' בלבד ולמה מדייק דווקא עיני ולא תואר אחר. הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה ולא בעצם קדושתה כי היא מסתלקת תמיד למעלה אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים ולכן נקרא ארץ הצבי שהיא דומה ל'צבי: 

ועתה 
ישפוט המעיין בשכלו כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות &quot;תאטר עלי באר פיה&quot; (תהילים סט טז) כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר  עד שהוצרך הנביא לבשרם 'ואני בתוך הגולה' (יחזקאל א א) בעמקי הקליפות וכמה יצא לבם באומרם איה תעלנה תפלותינו איה יתקשר הבל פה תורתינו עד שנתבשרו ואמר 'נפתחו השמים ואראה מראות אלהים' (שם) ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על (חוץ לארץ) [ארץ ישראל] ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם:

האמנם 
דרך רדתה היא כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל אמנם דרך פרצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. וא&quot;ת א&quot;כ נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו: אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנז&quot;ל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות כאמרו &quot;למענכם שלחתי בבלה&quot; (ישעיה מג יד) ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו שכינה עמו כמ&quot;ש &quot;אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך&quot; (דברים ל ד) וגומר משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד:

אמנם 
הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחו&quot;ל ואל אותו הגבול ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם והיינו נפתחו השמים שהיו נגידים לגולה ואראה מראות אלהים היא השכינה שירדה שם והיינו דרך ירידתה וא&quot;ת א&quot;כ לפי דברי אלה ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו, כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו אינו דומה פולטתו בחיק אמו וגו'. ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל:

הענין 
הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי , אלא כדפרישית בסוד פתח היכל לבנת הספיר קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש ובק&quot;ק שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק &quot;כי בנה יי ציון נראה&quot; (תהילים קב יז) בכבודו ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת ב'נה י'י צ'יון הוא צב&quot;י כי את ציון בנה י' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ מדריגות הקדושה בלי לבוש ובארץ ישראל בלי לבוש: ואז ממש שוכנים באויר הטהור:

אמנם 
בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה שעל זה נאמר &quot;אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן&quot; (ישעיה מב ח): א&quot;כ היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו. להיות בניה עזובים שם באויר הטמא, אי אפשר אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד 'מלכותו בכל משלה' (תהילים ק&quot;ג י&quot;ט). דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם: והיינו דקאמר יחזקאל &quot;ואני בתוך הגולה&quot; (יחזקאל א א) לא עצמותה ממש אלא ניצוץ אורה לפי' נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל שאותם המחיצות הם &quot;רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו&quot; (יחזקאל א ד): והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל ואין בארץ ישראל רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת, אלא גבוליה 'נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל' (שם), לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ סובב ענן גדול ואש מתלקחת וחוצה להם רוח סערה: שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל וכן פי' ישעיה &quot;בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את ה'&quot; (ישעיה ו א) ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר.

אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל דהיינו שאמר יחזקאל 'ואראה והנה רוח סערה'  (יחזקאל א ד) וגומר. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל ועליו 'נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה': 

והנה המת בארץ ישראל פולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה ואם רעה תתגרש ואם טובה תתקבל והרשעים צריכים להנער ממנה אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ: והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל שהם ג' קליפות ויכנסו בתוכם וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר &quot;והנה רו&quot;ח רע&quot;ש א&quot;ש&quot; ג' קליפות ואח&quot;כ &quot;קול דממה דקה&quot; (שם יב) שהוא המוח מפני שהיה בחו&quot;ל וכן יחזקאל אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד אל הקול: והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת &quot;שמוני נוטרה&quot; (ש&quot;הש א ו) את הקליפות שהם הכרמים והשרים. ו&quot;כרמי שלי&quot; (שם) של ארץ ישראל ועם קדוש לא נטרתי. וזהו רמז הפסוק &quot;כי כרם ה' צ'באות ב'ית ישראל&quot; (ישעיה ה ז) ר&quot;ת צב&quot;י. להורות שארץ ישראל וישראל נקראים כרם של הקב&quot;ה וז&quot;ש 'כרמי שלי לא נטרתי'. 

ואין יחוד כלל, כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות כל הספירות הם בלתי שלימות כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם. בתוספת האור יותר על כדי חיותם כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה שהם הכסא שלו בייחודם והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות: ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה ואין בה אור כלל ע&quot;י היחוד: אמנם נמשך אליה ע&quot;י תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפי' בזוהר  בפסוק &quot;אם בחקתי&quot; (ויקרא כו ג) וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות שאפילו שחרב מקדשנו לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר ואח&quot;כ תכף נסעה ואלו הגוים יושבי הארץ אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה : 
 
והנה 
ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה כי ביום יסתם נקבא דתהומא רבא ו&quot;תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'&quot; (תהילים קד כב) אז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז 'בו תרמוש כל חיתו יער'  ויתפשטו החיצונים בעולם וכל העולם טועמים טעם מיתה והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 
והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות הנה הקליפה הנקראת אש מתלקחת. יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם והם מחלקים העולם לע' חלקים ע' גבולי האומות כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל כאמרו &quot;יצב גבלת עמים&quot; (דברים לב ח) והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד.
ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה 
מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה שהיא שורש לשריהם כנודע נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש נפשות לבד נפש הבהמות מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים ונותנים ומשפיעים להם והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה' דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל , ומהם פריצי ישראל והכל מצדינו שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היו החיצוניות נכנסת שם :

ונחזור 
למה שפירשנו שע' שרים הם סביבות ירושלם ובזה תבין הפסוק &quot;זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה&quot; (יחזקאל ה ה) והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בג&quot;ע הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא העור כנודע ועל גבי העור הם הקליפין וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה וזהו ענין 'זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות' (שם) כי מלכות דעשיה הנקרא ירושלם סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר , וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעית הקרקע הוא ג&quot;ע הארץ והוא חומר זך מאד וקדוש וסביבותיו הוא הארץ הזאת  חומרים מאד ששם שליטת הקליפות ובה שמרו הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם והוא תכלית בירור העכירות: 

כי 
כמו שג&quot;ע הארץ הוא תכלית הגסות והעכירות של העולמות וההיכלות העליונות דקדושה: כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד &quot;יש הבל אשר נעשה על הארץ&quot; (קהלת ח יד). הארץ דווקא שהיא ארץ הזאת:

והנה 
צריך לדקדק היאך הם עשרה רקיעים והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים והענין זה הוא כמו שבעה היכלות שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד והב' אחרונות גם כן נחשבות כאחת דהיינו כתר חכמה בינה הוא היכל קדש קדשים ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם חסד גבורה תפארת נצח הוד. ויסוד והמלכות הוא היכל לבנת הספיר הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטים וז' רקיעים בכללות. 

והנה 
הרקיע העשירי הוא קודש והוא כתר של מלכות דעשיה  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא גלגל יומי ואין בו כוכבים כלל והוא חכמה של מלכות דעשיה, וזהו סוד &quot;כולם בחכמה עשיתה&quot; (תהילים קד כד) בבינה . ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל, והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות. שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י'ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק &quot;ונוצצים כעין נחשת קלל&quot; (יחזקאל א ז). כי נוצצים הוא לשון ניצוצות כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות: ואח&quot;כ העודפים על הנרות מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק &quot;נר ה'&quot; (משלי כ כז) ממה שנעשה נרו לפני ה' הוא גם כן נר לנשמת אדם:

וזהו 
ג&quot;כ &quot;בהלו נרו עלי ראשי&quot; (איוב כט ג)  שארז&quot;ל ש'נר דולק על ראשו במעי אמו הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא בינה דמלכות דעשיה. ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים כוכבים גם ניצוצות הגבורות שנקרא מזלות. כנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא רקיע שבו חמה ולבנה שהם זעיר ונוקביה וכוכבים ומזלות כנזכר והם י&quot;ב מזלות  טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד. ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות ונקראים קדש הקדשים. והשבעה רקיעים תחתיהם שם ז' כוכבי לכת  שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה. חג&quot;ת נהי&quot;ם שבהם ז' כוכבי לכת שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע. והשנים תחתונים נחשבים ג&quot;כ לאחד ובאלו הז' רקיעים הם נשמות ע' אומות י' אומות תחת כל כוכב והי&quot;ב מזלות משפיעים להם ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו ותחת גלגל הלבנה. אחרון שבכולם יש רקיע חלק שאינו משמש כלום ושם נשמות השדים ורוחין ולילין איש כפי מצבו וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא תבל. ויש להם מדריגות בד' יסודות אש רוח מים עפר כי יש מהם מאש. ויש מרוח ונקרא רוחין ויש במים ובעפר ונקרא שדים ומזיקים ועל כל כת יש עליה ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם עד מקום הקדושה שבז' רקיעים &quot;כי גבוה מעל גבוה שומר&quot; (קהלת ה ז) עד כסא הכבוד. וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים ומשם &quot;עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר&quot; (קהלת י כ):</text>
      <sha1>tgikx3y1x89rufeafoe508x7phr7ha8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1736507</id>
    <revision>
      <id>3077233</id>
      <parentid>3076596</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T12:44:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3077233</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32328" sha1="78dctykuqvttvj7slioyaofu1vgrzpx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;אשל אברהם‬&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מא רנב ד/&gt;וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ&quot;א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו&quot;ם שעושה לשמחת יו&quot;ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו&quot;ש וכמו שכתב כאן אות י&quot;א. ואי&quot;ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ:

'''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ&quot;א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ&quot;ג (ט&quot;ס רצ&quot;ג) איני יודע מהו באות י&quot;ח להסיר על ידי עכו&quot;ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה:

'''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ&quot;א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו&quot;ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י&quot;ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור:

'''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ&quot;א. ט&quot;ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ&quot;ל בעיר שרובה '''עכו&quot;ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י&quot;ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט:

'''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו&quot;ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו&quot;ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ&quot;א תקפ&quot;ו אות כ&quot;ה]], קרן עכו&quot;ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו&quot;ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ&quot;פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט וצ&quot;ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ&quot;ה במ&quot;א אות קטן יו&quot;ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ&quot;א תקי&quot;ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ&quot;ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו&quot;ם ובחנווני לא גזר יעו&quot;ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:&lt;קטע סוף=מא רנב ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ה/&gt;'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ&quot;א. ועיין סימן רמ&quot;ו מה שכתבתי שם וב&quot;ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט&quot;ו:

'''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ&quot;א. תוס' דף ח&quot;י ד&quot;ה ולימא, יעו&quot;ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה:

'''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ&quot;א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת:

'''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ&quot;א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ&quot;א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי&quot;ף ורמב&quot;ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י&quot;ט ד&quot;ה השום וד&quot;ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ&quot;ה א]] ד&quot;ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י&quot;ו וי&quot;ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש&quot;ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי&quot;ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש&quot;ך]] יבואר עוד. ועיין ט&quot;ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ&quot;א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ&quot;א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש&quot;י|דלרש&quot;י ח&quot;י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו&quot;ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד&quot;מ כאן וב&quot;י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של&quot;ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ&quot;א כאן '''בזייג&quot;ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו&quot;ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב&quot;ח רמ&quot;ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד&quot;ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז&quot;ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא&quot;ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ&quot;ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ&quot;ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ&quot;ע בכאן. ועיין בט&quot;ז סימן רמ&quot;ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ&quot;א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר&quot;ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה:
 
'''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ&quot;א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ&quot;ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת&quot;נ]] ומה שכתבתי שם:&lt;קטע סוף=מא רנב ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ו/&gt;'''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ&quot;א. [[שבת יא ב|שבת דף י&quot;א ע&quot;ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש&quot;א]] במ&quot;א אות ט&quot;ו. ומשום הכי אע&quot;ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. 

'''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס&quot;ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל&quot;ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב&quot;ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש&quot;ש ביצה פרק המביא סימן בי&quot;ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו&quot;ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר&quot;ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו&quot;ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב&quot;ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז&quot;ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי&quot;ה אבאר זה:

'''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ&quot;א. פירש לדינא דלא כדעת הב&quot;י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט&quot;ז אות ח' בזה:
 
'''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ&quot;א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ&quot;ד במ&quot;א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו&quot;ש:&lt;קטע סוף=מא רנב ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ז/&gt;'''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ&quot;א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה&quot;י. בגמרא: &quot;לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''&quot;, משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב&quot;ם ובשו&quot;ע: &quot;שמא ישכח '''ויוציא'''&quot;, משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו&quot;ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב&quot;ם פרק י&quot;ט מהלכות שבת הלכה כ&quot;ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב&quot;ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ&quot;ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש&quot;א ז&quot;ל ריש ביצה: &quot;וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה&quot;, ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה:
&lt;קטע סוף=מא רנב ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנג א/&gt;'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ&quot;א. איני יודע למה שביק דברי רש&quot;י [[שבת לז ב#רש&quot;י|שבת דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] ד&quot;ה מצטמק (צמוק והיא מתפעלת, עיין [[רש&quot;י על בראשית מט טז|רש&quot;י בראשית מ&quot;ד י&quot;ו]], עיין פרישה כאן). וגפת זיתים כמו שכתב הטור והמחבר והרמב&quot;ם בפירוש המשנה. וחילוק יש בין שהיה דשומשמין שרי ובין הטמנה, דשומשמין נמי מוסיף הבל כמו שכתב המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ג|בסימן רנ&quot;ז סעיף ג]] ועיי&quot;ש בב&quot;י. ובחידושי הרשב&quot;א ריש במה טומנין נתן עוד טעם, דר' זירא היה לומר סתם או לפרש המשנה יעו&quot;ש ועיין ר&quot;ן שם ומה שכתב הר&quot;ן כאן, דשומשמין העתיק פירוש רש&quot;י ככתבו ולשיטתיה דמתניתין דריש כירה בהטמנה, אבל לדידן מתניתין בשהיה, סתם גפת דזיתים ודומיא דעצים שעושין גחלים, מה שאין כן במה טומנין נקיט סתם גפת, וודאי כפירוש בכל הש&quot;ס דזיתים. ועיין לחם משנה פרק ד' מהלכות שבת, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ועיין תוספת שבת. 

וגללי בהמה דקה וגסה עיין ב&quot;י בשם הרמב&quot;ם ז&quot;ל גירסת הירושלמי, ובשו&quot;ע השמיטו ואיני יודע למה. ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה בט&quot;ז אות ז ומג&quot;א אות י&quot;א לעניין שכח או עבר ושהה בזה. וכאן אין להאריך:

'''{{ק|(ב)}} שהוא חי.''' עיין מ&quot;א. להמחבר כל שנתבשל קצת אף פחות ממאכל בן דרוסאי תו לא הוה חי, אם כן אין היתר אלא אם כן סמוך לחשיכה ממש, הא מבעוד יום שוב נתבשל קצת אסור לשהות בין השמשות וצריך ליקח משם, או נתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו אז שרי להניחו שם. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנד א|סימן רנ&quot;ד סעיף א]] דחי בקדירה מהני, הא צלי אצל האש לא מהני חי, ועיין ט&quot;ז אות א ואי&quot;ה שם יבואר עוד:

'''{{ק|(ג)}} שכיסה.''' עיין מ&quot;א. [[שבת לז ב|שבת דף ל&quot;ז ע&quot;ב]], אפילו גחלים של רותם.&lt;קטע סוף=מא רנג א/&gt;

==משבצות זהב==

&lt;קטע התחלה=טז רנג א/&gt;'''{{ג|{{ג|רנג}} א}} שלא.''' עיין ט&quot;ז. הנה ב' דיעות שהביא המחבר הם דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם בפרק ג' מהלכות שבת, דמתניתין לשהות נמי אין שרי אלא על פי תנאים המבוארים שם, ולשהות ולהחזיר בשבת אחד הוא, ומיהו לסמוך לשהות מותר וחזרה אסור כמו שכתב המגן אברהם באות ה-ו, דבעיא שם בלשהות הוה; ודעת רש&quot;י ור&quot;י בעל התוספות דמתניתין להחזיר תנן, וכן בעיא דלסמוך להחזיר, הא לשהות משהין בכל גווני ואף כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו כמבואר בתוספות דפרק כירה, ואין איסור אלא שלא הגיע כמאכל בן דרוסאי. (ובשולחן ערוך דהביא המחבר ויש אומרים כמאכל בן דרוסאי או מצטמק ויפה לו, לכאורה כבעל המאור דכמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו אסור ואין מותר אלא כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ורע לו או כל צרכו ומצטמק ויפה לו. אלא דקשה איך כתב אחר כך: ואין אסור אלא בלא הגיע למאכל בן דרוסאי, הא הוזכרה גרופה וקטומה כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו. ובאר הגולה אות י ציין רש&quot;י ור&quot;י, וצריך עיון קצת. ונוהגין כסברא אחרונה אף כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו שרי). ובפרק קמא [[שבת יח ב|דף י&quot;ח ע&quot;ב]] קידרא חייתא שרי, בשיל שפיר דמי, בשיל ולא בשיל אסור, לרי&quot;ף ורמב&quot;ם בשיל כל צרכו מיירי ומצטמק ורע לו, בשיל ולא בשיל כמאכל בן דרוסאי אסור, קידרא חייתא מפרש הב&quot;ח פחות ממאכל בן דרוסאי שרי לדיעה זו דהוה כחי, והוא הדין חי לגמרי שרי דלמחר יתבשל בלא חיתוי. ולפי זה ליש אומרים לרש&quot;י ור&quot;י דבשיל היינו כמאכל בן דרוסאי, ובשיל ולא בשיל פחות ממאכל בן דרוסאי אסור, דווקא חי לגמרי שרי, אם כן מחלוקת זה לא נזכר בטור בין רי&quot;ף ורש&quot;י אלא שמע מינא דאף לרי&quot;ף ורמב&quot;ם ליכא קולא וחי אין שרי אלא לא נתבשל כלל וכמו שכתב המגן אברהם אות א. ועיין סימן שי&quot;ח, לדידן קיימא לן כמאכל בן דרוסאי יש בו בישול אחר בישול אף בעודנו רותח, ובישול כל צורכו אף מצטמק ויפה לית ביה בישול אחר בישול (ולא דמי לסמנים לצבוע דכתב הרא&quot;ש פרק כירה דלעולם צריכין בישול, עיין [[ט&quot;ז על אורח חיים שיח#טז כב|ט&quot;ז שי&quot;ח אות כ&quot;ב]]. ועיין רא&quot;ש פרק כירה דף מ&quot;ם סימן י&quot;א), ומכל מקום שמא יחתה שייך ביה ומבעיר הגחלים, ועיין סעיף ב, ואי&quot;ה שם יבואר לענין חזרה בשבת. והא דכמאכל בן דרוסאי לדיעה ב' שרי, דשוב לא יחתה:

'''{{ק|(ב)}} חתיכה חיה.''' עיין ט&quot;ז. וכן כתב המגן אברהם אות ד':

'''{{ק|(ג)}} דעל ידי כן.''' עיין ט&quot;ז. מדכתבו התוס' 'חיה מותר על גבי כירה' ולא כתבו &quot;'''אפילו''' על גבי כירה&quot;, שמע מינה דמפרשי להא קידרא חייתא ובשיל ולא בשיל בין כירה ותנור, ואף בכירה שרי חייתא. ועוד דאף דכתבו [[שבת לח א|בדף ל&quot;ח א]] דיש לומר חייתא בתנור שרי וכירה אסור, אכתי יש לומר כמאכל בן דרוסאי הוא להיפוך, בכירה שרי כפשטא דברייתא דחנניא אומר כל שיש כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע&quot;ג כירה שאין גרוף וקטום, הא תנור לא (לא רבותא). והמחבר ביש אומרים השמיט תנור, שהרי הר&quot;ב אומר כן '''ואפילו''' תנור, דיש לומר כמאכל בן דרוסאי בכירה שרי באין גרוף, דלמה יחתה, דיצלה ויגמור לזמן מה בלא חיתוי, מה שאין כן בתנור חומו רב, יחתה ולגמור מיד. ואם כן אין ראיה מכירה לתנור, ולא הוה להו למסתם אף על גב דחייתא שרי בתנור, התם שאני דלמחר וכו', שמע מינה. ועיין ר&quot;ם, ולמה שכתבתי אתי שפיר:

'''{{ק|(ד)}} מותר.''' עיין ט&quot;ז. ועיין מ&quot;א אות וי&quot;ו ובלבוש '''ואפילו''' ב' כירות המתאימות וכו'. ובאליהו רבה וי&quot;ו הוסיף לומר דעל כרחך הכין הוא באמת דמותר לסמוך, אם כן למה צייר מתאימות (לימא משהין על גבי כירה גרופה ואין משהין על כירה שאינה גרופה. בשלמא אי אסור לסמוך קמשמע לן מדליא שרי. אלא שמע מינה דמתאימות חמיר טפי באפשר דיש הבלא מאינה גרופה, וגם הבל דגרופה). וכן בתוספת שבת וחמד משה הקשו כעין זה. ובחידושינו כתבנו מזה דיש לומר ב' כירות חמיר יותר, וגם דווקא משהין על '''גבה''', הא תוכה לא (לשון '''עליה''' סובל תוכה נמי אבל על '''גבה''' משמע תוכה לא כמו שאמר ר' חלבו אמר רב חמא בר גוריא יעו&quot;ש). אלא דזה אי למאן דאמר גרף במקצת מהני, אם כן ב' כירות ואחת גרופה לא גרע ממקצתה מקום הקדירה גרופה. אבל להמחבר דפסק שיגרוף '''כל''' הגחלים לא מקצתה, אם כן מה קאמר &quot;אי אמרת בשלמא לשהות תנן מתניתין ר' יהודה&quot;, ואמאי לא ר' מאיר וב' כירות חמור מכירה אחת, שמע מינה דאין כאן חומרא כלל ומתניתין ר' יהודה היא ונקיט ב' כירות לציור ולסימנא בעלמא, אם כן שפיר הקשה הט&quot;ז לאיזה צורך כתב רמ&quot;א זה, ומינה דב' כירות אף תוכה שרי. ושם הארכנו:

'''{{ק|(ה)}} ותנור.''' עיין ט&quot;ז. ועיין מ&quot;א אות זיי&quot;ן. 

ובתנור אם נתבשל כל צרכו ומצטמק ורע לו מותר בתנור אפילו אין גרוף וקטום, דכל שבכירה אין צריך גרופה וקטומה הוא הדין בתנור, וכן כתב הלבוש יעויין שם, ואף שאין גרוף וקטום. וכל שכן קידרא חייתא בתנור שרי, עיין ט&quot;ז אות ג', ונפקא מינה לדידן בכופח:
 
'''{{ק|(ו)}} וכופח.''' עיין ט&quot;ז. בלבוש הביא ב' דיעות ושולחן ערוך סתם כרמב&quot;ם. ומה שכתב הט&quot;ז דעל כרחך חמיר בקש דאם לא כן למה זכר החומרא, הקשה באליה רבה אות זיי&quot;ן דוודאי יש חומרא בגפת ועצים דכירה מהני גרופה וכופח לא, גם בחמד משה הקשה כן, וגם לסמוך יעויין שם, ובחידושינו שם דף ל&quot;ח ע&quot;ב הארכנו בפירוש הגמרא וכאן אין להאריך. ואפשר דהיה לו לומר כופח זוטר הבליה מתנור ותו לא, ומדכפל ואמר ונפיש מכירה שמע מינה דקש וגבבא גופיה נמי יש חומרא דבעי בכופח גרוף וקטום, ועדיין צריך עיון יעויין שם:

'''{{ק|(ז)}} ואם.''' עיין ט&quot;ז. [[שבת לח א|שבת דף ל&quot;ח ע&quot;א]] שכח מהו? ופשיט, לאיסורא לא שנא, ולמאן דאמר לא שנא להיתרא סלקא בקושיא, הלכך הלכה לא שנא לאיסורא. והדר בעי, עבר ושהה מהו? ופירש הרא&quot;ש ז&quot;ל דלבני הבית אי אסור, יעויין שם, ולא איפשטא ונקטינן לחומרא (עיין מ&quot;א אות י&quot;א). ולפי זה אין לחלק בין שכח לעבר ושהה. אבל הרי&quot;ף ור&quot;מ גורסין עבר ושכח, והיינו במצטמק {{קיצור|וי&quot;ל|ויפה לו}}, ולא איפשטא ולקולא בשכח, הא עבר ושהה אף {{קיצור|מור&quot;ל|מצטמק ורע לו}} אסור מדלא איבעיא לן אלא עבר '''ושכח''', עיין ב&quot;י:

'''{{ק|(ח)}} ואם.''' עיין ט&quot;ז. דבמצטמק ורע לו אף בהחזירם ישראל מותר, ובלא בישל כל צרכו אסור, דנתבשל בשבת ונצטנן בלח גם כן אסור, עיין סעיף ה בהג&quot;ה יעו&quot;ש ושם יבואר אי&quot;ה:
 
'''{{ק|(ט)}} ואם.''' עיין ט&quot;ז, '''אפילו''' בשוגג חזרה אסור, עיין מ&quot;א אות י&quot;ד, דאי מזיד כל שכן מעבר ושהה. ומה שכתב הר&quot;ב במצטמק ורע לו מותר אף בהחזיר ישראל מזיד בשבת, דהא לא נהנה מן האיסור, ואם ירצה ה' באות י' אבאר בזה באורך:&lt;קטע סוף=טז רנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז רנג ב/&gt;'''{{ק|(י)}} ודווקא.''' עיין ט&quot;ז. ראוי להקדים בכאן הקדמה קצרה וזה תוארה:

'''דע,''' דהמחבר בסעיף א וסעיף ב בכאן הולך על דרך הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ולדבריהם יש הפרש בין שהייה לחזרה בשבת, הוא זה, דשהייה בחי שלא נתבשל כלל או אבר חי שרי, וכן מצטמק ורע לו שרי בכירה בגפת ועצים ולא גרוף וקטום, וקש וגבבא מותר בלא גרופה וקטומה, ולסמוך נמי שרי בגפת ועצים. אבל חזרה בחי ואבר חי נתבשל בשבת ואסור כבסימן שי&quot;ח. ואף כל צרכו ומצטמק ורע לו אסור להחזיר, וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל פרק ג הלכה י הביאו המ&quot;א אות ה, וכן משמע בהג&quot;ה בסעיף א דמצטמק ורע לו דיעבד מותר בהחזיר באיסור, דלא נהנה מן האיסור, הא לכתחילה אסור. ואם נצטנן והחזיר והוחם, אף מצטמק ורע לו אסור דיעבד שהרי נתבשל בשבת, עיין ט&quot;ז אות י&quot;ג, ולא מיבעיא אם לא היה ראוי לאכול צונן דפשיטא דנהנה הוא מאיסור, אלא אפילו היה ראוי לאכול צונן כך אפילו הכי אסור דיעבד, דמכל מקום נתבשל בשבת, ועיין סימן שי&quot;ח [[שולחן ערוך אורח חיים שיח א|סעיף א]] [[שולחן ערוך אורח חיים שיח ד|וסעיף ד]] ואי&quot;ה שם יבואר. ומיהו שם סעיף ד יש אומרים מצטמק ורע לו אף נצטנן אין בו בישול אחר בישול, ועיין ט&quot;ז שם אות ד, אם כן דיעבד יש להתיר באפשר, ועיין מ&quot;א שם אות כ&quot;ז. ומכל מקום לכתחילה אסור להחזיר בשבת מצטמק ורע לו. וגם לסמוך לכירה שאין גרופה אסור לדעה ראשונה בסעיף א בשבת, עיין מ&quot;א אות ה. וגם בגרופה תוכה, אסור בשבת, ושהייה אף תוכה שרי. ומה שכתב המחבר: תנור אסור, דהוה ככירה בגפת ובעצים באין גרופה. ואף על גב בסעיף א כבר כתב דאפילו שהייה אסור, מכל מקום לסמוך ומצטמק ורע לו שרי שם בתנור, וחזרה אסור. ולהר&quot;ב דפסק בסעיף א כיש אומרים יצא כאן קולא בחזרה, לסמוך מותר כמו שכתב המ&quot;א אות ה, והרב דשתיק לא דאודויי אודי ליה, ועוד שאין מפורש בהמחבר, וסמך אמה שכתב סוף סעיף ה בהג&quot;ה דתנורים שלנו ככירה וסמיכה מותר, והיינו אף בשבת.

'''ולעניין''' אם עבר ועשה איסור דרבנן או דבר תורה בשבת, בהמתנה למוצאי שבת כדי שיעשו, צריך ביאור. כי הנה בסימן שי&quot;ח סעיף א בלבוש שם דלא בעינן כדי שיעשו אלא באיסור דרבנן, הא באיסור תורה לא, ומשמע אף בעשיה ממש, ואם כן החזיר בשבת תבשיל שבישל כל צרכו ומצטמק ויפה לו בכירה שאין גרופה והיה חם קצת ונרתח הרבה, או בדבר יבש דנצטנן נמי אין בישול אחר בישול, צריך להמתין במוצאי שבת כדי שיעשו, או רוטב לח ורותח ומצטמק ויפה לו וכו'. אבל בר&quot;ן משמע דווקא על ידי עכו&quot;ם או על ידי ישראל ולא עביד מעשה, רק ממילא כמו עבר ושהה, אז צריך כדי שיעשה כמו שכתב הר&quot;ב בסעיף א בהג&quot;ה שניה יעו&quot;ש וכמו שכתב המחבר בסימן רנ&quot;ד סעיף ח כתורמסין, הא עביד מעשה בידיים אף באיסור דרבנן על ידי ישראל לא בעינן כדי שיעשה, ועיין אליה רבה סימן שי&quot;ח אות ד'. גם מה שכתב הר&quot;ב בסעיף א' בהג&quot;ה שניה, מצטמק ורע לו מותר אף בחזרה והטמנה, הדין כן כל שלא נהנה מן האיסור, ואף על גב דאי לא החזיר היה קר מכל מקום הואיל ועומד בחמימותו לא מקרי נהנה. ולפי זה אם נצטנן והחזיר ונתחמם, אף ביבש שאין שייך בישול מכל מקום נהנה הוא, ומה בכך שמצטמק ורע לו מכל מקום נהנה הוא ואסור לאכול, אם לא שיצטנן כבראשונה, אז לא נהנה מן האיסור, ומבשל לית כאן. מה שאין כן בלח שנצטנן ונתחמם, אף אם נצטנן אחר כך אסור דמכל מקום נתבשל בשבת. ואם ירצה ה' בסימן שי&quot;ח יבואר עוד, ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה באות י&quot;ג, ושו&quot;ת רמ&quot;א אי&quot;ה יבואר בסוף הסימן:

'''{{ק|(יא)}} רק.''' עיין ט&quot;ז. [[שבת לח ב#רש&quot;י|רש&quot;י בשבת דף ל&quot;ח ע&quot;ב]] יעו&quot;ש, ועיין מ&quot;א אות כ&quot;ד. ומה שכתב&lt;קטע סוף=טז רנג ב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>78dctykuqvttvj7slioyaofu1vgrzpx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738392</id>
    <revision>
      <id>3077348</id>
      <parentid>3073342</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:28:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3077348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3204" sha1="1qe3d4ulk0n5ljtfvcawphurm46ow0k" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|פרק ז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|שופטים ז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|פרק ח]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|שופטים ח}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|פרק ט]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|שופטים ט}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|פרק י]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|שופטים י}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|פרק יא]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|שופטים יא}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|פרק יב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|שופטים יב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|פרק יג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|שופטים יג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|פרק יד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|שופטים יד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|פרק טו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|שופטים טו}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|פרק טז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|שופטים טז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|פרק יז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|שופטים יז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|פרק יח]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|שופטים יח}}

{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:רש&quot;י מנוקד על שופטים|*]]</text>
      <sha1>1qe3d4ulk0n5ljtfvcawphurm46ow0k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077349</id>
      <parentid>3077348</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:31:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערות */</comment>
      <origin>3077349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3284" sha1="03xk8kwpod8nlp90qie67ugyh4b52t7" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|פרק ז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|שופטים ז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|פרק ח]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|שופטים ח}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|פרק ט]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|שופטים ט}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|פרק י]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|שופטים י}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|פרק יא]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|שופטים יא}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|פרק יב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|שופטים יב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|פרק יג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|שופטים יג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|פרק יד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|שופטים יד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|פרק טו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|שופטים טו}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|פרק טז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|שופטים טז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|פרק יז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|שופטים יז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|פרק יח]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|שופטים יח}}

{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;

{{טקסט מנוקד|גודל=15}}
&lt;references group=&quot;מקור&quot; /&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:רש&quot;י מנוקד על שופטים|*]]</text>
      <sha1>03xk8kwpod8nlp90qie67ugyh4b52t7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077350</id>
      <parentid>3077349</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:32:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערות */</comment>
      <origin>3077350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3301" sha1="8pfd6mo4y9m7bpuyj52gc52qxkvzgs0" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|פרק א]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/א|שופטים א}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|פרק ב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ב|שופטים ב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|פרק ג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ג|שופטים ג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|פרק ד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ד|שופטים ד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|פרק ה]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ה|שופטים ה}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|פרק ו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ו|שופטים ו}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|פרק ז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ז|שופטים ז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|פרק ח]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ח|שופטים ח}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|פרק ט]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/ט|שופטים ט}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|פרק י]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/י|שופטים י}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|פרק יא]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יא|שופטים יא}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|פרק יב]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יב|שופטים יב}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|פרק יג]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יג|שופטים יג}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|פרק יד]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יד|שופטים יד}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|פרק טו]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טו|שופטים טו}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|פרק טז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/טז|שופטים טז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|פרק יז]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|שופטים יז}}

===[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|פרק יח]]===

{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח|שופטים יח}}

{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;

==מקורות==
{{טקסט מנוקד|גודל=15}}
&lt;references group=&quot;מקור&quot; /&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:רש&quot;י מנוקד על שופטים|*]]</text>
      <sha1>8pfd6mo4y9m7bpuyj52gc52qxkvzgs0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קטלוניה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738966</id>
    <revision>
      <id>3077244</id>
      <parentid>3077106</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:20:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8050" sha1="a0nkfm6fmnf7cvrrmgwdykizkqdohvp" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, סלוניקי רפ&quot;ז}}

==ראש השנה==

===שבת לפני ר&quot;ה===

*אזהרות: אלהים נצב בעדת אל
*פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין

===ערבית לראש השנה===

*פזמון: [[אחות קטנה]]

===שחרית יום א'===

*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*מסתג'אב: מלך שדי השוכן
*כרוג': יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז שם ה'
*סליחה: מלאך שמך בקרבו
*מסתג'אב: אזכיר קצות הנוראות
*כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יוצר רום בבינה
*מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
*[[היום תאמצנו|היום תאמצם]]
*פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור

===שחרית יום ב'===

*רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת ישורון יום זה
*אופן: חרדו רעיוני
*זולת: שב מן הפסילים
*מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
*פזמון: יום לריב תעמוד
*פזמון: [[המלך ה']]
*מסתג'אב: מחסי לשחר פניך קמתי
*כרוג': יושיע וישיב
*מחיה: יונת אלם מזת האור
*פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*מסתג'אב: אמיץ גוזר ומקים
*כרוג': ייראה ויוקשב
*משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*מסתג'אב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
*תוכחה: יגדל נא חסדך
*פזמון: מלאכי צבא מעלה
*סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
*פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

==יום כיפור==

===ערבית===

*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
*סליחה: יעשה תבואה ופרי
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*פזמון: שירו ילדי אמוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל
*גמר (שמע): [[אנשי לבב שמעו לי]]
*גמר (בשכמל&quot;ו): אעזבה מחשבות און
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*פזמון: בליל עשור להתכפר
*סליחה: מבורך זה היום
*מסתג'אב: ה' הקשיבה

===שחרית===

*רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
*אופן: התעוררו תמהים
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג': אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד
*פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי
*מגן: אמונת השורש
*פזמון: יענה כבוד אבות
*כרוג': אמץ בן רצוי
*מחיה: אלמד ארחות אלהי
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג': אל ביתך רצתי
*משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה
*פזמון: יום צעקו שבים
*קיקלר: שעה זכרון דתי
*פזמון: אפס גאון עוזי
*מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*פזמון: אסיר מעל יצף פועל
*פזמון: תקרב ותרצה ותבחר
*פזמון: כל המיחלים לישע צורכם
*מסתג'אב: אחרי שובי נחמתי
*מסתג'אב: מראש מקדמי עולמים
*מסתג'אב: ה' מה אדם
*עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי
*רהיט: החרשים שמעו מפי נוראות
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*פזמון: ממרום לבן עירם
*סלוק: אל אל הנורא

====סליחות לשחרית====

*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
*פזמון: נורא מכל ואיום
*פזמון: ידידים לבית אל חשו
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*פזמון: [[יה איום]]
*גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים
*גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי
*גמר (בשכמל&quot;ו): אצלצלה ברכותיך
*גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מוסף===

*מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום
*פזמון: אל מעמדי שבתי
*כרוג': משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים נגידי
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג': מקשיב מענה
*מחיה: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהיט: חי אני תמים דעים
*רהיט: אנה אדון עולם
*רהיט: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
*פזמון: זה אל זה ישאלון
*קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]]

====סדר עבודה====

*[[אוחילה לאל]]
*פזמון רשות: אנא אל נאור
*[[היה עם פיפיות]]
*רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
*עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]
*מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]]
*[[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]]

====סליחות למוסף====

*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]]
*גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה
*גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===מנחה===

*מגן: אשלש תפלות
*כרוג': ה' נאמי יקרב אצלך
*מחיה: בקר וערב שם אל להודות
*כרוג': ארנן בקול רם
*משלש: השכם והערב לצורי מניתי
*תוכחה: נפשי אל צורך ילדך
*פזמון: היום יוודע אל רם
*סילוק: אחד לבדו באין סמוך

====סליחות למנחה====

*פזמון: מעלות השחר קראתיך
*פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
*עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד
*גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל

===נעילה===

*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות השחר
*סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]

====סליחות לנעילה====

*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[אל נורא עלילה]]
*פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים
*פזמון: ידעו הבנים השובבים
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]</text>
      <sha1>a0nkfm6fmnf7cvrrmgwdykizkqdohvp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077245</id>
      <parentid>3077244</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:22:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8212" sha1="iu3y5kw6dhh7lvt1y0lmob1wo9pccoc" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, סלוניקי רפ&quot;ז}}

==ראש השנה==

===שבת לפני ר&quot;ה===

* אזהרות: אלהים נצב בעדת אל
* פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין

===ערבית לראש השנה===

* פזמון: [[אחות קטנה]]

===שחרית יום א'===

* רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת ידידי עליון
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: אתה כוננת מישרים
* פזמון: ירצה צור אין כערכו
* מסתג'אב: מלך שדי השוכן
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עוז שם ה'
* סליחה: מלאך שמך בקרבו
* מסתג'אב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יוצר רום בבינה
* מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: יראי ה' הללוהו
* [[היום תאמצנו|היום תאמצם]]
* פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור

===שחרית יום ב'===

* רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת ישורון יום זה
* אופן: חרדו רעיוני
* זולת: שב מן הפסילים
* מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* פזמון: [[המלך ה']]
* מסתג'אב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יושיע וישיב
* מחיה: יונת אלם מזת האור
* פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* מסתג'אב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ייראה ויוקשב
* משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתג'אב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* פזמון: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

==יום כיפור==

===ערבית===

* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
* סליחה: יעשה תבואה ופרי
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* פזמון: שירו ילדי אמוני
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל
* גמר (שמע): [[אנשי לבב שמעו לי]]
* גמר (בשכמל&quot;ו): אעזבה מחשבות און
* [[אלהינו שבשמים]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* פזמון: בליל עשור להתכפר
* סליחה: מבורך זה היום
* מסתג'אב: ה' הקשיבה

===שחרית===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות לנשמת: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
* אופן: התעוררו תמהים
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד
* פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי
* מגן: אמונת השורש
* פזמון: יענה כבוד אבות
* כרוג': אמץ בן רצוי
* מחיה: אלמד ארחות אלהי
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': אל ביתך רצתי
* משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה
* פזמון: יום צעקו שבים
* קיקלר: שעה זכרון דתי
* פזמון: אפס גאון עוזי
* מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
* תוכחה: אין מילה בלשוני
* פזמון: אסיר מעל יצף פועל
* פזמון: תקרב ותרצה ותבחר
* פזמון: כל המיחלים לישע צורכם
* מסתג'אב: אחרי שובי נחמתי
* מסתג'אב: מראש מקדמי עולמים
* מסתג'אב: ה' מה אדם
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי
* רהיט: החרשים שמעו מפי נוראות
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* פזמון: ממרום לבן עירם
* סלוק: אל אל הנורא

====סליחות לשחרית====

* מה נאמר לפניך אדון הסליחות
* פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
* פזמון: נורא מכל ואיום
* פזמון: ידידים לבית אל חשו
* תוכחה: ישני לב מה לכם
* פזמון: [[יה איום]]
* גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים
* גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי
* גמר (בשכמל&quot;ו): אצלצלה ברכותיך
* גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מוסף===

* מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום
* פזמון: אל מעמדי שבתי
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים נגידי
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': מקשיב מענה
* מחיה: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* רהיט: חי אני תמים דעים
* רהיט: אנה אדון עולם
* רהיט: [[ישן אל תרדם]]
* תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
* פזמון: זה אל זה ישאלון
* קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]]

====סדר עבודה====

* [[אוחילה לאל]]
* פזמון רשות: אנא אל נאור
* [[היה עם פיפיות]]
* רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
* עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]
* מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]]
* אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]]
* [[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]]

====סליחות למוסף====

* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]]
* גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה
* גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===מנחה===

* מגן: אשלש תפלות
* כרוג': ה' נאמי יקרב אצלך
* מחיה: בקר וערב שם אל להודות
* כרוג': ארנן בקול רם
* משלש: השכם והערב לצורי מניתי
* תוכחה: נפשי אל צורך ילדך
* פזמון: היום יוודע אל רם
* סילוק: אחד לבדו באין סמוך

====סליחות למנחה====

* פזמון: מעלות השחר קראתיך
* פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
* עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
* גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד
* גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל

===נעילה===

* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: מצעק מעלות השחר
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]

====סליחות לנעילה====

* פזמון: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: [[אל נורא עלילה]]
* פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים
* פזמון: ידעו הבנים השובבים
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]</text>
      <sha1>iu3y5kw6dhh7lvt1y0lmob1wo9pccoc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אהבת הקדמונים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738968</id>
    <revision>
      <id>3077262</id>
      <parentid>3006179</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:52:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8457" sha1="n79q3pe8gvijon6cl8i5tcse2c633vn" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: ספר אהבת הקדמונים סידור תפלות מכל השנה כמנהג ק&quot;ק התושבים יצ&quot;ו שבעוב&quot;י פאס יע&quot;א (מארוקו), ירושלים תרמ&quot;ט}}

==בקשות קודם התפילה==

* [[שעריך בדפקי]]
* &lt;small&gt;[[שחר אבקשך]] וכו'&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] וכו'&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[אדון עולם]] וכו'&lt;/small&gt;
* [[יגדל]]
* למדו נדעה נרדפה
* אבוא ביתך למחנה שכינה
* מציאותו ואחדותו ואין גוף
* אלהי הנשמה שנתת
* [[אגדלך]]

==בקשות של שבת==

* אל אל אשחר ואפללה
* לאדון כל אודה בקול גילה

==פיוטים נוספים==

* פזמון אחר הכרזת ר&quot;ח: אברך ברנני עדתכם נאמני
* למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
* פזמון לז' אדר: היום נלקח אדון כל חוזה חזיונים
* לפורים (בשירת הים לפני מי כמוך באלים): אומר לה' מחסי
* במנחה של ת&quot;ב: אלהי קדם מעונה ישובב יונה דגלה

==ראש השנה==

* ליל ר&quot;ה, אחר [[אחות קטנה]]: [[ברכי אצולה]]
* [[היום תאמצנו]]
* שחרית של ר&quot;ה, פזמון לה' מלך (של פסוד&quot;ז?): [[אדירי איומה]]
* לפני שיר למעלות בפסוד&quot;ז: יום באתי ליחדך
* אחרי שיר למעלות: יום גשתי להללך
* אחרי שיר המעלות שמחתי: הנה כעיני עבד
* לפני ברוך שאמר: יה צורי אור נרי 
* אחרי שירת הים: &lt;small&gt;([[אלהי אל תדינני כמעלי|אלהי אל תדינני]] ככתוב במחזורים)&lt;/small&gt;, [[שופט כל הארץ]]
* רשות לנשמת: סעיפי נבהלו והתחלחלו
* &lt;small&gt;[[יה שמך ארוממך|יה שמך]] ככתוב במחזורים&lt;/small&gt;
* רשות לקדיש: יסוד הסוד וסוד היסוד
* רשות אחר לקדיש: ספורותי ושירותי

==לתקיעת שופר==

* [[קול שופר הדרור]]
* [[המלך ה']]
* [[אנא בקראנו]]
* [[מרום וקדוש שעה]]
* [[ה' בקול שופר]]

==ב' של ר&quot;ה==

* ליל ב' במקום אחות קטנה: קדוש תבשר עדתך
* לאחר שירת הים: יום זה דר במרומים
* לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
* רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
* רשות אחר: [[שחי לאל|שיחי לאל]]
* רשות לקדיש: אנצח אשבח

==צום גדליה==

* &lt;small&gt;סליחות: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]], [[תמהנו מרעות|תמהנו]], [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]], [[אשמנו מכל עם]], [[אשמנו באומר ובפועל]], וכסדר הזה בשאר תעניות&lt;/small&gt;

==ליל יום כיפור==

* לפני ערבית: [[ברכי אצולה]]

==מעמד הלילה==

* פזמון: שלח מלאך מליץ
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* פזמון: אבינו אל ארך אפים
* פזמון: [[אנא בקראנו]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* פזמון: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* [[אל רחום שמך]]
* [[ה' חננו והקימנו]]
* [[חוסה על ישראל עמך]]
* [[עשה למען שמך]], עשה למען מלאכיך
* [[דעני לעניי]]
* [[עננו אבינו]]
* [[עננו אלהי אברהם]]
* [[אדון הסליחות]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* [[אלהינו שבשמים]]
* [[מחי ומסי]]
* [[שומר ישראל]]
* [[היום תאמצנו]]

==שחרית ליום כיפור==

* לפני ברוך שאמר: ה' ה' אל רם על כל אל
* &lt;small&gt;יה צורי דלעיל&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;אחרי השירה: [[לך אלי תשוקתי]] דלעיל&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי]] שבמחזורים קודם נשמת&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[שנאנים שאננים|שנאנים]] ככתוב במחזור&lt;/small&gt;
* לקדיש: יהי רצון לקבץ צאן
==מעמד שחרית==
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* פזמון: היום תישע
* פזמון: [[למענך אלהי]]
* פזמון: [[יום צעקו שבים]]
* פזמון: [[יענה בבור אבות]]
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: &lt;small&gt;[[אלהי אל תדינני כמעלי|אלהי אל תדינני]] הכתובה במחזור ר&quot;ה&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;אל רחום שמך וכו'&lt;/small&gt;
* אחרי א&quot;ש ויעבור: [[אלהא רבא]]
* &lt;small&gt;בהוצאת ס&quot;ת: [[עת שערי רצון להפתח]] הכתוב במחזור ר&quot;ה&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;אחרי עלינו: [[אוחילה לאל]], סדר עבודה כבמחזור עד כמו כן מפינו תשמע ותושיע, ואח&quot;כ:&lt;/small&gt; [[שנת אורה שנת ברכה]] (ארוך יותר?)
* אחרי ואני הרשעתי: אלהי בושתי ונכלמתי לעמוד לפניך

==מעמד למוסף==
* פזמון: נאור מקור חיים
* פזמון: שמם הר ציון
* פזמון: יה להלל ביום וליל
* תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
* בקשה: ברחמיך אלהי רחמני
* תחינה: אנת הוא אלהא לית בר מינך
==מנחה ליום כיפור==
* מנחה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* לוידוי בחזרת הש&quot;ץ: על חטא שחטאנו לפניך באהבת אדם
==מעמד למנחה==
* קראתי מצרה
* יחיד אלהי אמן
* רצה רינת מתוודים
* תוכחה: אימות עלי נפלו
* בקשה: בחסדך יה עוון עבדך סלחה
* תחינה: אלה אלהין מרי מלכין ודחילא

==נעילה==

* לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]

==מעמד לנעילה==

* פזמון: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: אחרית ותקוה
* פזמון: [[ידידיך מאמש]]
* פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
* &lt;small&gt;אל רחום שמך…&lt;/small&gt;
* [[עננו אלהי אברהם]]{{הערה|בנוסח דומה לזה שאומרים במנהג אשכנז בסדר יוכ&quot;ק.}}

==הושענות==

===כל יום===

* (תחינה קצרה)
* [[אהבת אברהם ברכה תשית]]
* [[הושענא למענך אלהינו]]
(ההושענות של כל יום)
* אנא אל אחד, אחד ואין לו שני
* תבנה ציון
* תתפרקון

===יום א===

* [[למענך אדיר אדירים]]
* [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
* [[אנא אל אחרון וראשון]]
* [[כהושעת ירויי היאור]]

===יום ב===
* [[למען אב ידעך]]
* [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
* [[אנא יוצרי דרשני]]
* [[כהושעת יגיעי נשם]]

===יום ג===

* [[למען אב חדשת שמו לנקוב]]
* [[אנא האל הנקדש בקדושות שלשה]]
* [[אנא יסד יסודות מקדשי|אנא יסד יסוד מקדשי]]
* [[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]

===יום ד===

* [[למען אב עקד בן]]
* [[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
* [[אנא יערב לך שועי]]
* [[כהושעת יקיר]]

===יום ה===

* [[למענך אל הושיעה]]
* [[אנא המיחד לכבודו]]
* [[אנא יוצרי וקדושי]]
* [[כהושעת יקושי מלבן]]

===יום ו===

* [[למען טוב להודות ברינה]]
* [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
* [[אנא הישר מערכי]]
* [[כהושעת ילידי אהב]]

===הו&quot;ר===
* [[מארם ומאדום וממואב]]
* [[למען אב את שני נעריו קח]]
* [[תתננו לשם ולתהלה]]
* [[אנא אחוז כס]]
* [[אני אמרתי אל מוציאו]]
* [[אנא תומכי בדי ערבה]]
* [[למען אב נמשך אחריך כמים]]
* [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לפארך]]

(הקפות דומות לשל הספרדים)

* [[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
* [[יפה נוף אנופף]]
* אחרי קדיש: [[שמע קולי]]

===שמחת תורה אחר ההפטרה===

* [[קומו ברינה עדת אמוני]]
* [[אשריך הר העברים]]

===תחנון לשני וחמישי===

* ליום שני: [[ה' יונתך שבעה קלון]]
* ליום חמישי: [[ה' יושב הכרובים]]

==הערות==</text>
      <sha1>n79q3pe8gvijon6cl8i5tcse2c633vn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארג'יל</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738969</id>
    <revision>
      <id>3077249</id>
      <parentid>3024427</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:30:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17290" sha1="josjpej6mz7k2me2hgl1bewrqdulof3" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=
{{מקורות לסידור|על פי: ספר חכמת המסכן, ליוורנו תקל&quot;ב}}
==עד פסח==
===שבת פורים===
*רשות: אל חי משוש לבי
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: אלהים על שבח רמת
*ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה
====למנחה====
*אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
*גאולה: אם קמי לחרדתי
*ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
*זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===
*זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
*לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
*ברכו: השתחווי וברכי
*מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
*מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
*קדיש: אל יחיד ומיוחד
*ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===
*מגן: יונה בצלמון
*פזמון: ירד צווה אז מענה
*כרוג: עדר נפוץ
*מחיה: ידך נשאת
*פזמון: יוסיף לקנות
*כרוג: ה' יחיה
*משלש: זיו כבודך
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
*עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
*פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
*סילוק: כי אתה יוצר נגוהים
===זכור===
*רשות: דורשי ומצילי
*מחרך: תרומה הרמנו
*נשמת: נשמת ידועי חלאים
*רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt;בה חדש
*ברכו: סודך לא נחקר
*מגן: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ
*כרוג: לפניו ילין בכי
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יאמר נא ישראל
*פזמון: יושב תהילות
*סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===
*ביום לפני המגילה:
*יסוד הכול אשר אין לו תחילה
*פזמון: על אודות ימי הפורים
*פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
*מאורה: איומה נאוה ושחורה
*פזמון: זכר פורים לא יעבור
*פזמון: יום פוריא יומא דנן
*פזמון: [[קוראי מגילה]]
*פזמון: יום שאת ויתר
*פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===
*מגן: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
*כרוג: ישראל יושיע אל
*מחיה: טהור עינים בצוותו
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: אלפתנו להטהר
===שבת החודש===
*מגן: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: ה' יואל צפות
*משלש: יוסף ידו
*פזמון: יוצק יום יום לחשו
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: כי אתה אל עולם
===שבת הגדול===
*אזהרות:
**[[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
**פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==
===ליל פסח===
*[[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===
*רשות: יונה מעונה מה
*מחרך: כיום ולחי
*נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: [[האל העירה וראה]]
*מאורה: ירוחם בך
*ברכו: יבורך גואלי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אופן: יקרו להלל

===טל===
*מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
*מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
*סדר הטל:
**בטל אצור לברר וללבן
**פזמון: יום הפילי תחינתי
**גאולה: יום פדותי
**פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===
*רשות: בצר פקדנוך
*מחרך: יקרו נסיך
*אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*קדיש: שעה ניב דל
*מאורה: יזכרו פלאך
*ברכו: שחק וכל המון זבול
*גאולה: אמרו בני אלהים
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===שבת חוה&quot;מ פסח===
*רשות: שאל להודות לך
*מחרך: אערוך בשבחי
*נשמת: נשמת שומרי משמרת
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: ברום גלגל
*אופן: מחנות עליונים
*ברכו: צור לבבי רב חסדים
*אהבה: יונה נכספה
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===יום שירה===
*רשות: יקרה תהלתך
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*שבח: אתה נורא 
*קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
*אופן: יחיד בגאונו וחסדו
*ברכו: השתחווי וברכי
*גאולה: [[יום ליבשה]]
*יצאו בני ישראל חמושים
===אחרון של פסח===
*רשות: שורש בנו ישי
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*אופן: יה שכינתך
*נשמת: נשמת שזופת שמש
*קדיש: אל שמחת גילי
*מאורה: כל פה צח
*ברכו: זמירות אפצחה
*אהבה: אהבה נוססה בי
*גאולה: אני יום פדותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*גאולה: כי ימי צבאי
*זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים
==שבועות==
===א' שבועות===
*רשות: יום מעמד סיני
*מחרך: דת אלהים צלך
*מאורה: השכל והדת
*נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: קול מהלל יגדל
*אהבה: אם תאהב דרך אמת
*ברכו: נעים שמך להודות
*זולת: אומר לצפון תני
*פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
*פזמון: יום יצאה כלת עדנים
*אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===
*רשות: יעירוני בשמך רעיוני
*מחרך: אל אלהים נצחי
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*נשמת: נשמת ישורון ממטיף
*קדיש: ה' אלהי גדלת
*מאורה: כימי הנעורים
*ברכו: עם בחרתם
*אהבה: אל בדתך האמרתנו
*גאולה: ישעך אקו בגלותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
*רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
*מל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]
*פזמון: אלוה מתימן יבוא
*אזהרות מל&quot;ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]

==סוכות==
===א' של סוכות===
*רשות: יצב גבול שמם
*מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
*אופן: מחנות עליונים
*נשמת: נשמת ישורון החוגג
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: יחד קרבי
*מאורה: שאלו ידידי בעדי
*ברכו: השתחווי וברכי
*אהבה: חופף עלינו כל היום
*גאולה: יהמה לבבי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות ליום א===
*[[למענך אלהינו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]
===ב' של סוכות===
*רשות: לשובב נות בית
*מחרך: אל חי בקרבי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יחד בני עליון
*ברכו: אפצחה רינה ותודה
*אופן: יעריצון אלי
*מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
*אהבה: יונה איך תדמי
*גאולה: אחשוק ולא אדע מקום
===הושענות יום ב===
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
===הושענות יום ג===
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]]

===הושענות יום ד===
*[[אנא השם בכסאו]]
*[[אנא צור מושיעי]]
*[[כהושעת יקיר]]

===הושענות יום ה===
*אנא האל המיחד
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
===הושענות יום ו===
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]
===שבת חוה&quot;מ===
*רשות: יסוד הכל והוא בכל
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יה לרוב חסדך
*אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
*ברכו: ידך אלהים יסדה
*מאורה: אל אלהים חילי
*אהבה: בעלת אוב וקסם
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות לשבת===
*אלהים אזון בטובך
*אנא הנראה בלבת
*[[כהושעת יהודה ואפרים]]
===הו&quot;ר===
*נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
*הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
*צריך לבדוק שוב
*סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==
===שמיני עצרת===
*רשות: ידועת אמונות
*מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
*אופן: אל אשר מעשיו עצומים
*נשמת: נשמת מחנות מקהלות
*קדיש: ישראל בחירי אל
*ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
*אהבה: ימי קדם לבן רודם
*מאורה: יום תאוה
===תקון הגשם===
*מגן: אל חי יפתח אוצר
*מחיה: אל חי יפתח ידו
*עסטריותא: אל מעלה נשיאים
*פזמון: אל בשמים
*פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
*בגשמי אורה תאיר אדמה
===שמחת תורה===
*רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
*מחרך: מנחה טהורה
*נשמת להקת עם אל
*ברכו: אל פעליו גברו
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
*אהבה: נודע בכל המון
===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===
*יצורי כצל כולם
*למי נתן צור מתן
*[[אשריך הר העברים]]
*אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
*קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
*גאולה: אסכלה נדודי
*פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=
==ראש השנה==
===שחרית יום א'===
*פתיחה: אקום לשורר
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*אופן: [[ידי רשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עז שם ה'
*פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
*פזמון: שני ימים מקויימים
*כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
===שחרית יום ב'===
*פתיחה: סמר גבי צור משגבי
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת יראיך
*אופן: [[יה שמך ארוממך]]
*זולת: שב מן הפסילים
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: יחיד אלהי אמן
*מגן: אב המון גוים
*פזמון: יום לריב תעמוד
*כרוג: יאזין צורי
*מחיה: איתן אוהבך
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*כרוג: יחיה צבאיו אל דעות
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
*סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות ליל כיפור===
*פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: בליל עשור להתכפר
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
*מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===
* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
*פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*פתיחה: סלח רשעתי
*בקשה: שעה שוועי
*רשות: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג: אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: מדמי הלבבות
*כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו
*משלש: תם אהל צדק
*עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
*(רהיט): החרשים שמעו
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*ה' מלך: בטרם אמון
*סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח
====סליחות לשחרית====
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג: משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*(רהיט): אנא אדון עולם
*פזמון: [[ישן אל תרדם]]
*סלוק: אתה אלהי האלהים
====סדר עבודה====
*רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*[[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====
*[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
*מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
*רהוטה: אדני חזקי ארחמך
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===
*תוכחה: [[בן אדמה]]
*פזמון: אשם זע מזדונהו
*פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
*מגן: אנושי לב כארי
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: מושכי עול עוונים
*היום יוודע
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====
*יה אשר אשפוך לפניו
*קראתי מצרה
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===
*רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות שחר
*אדירי ישורון יברכו בקול
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*[[בנשף קדמתי]]
*[[אל נורא עלילה]]
*[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>josjpej6mz7k2me2hgl1bewrqdulof3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077250</id>
      <parentid>3077249</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:36:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17867" sha1="saxw7id8c08f74bnfkwezm82co9up3k" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=

{{מקורות לסידור|על פי: ספר חכמת המסכן, ליוורנו תקל&quot;ב}}

==עד פסח==

===שבת פורים===

* רשות: אל חי משוש לבי
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: אלהים על שבח רמת
* ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה

====למנחה====

* אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
* גאולה: אם קמי לחרדתי
* ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
* זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===

* זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
* לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
* ברכו: השתחווי וברכי
* מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
* מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
* קדיש: אל יחיד ומיוחד
* ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===

* מגן: יונה בצלמון
* פזמון: ירד צווה אז מענה
* כרוג': עדר נפוץ
* מחיה: ידך נשאת
* פזמון: יוסיף לקנות
* כרוג': ה' יחיה
* משלש: זיו כבודך
* פזמון: זבוד יה
* קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
* עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
* פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
* סילוק: כי אתה יוצר נגוהים

===זכור===

* רשות: דורשי ומצילי
* מחרך: תרומה הרמנו
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt; בה חדש
* ברכו: סודך לא נחקר
* מגן: את מלחמות ה'
* פזמון: יעץ הצר תחבולות
* כרוג': ירים הוד המוניו
* מחיה: מכנף הארץ
* כרוג': לפניו ילין בכי
* משלש: לוכד חכמים בערמם
* פזמון: יאמר נא ישראל
* פזמון: יושב תהילות
* סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===

* ביום לפני המגילה:
* יסוד הכול אשר אין לו תחילה
* פזמון: על אודות ימי הפורים
* פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
* מאורה: איומה נאוה ושחורה
* פזמון: זכר פורים לא יעבור
* פזמון: יום פוריא יומא דנן
* פזמון: [[קוראי מגילה]]
* פזמון: יום שאת ויתר
* פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===

* מגן: אספרה אל חוק
* פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
* כרוג': ישראל יושיע אל
* מחיה: טהור עינים בצוותו
* כרוג': הפרה עוד יגל אל
* משלש: פדות שלח מראש
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: אלפתנו להטהר

===שבת החודש===

* מגן: ירח למועדים
* פזמון: יה אור מסות
* כרוג': יעקב יתר צור
* מחיה: יצאת לישע
* פזמון: יודעי דעת אלהיכם
* כרוג': ה' יואל צפות
* משלש: יוסף ידו
* פזמון: יוצק יום יום לחשו
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: כי אתה אל עולם

===שבת הגדול===

* אזהרות:
** [[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
** פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==

===ליל פסח===

* [[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===

* רשות: יונה מעונה מה
* מחרך: כיום ולחי
* נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: [[האל העירה וראה]]
* מאורה: ירוחם בך
* ברכו: יבורך גואלי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אופן: יקרו להלל

===טל===

* מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
* מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
* סדר הטל:
** בטל אצור לברר וללבן
** פזמון: יום הפילי תחינתי
** גאולה: יום פדותי
** פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===

* רשות: בצר פקדנוך
* מחרך: יקרו נסיך
* אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* קדיש: שעה ניב דל
* מאורה: יזכרו פלאך
* ברכו: שחק וכל המון זבול
* גאולה: אמרו בני אלהים
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===שבת חוה&quot;מ פסח===

* רשות: שאל להודות לך
* מחרך: אערוך בשבחי
* נשמת: נשמת שומרי משמרת
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: ברום גלגל
* אופן: מחנות עליונים
* ברכו: צור לבבי רב חסדים
* אהבה: יונה נכספה
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===יום שירה===

* רשות: יקרה תהלתך
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* שבח: אתה נורא 
* קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
* אופן: יחיד בגאונו וחסדו
* ברכו: השתחווי וברכי
* גאולה: [[יום ליבשה]]
* יצאו בני ישראל חמושים

===אחרון של פסח===

* רשות: שורש בנו ישי
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* אופן: יה שכינתך
* נשמת: נשמת שזופת שמש
* קדיש: אל שמחת גילי
* מאורה: כל פה צח
* ברכו: זמירות אפצחה
* אהבה: אהבה נוססה בי
* גאולה: אני יום פדותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* גאולה: כי ימי צבאי
* זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים

==שבועות==

===א' שבועות===

* רשות: יום מעמד סיני
* מחרך: דת אלהים צלך
* מאורה: השכל והדת
* נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: קול מהלל יגדל
* אהבה: אם תאהב דרך אמת
* ברכו: נעים שמך להודות
* זולת: אומר לצפון תני
* פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
* פזמון: יום יצאה כלת עדנים
* אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===

* רשות: יעירוני בשמך רעיוני
* מחרך: אל אלהים נצחי
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* נשמת: נשמת ישורון ממטיף
* קדיש: ה' אלהי גדלת
* מאורה: כימי הנעורים
* ברכו: עם בחרתם
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* גאולה: ישעך אקו בגלותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
* רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
* מל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]
* פזמון: אלוה מתימן יבוא
* אזהרות מל&quot;ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]

==סוכות==

===א' של סוכות===

* רשות: יצב גבול שמם
* מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
* אופן: מחנות עליונים
* נשמת: נשמת ישורון החוגג
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: יחד קרבי
* מאורה: שאלו ידידי בעדי
* ברכו: השתחווי וברכי
* אהבה: חופף עלינו כל היום
* גאולה: יהמה לבבי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===הושענות ליום א===

* [[למענך אלהינו]]
* [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
* [[אנא אל אחרון וראשון]]
* [[כהושעת ירויי היאור]]

===ב' של סוכות===

* רשות: לשובב נות בית
* מחרך: אל חי בקרבי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יחד בני עליון
* ברכו: אפצחה רינה ותודה
* אופן: יעריצון אלי
* מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
* אהבה: יונה איך תדמי
* גאולה: אחשוק ולא אדע מקום

===הושענות יום ב===

* [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
* [[אנא יוצרי דרשני]]
* [[כהושעת יגיעי נשם]]

===הושענות יום ג===

* [[אנא האל הנקדש]]
* [[אנא יסד יסודות מקדשי]]
* [[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]]

===הושענות יום ד===

* [[אנא השם בכסאו]]
* [[אנא צור מושיעי]]
* [[כהושעת יקיר]]

===הושענות יום ה===

* אנא האל המיחד
* [[אנא יוצרי וקדושי]]
* [[כהושעת יקושי מלבן]]

===הושענות יום ו===

* [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
* [[אנא ישר מערכי]]
* [[כהושעת ילידי אהב]]

===שבת חוה&quot;מ===

* רשות: יסוד הכל והוא בכל
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יה לרוב חסדך
* אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
* ברכו: ידך אלהים יסדה
* מאורה: אל אלהים חילי
* אהבה: בעלת אוב וקסם
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===הושענות לשבת===

* אלהים אזון בטובך
* אנא הנראה בלבת
* [[כהושעת יהודה ואפרים]]

===הו&quot;ר===

* נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
* הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
* צריך לבדוק שוב
* סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==

===שמיני עצרת===

* רשות: ידועת אמונות
* מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* נשמת: נשמת מחנות מקהלות
* קדיש: ישראל בחירי אל
* ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
* אהבה: ימי קדם לבן רודם
* מאורה: יום תאוה

===תקון הגשם===

* מגן: אל חי יפתח אוצר
* מחיה: אל חי יפתח ידו
* עסטריותא: אל מעלה נשיאים
* פזמון: אל בשמים
* פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
* בגשמי אורה תאיר אדמה

===שמחת תורה===

* רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
* מחרך: מנחה טהורה
* נשמת להקת עם אל
* ברכו: אל פעליו גברו
* מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
* אהבה: נודע בכל המון

===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===

* יצורי כצל כולם
* למי נתן צור מתן
* [[אשריך הר העברים]]
* אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
* קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
* גאולה: אסכלה נדודי
* פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=

{{מקורות לסידור|על פי: ספר מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק&quot;ק ארגיל יע&quot;א, ליוורנו תרמ&quot;א}}

==ראש השנה==

===שחרית יום א'===

* פתיחה: אקום לשורר
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת ידידי עליון
* אופן: [[ידי רשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: אתה כוננת מישרים
* פזמון: ירצה צור אין כערכו
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עז שם ה'
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* פזמון: שני ימים מקויימים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: יראי ה' הללוהו

===שחרית יום ב'===

* פתיחה: סמר גבי צור משגבי
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת יראיך
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* זולת: שב מן הפסילים
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
* סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
* מסתגאב: אוילים מדרך פשעם

===סליחות ליל כיפור===

* פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: בליל עשור להתכפר
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
* מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===

* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* פתיחה: סלח רשעתי
* בקשה: שעה שוועי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: מדמי הלבבות
* כרוג': מחבש עצבות שרידי פאות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': מרפא יהיה דבר פי ועניניו
* משלש: תם אהל צדק
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* (רהיט): החרשים שמעו
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח

====סליחות לשחרית====

* סליחה: [[שופט כל הארץ]]
* סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
* מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* (רהיט): אנא אדון עולם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* סלוק: אתה אלהי האלהים

====סדר עבודה====

* רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
* [[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====

* [[ישראל עבדיך]]
* מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
* רהוטה: אדני חזקי ארחמך
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===

* תוכחה: [[בן אדמה]]
* פזמון: אשם זע מזדונהו
* פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: מושכי עול עוונים
* היום יוודע
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====

* יה אשר אשפוך לפניו
* קראתי מצרה
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===

* רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: מצעק מעלות שחר
* אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]

====סליחות לנעילה====

* [[בנשף קדמתי]]
* [[אל נורא עלילה]]
* [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>saxw7id8c08f74bnfkwezm82co9up3k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קונסטנטין</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739013</id>
    <revision>
      <id>3077253</id>
      <parentid>3009026</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:58:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7049" sha1="k8me0a5ejs4h9adibr6hlt1c15k84i5" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|
מקורות:
* מחזור קטן – קצונטינא, ליוורנו תרל&quot;ב
* מחזור קטן – קצונטינא, תונס תרע&quot;ג
הפיוטים שקוצצו במהדורת תרע&quot;ג מסומנים {{סימון אפור|באפור}}{{ש}}
הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *
}}

===א' של ראש השנה===

* יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת ידידי עליון
* שבח: האל המלך יושב
* אופן: [[ידי רשים]]
* קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
* קדיש: מרומם אל בישראל
* יוצר: אסיר משחר
* מגן: אתה כוננת מישרים
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עוז
* משלש: למשפט כונן כסאו
* סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
* סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד* 
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]* 
* [[ה' בקול שופר]]* 
* פזמון: קול שופר הדרור
* אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===

* לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
* [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
* [[אדון עולם]]
* יתברך צור (פתיחה ליגדל)
* [[יגדל]]
* [[בת אהובת אל קמה בשחר]]
* [[שופט כל הארץ]]
* יום זה דר במרומים
* [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

===ב' של ראש השנה===

* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת יראיך עורכי
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
{{רקע אפור}}
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: ירצה צור
* מגן: אב המון גוים
* סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
{{סוף}}
* כרוג': יאזין צור היום
* מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
* ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* משלש: אהוב מבטן
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
* פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===

{{רקע אפור}}
* יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
{{סוף}}
* רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
* רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* שבח: האל המלך
* שבח: אל אדון סלח נא
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
{{רקע אפור}}
* רשות: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
{{סוף}}
* סליחה: [[יה איום]]
{{רקע אפור}}
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* סליחה: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן#כרוג'|שמע לחש]]
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה#כרוג'|שלום רב]]
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
{{סוף}}
* סליחה: [[יום צעקו שבים]]
* וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
* סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
* פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
* ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
* סליחה: כל מעשה ה'
* קרוב אתה לכל מבקשיך
* יה&quot;ר שתחשב עמידתי
* חרדים לבית תפילתם
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
{{סוף}}
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
{{רקע אפור}}
* בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
{{סוף}}

===מוסף===
* סלוק: אלהי ישראל אאדירה
* רשות לסדר עבודה: [[אדברה וירוח לי]]
* סדר עבודה: [[אזכיר גבורות אלוה]]{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל&quot;ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע&quot;ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}}
{{רקע אפור}}
* מה נהדר: [[כאומן רופא]]
* [[אשרי עין ראתה ארון התפארת]]
* [[נשארנו ריקים וצועקים]]
{{סוף}}
;סליחות:
{{רקע אפור}}
* סליחה: אמצה ממנו אשמתנו
* סליחה: [[יוספים שנית]]
* אנה אדון העולם
* אבאר דת שעשועים
* מחרך: לערוך שיר באנו
* סליחה: אלהי נשמת אנוש
* סליחה: מציב אדמה
* סליחה: האומרים בקול שירים
* סליחה: כל היצור יאבד
* סליחה: שוכן שמי ערץ
* סליחה: [[שנאנים שאננים]]
* סליחה: שם ה' צבאות
* סליחה: יה יעריצון
* סליחה: שובה שביתנו
* מי כמוך אל יוסד אדניי
* מי כמוך שדי עד לא ראשית
* אנחנו החומר
* מעשה אלהינו אדיר בויעודו
* אמרו לאלהים אל מלך בעולמו
* כי רכובו בערבות
* יתגדל אדיר בשמי ערץ
* סליחה: יה צוה הנחה
* סליחה: יום אחד בשנה
* סליחה: מושכי עול עוונים
* היום יודע אל רם
{{סוף}}
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
{{רקע אפור}}
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
{{סוף}}
* סליחה: יה אשר אשפוך לפני
* סליחה: ייטב רחשי
* סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
{{רקע אפור}}
* סליחה: אלהי קדם מעונה
* סליחה: [[מרום וקדוש שעה]]
* סליחה: רועה ישראל האזן
* סליחה: זכור נא אלהינו
* סליחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* פזמון: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* סליחה: [[בנשף קדמתי]]
* סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה
* סליחה: [[אל נורא עלילה]]
{{סוף}}
* סליחה: [[מלכי עולם בורא]]
{{רקע אפור}}
* סליחה: [[שם אל קמתי לברך]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

===עשרת ימי תשובה===
* סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>k8me0a5ejs4h9adibr6hlt1c15k84i5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077254</id>
      <parentid>3077253</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:59:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7062" sha1="nukqkcla8oup63t26d2woyh4uif6h7l" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|
מקורות:
* מחזור קטן – קצונטינא, ליוורנו תרל&quot;ב
* מחזור קטן – קצונטינא, תונס תרע&quot;ג
הפיוטים שקוצצו במהדורת תרע&quot;ג מסומנים {{סימון אפור|באפור}}{{ש}}
הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *
}}

===א' של ראש השנה===

* יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת ידידי עליון
* שבח: האל המלך יושב
* אופן: [[ידי רשים]]
* קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
* קדיש: מרומם אל בישראל
* יוצר: אסיר משחר
* מגן: אתה כוננת מישרים
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עוז
* משלש: למשפט כונן כסאו
* סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
* סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד* 
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]* 
* [[ה' בקול שופר]]* 
* פזמון: קול שופר הדרור
* אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===

* לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
* [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
* [[אדון עולם]]
* יתברך צור (פתיחה ליגדל)
* [[יגדל]]
* [[בת אהובת אל קמה בשחר]]
* [[שופט כל הארץ]]
* יום זה דר במרומים
* [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

===ב' של ראש השנה===

* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת יראיך עורכי
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
{{רקע אפור}}
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: ירצה צור
* מגן: אב המון גוים
* סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
{{סוף}}
* כרוג': יאזין צור היום
* מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
* ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* משלש: אהוב מבטן
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
* פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===

{{רקע אפור}}
* יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
{{סוף}}
* רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
* רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* שבח: האל המלך
* שבח: אל אדון סלח נא
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
{{רקע אפור}}
* רשות: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
{{סוף}}
* סליחה: [[יה איום]]
{{רקע אפור}}
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* סליחה: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן#כרוג'|שמע לחש]]
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה#כרוג'|שלום רב]]
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
{{סוף}}
* סליחה: [[יום צעקו שבים]]
* וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
* סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
* פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
* ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
* סליחה: כל מעשה ה'
* קרוב אתה לכל מבקשיך
* יה&quot;ר שתחשב עמידתי
* חרדים לבית תפילתם
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
{{סוף}}
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
{{רקע אפור}}
* בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
{{סוף}}

===מוסף===

* סלוק: אלהי ישראל אאדירה
* רשות לסדר עבודה: [[אדברה וירוח לי]]
* סדר עבודה: [[אזכיר גבורות אלוה]]{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל&quot;ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע&quot;ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}}
{{רקע אפור}}
* מה נהדר: [[כאומן רופא]]
* [[אשרי עין ראתה ארון התפארת]]
* [[נשארנו ריקים וצועקים]]
{{סוף}}
;סליחות:
{{רקע אפור}}
* סליחה: אמצה ממנו אשמתנו
* סליחה: [[יוספים שנית]]
* אנה אדון העולם
* אבאר דת שעשועים
* מחרך: לערוך שיר באנו
* סליחה: אלהי נשמת אנוש
* סליחה: מציב אדמה
* סליחה: האומרים בקול שירים
* סליחה: כל היצור יאבד
* סליחה: שוכן שמי ערץ
* סליחה: [[שנאנים שאננים]]
* סליחה: שם ה' צבאות
* סליחה: יה יעריצון
* סליחה: שובה שביתנו
* מי כמוך אל יוסד אדניי
* מי כמוך שדי עד לא ראשית
* אנחנו החומר
* מעשה אלהינו אדיר בויעודו
* אמרו לאלהים אל מלך בעולמו
* כי רכובו בערבות
* יתגדל אדיר בשמי ערץ
* סליחה: יה צוה הנחה
* סליחה: יום אחד בשנה
* סליחה: מושכי עול עוונים
* היום יודע אל רם
{{סוף}}
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
{{רקע אפור}}
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
{{סוף}}
* סליחה: יה אשר אשפוך לפני
* סליחה: ייטב רחשי
* סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
{{רקע אפור}}
* סליחה: אלהי קדם מעונה
* סליחה: [[מרום וקדוש שעה]]
* סליחה: רועה ישראל האזן
* סליחה: זכור נא אלהינו
* סליחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* פזמון: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* סליחה: [[בנשף קדמתי]]
* סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה
* סליחה: [[אל נורא עלילה]]
{{סוף}}
* סליחה: [[מלכי עולם בורא]]
{{רקע אפור}}
* סליחה: [[שם אל קמתי לברך]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

===עשרת ימי תשובה===

* סליחה: ה' יושב קדם

==בקשות ופזמונים==

…

==הערות==</text>
      <sha1>nukqkcla8oup63t26d2woyh4uif6h7l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תוניס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739014</id>
    <revision>
      <id>3077256</id>
      <parentid>2999747</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:12:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7364" sha1="m4ococok3byv7gx1hswab6roc7jyrhc" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור קטן כמנהג ק&quot;ק תוניס יע&quot;א, ליוורנו תרל&quot;ח}}

==ראש השנה==

===שחרית יום א===

* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: מרומם אל בישראל
* אופן: [[ידי רשים]]
* מגן: אתה כוננת מישרים
* פזמון: ירצה צור אין כערכו
* מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עוז
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
* מסתגאב: אל איום ונורא
* תוכחה: אנא צורי וגואלי
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: יראי ה' הללוהו

===שחרית יום ב'===

* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* מסתגאב: אחזתני היום רעדה
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: יבואוני חסדיך
* מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: יאתה לך
===לתקיעות===
* [[ה' בקול שופר]]

===מוסף===

* קודם חזרת מוסף: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
* [[בת אהובת אל קמה בשחר#חון תחון|חון תחון על בניך]]
* פזמון למוסף יום א': ה' אלהים שמעה
* פזמון למוסף יום ב': קול שופר הדרור

==יום כיפור==

===ליל כפור===

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* סליחות:
** פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
** [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
** סליחה: בליל עשור להתכפר
** [[אנשי אמונה אבדו]]
** סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[תמהנו מרעות]]
** מסתגאב: איותה אל נפשי
** תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===בקשות לחזרה===

* שחרית: ה' שמעתי שמעך
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* [[אתאנו לחלות פניך]]
* אבוא כעני
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים]]
* סליחות:
** סליחה: [[שופט כל הארץ]]
** פזמון: ממרום לבן עירם
** תוכחה: תקרב תרצה ותבחר
** רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===סדר מחזור לשחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש
* בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* קדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו ברובי עוונינו
* פזמון: מדמי הלבבות
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* כרוג': מחבש עצבות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: מלך מכל על מרומם ומתנשא
* כרוג': מרפא יהיה
* משלש: תם אהל צדק
* פזמון: יום צעקו שבים
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* החרשים שמעו מפי נוראות
* מסתגאב: מראש מקדמי עולמים
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* מי אשר יכול
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח

===מוסף===

(בסדר חזרת הש&quot;ץ מופיע סדר העבודה הספרדי)

סליחות: 
* [[ישראל עבדיך]]
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* אל מי מגואלי דם אצעק
* [[אם אפס]]
* סליחה: [[יה איום]]
* פזמון: [[מקור עיני]]
* סליחה: בני תמימים משכימים
* תוכחה: שעה קול בהתעטפי
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===מחזור למוסף===

* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: איילת אהבים
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* (אנא) [אנה] אדון עולם אברח ממך
* סילוק: אתה אלהי האלהים

===סליחות למנחה===

* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
* סליחה: אליך ה' אקרא
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* תוכחה: ימי האדם צבא 
* פזמון: [[אם אפס]]

===מחזור למנחה===

* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* פזמון: מושבי עול עוונים
* היום יודע אל רם
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת

===נעילה===

* פתיחה לנעילה: [[אל נורא עלילה]]
* וידוי: רבון העולמים חתמנו לחיים
* ([[שבט יהודה בדוחק ובצער]])
* (סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]])
* רחמנא חתמינן
* סליחות: [[בנשף קדמתי]]

* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם תתן קולה
* פזמון: אחרית ותקוה יתן אלהיכם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק עברו בשערים
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם|אנשי חסד הנושאים את הוד קולם]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* [[שומר ישראל]]</text>
      <sha1>m4ococok3byv7gx1hswab6roc7jyrhc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077261</id>
      <parentid>3077256</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:41:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3077261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7415" sha1="0clioxqnhq5vqns0bs2538v10ezmw7w" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור קטן כמנהג ק&quot;ק תוניס יע&quot;א, ליוורנו תרל&quot;ח}}

==ראש השנה==

===שחרית יום א===

* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: מרומם אל בישראל
* אופן: [[ידי רשים]]
* מגן: אתה כוננת מישרים
* פזמון: ירצה צור אין כערכו
* מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עוז
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
* מסתגאב: אל איום ונורא
* תוכחה: אנא צורי וגואלי
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: יראי ה' הללוהו

===שחרית יום ב'===

* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* מסתגאב: אחזתני היום רעדה
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: יבואוני חסדיך
* מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: יאתה לך
===לתקיעות===
* [[ה' בקול שופר]]

===מוסף===

* קודם חזרת מוסף: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
* [[בת אהובת אל קמה בשחר#חון תחון|חון תחון על בניך]]
* פזמון למוסף יום א': ה' אלהים שמעה
* פזמון למוסף יום ב': קול שופר הדרור

==יום כיפור==

===ליל כפור===

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* סליחות:
** פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
** [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
** סליחה: בליל עשור להתכפר
** [[אנשי אמונה אבדו]]
** סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[תמהנו מרעות]]
** מסתגאב: איותה אל נפשי
** תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===בקשות לחזרה===

* שחרית: ה' שמעתי שמעך
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* [[אתאנו לחלות פניך]]
* אבוא כעני
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים]]
* סליחות:
** סליחה: [[שופט כל הארץ]]
** פזמון: ממרום לבן עירם
** תוכחה: תקרב תרצה ותבחר
** רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===סדר מחזור לשחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש
* בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* קדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג' לזולת: אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו ברובי עוונינו
* פזמון: מדמי הלבבות
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* כרוג': מחבש עצבות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: מלך מכל על מרומם ומתנשא
* כרוג': מרפא יהיה
* משלש: תם אהל צדק
* פזמון: יום צעקו שבים
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* החרשים שמעו מפי נוראות
* מסתגאב: מראש מקדמי עולמים
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* מי אשר יכול
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח

===מוסף===

(בסדר חזרת הש&quot;ץ מופיע [[אתה כוננת עולם מראש|סדר העבודה הספרדי]])

סליחות: 
* [[ישראל עבדיך]]
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* אל מי מגואלי דם אצעק
* [[אם אפס]]
* סליחה: [[יה איום]]
* פזמון: [[מקור עיני]]
* סליחה: בני תמימים משכימים
* תוכחה: שעה קול בהתעטפי
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===מחזור למוסף===

* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: איילת אהבים
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* (אנא) [אנה] אדון עולם אברח ממך
* סילוק: אתה אלהי האלהים

===סליחות למנחה===

* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
* סליחה: אליך ה' אקרא
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* תוכחה: ימי האדם צבא 
* פזמון: [[אם אפס]]

===מחזור למנחה===

* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* פזמון: מושבי עול עוונים
* היום יודע אל רם
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת

===נעילה===

* פתיחה לנעילה: [[אל נורא עלילה]]
* וידוי: רבון העולמים חתמנו לחיים
* ([[שבט יהודה בדוחק ובצער]])
* (סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]])
* רחמנא חתמינן
* סליחות: [[בנשף קדמתי]]

* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם תתן קולה
* פזמון: אחרית ותקוה יתן אלהיכם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק עברו בשערים
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם|אנשי חסד הנושאים את הוד קולם]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* [[שומר ישראל]]</text>
      <sha1>0clioxqnhq5vqns0bs2538v10ezmw7w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739610</id>
    <revision>
      <id>3077251</id>
      <parentid>3026878</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:43:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7758" sha1="gz2kvik1b0qho36s1ijj2c0lxon6dia" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|
מקורות: 
* מחזור לראש השנה כמנהג ק&quot;ק והראן תלמסאן ומעסכר ואגפיהם, וינה תרמ&quot;ח
* מחזור ליום הכפורים כמנהג ק&quot;ק והראן תלמסאן ומעסכר ואגפיהם, וינה תרמ&quot;ח
* מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק&quot;ק תלמסאן יע&quot;א, ליוורנו תרס&quot;ח
}}

==ראש השנה==

===יום ראשון של ראש השנה===

* בקשה: אקום לשורר וזמר אעורר
* פזמון: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* (קדיש?) חנון קח
* יחיד השיבנו (קטע מ[[ברכי אצולה]])
* ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם
* אופן: [[ידי רשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: אתה כוננת מישרים
* פזמון: ירצה צור
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עז שם ה'
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* פזמון: [[המלך ה']]
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* סלוק: יראי ה' הללוהו
* ה' מלך: אדירי ישורון

===יום שני של ראש השנה===

* פתיחה: יה מושיעי
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: מי יתנני עבד
* נשמת: נשמת יראיך
* קדיש: יסוד הסוד וסוד היסוד
* זולת: שב מן הפסילים
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יגלה צור ישועתו
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: יבואוני חסדיך
* כרוג': יחיה צבאיו
* משלש: אהוב מבטן
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
* סלוק: יאתה לך
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול

===תקיעות===

* עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
** (תוספת: חזק והכן לב / אמר לאברהם אדון שמים)
* [[ה' בקול שופר]]

==יום הכיפורים==

===ליל כיפור===

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* פזמון (לפני שהחיינו): לזמן הזה צור הגיענו
* מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
* מסתגאב: אוילים מדרך פשעם

===סליחות לערבית===

* לך ה' הצדקה מעונה אלהי קדם
* פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
* סליחה: בליל עשור להתכפר
* סליחה: משתחוים להדרת קדש
* סליחה: שעה שועתי בשקדי
* סליחה: מרום וקדוש שעה
* סליחה לשבת: יצו שדי לעמו ישראל סליחה
* תוכחה: יחידה עקבך כרוך

===בקשות===

* לחזרת שחרית: ה' אלהי צבאות
* לחזרת מוסף: ה' בצר פקדוך
* לחזרת מנחה: ה' אשר עמדתי
* לחזרת נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחלד
* אשתחוה אפים ארצה כי אין למטה ממנה
* פזמון: אלוה מאד נעלה
* בקשה: שמע קולי
* רשות: אקום להודות לך אלהי
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* קדיש: אלה מהימן די ברא זמן
* ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם
* אופן: [[התעוררו תמהים]]
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אז דברת תמים דעים
* רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל ואפיל תחנתי]]
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* פזמון: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג': שמע לחש מעון השליט
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': שלום לרוב מזבול הנערב
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
* פזמון: [[יום צעקו שבים]]
* פזמון: היום תישע
* תוכחה: ישני לב מה לכם
* סלוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]

===סליחות לשחרית===

* סליחה: זמן הבלי ימי סבלי
* סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
* סליחה: שני חיי ומאויי
* סליחה: יערב לפניך מעמד השחר
* פזמון: ממרום לבן ערום
* סליחה: [[שופט כל הארץ]]
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* סליחה: זכור נא אלהינו ברחמיך
* תוכחה: אמונת יה נפשי חכי

===לאחר ההפטרה===

* פזמון (בין הפטרה לאשרי): אדון עולם אשר נעלה

===סדר העבודה===

* רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
* רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* [[אתה כוננת עולם מראש]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
* [[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

===מוסף===

* מגן: יונה שוכבת 
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': ישעך אל תלבש
* מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קדש]]
* [[ישראל עבדיך]]
* כרוג': יקח צפצוף
* משלש: תמימי אורה
* פזמון: ה' ה' אל רם
* תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
* סילוק: אתה אלהי האלהים

===סליחות למוסף===

* סליחה: [[יה איום זכור היום]]
* פזמון: יערב לפניך
* תוכחה: ימי האדם צבא

===לפני מנחה===

* פזמון: [[בן אדמה]]
* פזמון: [[יה שמע אביוניך]]

===מנחה===

* מגן: שלישית שוקדת
* פזמון: אליך עינינו אל חנון וחומל
* כרוג': יבואו ותבשרם
* מחיה: יונה מצפצפת בקול ערב
* סליחה: קראתי מצרה
* כרוג': ישע ועוז
* משלש: צפרתי משחר
* היום יודע 
* מסתגאב: ה' הוא בורא כל בחכמה
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סילוק: אמונתך אצחצחה

===סליחות למנחה===

* פזמון: מושכי עול עוונים
* סליחה: יערב לפניך תפילת המנחה
* סליחה: בלבב בר
* תוכחה: [[שכחי יגונך]]

===נעילה===

* מגן: ברביעית עורכת
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מצער
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו
* פזמון: אנא ה' המסדר כוכבים
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* סילוק: ארשת שפתי פציתי ואפער

===סליחות לנעילה===

* סליחה: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: אחרית ותקוה
* [[אל נורא עלילה]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]</text>
      <sha1>gz2kvik1b0qho36s1ijj2c0lxon6dia</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סיסילייא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739636</id>
    <revision>
      <id>3077264</id>
      <parentid>3026880</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T18:56:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* חיזונים */</comment>
      <origin>3077264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26078" sha1="r49m56dhiykj2o0wby1wa1a9p2vgvlf" xml:space="preserve">=חיזונים=

{{מקורות לסידור|חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא, קושטא שמ&quot;ה}}

==עד פסח==

===שבת בראשית===

* רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה
* מחרך: על בלימה אדמות
* נשמת: נשמת נוחלי דתותיך
* אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר
* כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר
* לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני
* מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים
* יוצר: אכתיר בעוזו למלך
* אופן: לבורא כל וכל יכול
* מאורה: יושב בחגוי השבי
* אהבה: שביעי לעם זו קדשת
* זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה
* מי כמוך: שליט יוצר כל פועל
* גאולה: צור המקורא בצור ישראל

===שבת חנוכה===

* רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה
* מחרך: נפשי תודה אל אל דעות
* נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד
* כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים
* לברכו: אל בשפלנו
* יוצר: אזכרה שש חניכות
* כרוג': מקדש צוה
* כרוג': מושל יחידים
* אומר בשיר משיבת (לשבת ר&quot;ח טבת)
* כרוג': היום ישתלש
* פזמון: יוצר שמי ערץ
* פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר&quot;ח טבת)
* אופן: ענו קדושת אל
* מאורה: שמור דת חנוכה
* אהבה: סוד ה' מכל נבצר
* זולת: עשה למענך אל עליון
* מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור
* לקדיש: אם קמי לחרדתי

===שבת שקלים===

* רשות לנשמת: עלי מחשב
* מחרך: ביום צעקי
* נשמת: נשמת משמעין על השקלים
* כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל
* מצדר: יחיד שקל בפלס הרים
* יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור
* (יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם
* אופן: יחדו ברננים
* מאורה: בידך כל נחויים
* אהבה: חולת אהבה רעית צבי
* זולת: אתויי לצוען
* מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני
* גאולה: שמרתי יום גלות

===שבת זכור===

* רשות: במה אקדמך אכף לך אלי
* מחרך: ינתן לי בשאלתי
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* ואילו פינו: [[צרי טבח הכינו]]
* כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו
* קדיש: חסדי האל אגיד בסוד
* מצדר: איום צוה בדת רמיזות
* יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק
* אופן: עושה כל וכל יכול
* מאורה: קראו יום זה יום בשורה
* מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא
* מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה
* אהבה: מרדכי לבש ארגמן
* זולת: אחוה פלאות רזות
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* גאולה: קומה אלהים עזרתה לי

===שבת שושן פורים===

* רשות: [[ידידי השכחת]]
* מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי
* מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י&quot;נ בפורים וי&quot;נ בשושן פורים שחל בשבת)

===שבת פרה===

* רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת
* מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי
* נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד
* כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני
* פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים
* מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה
* אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו
* מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות
* אהבה: יעלת יפת קול
* זולת: אז לשעבר
* מי כמוך: אחד רבה אמונתך
* גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר

===שבת החודש===

* רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים
* מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה
* נשמת: נשמת מקהלות ישראל
* קדיש: יושב בכס נקדש
* פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה
* מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים
* יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה
* אופן גירה: מחנות עליונים
* מאורה: שמשי עלה נא זורח
* אהבה: ישעו יחיש אלהיכם
* מרום מרום שמי קדשו (כשר&quot;ח ניסן חל בשבת)
* זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש
* מי כמוך: אזכיר חסדי נורא
* קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש

===שבת הגדול===

* רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים
* מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה
* נשמת: אברכה את ה' בכל עת
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* פזמון: יחדי איומה
* מצדר: יהו כל יצורים
* קדיש: אור דברו נר לרגלי
* כרוג': שלח מלאך אל חסון
* אופן: יתרומם צור זמם
* מאורה: ימינך אל נגלתה
* אהבה: מוסר אל תפרע
* זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]]
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* לקדיש: [[האל העירה וראה]]

==פסח==

===יום ראשון של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו
* מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם
* רשות לנשמת: יום זה במו ענין
* מחרך: אערוך שבחי
* נשמת: נשמת אלוה באפו
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח
* כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה
* פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה
* מחרך: אל נשגב בהודו
* מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון
* כרוג': ישירו וישוררו
* אופן: [[יה אנה אמצאך]]
* מאורה: אל ראשון באין סוף
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות
* זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל
* מי כמוך: שדי שוכן עליונים
* גאולה: [[יונה נשאתה]]
* תקון הטל: 
** (רשות:) אשאלה טל מאיום
** (סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן
** או&quot;א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו
** פזמון: שב לשלום גשם
** יה&quot;ר שיהא לברכה

===יום שני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: יונה מעונה
* מחרך: ממלון מטתי
* נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם
* כל עצמותי: אומר לה' מחסי
* פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר&quot;ה, המיקום משוער.}}
* מחרך לברכו: שמים וחילם
* מצדר: שור או כשב
* יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור
* אופן: אראלים וחשמלים
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: ידידות נעורים
* מחרך לזולת: שובה שביתנו
* זולת: אמת אנעים לאלי מזמור
* מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני
* גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]

===ליום טוב ושבת===

* רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה
* מחרך: שבחי נפשי לצורך
* נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון
* כל עצמותי: שדי מרום הופעת
* פזמון: שביעי לעם זו קדשת
* מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך
* כרוג': יראיך הזהרת
* אופן: יקר אדון הנפלאות
* מאורה: בת בני בת בכורי
* אהבה: אהבת עולם אהבתיך
* (אח&quot;כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני)

===שבת חול המועד===

* רשות לנשמת: רם פלאך ראו
* מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל
* נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני
* כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים
* מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה
* יוצר: משה עבד מלך
* כרוג': שלש עשרה למדהו
* זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני
* מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר
* לקדיש: בקהל אנשים

===יום שביעי של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא
* מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם
* רשות לנשמת: שחרים לבית האל
* מחרך: מתגרת כפיך
* נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי
* כל עצמותי: ארזי לבנון שברת
* פזמון: ישועתך גלה
* מצדר: ויהי הכל במישרים
* אופן: יענה את מהלל יוצרו
* מאורה: אל בימין רמה
* אהבה: מה נעים ביום זה שירך
* זולת: וידבר אביר שרי ונוגני
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה
* מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך
* גאולה: [[יום ליבשה]]

===יום שמיני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו
* מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם
* רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות
* מחרך: לאל חי אין לו ערך
* נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו
* כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה
* פזמון: שדי ראה לחצנו
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד
* יוצר: אומר ציוה לשמור
* אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: מה לאחותי כי חשבה
* זולת: אז בבוא מלך אשור
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני
* מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה
* גאולה: קראו מלאכי שלום

==שבועות==

===יום ראשון של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: [[יום מעמד סיני]]
* מחרך: השכל והדת
* נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים
* ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו
* כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני
* פזמון: [[אמון יום זה]]
* לברכו: עוד אתנה פדיום
* מצדר: יוצר אורים פודה וגואל
* יוצר: את עוז אלהותך
* אופן: לב ולשון אכונן
* מאורה: חק ומשפט נורא
* אהבה: יענו שפתי חסדך
* זולת: אדון אמץ ראובן בניסן
* מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים
* גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]]
* אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

===יום שני של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם
* מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם
* רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]]
* מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך
* נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה
* ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא
* כל עצמותי: מי יעמוד בסודך
* פזמון: יה בקול המולה
* רשות לקדיש:
* מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה
* יוצר: אנכי נמת
* אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: נודע בכל המון
* זולת: אבא בגבורות ה' אלהי
* מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך
* לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

===שבת נחמו===

* רשות: מנחם חיש להניס את יגוני
* מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם
* נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה
* כל עצמותי: אלי בזרוע רמה
* לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו
* מצדר: יהו כל יצורים
* יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי
* אופן: ינוחמו ירוחמו
* מאורה: ישרו דרכי מסלה
* אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון
* זולת: אמרי טוב טעמי
* מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה
* גאולה: [[יונה מה תהגי]]

===ראש השנה===

* סליחה ליל א: [[אחות קטנה]]
* סליחה ליל ב: יונה לקונה

===יום ראשון של ראש השנה===

* סליחה לנשמת: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: שכם אחד קראנוך בשמך
* מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר
* נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו
* נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד
* כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו
* עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי
* קדיש: מרומם אל בישראל
* לשבת:
** מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים
** יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי
** כרוג': ישראל ויהודה
* לחול:
** מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה
** יוצר: אל באוותו
** כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו
* פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים
* אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]]
* מאורה: זכריכם נכתב לחיים
* אהבה: מרום יחיש ישועה
* זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי
* מי כמוך: אפס יש מבלעדיך
* גאולה: שכחי יגונך נפש הומיה
===יום שני של ראש השנה===

* סליחה: [[אלהי נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים
* כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה
* עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* מצדר: מלך אדיר רם ונשא
* יוצר: קול יחידך היום יושפר
* כרוג': זכור תומת תמים
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו
* מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול
* אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך
* זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל
* מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה
* גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי

===יום ראשון של סוכות===

* רשות לנשמת: יצב גבול שמם
* מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים
* נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים
* נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי
* כל עצמותי: יראי ה' הללוהו
* פזמון: אל חי יואל ומנה
* מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים
* יוצר: אגודת הדס
* אופן: יקירים אדירים
* מאורה: יום זה אלי אשוררך
* אהבה: אנעים חכי
* זולת: אבאר מצות סוכה
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* גאולה: [[שכולה אכולה]]

===יום שני של סוכות===

* רשות: [[שחי לאל]]
* מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי
* נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו
* כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל
* פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים
* מצדר: בקר אערך לך ואצפה
* יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון
* אופן: עמוסיך וחוסיך
* מאורה: משוכה תקוה ותוחלת
* אהבה: שחרחורת חרס
* זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו
* מי כמוך: אפתחה שערי רעי
* גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים

===שמיני עצרת===

* רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי
* מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים
* נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים
* כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו
* פזמון: יחד ערכו רנניכם
* יוצר: אתה אלהי עמדי
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* מאורה: צור אשר מנוף גאלנו
* אהבה: מה תשאלי אותי שאלי
* זולת: אז מאד שמחו כל המוני
* מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ
* גאולה: ירושלם למוגיך

===שמחת תורה===

* רשות: שמיני חג עצרת חג ליי
* מחרך: יחד יודו בני אדמות
* נשמת: נשמת להקת עם אל
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* פזמון: שדי מאז קניתני
* יוצר: אומן לאור חיים עת דרך
* כרוג': בידך ידידיך
* אופן: אל נערץ בסוד גלגלו
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו
* זולת: אמון חלה פני יוצר הרים
* מי כמוך: אלהים פלאי סודיך
* גאולה: יום פדותי

=מחזור בלתי נודע=
===ליל כיפור===
*מערבית: מי אל כמוך אדיר המלוכה
===סליחות לליל כיפור===
*יום באתי ליחדך שעני יוצרי
*אל בית המלך לבוא נקראתי
*[[ירצה צום עמך]]
*ה' ה' רם על כל אל
*יום להיטיב תקרא מי זה יכיל טובך
*יום אחד בשנה יום באו לפניו
===שחרית===
*פזמון לפני ה' מלך: יענו חכמי לב
*צור אין צורה לו בגבורה
*רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון בלי תחלה
*מחרך לברוך שאמר: שירו לאלהים מכל נעלם
*עסטריוטא: אזכיר צדקתך בינות אנשים
*רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
*נשמת: נשמת יושבי גנים חכמה תענם
*כל עצמותי: יצרי ויצורי ממך היו
*מציל: מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו
*עסטריוטא: את חטאי נכח פני שמתי
*קדיש: ישראל בחירי אל
*מצדר: יוצר נשמות בפגרי יצורים
*יוצר: אב לזרז ולהפחיד ביתרון
*אופן: התעוררו תמהים ראות
*מאורה: אעמוד במשמר מנעימי
*אהבה: אסירי תקותם מכלוא מעצבה
*זולת: ואמר אדיר שוכן מרומי
*מי כמוך: אז בטרם עולם נברא
*גאולה: אם לא תדעי נפשי אחריתך
*אל אדון יוצר רוח אדם

===קרובות לשחרית===
*רשות למגן: וארץ אכף לאלהי אתחנן
*מגן: אמוניו נוצר ומושך לחיק בני
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
*כרוג: יושיע צופים
*מחיה: אבן שתיה בקדש הושתה
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג: יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
*משלש: אהל צדק ומקדש קדש
*פזמון: יום צעקו שבים
*תוכחה: מה נפש נוכחת
*'''מה''' אמונה נאה לדרוש
*פזמון: יום ערום אעמוד
*'''רבו''' יתרי מפלאות צורי
*פזמון: מה רבו פלאיך
*'''מעשיך''' אין ערוך אלימו
*פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
*'''ה'''' אבי עד באין נולד
*אבאר שם אדיר
*אדר יקריו
*'''בחכמה''' יסדת עולם
*בחכמתך אזרת הוד
*פזמון: מי ימלל גבורתו
*'''עשית''' ארבעה אדנים
*פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
*'''מלאה''' ימינך טובות
*אז כסאך טרם הדומך תכנת
*פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
*'''קניניך''' יורו ויגידו
*קניניך ארבע יסודות
*סלוק: 
**[[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
**אתה אל מסתתר בחביון מושבו
*וידוי: רבש&quot;ע תעה לבבי אחרי התוהו

===סליחות לשחרית===
*מסתגאב: הלא זה יום יחיד בו יכפר
*סליחה: ישראל בחירי לעם בחרתיך
*סליחה: ואלהי יעקב
*סליחה: אהלל רם ואזמר
*סליחה: יום לריב תעמוד
*סליחה: היכל ה' ומקדש הדומו
*חטאנו: ארומם שם האל המיוחד

===קרובות למוסף===
*מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: ישעך הלבש
*מחיה: אבני קודש ומצוקי ארץ
*פזמון: אלהים מה טובו
*כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה
*תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
*'''אודך''' יושב תהלות
*משלש: תמימי אורח
*פזמון: מוסד מכיל עולם
*'''על''' יוצרי ישעי וכבודי
*פזמון: יספת אלהים לנחלתך
*'''נוראות''' אז מני עד
*פזמון: פי יספר צדקתך
*'''נפלאתי''' אל ראשון
*'''מעשיך''' אמיץ
*'''נפשי''' ימיה תקוה
*פזמון: יתרת כל גביר יכול
*יפה לאל להלל
*סלוק: 
**מלאכי רום אל מול אל שואלים
**אגודות קדושות חברת וחמדת
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
*סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
*מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
*[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
*תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]
===סליחות למוסף===
*מסתג'אב: אשפוך כמים מי דמעות
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
*סליחה: יום באתם לחלות פני אל רמים
===מנחה===
*מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
*כרוג: יתפאר צעיפי
*מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
*כרוג: ישראל צורו מגמת פניו
*משלש: יונה חפשה בנטות היום
*תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
*אז ברבות חטאים
*יום זה הואל
*סלוק: אומץ אדרך מי ימלל
===סליחות למנחה===
*מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
*סליחה: את זבחי הבאתי
*סליחה: קראתי מצרה
*סליחה: קול בני איתני
*חטאנו: את שם ה' אברך
===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]
*רשות: וארץ אשא בשיר קולי
*מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מזער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו לפניך
*סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
===סליחות לנעילה===
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
*סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
*סליחה: [[ידידיך מאמש]]
*את נפשך גוי קדוש הופעתי

=הושענות=
===יום ראשון===
*[[למען אמיתך]]
*[[אדון האדונים בוחן לבבות]]
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי]]
*[[אמצני אלהי]]
*כל יום (לפני 'אנא'):
**[[אנא אחוז כס]]
**[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל נא תיסד ארמון]]
===יום שני===
*[[אדיר באדירים בקי בתחבולות]]
*[[אלהים אמץ איומה נדגלת]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
===יום שלישי===
*[[אבן שתיה]]
*[[אהובת נוער באבות משולשת]]
*[[אנא האל הנקדש]]
===יום רביעי===
*[[למענך אדיר באדירים]]
*[[אלהים אמץ אום]]
*[[אנא השם בכסאו]]
===יום חמישי===
*[[אדם ובהמה]]
*[[אחלה היום]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
===יום שישי===
*[[אדיר באלים בקי בתחבולות]]
*[[למען אב מאס אשרים]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
===הושענא רבה===
*[[למען תשתבח למען תתפאר]]
*[[למען אמיתך]]
*[[למען אב ידעך]]
*[[מארוד וארפד]]
*[[אנא אחוז כס]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*עננו
*[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא תומכי בדי ערבה|אל נא תומכי בדי ערבה]]
*[[למען אב נמשך אחריך כמים]]
*[[אל אלהים ה' אדמה תרוה ממעוני]]
*[[איש תשבי ישולח בדבר איום]]
*[[אומן ישעך בא]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]</text>
      <sha1>r49m56dhiykj2o0wby1wa1a9p2vgvlf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077266</id>
      <parentid>3077264</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T19:02:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור בלתי נודע */</comment>
      <origin>3077266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26315" sha1="fiioeekzeh3e7b6yyhac4g0koxrxjrs" xml:space="preserve">=חיזונים=

{{מקורות לסידור|חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא, קושטא שמ&quot;ה}}

==עד פסח==

===שבת בראשית===

* רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה
* מחרך: על בלימה אדמות
* נשמת: נשמת נוחלי דתותיך
* אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר
* כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר
* לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני
* מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים
* יוצר: אכתיר בעוזו למלך
* אופן: לבורא כל וכל יכול
* מאורה: יושב בחגוי השבי
* אהבה: שביעי לעם זו קדשת
* זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה
* מי כמוך: שליט יוצר כל פועל
* גאולה: צור המקורא בצור ישראל

===שבת חנוכה===

* רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה
* מחרך: נפשי תודה אל אל דעות
* נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד
* כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים
* לברכו: אל בשפלנו
* יוצר: אזכרה שש חניכות
* כרוג': מקדש צוה
* כרוג': מושל יחידים
* אומר בשיר משיבת (לשבת ר&quot;ח טבת)
* כרוג': היום ישתלש
* פזמון: יוצר שמי ערץ
* פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר&quot;ח טבת)
* אופן: ענו קדושת אל
* מאורה: שמור דת חנוכה
* אהבה: סוד ה' מכל נבצר
* זולת: עשה למענך אל עליון
* מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור
* לקדיש: אם קמי לחרדתי

===שבת שקלים===

* רשות לנשמת: עלי מחשב
* מחרך: ביום צעקי
* נשמת: נשמת משמעין על השקלים
* כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל
* מצדר: יחיד שקל בפלס הרים
* יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור
* (יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם
* אופן: יחדו ברננים
* מאורה: בידך כל נחויים
* אהבה: חולת אהבה רעית צבי
* זולת: אתויי לצוען
* מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני
* גאולה: שמרתי יום גלות

===שבת זכור===

* רשות: במה אקדמך אכף לך אלי
* מחרך: ינתן לי בשאלתי
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* ואילו פינו: [[צרי טבח הכינו]]
* כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו
* קדיש: חסדי האל אגיד בסוד
* מצדר: איום צוה בדת רמיזות
* יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק
* אופן: עושה כל וכל יכול
* מאורה: קראו יום זה יום בשורה
* מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא
* מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה
* אהבה: מרדכי לבש ארגמן
* זולת: אחוה פלאות רזות
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* גאולה: קומה אלהים עזרתה לי

===שבת שושן פורים===

* רשות: [[ידידי השכחת]]
* מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי
* מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י&quot;נ בפורים וי&quot;נ בשושן פורים שחל בשבת)

===שבת פרה===

* רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת
* מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי
* נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד
* כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני
* פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים
* מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה
* אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו
* מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות
* אהבה: יעלת יפת קול
* זולת: אז לשעבר
* מי כמוך: אחד רבה אמונתך
* גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר

===שבת החודש===

* רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים
* מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה
* נשמת: נשמת מקהלות ישראל
* קדיש: יושב בכס נקדש
* פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה
* מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים
* יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה
* אופן גירה: מחנות עליונים
* מאורה: שמשי עלה נא זורח
* אהבה: ישעו יחיש אלהיכם
* מרום מרום שמי קדשו (כשר&quot;ח ניסן חל בשבת)
* זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש
* מי כמוך: אזכיר חסדי נורא
* קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש

===שבת הגדול===

* רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים
* מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה
* נשמת: אברכה את ה' בכל עת
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* פזמון: יחדי איומה
* מצדר: יהו כל יצורים
* קדיש: אור דברו נר לרגלי
* כרוג': שלח מלאך אל חסון
* אופן: יתרומם צור זמם
* מאורה: ימינך אל נגלתה
* אהבה: מוסר אל תפרע
* זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]]
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* לקדיש: [[האל העירה וראה]]

==פסח==

===יום ראשון של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו
* מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם
* רשות לנשמת: יום זה במו ענין
* מחרך: אערוך שבחי
* נשמת: נשמת אלוה באפו
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח
* כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה
* פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה
* מחרך: אל נשגב בהודו
* מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון
* כרוג': ישירו וישוררו
* אופן: [[יה אנה אמצאך]]
* מאורה: אל ראשון באין סוף
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות
* זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל
* מי כמוך: שדי שוכן עליונים
* גאולה: [[יונה נשאתה]]
* תקון הטל: 
** (רשות:) אשאלה טל מאיום
** (סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן
** או&quot;א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו
** פזמון: שב לשלום גשם
** יה&quot;ר שיהא לברכה

===יום שני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: יונה מעונה
* מחרך: ממלון מטתי
* נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם
* כל עצמותי: אומר לה' מחסי
* פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר&quot;ה, המיקום משוער.}}
* מחרך לברכו: שמים וחילם
* מצדר: שור או כשב
* יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור
* אופן: אראלים וחשמלים
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: ידידות נעורים
* מחרך לזולת: שובה שביתנו
* זולת: אמת אנעים לאלי מזמור
* מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני
* גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]

===ליום טוב ושבת===

* רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה
* מחרך: שבחי נפשי לצורך
* נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון
* כל עצמותי: שדי מרום הופעת
* פזמון: שביעי לעם זו קדשת
* מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך
* כרוג': יראיך הזהרת
* אופן: יקר אדון הנפלאות
* מאורה: בת בני בת בכורי
* אהבה: אהבת עולם אהבתיך
* (אח&quot;כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני)

===שבת חול המועד===

* רשות לנשמת: רם פלאך ראו
* מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל
* נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני
* כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים
* מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה
* יוצר: משה עבד מלך
* כרוג': שלש עשרה למדהו
* זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני
* מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר
* לקדיש: בקהל אנשים

===יום שביעי של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא
* מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם
* רשות לנשמת: שחרים לבית האל
* מחרך: מתגרת כפיך
* נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי
* כל עצמותי: ארזי לבנון שברת
* פזמון: ישועתך גלה
* מצדר: ויהי הכל במישרים
* אופן: יענה את מהלל יוצרו
* מאורה: אל בימין רמה
* אהבה: מה נעים ביום זה שירך
* זולת: וידבר אביר שרי ונוגני
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה
* מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך
* גאולה: [[יום ליבשה]]

===יום שמיני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו
* מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם
* רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות
* מחרך: לאל חי אין לו ערך
* נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו
* כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה
* פזמון: שדי ראה לחצנו
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד
* יוצר: אומר ציוה לשמור
* אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: מה לאחותי כי חשבה
* זולת: אז בבוא מלך אשור
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני
* מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה
* גאולה: קראו מלאכי שלום

==שבועות==

===יום ראשון של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: [[יום מעמד סיני]]
* מחרך: השכל והדת
* נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים
* ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו
* כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני
* פזמון: [[אמון יום זה]]
* לברכו: עוד אתנה פדיום
* מצדר: יוצר אורים פודה וגואל
* יוצר: את עוז אלהותך
* אופן: לב ולשון אכונן
* מאורה: חק ומשפט נורא
* אהבה: יענו שפתי חסדך
* זולת: אדון אמץ ראובן בניסן
* מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים
* גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]]
* אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

===יום שני של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם
* מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם
* רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]]
* מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך
* נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה
* ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא
* כל עצמותי: מי יעמוד בסודך
* פזמון: יה בקול המולה
* רשות לקדיש:
* מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה
* יוצר: אנכי נמת
* אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: נודע בכל המון
* זולת: אבא בגבורות ה' אלהי
* מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך
* לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

===שבת נחמו===

* רשות: מנחם חיש להניס את יגוני
* מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם
* נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה
* כל עצמותי: אלי בזרוע רמה
* לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו
* מצדר: יהו כל יצורים
* יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי
* אופן: ינוחמו ירוחמו
* מאורה: ישרו דרכי מסלה
* אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון
* זולת: אמרי טוב טעמי
* מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה
* גאולה: [[יונה מה תהגי]]

===ראש השנה===

* סליחה ליל א: [[אחות קטנה]]
* סליחה ליל ב: יונה לקונה

===יום ראשון של ראש השנה===

* סליחה לנשמת: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: שכם אחד קראנוך בשמך
* מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר
* נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו
* נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד
* כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו
* עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי
* קדיש: מרומם אל בישראל
* לשבת:
** מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים
** יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי
** כרוג': ישראל ויהודה
* לחול:
** מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה
** יוצר: אל באוותו
** כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו
* פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים
* אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]]
* מאורה: זכריכם נכתב לחיים
* אהבה: מרום יחיש ישועה
* זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי
* מי כמוך: אפס יש מבלעדיך
* גאולה: שכחי יגונך נפש הומיה
===יום שני של ראש השנה===

* סליחה: [[אלהי נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים
* כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה
* עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* מצדר: מלך אדיר רם ונשא
* יוצר: קול יחידך היום יושפר
* כרוג': זכור תומת תמים
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו
* מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול
* אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך
* זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל
* מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה
* גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי

===יום ראשון של סוכות===

* רשות לנשמת: יצב גבול שמם
* מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים
* נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים
* נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי
* כל עצמותי: יראי ה' הללוהו
* פזמון: אל חי יואל ומנה
* מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים
* יוצר: אגודת הדס
* אופן: יקירים אדירים
* מאורה: יום זה אלי אשוררך
* אהבה: אנעים חכי
* זולת: אבאר מצות סוכה
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* גאולה: [[שכולה אכולה]]

===יום שני של סוכות===

* רשות: [[שחי לאל]]
* מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי
* נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו
* כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל
* פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים
* מצדר: בקר אערך לך ואצפה
* יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון
* אופן: עמוסיך וחוסיך
* מאורה: משוכה תקוה ותוחלת
* אהבה: שחרחורת חרס
* זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו
* מי כמוך: אפתחה שערי רעי
* גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים

===שמיני עצרת===

* רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי
* מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים
* נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים
* כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו
* פזמון: יחד ערכו רנניכם
* יוצר: אתה אלהי עמדי
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* מאורה: צור אשר מנוף גאלנו
* אהבה: מה תשאלי אותי שאלי
* זולת: אז מאד שמחו כל המוני
* מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ
* גאולה: ירושלם למוגיך

===שמחת תורה===

* רשות: שמיני חג עצרת חג ליי
* מחרך: יחד יודו בני אדמות
* נשמת: נשמת להקת עם אל
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* פזמון: שדי מאז קניתני
* יוצר: אומן לאור חיים עת דרך
* כרוג': בידך ידידיך
* אופן: אל נערץ בסוד גלגלו
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו
* זולת: אמון חלה פני יוצר הרים
* מי כמוך: אלהים פלאי סודיך
* גאולה: יום פדותי

=מחזור בלתי נודע=

{{מקורות לסידור|'מחזור בלתי נודע', ונציה שמ&quot;ב}}

===ליל כיפור===

* מערבית: מי אל כמוך אדיר המלוכה

===סליחות לליל כיפור===

* יום באתי ליחדך שעני יוצרי
* אל בית המלך לבוא נקראתי
* [[ירצה צום עמך]]
* ה' ה' רם על כל אל
* יום להיטיב תקרא מי זה יכיל טובך
* יום אחד בשנה יום באו לפניו

===שחרית===

* פזמון לפני ה' מלך: יענו חכמי לב
* צור אין צורה לו בגבורה
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון בלי תחלה
* מחרך לברוך שאמר: שירו לאלהים מכל נעלם
* עסטריוטא: אזכיר צדקתך בינות אנשים
* רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
* נשמת: נשמת יושבי גנים חכמה תענם
* כל עצמותי: יצרי ויצורי ממך היו
* מציל: מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו
* עסטריוטא: את חטאי נכח פני שמתי
* קדיש: ישראל בחירי אל
* מצדר: יוצר נשמות בפגרי יצורים
* יוצר: אב לזרז ולהפחיד ביתרון
* אופן: התעוררו תמהים ראות
* מאורה: אעמוד במשמר מנעימי
* אהבה: אסירי תקותם מכלוא מעצבה
* זולת: ואמר אדיר שוכן מרומי
* מי כמוך: אז בטרם עולם נברא
* גאולה: אם לא תדעי נפשי אחריתך
* אל אדון יוצר רוח אדם

===קרובות לשחרית===

* רשות למגן: וארץ אכף לאלהי אתחנן
* מגן: אמוניו נוצר ומושך לחיק בני
* פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
* כרוג': יושיע צופים
* מחיה: אבן שתיה בקדש הושתה
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
* משלש: אהל צדק ומקדש קדש
* פזמון: יום צעקו שבים
* תוכחה: מה נפש נוכחת
* '''מה''' אמונה נאה לדרוש
* פזמון: יום ערום אעמוד
* '''רבו''' יתרי מפלאות צורי
* פזמון: מה רבו פלאיך
* '''מעשיך''' אין ערוך אלימו
* פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
* '''ה'''' אבי עד באין נולד
* אבאר שם אדיר
* אדר יקריו
* '''בחכמה''' יסדת עולם
* בחכמתך אזרת הוד
* פזמון: מי ימלל גבורתו
* '''עשית''' ארבעה אדנים
* פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
* '''מלאה''' ימינך טובות
* אז כסאך טרם הדומך תכנת
* פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
* '''קניניך''' יורו ויגידו
* קניניך ארבע יסודות
* סלוק: 
** [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
** אתה אל מסתתר בחביון מושבו
* וידוי: רבש&quot;ע תעה לבבי אחרי התוהו

===סליחות לשחרית===

* מסתגאב: הלא זה יום יחיד בו יכפר
* סליחה: ישראל בחירי לעם בחרתיך
* סליחה: ואלהי יעקב
* סליחה: אהלל רם ואזמר
* סליחה: יום לריב תעמוד
* סליחה: היכל ה' ומקדש הדומו
* חטאנו: ארומם שם האל המיוחד

===קרובות למוסף===

* מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': ישעך הלבש
* מחיה: אבני קודש ומצוקי ארץ
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג': יקח צפצוף חין קוראי איה
* תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
* '''אודך''' יושב תהלות
* משלש: תמימי אורח
* פזמון: מוסד מכיל עולם
* '''על''' יוצרי ישעי וכבודי
* פזמון: יספת אלהים לנחלתך
* '''נוראות''' אז מני עד
* פזמון: פי יספר צדקתך
* '''נפלאתי''' אל ראשון
* '''מעשיך''' אמיץ
* '''נפשי''' ימיה תקוה
* פזמון: יתרת כל גביר יכול
* יפה לאל להלל
* סלוק: 
** מלאכי רום אל מול אל שואלים
** אגודות קדושות חברת וחמדת
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]

===סדר עבודה===

* רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
* סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
* מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
* [[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
* תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]

===סליחות למוסף===

* מסתג'אב: אשפוך כמים מי דמעות
* סליחה: [[יה איום זכור היום]]
* סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
* סליחה: יום באתם לחלות פני אל רמים

===מנחה===

* מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
* כרוג': יתפאר צעיפי
* מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
* כרוג': ישראל צורו מגמת פניו
* משלש: יונה חפשה בנטות היום
* תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
* אז ברבות חטאים
* יום זה הואל
* סלוק: אומץ אדרך מי ימלל

===סליחות למנחה===

* מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* סליחה: את זבחי הבאתי
* סליחה: קראתי מצרה
* סליחה: קול בני איתני
* חטאנו: את שם ה' אברך

===נעילה===

* [[אל נורא עלילה]]
* רשות: וארץ אשא בשיר קולי
* מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מזער
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו לפניך
* סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער

===סליחות לנעילה===

* מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
* סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* את נפשך גוי קדוש הופעתי

=הושענות=
===יום ראשון===
*[[למען אמיתך]]
*[[אדון האדונים בוחן לבבות]]
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי]]
*[[אמצני אלהי]]
*כל יום (לפני 'אנא'):
**[[אנא אחוז כס]]
**[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל נא תיסד ארמון]]
===יום שני===
*[[אדיר באדירים בקי בתחבולות]]
*[[אלהים אמץ איומה נדגלת]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
===יום שלישי===
*[[אבן שתיה]]
*[[אהובת נוער באבות משולשת]]
*[[אנא האל הנקדש]]
===יום רביעי===
*[[למענך אדיר באדירים]]
*[[אלהים אמץ אום]]
*[[אנא השם בכסאו]]
===יום חמישי===
*[[אדם ובהמה]]
*[[אחלה היום]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
===יום שישי===
*[[אדיר באלים בקי בתחבולות]]
*[[למען אב מאס אשרים]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
===הושענא רבה===
*[[למען תשתבח למען תתפאר]]
*[[למען אמיתך]]
*[[למען אב ידעך]]
*[[מארוד וארפד]]
*[[אנא אחוז כס]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*עננו
*[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא תומכי בדי ערבה|אל נא תומכי בדי ערבה]]
*[[למען אב נמשך אחריך כמים]]
*[[אל אלהים ה' אדמה תרוה ממעוני]]
*[[איש תשבי ישולח בדבר איום]]
*[[אומן ישעך בא]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]</text>
      <sha1>fiioeekzeh3e7b6yyhac4g0koxrxjrs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077274</id>
      <parentid>3077266</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T21:25:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הושענות */</comment>
      <origin>3077274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26490" sha1="nv54haz3b3784tdixv8t7y1qtpfpla7" xml:space="preserve">=חיזונים=

{{מקורות לסידור|חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא, קושטא שמ&quot;ה}}

==עד פסח==

===שבת בראשית===

* רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה
* מחרך: על בלימה אדמות
* נשמת: נשמת נוחלי דתותיך
* אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר
* כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר
* לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני
* מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים
* יוצר: אכתיר בעוזו למלך
* אופן: לבורא כל וכל יכול
* מאורה: יושב בחגוי השבי
* אהבה: שביעי לעם זו קדשת
* זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה
* מי כמוך: שליט יוצר כל פועל
* גאולה: צור המקורא בצור ישראל

===שבת חנוכה===

* רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה
* מחרך: נפשי תודה אל אל דעות
* נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד
* כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים
* לברכו: אל בשפלנו
* יוצר: אזכרה שש חניכות
* כרוג': מקדש צוה
* כרוג': מושל יחידים
* אומר בשיר משיבת (לשבת ר&quot;ח טבת)
* כרוג': היום ישתלש
* פזמון: יוצר שמי ערץ
* פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר&quot;ח טבת)
* אופן: ענו קדושת אל
* מאורה: שמור דת חנוכה
* אהבה: סוד ה' מכל נבצר
* זולת: עשה למענך אל עליון
* מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור
* לקדיש: אם קמי לחרדתי

===שבת שקלים===

* רשות לנשמת: עלי מחשב
* מחרך: ביום צעקי
* נשמת: נשמת משמעין על השקלים
* כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל
* מצדר: יחיד שקל בפלס הרים
* יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור
* (יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם
* אופן: יחדו ברננים
* מאורה: בידך כל נחויים
* אהבה: חולת אהבה רעית צבי
* זולת: אתויי לצוען
* מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני
* גאולה: שמרתי יום גלות

===שבת זכור===

* רשות: במה אקדמך אכף לך אלי
* מחרך: ינתן לי בשאלתי
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* ואילו פינו: [[צרי טבח הכינו]]
* כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו
* קדיש: חסדי האל אגיד בסוד
* מצדר: איום צוה בדת רמיזות
* יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק
* אופן: עושה כל וכל יכול
* מאורה: קראו יום זה יום בשורה
* מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא
* מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה
* אהבה: מרדכי לבש ארגמן
* זולת: אחוה פלאות רזות
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* גאולה: קומה אלהים עזרתה לי

===שבת שושן פורים===

* רשות: [[ידידי השכחת]]
* מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי
* מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י&quot;נ בפורים וי&quot;נ בשושן פורים שחל בשבת)

===שבת פרה===

* רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת
* מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי
* נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד
* כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני
* פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים
* מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה
* אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו
* מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות
* אהבה: יעלת יפת קול
* זולת: אז לשעבר
* מי כמוך: אחד רבה אמונתך
* גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר

===שבת החודש===

* רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים
* מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה
* נשמת: נשמת מקהלות ישראל
* קדיש: יושב בכס נקדש
* פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה
* מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים
* יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה
* אופן גירה: מחנות עליונים
* מאורה: שמשי עלה נא זורח
* אהבה: ישעו יחיש אלהיכם
* מרום מרום שמי קדשו (כשר&quot;ח ניסן חל בשבת)
* זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש
* מי כמוך: אזכיר חסדי נורא
* קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש

===שבת הגדול===

* רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים
* מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה
* נשמת: אברכה את ה' בכל עת
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* פזמון: יחדי איומה
* מצדר: יהו כל יצורים
* קדיש: אור דברו נר לרגלי
* כרוג': שלח מלאך אל חסון
* אופן: יתרומם צור זמם
* מאורה: ימינך אל נגלתה
* אהבה: מוסר אל תפרע
* זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]]
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* לקדיש: [[האל העירה וראה]]

==פסח==

===יום ראשון של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו
* מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם
* רשות לנשמת: יום זה במו ענין
* מחרך: אערוך שבחי
* נשמת: נשמת אלוה באפו
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח
* כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה
* פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה
* מחרך: אל נשגב בהודו
* מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון
* כרוג': ישירו וישוררו
* אופן: [[יה אנה אמצאך]]
* מאורה: אל ראשון באין סוף
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות
* זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל
* מי כמוך: שדי שוכן עליונים
* גאולה: [[יונה נשאתה]]
* תקון הטל: 
** (רשות:) אשאלה טל מאיום
** (סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן
** או&quot;א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו
** פזמון: שב לשלום גשם
** יה&quot;ר שיהא לברכה

===יום שני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: יונה מעונה
* מחרך: ממלון מטתי
* נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם
* כל עצמותי: אומר לה' מחסי
* פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר&quot;ה, המיקום משוער.}}
* מחרך לברכו: שמים וחילם
* מצדר: שור או כשב
* יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור
* אופן: אראלים וחשמלים
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: ידידות נעורים
* מחרך לזולת: שובה שביתנו
* זולת: אמת אנעים לאלי מזמור
* מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני
* גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]

===ליום טוב ושבת===

* רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה
* מחרך: שבחי נפשי לצורך
* נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון
* כל עצמותי: שדי מרום הופעת
* פזמון: שביעי לעם זו קדשת
* מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך
* כרוג': יראיך הזהרת
* אופן: יקר אדון הנפלאות
* מאורה: בת בני בת בכורי
* אהבה: אהבת עולם אהבתיך
* (אח&quot;כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני)

===שבת חול המועד===

* רשות לנשמת: רם פלאך ראו
* מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל
* נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני
* כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים
* מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה
* יוצר: משה עבד מלך
* כרוג': שלש עשרה למדהו
* זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני
* מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר
* לקדיש: בקהל אנשים

===יום שביעי של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא
* מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם
* רשות לנשמת: שחרים לבית האל
* מחרך: מתגרת כפיך
* נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי
* כל עצמותי: ארזי לבנון שברת
* פזמון: ישועתך גלה
* מצדר: ויהי הכל במישרים
* אופן: יענה את מהלל יוצרו
* מאורה: אל בימין רמה
* אהבה: מה נעים ביום זה שירך
* זולת: וידבר אביר שרי ונוגני
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה
* מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך
* גאולה: [[יום ליבשה]]

===יום שמיני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו
* מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם
* רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות
* מחרך: לאל חי אין לו ערך
* נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו
* כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה
* פזמון: שדי ראה לחצנו
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד
* יוצר: אומר ציוה לשמור
* אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: מה לאחותי כי חשבה
* זולת: אז בבוא מלך אשור
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני
* מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה
* גאולה: קראו מלאכי שלום

==שבועות==

===יום ראשון של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: [[יום מעמד סיני]]
* מחרך: השכל והדת
* נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים
* ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו
* כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני
* פזמון: [[אמון יום זה]]
* לברכו: עוד אתנה פדיום
* מצדר: יוצר אורים פודה וגואל
* יוצר: את עוז אלהותך
* אופן: לב ולשון אכונן
* מאורה: חק ומשפט נורא
* אהבה: יענו שפתי חסדך
* זולת: אדון אמץ ראובן בניסן
* מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים
* גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]]
* אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

===יום שני של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם
* מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם
* רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]]
* מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך
* נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה
* ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא
* כל עצמותי: מי יעמוד בסודך
* פזמון: יה בקול המולה
* רשות לקדיש:
* מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה
* יוצר: אנכי נמת
* אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: נודע בכל המון
* זולת: אבא בגבורות ה' אלהי
* מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך
* לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

===שבת נחמו===

* רשות: מנחם חיש להניס את יגוני
* מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם
* נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה
* כל עצמותי: אלי בזרוע רמה
* לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו
* מצדר: יהו כל יצורים
* יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי
* אופן: ינוחמו ירוחמו
* מאורה: ישרו דרכי מסלה
* אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון
* זולת: אמרי טוב טעמי
* מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה
* גאולה: [[יונה מה תהגי]]

===ראש השנה===

* סליחה ליל א: [[אחות קטנה]]
* סליחה ליל ב: יונה לקונה

===יום ראשון של ראש השנה===

* סליחה לנשמת: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: שכם אחד קראנוך בשמך
* מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר
* נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו
* נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד
* כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו
* עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי
* קדיש: מרומם אל בישראל
* לשבת:
** מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים
** יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי
** כרוג': ישראל ויהודה
* לחול:
** מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה
** יוצר: אל באוותו
** כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו
* פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים
* אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]]
* מאורה: זכריכם נכתב לחיים
* אהבה: מרום יחיש ישועה
* זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי
* מי כמוך: אפס יש מבלעדיך
* גאולה: שכחי יגונך נפש הומיה
===יום שני של ראש השנה===

* סליחה: [[אלהי נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים
* כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה
* עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* מצדר: מלך אדיר רם ונשא
* יוצר: קול יחידך היום יושפר
* כרוג': זכור תומת תמים
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו
* מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול
* אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך
* זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל
* מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה
* גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי

===יום ראשון של סוכות===

* רשות לנשמת: יצב גבול שמם
* מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים
* נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים
* נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי
* כל עצמותי: יראי ה' הללוהו
* פזמון: אל חי יואל ומנה
* מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים
* יוצר: אגודת הדס
* אופן: יקירים אדירים
* מאורה: יום זה אלי אשוררך
* אהבה: אנעים חכי
* זולת: אבאר מצות סוכה
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* גאולה: [[שכולה אכולה]]

===יום שני של סוכות===

* רשות: [[שחי לאל]]
* מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי
* נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו
* כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל
* פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים
* מצדר: בקר אערך לך ואצפה
* יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון
* אופן: עמוסיך וחוסיך
* מאורה: משוכה תקוה ותוחלת
* אהבה: שחרחורת חרס
* זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו
* מי כמוך: אפתחה שערי רעי
* גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים

===שמיני עצרת===

* רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי
* מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים
* נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים
* כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו
* פזמון: יחד ערכו רנניכם
* יוצר: אתה אלהי עמדי
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* מאורה: צור אשר מנוף גאלנו
* אהבה: מה תשאלי אותי שאלי
* זולת: אז מאד שמחו כל המוני
* מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ
* גאולה: ירושלם למוגיך

===שמחת תורה===

* רשות: שמיני חג עצרת חג ליי
* מחרך: יחד יודו בני אדמות
* נשמת: נשמת להקת עם אל
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* פזמון: שדי מאז קניתני
* יוצר: אומן לאור חיים עת דרך
* כרוג': בידך ידידיך
* אופן: אל נערץ בסוד גלגלו
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו
* זולת: אמון חלה פני יוצר הרים
* מי כמוך: אלהים פלאי סודיך
* גאולה: יום פדותי

=מחזור בלתי נודע=

{{מקורות לסידור|'מחזור בלתי נודע', ונציה שמ&quot;ב}}

===ליל כיפור===

* מערבית: מי אל כמוך אדיר המלוכה

===סליחות לליל כיפור===

* יום באתי ליחדך שעני יוצרי
* אל בית המלך לבוא נקראתי
* [[ירצה צום עמך]]
* ה' ה' רם על כל אל
* יום להיטיב תקרא מי זה יכיל טובך
* יום אחד בשנה יום באו לפניו

===שחרית===

* פזמון לפני ה' מלך: יענו חכמי לב
* צור אין צורה לו בגבורה
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון בלי תחלה
* מחרך לברוך שאמר: שירו לאלהים מכל נעלם
* עסטריוטא: אזכיר צדקתך בינות אנשים
* רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
* נשמת: נשמת יושבי גנים חכמה תענם
* כל עצמותי: יצרי ויצורי ממך היו
* מציל: מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו
* עסטריוטא: את חטאי נכח פני שמתי
* קדיש: ישראל בחירי אל
* מצדר: יוצר נשמות בפגרי יצורים
* יוצר: אב לזרז ולהפחיד ביתרון
* אופן: התעוררו תמהים ראות
* מאורה: אעמוד במשמר מנעימי
* אהבה: אסירי תקותם מכלוא מעצבה
* זולת: ואמר אדיר שוכן מרומי
* מי כמוך: אז בטרם עולם נברא
* גאולה: אם לא תדעי נפשי אחריתך
* אל אדון יוצר רוח אדם

===קרובות לשחרית===

* רשות למגן: וארץ אכף לאלהי אתחנן
* מגן: אמוניו נוצר ומושך לחיק בני
* פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
* כרוג': יושיע צופים
* מחיה: אבן שתיה בקדש הושתה
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
* משלש: אהל צדק ומקדש קדש
* פזמון: יום צעקו שבים
* תוכחה: מה נפש נוכחת
* '''מה''' אמונה נאה לדרוש
* פזמון: יום ערום אעמוד
* '''רבו''' יתרי מפלאות צורי
* פזמון: מה רבו פלאיך
* '''מעשיך''' אין ערוך אלימו
* פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
* '''ה'''' אבי עד באין נולד
* אבאר שם אדיר
* אדר יקריו
* '''בחכמה''' יסדת עולם
* בחכמתך אזרת הוד
* פזמון: מי ימלל גבורתו
* '''עשית''' ארבעה אדנים
* פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
* '''מלאה''' ימינך טובות
* אז כסאך טרם הדומך תכנת
* פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
* '''קניניך''' יורו ויגידו
* קניניך ארבע יסודות
* סלוק: 
** [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
** אתה אל מסתתר בחביון מושבו
* וידוי: רבש&quot;ע תעה לבבי אחרי התוהו

===סליחות לשחרית===

* מסתגאב: הלא זה יום יחיד בו יכפר
* סליחה: ישראל בחירי לעם בחרתיך
* סליחה: ואלהי יעקב
* סליחה: אהלל רם ואזמר
* סליחה: יום לריב תעמוד
* סליחה: היכל ה' ומקדש הדומו
* חטאנו: ארומם שם האל המיוחד

===קרובות למוסף===

* מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': ישעך הלבש
* מחיה: אבני קודש ומצוקי ארץ
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג': יקח צפצוף חין קוראי איה
* תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
* '''אודך''' יושב תהלות
* משלש: תמימי אורח
* פזמון: מוסד מכיל עולם
* '''על''' יוצרי ישעי וכבודי
* פזמון: יספת אלהים לנחלתך
* '''נוראות''' אז מני עד
* פזמון: פי יספר צדקתך
* '''נפלאתי''' אל ראשון
* '''מעשיך''' אמיץ
* '''נפשי''' ימיה תקוה
* פזמון: יתרת כל גביר יכול
* יפה לאל להלל
* סלוק: 
** מלאכי רום אל מול אל שואלים
** אגודות קדושות חברת וחמדת
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]

===סדר עבודה===

* רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
* סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
* מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
* [[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
* תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]

===סליחות למוסף===

* מסתג'אב: אשפוך כמים מי דמעות
* סליחה: [[יה איום זכור היום]]
* סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
* סליחה: יום באתם לחלות פני אל רמים

===מנחה===

* מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
* כרוג': יתפאר צעיפי
* מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
* כרוג': ישראל צורו מגמת פניו
* משלש: יונה חפשה בנטות היום
* תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
* אז ברבות חטאים
* יום זה הואל
* סלוק: אומץ אדרך מי ימלל

===סליחות למנחה===

* מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* סליחה: את זבחי הבאתי
* סליחה: קראתי מצרה
* סליחה: קול בני איתני
* חטאנו: את שם ה' אברך

===נעילה===

* [[אל נורא עלילה]]
* רשות: וארץ אשא בשיר קולי
* מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מזער
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו לפניך
* סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער

===סליחות לנעילה===

* מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
* סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* את נפשך גוי קדוש הופעתי

=הושענות=

{{מקורות לסידור|ספר הושענות כמנהג הקהלות קדושות והטהורות סיסילייא ישן וחדש יע&quot;א, שלוניקי תקכ&quot;ז}}

===יום ראשון===
*[[למען אמיתך]]
*[[אדון האדונים בוחן לבבות]]
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי]]
*[[אמצני אלהי]]
*כל יום (לפני 'אנא'):
**[[אנא אחוז כס]]
**[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל נא תיסד ארמון]]
===יום שני===
*[[אדיר באדירים בקי בתחבולות]]
*[[אלהים אמץ איומה נדגלת]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
===יום שלישי===
*[[אבן שתיה]]
*[[אהובת נוער באבות משולשת]]
*[[אנא האל הנקדש]]
===יום רביעי===
*[[למענך אדיר באדירים]]
*[[אלהים אמץ אום]]
*[[אנא השם בכסאו]]
===יום חמישי===
*[[אדם ובהמה]]
*[[אחלה היום]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
===יום שישי===
*[[אדיר באלים בקי בתחבולות]]
*[[למען אב מאס אשרים]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
===הושענא רבה===
*[[למען תשתבח למען תתפאר]]
*[[למען אמיתך]]
*[[למען אב ידעך]]
*[[מארוד וארפד]]
*[[אנא אחוז כס]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*עננו
*[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא תומכי בדי ערבה|אל נא תומכי בדי ערבה]]
*[[למען אב נמשך אחריך כמים]]
*[[אל אלהים ה' אדמה תרוה ממעוני]]
*[[איש תשבי ישולח בדבר איום]]
*[[אומן ישעך בא]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]</text>
      <sha1>nv54haz3b3784tdixv8t7y1qtpfpla7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אראגון</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744960</id>
    <revision>
      <id>3077247</id>
      <parentid>3026877</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:28:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5785" sha1="07khozmuj6wmlaekcgspm0legcfvuy1" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: 'מחזור של ראש השנה ויום הכפורים למנהג קהלות הקדש אשר היו מקדם במלכות ארגון', שלוניקי, דפוס שונצינו רפ&quot;ט}}

==ראש השנה==

===ערבית יום א'===

* פזמון: [[אחות קטנה]]

===שחרית יום א'===

* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת (כשחל בשבת): נשמת ישורון יום זה
* קדיש: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: אתה כוננת מישרים
* פזמון: ירצה צור אין כערכו
* מסתגאב: מלך שדי השוכן
* כרוג: יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עוז שם ה'
* פזמון: יה מלאך שמך בקרבו
* מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג: ישראל להשית חלקם בחיים
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
* פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: יראי ה' הללוהו
* [[היום תאמצנו]]
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

===שחרית יום ב'===

* בקשה: [[שמע קולי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* זולת: שב מן הפסילים
* מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג: יושע וישיב
* מחיה: יונת אלם מזת האור
* פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג: ייראה ויוקשב
* משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתגאב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
* פזמון: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
* פזמון לתקיעת שופר: [[עת שערי רצון להפתח]] 
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[קול שופר הדרור]]

==יום כיפור==

===ערבית===

* בקשה: [[שמע קולי]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
* מסתאגב: זוער בקראו גרונו נחר
* פזמון: [[משתחוים להדרת קודש]]

===שחרית===

* לברוך שאמר: [[ברוך אשר אשש]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: אשכימה שחר
* נשמת: נשמת ישראל כולם
* רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* פזמון: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג: שמע לחש
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג: שלום לרוב
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
* פזמון: יום צעקו שבים
* סילוק: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק|ה' אל אדיר]]
* תוכחה: [[שוממתי ברוב יגוני]]
* סליחה: אשתחוה אפים ארצה
* פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===מוסף===

* מגן: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן|שולמית יספה]]
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן#כרוג'|שמך להלל]]
* מחיה: ציצת חבצלת
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג: שתחפץ לקבץ
* משלש: תמימי אורח
* סילוק: אאמיר אאדיר אפודת
* [[אוחילה לאל]]
* רשות לעבודה: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
* עבודה: [[אלהים אל בך יצדקו צדוק]]
* מה נהדר: [[באפוד חושן נקבעת]]
* אשרי עין: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
* [[ובכן היה לאין]]
* [[אין לנו לא שבח להשתבח]]
* [[תאיר אורנו]]
* תוכחה: [[מה יתרון לאדם]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
* פזמון: [[יה איום]]
* וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===מנחה===

* מגן: שלישית שוקדת
* כרוג: שחותי לפניך
* מחיה: יונה מצפצפת
* כרוג: ישע ועוז
* משלש: צפרתי משחר
* פזמון: היום יודע
* סילוק: את אומץ אמונתך
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סליחה: [[תמהנו מרעות]]
* פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
* וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===נעילה===

* מגן: ברביעית עורכת
* כרוג: יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מצעד
* כרוג: ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו
* סילוק: ארשת שפתי
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר|מצעק מעלות שחר]]
* סליחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* פזמון: [[אל נורא עלילה]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]</text>
      <sha1>07khozmuj6wmlaekcgspm0legcfvuy1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077248</id>
      <parentid>3077247</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T17:28:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3077248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5797" sha1="1iskh69uo3sipkbvfxm1lfm0q2ja1xq" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: 'מחזור של ראש השנה ויום הכפורים למנהג קהלות הקדש אשר היו מקדם במלכות ארגון', שלוניקי, דפוס שונצינו רפ&quot;ט}}

==ראש השנה==

===ערבית יום א'===

* פזמון: [[אחות קטנה]]

===שחרית יום א'===

* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת (כשחל בשבת): נשמת ישורון יום זה
* קדיש: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: אתה כוננת מישרים
* פזמון: ירצה צור אין כערכו
* מסתגאב: מלך שדי השוכן
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: מגדל עוז שם ה'
* פזמון: יה מלאך שמך בקרבו
* מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
* פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: יראי ה' הללוהו
* [[היום תאמצנו]]
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

===שחרית יום ב'===

* בקשה: [[שמע קולי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* זולת: שב מן הפסילים
* מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יושע וישיב
* מחיה: יונת אלם מזת האור
* פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ייראה ויוקשב
* משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתגאב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
* פזמון: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
* פזמון לתקיעת שופר: [[עת שערי רצון להפתח]] 
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[קול שופר הדרור]]

==יום כיפור==

===ערבית===

* בקשה: [[שמע קולי]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
* מסתאגב: זוער בקראו גרונו נחר
* פזמון: [[משתחוים להדרת קודש]]

===שחרית===

* לברוך שאמר: [[ברוך אשר אשש]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: אשכימה שחר
* נשמת: נשמת ישראל כולם
* רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* פזמון: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג': שמע לחש
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': שלום לרוב
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
* פזמון: יום צעקו שבים
* סילוק: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק|ה' אל אדיר]]
* תוכחה: [[שוממתי ברוב יגוני]]
* סליחה: אשתחוה אפים ארצה
* פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===מוסף===

* מגן: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן|שולמית יספה]]
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן#כרוג'|שמך להלל]]
* מחיה: ציצת חבצלת
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג': שתחפץ לקבץ
* משלש: תמימי אורח
* סילוק: אאמיר אאדיר אפודת
* [[אוחילה לאל]]
* רשות לעבודה: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
* עבודה: [[אלהים אל בך יצדקו צדוק]]
* מה נהדר: [[באפוד חושן נקבעת]]
* אשרי עין: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
* [[ובכן היה לאין]]
* [[אין לנו לא שבח להשתבח]]
* [[תאיר אורנו]]
* תוכחה: [[מה יתרון לאדם]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
* פזמון: [[יה איום]]
* וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===מנחה===

* מגן: שלישית שוקדת
* כרוג': שחותי לפניך
* מחיה: יונה מצפצפת
* כרוג': ישע ועוז
* משלש: צפרתי משחר
* פזמון: היום יודע
* סילוק: את אומץ אמונתך
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סליחה: [[תמהנו מרעות]]
* פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
* וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===נעילה===

* מגן: ברביעית עורכת
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מצעד
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו
* סילוק: ארשת שפתי
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר|מצעק מעלות שחר]]
* סליחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* פזמון: [[אל נורא עלילה]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]</text>
      <sha1>1iskh69uo3sipkbvfxm1lfm0q2ja1xq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/456</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1745163</id>
    <revision>
      <id>3077355</id>
      <parentid>3028506</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3077355</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4396" sha1="4m5h5z76lm20ehb0p2tq2w003qyvwza" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ההוספות בחתימת המשנה

תמג

&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
וכבר העיר רב שרירא גאון באגרתו וכתב:

&quot;ואיכא דוכתא דאוסיף בהו רבי פירושי כגון הא דתנן הבנים יוצאין בקשרים
ובני מלכים בזוגים '''הכי הוה מתניתן בפומא דראשונים''' ואוסיף בה רבי
ופריש וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה׳׳{{שוליים|(פח)}}.

וכדבריו כן הוא אבל ההוספות האלה רבו שם, והנם בענינים ואופנים שונים.

ואחרי אשר כבר נתבאר לנו דבר כל שטחי המשנה זה על זה מיסוד
המשנה בימי אנשי כנסת הגדולה עד חתימת המשנה.

עלינו לבאר בזה את השטח האחרון ממנה והוא דבר ההוספות מחתימת המשנה.

והם כולם חותמם מעיד עליהם כי נאמרו רק לפרש דברי המשנה.

ועי׳ לדוגמא ב[[משנה בבא בתרא ז ב|משנה בבא בתרא פ&quot;ז מ&quot;ב]]:

״בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל, פיחת כל שהוא ינכה, הותיר כל
שהוא יחזיר, אם אמר הן חסר הן יתר אפי׳ פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה
הגיעו, יותר מכאן יעשה חשבון, ומה הוא מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע.

'''ולמה אמרו מחזיר לו מעות''' ליפות כחו של מוכר שאם שייר בשדה
בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי ר׳ עקיבא בית רובע מחזיר לו את
הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל המותר״.

ובמס׳ [[משנה שביעית ה ט|שביעית פרק ה׳ משנה ט׳]]:

״משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל
לא תבור ולא תטחון עמה, אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה
ובוררת וכו׳ אבל משתטיל את המים לא תגע וכו׳.

'''וכולן לא אמרו''' אלא מפני דרכי שלום״.

ובמס׳ [[משנה חלה ג י|חלה פ&quot;ג מ״י]]: הנוטל שאור מעיסת חטים וכו' אם יש בה טעם דגן
חייבת בחלה ואם לאו פטורה.

אם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם.&quot;

וב[[משנה אהלות א ז|מס׳ אהלות פ&quot;א מ&quot;ז]] אצל ״האברים אין להם שיעור&quot; הוסיפו ״אפילו
פחות מכזית מן המת״ ובמס׳ [[מעילה טז ב|מעילה ט&quot;ז ע״ב]] בא כלשון יסוד המשנה.

ועי׳ במס׳ בבא מציעא ריש פרק המפקיד ד' ל״ג ״המפקיד אצל חבירו בהמה
או כלים ונגנבו או שאבדו שלם ולא רצה לישבע '''שהרי אמרו שומר חנם'''
'''נשבע ויוצא''' נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי‬
‫ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו״.

והדברים האלה באמצע ״שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא״ הם הוספה
של פי׳ בחתימת המשנה.

והמשנה הזאת עצמה היא מיסוד המשנד‪ .‬ככל דבד יסודי הכללים‪.‬‬
‫וד‪.‬וא יוצא כן מפודש גם מדברי הידושלמי שם מיד אחד המשנה שבא שם‪:‬‬
‫״ מנן‪,‬תיתי ליד‪ .‬אם המצא תמצא בידו הננבד‪ .‬וכו׳ ד בי א ע ל ל פ י ד ק י ה‬
‫דר׳ יהודד‪ .‬אמר קמיד‪ .‬הדא )להסמיך דין רישא דמתניתן מקרא זד‪ (.‬אמר ליד‪ .‬אמוד‬
‫דבתרד‪) .‬אימא סיפא( נשבע ולא רצד‪ .‬לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי בפל‬
‫‪.‬‬
‫טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה וכו׳.״

---------------------------

הערה )פ״ח( וכן הוא גם שם מ״ו‪ :‬״הבנות קטנות וכו׳ ערביות יוצאות רעולות ומדיות‬
‫סרוםות‪ ,‬ובל אדם אלא שדברו חכמים בהוה&quot;‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4m5h5z76lm20ehb0p2tq2w003qyvwza</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077356</id>
      <parentid>3077355</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T09:01:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3077356</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4410" sha1="1ayswiipxkqc7269rcnbw74yz49p6ix" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ההוספות בחתימת המשנה

תמג

&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
וכבר העיר רב שרירא גאון באגרתו וכתב:

&quot;ואיכא דוכתא דאוסיף בהו רבי פירושי כגון הא דתנן הבנים יוצאין בקשרים
ובני מלכים בזוגים '''הכי הוה מתניתן בפומא דראשונים''' ואוסיף בה רבי
ופריש וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה׳׳{{שוליים|(פח)}}.

וכדבריו כן הוא אבל ההוספות האלה רבו שם, והנם בענינים ואופנים שונים.

ואחרי אשר כבר נתבאר לנו דבר כל שטחי המשנה זה על זה מיסוד
המשנה בימי אנשי כנסת הגדולה עד חתימת המשנה.

עלינו לבאר בזה את השטח האחרון ממנה והוא דבר ההוספות מחתימת המשנה.

והם כולם חותמם מעיד עליהם כי נאמרו רק לפרש דברי המשנה.

ועי׳ לדוגמא ב[[משנה בבא בתרא ז ב|משנה בבא בתרא פ&quot;ז מ&quot;ב]]:

״בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל, פיחת כל שהוא ינכה, הותיר כל
שהוא יחזיר, אם אמר הן חסר הן יתר אפי׳ פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה
הגיעו, יותר מכאן יעשה חשבון, ומה הוא מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע.

'''ולמה אמרו מחזיר לו מעות''' ליפות כחו של מוכר שאם שייר בשדה
בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי ר׳ עקיבא בית רובע מחזיר לו את
הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל המותר״.

ובמס׳ [[משנה שביעית ה ט|שביעית פרק ה׳ משנה ט׳]]:

״משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל
לא תבור ולא תטחון עמה, אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה
ובוררת וכו׳ אבל משתטיל את המים לא תגע וכו׳.

'''וכולן לא אמרו''' אלא מפני דרכי שלום״.

ובמס׳ [[משנה חלה ג י|חלה פ&quot;ג מ״י]]: הנוטל שאור מעיסת חטים וכו' אם יש בה טעם דגן
חייבת בחלה ואם לאו פטורה.

אם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם.&quot;

וב[[משנה אהלות א ז|מס׳ אהלות פ&quot;א מ&quot;ז]] אצל ״האברים אין להם שיעור&quot; הוסיפו ״אפילו
פחות מכזית מן המת״ ובמס׳ [[מעילה טז ב|מעילה ט&quot;ז ע״ב]] בא כלשון יסוד המשנה.

ועי׳ במס׳ בבא מציעא ריש פרק המפקיד ד' ל״ג ״המפקיד אצל חבירו בהמה
או כלים ונגנבו או שאבדו שלם ולא רצה לישבע '''שהרי אמרו שומר חנם'''
'''נשבע ויוצא''' נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי‬
‫ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו״.

והדברים האלה באמצע ״שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא״ הם הוספה
של פי׳ בחתימת המשנה.

והמשנה הזאת עצמה היא מיסוד המשנד‪ .‬ככל דבד יסודי הכללים‪.‬‬
‫וד‪.‬וא יוצא כן מפודש גם מדברי הידושלמי שם מיד אחד המשנה שבא שם‪:‬‬
‫״ מנן‪,‬תיתי ליד‪ .‬אם המצא תמצא בידו הננבד‪ .‬וכו׳ ד בי א ע ל ל פ י ד ק י ה‬
‫דר׳ יהודד‪ .‬אמר קמיד‪ .‬הדא )להסמיך דין רישא דמתניתן מקרא זד‪ (.‬אמר ליד‪ .‬אמוד‬
‫דבתרד‪) .‬אימא סיפא( נשבע ולא רצד‪ .‬לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי בפל‬
‫‪.‬‬
‫טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה וכו׳.״

---------------------------

{{שולייםלמטה|(פח)}} וכן הוא גם שם מ״ו‪ :‬״הבנות קטנות וכו׳ ערביות יוצאות רעולות ומדיות‬
‫סרוםות‪ ,‬ובל אדם אלא שדברו חכמים בהוה&quot;‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1ayswiipxkqc7269rcnbw74yz49p6ix</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום צעקו שבים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745286</id>
    <revision>
      <id>3077269</id>
      <parentid>3026992</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T19:17:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3077269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2958" sha1="1gauzw3qxzkpne58h4n5kiz57ibasvt" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יצחק''' (אבן גיאת)}}

{{סי|י}}וֹם {{סי|צָ}}עֲקוּ שָׁבִים / מֵחֲטָאֵיהֶם {{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד אֲבוֹתֵיהֶם / לָ{{סי|קְ}}חוּ בִידֵיהֶם {{ש}}
כְּחֵלֶב זִבְחֵיהֶם / עַל מִזְבְּחוֹתֵיהֶם {{ר1}}
יִשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מו ה}}{{הערה|זהו הנוסח המופיע בשפתי רננות ועוד. נוסח הרפריין בסידור ונציה רפ&quot;ד ובתשלום אבודרהם: '''זְכֹר לָהֶם צִדְקַת''' יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.}}

בֵּן מִהַר טִהַר / לֵבָב עָקֹב {{ש}}
בֵּן בְּשׁוּבוֹ נִחַם / וְיִצְרוֹ יִקֹּב {{ש}}
זְכוּת יַעֲקֹב קָרֵב / לְיַשֵּׁר עָקֹב {{ש}}
רַחֲמָן לֹא עַתָּה / יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב {{ר1}}
בְּקָרְבָם חֶלְבֵיהֶם / וְשָׁפְכָם דְּמֵיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|יִשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם}}

בָּנִים הִתְרַחֲצוּ / וְהִטֶּהָרוּ {{ש}}
אַךְ פְּנֵיהֶם מִמְּךָ / מְאֹד נֶחְפָּרוּ {{ש}}
זְכוּת יַעֲקֹב לָקְחוּ / וְנֶגְדָּךְ סָרוּ {{ש}}
רַחֲמָן לֹא עַתָּה / פָּנָיו יֶחֱוָרוּ {{ר1}}
בְּנָסְכָם דִּמְעֵיהֶם / מְקוֹם נִסְכֵּיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|יִשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם}}

בֵּן יָחִישׁ לְפַנּוֹת / לֵבָב זֹנֶה {{ש}}
בֵּן הֲתוּלִים יְנַקֶּה / לֹא אֲלֵיהֶם פֹּנֶה {{ש}}
בֵּן נַפְשׁוֹ כַּיּוֹם / בַּצּוֹם יְעַנֶּה {{ש}}
בְּשֵׁם יַעֲקֹב יִקְרָא / וּבִשְׁמוֹ יְכַנֶּה {{ר1}}
וְנוֹשְׂאֵים כַּפֵּיהֶם / נֶגֶד שְׁמֵיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|יִשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם}}

זְכוּת הוֹרִים נָעֲמוּ / בָּהּ לְךָ יִכּוֹן {{ש}}
וְצִדְקוֹ לוֹ יִסְכֹּן / לֹא לְךָ יִסְכֹּן {{ש}}
בֶּטַח עֵין יַעֲקֹב / בָּדָד יִשְׁכֹּן {{ש}}
לֵב טָהוֹר כַּיּוֹם / וְרוּחַ נָכוֹן {{ר1}}
חַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּיהֶם / וְקֶרֶב בְּנֵיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|יִשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>1gauzw3qxzkpne58h4n5kiz57ibasvt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/יג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754582</id>
    <revision>
      <id>3077270</id>
      <parentid>3077076</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T19:17:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3077270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1784" sha1="hvgcev1l38cr7rz7sa9pmhv45smgn65" xml:space="preserve">(יג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;נוגע בזפת תדבק בידו וחובר אל לץ ילבש דרכו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(יג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כבד ממך מה תשא ואל עשיר ממך מה תתחבר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(יג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מהיתחבר פרור אל סיר אשר הוא נוקש בו והוא נשבר:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(יג, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;עשיר יעוה הוא יתנוה ועל דל נעוב הוא יתחנן:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(יג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt; אם תכשר לו יעבד בך ואם תכרע יחמל עליך:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(יג, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt; אם יש לך ייטיב דבריו עמך וירששך ולא יכאב:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(יג, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt; צורך לו עמך והשיע לך ושחק לך והבטיחך:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(יג, ו\ז)

(יג, ז) עד אשר יועיל יהתל בך פעים שלש יעריצך:{{ש}}

(יג, ז) ובכן יראך והתעבר בך ובראשו יניע אליך:

(יג, ח) השמר אל תרהב מאד ואל תדמה בחסירי מדע:

(יג, ט) קרב נדיב היה רחוק וכדי כן יגישך:

(יג, י) אל תתקרב פן תתרחק ואל תתרחק פן תנשא:

(יג, יא) אל תבטח לחפש עמו ואל תאמן לרב שיחו:{{ש}}

(יג, יא) כי מהרבות שיח ינסיך ושחק לך וחקרך:

(יג, יב) אכזרי יתן מושל ולא יחמל על נפש רבים קושר קשר:

(יג, יג) השמר והיה זהיר ואל תהלך עם אנשי חמס:

{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=41 סמנד פרק יג]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>hvgcev1l38cr7rz7sa9pmhv45smgn65</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/162</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1754624</id>
    <revision>
      <id>3077234</id>
      <timestamp>2026-08-18T13:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;&quot;</comment>
      <origin>3077234</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68" sha1="fwwwnog0p638fxnb7v76pdfi9es80r3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;‫משבצות זהב‬

‫אורח חיים הלכות שבת‬&lt;/noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fwwwnog0p638fxnb7v76pdfi9es80r3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077235</id>
      <parentid>3077234</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T13:05:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3077235</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="502" sha1="q59l0q5nbtrqh42qo9te5udilfl8on7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;‫משבצות זהב‬

‫אורח חיים הלכות שבת‬&lt;/noinclude&gt;'''וכל זה,''' וסיים: קרקע, היינו עודן בידו, או (מניחם) [ממיחם] למיחם ודעתו להחזירה – דווקא כשנטלו מערב שבת ומחזיר בשבת, הא לסמוך באין גרופה, ולדיעה שניה תוכה או אין גרופה בחזרה – אסור ודאי אף שנטלו בשבת, דכהאי גוונא לא שייך חילוק זה. והוא פשוט בזה:&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>q59l0q5nbtrqh42qo9te5udilfl8on7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים אל בך יצדקו צדוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754625</id>
    <redirect title="אל אלהים בך יצדקו צדוק" />
    <revision>
      <id>3077246</id>
      <timestamp>2026-08-18T17:25:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3077246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55" sha1="8qbe8dw1xc21dvbgbmayr12yaguxpkp" xml:space="preserve">#הפניה[[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]</text>
      <sha1>8qbe8dw1xc21dvbgbmayr12yaguxpkp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754626</id>
    <revision>
      <id>3077265</id>
      <timestamp>2026-08-18T19:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''עבודה זרה פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ב|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3077265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="169" sha1="raz3l2lrqkur2g5uw3ahtuksgbbvzim" xml:space="preserve">{{מרכז|'''עבודה זרה פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>raz3l2lrqkur2g5uw3ahtuksgbbvzim</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077267</id>
      <parentid>3077265</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T19:10:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3077267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7564" sha1="joswrwsedefypw1e2oa1f6d05mwq61n" xml:space="preserve">{{מרכז|'''עבודה זרה פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים, אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם: קָלֶנְדָּא, וְסַטֶּרְנוּרָא, וּקְרָטֵסִים, וְיוֹם גֶּנוּסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּדָה, וְיוֹם הַמִּיתָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה, יֵשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה; וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵפָה, אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל יוֹם תּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, יוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, אֵינוֹ אָסוּר, אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, חוּצָה לָהּ מֻתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה, תּוֹכָהּ מֻתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם? בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם, אָסוּר; וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר, מֻתָּר. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ בָּהּ חֲנוּיוֹת מְעֻטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמְּעֻטָּרוֹת אֲסוּרוֹת, וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת מֻתָּרוֹת:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֵלּוּ דְּבָרִים אֲסוּרִים לִמְכֹּר לְגוֹיִם: אִצְטְרוּבָּלִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ וּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֻתָּר לִמְכֹּר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין; וּבִזְמַן שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, קוֹטֵעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים, סְתָמָן מֻתָּר, וּפֵרוּשָׁן אָסוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָב וְנִקְלִיבָם, אָסוּר לִמְכֹּר לְגוֹיִם:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר בְּהֵמָה דַּקָּה לְגוֹיִם, מוֹכְרִין; מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר, אֵין מוֹכְרִין. וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַּסָּה, עֲגָלִים וּסְיָחִים, שְׁלֵמִים וּשְׁבוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בִּשְׁבוּרָה. וּבֶן בְּתֵירָא מַתִּיר בְּסוּס:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דֻּבִּין וַאֲרָיוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים. אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילִקִי, גַּרְדּוֹם, וְאִיצְטַדְיָא, וּבִימָה; אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימוֹסְיָאוֹת וּבֵית מֶרְחֲצָאוֹת. הִגִּיעוּ לַכִּפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, אָסוּר לִבְנוֹת:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֵין עוֹשִׂין תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּשָׂכָר מֻתָּר. אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקֹץ. אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת; וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת; וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת; וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים, וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת; וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|א|עבודה זרה}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַף בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר, לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|ז|כו}}: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ. וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|עבודה זרה א]]
[[קטגוריה:מסכת עבודה זרה|א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>joswrwsedefypw1e2oa1f6d05mwq61n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754627</id>
    <revision>
      <id>3077268</id>
      <timestamp>2026-08-18T19:11:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''עבודה זרה פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ג|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3077268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="273" sha1="dyv8q0o6rm4fgpg0bbiwxi3gjg5rns1" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''עבודה זרה פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עבודה זרה/פרק ג|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>dyv8q0o6rm4fgpg0bbiwxi3gjg5rns1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/463</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1754628</id>
    <revision>
      <id>3077272</id>
      <timestamp>2026-08-18T19:52:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[מלכים ב טו/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3077272</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2740" sha1="47wumd3lhq0u1leiaeit3pmi2fjefmv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
הַגָּלִ֔ילָה כֹּ֖ל אֶ֣רֶץ נַפְתָּלִ֑י וַיַּגְלֵ֖ם אַשּֽׁוּרָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|ל}}וַיִּקְשׇׁר־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן־אֵלָ֗ה עַל־פֶּ֙קַח֙ בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֙הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן־עֻזִּיָּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|31}}וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י פֶ֖קַח וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|טו|32}}בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְפֶ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ יוֹתָ֥ם בֶּן־עֻזִּיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|33}}בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖א בַּת־צָדֽוֹק׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|34}}וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה עֻזִּיָּ֥הוּ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|לה}}רַ֤ק הַבָּמוֹת֙ לֹ֣א סָ֔רוּ ע֗וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּֽית־יְהֹוָ֖ה הָֽעֶלְיֽוֹן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|36}}וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹתָ֖ם וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|37}}בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּ֣יהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|38}}וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>47wumd3lhq0u1leiaeit3pmi2fjefmv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077273</id>
      <parentid>3077272</parentid>
      <timestamp>2026-08-18T20:35:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */ על פי דף [[מלכים ב טז/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3077273</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6779" sha1="clq77ur8dpmah32s2w65vl7qnq2mspk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
הַגָּלִ֔ילָה כֹּ֖ל אֶ֣רֶץ נַפְתָּלִ֑י וַיַּגְלֵ֖ם אַשּֽׁוּרָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|ל}}וַיִּקְשׇׁר־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן־אֵלָ֗ה עַל־פֶּ֙קַח֙ בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֙הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן־עֻזִּיָּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|31}}וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י פֶ֖קַח וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|טו|32}}בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְפֶ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ יוֹתָ֥ם בֶּן־עֻזִּיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|33}}בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖א בַּת־צָדֽוֹק׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|34}}וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה עֻזִּיָּ֥הוּ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|לה}}רַ֤ק הַבָּמוֹת֙ לֹ֣א סָ֔רוּ ע֗וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת־שַׁ֥עַר בֵּֽית־יְהֹוָ֖ה הָֽעֶלְיֽוֹן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|36}}וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹתָ֖ם וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|37}}בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּ֣יהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טו|38}}וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|יו}}'''
{{טקסט מנוקד‎‎}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|יו|א}}בִּשְׁנַת֙ שְׁבַע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְפֶ֖קַח בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ מָלַ֛ךְ אָחָ֥ז בֶּן־יוֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|2}}בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים{{הערה|סב' {{גדול|עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ}}}} שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְלֹֽא־עָשָׂ֣ה הַיָּשָׁ֗ר בְּעֵינֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|3}}וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת־בְּנוֹ֙ הֶֽעֱבִ֣יר בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֤ישׁ יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|4}}וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַֽעֲנָֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|ה}}אָ֣ז יַֽעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֙רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|6}}בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁיב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת וַֽאֲדוֹמִים֙{{הערה|במס' {{גדול|וַֽאֲרוֹמִים֙}} כ' {{גדול|וַֽאֲדוֹמִים֙}} ק'}} בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|7}}וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהֽוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|8}}וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|9}}וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּעַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־דַּמֶּ֙שֶׂק֙ וַיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־רְצִ֖ין הֵמִֽית׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|י}}וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַאת תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק{{הערה|כצ&quot;ל}} וַיַּ֥רְא אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל־אֽוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת־תַּבְנִית֖וֹ לְכׇל־מַֽעֲשֵֽׂהוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|11}}וַיִּ֛בֶן אֽוּרִיָּ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>clq77ur8dpmah32s2w65vl7qnq2mspk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/464</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1754629</id>
    <revision>
      <id>3077278</id>
      <timestamp>2026-08-18T23:44:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[מלכים ב טז/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3077278</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3613" sha1="hw4trghuqaohebp77hea6n8nweodest" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
שָׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז מִדַּמֶּ֗שֶׂק כֵּ֤ן עָשָׂה֙ אֽוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן עַד־בּ֥וֹא הַמֶּֽלֶךְ־אָחָ֖ז מִדַּמָּֽשֶׂק׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|12}}וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב הַמֶּ֛לֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיַּ֥עַל עָלָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|13}}וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־דַּֽם־הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר־ל֖וֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|14}}וְאֵ֨ת הַמִּזְבַּ֣ח הַנְּחֹשֶׁת֮ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ וַיַּקְרֵ֗ב מֵאֵת֙ פְּנֵ֣י הַבַּ֔יִת מִבֵּין֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמִבֵּ֖ין בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ עַל־יֶ֥רֶךְ הַמִּזְבֵּ֖חַ צָפֽוֹנָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|טו}}{{כו&quot;ק|וַיְצַוֶּ֣הו|וַיְצַוֶּ֣ה}} הַמֶּֽלֶךְ־אָ֠חָז אֶת־אוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל הַמִּזְבֵּ֣חַ הַגָּד֡וֹל הַקְטֵ֣ר אֶת־עֹֽלַת־הַבֹּקֶר֩ וְאֶת־מִנְחַ֨ת הָעֶ֜רֶב וְֽאֶת־עֹלַ֧ת הַמֶּ֣לֶךְ וְאֶת־מִנְחָת֗וֹ וְ֠אֵת עֹלַ֞ת כׇּל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֔ם וְכׇל־דַּ֥ם עֹלָ֛ה וְכׇל־דַּם־זֶ֖בַח עָלָ֣יו תִּזְרֹ֑ק וּמִזְבַּ֧ח הַנְּחֹ֛שֶׁת יִֽהְיֶה־לִּ֖י לְבַקֵּֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|16}}וַיַּ֖עַשׂ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֑ן כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|17}}וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכֹנ֗וֹת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ {{כו&quot;ק|ואֶת|אֶת־}}הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|18}}וְאֶת־{{קו&quot;כ|מיּסַ֨ךְ|מוּסַ֨ךְ}} הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|19}}וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָחָ֖ז אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|טז|כ}}וַיִּשְׁכַּ֤ב אָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hw4trghuqaohebp77hea6n8nweodest</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1754630</id>
    <revision>
      <id>3077281</id>
      <timestamp>2026-08-19T03:17:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005 (תיקון: תשפ&quot;ו) &lt;שם קודם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005  &lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;  &lt;מקו...&quot;</comment>
      <origin>3077281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41432" sha1="6i4jsa56vetiksuikaq9tesu4e851gx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005

&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)); ((תשפ&quot;ו, 1054|חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:14310224)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>6i4jsa56vetiksuikaq9tesu4e851gx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077282</id>
      <parentid>3077281</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:18:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] לשם [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3077281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41432" sha1="6i4jsa56vetiksuikaq9tesu4e851gx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005

&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)); ((תשפ&quot;ו, 1054|חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:14310224)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>6i4jsa56vetiksuikaq9tesu4e851gx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077301</id>
      <parentid>3077282</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:28:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] לשם [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3077281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41432" sha1="6i4jsa56vetiksuikaq9tesu4e851gx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005

&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)); ((תשפ&quot;ו, 1054|חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:14310224)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>6i4jsa56vetiksuikaq9tesu4e851gx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077303</id>
      <parentid>3077301</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T03:29:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41434" sha1="32aik4nyt8pnv2r64ajnx4756aelgwl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם עתידי&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005

&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לדיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)); ((תשפ&quot;ו, 1054|חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:14310224)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>32aik4nyt8pnv2r64ajnx4756aelgwl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077306</id>
      <parentid>3077303</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:05:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41454" sha1="sobtgs734lpwd8jcqc799yncfj2i3zm" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו–2005 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם עתידי&gt; חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית), התשס&quot;ו–2005

&lt;מאגר 2000329 תיקון 571383 תקן 25662 קוד a163Y00000DuBDLQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 42|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)); ((תשע&quot;א, 85|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע&quot;ז, 332|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((1106|תיקון מס' 17 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|20:390362)); ((תשע&quot;ט, 233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)); ((תשפ&quot;ו, 1054|חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:14310224)).

__TOC__

== פרק א׳: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א, תשע״ז)
: בחוק זה –
:- ”אדם עם מוגבלות נפשית” – אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית” – כל אחד מאלה:
:: (1) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית;
:: (2) אדם עם לקות שכלית אחרת שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:: (3) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;
:- ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית” – מי שאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בידי ועדת אבחון, שהוקמה לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית]];
:- ”אחראי על קטין או חסר ישע” – כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין]];
:- ”בן משפחה”, שלא לענין אחראי על קטין או חסר ישע – הורה או אח כהגדרתם [[בחוק הגנת הילדים]];
:- ”חוות דעת” – חוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות]];
:- ”חוק בתי המשפט” – [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]];
:- ”חוק הגנת ילדים” – [[=חוק הגנת הילדים|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים), התשט״ו–1955]];
:- ”חוק זכויות נפגעי עבירה” – [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001]];
:- ”חוק חקירת חשודים” – [[=חוק חקירת חשודים|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002]];
:- ”חוק חקירת עדים” – [[=חוק חקירת עדים|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957]];
:- ”חוק טיפול בחולי נפש” – [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]];
:- ”חוק סדר הדין הפלילי” – [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]];
:- ”חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית” – [[=חוק הסעד טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”חוקר מיוחד” – חוקר שמינה שר הרווחה לפי [[סעיף 6]];
:- ”חוקר משטרה” – כל אחד מאלה:
:: (1) שוטר שמוסמך לחקור לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)=|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]];
:: (2) חוקר במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים;
:: (3) מי שרשאי לערוך חקירות מטעם רשות אחרת שקבע השר בצו לפי [[סעיף 30]];
:- ”חקירה משטרתית” – חקירה בידי חוקר משטרה;
:- ”פסיכיאטר מחוזי” – כהגדרתו [[בסעיף 1 בחוק טיפול בחולי נפש]];
:- ”פקודת הפרוצדורה הפלילית” – [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]];
:- ”פקודת הראיות” – [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]];
:- ”פקיד סעד” – (((נמחקה);))
:- ”קלטת חקירה” – דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי, שבהם תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית;
:- ”תיעוד חזותי” – תיעוד בהקלטת תמונה וקול, בשילוב;
:- ”תיעוד קולי” – תיעוד בהקלטת קול;
:- ”תמליל” – תמליל מודפס של קלטת חקירה;
:- ”השר” – שר המשפטים.

@ 2. היקף תחולת החוק
: (א) הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, לגבי עבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר מיוחד יחולו גם במקרים המפורטים בסעיף קטן זה, ואלה הם:
:: (1) לגבי עבירה שאינה מנויה [[בתוספת]], ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר כחשוד באותה עבירה;
:: (2) לגבי עבירה נלווית, ובלבד שהאדם עם המוגבלות השכלית נחקר גם בעבירה כאמור [[בתוספת]].
: (ג) בסעיף זה, ”עבירה נלווית” – עבירה נוספת לעבירה המנויה [[בתוספת]], שנעברה במהלך ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת]] ובין אם על ידי אדם אחר.

== פרק ב׳: הליכי חקירה ==

=== סימן א׳: חקירת אדם עם מוגבלות שכלית ===

@ 3. חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”נחקר” – כל אדם שנגבית ממנו הודעה כמתלונן, כעד או כחשוד.
: (ב) סבר חוקר משטרה, לפני תחילת חקירה או במהלכה, כי אדם העומד להיחקר בפניו או הנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית, יפנה החוקר את אותו אדם לחוקר מיוחד ולא ימשיך בחקירה.
: (ג) טען נחקר שהוא חשוד (בסעיף זה – החשוד), או מי מטעמו, כי הוראות סעיף קטן (ב) חלות עליו, וסבר חוקר משטרה כי אין מקום להפנות את החשוד לחקירה בידי חוקר מיוחד, רשאי החשוד לערור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה; הדיון בערר יתקיים בתוך 24 שעות מהגשת הערר והחלטת בית המשפט תהיה סופית; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.
: (ד) אין בפניה לבית משפט כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להוות עילה לעיכוב חקירתו של אדם כאמור באותו סעיף קטן, שנעשית שלא בידי חוקר מיוחד.

@ 4. חקירה דחופה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) על אף הוראות [[סעיף 3]], רשאי חוקר משטרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית אם הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.
: (ב) חוקר המשטרה יתעד בכתב את החקירה לפי סעיף קטן (א) וירשום את הסיבות לעריכתה.
: (ג) הוראות סעיף זה והוראות [[סימן ב׳ לפרק זה]] באות להוסיף על הוראות [[חוק חקירת חשודים]], ולא לגרוע מהן.

@ 5. הודעה על חקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) בסעיף זה, ”בן משפחה” – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה.
: (ב) אדם עם מוגבלות שכלית שמונה לו אפוטרופוס ויש לחקרו בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]] (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), ייחקר בידיעת אפוטרופסו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מותר לחקור אדם עם מוגבלות שכלית כאמור באותו סעיף קטן, אף בלא ידיעת אפוטרופסו, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם עם המוגבלות השכלית ביקש כי לא תימסר לאפוטרופסו הודעה על חקירתו; ואולם רשאי הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, להורות, על אף בקשת האדם עם המוגבלות השכלית, כי תימסר הודעה לאפוטרופסו, אם סבר כי טובתו מחייבת זאת;
:: (2) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, חקירת האדם עם המוגבלות השכלית בידיעת אפוטרופסו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או ישבשה, יסכל מניעה של פשע, ייצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או ימנע מעצרם של חשודים נוספים או גילוי ראיה; ואולם בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לאפוטרופסו של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר;
:: (3) לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ בחוקר המיוחד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
::: (א) טעמים של טובת האדם עם המוגבלות השכלית או טעמים של טובת החקירה, שאין בהם פגיעה בטובת האדם כאמור, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו;
::: (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.
: (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת אדם עם מוגבלות שכלית בלא ידיעת אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע החוקר המיוחד על חקירת העבירה לאפוטרופוס אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון אדם עם מוגבלות שכלית לפי [[סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], לחקירה בידי חוקר מיוחד כאמור [[בסעיף 3]].

@ 6. מינוי והכשרת חוקרים מיוחדים
: שר הרווחה ימנה לענין חקירת אנשים עם מוגבלויות שכליות לפי חוק זה, חוקרים מיוחדים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים קליניים או בעלי הכשרה בתחום החינוך המיוחד; החוקרים המיוחדים יקבלו הכשרה לצורך תפקידם, כפי שיקבע שר הרווחה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים), התשע״ט–2019]].))

@ 7. חקירה בידי חוקר מיוחד
: (א) חוקר מיוחד רשאי לחקור אדם עם מוגבלות שכלית שהפנה אליו חוקר משטרה כאמור [[בסעיף 3]]; לחוקר מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית]], והוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודה האמורה]] יחולו על החקירה, בשינויים המחויבים; החוקר המיוחד יסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את האמור [[בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית]].
: (ב) חוקר מיוחד רשאי להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום המוגבלות של הנחקר, או באדם אחר שעשוי, לדעת החוקר המיוחד, לסייע לו בגביית העדות.
: (ג) החוקר המיוחד יכתוב, עם סיום החקירה, חוות דעת שבה יתאר את מהלך החקירה, את קשיי התקשורת עם הנחקר ואם הסתייע באיש מקצוע כאמור בסעיף זה – גם את פרטי איש המקצוע והסיוע; החוקר רשאי להוסיף לחוות הדעת המלצות בדבר אמצעי העדה רצויים אם יעיד הנחקר בבית המשפט; הוספת ההמלצות תיעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הנחקר.

@ 8. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה, אלא אם כן, לדעת החוקר המיוחד או החוקר, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, עלול הדבר לפגוע בחקירה.
: (ב) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות, לנוכחות מלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 14 לחוק זכויות נפגעי עבירה]].
: (ג) בסעיף זה [[ובסעיף 16]], ”אדם המלווה אותו”, ”המלווה בחקירה” – למעט עורך דינו.

@ 9. חקירת חשוד עם מוגבלות
: הופנה חשוד המצוי במעצר לחוקר מיוחד לפי חוק זה, יסביר החוקר המיוחד לחשוד, בלשון המובנת לו, את זכויותיו לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]].

@ 10. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית
: (א) החוקר המיוחד יתעד חקירה הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הנחקר או עם אחרים בנוכחותו, כדלקמן:
:: (1) בתיעוד חזותי;
:: (2) בתיעוד קולי – אם אין אפשרות סבירה, בנסיבות הענין, לתיעוד חזותי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי;
:: (3) בכתב – אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי, או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי.
: (ב) תועדה החקירה בתיעוד קולי בלבד, יפרט החוקר המיוחד בכתב את הטעמים לאי התיעוד החזותי; תועדה החקירה בכתב בלבד, יפרט החוקר המיוחד את הטעמים לאי התיעוד החזותי או הקולי.
: (ג) לא ייעשה כל שינוי בקלטת החקירה.
: (ד) תמליל יוכן בכל אחד מאלה:
:: (1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
:: (2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
: (ה) החוקר המיוחד אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ד).

@ 11. דרכי העיון בהקלטה
: הוראות [[+|סעיפים 74]] [[ו־75 לחוק סדר הדין הפלילי]] יחולו על תמליל ועל קלטת חקירה, בשינויים אלה:
: (1)(א) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
:: (ב) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
:: (ג) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום המצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית המשפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור; לענין סעיף זה, ”הנאשם” – לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט [[בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) היה הנאשם מיוצג, זכאי סניגורו, לצורך ניהול ההליך המשפטי בענינו של הנאשם, להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, ובלבד שלא יעבירנה לנאשם או לאדם אחר.

@ 12. נוכחות אדם עם מוגבלות שכלית בפעולות חקירה
: התגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של אדם עם מוגבלות שכלית שהופנה לחקירה בידי חוקר מיוחד, או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של החוקר המיוחד.

@ 13. העברת חומר החקירה ליחידה החוקרת
: עם סיום החקירה, יעביר החוקר המיוחד את חומר החקירה, במלואו, ליחידה החוקרת שהפנתה את הנחקר לחוקר המיוחד.

@ 14. תוקף חקירה
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בחוקיותה של חקירה כאמור בפסקאות (1) או (2) –
: (1) של אדם כאמור [[בסעיף 3]], שנעשתה שלא בידי חוקר מיוחד;
: (2) שנעשתה בידי חוקר מיוחד, אף אם בדיעבד הסתבר כי הנחקר לא היה אדם עם מוגבלות שכלית.

@ 15. קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית
: הודה אדם עם מוגבלות שכלית בעבירה במהלך חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההודאה היתה חופשית ומרצון, אף אם לא העלה הנאשם טענה בענין זה.

=== סימן ב׳: חקירת אדם עם מוגבלות נפשית ===

@ 16. ליווי בחקירה של אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם לגבי חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שיש לגביו ראיה, בכתב או בעל־פה, בדבר לקותו הנפשית, ושחוקר משטרה סבר כי הוא אדם עם מוגבלות נפשית או שדבר מוגבלותו הובא לידיעת חוקר המשטרה; ואולם לא תיאסר נוכחות המלווה בחקירה כאמור [[בסעיף 8(א)]], אלא באישור הקצין הממונה על החקירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם כאמור באותו סעיף קטן זכאי לבקש מחוקר המשטרה כי דבר חקירתו יובא לידיעת מטפלו, והוא זכאי לבקש כי מטפלו ילווה אותו בחקירתו כאמור; בסעיף זה, ”מטפלו” – מטפל כמשמעותו [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]], המטפל בו.

@ 17. תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית
: (א) חוקר משטרה יתעד חקירת אדם עם מוגבלות נפשית שדבר מוגבלותו הובא לידיעתו, והוראות [[סעיף 10(א) עד (ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 11]] יחולו על קלטת החקירה ועל התמליל; ואולם להכנת התמליל במקרים האמורים [[בסעיף 10(ד)]] תהיה אחראית היחידה החוקרת.
: (ג) הנשיאה בעלויות הכנת התמליל כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בהתאם להחלטת השר לביטחון הפנים יחד עם השר.

== פרק ג׳: ההליך המשפטי ==

=== סימן א׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית ===

@ 18. אזהרת עד עם מוגבלות שכלית
: (א) מצא בית המשפט כי לא ניתן להזהיר עד כאמור [[בסעיף 2 בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]], מחמת שהעד אינו מסוגל, בשל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת, רשאי בית המשפט, אם מצא כי אין בכך כדי לסייע לגילוי האמת, שלא להזהיר עד העומד להעיד בפניו שהוא אדם עם מוגבלות שכלית.
: (ב) לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה שהתקבלה בלא אזהרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נמצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

@ 19. איסור חקירה נגדית של אדם עם מוגבלות שכלית בידי הנאשם, ומינוי סניגור
: (א)(1) ראה בית המשפט כי עד שעומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בסעיף זה – העד), רשאי הוא להורות, בין ביזמתו ובין לבקשת בעל דין, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנאשם לא יחקור את העד בעצמו.
:: (2) בית משפט לא יחליט כאמור בפסקה (1) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ובהתחשב, בין השאר, ברצונו של העד, התנהגות הנאשם בהליך, קיומה של היכרות מוקדמת בין העד לנאשם, ומידת הפגיעה שתגרם לנאשם אם יורה בית המשפט כי לא יחקור את העד בעצמו.
:: (3) לא היה הנאשם מיוצג, לא יחליט בית המשפט כאמור בפסקה (1) בטרם מינה לו, בהסכמתו, סניגור לייצגו לצורך המשך ההליך המשפטי.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הובא לידיעת בית המשפט כי במשפט פלילי בשל עבירה המפורטת [[בפרט((ים)) ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))1((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) עד ((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) בתוספת]], עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא נפגע העבירה שבקשר אליה מתנהל ההליך המשפטי, לא יחקור הנאשם את אותו אדם בעצמו.
:: (2) במשפט שבו צפוי להעיד עד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שצפויה להיות מוגשת בו אמרת עד כאמור והנאשם אינו מיוצג, ימנה בית המשפט לנאשם, בהסכמתו, סניגור.
: (ג) סירב הנאשם למינוי סניגור כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (ב)(2), תיעשה חקירת העד האמור בסעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי הענין, באמצעות מתווך; בסעיף זה, ”מתווך” – אדם בעל הכשרה כחוקר מיוחד לענין חוק זה, או אדם בעל הכשרה מתאימה אחרת, למעט החוקר המיוחד שחקר את העד; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מינוי המתווך, ההכשרה הנדרשת ואופן החקירה באמצעותו.

=== סימן ב׳: הוראות לענין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ===

@ 20. שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית
: (א) [[בסימן זה]] [[ובסעיף 24]], ”אדם עם מוגבלות” – אדם עם מוגבלות שכלית או מוגבלות נפשית.
: (ב) אמרה שנגבתה מאדם עם מוגבלות (בסעיף זה – העד) תהא קבילה כראיה, אם תועדה בהקלטה חזותית, התקבלה חוות דעת מומחה ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – חוות הדעת של המומחה), החוקר המיוחד או חוקר המשטרה, לפי הענין, שגבה את האמרה, העיד על נתינתה, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם שנתן את האמרה מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו; הוראות הדין החל בישראל לענין [[פסקה (2) של סעיף 10א(א) לפקודת הראיות]] יחולו, לפי הענין, גם על עדות כאמור בפסקה זו; בפסקה זו, ”דין” – לרבות הלכה פסוקה;
:: (2) בית המשפט פטר את האדם ממסירת עדותו, לפני תחילת עדותו או במהלכה, בשל התקיימות כל אלה:
::: (א) לפי חוות הדעת של המומחה, מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) מתן העדות עלול לפגוע בעד;
:::: (2) העד אינו מסוגל להעיד מחמת מוגבלותו השכלית או הנפשית;
::: (ב) בית המשפט שוכנע כי אין בגביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות [[בסעיף 22]], או בדחיית מועד מתן עדותו של העד בזמן סביר, כדי למנוע את הפגיעה בעד או כדי לאפשר את העדתו על אף מוגבלותו השכלית או הנפשית.
: (ג) החלטה בענין פטור ממסירת עדות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), תינתן במסגרת הליך שיתקיים בדלתיים סגורות ובו תישמע עדותו של המומחה שנתן את חוות הדעת כאמור באותו סעיף קטן, וכן טענות הצדדים.
: (ד) אין להרשיע אדם על סמך אמרת אדם שבית המשפט פטר אותו ממסירת עדות כאמור בסעיף זה, אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
: (ה) אין בסעיף זה –
:: (1) כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מטעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה;
:: (2) כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכלל האמור בפסקה (1) או לפי דין אחר.

@ 21. חוות דעת מומחה
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, רשאים הצדדים בהליך פלילי שעד שהוא אדם עם מוגבלות מעיד בו, להגיש חוות דעת כראיה בענין מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):
:: (1) היות העד אדם עם מוגבלות;
:: (2) סוג מוגבלותו של העד;
:: (3) השפעתה האפשרית של המוגבלות על מסירת עדות או על העד.
: (ב) חוות דעת שהתקבלה בענינים האמורים בסעיף זה, לא תשמש סיוע, חיזוק או כל תוספת ראייתית אחרת הנדרשת לפי דין, לרבות לפי ההלכה הפסוקה.

@ 22. עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו (בסעיף זה – העד) הוא אדם עם מוגבלות, וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, רשאי בית המשפט להורות, מיזמתו או לבקשת בעל דין, בשים לב לרצונו של העד ובכפוף להוראות [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], על גביית העדות באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (10) (בסעיף זה – אמצעי התאמה):
:: (1) שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 2ב(ב) עד (ד) לחוק חקירת עדים]];
:: (2) כשהעד מאחורי פרגוד;
:: (3) כשהעד לא על דוכן העדים;
:: (4) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
:: (5) בלשכת השופט;
:: (6) במקום שיקבע בית המשפט לפי סמכותו מכוח [[+|סעיפים 34(ב)]] [[או 44(ב) לחוק בתי המשפט]], ובלבד שלא יקבע מקום מחוץ לכותלי בית המשפט שלא בהסכמת המחזיק באותו מקום;
:: (7) הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים;
:: (8) בנוכחות אדם המלווה את העד לצדו אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות נפגע עבירת מין או אלימות לנוכחות מלווה בדיון בבית משפט כאמור [[בסעיף 15 לחוק זכויות נפגעי עבירה]];
:: (9) הסתייעות בעל דין ביועץ אף אם העדות נגבית בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 68 לחוק בתי המשפט]]; היועץ רשאי לסייע לבעל הדין בניהול חקירתו של העד, ויהיה רשאי, בין השאר, להציע לבעל הדין נוסח חלופי לשאלה, ולהתריע לפני בעל הדין על פגיעה אפשרית בעד; בפסקה זו, ”יועץ” – מי שבית המשפט אישר, לאור הכשרתו, לענין פסקה זו;
:: (10) בדרך אחרת שקבע בית המשפט, ביזמתו או בהמלצת החוקר המיוחד לפי [[סעיף 7(ד)]], ובלבד שבית המשפט הדן בענין פלילי שוכנע מעל לכל ספק סביר כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 2]], האמצעים להתאמת עדותם של אנשים עם מוגבלות המנויים בסעיף זה, יחולו בהליכים פליליים וכן, לפי הענין ובשינויים המחויבים, בהליכים שאינם פליליים, בהליכים המתנהלים לפני בית דין ובהליכים לגביית עדות מוקדמת לפי [[+|סעיף 117]], [[+|117א]] [[או 117ב לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) שימוש באמצעי התאמה כאמור בסעיף קטן (א)(10), ייעשה רק אם הוגשה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בדבר היות העד אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, או חוות דעת ולפיה העד הוא אדם עם מוגבלות ועדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין אחר המאפשרת שימוש באמצעי התאמה כאמור.
: (ד) בחקירתו של אדם עם מוגבלות יביא בית המשפט בחשבון, לענין [[סעיף 2 לחוק חקירת עדים]], את מוגבלותו של אותו אדם.

@ 23. שימוש נוסף באמצעי תקשורת
: אין בחוק זה כדי למנוע שימוש באמצעים של תקשורת חלופית או של תקשורת תומכת, כמפורט [[בסעיף 22(א)(7)]], לגבי אדם שאינו אדם עם מוגבלות שכלית או עם מוגבלות נפשית כאמור בחוק זה.

== פרק ד׳: הוראות שונות ==

@ 24. סודיות (תיקון: תשע״א, תשע&quot;ז, תשע״ז–2)
: (א) לא יפרסם אדם קלטת חקירה או תמליל חקירה, או העתק של כל אחד מאלה, אלא ברשות בית המשפט.
: (ב) בסעיף זה, ”פרסום” – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי כל אחד מאלה או בפניו:
:: (1) הנאשם, סניגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו של הסניגור, או אדם אחר שהוסמך לעיין בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(א) לחוק סדר הדין ((ה))פלילי]], והכל בכפוף להוראות [[סעיף 11]];
:: (2) תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פיקוחו;
:: (3) אדם, הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל על פי סעיף קטן (א), לצורך מתן חוות דעת בקשר להליך הפלילי;
:: (4) חוקר מיוחד;
:: (5) שוטר או חוקר אחר הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו בחקירת העבירה;
:: (6) עובד סוציאלי, שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960]], או לפי [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)]], לפי העניין או פסיכיאטר מחוזי הנזקק לקלטת החקירה או לתמליל לצורך מילוי תפקידו על פי חוק;
:: (7) מי שחוקר מיוחד העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תמלול, או מי שחוקר מיוחד, באישור מנהל השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרים מיוחדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרים מיוחדים והכשרתם, והכול ובלבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלו הנכללים בקלטת או בתמליל.
: (ג) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה או שנאסף אגב ביצוע חוק זה לגבי מוגבלותו של אדם ישמרנו בסוד, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, או על פי צו בית משפט.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת בעל דין או לבקשת אדם עם מוגבלות, להורות, בצו, כי כל מידע לגבי אדם עם מוגבלות שנמסר אגב חקירה וכן כל מסמך או פרט הקשור לחקירה, יישמר בסוד ויהיה אסור בפרסום.
: (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 3 שנים.
: (ו) בסעיף זה, ”בית המשפט” –
:: (1) בטרם הוגש כתב אישום – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתנהלת החקירה;
:: (2) לאחר שהוגש כתב אישום – בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.

@ 25. שינוי [[התוספת]]
: השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את [[התוספת]].

@ 26. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], ולענין תקנות הנוגעות גם למשרד ממשלתי אחר – גם עם השר הממונה על אותו משרד, להתקין תקנות לביצועו.

@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו–1955]].))

@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].))

@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

@ 30. החלת הוראות החוק על חקירות מטעם רשות חוקרת
: (א) השר רשאי, בצו, באישור השר הממונה ושר הרווחה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין (בסעיף זה – הרשות החוקרת); בצו כאמור ייקבעו גם בעלי התפקידים ברשות החוקרת המוסמכים לאשר פעולות הדורשות אישור קצין משטרה לפי חוק זה; בסעיף זה, ”השר הממונה” – השר הממונה על הרשות החוקרת.
: (ב) הוראות חוק זה לענין חקירה בידי חוקר מיוחד יחולו, על אף האמור [[בחוק חקירת חשודים]], בכפוף לכל צו שיותקן לפי [[סעיף 16(ג) לאותו חוק]], לגבי חוקרים מיוחדים.

@ 31. תחולה הדרגתית
: (א) חוק זה יחול בהדרגה לגבי העבירות כמפורט בפסקאות (1) עד (3), החל במועדים הקבועים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 2(ב)(1)]] או המפורטות [[בפרט 1 בתוספת]] – בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי עבירות כאמור להלן – בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה:
::: (א) עבירה המפורטת [[בפרט 2 בתוספת]], כשהחשוד והנפגע הם בני משפחה של האדם עם המוגבלות או כשהחשוד הוא בן משפחה והנפגע הוא האדם עם המוגבלות;
::: (ב) עבירה כאמור [[בפרט 3 בתוספת]], לפי [[+|סעיפים 337]], [[+|368ב]] [[ו־368ג לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי עבירות כאמור [[תוספת פרט 2|בפרט 2]] [[תוספת פרט 3|או 3 בתוספת]] שהוראות פסקה (2) לא חלות לגביהן – בתום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחולתו של [[סעיף 10(א)(1)]] לענין [[סעיף 17]] תהיה –
:: (1) לגבי חקירת חשודים בעבירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – במועד שלא יקדם מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה;
:: (2) לגבי חקירת עדים ומתלוננים בעבירות כאמור בפסקה (1) – במועד שלא יקדם מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ==
==== ((([[2|סעיף 3 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : עבירות לפי [[+|סעיפים 199 עד 205]], [[+|208]], [[+|214]], [[+|300 עד 301ג]], [[+|305]] [[ו־345 עד 351 לחוק העונשין]].
@ 2. : עבירות לפי [[+|סעיפים 329(א)(1)]] [[ו־333 לחוק העונשין]].
@ 3. : עבירה, לפי כל דין, של אחראי על קטין או חסר ישע, שנעברה כלפי האדם שעליו הוא אחראי.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ז בחשון התשס״ו (29 בנובמבר 2005).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>sobtgs734lpwd8jcqc799yncfj2i3zm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754634</id>
    <redirect title="חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)" />
    <revision>
      <id>3077295</id>
      <timestamp>2026-08-19T03:26:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית, לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)]] לשם [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] תוך דריסת הפניה</comment>
      <origin>3077295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128" sha1="6hldp23cwxxgkohce8szpc4lvenqbvu" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]]</text>
      <sha1>6hldp23cwxxgkohce8szpc4lvenqbvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1754637</id>
    <revision>
      <id>3077310</id>
      <timestamp>2026-08-19T04:25:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026&quot;</comment>
      <origin>3077310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89" sha1="4as4ed3lpo63kdj0l9y9doib4d7q39v" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026</text>
      <sha1>4as4ed3lpo63kdj0l9y9doib4d7q39v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077322</id>
      <parentid>3077310</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:33:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6444" sha1="9jqtxbk91dltqd80icv8k9az0dmwidh" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2562|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4(ג)]] [[+|ו-4ג]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. 
: (א) בעד הגשת בקשה לרישיון לפי [[סעיף 4]] לחוק, כמפורט בטור א' בטבלה [[שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט בטור ב' לצידו.
: (ב) בעד הגשת בקשה לרישום במרשם לפי [[סעיף 4א1 לחוק]] או בעד הגשת בקשה לחידוש הרישום במרשם לפי [[תקנה 12 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ&quot;ג-2022]], כמפורט בטור א' בטבלה [[שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[בטור ב' לצידו.
: (ג) לבקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצורף אישור על תשלום האגרה בעד הגשתה.

@ 2. (א) סכומי האגרות [[שבתוספת הראשונה]] יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן - סכום האגרה המעודכן).
: (ב) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן - סכום האגרה המעוגל).
: (ג) עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
: (ה) בתקנה זו -
&quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון;
&quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
&quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 3. ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, ובכלל זה בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות או חובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין שהספק המורשה החל במתן שירותים מכוח הרישיון או הרישום במרשם, ובין שלא.

2563

@ 4. בטלות -
: (1) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000]]
4;
: (2) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001]]
5;
: (3) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]]
6;
: (4) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018]]
7.

@ 5. תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

@ 6. (א) מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]]
: 8, החל מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), ושילם אגרה בעד מתן רישיון כללי אחוד לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010, כנוסחן ערב יום התחילה (להלן - בעל רישיון), יוחזר לו החלק היחסי בעד האגרה ששילם (להלן - סכום ההחזר), שיחושב בהתבסס על אלה:
: (1) מועד מתן הרישיון בפועל, המועד שבו ניתן בפועל ההיתר הדרוש לו לפי החוק כדי להתחיל לספק את השירותים מכוח הרישיון האחוד, או המועד האחרון לפי החוק שבו היה ניתן לקבל את ההיתר כאמור, לפי העניין;
: (2) משך הזמן שנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל רישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון;
: (3) סכום האגרה ששילם בפועל בעל הרישיון, ומועדי תשלום האגרה בפועל;
: (4) סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]]
9.
: (ב) המנהל ישלח לכל בעל רישיון הודעה על סכום ההחזר שיוחזר לו לפי הוראות תקנת משנה (א); הודעה כאמור תישלח בתוך חודש מיום התחילה, וסכום ההחזר כאמור יוחזר לו במועד האמור או בסמוך לכך.
: (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של בעלי הרישיונות וסכומי ההחזרים שהוחזרו להם לפי תקנה זו.</text>
      <sha1>9jqtxbk91dltqd80icv8k9az0dmwidh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077323</id>
      <parentid>3077322</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:37:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6637" sha1="rrl5kj38i8qg6kjbcdukhudojeqz797" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2562|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4(ג)]] [[+|ו-4ג]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. חובת תשלום אגרה
: (א) בעד הגשת בקשה לרישיון לפי [[סעיף 4 לחוק]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ב) בעד הגשת בקשה לרישום במרשם לפי [[סעיף 4א1 לחוק]] או בעד הגשת בקשה לחידוש הרישום במרשם לפי [[תקנה 12 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ&quot;ג-2022]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ג) לבקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצורף אישור על תשלום האגרה בעד הגשתה.

@ 2. עדכון סכומים
: (א) סכומי האגרות [[שבתוספת הראשונה]] יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן - סכום האגרה המעודכן).
: (ב) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן - סכום האגרה המעוגל).
: (ג) עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 3. אי–החזר אגרה
: ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, ובכלל זה בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות או חובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין שהספק המורשה החל במתן שירותים מכוח הרישיון או הרישום במרשם, ובין שלא.


@ 4. ביטול
: בטלות -
: (1) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000]];
: (2) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001]];
: (3) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]];
: (4) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018]].

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

@ 6.  הוראת מעבר
: (א) מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]], החל מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), ושילם אגרה בעד מתן רישיון כללי אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]], כנוסחן ערב יום התחילה (להלן - בעל רישיון), יוחזר לו החלק היחסי בעד האגרה ששילם (להלן - סכום ההחזר), שיחושב בהתבסס על אלה:
:: (1) מועד מתן הרישיון בפועל, המועד שבו ניתן בפועל ההיתר הדרוש לו לפי [[החוק]] כדי להתחיל לספק את השירותים מכוח הרישיון האחוד, או המועד האחרון לפי החוק שבו היה ניתן לקבל את ההיתר כאמור, לפי העניין;
:: (2) משך הזמן שנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל רישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון;
:: (3) סכום האגרה ששילם בפועל בעל הרישיון, ומועדי תשלום האגרה בפועל;
:: (4) סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].
: (ב) המנהל ישלח לכל בעל רישיון הודעה על סכום ההחזר שיוחזר לו לפי הוראות תקנת משנה (א); הודעה כאמור תישלח בתוך חודש מיום התחילה, וסכום ההחזר כאמור יוחזר לו במועד האמור או בסמוך לכך.
: (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של בעלי הרישיונות וסכומי ההחזרים שהוחזרו להם לפי תקנה זו.</text>
      <sha1>rrl5kj38i8qg6kjbcdukhudojeqz797</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077324</id>
      <parentid>3077323</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:38:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6698" sha1="ppyz7xu7ocdem0y9sghxaqnxd19mgra" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2562|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4(ג)]] [[+|ו-4ג]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. חובת תשלום אגרה
: (א) בעד הגשת בקשה לרישיון לפי [[סעיף 4 לחוק]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ב) בעד הגשת בקשה לרישום במרשם לפי [[סעיף 4א1 לחוק]] או בעד הגשת בקשה לחידוש הרישום במרשם לפי [[תקנה 12 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ&quot;ג-2022]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ג) לבקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצורף אישור על תשלום האגרה בעד הגשתה.

@ 2. עדכון סכומים
: (א) סכומי האגרות [[שבתוספת הראשונה]] יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן - סכום האגרה המעודכן).
: (ב) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן - סכום האגרה המעוגל).
: (ג) עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 3. אי–החזר אגרה
: ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, ובכלל זה בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות או חובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין שהספק המורשה החל במתן שירותים מכוח הרישיון או הרישום במרשם, ובין שלא.


@ 4. ביטול
: בטלות -
: (1) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000]];
: (2) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001]];
: (3) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]];
: (4) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018]].

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

@ 6. הוראת מעבר
: (א) מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]], החל מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), ושילם אגרה בעד מתן רישיון כללי אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]], כנוסחן ערב יום התחילה (להלן - בעל רישיון), יוחזר לו החלק היחסי בעד האגרה ששילם (להלן - סכום ההחזר), שיחושב בהתבסס על אלה:
:: (1) מועד מתן הרישיון בפועל, המועד שבו ניתן בפועל ההיתר הדרוש לו לפי [[החוק]] כדי להתחיל לספק את השירותים מכוח הרישיון האחוד, או המועד האחרון לפי החוק שבו היה ניתן לקבל את ההיתר כאמור, לפי העניין;
:: (2) משך הזמן שנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל רישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון;
:: (3) סכום האגרה ששילם בפועל בעל הרישיון, ומועדי תשלום האגרה בפועל;
:: (4) סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].
: (ב) המנהל ישלח לכל בעל רישיון הודעה על סכום ההחזר שיוחזר לו לפי הוראות תקנת משנה (א); הודעה כאמור תישלח בתוך חודש מיום התחילה, וסכום ההחזר כאמור יוחזר לו במועד האמור או בסמוך לכך.
: (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של בעלי הרישיונות וסכומי ההחזרים שהוחזרו להם לפי תקנה זו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====</text>
      <sha1>ppyz7xu7ocdem0y9sghxaqnxd19mgra</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077325</id>
      <parentid>3077324</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:40:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7223" sha1="pwd8ya9suku0divw5n1bz2jj56ib2h1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2562|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4(ג)]] [[+|ו-4ג]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. חובת תשלום אגרה
: (א) בעד הגשת בקשה לרישיון לפי [[סעיף 4 לחוק]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ב) בעד הגשת בקשה לרישום במרשם לפי [[סעיף 4א1 לחוק]] או בעד הגשת בקשה לחידוש הרישום במרשם לפי [[תקנה 12 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ&quot;ג-2022]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ג) לבקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצורף אישור על תשלום האגרה בעד הגשתה.

@ 2. עדכון סכומים
: (א) סכומי האגרות [[שבתוספת הראשונה]] יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן - סכום האגרה המעודכן).
: (ב) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן - סכום האגרה המעוגל).
: (ג) עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 3. אי–החזר אגרה
: ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, ובכלל זה בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות או חובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין שהספק המורשה החל במתן שירותים מכוח הרישיון או הרישום במרשם, ובין שלא.


@ 4. ביטול
: בטלות -
: (1) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000]];
: (2) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001]];
: (3) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]];
: (4) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018]].

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

@ 6. הוראת מעבר
: (א) מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]], החל מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), ושילם אגרה בעד מתן רישיון כללי אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]], כנוסחן ערב יום התחילה (להלן - בעל רישיון), יוחזר לו החלק היחסי בעד האגרה ששילם (להלן - סכום ההחזר), שיחושב בהתבסס על אלה:
:: (1) מועד מתן הרישיון בפועל, המועד שבו ניתן בפועל ההיתר הדרוש לו לפי [[החוק]] כדי להתחיל לספק את השירותים מכוח הרישיון האחוד, או המועד האחרון לפי החוק שבו היה ניתן לקבל את ההיתר כאמור, לפי העניין;
:: (2) משך הזמן שנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל רישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון;
:: (3) סכום האגרה ששילם בפועל בעל הרישיון, ומועדי תשלום האגרה בפועל;
:: (4) סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].
: (ב) המנהל ישלח לכל בעל רישיון הודעה על סכום ההחזר שיוחזר לו לפי הוראות תקנת משנה (א); הודעה כאמור תישלח בתוך חודש מיום התחילה, וסכום ההחזר כאמור יוחזר לו במועד האמור או בסמוך לכך.
: (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של בעלי הרישיונות וסכומי ההחזרים שהוחזרו להם לפי תקנה זו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
: (((הסכומים מעודכנים לשנת 2026)))
: {|
! width=&quot;70%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הבקשה !! width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום האגרה {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) בקשה לרישיון כאמור [[+|בסעיפים 2(ב)(2) או (4)]] [[ו-2(ה) לחוק]] || 6,530
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) בקשה לרישום במרשם || 3,490
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בקשה לחידוש הרישום במרשם || 660
|}</text>
      <sha1>pwd8ya9suku0divw5n1bz2jj56ib2h1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077326</id>
      <parentid>3077325</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T04:41:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7337" sha1="l2pvcnlzt8g65hz9m1mm8hu4hyztpso" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2562|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4(ג)]] [[+|ו-4ג]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. חובת תשלום אגרה
: (א) בעד הגשת בקשה לרישיון לפי [[סעיף 4 לחוק]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ב) בעד הגשת בקשה לרישום במרשם לפי [[סעיף 4א1 לחוק]] או בעד הגשת בקשה לחידוש הרישום במרשם לפי [[תקנה 12 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ&quot;ג-2022]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ג) לבקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצורף אישור על תשלום האגרה בעד הגשתה.

@ 2. עדכון סכומים
: (א) סכומי האגרות [[שבתוספת הראשונה]] יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן - סכום האגרה המעודכן).
: (ב) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן - סכום האגרה המעוגל).
: (ג) עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 3. אי–החזר אגרה
: ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, ובכלל זה בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות או חובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין שהספק המורשה החל במתן שירותים מכוח הרישיון או הרישום במרשם, ובין שלא.


@ 4. ביטול
: בטלות -
: (1) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000]];
: (2) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001]];
: (3) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]];
: (4) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018]].

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

@ 6. הוראת מעבר
: (א) מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]], החל מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), ושילם אגרה בעד מתן רישיון כללי אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]], כנוסחן ערב יום התחילה (להלן - בעל רישיון), יוחזר לו החלק היחסי בעד האגרה ששילם (להלן - סכום ההחזר), שיחושב בהתבסס על אלה:
:: (1) מועד מתן הרישיון בפועל, המועד שבו ניתן בפועל ההיתר הדרוש לו לפי [[החוק]] כדי להתחיל לספק את השירותים מכוח הרישיון האחוד, או המועד האחרון לפי החוק שבו היה ניתן לקבל את ההיתר כאמור, לפי העניין;
:: (2) משך הזמן שנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל רישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון;
:: (3) סכום האגרה ששילם בפועל בעל הרישיון, ומועדי תשלום האגרה בפועל;
:: (4) סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].
: (ב) המנהל ישלח לכל בעל רישיון הודעה על סכום ההחזר שיוחזר לו לפי הוראות תקנת משנה (א); הודעה כאמור תישלח בתוך חודש מיום התחילה, וסכום ההחזר כאמור יוחזר לו במועד האמור או בסמוך לכך.
: (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של בעלי הרישיונות וסכומי ההחזרים שהוחזרו להם לפי תקנה זו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
: (((הסכומים מעודכנים לשנת 2026)))
: {|
! width=&quot;70%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הבקשה !! width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום האגרה {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) בקשה לרישיון כאמור [[+|בסעיפים 2(ב)(2) או (4)]] [[ו-2(ה) לחוק]] || 6,530
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) בקשה לרישום במרשם || 3,490
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בקשה לחידוש הרישום במרשם || 660
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשפ&quot;ו (9 באוגוסט 2026)
&lt;חתימה&gt; שלמה קרעי שר התקשורת</text>
      <sha1>l2pvcnlzt8g65hz9m1mm8hu4hyztpso</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077331</id>
      <parentid>3077326</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T05:21:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3077331</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7336" sha1="gt9cis2ta5yk9x9qdiosz195j6el239" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2562|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4(ג)]] [[+|ו-4ג]] [[=החוק|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. חובת תשלום אגרה
: (א) בעד הגשת בקשה לרישיון לפי [[סעיף 4 לחוק]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ב) בעד הגשת בקשה לרישום במרשם לפי [[סעיף 4א1 לחוק]] או בעד הגשת בקשה לחידוש הרישום במרשם לפי [[תקנה 12 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ&quot;ג-2022]], כמפורט [[תוספת 1|בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה]], תשולם אגרה כמפורט [[תוספת 1|בטור ב' לצידו]].
: (ג) לבקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצורף אישור על תשלום האגרה בעד הגשתה.

@ 2. עדכון סכומים
: (א) סכומי האגרות [[שבתוספת הראשונה]] יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן - סכום האגרה המעודכן).
: (ב) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן - סכום האגרה המעוגל).
: (ג) עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
: (ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 3. אי–החזר אגרה
: ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, ובכלל זה בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות או חובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין שהספק המורשה החל במתן שירותים מכוח הרישיון או הרישום במרשם, ובין שלא.

@ 4. ביטול
: בטלות -
: (1) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000]];
: (2) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס&quot;ב-2001]];
: (3) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]];
: (4) [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע&quot;ט-2018]].

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

@ 6. הוראת מעבר
: (א) מי שקיבל רישיון אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש&quot;ע-2010]], החל מיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), ושילם אגרה בעד מתן רישיון כללי אחוד לפי [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע&quot;א-2010]], כנוסחן ערב יום התחילה (להלן - בעל רישיון), יוחזר לו החלק היחסי בעד האגרה ששילם (להלן - סכום ההחזר), שיחושב בהתבסס על אלה:
:: (1) מועד מתן הרישיון בפועל, המועד שבו ניתן בפועל ההיתר הדרוש לו לפי [[החוק]] כדי להתחיל לספק את השירותים מכוח הרישיון האחוד, או המועד האחרון לפי החוק שבו היה ניתן לקבל את ההיתר כאמור, לפי העניין;
:: (2) משך הזמן שנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל רישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון;
:: (3) סכום האגרה ששילם בפועל בעל הרישיון, ומועדי תשלום האגרה בפועל;
:: (4) סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].
: (ב) המנהל ישלח לכל בעל רישיון הודעה על סכום ההחזר שיוחזר לו לפי הוראות תקנת משנה (א); הודעה כאמור תישלח בתוך חודש מיום התחילה, וסכום ההחזר כאמור יוחזר לו במועד האמור או בסמוך לכך.
: (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של בעלי הרישיונות וסכומי ההחזרים שהוחזרו להם לפי תקנה זו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
: (((הסכומים מעודכנים לשנת 2026)))
: {|
! width=&quot;70%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הבקשה !! width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום האגרה {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) בקשה לרישיון כאמור [[+|בסעיפים 2(ב)(2) או (4)]] [[ו-2(ה) לחוק]] || 6,530
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) בקשה לרישום במרשם || 3,490
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בקשה לחידוש הרישום במרשם || 660
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשפ&quot;ו (9 באוגוסט 2026)
&lt;חתימה&gt; שלמה קרעי שר התקשורת</text>
      <sha1>gt9cis2ta5yk9x9qdiosz195j6el239</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית לאנשים עם אוטיזם ולאנשים עם מוגבלות נפשית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754638</id>
    <redirect title="חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)" />
    <revision>
      <id>3077317</id>
      <timestamp>2026-08-19T04:30:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3077317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128" sha1="6hldp23cwxxgkohce8szpc4lvenqbvu" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]]</text>
      <sha1>6hldp23cwxxgkohce8szpc4lvenqbvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754639</id>
    <revision>
      <id>3077332</id>
      <timestamp>2026-08-19T06:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3077331] תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)</comment>
      <origin>3077332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9963" sha1="76vgyzsu7fq4dx4nthgt33p992l0p7b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2562|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12506.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיפים 4(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ג|ו־4ג}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|חובת תשלום אגרה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד הגשת בקשה לרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ בטבלה שבתוספת הראשונה}}, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לצידו}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הגשת בקשה לרישום במרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4א1|סעיף 4א1 לחוק}} או בעד הגשת בקשה לחידוש הרישום במרשם לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ״ג–2022}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ בטבלה שבתוספת הראשונה}}, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לצידו}}.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יצורף אישור על תשלום האגרה בעד הגשתה.

{{ח:סעיף|2|עדכון סכומים}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי האגרות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}} יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן – סכום האגרה המעודכן).
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן – סכום האגרה המעוגל).
{{ח:תת|(ג)}} עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר האחרון שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|3|אי–&lt;wbr&gt;החזר אגרה}}
{{ח:ת}} ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, ובכלל זה בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות או חובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין שהספק המורשה החל במתן שירותים מכוח הרישיון או הרישום במרשם, ובין שלא.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התשס״א–2000}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס״ב–2001}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי), התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|6|הוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל רישיון אחוד לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}, החל מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ושילם אגרה בעד מתן רישיון כללי אחוד לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע״א–2010}}, כנוסחן ערב יום התחילה (להלן – בעל רישיון), יוחזר לו החלק היחסי בעד האגרה ששילם (להלן – סכום ההחזר), שיחושב בהתבסס על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועד מתן הרישיון בפועל, המועד שבו ניתן בפועל ההיתר הדרוש לו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}} כדי להתחיל לספק את השירותים מכוח הרישיון האחוד, או המועד האחרון לפי החוק שבו היה ניתן לקבל את ההיתר כאמור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} משך הזמן שנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל רישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} סכום האגרה ששילם בפועל בעל הרישיון, ומועדי תשלום האגרה בפועל;
{{ח:תתת|(4)}} סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ישלח לכל בעל רישיון הודעה על סכום ההחזר שיוחזר לו לפי הוראות תקנת משנה (א); הודעה כאמור תישלח בתוך חודש מיום התחילה, וסכום ההחזר כאמור יוחזר לו במועד האמור או בסמוך לכך.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של בעלי הרישיונות וסכומי ההחזרים שהוחזרו להם לפי תקנה זו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לשנת 2026)}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;70%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הבקשה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום האגרה {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בקשה לרישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|בסעיפים 2(ב)(2) או (4)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|ו־2(ה) לחוק}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,530&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לרישום במרשם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בקשה לחידוש הרישום במרשם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;660&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו באב התשפ״ו (9 באוגוסט 2026)}}
* '''שלמה קרעי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>76vgyzsu7fq4dx4nthgt33p992l0p7b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1754640</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)" />
    <revision>
      <id>3077333</id>
      <timestamp>2026-08-19T06:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3077333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89" sha1="mlj8uu0hdhkl4rxsvxej6tnfizm49sl" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]</text>
      <sha1>mlj8uu0hdhkl4rxsvxej6tnfizm49sl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1754641</id>
    <revision>
      <id>3077334</id>
      <timestamp>2026-08-19T06:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3077334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1754642</id>
    <revision>
      <id>3077341</id>
      <timestamp>2026-08-19T07:38:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000</comment>
      <origin>3077341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4450" sha1="kj33zqidzfitcq7yc5l0ljjm31wd6hj" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; תקנות הבזק (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;א, 164|תקנות הבזק (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|6069)); ((תשס&quot;ד, 111|תיקון|6281)); ((תשפ&quot;ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ג]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 59א לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגרת רישיון&quot; - תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לפי [[=תקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים|תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש&quot;ס-2000]] (להלן - תקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים);
:- &quot;בקשה&quot; , &quot;המנהל&quot; ו&quot;מבקש&quot; - כמשמעותם [[בתקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת או מי שהוא מינה לענין תקנות אלה;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כעדכונו מזמן לזמן.

@ 2. אגרה בעד מתן רישיון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסך מיליון (1,000,000) שקלים חדשים, לאחר שהודיע לו השר על החלטתו ליתן לו רישיון, ולא יאוחר מיום מתן הרישיון.
: (ב) בעת הגשת הבקשה לרישיון, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף (300,000) שקלים חדשים, כמקדמה על חשבון אגרת הרישיון; הסכום האמור יוחזר, כשהוא צמוד למדד לפי הוראות [[תקנה 3]] בשינויים המחויבים, למבקש שלא קיבל רישיון.
: (ג) תשלום כאמור בתקנה זו אשר שולם לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כאגרת רישיון ששולמה לפי התקנות, או כמקדמה על חשבון אגרת הרישיון ששולמה כאמור, לפי הענין.

@ 3. הצמדה
: הסכומים הנקובים [[בתקנה 2]], יהיו צמודים למדר בשיעור עלייתו מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה, אם עלה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון.

@ 4. דרך התשלום
: אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון.

@ 5. החזרים
: בעל רישיון לא יהא זכאי להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה בכל מקרה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביזמת בעל הרישיון ובין ביזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

@ 6. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ד' בכסלו התשס&quot;א (1 בדצמבר 2000).

&lt;פרסום&gt; א' בכסלו התשס&quot;א (28 בנובמבר 2000)
&lt;חתימה&gt; בנימין (פואד) בן אליעזר שר התקשורת</text>
      <sha1>kj33zqidzfitcq7yc5l0ljjm31wd6hj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077343</id>
      <parentid>3077341</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T07:44:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000</comment>
      <origin>3077343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4450" sha1="796g85r3hbsd18wsntjeo23gw3t5ree" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; תקנות הבזק (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;א, 164|תקנות הבזק (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|6069)); ((תשס&quot;ד, 111|תיקון|6281)); ((תשפ&quot;ו, 2563|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)|12506)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4ג]] [[+|ו-59]] [[=החוק|לחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 59א לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס&quot;א-2000''' יבוטלו ביום 18.9.2026 ויוחלפו [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגרת רישיון&quot; - תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לפי [[=תקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים|תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש&quot;ס-2000]] (להלן - תקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים);
:- &quot;בקשה&quot; , &quot;המנהל&quot; ו&quot;מבקש&quot; - כמשמעותם [[בתקנות רישיון למתן שירותים פנים-ארציים]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת או מי שהוא מינה לענין תקנות אלה;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כעדכונו מזמן לזמן.

@ 2. אגרה בעד מתן רישיון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסך מיליון (1,000,000) שקלים חדשים, לאחר שהודיע לו השר על החלטתו ליתן לו רישיון, ולא יאוחר מיום מתן הרישיון.
: (ב) בעת הגשת הבקשה לרישיון, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף (300,000) שקלים חדשים, כמקדמה על חשבון אגרת הרישיון; הסכום האמור יוחזר, כשהוא צמוד למדד לפי הוראות [[תקנה 3]] בשינויים המחויבים, למבקש שלא קיבל רישיון.
: (ג) תשלום כאמור בתקנה זו אשר שולם לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כאגרת רישיון ששולמה לפי התקנות, או כמקדמה על חשבון אגרת הרישיון ששולמה כאמור, לפי הענין.

@ 3. הצמדה
: הסכומים הנקובים [[בתקנה 2]], יהיו צמודים למדד בשיעור עלייתו מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה, אם עלה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל רישיון.

@ 4. דרך התשלום
: אגרת רישיון תשולם לחשבון בנק שאת פרטיו יודיע חשב משרד התקשורת לבעל הרישיון.

@ 5. החזרים
: בעל רישיון לא יהא זכאי להחזר של אגרת רישיון או כל חלק ממנה בכל מקרה, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו, בין ביזמת בעל הרישיון ובין ביזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון, בין אם החל בעל הרישיון במתן שירותים על פי הרישיון ובין אם לאו.

@ 6. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ד' בכסלו התשס&quot;א (1 בדצמבר 2000).

&lt;פרסום&gt; א' בכסלו התשס&quot;א (28 בנובמבר 2000)
&lt;חתימה&gt; בנימין (פואד) בן אליעזר שר התקשורת</text>
      <sha1>796g85r3hbsd18wsntjeo23gw3t5ree</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:נצח ח</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1754643</id>
    <revision>
      <id>3077346</id>
      <timestamp>2026-08-19T08:18:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך בואך */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3077346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="141" sha1="iwpxdefvvvdk5b0f5yiudi0pbb3p5zp" xml:space="preserve">== ברוך בואך ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:18, 19 באוגוסט 2026 (IDT)</text>
      <sha1>iwpxdefvvvdk5b0f5yiudi0pbb3p5zp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:נצח ח</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1754644</id>
    <revision>
      <id>3077347</id>
      <timestamp>2026-08-19T08:19:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3077347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754645</id>
    <revision>
      <id>3077351</id>
      <timestamp>2026-08-19T08:35:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מ:טעמי המקרא|18}} &lt;קטע התחלה=שופטים יח/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=א|דיבור=כִּי לֹא נָפְלָה לוֹ}}יְרֻשָּׁה כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מְכֻבֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]): ״וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵ...&quot;</comment>
      <origin>3077351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5942" sha1="0a5rpjb7h325xwnqiz04act4fwaa7jt" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים יח/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=א|דיבור=כִּי לֹא נָפְלָה לוֹ}}יְרֻשָּׁה כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מְכֻבֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]): ״וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם״. וְאַף מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה בִּתְחִלַּת הַשּׁוֹפְטִים מִיָּד.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ג|דיבור=מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם}}יֵשׁ כָּאן תְּמִיהוֹת הַרְבֵּה: לֹא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ([[שמות ג ה|שמות ג, ה]]): ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״; ״מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם״ ([[שמות ד יא|שם ד, יא]]); ״מַה זֶּה בְיָדֶךָ״ ([[שמות ד ב|שם ד, ב]])? ([[בבא בתרא קי ב|ב&quot;ב ק&quot;י ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ה|דיבור=שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים}}בַּתְּרָפִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ו|דיבור=נֹכַח ה׳ דַּרְכְּכֶם}}נֹכַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּי, כִּי זֶה אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ז|דיבור=וְאֵין מַכְלִים דָּבָר}}אֵין אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ רֵיקָם וְיַכְלִימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן ([[שמות יח י|פסוק י]]): ״אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר״. כָּךְ שָׁמַעְתִּי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יוֹרֵשׁ עֶצֶר}}יוֹרְשִׁים מֻעָטִים, שֶׁאִם יַהַרְגוּ אֶת אֵלּוּ, אֵין עוֹד עוֹרְרִין נִלְחָמִים עִם הַמַּחֲזִיקִים בַּנַּחֲלָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּרְחוֹקִים הֵמָּה}}מֵעֶזְרַת צִידוֹנִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם}}שׁוּם בְּרִית כְּרוּתָה, שֶׁיָּבֹאוּ לְעֶזְרָתָם לְעֵת הַצֹּרֶךְ.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ח|דיבור=מָה אַתֶּם}}כְּלוֹמַר: מָה אַתֶּם מְשִׁיבִים דָּבָר? מַה מְּצָאתֶם בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לָנוּ גּוֹרָלֵנוּ? מָה הָעָם, הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה?&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ט|דיבור=וְאַתֶּם מַחְשִׁים. מִתְעַצְּלִים.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַכְּבוּדָּה}}מַשָּׂאוֹת; כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבֵד בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָרוּץ אִם יִרְדְּפוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם אַחֲרֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַכְּבוּדָּה}}{{לעז|פישנטומ&quot;א|pesantume|תרגום=משאות כבדים|מספר=3312}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כג|דיבור=וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם}}בְּנֵי דָּן, אֶל הַקּוֹרְאִים אֲלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כד|דיבור=וּמַה לִּי עוֹד}}וּמַה נִּשְׁאָר לִי עוֹד.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כה|דיבור=אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ}}כַּעֲסָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּסִיעָתֵנוּ.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כז|דיבור=לַיִשׁ}}שֵׁם הָעִיר. וּבְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]) קוֹרֵא שְׁמָהּ &quot;לֶשֶׁם&quot;, עַל שֵׁם שֶׁמָּצְאוּ שָׁם אֶבֶן טוֹבָה שֶׁשְּׁמָהּ ׳לֶשֶׁם׳. וְהִיא הָיְתָה עַל הַחֹשֶׁן לְשֵׁבֶט דָּן, שְׁמוֹ כָּתוּב עַל לֶשֶׁם, וְיָדְעוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא נַחֲלָתָם.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ל|דיבור=בֶּן מְנַשֶּׁה}}מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כָּתוּב נוּ״ן, לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁם. וְנִכְתַּב תְּלוּיָה, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מְנַשֶּׁה אֶלָּא מֹשֶׁה (ראו רש&quot;י [[שופטים יז ז|לעיל יז, ז]] ובמקורות שצויינו שם).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ. בִּימֵי סַנְחֵרִיב בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה.&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים יח/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}</text>
      <sha1>0a5rpjb7h325xwnqiz04act4fwaa7jt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077352</id>
      <parentid>3077351</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:36:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3077352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5953" sha1="4e8wiyssnag9a803iiy2nuzzus1tcnr" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים יח/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=א|דיבור=כִּי לֹא נָפְלָה לוֹ}}יְרֻשָּׁה כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מְכֻבֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]): ״וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם״. וְאַף מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה בִּתְחִלַּת הַשּׁוֹפְטִים מִיָּד.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ג|דיבור=מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם}}יֵשׁ כָּאן תְּמִיהוֹת הַרְבֵּה: לֹא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ([[שמות ג ה|שמות ג, ה]]): ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״; ״מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם״ ([[שמות ד יא|שם ד, יא]]); ״מַה זֶּה בְיָדֶךָ״ ([[שמות ד ב|שם ד, ב]])? ([[בבא בתרא קי ב|ב&quot;ב ק&quot;י ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ה|דיבור=שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים}}בַּתְּרָפִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ו|דיבור=נֹכַח ה׳ דַּרְכְּכֶם}}נֹכַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּי, כִּי זֶה אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ז|דיבור=וְאֵין מַכְלִים דָּבָר}}אֵין אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ רֵיקָם וְיַכְלִימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן ([[שמות יח י|פסוק י]]): ״אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר״. כָּךְ שָׁמַעְתִּי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יוֹרֵשׁ עֶצֶר}}יוֹרְשִׁים מֻעָטִים, שֶׁאִם יַהַרְגוּ אֶת אֵלּוּ, אֵין עוֹד עוֹרְרִין נִלְחָמִים עִם הַמַּחֲזִיקִים בַּנַּחֲלָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּרְחוֹקִים הֵמָּה}}מֵעֶזְרַת צִידוֹנִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם}}שׁוּם בְּרִית כְּרוּתָה, שֶׁיָּבֹאוּ לְעֶזְרָתָם לְעֵת הַצֹּרֶךְ.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ח|דיבור=מָה אַתֶּם}}כְּלוֹמַר: מָה אַתֶּם מְשִׁיבִים דָּבָר? מַה מְּצָאתֶם בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לָנוּ גּוֹרָלֵנוּ? מָה הָעָם, הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה?&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ט|דיבור=וְאַתֶּם מַחְשִׁים. מִתְעַצְּלִים.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַכְּבוּדָּה}}מַשָּׂאוֹת; כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבֵד בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָרוּץ אִם יִרְדְּפוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם אַחֲרֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַכְּבוּדָּה}}{{לעז|פישנטומ&quot;א|pesantume|תרגום=משאות כבדים|מספר=3312}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כג|דיבור=וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם}}בְּנֵי דָּן, אֶל הַקּוֹרְאִים אֲלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כד|דיבור=וּמַה לִּי עוֹד}}וּמַה נִּשְׁאָר לִי עוֹד.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כה|דיבור=אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ}}כַּעֲסָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּסִיעָתֵנוּ.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כז|דיבור=לַיִשׁ}}שֵׁם הָעִיר. וּבְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]) קוֹרֵא שְׁמָהּ &quot;לֶשֶׁם&quot;, עַל שֵׁם שֶׁמָּצְאוּ שָׁם אֶבֶן טוֹבָה שֶׁשְּׁמָהּ ׳לֶשֶׁם׳. וְהִיא הָיְתָה עַל הַחֹשֶׁן לְשֵׁבֶט דָּן, שְׁמוֹ כָּתוּב עַל לֶשֶׁם, וְיָדְעוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא נַחֲלָתָם.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ל|דיבור=בֶּן מְנַשֶּׁה}}מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כָּתוּב נוּ״ן, לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁם. וְנִכְתַּב תְּלוּיָה, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מְנַשֶּׁה אֶלָּא מֹשֶׁה {{קטן|(ראו רש&quot;י [[שופטים יז ז|לעיל יז, ז]] ובמקורות שצויינו שם)}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ}}בִּימֵי סַנְחֵרִיב בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה.&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים יח/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}</text>
      <sha1>4e8wiyssnag9a803iiy2nuzzus1tcnr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077353</id>
      <parentid>3077352</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:37:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5953" sha1="s5ldj5w1fjgfkzauj7xplmtzi3oocij" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים יח/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=א|דיבור=כִּי לֹא נָפְלָה לוֹ}}יְרֻשָּׁה כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מְכֻבֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]): ״וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם״. וְאַף מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה בִּתְחִלַּת הַשּׁוֹפְטִים מִיָּד.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ג|דיבור=מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם}}יֵשׁ כָּאן תְּמִיהוֹת הַרְבֵּה: לֹא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ([[שמות ג ה|שמות ג, ה]]): ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״; ״מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם״ ([[שמות ד יא|שם ד, יא]]); ״מַה זֶּה בְיָדֶךָ״ ([[שמות ד ב|שם ד, ב]])? ([[בבא בתרא קי ב|ב&quot;ב ק&quot;י ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ה|דיבור=שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים}}בַּתְּרָפִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ו|דיבור=נֹכַח ה׳ דַּרְכְּכֶם}}נֹכַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּי, כִּי זֶה אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ז|דיבור=וְאֵין מַכְלִים דָּבָר}}אֵין אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ רֵיקָם וְיַכְלִימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן ([[שמות יח י|פסוק י]]): ״אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר״. כָּךְ שָׁמַעְתִּי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יוֹרֵשׁ עֶצֶר}}יוֹרְשִׁים מֻעָטִים, שֶׁאִם יַהַרְגוּ אֶת אֵלּוּ, אֵין עוֹד עוֹרְרִין נִלְחָמִים עִם הַמַּחֲזִיקִים בַּנַּחֲלָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּרְחוֹקִים הֵמָּה}}מֵעֶזְרַת צִידוֹנִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם}}שׁוּם בְּרִית כְּרוּתָה, שֶׁיָּבֹאוּ לְעֶזְרָתָם לְעֵת הַצֹּרֶךְ.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ח|דיבור=מָה אַתֶּם}}כְּלוֹמַר: מָה אַתֶּם מְשִׁיבִים דָּבָר? מַה מְּצָאתֶם בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לָנוּ גּוֹרָלֵנוּ? מָה הָעָם, הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה?&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ט|דיבור=וְאַתֶּם מַחְשִׁים}}מִתְעַצְּלִים.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַכְּבוּדָּה}}מַשָּׂאוֹת; כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבֵד בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָרוּץ אִם יִרְדְּפוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם אַחֲרֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַכְּבוּדָּה}}{{לעז|פישנטומ&quot;א|pesantume|תרגום=משאות כבדים|מספר=3312}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כג|דיבור=וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם}}בְּנֵי דָּן, אֶל הַקּוֹרְאִים אֲלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כד|דיבור=וּמַה לִּי עוֹד}}וּמַה נִּשְׁאָר לִי עוֹד.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כה|דיבור=אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ}}כַּעֲסָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּסִיעָתֵנוּ.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כז|דיבור=לַיִשׁ}}שֵׁם הָעִיר. וּבְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]) קוֹרֵא שְׁמָהּ &quot;לֶשֶׁם&quot;, עַל שֵׁם שֶׁמָּצְאוּ שָׁם אֶבֶן טוֹבָה שֶׁשְּׁמָהּ ׳לֶשֶׁם׳. וְהִיא הָיְתָה עַל הַחֹשֶׁן לְשֵׁבֶט דָּן, שְׁמוֹ כָּתוּב עַל לֶשֶׁם, וְיָדְעוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא נַחֲלָתָם.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ל|דיבור=בֶּן מְנַשֶּׁה}}מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כָּתוּב נוּ״ן, לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁם. וְנִכְתַּב תְּלוּיָה, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מְנַשֶּׁה אֶלָּא מֹשֶׁה {{קטן|(ראו רש&quot;י [[שופטים יז ז|לעיל יז, ז]] ובמקורות שצויינו שם)}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ}}בִּימֵי סַנְחֵרִיב בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה.&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים יח/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}</text>
      <sha1>s5ldj5w1fjgfkzauj7xplmtzi3oocij</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3077354</id>
      <parentid>3077353</parentid>
      <timestamp>2026-08-19T08:39:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3077354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5992" sha1="i8wykhechttrc35ixuinisty35i98q1" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שופטים יח/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=א|דיבור=כִּי לֹא נָפְלָה לוֹ}}יְרֻשָּׁה כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מְכֻבֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]): ״וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם״. וְאַף מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה בִּתְחִלַּת הַשּׁוֹפְטִים מִיָּד.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ג|דיבור=מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם}}יֵשׁ כָּאן תְּמִיהוֹת הַרְבֵּה: לֹא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ([[שמות ג ה|שמות ג, ה]]): ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״; ״מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם״ ([[שמות ד יא|שם ד, יא]]); ״מַה זֶּה בְיָדֶךָ״ ([[שמות ד ב|שם ד, ב]])? ([[בבא בתרא קי ב|ב&quot;ב ק&quot;י ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ה|דיבור=שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים}}בַּתְּרָפִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ו|דיבור=נֹכַח ה׳ דַּרְכְּכֶם}}נֹכַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּי, כִּי זֶה אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ז|דיבור=וְאֵין מַכְלִים דָּבָר}}אֵין אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ רֵיקָם וְיַכְלִימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן ([[שמות יח י|פסוק י]]): ״אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר״. כָּךְ שָׁמַעְתִּי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יוֹרֵשׁ עֶצֶר}}יוֹרְשִׁים מֻעָטִים, שֶׁאִם יַהַרְגוּ אֶת אֵלּוּ, אֵין עוֹד עוֹרְרִין נִלְחָמִים עִם הַמַּחֲזִיקִים בַּנַּחֲלָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּרְחוֹקִים הֵמָּה}}מֵעֶזְרַת צִידוֹנִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם}}שׁוּם בְּרִית כְּרוּתָה, שֶׁיָּבֹאוּ לְעֶזְרָתָם לְעֵת הַצֹּרֶךְ.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ח|דיבור=מָה אַתֶּם}}כְּלוֹמַר: מָה אַתֶּם מְשִׁיבִים דָּבָר? מַה מְּצָאתֶם בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לָנוּ גּוֹרָלֵנוּ? מָה הָעָם, הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה?&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ט|דיבור=וְאַתֶּם מַחְשִׁים}}מִתְעַצְּלִים.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הַכְּבוּדָּה}}מַשָּׂאוֹת; כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבֵד בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָרוּץ אִם יִרְדְּפוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם אַחֲרֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַכְּבוּדָּה}}{{לעז|פישנטומ&quot;א|pesantume|תרגום=משאות כבדים|מספר=3312}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כג|דיבור=וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם}}בְּנֵי דָּן, אֶל הַקּוֹרְאִים אֲלֵיהֶם.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כד|דיבור=וּמַה לִּי עוֹד}}וּמַה נִּשְׁאָר לִי עוֹד.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כה|דיבור=אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ}}כַּעֲסָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּסִיעָתֵנוּ.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=כז|דיבור=לַיִשׁ}}שֵׁם הָעִיר. וּבְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ ([[יהושע יט מז|יט, מז]]) קוֹרֵא שְׁמָהּ &quot;לֶשֶׁם&quot;, עַל שֵׁם שֶׁמָּצְאוּ שָׁם אֶבֶן טוֹבָה שֶׁשְּׁמָהּ ׳לֶשֶׁם׳. וְהִיא הָיְתָה עַל הַחֹשֶׁן לְשֵׁבֶט דָּן, שְׁמוֹ כָּתוּב עַל לֶשֶׁם, וְיָדְעוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא נַחֲלָתָם.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שופטים|פרק=יח|פסוק=ל|דיבור=בֶּן מְנַשֶּׁה}}מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כָּתוּב נוּ״ן, לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁם. וְנִכְתַּב תְּלוּיָה, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מְנַשֶּׁה אֶלָּא מֹשֶׁה {{קטן|(ראו [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים/יז|רש&quot;י לעיל יז, ז]] ובמקורות שצויינו שם)}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ}}בִּימֵי סַנְחֵרִיב בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה.&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=שופטים יח/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}</text>
      <sha1>i8wykhechttrc35ixuinisty35i98q1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>