ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.24 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 5871 519459 519424 2026-04-21T22:12:56Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 519459 wikitext text/x-wiki ==עַיִן {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עין |הגייה='''a'''yin |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=עֵין־; ר' עֵינַיִם, עֵינֵי־ }}{{תמונה|Menschliches auge.jpg|תקריב של עין אנושית}} {{תמונה|Wire rope with thimble and ferrule.jpg|עין בקצה כבל ובתוכה עזקה}} # [[אבר]] ה[[ראיה|ראייה]] והוא [[שלוחה]] של ה[[מוח]] בעל [[בליטה]] [[כדורי]]ת. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ '''עֵינֵיכֶם''' וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.|בראשית|ג|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין '''עֵינֶיךָ'''.|דברים|ו|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים, וַיְנַקְּרוּ אֶת־'''עֵינָיו''' – וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה, וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם; וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים.|שופטים|טז|כא}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלַח, וַיְבִיאֵהוּ – וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם־יְפֵה '''עֵינַיִם''', וְטוֹב רֹאִי פ וַיֹּאמֶר יהוה – קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי־זֶה הוּא.|שמואל א|טז|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁמְעוּ־נָא זֹאת, עַם סָכָל וְאֵין לֵב – '''עֵינַיִם''' לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ; אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יִשְׁמָעוּ.|ירמיהו|ה|כא}} # {{רובד|לשון המקרא}} מה שרואים, מראה. בדר"כ [[צבע#צֶבַע|צִבְעוֹ]] של הדבר. #:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת '''עֵינוֹ''' וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא|ויקרא|יג|נה}} #:* {{צט/תנ"ך|וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא '''וְעֵינו כְּעֵין''' הַבְּדֹלַח|במדבר|יא|ז}} #:* {{צט/משנה|אֵין נוֹתְנִין... אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט '''הָעַיִן'''.|שבת|א|ו}} #:* {{צט|ניטל המקבל שלו, אם היה הזכר שלו מלא חלודה - טהור, מפני שהוא סורח את '''העין'''.|תוספתא/כלים/בבא מציעא/ג}} # {{רובד|לשון חז"ל}} {{בהשאלה|1}} פתח או נקב שצורתו כשל עין. #:*{{צט/משנה|הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא '''בָעַיִן''' שֶׁל תַּנּוּר, '''בָּעַיִן''' שֶׁל כִּירָה, '''בָּעַיִן''' שֶׁל כֻּפָּח, מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר.|כלים|ח|ז}} #:*{{צט|'''העיין''' שבמעצד '''והעיין''' שבמחרישה והמסוה שבמעדר בזמן שהן קבועין חבור לטומאה ולהזאה|תוספתא/כלים/בבא בתרא/א}} #:* כדי לשמור על צורת '''העין''' ולהגן על שלמות החבל, קולעים אותה סביב [[עזקה]]. # {{בהשאלה}} מקום ההתפחות של ענף צעיר מענף אחר בעץ לפני שצמח ונראית צורה מעוגלת. # {{הקשר|טכנולוגיה}} התקן המגיב כאשר קרן אור פוגעת בו. ===גזרון=== * ארמית: עֵינַא; אבלאית: עֲנָאֲ; כנענית (שפי שתועדה בתעתיק לאכדית, עם [[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]) ḫe-na-ia<ref>מכתב א"ע 144 שו' 15–17, ראו אסתר הבר, [https://www.jstor.org/stable/23979174 ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה], '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' כ"ג, 2014, עמ' 112</ref>; אכדית: {{אכדית|14|īnu}}; פרסית: אוֹינֵא{{הבהרה|סיבה=האם יש קשר אטימולוגי או מקרי?}}; ערבית: عين. ===צירופים=== {{ע|5| * [[אחיזת עינים|אחיזת עיניים]] * [[בארבע עינים|בארבע עיניים]] * [[בבת עין]] * [[בגבה העינים|בגובה העיניים]] * [[ברג עין|בורג עין]] * [[ביצת עין]] * [[בכליון עינים]] * [[בעין]] * [[בעיני רוחו]] * [[בעינים עצומות|בעיניים עצומות]] * [[בשבע עינים|בשבע עיניים]] * [[גלגל העין]] * [[העלים עין]] * [[הרף עין]] * [[זרה חול בעינים|זרה חול בעיני־]] * [[חשכו עיניו]] * [[טוב מראה עינים|טוב מראה עיניים]] וגו' * [[טחו עיניו מראות]] * [[יצא בשן ובעין]] * [[כהו עיניו]] * [[לא ראה בעינים|לא ראה בעיניים]] * [[לטש עינים|לטש עיניים]] * [[למראית עין]] * [[מאור עינים|מאור עיניים]] * [[מנקר עינים|מנקר עיניים]] * [[מצא חן בעיניו]] * [[נשא עיניו]] * [[נתן בכוס עינו|נתן עיניו בכוס]] * [[עבודה בעינים|עבודה בעיניים]] * [[עין בלתי מזינת|עין בלתי מזוינת]] * [[עין בעין|ראה עין בעין]] * [[עין הסערה]] * [[עין הרע]] * [[עין יפה]] * [[עין עצלה]] * [[עין רעה]] * [[עין תחת עין]] * [[עיני נץ]] * [[עיני עגל]] * [[עיניך הרואות]] * [[עשה עינים|עשה עיניים]] * [[צר עין]] **[[צרות עין]] * [[קליעת עין]] * [[קשר עין]] * [[ראה במו עיניו]] * [[רחוק מהעין רחוק מהלב|רחוק מהעין, רחוק מהלב]] * [[ריצודי עיניים מהירים]] ([[רע"מ]]) * [[שחר בעינים|שחור בעיניים]] * [[הסתכל בלבן של העינים|הסתכל בלבן של העיניים]] * [[שם עליו עין]] * [[שתום עין]] * [[תאוה לעינים|תאווה לעיניים]] }} ===נגזרות=== * [[כעין]] * [[מעין#מֵעֵין|מֵעֵין]] * [[עינה]] * [[עינית]] ===מילים נרדפות=== * [[רואות]] (רק ברבים) ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|occhio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|mata}} *אירית: {{ת|אירית|súil}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|eye}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|okulo}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|თვალი}} (תעתיק: tvali) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Auge}} *הודית: {{ת|הינדי|नैन}} (תעתיק: nain) *הולנדית: {{ת|הולנדית|oog|kijker}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|szem}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mắt}} *טגלית: {{ת|טגלית|mata}} *טורקית: {{ת|טורקית|göz}} *יוונית: {{ת|יוונית|οφθαλμός}} (תעתיק: ofthalmós) :::{{ת|יוונית|όμμα}} (תעתיק: ómma) *יידיש: {{ת|יידיש|אויג}} *יפנית: {{ת|יפנית|目|眼}} (תעתיק: me) *כורדית: {{ת|כורדית|çav}} *לטינית: {{ת|לטינית|oculus}} *מלאית: {{ת|מלאית|mata}} *מלטית: {{ת|מלטית|għajn}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|øye|auge}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|jicho}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नेत्र}} (תעתיק: netra) :::{{ת|סנסקירית|नयन}} (תעתיק: nayana) *ספרדית: {{ת|ספרדית|ojo}} *ערבית: {{ת|ערבית|عين}} (תעתיק: עַיְן) *פולנית: {{ת|פולנית|oko}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|olho}} *פינית: {{ת|פינית|silmä}} *פרסית: {{ת|פרסית|چشم‎}} (תעתיק: ג'שׁם) *צ'כית: {{ת|צ'כית|oko}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|œil|yeux}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|눈}} (תעתיק: nun) *רומנית: {{ת|רומנית|ochi}} *רוסית: {{ת|רוסית|глаз}} (תעתיק: glaz) *שוודית: {{ת|שוודית|öga}} *תאילנדית: {{ת|תאית|ตา}} (תעתיק: dtaa) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[אישון]] * [[חמשת החושים]] * [[משקפים|משקפיים]] * [[סקוס|סיקוס]] * [[עדשות מגע]] * [[עורון|עיוורון]] * [[רשתית]] * [[קשתית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עין|ויקישיתוף=Category:Eyes|שם ויקישיתוף=עיניים}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:חבלים וקשרים]] ==עַיִן {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עין |הגייה='''a'''yin |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=עֵין־; ר' עֲיָנוֹת, עֵינוֹת־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 12746 ein shokek spring.jpg|[[w:עין שוקק|עין שוקק]]}} # מוצא של מים זורמים מן האדמה. #:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל '''עֵין''' הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם|בראשית|כד|יג}} #:*{{צטשיר|שוב ירדנו אל ה'''עין''' / לשאוב מים בששון|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}806&wrkid{{=}}4838|שיר תודה|זרובבל גלעד}} ===צירופים=== *[[עין גדי]] ===מילים נרדפות=== * [[מבוע]] * [[מעין#מַעֲיָן|מעיין]] * [[מקור]] * [[נביעה]] ===תרגום=== {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|spring}}‏ *גרמנית: {{ת|גרמנית|Quelle}} *יוונית: {{ת|יוונית|πηγή}} (תעתיק: pigí) *ספרדית: {{ת|ספרדית|fuente}} *ערבית: {{ת|ערבית|عين}} (תעתיק: עַיְן) *צרפתית: {{ת|צרפתית|source}} *רוסית: {{ת|רוסית|ключ}} (תעתיק: ključ) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מעיין|ויקישיתוף=Category:Springs of Israel|שם ויקישיתוף=עינות}} {{-}} [[קטגוריה:מים]] ==עַיִן {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עין |הגייה='''a'''yin |חלק דיבר=שם־עצם פרטי |מין=נקבה |שורש ={{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' עֵיִנִין }} #ה[[אות]] השש־עשרה ב[[אלפבית]] ה[[עברי]]. ערכה המספרי שבעים. #:*{{צט/בבלי|וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין '''עיינין''', '''עיינין''' אלפין; [...]|שבת|קג|ב}} #:*{{צט/בבלי|אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן, ולא אנשי בית חיפה, ולא אנשי טבעונין; מפני שקורין לאלפין '''עיינין ולעיינין''' אלפין.|מגילה|כד|ב}} #:*{{צטשיר|בנעלי שבת עם כוֹבע של בארט / וּבעברית יפה עם '''עין''' ועם חית|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}497&wrkid{{=}}401|אני וסימון ומואיז הקטן|ויקיפדיה=כן|יוסי בנאי}} #האות השמונה־עשרה באלפבית ה[[ערבי]], צורתה {{יוניקוד|ع|מוגדל}}. ===גיזרון=== *שם האות נובע מצורתה הראשונית, שהייתה צורת '''עַיִן''' (איבר הראייה). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ayin}} * ערבית: {{ת|ערבית|عين}} * ספרדית: [[:es:ayin|ayin]] ===ראו גם=== *[[ע]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ע}} [[קטגוריה:האלפבית העברי]] ==עִיֵּן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עין |שורש וגזרה={{שרש3|ע|י|ן}} |בניין=פִּעֵל }} # [[הסתכל]], בחן בראיה, קרא את הכתוב. #:*{{הדגשה|"ואסור למתרגם '''לעיֵן''' בתורה ולתרגם"| (מדרש תנחומא לספר שמות, כי תשא, סימן לד)}} # {{חזל}} [[אזן|איזן]], הִשווה גובה (של כפות המאזניים) . #:*{{צט/בבלי|מנין שאין '''מעיינין''' במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום '''שמעיינין'''?|בבא בתרא|פט|א}} === גיזרון === # מהמילה [[עין#עַיִן א|עַיִן]]: השתמש בעין, הסתכל. ===נגזרות=== * [[עיון]] * [[מעין#מְעֻיָּן|מעוין]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|look in|inspect|examine}}‏ (1), {{ת|אנגלית|balance}}‏ (2) * ספרדית: [[:es:ojear|ojear]] ===ראו גם=== * [[ענין]] {{שורש|עין}} 1ln5d4eq52fymbf843oi54hx2fdclsl 519460 519459 2026-04-21T22:13:23Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 519460 wikitext text/x-wiki ==עַיִן {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עין |הגייה='''a'''yin |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=עֵין־; ר' עֵינַיִם, עֵינֵי־ }}{{תמונה|Menschliches auge.jpg|תקריב של עין אנושית}} {{תמונה|Wire rope with thimble and ferrule.jpg|עין בקצה כבל ובתוכה עזקה}} # [[אבר]] ה[[ראיה|ראייה]] והוא [[שלוחה]] של ה[[מוח]] בעל [[בליטה]] [[כדורי]]ת. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ '''עֵינֵיכֶם''' וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.|בראשית|ג|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין '''עֵינֶיךָ'''.|דברים|ו|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים, וַיְנַקְּרוּ אֶת־'''עֵינָיו''' – וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה, וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם; וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים.|שופטים|טז|כא}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלַח, וַיְבִיאֵהוּ – וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם־יְפֵה '''עֵינַיִם''', וְטוֹב רֹאִי פ וַיֹּאמֶר יהוה – קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי־זֶה הוּא.|שמואל א|טז|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁמְעוּ־נָא זֹאת, עַם סָכָל וְאֵין לֵב – '''עֵינַיִם''' לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ; אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יִשְׁמָעוּ.|ירמיהו|ה|כא}} # {{רובד|לשון המקרא}} מה שרואים, מראה. בדר"כ [[צבע#צֶבַע|צִבְעוֹ]] של הדבר. #:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת '''עֵינוֹ''' וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא|ויקרא|יג|נה}} #:* {{צט/תנ"ך|וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא '''וְעֵינו כְּעֵין''' הַבְּדֹלַח|במדבר|יא|ז}} #:* {{צט/משנה|אֵין נוֹתְנִין... אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט '''הָעַיִן'''.|שבת|א|ו}} #:* {{צט|ניטל המקבל שלו, אם היה הזכר שלו מלא חלודה - טהור, מפני שהוא סורח את '''העין'''.|תוספתא/כלים/בבא מציעא/ג}} # {{רובד|לשון חז"ל}} {{בהשאלה|1}} פתח או נקב שצורתו כשל עין. #:*{{צט/משנה|הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא '''בָעַיִן''' שֶׁל תַּנּוּר, '''בָּעַיִן''' שֶׁל כִּירָה, '''בָּעַיִן''' שֶׁל כֻּפָּח, מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר.|כלים|ח|ז}} #:*{{צט|'''העיין''' שבמעצד '''והעיין''' שבמחרישה והמסוה שבמעדר בזמן שהן קבועין חבור לטומאה ולהזאה|תוספתא/כלים/בבא בתרא/א}} #:* כדי לשמור על צורת '''העין''' ולהגן על שלמות החבל, קולעים אותה סביב [[עזקה]]. # {{בהשאלה}} מקום ההתפחות של ענף צעיר מענף אחר בעץ לפני שצמח ונראית צורה מעוגלת. # {{הקשר|טכנולוגיה}} התקן המגיב כאשר קרן אור פוגעת בו. ===גזרון=== * ארמית: עֵינַא; אבלאית: עֲנָאֲ; כנענית (שפי שתועדה בתעתיק לאכדית, עם [[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]) ḫe-na-ia<ref>מכתב א"ע 144 שו' 15–17, ראו אסתר הבר, [https://www.jstor.org/stable/23979174 ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה], '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' כ"ג, 2014, עמ' 112</ref>; אכדית: {{אכדית|14|īnu}}; פרסית: אוֹינֵא{{הבהרה|סיבה=האם יש קשר אטימולוגי או מקרי?}}; ערבית: عين. ===צירופים=== {{ע|5| * [[אחיזת עינים|אחיזת עיניים]] * [[בארבע עינים|בארבע עיניים]] * [[בבת עין]] * [[בגבה העינים|בגובה העיניים]] * [[ברג עין|בורג עין]] * [[ביצת עין]] * [[בכליון עינים]] * [[בעין]] * [[בעיני רוחו]] * [[בעינים עצומות|בעיניים עצומות]] * [[בשבע עינים|בשבע עיניים]] * [[גלגל העין]] * [[העלים עין]] * [[הרף עין]] * [[זרה חול בעינים|זרה חול בעיני־]] * [[חשכו עיניו]] * [[טוב מראה עינים|טוב מראה עיניים]] וגו' * [[טחו עיניו מראות]] * [[יצא בשן ובעין]] * [[כהו עיניו]] * [[לא ראה בעינים|לא ראה בעיניים]] * [[לטש עינים|לטש עיניים]] * [[למראית עין]] * [[מאור עינים|מאור עיניים]] * [[מנקר עינים|מנקר עיניים]] * [[מצא חן בעיניו]] * [[נשא עינים|נשא עיניים]] * [[נתן בכוס עינו|נתן עיניו בכוס]] * [[עבודה בעינים|עבודה בעיניים]] * [[עין בלתי מזינת|עין בלתי מזוינת]] * [[עין בעין|ראה עין בעין]] * [[עין הסערה]] * [[עין הרע]] * [[עין יפה]] * [[עין עצלה]] * [[עין רעה]] * [[עין תחת עין]] * [[עיני נץ]] * [[עיני עגל]] * [[עיניך הרואות]] * [[עשה עינים|עשה עיניים]] * [[צר עין]] **[[צרות עין]] * [[קליעת עין]] * [[קשר עין]] * [[ראה במו עיניו]] * [[רחוק מהעין רחוק מהלב|רחוק מהעין, רחוק מהלב]] * [[ריצודי עיניים מהירים]] ([[רע"מ]]) * [[שחר בעינים|שחור בעיניים]] * [[הסתכל בלבן של העינים|הסתכל בלבן של העיניים]] * [[שם עליו עין]] * [[שתום עין]] * [[תאוה לעינים|תאווה לעיניים]] }} ===נגזרות=== * [[כעין]] * [[מעין#מֵעֵין|מֵעֵין]] * [[עינה]] * [[עינית]] ===מילים נרדפות=== * [[רואות]] (רק ברבים) ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|occhio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|mata}} *אירית: {{ת|אירית|súil}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|eye}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|okulo}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|თვალი}} (תעתיק: tvali) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Auge}} *הודית: {{ת|הינדי|नैन}} (תעתיק: nain) *הולנדית: {{ת|הולנדית|oog|kijker}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|szem}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mắt}} *טגלית: {{ת|טגלית|mata}} *טורקית: {{ת|טורקית|göz}} *יוונית: {{ת|יוונית|οφθαλμός}} (תעתיק: ofthalmós) :::{{ת|יוונית|όμμα}} (תעתיק: ómma) *יידיש: {{ת|יידיש|אויג}} *יפנית: {{ת|יפנית|目|眼}} (תעתיק: me) *כורדית: {{ת|כורדית|çav}} *לטינית: {{ת|לטינית|oculus}} *מלאית: {{ת|מלאית|mata}} *מלטית: {{ת|מלטית|għajn}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|øye|auge}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|jicho}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नेत्र}} (תעתיק: netra) :::{{ת|סנסקירית|नयन}} (תעתיק: nayana) *ספרדית: {{ת|ספרדית|ojo}} *ערבית: {{ת|ערבית|عين}} (תעתיק: עַיְן) *פולנית: {{ת|פולנית|oko}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|olho}} *פינית: {{ת|פינית|silmä}} *פרסית: {{ת|פרסית|چشم‎}} (תעתיק: ג'שׁם) *צ'כית: {{ת|צ'כית|oko}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|œil|yeux}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|눈}} (תעתיק: nun) *רומנית: {{ת|רומנית|ochi}} *רוסית: {{ת|רוסית|глаз}} (תעתיק: glaz) *שוודית: {{ת|שוודית|öga}} *תאילנדית: {{ת|תאית|ตา}} (תעתיק: dtaa) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[אישון]] * [[חמשת החושים]] * [[משקפים|משקפיים]] * [[סקוס|סיקוס]] * [[עדשות מגע]] * [[עורון|עיוורון]] * [[רשתית]] * [[קשתית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עין|ויקישיתוף=Category:Eyes|שם ויקישיתוף=עיניים}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:חבלים וקשרים]] ==עַיִן {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עין |הגייה='''a'''yin |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=עֵין־; ר' עֲיָנוֹת, עֵינוֹת־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 12746 ein shokek spring.jpg|[[w:עין שוקק|עין שוקק]]}} # מוצא של מים זורמים מן האדמה. #:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל '''עֵין''' הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם|בראשית|כד|יג}} #:*{{צטשיר|שוב ירדנו אל ה'''עין''' / לשאוב מים בששון|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}806&wrkid{{=}}4838|שיר תודה|זרובבל גלעד}} ===צירופים=== *[[עין גדי]] ===מילים נרדפות=== * [[מבוע]] * [[מעין#מַעֲיָן|מעיין]] * [[מקור]] * [[נביעה]] ===תרגום=== {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|spring}}‏ *גרמנית: {{ת|גרמנית|Quelle}} *יוונית: {{ת|יוונית|πηγή}} (תעתיק: pigí) *ספרדית: {{ת|ספרדית|fuente}} *ערבית: {{ת|ערבית|عين}} (תעתיק: עַיְן) *צרפתית: {{ת|צרפתית|source}} *רוסית: {{ת|רוסית|ключ}} (תעתיק: ključ) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מעיין|ויקישיתוף=Category:Springs of Israel|שם ויקישיתוף=עינות}} {{-}} [[קטגוריה:מים]] ==עַיִן {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עין |הגייה='''a'''yin |חלק דיבר=שם־עצם פרטי |מין=נקבה |שורש ={{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' עֵיִנִין }} #ה[[אות]] השש־עשרה ב[[אלפבית]] ה[[עברי]]. ערכה המספרי שבעים. #:*{{צט/בבלי|וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין '''עיינין''', '''עיינין''' אלפין; [...]|שבת|קג|ב}} #:*{{צט/בבלי|אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן, ולא אנשי בית חיפה, ולא אנשי טבעונין; מפני שקורין לאלפין '''עיינין ולעיינין''' אלפין.|מגילה|כד|ב}} #:*{{צטשיר|בנעלי שבת עם כוֹבע של בארט / וּבעברית יפה עם '''עין''' ועם חית|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}497&wrkid{{=}}401|אני וסימון ומואיז הקטן|ויקיפדיה=כן|יוסי בנאי}} #האות השמונה־עשרה באלפבית ה[[ערבי]], צורתה {{יוניקוד|ع|מוגדל}}. ===גיזרון=== *שם האות נובע מצורתה הראשונית, שהייתה צורת '''עַיִן''' (איבר הראייה). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ayin}} * ערבית: {{ת|ערבית|عين}} * ספרדית: [[:es:ayin|ayin]] ===ראו גם=== *[[ע]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ע}} [[קטגוריה:האלפבית העברי]] ==עִיֵּן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עין |שורש וגזרה={{שרש3|ע|י|ן}} |בניין=פִּעֵל }} # [[הסתכל]], בחן בראיה, קרא את הכתוב. #:*{{הדגשה|"ואסור למתרגם '''לעיֵן''' בתורה ולתרגם"| (מדרש תנחומא לספר שמות, כי תשא, סימן לד)}} # {{חזל}} [[אזן|איזן]], הִשווה גובה (של כפות המאזניים) . #:*{{צט/בבלי|מנין שאין '''מעיינין''' במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום '''שמעיינין'''?|בבא בתרא|פט|א}} === גיזרון === # מהמילה [[עין#עַיִן א|עַיִן]]: השתמש בעין, הסתכל. ===נגזרות=== * [[עיון]] * [[מעין#מְעֻיָּן|מעוין]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|look in|inspect|examine}}‏ (1), {{ת|אנגלית|balance}}‏ (2) * ספרדית: [[:es:ojear|ojear]] ===ראו גם=== * [[ענין]] {{שורש|עין}} oeg7jjbhfm24or97w8evm2gr6dhu7iv 0 7308 519465 501277 2026-04-21T23:37:37Z CrescentStorm 15545 ביטול גרסאות של [[Special:Contributions/2a0d:6fc2:5c30:2f00:6d71:f9bb:86b9:ef1b|2a0d:6fc2:5c30:2f00:6d71:f9bb:86b9:ef1b]] ([[User talk:2a0d:6fc2:5c30:2f00:6d71:f9bb:86b9:ef1b|שיחה]]) ואחרים 519465 wikitext text/x-wiki {{לשכתוב}} ==אַשְׁכְּנַזִּי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשכנזי |הגייה=ashkena'''zi''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|אשכנז|מנוקד=אַשְׁכְּנַז| ־ִי}} |נטיות=ר' אַשְׁכְּנַזִּים או אַשְׁכְּנַזִּיִּים; נ' אַשְׁכְּנַזִּיָּה או אַשְׁכְּנַזִּית; נ"ר אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת }} # {{משלב|יהדות}} ש[[מוצא]]ו מאחת ה[[קהילה|קהילות]] ה[[יהודי]]ות שבמזרח [[אירופה]]. #:* המנעות מאכילת קטניות בפסח היא מנהג '''אשכנזי'''. #:* בבית-הכנסת, בעל הקורא קרא בתורה בהברה '''אשכנזית'''. #:* '''האשכנזים''' הפכו למעמד הבינוני־הגבוה בישראל. ===גיזרון=== *מן [[אשכנז]]. ===מילים נרדפות=== *[[גרמני]] ===ניגודים=== * [[ספרדי]] * [[מזרחי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ashkenazi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|aschkenasisch}} ===ראו גם=== * [[יידיש]] * [[עדה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אשכנזים}} 66ficv64x5w13khwkfxqhu4ui1hkvfv 519466 519465 2026-04-21T23:37:49Z CrescentStorm 15545 519466 wikitext text/x-wiki ==אַשְׁכְּנַזִּי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשכנזי |הגייה=ashkena'''zi''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|אשכנז|מנוקד=אַשְׁכְּנַז| ־ִי}} |נטיות=ר' אַשְׁכְּנַזִּים או אַשְׁכְּנַזִּיִּים; נ' אַשְׁכְּנַזִּיָּה או אַשְׁכְּנַזִּית; נ"ר אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת }} # {{משלב|יהדות}} ש[[מוצא]]ו מאחת ה[[קהילה|קהילות]] ה[[יהודי]]ות שבמזרח [[אירופה]]. #:* המנעות מאכילת קטניות בפסח היא מנהג '''אשכנזי'''. #:* בבית-הכנסת, בעל הקורא קרא בתורה בהברה '''אשכנזית'''. #:* '''האשכנזים''' הפכו למעמד הבינוני־הגבוה בישראל. ===גיזרון=== *מן [[אשכנז]]. ===מילים נרדפות=== *[[גרמני]] ===ניגודים=== * [[ספרדי]] * [[מזרחי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ashkenazi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|aschkenasisch}} ===ראו גם=== * [[יידיש]] * [[עדה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אשכנזים}} 44ebymgdkcwz8mphatklpd75kc7l66a 519467 519466 2026-04-21T23:38:04Z CrescentStorm 15545 519467 wikitext text/x-wiki ==אַשְׁכְּנַזִּי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשכנזי |הגייה=ashkena'''zi''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|אשכנז|מנוקד=אַשְׁכְּנַז| ־ִי}} |נטיות=ר' אַשְׁכְּנַזִּים או אַשְׁכְּנַזִּיִּים; נ' אַשְׁכְּנַזִּיָּה או אַשְׁכְּנַזִּית; נ"ר אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת }} #{{רובד|הביניים}} {{משלב|יהדות}} ש[[מוצא]]ו מאחת ה[[קהילה|קהילות]] ה[[יהודי]]ות שבמזרח [[אירופה]]. #:* המנעות מאכילת קטניות בפסח היא מנהג '''אשכנזי'''. #:* בבית-הכנסת, בעל הקורא קרא בתורה בהברה '''אשכנזית'''. #:* '''האשכנזים''' הפכו למעמד הבינוני־הגבוה בישראל. ===גיזרון=== *מן [[אשכנז]]. ===מילים נרדפות=== *[[גרמני]] ===ניגודים=== * [[ספרדי]] * [[מזרחי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ashkenazi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|aschkenasisch}} ===ראו גם=== * [[יידיש]] * [[עדה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אשכנזים}} 9lxfa49qggti7122xno23xpv4dndf3d 519468 519467 2026-04-21T23:38:27Z CrescentStorm 15545 /* אַשְׁכְּנַזִּי */ הגהה 519468 wikitext text/x-wiki ==אַשְׁכְּנַזִּי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשכנזי |הגייה=ashkena'''zi''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|אשכנז|מנוקד=אַשְׁכְּנַז| ־ִי}} |נטיות=ר' אַשְׁכְּנַזִּים או אַשְׁכְּנַזִּיִּים; נ' אַשְׁכְּנַזִּיָּה או אַשְׁכְּנַזִּית; נ"ר אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת }} #{{רובד|הביניים}} {{משלב|יהדות}} ש[[מוצא]]ו מאחת ה[[קהילה|קהילות]] ה[[יהודי]]ות שבמזרח [[אירופה]]. #:* המנעות מאכילת קטניות בפסח היא מנהג '''אשכנזי'''. #:* בבית־הכנסת, בעל הקורא קרא בתורה בהברה '''אשכנזית'''. #:* '''האשכנזים''' הפכו למעמד הבינוני־הגבוה בישראל. ===גיזרון=== *מן [[אשכנז]]. ===מילים נרדפות=== *[[גרמני]] ===ניגודים=== * [[ספרדי]] * [[מזרחי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ashkenazi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|aschkenasisch}} ===ראו גם=== * [[יידיש]] * [[עדה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אשכנזים}} 6hj1eyjccn57t1m94ub1zvg38ykrz3n 519469 519468 2026-04-21T23:38:55Z CrescentStorm 15545 /* אַשְׁכְּנַזִּי */ 519469 wikitext text/x-wiki ==אַשְׁכְּנַזִּי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשכנזי |הגייה=ashkena'''zi''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|אשכנז|מנוקד=אַשְׁכְּנַז| ־ִי}} |נטיות=ר' אַשְׁכְּנַזִּים או אַשְׁכְּנַזִּיִּים; נ' אַשְׁכְּנַזִּיָּה או אַשְׁכְּנַזִּית; נ"ר אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת }} #{{רובד|הביניים}} {{משלב|יהדות}} ש[[מוצא]]ו מאחת ה[[קהילה|קהילות]] ה[[יהודי]]ות שבמזרח [[אירופה]] ומרכזה. #:* המנעות מאכילת קטניות בפסח היא מנהג '''אשכנזי'''. #:* בבית־הכנסת, בעל הקורא קרא בתורה בהברה '''אשכנזית'''. #:* '''האשכנזים''' הפכו למעמד הבינוני־הגבוה בישראל. ===גיזרון=== *מן [[אשכנז]]. ===מילים נרדפות=== *[[גרמני]] ===ניגודים=== * [[ספרדי]] * [[מזרחי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ashkenazi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|aschkenasisch}} ===ראו גם=== * [[יידיש]] * [[עדה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אשכנזים}} jd1hatxc30qy1qi5ufcfn3lugrt7vwq 0 8106 519470 455485 2026-04-21T23:40:45Z CrescentStorm 15545 519470 wikitext text/x-wiki ==לָדִינוֹ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לאדינו |הגייה=la'''di'''no |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # [[שפה]] רומאנית־יהודית המדוברת על ידי ה[[יהודי|יהודים]] ה[[ספרדי]]ם. #:* מקורה של ה'''לדינו''' בניב קסטיליאני של הספרדית במאה ה־15, שבו דיברו יהודי ספרד. ===גיזרון=== # עיוות של שם השפה ה[[לטינית]] (latina). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ladino}} * רוסית: {{ת|רוסית|ладино}} ===מידע נוסף=== * הלדינו ידועה גם בשמות "ספניולית", "ג'ודיזמו", "Judeo Espanyol", ספרדית־יהודית. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לאדינו|ויקימסע=שיחון לאדינו}} * [http://lad.wikipedia.org/wiki/Kacha ויקיפדיה בלדינו] [[קטגוריה:שפות]][[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]][[קטגוריה:לטינית]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הלטינית]] fa89gmkvjhggqxi2o7brmf8z7v0ww6w 0 12950 519452 294379 2026-04-21T21:54:42Z CrescentStorm 15545 519452 wikitext text/x-wiki {{חסר|חֻקִּי}} ==חָקִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חאקי |הגייה='''kha'''ki |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=מלועזית |נטיות=אין }}{{תמונה|Marineoffiziere in Dakar (1994).jpg|חיילים בצבא הגרמני והסנגלי לבושים חאקי}} # צבע [[אפור]]־[[חום]], עפ"ר של [[בד]] ממנו עושים [[מד]]י [[צבא]]. #:* {{צטבי|בעוד חמשה רגעים, מצד בית-הקהילות, מופיע איש נמוך-קומה, לבוש '''חאקי''', על ראשו הקובע האדום של מטה-הצבא העליון.|http://benyehuda.org/zhabotinsky/sipur_yamay_2_no_nikkud.html|ספור ימי – חלק שני|זאב ז'בוטינסקי}} #:*{{צטשיר|כמו אחרים, הוא לובש בגדי '''חאקי''' ולרגליו נעליים גבוהות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}1850|לאחד החיילים|רחל שפירא}} ===גיזרון=== *{{לועזית|פרסית}} {{ערבית|خاکی|חָ'אכִי}} – [[עפרורי]]; מבסיס {{ערבית|خاک|חָ'אך}} – [[עפר]] והסיומת {{ערבית|ـِي|־ִי}} לתארים. ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cachi}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|khaki}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|խակի}} (תעתיק: xaki) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ხაკი}} (תעתיק: xaḳi) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Kaki}} *הודית: {{ת|הודית|ख़ाकी}} (תעתיק: xākī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|kaki}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|khaki}} *וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|màu kaki}} *יפנית: {{ת|יפנית|カーキ色}} (תעתיק: kāki-iro) *ספרדית: {{ת|ספרדית|caqui}} *ערבית: {{ת|ערבית|كاكي}} (תעתיק: כָאכִי) *פולנית: {{ת|פולנית|khaki}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|caqui}} *פרסית: {{ת|פרסית|خاکی}} (תעתיק: חָ'אכִי) *צ'כית: {{ת|צ'כית|khaki}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|kaki}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|카키색}} (תעתיק: kakisaek) *רומנית: {{ת|רומנית|kaki}} *רוסית: {{ת|רוסית|хаки}} (תעתיק: xáki) *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|กากี}} (תעתיק: gaa-gii) }} ===ראו גם=== * [[זית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חאקי|ויקישיתוף=CATEGORY:Khaki|שם ויקישיתוף=חאקי}} [[קטגוריה:צבעים]] [[קטגוריה:לבוש]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הפרסית]] l4bud43oe246tn8auhrgiy0exi8k9je 0 14751 519471 437160 2026-04-21T23:41:12Z CrescentStorm 15545 519471 wikitext text/x-wiki ==גִּיטָרָה רוֹמַנְטִית== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גיטרה רומנטית |הגייה=gi'''ta'''ra ro'''man'''tit |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=צרף |נטיות=ר' גִּיטָרוֹת רוֹמַנְטִיוֹת }} # [[גיטרה]] שמקורה בתקופה ה[[רומנטי]]ת של ה[[מוזיקה]] הקלאסית במאה התשע־עשרה. #:* ה'''גיטרה הרומנטית''' מהווה את המקור ל[[גיטרה קלאסית|גיטרה הקלאסית]] ול[[גיטרה אקוסטית|גיטרה האקוסטית]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|romantic guitar}} ===ראו גם=== * [[גיטרה קלאסית]] * [[גיטרה חשמלית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גיטרה רומנטית}} [[קטגוריה:כלי נגינה]] [[קטגוריה:כלי פריטה]] [[קטגוריה:כלי מיתר]] k5wmdvx9babdx2mqtgmp9ueerjdxxz8 0 16476 519462 515067 2026-04-21T23:07:11Z CrescentStorm 15545 /* אַהֲבָה אַפְּלָטוֹנִית */ 519462 wikitext text/x-wiki ==אַהֲבָה אַפְּלָטוֹנִית== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אהבה אפלטונית |הגייה=aha'''va''' apla'''to'''nit |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=תרגום שאילה |נטיות= }} # [[אהבה]] [[רוחני|רוחנית]] נטולת תשוקה [[פיזי|פיזית]], אהבה לא [[ארוטי|ארוטית]]. #:* {{צטבי|אבל במקרה מתאהבת בו – '''אהבה אפלטונית''' לגמרי – גברת אחת, ששנותיה מרובות משלו, והיא אשה חכמה דווקה; והיא מחליטה לעשות אותו לאיש.|https://old.benyehuda.org/zhabotinsky/masexet_shotim.html|מסכת שוטים|זאב ז'בוטינסקי}} #:*{{צטשיר|אמרת לי: '''אפלטון'''; אמרתי: למה לא? / אבל האהבה שלי היא לא '''האהבה שלו'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}547&wrkid{{=}}925|האהבה שלי היא לא האהבה שלו|יהונתן גפן}} ===גיזרון=== * {{תרגום שאילה|לטינית}} amor platonicus. את המונח טבע המלומד האיטלקי בן המאה ה-15 [[w:מרסיליו פיצ'ינו|מרסיליו פיצ'ינו]], כשהוא מכוון לאהבה כמו זו שרחש הפילוסוף היווני [[w:אפלטון|אפלטון]] לתלמידיו, אהבת גבר אל גבר ללא הממד הפיזי. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|platonic love}} * ערבית: {{ת|ערבית|الحُبّ الأفْلاطونِيّ}} ===ראו גם=== * [[אהבה סוקרטית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אהבה אפלטונית}} [[קטגוריה:אפונימים]] 2xruxfltjd31adqhfoyut9f8qbe55y2 0 18947 519441 513032 2026-04-21T12:01:58Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519441 wikitext text/x-wiki ==מַגְרֵפָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מגרפה |הגייה=magre'''fa''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|ר|ף}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}} |נטיות=ר' מַגְרֵפוֹת }}{{תמונה|RakesOldAndNew.jpg|מימין מגרפת עלים (משמאל [[מטאטא]])}} {{תמונה|SoilRake.jpg|מגרפה}} # כלי בעל ידית אחיזה ובעל להב, ששימושו העיקרי הוא לגריפת חומר דהיינו, לאיסוף חומר. דמוי מעדר, בתקופת {{חזל}} הלהב היה דומה לזה של מעדר או מרית. כיום מקובל להב משונן. ניתן להשתמש במגרפות גם לפירור רגבי אדמה וליישור קרקע. #:*{{צט/משנה|'''מַגְרֵפָה''', לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת.|שבת|יז|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִן הַסַּל '''וְהַמַּגְרֵפָה''' וְהַמְּרִיצָה הַמְיֻחָדִין לַקְּבָרוֹת.|שקלים|ח|ב}} #:*{{צט/משנה|יַד '''מַגְרֵפָה''' שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שִׁבְעָה; בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, שְׁמוֹנָה.|כלים|כח|ט}} #:*{{צט/רבה|בַּמֶּה הֲרָגוֹ, רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר הִכָּהוּ בְּאֶגְרוֹף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים '''מַגְרֵפָה''' שֶׁל טִיט נָטַל וְהוֹצִיא אֶת מֹחוֹ.|שמות|א|כט}} #:* מנהל שולחן ההימורים אסף את המטבעות והקלפים בעזרת '''מגרפת''' פלסטיק. #{{חזל}} {{משוערת}} [[כלי נגינה]] כלשהו. #:*{{צט/משנה|מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל '''הַמַּגְרֵפָה'''; [...] מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל.|תמיד|ג|ח}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|مِغْرَفَة|מִעְ'רַפָה}} – [[תרווד]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|rastrello}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|rake}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|reha}} * בסקית: {{ת|בסקית|are}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Harke}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|riek}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|gereblye}} * יפנית: {{ת|יפנית|熊手}} * סלובנית: {{ת|סלובנית|grablje}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|hrable}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|rastrillo}} * סרבית: {{ת|סרבית|grabulja}} * ערבית: {{ת|ערבית|شوكة الحشائش}} * פולנית: {{ת|פולנית|grabie}} * פינית: {{ת|פינית|harava}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|hrábě}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|râteau}} * קוריאנית: {{ת|קוריאנית|갈퀴}} * קטלנית: {{ת|קטלנית|rampí|rasclet}} * קרואטית: {{ת|קרואטית|grablje}} * שבדית: {{ת|שבדית|kratta|räfsa}} }} ===ראו גם=== *[[גרף]] * [[גרפה]] * [[מגרף]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Rake|שם ויקישיתוף=מגרפות}} [[קטגוריה:מוצרי ניקיון]] [[קטגוריה:כלי עבודה]] [[קטגוריה:כלי נגינה]] {{-}} ==מֶגְרָפָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מגרפה |הגייה=Megrafa |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|ר|ף}} |דרך תצורה={{משקל|מֶקְטָלָה}} |נטיות=נ"י: מֶגְרֶפֶת-, ר': מֶגְרָפוֹת, נ"ר: מֶגְרְפוֹת- }} #{{מקרא}} רֶגֶב אֲדָמָה. #:*{{צט/תנ"ך|עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת '''מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם''' נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן|יואל|א|יז}} #:*{{הדגשה|"לֹא רְסִיסֵי זֵעָתִי אֶת-'''מֶגְרְפוֹת''' אַדְמַתְכֶן הַשְּׁחֹרָה הִרְטִיבוּ/ אַף לֹא תְפִלָּתִי הוֹרִידָה אֶת-מְטַר הַשָּׁמַיִם עַל-נִירְכֶן..."|[http://benyehuda.org/bialik/bia013.html "בַּשָּׂדֶה" ], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}}. ===גזרון=== # על פי המתרחש בפסוק מספר זכריה {{צט/תנ"ך|וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס, הַ'''פֶּרֶד''' הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר, וְכָל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה־'''כַּמַּגֵּפָה''', הַזֹּאת|זכריה|יד|טו}}. יש מי שמציע לתקן הפסוק: {{צט/תנ"ך|עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת '''מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם''' נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן|יואל|א|יז}} ובמקום זאת : {{צט/תנ"ך|עָבְשׁ֣וּ '''פְרד֗וֹת''' תַּ֚חַת '''מגפתם''' נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן|יואל|א|יז}} ===ראו גם=== * [[פרד]] (גרגיר או זרע) [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ie37sdg5lrp8td3915r9qam0imjli81 0 21696 519445 510302 2026-04-21T12:25:13Z CrescentStorm 15545 /* חֲטָט */ 519445 wikitext text/x-wiki ==חִטֵּט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חיטט |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ט|ט|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל |נטיות= }}{{תמונה|Niña pemón - La Gran Sabana - Estado Bolívar (2).JPG|ילדה '''מחטטת''' באף.}} #חפר ופינה על מנת לנקות או כדי למצוא משהו; גם בהשאלה. #:*{{צט/בבלי|גיד הנשה '''מחטט''' אחריו בכל מקום שהוא|חולין|עד|ב}} #:* '''חיטטתי''' בארכיון ומצאתי רישום של ראשוני משפחתי. #:* זה לא יפה להיות [[סקרן]] כל כך, '''לחטט''' ולשאול שאלות אישיות את האורחים. ===גיזרון=== * קרוב אל [[מחט|מַחַט]]. * משפה יודו-בבלית ארמית - "חֲטַט‎" מקושר למילה בארמית-נבטית ,ובסורית קלאסית: = ܚܰܛ לגלף ,לחשוף(עתיקות). מאכדית חֲטַ'ֻט ḫa-ṭa-ṭu . : בערבית: {{ת|אנגלית|خَطَّ}} חֲ'אטַ (ḵaṭṭa)=[[כתב]],[[חברבורה]],[[רכס]]-(תצורת קרקע מאורכת) . ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|pick|snoop|pry}}‏ ===נגזרות=== * [[חטוט|חיטוט]] * [[חטטן]] ===מידע נוסף=== * {{צט/בבלי|לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? - אמר אביי: שמחטטין בה את הפתילות, ומקנחין הנרות|שבת|צ|א}} הכוונה לפועל [[מחט|מָחַט]] {{שורש|חטט א}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] ==חָטַט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= חטט |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ט|ט}} |בניין= }} # חפר ויצר חלל במקום סגור. פינה חלק מגוש או ערמה. #:* {{צט/משנה|'''הַחוֹטֵט''' בַּגָּדִישׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ סֻכָּה, אֵינָהּ סֻכָּה.|סוכה|א|ח}} #:* {{צט/משנה|וּמְתַקְּנִין אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים '''וְחוֹטְטִין''' אוֹתָן; וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוָאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים...|מועד קטן|א|ב}} ===גיזרון=== * {{להשלים}} ===נגזרות=== * [[חטיטה]] ===ראו גם=== * [[חתר]] {{שורש|פעל}} ==חָטָט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חטט |הגייה=kha'''tat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ט|ט}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=ר' חֲטָטִים }} #{{רובד|חזל}} [[פצע]] [[מוגלתי]] על ה[[עור]]. #:*{{צט/בבלי|ואם היה חולה או שהיו לו '''חטטין''' בראשו, סך כדרכו ואינו חושש.|יומא|עז|ב}} #:*{{צט/רבה|וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִשְׁתַּפֵּל לְקַנֵּחַ גּוּפוֹ כָּרָאוּי יַעֲלֶה גּוּפוֹ '''חֲטָטִין'''.|ויקרא|יט|ד}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|sore|wound}} 2wxbt87rniw4k1vkf4bifddxv1hxawy 519446 519445 2026-04-21T12:26:36Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519446 wikitext text/x-wiki ==חִטֵּט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חיטט |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ט|ט|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל |נטיות= }}{{תמונה|Niña pemón - La Gran Sabana - Estado Bolívar (2).JPG|ילדה '''מחטטת''' באף.}} #חפר ופינה על מנת לנקות או כדי למצוא משהו; גם בהשאלה. #:*{{צט/בבלי|גיד הנשה '''מחטט''' אחריו בכל מקום שהוא|חולין|עד|ב}} #:* '''חיטטתי''' בארכיון ומצאתי רישום של ראשוני משפחתי. #:* זה לא יפה להיות [[סקרן]] כל כך, '''לחטט''' ולשאול שאלות אישיות את האורחים. ===גיזרון=== * קרוב אל [[מחט|מַחַט]]. * משפה יודו-בבלית ארמית - "חֲטַט‎" מקושר למילה בארמית-נבטית ,ובסורית קלאסית: = ܚܰܛ לגלף ,לחשוף(עתיקות). מאכדית חֲטַ'ֻט ḫa-ṭa-ṭu . : בערבית: {{ת|אנגלית|خَطَّ}} חֲ'אטַ (ḵaṭṭa)=[[כתב]],[[חברבורה]],[[רכס]]-(תצורת קרקע מאורכת) . ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|pick|snoop|pry}}‏ ===נגזרות=== * [[חטוט|חיטוט]] * [[חטטן]] ===מידע נוסף=== * {{צט/בבלי|לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? - אמר אביי: שמחטטין בה את הפתילות, ומקנחין הנרות|שבת|צ|א}} הכוונה לפועל [[מחט|מָחַט]] {{שורש|חטט א}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] ==חָטַט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= חטט |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ט|ט}} |בניין= }} # חפר ויצר חלל במקום סגור. פינה חלק מגוש או ערמה. #:* {{צט/משנה|'''הַחוֹטֵט''' בַּגָּדִישׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ סֻכָּה, אֵינָהּ סֻכָּה.|סוכה|א|ח}} #:* {{צט/משנה|וּמְתַקְּנִין אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים '''וְחוֹטְטִין''' אוֹתָן; וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוָאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים...|מועד קטן|א|ב}} ===גיזרון=== * {{להשלים}} ===נגזרות=== * [[חטיטה]] ===ראו גם=== * [[חתר]] {{שורש|פעל}} ==חָטָט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חטט |הגייה=kha'''tat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ט|ט}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=ר' חֲטָטִים }} #{{רובד|חזל}} [[פצע]] [[מוגלתי]] על ה[[עור]]. #:*{{צט/בבלי|ואם היה חולה או שהיו לו '''חטטין''' בראשו, סך כדרכו ואינו חושש.|יומא|עז|ב}} #:*{{צט/רבה|וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִשְׁתַּפֵּל לְקַנֵּחַ גּוּפוֹ כָּרָאוּי יַעֲלֶה גּוּפוֹ '''חֲטָטִין'''.|ויקרא|יט|ד}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|sore}} m2zhiusfl8yznt7q6l0v4grr0sutqtj 0 23333 519454 514288 2026-04-21T22:04:03Z CrescentStorm 15545 519454 wikitext text/x-wiki ==כְּפָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''kfar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' כְּפָרִים; כְּפַר־, ר' כְּפָרֵי־ }}{{תמונה|Ibillin-photo-2015.jpg|[[W:אעבלין|אעבלין]] – כפר ערבי בגליל.}} {{נגן|קובץ=He-כְּפָר.ogg|כתובית=הגיה}} # [[ישוב]] [[קטן]], בד"כ של [[חקלאי]]ם ו[[עובד אדמה|עובדי אדמה]], המוקף ב[[שדה|שדות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים '''וּבַכְּפָרִים''', וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ|דברי הימים א|כז|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|לְכָה, דוֹדִי; נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה '''בַּכְּפָרִים'''.|שיר השירים|ז|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים; פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה '''כְּפָר'''.|מגילה|א|ג}} === גיזרון === * {{לועזית|ארמית}} [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20N&cits=all כְּפַר], כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 ({{אכדית|8521|kapru}}). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: {{סורית|6317|ܟܲܦܪܵܐ}} (כַּפְרָא); ערבית: {{ערבית|كفر|כַּפְר}}; אבלאית: kaparu.<ref> GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.</ref>. קיימת מילה דומה במצרית: kafr - כפר קטן.<ref>E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/787/mode/1up?view=theater pp. 787]</ref> *מופיע כמעט תמיד במקורות בצורת הנסמך ובצורת היסוד, ולכן נגזרה לאחור הצורה כְּפָר. עם זאת, ניתן למצוא פעם אחת במקרא את הצורה {{צט/תנ"ך|כֹּפֶר|שמואל א|ו|יח}}, ובמשנה מופיע התואר כֻּפְרִי, שגם הוא מעיד על הצורה המקראית. ===צירופים=== * [[עכבר הכפר]] * [[שוטה הכפר]] * [[כפר גלובלי]] * [[כפר נפש#כְּפַר נֹפֶשׁ|כְּפַר נֹפֶשׁ]] * [[כפר נער#כְּפַר נֹעַר|כְּפַר נֹעַר]] ===נגזרות=== * [[כפרון]] * [[כפרי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|villaggio}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|village|hamlet}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Dorf}} *יוונית: {{ת|יוונית|κώμη}} (תעתיק: kómi) :::{{ת|יוונית|χωριό}} (תעתיק: chorió) *ספרדית: {{ת|ספרדית|pueblo|aldea}} *ערבית: {{ת|ערבית|قرية}} (תעתיק: קַרְיַה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|village}} *רוסית: {{ת|רוסית|деревня}} (תעתיק: derévnja) }} ===ראו גם=== * [[כרך]] * [[עיר]] * [[קריה|קרייה]] * [[קרת]] * [[עירה|עיירה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כפר|ויקישיתוף=Category:Villages|שם ויקישיתוף=כפרים}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:גאוגרפיה]] ==כֹּפֶר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כופר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=כֹּפֶר־ }} #{{מקרא}} [[תשלום]] שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-'''כֹּפֶר''', יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו|שמות|כא|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא-תִקְחוּ '''כֹפֶר''' לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת|במדבר|לה|לא}} #:*{{צט/משנה|שור שנגח את האדם ומת: מוּעָד - משלם '''כופר''', ותם - פטור מן '''הכופר'''|בבא קמא|ד|ה}} ===גיזרון=== * דומה להוראה של [[כפר#כִּפֵּר|כִּפֵּר]], שהתשלום ניתן בתמורה ל[[חוב]] דהיינו למחילה ו[[כפרה]]. ===צירופים=== * [[כפר נפש#כֹּפֶר נֶפֶשׁ|כֹּפֶר נֶפֶשׁ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ransom}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|rescate}} <small>(זכר; כמו גם הצורה המילולית של הפועל {{ת|ספרדית|rescatar}} "להציל")</small> * ערבית: {{ת|ערבית|فدية}} ===ראו גם=== * [[פדיון]] {{שורש|כפר ב}} ==כֹּפֶר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} {{משוערת}} מין חומר, סוג של זפת. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, '''בַּכֹּפֶר'''.|בראשית|ו|יד}} #{{מקרא}} [[צמח]] מסדרת ה[[הדס]]אים, אשר מפיקים ממנו [[צבען]] המכונה [[חינה]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֶשְׁכֹּל '''הַכֹּפֶר''' דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.|שיר השירים|א|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים '''כְּפָרִים''' עִם-נְרָדִים.|שיר השירים|ד|יג}} #:*{{צט/משנה|הַוֶּרֶד '''וְהַכֹּפֶר''' וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.|שביעית|ז|ו}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} גזור מהפועל [[כפר#כָּפַר ב|כָּפַר ב]]. מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג [[כחל]] לכְחוֹל בו פני נשים. ::מקביל לערבית: {{ערבית|كُفْر|כֻּפְר}} - זפת. ===ראו גם=== * [[זפת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כופר לבן|ויקימינים=Lawsonia inermis}} {{שורש|כפר ג}} ==כָּפַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{חזל}} ('''כפר ב''') טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים. #:*{{צט/משנה|'''כָּפַר''' אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, '''הַכּוֹפֵר''' חַיָּב.|שבועות|ד|ד}} #:*{{צט/בבלי|'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא '''בכופרים''': בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן '''כפרו''' בך|ערובין|כא|ב}} #:*{{צט/בבלי|הוא '''כפר''' בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.|סנהדרין|צ|א}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} במשמעות דומה. *ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית. ===צירופים=== * [[כפר בעקר|כפר בעיקר]] * [[כפר באשמה]] ===נגזרות=== * [[כופר]] * [[כפירה]] * [[כפרנות]] ===מילים נרדפות=== *[[שלל#שָׁלַל|שָׁלַל]] *[[התכחש]] ===ניגודים=== * [[האמין]] * [[הודה]] * [[הסכים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|deny}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|negar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|rechazar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> {{שורש|כפר ב}} ==כָּפַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{מקרא}} [[טיח#טִיַּח (גם: טִיֵּחַ)|טייח]], מרח בחומר לכיסוי. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; '''וְכָפַרְתָּ''' אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר|בראשית|ו|יד}} ===גיזרון=== *יש שהבינו שהפועל גזור מהשם [[כפר#כֹּפֶר|כֹּפֶר]] - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל. *מקביל לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} - לכסות. ===ראו גם=== * [[זפת#זִפֵּת|זִפֵּת]] {{שורש|כפר ג}} ==כִּפֵּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל}} #{{מקרא}} ביטל חטא שבוצע בעבר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.|במדבר|טו|כה}} #:*{{הדגשה|"וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ '''כַּפֶּר''' לָנוּ"|(מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)}} #{{מקרא}} '''כִּפֵּר פָּנִים''' - הסיר כעס. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה פָנָיו''', בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי|בראשית|לב|כא}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} מקביל לערבית: {{ערבית|كَفَّرَ|כַּפַרַ}} - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - לקנח, לנקות, לטהר. {{אכדית|5367|kupartu}} - זיקוק. ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20V&cits=all כפר] (בתלמוד "לכפורי [ידיה]")- קינוח. {{מספור|2}} יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru. ===פרשנים מפרשים=== *בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "'''אכסה'''{{מקור}} פניו" - {{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה''' פָנָיו בַּמִּנְחָה|בראשית|לב|כ}} . *בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה {{צט/בבלי|מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות|כתובות|י|ב}} *הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"כ[[כסה]] על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף". *הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "[[חטאת]]", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "[[חטא]]" {{הערת שוליים|מונחים קדומים בתורת כהנים;יהושע מאיר גרינץ;לשונינו;ניסן-תמוז תשל"ה}} . *מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "'''מכסה פשעיו''' לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו). ===מידע נוסף=== *חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק. ===נגזרות=== * [[כפור#כִּפּוּר|כִּפּוּר]] * [[כפרה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|atone}} * ספרדית: **[1] {{ת|ספרדית|purgar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|purificar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|purificarse}})</small>, {{ת|ספרדית|expiar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> **[2] {{ת|ספרדית|sosegar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|sosegarse}})</small>, {{ת|ספרדית|calmar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|calmarse}})</small>, {{ת|ספרדית|pacificarse}} <small>(פועל פְּרוֹנוֹמִינָלִי)</small> ===מידע נוסף=== * '''כִּפֵּר''', '''[[דבר#דִּבֵּר|דִּבֵּר]]''', ו'''[[כבס#כִּבֵּס|כִּבֵּס]]''' הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - '''כִּפֶּר''', '''דִּבֶּר''', '''כִּבֶּס'''). ===ראו גם=== * [[מחל]] ==כֻּפַּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כופר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פועל}} #{{מקרא}} שביטלו חטא שביצע. #:*{{צט/תנ"ך|וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר '''כֻּפַּר''' בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם|שמות|כט|לג}} {{שורש|כפר א}} 31hgsnwgnnh5k809my0os8my8mwiyc4 519455 519454 2026-04-21T22:05:34Z CrescentStorm 15545 519455 wikitext text/x-wiki ==כְּפָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''kfar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' כְּפָרִים; כְּפַר־, ר' כְּפָרֵי־ }}{{תמונה|Ibillin-photo-2015.jpg|[[W:אעבלין|אעבלין]] – כפר ערבי בגליל.}} {{נגן|קובץ=He-כְּפָר.ogg|כתובית=הגיה}} # [[ישוב]] [[קטן]], בד"כ של [[חקלאי]]ם ו[[עובד אדמה|עובדי אדמה]], המוקף ב[[שדה|שדות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים '''וּבַכְּפָרִים''', וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ|דברי הימים א|כז|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|לְכָה, דוֹדִי; נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה '''בַּכְּפָרִים'''.|שיר השירים|ז|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים; פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה '''כְּפָר'''.|מגילה|א|ג}} === גיזרון === * {{לועזית|ארמית}} [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20N&cits=all כְּפַר], כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 ({{אכדית|8521|kapru}}). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: {{סורית|6317|ܟܲܦܪܵܐ}} (כַּפְרָא); ערבית: {{ערבית|كفر|כַּפְר}}; אבלאית: kaparu.<ref> GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.</ref>. קיימת מילה דומה במצרית: kafr - כפר קטן.<ref>E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/787/mode/1up?view=theater pp. 787]</ref> *מופיע כמעט תמיד במקורות בצורת הנסמך ובצורת היסוד, ולכן נגזרה לאחור הצורה כְּפָר. עם זאת, ניתן למצוא פעם אחת במקרא את הצורה {{צט/תנ"ך|כֹּפֶר|שמואל א|ו|יח}}, ובמשנה מופיע התואר כֻּפְרִי, שגם הוא מעיד על הצורה המקראית. ===צירופים=== * [[עכבר הכפר]] * [[שוטה הכפר]] * [[כפר גלובלי]] * [[כפר נפש#כְּפַר נֹפֶשׁ|כְּפַר נֹפֶשׁ]] * [[כפר נער#כְּפַר נֹעַר|כְּפַר נֹעַר]] ===נגזרות=== * [[כפרון]] * [[כפרי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|villaggio}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|village|hamlet}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Dorf}} *יוונית: {{ת|יוונית|κώμη}} (תעתיק: kómi) :::{{ת|יוונית|χωριό}} (תעתיק: chorió) *ספרדית: {{ת|ספרדית|pueblo|aldea}} *ערבית: {{ת|ערבית|قرية}} (תעתיק: קַרְיַה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|village}} *רוסית: {{ת|רוסית|деревня}} (תעתיק: derévnja) }} ===ראו גם=== * [[כרך]] * [[עיר]] * [[קריה|קרייה]] * [[קרת]] * [[עירה|עיירה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כפר|ויקישיתוף=Category:Villages|שם ויקישיתוף=כפרים}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:גאוגרפיה]] ==כֹּפֶר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כופר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=כֹּפֶר־ }} #{{מקרא}} [[תשלום]] שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-'''כֹּפֶר''', יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו|שמות|כא|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא-תִקְחוּ '''כֹפֶר''' לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת|במדבר|לה|לא}} #:*{{צט/משנה|שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת, מוּעָד, מְשַׁלֵּם '''כֹּפֶר''', וְתָם, פָּטוּר מִן '''הַכֹּפֶר'''.|בבא קמא|ד|ה}} ===גיזרון=== * דומה להוראה של [[כפר#כִּפֵּר|כִּפֵּר]], שהתשלום ניתן בתמורה ל[[חוב]] דהיינו למחילה ו[[כפרה]]. ===צירופים=== * [[כפר נפש#כֹּפֶר נֶפֶשׁ|כֹּפֶר נֶפֶשׁ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ransom}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|rescate}} <small>(זכר; כמו גם הצורה המילולית של הפועל {{ת|ספרדית|rescatar}} "להציל")</small> * ערבית: {{ת|ערבית|فدية}} ===ראו גם=== * [[פדיון]] ==כֹּפֶר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} {{משוערת}} מין חומר, סוג של זפת. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, '''בַּכֹּפֶר'''.|בראשית|ו|יד}} #{{מקרא}} [[צמח]] מסדרת ה[[הדס]]אים, אשר מפיקים ממנו [[צבען]] המכונה [[חינה]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֶשְׁכֹּל '''הַכֹּפֶר''' דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.|שיר השירים|א|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים '''כְּפָרִים''' עִם-נְרָדִים.|שיר השירים|ד|יג}} #:*{{צט/משנה|הַוֶּרֶד '''וְהַכֹּפֶר''' וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.|שביעית|ז|ו}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} גזור מהפועל [[כפר#כָּפַר ב|כָּפַר ב]]. מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג [[כחל]] לכְחוֹל בו פני נשים. ::מקביל לערבית: {{ערבית|كُفْر|כֻּפְר}} - זפת. ===ראו גם=== * [[זפת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כופר לבן|ויקימינים=Lawsonia inermis}} {{שורש|כפר ג}} ==כָּפַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{חזל}} ('''כפר ב''') טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים. #:*{{צט/משנה|'''כָּפַר''' אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, '''הַכּוֹפֵר''' חַיָּב.|שבועות|ד|ד}} #:*{{צט/בבלי|'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא '''בכופרים''': בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן '''כפרו''' בך|ערובין|כא|ב}} #:*{{צט/בבלי|הוא '''כפר''' בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.|סנהדרין|צ|א}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} במשמעות דומה. *ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית. ===צירופים=== * [[כפר בעקר|כפר בעיקר]] * [[כפר באשמה]] ===נגזרות=== * [[כופר]] * [[כפירה]] * [[כפרנות]] ===מילים נרדפות=== *[[שלל#שָׁלַל|שָׁלַל]] *[[התכחש]] ===ניגודים=== * [[האמין]] * [[הודה]] * [[הסכים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|deny}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|negar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|rechazar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> {{שורש|כפר ב}} ==כָּפַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{מקרא}} [[טיח#טִיַּח (גם: טִיֵּחַ)|טייח]], מרח בחומר לכיסוי. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; '''וְכָפַרְתָּ''' אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר|בראשית|ו|יד}} ===גיזרון=== *יש שהבינו שהפועל גזור מהשם [[כפר#כֹּפֶר|כֹּפֶר]] - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל. *מקביל לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} - לכסות. ===ראו גם=== * [[זפת#זִפֵּת|זִפֵּת]] {{שורש|כפר ג}} ==כִּפֵּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל}} #{{מקרא}} ביטל חטא שבוצע בעבר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.|במדבר|טו|כה}} #:*{{הדגשה|"וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ '''כַּפֶּר''' לָנוּ"|(מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)}} #{{מקרא}} '''כִּפֵּר פָּנִים''' - הסיר כעס. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה פָנָיו''', בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי|בראשית|לב|כא}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} מקביל לערבית: {{ערבית|كَفَّرَ|כַּפַרַ}} - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - לקנח, לנקות, לטהר. {{אכדית|5367|kupartu}} - זיקוק. ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20V&cits=all כפר] (בתלמוד "לכפורי [ידיה]")- קינוח. {{מספור|2}} יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru. ===פרשנים מפרשים=== *בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "'''אכסה'''{{מקור}} פניו" - {{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה''' פָנָיו בַּמִּנְחָה|בראשית|לב|כ}} . *בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה {{צט/בבלי|מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות|כתובות|י|ב}} *הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"כ[[כסה]] על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף". *הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "[[חטאת]]", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "[[חטא]]" {{הערת שוליים|מונחים קדומים בתורת כהנים;יהושע מאיר גרינץ;לשונינו;ניסן-תמוז תשל"ה}} . *מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "'''מכסה פשעיו''' לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו). ===מידע נוסף=== *חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק. ===נגזרות=== * [[כפור#כִּפּוּר|כִּפּוּר]] * [[כפרה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|atone}} * ספרדית: **[1] {{ת|ספרדית|purgar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|purificar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|purificarse}})</small>, {{ת|ספרדית|expiar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> **[2] {{ת|ספרדית|sosegar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|sosegarse}})</small>, {{ת|ספרדית|calmar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|calmarse}})</small>, {{ת|ספרדית|pacificarse}} <small>(פועל פְּרוֹנוֹמִינָלִי)</small> ===מידע נוסף=== * '''כִּפֵּר''', '''[[דבר#דִּבֵּר|דִּבֵּר]]''', ו'''[[כבס#כִּבֵּס|כִּבֵּס]]''' הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - '''כִּפֶּר''', '''דִּבֶּר''', '''כִּבֶּס'''). ===ראו גם=== * [[מחל]] ==כֻּפַּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כופר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פועל}} #{{מקרא}} שביטלו חטא שביצע. #:*{{צט/תנ"ך|וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר '''כֻּפַּר''' בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם|שמות|כט|לג}} {{שורש|כפר א}} m0jyn4vgorfsu8abofsvgybod5g74tz 519456 519455 2026-04-21T22:06:20Z CrescentStorm 15545 519456 wikitext text/x-wiki ==כְּפָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''kfar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' כְּפָרִים; כְּפַר־, ר' כְּפָרֵי־ }}{{תמונה|Ibillin-photo-2015.jpg|[[W:אעבלין|אעבלין]] – כפר ערבי בגליל.}} {{נגן|קובץ=He-כְּפָר.ogg|כתובית=הגיה}} # [[ישוב]] [[קטן]], בד"כ של [[חקלאי]]ם ו[[עובד אדמה|עובדי אדמה]], המוקף ב[[שדה|שדות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים '''וּבַכְּפָרִים''', וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ|דברי הימים א|כז|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|לְכָה, דוֹדִי; נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה '''בַּכְּפָרִים'''.|שיר השירים|ז|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים; פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה '''כְּפָר'''.|מגילה|א|ג}} === גיזרון === * {{לועזית|ארמית}} [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20N&cits=all כְּפַר], כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 ({{אכדית|8521|kapru}}). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: {{סורית|6317|ܟܲܦܪܵܐ}} (כַּפְרָא); ערבית: {{ערבית|كفر|כַּפְר}}; אבלאית: kaparu.<ref> GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.</ref>. קיימת מילה דומה במצרית: kafr - כפר קטן.<ref>E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/787/mode/1up?view=theater pp. 787]</ref> *מופיע כמעט תמיד במקורות בצורת הנסמך ובצורת היסוד, ולכן נגזרה לאחור הצורה כְּפָר. עם זאת, ניתן למצוא פעם אחת במקרא את הצורה {{צט/תנ"ך|כֹּפֶר|שמואל א|ו|יח}}, ובמשנה מופיע התואר כֻּפְרִי, שגם הוא מעיד על הצורה המקראית. ===צירופים=== * [[עכבר הכפר]] * [[שוטה הכפר]] * [[כפר גלובלי]] * [[כפר נפש#כְּפַר נֹפֶשׁ|כְּפַר נֹפֶשׁ]] * [[כפר נער#כְּפַר נֹעַר|כְּפַר נֹעַר]] ===נגזרות=== * [[כפרון]] * [[כפרי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|villaggio}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|village|hamlet}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Dorf}} *יוונית: {{ת|יוונית|κώμη}} (תעתיק: kómi) :::{{ת|יוונית|χωριό}} (תעתיק: chorió) *ספרדית: {{ת|ספרדית|pueblo|aldea}} *ערבית: {{ת|ערבית|قرية}} (תעתיק: קַרְיַה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|village}} *רוסית: {{ת|רוסית|деревня}} (תעתיק: derévnja) }} ===ראו גם=== * [[כרך]] * [[עיר]] * [[קריה|קרייה]] * [[קרת]] * [[עירה|עיירה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כפר|ויקישיתוף=Category:Villages|שם ויקישיתוף=כפרים}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:גאוגרפיה]] ==כֹּפֶר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כופר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=כֹּפֶר־ }} #{{מקרא}} [[תשלום]] שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-'''כֹּפֶר''', יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו|שמות|כא|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא-תִקְחוּ '''כֹפֶר''' לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת|במדבר|לה|לא}} #:*{{צט/משנה|שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת, מוּעָד, מְשַׁלֵּם '''כֹּפֶר''', וְתָם, פָּטוּר מִן '''הַכֹּפֶר'''.|בבא קמא|ד|ה}} ===גיזרון=== * דומה להוראה של [[כפר#כִּפֵּר|כִּפֵּר]], שהתשלום ניתן בתמורה ל[[חוב]] דהיינו למחילה ו[[כפרה]]. ===צירופים=== * [[כפר נפש#כֹּפֶר נֶפֶשׁ|כֹּפֶר נֶפֶשׁ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ransom}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|rescate}} <small>(זכר; כמו גם הצורה המילולית של הפועל {{ת|ספרדית|rescatar}} "להציל")</small> * ערבית: {{ת|ערבית|فدية}} ===ראו גם=== * [[פדיון]] ==כֹּפֶר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} {{משוערת}} מין חומר, סוג של זפת. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, '''בַּכֹּפֶר'''.|בראשית|ו|יד}} #{{מקרא}} [[צמח]] מסדרת ה[[הדס]]אים, אשר מפיקים ממנו [[צבען]] המכונה [[חינה]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֶשְׁכֹּל '''הַכֹּפֶר''' דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.|שיר השירים|א|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים '''כְּפָרִים''' עִם-נְרָדִים.|שיר השירים|ד|יג}} #:*{{צט/משנה|הַוֶּרֶד '''וְהַכֹּפֶר''' וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.|שביעית|ז|ו}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} גזור מהפועל [[כפר#כָּפַר ב|כָּפַר ב]]. מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג [[כחל]] לכְחוֹל בו פני נשים. ::מקביל לערבית: {{ערבית|كُفْر|כֻּפְר}} - זפת. ===ראו גם=== * [[זפת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כופר לבן|ויקימינים=Lawsonia inermis}} {{שורש|כפר ג}} ==כָּפַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{חזל}} ('''כפר ב''') טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים. #:*{{צט/משנה|'''כָּפַר''' אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, '''הַכּוֹפֵר''' חַיָּב.|שבועות|ד|ד}} #:*{{צט/בבלי|'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא '''בכופרים''': בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן '''כפרו''' בך|ערובין|כא|ב}} #:*{{צט/בבלי|הוא '''כפר''' בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.|סנהדרין|צ|א}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} במשמעות דומה. *ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית. ===צירופים=== * [[כפר בעקר|כפר בעיקר]] * [[כפר באשמה]] ===נגזרות=== * [[כופר]] * [[כפירה]] * [[כפרנות]] ===מילים נרדפות=== *[[שלל#שָׁלַל|שָׁלַל]] *[[התכחש]] ===ניגודים=== * [[האמין]] * [[הודה]] * [[הסכים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|deny}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|negar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|rechazar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> {{שורש|כפר ב}} ==כָּפַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{מקרא}} [[טיח#טִיַּח (גם: טִיֵּחַ)|טייח]], מרח בחומר לכיסוי. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; '''וְכָפַרְתָּ''' אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר|בראשית|ו|יד}} ===גיזרון=== *יש שהבינו שהפועל גזור מהשם [[כפר#כֹּפֶר|כֹּפֶר]] - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל. *מקביל לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} - לכסות. ===ראו גם=== * [[זפת#זִפֵּת|זִפֵּת]] {{שורש|כפר ג}} ==כִּפֵּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל}} #{{מקרא}} ביטל חטא שבוצע בעבר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.|במדבר|טו|כה}} #:*{{הדגשה|"וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ '''כַּפֶּר''' לָנוּ"|(מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)}} #{{מקרא}} '''כִּפֵּר פָּנִים''' - הסיר כעס. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה פָנָיו''', בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי|בראשית|לב|כא}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} מקביל לערבית: {{ערבית|كَفَّرَ|כַּפַרַ}} - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - לקנח, לנקות, לטהר. {{אכדית|5367|kupartu}} - זיקוק. ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20V&cits=all כפר] (בתלמוד "לכפורי [ידיה]")- קינוח. {{מספור|2}} יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru. ===פרשנים מפרשים=== *בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "'''אכסה'''{{מקור}} פניו" - {{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה''' פָנָיו בַּמִּנְחָה|בראשית|לב|כ}} . *בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה {{צט/בבלי|מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות|כתובות|י|ב}} *הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"כ[[כסה]] על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף". *הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "[[חטאת]]", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "[[חטא]]" {{הערת שוליים|מונחים קדומים בתורת כהנים;יהושע מאיר גרינץ;לשונינו;ניסן-תמוז תשל"ה}} . *מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "'''מכסה פשעיו''' לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו). ===מידע נוסף=== *חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק. ===נגזרות=== * [[כפור#כִּפּוּר|כִּפּוּר]] * '''כֻּפַּר''' (צורת הסביל) * [[כפרה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|atone}} * ספרדית: **[1] {{ת|ספרדית|purgar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|purificar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|purificarse}})</small>, {{ת|ספרדית|expiar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> **[2] {{ת|ספרדית|sosegar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|sosegarse}})</small>, {{ת|ספרדית|calmar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|calmarse}})</small>, {{ת|ספרדית|pacificarse}} <small>(פועל פְּרוֹנוֹמִינָלִי)</small> ===מידע נוסף=== * '''כִּפֵּר''', '''[[דבר#דִּבֵּר|דִּבֵּר]]''', ו'''[[כבס#כִּבֵּס|כִּבֵּס]]''' הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - '''כִּפֶּר''', '''דִּבֶּר''', '''כִּבֶּס'''). ===ראו גם=== * [[מחל]] cetgqq3zrw6k3o53vkq3z17cttfgq89 519457 519456 2026-04-21T22:10:04Z CrescentStorm 15545 /* כְּפָר */ 519457 wikitext text/x-wiki ==כְּפָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''kfar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' כְּפָרִים; כְּפַר־, ר' כְּפָרֵי־ }}{{תמונה|Ibillin-photo-2015.jpg|[[W:אעבלין|אעבלין]] – כפר ערבי בגליל.}} {{נגן|קובץ=He-כְּפָר.ogg|כתובית=הגיה}} # [[ישוב]] [[קטן]], בד"כ של [[חקלאי]]ם ו[[עובד אדמה|עובדי אדמה]], המוקף ב[[שדה|שדות]]. #:*{{צט/תנ"ך|לְכָה, דוֹדִי; נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה '''בַּכְּפָרִים'''.|שיר השירים|ז|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים '''וּבַכְּפָרִים''', וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ|דברי הימים א|כז|כה}} #:*{{צט/משנה|'''כְּפָרִים''' וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא '''שֶׁהַכְּפָרִים''' מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.|מגילה|א|א}} #:*{{צט/משנה|אַף הוּא הֵעִיד עַל '''כְּפָר''' שֶׁהָיָה בְצַד יְרוּשָׁלַיִם, וְהָיָה בוֹ זָקֵן אֶחָד וְהָיָה מַלְוֶה לְכָל בְּנֵי '''הַכְּפָר''' וְכוֹתֵב בִּכְתָב יָדוֹ וַאֲחֵרִים חוֹתְמִים.|עדיות|ב|ג}} === גיזרון === * {{לועזית|ארמית}} [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20N&cits=all כְּפַר], כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 ({{אכדית|8521|kapru}}). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: {{סורית|6317|ܟܲܦܪܵܐ}} (כַּפְרָא); ערבית: {{ערבית|كفر|כַּפְר}}; אבלאית: kaparu.<ref> GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.</ref>. קיימת מילה דומה במצרית: kafr - כפר קטן.<ref>E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/787/mode/1up?view=theater pp. 787]</ref> *מופיע כמעט תמיד במקורות בצורת הנסמך ובצורת היסוד, ולכן נגזרה לאחור הצורה כְּפָר. עם זאת, ניתן למצוא פעם אחת במקרא את הצורה {{צט/תנ"ך|כֹּפֶר|שמואל א|ו|יח}}, ובמשנה מופיע התואר כֻּפְרִי, שגם הוא מעיד על הצורה המקראית. ===צירופים=== * [[עכבר הכפר]] * [[שוטה הכפר]] * [[כפר גלובלי]] * [[כפר נפש#כְּפַר נֹפֶשׁ|כְּפַר נֹפֶשׁ]] * [[כפר נער#כְּפַר נֹעַר|כְּפַר נֹעַר]] ===נגזרות=== * [[כפרון]] * [[כפרי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|villaggio}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|village|hamlet}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Dorf}} *יוונית: {{ת|יוונית|κώμη}} (תעתיק: kómi) :::{{ת|יוונית|χωριό}} (תעתיק: chorió) *ספרדית: {{ת|ספרדית|pueblo|aldea}} *ערבית: {{ת|ערבית|قرية}} (תעתיק: קַרְיַה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|village}} *רוסית: {{ת|רוסית|деревня}} (תעתיק: derévnja) }} ===ראו גם=== * [[כרך]] * [[עיר]] * [[קריה|קרייה]] * [[קרת]] * [[עירה|עיירה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כפר|ויקישיתוף=Category:Villages|שם ויקישיתוף=כפרים}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:גאוגרפיה]] ==כֹּפֶר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כופר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=כֹּפֶר־ }} #{{מקרא}} [[תשלום]] שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-'''כֹּפֶר''', יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו|שמות|כא|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא-תִקְחוּ '''כֹפֶר''' לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת|במדבר|לה|לא}} #:*{{צט/משנה|שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת, מוּעָד, מְשַׁלֵּם '''כֹּפֶר''', וְתָם, פָּטוּר מִן '''הַכֹּפֶר'''.|בבא קמא|ד|ה}} ===גיזרון=== * דומה להוראה של [[כפר#כִּפֵּר|כִּפֵּר]], שהתשלום ניתן בתמורה ל[[חוב]] דהיינו למחילה ו[[כפרה]]. ===צירופים=== * [[כפר נפש#כֹּפֶר נֶפֶשׁ|כֹּפֶר נֶפֶשׁ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ransom}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|rescate}} <small>(זכר; כמו גם הצורה המילולית של הפועל {{ת|ספרדית|rescatar}} "להציל")</small> * ערבית: {{ת|ערבית|فدية}} ===ראו גם=== * [[פדיון]] ==כֹּפֶר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} {{משוערת}} מין חומר, סוג של זפת. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, '''בַּכֹּפֶר'''.|בראשית|ו|יד}} #{{מקרא}} [[צמח]] מסדרת ה[[הדס]]אים, אשר מפיקים ממנו [[צבען]] המכונה [[חינה]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֶשְׁכֹּל '''הַכֹּפֶר''' דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.|שיר השירים|א|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים '''כְּפָרִים''' עִם-נְרָדִים.|שיר השירים|ד|יג}} #:*{{צט/משנה|הַוֶּרֶד '''וְהַכֹּפֶר''' וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.|שביעית|ז|ו}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} גזור מהפועל [[כפר#כָּפַר ב|כָּפַר ב]]. מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג [[כחל]] לכְחוֹל בו פני נשים. ::מקביל לערבית: {{ערבית|كُفْر|כֻּפְר}} - זפת. ===ראו גם=== * [[זפת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כופר לבן|ויקימינים=Lawsonia inermis}} {{שורש|כפר ג}} ==כָּפַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{חזל}} ('''כפר ב''') טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים. #:*{{צט/משנה|'''כָּפַר''' אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, '''הַכּוֹפֵר''' חַיָּב.|שבועות|ד|ד}} #:*{{צט/בבלי|'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא '''בכופרים''': בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן '''כפרו''' בך|ערובין|כא|ב}} #:*{{צט/בבלי|הוא '''כפר''' בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.|סנהדרין|צ|א}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} במשמעות דומה. *ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית. ===צירופים=== * [[כפר בעקר|כפר בעיקר]] * [[כפר באשמה]] ===נגזרות=== * [[כופר]] * [[כפירה]] * [[כפרנות]] ===מילים נרדפות=== *[[שלל#שָׁלַל|שָׁלַל]] *[[התכחש]] ===ניגודים=== * [[האמין]] * [[הודה]] * [[הסכים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|deny}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|negar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|rechazar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> {{שורש|כפר ב}} ==כָּפַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{מקרא}} [[טיח#טִיַּח (גם: טִיֵּחַ)|טייח]], מרח בחומר לכיסוי. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; '''וְכָפַרְתָּ''' אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר|בראשית|ו|יד}} ===גיזרון=== *יש שהבינו שהפועל גזור מהשם [[כפר#כֹּפֶר|כֹּפֶר]] - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל. *מקביל לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} - לכסות. ===ראו גם=== * [[זפת#זִפֵּת|זִפֵּת]] {{שורש|כפר ג}} ==כִּפֵּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל}} #{{מקרא}} ביטל חטא שבוצע בעבר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.|במדבר|טו|כה}} #:*{{הדגשה|"וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ '''כַּפֶּר''' לָנוּ"|(מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)}} #{{מקרא}} '''כִּפֵּר פָּנִים''' - הסיר כעס. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה פָנָיו''', בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי|בראשית|לב|כא}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} מקביל לערבית: {{ערבית|كَفَّرَ|כַּפַרַ}} - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - לקנח, לנקות, לטהר. {{אכדית|5367|kupartu}} - זיקוק. ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20V&cits=all כפר] (בתלמוד "לכפורי [ידיה]")- קינוח. {{מספור|2}} יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru. ===פרשנים מפרשים=== *בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "'''אכסה'''{{מקור}} פניו" - {{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה''' פָנָיו בַּמִּנְחָה|בראשית|לב|כ}} . *בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה {{צט/בבלי|מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות|כתובות|י|ב}} *הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"כ[[כסה]] על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף". *הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "[[חטאת]]", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "[[חטא]]" {{הערת שוליים|מונחים קדומים בתורת כהנים;יהושע מאיר גרינץ;לשונינו;ניסן-תמוז תשל"ה}} . *מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "'''מכסה פשעיו''' לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו). ===מידע נוסף=== *חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק. ===נגזרות=== * [[כפור#כִּפּוּר|כִּפּוּר]] * '''כֻּפַּר''' (צורת הסביל) * [[כפרה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|atone}} * ספרדית: **[1] {{ת|ספרדית|purgar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|purificar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|purificarse}})</small>, {{ת|ספרדית|expiar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> **[2] {{ת|ספרדית|sosegar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|sosegarse}})</small>, {{ת|ספרדית|calmar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|calmarse}})</small>, {{ת|ספרדית|pacificarse}} <small>(פועל פְּרוֹנוֹמִינָלִי)</small> ===מידע נוסף=== * '''כִּפֵּר''', '''[[דבר#דִּבֵּר|דִּבֵּר]]''', ו'''[[כבס#כִּבֵּס|כִּבֵּס]]''' הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - '''כִּפֶּר''', '''דִּבֶּר''', '''כִּבֶּס'''). ===ראו גם=== * [[מחל]] ldvr8vwreobzqv4xz56r7xltagpnyl9 519458 519457 2026-04-21T22:10:57Z CrescentStorm 15545 /* כְּפָר */ 519458 wikitext text/x-wiki ==כְּפָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''kfar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' כְּפָרִים, כְּפָרֵי־; כְּפַר־ }}{{תמונה|Ibillin-photo-2015.jpg|[[W:אעבלין|אעבלין]] – כפר ערבי בגליל.}} {{נגן|קובץ=He-כְּפָר.ogg|כתובית=הגיה}} # [[ישוב]] [[קטן]], בד"כ של [[חקלאי]]ם ו[[עובד אדמה|עובדי אדמה]], המוקף ב[[שדה|שדות]]. #:*{{צט/תנ"ך|לְכָה, דוֹדִי; נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה '''בַּכְּפָרִים'''.|שיר השירים|ז|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים '''וּבַכְּפָרִים''', וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ|דברי הימים א|כז|כה}} #:*{{צט/משנה|'''כְּפָרִים''' וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא '''שֶׁהַכְּפָרִים''' מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.|מגילה|א|א}} #:*{{צט/משנה|אַף הוּא הֵעִיד עַל '''כְּפָר''' שֶׁהָיָה בְצַד יְרוּשָׁלַיִם, וְהָיָה בוֹ זָקֵן אֶחָד וְהָיָה מַלְוֶה לְכָל בְּנֵי '''הַכְּפָר''' וְכוֹתֵב בִּכְתָב יָדוֹ וַאֲחֵרִים חוֹתְמִים.|עדיות|ב|ג}} === גיזרון === * {{לועזית|ארמית}} [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20N&cits=all כְּפַר], כנראה מאכדית: 𒅗𒀊𒊒 ({{אכדית|8521|kapru}}). ובדומה גם בשפות שמיות נוספות - סורית: {{סורית|6317|ܟܲܦܪܵܐ}} (כַּפְרָא); ערבית: {{ערבית|كفر|כַּפְר}}; אבלאית: kaparu.<ref> GA Rendsburg, Eblaite and Some Northwest Semitic Lexical Links, page 204.</ref>. קיימת מילה דומה במצרית: kafr - כפר קטן.<ref>E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/787/mode/1up?view=theater pp. 787]</ref> *מופיע כמעט תמיד במקורות בצורת הנסמך ובצורת היסוד, ולכן נגזרה לאחור הצורה כְּפָר. עם זאת, ניתן למצוא פעם אחת במקרא את הצורה {{צט/תנ"ך|כֹּפֶר|שמואל א|ו|יח}}, ובמשנה מופיע התואר כֻּפְרִי, שגם הוא מעיד על הצורה המקראית. ===צירופים=== * [[עכבר הכפר]] * [[שוטה הכפר]] * [[כפר גלובלי]] * [[כפר נפש#כְּפַר נֹפֶשׁ|כְּפַר נֹפֶשׁ]] * [[כפר נער#כְּפַר נֹעַר|כְּפַר נֹעַר]] ===נגזרות=== * [[כפרון]] * [[כפרי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|villaggio}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|village|hamlet}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Dorf}} *יוונית: {{ת|יוונית|κώμη}} (תעתיק: kómi) :::{{ת|יוונית|χωριό}} (תעתיק: chorió) *ספרדית: {{ת|ספרדית|pueblo|aldea}} *ערבית: {{ת|ערבית|قرية}} (תעתיק: קַרְיַה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|village}} *רוסית: {{ת|רוסית|деревня}} (תעתיק: derévnja) }} ===ראו גם=== * [[כרך]] * [[עיר]] * [[קריה|קרייה]] * [[קרת]] * [[עירה|עיירה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כפר|ויקישיתוף=Category:Villages|שם ויקישיתוף=כפרים}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:גאוגרפיה]] ==כֹּפֶר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כופר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=כֹּפֶר־ }} #{{מקרא}} [[תשלום]] שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא. #:*{{צט/תנ"ך|אִם-'''כֹּפֶר''', יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו|שמות|כא|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא-תִקְחוּ '''כֹפֶר''' לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת|במדבר|לה|לא}} #:*{{צט/משנה|שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת, מוּעָד, מְשַׁלֵּם '''כֹּפֶר''', וְתָם, פָּטוּר מִן '''הַכֹּפֶר'''.|בבא קמא|ד|ה}} ===גיזרון=== * דומה להוראה של [[כפר#כִּפֵּר|כִּפֵּר]], שהתשלום ניתן בתמורה ל[[חוב]] דהיינו למחילה ו[[כפרה]]. ===צירופים=== * [[כפר נפש#כֹּפֶר נֶפֶשׁ|כֹּפֶר נֶפֶשׁ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ransom}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|rescate}} <small>(זכר; כמו גם הצורה המילולית של הפועל {{ת|ספרדית|rescatar}} "להציל")</small> * ערבית: {{ת|ערבית|فدية}} ===ראו גם=== * [[פדיון]] ==כֹּפֶר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כפר |הגייה='''ko'''fer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} {{משוערת}} מין חומר, סוג של זפת. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, '''בַּכֹּפֶר'''.|בראשית|ו|יד}} #{{מקרא}} [[צמח]] מסדרת ה[[הדס]]אים, אשר מפיקים ממנו [[צבען]] המכונה [[חינה]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֶשְׁכֹּל '''הַכֹּפֶר''' דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.|שיר השירים|א|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים '''כְּפָרִים''' עִם-נְרָדִים.|שיר השירים|ד|יג}} #:*{{צט/משנה|הַוֶּרֶד '''וְהַכֹּפֶר''' וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.|שביעית|ז|ו}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} גזור מהפועל [[כפר#כָּפַר ב|כָּפַר ב]]. מפֶרח־הכופר הוא אשכול־הכופר מספר שיר השירים היו מכינים סוג [[כחל]] לכְחוֹל בו פני נשים. ::מקביל לערבית: {{ערבית|كُفْر|כֻּפְר}} - זפת. ===ראו גם=== * [[זפת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כופר לבן|ויקימינים=Lawsonia inermis}} {{שורש|כפר ג}} ==כָּפַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{חזל}} ('''כפר ב''') טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים. #:*{{צט/משנה|'''כָּפַר''' אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, '''הַכּוֹפֵר''' חַיָּב.|שבועות|ד|ד}} #:*{{צט/בבלי|'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא '''בכופרים''': בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן '''כפרו''' בך|ערובין|כא|ב}} #:*{{צט/בבלי|הוא '''כפר''' בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.|סנהדרין|צ|א}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} במשמעות דומה. *ההוראה המקורית של שורש כ־פ־ר היא כיסוי, ומשם נגזרה ההוראה הנוכחית. ===צירופים=== * [[כפר בעקר|כפר בעיקר]] * [[כפר באשמה]] ===נגזרות=== * [[כופר]] * [[כפירה]] * [[כפרנות]] ===מילים נרדפות=== *[[שלל#שָׁלַל|שָׁלַל]] *[[התכחש]] ===ניגודים=== * [[האמין]] * [[הודה]] * [[הסכים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|deny}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|negar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|rechazar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> {{שורש|כפר ב}} ==כָּפַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|ג|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} #{{מקרא}} [[טיח#טִיַּח (גם: טִיֵּחַ)|טייח]], מרח בחומר לכיסוי. #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; '''וְכָפַרְתָּ''' אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר|בראשית|ו|יד}} ===גיזרון=== *יש שהבינו שהפועל גזור מהשם [[כפר#כֹּפֶר|כֹּפֶר]] - חומר דמוי זפת. אבל ע"פ ההקבלה לשימושים האחרים של שורש כ־פ־ר מסתבר ששם החומר גזור מהפועל. *מקביל לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - למרוח, לכסות ב-. וקרוב גם לערבית: {{ערבית|كَفَرَ|כַפַרַ}} - לכסות. ===ראו גם=== * [[זפת#זִפֵּת|זִפֵּת]] {{שורש|כפר ג}} ==כִּפֵּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיפר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ר|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל}} #{{מקרא}} ביטל חטא שבוצע בעבר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִפֶּר''' הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם; כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.|במדבר|טו|כה}} #:*{{הדגשה|"וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ '''כַּפֶּר''' לָנוּ"|(מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)}} #{{מקרא}} '''כִּפֵּר פָּנִים''' - הסיר כעס. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה פָנָיו''', בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי|בראשית|לב|כא}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} מקביל לערבית: {{ערבית|كَفَّرَ|כַּפַרַ}} - למחול, לסלוח. קרוב לאכדית: {{אכדית|3651|kapāru}} - לקנח, לנקות, לטהר. {{אכדית|5367|kupartu}} - זיקוק. ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kpr%20V&cits=all כפר] (בתלמוד "לכפורי [ידיה]")- קינוח. {{מספור|2}} יש שפירשו שם 'כִּפֵּר' בהוראת: כיסוי. באכדית מופיע ביטוי המקביל: pānišu ukappar kapāru. ===פרשנים מפרשים=== *בספר בראשית: "אכפרה פניו" במשמעות "'''אכסה'''{{מקור}} פניו" - {{צט/תנ"ך|כִּי אָמַר '''אֲכַפְּרָה''' פָנָיו בַּמִּנְחָה|בראשית|לב|כ}} . *בתלמוד בבלי-גמרא: כפרה מלשון הזחה,הסרה,הרחקה {{צט/בבלי|מזבח מזיח ומזין מחבב מכפר היינו מכפר היינו מזיח גזירות ומכפר עונות|כתובות|י|ב}} *הרס"ג, אבן גנאח, הרד"ק, ורש"י פרשו "כפרת":"כ[[כסה]] על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ושמונח מעליו כמעין דף". *הרב"ע לעומתם מוסיף עוד משמעות לפיה כפרת פירושה "כיסוי" וגם במשמעות "[[חטאת]]", ומוצא כחיזוק לטיעוניו את הפסוק מספר ויקרא , "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ",ז"א - המשמעות המקורית היתה מלשון כסוי ומאוחר יותר גם מלשון כפרה עם כל המשמעויות הנלוות למשמעות - "[[חטא]]" {{הערת שוליים|מונחים קדומים בתורת כהנים;יהושע מאיר גרינץ;לשונינו;ניסן-תמוז תשל"ה}} . *מחזק את פירושו ה"כפול" של ראב"ע (ראה לעיל) הוא הביטוי ממשלי כח יג - "'''מכסה פשעיו''' לא יצליח, ומודה ועזב ירחם". וממחיש את הקשר בין כפרת, כיסוי ,וחטא(פשעיו). ===מידע נוסף=== *חוקר המקרא פרופ' יהושע מאיר גרינץ הגיע למסקנה (ראה סעיף "פרשנים מפרשים") כי "כּפֵּר", "כּפִּרֶת" למרות היותם שני מושגים שנלקחו מאותו שורש, נראה שמושג ה"כָּפִּרֶת" במשמעות "כיסה" שייך לרובד קדום יותר - לדור יוצאי מצריים שהארון היה חלק מפולחנם באופן מעשי, בעוד שהמושג "כּפֵּר" במשמעות "הסיר" שייך לעולם המושגים המאוחר יותר, של דור בבל כשהארון הפך לזכרון רחוק. ===נגזרות=== * [[כפור#כִּפּוּר|כִּפּוּר]] * '''כֻּפַּר''' (צורת הסביל) * [[כפרה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|atone}} * ספרדית: **[1] {{ת|ספרדית|purgar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small>, {{ת|ספרדית|purificar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|purificarse}})</small>, {{ת|ספרדית|expiar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי)</small> **[2] {{ת|ספרדית|sosegar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|sosegarse}})</small>, {{ת|ספרדית|calmar}} <small>(פועל טְרַנְסִיטִיבִי; הצורה הפְּרוֹנוֹמִינָלִית: {{ת|ספרדית|calmarse}})</small>, {{ת|ספרדית|pacificarse}} <small>(פועל פְּרוֹנוֹמִינָלִי)</small> ===מידע נוסף=== * '''כִּפֵּר''', '''[[דבר#דִּבֵּר|דִּבֵּר]]''', ו'''[[כבס#כִּבֵּס|כִּבֵּס]]''' הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - '''כִּפֶּר''', '''דִּבֶּר''', '''כִּבֶּס'''). ===ראו גם=== * [[מחל]] 7fvna50zxwwjymb895oddjpcnhutuil 0 29415 519444 502480 2026-04-21T12:18:32Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519444 wikitext text/x-wiki {{חסר|פִּצַּע |או פִּצֵּעַ}} ==פֶּצַע== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פצע |הגייה='''pe'''tsa |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש||פ־צ־ע}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' פְּצָעִים; פצע־; ר' פִּצְעֵי־; כ' פִּצְעִי, פִּצְעֲךָ, פִּצְעֵךְ, פִּצְעוֹ, פִּצְעָהּ, פִּצְעָם, פִּצְעָן }}{{תמונה|Wound.jpg|פצע באצבעו של אדם}} # [[חתך]], [[שריטה]] או [[נזק]] [[גופני]] אחר ל[[רקמה|רקמת]] ה[[עור]] וה[[בשר]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו – עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי, נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזֵנָּה אִמְרָתִי; כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי '''לְפִצְעִי''', וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.|שמות|כא|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם '''פֶּצַע''' וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.|ישעיהו|א|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲשֶׁר-בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי; וְהִרְבָּה '''פְצָעַי''' חִנָּם.|איוב|ט|יז}} #:*{{צטשיר|אולי הערב אין שום דרך / יש רק '''פצע''' וכאב / אנ'לא יודע איך לומר לך / כמה שאני אוהב|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}960&wrkid{{=}}412|לא יודע איך לומר לך|שלום חנוך}} ===גיזרון=== # מילה מקראית ===צירופים=== * [[זרה מלח על הפצעים]] * [[נאמנים פצעי אוהב]] * [[פצע ישן]] * [[פצע לחץ]] * [[פצע בגרות]] ===מילים נרדפות=== * [[חבורה| חַבּוּרָה]] * [[חטט]] * [[כיב]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|ferita|piaga}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|wound}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Wunde}} *יוונית: {{ת|יוונית|τραύμα}} (תעתיק: trávma) :::{{ת|יוונית|πληγή}} (תעתיק: pligí) *ספרדית: {{ת|ספרדית|herida|llaga}} *ערבית: {{ת|ערבית|جرح}} (תעתיק: גֻ'רְח) *צרפתית: {{ת|צרפתית|blessure|plaie}} *רוסית: {{ת|רוסית|рана}} (תעתיק: rána) }} ===ראו גם=== * [[פצוע]] * [[חבישה]] * [[תחבשת]] * [[פלסטר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=פציעה|ויקישיתוף=Category:Wounds|שם ויקישיתוף=פצעים}} ==פָּצַע== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|פ|צ|ע}} |בניין=קל }} # גרם ל[[נזק]] [[גופני]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה '''וּפָצֹעַ'''.|מלכים א|כ|לז}} #:*{{צט/תנ"ך|מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי '''פְצָעוּנִי''' נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.|שיר השירים|ה|ז}} # {{חזל}} שבר או ריסק פרי, והוציא את תוכנו. #:*{{צט/משנה|זֵיתִים, מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ רְבִיעִית לַסְּאָה, '''פּוֹצֵעַ''' וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה.|שביעית|ד|ט}} # {{חזל}} מפרק אריגה, מתיר את החוטים מיריעה ארוגה. #:*{{צט/משנה|וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין; '''וְהַפּוֹצֵעַ''' שְׁנֵי חוּטִין; הַקּוֹשֵׁר; וְהַמַּתִּיר.|שבת|ז|ב}} ===גיזרון=== * {{להשלים}} ===נגזרות=== *[[פציעה]] *[[נפצע]] *[[פצוע]] ===מילים נרדפות=== * [[פיצע]](2) ===מילים נרדפות=== * [[חבל#חָבַל|חבל]](1) * [[פיצח]](2) * [[פרם#פָּרַם|פרם]](3) ===ניגודים=== * [[רפא]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|wound}} {{שורש|פצע}} {{אבות מלאכה}} pn7yz7novxc7qbjxyk52r9epuvxtbyi 0 42721 519442 515353 2026-04-21T12:04:53Z Anatbehar 15437 519442 wikitext text/x-wiki ==נְיַר זְכוּכִית== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ניר זכוכית |הגייה=ne'''yar''' zkhu'''khit''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=תרגום שאילה |נטיות=ר' נְיַרוֹת זְכוּכִית }} {{תמונה|Rough-Sandpaper- 28805-480x360 (4999892287).jpg|דף של ניר זכוכית}} # {{רובד|עברית חדשה}} [[נייר]] עבה וחזק, שאל צדו האחד דבוקים [[גרגיר]]י [[זכוכית]], [[חול]] או [[חמר#חֹמֶר|חומר]] [[שוחק#שׁוֹחֵק|שוחק]] אחר, ומשמש ל[[לטוש#לִטוּשׁ|ליטוש]] ול[[החלקה|החלקת]] חלקי עץ בעיקר. #:* {{עיתונות|בזמן המלחמה הוקם בארץ מפעל לייצור '''ניר זכוכית''' וסרטי ליטוש, אשר באפשרותו לספק את כל התצרוכת הארצית בטיב מעולה ובמחיר לא גגבוה מזה של תוצרת חוץ.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HBKR%2F1946%2F10%2F01&id{{=}}Ar00311&sk{{=}}52BE3833|הבֹקר||1 באוקטובר 1940}} ===גיזרון=== * {{תרגום שאילה|אנגלית}} glasspaper. * ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף (תרפ"ט), 1929. ===מילים נרדפות=== * [[ניר לטש]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|sandpaper|glasspaper}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Schleifpapier|Schmirgelpapier|Sandpapier}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|papier de verre}} ===ראו גם=== * [[בד שמיר]] <small>(לליטוש חלקי מתכת)</small> * [[צמר זכוכית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נייר זכוכית}} [[קטגוריה:טכנולוגיה]] [[קטגוריה:נגרות]] m8k98tgl8f6uura0r8hmxffaylaqewc 0 42936 519453 517556 2026-04-21T21:56:14Z CrescentStorm 15545 519453 wikitext text/x-wiki {{שהות}} ==חֶדְוָה == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חדווה |הגייה=khed'''va''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ח|ד|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטְלָה}} |נטיות=חֶדְוַת־ }} # [[תחושה]] של [[אושר]] [[עילאי]]. #:*{{צט/תנ"ך|...כִּי־קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל־תֵּעָצֵבוּ כִּי־'''חֶדְוַת''' יהוה הִיא מָעֻזְּכֶם.|נחמיה|ח|י}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו; עֹז '''וְחֶדְוָה''' בִּמְקֹמוֹ.|דברי הימים א|טז|כז}} #:*{{צטשיר|היינו גולשים במדרון / היינו שוטפים עם הרוח / שותקים '''בחדוות''' תמהון / ונושקים זה לזו לקינוח|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}586&wrkid{{=}}2167|מלכות החרמון|ויקיפדיה=כן|אפי נצר}} #:* תחושת '''חדוה''' ממלאת אותי לפני ראש השנה. # שם פרטי לנקבה. #:* הבלדה על '''חדווה''' ושלומיק ===גזרון=== * מן הפועל [[חדה|חָדָה]] המוכר בארמית (חדי) ונמצא פעמים ספורות במקרא. * המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל וב{{פסוק|עזרא|ו|טז}} בארמית המקראית. * אכדית: {{אכדית|5695|ḫadūtu}} – שמחה, עונג. ארמית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xdwh%20N&cits=all חֶדְוָה, חֶדְוְתָא]. ===צירופים=== * [[חדות עשיה]] ===מילים נרדפות=== *[[שמחה]] *[[רוממות רוח]] ===ניגודים=== *[[עצב]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|bliss}} *יוונית: {{ת|יוונית|ευδαιμονία}} (תעתיק: evdaimonía) *ספרדית: {{ת|ספרדית|beatitud}} ===הערות שוליים=== [[קטגוריה:רגשות]] [[קטגוריה:שמות]] ns9abypng7yeocck6n3jqku9qec57xb 0 47861 519463 493041 2026-04-21T23:28:53Z CrescentStorm 15545 /* הִשְׁתַּכְּנֵז */ 519463 wikitext text/x-wiki ==הִשְׁתַּכְּנֵז== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=השתכנז |שורש וגזרה={{שרש4|שׁ|כ|נ|ז}} |בניין=התפעל }} #{{סלנג}} [[סגל#סִגֵּל|סיגל]] לעצמו את [[גנון|גינוני]] ה[[מעמד סוציו אקונומי|מעמד הסוציו־אקונומי]] הגבוה ב[[ישראל]], תוך התרחקות ממנהגי הקהילה ממנה הגיע. #:*מוטי כהן היחצן של שרון זריהן מוסיף, שרון לא '''השתכנז''' שרון נשאר אותו שרון זריהן והוא אף פעם לא ישכח את המוסיקה הקודמת שלו ובכלל את הלהיטים הגדולים שעשו ובנו אותו ובזכותם הגיע למה שהגיע עד היום והוא עדיין שר ומבצע אותם באהבה בהופעותיו. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=|כתובת=http://www.mizrahit.co/lyrics.php?singer{{=}}66&album{{=}}257|כותרת=אלבום: שרון זריהן – את האהבה|שם האתר=נושמים מזרחית|תאריך=}}) #:*באיזשהו מקום זה סוג של פעולת נגד ל'''השתכנזות''' של אבא שלי. גדלתי לתוך ה'מחיקה' של אבא, בבית שלא היו בו שום סממנים מזרחיים. הייתי צוחקת עליו שהוא '''השתכנז''' ואומרת לו, 'אני יודעת מאיפה באת', אבל לא חשבתי מה זה אומר עליי. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=מאיה נחום שחל|כתובת=http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrint1280/0,16492,3696262,00.html|כותרת=החלטתי לחגוג את הנענוע|שם האתר=כלכליסט|תאריך=24/08/2016}}) #:*ועוד הערה על מאפיין בולט בספר. בתקופה בה קיים אצלנו (עדיין) שסע בין העדות ותחושות של קיפוח עדתי, ונסיונות '''להשתכנז''' וטענות נגד '''משתכנזים'''.. מתארת אלגרטי משפחה מזרחית מסורתית, על מנהגיה הססגוניים, היחד של ערבי שבת וחגים, שימוש חופשי בשפה הערבית (כדי שהילדים לא יבינו), הויכוחים בין בני המשפחה אך בעיקר התמיכה והחום בתוכה – והיא עושה זאת בשטף ובביטחון, ללא שמץ של התנצלות, כולל הסיפור על הסבא שהגיע לבית ספרה של הנכדה ומאז היא נרדפת.. (תקראו, תדעו על מה אני מדברת). צובט ומרגש בלב. ({{מקור/אינטרנט|יוצר=שוש להב|כתובת=https://www.hadiscontaim.co.il/?p{{=}}15766|כותרת=המלצה על הספר "סלט בגיגית", רומן קסום מאת סיגל אלגרנטי|שם האתר=ארגון גמלאי בנק דיסקונט|תאריך=12/01/2017}}) ===גיזרון=== * יצירת פועל מן המילה [[אשכנזי]], במובנו ה[[עדתי]]-חברתי של המונח, להבדיל מ[[ספרדי]], ממנו לא נהוג לגזור פועל דומה. ===נגזרות=== *[[השתכנזות]] ===ראו גם=== *[[השד העדתי]] *[[התאסלם]] *[[התיהד|התייהד]] *[[התברגן]] {{שורש|שׁכנז}} 208af8qwqxe4r1s1ggtwoi8pz06wmd0 0 52865 519464 454395 2026-04-21T23:29:56Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 519464 wikitext text/x-wiki ==בֻּרְגָּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בורגן |הגייה=bur'''gan''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ב|ר|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָן}} |נטיות=ר' בֻּרְגָּנִים }} #{{רובד|חזל}} [[מבצר]], [[מצודה]]. #:*{{צט/משנה|עֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם – אָהֳלֵי הָעֲרְבִיִּים, וְהַסֻּכּוֹת, וְהַצְּרִיפִין, '''וְהַבֻּרְגָּנִין''', וְהָאַלְקְטָיוֹת, וּבֵית שַׁעַר, וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר, וְהַמֶּרְחָץ, וּמְקוֹם הַחִצִּים, וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת.|אהלות|יח|י}} ===גיזרון=== * הפירוש המסורתי גורס: "ברגנים" הם נקודות מאסף התבואה הכוללים בתים מותקני-דוכן, לא רחוק מ-70 אמה מגבולות העיר. ב"ברגנים" סופקו בנוסף, מזונות בתשלום. * אכדית - בּורגַנא 𒁓𒂵𒈾 בהוראת - עמוד היסוד במבנה . * סנסקריט - בראהת बृहत् בהוראת גבוה גדול סולידי חזק. * פרסית - {{ערבית|برج‎|בֻּרג'}} – [[מגדל]]. ראו לקמן, בערבית. * לטינית - burgus – [[מצודה]]. לטינית של ימי-הביניים, בהוראת "ישוב מחוץ לעיר". * יוונית עתיקה - פורגוס πύργος מגדל שמירה, מצודה.וברבות הדורות, גם בצורת - "בורגוס" βοῦργος, המקבילה לצורה הלטינית, לעיל. * ארמנית - פּוּרגוֹס բուրգն בהוראת [[פירמידה]] * ערבית - בורג' برج טירה, ארמון * סורית - בורגא [https://en.wiktionary.org/wiki/%DC%92%DC%98%DC%AA%DC%93%DC%90#Classical_Syriac ܒܘܪܓܐ] בהוראת מגדל צריח מבצר קולומבריום ===פרשנים מפרשנים=== * רמב"ם - "והבורגנין", הם כמו מגדלים עשויין לשמור הדרכים. * ברטנורא - והבורגנים, כמין שובכים, עשויין בשדות לאצור בהן פירות. * תפארת ישראל - מפרשים "ברגנין", עבור הקהל היידישאי - "וואכטהיטטע" (מגדל שמירה) לשומר הפירות בשדה. ===נגזרות=== * [[ברגני|בורגני]] * [[ברגנות|בורגנות]] ===מילים נרדפות=== * [[מבצר]] * [[מצודה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|burgh}} *ערבית: {{ת|ערבית|برج‎}} [[קטגוריה:אדריכלות]] 2gyj7qlewlkqevo62qpiq2dhi7u96t7 0 62087 519472 519075 2026-04-21T23:41:37Z CrescentStorm 15545 /* קְלָסִי */ הגהה 519472 wikitext text/x-wiki ==קְלָסִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קלאסי |הגייה='''kla'''si |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=נ' קְלָסִית, ר' קְלָסִיִּים, נ"ר קְלָסִיּוֹת }} # השייך ל[[תור הזהב]]; בעל [[תכונה|תכונות]] שעברו את מבחן הזמן. #:*{{צטבי|מורה הנבוכים והכוזרי המה ספרים '''קלסיים''' בפילוסופיה והשפעתם הכבירה לא פסקה עד דור ההשכלה.|read/2920|ספרות ישראלית בלשון לועזית|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטבי|במקום ויכוח על השאלה הנדונה או על המצב בארץ – שמענו עוד פעם את נאומו '''הקלסי''' של ז’בוטינסקי נגד האכסקוטיבה הציונית בגנרל-דיבטה של הקונגרסים הציוניים.|read/3860|על הכותל והעיקר|דוד בן־גוריון}} #:*{{צטבי|למעשה אנחנו לא תיאטרון, אנחנו אימפריה. יש לנו את כל הסגנונות האפשריים, מחזות '''קלסיים''', מחזות זמר, מחזות מודרנים, אבנגרד...|read/24480|מהגר עובר ושב|יוסף מונדי}} #:*{{צטבי|דור זה – קצה נפשו באגדה; חפץ להרגיש תחת רגליו קרקע, חפץ לנשום אוירם של ימי חול, ולא היה מסוגל לטעום טעמה של הנובילה בצורתה הנקיה, '''הקלסית'''.|read/30423|דוד פרישמן|יעקב פיכמן}} #:*{{צטבי|המגע עם נוער קסם לי תמיד. לא אימצתי לעצמי את השקפתה '''הקלסית''' של תנועת-נוער לפיה הגיל הנוֹ ערובה לאידיאליזם לוהט.|read/37254|רק על עצמי...|מוקי צור}} ===גיזרון=== *{{לועזית|לטינית}} classicus, מבסיס classis – [[כתה]], [[מחלקה]], והסיומת icus- לתארים. ===צירופים=== * [[אירופה הקלסית]] * [[מוזיקה קלסית]] ===מילים נרדפות=== {{ע|3| * [[איכותי]] * [[מבחר|מובחר]] * [[מופת]] * [[נחשב]] * [[סוג א']] * [[עלאי|עילאי]] }} ===ניגודים=== *[[וולגרי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|classic}} ===ראו גם=== *[[קלסיקה|קלאסיקה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קלאסי}} [[קטגוריה:־ִי]] 32twinjgpbmmf5c4q784h65kqfu4gs5 0 62520 519443 516317 2026-04-21T12:13:28Z Anatbehar 15437 519443 wikitext text/x-wiki ==בֵּית עוֹלָם {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בית עולם |הגייה=beyt o'''lam''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=ביטוי |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[מקום]] [[משכב]]ם של ה[[מת]]ים. #:*{{צט/תנ"ך|...כִּי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־'''בֵּית עוֹלָמוֹ''', וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים.|קהלת|יב|ה}} #:*{{צטבי|מדוע בירושלים בתי קברות שונים, חברות אחדות ולא '''בית-עולם''' אחד, חברא קדישא אחת?|https://benyehuda.org/read/6921?q|עדת ישראל בירושלם|מרדכי בן הלל הכהן}} ===גיזרון=== * הביטוי מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. * ע"ש שבניגוד לחיים, שהם זמניים, זה יהיה [[בית]]ם ל[[עולם]] ועד. מקבילה בארמית: [[בית עלמין]]. ===צירופים=== * [[הלך לעולמו|הלך לבית עולמו]] * [[נאסף לבית עולמו]] ([[נלב"ע]]) ===ביטויים קרובים=== *[[בית עלמין]] *[[בית קברות]] *[[בית מועד לכל חי]] 5zzg2r3icqrbivhcrz506y4pvehr5wc 0 64191 519447 2026-04-21T12:38:37Z CrescentStorm 15545 יצירת דף עם התוכן "==רֶאוּמָטִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=reu'''ma'''ti |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=מלועזית |נטיות=נ' רֶאוּמָטִית, ר' רֶאוּמָטִים, נ"ר רֶאוּמָטִיּוֹת }} #{{רובד|חזל}} הקשור ל[[דלקת]] ה[[מפרק]]ים. #:*{{צט/רבה|עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹ..." 519447 wikitext text/x-wiki ==רֶאוּמָטִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=reu'''ma'''ti |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=מלועזית |נטיות=נ' רֶאוּמָטִית, ר' רֶאוּמָטִים, נ"ר רֶאוּמָטִיּוֹת }} #{{רובד|חזל}} הקשור ל[[דלקת]] ה[[מפרק]]ים. #:*{{צט/רבה|עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה '''רֶאוּמָטִיקוֹס'''.|ויקרא|יט|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ῥευματικός|rheumatikós}}; מבסיס {{יוונית|ῥεῦμα|rheûma}} – [[זרימה]] (בתורו מבסיס {{יוונית|ῥέω|rhéō}} – [[זרם|אזרום]], והסיומת {{יוונית|-μα-|ma}} לשמות מופשטים) והסיומת {{יוונית|-ικός-|ikós}} לתארים. ===נגזרות=== * [[ראומטיזם]] * [[ראומטולוגיה]] ===מילים נרדפות=== * [[שגרוני]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rheumatic}} [[קטגוריה:רפואה]] svi099rc261vviz8c285sdr2klymvht 519448 519447 2026-04-21T12:43:36Z CrescentStorm 15545 /* רֶאוּמָטִי */ 519448 wikitext text/x-wiki ==רֶאוּמָטִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=reu'''ma'''ti |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=מלועזית |נטיות=נ' רֶאוּמָטִית, ר' רֶאוּמָטִים, נ"ר רֶאוּמָטִיּוֹת }} #{{רובד|חזל}} הקשור ל[[דלקת]] ה[[מפרק]]ים, ה[[שריר]]ים או רקמות ה[[חיבור]]. #:*{{צט/רבה|עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה '''רֶאוּמָטִיקוֹס'''.|ויקרא|יט|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ῥευματικός|rheumatikós}}; מבסיס {{יוונית|ῥεῦμα|rheûma}} – [[זרימה]] (בתורו מבסיס {{יוונית|ῥέω|rhéō}} – [[זרם|אזרום]], והסיומת {{יוונית|-μα-|ma}} לשמות מופשטים) והסיומת {{יוונית|-ικός-|ikós}} לתארים. ===נגזרות=== * [[ראומטיזם]] * [[ראומטולוגיה]] ===מילים נרדפות=== * [[שגרוני]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rheumatic}} [[קטגוריה:רפואה]] 2q16yd62lsatoqsyvcxfmnyqnpwqrop 519449 519448 2026-04-21T12:47:00Z CrescentStorm 15545 /* רֶאוּמָטִי */ 519449 wikitext text/x-wiki ==רֶאוּמָטִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=reu'''ma'''ti |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=מלועזית |נטיות=נ' רֶאוּמָטִית, ר' רֶאוּמָטִים, נ"ר רֶאוּמָטִיּוֹת }} #{{רובד|חזל}} הקשור ל[[דלקת]] ה[[מפרק]]ים, ה[[שריר]]ים וכיו"ב, ה[[הקשה|מקשים]] על ה[[תנועה]]. #:*{{צט/רבה|עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה '''רֶאוּמָטִיקוֹס'''.|ויקרא|יט|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ῥευματικός|rheumatikós}}; מבסיס {{יוונית|ῥεῦμα|rheûma}} – [[זרימה]] (בתורו מבסיס {{יוונית|ῥέω|rhéō}} – [[זרם|אזרום]], והסיומת {{יוונית|-μα-|ma}} לשמות מופשטים) והסיומת {{יוונית|-ικός-|ikós}} לתארים. ===נגזרות=== * [[ראומטיזם]] * [[ראומטולוגיה]] ===מילים נרדפות=== * [[שגרוני]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rheumatic}} [[קטגוריה:רפואה]] 35js4v13ku4yz4mjye7xw8pi1by6m4l 519450 519449 2026-04-21T12:47:26Z CrescentStorm 15545 /* רֶאוּמָטִי */ 519450 wikitext text/x-wiki ==רֶאוּמָטִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=reu'''ma'''ti |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=מלועזית |נטיות=נ' רֶאוּמָטִית, ר' רֶאוּמָטִים, נ"ר רֶאוּמָטִיּוֹת }} #{{רובד|חזל}} הקשור ל[[דלקת|דלקות]] ב[[מפרק]]ים, ה[[שריר]]ים וכיו"ב, ה[[הקשה|מקשים]] על ה[[תנועה]]. #:*{{צט/רבה|עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה '''רֶאוּמָטִיקוֹס'''.|ויקרא|יט|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ῥευματικός|rheumatikós}}; מבסיס {{יוונית|ῥεῦμα|rheûma}} – [[זרימה]] (בתורו מבסיס {{יוונית|ῥέω|rhéō}} – [[זרם|אזרום]], והסיומת {{יוונית|-μα-|ma}} לשמות מופשטים) והסיומת {{יוונית|-ικός-|ikós}} לתארים. ===נגזרות=== * [[ראומטיזם]] * [[ראומטולוגיה]] ===מילים נרדפות=== * [[שגרוני]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rheumatic}} [[קטגוריה:רפואה]] 6mfydivniut1xayq48b4tr09s7zqp48 519451 519450 2026-04-21T12:47:36Z CrescentStorm 15545 /* רֶאוּמָטִי */ 519451 wikitext text/x-wiki ==רֶאוּמָטִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=reu'''ma'''ti |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=מלועזית |נטיות=נ' רֶאוּמָטִית, ר' רֶאוּמָטִים, נ"ר רֶאוּמָטִיּוֹת }} #{{רובד|חזל}} הקשור ל[[דלקת|דלקות]] ב[[מפרק]]ים, ב[[שריר]]ים וכיו"ב, ה[[הקשה|מקשים]] על ה[[תנועה]]. #:*{{צט/רבה|עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה '''רֶאוּמָטִיקוֹס'''.|ויקרא|יט|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ῥευματικός|rheumatikós}}; מבסיס {{יוונית|ῥεῦμα|rheûma}} – [[זרימה]] (בתורו מבסיס {{יוונית|ῥέω|rhéō}} – [[זרם|אזרום]], והסיומת {{יוונית|-μα-|ma}} לשמות מופשטים) והסיומת {{יוונית|-ικός-|ikós}} לתארים. ===נגזרות=== * [[ראומטיזם]] * [[ראומטולוגיה]] ===מילים נרדפות=== * [[שגרוני]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rheumatic}} [[קטגוריה:רפואה]] 8hpqyz5f0iiomtt5g060ffw2zhhkbxx 0 64192 519461 2026-04-21T22:35:32Z CrescentStorm 15545 יצירת דף עם התוכן "==נָשָׂא עֵינָיו== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נשא עיניו |הגייה=na'''sa''' ey'''nav''' |חלק דיבר=פועל |מין= |שורש={{שרש3|נ|שׂ|א}}; {{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה=צירוף |נטיות= }} #{{משלב|מליצה}} [[ראה]], [[הביט]] #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, '''וַיִּשָּׂא עֵ..." 519461 wikitext text/x-wiki ==נָשָׂא עֵינָיו== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נשא עיניו |הגייה=na'''sa''' ey'''nav''' |חלק דיבר=פועל |מין= |שורש={{שרש3|נ|שׂ|א}}; {{שרש3|ע|י|ן}} |דרך תצורה=צירוף |נטיות= }} #{{משלב|מליצה}} [[ראה]], [[הביט]] #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, '''וַיִּשָּׂא עֵינָיו''' וַיַּרְא; וְהִנֵּה, גְמַלִּים בָּאִים. '''וַתִּשָּׂא''' רִבְקָה '''אֶת־עֵינֶיהָ''', וַתֵּרֶא אֶת־יִצְחָק; וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל.|בראשית|כד|סג|סד}} #:*{{צט/תנ"ך|עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, '''וְשָׂא עֵינֶיךָ''' יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה; וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי־לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.|דברים|ג|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר־חִטִּים בָּעֵמֶק; '''וַיִּשְׂאוּ אֶת־עֵינֵיהֶם''' וַיִּרְאוּ אֶת־הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת.|שמואל ב|ו|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שְׂאִי'''־סָבִיב '''עֵינַיִךְ''' וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמַנָה.|ישעיהו|ס|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|עַל־הֶהָרִים לֹא אָכָל, '''וְעֵינָיו''' לֹא '''נָשָׂא''' אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא.|יחזקאל|יח|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁיר לַמַּעֲלוֹת; '''אֶשָּׂא עֵינַי''' אֶל־הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?|תהלים|קכא|א}} #:*{{צטשיר|מִיָּד כְּשֶׁיִנְחַת וְיָקוּם עַל רַגְלָיו / וְשׁוּב מֵחָדָשׁ / הוּא '''נוֹשֵׂא''' לַשָּׁמַיִם '''עֵינָיו'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}585&wrkid{{=}}3046|שִׁירוֹ שֶׁל צַנְחָן|יורם טהרלב}} ===מילים נרדפות=== * [[מילה נרדפת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|raise one's eyes}} {{שורש|נשׂא}} [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] 6wdvv0uzzti5md09698mccherrm941e