ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.24 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 694 519488 502253 2026-04-22T17:55:58Z CrescentStorm 15545 /* מִלּוֹן */ 519488 wikitext text/x-wiki ==מָלוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מלון |הגייה=ma'''lon''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}} |נטיות=ר' מְלוֹנוֹת או מְלוֹנִים; מְלוֹן־, ר' מְלוֹנוֹת־ }}{{תמונה|Mirage hotel exterior.jpg|מלון המיראז' שבלאס וגאס.}} # [[מקום]] המספק [[חדר]]ים ו[[שרות]]י [[לינה]] ל[[אורח]]ים ולנופשים, עפ"ר ב[[תשלום]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּ'''מָּלוֹן''' וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יהוה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ|שמות|ד|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ '''בַּמָּלוֹן''' וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.|בראשית|מב|כז}} #:* {{צט/תנ"ך|וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם '''בַּמָּלוֹן''' אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה.|יהושע|ד|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר '''מְלוֹן''' אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם|ירמיהו|ט|א}} ===צירופים=== * [[בית מלון]] ===נגזרות=== * [[מלונאי|מְלוֹנַאי]] * [[מלונית]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מלון]] * [[אכסניה]] * [[בית הארחה]] * [[פנסיון]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|albergo|hotel}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|hotel}} *אירית: {{ת|אירית|óstán}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|hotel}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|hotelo}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სასტუმრო}} (תעתיק: sasṭumro) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Hotel|Gasthof}} *הודית: {{ת|הינדית|होटल}} (תעתיק: hoṭal) *הולנדית: {{ת|הולנדית|hotel}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|szálloda|hotel}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|khách sạn|lữ quán|ô ten}} *טורקית: {{ת|טורקית|otel|konakçı}} *יוונית: {{ת|יוונית|ξενοδοχείο}} (תעתיק: xenodocheío) *יפנית: {{ת|יפנית|宿}} (תעתיק: yado) *כורדית: {{ת|כורדית|ûtêl|dîwanxane|mêvanxane}} *מלטית: {{ת|מלטית|lukanda}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|hotell}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|hoteli}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|hotel|albergue}} *ערבית: {{ת|ערבית|فندق}} (תעתיק: פֻנְדֻק) *פולנית: {{ת|פולנית|hotel}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|hotel}} *פינית: {{ת|פינית|hotelli}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|hotel}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|hôtel}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여관}} (תעתיק: yeogwan) *רומנית: {{ת|רומנית|hotel}} *רוסית: {{ת|רוסית|гостиница}} (תעתיק: gostínica) *שוודית: {{ת|שוודית|hotell}} }} ===ראו גם=== * [[מלונה]] * [[פנדק|פונדק]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בית מלון|ויקישיתוף=Category:Hotels|שם ויקישיתוף=מלונות}} [[קטגוריה:תיירות]] ==מֵלוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מלון |הגייה=me'''lon''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' מֵלוֹנִים }}{{תמונה|Cantaloupe and canary melon.jpg|מלונים משני זנים שונים}} # פרי [[מקשה|מִקשה]] מתוק ועסיסי. #:* אחת מן הדרכים ה[[אסתטי|אסתטיות]] ביותר לחיתוך '''מלון''' לעיגולים היא באמצעות [[כף פריזאית]]. ===גיזרון=== # {{לועזית|יוונית}} בהגיית: מֱלו-פֵּפּון: '''melon''' - {{יוונית|μηλωπεπων|melopepon}}, הבנויה משתי מילים: ''melon'' ([[תפוח]]) + ''pepon'' ([[דלעת]]). מאותה מילה נגזרה גם המילה [[מלפפון]]. ===מילים נרדפות=== *[[אבטיח צהב|אבטיח צהוב]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|melon}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|melón}} * ערבית: {{ת|ערבית|شمام}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|melon}} * רוסית: {{ת|רוסית|дыня}} ===מידע נוסף=== * בעבר נוקד "מֶלוֹן" בסגול. אולם לפי כללי הניקוד החדשים למלים לועזיות תנוקד המ"ם בצירה. * קיימת בשימוש גם הצורה השגויה "מילון". ===ראו גם=== * [[אבטיח]] * [[פקוס]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Cucumis melo|שם ויקישיתוף=מלון|ויקיפדיה=מלון (פרי)|שם ויקיפדיה=מלון}} [[קטגוריה:מאכלים]] [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] ==מִלּוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מילון |הגייה=mi'''lon''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ל|ל}} |דרך תצורה={{מוספית|מלה|מנוקד=מִלָּה|־וֹן}} |נטיות=ר' מִלּוֹנִים או מִלּוֹנוֹת; מִלּוֹן־, ר' מִלּוֹנֵי־ מִלּוֹנִי, }}{{תמונה|Page from Yiddish-Hebrew-Latin-German dictionary by Elijah Levita.jpg|דף מתוך מילון רב־לשוני}} # [[אסף#אֹסֶף|אוסף]] מילים מבוארות ב[[שפה]] מסוימת, לרוב ערוּך כ[[ספר]]. מילון [[דו לשוני]] מכיל את [[אוצר מלים|אוצר המילים]] של שפה מסוימת, ובצד כל מילה מובאות מקבילותיה בשפה אחרת (למשל: מילון עברי־אנגלי). #:* "את 'ה'''מילון''' החדש' ערך ה[[מלונאי|מילונאי]] וה[[לשונאי]] אברהם אבן־שושן". ===גיזרון=== *{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}}, שהעדיף אותה על־פני החלופה "ספר מילים". במאמר משנת תר"ם בעיתון [[w:המגיד|המגיד]], שהיה אחד הראשונים פרי עטו כתב: {{הדגשה|"סגולת שפת עברית, בחפצה לגזור שם חדש מפועל או משם, להוסיף בראש הפועל או השם ההוא אחת מאותיות האמנתי"ו – – נ' האמנתי"ו הנוסף בסוף השם ישמש, לפי דברי המדקדקים החשים, לגזור שם מופשט מן השם, [...] וכן להקטין הדבר [...] אך גם נ' האמנתי"ו הנוסף בסוף השם מורה לפעמים, לדעתי, המקום אשר בו נמצא בתוכוֹ את המושג הקרוא בשם ההוא [...] על פי הכלל הזה אשר ביארנו נוכל לגזור מהמלה 'מלה' מלה חדשה מִלּוֹן, אשר תורה 'דבר' או ספר המחזיק בקרבו את מלות השפה"| / אב"י}} ===צירופים=== * [[מלון דו לשוני|מילון דו־לשוני]] * [[מלון כיס|מִלּוֹן כִּיס]] * [[מלון מנחים|מילון מונחים]] ===נגזרות=== * [[מלונאי|מִלּוֹנַאי]] * [[מלונות|מִלּוֹנוּת]] * [[מלוני|מִלּוֹנִי]] ===מילים נרדפות=== * [[אגרון]] * [[לקסיקון]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|dizionario}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|dictionary}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Wörterbuch}} * יידיש: {{ת|יידיש|װערטערבוך}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|diccionario}} * ערבית: {{ת|ערבית|قاموس}} (תעתיק: קָאמוּס) * פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|diccionário}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|dictionnaire}} * רוסית: {{ת|רוסית|словарь}} }} ===ראו גם=== * [[קונקורדנציה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מילון}} * על "מילון" ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [http://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה] *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה|2018/01/07}} [[קטגוריה:בלשנות]] 1mtw2no9z17p3qigqtordsgl7bgnzeb 0 2231 519505 512860 2026-04-23T09:45:01Z Immanuel o 38030 /* עֹמֶר */ תיקון פרמטרים 519505 wikitext text/x-wiki ==עֹמֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עומר |הגייה='''o'''mer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|מ|ר|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=ר' עֳמָרִים; עֹמֶר־, ר' עָמְרֵי־ }} # {{רובד|המקרא}} [[יחידת מידה]] של [[נפח]]. שווה לנפח של 43.2 [[ביצה|ביצים]] ממוצעות. או עשירית ה[[איפה]]. #:* {{צט/תנ"ך|לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ '''עֹמֶר''' לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ.|שמות|טז|טז}} #:* {{צט/תנ"ך|'''וְהָעֹמֶר''' עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא.|שמות|טז|לו}} # [[אגודה|אגודת]] [[שבלת|שיבולים]] לאחר [[קציר]]תן. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ '''עֹמֶר''' בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה|דברים|כד|יט}} #:*{{צט/משנה|הרוח שפזרה את '''העמרים''' אומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות ונותן לעניים| פאה| ה| א}} # סוג של [[קרבן]] [[מנחה]] המובא ל[[בית המקדש]]. #:* {{צט/תנ"ך|וּסְפָרְתֶּם לָכֶם מִמָחֳרַת הַשַׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת '''עֹמֶר''' הַתְּנוּפָה|ויקרא|כג|טו}} #:* {{צט/משנה|התרומה מה היו עושין בה לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם ה'''עומר''' ושתי הלחם ולחם הפנים וכל קרבנות הצבור|שקלים|ד|א}} #:* {{צט/משנה|משקרב ה'''עומר''' יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח וקלי שלא ברצון חכמים|מנחות|י|ה}} # {{חזל}} תאריך בלוח השנה העברי. היום הששה עשר בחודש ניסן. יום הקרבת קרבן העומר. #:* {{צט/משנה|מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני ה'''עומר''' ולא מיחו בידם ואלו שמיחו|פסחים|ד|ח}} # {{משלב|עממי}} תקופת זמן בין ששה עשר בניסן ועד חג השבועות. קיצור מ[[ספירת העומר]] #:* אני לא מצטלם ב'''עומר''' כי אני נראה נורא עם הזקן. # שם פרטי לזכר ולנקבה. ===גיזרון=== * נראה שמשמעות 2 היא היסוד למילה. ושורשה מ[[ערמה#עֲרֵמָה|עֲרֵמָה]]. אך יתכן שלהיפך. ב"אגרות בר כוכבא" דורש בר כוכבא מפקודיו - "די '''יעמרן''' וישלחן למחניא, פירוש: ש'''יערמם''' (יבול של שיבולים) וישלח למחנה" . מופיע בתוספתא - {{צט/תוספתא|רבי יהודה אומר העושה כל שדהו '''עומרין''' (ומעמר) בהן (כמעמר) לגדיש|פאה|ג|ה}} {{הערת שוליים|משמעות 2 מופיעה תדיר בלשון חז"ל , ורק במקום אחד (שם) במקרא. המקובל רבי יעקב עדס הוכיח שעומר אינו במשמעות של 'מידה'. שכן אינו תואם את גדרי הדינים לחיוב העומר המדובר בפסוק זה (מצות שכחה)}} {{הערת שוליים|עפ"י החוקר יהושוע מ. גרינץ, שבטי הערבים הנודדים בסיני נוהגים לכנות: "[[ספל]] קטן לשתייה" ,בשם - "אֻעְמְר" . השוו أَغْمَار‎ 'אֲעְמר' - ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%BA%D9%85%D8%B1 غُمَر]){{הבהרה}} כלים לשתייה עבור אדם או בהמה}}. * משמעות 3 מתייחסת למנחת הקרבן שהיתה כנראה כנפח עומר-שעורים (1). משמעות (4),(5) נגזרות מן 'שם הקרבן/מנחה'. ===נגזרות=== * [[עמיר]] ===צירופים=== * [[ל"ג בעומר]] * [[ספירת העומר]] * [[עמר השכחה]] * [[עמר התנופה]] ===מילים נרדפות=== * [[עשרון]](1) * [[אלומה]](2) * [[יום הנף]](4) === תרגום === *אנגלית: {{ת|אנגלית|Omer}} ===ראו גם=== *[[כרי]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עומר (חקלאות)}} [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:יחידות מידה]] [[קטגוריה:דגן]] [[קטגוריה:שמות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==עִמֵּר == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עימר |שורש וגזרה={{שרש3|ע|מ|ר|א}} |בניין=פיעל }} # אסף שיבלים לאגודה. הכין מצבור של תבואה. #:*{{צט/תנ"ך|שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ '''מְעַמֵּר'''|תהלים|קכט|ז}} #:*{{צט/תוספתא|החותך כריכות ועתיד '''לעמרן''' וכן אגודי השום ואגודות השום והבצלים אין להן שכחה ה'''מעמר''' מפני דליקה ומפני אמת המים אין להן שכחה מפני שעתיד לבחן|פאה|ג|ח}}. #:*{{צט/תוספתא|כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמה אחת עד שזר' וחרש וקצר ו'''עמר''' ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואחר כך אכל|ברכות|ו|ב}} #:*{{צט/בבלי|פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים, ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ו'''עימר''' רבי כל השדה כולה|שבת|קכז|א}} ===גיזרון=== * מן [[עמר#עֹמֶר|עומר]] (משמעות 2.) * קרוב גם אל [[ערם#עָרַם|עָרַם]] ===נגזרות=== * [[עמור]] ===מילים נרדפות=== * [[אלם#אִלֵּם ב|אִלֵּם]](פועל) (נדיר) * [[ערם#עָרַם|עָרַם]] * [[לקט#לִקֵּט|לקֵּט]] * [[אסף#אָסַף|אָסַף]] ===ניגודים=== * [[פזר#פִּזֵּר|פִּזֵּר]] ===הערות שוליים=== {{אבות מלאכה}} {{שורש|עמר}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==עֲמַר== # {{רובד|המקרא}} {{ארמית}} [[צמר]] #:*{{צט/תנ"ך|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב – לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ '''כַּעֲמַר''' נְקֵא; כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר, גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק. <small>(תרגום: צוֹפֶה הָיִיתִי עַד כִּי מוֹשָׁבִים הוּטְלוּ, וְעַתִּיק יוֹמִין יוֹשֵׁב – לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג צָחוֹר, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ '''כְּצֶמֶר''' נָקִי; מוֹשָׁבוֹ זִיקוּקִים שֶׁל אֵשׁ, וְגַלְגַלָיו אֵשׁ בּוֹעֵר.)</small>|דניאל|ז|ט}} ===גיזרון=== *[[חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ]] בין ארמית לעברית; המקבילה הערבית לעיצור זה היא {{ערבית|ض|צ'}}. kli60y0z18cxwe5ksj9xu2vftma0lnj 0 6230 519492 482944 2026-04-23T09:12:41Z Immanuel o 38030 /* גיזרון */ תיקון פרמטרים 519492 wikitext text/x-wiki ==צָהֹב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=צהוב |הגייה=tsa'''hov''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש={{שרש|צהב|צ־ה־ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}} |נטיות=נ' צְהֻבָּה; ר' צְהֻבִּים }} {{צבעים |צבע=צהוב |תמונה=Amarillos.png |אורך גל=570-580 }} #{{רובד|לשון המקרא}} [[צבע]] בעל [[אורך גל]] של בערך 570–580 [[ננומטר]]. אורך הגל שבין [[כתום]] ל[[ירוק]] ב[[ספקטרום]] של [[אור נראה]], כצבע ה[[זהב]]. #:*{{צט/ללא|וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר '''צָהֹב''' דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן|ויקרא יג ל}} #:*{{צטשיר|עגלות פרחים ברחוב / (קח אחד, קח אחד) / פה אדום ושם '''צהוב''' / (תן אחד, תן אחד)|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}971&wrkid{{=}}160|אח, איזה יום יפה!|חיים חפר}} #:*{{צטשיר|כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח / קורץ '''צהוב צהוב''' מתוך האפלה.|artist?type{{=}}lyrics&wrkid{{=}}3004&prfid{{=}}4226&lang{{=}}1|שיר לשירה|ויקיפדיה=כן|יהונתן גפן}} # {{משלב|סלנג}} רכילותי, העוסק בשמועות על [[ידוען|ידוענים]]. #:* לאחרונה התחילה מהדורת החדשות לעסוק בתכנים '''צהובים''' כדי להעלות את ה[[ריטינג|רייטינג]]. # {{משלב|סלנג}} סיני, בן הגזע המונגולי. === גיזרון === * המקור ארמי{{מקור}}. מופיע בתנ"ך: {{צט/תנ"ך|שֵׂעָר צָהֹב|ויקרא|יג|ל}}, {{צט/תנ"ך|ובכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב|עזרא|ח|כז}} קרוב בהוראתו ל[[זהב]]. * בימי המשנה לא נהוגה היתה האבחנה בין זהוב לצהוב, ככתוב: {{צט/משנה|כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס '''ויש -אומרים''', מפני ש[[נחשת]]ן מצהיב|מדות|ב|ג}} . :חכמי הגמרא כבר נהגו להבדיל בין הצבע הזהוב לצהוב: {{צט/בבלי|מאימתי התורים כשרים למשיזהיבו,מאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו|חולין|כב|ב}} ===צירופים=== *[[פנים צהבות|פנים צהובות]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|giallo}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|yellow}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|gelb}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|geel}} * יוונית: {{ת|יוונית|κίτρινος}} * יידיש: {{ת|יידיש|געל}} * לטינית: {{ת|לטינית|flavus}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|gul}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|žltý}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|amarillo}} * ערבית: {{ת|ערבית|أَصْفَر}} (תעתיק: אַצְפַר) * פולנית: {{ת|פולנית|żółty}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|amarelo}} * פינית: {{ת|פינית|keltainen}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|žlutý}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|jaune}} (הגייה: ז'וֹן) * קרואטית: {{ת|קרואטית|žut}} * רוסית: {{ת|רוסית|жёлтый}} * שוודית: {{ת|שוודית|gul}} }} ===ראו גם=== * [[הצהיב]] * [[צהבון|צהובון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=צהוב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] {{-}} ==צָהַב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|צ|ה|ב|}} |בניין=פָּעַל (קל) }} # {{רובד|לשון חז"ל}} [[רב#רָב|רָב]], שנא, היה ביחסי איבה, היה עוין. #:*{{צט/ללא|משל לשני כלבים שהיו בעדר והיו '''צהובין''' זה לזה, בא זאב על האחד, אמר האחד: אם איני עוזרו - היום הורג אותו, ולמחר בא עלי.|סנהדרין קה א}} #:*{{צט/ללא|וכן איש שהיה צהוב עם אשתו ומשלחה מביתו והיה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה '''צהבת''' עם אשתך.|אבות דרבי נתן, פרק כד}} ===מקור=== *לשון חז"ל. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|quarrel|be hostile}} {{שורש|צהב}} ==צָהַב {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|צ|ה|ב|}} |בניין=פָּעַל (קל) }} # {{רובד|לשון חז"ל}} התבהר (פנים, משמחה או משביעות רצון) הבריק (פנים, כסימן לבריאות). #:*{{צט/ללא| צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, '''צהבו''' פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים.|מנחות סח ב}} ===מקור=== *לשון חז"ל, רק בהקשר למראה הפנים. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|shine|brighten}} ===ראו גם=== *[[הצהיב]] * [[זהב]] {{שורש|צהב}} 6x7cx4ds8hwf7sevirk49g1mdex2437 519493 519492 2026-04-23T09:15:03Z Immanuel o 38030 /* גיזרון */ תקלדה 519493 wikitext text/x-wiki ==צָהֹב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=צהוב |הגייה=tsa'''hov''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש={{שרש|צהב|צ־ה־ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}} |נטיות=נ' צְהֻבָּה; ר' צְהֻבִּים }} {{צבעים |צבע=צהוב |תמונה=Amarillos.png |אורך גל=570-580 }} #{{רובד|לשון המקרא}} [[צבע]] בעל [[אורך גל]] של בערך 570–580 [[ננומטר]]. אורך הגל שבין [[כתום]] ל[[ירוק]] ב[[ספקטרום]] של [[אור נראה]], כצבע ה[[זהב]]. #:*{{צט/ללא|וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר '''צָהֹב''' דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן|ויקרא יג ל}} #:*{{צטשיר|עגלות פרחים ברחוב / (קח אחד, קח אחד) / פה אדום ושם '''צהוב''' / (תן אחד, תן אחד)|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}971&wrkid{{=}}160|אח, איזה יום יפה!|חיים חפר}} #:*{{צטשיר|כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח / קורץ '''צהוב צהוב''' מתוך האפלה.|artist?type{{=}}lyrics&wrkid{{=}}3004&prfid{{=}}4226&lang{{=}}1|שיר לשירה|ויקיפדיה=כן|יהונתן גפן}} # {{משלב|סלנג}} רכילותי, העוסק בשמועות על [[ידוען|ידוענים]]. #:* לאחרונה התחילה מהדורת החדשות לעסוק בתכנים '''צהובים''' כדי להעלות את ה[[ריטינג|רייטינג]]. # {{משלב|סלנג}} סיני, בן הגזע המונגולי. === גיזרון === * המקור ארמי{{מקור}}. מופיע בתנ"ך: {{צט/תנ"ך|שֵׂעָר צָהֹב|ויקרא|יג|ל}}, {{צט/תנ"ך|וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב|עזרא|ח|כז}} קרוב בהוראתו ל[[זהב]]. * בימי המשנה לא נהוגה היתה האבחנה בין זהוב לצהוב, ככתוב: {{צט/משנה|כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס '''ויש -אומרים''', מפני ש[[נחשת]]ן מצהיב|מדות|ב|ג}} . :חכמי הגמרא כבר נהגו להבדיל בין הצבע הזהוב לצהוב: {{צט/בבלי|מאימתי התורים כשרים למשיזהיבו,מאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו|חולין|כב|ב}} ===צירופים=== *[[פנים צהבות|פנים צהובות]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|giallo}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|yellow}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|gelb}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|geel}} * יוונית: {{ת|יוונית|κίτρινος}} * יידיש: {{ת|יידיש|געל}} * לטינית: {{ת|לטינית|flavus}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|gul}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|žltý}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|amarillo}} * ערבית: {{ת|ערבית|أَصْفَر}} (תעתיק: אַצְפַר) * פולנית: {{ת|פולנית|żółty}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|amarelo}} * פינית: {{ת|פינית|keltainen}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|žlutý}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|jaune}} (הגייה: ז'וֹן) * קרואטית: {{ת|קרואטית|žut}} * רוסית: {{ת|רוסית|жёлтый}} * שוודית: {{ת|שוודית|gul}} }} ===ראו גם=== * [[הצהיב]] * [[צהבון|צהובון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=צהוב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] {{-}} ==צָהַב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|צ|ה|ב|}} |בניין=פָּעַל (קל) }} # {{רובד|לשון חז"ל}} [[רב#רָב|רָב]], שנא, היה ביחסי איבה, היה עוין. #:*{{צט/ללא|משל לשני כלבים שהיו בעדר והיו '''צהובין''' זה לזה, בא זאב על האחד, אמר האחד: אם איני עוזרו - היום הורג אותו, ולמחר בא עלי.|סנהדרין קה א}} #:*{{צט/ללא|וכן איש שהיה צהוב עם אשתו ומשלחה מביתו והיה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה '''צהבת''' עם אשתך.|אבות דרבי נתן, פרק כד}} ===מקור=== *לשון חז"ל. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|quarrel|be hostile}} {{שורש|צהב}} ==צָהַב {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|צ|ה|ב|}} |בניין=פָּעַל (קל) }} # {{רובד|לשון חז"ל}} התבהר (פנים, משמחה או משביעות רצון) הבריק (פנים, כסימן לבריאות). #:*{{צט/ללא| צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, '''צהבו''' פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים.|מנחות סח ב}} ===מקור=== *לשון חז"ל, רק בהקשר למראה הפנים. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|shine|brighten}} ===ראו גם=== *[[הצהיב]] * [[זהב]] {{שורש|צהב}} 39qht9whmfzr4j2ozpkul4m1iupjeac 0 9418 519497 507969 2026-04-23T09:23:12Z Anatbehar 15437 519497 wikitext text/x-wiki ==הִיסְטֶרְיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=היסטריה |הגייה=his'''ter'''ya |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות=ר' הִיסְטֶרְיוֹת}} # מצב [[נפש]]י שבו חווים כמה [[רגש]]ות בו-זמנית, אשר גורמים ל[[בלבול]] ואיבוד תחושת המציאות, ומלווים ב[[פחד]] בלתי נשלט. #:*{{צטשיר|למלאכים דיווה היא אימפריה / על הבמה דיווה היא '''היסטריה''' / היא כולה שיר אהבה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}306&wrkid{{=}}885|דיווה|ויקיפדיה=דיווה (שיר)|יואב גינאי}} #:* '''ההיסטריה''', כמחלה פסיכיאטרית, מתאפיינת בהשלכות גופניות כגון שיתוק זמני, ובהשלכות נפשיות כגון התפרצויות רגשיות. #{{בהשאלה}} בהלה פתאומית, שאינה נגרמת מבעיות נפשיות. #:* הצוות העצלן נכנס ל'''היסטריה''' כאשר גילה שהבוס מתכוון לערוך ביקור במשרד שלהם. ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ὑστερικός|hysterikos}}; בא מן {{יוונית|ὑστέρα|hystera}} – [[רחם]]. הוטבע על ידי היפוקרטס. התופעה יוחסה בתחילה לנשים שנטען לגביהן כי סבלו מהפרעות ברחם. ===צירופים=== * [[היסטריה המונית]] ===נגזרות=== *[[היסטרי]] ===מילים נרדפות=== * [[אבדן עשתונות]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|isteria}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|hysteria}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|hysterie}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|histeria}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|hystérie}} * רוסית: {{ת|רוסית|истерия}} ===ראו גם=== * [[איבוד שליטה]] * [[אמוק]] * [[פאניקה]] * [[פסיכואנליזה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=היסטריה המונית|ויקיפדיה 2=היסטריה נשית}} [[קטגוריה:רגשות]][[קטגוריה:פסיכולוגיה]] h7bptpq4ek6l82qu76ikdl7mnysx5ca 0 11858 519494 511434 2026-04-23T09:19:48Z Immanuel o 38030 /* גָּמָל */ תיקון פרמטרים 519494 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=גמל, בהמה, מקצוע, הפסקה, נתינה |אחר=גִּמ"ל, אות באלפבית העברי |ראו=[[ג]]}} ==גָּמָל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גמל |הגייה= ga'''mal''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|מ|ל|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=ר' גְּמַלִּים; גְּמַל־, ר' גְּמַלֵּי־; כ' גְּמַלּוֹ, גְּמַלָּיו }}{{תמונה|Camelus dromedarius in Singapore Zoo.JPG|גמל חד־דבשתי}} # [[יונק]] [[מדברי]] ממשפחת הגמליים בעל [[דבשת]] יחידה או שתיים. #:*אליאב נסע לטיול בנגב ורכב על '''גמלים''' ביום השני לטיולו. #:*{{צט/תנ"ך|וַה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת '''וּגְמַלִּים''' וַחֲמֹרִים|בראשית|כד|לה}} #:*{{צט/תנ"ך|אַךְ אֶת-זֶה לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה; אֶת-'''הַגָּמָל''' כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס – טָמֵא הוּא לָכֶם.|ויקרא|יא|ד}} #:*{{צט/משנה|נשבע על דבר שאי אפשר לו; אמר: אם לא ראיתי '''גמל''' פורח באוויר, אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד|שבועות|ג|ח}} #:*{{צטשיר|הוא רכב לפלשתינה / על '''גמל''' דו דבשתי. / הוא הגיע לראש פינה / במסווה של שייח' תורכי.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}686&wrkid{{=}}664|בלדה לסוכן כפול|שלומי ברכה}} ===גיזרון=== * המילה משותפת לשפות שמיות רבות; אכדית: {{אכדית|1704|gammalu}}; ארמית: {{ערבית|ܓܲܡܠܵܐ|גַּמְלָא}}; ערבית: {{ערבית|جَمَل|גַ'מַל}}; געז: {{יוונית|ግመል|gämäl}}; מלטית: ġemel ועוד. מהשפות השמיות עברה המילה לשפות רבות אחרות. בפרט, ללטינית (camelus) ובהמשך לאנגלית (camel). * [[w:אנכרוניזם|אנכרוניזם]]-מקראי: אף שעצמות גמלים קדומות נתגלו ושויכו למרחב המסופוטמי הקדום, נוטה כיום המחקר המודרני לסווגם כגמלים פראים, ולא למבוייתים המוכרים ממַעשִׂיּות [[w:שלושת האבות|שלושת האבות]] בתורה, וכמופיע בפסוקים לעיל. עוד מוסיף המחקר כי פרעה [[w:שישק|שישק]] (924-945 לפנה"ס) בפלישתו לא"י הביא עימו את הגמלים המבויתים '''הראשונים''' כמו גם טכנולוגיות נוספות {{הערת שוליים|דוד פסיג,'''המפלה החמישית : כיצד מדינת ישראל יכולה להימלט בעתיד מהמלכודת של ההיסטוריה היהודית''',ספרי חמד}}, בעוד [[w:תקופת האבות|תקופת האבות]], מעשיותיהם, "וגמליהם" המפורסמים מתוארכים לתקופה הקדומה במאות שנים לשושנק פרעה ולביות הגמל. השוו לביטוי המשנאי... [[גמל פורח באויר]] * {{הדגשה|גמל ↔ [[גמילה]]|}}: יש המצביעים על קשר-'''גומלין''' בין המילים, בשל יכולת ה'''גמל''' לשאת כמות מים גדולה במעיו, ובכך '''להיגמל''' משתיית מים למשך זמן רב. בניגוד לחיות רבות אחרות. על דרך הפסוק: {{צט/תנ"ך|וַתֵּינֶק אֶת בְּנָהּ עַד '''גָמְלָהּ''' אֹתוֹ|שמואל א|א|כג}} אכן, יש החולקים על הסבר גזרוני שכזה. ===צירופים=== {{ע|3| * [[גמל דו דבשתי]] * [[גמל הלך לבקש לו קרנים אזנים שהיו לו גזזו ממנו|גמל הלך לבקש לו קרנים, אזנים שהיו לו גזזו ממנו]] * [[גמל נמרי]] * [[גמל פורח באוויר]] * [[גמל שלמה]] * [[הגמל אינו רואה את דבשתו]] * [[הקש ששבר את גב הגמל]] * [[לפום גמלא שחנא|לפום גמלא שיחנא]] * [[שותה כמו גמל]] }} ===נגזרות=== * [[גמלון]] * [[גמלוני]] * [[גמלת]] * [[גמלה#גַּמְלָה|גַּמְלָה]] ===מילים נרדפות=== * [[ספינת המדבר]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|cammello}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|camel}} * גאורגית: {{ת|גאורגית|აქლემი}} (הגייה:אכּלֶמִי) * גרמנית: {{ת|גרמנית|Kamel}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|kameel}} * יידיש: {{ת|יידיש|קעמל}} (הגייה: keml) * ספרדית: {{ת|ספרדית|camello}} * ערבית: {{ת|ערבית|جمل}} (הגייה: גַ'מַל){{ש}} :::{{ת|ערבית|بعير}} (הגייה: בַּעִיר) * פולנית: {{ת|פולנית|wielbłąd}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|velbloud}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|chameau}} * רוסית: {{ת|רוסית|верблюд}} (הגייה: v'erbljúd) }} ===מידע נוסף=== * בלמ"ד בא דגש חזק בהטיית הרבים. תופעה דומה ישנה במילים [[שפן]], [[קטן#קָטָן|קָטָן]], [[חרך#חָרָךְ|חָרָךְ]], [[עצב#עָצָב|עָצָב]] במשקל זה. ===ראו גם=== * [[בכר]] * [[דבשת]] * [[נאקה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גמל|ויקישיתוף=Camelus|שם ויקישיתוף=גמלים|ויקימינים=Camelus}} {{שורש|גמל ג}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:זכר ונקבה בלתי נגזרים זה מזה]] ==גַּמָּל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גמל |הגייה=ga'''mal''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|מ|ל|ג}} |דרך תצורה= {{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' גַּמָּלִים }} #{{רובד|חזל}} מי ש[[מלאכה|מלאכתו]] היא [[העברה|העברת]] אנשים ו[[סחורה|סחורות]] ממקום למקום על גבי גמלים. #:*{{צט/משנה|אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן, קֶשֶׁר '''הַגַּמָּלִין''' וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.|שבת|טו|א}} #:*{{צט/משנה|אַבָּא גֻרְיָן אִשׁ צַדְיָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא גֻרְיָא, לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ, חַמָּר, '''גַּמָּל''', סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי, שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת לִסְטִים.|קידושין|ד|יד}} #:* '''גַּמָּלִים''' רבים היו עוברים בדרך הבשמים, להוריד סחורות למצרים. ===גיזרון=== *מן גָּמָל דלעיל. ===צירופים=== * [[חמר גמל]] ===תרגום=== * ערבית: {{ת|ערבית|حداء}} (תעתיק: חַדָאא) {{ת|ערבית|جمال}} (תעתיק: גַ'מָּאל) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חמר גמל}} {{שורש|גמל ג}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] ==גָּמַל {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= גמל |שורש וגזרה={{שרש3|ג|מ|ל|א|גזרה=השלמים}} |בניין=קל }} # הפסיק את ה[[תלות]] של [[מכור]] בדבר כלשהו, ע"י הפסקת השימוש בו (לרוב בהדרגה). #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד-'''גָּמְלֵךְ''' אֹתוֹ אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת-בְּנָהּ עַד-'''גָּמְלָהּ''' אֹתוֹ.|שמואל א|א|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַתֵּלֶדְ לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת גְּנֻבַת בְּנוֹ '''וַתִּגְמְלֵהוּ''' תַחְפְּנֵס בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה ...|מלכים א|יא|כ}} #:*{{צט/משנה|מֵנִיקָה, עַד '''שֶׁתִּגְמֹל''' אֶת בְּנָהּ; נָתְנָה בְנָהּ לִמְנִיקָה, '''גְּמָלַתּוּ''' אוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת.|נידה|א|ד}} #:* מכון הגמילה '''גמל''' כבר כ־200 מחניכיו מסמים, מהם חזרו רק 3 להשתמש בסמים. # {{מקרא}} התפתח, גידל, הבשיל. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ '''וַיִּגְמֹל''' שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי-לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם-פֶּרַח וּבֹסֶר '''גֹּמֵל''' יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת-הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז.|ישעיהו|יח|ה}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף לֹא עַל הַתְּמָרוֹת. אֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת, גִּבְעוֹלִין שֶׁלֹּא '''גָמָלוּ'''.|פרה|יא|ז}} ===גזרון=== * (1:) אכדית, גימלוּ - gimlu בהוראת שור נח מעבודתו {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 . 'gimlu' , page -76}} . ===צירופים=== *[[גמלה החלטה|גמלה החלטה בלב־]] ===נגזרות=== * [[נגמל]] * [[גמול#גָּמוּל|גָּמוּל]] * [[גמילה]] ===ראו גם=== * [[התמכרות]] * [[מכור]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גמילה}} {{שורש|גמל א}} ==גָּמַל {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= גמל |שורש וגזרה={{שרש3|ג|מ|ל|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=קל }} # [[השיב]] על [[מעשה]] באותה [[מידה]] [[מוסרי]]ת – על ה[[טוב]] בטוב, ועל ה[[רע]] ברע. #:*{{צט/תנ"ך|הַלְיהֹוָה '''תִּגְמְלוּ'''-זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ.|דברים|לב|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֶל-דָּוִד צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה '''גְּמַלְתַּנִי''' הַטּוֹבָה וַאֲנִי '''גְּמַלְתִּיךָ''' הָרָעָה.|שמואל א|יד|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ; וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ '''גָּמַל''' עָלֵינוּ.|תהלים|קג|י}} #:*{{צט/תנ"ך|אַל-תָּרִיב עִם-אָדָם חִנָּם; אִם-לֹא '''גְמָלְךָ''' רָעָה.|משלי|ג|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה-הֵם '''גֹּמְלִים''' עָלֵינוּ לָבוֹא לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ.|דברי הימים ב|כ|יא}} #:*{{צטבי|'''גְּמֹל''' טוֹבָה לְעוֹשֶׂה טוֹב לְךָ אִם / לְךָ לֵבָב כְּעָשׁ מָרוֹם וְלֹא דָּךְ / וְאַל תִּשְׁכַּב בְּמִלְוַת מִפְעֲלוֹתָיו / וְאַל תִּשְׁקוֹט וְטוֹבָתוֹ בְּיָדָךְ|hanagid/ben_mishley_0310.html|גמול טובה|שמואל הנגיד}} #:* דוד '''גמל''' טובה לחייל שהציל אותו במלחמה, ולאחר המלחמה הודה לו ונתן לו אות הוקרה. ===צירופים=== * [[ברכת הגומל]] * [[גמילות חסדים]] * [[גמל טובה תחת רעה]] * [[גמל רעה תחת טובה]] ===נגזרות=== * [[גומלין]] * [[גמול#גְּמוּל|גְּמוּל]] * [[תגמול|תַּגְמוּל]] ===ראו גם=== * [[גמלה]] * [[תגמל|תִּגְמֵל]] {{שורש|גמל ב}} ==גֶּמֶל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גמל |הגייה='''ge'''mel |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|מ|ל|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # <small>בד"כ בצרופים</small> תשלום למי שפרש מעבודתו מקרן שנצברה. #:* לפי החוק על העובד ועל המעביד להפריש כספים לקופת '''גמל'''. ===גיזרון=== *צורת זכר מן [[גמלה|גִּמְלָה]]. ===צירופים=== * [[קפת גמל|קופת גמל]] ===ראו גם=== * [[פנסיה]] * [[תגמול]]ים [[קטגוריה:כלכלה]] ==גָּמֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גמל |הגייה=ga'''mel''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ג|מ|ל|א}} |דרך תצורה= {{משקל|קָטֵל}} |נטיות=ר' גְּמֵלִים; נ' גְּמֵלָה, נ"ר גְּמֵלוֹת }} # {{רובד|ח}} בשל מבחינה רגשית. #:* מחקר פסיכולוגי קבע, כי לפני גיל 5 אין אדם '''גמל''' מספיק כדי לשמש עד במשפט. ===גיזרון=== * {{חידוש|האקדמיה ללשון העברית|שנה=תש"ב}} בנושא פסיכולוגיה. ===מילים נרדפות=== * [[בשל]] ===ניגודים=== * [[ילדותי]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|maturo}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|mature}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|reif}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|volwassen}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|maduro}} * פולנית: {{ת|פולנית|dojrzały}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|maduro}} * פינית: {{ת|פינית|kypsä}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|mûr}} * שבדית: {{ת|שבדית|mogen}} }} ===סמוכין=== ruyvm9289ns1bclny02ypo39kxhblci 0 12306 519508 513983 2026-04-23T09:58:33Z Immanuel o 38030 /* קישורים חיצוניים */ תיקון פרמטרים 519508 wikitext text/x-wiki ==דֶּקָן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דיקן |הגייה=de'''kan''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # בעל [[תפקיד]] [[בכיר]] ב[[מנהל#מִנְהָל|מנהל]] ה[[אקדמי]], בעיקר העומד בראש [[פקולטה]]. #:*{{צטשיר|שָׁם אֵין בְּחִינוֹת אוּנִיבֶרְסִיטָה / וְאֵין '''דֵּקָן''' שֶׁל הַפָקוּלְטָה; / וְשָׁם נִרְאֶה כָּל יוֹם קוֹרִידָה / עִם דּוֹן חוֹזֶה־אַלְפוֹנְסוֹ שׁוּלְטְהַיִס.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}943&wrkid{{=}}3401|וֵנֵצוּאֵלָה|דן אלמגור}} ===גיזרון=== *{{לועזית|לטינית}} decanus - העומד בראש קבוצה של [[עשר]]ה. בימי הביניים המושג שימש לתיאור תפקידו של נזיר בכיר שעמד בראש קבוצה של 10 נזירים. בהמשך שימש לציון תפקידו של הבישוף הקהילתי. כשהאוניברסיטאות צמחו מבתי הספר של המנזרים והכנסיות דבק התואר בנושאי המשרות הבכירות באותם מוסדות. ===תרגום=== {{ע|2| * איטלקית: {{ת|איטלקית|decano}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|dean}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Dekan}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|decano}} * ערבית: {{ת|ערבית|المُقَدَّم}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|doyen}} * רוסית: {{ת|רוסית|декан}} }} ===ראו גם=== * [[דוקטור]] * [[פרופסור]] * [[רקטור]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דיקן|שם ויקיפדיה=דֵקן}} *{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|דֵּקָן-וזָקֵן|2025/02/05}} {{השכלה גבוהה}} [[קטגוריה:אקדמיה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]] 62ebr2jx2yv75lfnzt375t8d67orwm1 0 15356 519500 507257 2026-04-23T09:34:28Z Immanuel o 38030 /* כֹּהֵן */ תיקון פרמטרים 519500 wikitext text/x-wiki {{חסר|כִּהֵן}} ==כֹּהֵן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוהן |הגייה=ko'''hen''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כהן|כ־ה־ן}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֹּהֵן.ogg|כתובית=הגיה}} # [[אהרן]] אחי [[משה]], ו[[שושלת]]ו על כלל [[צאצא]]יו, אשר שרתו בעבר הרחוק ב[[בית המקדש]]. #:* לרוב '''כוהנים''' הם אנשים ששם משפחתם הוא '''כהן'''. # {{רובד|חז"ל}} אדם ש[[יחוס|ייחוסו]] אינו מוטל בספק. #:* ולא תהא כהנת כפונדקית. #:* {{צט/משנה|ראוה מדברת ואמרו לה מה טיבו..-איש פלוני '''וכהן''' הוא|כתובות|א|ח}} # איש דת האחראי על [[פולחן]] בדת כלשהי. משרת במקדש. #:* {{צט/תנ"ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ '''כֹּהֵן''' מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה|שמות|ג|א}}. #:* "קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד..." הקדוש גם ל'''כוהנים''' מסוג אוונגליסטי-אמריקאי" ===גזרון=== * בשפות כנעניות מופיע כ"כהנ":<ref name=":0">{{אנציקלופדיה מקראית|מנחם הרן|"כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים"|ד|14}}</ref> אוגריתית 𐎋𐎅𐎐,<ref>Manfried Dietrich, Oswald Loretz, '''Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition)''', Ugarit-Verlag, 1996, p. 109</ref> פיניקית 𐤊𐤄𐤍.<ref>נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 364</ref> בשפות שמיות נוספות: ארמית כָהֲנָא; ערבית כָּאהִנ (חוזה העתידות).<ref name=":0">{{אנציקלופדיה מקראית|מנחם הרן|"כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים"|ד|14}}</ref><ref>[https://hebrew-academy.org.il/2019/10/29/%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%99/ כֹּהֵן ולֵוִי] באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019</ref> * לפי מילון אב"ש כנראה והשם נובע משורש כ-ו-ן בהוראת: 'מי שנכון (מוכן) לפני אלהים'. * החלוקה המעמדית בין כהנים ללוים נתונה בידי [[w:המקור הכהני|המקור הכהני]] שהחל להבדיל בין כוהנים ללויים, הפרדה זו מופיעה לראשונה רק במאה החמישית לפנה"ס ובהתיחסותו של 'עזרא הסופר' (בן הכהן).{{הערת שוליים|[[w:מנחם הרן|מנחם הרן]], האסופה המקראית: '''תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים''' - האסופה המקראית - חלק ד, ירושלים: מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים י"ל מאגנס, 2014, עמוד 132}} ===צירופים=== * [[הכהן הגדול]] * [[כהן הדיוט]] * {{צט/תנ"ך|הכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב|שופטים|יח|יט}} * [[ולא תהא כוהנת כפנדקית?|ולא תהא כוהנת כפונדקית?]] * [[כ"ץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cohen}} (1), {{ת|אנגלית|priest}} (2) ===ראו גם=== * [[כונן|כּוֹנָן]] * [[אהל מועד|אוהל מועד]] * [[ארון הברית]] * [[כגן]] * [[מזא"ה]] * [[כון]] * [[ותיקן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כהן (איש דת) | ויקיפדיה 2 = כהן | שם ויקיפדיה 2 = כהן (ביהדות) | שם ויקיפדיה = כהן (באופן כללי) }} === הערות שוליים === [[קטגוריה:יהדות]] <references />{{שורש|כהן}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] s842zr3liynwbbdefhpczzzq7cwxvhi 0 17738 519504 496009 2026-04-23T09:43:11Z Immanuel o 38030 /* עָזַק */ תיקון פרמטרים 519504 wikitext text/x-wiki ==עִזֵּק== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עיזק |שורש וגזרה={{שרש|עזק א|ע־ז־ק <small>א</small>}}, שלמים. |בניין=פִּעֵל |נטיות=}} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} עדר, [[עבד#עִבֵּד|עיבד]] את האדמה. # {{משוערת}} גדר, הקיף אזור כטבעת. #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיְעַזְּקֵהוּ''' וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. |ישעיהו|ה|ב}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא. *{{מספור|2}} על פי המילה הארמית '''עזקתא''' טבעת ראו [[עזקה#עִזְקָה|עִזְקָה]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית| hoe|cultivate|cringle}} ===ראו גם=== *[[מעזק#מְעֻזָּק|מעוזק]] <!---פוסקים ראשונים מגודר שמור יאמר על שדה או כרם---> *[[הדק]] *[[אזק]] {{שורש|עזק א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:חקלאות]] ==עָזַק== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עזק |שורש וגזרה={{שרש|עזק א|ע־ז־ק <small>א</small>}}, שלמים. |בניין=פָּעַל |נטיות= }} #{{חזל}} עדר, [[עבד#עִבֵּד|עיבד]] את האדמה. #:*{{צט/בבלי|אמרו לו לך אצל פלוני לשדה הלז ומצאו שהיה '''עוזק''' תחת זיתיו|מנחות|פה|א}} #:*{{צט/משנה|אף ''''העוזק''' בית הפרס, טהור|אהלות|יח|ה}} # [[קשר#קָשַׁר|קָשַׁר]] תפס, החזיק. #:*{{צט/בבלי|בא אביו של תינוק מצאו '''שעוזק''' א' בפיו ושתים בידו, חבטו בקרקע ומת|חולין|צד|א|}} ===גיזרון=== *משורש מקראי לפי פרשנויות שונות ב'''עִזֵּק'''. {{מספור|1}} גם בהשאלה: {{צט/ירושלמי|מהו בית יעזק ששם היו עוזקין (מבררים ומנקים)את הלכה כמה דאת אמר ויעזקהו ויסקלהו|ראש השנה|נח|א}} * הרמב"ם בפירוש המשנה כותב שיש מילה קרובה בערבית: '''אלתעזק'''. ===מילים נרדפות=== *[[עדר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית| hoe|dig|cultivate}} {{שורש|עזק א}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] [[קטגוריה:חקלאות]] 73cxj64qda3h34x6vpexm0bo5x6npg6 0 17851 519490 427969 2026-04-23T07:54:52Z Anatbehar 15437 519490 wikitext text/x-wiki ==טוֹרְטִיָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טורטיה |הגייה=tor'''ti'''ya |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות=ר' טוֹרְטִיוֹת }} {{נגן|קובץ=He-טוֹרְטִיָּה.ogg|כתובית=הגיה}} [[תמונה:NCI flour tortillas.jpg|ממוזער|שמאל|184px|טורטיות]] # סוג של [[לחם]] עגול, דק ושטוח. #:* מקורה של ה'''טורטייה''' ב[[מקסיקו]] ומרכז [[אמריקה]], והיא נפוצה כיום גם ב[[ארה"ב|ארצות הברית]] וב[[קנדה]]. ===גיזרון=== * מקור השם "טורטייה" ב"טורטה" (torta) - עוגה עגולה פשוטה. ===ראו גם=== * [[טורט]] * [[לאפה]] * [[פתה#פִּתָּה|פיתה]] ===תרגום=== {{תרגומים| * אנגלית: {{ת|אנגלית|tortilla}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|tortilla}} | * פינית: {{ת|פינית|tortilla}} }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=טורטיה|ויקישיתוף=Flour tortilla|שם ויקישיתוף=טורטייה}} [[קטגוריה:מאכלים]] [[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]] eead40ce6cati3kid1207gcei56b0dy 0 20151 519507 445468 2026-04-23T09:51:46Z Immanuel o 38030 /* תַּמְחוּי */ תיקון פרמטרים 519507 wikitext text/x-wiki ==תַּמְחוּי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תמחוי |הגייה=tam'''khuy''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ח|ה}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטוּל}} |נטיות=ר' תַּמְחוּיִים או תַּמְחוּיוֹת }} #{{חזל}} קערה ל[[תבשיל]]ים. #:*{{צט/משנה| הָאִלְפָס וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין, לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תַּבְלִין, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ '''הַתַּמְחוּי'''.|שבת|ג|ה}} #:*{{צט/משנה|הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב, ... בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ בְּקָנוֹן '''וּבְתַמְחוּי''', אֲבָל לֹא בְטַבְלָא וְלֹא בְנָפָה וְלֹא בִכְבָרָה.|ביצה|א|ח}} #:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בָּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה '''תַמְחוּיִים''' בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה.|כריתות|ג|ט}} #:*{{צט/משנה|אַסְפַּקְלַרְיָא, טְהוֹרָה; '''וְתַמְחוּי''' שֶׁעֲשָׂאוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא, טָמֵא; וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוֹ לְשֵׁם אַסְפַּקְלַרְיָא, טָהוֹר.|כלים|ל|ב}} #{{בהשאלה}} {{חזל}} חלק מהתקן בראש הבהמה (מעין קערה המקובעת לראשה) {{הערת שוליים|[[w:זאב ספראי|זאב ספראי]] - משנת ארץ ישראל,מסכת כלים (טהרות א) כרך ג (פרקים יד-יט). קבוצת יבנה תש"פ.עמ'-29}} #:*{{צט/משנה|הַטְּמֵאִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת , וְהַקַּטְרָב, וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, וְהַבַּרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹמֵךְ, וְהַמַּחְגֵּר, וְהַ'''תַּמְחוּי'''וֹת, הָעִנְבָּל, וְהַצִּנּוֹרָה, וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּן|כלים|יד|ד}} #{{בהשאלה}} {{חזל}} מזון שאוספים עבור הנצרכים. #:*{{צט/משנה|מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן '''הַתַּמְחוּי'''.|פאה|ח|ז}} #:*{{צט/משנה|וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב; וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, וַאֲפִלּוּ מִן '''הַתַּמְחוּי'''.|פסחים|י|א}} ===גיזרון=== *ארמית, לשון חז"ל. ===נגזרות=== * [[תַּמְחוּת]] {{הערת שוליים|מופיע בבן סירא מב, ד' בהוראת: מחִיה או מחיקה מקערת המשקל הכולל , כמעשה תגרנים ברמייתם}} === צירופים === *[[בית תמחוי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|bowl}}‏ (1), {{ת|אנגלית|food bank}}‏ (3) ===סימוכין=== 9hnajp0q2x0fesnr0b87ubifwpg7gjl 0 20624 519487 514003 2026-04-22T17:48:38Z CrescentStorm 15545 519487 wikitext text/x-wiki ==נוֹזֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נוזל |הגייה=no'''zel''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ז|ל|גזרה=חפ"נ}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות=ר' נוֹזְלִים; נוֹזֵל־, ר' נוֹזְלֵי־ }}{{תמונה|Viscosities.gif|הדמיה של שני נוזלים, האדום סמיך והתכלת דליל}} # אחד מארבעת [[מצב צבירה|מצבי הצבירה]] של ה[[חומר]], בו ה[[חלקיק]]ים צמודים זה לזה, אך יש להם כושר תנועה. במצב צבירה זה לחומר יש נפח קבוע, אך לא צורה קבועה. #:*{{צט/תנ"ך|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד '''נֹזְלִים'''; קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב־יָם.|שמות|טו|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן; אִם־יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים '''נוֹזְלִים?'''|ירמיהו|יח|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיּוֹצִא '''נוֹזְלִים''' מִסָּלַע; וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם.|תהלים|עח|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים; '''וְנֹזְלִים''', מִן־לְבָנוֹן.|שיר השירים|ד|טו}} #:* ב[[טמפרטורת החדר]] מצב הצבירה של ה[[מים]] הוא '''נוזל'''. ===גיזרון=== *בינוני מן הפועל [[נזל]] *המילה מופיעה במקרא ע"פ רוב ב[[תקבולת]] ל[[מים]], כנראה בפסוקים לעיל. ===צירופים=== *[[החליף נוזלים]] * [[נוזל לא ניוטוני]] ===נגזרות=== * [[נוזלי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|liquido|fluido}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|cairan}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|liquid|fluid}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|likvo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|հեղուկ}} (תעתיק: heġuk) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სითხე}} (תעתיק: sitxe) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Flüssigkeit}} *הודית: {{ת|הינדית|द्रव}} (תעתיק: drav) :::{{ת|הינדית|तरल}} (תעתיק: taral) *הולנדית: {{ת|הולנדית|vloeistof}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|folyadék}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nước|chất lỏng}} *טגלית: {{ת|טגלית|likido}} *טורקית: {{ת|טורקית|akışkan|seyyal|sıvı|likit}} *יוונית: {{ת|יוונית|υγρό}} (תעתיק: ygró) :::{{ת|יוונית|ρευστό}} (תעתיק: refstó) *יפנית: {{ת|יפנית|液体}} (תעתיק: ekitai) :::{{ת|יפנית|流体}} (תעתיק: ryūtai) *כורדית: {{ת|כורדית|şile}} *לטינית: {{ת|לטינית|liquidus|fusilis|latex}} *מלאית: {{ת|מלאית|cairan|cecair}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|væske}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|majimaji}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|líquido|fluido}} *ערבית: {{ת|ערבית|سائل}} (תעתיק: סָאאִל) :::{{ת|ערבית|مائع}} (תעתיק: מָאאִע) *פולנית: {{ת|פולנית|ciecz|płyn}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|líquido|fluido}} *פינית: {{ת|פינית|neste}} *פרסית: {{ת|פרסית|مائع}} (תעתיק: מָאאִע) :::{{ת|פרסית|آبگونه}} (תעתיק: אבכונה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|kapalina|tekutina}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|liquide|fluide}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|액체}} (תעתיק: aekche) :::{{ת|קוריאנית|유체}} (תעתיק: yuche) *רומנית: {{ת|רומנית|lichid|fluid}} *רוסית: {{ת|רוסית|жидкость}} (תעתיק: žídkostʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|vätska}} }} ===ראו גם=== * [[גז]] * [[מוצק]] * [[פלזמה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נוזל|ויקישיתוף=Category:Liquid|שם ויקישיתוף=נוזל}} {{מצבי צבירה}} {{שורש|נזל}} [[קטגוריה:פיזיקה]] [[קטגוריה:תרמודינמיקה]] lgupj2e3m5t7i1i31c8q1uzxoyt86sc 0 21364 519478 440385 2026-04-22T15:45:44Z Anatbehar 15437 519478 wikitext text/x-wiki ==עִיר בִּירָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עיר בירה |הגייה=ir bi'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=צרוף |נטיות=ר' עָרֵי־בִּירָה, עִיר בִּירַת־ }} [[תמונה:Emblem_of_Jerusalem.svg|שמאל|ממוזער|184px|סמלה של עיריית ירושלים - עיר הבירה של ישראל]] # ה[[עיר]] הראשית ב[[מדינה]], שבה נמצאים מרבית מוסדות ה[[שלטון]] המרכזיים, הערכאות הגבוהות של הרשות השופטת ומפקדות הצבא. #:* ירושלים היא '''עיר הבירה''' של ישראל. ===מילים נרדפות=== * [[בירה]] ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|capitale}} * אינדונזית: {{ת|אינדונזית|ibukota}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|höfuðborg}} * אירית: {{ת|אירית|ríomhchathair}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|capital city}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|pealinn}} | * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĉefurbo}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Hauptstadt}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|capital}} * ערבית: {{ת|ערבית|عاصمة}} * רוסית: {{ת|רוסית|столица}} }} ===ראו גם=== * [[עיר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עיר בירה}} [[קטגוריה:גאוגרפיה]] giha1sz328yjagl13tuv9e8r01h96i7 0 21540 519486 518874 2026-04-22T17:46:14Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519486 wikitext text/x-wiki ==מַחֲבַת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מחבת |הגייה=makh'''vat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ח|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות=ר': מַחֲבַתּוֹת, נ"י: מַחֲבַת־ }}{{תמונה|Pfanne_(Edelstahl).jpg|מחבת מפלדת אל־חלד}} # כלי עגול, בדרך כלל עשוי [[מתכת]] ובעל ידית, המשמש לטיגון מזון. #:* {{צט/תנ"ך|וְכָל-מִנְחָה, אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר, וְכָל-נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת, וְעַל-'''מַחֲבַת''' – לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ, לוֹ תִהְיֶה|ויקרא|ז|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|ואתה קח לך '''מחבת''' ברזל|יחזקאל|ד|ג}} # {{בהשאלה}} מאפה הנעשה במחבת 1 #:*{{צט/תנ"ך|וּלְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּלְסֹלֶת לְמִנְחָה וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת '''וְלַמַּחֲבַת''' וְלַמֻּרְבָּכֶת וּלְכָל מְשׂוּרָה וּמִדָּה|דברי הימים א|כג|כט}} ===גזרון=== *מקור המילה במקרא. ===פרשנים מפרשים=== • אבן עזרא: מחבת - קערה מכוסה בקערה (ויקרא ב, ה) לשיטת האבן עזרא מחבת כמו חבית משורש חב"א ומלשון מחבוא. • תפארת ישראל: מחבת לשון חבוי וחפוי ומכוסה (מנחות ה, ח) על פי בבלי מנחות ס"ג ע"א ===מילים נרדפות=== *[[משרת#מַשְׂרֵת|מַשְׂרֵת]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|padella}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|frying pan}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pato|fritilo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|թավա}} (תעתיק: tʻava) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ტაფა}} (תעתיק: ṭapa) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Bratpfanne}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|koekenpan}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|serpenyő}} *טורקית: {{ת|טורקית|tava|dığan}} *יוונית: {{ת|יוונית|τηγάνι}} (תעתיק: tigáni) *ספרדית: {{ת|ספרדית|sartén}} *ערבית: {{ת|ערבית|مقلاة}} (תעתיק: מִקְלָאה) *פולנית: {{ת|פולנית|patelnia}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|frigideira}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|pánev}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|poêle}} *רומנית: {{ת|רומנית|tigaie|cratiță}} *רוסית: {{ת|רוסית|сковорода}} (תעתיק: skovorodá) }} ===ראו גם=== [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:כלי בישול]] * [[ווק]] * [[חביתה]] * [[חביתית]] * [[טגון]] * [[מרחשת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מחבת|ויקישיתוף=Category:Pots and pans|שם ויקישיתוף=סירים ומחבתות}} {{שורש|חבת}} ax7ust3ny0i3snto7ighpyzw1xendzc 0 25777 519489 434629 2026-04-23T07:53:26Z Anatbehar 15437 519489 wikitext text/x-wiki ==לָאפָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לאפה |הגייה='''la'''fa |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ל|פ|ף}} |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות=ר' לָפוֹת }} {{תמונה|Dürüm Döner.jpg|לאפה עם [[שווארמה]]}} # סוג לחם [[שטוח]] ו[[דק]] שאינו [[חלול]] כעין [[רדיד]] [[בצק]] עגול. ===גיזרון=== {{לועזית|ערבית}} {{יוניקוד|لَفَّة‎|מוגדל}} ===מילים נרדפות=== * [[אשתנור]] * [[פיתה עיראקית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|taboon bread}} * ערבית: {{ת|ערבית|لَفَّة‎}} ===ראו גם=== * [[טורטיה|טורטייה]] * [[פיתה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לאפה}} [[קטגוריה:המטבח הים תיכוני]] [[קטגוריה:מאפים]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]] 3dftq1hs2mrdzazmpgrref04me16li1 0 29481 519510 516571 2026-04-23T10:02:56Z Immanuel o 38030 /* קישורים חיצוניים */ תיקון פרמטרים 519510 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=כלי הבישול|אחר=קוץ|ראו=[[סירה#סִירָה ב|סִירָה]]}} {{חסר|סִיֵּר}} ==סִיר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סיר |הגייה=sir |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|י|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קִיל}} |נטיות=ר' סִירִים וגם סירוֹת }}{{תמונה|Copper-saucepot.jpg|סיר}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[כלי]] המשמש ל[[בישול]] [[מזון]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ '''סִּירֹתָיו''' לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל־כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.|שמות|כז|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר וּקְחוּ־קֶמַח, וַיִּשְׁלֵךְ אֶל־'''הַסִּיר'''; וַיֹּאמֶר צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ, וְלֹא הָיָה דָּבָר רָע '''בַּסִּיר'''.|מלכים ב|ד|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יהוה – חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתוֹכָהּ, הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא '''הַסִּיר'''; וְאֶתְכֶם הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ.|יחזקאל|יא|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה כָּל־'''סִיר''' בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוה צְבָאוֹת, וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם...|זכריה|יד|כא}} #:* {{צט/תנ"ך|יַרְתִּיחַ '''כַּסִּיר''' מְצוּלָה; יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה.|איוב|מא|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ, כַּמִּשְׁפָּט; וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ '''בַּסִּירוֹת''' וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָם.|דברי הימים ב|לה|יג}} # כלי לעשיית צרכים בתוכו. מיועד בדרך כלל לפעוטות. #:* ההורה מלווה את הילד, דואג להפשיט אותו מהתחתונים ומבקש ממנו לשבת על '''הסיר''' ולעשות פיפי או קקי. ([https://healthy.walla.co.il/item/2759757]) ===גיזרון=== *{{לועזית|מצרית}} {{יוונית|ⲥⲓⲣ|sir}} – [[ספל]], נגזרת של הפועל שתה (מקביל לפועל הנדיר [[זר#זָר ג|זָר]]). להלן ההירוגליף: <hiero>z:wr</hiero><br> המילה המצרית נשאלה גם לערבית: {{ערבית|زِير|זִיר}}. כמו־כן, יש לה גם הומונים שפירושו [[שאור]]. ===צירופים=== * [[לכל סיר יש מכסה]] * [[סיר הבשר]] * [[סיר לחץ]] * [[סיר לילה]] * [[סיר פלא]] ===נגזרות=== *[[סירה]] ===מילים נרדפות=== * [[אלפס]] * [[מרחשת]] * [[פרור#פָּרוּר א|פרור]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|pentola}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|periuk}} *אירית: {{ת|אירית|corcán|pota}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|pot}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|poto}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|կճուճ}} (תעתיק: kčuč) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ქვაბი}} (תעתיק: kvabi) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Topf}} *דנית: {{ת|דנית|gryde}} *הודית: {{ת|הינדית|देग}} (תעתיק: deg) *הולנדית: {{ת|הולנדית|pot}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|fazék}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nồi}} *טורקית: {{ת|טורקית|tencere|çömlek}} *יוונית: {{ת|יוונית|χύτρα}} (תעתיק: chýtra) *יידיש: {{ת|יידיש|טאָפּ}} *יפנית: {{ת|יפנית|鍋}} (תעתיק: nabe) *כורדית: {{ת|כורדית|beroş|quşxane}} *לטינית: {{ת|לטינית|calix|lasanum}} *מלאית: {{ת|מלאית|periuk}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|gryte}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|chungu}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|चरु}} (תעתיק: caru) *ספרדית: {{ת|ספרדית|olla|pote}} *ערבית: {{ת|ערבית|طنجرة}} (תעתיק: טַנְגָ'רָה) :::{{ת|ערבית|حلة}} (תעתיק: חַלָּה) *פולנית: {{ת|פולנית|garnek}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pote|panela}} *פרסית: {{ת|פרסית|دیگ}} (תעתיק: דִיךְּ) *צ'כית: {{ת|צ'כית|hrnec}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|faitout|pot}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|냄비}} (תעתיק: naembi) *רומנית: {{ת|רומנית|oală}} *רוסית: {{ת|רוסית|кастрюля}} (תעתיק: kastrjúlja) *שוודית: {{ת|שוודית|gryta}} *תאילנדית: {{ת|תאית|หม้อ}} (תעתיק: mɔ̂ɔ) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[דוד]] * [[מחבת]] * [[קדרה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=סיר|ויקישיתוף=CATEGORY:Pots|שם ויקישיתוף=סירים}} *{{מקור/לקסיקון BDB|סִיר|5518}} *{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|סירים וסירות|2020/06/14}} [[קטגוריה:כלי מטבח]] [[קטגוריה:כלי קיבול]] ==סַיָּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סייר |הגייה=sa'''yar''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=ז |שורש={{שרש3|ס|י|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' סַיָּרִים סַיָּרֵי- סַיַּר- }} # אדם שמטייל מחוץ לסביבתו הטבעית, בדרך כלל משמש למי שמטייל במקומות יישוב, מוזיאונים וכד' ולא בחיק הטבע. #:* קבוצות '''סיירים''' רבות פוקדות את [[הכתל המערבי|הכותל המערבי]]. # אדם שעוסק ב[[אבטחה]], תפקידו להסתובב ולעקוב אחר האבטחה בתחום אחריותו. #:* "דרוש/ה '''סייר/ת''' רגלי/ת חמוש/ה ליחידת האבטחה של הכלבו" (מתוך דרושים). #:* בחופים מוכרזים נוכח '''סייר''' חופים שתפקידו לשמור על שלום המתרחצים. # תוכנת מחשב שתפקידה לנהל את העבודה על תכונות הקבצים שבמחשב, מיקומם והסדר שלהם. #:* '''סייר''' הקבצים מאפשר יכולות חיפוש בתוך התיקיות שבמחשב. # [[חייל|חיל]] ביחידה מובחרת אשר תפקידה מעבר בין מקומות שונים לצורך איסוף מידע מודיעיני. #:* אחרי אירוע זה (מבצע "שובו אחים"), הובן הצורך בלוחמים בעלי תפיסה עמוקה של השטח על כל רבדיו, ובשפה המקצועית: '''סיירים'''. [http://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-ec1d43adda4db41006.htm] # כינוי כלי טייס בלתי מאויש מסוג "מסטיף". ===גיזרון=== {{לועזית|ארמית}}סַיָּרָא ===צירופים=== * [[סיר הקבצים| סייר הקבצים]] (3) ===נגזרות=== *[[סיור]] ===מילים נרדפות=== * [[תיר|תייר]] (1) ===ראו גם=== * [[סירת|סיירת]] * [[סיור]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=סייר}} {{שורש|סיר}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] 0rcopjh9i4butrkmhnhsf8hnbexzjwi 0 33961 519491 510721 2026-04-23T07:55:43Z Anatbehar 15437 /* ראו גם */ 519491 wikitext text/x-wiki ==פִּתָּה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פיתה |הגייה='''pi'''ta |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|פ|ת|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}} |נטיות=ר' פִּתּוֹת }}{{תמונה|PikiWiki Israel 30304 Events in Israel.jpg|אפיית פיתות בתנור}} # {{רובד|ח}} [[לחם]] [[שטוח]], ולעתים בעל [[כיס]], העשוי מ[[קמח]] בתוספת [[שמרים]]. #:* {{צט/תנ"ך|פָּתוֹת אֹתָהּ '''פִּתִּים''', וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן; מִנְחָה, הִוא|ויקרא|ב|ו}} #:*{{הדגשה|עתה היא מגישה ארוחת ערבית: '''פיתות''' ומרק עדשים...|"[http://benyehuda.org/stein/bat_hamoshava.html בת המושבה]", [[w:א"ש שטיין|א"ש שטיין]]}} #:* {{צטזמר|אֶקַּח אִתִּי עַגְבָנִיָּה, / סִדּוּר קָטָן, '''וּפִתָּה'''; / וּמִסִּפּוּן הָאֳנִיָּה / לַמֶּרְחַקִּים אַבִּיטָה.|https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id{{=}}2059|גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ|נתן אלתרמן}} #:*{{צטשיר|עשינו לו תכף כסא שבת / אפינו לו '''פיתה''' חמה אחת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}4683|הטיול הגדול|נעמי שמר}} ===גיזרון=== *{{לועזית|ארמית}} פיתא, צורה ארמית ל[[פת]] ([[לחם#לֶחֶם|לחם]]), המילה נשאלה ליוונית ביזנטית: {{יוונית|πίτα|píta}} באותה משמעות. * מצרית קדומה פַּאתה pꜥṯḥ בהוראת לחם-מושטח. להלן הירוגליף: :<hiero>G40 - G1 - O29 - Y1 - G47 - Z1 - F18 - Y1 - W22 - Z8 - Z3A</hiero> ===צירופים=== * [[פיתה דרוזית]] * [[פיתה עיראקית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|pita}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Fladenbrot}} ===ראו גם=== * [[טורטיה]] * [[לאפה]] * [[לחמניה]] * [[פתית]] * [[פיצה]] * [[פתוש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=פיתה|ויקישיתוף=Category:Pita|שם ויקישיתוף=פיתה}} *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|פיתה|2019/11/13}} {{שורש|פתת}} [[קטגוריה:יוונית]] [[קטגוריה:מאכלים]] [[קטגוריה:מאפים]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] == פִּתָּה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= פיתה |שורש וגזרה={{שרש3|פ|ת|ה}} |בניין= פיעל }} # השפיע על האחר לעשות כרצונו. לשנות את רצונו המקורי. הציג בפניו דבר שחושק בו ודעתו לא עמדה מולו. #:* {{צט/תנ"ך|וְכִי '''יְפַתֶּה''' אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ|שמות|כב|טו}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן '''פַּתִּי''' אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה|שופטים|יד|טו}} #:* {{צט/תנ"ך| מִי '''יְפַתֶּה''' אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד|מלכים א|כב|כ}} #:* {{צט/תנ"ך|אִישׁ חָמָס '''יְפַתֶּה''' רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב|משלי|טז|כט}} #:* {{צט/משנה|ה'''מפתה''' נותן בושת ופגם וקנס מוסף עליו אונס שנותן את הצער. מה בין אונס ל'''מפתה''' האונס נותן את הצער וה'''מפתה''' אינו נותן את הצער|כתובות|ג|ד}} #:* הנערים '''פיתו''' בדברי חלקות עד שנתרצה ללכת עימם ולעשות כמעשיהם. ===גיזרון=== * מן המקרא ===נגזרות=== * [[פתוי]] * [[פתי]] * [[מפתה|מפותה]] * [[פתיון]] ===מילים נרדפות=== * [[השיא]] * [[שחד#שִׁחֵד|שִׁחֵד]] ===מובאות נוספות=== *במקרא גם '''פִּתִּיתִּי''' וגם '''פִּתֵּיתִי''' {{צט/תנ"ך|פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא|יחזקאל|יד|ט}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tempt}} ==פֻּתָּה== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=פותה |שורש וגזרה={{שרש3|פ|ת|ה}} |בניין=פועל }} # הולך שולל, נמשך לעשות דבר בתרמית ובדעת שאינה מלאה. #:*{{צט/תנ"ך|אוּלַי '''יְפֻתֶּה''' וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ|ירמיהו|כ|י}}<!---חוזרת על עצמה עוד פעם או פעמיים---> #:* {{צט/משנה|אין מעשה קטנה כלום אלא '''כמפותה''' בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה|יבמות|יג|ב}} ===גיזרון=== * ===מילים נרדפות=== *[[רמה#רֻמָּה|רֻמָּה]] ===ראו גם=== *[[נפתה]] {{שורש|פתה}} ==פָּתָה== {{שהות}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=פתה |שורש וגזרה={{שרש3|פ|ת|ה}} |בניין=קל }} # מי שתוך הונאה-עצמית התרצה לדבוק בהתנהגות מסוימת (בדר"כ שלילית) #:* {{צט/תנ"ך|הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן '''יִפְתֶּה''' לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם|דברים|יא|טז}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא <!---טעון בדיקה---> ===נגזרות=== * [[פותה]] * [[נפתה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tempt}} {{שורש|פתה}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 9x7elhgitfefsjdl7cncmtz4k41h32b 0 42581 519509 518246 2026-04-23T10:00:35Z Immanuel o 38030 /* קישורים חיצוניים */ תיקון פרמטרים 519509 wikitext text/x-wiki ==מָזוֹר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־ }} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב, וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}} #:*{{צט/ירושלמי|עשאה" (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}} #:*{{הדגשה|"זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}} #:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}} #:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת. ===גיזרון=== *לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}} :[[w:רש"י|רש"י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי", "ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "ל'''מזור''' - לרפואה". *מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. :ה[[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] מפרש ומרחיב "שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה..." [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי"ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה". *ייתכן כי השורש זו"ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=http://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] התייחס לכך באומרו: "ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי"ם על עובדיה א ז)] ===מילים נרדפות=== '''2''' *[[ארכה]] *[[צרי]] *[[רפואה]] *[[תרופה]] ===ניגודים=== * [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]], [[פצע]] (1) ===תרגום=== {{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|remedy}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים|רוזנטל}} ==מָזוֹר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־ }}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}} #{{רובד|חז"ל}} {{ארמית}} [[מחבט]]. #:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם. #:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}} ===פרשנים מפרשים=== * רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב: :{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. * על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}} :{{צט/תנ"ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}} ===מילים נרדפות=== * [[זיר|זַיָרָא]] ===ראו גם=== * [[מעגילה]] * [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]] {{-}} ==מָזוֹר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מַזָּרוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} <small>(בעיקר בריבוי)</small> [[מזל]], קבוצת כוכבים. #:*{{צט/תנ"ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}} #:*{{הדגשה|"ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה"| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}} #:*{{הדגשה|"לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}} #:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]]. [[קטגוריה:גרמי שמים]] [[קטגוריה:אסטרונומיה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] gfksiv60ijuan2gctketq2qiz5w8e2m 0 42962 519477 410401 2026-04-22T15:33:58Z Anatbehar 15437 519477 wikitext text/x-wiki ==עַצְלָן {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצלן |הגייה=ats'''lan''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}} |נטיות=עַצְלַן־, נ' עַצְלָנִית, ר' עַצְלָנִים, נ"ר עַצְלָנִיוֹת}} [[קובץ:Abraham Bloemaert - Parable of the Wheat and the Tares - Walters 372505.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"משל החיטה והעשב", ציור מאת אברהם בלומרט, 1924: השטן זורע עשב במקום בו נזרעה כבר חיטה, בזמן שהאיכרים ה'''עצלנים''' שוכבים לישון במקום עבודתם.]] # {{רובד|לשון חז"ל}} שאינו אוהב לעבוד ולהתאמץ, שעובד לאט ובאי־חשק. אדם שאין לו כוח או חשק לבצע פעילות. #* {{הדגשה|"ר' לוי אמר: ארבע מדות בנשים. ואלו הן: גרגרניות וצוותניות וקנאניות ו'''עצלניות'''"|דברים רבה (וילנא) פרשת כי תצא פרשה ו}} #* {{הדגשה|"'''עצלן''' גמור ועקרוני הייתי כל ימי לימודי, שנוא על רוב המורים"|[http://benyehuda.org/zhabotinsky/sipur_yamay.html סִפּוּר יָמַי – חלק ראשון], [[W:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]}} #* {{הדגשה|"לפעמים אני '''עצלן''' ולפעמים חרוץ, לפעמים אני מתוק ולפעמים - חמוץ."|אני תמיד נשאר אני, [[W:דתיה בן דור|דתיה בן דור]]}} ===גיזרון=== * משקל קטלן לציון [[תכונה]] או עיסוק: {{צט/תנ"ך|"לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם."|משלי|ו|ו}} ===נגזרות=== *[[עצלנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אוכל חינם|אוֹכֵל חִינָם]] * [[בטל|בָּטֵל]] * [[בטלן|בַּטְלָן]] * [[הולך בטל|הוֹלֵךְ בָּטֵל]] * [[חסר מעש|חֲסֵר מעשׂ]] * [[יושב בטל|יוֹשֵׁב בָּטֵל]] * [[יושב קרנות|יוֹשֵׁב קרנות]] * [[נצנצן|נַצְנְצָן]] * [[עצל|עָצֵל]] * [[פדלאה|פַּדְלָאָה]] ===ניגודים=== * [[דגרן|דַּגְרָן]] * [[חרוץ|חָרוּץ]] * [[חרשן|חָרְשָׁן]] * [[משקיען|מַשְׁקִיעָן]] * [[עמלן]] * [[שקדן|שַׁקְדָן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lazy|indolent|inert}} * ערבית: {{ת|ערבית|كَسْلان}} ===ראו גם=== * [[אדיש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עצלנות|ויקישיתוף=Category:Laziness|ויקיציטוט=עצלנות}} {{שורש|עצל}} [[קטגוריה:בעלי תכונה]] ==עַצְלָן {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצלן |הגייה=ats'''lan''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}} |נטיות=עַצְלַן־; ר' עַצְלָנִים, עַצְלָנֵי־ }} [[תמונה:Choloepus didactylus 2 - Buffalo Zoo.jpg|שמאל|ממוזער|184px|[[W:עצלן דו-אצבע של לינאוס|עצלן דו-אצבע של לינאוס]]]] # {{רובד|עברית חדשה}} [[יונק]] דמוי קוף שוכן עצים וכבד תנועה. לעצלן טפרים דמויי קרסים שבהם הוא נתלה בענף מבלי להתאמץ. ניזון מעלים ומפירות. #* ה'''עצלן''' הוא יונק בדרום אמריקה, הנתלה בדרך כלל כשגבו כלפי מטה (Bradypodidea). ===גיזרון=== * שאילת משמעות. העצלן הוא חיה איטית, ועל כן נחשב כעצל. ===תרגום=== {{תרגומים| * אנגלית: {{ת|אנגלית|sloth}} }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עצלנאים|ויקישיתוף=Bradypus|שם ויקישיתוף=עצלנאים|ויקימינים=Folivora|שם ויקימינים=עצלנאים}} {{שורש|עצל}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] 6k9tuusetpzb1w3trt3v187sioplwrv 0 43120 519485 464403 2026-04-22T17:37:42Z CrescentStorm 15545 /* מַשְׂרֵת */ 519485 wikitext text/x-wiki ==מְשָׁרֵת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=משרת |הגייה=mesha'''ret''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ר|ת}} |דרך תצורה={{משקל|מְקַטֵּל}} |נטיות=ר' מְשָׁרְתִים; נ' מְשָׁרֶתֶת, מְשָׁרְתוֹת; מְשָׁרֵת־, מְשָׁרְתֵי־; נ' מְשָׁרֶתֶת־, מְשָׁרְתוֹת־ }} # {{רובד|לשון המקרא}} אדם שתפקידו לסייע לאדם אחר בביצוע מלאכות שונות. #:* {{צט/תנ"ך|וּשְׁמוּאֵל '''מְשָׁרֵת''' אֶת-פְּנֵי יְהוָה|שמואל א|ב|יח}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיַּשְׁכֵּם '''מְשָׁרֵת''' אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה-חַיִל סוֹבֵב אֶת-הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב|מלכים ב|ו|טו}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ '''מְשָׁרְתִים''' לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד, בַּשִּׁיר|דברי הימים א|ו|יז}} ===גיזרון=== * המילה מופיע בלשון המקרא. ===צירופים=== * [[משרתי אלוהים]] * [[משרתי מזבח]] * [[משרתי עליון]] * [[משרתם של שני אדונים]] * [[רב משרתים]] ===מילים נרדפות=== * [[נושא כלים]] * [[שמש#שַׁמָּשׁ|שַׁמָּשׁ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|servant}} * ערבית: {{ת|ערבית|خادم}} * רוסית: {{ת|רוסית|слуга}} === ראו גם === * [[סיע]] * [[שוליה]] * [[שרת#שָׁרָת|שָׁרָת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=משרת|ויקישיתוף=Category:Servants|שם ויקישיתוף=משרתים}} {{שורש|שׁרת}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] ==מַשְׂרֵת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=משרת |הגייה=mas'''ret''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׂ|ר|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֶלֶת}} |נטיות=ר' מַשְׂרְתוֹת; מַשְׂרֵת־, ר' מַשְׂרְתוֹת־ }} # {{רובד|לשון המקרא}} מחבת לטיגון או לאפייה. #:* {{צט/תנ"ך|וַתִּקַּח אֶת-'''הַמַּשְׂרֵת''' וַתִּצֹק לְפָנָיו, וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל...|שמואל ב|יג|ט}}. #:* {{צט/משנה|הַסֻּפְגָּנִין, וְהַדֻּבְשָׁנִין, וְהָאֶסְקִרִיטִין, וְחַלַּת '''הַמַּשְׂרֵת''', וְהַמְדֻמָּע, פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה|חלה|א|ד}} ===גיזרון=== * ארמית: "מַסְרֵיתָא". מילה יחידאית בתנ"ך. ===צירופים=== *[[חלת משרת]] ===פרשנים מפרשים=== * [[s:שמואל ב יג ט#קטע:רש"י על שמואל ב יג ט|רש"י על שמואל ב יג ט]]: "את המשרת" - תרגום של מחבת מסריתא. * [[s:שמואל ב יג ט#קטע:מצודות על שמואל ב יג ט|מצודת ציון על שמואל ב יג ט]]: "המשרת" - תרגום של מחבת היא משריתא. * [[s:שמואל ב יג ט#סנהדרין כא א|סנהדרין כא א על שמואל ב יג ט]]: "ותקח המשרת ותצוק לפניו" אמר רב יהודה אמר רב שעשתה לו מיני טיגון. ===מילים נרדפות=== * [[מחבת]] [[קטגוריה:כלי בישול]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] l7ifz618wuw8dhyf13v72b9n8v605a3 14 43757 519480 294558 2026-04-22T16:12:41Z Ori229 799 519480 wikitext text/x-wiki '''אוטו-אנטונימים''' הן מילים שיש להן משמעויות המנוגדות זו לזו. [[קטגוריה:מילים]] [[en:Category:English contranyms]] ol6ma9hty66xnv95wdzlyx3p1dmlhno 0 44422 519473 509500 2026-04-22T15:22:29Z Anatbehar 15437 519473 wikitext text/x-wiki ==פָּרַס== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=פרס |שורש וגזרה={{שרש3|פ|ר|ס}} |בניין= קל |נטיות=}}{{תמונה|Vegan no-knead whole wheat bread loaf, sliced, September 2010.jpg|לחם פרוס}} {{פירוש נוסף| נוכחי=פרס – בצע, חתך |אחר=פרס – הרחיב |ראו=[[פרש#פָּרַשׂ|פרשׂ]] }} # [[חילק]] ל[[נתח]]ים. [[חתך]] לפרוסות. #:*{{צט/תנ"ך|הֲלוֹא '''פָרֹס''' לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם|ישעיה|נח|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל-חִכּוֹ בַּצָּמָא עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם '''פֹּרֵשׂ''' אֵין לָהֶם|איכה|ד|ד}} #:*{{צטבי|“לא די שיש לך עינים גדולות ויפות ושחורות כאלה. את צריכה גם לדעת '''לפרוס''' לחם כהלכה” וכל זאת בקוצר רוח רב.|https://benyehuda.org/read/9270?q|אברהם לוינסון|שושנה שרירא}} === גיזרון === * אכדית: {{אכדית|187|parāsu}} - לחתוך. ארמית וסורית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=prs%232%20V&cits=all פרס ܦܪܣ], השווה: {{צט/תנ"ך|מְנֵא מְנֵא תְּקֵל '''וּפַרְסִין'''|דניאל|ה|כה}}. ===צירופים=== *[[בפרוס החג]] ===נגזרות=== *[[פרוס]] *[[פרוסה]] *[[פריסה]] ===מילים נרדפות=== *[[בצע]] *[[חלק|חילק]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|slice}} {{שורש|פרס}} [[קטגוריה:מילים בהן שין שמאלית התחלפה בסמך]] ==פֶּרֶס== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פרס |הגייה='''pe'''res |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|ר|ס}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' פְּרָסִים, פַּרְסֶי־ }}{{תמונה|Bartgeier_Gypaetus_barbatus_front_Richard_Bartz.jpg|פרס}} # [[עוף]] [[דורס]] גדול ומזוקן ממשפחת ה[[נץ|נצ]]יים. שייך לקבוצת נשרי [[העולם הישן]] יחד עם ה[[נשר]], ה[[רחם]], וה[[עזניה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְזֶה אֲשֶׁר לֹא-תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר '''וְהַפֶּרֶס''' וְהָעָזְנִיָּה|דברים|יד|יב}} ===גיזרון=== * פליקס הציע שמקור השם מן השורש פר"ס, על שום שהוא פורס (=שובר) עצמות ואוכל את המֵחַ שבהן.{{הערת שוליים|יהודה פליקס, החי והצומח בתנ"ך, עמ' 70.}} מכאן גם שמו בספרדית: quebrantahuesos (מילולית: שובר עצמות), וכן שמו הארכאי באנגלית וצרפתית: ossifrage (מלטינית: שובר עצמות). ===תרגום=== {{תר|עוף דורס}} {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|gipeto}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|ossifrage|lammergeier}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Lämmergeier|Bartgeier}} * טורקית: {{ת|טורקית|kara kuş}} * יוונית: {{ת|יוונית|γυπαετός}} (תעתיק: gypaetós) * יפנית: {{ת|יפנית|髭鷲}} (תעתיק: higewashi) * ספרדית: {{ת|ספרדית|quebrantahuesos}} * ערבית: {{ת|ערבית|نسر ملتحي}} (תעתיק: נַסְר מִלַּתְחָיּ) * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|abutre-barbudo}} * פרסית: {{ת|פרסית|هما}} (תעתיק: הֹמָא) * צ'כית: {{ת|צ'כית|orlosup bradatý}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|gypaète}} * קוראנית: {{ת|קוריאנית|수염수리}} (תעתיק: suyeomsuri) * רומנית: {{ת|רומנית|zăgan}} * רוסית: {{ת|רוסית|бородач}} (תעתיק: borodáč) }} {{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=פרס (עוף)|ויקימינים=Gypaetus barbatus|ויקישיתוף=Category:Gypaetus barbatus|שם ויקישיתוף=פרס (עוף)}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:עופות]] [[קטגוריה:עופות דורסים]] {{-}} ==פְּרָס== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פרס |הגייה=pras |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|ר|ס}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' פְּרָסִים; פְּרַס־, ר' פְּרָסֵי־ }} # {{רובד|ת}} {{הגדרה לקויה}} חצי, חילוק השלם לשניים. #:*{{צט/משנה|אֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים; [...] רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, '''פְּרָס''', חֲצִי לֹג יַיִן.|פאה|ח|ה}} #:*{{צט/משנה|כָל יוֹם מַקְרִיב '''פְּרָס''' בְּשַׁחֲרִית '''וּפְרָס''' בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו.|יומא|ד|ד}} #:*{{צט/משנה|כָּל הָאֳכָלִין מִצְטָרְפִין, לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה בְכַחֲצִי '''פְרָס''', בִּמְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לָעֵרוּב|מעילה|ד|ה}} # {{רובד|ת}} [[גמול]] בעד מעשה טוב. #:*{{צט/משנה|אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק; הוּא הָיָה אוֹמֵר – אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל '''פְּרָס''', אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל '''פְּרָס''', וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם.|אבות|א|ג}} #:*{{צטבי|אורי־צבי גרינברג, חתן '''פרס''' ביאליק, חתן '''פרס''' ישראל ועוד עשרות '''פרסים''', לא רצה מעולם להיות מועמד ל'''פרס''' נובל|https://benyehuda.org/read/29970|אורי צבי גרינברג: אורי־צבי גרינברג אמר לי: אַת אשה מסוכנת|אילת נגב|שנה=1995}} #:*{{צטשיר|מְבַטֵּל אֶת הַמִסִּים, / מְחַלֵּק הֲמוֹן '''פְּרָסִים'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}778&wrkid{{=}}5055|אֲדוֹנִי רֹאשׁ הָעִיר|עוזי חיטמן}} ===גיזרון=== * המובן של פריסה וחלוקה מצוי במקורות בצורת פעלים וכן כשם עצם (פרס) בעיקר במשנה. {{מספור|3}} מצוי בארמית בפפירוס פדואה מהתקופה הפרסית המיוחס ליהודי יב שבמצרים בצורה:'''פרס''' בהוראת [[שכר]] {{הערת שוליים|יוסף נוה/כתובות ארמיות קדומות (1960-1964) לשונינו ניסן תשכ"ה}}. מופיע במובן של תגמול ושכר קיים רק במשנה באבות הנ"ל, קיימת סברה שגם זו אותה משמעות כלעיל, כלומר לקבל פרס לקבל חלק כמו בביטוי 'לבצוע [[בצע]]'. אך הסברה היא שהמובן התפתח כ[[תשמו"ץ]] ע"פ המילה הלועזית prix ({{לועזית|לטינית}} pretium – [[שכר]], או prēndō – אקח [[שלל]]). ===צירופים=== * [[בית הפרס]] * [[פרס תנחומים]] ===מילים נרדפות=== * [[חצי]] (1) * [[פרוסה]] (1) * [[חלק#חֵלֶק|חלק]] (1) * [[שכר]] (3) ===ניגודים=== *[[שלם]] (1) *[[ענש|עונש]] (3) ===תרגום=== {{תר|גמול בעד מעשה טוב}}{{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|reward|prize}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Belohnung|Preis}} *יוונית: {{ת|יוונית|βραβείο}} (תעתיק: vraveío) *יפנית: {{ת|יפנית|報酬}} (תעתיק: hōshū) *ספרדית: {{ת|ספרדית|premio}} *ערבית: {{ת|ערבית|جائزة}} (תעתיק: גָ'אאִזָה) :::{{ת|ערבית|مكافأة‎‎}} (תעתיק: מֻכָאפַאָה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|prix}} *רוסית: {{ת|רוסית|награда}} (תעתיק: nagráda) :::{{ת|רוסית|премия}} (תעתיק: prémija) }}{{תר-סוף}} ===מידע נוסף=== * רווחת בקרב הציבור טעות בצורה של סמיכות רבים לפיה נאמר פִּרְסֵי־, כנראה בהשפעת הצירוף פִּסְקֵי־דין. הצורה הנכונה היא פְּרָסֵי־. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=פרס (הוקרה)}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תשמו"ץ]] ==פָּרָס== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פרס |הגייה=pa'''ras''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Achemenids500BC.png|ממלכת פרס הקדומה בשיאה}} # [[ממלכה]] קדומה השוכנת במרכז אסיה. כיום שמה [[אירן]]. #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ '''פָּרַס''' כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יהוה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה|עזרא|א|ב}} ===גיזרון=== * נקראת ע"ש שבט פַּרַסֻוֲושְׁ (Parsuwash) שהגיע לרמה האיראנית בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ולבסוף היגר פנימה למחוז פארס של היום. תעתיק שמה של הארץ מופיע בלשון [[w:עילמית|עילמית]] בהגיית: '''בַּרְשּׁי'''-פּיקָא (baršipikka). ===מידע נוסף=== פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס (דניאל ה, כח) ▪︎ רס"ג: פרס פריסת מלכותך - נחלקה מלכותך שכן קורין לחצי מנה פרס ועוד מפרסת פרסה מתרגמינן דסדיקת פרסתא כלומר חלוקת פרסה וכן גם זה פרס חלק והוא מן פרוסה שפורסין ומחלקין מן הלחם • רש"י: פרס פריסת מלכותך וגו' - כלומר ופרסין משמע שני פרסין האחד פריסת מלכותך נשתברה מלכותך והשני שנתנה למדי ופרס • פרס משמע לשון פרוסה על שם שהיא נפרסה ממלכות בבל המאוחדת. ===ראו גם=== *[[מדי]] ===נגזרות=== *[[פרסי]] *[[פרסית]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}} {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|Persia}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Persia}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Persien}} * הודית: {{ת|הינדית|फ़ारस}} (תעתיק: fāras) * יוונית: {{ת|יוונית|Περσία}} (תעתיק: Persía) * יפנית: {{ת|יפנית|ペルシア}} (תעתיק: Perushia) * לטינית: {{ת|לטינית|Persia}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|Persia}} * ערבית: {{ת|ערבית|فارس}} (תעתיק: פָארִס) * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Pérsia}} * פרסית: {{ת|פרסית|پارس}} (תעתיק: פּארס) * צ'כית: {{ת|צ'כית|Persie}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|Perse}} * קוראנית: {{ת|קוריאנית|페르시아}} (תעתיק: Pereusia) * רומנית: {{ת|רומנית|Persia}} * רוסית: {{ת|רוסית|Пе́рсия}} (תעתיק: Pérsija) }} {{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ממלכת פרס}} [[קטגוריה:מדינות]] [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] ncdy8qzdh5d1ixt4r03llx0x7hu3ih4 0 46151 519484 512834 2026-04-22T17:29:00Z CrescentStorm 15545 /* זֹהַר */ 519484 wikitext text/x-wiki {{חסר|זָהַר}} ==זֹהַר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זוהר |הגייה='''zo'''har |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ה|ר א}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= נ"ר זָהָרֵי־ }}{{תמונה|Zohar.png|כריכת ספר הזוהר}}{{תמונה|L1000952 02.JPG|דמות זוהרת בחושך}} # הפצה של [[אור]] מתוך מקור אור או השתקפות שלו. #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה-אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה-'''זֹהַר''' כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה|יחזקאל|ח|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ '''כְּזֹהַר''' הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד|דניאל|יב|ג}} #:*{{צט/הכוזרי|וְאִם יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיָּבֹא בָאֵשׁ וְלֹא יֻזַּק בּוֹ, וְיַעֲמֹד מִבְּלִי מַאֲכָל וְלֹא יִרְעַב, וְיִהְיֶה לְפָנָיו '''זֹהַר''' שֶׁאֵין הָעַיִן יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְלֹא יֶחֱלֶה וְלֹא יֶחֱלַשׁ|א|מא}} #:*{{צטזמר|אִישׁ הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל, / בַּר־כּוֹכְבָא שְׁמוֹ. / אִישׁ צָעִיר גְּבַהּ קוֹמָה, / עֵינֵי '''זֹהַר''' לוֹ.|m/song.asp?id{{=}}225|בַּר־כּוֹכְבָא|לוין קיפניס}} # {{הקשר|מיודע}} ה[[ספר]] המרכזי של חוכמת ה[[קבלה]], אשר יצא לאור במאה ה־13. # שם פרטי לזכר ולנקבה. #:*{{צטשיר|שעות של תור בדואר / קשה לגמור פה תואר / והמצב בנוער / קשה לשיר כמו '''זוהר'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}17593&wrkid{{=}}42322|החיים שלנו תותים|חנן בן ארי}} ===גיזרון=== * (1:) * המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא. ארמית: [[זהר#זָהַר|זָהַר]]. מופיע גם בצורה הערבית : זַהַרַ (زهر‎) בהוראת מבריק .בערבית, משורש זה נגזר שמו של כוכב וונוס בהגיית: אל-זׂהַרַה ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%A7%D9%84%D8%B2%D9%87%D8%B1%D8%A9 الزُّهَرَة]). ===צירופים=== *[[זהר הקטב|זוהר הקוטב]] ===מילים נרדפות=== *[[ברק]] *[[בהק|בוהק]] *[[זיו]] *[[נגה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|glow|shine|radiance}} '''שם פרטי''' *אנגלית: {{ת|אנגלית|Zohar}} ===ראו גם=== *[[נצנוץ]] *[[זרחני]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הזוהר|ויקישיתוף=Category:Shining|ויקישיתוף 2=Category:Luminescence|שם ויקישיתוף 2=עצמים זוהרים}} *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|זוהר|2020/07/16}} [[קטגוריה:אור]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:שמות]] {{שורש|זהר}} 68wfeyv8nm982ad13w61cs6838dof3y 0 50800 519501 512382 2026-04-23T09:35:55Z Immanuel o 38030 תיקון פרמטרים 519501 wikitext text/x-wiki <!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> ==כָּפִיס== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = כפיס | הגייה = ka'''fis''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|פ|י|ס}} | דרך תצורה = | נטיות = כְּפִיסִים, כְּפִיס⁻, כְּפִיסֵי⁻ }} # חתיכת עץ קטנה. #:* {{צט/תנ"ך|כִּי-אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק; וְ'''כָפִיס''', מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.|חבקוק|ב|יא}} #:* {{הדגשה|תשים סוד על סלע, ו'''כפיס''' על קו משפט, ומשקלת אמת לנטות אבני בחן|מגילת ההודיות שורה 27}}. #:* {{צטבי|הוא נטל '''כפיס'''-עץ והרחיב בו את החור|https://bybe.benyehuda.org/read/9175|הצייר הלאומי שלנו|בנימין תמוז}} # [[כלונס]] #:* {{צט/משנה|לא היו סדין אותן ב'''כפיס''' של ברזל, שמא יגע ויפסול|מדות|ג|ד}} ===גיזרון=== * מהמקרא. מופיעה גם במגילות החיצוניות: מגילת פשר חבקוק, ומגילת ההודיות,ראו לעיל. *1: רס"ג, "בפתרון שבעים מלות בודדות", וכמוהו אבן גינאח ב"ספר השרשים" ואחרים פירשו '''כפיס''' "והכוונה בהן שהיו משוקעות ב'''כתלי עץ''' והיו עונות כביכול מתוך קרב העץ". הרמב"ם מפרש כפיס בהוראת:"[[רדיד]]ה של ברזל". בן סירא, "'''כפיס''' מעץ אחוז בבניין, ברעש לא יזוע" (כב, יז). תרגום השבעים - קורה . [[w:הירונימוס|הירונימוס]] מוסיף - קורת קישור בבנין. ===מילים נרדפות=== * [[מקל]] * [[קרש]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|piece}} , {{ת|אנגלית|rafter}} ljkebbvsi6qp5y9pcwl86x7a0r1ca7s 0 51103 519498 506790 2026-04-23T09:25:27Z Immanuel o 38030 /* חִזֵּר [חָזַר] עַל הַפְּתָחִים */ תיקון פרמטרים 519498 wikitext text/x-wiki == חִזֵּר [חָזַר] עַל הַפְּתָחִים == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ח|ז|ר}} |דרך תצורה= צרף |נטיות= }} # ביקש צדקה. [[עני]] ההולך מבית לבית ומבקש [[תרומה|תרומות]]. #:* כמו שאתה מכבד את הוריך ואת חבריך , כבד גם את העני ה'''מחזר על הפתחים.''' #:* אמא אמרה לבנה אם אתה רואה מישהו ש'''מחזר על הפתחים''', עזור לו. #:* בתי החולים הציבוריים '''מחזרים''' כיום '''על הפתחים''', וחלקם נמצאים בגרעון כלכלי גדול. === מקור === * {{רובד|חז"ל}} {{צט/משנה|הַבָּנוֹת [[נזון|יִזּוֹנוּ]], וְהַבָּנִים '''יַחְזְרוּ''' (יְחַזְּרוּ) '''עַל הַפְּתָחִים'''|כתובות|יג|ג}} ===ביטויים קרובים === * [[נצרך לבריות]] * [[פשט יד]] === ניגודים === * [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]]. ===ראו גם=== * [[חזר]] * [[פתח]] * [[פשט את הרגל]] * [[אביון]] * [[חסר כל]] * [[חסר בית]] <br /> [[קטגוריה:ביטויים]] l2y3li31e160s4qrte7n6imtwq10f4c 0 52284 519506 441116 2026-04-23T09:46:28Z Immanuel o 38030 /* קֵרֵד */ תיקון פרמטרים 519506 wikitext text/x-wiki ==קֵרֵד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קרד |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ר|ד}} |בניין=פיעל }} # שפשף [[פרוה|פרוות]] בעל חיים ב[[מגרדת]] על מנת להסיר [[טפיל]]ים. #:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין '''מְקָרְדִין''' אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה; אֲבָל מְקַרְצְפִין.|ביצה|ב|ח}} ===גיזרון=== *קרוב אל [[גרד#גֵּרֵד|גֵּרד]]. לדעת הערוך (ערך קרד) הוא מהשם הערבי ל[[תולעת]] -'קרד'. (قراد קראד [[פרעוש]] או [[קרציה]] ראה גם [[קרדית]]). * מופיעה פעם נוספת במשמעות שונה {{צט/תוספתא|כיצד מקרדין בהרים העליון כנגד פרסותיו והתחתון כנגד לבו מקדיר ועולה מקדיר ויורד.|עירובין|ד|יא}} אך שם ישנה גירסה '''מקדרין'''. ומשורש ק־ד־ר [[קדר#קָדַרב|קָדַר {{משני|ב}}]] ===נגזרות=== * [[קרוד|קירוד]] ===מילים נרדפות=== *[[גירוד]] *[[קרצוף]] *[[שפשוף]] ===ראו גם=== *[[קרדית]] 4rapiusnrnbw7hz99nihc9ksn50kbli 0 52482 519475 401119 2026-04-22T15:29:45Z Anatbehar 15437 519475 wikitext text/x-wiki ==בַּטְלָן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= בטלן |הגייה=bat'''lan''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ט|ל}} |דרך תצורה= {{משקל|קַטְלָן}} |נטיות= נ' בַּטְלָנִית, ר' בַּטְלָנִים, נ"ר בַּטְלָנִיוֹת }} # מי שאינו עוסק במלאכה ובעשייה [[מועיל]]ה. #:* {{צט/תוספתא|לא ירבה לו סוסים: סוסים '''בטלנים''' אפילו אחד|סנהדרין|ד|ה}} #:* {{צטזמר|כָּל '''בַּטְלָן''', כָּל מְפַהֵק, כָּל מְזוֹרֵר||בשבילי הביבר|דוד שמעוני}} # {{הקשר|יהדות}} [[תלמיד חכם]]. (שבטל ממלאכה ועסוק בתורה רוב זמנו). #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה '''בַּטְלָנִים'''; פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר.|מגילה|א|ג}} # {{משלב|עממי}} אדם לא יוצלח. שאינו רואה ברכה בעסקיו. ===גיזרון=== * מן [[בטל]] ===נגזרות=== * [[בטלנות]] ===מילים נרדפות=== * [[עצל]] ===ניגודים=== * [[פעיל]] * [[פעלתן]] * [[עסקן]] * [[חרוץ]] * [[עמלן]] * [[תועמלן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|slacker}} * ערבית: {{ת|ערבית|كَسْلان}} ===ראו גם=== * [[מבטל|מובטל]] * [[יושב קרנות]] * [[חדל אישים]] {{שורש|בטל}} ew502eds81q51oaq266q59kngtgnr2q 519476 519475 2026-04-22T15:30:12Z Anatbehar 15437 /* מילים נרדפות */ 519476 wikitext text/x-wiki ==בַּטְלָן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= בטלן |הגייה=bat'''lan''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ב|ט|ל}} |דרך תצורה= {{משקל|קַטְלָן}} |נטיות= נ' בַּטְלָנִית, ר' בַּטְלָנִים, נ"ר בַּטְלָנִיוֹת }} # מי שאינו עוסק במלאכה ובעשייה [[מועיל]]ה. #:* {{צט/תוספתא|לא ירבה לו סוסים: סוסים '''בטלנים''' אפילו אחד|סנהדרין|ד|ה}} #:* {{צטזמר|כָּל '''בַּטְלָן''', כָּל מְפַהֵק, כָּל מְזוֹרֵר||בשבילי הביבר|דוד שמעוני}} # {{הקשר|יהדות}} [[תלמיד חכם]]. (שבטל ממלאכה ועסוק בתורה רוב זמנו). #:*{{צט/משנה|אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה '''בַּטְלָנִים'''; פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר.|מגילה|א|ג}} # {{משלב|עממי}} אדם לא יוצלח. שאינו רואה ברכה בעסקיו. ===גיזרון=== * מן [[בטל]] ===נגזרות=== * [[בטלנות]] ===מילים נרדפות=== * [[עצל]] * [[עצלן]] ===ניגודים=== * [[פעיל]] * [[פעלתן]] * [[עסקן]] * [[חרוץ]] * [[עמלן]] * [[תועמלן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|slacker}} * ערבית: {{ת|ערבית|كَسْلان}} ===ראו גם=== * [[מבטל|מובטל]] * [[יושב קרנות]] * [[חדל אישים]] {{שורש|בטל}} 0semg3vh384eg1tleo0nuvol8p99eeb 0 53905 519503 511872 2026-04-23T09:41:48Z Immanuel o 38030 /* סֵרֵב או סֵרַב */ תיקון פרמטרים 519503 wikitext text/x-wiki ==סֵרֵב או סֵרַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=סירב |שורש וגזרה={{שרש3|ס|ר|ב}} |בניין=פיעל }} # התנגד לבקשה או לציווי ולא ביצע את המבוקש ממנו. #:*{{הדגשה|מאי שנא לאברהם דאמרי, כן תעשה, ומאי שנא ללוט דקא אמרי, לא כי ברחוב נלין, אמר ר' אלעזר מכאן '''שמסרבין''' לקטן, ואין '''מסרבין''' לגדול|מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ז}} #:*{{צט/בבלי|העובר לפני התיבה - צריך '''לסרב''', ואם אינו '''מסרב''' - דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם '''מסרב''' יותר מדאי - דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח. כיצד הוא עושה - פעם ראשונה '''יסרב''', שניה מהבהב, שלישית - פושט את רגליו ויורד|ברכות|לד|ב}} # {{רובד|חז"ל}}(גם '''סִרְהֵב''') הפציר, הרבה בבקשה לאחר שיעשה כרצונו. #:* {{צט/תוספתא|היה '''מסרב''' בחבירו שיאכל אצלו בתוך המשתה אמ' קונם לביתיך שני נכנס בתוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר|נדרים|ד|ח}} #:* {{צט/משנה|היו '''מסרבין''' בו לשאת בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם|נדרים|ח|ז}} ===גיזרון=== *השורש מופיע פעם אחת במקרא במילה '''סָרָב'''. *לא ברור מהו הקשר בין שני המובנים, אינטואטיבית מסרבים{{מספור|2}} במי שמסרב{{מספור|1}}, או שזהו קיצור מפועל אחר - '''סִרְהֵב''' {{צט/בבלי|מניין לנרצע שכלו לו ימיו ורבו '''מסרהב''' בו לצאת, וחבל ועשה בו חבורה|בבא קמא|כח|א}} ===נגזרות=== * [[סרוב|סֵרוּב]] *'''סֹרַב''' (הסביל מ-1) * [[מסרב|מְסֹרָב]] * [[סרבן]] ===מילים נרדפות=== * [[מאן#מֵאֵן|מיאן]](1) * [[הפציר]](2) ===ניגודים=== * [[הסכים]], [[צית#צִיֵּת|ציית]], [[קבל#קִבֵּל|קיבל]] ==סָרָב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סרב |הגייה=sa'''rav''' |חלק דיבר=תואר |מין= |שורש={{שרש3|ס|ר|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=נ' ? ר' סָרָבִים }} # {{רובד|המקרא}} אדם עקשן וקשה. אינו נוח לקבל, שאינו מקבל מרות. #:*{{צט/תנ"ך|אַל תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא כִּי '''סָרָבִים''' וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב מִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל תֵּחָת|יחזקאל|ב|ו}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא י"מ לשון קוץ כמו המילה [[סלון#סַלּוֹן (וגם:סִלּוֹן)|סלון]] הסמוכה לה. ===מילים נרדפות=== * [[סרבן]] ===ניגודים=== * ===ראו גם=== * {{שורש|סרב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 4u8fmfbej6faz9a3a5p5xw29j2ln1tu 0 55311 519499 512164 2026-04-23T09:31:11Z Immanuel o 38030 /* טַרְבָּל */ תיקון פרמטרים 519499 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|בעיקר להפריד ערכים}} ==טַרְבָּל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון חז"ל}} מורג מברזל או עץ . #:* {{צט/משנה|הַסַּלִּים שֶׁבַּקַּנְתָּל, וְהַמִּטָּה שֶׁל '''טַרְבָּל''', וְקֶרֶן שֶׁל כְּלִיבָה, וּקְרָנִין שֶׁל יוֹצְאֵי דְרָכִים, וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּפְתְּחוֹת, וּשְׁלַל הַכּוֹבְסִים, וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לַהַזָּיָה|פרה|יב|ט}} #:* {{צט/בבלי|אמר עולא מטה של טרבל מאי מטה של טרבל אמר רב יהודה עיזא דקורקסא דדשו בה דשתאי אמר רב יוסף מאי קראה (ישעיהו מא, טו) הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים|מנחות|כב|א}} # {{רובד|עברית חדשה}} החלק הגבוה של הצלילים בספקטרום המוזיקלי, בניגוד לבס, שמהווה את הצלילים הנמוכים. משמש ככפתור המכוון את הצלילים הגבוהים במערכות שמע. #:* "חיים, תגביר את ה'''טרבל''' של הרמקולים [[יען]] כי אינני שומע באופן ברור את סופרמן גוער בוונדר-וומן הישראלית ושולח אותה לעשות לו כביסה, ביד" ===גיזרון=== * טריבולוס, τρίβολος בהוראת: 1: [[מורג]] {{הערת שוליים|שי היימנס, המילים השאולות מיוונית במשנה, עבודת ד"ר, תל אביב 2013.'טרבל'}}. 2: שם של משפחת צמחים בעלי עוקץ. 3: מלכודת זיזי מתכת ללכידת רגלי סוסי אויב במערכה, לימים יגזר ממנה בצרפתית קדומה לאנגלית טרבל-treble בהוראת "משולש" - "טריפל" שצליליו הגבוהים איפיינו את הצליל הגבוה בתזמורת מוסיקה תזמורתית,טרבל שימש גם ככנוי נרדף לשם סופרנוס - הזמר בעל הצליל הגבוהה במקהלה. * ערבית טוּרבִּיל طربيل - מורג. ===פרשנים מפרשים=== * רבים פירשו ע"פ הבבלי,בדוגמה לעיל. * רמב"ם: ומטה של טרבל - כלי מעץ דומה לעץ שדשים בה התבואה, והוא כלי בעל חליות יתרכב קצת חלקים בקצת. תוספת יום טוב מוסיף - ויש בו יתדות חדים (וגם עשוי) חריצין ומוליכו ומביאו על הקשין של דישה לאחר שנידש ומחתכין ונעשין (תרין) [תבן]. * שולחן ערוך - עז של ברזל שדשים בו את התבואה. * רבי עובדיה מברטנורא: מטה של טרבל - כמין עז של ברזל שדשין בו את התבואה. ===נגזרות=== * [[טרבלסקי]] (שם משפחה) ===ניגודים=== * [[בס]] ===תרגום=== * לטינית: {{ת|אנגלית|tribulum}} ===סמוכין=== [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]] hu86n8o6ccs4prgrmozagfcyawhc1od 0 55959 519502 454649 2026-04-23T09:37:34Z Immanuel o 38030 /* לֹג */ תיקון פרמטרים 519502 wikitext text/x-wiki ==לֹג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לוג |הגייה=log |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ג|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} מידת נפח מקראית לנוזלים, כ־450 סמ"ק. #:*{{צט/תנ"ך|וְלָקַח הַכֹּהֵן '''מִלֹּג''' הַשָּׁמֶן וְיָצַק עַל־כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית.|ויקרא|יד|טו}} #:*{{צט/משנה|נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד? צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת '''לֻגִּים''' הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ|סוכה|ד|ט}} #:*{{צט/משנה|מֵאֵימָתַי חַיָּב, מִשֶּׁיֹּאכַל טַרְטֵימַר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי '''לֹג''' יַיִן הָאִיטַלְקִי; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מָנֶה בָשָׂר '''וְלֹג''' יָיִן.|סנהדרין|ח|ב}} #:*{{הדגשה|"לשתן יוחסו בעבר סגולות ריפוי,ורש"י המליץ על על שתיית כוס קטנה של שתן תינוק בן 40 יום. בימה"ב מקובל היה '''שלוג''' שתן מועיל אף לכשפים"|/ אברהם אופיר שמש; חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי־הביניים והעת החדשה}}. ===גיזרון=== * נזכר גם באוגריתית כמידת נפח לנוזלים: (lg) 'לג', תמיד עם שם הנוזל לדוגמא: 1 לג יין,10 לג שמן,3 לג רקח,וכדומה . ארמית: לְגֶטַּא. יוונית עתיקה: λαγηνος, לגינוס, "קנקן". ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|log}} ===ראו גם=== * [[לגם]] * [[לגין]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לוג|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} [[קטגוריה:יחידות מידה]] ==לֶג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לג |הגייה=leg |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' לֶגִים }} {{תמונה|Tacking Intervals.svg|סדרת חילופי המפנים מול הרוח; לֶגִים קצרים באדום, לֶגִים ארוכים בשחור}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|סלנג}} {{הקשר|ימאות}} קטע הדרך שעושה [[סירת מפרשים|סירה]] או [[ספינת מפרשים]] בין חילוף [[מפנה]] אחד לשני ב[[שיט ברוח קדמית]]. #:* {{הדגשה|"לקראת סיום המסע הפלגנו כמה "לגים" בלילה. כל פעם כ-70 מייל."|([http://www.kachol.com/ContentPage.aspx?id{{=}}1023 "כחול" - מגזין השיט והספורט הימי], גליון 45)}} ===גיזרון=== * {{לועזית|אנגלית}} leg באותה משמעות. ===מילים נרדפות=== * [[גלס|גַּלְס]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|leg|reach|board}} ===ראו גם=== * [[שיט ברוח קדמית]] * [[פקימה]] * [[קטע של טיסה]] * [[קטע נהר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=en:Tacking (sailing)|שם ויקיפדיה=Tacking (sailing)}} ===סימוכין=== * {{משמאל לימין|'''Leg''' in: Peter Kemp (editor), ''The Oxford Companion to Ships and the sea'', 1976. p. 474.}} {{תבנית:שיט מפרשים}} [[קטגוריה:מפרשיות וכלי שיט קטנים]] jbp34fqhp2m70fqpd029x2r067awpo5 0 57742 519474 510649 2026-04-22T15:24:31Z Anatbehar 15437 519474 wikitext text/x-wiki ==עַמְלָן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עמלן |הגייה=am'''lan''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|מ|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}} |נטיות=נ' עַמְלָנִית ר' עַמְלָנִים }} #{{רובד|הביניים}} מי שעסוק הרבה ומתיש את כוחו במאמץ עבודתו. חרוץ ומתמיד בעבודה. #:*{{הדגשה|ה[[פועל]]ים מתוך שהם '''עמלנין''' אוכלין הרבה ואובסין אותן כבהמות|([[w:יוסף חביבא|נימוקי יוסף]] נדרים י"ב)}} #:*{{הדגשה|העדפה שלא על ידי הדחק. '''דעמלנית''' היא דיכולה להעדיף בריוח בלא השכמה וע"י הדחק דאינה '''עמלנית''' כל כך|([[w:שיטה מקובצת|שיטה מקובצת]] כתובות ס"ו)}} ===גיזרון=== * תואר מן [[עמל]] ===נגזרות=== * [[עמלנות]] ===ניגודים=== * [[עצלן]] * [[מעדן|מעודן]] * [[מבטל|מובטל]] * [[טיל#טַיָּל|טייל]] ===ראו גם=== * [[טרחן]] {{שורש|עמל}} gmqioybphbv7vz8schuf6jw235p78jq 0 60875 519495 447605 2026-04-23T09:21:23Z Immanuel o 38030 /* הִפְשִׁיט */ תיקון פרמטרים 519495 wikitext text/x-wiki ==הִפְשִׁיט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הפשיט |שורש וגזרה={{שרש3|פ|שׁ|ט}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=הפעיל }} #[[הסיר]] מעל [[גוף|גופו]] של אחר. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־בָּא יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו '''וַיַּפְשִׁיטוּ''' אֶת־יוֹסֵף אֶת־כֻּתָּנְתּוֹ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.|בראשית|לז|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְהַפְשֵׁט''' אֶת־אַהֲרֹן אֶת־בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת־אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף, וּמֵת שָׁם.|במדבר|כ|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְהִפְשִׁיטוּךְ''' אֶת־בְּגָדָיִךְ; וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ.|יחזקאל|כג|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|פֶּן־'''אַפְשִׁיטֶנָּה''' עֲרֻמָּה, וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ...|הושע|ב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם; וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים '''תַּפְשִׁיט'''.|איוב|כב|ו}} #:*{{צט/משנה|הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, '''מַפְשִׁיטִין''' אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו.|סנהדרין|ו|ג}} #:*{{צט/משנה|'''הַמַּפְשִׁיט''' בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, בַּטְּהוֹרָה וּבַטְּמֵאָה, בַּדַּקָּה וּבַגַּסָּה, לְשָׁטִיחַ, כְּדֵי אֲחִיזָה; וּלְחֵמֶת, עַד '''שֶׁיַּפְשִׁיט''' אֶת הֶחָזֶה.|חולין|ט|ג}} ===נגזרות=== *[[הפשט|הופשט]] (צורת הסביל) **[[מפשט|מופשט]] *[[הפשטה]] ===מילים נרדפות=== *[[פשט#פִּשֵׁט|פישט]] (2) ===ניגודים=== *[[הלביש]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|undress}} {{אבות מלאכה}} {{שורש|פשׁט}} glhha2vitiihwty80njotilww0pzyq0 0 63390 519496 500338 2026-04-23T09:22:55Z Immanuel o 38030 /* הִצְנִיעַ */ תיקון פרמטרים 519496 wikitext text/x-wiki ==הִצְנִיעַ== {{ניתוח דקדוקי לפועל |כתיב מלא = הצניע |שורש וגזרה = {{שרש3|צ|נ|ע}} |בניין = הפעיל }} # הניח במקום שאינו נראה ושמור. #:* {{צט/משנה|כלל אחר אמרו: כל הכשר '''להצניע''', '''ומצניעין''' כמוהו והוציאו בשבת חייב חטאת עליו. וכל שאינו כשר '''להצניע''' ואין '''מצניעין''' כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא '''המצניעו'''|שבת|ז|ג}}: #:* שכן מצניעין שם קוציהן #:* {{צט/משנה|'''הַמַּצְנִיעַ''' אֶת הֶחָבִית שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר, אוֹ שֶׁכְּפָאָהּ עַל פִּיהָ עַל מְנָת לְנַגְּבָהּ לְמַלֹּאת בָּהּ|פרה|ז|ח}} #:* דני ביקש [[חסך|לחסוך]] ליום ההולדת של אביו, לקח לו [[קפה#קֻפָּה|קופה]] '''להצניע''' בה [[מטבע]]ותיו הקטנים, עד שיצבור סכום גדול. ===גיזרון=== נפוצה בלשון חז"ל במקרא מופיעה פעם אחת בצורת ציווי ובקשה {{צט/תנ"ך|הַצְנֵעַ לכת|מיכה|ו|ח}} ===צירופים=== *[[הצניע לכת]] ===נגזרות=== *[[הצנעה]] *[[הוצנע]] **[[מוצנע]] ===מילים נרדפות=== *[[חבא|חִבֵּא]], [[החביא]]. *[[הסתיר]] *[[העלים]] ===ניגודים=== *[[גלה]] *[[פרסם]] --- *[[הפקיר]] *[[הפיץ]] ===ראו גם=== [[צנע]], [[צנעה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] hv5hpqz3nshs0xun1s3bmu4ft1b0vae 0 64193 519479 2026-04-22T15:48:24Z Anatbehar 15437 יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ==שִׁלְטוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שלטון |הגייה=shil'''ton''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ל|ט}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' שִׁלְטוֹנוֹת, שִׁלְטוֹן־ }} # כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך. #:* זהו משפט לדוגמה. ===גיזרון=== * כאן יש לכתוב את מקור המילה..." 519479 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} ==שִׁלְטוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שלטון |הגייה=shil'''ton''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ל|ט}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' שִׁלְטוֹנוֹת, שִׁלְטוֹן־ }} # כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך. #:* זהו משפט לדוגמה. ===גיזרון=== * כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף. ===צירופים=== * [[צירוף מילים]] ===נגזרות=== * [[מילה גזורה]] ===מילים נרדפות=== * [[מילה נרדפת]] ===ניגודים=== * [[ניגוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== * הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} * שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר {{שורש|פעל}} [[קטגוריה:שם הקטגוריה]] n09h504o63x8n4l9vlxl20fc45ktpzk 519481 519479 2026-04-22T16:32:11Z Anatbehar 15437 519481 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} ==שִׁלְטוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שלטון |הגייה=shil'''ton''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ל|ט}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' שִׁלְטוֹנוֹת, שִׁלְטוֹן־ }} # ה[[רשות]] שמוסמכת לקבל החלטות רשמיות וכוללות של [[חברה]] או [[מדינה]]. #:* זהו משפט לדוגמה. ===גיזרון=== * מן [[שלט|שָׁלַט]]. ===צירופים=== * [[שלטון יחיד]] * [[שלטון מקומי]] * [[שלטון מרכזי]] * [[שלטון עצמי]] * [[שלטון צבאי]] ===נגזרות=== * [[שלטוני]] * [[שלטונית]] ===מילים נרדפות=== * [[ממשלה]] ===ניגודים=== * [[ניגוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|government}} * ערבית: {{ת|ערבית|سُلْطة|حُكومة}} ===ראו גם=== * [[השתלט]] * [[שליט]] * [[משטר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שלטון}} * שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר {{שורש|שׁלט}} [[קטגוריה:שם הקטגוריה]] rrni4bvaw98c71j3ymmzggoexwa984e 519482 519481 2026-04-22T17:05:02Z Anatbehar 15437 519482 wikitext text/x-wiki ==שִׁלְטוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שלטון |הגייה=shil'''ton''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ל|ט}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' שִׁלְטוֹנוֹת, שִׁלְטוֹן־ }} # ה[[רשות]] שמוסמכת לקבל החלטות רשמיות וכוללות של [[חברה]] או [[מדינה]]. #:* {{צטבי|הטוב למדינה '''שלטון''' ממושך של איש אחד, אם גם מוכשר הוא ורצוי לעמו? הטוב הדבר לשליט?|https://benyehuda.org/read/37413?q|מדוע לא שלטון ממושך|דוד בן גוריון}} ===גיזרון=== * מן [[שלט|שָׁלַט]] ===צירופים=== * [[שלטון החק|שלטון החוק]] * [[שלטון יחיד]] * [[שלטון מקומי]] * [[שלטון מרכזי]] * [[שלטון עצמי]] * [[שלטון צבאי]] ===נגזרות=== * [[שלטוני]] * [[שלטונית]] ===מילים נרדפות=== * [[הנהגה]] * [[ממשלה]] * [[שררה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|government|rule}} * ערבית: {{ת|ערבית|سُلْطة|حُكومة}} ===ראו גם=== * [[אדנות]] * [[השתלט]] * [[שליט]] * [[משטר]] * [[סמכות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שלטון}} {{שורש|שׁלט}} [[קטגוריה:שם הקטגוריה]] ssvxwa65fvbr46uw6hi9zgid2hh1x37 519483 519482 2026-04-22T17:06:22Z Anatbehar 15437 519483 wikitext text/x-wiki ==שִׁלְטוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שלטון |הגייה=shil'''ton''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ל|ט}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' שִׁלְטוֹנוֹת, שִׁלְטוֹן־ }} # ה[[רשות#רָשׁוּת|רשות]] שמוסמכת לקבל החלטות רשמיות וכוללות של [[חברה]] או [[מדינה]]. #:* {{צטבי|הטוב למדינה '''שלטון''' ממושך של איש אחד, אם גם מוכשר הוא ורצוי לעמו? הטוב הדבר לשליט?|https://benyehuda.org/read/37413?q|מדוע לא שלטון ממושך|דוד בן גוריון}} ===גיזרון=== * מן [[שלט|שָׁלַט]] ===צירופים=== * [[שלטון החק|שלטון החוק]] * [[שלטון יחיד]] * [[שלטון מקומי]] * [[שלטון מרכזי]] * [[שלטון עצמי]] * [[שלטון צבאי]] ===נגזרות=== * [[שלטוני]] * [[שלטונית]] ===מילים נרדפות=== * [[הנהגה]] * [[ממשלה]] * [[שררה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|government|rule}} * ערבית: {{ת|ערבית|سُلْطة|حُكومة}} ===ראו גם=== * [[אדנות]] * [[השתלט]] * [[שליט]] * [[משטר]] * [[סמכות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שלטון}} {{שורש|שׁלט}} [[קטגוריה:שם הקטגוריה]] iwk3doaqlguwe56z4cqzp8n6gv4rdu6