ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.24 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1547 519594 430938 2026-04-24T23:48:03Z CrescentStorm 15545 /* מַגָּע */ 519594 wikitext text/x-wiki ==מַגָּע== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מגע | הגייה = ma'''ga''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|נ|ג|ע}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטָל}} | נטיות = ר' מַגָּעִים }} # {{רובד|ת}} [[קרבה]] [[מחלט|מוחלט]]ת, בה פני ה[[שטח]] של האחד [[חפף|חופפים]] לשל רעהו. #:* {{צט/משנה|הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְאִין אָדָם וְכֵלִים בְּ'''מַגָּע'''|כלים|א|א}} # {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} קשר או יחס בין אנשים. #:* {{צטבי|אי־אפשר לומר, כמובן, שלא היה לעם היהודי '''מגע''' עם העולם|https://benyehuda.org/read/23421|בדרך אל או"מ|יצחק לופבן}} ===צירופים=== * [[בא במגע]] * [[מגע גופני]] * [[מגע מיני]] * [[קרב מגע]] ===מילים נרדפות=== * [[מישוש]] * [[נגיעה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|contact}}, {{ת|אנגלית|touch}} * ערבית: {{ת|ערבית|لمسة}} * רוסית: {{ת|רוסית|касание}} {{שורש|נגע}} n2b9y8yfgx4ivx0797tj78wv7dvtw6y 519595 519594 2026-04-24T23:48:12Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519595 wikitext text/x-wiki ==מַגָּע== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מגע | הגייה = ma'''ga''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|נ|ג|ע}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטָל}} | נטיות = ר' מַגָּעִים }} # {{רובד|ת}} [[קרבה]] [[מחלט|מוחלט]]ת, בה פני ה[[שטח]] של האחד [[חפף|חופפים]] לשל רעהו. #:* {{צט/משנה|הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְאִין אָדָם וְכֵלִים בְּ'''מַגָּע'''|כלים|א|א}} # {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} קשר או יחס בין אנשים. #:* {{צטבי|אי־אפשר לומר, כמובן, שלא היה לעם היהודי '''מגע''' עם העולם|https://benyehuda.org/read/23421|בדרך אל או"מ|יצחק לופבן}} ===צירופים=== * [[בא במגע]] * [[מגע גופני]] * [[מגע מיני]] * [[קרב מגע]] ===מילים נרדפות=== * [[מישוש]] * [[נגיעה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|contact|touch}} * ערבית: {{ת|ערבית|لمسة}} * רוסית: {{ת|רוסית|касание}} {{שורש|נגע}} 9go7x1u17ny3petsvahmiali1boahtz 519596 519595 2026-04-24T23:48:59Z CrescentStorm 15545 /* מַגָּע */ 519596 wikitext text/x-wiki ==מַגָּע== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מגע | הגייה = ma'''ga''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|נ|ג|ע}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטָל}} | נטיות = ר' מַגָּעִים }} # {{רובד|ת}} [[קרבה]] [[מחלט|מוחלט]]ת, בה פני ה[[שטח]] של האחד [[חפף|חופפים]] לשל רעהו. #:* {{צט/משנה|הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְאִין אָדָם וְכֵלִים בְּ'''מַגָּע'''|כלים|א|א}} # {{רובד|ח}} {{בהשאלה|1}} קשר או יחס בין אנשים. #:* {{צטבי|אי־אפשר לומר, כמובן, שלא היה לעם היהודי '''מגע''' עם העולם|https://benyehuda.org/read/23421|בדרך אל או"מ|יצחק לופבן}} ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[נגע]]. ===צירופים=== * [[בא במגע]] * [[מגע גופני]] * [[מגע מיני]] * [[קרב מגע]] ===מילים נרדפות=== * [[מישוש]] * [[נגיעה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|contact|touch}} * ערבית: {{ת|ערבית|لمسة}} * רוסית: {{ת|רוסית|касание}} {{שורש|נגע}} q5mphedr5z29rz1t035ynnsmz35qfpa 0 2161 519578 497192 2026-04-24T22:11:55Z CrescentStorm 15545 519578 wikitext text/x-wiki ==יָדַע== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ידע |שורש וגזרה={{שרש3|י|ד|ע|גזרה=נחי פי"ו}}, [[ל"ג]] |בניין=קל |נטיות=}} # הכיר בדבר מה, הייתה גלויה לו עובדה מסוימת. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יהוה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא '''יָדָעְתִּי'''.|בראשית|כח|טז}} #:* {{צט/תנ"ך|וַאֲנִי '''יָדַעְתִּי''' כִּי לֹא־יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה.|שמות|ג|יט}} #:*{{צטבי|מִי '''יֵדַע''' הַדְּמָעוֹת שֶׁעוֹד תִּשָּׁפַכְנָה / הַסּוּפוֹת שֶׁעוֹד עַל-רֹאשֵׁנוּ תָּגַחְנָה|bialik/bia002.html|מִשּׁוּט בַּמֶּרְחַקִּים|חיים נחמן ביאליק}} # הכיר את הדרך לביצוע פעולה מסוימת, היה בקיא או בעל יכולת בדבר מה. # {{משלב|מליצה}} הכיר. # {{מקרא}} קיים יחסי מין. #:* {{צט/תנ"ך|וְהָאָדָם '''יָדַע''' אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן...|בראשית|ד|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ '''וְנֵדְעָה''' אֹתָם.|בראשית|יט|ה}} ===גזרון=== *למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות: אכדית: {{אכדית|907|edû}} - לדעת. אוגריתית: 𐎊𐎄𐎓 (ידע). ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=yd%28%20V&cits=all ידע]. משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: yadāʕ. ===צירופים=== *[[יודעי ח"ן]] *[[יודע צדיק נפש בהמתו]] *[[ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו]] *[[לא ידע את יוסף]] *[[אינו יודע צורת אלף|אינו יודע צורת אות]] *[[לא ידע בין ימינו לשמאלו]] ===נגזרות=== *[[דעת]] *[[ידוע]] *[[ידיעה]] *[[מדע]] ===מילים נרדפות=== למשמעות (4): *[[התעלס]] *[[שכב]] *[[עגב]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|know}}‏ (1) * ערבית: {{ת|ערבית|عَرَفَ|عَلِمَ}} * סינית: {{ת|סינית|知道}} ===מידע נוסף=== *בצורת הציווי או בקשה '''דַּע''', צורה חלופית ספרותית היא '''דְּעֶה''' מופיעה פעם אחת במקרא {{צט/תנ"ך|דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ|משלי|כד|יד}}. {{שורש|ידע}} ==יֶדַע== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ידע |הגייה='''ye'''da |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ד|ע}}; [[גזרת נפ"יו]],[[ל"ג]] |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|ח}} מכלול ה[[עובדה|עובדות]] וה[[מסקנה|מסקנות]] שנצברו בידי הפרט או החברה. #:* רבים טוענים כי יש להעמיק את '''הידע''' של תלמידי מדינת ישראל בנושאי המתמטיקה והמדעים. ===גיזרון=== *{{חידוש|יצחק אבינרי}} במקור במשמע [[מידע]], גם כן פרי חידושו. * באכדית , בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל ושם התואר - "אֶדְאֻּ" edû בהוראת ידע , ל[[דעת]] {{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7}}. ===מילים נרדפות=== * [[ידיעה]] * [[מדע]] * [[דעה]] * [[דעת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|knowledge}} * ערבית: {{ת|ערבית|معرفة}} * רוסית: {{ת|רוסית|знание}} * סינית: {{ת|סינית|知识}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ידע|ויקיציטוט=ידע|ויקישיתוף=Category:Knowledge|שם ויקישיתוף=ידע}} ==יִדַּע (גם: יִדֵּעַ)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=יידע |שורש וגזרה={{שרש3|י|ד|ע}}, [[גזרת נפ"יו]], [[ל"ג]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הביא להכרתו של מישהו, גרם למישהו לדעת. #:*{{צט/תנ"ך|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר; '''יִדַּעְתָּ''' הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ.|איוב|לח|יב}} #{{משלב|דקדוק}} הָפַךְ שֵׁם לִמְיֻדָּע. #:*בסמיכות רגילה '''מיידעים''' את הסומך בלבד. ===נגזרות=== *'''יֻדַּע''' (צורת הסביל) **[[מידע|מיודע]] *[[ידוע|יידוע]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|inform}} {{שורש|ידע}} h9wnyzh1pjixknse0nj61yxilw214nk 0 3860 519568 478641 2026-04-24T21:01:23Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 519568 wikitext text/x-wiki {{חסר|חַשָּב|חֵשֶׁב}} ==חָשַׁב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חשב |שורש וגזרה={{שרש|חשׁב|ח־שׁ־ב}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל |נטיות=}} {{תמונה|Jardin du Musee Rodin Paris Le Penseur 20050402 (02).jpg|[[W:האדם החושב|האדם החושב, ע"פ אוגוסט רודן]]}} # כיוון את [[דעה|דעת]]ו לדבר מה, הפעיל את [[שכל#שֵׂכֶל|שכלו]] למטרה מסוימת, [[שקל]] בדעתו; העלה בדעתו [[מחשבה]], [[דימוי]] או [[רעיון]]. #:* {{הדגשה|אֲנִי '''חוֹשֵׁב''', מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם|([[w:רנה דקארט|רנה דקארט]])}} #:* נסו שלא '''לחשוב''' על [[פיל|פילים]] ורודים. #:* '''חשבתי''' על ההצעה והחלטתי שאני לא מעוניין. # החזיק ב[[אמונה]], ב[[השערה]] או ב[[דעה]] מסוימת לגבי דבר מה. #:* בחרתי בה מפני ש'''חשבתי''' שהיא המועמדת הטובה ביותר. # התכוון לעשות דבר מה או [[שקל]] לעשותו. #:* {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם '''חֲשַׁבְתֶּם''' עָלַי רָעָה אֱלֹהִים '''חֲשָׁבָהּ''' לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב|בראשית|נ|כ}} #:* '''חשבנו''' למכור את המכונית אבל לא מצאנו קונים. # לקח דבר מה בחשבון במסגרת שיקוליו. #:* '''חשוב''' על הנזק שעלול להיגרם. # {{משלב|סגנון גבוה}} ייחס לדבר מה [[תכונה]] או [[מהות]] מסוימת. #:* {{צט/תנ"ך|וְהֶאֱמִן בַּיהוה '''וַיַּחְשְׁבֶהָ''' לּוֹ צְדָקָה|בראשית|טו|ו}} #:*{{צטבי|הוא '''חשב''' את עצמו לעמוּד ברזל, שיוכל לפטפט ביצרו כיוסף, עמוד שכל הרוחות הרעות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו; למבצר, אשר לא יבקיע אליו השׂטן בקרניו, קרני-הברזל.|perets/hetzitz_venifga.html|הציץ ונפגע|י"ל פרץ}} ===גזרון=== * מופיע ב'''פיניקית''' חשב 𐤇𐤔𐤁 בהוראת לחשוב. '''אכדית''': חֲשַׁבֻּ [http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=2912&language=id ḫašābu] בהוראת לחשב '''מצרית-קדומה''':בהגיית הֱשֶֹבְּ, ובהוראת - לקבוע ערך כמותי,לספור. :להלן הירוגליף H-s-b : :<hiero>H-s-b-Z9:Y1</hiero> ===צירופים=== *[[חשב מחוץ לקפסה|חשב מחוץ לקופסה]] *[[עשה חושבים]] ===נגזרות=== *[[נחשב]] *[[חשוב#חָשׁוּב|חשוב]] (5) *[[חשיבה]] *[[מחשבה]] *[[חשבון]] ===מילים נרדפות=== * [[סבר#סָבַר|סָבַר]] * [[אמר אל לבו]], [[הרהר]] (1) * [[שקל#שָׁקַל|שקל]], [[תכנן]] (3) * [[החשיב]] (5) * [[שער#שִׁעֵר|שיער]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|think|consider}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|pensar}} * ערבית: {{ת|ערבית|فَكَّرَ}}, {{ת|ערבית|إِعْتَبَرَ}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|penser}} * סינית: {{ת|סינית|想}}, {{ת|סינית|认为}}, {{ת|סינית|觉得}}, {{ת|סינית|以为}}, {{ת|סינית|当}} ===ראו גם=== * [[דמה#דִּמָּה|דימה]] * [[ידע#יָדַע|ידע]] * [[מחשבה]] * [[עשת#עֶשֶׁת ב|עֶשֶׁת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מחשבה}} {{שורש|חשׁב}} ==חִשֵּׁב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חישב |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ש|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל }}{{תמונה|SohCahToa problem triangle 3.png|ב[[בעיה]] זו, יש לחשב את ה[[נעלם]] x}} #ניסה ל[[פתר|פתור]] [[חידה]] [[מתמטי]]ת, לרוב באמצעות [[מניפולציה]] של [[מספר]]ים. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְחִשַּׁב''' אֶת-שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת-הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר-לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.|ויקרא|כה|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא '''יְחַשְּׁבוּ''' אֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת-הַכֶּסֶף עַל-יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים.|מלכים ב|יב|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וָאֲחַשְּׁבָה''' לָדַעַת זֹאת; עָמָל הוּא בְעֵינָי.|תהלים|עג|טז}} #:*{{צט/משנה|הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֶבֶל, כּוֹתֵשׁ '''וּמְחַשֵּׁב''' כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶם, וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע, וְאֵינוֹ צָרִיך לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ.|תרומות|י|ו}} #:*{{צט/משנה|וֶהֱוֵי '''מְחַשֵּׁב''' הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, ושְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.|אבות|ב|א}} #:* היום '''חישבתי''' במחשבון את התרגילים שלמדנו בכיתה. ===נגזרות=== *'''חֻשַּׁב''' (צורת הסביל) *[[חשוב#חִשּׁוּב|חישוב]] ===מילים נרדפות=== * [[תכנן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|compute|calculate}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|computar|calcular}} ===ראו גם=== *[[חשבון]] *[[אלגברה]] *[[גאומטריה]] {{שורש|חשב}} 31y35lc5jytl2x01tgqhqbdmrfaonle 519569 519568 2026-04-24T21:01:49Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 519569 wikitext text/x-wiki {{חסר|חַשָּב|חֵשֶׁב}} ==חָשַׁב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חשב |שורש וגזרה={{שרש|חשׁב|ח־שׁ־ב}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל |נטיות=}} {{תמונה|Jardin du Musee Rodin Paris Le Penseur 20050402 (02).jpg|[[W:האדם החושב|האדם החושב, ע"פ אוגוסט רודן]]}} # כיוון את [[דעה|דעת]]ו לדבר מה, הפעיל את [[שכל#שֵׂכֶל|שכלו]] למטרה מסוימת, [[שקל]] בדעתו; העלה בדעתו [[מחשבה]], [[דימוי]] או [[רעיון]]. #:* {{הדגשה|אֲנִי '''חוֹשֵׁב''', מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם|([[w:רנה דקארט|רנה דקארט]])}} #:* נסו שלא '''לחשוב''' על [[פיל|פילים]] ורודים. #:* '''חשבתי''' על ההצעה והחלטתי שאני לא מעוניין. # החזיק ב[[אמונה]], ב[[השערה]] או ב[[דעה]] מסוימת לגבי דבר מה. #:* בחרתי בה מפני ש'''חשבתי''' שהיא המועמדת הטובה ביותר. # התכוון לעשות דבר מה או [[שקל]] לעשותו. #:* {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם '''חֲשַׁבְתֶּם''' עָלַי רָעָה אֱלֹהִים '''חֲשָׁבָהּ''' לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב|בראשית|נ|כ}} #:* '''חשבנו''' למכור את המכונית אבל לא מצאנו קונים. # לקח דבר מה בחשבון במסגרת שיקוליו. #:* '''חשוב''' על הנזק שעלול להיגרם. # {{משלב|סגנון גבוה}} ייחס לדבר מה [[תכונה]] או [[מהות]] מסוימת. #:* {{צט/תנ"ך|וְהֶאֱמִן בַּיהוה '''וַיַּחְשְׁבֶהָ''' לּוֹ צְדָקָה|בראשית|טו|ו}} #:*{{צטבי|הוא '''חשב''' את עצמו לעמוּד ברזל, שיוכל לפטפט ביצרו כיוסף, עמוד שכל הרוחות הרעות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו; למבצר, אשר לא יבקיע אליו השׂטן בקרניו, קרני-הברזל.|perets/hetzitz_venifga.html|הציץ ונפגע|י"ל פרץ}} ===גזרון=== * מופיע ב'''פיניקית''' חשב 𐤇𐤔𐤁 בהוראת לחשוב. '''אכדית''': חֲשַׁבֻּ [http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=2912&language=id ḫašābu] בהוראת לחשב '''מצרית-קדומה''':בהגיית הֱשֶֹבְּ, ובהוראת - לקבוע ערך כמותי,לספור. :להלן הירוגליף H-s-b : :<hiero>H-s-b-Z9:Y1</hiero> ===צירופים=== *[[חשב מחוץ לקפסה|חשב מחוץ לקופסה]] *[[עשה חושבים]] ===נגזרות=== *[[נחשב]] *[[חשוב#חָשׁוּב|חשוב]] (5) *[[חשיבה]] *[[מחשבה]] *[[חשבון]] ===מילים נרדפות=== * [[סבר#סָבַר|סָבַר]] * [[אמר אל לבו]], [[הרהר]] (1) * [[שקל#שָׁקַל|שקל]], [[תכנן]] (3) * [[החשיב]] (5) * [[שער#שִׁעֵר א|שיער]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|think|consider}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|pensar}} * ערבית: {{ת|ערבית|فَكَّرَ}}, {{ת|ערבית|إِعْتَبَرَ}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|penser}} * סינית: {{ת|סינית|想}}, {{ת|סינית|认为}}, {{ת|סינית|觉得}}, {{ת|סינית|以为}}, {{ת|סינית|当}} ===ראו גם=== * [[דמה#דִּמָּה|דימה]] * [[ידע#יָדַע|ידע]] * [[מחשבה]] * [[עשת#עֶשֶׁת ב|עֶשֶׁת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מחשבה}} {{שורש|חשׁב}} ==חִשֵּׁב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חישב |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ש|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל }}{{תמונה|SohCahToa problem triangle 3.png|ב[[בעיה]] זו, יש לחשב את ה[[נעלם]] x}} #ניסה ל[[פתר|פתור]] [[חידה]] [[מתמטי]]ת, לרוב באמצעות [[מניפולציה]] של [[מספר]]ים. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְחִשַּׁב''' אֶת-שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת-הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר-לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.|ויקרא|כה|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא '''יְחַשְּׁבוּ''' אֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת-הַכֶּסֶף עַל-יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים.|מלכים ב|יב|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וָאֲחַשְּׁבָה''' לָדַעַת זֹאת; עָמָל הוּא בְעֵינָי.|תהלים|עג|טז}} #:*{{צט/משנה|הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֶבֶל, כּוֹתֵשׁ '''וּמְחַשֵּׁב''' כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶם, וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע, וְאֵינוֹ צָרִיך לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ.|תרומות|י|ו}} #:*{{צט/משנה|וֶהֱוֵי '''מְחַשֵּׁב''' הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, ושְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.|אבות|ב|א}} #:* היום '''חישבתי''' במחשבון את התרגילים שלמדנו בכיתה. ===נגזרות=== *'''חֻשַּׁב''' (צורת הסביל) *[[חשוב#חִשּׁוּב|חישוב]] ===מילים נרדפות=== * [[תכנן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|compute|calculate}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|computar|calcular}} ===ראו גם=== *[[חשבון]] *[[אלגברה]] *[[גאומטריה]] {{שורש|חשב}} kr98abs72wpyvcw8py57zbza11el62k 0 4182 519570 514566 2026-04-24T21:08:08Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 519570 wikitext text/x-wiki {{חסר|חִתֵּךְ|חֻתַּךְ}} ==חָתַךְ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חתך |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ת|ך|גזרה=השלמים}} |בניין=קל |נטיות=}} # עָשָׂה חֲתָךְ, גָּזַר. #:*{{צט|אבר שיצא מקצתו-'''חותך''' עד שהוא מגיע לעצם, וקולף עד שהוא מגיע לפרק...|משנה, סדר מועד, מסכת פסחים, פרק ז'}} #:*{{צט|גוי שצריך '''לחתוך''' עורלתו [...] אסור לישראל '''לחתוך''' לו אותה...|משנה תורה להרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק ז'}} #:*{{צט|וכן כל חתיכה ש'''יחתוך''' חרש העץ מן העצים...|משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ז'}} # <small>הנדסה</small> נָגַע בְּקַו אַחֵר לְפָחוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת. #:* הקו '''חתך''' את העיגול בנקודות א' וב'. #{{רובד|לשון חז"ל}} הָגָה בְּבֵרוּר וְבְּדִיוּק, בִּטֵּא כַּהֲלָכָה. #:*{{צט|...למתפלל צריך שיכוין לבו רק שפתיה נעות מכאן למתפלל ש'''יחתוך'''|תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ל"א}} #{{רובד|לשון חז"ל}} חָרַץ וְקָבַע דָּבָר, גָּמַר אֹמֶר בַּאֲשֶׁר-. #:*{{צט|...ושפטתם צדק אמר ריש לקיש צדק את הדין ואחר כך '''חתכהו'''...|תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף ז'}} # <small>עגה</small> הִתְחַמֵּק מִן-. #:* בהתחלה לא ידעתי אם להגיע לשיעור אנגלית או לא, אבל בסוף החלטתי '''לחתוך'''. # <small>עגה</small> הִגִּיעַ בְּחָפְזָה לְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר אוֹ לְעִנְיָנוֹ. #:* כשהבחין המרצה שהקהל משתעמם, '''חתך''' במהירות לנושא המעניין ביותר בהרצאתו. # הִפְסִיק, קָטַע אוֹ קִצֵּר מַעֲשׂוֹ. #:*{{צט|היה עומד ומתפלל בשבת ושכח של שבת והזכיר של חול [...] רב נחמן בר יעקב ורב ששת חד אמר '''חותך''' את הברכה...|תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ל"ד}} #:* שניות ספורות אחרי שהחל לנאום, '''חתך''' אותו משה בגסות. # <small>עגה</small> שִׁנָּה כִּווּנוֹ לְפֶתַע. #:* כשראיתי את המכונית דוהרת מולי, '''חתכתי''' ימינה. כשעקפתי את המכונית שלפני, '''חתך''' אותי לפתע נהג אחר. ===צירופים=== * [[חתך דין]] * [[חתך פרנסת]] פלוני * [[חתך בלשונו|חתך בשפתיו/בלשונו]] * [[מופת חותך]], [[דוגמה חותכת]] * [[חתך בבשר החי]] ===נגזרות=== * [[חותכת]] * [[חתוך]] * [[חתיכה]] ===מילים נרדפות=== * [[בצע]] * [[גזר]] * [[כרת]] * [[קטע]] * [[הכריע]] * [[גדע]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|cut}} *ערבית: {{ת|ערבית|قطع|قصّ}} ===ראו גם=== * [[חתיך]] * [[התחתך]] {{שורש|חתך}} ==חֲתָךְ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חתך |הגייה= |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ת|ך}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' חֲתָכִים }}{{תמונה|Egeved.JPG|חתך רוחב של גזע עץ (3)}} # גזירה, כריתה, חיתוך. # המקום שנחתך. #:* '''חתך''' מדמם ברגל. #:* שמתי [[אספלנית]] על ה'''חתך''' ברגלי. # <small>שרטוט</small> מישור בתוך גוף חומר. ===צירופים=== * [[חתך ארכאולוגי|חתך ארכיאולוגי]] * [[חתך רחב|חתך רוחב]] * [[חתך הזהב]] ===מילים נרדפות=== * [[גדידה]] * [[גזירה]] * [[כריתה]] * [[חיתוך]] * [[שסע]] * [[שריטה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cross section|cut}} * ערבית: {{ת|ערבית|قطع}} ==חַתָּךְ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חתך |הגייה= |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ת|ך}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות= }} # מומחה בחיתוך צורות ואותיות בחומר. #:* '''חתך''' מומחה במתכת. cd8v1xsz2j2gtvb8j7hfwjv2670rf9u 0 5127 519518 516739 2026-04-24T14:14:07Z CrescentStorm 15545 /* יָרֹק */ 519518 wikitext text/x-wiki {{חסר|יֶרֶק}} ==יָרָק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ירק |הגייה=ya'''rak''' |חלק דיבר= שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ר|ק|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=ר' יְרָקוֹת }}{{תמונה|Colours of Health (4877352097).jpg|ירקות שונים}} # כל חלק [[אכיל]] של [[צמח]], שאינו [[פרי]] [[מתוק]] ואינו [[זרע]]. #:*{{צט/תנ"ך|...אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן '''הַיָּרָק'''.|דברים|יא|י}} #:*{{צט/תנ"ך|טוֹב אֲרֻחַת '''יָרָק''' וְאַהֲבָה־שָׁם; מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה־בוֹ.|משלי|טו|יז}} #:*{{צט/משנה|'''וּבַיָרָק''' – הַקִּשּׁוּאִים, וְהַדְּלוּעִים, וְהָאֲבַטִּיחִים, וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים, וְהָאֶתְרוֹגִין – חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.|מעשרות|א|ד}} #:*{{צט/משנה|מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: [...] שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים שְׁאָר '''יְרָקוֹת''', הַלַּיְלָה הַזֶּה – מָרוֹר?|פסחים|י|ד}} #:*{{צט|ואחר כך סלט '''ירקות''' / שחתוך דקיקות דקיקות|נעמי שמר, "תות"}} #:* ל'''ירקות''' ערך תזונתי רב, ההכרחי להתפתחות התקינה של הילד. #{{הקשר|הלכה}} [[תוצר]] [[חקלאי]] הגדל כ[[שיח]]. ===גזרון=== * קדם שמית צפון מערבית: וָורָק waraq בהוראת [[ירוק]] . מושאל ללשונות - אכדית: אּּורקִיתוּ [http://oracc.museum.upenn.edu/saao/saa08/akk-x-stdbab?xis=akk.r000bd3 urqītu ] בהוראת 'צֶמח'. ערבית: {{ערבית|ورقة|וַרַקָה}} – [[עלה#עָלֶה|עָלֶה]]. מצרית קדומה: יֵאְקְת [https://en.wiktionary.org/wiki/j%EA%9C%A3qt#Egyptian jꜣqt] בהוראת [[כרישה]],צמחים ===צירופים=== *[[שאר ירקות]] *[[ירקות ירוקים]] ===נגזרות=== * [[ירקן]] ===מילים נרדפות=== *[[פרי האדמה]] ===תרגום=== {{תר|חלק אכיל בצמח}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|verdura}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|sayuran}} *אירית: {{ת|אירית|glasra}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|vegetable}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|legomo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|բանջար}} (תעתיק: banǰar) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ბოსტნეული}} (תעתיק: bosṭneuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Gemüse}} *הודית: {{ת|הינדית|सब्ज़ी}} (תעתיק: sabzī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|groente|gewas}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|zöldség}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|rau}} *טגלית: {{ת|טגלית|gulay}} *טורקית: {{ת|טורקית|sebze|zerzevat}} *יוונית: {{ת|יוונית|λαχανικό}} (תעתיק: lachanikó) *יפנית: {{ת|יפנית|野菜}} (תעתיק: yasai) *כורדית: {{ת|כורדית|sewze}} *לטינית: {{ת|לטינית|holus}} *מלאית: {{ת|מלאית|sayuran}} *מלטית: {{ת|מלטית|ħaxix}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|grønnsak}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mboga}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|शाक}} (תעתיק: śāka) *ספרדית: {{ת|ספרדית|vegetal|legumbre}} *ערבית: {{ת|ערבית|خضر}} (תעתיק: חֻ'צְ'ר) *פולנית: {{ת|פולנית|warzywo|jarzyna}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|vegetal|legume|hortaliça}} *פינית: {{ת|פינית|vihannes}} *פרסית: {{ת|פרסית|سبزی‎}} (תעתיק: סבזי) *צ'כית: {{ת|צ'כית|zelenina}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|légume}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|야채}} (תעתיק: yachae) *רומנית: {{ת|רומנית|legumă|vegetală}} *רוסית: {{ת|רוסית|овощ}} (תעתיק: óvošč) *שוודית: {{ת|שוודית|grönsak}} *תאילנדית: {{ת|תאית|ผัก}} (תעתיק: pàk) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[קטנית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ירקות|ויקישיתוף=Category:Vegetables|שם ויקישיתוף=ירקות}} [[קטגוריה:ירקות|*]] ==יָרַק {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ירק |שורש וגזרה={{שרש|ירק א|י־ר־ק <small>א</small>}}, [[גזרת נפ"יו]] |בניין=קל |נטיות=יוֹרֵק, יִירַק}}{{תמונה|Hinko Smrekar - Avtoportret kot Charlie Chaplin.jpg|אדם יורק}} # [[פלט]] [[ליחה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאָבִיהָ '''יָרֹק יָרַק''' בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף|במדבר|יב|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ '''וְיָרְקָה''' בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו|דברים|כה|ט}} #:*{{צט/משנה|לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָחִיד, וְכֵן לֹא '''יָרֹק'''; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר – אַף מִשֶּׁנִּתְלַשׁ רֻקּוֹ בְּפִיו, לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד '''שֶׁיָרֹק'''.|עירובין|י|ה}} #:* שחקן הכדורגל קיבל כרטיס אדום, משום '''שירק''' על השופט. ===צירופים=== * [[ירק לבאר ששתה ממנה|לא יורקים בבאר ששותים ממנה]] * [[לא ירק לכיוונו]] ===נגזרות=== *[[יריקה]] ===מילים נרדפות=== * [[רקק]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spit}} * ערבית: {{ת|ערבית|بَصَقَ}} (תעתיק: בַּצַקַ) * צרפתית: {{ת|צרפתית|crache}} ===ראו גם=== * [[הריק]] * [[טפו ]] {{שורש|ירק א}} ==יָרַק {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ירק |שורש וגזרה={{שרש3|י|ר|ק|ב}}, [[גזרת נפ"יו]] |בניין=קל}} #הָיָה צִבְעוֹ כְּצֶבַע עֵשֶׂב רַעֲנָן. #:*הדשא שבגינתי החל '''לִירֹק''' לאחר שהשקיתיו רבות. ===מילים נרדפות=== *[[הוריק]] ===תרגום=== *ערבית: {{ת|ערבית|اِخْضَرَّ}} (תעתיק: אִחְ'דַ'רַّ) *אנגלית: {{ת|אנגלית|to go green}} {{שורש|ירק ב}} ===ראו גם=== *[[ירק#יָרֹק|יָרֹק]] *[[ירק#יֹרֶק|יֹרֶק]] *[[ירקון#יֵרָקוֹן|יֵרָקוֹן]] ==יָרֹק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ירוק |הגייה=ya'''rok''' |חלק דיבר=שם־תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ר|ק|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}} |נטיות=נ' יְרֻקָּה; ר' ירקים, נ"ר ירקות }} {{צבעים |צבע=ירוק |תמונה=Tipos de verde.png |אורך גל=520-570 }} # כל [[צבע]] בעל [[אורך גל]] של בערך 520–570 [[ננומטר]]. אורך הגל שבין [[צהוב]] ל[[תכלת]] ב[[ספקטרום]] של [[אור נראה]]. צבע ה[[עלה|עלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ; וְאַחַר כָּל־'''יָרוֹק''' יִדְרוֹשׁ.|איוב|לט|ח}} #:*{{צט/משנה|אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי, פָּסוּל; '''וְהַיָרוֹק''' כְּכַרְתִי, רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל.|סוכה|ג|ו}} #:*{{צט/משנה|נָפְלָה לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְנֵי מֵעֶיהָ, אִם '''יְרֻקִּים''', פְּסוּלִין; אִם אֲדֻמִּים, כְּשֵׁרִים.|חולין|ג|ג}} #:*{{צטשיר|נתן לך שדות '''ירוקים''', / פרחים ועצים מלבלבים, / נהרות, נחלים וימים / שמיים, ירח, כוכבים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}280&wrkid{{=}}294|אלוהים נתן לך במתנה|דוד חלפון}} #{{בהשאלה}} ש[[פגע|פוגע]] ב[[סביבה]] כמה ש[[פחות]], ואינו [[בזבזני]] מבחינת [[אנרגיה]] ו[[משאב]]ים. #:* אנרגיה '''ירוקה''' היא אנרגיה ממקור שאינו מתכלה כמו אנרגיה סולרית. #{{בהשאלה}} לא [[בשל]]. כגון: אדם ש[[נקלט]] לאחרונה [[במערכת]], ואינו [[התמצא|מתמצא]] בכל [[חוק]]יה. #:*הוא כזה ירוק, הוא עוד לא יודע איפה מכונת הקפה. # {{סלנג}} כינוי לעלי [[קנביס]]. ===גיזרון=== *מפרוטו־שמית: *wrq. אכדית בהגיית אָרקֻ ([https://www.ebl.lmu.de/dictionary/arqu%20I arqu]) בהוראת צבע ירוק או צהוב וגם בהוראת יֶרֶק. *המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. ===צירופים=== {{ע|2| *[[אגן ירוק]] *[[אור ירוק]] *[[בצל ירוק]] *[[הקו הירוק]] *[[ירוק מקנאה]] *[[ירוק עד]] *[[אין לו מושג ירוק]] *[[הדשא של השכן ירוק יותר]] }} ===נגזרות=== *[[ירקרק]] ===מילים נרדפות=== *[[בוסר]] (3) *[[ידידותי לסביבה]] (2) *[[כרתי]] (1) *[[צעיר]] (3) ===תרגום=== {{תר|צבע העלים}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|verde}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|hijau}} *אירית: {{ת|אירית|glas|uaine}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|green}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|verda}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|կանաչ}} (תעתיק: kanačʿ) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მწვანე}} (תעתיק: mc̣vane) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Grün}} *הודית: {{ת|הינדית|हरा}} (תעתיק: harā) :::{{ת|הינדית|सब्ज़}} (תעתיק: sabz) *הולנדית: {{ת|הולנדית|groen}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|zöld}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|xanh}} *טגלית: {{ת|טגלית|lunti|berde}} *טורקית: {{ת|טורקית|yeşil}} *יוונית: {{ת|יוונית|χλωρός}} (תעתיק: chlorós) *יידיש: {{ת|יידיש|גרין}} *יפנית: {{ת|יפנית|緑}} (תעתיק: midori) *כורדית: {{ת|כורדית|kesk}} *לטינית: {{ת|לטינית|viridis}} *מלאית: {{ת|מלאית|hijau}} *מלטית: {{ת|מלטית|aħdar}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|grønn}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kijani}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|हरित}} (תעתיק: harita) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verde}} *ערבית: {{ת|ערבית|أَخْضَرْ}} (תעתיק: אַחְ'צַ'ר) *פולנית: {{ת|פולנית|zielony}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verde}} *פינית: {{ת|פינית|vihreä}} *פרסית: {{ת|פרסית|سبز}} (תעתיק: סַבְז) *צ'כית: {{ת|צ'כית|zelený}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|vert}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|초록}} (תעתיק: chorok) *רומנית: {{ת|רומנית|verde}} *רוסית: {{ת|רוסית|зелёный}} (תעתיק: zel'on'iy) *שוודית: {{ת|שוודית|grön}} *תאילנדית: {{ת|תאית|เขียว}} (תעתיק: kǐao) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[פז"ם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ירוק}} {{שורש|ירק ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] thkcm72gcagyycfsw4n8nens7a1abhc 0 5817 519520 463664 2026-04-24T14:46:49Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519520 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=דלת, סגר לפתח |אחר=דל"ת, אות באלפבית העברי |ראו=[[ד]]}} ==דֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דלת |הגייה='''de'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה (זכר{{הערת שוליים|ראו מידע נוסף}}) |שורש={{שרש3|ד|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' דְּלָתוֹת; דֶּלֶת־, ר' דַּלְתוֹת־; זוגי דְּלָתַיִם }} [[תמונה:Backdoor of Kew Gardens.jpg|left|thumb|184px|דלת]] # [[לוח]] עץ או מתכת, אשר מכסה על [[פתח]] של מעבר, לשם פתיחה ולסגירה. #:* דפקתי פעמים רבות על '''דלת''' הבית אך לא הייתה כל תשובה. #:* {{צט/תנ"ך|'''הַדֶּלֶת''' תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ|משלי|כו|יד}} #:* {{צט/תנ"ך|אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אושר (ק' אֲיַשֵּׁר) '''דַּלְתוֹת''' נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ|ישעיהו|מה|ב}} ===גיזרון=== * '''אכדית''' ([http://www.maravot.com/Akkadian.dictionary.html דַלְתֻ] - {{אכדית|214|daltu}}) שימש כשם מליצי-ספרותי בהוראת 'מה שנעול', וגם בהוראת איזורה הצר של ה[[תעלה]] ; '''אוגריתית''': דלת; '''ארמית''': דַּלְתָּא. ===צירופים=== * [[דלתים סגורות|דלתיים סגורות]] * [[דלתים פתוחות|דלתיים פתוחות]] * [[דלת מסתובבת]] * [[התפרץ לדלת פתוחה]] * [[דלת אוטומטית]] * [[מעצור לדלת]] * [[דלת הזזה]] * [[דלת אש]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|porta|uscio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|pintu}} *אירית: {{ת|אירית|doras}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በር}} (תעתיק: bär) *אנגלית: {{ת|אנגלית|door}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pordo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|դուռ}} (תעתיק: duṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|ate}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კარი}} (תעתיק: ḳari) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Tür}} *דנית: {{ת|דנית|dør}} *הודית: {{ת|הודית|द्वार}} (תעתיק: dvār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|deur}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ajtó}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cửa}} *ולשית: {{ת|ולשית|dôr|drws}} *זולו: {{ת|זולו|isicabha}} *טגלית: {{ת|טגלית|pinto}} *טורקית: {{ת|טורקית|kapı}} *יוונית: {{ת|יוונית|θύρα}} (תעתיק: thýra) *יידיש: {{ת|יידיש|טיר}} *יפנית: {{ת|יפנית|戸}} (תעתיק: to) *כורדית: {{ת|כורדית|derî|dergeh}} *לטינית: {{ת|לטינית|foris|ostium}} *מלאית: {{ת|מלאית|pintu}} *מלטית: {{ת|מלטית|bieb}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|dør}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mlango}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|द्वार्}} (תעתיק: dvā́r) *ספרדית: {{ת|ספרדית|puerta}} *ערבית: {{ת|ערבית|باب}} (תעתיק: בָאבּ) *פולנית: {{ת|פולנית|drzwi}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|porta}} *פינית: {{ת|פינית|ovi}} *פרסית: {{ת|פרסית|در}} (תעתיק: דַר) *צ'כית: {{ת|צ'כית|dveře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|porte}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|문}} (תעתיק: mun) *רומנית: {{ת|רומנית|ușă}} *רוסית: {{ת|רוסית|дверь}} (תעתיק: dverʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|dörr}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ประตู}} (תעתיק: bprà-dtuu) }} ===מידע נוסף=== * בחז"ל לשון זכר {{צט/משנה|הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח|נזיר|ב|ב}} וראה תוספות יום טוב שכתב על פי שיטת ר"א ב"ע כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והוסיף להביא ראיה מהמקרא מהצורה הזוגית '''דְלָתַיִם''' והעירו שאינה ראיה שריבוי ־יִם אינו מעיד על זכרות שם העצם אלא בדרך כלל. ===ראו גם=== *[[אסקופה]] *[[בית]] *[[שער]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דלת|ויקישיתוף=Category:Doors|שם ויקישיתוף=דלתות}} [[קטגוריה:אדריכלות]] i96mekhx4j06ys0v0u029iimdqmh5dz 519524 519520 2026-04-24T15:30:24Z CrescentStorm 15545 /* דֶּלֶת */ 519524 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=דלת, סגר לפתח |אחר=דל"ת, אות באלפבית העברי |ראו=[[ד]]}} ==דֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דלת |הגייה='''de'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה (זכר{{הערת שוליים|ראו מידע נוסף}}) |שורש={{שרש3|ד|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' דְּלָתוֹת; דֶּלֶת־, ר' דַּלְתוֹת־; זוגי דְּלָתַיִם }}{{תמונה|Backdoor of Kew Gardens.jpg|דלת}} # [[לוח]] עץ או מתכת, אשר מכסה על [[פתח]] של מעבר, לשם פתיחה ולסגירה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת־לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה; וְאֶת־'''הַדֶּלֶת''' סָגָרוּ.|בראשית|יט|י}} #:*{{צט/תנ"ך|הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם, וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי־בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת־הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל־'''הַדָּלֶת'''...|שופטים|יט|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר; '''דַּלְתוֹת''' נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.|ישעיהו|מה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''הַדֶּלֶת''' תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ|משלי|כו|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְחַף אֶת־הַבַּיִת, הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים וְקִירוֹתָיו; '''וְדַלְתוֹתָיו''' זָהָב, וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל־הַקִּירוֹת.|דברי הימים ב|ג|ז}} ===גיזרון=== * '''אכדית''' ([http://www.maravot.com/Akkadian.dictionary.html דַלְתֻ] - {{אכדית|214|daltu}}) שימש כשם מליצי-ספרותי בהוראת 'מה שנעול', וגם בהוראת איזורה הצר של ה[[תעלה]] ; '''אוגריתית''': דלת; '''ארמית''': דַּלְתָּא. ===צירופים=== * [[דלתים סגורות|דלתיים סגורות]] * [[דלתים פתוחות|דלתיים פתוחות]] * [[דלת מסתובבת]] * [[התפרץ לדלת פתוחה]] * [[דלת אוטומטית]] * [[מעצור לדלת]] * [[דלת הזזה]] * [[דלת אש]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|porta|uscio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|pintu}} *אירית: {{ת|אירית|doras}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በር}} (תעתיק: bär) *אנגלית: {{ת|אנגלית|door}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pordo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|դուռ}} (תעתיק: duṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|ate}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კარი}} (תעתיק: ḳari) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Tür}} *דנית: {{ת|דנית|dør}} *הודית: {{ת|הודית|द्वार}} (תעתיק: dvār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|deur}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ajtó}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cửa}} *ולשית: {{ת|ולשית|dôr|drws}} *זולו: {{ת|זולו|isicabha}} *טגלית: {{ת|טגלית|pinto}} *טורקית: {{ת|טורקית|kapı}} *יוונית: {{ת|יוונית|θύρα}} (תעתיק: thýra) *יידיש: {{ת|יידיש|טיר}} *יפנית: {{ת|יפנית|戸}} (תעתיק: to) *כורדית: {{ת|כורדית|derî|dergeh}} *לטינית: {{ת|לטינית|foris|ostium}} *מלאית: {{ת|מלאית|pintu}} *מלטית: {{ת|מלטית|bieb}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|dør}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mlango}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|द्वार्}} (תעתיק: dvā́r) *ספרדית: {{ת|ספרדית|puerta}} *ערבית: {{ת|ערבית|باب}} (תעתיק: בָאבּ) *פולנית: {{ת|פולנית|drzwi}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|porta}} *פינית: {{ת|פינית|ovi}} *פרסית: {{ת|פרסית|در}} (תעתיק: דַר) *צ'כית: {{ת|צ'כית|dveře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|porte}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|문}} (תעתיק: mun) *רומנית: {{ת|רומנית|ușă}} *רוסית: {{ת|רוסית|дверь}} (תעתיק: dverʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|dörr}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ประตู}} (תעתיק: bprà-dtuu) }} ===מידע נוסף=== * בחז"ל לשון זכר {{צט/משנה|הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח|נזיר|ב|ב}} וראה תוספות יום טוב שכתב על פי שיטת ר"א ב"ע כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והוסיף להביא ראיה מהמקרא מהצורה הזוגית '''דְלָתַיִם''' והעירו שאינה ראיה שריבוי ־יִם אינו מעיד על זכרות שם העצם אלא בדרך כלל. ===ראו גם=== *[[אסקופה]] *[[בית]] *[[שער]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דלת|ויקישיתוף=Category:Doors|שם ויקישיתוף=דלתות}} [[קטגוריה:אדריכלות]] i1u480m1saijoetwbyph088di92fvbt 519525 519524 2026-04-24T15:31:33Z CrescentStorm 15545 /* דֶּלֶת */ 519525 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=דלת, סגר לפתח |אחר=דל"ת, אות באלפבית העברי |ראו=[[ד]]}} ==דֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דלת |הגייה='''de'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה (זכר{{הערת שוליים|ראו מידע נוסף}}) |שורש={{שרש3|ד|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' דְּלָתוֹת; דֶּלֶת־, ר' דַּלְתוֹת־; זוגי דְּלָתַיִם }}{{תמונה|Backdoor of Kew Gardens.jpg|דלת}} # [[לוח]] עץ או מתכת, אשר מכסה על [[פתח]] של מעבר, לשם פתיחה ולסגירה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת־לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה; וְאֶת־'''הַדֶּלֶת''' סָגָרוּ.|בראשית|יט|י}} #:*{{צט/תנ"ך|הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם, וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי־בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת־הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל־'''הַדָּלֶת'''...|שופטים|יט|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר; '''דַּלְתוֹת''' נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.|ישעיהו|מה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר; '''דְּלָתַי''' לָאֹרַח אֶפְתָּח.|איוב|לא|לב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְחַף אֶת־הַבַּיִת, הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים וְקִירוֹתָיו; '''וְדַלְתוֹתָיו''' זָהָב, וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל־הַקִּירוֹת.|דברי הימים ב|ג|ז}} ===גיזרון=== * '''אכדית''' ([http://www.maravot.com/Akkadian.dictionary.html דַלְתֻ] - {{אכדית|214|daltu}}) שימש כשם מליצי-ספרותי בהוראת 'מה שנעול', וגם בהוראת איזורה הצר של ה[[תעלה]] ; '''אוגריתית''': דלת; '''ארמית''': דַּלְתָּא. ===צירופים=== * [[דלתים סגורות|דלתיים סגורות]] * [[דלתים פתוחות|דלתיים פתוחות]] * [[דלת מסתובבת]] * [[התפרץ לדלת פתוחה]] * [[דלת אוטומטית]] * [[מעצור לדלת]] * [[דלת הזזה]] * [[דלת אש]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|porta|uscio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|pintu}} *אירית: {{ת|אירית|doras}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በር}} (תעתיק: bär) *אנגלית: {{ת|אנגלית|door}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pordo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|դուռ}} (תעתיק: duṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|ate}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კარი}} (תעתיק: ḳari) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Tür}} *דנית: {{ת|דנית|dør}} *הודית: {{ת|הודית|द्वार}} (תעתיק: dvār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|deur}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ajtó}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cửa}} *ולשית: {{ת|ולשית|dôr|drws}} *זולו: {{ת|זולו|isicabha}} *טגלית: {{ת|טגלית|pinto}} *טורקית: {{ת|טורקית|kapı}} *יוונית: {{ת|יוונית|θύρα}} (תעתיק: thýra) *יידיש: {{ת|יידיש|טיר}} *יפנית: {{ת|יפנית|戸}} (תעתיק: to) *כורדית: {{ת|כורדית|derî|dergeh}} *לטינית: {{ת|לטינית|foris|ostium}} *מלאית: {{ת|מלאית|pintu}} *מלטית: {{ת|מלטית|bieb}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|dør}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mlango}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|द्वार्}} (תעתיק: dvā́r) *ספרדית: {{ת|ספרדית|puerta}} *ערבית: {{ת|ערבית|باب}} (תעתיק: בָאבּ) *פולנית: {{ת|פולנית|drzwi}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|porta}} *פינית: {{ת|פינית|ovi}} *פרסית: {{ת|פרסית|در}} (תעתיק: דַר) *צ'כית: {{ת|צ'כית|dveře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|porte}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|문}} (תעתיק: mun) *רומנית: {{ת|רומנית|ușă}} *רוסית: {{ת|רוסית|дверь}} (תעתיק: dverʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|dörr}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ประตู}} (תעתיק: bprà-dtuu) }} ===מידע נוסף=== * בחז"ל לשון זכר {{צט/משנה|הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח|נזיר|ב|ב}} וראה תוספות יום טוב שכתב על פי שיטת ר"א ב"ע כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והוסיף להביא ראיה מהמקרא מהצורה הזוגית '''דְלָתַיִם''' והעירו שאינה ראיה שריבוי ־יִם אינו מעיד על זכרות שם העצם אלא בדרך כלל. ===ראו גם=== *[[אסקופה]] *[[בית]] *[[שער]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דלת|ויקישיתוף=Category:Doors|שם ויקישיתוף=דלתות}} [[קטגוריה:אדריכלות]] 4o1ea9c2z6g64ww8ineeb6wyam544pn 519526 519525 2026-04-24T15:33:20Z CrescentStorm 15545 /* מידע נוסף */ 519526 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=דלת, סגר לפתח |אחר=דל"ת, אות באלפבית העברי |ראו=[[ד]]}} ==דֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דלת |הגייה='''de'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה (זכר{{הערת שוליים|ראו מידע נוסף}}) |שורש={{שרש3|ד|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' דְּלָתוֹת; דֶּלֶת־, ר' דַּלְתוֹת־; זוגי דְּלָתַיִם }}{{תמונה|Backdoor of Kew Gardens.jpg|דלת}} # [[לוח]] עץ או מתכת, אשר מכסה על [[פתח]] של מעבר, לשם פתיחה ולסגירה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת־לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה; וְאֶת־'''הַדֶּלֶת''' סָגָרוּ.|בראשית|יט|י}} #:*{{צט/תנ"ך|הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם, וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי־בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת־הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל־'''הַדָּלֶת'''...|שופטים|יט|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר; '''דַּלְתוֹת''' נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.|ישעיהו|מה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר; '''דְּלָתַי''' לָאֹרַח אֶפְתָּח.|איוב|לא|לב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְחַף אֶת־הַבַּיִת, הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים וְקִירוֹתָיו; '''וְדַלְתוֹתָיו''' זָהָב, וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל־הַקִּירוֹת.|דברי הימים ב|ג|ז}} ===גיזרון=== * '''אכדית''' ([http://www.maravot.com/Akkadian.dictionary.html דַלְתֻ] - {{אכדית|214|daltu}}) שימש כשם מליצי-ספרותי בהוראת 'מה שנעול', וגם בהוראת איזורה הצר של ה[[תעלה]] ; '''אוגריתית''': דלת; '''ארמית''': דַּלְתָּא. ===צירופים=== * [[דלתים סגורות|דלתיים סגורות]] * [[דלתים פתוחות|דלתיים פתוחות]] * [[דלת מסתובבת]] * [[התפרץ לדלת פתוחה]] * [[דלת אוטומטית]] * [[מעצור לדלת]] * [[דלת הזזה]] * [[דלת אש]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|porta|uscio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|pintu}} *אירית: {{ת|אירית|doras}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በር}} (תעתיק: bär) *אנגלית: {{ת|אנגלית|door}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pordo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|դուռ}} (תעתיק: duṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|ate}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კარი}} (תעתיק: ḳari) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Tür}} *דנית: {{ת|דנית|dør}} *הודית: {{ת|הודית|द्वार}} (תעתיק: dvār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|deur}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ajtó}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cửa}} *ולשית: {{ת|ולשית|dôr|drws}} *זולו: {{ת|זולו|isicabha}} *טגלית: {{ת|טגלית|pinto}} *טורקית: {{ת|טורקית|kapı}} *יוונית: {{ת|יוונית|θύρα}} (תעתיק: thýra) *יידיש: {{ת|יידיש|טיר}} *יפנית: {{ת|יפנית|戸}} (תעתיק: to) *כורדית: {{ת|כורדית|derî|dergeh}} *לטינית: {{ת|לטינית|foris|ostium}} *מלאית: {{ת|מלאית|pintu}} *מלטית: {{ת|מלטית|bieb}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|dør}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mlango}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|द्वार्}} (תעתיק: dvā́r) *ספרדית: {{ת|ספרדית|puerta}} *ערבית: {{ת|ערבית|باب}} (תעתיק: בָאבּ) *פולנית: {{ת|פולנית|drzwi}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|porta}} *פינית: {{ת|פינית|ovi}} *פרסית: {{ת|פרסית|در}} (תעתיק: דַר) *צ'כית: {{ת|צ'כית|dveře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|porte}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|문}} (תעתיק: mun) *רומנית: {{ת|רומנית|ușă}} *רוסית: {{ת|רוסית|дверь}} (תעתיק: dverʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|dörr}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ประตู}} (תעתיק: bprà-dtuu) }} ===מידע נוסף=== * בחז"ל לשון זכר {{צט/משנה|אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי|נזיר|ב|ב}} וראה תוספות יום טוב שכתב על פי שיטת ר"א ב"ע כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והוסיף להביא ראיה מהמקרא מהצורה הזוגית '''דְלָתַיִם''' והעירו שאינה ראיה שריבוי ־יִם אינו מעיד על זכרות שם העצם אלא בדרך כלל. ===ראו גם=== *[[אסקופה]] *[[בית]] *[[שער]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דלת|ויקישיתוף=Category:Doors|שם ויקישיתוף=דלתות}} [[קטגוריה:אדריכלות]] i5poj3reb14wfksc2lvo2besq24nzi6 519527 519526 2026-04-24T15:33:33Z CrescentStorm 15545 /* דֶּלֶת */ 519527 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=דלת, סגר לפתח |אחר=דל"ת, אות באלפבית העברי |ראו=[[ד]]}} ==דֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דלת |הגייה='''de'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ד|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' דְּלָתוֹת; דֶּלֶת־, ר' דַּלְתוֹת־; זוגי דְּלָתַיִם }}{{תמונה|Backdoor of Kew Gardens.jpg|דלת}} # [[לוח]] עץ או מתכת, אשר מכסה על [[פתח]] של מעבר, לשם פתיחה ולסגירה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת־לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה; וְאֶת־'''הַדֶּלֶת''' סָגָרוּ.|בראשית|יט|י}} #:*{{צט/תנ"ך|הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם, וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי־בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת־הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל־'''הַדָּלֶת'''...|שופטים|יט|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר; '''דַּלְתוֹת''' נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.|ישעיהו|מה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר; '''דְּלָתַי''' לָאֹרַח אֶפְתָּח.|איוב|לא|לב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְחַף אֶת־הַבַּיִת, הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים וְקִירוֹתָיו; '''וְדַלְתוֹתָיו''' זָהָב, וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל־הַקִּירוֹת.|דברי הימים ב|ג|ז}} ===גיזרון=== * '''אכדית''' ([http://www.maravot.com/Akkadian.dictionary.html דַלְתֻ] - {{אכדית|214|daltu}}) שימש כשם מליצי-ספרותי בהוראת 'מה שנעול', וגם בהוראת איזורה הצר של ה[[תעלה]] ; '''אוגריתית''': דלת; '''ארמית''': דַּלְתָּא. ===צירופים=== * [[דלתים סגורות|דלתיים סגורות]] * [[דלתים פתוחות|דלתיים פתוחות]] * [[דלת מסתובבת]] * [[התפרץ לדלת פתוחה]] * [[דלת אוטומטית]] * [[מעצור לדלת]] * [[דלת הזזה]] * [[דלת אש]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|porta|uscio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|pintu}} *אירית: {{ת|אירית|doras}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በር}} (תעתיק: bär) *אנגלית: {{ת|אנגלית|door}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pordo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|դուռ}} (תעתיק: duṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|ate}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კარი}} (תעתיק: ḳari) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Tür}} *דנית: {{ת|דנית|dør}} *הודית: {{ת|הודית|द्वार}} (תעתיק: dvār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|deur}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ajtó}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cửa}} *ולשית: {{ת|ולשית|dôr|drws}} *זולו: {{ת|זולו|isicabha}} *טגלית: {{ת|טגלית|pinto}} *טורקית: {{ת|טורקית|kapı}} *יוונית: {{ת|יוונית|θύρα}} (תעתיק: thýra) *יידיש: {{ת|יידיש|טיר}} *יפנית: {{ת|יפנית|戸}} (תעתיק: to) *כורדית: {{ת|כורדית|derî|dergeh}} *לטינית: {{ת|לטינית|foris|ostium}} *מלאית: {{ת|מלאית|pintu}} *מלטית: {{ת|מלטית|bieb}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|dør}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mlango}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|द्वार्}} (תעתיק: dvā́r) *ספרדית: {{ת|ספרדית|puerta}} *ערבית: {{ת|ערבית|باب}} (תעתיק: בָאבּ) *פולנית: {{ת|פולנית|drzwi}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|porta}} *פינית: {{ת|פינית|ovi}} *פרסית: {{ת|פרסית|در}} (תעתיק: דַר) *צ'כית: {{ת|צ'כית|dveře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|porte}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|문}} (תעתיק: mun) *רומנית: {{ת|רומנית|ușă}} *רוסית: {{ת|רוסית|дверь}} (תעתיק: dverʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|dörr}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ประตู}} (תעתיק: bprà-dtuu) }} ===מידע נוסף=== * בחז"ל לשון זכר {{צט/משנה|אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי|נזיר|ב|ב}} וראה תוספות יום טוב שכתב על פי שיטת ר"א ב"ע כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והוסיף להביא ראיה מהמקרא מהצורה הזוגית '''דְלָתַיִם''' והעירו שאינה ראיה שריבוי ־יִם אינו מעיד על זכרות שם העצם אלא בדרך כלל. ===ראו גם=== *[[אסקופה]] *[[בית]] *[[שער]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דלת|ויקישיתוף=Category:Doors|שם ויקישיתוף=דלתות}} [[קטגוריה:אדריכלות]] 4ufg6ip8ad9tydam1wk099ur0ej9apw 0 6894 519574 514293 2026-04-24T21:41:02Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519574 wikitext text/x-wiki ==טָס (גם: טָשׂ)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=טס |שורש וגזרה={{שרש3|ט|ו|ס|גזרה=נע"ו/י}} |בניין=קל |נטיות=}} # [[נע]] ב[[מרום|מרומים]]. #:*{{צט/תנ"ך|כְּנֶשֶׁר '''יָטוּשׂ''' עֲלֵי אֹכֶל|איוב|ט|כו}} #:*{{צט/רבה|יֵשׁ מַזִּיק שֶׁקּוֹשֵׁט כְּחֵץ '''וְטָס''' כָּעוֹף|דברים|ו|ו}} # {{משלב|עממי}} {{בהשאלה|1}} [[מיהר]], נע ב[[מהירות]] רבה. #:*{{צטזמר|רוּץ, בֶּן-סוּסִי, רוּץ וּדְהַר! / רוּץ בַּבִּקְעָה, '''טוּס''' בָּהָר!|song.asp?id{{=}}212|פָּרָשׁ|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטזמר|בֵּין הָרִים וּבֵין סְלָעִים '''טָסָה''' הָרַכֶּבֶת / וּמִכָּל הַבַּחוּרִים אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת|song.asp?id{{=}}1871|בֵּין הָרִים וּבֵין סְלָעִים|שמעון דוד יפה}} #:* איך הזמן '''טס''' כשנהנים. ===גיזרון=== # המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בשין שמאלית, בפסוק לעיל. # השאלה מהפירוש הראשון. הצורה המושאלת מופיעה כבר בהגדה של פסח: #:* {{צט|'''טִיסַת''' נְגִיד חֲרשֶׁת סִלִיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה|ויהי בחצי הלילה}} ===נגזרות=== *[[טיסה]] *[[מטוס]] *[[מטס]] ===מילים נרדפות=== *[[עף]] (1) *[[התעופף]] (1) *[[ריחף]] (1) *[[אץ]] (2) *[[מיהר]] (2) *[[נחפז]] (2) *[[דהר]] (2) ===ניגודים=== *[[זחל]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fly}}‏ (1), {{ת|אנגלית|zoom}}‏ (2) * ספרדית: {{ת|ספרדית|volar}} (1), {{ת|ספרדית|zumbar}} (2) {{שורש|טוס}} ===ראו גם=== *[[יתוש]] *[[הטיס]] *[[הוטס]] *[[מטוס]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:מילים בהן שין שמאלית התחלפה בסמך]] ==טַס== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טס |הגייה=tas |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' טַּסִּים }} {{נגן|קובץ=He-טַס.ogg|כתובית=הגיה}} # [[לוח]] [[גדול]] עליו [[הניח|מניח]]ים חפצים כדי ל[[נשא|שאת]]ם. #:*{{צט/משנה|הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, '''הַטַּסִּים''', וְהַצִּפּוּיִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת, טְהוֹרִין.|כלים|יד|ה}} ===גיזרון=== *{{קצרמר/גזרון}} ===מילים נרדפות=== * [[מגש]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tray}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|bandeja}} [[קטגוריה:כלי מטבח]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] dy5x1fzt9mmz5izi1ji40882efpuf3b 0 7673 519552 503583 2026-04-24T18:50:45Z CrescentStorm 15545 נא לא להמציא שורשים 519552 wikitext text/x-wiki ==מָוֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מוות |הגייה='''ma'''wet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ו|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קָוֶל}} |נטיות=ס' מוֹת־; שלו: מוֹתוֹ, שלהּ: מוֹתָהּ, שלי: מוֹתִי }} # מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו. #:*{{צט/תנ"ך|'''מָוֶת''' וְחַיִּים בְּיַד-לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ|משלי|יח|כא}} #:* {{צט/תנ"ך|מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה '''מָּוֶת''' יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה|תהלים|פט|מט}} #:* {{צט/תנ"ך|טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם '''הַמָּוֶת''' מִיּוֹם הִוָּלְדוּ|קהלת|ז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|יקר בעיני ה' '''הַמָּוְתָה''' לחסידיו|תהלים|קטז|טו}} ===גיזרון=== *שם נפוץ במקרא, נגזר מן השורש מ־ו־ת . מקביל לארמית-מוֹתָא, ערבית-{{יוניקוד|مَوْت|מוגדל}}. ===צירופים=== {{ע|3| *[[בן מות|בן מוות]] *[[חיים לאחר המות|חיים לאחר המוות]] *[[חיים ומות ביד הלשון|חיים ומוות ביד הלשון]] *[[ים המות|ים המוות]] *[[מות בעריסה|מוות בעריסה]] *[[מות לבבי|מוות לבבי]] *[[מות מחי|מוות מוחי]] *[[מות קליני|מוות קליני]] *[[מות קדושים]] *[[מלאך המות|מלאך המוות]] *[[סכנת מות|סכנת מוות]] *[[סם מות|סם מוות]] *[[סר מר המות|סר מר המוות]] *[[ענש מות|עונש מוות]] *[[פחד מות|פחד מוות]] }} ===מילים נרדפות=== * [[חדלון|חידלון]] ===ניגודים=== * [[אלמות|אלמוות]] * [[חיים]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|morte|morire}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|death}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Tod}} *יוונית: {{ת|יוונית|θάνατος}} (תעתיק: thánatos) *יפנית: {{ת|יפנית|死}} (תעתיק: shi) *נורווגית: {{ת|נורווגית|død}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|muerte}} *ערבית: {{ת|ערבית|موت}} (תעתיק: מַוְת) :::{{ת|ערבית|وفاة}} (תעתיק: וַפָאה) *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|morte}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|mort}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|죽음}} (תעתיק: jugeum) :::{{ת|קוריאנית|사망}} (תעתיק: samang) *רוסית: {{ת|רוסית|смерть}} (תעתיק: smertʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|död}} }} ===ראו גם=== {{קטגוריה|מוות}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מוות}} {{שורש|מות}} [[קטגוריה:מוות]] 3h3szn245cyte7iw9yymzixe01gpfa0 0 8159 519530 517697 2026-04-24T16:11:03Z CrescentStorm 15545 /* מַר {{משני|ג}} (גם: מָר) */ 519530 wikitext text/x-wiki {{חסר|מָר|תאור 1=כלי יד, שפכטל (ברכות נז)}} ==מַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=מר |שורש וגזרה={{שרש3|מ|ר|ר}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל }} #טַעֲמוֹ הָיָה מַר. #:*{{צט/תנ"ך|בַּשִּׁיר, לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן; '''יֵמַר''' שֵׁכָר לְשֹׁתָיו|ישעיהו|כד|ט}} #:*{{הדגשה|"ומה העץ , ר' יהושע אומר: של ערבה היה, ר' נתן אומר: הרדופני , ר' אלעזר המודעי אומר: של זית היה, מכל מקום - '''מר''' היה !"|(מדרש תנחומא בשלח כד)}}. #{{מקרא}} צַר לוֹ, סָבַל מִצַּעַר. #:*{{צט/תנ"ך| וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד, כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ-כִּי '''מָרָה''' נֶפֶשׁ כָּל הָעָם...|שמואל א|ל|ו}} #:*{{צטשיר|אַל '''יֵמַר''' לִבֵּךְ עַל אֲחוֹתֵךְ, / הֵן בָּנַיִךְ לְצִדֵּךְ יוֹשְׁבִים; / אַל תַּפְנִי, אִשָּׁה, אֶת מַבָּטֵךְ – / כָּל חֲלוֹמוֹתַי קְרוֹבִים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}58&wrkid{{=}}384|אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה|ויקיפדיה=אני אוהב אותך לאה|אהוד מנור}} ===גיזרון=== * אכדית: מַרֻּ {{אכדית|1461|marru}}; כנענית (ממכתבי אל-עמארנה): מַר, מָרַר; סורית: {{סורית|8555|ܡܪܪ}}, מרר. ערבית: מילה דומה מאותו שורש: مُرّ (הגייה: מרֻّ) ===מילים נרדפות=== *[[צר]] (2) *[[הצטער]] (2) *[[יגה]] (2) === ניגודים === {{עמודות| *[[מתק#מָתַק|מָתַק]] (1) *[[שמח]] (2) *[[עלז]] (2) *[[שש]] (2) | *[[עלץ]] (2) *[[חדה]] (2) *[[גל]] (2) }} ===תרגום=== * אנגלית:(1) {{ת|אנגלית|bitter}} * יידיש: (1) {{ת|יידיש|ביטער}} * ספרדית:(1) {{ת|אנגלית|amargo}} (הגייה:אָ'''מָר'''גוֹ) * ערבית: {{ת|ערבית|مُرّ}} {{שורש|מרר}} ==מַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מר |הגייה=mar |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=ר' מָרִים; נ' מָרָה, נ"ר מָרוֹת }} # אַחַד הַטְּעָמִים, נֶחֱשָׁב לְ[[טעם|טַעַם]] [[רע|רַע]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּבֹאוּ מָרָתָה; וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי '''מָרִים''' הֵם – עַל-כֵּן קָרָא־שְׁמָהּ מָרָה.|שמות|טו|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִשְׁקָה אֶת־הָאִשָּׁה אֶת־מֵי '''הַמָּרִים''' הַמְאָרֲרִים; וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים '''לְמָרִים'''.|במדבר|ה|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאַחֲרִיתָהּ '''מָרָה''' כַלַּעֲנָה; חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת.|משלי|ה|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל־'''מַר''' מָתוֹק.|משלי|כז|ז}} #:*{{צט/משנה|הַחַיָּב בַּשְּׁקֵדִים '''הַמָּרִים''', פָּטוּר בַּמְּתוּקִים, הַחַיָּב בַּמְּתוּקִים, פָּטוּר '''בַּמָּרִים'''.|מעשרות|א|ד}} #{{בהשאלה}} דָּבָר מְדֻכָּא, שְׁבוּר רוּחַ. #:*{{צט/תנ"ך|כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת-דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה '''וּמָרָה''' עַד מְאֹד|בראשית|כז|לד}} #[[טפה|טִפָּה]] #:*{{צט/תנ"ך|הֵן גּוֹיִם '''כְּמַר''' מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ; הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.|ישעיהו|מ|טו}} ===גיזרון=== {{מספור|3}} המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.{{הפניה|1|טיפה}} ===צירופים=== * [[הטפה המרה|הטיפה המרה]] * [[מר ונמהר]] * [[זעק מרה]] * [[טעות מרה]] * [[מר לב]] * [[מר ממות|מר ממוות]] * [[מר נפש]] ===נגזרות=== * [[מריר]] *[[מרירות]] *[[מרור]] ===ניגודים=== * [[מתוק]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|amaro}} *אירית: {{ת|אירית|searbh|goirt|domlasta}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|bitter}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|amara}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მწარე}} (תעתיק: mc̣are) *גרמנית: {{ת|גרמנית|bitter}} *הודית: {{ת|הינדית|कड़वा}} (תעתיק: kaṛvā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|bitter}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|keserű}} *טורקית: {{ת|טורקית|acı|keskin}} *יוונית: {{ת|יוונית|πικρός}} (תעתיק: pikrós) *יפנית: {{ת|יפנית|苦い}} (תעתיק: nigai) *לטינית: {{ת|לטינית|amārus}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|bitter}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|amargo}} *ערבית: {{ת|ערבית|مُرّ}} *פולנית: {{ת|פולנית|gorzki}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|amargo}} *פינית: {{ת|פינית|kitkerä|karvas}} *פרסית: {{ת|פרסית|تلخ‎}} (תעתיק: תַלח') *צ'כית: {{ת|צ'כית|hořký}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|amer}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|쓰다}} (תעתיק: sseuda) *רומנית: {{ת|רומנית|amar}} *רוסית: {{ת|רוסית|горечь}} (תעתיק: górʹkij) }} ===ראו גם=== * [[חמוץ]] * [[מלוח]] ===סימוכין=== {{הערה|טיפה}}{{מקור/לקסיקון BDB|מַר (טיפה)|4752}} {{שורש|מרר}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==מַר {{משני|ג}} (גם: מָר)== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מר |הגייה=mar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ר|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָל}} |נטיות=נ׳ מָרָה, ס׳ מָרַת־; ר׳ מרנן }} # {{רובד|ת}} אדון, מילת פנייה לאדם בוגר לאות כבוד. #:*{{צט/בבלי|'''מר''' זוטרא אמר: לעת מצא - זה בית הכסא|ברכות|ח|א}} #:*{{צטבי|'''מר''' שיינדלנסקי מחה בגודל־לבו נגד משפט קשה זה.|brenner/misaviv17.html|מסביב לנקודה|י"ח ברנר}} ===גיזרון=== * מארמית: מָר, מָרָא, מָארָא - [[אדון]]. === מידע נוסף === * מַר משמש כמקביל ללועזית Mr‏ (Mister‏, Monsieur), אך הדימוי בין מר ובין Mr אקראי: מר נובעת ממושג ארמי קדום, ומופיע גם בתרגומי המקרא במובן בעל: {{צט/תנ"ך|'''בַּעַל''' הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף|שמות|כא|לד|}} = {{צט/אונקלוס|'''מָרֵיהּ''' דְּגוֹבָא יְשַׁלֵּם כְּסַף|שמות|כא|לד|}}, ואף בכתובות היסטוריות מתקופת הברזל, למשל {{ציטוטון|מראן חזאל|מירכאות=כן}}.<ref>[[w:KAI|KAI]] 232 ([[w:עיטור_מצח_הסוס_של_חזאל|עיטור מצח הסוס של חזאל]]);{{ש}}[[w:KAI|KAI]] 311 ([[w:כתובת_השנהב_מארסלאן_טאש|כתובת השנהב מארסלאן טאש]])</ref> ===נגזרות=== *[[מרות]] *[[מרן]] *[[מרתא]] (שם פרטי) ===צירופים=== * [[מרא דאתרא]] * [[סברי מרנן]] ===מילים נרדפות=== * [[אדון]] ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|signore}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Mister|Sir|Mr}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Herr}} | * ספרדית: {{ת|ספרדית|señor}} * ערבית: {{ת|ערבית|سيد}} (תעתיק: סַיִּד) * צרפתית: {{ת|צרפתית|monsieur}} }} [[קטגוריה:ארמית]] ==מֹר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מור |הגייה=mor |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=מָר־ }}{{תמונה|Commiphora_myrrha_-_Köhler–s_Medizinal-Pflanzen-019.jpg|איור בוטני של צמח המור}} # [[שיח]] הגדל ב[[אפריקה]]. שימש בעבר כ[[בושם]] וכ[[קטורת]], וכן לשימושים [[רפואי]]ים. #:*{{צט/תנ"ך|וְאַתָּה, קַח־לְךָ בְּשָׂמִים; רֹאשׁ '''מָר'''־דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, וּקְנֵה־בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.|שמות|ל|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''מֹר'''־וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת, כָּל־בִּגְדֹתֶיךָ; מִן־הֵיכְלֵי שֵׁן, מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.|תהלים|מה|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן; מְקֻטֶּרֶת '''מוֹר''' וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל?|שיר השירים|ג|ו}} #:* {{צט/תנ"ך|...שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן '''הַמֹּר''' וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.|אסתר|ב|יב}} #:*{{צטשיר|ערב של שושנים / נצא נא אל הבוסתן / '''מור''' בשמים ולבונה / לרגלך מפתן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}334&wrkid{{=}}3592|ערב של שושנים|ויקיפדיה=כן|משה דור}} #:*{{צטשיר|'''מֹר''' וְקִנָּמוֹן, כָּל מִינֵי בְשָׂמִים / אוֹי לִי בַּלֵּילוֹת וַאֲבוֹי לִי בַּיָּמִים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1096&wrkid{{=}}5850|אחותי רוחמה|נעמי שמר}} # שם פרטי לזכר ולנקבה. ===גיזרון=== * אכדית: murru; ערבית: مُرّ; ארמית: מוֹרָא. ===נגזרות=== *[[מוריה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|myrrh}} ===מידע נוסף=== * יש מפרשני המקרא שזיהוהו עם ה[[מושק]] – בושם המיוצר מהפרשות בלוטות של בעלי חיים.{{מקור}} ===ראו גם=== * [[לבונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מור (צמח)|ויקימינים=Commiphora Myrrha}} ===הערות שוליים=== [[קטגוריה:צמחים]] [[קטגוריה:שיחים]] [[קטגוריה:שמות]] fveuckrelck88q15rf44gb60alj3mm8 0 8246 519549 500237 2026-04-24T18:48:28Z CrescentStorm 15545 519549 wikitext text/x-wiki ==יָגוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יגון |הגייה=ya'''gon''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ג|ה|גזרה=נל"י/ה}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלוֹן}} |נטיות=ר' יְגוֹנוֹת או יְגוֹנִים}} #{{רובד|המקרא}} תחושת צער עמוקה הנובעת מבדידות או עקב פטירתו של אדם קרוב. #:*{{צט/תנ"ך|וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ '''יָגוֹן''' וַאֲנָחָה|ישעיהו|נא|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי '''יָגוֹן''' בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי|תהילים|יג|ג}} #:*{{צט|עַד רֹאשׁ גִּבְעוֹת עוֹלָם וְעַד יַרְכְּתֵי תְהֹמוֹת,יִרְדְּפֵךְ '''יְגוֹן''' כָּל-לֵילוֹתַי וְיָמַי|חיים נחמן ביאליק, לנתיבך הנעלם}} #:* '''היגון''' עלול לפקוד את אלו אשר נדמה להם כי הם ניצבים לבדם מול העולם. ===צירופים=== *[[הטביע יגונו ביין|הטביע את יגונו ביין]] ===מילים נרדפות=== * [[צער]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|grief}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|désolation}} * רוסית: {{ת|רוסית|горе}} ===ראו גם=== * [[אבל]] * [[מועקה]] * [[עצב]] * [[הוגה]] * [[עגום]] [[קטגוריה:רגשות]] p90qehhn9cs95r4h4jnist4dhywrfs9 0 8825 519575 482452 2026-04-24T21:42:52Z CrescentStorm 15545 /* עָף */ הגהה 519575 wikitext text/x-wiki ==עָף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עף |שורש וגזרה={{שרש3|ע|ו|ף|א}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין=קל |נטיות= }} # [[נע]] באוויר. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּרְכַּב עַל־כְּרוּב '''וַיָּעֹף'''; וַיֵּדֶא עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ.|שמואל ב|כב|יא}} (גם {{פסוק|תהלים|יח|יא}}) #:*{{צט/תנ"ך|כְּצִפֳּרִים '''עָפוֹת''', כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל־יְרוּשָׁלִָם; גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.|ישעיהו|לא|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאָשׁוּב, וָאֶשָּׁא עֵינַי; וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה מְגִלָּה '''עָפָה'''.|זכריה|ה|א}} #:*{{צט/תנ"ך|הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; יֶלֶק פָשַׁט '''וַיָּעֹף'''.|נחום|ג|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא־תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ '''יָעוּף''' יוֹמָם.|תהלים|צא|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד; וּבְנֵי־רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ '''עוּף'''.|איוב|ה|ז}} # {{סלנג}} הסתלק. #:* נמאס כבר לשמוע אותך! '''עוף''' מפה! #:* ראיתי שהמצב מסתבך, אז מיד לקחתי את הרגליים '''ועפתי''' משם. # {{סלנג}} סולק, הודח. #:* אם לא תתחיל להתאמן ברצינות, '''תעוף''' מהקבוצה. # {{סלנג}} '''עַף עַל''': [[אהב]]. #:*צמוד לבוהול יש את האי פנגלאו, שרבים הולכים לשם לאלונה ביץ, אני אישית לא '''עפתי''' על אלונה ביץ אבל כן לא רחוק משם יש חוף מהמם עם חול לבן ושקט מאוד בשם דומלואן. ממליץ ביותר.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=צחי בוטבול|כתובת=https://www.xplorer.co.il/questions/658/סבו_בוהול_קמיגן|כותרת=סבו, בוהול, קמיגן|שם האתר=Xplorer|תאריך=7/02/15}}) ===גזרון=== * אוגריתית: עפ; ארמית: עוּף; ערבית: עַאפַ; מצרית קדומה: āap. ===צירופים=== *[[עף על עצמו]] ===מילים נרדפות=== * [[טס]] (1,2) * [[עופף]] (1) * [[רחף|ריחף]] (1) * [[פרח]] (1) * [[התחפף]] (2) * [[דאה|דָּאָה]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fly}} * ערבית: {{ת|ערבית|طار}} (הגייה: טָארַ) ===ראו גם=== * [[המריא]] {{שורש|עוף א}} 50vv6uuj8fmp8d521spss3vgyxuaie5 0 10409 519597 497528 2026-04-25T00:04:32Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 519597 wikitext text/x-wiki ==נָפַל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נפל |שורש וגזרה={{שרש3|נ|פ|ל}}, [[גזרת חפ"נ]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} [[נע]] [[מטה]] שלא מ[[רצון|רצונו]]; [[איבד]] את [[אחיזה|אחיזתו]] ו[[צלל]] לעבר ה[[קרקע]]; [[מעד]] ו[[נחבט]] בקרקע. #:* {{צט/תנ"ך|בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע '''נָפַל''' שָׁכָב, בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע '''נָפָל'''; בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם, '''נָפַל''' שָׁדוּד.|שופטים|ה|כז}} #:* {{צט/תנ"ך|בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ; '''וַיִּפֹּל''' בְּשַׁחַת יִפְעָל.|תהלים|ז|טז}} #:* {{צט/תנ"ך|דַּחֹה דְחִיתַנִי '''לִנְפֹּל'''; וַיהוה עֲזָרָנִי.|תהלים|קיח|יג}} #:* לאחר הפיגוע במרכז הסחר העולמי, ערכי מניות רבות '''נפלו''' בפתאומיות. # {{משלב|מליצה}} (מן־) היה מוצלח פחות ממישהו או משהו אחר. #:*{{צט/תנ"ך|גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם, לֹא '''נֹפֵל''' אָנֹכִי מִכֶּם; וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה|איוב|יב|ג}} # [[נכשל]]; ירד מעל הפרק. #:* הפעילות '''נפלה''' מסדר היום לאחר שהתברר כי היא עלולה לסכן חיי אדם. # {{משלב|מחשבים|אלקטרוניקה}} [[חדל]] לפעול באופן פתאומי. #:* בעקבות הפסקת החשמל, מערכת הרמזורים '''נפלה''' למשך חצי שעה. # [[חל]], התרחש במועד מסוים. #:* "לא אוכל להגיע לפגישה, זה בדיוק '''נופל''' לי על אירוע משפחתי". #:*יום הכיפורים '''נופל''' השנה ביום שבת. # [[התמין|התמיין]] לתחום, קטגוריה או הגדרה מסוימים. #:*{{צט/משנה|הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאֻמָּנוּת, '''נָפַל''' לָאֶמְצַע.|בבא בתרא|ט|ד}} #:* "נדמה לי שהעניין '''נופל''' בתחום המומחיות שלך, תוכלי לעזור?". # {{סלנג}} (על־) נתקל או הגיע במקרה ל..., [[הזדמן]] לו (בייחוד בהקשר לא ניטרלי: בטובתו או שלא בטובתו). #:*{{צט/משנה|שׁוֹמֶרֶת יָבָם '''שֶׁנָּפְלוּ''' לָהּ נְכָסִים, מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, שֶׁמוֹכֶרֶת, וְנוֹתֶנֶת, וְקַיָּם.|יבמות|ד|ג}} #:*{{צט/משנה|הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין '''שֶׁנָּפַל''' אֶחָד מֵהֶן לָאֻמָּנוּת, נָפַל לָאֶמְצַע.|בבא בתרא|ט|ד}} #:* הייתי בטוח שהטסט ילך לי בקלות, אבל '''נפלתי''' על בוחנת מכשילה. # {{סלנג}} (על־) התנפל, תקף מילולית ללא הצדקה. #:* תעזבו אותו, מה הוא עשה '''שנפלתם עליו''' כולכם? # {{בהשאלה}} נהרג בקרב. #:* {{צט/תנ"ך|...וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, '''וַיִּפֹּל''' מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי.|שמואל א|ד|י}} #:* {{צט/תנ"ך| וְלָמָה יהוה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב, נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז...|במדבר|יד|ג}} # {{בהשאלה}} חרב, הושמד. #:* {{צט/תנ"ך|...'''נָפְלָה''' בָּבֶל וְכָל־פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ.|ישעיהו|כא|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|'''נָפְלָה''' לֹא־תוֹסִיף קוּם, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; נִטְּשָׁה עַל־אַדְמָתָהּ, אֵין מְקִימָהּ.|עמוס|ה|ב}} # {{מקרא}} שכן, היה ביניהם. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה, עַד־שׁוּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרַיִם; בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה, עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו '''נָפָל'''.|בראשית|כה|יח}} # {{מקרא}} פתח במתקפה; [[התקיף]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי־מֵרוֹם פִּתְאֹם '''וַיִּפְּלוּ''' בָּהֶם.|יהושע|יא|ז}} # {{בהשאלה}} [[נלכד]], [[נתפס]] (במלכודת, במארב וכד'). #:* במלחמת העצמאות '''נפלו''' בשבי מגניהם של יישובים אחדים, שנאלצו להיכנע לאויב. #הוחלט. #:*ההכרעה בין שני המשתתפים '''נפלה'''. ===גיזרון=== * יש הסוברים כי מקור השורש בשורש הדו-עיצורי הקדום פ"ל. משורש זה התפתחו במקביל נפ"ל ושפ"ל להם משמעות קרובה. * בשפות '''קדם אסיה-שמיות''': פַל; Phal = ליפול למטה, לשקוע. '''אכדית''' נָפַּאַלֻ napālu = ליפול. * 12 - על פי המפרש הרש"ר הירש "מצאנו לשון נפילה אם אירע דבר מקרי שהוא מחוץ לכל חישוב, כמו (רות ג' י"ח) "איך יפול דבר", ופעם אחת גם ביחס לישראל, (בראשית כ"ה י"ח) "על פני כל אחיו נפל", הוראת "נפל" כאן, הוא נקרה בדרכם בניגוד לכל חישוב, כאילו נפל מן השמים. ישמעאל היה פרא אדם, עצמתו בלתי רגילה, ולא השתלבה בסדר הרגיל של הדברים". כלומר ששכן הוא שם כולל לאירוע שהתרחש [שישמעאל שכן על פני כל אחיו], אבל לא הפירוש המדוויק של התיבה "נפל". ===צירופים=== {{ע|4| * [[אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר]] * [[בנפול אויבך אל תשמח]] * [[התפוח אינו נופל רחוק מהעץ]] * [[לשון נופל על לשון]] * [[מט לנפול]] * [[נפל בחלקו]] * [[נפל בעת מלוי תפקידו|נפל בעת מילוי תפקידו]] * [[נפל בפח]] * [[נפל דבר]] * [[נפלה עליו שנה|נפלה עליו שינה]] * [[נפלה עטרת ראשנו]] * [[נפלה רוחו]] * [[נפלו פניו]] * [[נפל בין הכסאות]] * [[נפל חלל]] * [[נפל לו האסימון]] * [[נפל למשכב]] * [[נפל על אזנים ערלות]] * [[נפל על משמרתו]] * [[נפל על צוארו|נפל על צווארו]] * [[נפל שדוד]] * [[שנית מצדה לא תפל|שנית מצדה לא תיפול]] }} ===נגזרות=== * [[נפול]] * [[נפילה]] ===מילים נרדפות=== * [[מעד]] (1) * [[קרס#קָרַס|קרס]] (4) * [[יקש|יָקֹשׁ]] (14) * [[התנפל]] ===ניגודים=== * [[נסק]] (2) * [[קם]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fall}} * ערבית: {{ת|ערבית|سَقَطَ|وَقَعَ}} ===ראו גם=== * [[ירד]] * [[נחבט]] * [[נחבל]] * [[נשבר]] {{שורש|נפל}} ==נֵפֶל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נפל |הגייה='''ne'''fel |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|נפל|נ־פ־ל}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' נְפָלִים}} # [[עובר]] או [[ולד]] מת אשר [[הריון|הריונו]] הופסק בטרם עת, אם באופן טבעי ואם באופן מלאכותי. #:* {{הדגשה|"אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה וְגַם־קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ '''הַנָּפֶל'''"|(קהלת ו, ג)}} #:* {{צט/תנ"ך|כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלוֹךְ '''נֵפֶל''' אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ|תהלים|נח|ט}}. # {{בהשאלה}} תחמושת פגומה אשר לא התפוצצה בעת שיגורה, למרות שמנגנון הפיצוץ הופעל. #:* לפי הוראות הבטיחות אין להתקרב ל'''נפלים''' ואף אין לגעת בהם מחשש שיתפוצצו באופן בלתי מבוקר. # {{בהשאלה}} חניך אשר פרש או אולץ לפרוש מקורס צבאי. # {{בהשאלה}} {{משלב|סלנג}} כינוי מעליב לאדם הנכשל בכל מעשיו. {{משפט מדגים}} ===מילים נרדפות=== * [[ביש גדא]], [[לא יצלח|לא יוצלח]] (4) ===ניגודים=== * [[מצליחן]] (4) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|stillbirth}} ===ראו גם=== * [[הפלה]], [[פג]] (1) {{שורש|נפל}} [[קטגוריה:סלנג]] [[קטגוריה:צה"ל]] q2bmma5erl7pjak1qg3kesh4dkmnjeq 519598 519597 2026-04-25T00:04:45Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 519598 wikitext text/x-wiki ==נָפַל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נפל |שורש וגזרה={{שרש3|נ|פ|ל}}, [[גזרת חפ"נ]] |בניין=קל }} #{{מקרא}} [[נע]] [[מטה]] שלא מ[[רצון|רצונו]]; [[איבד]] את [[אחיזה|אחיזתו]] ו[[צלל]] לעבר ה[[קרקע]]; [[מעד]] ו[[נחבט]] בקרקע. #:* {{צט/תנ"ך|בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע '''נָפַל''' שָׁכָב, בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע '''נָפָל'''; בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם, '''נָפַל''' שָׁדוּד.|שופטים|ה|כז}} #:* {{צט/תנ"ך|בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ; '''וַיִּפֹּל''' בְּשַׁחַת יִפְעָל.|תהלים|ז|טז}} #:* {{צט/תנ"ך|דַּחֹה דְחִיתַנִי '''לִנְפֹּל'''; וַיהוה עֲזָרָנִי.|תהלים|קיח|יג}} #:* לאחר הפיגוע במרכז הסחר העולמי, ערכי מניות רבות '''נפלו''' בפתאומיות. # {{משלב|מליצה}} (מן־) היה מוצלח פחות ממישהו או משהו אחר. #:*{{צט/תנ"ך|גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם, לֹא '''נֹפֵל''' אָנֹכִי מִכֶּם; וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה|איוב|יב|ג}} # [[נכשל]]; ירד מעל הפרק. #:* הפעילות '''נפלה''' מסדר היום לאחר שהתברר כי היא עלולה לסכן חיי אדם. # {{משלב|מחשבים|אלקטרוניקה}} [[חדל]] לפעול באופן פתאומי. #:* בעקבות הפסקת החשמל, מערכת הרמזורים '''נפלה''' למשך חצי שעה. # [[חל]], התרחש במועד מסוים. #:* "לא אוכל להגיע לפגישה, זה בדיוק '''נופל''' לי על אירוע משפחתי". #:*יום הכיפורים '''נופל''' השנה ביום שבת. # [[התמין|התמיין]] לתחום, קטגוריה או הגדרה מסוימים. #:*{{צט/משנה|הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאֻמָּנוּת, '''נָפַל''' לָאֶמְצַע.|בבא בתרא|ט|ד}} #:* "נדמה לי שהעניין '''נופל''' בתחום המומחיות שלך, תוכלי לעזור?". # {{סלנג}} (על־) נתקל או הגיע במקרה ל..., [[הזדמן]] לו (בייחוד בהקשר לא ניטרלי: בטובתו או שלא בטובתו). #:*{{צט/משנה|שׁוֹמֶרֶת יָבָם '''שֶׁנָּפְלוּ''' לָהּ נְכָסִים, מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, שֶׁמוֹכֶרֶת, וְנוֹתֶנֶת, וְקַיָּם.|יבמות|ד|ג}} #:*{{צט/משנה|הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין '''שֶׁנָּפַל''' אֶחָד מֵהֶן לָאֻמָּנוּת, נָפַל לָאֶמְצַע.|בבא בתרא|ט|ד}} #:* הייתי בטוח שהטסט ילך לי בקלות, אבל '''נפלתי''' על בוחנת מכשילה. # {{סלנג}} (על־) התנפל, תקף מילולית ללא הצדקה. #:* תעזבו אותו, מה הוא עשה '''שנפלתם עליו''' כולכם? # {{בהשאלה}} נהרג בקרב. #:* {{צט/תנ"ך|...וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, '''וַיִּפֹּל''' מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי.|שמואל א|ד|י}} #:* {{צט/תנ"ך| וְלָמָה יהוה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב, נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז...|במדבר|יד|ג}} # {{בהשאלה}} חרב, הושמד. #:* {{צט/תנ"ך|...'''נָפְלָה''' בָּבֶל וְכָל־פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ.|ישעיהו|כא|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|'''נָפְלָה''' לֹא־תוֹסִיף קוּם, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; נִטְּשָׁה עַל־אַדְמָתָהּ, אֵין מְקִימָהּ.|עמוס|ה|ב}} # {{מקרא}} שכן, היה ביניהם. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה, עַד־שׁוּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרַיִם; בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה, עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו '''נָפָל'''.|בראשית|כה|יח}} # {{מקרא}} פתח במתקפה; [[התקיף]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי־מֵרוֹם פִּתְאֹם '''וַיִּפְּלוּ''' בָּהֶם.|יהושע|יא|ז}} # {{בהשאלה}} [[נלכד]], [[נתפס]] (במלכודת, במארב וכד'). #:* במלחמת העצמאות '''נפלו''' בשבי מגניהם של יישובים אחדים, שנאלצו להיכנע לאויב. #הוחלט. #:*ההכרעה בין שני המשתתפים '''נפלה'''. ===גיזרון=== * יש הסוברים כי מקור השורש בשורש הדו-עיצורי הקדום פ"ל. משורש זה התפתחו במקביל נפ"ל ושפ"ל להם משמעות קרובה. * בשפות '''קדם אסיה-שמיות''': פַל; Phal = ליפול למטה, לשקוע. '''אכדית''' נָפַּאַלֻ napālu = ליפול. * 12 - על פי המפרש הרש"ר הירש "מצאנו לשון נפילה אם אירע דבר מקרי שהוא מחוץ לכל חישוב, כמו (רות ג' י"ח) "איך יפול דבר", ופעם אחת גם ביחס לישראל, (בראשית כ"ה י"ח) "על פני כל אחיו נפל", הוראת "נפל" כאן, הוא נקרה בדרכם בניגוד לכל חישוב, כאילו נפל מן השמים. ישמעאל היה פרא אדם, עצמתו בלתי רגילה, ולא השתלבה בסדר הרגיל של הדברים". כלומר ששכן הוא שם כולל לאירוע שהתרחש [שישמעאל שכן על פני כל אחיו], אבל לא הפירוש המדוויק של התיבה "נפל". ===צירופים=== {{ע|4| * [[אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר]] * [[בנפול אויבך אל תשמח]] * [[התפוח אינו נופל רחוק מהעץ]] * [[לשון נופל על לשון]] * [[מט לנפול]] * [[נפל בחלקו]] * [[נפל בעת מלוי תפקידו|נפל בעת מילוי תפקידו]] * [[נפל בפח]] * [[נפל דבר]] * [[נפלה עליו שנה|נפלה עליו שינה]] * [[נפלה עטרת ראשנו]] * [[נפלה רוחו]] * [[נפלו פניו]] * [[נפל בין הכסאות]] * [[נפל חלל]] * [[נפל לו האסימון]] * [[נפל למשכב]] * [[נפל על אזנים ערלות]] * [[נפל על משמרתו]] * [[נפל על צוארו|נפל על צווארו]] * [[נפל שדוד]] * [[שנית מצדה לא תפל|שנית מצדה לא תיפול]] }} ===נגזרות=== * [[נפול]] * [[נפילה]] ===מילים נרדפות=== * [[מעד]] (1) * [[קרס#קָרַס|קרס]] (4) * [[יקש|יָקֹשׁ]] (13) * [[התנפל]] ===ניגודים=== * [[נסק]] (2) * [[קם]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fall}} * ערבית: {{ת|ערבית|سَقَطَ|وَقَعَ}} ===ראו גם=== * [[ירד]] * [[נחבט]] * [[נחבל]] * [[נשבר]] {{שורש|נפל}} ==נֵפֶל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נפל |הגייה='''ne'''fel |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|נפל|נ־פ־ל}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' נְפָלִים}} # [[עובר]] או [[ולד]] מת אשר [[הריון|הריונו]] הופסק בטרם עת, אם באופן טבעי ואם באופן מלאכותי. #:* {{הדגשה|"אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה וְגַם־קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ '''הַנָּפֶל'''"|(קהלת ו, ג)}} #:* {{צט/תנ"ך|כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלוֹךְ '''נֵפֶל''' אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ|תהלים|נח|ט}}. # {{בהשאלה}} תחמושת פגומה אשר לא התפוצצה בעת שיגורה, למרות שמנגנון הפיצוץ הופעל. #:* לפי הוראות הבטיחות אין להתקרב ל'''נפלים''' ואף אין לגעת בהם מחשש שיתפוצצו באופן בלתי מבוקר. # {{בהשאלה}} חניך אשר פרש או אולץ לפרוש מקורס צבאי. # {{בהשאלה}} {{משלב|סלנג}} כינוי מעליב לאדם הנכשל בכל מעשיו. {{משפט מדגים}} ===מילים נרדפות=== * [[ביש גדא]], [[לא יצלח|לא יוצלח]] (4) ===ניגודים=== * [[מצליחן]] (4) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|stillbirth}} ===ראו גם=== * [[הפלה]], [[פג]] (1) {{שורש|נפל}} [[קטגוריה:סלנג]] [[קטגוריה:צה"ל]] hvyqq7j62f1siux4o0tns3b1xhm95y1 0 10861 519583 436094 2026-04-24T22:40:13Z CrescentStorm 15545 /* כָּעַס */ 519583 wikitext text/x-wiki ==כַּעַס [גם כַּעַשׂ]== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כעס |הגייה='''ka''''as |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כעס|כ־ע־ס}},[[גזרת השלמים]],[[ע"ג]] |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' כְּעָסִים}} {{נגן|קובץ=He-כַּעַס.ogg|כתובית=הגיה}} # [[רגש]] חזק המתעורר כשמישהו [[הטרד|מוטרד]] אל מעבר לסף [[סבולת|סבילותו]]. #:* תסכולו הצטבר במשך ימים ארוכים, עד שלבסוף פרק את '''כעסו''' על ידי הטלת כוס הקפה בקיר ושבירת ארון הזכוכית. #:* {{צט/תנ"ך|אַךְ לֹא־שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל־'''הַכְּעָסִים''' אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה|מלכים ב|כג|כו}} #:* {{צט/תנ"ך|טוֹב '''כַּעַס''' מִשְּׂחוֹק, כִּי־בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב|קהלת|ז|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|כֹּבֶד־אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל - וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם|משלי|כז|ג}} ===גזרון=== * האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא, שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצוייה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה, בצורת כַּהֵס , "kahes" בהוראת - [[צמית]],[[אבל]],[[צער]] {{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 790, "kahes" }}. ===נגזרות=== *[[הכעיס]] *[[התכעס]] ===מילים נרדפות=== * [[אנף]] * [[זעם]] * [[חמה#חֵמָה|חמה]] * [[חרון אף]] * [[עברה#עֶבְרָה|עֶבְרָה]] * [[קצף]] * [[רגז#רֹגֶז|רוגז]] * [[זעף]] * [[התרעמות]] * [[שצף]] * [[חרי אף]] ===ניגודים=== * [[שמחה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|anger}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|colère}} ===מידע נוסף=== בכל המקרא מופיע 'כַּעַס' בסמ"ך, מלבד בספר איוב שמופיע בשׂי"ן, כגון: {{צט/תנ"ך|וַתֵּכַהּ '''מִכַּעַשׂ''' עֵינִי, וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם|איוב|יז|ז}}. יתכן שנכתב כך בכדי לדמותו ל[[עש#עָשׁ א|עָשׁ]], שבשני המופעים (שם וב[[s:איוב ה ב|פרק ה פסוק ב]]) הכעס מתואר כמכלה ומשחית, בדומה לפעולת העש (וראו גם בגיזרון [[עשש]]). ===ראו גם=== * [[אדישות]] * [[ונדליזם]] * [[כשלון|כישלון]] * [[עצבנות]] * [[תסכול]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כעס}} {{שורש|כעס}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:רגשות]] [[קטגוריה:מילים בהן שין שמאלית התחלפה בסמך]] ==כָּעַס== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ע|ס}} |בניין=קל }} # יצא משלוותו ולפעמים גם הביע ב[[גערה]] וכדו'. #:*{{צט/תנ"ך|וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד|יחזקאל|טז|מב}} #:*{{צט/תנ"ך|גַּם כָּל יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל וְכָעַס הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקָצֶף|קהלת|ה|טז}} #:*{{צט/תוספתא|משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושכללה והתקין בה את הסעודה ואחר כך הכניס את האורחין '''כעס''' עליהן אמר לשמש ונטל את הנר מלפניהן ונמצאו כולן יושבין בחשיכה|סוכה|ב|ו}} ===צירופים=== *[[נוח לכעוס]] ===נגזרות=== *[[כעוס|כָּעוּס]] *[[כעסן|כַּעֲסָן]] ===מילים נרדפות=== *[[רגז|רָגַז]] *[[התרגז]] *[[התקצף]] *[[חרה אפו]] *[[התרעם]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|anger}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|enojarse}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|se mettre en colère}} *רוסית: {{ת|רוסית|сердиться}} (תעתיק: serdítʹsja) ===ראו גם=== *[[חרק שן]] *[[עכס]] ==כִּעֵס== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיעס |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ע|ס}} |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} גרם לאחר לצער והוציאו משלוותו #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִעֲסַתָּה''' צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ |שמואל א|א|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל '''כִּעֲסוּנִי''' בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם|דברים|לב|כא}} ===מילים נרדפות=== *[[הכעיס]] *[[הרגיז]] *[[הקציף]] ===ראו גם=== *[[צער|ציער]] *[[קנטר]] dr774why4y4ouhfkicv1zz4ismmzjri 519584 519583 2026-04-24T22:41:17Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519584 wikitext text/x-wiki ==כַּעַס [גם כַּעַשׂ]== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כעס |הגייה='''ka''''as |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כעס|כ־ע־ס}},[[גזרת השלמים]],[[ע"ג]] |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' כְּעָסִים}} {{נגן|קובץ=He-כַּעַס.ogg|כתובית=הגיה}} # [[רגש]] חזק המתעורר כשמישהו [[הטרד|מוטרד]] אל מעבר לסף [[סבולת|סבילותו]]. #:* תסכולו הצטבר במשך ימים ארוכים, עד שלבסוף פרק את '''כעסו''' על ידי הטלת כוס הקפה בקיר ושבירת ארון הזכוכית. #:* {{צט/תנ"ך|אַךְ לֹא־שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל־'''הַכְּעָסִים''' אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה|מלכים ב|כג|כו}} #:* {{צט/תנ"ך|טוֹב '''כַּעַס''' מִשְּׂחוֹק, כִּי־בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב|קהלת|ז|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|כֹּבֶד־אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל - וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם|משלי|כז|ג}} ===גזרון=== * האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא, שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצוייה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה, בצורת כַּהֵס , "kahes" בהוראת - [[צמית]],[[אבל]],[[צער]] {{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 790, "kahes" }}. ===נגזרות=== *[[הכעיס]] *[[התכעס]] ===מילים נרדפות=== * [[אנף]] * [[זעם]] * [[חמה#חֵמָה|חמה]] * [[חרון אף]] * [[עברה#עֶבְרָה|עֶבְרָה]] * [[קצף]] * [[רגז#רֹגֶז|רוגז]] * [[זעף]] * [[התרעמות]] * [[שצף]] * [[חרי אף]] ===ניגודים=== * [[שמחה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|anger}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|colère}} ===מידע נוסף=== בכל המקרא מופיע 'כַּעַס' בסמ"ך, מלבד בספר איוב שמופיע בשׂי"ן, כגון: {{צט/תנ"ך|וַתֵּכַהּ '''מִכַּעַשׂ''' עֵינִי, וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם|איוב|יז|ז}}. יתכן שנכתב כך בכדי לדמותו ל[[עש#עָשׁ א|עָשׁ]], שבשני המופעים (שם וב[[s:איוב ה ב|פרק ה פסוק ב]]) הכעס מתואר כמכלה ומשחית, בדומה לפעולת העש (וראו גם בגיזרון [[עשש]]). ===ראו גם=== * [[אדישות]] * [[ונדליזם]] * [[כשלון|כישלון]] * [[עצבנות]] * [[תסכול]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כעס}} {{שורש|כעס}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:רגשות]] [[קטגוריה:מילים בהן שין שמאלית התחלפה בסמך]] ==כָּעַס== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ע|ס}} |בניין=קל }} # יצא משלוותו ולפעמים גם הביע ב[[גערה]] וכדו'. #:*{{צט/תנ"ך|וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד|יחזקאל|טז|מב}} #:*{{צט/תנ"ך|גַּם כָּל יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל וְכָעַס הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקָצֶף|קהלת|ה|טז}} #:*{{צט/תוספתא|משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושכללה והתקין בה את הסעודה ואחר כך הכניס את האורחין '''כעס''' עליהן אמר לשמש ונטל את הנר מלפניהן ונמצאו כולן יושבין בחשיכה|סוכה|ב|ו}} ===צירופים=== *[[נוח לכעוס]] ===נגזרות=== *[[כעוס|כָּעוּס]] *[[כעסן|כַּעֲסָן]] ===מילים נרדפות=== *[[רגז|רָגַז]] *[[התרגז]] *[[התקצף]] *[[חרה אפו]] *[[התרעם]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|be angry|anger}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|enojarse}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|se mettre en colère}} *רוסית: {{ת|רוסית|сердиться}} (תעתיק: serdítʹsja) ===ראו גם=== *[[חרק שן]] *[[עכס]] ==כִּעֵס== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיעס |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ע|ס}} |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} גרם לאחר לצער והוציאו משלוותו #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכִעֲסַתָּה''' צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ |שמואל א|א|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל '''כִּעֲסוּנִי''' בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם|דברים|לב|כא}} ===מילים נרדפות=== *[[הכעיס]] *[[הרגיז]] *[[הקציף]] ===ראו גם=== *[[צער|ציער]] *[[קנטר]] 46dr9h8fms74yrxg6wkeqv64wxx9opx 0 11224 519561 501936 2026-04-24T20:01:23Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 519561 wikitext text/x-wiki ==חָזַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חזר |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ז|ר|גזרה=השלמים}} |בניין=פָּעַל (קל)}} #{{רובד|חזל}} [[הלך]] לאן שהיה [[קדם#קֹדֶם|קודם]]. #:*{{צט/תוספתא|הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא; קָרָא וְטָעָה, '''יַחֲזֹר''' לִמְּקוֹם שֶׁטָּעָה.|ברכות|ב|ג}} #:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא סִימָן גָּדוֹל הָיָה לָהֶם, מִירוּשָׁלַיִם וְעַד בֵּית חִדּוּדוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין; הוֹלְכִין מִיל, '''וְחוֹזְרִין''' מִיל, וְשׁוֹהִין כְּדֵי מִיל, וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.|יומא|ו|ח}} #:*{{צט/משנה|הָלְכָה מִקֶּבֶר בַּעְלָהּ לְבֵית אָבִיהָ אוֹ '''שֶׁחָזְרָה''' לְבֵית חָמִיהָ וְלֹא נַעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפָּא, אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ.|כתובות|ט|ו}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרַשׁ '''וְחָזַר''' וְנִתְפַּקַּח, פָּתוּחַ וְנִסְתַּמָּא '''וְחָזַר''' וְנִתְפַּתַּח, שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה '''וְחָזַר''' וְנִשְׁתַּפָּה, כָּשֵׁר.|גיטין|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכֹל '''לַחֲזֹר''' וּלְלַמֵד חוֹבָה.|סנהדרין|ה|ה}} # '''חזר על־''' או '''חזר ו־''' [[עשה]] [[שנית]]. #:*{{צט/משנה|וְאוֹמֵר, הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן '''חוֹזֵר''' וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע.|בכורים|ג|א}} #:*{{צט/משנה|וְחֹמֶר בְּמִין אֶחָד מִמִּינִין הַרְבֵּה, שֶׁאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת '''וְחָזַר''' וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִמִּין אֶחָד, חַיָּב; מִשְּׁנֵי מִינִין, פָּטוּר|כריתות|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|נִשְׁבְּרוּ, טָהֵרוּ; '''חָזַר''' וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים, מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא.|כלים|ל|א}} #:* בכל פעם שאני רואה את הסרט הזה אני '''חוזר''' ומתרגש. #:* החוקרים '''חזרו''' על הניסוי וקיבלו תוצאות זהות. #{{בהשאלה|2}} לָמַד וְשִׁנֵּן. #:*{{צט/בבלי|'''חזרנו''' על כל צדדים של ר"מ ולא מצינו הקדש בשוגג אין מתחלל במזיד...|קידושין|נד|א}} #:*{{צט/ירושלמי|...'''חזרנו''' על כל המקרא ולא מצאנו שנקראו ישראל ציון אלא זה ולאמר לציון|מגילה|כו|ג}} #:* אני צריך '''לחזור''' על שיעורי הבית, מחר יש לי מבחן. ===צירופים=== * [[אל חזור]] * [[חוזר חלילה]] * [[חזר בו]] * [[חזר על עקביו]] * [[טעות לעולם חוזר]] ([[טל"ח]]) * [[חזר בתשובה]] * [[חזרה הקשיה למקומה|חזרה הקושיה למקומה]] * [[שדור חוזר|שידור חוזר]] ===נגזרות=== *[[חזרה]] ===מילים נרדפות=== * [[שב#שָׁב|שב]] (1) * [[חפש#חִפֵּשׂ|חִפֵּשׂ]] (2) * [[תר]] (2) ===תרגום=== '''1''' * אנגלית: {{ת|אנגלית|come back|return}} * ערבית: {{ת|ערבית|رَجَعَ|عادَ}} '''2''' * אנגלית: {{ת|אנגלית|repeat}} * ערבית: {{ת|ערבית|كرَّرَ}} {{שורש|חזר}} ===ראו גם=== *[[התחזר]] *[[החזיר]] ==חִזֵּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חיזר |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ז|ר|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל }} #נִסָּה הַרְבֵּה לְהַשִּׂיג דָּבָר, וּמִזֶּה: שָׁב וְנִסָּה לִהְיוֹת בְּקִרְבַת אַחֵר מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְאַהֲדָה. #:*{{צט/משנה|'''וְחִזַּרְתִּי''' עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר, וְלֹא מָצָאתִי.|עירובין|ב|ו}} #:*{{צט/בבלי|כי יקח איש אשה ולא כתב כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש '''לְחַזֵּר''' על אשה ואין דרכה של אשה '''לְחַזֵּר''' על איש...|קידושין|ב|ב}} #:*בפרוס הטווס את זנבו, מפרשת הטווסה כי הוא '''מחזר''' אחריה. #סוֹבֵב בֵּין מְקוֹמוֹת, הִלֵּךְ לְשָׁם וּלְשָׁם בֵּין אִם מִתּוֹך מַטָּרָה וּבֵין אִם לָאו. #:*{{צט/משנה|וְהָרוֹכְלִין '''הַמְּחַזְרִין''' בָּעֲיָרוֹת, אוֹכְלִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְמְקוֹם הַלִּינָה.|מעשרות|ב|ג}} #:*{{הדגשה|"רוכל אחד יהודי היה '''מְחַזֵּר''' בעיירות ובכפרים."|('''האדונית והרוכל''', מאת [[w:ש"י עגנון|ש"י עגנון]])}} #{{משלב|כימיה}} מסר [[אלקטרון|אלקטרונים]] לאטום שלידו ע"מ ל[[השלים]] ל[[אוקטט]]. ===גיזרון=== *מן התלמוד. ===צירופים=== *[[חזר על הפתחים|חִזֵּר על הפתחים]] ===נגזרות=== *'''חֻזַּר''' (צורת הסביל) *[[חזור#חִזּוּר|חִזּוּר]] ===ניגודים=== *[[חמצן]] (3) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|court}} (1,2), {{ת|אנגלית|reduce}} (3) {{שורש|חזר}} tnmulmzgai42hn2jywigyg3ueohderi 0 12222 519543 518676 2026-04-24T18:04:22Z CrescentStorm 15545 /* חֲמוֹר */ 519543 wikitext text/x-wiki ==חֲמוֹר== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=חמור |הגייה=kha'''mor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|מ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}} |נטיות=ר' חֲמוֹרִים, חֲמוֹרֵי־ }}{{תמונה|Donkey in Clovelly, North Devon, England.jpg|חמור}} {{תמונה|Sawhorse.svg|חמור עץ}} {{תמונה|MOONBEAM OF FIFE 1903 REGATES ROYALES 09.jpg|חמור ביאכטת מפרשים למשען המנור}} # [[בהמה]] ממשפחת ה[[סוס]]יים. החמור דומה לסוס, אך גופו קטן יותר, ראשו גדול יותר, אזניו ארוכות יותר וקולו שונה - בעוד הסוס צוהל, החמור נוער, או נוהק. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם '''הַחֲמוֹר''' וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם|בראשית|כב|ה}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן – בִּלְחִי '''הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם;''' בִּלְחִי '''הַחֲמוֹר,''' הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ.|שופטים|טו|טז}} #:* {{צט/משנה|הֶחֱלִיף שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ '''חֲמוֹר''' בְּשׁוֹר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה, נִתְחַיֵּב זֶה בַחֲלִיפָיו|קידושין|א|ו}} #{{משלב|כינוי גנאי}} מישהו [[עקשן]] או [[טיפש]]. #:*{{צטשיר|אז תשמע יפה, '''חמור''' – / שב ותחכה בתור!|/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}2141&wrkid{{=}}8514|רבקה ג'ון|חיים חפר}} #:*הוא לא מפסיק להתעקש שאני חייב לו כסף, למרות שהחזרתי לו! איזה '''חמור'''! #{{חזל}} [[מעמד]] מ[[עץ]] שנועד ל[[החזיק]] כלי אחר.{{הערת שוליים|רבנו חננאל, בבא בתרא יז ע"א.}} #:*{{צט/משנה|וְנַקְלִיטֵי הַמִּטָּה '''וַחֲמוֹר''' וְחִפּוּי, טְהוֹרִין.|כלים|יח|ג}} #:*{{צט/תוספתא|השוכר בית מחבירו מעמיד בו רחים של '''חמור''', אבל לא רחים של יד|בבא מציעא|ח|יג}} #:*{{צט|'''חמור''' שתחת המלבן והספילין שתחת הרגלים טהורים|תוספתא/כלים/בבא מציעא/ח}} #:* המלצר הניח את המגש על '''החמור''' והתחיל להעמיס עליו את הצלחות המלוכלכות. # {{בהשאלה}} {{הקשר|ימאות}} בסירות ובספינות מפרשים: כנה על הסיפון למשען המנור של מפרש אורכי.{{הערת שוליים|ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940.}} #:* משעינים את המנור על ה'''חמור''' כאשר הספינה עוגנת או רתוקה, כדי להקטין את העומס על החבלים. ===גזרון=== * אכדית: 𒄿𒈨𒊒 ({{אכדית|63|imēru}}); אוגריתית: {{ת|אנגלית|𐎈𐎎𐎗}} (חמר);<ref>לוח UT 1139</ref> פיניקית: 𐤇𐤌𐤓 (חֲמוֹר); ארמית וסורית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xmr%232%20N&cits=all חֲמְרָא ܚܡܳܪܳܐ]; שבאית: 𐩢𐩣𐩧 (ḥmr); ערבית: {{יוניקוד|حِمَار|מוגדל}} (חִמַאר); מלטית: {{יוניקוד|ħmar}}. במצרית עתיקה: imr, וגם בהגיית: הֶמֶאר. להלן הרוגליף{{הערת שוליים|heirowords-4 עמ'-1044}}: :<hiero>M16 - G1 - G17 - D36:Z4-D21:Z1-F27</hiero> * משערים שהצורה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḥimār*. * משמעות (2) ככל הנראה מושאלת ממשמעות (1), שהחמור שימש בעיקר כבהמת משא. ===צירופים=== {{ע|3| * [[אין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין]] * [[אזני חמור|אוזני חמור]] * [[חמור גרם]] * [[חמור הבית]] * [[חמור הרים]] * [[חמור חמורתים|חמור חמורתיים]] * [[חמור מדבר]] * [[חמור נושא ספרים]] * [[חמור ערבה]] * [[חמור קופץ בראש]] * [[ירקת חמור|ירוקת חמור]] * [[מדברים על החמור]] * [[עצמות חמור]] * [[רק חמור לא משנה את דעתו]] * [[רחים של חמור]] }} ===מילים נרדפות=== * [[ערוד]]<!--איוב לט ה--> * [[פרא]] * [[קבה#קַבָּה|קַבָּה]] (4) ===תרגום=== {{תר|בעל חיים}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|asino}} *אירית: {{ת|אירית|asal}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|donkey|jackass}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|azeno}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|էշ}} (תעתיק: ēš) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ვირი}} (תעתיק: viri) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Esel}} *הודית: {{ת|הינדית|गधा}} (תעתיק: gadhā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|ezel}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|szamár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|lừa}} *טגלית: {{ת|טגלית|asno}} *טורקית: {{ת|טורקית|eşek}} *יוונית: {{ת|יוונית|όνος}} (תעתיק: ónos) *יידיש: {{ת|יידיש|אייזל|חמור}} *יפנית: {{ת|יפנית|驢馬}} (תעתיק: roba) *כורדית: {{ת|כורדית|ker}} *לטינית: {{ת|לטינית|asinus}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|esel}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|punda}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|गर्दभ}} (תעתיק: gardabha) *ספרדית: {{ת|ספרדית|burro|asno}} *ערבית: {{ת|ערבית|حِمَار}} (תעתיק: חִמָאר) *פולנית: {{ת|פולנית|osioł}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|burro|asno}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|osel}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|âne}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|나귀}} (תעתיק: nagwi) *רוסית: {{ת|רוסית|осёл}} (תעתיק: osjól) *שוודית: {{ת|שוודית|åsna}} }}{{תר-סוף}} {{תר|מעמד מעץ}}{{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|capra}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|sawhorse|trestle}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Bock|Gestell}} * יפנית: {{ת|יפנית|馬}} (תעתיק: uma) * ספרדית: {{ת|ספרדית|burro}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cavalete}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|tréteau}} }}{{תר-סוף}} {{תר|משענת למנור}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|crutch|boom crutch}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Krücke}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|chandelier|support}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[הברסה]] * [[נעירה]] * [[נהיקה]] * [[אתון]] * [[עיר#עַיִר|עַיִר]] * [[פרד]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חמור|ויקימינים=Equus asinus|ויקישיתוף=Category:Equus asinus|שם ויקישיתוף=חמורים}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:רכיבה]] [[קטגוריה:זכר ונקבה בלתי נגזרים זה מזה]] [[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] ==חָמוּר== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = חמור | הגייה = kha'''mur''' | חלק דיבר = תואר | מין = זכר | שורש = חמ"ר | דרך תצורה = {{משקל|קָטוּל}} | נטיות = נ' חֲמוּרָה; ר' חֲמוּרִים }} # דבר חריף, קשה ו[[רציני]]. #:* עשית דבר [[חמור]] מאוד ולפיכך תושעה מבית הספר. #:*{{צט|נמצא האומר בפיו '''חמור''' מן העושה מעשה|משנה ערכין ג ה}} #:*{{צט/בבלי|שלא יהא טפל '''חמור''' מעיקר|מנחות|ח|א}} #:* "ענין איסור חמץ בפסח הוא איסור '''חמור''' ביותר מצד שענין זה יסוד גדול בדתנו" ([[w:ספר החינוך|ספר החינוך]], מצווה תפה) ===גיזרון=== מחומר בהוראת דבר כבד ובעל משקל{{מקור}}.{{להשלים}} *מלשון חז"ל כמו חומר משמעו [[קשר]], (ראו [[כמין חמר]]) חמור הוא סבוך וקשור ואינו חלק ופשוט. ===צירופים=== * [[חמור סבר]] * [[קלה כחמורה|בקלה כבחמורה]] === ניגודים === * [[פעוט]] * [[קל]] * [[קל ערך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|serious|severe|grave}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|grave|severo|serio}} * ערבית: {{ת|ערבית|صارِم}} ===ראו גם=== * [[חומרא]] * [[ענש|עונש]] * [[קריטי]] ===הערות שוליים=== q39meierkmr029x8yuijn9y4xpbaxh0 519544 519543 2026-04-24T18:14:11Z CrescentStorm 15545 /* חֲמוֹר */ 519544 wikitext text/x-wiki ==חֲמוֹר== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=חמור |הגייה=kha'''mor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|מ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}} |נטיות=ר' חֲמוֹרִים, חֲמוֹרֵי־ }}{{תמונה|Donkey in Clovelly, North Devon, England.jpg|חמור}} {{תמונה|Sawhorse.svg|חמור עץ}} {{תמונה|MOONBEAM OF FIFE 1903 REGATES ROYALES 09.jpg|חמור ביאכטת מפרשים למשען המנור}} # [[בהמה]] ממשפחת ה[[סוס]]יים. החמור דומה לסוס, אך גופו קטן יותר, ראשו גדול יותר, אזניו ארוכות יותר וקולו שונה - בעוד הסוס צוהל, החמור נוער, או נוהק. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם '''הַחֲמוֹר''' וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם|בראשית|כב|ה}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן – בִּלְחִי '''הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם;''' בִּלְחִי '''הַחֲמוֹר,''' הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ.|שופטים|טו|טז}} #:* {{צט/משנה|הֶחֱלִיף שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ '''חֲמוֹר''' בְּשׁוֹר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה, נִתְחַיֵּב זֶה בַחֲלִיפָיו|קידושין|א|ו}} #{{משלב|כינוי גנאי}} מישהו [[עקשן]] או [[טיפש]]. #:*{{צטשיר|אז תשמע יפה, '''חמור''' – / שב ותחכה בתור!|/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}2141&wrkid{{=}}8514|רבקה ג'ון|חיים חפר}} #:*הוא לא מפסיק להתעקש שאני חייב לו כסף, למרות שהחזרתי לו! איזה '''חמור'''! #{{חזל}} [[מעמד]] מ[[עץ]] שנועד ל[[החזיק]] כלי אחר.{{הערת שוליים|רבנו חננאל, בבא בתרא יז ע"א.}} #:*{{צט/משנה|וְנַקְלִיטֵי הַמִּטָּה '''וַחֲמוֹר''' וְחִפּוּי, טְהוֹרִין.|כלים|יח|ג}} #:*{{צט/תוספתא|השוכר בית מחבירו מעמיד בו רחים של '''חמור''', אבל לא רחים של יד|בבא מציעא|ח|יג}} #:*{{צט|'''חמור''' שתחת המלבן והספילין שתחת הרגלים טהורים|תוספתא/כלים/בבא מציעא/ח}} #:* בשעור התעמלות המורה פקד על כולם לקפוץ מעל '''החמור'''. # {{בהשאלה}} {{הקשר|ימאות}} בסירות ובספינות מפרשים: כנה על הסיפון למשען המנור של מפרש אורכי.{{הערת שוליים|ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940.}} #:* משעינים את המנור על ה'''חמור''' כאשר הספינה עוגנת או רתוקה, כדי להקטין את העומס על החבלים. ===גזרון=== * אכדית: 𒄿𒈨𒊒 ({{אכדית|63|imēru}}); אוגריתית: {{ת|אנגלית|𐎈𐎎𐎗}} (חמר);<ref>לוח UT 1139</ref> פיניקית: 𐤇𐤌𐤓 (חֲמוֹר); ארמית וסורית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xmr%232%20N&cits=all חֲמְרָא ܚܡܳܪܳܐ]; שבאית: 𐩢𐩣𐩧 (ḥmr); ערבית: {{יוניקוד|حِمَار|מוגדל}} (חִמַאר); מלטית: {{יוניקוד|ħmar}}. במצרית עתיקה: imr, וגם בהגיית: הֶמֶאר. להלן הרוגליף{{הערת שוליים|heirowords-4 עמ'-1044}}: :<hiero>M16 - G1 - G17 - D36:Z4-D21:Z1-F27</hiero> * משערים שהצורה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḥimār*. * משמעות (2) ככל הנראה מושאלת ממשמעות (1), שהחמור שימש בעיקר כבהמת משא. ===צירופים=== {{ע|3| * [[אין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין]] * [[אזני חמור|אוזני חמור]] * [[חמור גרם]] * [[חמור הבית]] * [[חמור הרים]] * [[חמור חמורתים|חמור חמורתיים]] * [[חמור מדבר]] * [[חמור נושא ספרים]] * [[חמור ערבה]] * [[חמור קופץ בראש]] * [[ירקת חמור|ירוקת חמור]] * [[מדברים על החמור]] * [[עצמות חמור]] * [[רק חמור לא משנה את דעתו]] * [[רחים של חמור]] }} ===מילים נרדפות=== * [[ערוד]]<!--איוב לט ה--> * [[פרא]] * [[קבה#קַבָּה|קַבָּה]] (4) ===תרגום=== {{תר|בעל חיים}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|asino}} *אירית: {{ת|אירית|asal}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|donkey|jackass}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|azeno}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|էշ}} (תעתיק: ēš) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ვირი}} (תעתיק: viri) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Esel}} *הודית: {{ת|הינדית|गधा}} (תעתיק: gadhā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|ezel}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|szamár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|lừa}} *טגלית: {{ת|טגלית|asno}} *טורקית: {{ת|טורקית|eşek}} *יוונית: {{ת|יוונית|όνος}} (תעתיק: ónos) *יידיש: {{ת|יידיש|אייזל|חמור}} *יפנית: {{ת|יפנית|驢馬}} (תעתיק: roba) *כורדית: {{ת|כורדית|ker}} *לטינית: {{ת|לטינית|asinus}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|esel}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|punda}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|गर्दभ}} (תעתיק: gardabha) *ספרדית: {{ת|ספרדית|burro|asno}} *ערבית: {{ת|ערבית|حِمَار}} (תעתיק: חִמָאר) *פולנית: {{ת|פולנית|osioł}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|burro|asno}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|osel}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|âne}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|나귀}} (תעתיק: nagwi) *רוסית: {{ת|רוסית|осёл}} (תעתיק: osjól) *שוודית: {{ת|שוודית|åsna}} }}{{תר-סוף}} {{תר|מעמד מעץ}}{{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|capra}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|sawhorse|trestle}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Bock|Gestell}} * יפנית: {{ת|יפנית|馬}} (תעתיק: uma) * ספרדית: {{ת|ספרדית|burro}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cavalete}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|tréteau}} }}{{תר-סוף}} {{תר|משענת למנור}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|crutch|boom crutch}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Krücke}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|chandelier|support}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[הברסה]] * [[נעירה]] * [[נהיקה]] * [[אתון]] * [[עיר#עַיִר|עַיִר]] * [[פרד]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חמור|ויקימינים=Equus asinus|ויקישיתוף=Category:Equus asinus|שם ויקישיתוף=חמורים}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:רכיבה]] [[קטגוריה:זכר ונקבה בלתי נגזרים זה מזה]] [[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] ==חָמוּר== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = חמור | הגייה = kha'''mur''' | חלק דיבר = תואר | מין = זכר | שורש = חמ"ר | דרך תצורה = {{משקל|קָטוּל}} | נטיות = נ' חֲמוּרָה; ר' חֲמוּרִים }} # דבר חריף, קשה ו[[רציני]]. #:* עשית דבר [[חמור]] מאוד ולפיכך תושעה מבית הספר. #:*{{צט|נמצא האומר בפיו '''חמור''' מן העושה מעשה|משנה ערכין ג ה}} #:*{{צט/בבלי|שלא יהא טפל '''חמור''' מעיקר|מנחות|ח|א}} #:* "ענין איסור חמץ בפסח הוא איסור '''חמור''' ביותר מצד שענין זה יסוד גדול בדתנו" ([[w:ספר החינוך|ספר החינוך]], מצווה תפה) ===גיזרון=== מחומר בהוראת דבר כבד ובעל משקל{{מקור}}.{{להשלים}} *מלשון חז"ל כמו חומר משמעו [[קשר]], (ראו [[כמין חמר]]) חמור הוא סבוך וקשור ואינו חלק ופשוט. ===צירופים=== * [[חמור סבר]] * [[קלה כחמורה|בקלה כבחמורה]] === ניגודים === * [[פעוט]] * [[קל]] * [[קל ערך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|serious|severe|grave}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|grave|severo|serio}} * ערבית: {{ת|ערבית|صارِم}} ===ראו גם=== * [[חומרא]] * [[ענש|עונש]] * [[קריטי]] ===הערות שוליים=== 2nnp4n3bsraxcw5ce71loc1qj63wpks 0 13517 519517 518183 2026-04-24T13:52:19Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 519517 wikitext text/x-wiki {{חסר|אִבֵּן}} ==אֶבֶן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אבן |הגייה='''e'''ven |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ב|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר': אֲבָנִים, נ"ר: אַבְנֵי־ }}{{תמונה|Changbai-2005.JPG|גלי אבנים}} # תערובת מינרלים הנוצרת באופן טבעי. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה-שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת '''הָאֶבֶן''' וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם.|שמות|כד|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר '''אֲבָנֶיהָ''' בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.|דברים|ח|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צֹר מַלְאָכִים אֶל-דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי '''אֶבֶן''' קִיר וַיִּבְנוּ-בַיִת לְדָוִד.|שמואל ב|ה|יא}} # סלע, אוסף מינרלים מוצק וקשה, חומר הנחצב מהרים או מצוי על פני הקרקע; גוש העשוי מאבן (1) #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה '''לְאָבֶן''' וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.|בראשית|יא|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם '''בָּאֲבָנִים''' וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.|במדבר|יד|י}} #:*{{צט/תנ"ך|לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים '''וְאַבְנֵי''' [[מחצב|מַחְצֵב]] לְחַזֵּק אֶת-הַבָּיִת.|מלכים ב|כב|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|עֵת לְהַשְׁלִיךְ '''אֲבָנִים''' וְעֵת כְּנוֹס '''אֲבָנִים''' עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.|קהלת|ג|ה}} # [[תכשיט]], [[אבן חן|אבן־חן]]. #:*{{צט/תנ"ך|וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח '''וְאֶבֶן''' הַשֹּׁהַם.|בראשית|ב|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וְהָאֲבָנִים''' תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל-שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל-שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.|שמות|כח|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|מְקוֹם-סַפִּיר '''אֲבָנֶיהָ''' וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.|איוב|כח|ו}} # {{הקשר|משחק}} [[קוביה|קובייה]] של [[משחק]]. ===גיזרון=== # למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎀𐎁𐎐 (אַבן);<ref>לוחות UT ’nt III, 51 II, 52, 77, Krt, 1 Aqht, 607 ועוד</ref> כנענית – (אבן);<ref>[[w:KAI|KAI]] 77</ref> אכדית – 𒉌𒌓 (abnu); ארמית־סורית – ܐܰܒ݂ܢܳܐ, ܐܲܒ݂ܢܵܐ (ʾaḇnā); ארמית ־‬יהודית: אַבְנָא; ארמית־מנדעית – ࡀࡁࡍ (abn); געז – እብን ({{יוניקוד|ʾǝbn}}); דרום־‬ערבית – 𐩱𐩨𐩬‎ ועוד. :* מופיע במקרא גם בכתיב: אבל בהוראת אבן {{צט/תנ"ך|'''אָבֵל''' הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְהוָה|שמואל א|ו|יח}} ===צירופים=== {{ע|4| * [[אבן אחר הנופל]] * [[אבן אש]] * [[אבן בנין|אבן בניין]] * [[אבן בחן|אבן בוחן]] * [[אבן גזית]] * [[אבן גויל]] * [[אבן דרך]] * [[אבן האזל]] * [[אבן החכמים]] * [[אבן העזר]] * [[אבן הראשה]] * [[אבן חן]] * [[אבן יסוד]] * [[אבן יקרה]] * [[אבן משחזת]] * [[אבן מתגלגלת]] * [[אבן נגלה מעל לבו|אבן נגולה מעל לבו]] * [[אבן נגף]] * [[אבן ניר ומספרים]] * [[אבן פנה|אבן פינה]] * [[אבן קלע]] * [[אבן רחים|אבן ריחיים]] * [[אבן שאין לה הופכין]] * [[אבן שואבת]] * [[אבנים שחקו מים]] * [[אבן שפה]] * [[דבר אל העצים והאבנים|דיבר אל העצים והאבנים]] * [[הפך כל אבן]] * [[חמש אבנים]] * [[לב אבן]] * [[קשה כאבן]] * [[תקופת האבן]] }} ===נגזרות=== * [[אבנים|אָבְנַיִם]] * [[אבנית#אַבְנִית|אַבְנִית]] ===מילים נרדפות=== *(1) [[סלע]], [[מחצב]], [[צוק]], [[צור]], [[לבנה]] *(3) [[יהלום]], [[ספיר]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|pietra}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|batu}} *אירית: {{ת|אירית|cloch}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|እብን}} (תעתיק: ʾəbn) *אנגלית: {{ת|אנגלית|stone}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtono}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|քար}} (תעתיק:kʻar) *בסקית: {{ת|בסקית|harri}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ქვა}} (תעתיק: kva) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Stein}} *דנית: {{ת|דנית|sten}} *הודית: {{ת|הודית|पत्थर}} (תעתיק: patthar) :::{{ת|הודית|शिला}} (תעתיק: śilā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|steen}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|kő}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|đá}} *ולשית: {{ת|ולשית|carreg}} *זולו: {{ת|זולו|itshe}} *טגלית: {{ת|טגלית|bato}} *טורקית: {{ת|טורקית|taş}} *יוונית: {{ת|יוונית|λίθος}} (תעתיק: líthos) *יידיש: {{ת|יידיש|שטיין}} *יפנית: {{ת|יפנית|石}} (תעתיק: ishi) *כורדית: {{ת|כורדית|kevir|berd|kuç}} *לטינית: {{ת|לטינית|lapis}} *מלאית: {{ת|מלאית|batu}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|stein}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|jiwe}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|शिला}} (תעתיק: śilā) :::{{ת|סנסקירית|पाषी}} (תעתיק: pāṣī) *ספרדית: {{ת|ספרדית|piedra}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|камен|kȁmēn}} *ערבית: {{ת|ערבית|حجر}} (תעתיק: חַגַ'ר) *פולנית: {{ת|פולנית|kamień}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pedra}} *פינית: {{ת|פינית|kivi}} *פרסית: {{ת|פרסית|سنگ}} (תעתיק: סַנְךּ) *צ'כית: {{ת|צ'כית|kámen}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|pierre}} *קוריאינית: {{ת|קוריאנית|돌}} (תעתיק: dol) *רומנית: {{ת|רומנית|piatră}} *רוסית: {{ת|רוסית|камень}} (תעתיק: kámenʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|sten}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|หิน}} (תעתיק: hǐn) :::{{ת|תאילנדית|ศิลา}} (תעתיק: sì-laa) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[מצבה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אבן|ויקישיתוף=category:stones|שם ויקישיתוף=אבנים}} {{שורש|אבן}} [[קטגוריה:חומרים]] [[קטגוריה:גאולוגיה]] ==אִבְּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אבן |הגייה='''i'''ben או ibn |חלק דיבר=ע |מין=ז |שורש= |דרך תצורה=שאילה מערבית |נטיות= }} # {{רובד|ב}} בן; משמש באזכור אבי הנדון (או אחד מאבות אבותיו, כשם משפחה) #:* שמו המלא של ראב"ע הוא רבי אברהם בן מאיר '''אבן''' עזרא. ===גיזרון=== *{{לועזית|מערבית}} {{ערבית|إِبْن|אִבְּן}} – [[בן]]. ===מילים נרדפות=== * [[בן]] * [[ן']] (קיצור) ===ניגודים=== * [[אבו]] ===תרגום=== * ערבית: {{ת|ערבית|إبْن}} ===ראו גם=== * [[שם משפחה]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] t2zgr260ltehfjpb4u8chjijutao7ip 0 15765 519521 509250 2026-04-24T14:53:03Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519521 wikitext text/x-wiki ==חַלּוֹן== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = חלון | הגייה = kha'''lon''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ח|ל|ל|ד|גזרה=הכפולים}} | דרך תצורה = {{משקל|קַטְלוֹן}} | נטיות = ר' חַלּוֹנוֹת; חַלּוֹן־, ר' חַלּוֹנוֹת־ }} [[תמונה:252 Bd Voltaire.JPG|שמאל|ממוזער|184px|חלונות (2)]] # [[פתח]] מתוכנן כלשהו ב[[קיר]]ות של [[מבנה]] וב[[חומה|חומות]] שמאפשר ל[[אור]] ול[[אוויר]] ל[[חדר|חדור]] דרכו. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד '''הַחַלּוֹן'''; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ|בראשית|כו|ח|}} #:*{{צט/תנ"ך| '''וְחַלּוֹנוֹת''' אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמּוֹת; וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל-אַיִל תִּמֹרִים|יחזקאל|מ|טז}} #:* {{צט/תנ"ך|בָּעִיר יָשֹׁקּוּ, בַּחוֹמָה יְרֻצוּן; בַּבָּתִּים יַעֲלוּ, בְּעַד '''הַחַלּוֹנִים''' יָבֹאוּ כַּגַּנָּב.|יואל|ב|ט}}. # [[מסגרת]] שיש בה [[שמשה|שמשות]] של [[זכוכית]]. # [[משקע]] ב[[קיר]] המיועד ל[[אחסנה|אחסנת]] [[כלי]]ם. # {{עממי}} [[רווח]] ארוך בין [[שיעור]]ים ב[[מערכת שעות]], שאינו נחשב [[הפסקה]], ובו אינם מתקיימים [[לימוד]]ים. # {{הקשר|מחשבים}} {{בהשאלה|1}} ב[[ממשק משתמש]], [[אוביקט]] חזותי בצורת [[מסגרת]] [[מלבני]]ת שבתוכו [[תוכן]] המוצג למשתמש. === גיזרון === * מהשורש {{שרש3|ח|ל|ל|ד|קט=לא}} שמשמעו הבסיסי 'ניקב, קדח, עשה חור' (כמו ערבית {{ערבית|‫خَلَّ‬|חַלּ}} 'ניקב'), משם חלון (חור בקיר), [[חלל#חָלָל א|חָלָל]], [[חלול]], [[חליל]]. ===מידע נוסף=== * {{דרוש מקור}}אפשרות נוספת שמן שורש חל״ל והמלה [[חלל]] היות והחלון ממוקם היכן שקים חלל. אבל המלה חלון מופיעה למעלה מעשרים פעמים במקרא בעוד שהמלה חלל במובן פתח מופיעה אך בתלמוד ובמשנה. לכן קשה לשער שהצורה הנגזרת, חלון, קדמה למלה המקורית, חלל. ===צירופים=== * [[החלונות הגבוהים]] * [[חלון הזדמנויות]] * [[חלון מצרי]] * [[חלון צורי]] * [[חלון צרפתי]] * [[חלון קופץ]] * [[חלון ראוה]] ===נגזרות=== * [[חלונית]] ===מילים נרדפות=== * [[צהר#צֹהַר|צוהר]] * [[אשנב]] * [[חרך]] * [[כוה|כווה]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|finestra}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|window}} * יוונית: {{ת|יוונית|παράθυρο}} (הגייה: paráthyro) * יידיש: {{ת|יידיש|פענצטער}} * לטינית: {{ת|לטינית|fenestra}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|ventana}} * ערבית: {{ת|ערבית|شباك}} (הגייה: שֻׁבָּאך) :::{{ת|ערבית|نافذة}} (הגייה: נָאפִדַ'ה) * צרפתית: {{ת|צרפתית|fenêtre}} * רומנית: {{ת|רומנית|fereastră}} * רוסית: {{ת|רוסית|окно}} (הגייה: oknó) }} ===ראו גם=== * [[זגוגית]] * [[הפסקה]] * [[שעה חופשית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חלון|ויקישיתוף=Category:Windows|שם ויקישיתוף=חלונות}} '''[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=38842 דיון אודות מסכת בבא בתרא ובה מבוארים חלון מצרי וחלון צורי]''' {{שורש|חלל ד}} [[קטגוריה:אדריכלות]] [[קטגוריה:הנדסה]] ==חִלּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חילון |הגייה=khi'''lun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ל|ן}} (תנייני) |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=חִלּוּן־ }} # {{רובד|ח}} תהליך של איבוד [[מאפין|מאפיינים]] [[דתי]]ים והתקרבות ל[[חלוניות|חילוניות]]. ===גיזרון=== הפועל [[חלן]] שורש גזור מהמילה [[חלוני|חילוני]] במשמעותה הרווחת. ===ניגודים=== *[[הדתה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|secularization‎}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חילון}} {{שורש|חלן}} [[קטגוריה:דת]] [[קטגוריה:זכר בסיומת רבים של נקבה]] 8eucs7dcq47jds8ts4yyz73x1rrcsiu 519522 519521 2026-04-24T14:55:26Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519522 wikitext text/x-wiki ==חַלּוֹן== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = חלון | הגייה = kha'''lon''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ח|ל|ל|ד|גזרה=הכפולים}} | דרך תצורה = {{משקל|קַטְלוֹן}} | נטיות = ר' חַלּוֹנוֹת; חַלּוֹן־, ר' חַלּוֹנוֹת־ }} [[תמונה:252 Bd Voltaire.JPG|שמאל|ממוזער|184px|חלונות (2)]] # [[פתח]] מתוכנן כלשהו ב[[קיר]]ות של [[מבנה]] וב[[חומה|חומות]] שמאפשר ל[[אור]] ול[[אוויר]] ל[[חדר|חדור]] דרכו. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד '''הַחַלּוֹן'''; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ|בראשית|כו|ח|}} #:*{{צט/תנ"ך| '''וְחַלּוֹנוֹת''' אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמּוֹת; וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל-אַיִל תִּמֹרִים|יחזקאל|מ|טז}} #:* {{צט/תנ"ך|בָּעִיר יָשֹׁקּוּ, בַּחוֹמָה יְרֻצוּן; בַּבָּתִּים יַעֲלוּ, בְּעַד '''הַחַלּוֹנִים''' יָבֹאוּ כַּגַּנָּב.|יואל|ב|ט}}. # [[מסגרת]] שיש בה [[שמשה|שמשות]] של [[זכוכית]]. # [[משקע]] ב[[קיר]] המיועד ל[[אחסנה|אחסנת]] [[כלי]]ם. # {{עממי}} [[רווח]] ארוך בין [[שיעור]]ים ב[[מערכת שעות]], שאינו נחשב [[הפסקה]], ובו אינם מתקיימים [[לימוד]]ים. # {{הקשר|מחשבים}} {{בהשאלה|1}} ב[[ממשק משתמש]], [[אוביקט]] חזותי בצורת [[מסגרת]] [[מלבני]]ת שבתוכו [[תוכן]] המוצג למשתמש. === גיזרון === * מהשורש {{שרש3|ח|ל|ל|ד|קט=לא}} שמשמעו הבסיסי 'ניקב, קדח, עשה חור' (כמו ערבית {{ערבית|‫خَلَّ‬|חַלּ}} 'ניקב'), משם חלון (חור בקיר), [[חלל#חָלָל א|חָלָל]], [[חלול]], [[חליל]]. ===מידע נוסף=== * {{דרוש מקור}}אפשרות נוספת שמן שורש חל״ל והמלה [[חלל]] היות והחלון ממוקם היכן שקים חלל. אבל המלה חלון מופיעה למעלה מעשרים פעמים במקרא בעוד שהמלה חלל במובן פתח מופיעה אך בתלמוד ובמשנה. לכן קשה לשער שהצורה הנגזרת, חלון, קדמה למלה המקורית, חלל. ===צירופים=== * [[החלונות הגבוהים]] * [[חלון הזדמנויות]] * [[חלון מצרי]] * [[חלון צורי]] * [[חלון צרפתי]] * [[חלון קופץ]] * [[חלון ראוה]] ===נגזרות=== * [[חלונית]] ===מילים נרדפות=== * [[צהר#צֹהַר|צוהר]] * [[אשנב]] * [[חרך]] * [[כוה|כווה]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|finestra}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|window}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Fenster}} *יוונית: {{ת|יוונית|παράθυρο}} (הגייה: paráthyro) *יידיש: {{ת|יידיש|פענצטער}} *לטינית: {{ת|לטינית|fenestra}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|ventana}} *ערבית: {{ת|ערבית|شباك}} (הגייה: שֻׁבָּאך) :::{{ת|ערבית|نافذة}} (הגייה: נָאפִדַ'ה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|fenêtre}} *רומנית: {{ת|רומנית|fereastră}} *רוסית: {{ת|רוסית|окно}} (הגייה: oknó) }} ===ראו גם=== * [[זגוגית]] * [[הפסקה]] * [[שעה חופשית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חלון|ויקישיתוף=Category:Windows|שם ויקישיתוף=חלונות}} '''[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=38842 דיון אודות מסכת בבא בתרא ובה מבוארים חלון מצרי וחלון צורי]''' {{שורש|חלל ד}} [[קטגוריה:אדריכלות]] [[קטגוריה:הנדסה]] ==חִלּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חילון |הגייה=khi'''lun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ל|ן}} (תנייני) |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=חִלּוּן־ }} # {{רובד|ח}} תהליך של איבוד [[מאפין|מאפיינים]] [[דתי]]ים והתקרבות ל[[חלוניות|חילוניות]]. ===גיזרון=== הפועל [[חלן]] שורש גזור מהמילה [[חלוני|חילוני]] במשמעותה הרווחת. ===ניגודים=== *[[הדתה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|secularization‎}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חילון}} {{שורש|חלן}} [[קטגוריה:דת]] [[קטגוריה:זכר בסיומת רבים של נקבה]] se2amljegrf6cdf918vqt8drzy3soug 519523 519522 2026-04-24T14:59:51Z CrescentStorm 15545 519523 wikitext text/x-wiki ==חַלּוֹן== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = חלון | הגייה = kha'''lon''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ח|ל|ל|ד|גזרה=הכפולים}} | דרך תצורה = {{משקל|קַטְלוֹן}} | נטיות = ר' חַלּוֹנוֹת; חַלּוֹן־, ר' חַלּוֹנוֹת־ }}{{תמונה|Window of the house with number 17 on strada Mântuleasa, from Bucharest (Romania).jpg|חלון}} # [[פתח]] מתוכנן כלשהו ב[[קיר]]ות של [[מבנה]] וב[[חומה|חומות]] שמאפשר ל[[אור]] ול[[אוויר]] ל[[חדר|חדור]] דרכו. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד '''הַחַלּוֹן'''; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ|בראשית|כו|ח|}} #:*{{צט/תנ"ך| '''וְחַלּוֹנוֹת''' אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמּוֹת; וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל-אַיִל תִּמֹרִים|יחזקאל|מ|טז}} #:* {{צט/תנ"ך|בָּעִיר יָשֹׁקּוּ, בַּחוֹמָה יְרֻצוּן; בַּבָּתִּים יַעֲלוּ, בְּעַד '''הַחַלּוֹנִים''' יָבֹאוּ כַּגַּנָּב.|יואל|ב|ט}}. # [[מסגרת]] שיש בה [[שמשה|שמשות]] של [[זכוכית]]. # [[משקע]] ב[[קיר]] המיועד ל[[אחסנה|אחסנת]] [[כלי]]ם. # {{עממי}} [[רווח]] ארוך בין [[שיעור]]ים ב[[מערכת שעות]], שאינו נחשב [[הפסקה]], ובו אינם מתקיימים [[לימוד]]ים. # {{הקשר|מחשבים}} {{בהשאלה|1}} ב[[ממשק משתמש]], [[אוביקט]] חזותי בצורת [[מסגרת]] [[מלבני]]ת שבתוכו [[תוכן]] המוצג למשתמש. === גיזרון === * מהשורש {{שרש3|ח|ל|ל|ד|קט=לא}} שמשמעו הבסיסי 'ניקב, קדח, עשה חור' (כמו ערבית {{ערבית|‫خَلَّ‬|חַלּ}} 'ניקב'), משם חלון (חור בקיר), [[חלל#חָלָל א|חָלָל]], [[חלול]], [[חליל]]. ===מידע נוסף=== * {{דרוש מקור}}אפשרות נוספת שמן שורש חל״ל והמלה [[חלל]] היות והחלון ממוקם היכן שקים חלל. אבל המלה חלון מופיעה למעלה מעשרים פעמים במקרא בעוד שהמלה חלל במובן פתח מופיעה אך בתלמוד ובמשנה. לכן קשה לשער שהצורה הנגזרת, חלון, קדמה למלה המקורית, חלל. ===צירופים=== * [[החלונות הגבוהים]] * [[חלון הזדמנויות]] * [[חלון מצרי]] * [[חלון צורי]] * [[חלון צרפתי]] * [[חלון קופץ]] * [[חלון ראוה]] ===נגזרות=== * [[חלונית]] ===מילים נרדפות=== * [[צהר#צֹהַר|צוהר]] * [[אשנב]] * [[חרך]] * [[כוה|כווה]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|finestra}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|window}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Fenster}} *יוונית: {{ת|יוונית|παράθυρο}} (הגייה: paráthyro) *יידיש: {{ת|יידיש|פענצטער}} *לטינית: {{ת|לטינית|fenestra}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|ventana}} *ערבית: {{ת|ערבית|شباك}} (הגייה: שֻׁבָּאך) :::{{ת|ערבית|نافذة}} (הגייה: נָאפִדַ'ה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|fenêtre}} *רומנית: {{ת|רומנית|fereastră}} *רוסית: {{ת|רוסית|окно}} (הגייה: oknó) }} ===ראו גם=== * [[זגוגית]] * [[הפסקה]] * [[שעה חופשית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חלון|ויקישיתוף=Category:Windows|שם ויקישיתוף=חלונות}} '''[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=38842 דיון אודות מסכת בבא בתרא ובה מבוארים חלון מצרי וחלון צורי]''' {{שורש|חלל ד}} [[קטגוריה:אדריכלות]] [[קטגוריה:הנדסה]] ==חִלּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חילון |הגייה=khi'''lun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ל|ן}} (תנייני) |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=חִלּוּן־ }} # {{רובד|ח}} תהליך של איבוד [[מאפין|מאפיינים]] [[דתי]]ים והתקרבות ל[[חלוניות|חילוניות]]. ===גיזרון=== הפועל [[חלן]] שורש גזור מהמילה [[חלוני|חילוני]] במשמעותה הרווחת. ===ניגודים=== *[[הדתה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|secularization‎}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חילון}} {{שורש|חלן}} [[קטגוריה:דת]] [[קטגוריה:זכר בסיומת רבים של נקבה]] 3oi1h78jbx9cooahfswstq7vcmeebok 0 17866 519567 435488 2026-04-24T20:58:30Z CrescentStorm 15545 519567 wikitext text/x-wiki ==מָנִיפּוּלַצְיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מניפולציה |הגייה=manipu'''lats'''ya |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # תפעול [[כלי]] או שימוש ב[[חפץ]] בעזרת תנועות ה[[יד]]יים. #:* לאדם עם יד אחת קשה לעשות את ה'''מניפולציה''' הדרושה לפתיחת חלון הרמה. # [[ערמה#עָרְמָה|עורמה]]. # סחיטה רגשית. # השגת דבר במרמה - עבירה המתאפשרת בעזרת שקר. ===גיזרון=== *{{לועזית|צרפתית}} manipulation, נגזרת של המילה {{לועזית|לטינית}} manipulus – [[חפן|חופן]], הלחם של manus – [[יד]], וכן pleō – [[מלא|מילא]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|manipulation}} [[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הצרפתית]] emib0soytxgpc25whf68jtlycljx43v 0 19874 519556 512322 2026-04-24T19:55:02Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519556 wikitext text/x-wiki ==חַג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חג |הגייה=khag |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ג|ג}} |דרך תצורה= {{משקל|קַל}} |נטיות=ר' חַגִּים; חַג־, ר' חַגֵּי־; ביידוע: הֶחָג }}{{תמונה|A Seder table setting.jpg|שולחן ערוך לכבוד חג ה[[פסח]] ([[ליל הסדר]])}} # [[יום]] של [[שמחה]] או יום שמצוין ל[[זכר]] [[אירוע]] בעל ערך היסטורי, [[דת]]י וכיוצא באלה. #:*{{צט/תנ"ך|וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶ'''חָג''' יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם...|יחזקאל|מה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, '''חַג''' לַיהוָה|שמות|יג|ו}} #:*{{צט|וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה '''חַגִּים''' וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם '''חַג''' הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִ[[יציאת מצרים|יצִיאַת מִצְרָיִם]].|קידוש לחג השבועות}} # {{רובד|לשון המקרא}} בהמת הקרבן #:*{{צט/תנ"ך|אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ '''חַג''' בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|תהלים|קיח|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב '''חַגִּי''' עַד בֹּקֶר|שמות|כג|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ '''חַגֵּיכֶם''' וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו|מלאכי|ב|ג}} ===גזרון=== {{מספור|1}} מקביל לסורית: {{סורית|4098|ܚܲܓܵܐ}} (חַגָא) - חג, משתה, סעודה. {{מספור|2}} עד לחורבן בית המקדש, "חג" היה יום חגו של האלוהים, וגם 'קורבן כפות' סמוך למזבח. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אסרו חג]] *[[חג האביב]] *[[חג האורים]] *[[חג האסיף]] *[[חג הבכורים]] *[[חג המולד]] *[[חג המצות]] *[[חג הקציר]] *[[חג מתן תורה]] *[[חג שמח]] *[[חגים וזמנים לששון]] }} ===מילים נרדפות=== *[[יום טוב]] *[[מועד]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|festa}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|liburan}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|festival|holiday}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տոն}} (תעתיק: ton) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დღესასწაული}} (תעתיק: dɣesasc̣auli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Feiertag}} *הודית: {{ת|הינדית|छुट्टी}} (תעתיק: chuṭṭī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|feestdag}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ünnepnap}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngày lễ}} *טורקית: {{ת|טורקית|bayram}} *יוונית: {{ת|יוונית|γιορτή}} (תעתיק: giortí) *יפנית: {{ת|יפנית|祝日}} (תעתיק: saijitsu) :::{{ת|יפנית|祭り}} (תעתיק: matsuri) *כורדית: {{ת|כורדית|cejn|‎eyd}} *לטינית: {{ת|לטינית|feria|festum}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|helligdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|likizo}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festividad|celebración}} *ערבית: {{ת|ערבית|عيد}} (תעתיק: עיד) *פולנית: {{ת|פולנית|święto}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|feriado}} *פרסית: {{ת|פרסית|جشن}} (תעתיק: ג'שׁן), {{ת|פרסית|عيد}} (תעתיק: עיד) *צ'כית: {{ת|צ'כית|svátek}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|fête}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|축일}} (תעתיק: chugil) *רומנית: {{ת|רומנית|sărbătoare}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздник}} (תעתיק: prázdnik) *שוודית: {{ת|שוודית|högtid}} *תאילנדית: {{ת|תאית|วันหยุด}} (תעתיק: wan-yùt) }} ===ראו גם=== * [[חגיגה]] {{קטגוריה|חגים ומועדים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חג|ויקישיתוף=Category:Holidays|שם ויקישיתוף=חגים}} {{שורש|חגג}} [[קטגוריה:תרבות]] [[קטגוריה:חגים ומועדים|*]] ==חַג (גם חָגַג)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ג|ג}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[ציין]] [[מאורע]] [[משמח]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, '''וְחַגֹּתֶם''' אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם '''תְּחָגֻּהוּ'''.|שמות|יב|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, '''תָּחֹגּוּ''' אֶת חַג יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים...|ויקרא|כג|לט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֹכְלִים וְשֹׁתִים '''וְחֹגְגִים''' בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ |שמואל א|ל|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן '''חוֹגֵג'''|תהלים|מב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ '''לָחֹג''' אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.|זכריה|יד|יט|}} #:*{{צט/תנ"ך|שָׁלֹשׁ רְגָלִים '''תָּחֹג''' לִי בַּשָּׁנָה|שמות|כג|יד}} #{{רובד|לשון המקרא}} <small>נדיר</small> פִּזֵּז, נָע בְּרִקּוּד מעגלי. #:*{{צט/תנ"ך|'''יָחוֹגּוּ''' וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.|תהלים|קז|כז}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית {{ערבית|حجّ|[[חג'|חַגּ']]}} ===נגזרות=== *[[חגיגה]] *[[חג#חַג א|חג]] ===מילים נרדפות=== *[[רקד]] (2) *[[פזז|פיזז]] (2) *[[חל|חל]] (2) ===תרגום=== למשמעות (1): {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|celebrate}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festejar|celebrar}} *ערבית: {{ת|ערבית|اِحْتَفَلَ}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздновать}} }} למשמעות (2) ר' [[#חָג#תרגום|להלן]] {{שורש|חגג}} ===ראו גם=== *[[חוג]] *[[נחג|נחוג]] (1) *[[התחוגג]] (1) [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] == חָג == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ג}} |בניין=קל }} # [[נע]] ב[[מעגל]] #:*{{צט/תנ"ך|חֹק '''חָג''' עַל פְּנֵי מָיִם; עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.|איוב|כו|י}} #:*{{צטזמר|עוּגָה, עוּגָה, עוּגָה – / בַּמַּעְגָּל '''נָחוּגָה'''; / נִסְתּוֹבֵבָה כָּל הַיּוֹם / עַד אֲשֶׁר נִמְצָא מָקוֹם.|song.asp?id{{=}}913|עוּגָה, עוּגָה|ויקיפדיה=עוגה עוגה|אהרון אשמן}} #:*{{צטשיר|הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים '''חָגוֹת''' / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}396&wrkid{{=}}1185|הִנְנִי כָּאן|ויקיפדיה=הנני כאן|חיים חפר}} ===גיזרון=== *פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. ===נגזרות=== * [[מחוג]], [[מחוגה]] * [[חוג]], [[חוגה]] ===מילים נרדפות=== * [[הקיף]] * [[סב]] * [[עג]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|circle}} * ספרדית: '''[[:es:circular|circular]]''' {{שורש|חוג}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] j5mo69qm7rwe0kc1dqjparsm8o1nv1d 519557 519556 2026-04-24T19:55:25Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519557 wikitext text/x-wiki ==חַג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חג |הגייה=khag |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ג|ג}} |דרך תצורה= {{משקל|קַל}} |נטיות=ר' חַגִּים; חַג־, ר' חַגֵּי־; ביידוע: הֶחָג }}{{תמונה|A Seder table setting.jpg|שולחן ערוך לכבוד חג ה[[פסח]] ([[ליל הסדר]])}} # [[יום]] של [[שמחה]] או יום שמצוין ל[[זכר]] [[אירוע]] בעל ערך היסטורי, [[דת]]י וכיוצא באלה. #:*{{צט/תנ"ך|וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶ'''חָג''' יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם...|יחזקאל|מה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, '''חַג''' לַיהוָה|שמות|יג|ו}} #:*{{צט|וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה '''חַגִּים''' וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם '''חַג''' הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִ[[יציאת מצרים|יצִיאַת מִצְרָיִם]].|קידוש לחג השבועות}} # {{רובד|לשון המקרא}} בהמת הקרבן #:*{{צט/תנ"ך|אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ '''חַג''' בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|תהלים|קיח|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב '''חַגִּי''' עַד בֹּקֶר|שמות|כג|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ '''חַגֵּיכֶם''' וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו|מלאכי|ב|ג}} ===גזרון=== {{מספור|1}} מקביל לסורית: {{סורית|4098|ܚܲܓܵܐ}} (חַגָא) - חג, משתה, סעודה. {{מספור|2}} עד לחורבן בית המקדש, "חג" היה יום חגו של האלוהים, וגם 'קורבן כפות' סמוך למזבח. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אסרו חג]] *[[חג האביב]] *[[חג האורים]] *[[חג האסיף]] *[[חג הבכורים]] *[[חג המולד]] *[[חג המצות]] *[[חג הקציר]] *[[חג מתן תורה]] *[[חג שמח]] *[[חגים וזמנים לששון]] }} ===מילים נרדפות=== *[[יום טוב]] *[[מועד]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|festa}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|liburan}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|festival|holiday}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տոն}} (תעתיק: ton) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დღესასწაული}} (תעתיק: dɣesasc̣auli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Feiertag}} *הודית: {{ת|הינדית|छुट्टी}} (תעתיק: chuṭṭī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|feestdag}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ünnepnap}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngày lễ}} *טורקית: {{ת|טורקית|bayram}} *יוונית: {{ת|יוונית|γιορτή}} (תעתיק: giortí) *יפנית: {{ת|יפנית|祝日}} (תעתיק: saijitsu) :::{{ת|יפנית|祭り}} (תעתיק: matsuri) *כורדית: {{ת|כורדית|cejn|‎eyd}} *לטינית: {{ת|לטינית|feria|festum}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|helligdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|likizo}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festividad|celebración}} *ערבית: {{ת|ערבית|عيد}} (תעתיק: עיד) *פולנית: {{ת|פולנית|święto}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|feriado}} *פרסית: {{ת|פרסית|جشن}} (תעתיק: ג'שׁן), {{ת|פרסית|عيد}} (תעתיק: עיד) *צ'כית: {{ת|צ'כית|svátek}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|fête}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|축일}} (תעתיק: chugil) *רומנית: {{ת|רומנית|sărbătoare}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздник}} (תעתיק: prázdnik) *שוודית: {{ת|שוודית|högtid}} *תאילנדית: {{ת|תאית|วันหยุด}} (תעתיק: wan-yùt) }} ===ראו גם=== * [[חגיגה]] {{קטגוריה|חגים ומועדים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חג|ויקישיתוף=Category:Holidays|שם ויקישיתוף=חגים}} {{שורש|חגג}} [[קטגוריה:תרבות]] [[קטגוריה:חגים ומועדים|*]] ==חַג (גם חָגַג)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ג|ג}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[ציין]] [[מאורע]] [[משמח]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, '''וְחַגֹּתֶם''' אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם '''תְּחָגֻּהוּ'''.|שמות|יב|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, '''תָּחֹגּוּ''' אֶת חַג יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים...|ויקרא|כג|לט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֹכְלִים וְשֹׁתִים '''וְחֹגְגִים''' בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ |שמואל א|ל|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן '''חוֹגֵג'''|תהלים|מב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ '''לָחֹג''' אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.|זכריה|יד|יט|}} #:*{{צט/תנ"ך|שָׁלֹשׁ רְגָלִים '''תָּחֹג''' לִי בַּשָּׁנָה|שמות|כג|יד}} #{{רובד|לשון המקרא}} <small>נדיר</small> פִּזֵּז, נָע בְּרִקּוּד מעגלי. #:*{{צט/תנ"ך|'''יָחוֹגּוּ''' וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.|תהלים|קז|כז}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית {{ערבית|حجّ|[[חג'|חַגּ']]}} ===נגזרות=== *[[חגיגה]] *[[חג#חַג א|חג]] ===מילים נרדפות=== *[[רקד]] (2) *[[פזז|פיזז]] (2) *[[חל|חל]] (2) ===תרגום=== למשמעות (1): {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|celebrate}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festejar|celebrar}} *ערבית: {{ת|ערבית|اِحْتَفَلَ}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздновать}} }} למשמעות (2) ר' [[#חָג|להלן]] ===ראו גם=== *[[חוג]] *[[נחג|נחוג]] (1) *[[התחוגג]] (1) [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] == חָג == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ג}} |בניין=קל }} # [[נע]] ב[[מעגל]] #:*{{צט/תנ"ך|חֹק '''חָג''' עַל פְּנֵי מָיִם; עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.|איוב|כו|י}} #:*{{צטזמר|עוּגָה, עוּגָה, עוּגָה – / בַּמַּעְגָּל '''נָחוּגָה'''; / נִסְתּוֹבֵבָה כָּל הַיּוֹם / עַד אֲשֶׁר נִמְצָא מָקוֹם.|song.asp?id{{=}}913|עוּגָה, עוּגָה|ויקיפדיה=עוגה עוגה|אהרון אשמן}} #:*{{צטשיר|הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים '''חָגוֹת''' / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}396&wrkid{{=}}1185|הִנְנִי כָּאן|ויקיפדיה=הנני כאן|חיים חפר}} ===גיזרון=== *פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. ===נגזרות=== * [[מחוג]], [[מחוגה]] * [[חוג]], [[חוגה]] ===מילים נרדפות=== * [[הקיף]] * [[סב]] * [[עג]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|circle}} * ספרדית: '''[[:es:circular|circular]]''' {{שורש|חוג}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] by3ggo127ajenlmspxgf4a8vfhbc7y5 519558 519557 2026-04-24T19:55:50Z CrescentStorm 15545 /* ראו גם */ 519558 wikitext text/x-wiki ==חַג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חג |הגייה=khag |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ג|ג}} |דרך תצורה= {{משקל|קַל}} |נטיות=ר' חַגִּים; חַג־, ר' חַגֵּי־; ביידוע: הֶחָג }}{{תמונה|A Seder table setting.jpg|שולחן ערוך לכבוד חג ה[[פסח]] ([[ליל הסדר]])}} # [[יום]] של [[שמחה]] או יום שמצוין ל[[זכר]] [[אירוע]] בעל ערך היסטורי, [[דת]]י וכיוצא באלה. #:*{{צט/תנ"ך|וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶ'''חָג''' יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם...|יחזקאל|מה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, '''חַג''' לַיהוָה|שמות|יג|ו}} #:*{{צט|וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה '''חַגִּים''' וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם '''חַג''' הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִ[[יציאת מצרים|יצִיאַת מִצְרָיִם]].|קידוש לחג השבועות}} # {{רובד|לשון המקרא}} בהמת הקרבן #:*{{צט/תנ"ך|אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ '''חַג''' בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|תהלים|קיח|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב '''חַגִּי''' עַד בֹּקֶר|שמות|כג|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ '''חַגֵּיכֶם''' וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו|מלאכי|ב|ג}} ===גזרון=== {{מספור|1}} מקביל לסורית: {{סורית|4098|ܚܲܓܵܐ}} (חַגָא) - חג, משתה, סעודה. {{מספור|2}} עד לחורבן בית המקדש, "חג" היה יום חגו של האלוהים, וגם 'קורבן כפות' סמוך למזבח. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אסרו חג]] *[[חג האביב]] *[[חג האורים]] *[[חג האסיף]] *[[חג הבכורים]] *[[חג המולד]] *[[חג המצות]] *[[חג הקציר]] *[[חג מתן תורה]] *[[חג שמח]] *[[חגים וזמנים לששון]] }} ===מילים נרדפות=== *[[יום טוב]] *[[מועד]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|festa}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|liburan}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|festival|holiday}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տոն}} (תעתיק: ton) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დღესასწაული}} (תעתיק: dɣesasc̣auli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Feiertag}} *הודית: {{ת|הינדית|छुट्टी}} (תעתיק: chuṭṭī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|feestdag}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ünnepnap}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngày lễ}} *טורקית: {{ת|טורקית|bayram}} *יוונית: {{ת|יוונית|γιορτή}} (תעתיק: giortí) *יפנית: {{ת|יפנית|祝日}} (תעתיק: saijitsu) :::{{ת|יפנית|祭り}} (תעתיק: matsuri) *כורדית: {{ת|כורדית|cejn|‎eyd}} *לטינית: {{ת|לטינית|feria|festum}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|helligdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|likizo}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festividad|celebración}} *ערבית: {{ת|ערבית|عيد}} (תעתיק: עיד) *פולנית: {{ת|פולנית|święto}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|feriado}} *פרסית: {{ת|פרסית|جشن}} (תעתיק: ג'שׁן), {{ת|פרסית|عيد}} (תעתיק: עיד) *צ'כית: {{ת|צ'כית|svátek}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|fête}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|축일}} (תעתיק: chugil) *רומנית: {{ת|רומנית|sărbătoare}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздник}} (תעתיק: prázdnik) *שוודית: {{ת|שוודית|högtid}} *תאילנדית: {{ת|תאית|วันหยุด}} (תעתיק: wan-yùt) }} ===ראו גם=== * [[חגיגה]] {{קטגוריה|חגים ומועדים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חג|ויקישיתוף=Category:Holidays|שם ויקישיתוף=חגים}} {{שורש|חגג}} [[קטגוריה:תרבות]] [[קטגוריה:חגים ומועדים|*]] ==חַג (גם חָגַג)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ג|ג}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[ציין]] [[מאורע]] [[משמח]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, '''וְחַגֹּתֶם''' אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם '''תְּחָגֻּהוּ'''.|שמות|יב|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, '''תָּחֹגּוּ''' אֶת חַג יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים...|ויקרא|כג|לט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֹכְלִים וְשֹׁתִים '''וְחֹגְגִים''' בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ |שמואל א|ל|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן '''חוֹגֵג'''|תהלים|מב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ '''לָחֹג''' אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.|זכריה|יד|יט|}} #:*{{צט/תנ"ך|שָׁלֹשׁ רְגָלִים '''תָּחֹג''' לִי בַּשָּׁנָה|שמות|כג|יד}} #{{רובד|לשון המקרא}} <small>נדיר</small> פִּזֵּז, נָע בְּרִקּוּד מעגלי. #:*{{צט/תנ"ך|'''יָחוֹגּוּ''' וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.|תהלים|קז|כז}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית {{ערבית|حجّ|[[חג'|חַגּ']]}} ===נגזרות=== *[[חגיגה]] *[[חג#חַג א|חג]] ===מילים נרדפות=== *[[רקד]] (2) *[[פזז|פיזז]] (2) *[[חל|חל]] (2) ===תרגום=== למשמעות (1): {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|celebrate}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festejar|celebrar}} *ערבית: {{ת|ערבית|اِحْتَفَلَ}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздновать}} }} למשמעות (2) ר' [[#חָג|להלן]] ===ראו גם=== *[[חוג]] *[[נחג|נחוג]] (1) *[[התחוגג]] (1) {{שורש|חגג}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] == חָג == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ג}} |בניין=קל }} # [[נע]] ב[[מעגל]] #:*{{צט/תנ"ך|חֹק '''חָג''' עַל פְּנֵי מָיִם; עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.|איוב|כו|י}} #:*{{צטזמר|עוּגָה, עוּגָה, עוּגָה – / בַּמַּעְגָּל '''נָחוּגָה'''; / נִסְתּוֹבֵבָה כָּל הַיּוֹם / עַד אֲשֶׁר נִמְצָא מָקוֹם.|song.asp?id{{=}}913|עוּגָה, עוּגָה|ויקיפדיה=עוגה עוגה|אהרון אשמן}} #:*{{צטשיר|הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים '''חָגוֹת''' / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}396&wrkid{{=}}1185|הִנְנִי כָּאן|ויקיפדיה=הנני כאן|חיים חפר}} ===גיזרון=== *פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. ===נגזרות=== * [[מחוג]], [[מחוגה]] * [[חוג]], [[חוגה]] ===מילים נרדפות=== * [[הקיף]] * [[סב]] * [[עג]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|circle}} * ספרדית: '''[[:es:circular|circular]]''' {{שורש|חוג}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 1exkso3p15kj9qpqqqgdo8o1884b5id 519559 519558 2026-04-24T19:56:06Z CrescentStorm 15545 /* חַג (גם חָגַג) */ 519559 wikitext text/x-wiki ==חַג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חג |הגייה=khag |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ג|ג}} |דרך תצורה= {{משקל|קַל}} |נטיות=ר' חַגִּים; חַג־, ר' חַגֵּי־; ביידוע: הֶחָג }}{{תמונה|A Seder table setting.jpg|שולחן ערוך לכבוד חג ה[[פסח]] ([[ליל הסדר]])}} # [[יום]] של [[שמחה]] או יום שמצוין ל[[זכר]] [[אירוע]] בעל ערך היסטורי, [[דת]]י וכיוצא באלה. #:*{{צט/תנ"ך|וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶ'''חָג''' יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם...|יחזקאל|מה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, '''חַג''' לַיהוָה|שמות|יג|ו}} #:*{{צט|וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה '''חַגִּים''' וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם '''חַג''' הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִ[[יציאת מצרים|יצִיאַת מִצְרָיִם]].|קידוש לחג השבועות}} # {{רובד|לשון המקרא}} בהמת הקרבן #:*{{צט/תנ"ך|אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ '''חַג''' בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|תהלים|קיח|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב '''חַגִּי''' עַד בֹּקֶר|שמות|כג|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ '''חַגֵּיכֶם''' וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו|מלאכי|ב|ג}} ===גזרון=== {{מספור|1}} מקביל לסורית: {{סורית|4098|ܚܲܓܵܐ}} (חַגָא) - חג, משתה, סעודה. {{מספור|2}} עד לחורבן בית המקדש, "חג" היה יום חגו של האלוהים, וגם 'קורבן כפות' סמוך למזבח. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אסרו חג]] *[[חג האביב]] *[[חג האורים]] *[[חג האסיף]] *[[חג הבכורים]] *[[חג המולד]] *[[חג המצות]] *[[חג הקציר]] *[[חג מתן תורה]] *[[חג שמח]] *[[חגים וזמנים לששון]] }} ===מילים נרדפות=== *[[יום טוב]] *[[מועד]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|festa}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|liburan}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|festival|holiday}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տոն}} (תעתיק: ton) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დღესასწაული}} (תעתיק: dɣesasc̣auli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Feiertag}} *הודית: {{ת|הינדית|छुट्टी}} (תעתיק: chuṭṭī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|feestdag}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ünnepnap}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngày lễ}} *טורקית: {{ת|טורקית|bayram}} *יוונית: {{ת|יוונית|γιορτή}} (תעתיק: giortí) *יפנית: {{ת|יפנית|祝日}} (תעתיק: saijitsu) :::{{ת|יפנית|祭り}} (תעתיק: matsuri) *כורדית: {{ת|כורדית|cejn|‎eyd}} *לטינית: {{ת|לטינית|feria|festum}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|helligdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|likizo}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festividad|celebración}} *ערבית: {{ת|ערבית|عيد}} (תעתיק: עיד) *פולנית: {{ת|פולנית|święto}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|feriado}} *פרסית: {{ת|פרסית|جشن}} (תעתיק: ג'שׁן), {{ת|פרסית|عيد}} (תעתיק: עיד) *צ'כית: {{ת|צ'כית|svátek}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|fête}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|축일}} (תעתיק: chugil) *רומנית: {{ת|רומנית|sărbătoare}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздник}} (תעתיק: prázdnik) *שוודית: {{ת|שוודית|högtid}} *תאילנדית: {{ת|תאית|วันหยุด}} (תעתיק: wan-yùt) }} ===ראו גם=== * [[חגיגה]] {{קטגוריה|חגים ומועדים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חג|ויקישיתוף=Category:Holidays|שם ויקישיתוף=חגים}} {{שורש|חגג}} [[קטגוריה:תרבות]] [[קטגוריה:חגים ומועדים|*]] ==חַג (גם חָגַג)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ג|ג}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[ציין]] [[מאורע]] [[משמח]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, '''וְחַגֹּתֶם''' אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם '''תְּחָגֻּהוּ'''.|שמות|יב|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, '''תָּחֹגּוּ''' אֶת חַג יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים...|ויקרא|כג|לט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֹכְלִים וְשֹׁתִים '''וְחֹגְגִים''' בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ |שמואל א|ל|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן '''חוֹגֵג'''|תהלים|מב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ '''לָחֹג''' אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.|זכריה|יד|יט|}} #:*{{צט/תנ"ך|שָׁלֹשׁ רְגָלִים '''תָּחֹג''' לִי בַּשָּׁנָה|שמות|כג|יד}} #{{רובד|לשון המקרא}} <small>נדיר</small> פִּזֵּז, נָע בְּרִקּוּד מעגלי. #:*{{צט/תנ"ך|'''יָחוֹגּוּ''' וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.|תהלים|קז|כז}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית {{ערבית|حجّ|[[חג'|חַגּ']]}} ===נגזרות=== *[[חגיגה]] *[[חג#חַג א|חג]] ===מילים נרדפות=== *[[רקד]] (2) *[[פזז|פיזז]] (2) *[[חל|חל]] (2) ===תרגום=== למשמעות (1): {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|celebrate}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festejar|celebrar}} *ערבית: {{ת|ערבית|اِحْتَفَلَ}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздновать}} }} למשמעות (2) ר' [[#חָג|להלן]] ===ראו גם=== *[[חוג]] *[[נחג|נחוג]] (1) *[[התחוגג]] (1) {{שורש|חגג}} == חָג == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ג}} |בניין=קל }} # [[נע]] ב[[מעגל]] #:*{{צט/תנ"ך|חֹק '''חָג''' עַל פְּנֵי מָיִם; עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.|איוב|כו|י}} #:*{{צטזמר|עוּגָה, עוּגָה, עוּגָה – / בַּמַּעְגָּל '''נָחוּגָה'''; / נִסְתּוֹבֵבָה כָּל הַיּוֹם / עַד אֲשֶׁר נִמְצָא מָקוֹם.|song.asp?id{{=}}913|עוּגָה, עוּגָה|ויקיפדיה=עוגה עוגה|אהרון אשמן}} #:*{{צטשיר|הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים '''חָגוֹת''' / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}396&wrkid{{=}}1185|הִנְנִי כָּאן|ויקיפדיה=הנני כאן|חיים חפר}} ===גיזרון=== *פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. ===נגזרות=== * [[מחוג]], [[מחוגה]] * [[חוג]], [[חוגה]] ===מילים נרדפות=== * [[הקיף]] * [[סב]] * [[עג]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|circle}} * ספרדית: '''[[:es:circular|circular]]''' {{שורש|חוג}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 2vjzguc1yf0fxshfn1k674dhx4kxk33 519560 519559 2026-04-24T19:56:28Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519560 wikitext text/x-wiki ==חַג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חג |הגייה=khag |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ג|ג}} |דרך תצורה= {{משקל|קַל}} |נטיות=ר' חַגִּים; חַג־, ר' חַגֵּי־; ביידוע: הֶחָג }}{{תמונה|A Seder table setting.jpg|שולחן ערוך לכבוד חג ה[[פסח]] ([[ליל הסדר]])}} # [[יום]] של [[שמחה]] או יום שמצוין ל[[זכר]] [[אירוע]] בעל ערך היסטורי, [[דת]]י וכיוצא באלה. #:*{{צט/תנ"ך|וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶ'''חָג''' יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם...|יחזקאל|מה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, '''חַג''' לַיהוָה|שמות|יג|ו}} #:*{{צט|וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה '''חַגִּים''' וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם '''חַג''' הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִ[[יציאת מצרים|יצִיאַת מִצְרָיִם]].|קידוש לחג השבועות}} # {{רובד|לשון המקרא}} בהמת הקרבן #:*{{צט/תנ"ך|אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ '''חַג''' בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|תהלים|קיח|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב '''חַגִּי''' עַד בֹּקֶר|שמות|כג|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ '''חַגֵּיכֶם''' וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו|מלאכי|ב|ג}} ===גזרון=== {{מספור|1}} מקביל לסורית: {{סורית|4098|ܚܲܓܵܐ}} (חַגָא) - חג, משתה, סעודה. {{מספור|2}} עד לחורבן בית המקדש, "חג" היה יום חגו של האלוהים, וגם 'קורבן כפות' סמוך למזבח. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אסרו חג]] *[[חג האביב]] *[[חג האורים]] *[[חג האסיף]] *[[חג הבכורים]] *[[חג המולד]] *[[חג המצות]] *[[חג הקציר]] *[[חג מתן תורה]] *[[חג שמח]] *[[חגים וזמנים לששון]] }} ===מילים נרדפות=== *[[יום טוב]] *[[מועד]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|festa}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|liburan}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|festival|holiday}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տոն}} (תעתיק: ton) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დღესასწაული}} (תעתיק: dɣesasc̣auli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Feiertag}} *הודית: {{ת|הינדית|छुट्टी}} (תעתיק: chuṭṭī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|feestdag}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ünnepnap}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ngày lễ}} *טורקית: {{ת|טורקית|bayram}} *יוונית: {{ת|יוונית|γιορτή}} (תעתיק: giortí) *יפנית: {{ת|יפנית|祝日}} (תעתיק: saijitsu) :::{{ת|יפנית|祭り}} (תעתיק: matsuri) *כורדית: {{ת|כורדית|cejn|‎eyd}} *לטינית: {{ת|לטינית|feria|festum}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|helligdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|likizo}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festividad|celebración}} *ערבית: {{ת|ערבית|عيد}} (תעתיק: עיד) *פולנית: {{ת|פולנית|święto}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|feriado}} *פרסית: {{ת|פרסית|جشن}} (תעתיק: ג'שׁן), {{ת|פרסית|عيد}} (תעתיק: עיד) *צ'כית: {{ת|צ'כית|svátek}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|fête}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|축일}} (תעתיק: chugil) *רומנית: {{ת|רומנית|sărbătoare}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздник}} (תעתיק: prázdnik) *שוודית: {{ת|שוודית|högtid}} *תאילנדית: {{ת|תאית|วันหยุด}} (תעתיק: wan-yùt) }} ===ראו גם=== * [[חגיגה]] {{קטגוריה|חגים ומועדים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חג|ויקישיתוף=Category:Holidays|שם ויקישיתוף=חגים}} {{שורש|חגג}} [[קטגוריה:תרבות]] [[קטגוריה:חגים ומועדים|*]] ==חַג (גם חָגַג)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ג|ג}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[ציין]] [[מאורע]] [[משמח]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, '''וְחַגֹּתֶם''' אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם '''תְּחָגֻּהוּ'''.|שמות|יב|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, '''תָּחֹגּוּ''' אֶת חַג יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים...|ויקרא|כג|לט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֹכְלִים וְשֹׁתִים '''וְחֹגְגִים''' בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ |שמואל א|ל|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן '''חוֹגֵג'''|תהלים|מב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ '''לָחֹג''' אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.|זכריה|יד|יט|}} #:*{{צט/תנ"ך|שָׁלֹשׁ רְגָלִים '''תָּחֹג''' לִי בַּשָּׁנָה|שמות|כג|יד}} #{{רובד|לשון המקרא}} <small>נדיר</small> פִּזֵּז, נָע בְּרִקּוּד מעגלי. #:*{{צט/תנ"ך|'''יָחוֹגּוּ''' וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.|תהלים|קז|כז}} ===גיזרון=== *מקבילה בערבית {{ערבית|حجّ|[[חג'|חַגּ']]}} ===נגזרות=== *[[חגיגה]] *[[חג#חַג א|חג]] ===מילים נרדפות=== *[[רקד]] (2) *[[פזז|פיזז]] (2) *[[חל|חל]] (2) ===תרגום=== למשמעות (1): {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|celebrate}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|festejar|celebrar}} *ערבית: {{ת|ערבית|اِحْتَفَلَ}} *רוסית: {{ת|רוסית|праздновать}} }} למשמעות (2) ר' [[#חָג|להלן]] ===ראו גם=== *[[חוג]] *[[נחג|נחוג]] (1) *[[התחוגג]] (1) {{שורש|חגג}} == חָג == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חג |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ג}} |בניין=קל }} # [[נע]] ב[[מעגל]] #:*{{צט/תנ"ך|חֹק '''חָג''' עַל פְּנֵי מָיִם; עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.|איוב|כו|י}} #:*{{צטזמר|עוּגָה, עוּגָה, עוּגָה – / בַּמַּעְגָּל '''נָחוּגָה'''; / נִסְתּוֹבֵבָה כָּל הַיּוֹם / עַד אֲשֶׁר נִמְצָא מָקוֹם.|song.asp?id{{=}}913|עוּגָה, עוּגָה|ויקיפדיה=עוגה עוגה|אהרון אשמן}} #:*{{צטשיר|הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים '''חָגוֹת''' / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}396&wrkid{{=}}1185|הִנְנִי כָּאן|ויקיפדיה=הנני כאן|חיים חפר}} ===גיזרון=== *פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. ===נגזרות=== * [[מחוג]], [[מחוגה]] * [[חוג]], [[חוגה]] ===מילים נרדפות=== * [[הקיף]] * [[סב]] * [[עג]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|circle}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|circular}} {{שורש|חוג}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 6sj2kxiym4km1eof6txacwbmuqrorqy 0 20369 519535 502975 2026-04-24T16:53:38Z CrescentStorm 15545 /* אָמַר */ 519535 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=דִּבֵּר, הוציא מילים |אחר=הגביה |ראו=[[האמיר]], [[אמיר]], {{שרש3|א|מ|ר|ב}}}} ==אָמַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=אמר |שורש וגזרה={{שרש3|א|מ|ר|א}}, [[גזרת נפ"א]] |בניין=קל |נטיות=}} # [[העביר|הֶעֱבִיר]] [[מידע|מֵידָע]] (הוֹרָאָה, כַּוָּנָה, אוֹ רֶגֶשׁ) בְּעֶזְרַת [[מלה|מִלִּים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן, '''אָמַר''' אֱלֹהִים; לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן־תְּמֻתוּן.|בראשית|ג|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֹּאמֶר''' אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ; כֹּל אֲשֶׁר '''תֹּאמַר''' אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ...|בראשית|כא|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי '''אֹמְרִים''' נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.|בראשית|לז|יז}} #<small>הרחבה של (1)</small> תִּכְנֵן, הָגָה בְּרֹאשׁוֹ, מַחְשבוֹת הָיוּ לוֹ בַּאֲשֶׁר-. #:*{{צט/תנ"ך|מַה '''תֹּאמַר''' נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ|שמואל א|כ|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה '''וַיֹּאמֶר''' לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד|שמואל ב|כא|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֹּאמֶר''' לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית|תהלים|קו|כג}} #{{מקרא}} [[התכוון]]; [[פירוש]] ה[[דבר]] היה. #:*{{צט/תנ"ך|הוֹי '''הָאֹמְרִים''' לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע...|ישעיהו|ה|כ}} === גזרון === * השורש קיים בלשונות השמיות המערביות (כנענית וארמית): בשפות כנעניות שאינן עברית: באוגריתיות - 𐎀𐎎𐎗 (אַמר),<ref>לוחות UT 6, 123, 126 IV, 137</ref> יש לציין כי השורש א.מ.ר. אינו שכיח בכתבי אוגרית, והשורש הנפוץ בניב האוגריתי במקומו היה ר.ג.מ.;<ref>צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 73</ref> צידונית,<ref>[[w:KAI|KAI]] 26, 50</ref> מואבית<ref>[[w:KAI|KAI]] 181 ([[w:מצבת מישע|מצבת מישע]])</ref> ואדומית<ref>שמואל אחיטוב, '''אסופת כתובות עבריות''', מוסד ביאליק, 1992, עמ' 213-214.</ref> - 𐤀𐤌𐤓 (אמר); בארמית קדומה: אמר.<ref>[[w:KAI|KAI]] 214, 222 & 223 B, C & 224 ([[w:אסטלות ספירה|אסטלות ספירה]]), 233, 264, 309, 319</ref> === צירופים === *[[אומר דרשני]] *[[אמר אל לבו]] *[[אמר בלבו]] *[[אמר מעתה]] *[[אמר נואש]] *[[לבי אומר לי]] ===נגזרות=== {{ע|3| *[[אמורא]] *[[אמירה]] *[[נאמר]] *[[אמור]] *[[מאמר]] *[[אמרה#אִמְרָה א|אמרה]] *[[כלומר]] *[[לאמור]] }} === מילים נרדפות === {{ע|3| * [[בטא|ביטא]] * [[דבר#דִּבֵּר|דיבר]] * [[הביע]] * [[הגיד]] * [[מלל#מִלֵּל|מילל]] * [[ספר#סִפֵּר א|סיפר]] * [[שח#שָֹח|שח]] }} ===תרגום=== {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|say}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|sagen}} *יוונית: {{ת|יוונית|λέγω}} (תעתיק: légō) *ספרדית: {{ת|אנגלית|decir}}‏ *ערבית: {{ת|ערבית|قال}} (תעתיק: קָאלַ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|dire}} *רוסית: {{ת|רוסית|сказать}} (תעתיק: skazátʹ) }} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|אמר א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] ==אֹמֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אומר |הגייה='''o'''mer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|א|מ|ר|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # דברים, מסר המבוטא במילים. #:*{{צט/תנ"ך|יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ '''אֹמֶר'''; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת. אֵין־'''אֹמֶר''' וְאֵין דְּבָרִים; בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.|תהלים|יט|ג|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲדֹנָי יִתֶּן־'''אֹמֶר'''; הַמְבַשְּׁרוֹת צָבָא רָב.|תהלים|סח|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ; גָּמַר '''אֹמֶר''' לְדֹר וָדֹר.|תהלים|עז|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְתִגְזַר־'''אוֹמֶר''' וְיָקָם לָךְ; וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.|איוב|כב|כח}} ===צירופים=== *[[בלי אמר ודברים|בלי אומר ודברים]] *[[גמר אמר|גמר אומר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|saying|speach}} ===ראו גם=== *[[דבור#דִּבּוּר|דִּבּוּר]] *[[אמירה]] *[[אמרה#אִמְרָה|אִמְרָה]] [[קטגוריה:גזרת נפ"א]] ==אִמָּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אימר |הגייה=i'''mar''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|א|מ|ר|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קִטָּל}} |נטיות=ר' אִמָּרין }} #{{ארמית}} [[טלה]], [[כבש]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית־אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן '''אִמְּרִין''' אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין...|עזרא|ו|יז}} #:*{{צט/בבלי|אמרו ליה – גלילאה שוטה; חמר למירכב, או חמר למישתי, עמר למילבש, או '''אימר''' לאיתכסאה?|עירובין|נג|ב}} #:*{{צט/רבה|הָאֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר <small>({{פסוק|שמואל א|טו|כג}})</small> וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר, רָאָה בַּכָּבֵד; אָמַר רַבִּי כְּהָדֵין עֲרָבָאָה דַּהֲוָה נָכֵיס '''אִימְּרָא''' וְחָמֵי בְּכַבְדָּא.|איכה|פתיחתא|כג}} ===גזרון=== *המילה משותפת לשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎛𐎎𐎗 (אִמר);<ref>לוחות UT ’nt IV x, ’nt V vi, Krt, 49 II</ref> כנענית: 𐤀𐤌𐤓 (אמר);<ref>[[w:KAI|KAI]] 69, ולפי ההשלמות גם 74</ref> אכדית: {{אכדית|8461|emmeru}}. וראו גם בערך [[מריא]]. *וייתכן כי זהו הפירוש בפסוק: {{צט/תנ"ך|נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה; הַנֹּתֵן, '''אִמְרֵי'''־שָׁפֶר.|בראשית|מט|כא}}, שכן לדגש החזק יש נטייה להיעלם באות שוואית. ===ראו גם=== *[[מרון]] *[[אמורים]] === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] n1c8t4d544v63e7f090b5z9epwn8oe4 519536 519535 2026-04-24T16:54:14Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 519536 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=דִּבֵּר, הוציא מילים |אחר=הגביה |ראו=[[האמיר]], [[אמיר]], {{שרש3|א|מ|ר|ב}}}} ==אָמַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=אמר |שורש וגזרה={{שרש3|א|מ|ר|א}}, [[גזרת נפ"א]] |בניין=קל |נטיות=}} # [[העביר|הֶעֱבִיר]] [[מידע|מֵידָע]] (הוֹרָאָה, כַּוָּנָה, אוֹ רֶגֶשׁ) בְּעֶזְרַת [[מלה|מִלִּים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן, '''אָמַר''' אֱלֹהִים; לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן־תְּמֻתוּן.|בראשית|ג|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֹּאמֶר''' אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ; כֹּל אֲשֶׁר '''תֹּאמַר''' אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ...|בראשית|כא|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי '''אֹמְרִים''' נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.|בראשית|לז|יז}} #<small>הרחבה של (1)</small> תִּכְנֵן, הָגָה בְּרֹאשׁוֹ, מַחְשבוֹת הָיוּ לוֹ בַּאֲשֶׁר-. #:*{{צט/תנ"ך|מַה '''תֹּאמַר''' נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ|שמואל א|כ|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה '''וַיֹּאמֶר''' לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד|שמואל ב|כא|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֹּאמֶר''' לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית|תהלים|קו|כג}} #{{מקרא}} [[התכוון]]; [[פירוש]] ה[[דבר]] היה. #:*{{צט/תנ"ך|הוֹי '''הָאֹמְרִים''' לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע...|ישעיהו|ה|כ}} === גזרון === * השורש קיים בלשונות השמיות המערביות (כנענית וארמית): בשפות כנעניות שאינן עברית: באוגריתיות - 𐎀𐎎𐎗 (אַמר),<ref>לוחות UT 6, 123, 126 IV, 137</ref> יש לציין כי השורש א.מ.ר. אינו שכיח בכתבי אוגרית, והשורש הנפוץ בניב האוגריתי במקומו היה ר.ג.מ.;<ref>צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 73</ref> צידונית,<ref>[[w:KAI|KAI]] 26, 50</ref> מואבית<ref>[[w:KAI|KAI]] 181 ([[w:מצבת מישע|מצבת מישע]])</ref> ואדומית<ref>שמואל אחיטוב, '''אסופת כתובות עבריות''', מוסד ביאליק, 1992, עמ' 213-214.</ref> - 𐤀𐤌𐤓 (אמר); בארמית קדומה: אמר.<ref>[[w:KAI|KAI]] 214, 222 & 223 B, C & 224 ([[w:אסטלות ספירה|אסטלות ספירה]]), 233, 264, 309, 319</ref> === צירופים === *[[אומר דרשני]] *[[אמר אל לבו]] *[[אמר בלבו]] *[[אמר מעתה]] *[[אמר נואש]] *[[לבי אומר לי]] ===נגזרות=== {{ע|3| *[[אמור]] *[[אמורא]] *[[אמירה]] *[[אמרה#אִמְרָה א|אמרה]] *[[כלומר]] *[[לאמור]] *[[מאמר]] *[[נאמר]] }} === מילים נרדפות === {{ע|3| * [[בטא|ביטא]] * [[דבר#דִּבֵּר|דיבר]] * [[הביע]] * [[הגיד]] * [[מלל#מִלֵּל|מילל]] * [[ספר#סִפֵּר א|סיפר]] * [[שח#שָֹח|שח]] }} ===תרגום=== {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|say}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|sagen}} *יוונית: {{ת|יוונית|λέγω}} (תעתיק: légō) *ספרדית: {{ת|אנגלית|decir}}‏ *ערבית: {{ת|ערבית|قال}} (תעתיק: קָאלַ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|dire}} *רוסית: {{ת|רוסית|сказать}} (תעתיק: skazátʹ) }} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|אמר א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] ==אֹמֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אומר |הגייה='''o'''mer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|א|מ|ר|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # דברים, מסר המבוטא במילים. #:*{{צט/תנ"ך|יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ '''אֹמֶר'''; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת. אֵין־'''אֹמֶר''' וְאֵין דְּבָרִים; בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.|תהלים|יט|ג|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲדֹנָי יִתֶּן־'''אֹמֶר'''; הַמְבַשְּׁרוֹת צָבָא רָב.|תהלים|סח|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ; גָּמַר '''אֹמֶר''' לְדֹר וָדֹר.|תהלים|עז|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְתִגְזַר־'''אוֹמֶר''' וְיָקָם לָךְ; וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.|איוב|כב|כח}} ===צירופים=== *[[בלי אמר ודברים|בלי אומר ודברים]] *[[גמר אמר|גמר אומר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|saying|speach}} ===ראו גם=== *[[דבור#דִּבּוּר|דִּבּוּר]] *[[אמירה]] *[[אמרה#אִמְרָה|אִמְרָה]] [[קטגוריה:גזרת נפ"א]] ==אִמָּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אימר |הגייה=i'''mar''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|א|מ|ר|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קִטָּל}} |נטיות=ר' אִמָּרין }} #{{ארמית}} [[טלה]], [[כבש]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית־אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן '''אִמְּרִין''' אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין...|עזרא|ו|יז}} #:*{{צט/בבלי|אמרו ליה – גלילאה שוטה; חמר למירכב, או חמר למישתי, עמר למילבש, או '''אימר''' לאיתכסאה?|עירובין|נג|ב}} #:*{{צט/רבה|הָאֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר <small>({{פסוק|שמואל א|טו|כג}})</small> וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר, רָאָה בַּכָּבֵד; אָמַר רַבִּי כְּהָדֵין עֲרָבָאָה דַּהֲוָה נָכֵיס '''אִימְּרָא''' וְחָמֵי בְּכַבְדָּא.|איכה|פתיחתא|כג}} ===גזרון=== *המילה משותפת לשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎛𐎎𐎗 (אִמר);<ref>לוחות UT ’nt IV x, ’nt V vi, Krt, 49 II</ref> כנענית: 𐤀𐤌𐤓 (אמר);<ref>[[w:KAI|KAI]] 69, ולפי ההשלמות גם 74</ref> אכדית: {{אכדית|8461|emmeru}}. וראו גם בערך [[מריא]]. *וייתכן כי זהו הפירוש בפסוק: {{צט/תנ"ך|נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה; הַנֹּתֵן, '''אִמְרֵי'''־שָׁפֶר.|בראשית|מט|כא}}, שכן לדגש החזק יש נטייה להיעלם באות שוואית. ===ראו גם=== *[[מרון]] *[[אמורים]] === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] ez2qyheefxs4g7zcrqtwopzesk429n8 0 21885 519519 504300 2026-04-24T14:24:21Z CrescentStorm 15545 /* דְּמוּת */ 519519 wikitext text/x-wiki {{חסר|דִּמּוּת}} ==דְּמוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דמות |הגייה=dmut |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ד|מ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלוּת}} |נטיות=ר' דְּמֻיּוֹת; דְּמוּת־, ר' דְּמֻיּוֹת־ }} # תמונה, [[מראה]]. #:* {{צט/תנ"ך|'''וּדְמוּת''' פְּנֵיהֶם, פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל-הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי-שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן; וּפְנֵי-נֶשֶׁר, לְאַרְבַּעְתָּן.|יחזקאל|א|י}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ '''כִּדְמוּתֵנוּ'''; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.|בראשית|א|כו}}. # דבר דומה כמו דבר מה. #:* {{צט/תנ"ך|קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים, '''דְּמוּת''' עַם-רָב; קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם, נֶאֱסָפִים--יְהוָה צְבָאוֹת, מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.|ישעיהו|יג|ד}}. # מי שלוקח חלק ב[[עלילה]] של [[סיפור]] או ב[[מחזה]]. ===צירופים=== {{עמודות| * [[דמות דיוקן]] * [[דמות ראשית]] * [[דמות משנית]] | * [[דמות עגלה|דמות עגולה]] * [[דמות שטוחה]] * [[מעט את הדמות]] }} ===נגזרות=== * {{שרש3|ד|מ|ת}} ** [[דמת#דִּמֵּת|דִּמֵּת]] ** [[דמות#דִּמּוּת|דִּמּוּת]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|personaggio}} * אירית: {{ת|אירית|pearsa}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|figure|character}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Gestalt}} * דנית: {{ת|דנית|skikkelse}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|personage}} * ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|nhân vật}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|figura}} * ערבית: {{ת|ערבית|شخصية}} * פולנית: {{ת|פולנית|osoba}} * פינית: {{ת|פינית|hahmo}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|figure}} * רוסית: {{ת|רוסית|фигура}} * שוודית: {{ת|שוודית|figur}} }} ===ראו גם=== * [[תמונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דמות ספרותית}} [[קטגוריה:ספרות]] 13iq3pthw96wvfq804zlzhp7hf9mr12 0 22216 519579 512943 2026-04-24T22:17:41Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519579 wikitext text/x-wiki ==יֶלֶד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ילד |הגייה='''ye'''led |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ל|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=נ' יַלְדָה, ר' יְלָדִים, ר' נ' יְלָדוֹת; ס' יַלְדֵי־ }} # אדם שטרם הגיע ל[[בגרות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה '''יְלָדִים''' וּלְחַנָּה אֵין '''יְלָדִים'''.|שמואל א|א|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ '''יְלָדִים וִילָדוֹת''' מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.|זכריה|ח|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|טוֹב '''יֶלֶד''' מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא-יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד|קהלת|ד|יג}} #:*2. כינוי לאדם שאינו מבין, ומתנהג כמו ילד קטן, כגון בביטויים ״איזה ילד אתה״ (מוטי, עספור) ו"מה אתה ילד?" === גיזרון === * מילה מקראית. * ממקור פרוטו שמי. ישנן מקבילות בשפות שמיות אחרות כגון: אוגריתית: 𐎊𐎍𐎄 (ילד), ארמית סורית: ܝܠܕ‎ (יִלַד‎), געז: ወልድ {{כ}}(wäld), ערבית {{ערבית|ولد|וַלַד}}, אכדית: 𒉿𒆷𒁺𒌝 {{כ}}(walādum) וכו׳. ===צירופים=== {{ע|3| * [[ארוחת ילדים]] * [[ילד כאפות]] * [[ארון ילדים]] * [[בכה כמו ילד קטן]] * [[גן ילדים]] * [[ילד בגוף של מבוגר]] * [[ילד טוב ירושלים]] * [[ילד סנדויץ']] * [[ילד פלא]] * [[ילד שמנת]] * [[ילד תנובה]] * [[ילד נזק]] * [[כמו ילד קטן]] * [[לא לפני הילדים]] * [[משפחה ברוכת ילדים]] * [[עשה ילד]] * [[קרא לילד בשמו]] }} ===נגזרות=== * [[ילדה]] * [[ילדון]] * [[ילדנת|ילדונת]] ===ניגודים=== * [[זקן#זָקֵן|זָקֵן]] * [[קשיש]] * [[בא בימים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|kid|child}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|knabo}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Junge|Kind}} *יידיש: {{ת|יידיש|קינד|יינגל}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|chico|niño}} *ערבית: {{ת|ערבית|ولد}} (תעתיק: וַלַד) *רוסית: {{ת|רוסית|мальчик}} (הגייה: מַלְצִ'יק) ===ראו גם=== * [[נער#נַעַר|נער]] * [[בחור]] * [[תינוק]] [[קטגוריה:גילים]] ==יָלַד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת נחי פי"ו|גזרת נפ"יו]] |בניין=קל}} # הביא לעולם מתןך ה[[רחם]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-'''יָלְדָה'''-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק|בראשית|כא|ג}} ===צירופים=== *[[מה ילד יום]] ===נגזרות=== * [[יולדת]] ===מילים נרדפות=== *[[המליט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|give birth}} * ספרדית: [https://dle.rae.es/parir parir], '''dar a luz''' {{שורש|ילד}} ==יִלֵּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פיעל}} # עזר לאשה ללדת. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''בְּיַלֶּדְכֶן''' אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.|שמות|א|טז}} #:* הרופא '''יִלֵּד''' את היולדת. ===נגזרות=== * [[מילדת|מיילדת]] * [[ילוד|יילוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|deliver}} {{שורש|ילד}} ==יֻלַּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=יולד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פועל}} # בא לעולם מרחם אשה. #:* {{צט/תנ"ך|אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר '''יֻלַּד''' לְיַעֲקֹב כָּל-נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר|בראשית|מו|כב}} #:* אתמול '''יֻלַּד''' לאשתי תינוק בריא. {{שורש|ילד}} gfyf4lf9uom5b0oyqapw9sqhfltoir4 519580 519579 2026-04-24T22:21:36Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519580 wikitext text/x-wiki ==יֶלֶד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ילד |הגייה='''ye'''led |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ל|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=נ' יַלְדָה, ר' יְלָדִים, ר' נ' יְלָדוֹת; ס' יַלְדֵי־ }} # אדם שטרם הגיע ל[[בגרות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה '''יְלָדִים''' וּלְחַנָּה אֵין '''יְלָדִים'''.|שמואל א|א|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ '''יְלָדִים וִילָדוֹת''' מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.|זכריה|ח|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|טוֹב '''יֶלֶד''' מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא-יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד|קהלת|ד|יג}} #:*2. כינוי לאדם שאינו מבין, ומתנהג כמו ילד קטן, כגון בביטויים ״איזה ילד אתה״ (מוטי, עספור) ו"מה אתה ילד?" === גיזרון === * מילה מקראית. * ממקור פרוטו שמי. ישנן מקבילות בשפות שמיות אחרות כגון: אוגריתית: 𐎊𐎍𐎄 (ילד), ארמית סורית: ܝܠܕ‎ (יִלַד‎), געז: ወልድ {{כ}}(wäld), ערבית {{ערבית|ولد|וַלַד}}, אכדית: 𒉿𒆷𒁺𒌝 {{כ}}(walādum) וכו׳. ===צירופים=== {{ע|3| * [[ארוחת ילדים]] * [[ילד כאפות]] * [[ארון ילדים]] * [[בכה כמו ילד קטן]] * [[גן ילדים]] * [[ילד בגוף של מבוגר]] * [[ילד טוב ירושלים]] * [[ילד סנדויץ']] * [[ילד פלא]] * [[ילד שמנת]] * [[ילד תנובה]] * [[ילד נזק]] * [[כמו ילד קטן]] * [[לא לפני הילדים]] * [[משפחה ברוכת ילדים]] * [[עשה ילד]] * [[קרא לילד בשמו]] }} ===נגזרות=== * [[ילדה]] * [[ילדון]] * [[ילדנת|ילדונת]] ===ניגודים=== * [[זקן#זָקֵן|זָקֵן]] * [[קשיש]] * [[בא בימים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|kid|child}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|knabo}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Junge|Kind}} *יידיש: {{ת|יידיש|קינד|יינגל}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|chico|niño}} *ערבית: {{ת|ערבית|ولد}} (תעתיק: וַלַד) *רוסית: {{ת|רוסית|мальчик}} (הגייה: מַלְצִ'יק) ===ראו גם=== * [[נער#נַעַר|נער]] * [[בחור]] * [[תינוק]] [[קטגוריה:גילים]] ==יָלַד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת נחי פי"ו|גזרת נפ"יו]] |בניין=קל}} # הביא לעולם מתןך ה[[רחם]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-'''יָלְדָה'''-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק|בראשית|כא|ג}} ===צירופים=== *[[מה ילד יום]] ===נגזרות=== * [[יולדת]] ===מילים נרדפות=== *[[המליט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|give birth}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|parir|dar a luz}} {{שורש|ילד}} ==יִלֵּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פיעל}} # עזר לאשה ללדת. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''בְּיַלֶּדְכֶן''' אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.|שמות|א|טז}} #:* הרופא '''יִלֵּד''' את היולדת. ===נגזרות=== * [[מילדת|מיילדת]] * [[ילוד|יילוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|deliver}} {{שורש|ילד}} ==יֻלַּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=יולד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פועל}} # בא לעולם מרחם אשה. #:* {{צט/תנ"ך|אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר '''יֻלַּד''' לְיַעֲקֹב כָּל-נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר|בראשית|מו|כב}} #:* אתמול '''יֻלַּד''' לאשתי תינוק בריא. {{שורש|ילד}} 491a0xpst9p4rtsjxkfasz0x4y0d27w 519581 519580 2026-04-24T22:22:15Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519581 wikitext text/x-wiki ==יֶלֶד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ילד |הגייה='''ye'''led |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ל|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=נ' יַלְדָה, ר' יְלָדִים, ר' נ' יְלָדוֹת; ס' יַלְדֵי־ }} # אדם שטרם הגיע ל[[בגרות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה '''יְלָדִים''' וּלְחַנָּה אֵין '''יְלָדִים'''.|שמואל א|א|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ '''יְלָדִים וִילָדוֹת''' מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.|זכריה|ח|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|טוֹב '''יֶלֶד''' מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא-יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד|קהלת|ד|יג}} #:*2. כינוי לאדם שאינו מבין, ומתנהג כמו ילד קטן, כגון בביטויים ״איזה ילד אתה״ (מוטי, עספור) ו"מה אתה ילד?" === גיזרון === * מילה מקראית. * ממקור פרוטו שמי. ישנן מקבילות בשפות שמיות אחרות כגון: אוגריתית: 𐎊𐎍𐎄 (ילד), ארמית סורית: ܝܠܕ‎ (יִלַד‎), געז: ወልድ {{כ}}(wäld), ערבית {{ערבית|ولد|וַלַד}}, אכדית: 𒉿𒆷𒁺𒌝 {{כ}}(walādum) וכו׳. ===צירופים=== {{ע|3| * [[ארוחת ילדים]] * [[ילד כאפות]] * [[ארון ילדים]] * [[בכה כמו ילד קטן]] * [[גן ילדים]] * [[ילד בגוף של מבוגר]] * [[ילד טוב ירושלים]] * [[ילד סנדויץ']] * [[ילד פלא]] * [[ילד שמנת]] * [[ילד תנובה]] * [[ילד נזק]] * [[כמו ילד קטן]] * [[לא לפני הילדים]] * [[משפחה ברוכת ילדים]] * [[עשה ילד]] * [[קרא לילד בשמו]] }} ===נגזרות=== * [[ילדה]] * [[ילדון]] * [[ילדנת|ילדונת]] ===ניגודים=== * [[זקן#זָקֵן|זָקֵן]] * [[קשיש]] * [[בא בימים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|kid|child}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|knabo}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Junge|Kind}} *יידיש: {{ת|יידיש|קינד|יינגל}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|chico|niño}} *ערבית: {{ת|ערבית|ولد}} (תעתיק: וַלַד) *רוסית: {{ת|רוסית|мальчик}} (הגייה: מַלְצִ'יק) ===ראו גם=== * [[נער#נַעַר|נער]] * [[בחור]] * [[תינוק]] [[קטגוריה:גילים]] ==יָלַד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת נחי פי"ו|גזרת נפ"יו]] |בניין=קל}} # הביא לעולם מתןך ה[[רחם]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-'''יָלְדָה'''-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק|בראשית|כא|ג}} ===צירופים=== *[[מה ילד יום]] ===נגזרות=== * [[יולדת]] ===מילים נרדפות=== *[[המליט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|give birth}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|parir}} {{שורש|ילד}} ==יִלֵּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פיעל}} # עזר לאשה ללדת. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''בְּיַלֶּדְכֶן''' אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.|שמות|א|טז}} #:* הרופא '''יִלֵּד''' את היולדת. ===נגזרות=== * [[מילדת|מיילדת]] * [[ילוד|יילוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|deliver}} {{שורש|ילד}} ==יֻלַּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=יולד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פועל}} # בא לעולם מרחם אשה. #:* {{צט/תנ"ך|אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר '''יֻלַּד''' לְיַעֲקֹב כָּל-נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר|בראשית|מו|כב}} #:* אתמול '''יֻלַּד''' לאשתי תינוק בריא. {{שורש|ילד}} 7hqpl2zbq1ww7hxqs2weliac1e7ux5b 519582 519581 2026-04-24T22:23:00Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519582 wikitext text/x-wiki ==יֶלֶד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ילד |הגייה='''ye'''led |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ל|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=נ' יַלְדָה, ר' יְלָדִים, ר' נ' יְלָדוֹת; ס' יַלְדֵי־ }} # אדם שטרם הגיע ל[[בגרות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה '''יְלָדִים''' וּלְחַנָּה אֵין '''יְלָדִים'''.|שמואל א|א|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ '''יְלָדִים וִילָדוֹת''' מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.|זכריה|ח|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|טוֹב '''יֶלֶד''' מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא-יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד|קהלת|ד|יג}} #:*2. כינוי לאדם שאינו מבין, ומתנהג כמו ילד קטן, כגון בביטויים ״איזה ילד אתה״ (מוטי, עספור) ו"מה אתה ילד?" === גיזרון === * מילה מקראית. * ממקור פרוטו שמי. ישנן מקבילות בשפות שמיות אחרות כגון: אוגריתית: 𐎊𐎍𐎄 (ילד), ארמית סורית: ܝܠܕ‎ (יִלַד‎), געז: ወልድ {{כ}}(wäld), ערבית {{ערבית|ولد|וַלַד}}, אכדית: 𒉿𒆷𒁺𒌝 {{כ}}(walādum) וכו׳. ===צירופים=== {{ע|3| * [[ארוחת ילדים]] * [[ילד כאפות]] * [[ארון ילדים]] * [[בכה כמו ילד קטן]] * [[גן ילדים]] * [[ילד בגוף של מבוגר]] * [[ילד טוב ירושלים]] * [[ילד סנדויץ']] * [[ילד פלא]] * [[ילד שמנת]] * [[ילד תנובה]] * [[ילד נזק]] * [[כמו ילד קטן]] * [[לא לפני הילדים]] * [[משפחה ברוכת ילדים]] * [[עשה ילד]] * [[קרא לילד בשמו]] }} ===נגזרות=== * [[ילדה]] * [[ילדון]] * [[ילדנת|ילדונת]] ===ניגודים=== * [[זקן#זָקֵן|זָקֵן]] * [[קשיש]] * [[בא בימים]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|kid|child}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|knabo}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Junge|Kind}} *יידיש: {{ת|יידיש|קינד|יינגל}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|chico|niño}} *ערבית: {{ת|ערבית|ولد}} (תעתיק: וַלַד) *רוסית: {{ת|רוסית|мальчик}} (הגייה: מַלְצִ'יק) ===ראו גם=== * [[נער#נַעַר|נער]] * [[בחור]] * [[תינוק]] [[קטגוריה:גילים]] ==יָלַד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת נחי פי"ו|גזרת נפ"יו]] |בניין=קל}} # הביא לעולם מתןך ה[[רחם]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-'''יָלְדָה'''-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק|בראשית|כא|ג}} ===צירופים=== *[[מה ילד יום]] ===נגזרות=== * [[יולדת]] ===מילים נרדפות=== *[[המליט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|give birth}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|parir|dar a luz}} {{שורש|ילד}} ==יִלֵּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ילד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פיעל}} # עזר לאשה ללדת. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''בְּיַלֶּדְכֶן''' אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.|שמות|א|טז}} #:* הרופא '''יִלֵּד''' את היולדת. ===נגזרות=== * [[מילדת|מיילדת]] * [[ילוד|יילוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|deliver}} {{שורש|ילד}} ==יֻלַּד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=יולד |שורש וגזרה={{שרש3|י|ל|ד}}, [[נספח:גזרת שלמים|גזרת שלמים]] |בניין=פועל}} # בא לעולם מרחם אשה. #:* {{צט/תנ"ך|אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר '''יֻלַּד''' לְיַעֲקֹב כָּל-נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר|בראשית|מו|כב}} #:* אתמול '''יֻלַּד''' לאשתי תינוק בריא. {{שורש|ילד}} 491a0xpst9p4rtsjxkfasz0x4y0d27w 0 22670 519566 341613 2026-04-24T20:40:02Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519566 wikitext text/x-wiki ==פִּתָּיוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פיתיון |הגייה=pita'''yon''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|ת|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קִטָּלוֹן}} |נטיות=ר' פִּתְיוֹנוֹת; פִּתְיוֹן־, ר' פִּתְיוֹנוֹת־ }} # דבר מאכל שנועד למשוך בעל חיים אל המלכודת במטרה לצוד אותו או להרעילו. #:* אין כמו תולעת '''פיתיון''' כדי למשוך את הדג אל קרס החכה. # {{בהשאלה}} פיתוי תוך הונאה. משיכת קורבן לתרמית. #:* ‏‏{{צטבי|הוא זוכר את התצלימים הנחמדים למראה בעתונים מצויירים, בחוברות של פירסום '''ופיתיון''', במראות הצובאות של מכתבים וכרטיסים וגלויות של דואר, ובא ורואה את הדברים כהווייתם עם סימני הריקבון, ההפסד, היושן והרישול, שמכונות הקודאק מבליעות אותם בנעימה.|http://benyehuda.org/sokolov/020.html|מספר המסעות|נחום סוקולוב}} ===גיזרון=== *מן [[פתה|פִּתָּה]]. ===תרגום=== {{תרגומים| * אנגלית: {{ת|אנגלית|bait|lure}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|ködern}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|lokken}} | * ספרדית: {{ת|ספרדית|cebar}} * ערבית: {{ת|ערבית|طُعْم}} (1) * צרפתית: {{ת|צרפתית|appât}} }} ===ראו גם=== * [[פתוי|פיתוי]] {{שורש|פתה}} 56knev44v1es0nkneuf2lh8jpfv0a49 0 23154 519585 513001 2026-04-24T22:53:02Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ תקלדה 519585 wikitext text/x-wiki ==כָּתַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כתב |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ת|ב}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל}} {{נגן|קובץ=He-כָּתַב.ogg|כתובית=הגיה}} # השתמש באותיות, במספרים וּבסימנים להביע רעיון. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת־בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים; '''וַיִּכְתְּבֵם''' עַל־שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.|דברים|ד|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי; קַח־לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל, '''וּכְתֹב''' עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.|ישעיהו|ח|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶת־בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ, לֵאמֹר; הַגֶּד־נָא לָנוּ, אֵיךְ '''כָּתַבְתָּ''' אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו? וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ; מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי '''כֹּתֵב''' עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ.|ירמיהו|לו|יז|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|מִי־יִתֵּן אֵפוֹ, '''וְיִכָּתְבוּן''' מִלָּי; מִי־יִתֵּן בַּסֵּפֶר, וְיֻחָקוּ?|איוב|יט|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ; '''כָּתְבוּ''' שִׂטְנָה עַל־ישְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.|עזרא|ד|ו}} #:*{{צט/משנה|'''הַכּוֹתֵב''' שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב; '''כָּתַב''' בִּדְיוֹ, בְּסַם, [...] וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב.|שבת|יב|ד}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''כּוֹתְבִין''' שְׁטָרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד; וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יּאכַל, הֲרֵי זֶה '''יִכְתֹּב'''.|מועד קטן|ג|ד}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין '''לִכְתֹּב''', שֶׁכְּבָר '''כָּתְבוּ''' אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם.|נדרים|ה|ה}} ===גיזרון=== * הוראתה המקורית של המילה היא לחרות, לדקור. למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות, ביניהן: ערבית – {{יוניקוד|كَتَبَ|מוגדל}} וארמית – כְּתַב. ===צירופים=== *[[כתב את הארץ]] *[[כתב למגרה]] ===נגזרות=== * [[כתוב]] **[[כתובים]] * [[כתיבה]] ===ניגודים=== * [[מחק]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|scrivere}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tulis}} *אירית: {{ת|אירית|scríobh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ከተበ}} (תעתיק: kättäbä) :::{{ת|אמהרית|ጻፈ}} (תעתיק: ṣafä) *אנגלית: {{ת|אנגלית|write}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|skribi}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|գրել}} (תעתיק: grel) *בסקית: {{ת|בסקית|idatzi}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|დაწერა}} (תעתיק: dac̣era) *גרמנית: {{ת|גרמנית|schreiben}} *הודית: {{ת|הינדית|लिखना}} (תעתיק: likhnā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|schrijven}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|ír}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|viết|ghi}} *ולשית: {{ת|ולשית|ysgrifennu}} *טגלית: {{ת|טגלית|sumulat|isulat}} *טורקית: {{ת|טורקית|yazmak}} *יוונית: {{ת|יוונית|γράφω}} (תעתיק: gráfo) *יידיש: {{ת|יידיש|שרײַבן}} *יפנית: {{ת|יפנית|書く}} (תעתיק: kaku) *כורדית: {{ת|כורדית|nivîsîn}} *לטינית: {{ת|לטינית|scrībo}} *מלאית: {{ת|מלאית|tulis}} *מלטית: {{ת|מלטית|kiteb}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|skriv}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kuandika}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|लिखति}} (תעתיק: likhati) *ספרדית: {{ת|ספרדית|escribir}} *ערבית: {{ת|ערבית|كتب}} (תעתיק: כַתַבַ) *פולנית: {{ת|פולנית|pisać}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|escrever}} *פינית: {{ת|פינית|kirjoittaa}} *פרסית: {{ת|פרסית|نوشتن}} (תעתיק: נַוִשְׁתַן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|psát}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|écrire}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|쓰다}} (תעתיק: sseuda) :::{{ת|קוריאנית|적다}} (תעתיק: jeokda) *רומנית: {{ת|רומנית|scrie}} *רוסית: {{ת|רוסית|писать}} (תעתיק: pisátʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|skriva}} *תאיןלנדית: {{ת|תאית|ขีด}} (תעתיק: kìit) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[רשם]] * [[שרבט]] {{אבות מלאכה}} {{שורש|כתב}} ==כִּתֵּב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כיתב |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ת|ב}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פִּעֵל}} # חרת אותיות #:* {{צט/תנ"ך|הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי־אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ|ישעיה|י|א}} # כתב הרבה. # מסר עותק של מכתב למישהו, צירף מישהו לרשימת נמענים של מכתב. ===מילים נרדפות=== * [[חרת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|engrave}} {{שורש|כתב}} ==כֻּתַּב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כותב |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ת|ב}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פֻּעַל}} # נחרת. #:* {{מאגרים|בעט אהבה עלי לוח לבבות. מכותב לא בעט קָנֶה ובִדְיוֹ.|http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}254037&mm15{{=}}000000000110%2000&mismilla|עדה משירך חליו|יצחק אבן עזרא|שנה=לפני 1142|ויקיפדיה=ללא}} # נמסר לו עותק של מכתב, צורף לרשימת נמענים של מכתב. ===מילים נרדפות=== * [[נחרת]] {{שורש|כתב}} ==כַּתָּב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כתב |הגייה=ka'''tav''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' כַּתֶּבֶת; ר' כַּתָּבִים, נ"ר כַּתָּבוֹת; ר' כַּתָּבֵי־ }}{{תמונה|Correspondent of Vietnam News Agency in Buenos Aires.jpg|כתבת}} {{נגן|קובץ=He-כַּתָּב.ogg|כתובית=הגיה}} # עיתונאי. מי שמקצועו הוא [[דיווח]] [[ידיעה|ידיעות]] ב[[תקשורת]]. #:* יואב אבן הוא ה'''כתב''' לענייני בריאות של חדשות ערוץ 2. #סופר. ===נגזרות=== *[[כתבלב]] ===מילים נרדפות=== *[[עתונאי]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|correspondent|reporter}} *ערבית: {{ת|ערבית|مراسل}} (תעתיק: מֻרָאסִל) [[קטגוריה:עיתונות]] {{-}} ==כְּתָב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כתב |הגייה='''ktav''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=ר' כְּתָבִים; כְּתַב־, ר' כִּתְבֵי־ }}{{נגן|קובץ=He-כְּתָב.ogg|כתובית=הגיה}}{{תמונה|RashiAlphabetVector.svg|כתב רש"י}} # [[מערכת]] [[סמן|סימנים]] או [[אות]]יות המשמשים ל[[כתיבה|כתיבת]] [[שפה]]. #:* שפות אירופאיות רבות עושות שימוש ב'''כתב''' הלטיני. # צורת ה[[כתיבה]] של מערכת זו. #:*{{צט/משנה|וְאֵינוֹ כוֹתֵב [...] בְכָל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בַדְּיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וּמָחָה, '''כְּתָב''' שֶׁיָּכֹל לְהִמָּחֵק.|סוטה|ב|ד}} # [[מסמך]], [[תעודה]]. #:* {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל־הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי־'''כְתָב''' אֲשֶׁר־נִכְתָּב בְּשֵׁם־הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב|אסתר|ח|ח}} # [[יצירה]] [[ספרותי]]ת. #:* רכשתי את '''כתבי''' ש"י עגנון אשר מרוכזים בשמונה כרכים. ===צירופים=== {{ע|3| *[[כתב אמנה]] *[[כתב אשום]] *[[כתב בקשה]] *[[כתב הרשאה]] *[[כתב חידה]] *[[כתב חרטמים]] *[[כתב יד]] *[[כתב יחס]] *[[כתב יתדות]] *[[כתב מארה]] *[[כתב מנוי]] *[[כתב סמיכה]] *[[כתב סתרים]] *[[כתב עת]] *[[כתב פלסתר]] *[[כתב רש"י]] *[[כתבי קדש]] *[[ככתבו וכלשונו]] *[[ככתבו וכרוחו]] *[[יאמרו הדברים ככתבם]] *[[העלה על הכתב]] *[[תורה שבכתב]] }} ===נגזרות=== * [[בכתב]] * [[כתבי]] ===מילים נרדפות=== * [[אלפבית]] (1) * [[מסמך]] (3) * [[שטר]] (3) * [[תעודה]] (3) * [[חבור]] (4) ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|scrittura}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|script}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Schrift}} *יוונית: {{ת|יוונית|γραφή}} (תעתיק: grafí) *יפנית: {{ת|יפנית|文字}} (תעתיק: moji) *ספרדית: {{ת|ספרדית|escrito}} *ערבית: {{ת|ערבית|كتابة}} (תעתיק: כִתָאבָה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|écriture}} *רוסית: {{ת|רוסית|письмо}} (תעתיק: pisʹmó) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כתב}} [[קטגוריה:כתיבה]] opj89mhu13ms3tsvdetpyin1kyy1pe1 0 23302 519571 390131 2026-04-24T21:23:06Z CrescentStorm 15545 /* טִיט */ 519571 wikitext text/x-wiki ==טִיט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טיט |הגייה=tit |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קִיל}} |נטיות=}} {{נגן|קובץ=He-טִיט.ogg|כתובית=הגיה}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[בץ|בֹּץ]], עפר שלפחות חלקו גרגר דק, ספוג במים וטובעני. #:*{{צט/תנ"ך|...וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם '''טִיט''' וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ '''בַּטִּיט'''.|ירמיהו|לח|ו}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[חומר]], סוג מסוים של עפר דק גרגר מעורב במים שניתן לעצבו לצורה הרצויה ומתקשה כשמתיבש וכאשר נשרף באש או מחומם בתנור. משמש להכנת כלי חרס ולבנים. #:*{{צט/תנ"ך|כְּמֹו חֹמֶר וּכְמֹו יֹוצֵר יִרְמָס '''טִיט'''.|ישעיהו|מא|כה}} #{{משלב|בנין}} תערובת המשמשת ל[[טיח]] ולהדבקת לבני הבנין. בעבר בעקר טיט (1) מעורב בסיד, כיום בעקר תערובת של [[צמנט]], [[סיד]], [[חול]] ומים. גם חומרים פלסטיים לשימוש דומה. ===מקור=== * מקרא. * מן אכדית טִטֻ ṭiṭu בהוראת רפש לח שבאדמת [[בור]], הושאלה לארמית מקראית ומופיעה גם בצורת "[[טין]]" {{צט/תנ"ך|חֲסַף טִינָא|דניאל|ב|מא}} {{הערת שוליים|בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965 עמ' 389}}. ===צירופים=== * [[טיט הנרוק]] ===נגזרות=== *[[מטיט#מְטֻיָּט|מְטֻיָּט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{מספור|1}} {{ת|אנגלית|mud|mire}}, {{מספור|2}} {{ת|אנגלית|clay}}, {{מספור|3}} {{ת|אנגלית|mortar|grout}} *רוסית: {{מספור|4}} {{ת|אנגלית|ил}} ===ראו גם=== * [[אדמה]] * [[בץ|בוץ]] * [[זפת]] * [[טיח#טִיחַ|טִיחַ]] *[[טין]] * [[מלט]] ==טִיֵּט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=טייט |שורש וגזרה= |בניין=פיעל}} {{נגן|קובץ=He-טִיֵּט.ogg|כתובית=הגיה}} # מילא נייר ב[[דיו]]. #:* {{צט/בבלי|מאי שנא בין עדים לכתב דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי בין עדים לאשרתא נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי '''דמטייט''' א"ה בין עדים לשטר נמי '''מטייט''' ליה|בבא בתרא|קסג|א}} #:* על מנת למנוע זיוף של שטר, יש '''לטייט''' את הרווח שבין חתימת העדים לבין חותמת בית הדין. ===ראו גם=== * [[טיוטה]] * [[קשקש]] ===סמוכין=== nlznpp7wdmc2fufpgmm92rg9o9exxrc 519572 519571 2026-04-24T21:25:45Z CrescentStorm 15545 /* מקור */ 519572 wikitext text/x-wiki ==טִיט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טיט |הגייה=tit |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קִיל}} |נטיות=}} {{נגן|קובץ=He-טִיט.ogg|כתובית=הגיה}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[בץ|בֹּץ]], עפר שלפחות חלקו גרגר דק, ספוג במים וטובעני. #:*{{צט/תנ"ך|...וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם '''טִיט''' וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ '''בַּטִּיט'''.|ירמיהו|לח|ו}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[חומר]], סוג מסוים של עפר דק גרגר מעורב במים שניתן לעצבו לצורה הרצויה ומתקשה כשמתיבש וכאשר נשרף באש או מחומם בתנור. משמש להכנת כלי חרס ולבנים. #:*{{צט/תנ"ך|כְּמֹו חֹמֶר וּכְמֹו יֹוצֵר יִרְמָס '''טִיט'''.|ישעיהו|מא|כה}} #{{משלב|בנין}} תערובת המשמשת ל[[טיח]] ולהדבקת לבני הבנין. בעבר בעקר טיט (1) מעורב בסיד, כיום בעקר תערובת של [[צמנט]], [[סיד]], [[חול]] ומים. גם חומרים פלסטיים לשימוש דומה. ===מקור=== * מקרא. *מקבילה באכדית: {{אכדית|912|ṭiṭṭu}}, הושאלה לארמית מקראית ומופיעה גם בצורת "[[טין]]" {{צט/תנ"ך|חֲסַף טִינָא|דניאל|ב|מא}} {{הערת שוליים|בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965 עמ' 389}}. ===צירופים=== * [[טיט הנרוק]] ===נגזרות=== *[[מטיט#מְטֻיָּט|מְטֻיָּט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{מספור|1}} {{ת|אנגלית|mud|mire}}, {{מספור|2}} {{ת|אנגלית|clay}}, {{מספור|3}} {{ת|אנגלית|mortar|grout}} *רוסית: {{מספור|4}} {{ת|אנגלית|ил}} ===ראו גם=== * [[אדמה]] * [[בץ|בוץ]] * [[זפת]] * [[טיח#טִיחַ|טִיחַ]] *[[טין]] * [[מלט]] ==טִיֵּט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=טייט |שורש וגזרה= |בניין=פיעל}} {{נגן|קובץ=He-טִיֵּט.ogg|כתובית=הגיה}} # מילא נייר ב[[דיו]]. #:* {{צט/בבלי|מאי שנא בין עדים לכתב דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי בין עדים לאשרתא נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי '''דמטייט''' א"ה בין עדים לשטר נמי '''מטייט''' ליה|בבא בתרא|קסג|א}} #:* על מנת למנוע זיוף של שטר, יש '''לטייט''' את הרווח שבין חתימת העדים לבין חותמת בית הדין. ===ראו גם=== * [[טיוטה]] * [[קשקש]] ===סמוכין=== jb9apnov64o6fvcejuuc7d6nqmlmxcx 519573 519572 2026-04-24T21:26:01Z CrescentStorm 15545 /* מקור */ 519573 wikitext text/x-wiki ==טִיט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טיט |הגייה=tit |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קִיל}} |נטיות=}} {{נגן|קובץ=He-טִיט.ogg|כתובית=הגיה}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[בץ|בֹּץ]], עפר שלפחות חלקו גרגר דק, ספוג במים וטובעני. #:*{{צט/תנ"ך|...וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם '''טִיט''' וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ '''בַּטִּיט'''.|ירמיהו|לח|ו}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[חומר]], סוג מסוים של עפר דק גרגר מעורב במים שניתן לעצבו לצורה הרצויה ומתקשה כשמתיבש וכאשר נשרף באש או מחומם בתנור. משמש להכנת כלי חרס ולבנים. #:*{{צט/תנ"ך|כְּמֹו חֹמֶר וּכְמֹו יֹוצֵר יִרְמָס '''טִיט'''.|ישעיהו|מא|כה}} #{{משלב|בנין}} תערובת המשמשת ל[[טיח]] ולהדבקת לבני הבנין. בעבר בעקר טיט (1) מעורב בסיד, כיום בעקר תערובת של [[צמנט]], [[סיד]], [[חול]] ומים. גם חומרים פלסטיים לשימוש דומה. ===מקור=== *מקבילה באכדית: {{אכדית|912|ṭiṭṭu}}, הושאלה לארמית מקראית ומופיעה גם בצורת "[[טין]]" {{צט/תנ"ך|חֲסַף טִינָא|דניאל|ב|מא}} {{הערת שוליים|בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965 עמ' 389}}. ===צירופים=== * [[טיט הנרוק]] ===נגזרות=== *[[מטיט#מְטֻיָּט|מְטֻיָּט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{מספור|1}} {{ת|אנגלית|mud|mire}}, {{מספור|2}} {{ת|אנגלית|clay}}, {{מספור|3}} {{ת|אנגלית|mortar|grout}} *רוסית: {{מספור|4}} {{ת|אנגלית|ил}} ===ראו גם=== * [[אדמה]] * [[בץ|בוץ]] * [[זפת]] * [[טיח#טִיחַ|טִיחַ]] *[[טין]] * [[מלט]] ==טִיֵּט== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=טייט |שורש וגזרה= |בניין=פיעל}} {{נגן|קובץ=He-טִיֵּט.ogg|כתובית=הגיה}} # מילא נייר ב[[דיו]]. #:* {{צט/בבלי|מאי שנא בין עדים לכתב דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי בין עדים לאשרתא נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי '''דמטייט''' א"ה בין עדים לשטר נמי '''מטייט''' ליה|בבא בתרא|קסג|א}} #:* על מנת למנוע זיוף של שטר, יש '''לטייט''' את הרווח שבין חתימת העדים לבין חותמת בית הדין. ===ראו גם=== * [[טיוטה]] * [[קשקש]] ===סמוכין=== 3vn0g9nclxe5zoufgep3onlsxboe4v3 0 24572 519586 507412 2026-04-24T23:05:20Z CrescentStorm 15545 /* קָנָה */ 519586 wikitext text/x-wiki ==קָנָה== {{ניתוח דקדוקי לפועל |כתיב מלא=קנה |שורש וגזרה={{שרש3|ק|נ|ה|גזרה=נחי לי"ה}} |בניין=קל}} # היה ה[[בעלים]] של דבר־מה, שדבר־מה היה שייך לו. #:*{{צט/תנ"ך|רֵאשִׁית חָכְמָה, '''קְנֵה''' חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, '''קְנֵה''' בִינָה.|משלי|ד|ז}} #:*{{צט|יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, '''וּקְנֵה''' לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.|משנה אבות א ו}} #:*במהלך השנים '''קניתי''' ניסיון רב בתפקידי. # העביר דבר לרשותו, לרוב בתמורה לכסף. #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיִּקְנֵהוּ''' פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.|בראשית|לט|א}} #:*{{צט/תנ"ך|יָדַע שׁוֹר '''קֹנֵהוּ''' וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.|ישעיהו|א|ג}} #:*'''קניתי''' אתמול דירה חדשה. # [[יצר]], [[ברא#בָּרָא א|ברא]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָאָדָם יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן וַתֹּאמֶר '''קָנִיתִי''' אִישׁ אֶת-יְהֹוָה.|בראשית|ד|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, '''קֹנֵה''' שָׁמַיִם וָאָרֶץ.|בראשית|יד|יט}} === גזרון === * המשמעות השלישית קיימת בשפות שמיות צפון־מעריות, ומודגמת באכדית של העיר [[w:אמר|אמר]] (שהושפעה מכנענית),<ref name=":0">Ryan Thomas, {{משמאל לימין|[https://www.academia.edu/30226589/%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%A5_Creator_Begetter_or_Owner_of_the_Earth "אל קנה ארץ: Creator, Begetter, or Owner of the Earth?"]}}, '''Ugarit-Forschungen''' 48, 2017, pp. 451–521 [https://www.religionofancientpalestine.com/?page_id=544]</ref> באוגריתית (למשל בתואר ל[[אשרה]]: "קנית אִלמ" – בוראת־האלים),<ref name=":0">Ryan Thomas, {{משמאל לימין|[https://www.academia.edu/30226589/%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%A5_Creator_Begetter_or_Owner_of_the_Earth "אל קנה ארץ: Creator, Begetter, or Owner of the Earth?"]}}, '''Ugarit-Forschungen''' 48, 2017, pp. 451–521 [https://www.religionofancientpalestine.com/?page_id=544]</ref> בפיניקית "אל קנ ארץ",<ref>[[w:KAI|KAI]] 26 ([[w:כתובת_אזתוד|כתובת אזתוד]]), 129</ref> בארמית "בעשמין קנה די רעא" (כלומר בעל־שמין קנה די ארעא, בעל־שמים הקונה של הארץ).<ref>שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 34</ref> ===צירופים=== *[[קנה לב]] *[[קנה שם טוב|קנה לו שם]] *[[קנה עולם]] *[[קנה שביתה]] *[[קנה חתול בשק]] ===נגזרות=== *[[קונה]] *[[קנוי]] *[[קניה|קנייה]] *[[קנין|קניין]] *[[קניון]] ===מילים נרדפות=== *[[ברא#בָּרָא א|ברא]] (3) *[[רכש]] (2) ===ניגודים=== *[[מכר]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|own}} (1) * אנגלית: {{ת|אנגלית|buy|purchase}} (2) * ערבית: {{ת|ערבית|اِشْتَرَى}} (אִשְתַרַא) * רוסית: {{ת|רוסית|покупать}} (3) ===ראו גם=== * [[מקנה]]. * [[קנה אשה]] {{שורש|קנה}} ==קָנֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קנה |הגייה=ka'''ne''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|נ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=ר' קָנִים; קְנֵה־, ר' קְנֵי־ }}{{תמונה|Phragmites australis Schilfrohr.jpg|קנה מצוי}} # [[מקל]] [[חלול]] ו[[ארוך]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ '''וְקָנָהּ''', גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ|שמות|כה|לא}} # {{משוערת}} [[צמח]] ממשפחת ה[[דגן|דגניים]] בעל [[גבעול]]ים [[עצי]]ים ו[[חלול]]ים / יתכן [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] (באכדית קרוי: מֶסֻ'''קנֻ''') #:*{{צט/תנ"ך|וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר '''קָנֶה''' וָסוּף קָמֵלוּ.|ישעיהו|יט|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְיָדְעוּ כָּל-יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת '''קָנֶה''', לְבֵית יִשְׂרָאֵל|יחזקאל|כט|ו}} # כינוי ל[[קנה הנשימה]]. #:*{{צט/בבלי|אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים '''קנה''' לושט ויבא לידי סכנה|תענית|ה|ב}} #:*{{צט/בבלי|תנו רבנן: 'כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך, פה גומר, ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, '''קנה''' מוציא קול...|ברכות|סא|א}} # {{רובד|מקרא}} המוט שמחובר במרכזו לציר ב[[מאזניים]], ושלכל אחד משני קצותיו מחוברת [[כף]] שקילה. #:*{{צט/תנ"ך|הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף '''בַּקָּנֶה''' יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲוּוּ.|ישעיהו|מו|ו}} # {{רובד|מקרא}} מידת אורך מקראית שאורכה כשש [[אמה]], (מקביל לכשלושה מטרים) #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן '''קָנֶה''' אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד|יחזקאל|מ|ה}} #:*{{צט/בבלי|נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים ו'''קנה''' ומתנא שלה שנים עשר טפחים|בבא בתרא|פט|א}} # {{הקשר|ימאות}} קיצור של [[קנה החרטום]]. ===גזרון=== * יחידאית במקרא משמשת בהוראת 'עצם הזרוע' {{צט/תנ"ך|'''קָּנָה''' (זְרוֹעַ)|איוב|לא|כב}}, (השוו [[כן]] תושבת). החוקר [[w:מנחם הרן|מנחם הרן]] מצא שהתיבה מושאלת מאכדית בהגיית ganû, ושומרית GI-NA בהוראת: מטה, קנה מידה, סרגל של בנאים. תיבת קנה מופיעה גם ב[https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?koderekh=31977&page=1 מגילת ההודיות]{{הערת שוליים|צטוט: "זרועי נשברת מ'''קניה''' ותטבע בבץ רגלי. שעו עיני מראות. רעה אוזני משמוע דמים"}}. בשפות שמיות שונות כגון אכדית{{הערת שוליים|1=[http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=5865&language=id מילון אכדית, Sureth dictionary]|שם=|שמאל=}} qanu, ארמית קַנְיָא{{הערת שוליים|1=[http://daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx?wordID=19156&source=2 פורטל הדף היומי, מילון ארמי־עברי מקוון ]|שם=|שמאל=}}. ביוונית עתיקה: κάννα (קאנא) נובעת משפות שמיות וממנה נגזרות המילים האנגליות cannabis ,cane, canon, canonical, canal, channel ועוד. משמעות המילה [[קאנון]] (אנגלית canon, יוונית κανών) "חוק" או "עיקרון" נובעת משימוש במקל מדידה מהצמח קנה ("קנה מידה") ועל כך עמד גם החוקר מנחם הרן לעיל. השוו: [[קנאביס]]. {{מספור|2}} {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, '''קָנֶה''' וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} הקנה המופיע בפסוק זה הוא כנראה עץ [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בעברית מקראית קרוי גם מַישָא השם מושאל מארמית דרך האכדית ומוזכר במקרא בשם עץ-[[מסכן|מסֻכּן]] ממשפחת הקנאביים ידוע כבעל חשיבות דתית במזרח הקדום מפיק עשן רב בשריפתו (במקביל לשאר התבלינים/צמחים המוזכרים בפסוק!) {{מספור|5}} מופיע באכדית: קאנו ([https://www.ebl.lmu.de/signs/GI 𒄀 / qanû]) מופיע בתעודות ממארי בהוראת קנה-סוף, ומושאל ליוונית-עתיקה בהגיית: אַקַאֵינַא ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%BC%84%CE%BA%CE%B1%CE%B9%CE%BD%CE%B1 ἄκαινα]) כמידת-שטח מצרית ששטחה מאה רגל מרובע, וגם בהוראת מקל,מטה. ===צירופים=== *[[הקדים קנה לושט]] *[[משענת קנה רצוץ]] *[[עלה בקנה אחד]] *[[קוטל קנים]] *[[קנה מדה|קנה מידה]] *[[קנה סכר|קנה סוכר]] * [[קנה החרטום]] *[[קנה הנשימה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|cane}} (1) {{ת|אנגלית|reed}} (2) ===פרשנים מפרשים=== *בעל הערוך ופירוש המשנה לרמב"ם מכנים על פי הערבית (קסב אל־סכר قصب السكر) – [[חצב]] – הסוכר הוא קנה (הסוכר).{{הבהרה|סיבה=המשפט לא ברור. בנוסף, אין קשר בשפות שמיות בין ק לח', על אף הדמיון בהגייה העברית המודרנית לאותיות.}} ===ראו גם=== *[[גבעול]] *[[צנור|צינור]] *[[סוף]] *[[קנאבוס]] (קנה־בוּס) *[[מסכן]] (:2 עץ מיש דרומי) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קנה מצוי|ויקימינים=Phragmites}} === סימוכין === <references /> {{שורש|קנה}} [[קטגוריה:דגן]] ps6k8jnmzrq7m7jmbeiaxjr2ernrnbf 519587 519586 2026-04-24T23:16:37Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519587 wikitext text/x-wiki ==קָנָה== {{ניתוח דקדוקי לפועל |כתיב מלא=קנה |שורש וגזרה={{שרש3|ק|נ|ה|גזרה=נחי לי"ה}} |בניין=קל}} # היה ה[[בעלים]] של דבר־מה, שדבר־מה היה שייך לו. #:*{{צט/תנ"ך|רֵאשִׁית חָכְמָה, '''קְנֵה''' חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, '''קְנֵה''' בִינָה.|משלי|ד|ז}} #:*{{צט|יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, '''וּקְנֵה''' לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.|משנה אבות א ו}} #:*במהלך השנים '''קניתי''' ניסיון רב בתפקידי. # העביר דבר לרשותו, לרוב בתמורה לכסף. #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיִּקְנֵהוּ''' פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.|בראשית|לט|א}} #:*{{צט/תנ"ך|יָדַע שׁוֹר '''קֹנֵהוּ''' וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.|ישעיהו|א|ג}} #:*'''קניתי''' אתמול דירה חדשה. # [[יצר]], [[ברא#בָּרָא א|ברא]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָאָדָם יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן וַתֹּאמֶר '''קָנִיתִי''' אִישׁ אֶת-יְהֹוָה.|בראשית|ד|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, '''קֹנֵה''' שָׁמַיִם וָאָרֶץ.|בראשית|יד|יט}} === גזרון === * המשמעות השלישית קיימת בשפות שמיות צפון־מעריות, ומודגמת באכדית של העיר [[w:אמר|אמר]] (שהושפעה מכנענית),<ref name=":0">Ryan Thomas, {{משמאל לימין|[https://www.academia.edu/30226589/%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%A5_Creator_Begetter_or_Owner_of_the_Earth "אל קנה ארץ: Creator, Begetter, or Owner of the Earth?"]}}, '''Ugarit-Forschungen''' 48, 2017, pp. 451–521 [https://www.religionofancientpalestine.com/?page_id=544]</ref> באוגריתית (למשל בתואר ל[[אשרה]]: "קנית אִלמ" – בוראת־האלים),<ref name=":0">Ryan Thomas, {{משמאל לימין|[https://www.academia.edu/30226589/%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%A5_Creator_Begetter_or_Owner_of_the_Earth "אל קנה ארץ: Creator, Begetter, or Owner of the Earth?"]}}, '''Ugarit-Forschungen''' 48, 2017, pp. 451–521 [https://www.religionofancientpalestine.com/?page_id=544]</ref> בפיניקית "אל קנ ארץ",<ref>[[w:KAI|KAI]] 26 ([[w:כתובת_אזתוד|כתובת אזתוד]]), 129</ref> בארמית "בעשמין קנה די רעא" (כלומר בעל־שמין קנה די ארעא, בעל־שמים הקונה של הארץ).<ref>שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 34</ref> ===צירופים=== *[[קנה לב]] *[[קנה שם טוב|קנה לו שם]] *[[קנה עולם]] *[[קנה שביתה]] *[[קנה חתול בשק]] ===נגזרות=== *[[קונה]] *[[קנוי]] *[[קניה|קנייה]] *[[קנין|קניין]] *[[קניון]] ===מילים נרדפות=== *[[ברא#בָּרָא א|ברא]] (3) *[[רכש]] (2) ===ניגודים=== *[[מכר]] (2) ===תרגום=== '''1''' *אנגלית: {{ת|אנגלית|own}} '''2''' {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|comprare|acquistare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|buy|purchase}} *ארמית: [[זבן#זְבַן|זְבַן, זָבִין]] *גרמנית: {{ת|גרמנית|kaufen|erstehen}} *יוונית: {{ת|יוונית|αγοράζω}} (תעתיק: agorázo) *ספרדית: {{ת|ספרדית|comprar|mercar}} *ערבית: {{ת|ערבית|اشترى}} (תעתיק: אִשְתַרַא) *צרפתית: {{ת|צרפתית|acheter}} *רוסית: {{ת|רוסית|покупать}} (תעתיק: pokupátʹ) }} ===ראו גם=== * [[מקנה]]. * [[קנה אשה]] {{שורש|קנה}} ==קָנֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קנה |הגייה=ka'''ne''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|נ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=ר' קָנִים; קְנֵה־, ר' קְנֵי־ }}{{תמונה|Phragmites australis Schilfrohr.jpg|קנה מצוי}} # [[מקל]] [[חלול]] ו[[ארוך]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ '''וְקָנָהּ''', גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ|שמות|כה|לא}} # {{משוערת}} [[צמח]] ממשפחת ה[[דגן|דגניים]] בעל [[גבעול]]ים [[עצי]]ים ו[[חלול]]ים / יתכן [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] (באכדית קרוי: מֶסֻ'''קנֻ''') #:*{{צט/תנ"ך|וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר '''קָנֶה''' וָסוּף קָמֵלוּ.|ישעיהו|יט|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְיָדְעוּ כָּל-יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת '''קָנֶה''', לְבֵית יִשְׂרָאֵל|יחזקאל|כט|ו}} # כינוי ל[[קנה הנשימה]]. #:*{{צט/בבלי|אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים '''קנה''' לושט ויבא לידי סכנה|תענית|ה|ב}} #:*{{צט/בבלי|תנו רבנן: 'כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך, פה גומר, ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, '''קנה''' מוציא קול...|ברכות|סא|א}} # {{רובד|מקרא}} המוט שמחובר במרכזו לציר ב[[מאזניים]], ושלכל אחד משני קצותיו מחוברת [[כף]] שקילה. #:*{{צט/תנ"ך|הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף '''בַּקָּנֶה''' יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲוּוּ.|ישעיהו|מו|ו}} # {{רובד|מקרא}} מידת אורך מקראית שאורכה כשש [[אמה]], (מקביל לכשלושה מטרים) #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן '''קָנֶה''' אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד|יחזקאל|מ|ה}} #:*{{צט/בבלי|נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוהה מן הארץ שלשה טפחים ו'''קנה''' ומתנא שלה שנים עשר טפחים|בבא בתרא|פט|א}} # {{הקשר|ימאות}} קיצור של [[קנה החרטום]]. ===גזרון=== * יחידאית במקרא משמשת בהוראת 'עצם הזרוע' {{צט/תנ"ך|'''קָּנָה''' (זְרוֹעַ)|איוב|לא|כב}}, (השוו [[כן]] תושבת). החוקר [[w:מנחם הרן|מנחם הרן]] מצא שהתיבה מושאלת מאכדית בהגיית ganû, ושומרית GI-NA בהוראת: מטה, קנה מידה, סרגל של בנאים. תיבת קנה מופיעה גם ב[https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?koderekh=31977&page=1 מגילת ההודיות]{{הערת שוליים|צטוט: "זרועי נשברת מ'''קניה''' ותטבע בבץ רגלי. שעו עיני מראות. רעה אוזני משמוע דמים"}}. בשפות שמיות שונות כגון אכדית{{הערת שוליים|1=[http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=5865&language=id מילון אכדית, Sureth dictionary]|שם=|שמאל=}} qanu, ארמית קַנְיָא{{הערת שוליים|1=[http://daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx?wordID=19156&source=2 פורטל הדף היומי, מילון ארמי־עברי מקוון ]|שם=|שמאל=}}. ביוונית עתיקה: κάννα (קאנא) נובעת משפות שמיות וממנה נגזרות המילים האנגליות cannabis ,cane, canon, canonical, canal, channel ועוד. משמעות המילה [[קאנון]] (אנגלית canon, יוונית κανών) "חוק" או "עיקרון" נובעת משימוש במקל מדידה מהצמח קנה ("קנה מידה") ועל כך עמד גם החוקר מנחם הרן לעיל. השוו: [[קנאביס]]. {{מספור|2}} {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, '''קָנֶה''' וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} הקנה המופיע בפסוק זה הוא כנראה עץ [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בעברית מקראית קרוי גם מַישָא השם מושאל מארמית דרך האכדית ומוזכר במקרא בשם עץ-[[מסכן|מסֻכּן]] ממשפחת הקנאביים ידוע כבעל חשיבות דתית במזרח הקדום מפיק עשן רב בשריפתו (במקביל לשאר התבלינים/צמחים המוזכרים בפסוק!) {{מספור|5}} מופיע באכדית: קאנו ([https://www.ebl.lmu.de/signs/GI 𒄀 / qanû]) מופיע בתעודות ממארי בהוראת קנה-סוף, ומושאל ליוונית-עתיקה בהגיית: אַקַאֵינַא ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%BC%84%CE%BA%CE%B1%CE%B9%CE%BD%CE%B1 ἄκαινα]) כמידת-שטח מצרית ששטחה מאה רגל מרובע, וגם בהוראת מקל,מטה. ===צירופים=== *[[הקדים קנה לושט]] *[[משענת קנה רצוץ]] *[[עלה בקנה אחד]] *[[קוטל קנים]] *[[קנה מדה|קנה מידה]] *[[קנה סכר|קנה סוכר]] * [[קנה החרטום]] *[[קנה הנשימה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|cane}} (1) {{ת|אנגלית|reed}} (2) ===פרשנים מפרשים=== *בעל הערוך ופירוש המשנה לרמב"ם מכנים על פי הערבית (קסב אל־סכר قصب السكر) – [[חצב]] – הסוכר הוא קנה (הסוכר).{{הבהרה|סיבה=המשפט לא ברור. בנוסף, אין קשר בשפות שמיות בין ק לח', על אף הדמיון בהגייה העברית המודרנית לאותיות.}} ===ראו גם=== *[[גבעול]] *[[צנור|צינור]] *[[סוף]] *[[קנאבוס]] (קנה־בוּס) *[[מסכן]] (:2 עץ מיש דרומי) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קנה מצוי|ויקימינים=Phragmites}} === סימוכין === <references /> {{שורש|קנה}} [[קטגוריה:דגן]] 3gjpe91gvlhknk5pwdegv3i6jcq4uor 0 24605 519528 517399 2026-04-24T15:36:22Z CrescentStorm 15545 /* אַלְיָה */ 519528 wikitext text/x-wiki ==אַלְיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אלייה |הגייה=al'''ya''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' אַלְיוֹת }}{{תמונה|Image taken from page 28 of 'The Bab Ballads, with which are included Songs of a Savoyard ... With 350 illustrations by the author' (11150562873).jpg|חלילן וכבשה. האליה זקופה וקשור עליה סרט}} # {{רובד|המקרא}} החלק ה[[שומני]] ב[[זנב]] ה[[כבש#כֶּבֶשֹ|כבשים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב '''וְהָאַלְיָה''' וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב|שמות|כט|כב}} #:*{{צט/משנה|וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בָּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת '''הָאַלְיָה''' שֶׁלָּהֶן.|שבת|ה|ד}} #:*{{צט/משנה|אֵין מַדְלִיקִין [...] לֹא בְּזֶפֶת, וְלֹא בְּשַׁעֲוָה, וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה, וְלֹא '''בְּאַלְיָה''', וְלֹא בְּחֵלֶב.|שבת|ב|א}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֹקֶץ וּבָרֶגֶל, הָעֹקֶץ בִּימִינוֹ, '''וְהָאַלְיָה''' מְדֻלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו.|תמיד|ד|ג}} #{{רובד|חזל}} [[תנוך]] ה[[אזן|אוזן]]. #:*{{צט/בבלי|מפני מה אוזן כולה קשה '''והאליה''' רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון – יכוף '''אליה''' לתוכה|כתובות|ה|ב}}. ===גזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|أَلْيَة|אַלְיָה}}, בארמית: {{ערבית|ܐܠܝܬܐ‎|אֲלִיתָא‎}} ואמהרית: {{יוונית|ላት|lat}} *מצוי במקרא בכתיב שיתכן והוא המקורי (בניקוד משובש) : 'עָלֶיהָ'. בראשית תקופת המלוכה הישראלית נחשב שומן זנב הכבש למעדן משובח מלכותי, יתכן אף סמלי ונכתב כי שמואל הנביא הגיש אליה צלויה לפני המלכת שאול המלך בסיוע [[טבח|טַבָּח]] - {{צט/תנ"ך|וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת-הַשּׁוֹק וְהֶ'''עָלֶיהָ''' וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל|שמואל א|ט|כד}}. :ו{{בהשאלה}} ב{{רובד|חזל}} מצויה תיבת לייה כשיבוש של תיבת 'אליה' המקראית בהוראת: ההיפך מזה, ההיפך מכך - {{צט/בבלי|ורבי שמעון מחייב כלפי '''לייא''' אלא אימא חייבין ורבי שמעון פוטר|שבת|צג|ב}} ===צירופים=== * [[אליה וקוץ בה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|fat tail}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Fettschwanz}} *כורדית: {{ת|כורדית|dûv}} *ערבית: {{ת|ערבית|ألية}} (תעתיק: אַלְיָה) *רוסית: {{ת|רוסית|‎курдюк}} (תעתיק: kurdjúk) ===ראו גם=== * [[לאה]] * [[רחל]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אליה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] {{-}} ==אֵלִיָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=Eli'''ya''' |חלק דיבר= |מין= |שורש= |דרך תצורה=[[אל]] + [[יהוה]] |נטיות= }} # [[שם פרטי]] לזכר. #:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת '''אֵלִיָּה''' הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.|מלאכי|ג|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וְיַעֲרֶשְׁיָה '''וְאֵלִיָּה''' וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם.|דברי הימים א|ח|כז}} ===גיזרון=== *צורה חלופית של [[אליהו]]. ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|Elijah}} *רוסית: {{ת|רוסית|Илия}} (תעתיק: Ilijá) ===מידע נוסף=== * כיום השם גם או בעיקר שם פרטי ל[[נקבה]]. ===ראו גם=== * [[אליעזר]] * [[צוריאל]] * [[אליצור]] [[קטגוריה:שמות]] pz8722sgve9ppijc4qlwskuvdfwu07z 519529 519528 2026-04-24T15:36:36Z CrescentStorm 15545 /* אַלְיָה */ 519529 wikitext text/x-wiki ==אַלְיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אלייה |הגייה=al'''ya''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' אַלְיוֹת }}{{תמונה|Image taken from page 28 of 'The Bab Ballads, with which are included Songs of a Savoyard ... With 350 illustrations by the author' (11150562873).jpg|חלילן וכבשה. האליה זקופה וקשור עליה סרט}} # {{רובד|המקרא}} החלק ה[[שומני]] ב[[זנב]] ה[[כבש#כֶּבֶשֹ|כבשים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב '''וְהָאַלְיָה''' וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב|שמות|כט|כב}} #:*{{צט/משנה|וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בָּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת '''הָאַלְיָה''' שֶׁלָּהֶן.|שבת|ה|ד}} #:*{{צט/משנה|אֵין מַדְלִיקִין [...] לֹא בְּזֶפֶת, וְלֹא בְּשַׁעֲוָה, וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה, וְלֹא '''בְּאַלְיָה''', וְלֹא בְּחֵלֶב.|שבת|ב|א}} #:*{{צט/משנה|בָּעֹקֶץ וּבָרֶגֶל, הָעֹקֶץ בִּימִינוֹ, '''וְהָאַלְיָה''' מְדֻלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו.|תמיד|ד|ג}} #{{רובד|חזל}} [[תנוך]] ה[[אזן|אוזן]]. #:*{{צט/בבלי|מפני מה אוזן כולה קשה '''והאליה''' רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון – יכוף '''אליה''' לתוכה|כתובות|ה|ב}}. ===גזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|أَلْيَة|אַלְיָה}}, בארמית: {{ערבית|ܐܠܝܬܐ‎|אֲלִיתָא‎}} ואמהרית: {{יוונית|ላት|lat}} *מצוי במקרא בכתיב שיתכן והוא המקורי (בניקוד משובש) : 'עָלֶיהָ'. בראשית תקופת המלוכה הישראלית נחשב שומן זנב הכבש למעדן משובח מלכותי, יתכן אף סמלי ונכתב כי שמואל הנביא הגיש אליה צלויה לפני המלכת שאול המלך בסיוע [[טבח|טַבָּח]] - {{צט/תנ"ך|וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת-הַשּׁוֹק וְהֶ'''עָלֶיהָ''' וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל|שמואל א|ט|כד}}. :ו{{בהשאלה}} ב{{רובד|חזל}} מצויה תיבת לייה כשיבוש של תיבת 'אליה' המקראית בהוראת: ההיפך מזה, ההיפך מכך - {{צט/בבלי|ורבי שמעון מחייב כלפי '''לייא''' אלא אימא חייבין ורבי שמעון פוטר|שבת|צג|ב}} ===צירופים=== * [[אליה וקוץ בה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|fat tail}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Fettschwanz}} *כורדית: {{ת|כורדית|dûv}} *ערבית: {{ת|ערבית|ألية}} (תעתיק: אַלְיָה) *רוסית: {{ת|רוסית|‎курдюк}} (תעתיק: kurdjúk) ===ראו גם=== * [[לאה]] * [[רחל]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אליה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] {{-}} ==אֵלִיָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=Eli'''ya''' |חלק דיבר= |מין= |שורש= |דרך תצורה=[[אל]] + [[יהוה]] |נטיות= }} # [[שם פרטי]] לזכר. #:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת '''אֵלִיָּה''' הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.|מלאכי|ג|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|וְיַעֲרֶשְׁיָה '''וְאֵלִיָּה''' וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם.|דברי הימים א|ח|כז}} ===גיזרון=== *צורה חלופית של [[אליהו]]. ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|Elijah}} *רוסית: {{ת|רוסית|Илия}} (תעתיק: Ilijá) ===מידע נוסף=== * כיום השם גם או בעיקר שם פרטי ל[[נקבה]]. ===ראו גם=== * [[אליעזר]] * [[צוריאל]] * [[אליצור]] [[קטגוריה:שמות]] en95nali4ql7rl9buvvrcdjg7cmbh90 0 26960 519545 502435 2026-04-24T18:24:45Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519545 wikitext text/x-wiki ==דָּפַק== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=דפק |שורש וגזרה={{שרש3|ד|פ|ק}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל}} # [[הכה|היכה]] בחוזקה בדבר־מה. #:* {{צט/תנ"ך|הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי '''וּדְפָקוּם''' יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.|בראשית|לג|יג}} #:* קול דודי '''דופק''' פתחי לי אחותי רעיתי. # {{סלנג}} גרם לפגיעה; שינה מצב לרעה. #:*{{צטשיר|'''דפקתי''' חנויות רבות בכל העיר / פיצחתי כספות מקיר אל קיר|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}401&wrkid{{=}}10643|שיר התשובה|עלי מוהר}} #:*{{צטשיר|ונעשה מילואים / נשלם המיסים / ונעמוד בפקקים / אותנו לא '''דופקים''' / אנחנו בטח לא פראיירים|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}333&wrkid{{=}}3720|לא פראיירים|הדג נחש}} #:* אתמול הייתי עייף בזמן הנהיגה ו'''דפקתי''' את האוטו... #:* אני לא מאמין עליו! השאיר אותנו באמצע שום מקום בלי להגיד מילה. איך הוא '''דפק''' אותנו ככה?! # {{סלנג}} קיים [[יחסי מין]]; זיין #:*{{צטשיר|אכלתי בחורות מתחת ועד בזז / '''דפקתי''' בקיצור כל מה שזז|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}401&wrkid{{=}}10643|שיר התשובה|עלי מוהר}} # {{סלנג}} התנהל כרצוי, לפי התכנון. ===צירופים=== * [[דפק את הראש בקיר]] * [[דפק ברז]] * [[דפק את אגד]] ===נגזרות=== * [[דפוק]] * [[דפיקה|דְּפִיקָה]] * [[נדפק]] * [[דפיקות]] ===מילים נרדפות=== * [[הלם]], [[הקש]] (1) * [[הרס]], [[השחית]] (2) * [[זין#זִיֵּן|זִיֵּן]] (3) * [[תקתק]] (4) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|bang|knock}}{{כ}} (1); {{ת|אנגלית|ruin|destroy|screw up|fuck up}}{{כ}} (2); {{ת|אנגלית|bang|fuck}}{{כ}} (3) {{שורש|דפק}} ==דֹּפֶק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דופק |הגייה='''do'''fek |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ד|פ|ק}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=}} # {{רובד|ח}} מספר [[פעימה|פעימות]] [[לב]] במשך דקה. #:*{{צטשיר|פחד פתאום החליש בי את '''הדופק''' / איזה מזל שאחזת בי חזק!|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}2102|מטריה בשניים|נעמי שמר}} #:* לקראת סוף האימון ה'''דופק''' שלי עלה ל־220 והמאמן הכריח אותי לעצור. ===צירופים=== *[[אצבע על הדפק|אֶצְבַּע עַל הַדֹּפֶק]],[[יד על הדפק]] ===מילים נרדפות=== * [[פולס]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|heart beat|pulse}} * ערבית: {{ת|ערבית|نَبْض}} {{-}} ==דֶּפֶק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דפק |הגייה='''de'''fek |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ד|פ|ק}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=}} # {{משלב|סלנג}} מצב [[עגום]]. #:* פיספסנו את האוטובוס האחרון! איזה '''דפק'''. ===מילים נרדפות=== * [[עסק ביש]] * [[באסה]] ===ראו גם=== * [[דפקט]] {{שורש|דפק}} 6ijzif3f2wrs1eiqw2k3n1bqbup6dx7 0 28164 519563 516455 2026-04-24T20:25:57Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519563 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=פועל ובתואר|אחר=ר"ת|ראו=[[ח"י]]}} ==חַי (גם: חָיָה)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חי |שורש וגזרה={{שרש3|ח|י|ה}}, [[גזרת הכפולים]]+[[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} # הָיָה בֵּן־הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו״ב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר '''חַי''' תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה...|בראשית|ה|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא '''תִחְיֶינָה'''|יחזקאל|יג|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה '''חָיוּ''' מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ|במדבר|יד|לח}} #:*{{הדגשה|כָּל יָמָיו אֲשֶׁר '''חָיָה''', אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה|([[w:ואמרתם כה לחי|ואמרתם כה לחי]])}} #:* אפיקורוס, פילוסוף, '''חי''' ביוון בין השנים 343–273 לפני הספירה. # [[גר]] בקביעות, ניהל את פעילותו במקום. #:* רוב שנות נערותי '''חייתי''' בירושלים, כיום אני ומשפחתי '''חיים''' באמריקה. #{{מקרא}} קָם לִתְחִיָּה. #:*{{צט/תנ"ך|מֵתִים-בַּל '''יִחְיוּ''', רְפָאִים-בַּל יָקֻמוּ...|ישעיהו|כו|יד}} #{{מקרא}} הִבְרִיא, שָׁב לְאֵיתָנוֹ. #:*{{צט/תנ"ך|...הַ'''אֶחְיֶה''' מֵחֳלִי זֶה?|מלכים ב|ח|ח}} # הִתְקַיֵּם מִן־, נִזּוֹן וְכִלְכֵּל עַצְמוֹ. #:* אתה '''חי''' על חשבוני. ===גיזרון=== * ארמית: חֲיָא – חי; ערבית: {{יוניקוד|حياة|מוגדל}} חַיָאה. ===צירופים=== {{ע|3| * [[צעק חי וקים|צעק חי וקיים]] * [[חי ובועט]] * [[חי מהיד לפה]] * [[חי בלה לה לנד]] * [[חי בסרט]] * [[חי את הרגע]] * [[חי את החלום]] * [[חי את חייו]] * [[חיים רק פעם אחת]] * [[חי ונושם]] * [[חיה ותן לחיות]] * [[שכה אחיה|שֶׁכֹּה אֶחְיֶה]] * [[נחיה ונראה]] * [[חס על החי וחי על החסה|חס על החי '''וחי''' על החסה]] }} ===נגזרות=== * [[דו-חי|דו־חי]] * [[חיים]] * [[חיה]] * [[תחיה|תְּחִיָּה]] * [[חיות]] ===ניגודים=== * [[מת]] * [[גוע]] * [[נפטר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|live}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|vivir}} ===ראו גם=== * [[החיה]] * [[התחיה]] {{שורש|חיה}} ==חַי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חי |הגייה=khay |חלק דיבר=תואר |מין=ז |שורש={{שרש3|ח|י|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=נ׳ חַיָּה, ר׳ חַיִּים, נ״ר חַיּוֹת }} # נושם, יש נשמה באפו, פעיל, חיוני. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי '''חָי'''|בראשית|מה|ג}} #:* {{הדגשה|דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע/ ואין אות אם '''חיים''' הם או אם ירויים|/נתן אלתרמן}} # שקשור ל[[בעל חיים|בעלי חיים]]. #:* {{הדגשה|הצופה חובב את '''החי''' והצומח ומגן עליהם|/ 10 דיברות הצופה:}} #:* כל '''החיים''' הם רב־תאיים, ניידים, המפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן ומפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכת מזון מהסביבה. # {{רובד|חז"ל}} שאינו מבושל. {{רובד|ח}} שאינו מעובד. #:* חתיכה חיה, חלב חי. ביצה חיה. ראויה לגומעה חיה. #:* לחם חי # {{בהשאלה}} כמות שהוא. #:* רצח קנדי – היה בין האירועים הבולטים ביותר באמצע המאה העשרים ששודר בשידור '''חי'''. #:* השחיתות במפלגת ש״ס היא דוגמה '''חיה''' לכך שהחרדים אינם [[טלית שכולה תכלת]]. #:* לצורך צילום סצנה, טוענים את הרובים בכדורי סרק, ולא משתמשים באש '''חיה'''. #{{רובד|המקרא}} [[נשבע]]תי ב־ #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ; '''חַי''' יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.|מלכים א|יח|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן; וְאָמְרוּ '''חֵי''' אֱלֹהֶיךָ דָּן, '''וְחֵי''' דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע – וְנָפְלוּ, וְלֹא יָקוּמוּ עוֹד.|עמוס|ח|יד}} ===גיזרון=== * מילה מקראית. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אבר מן החי]] *[[אגדה חיה]] *[[אש חיה]] *[[גדר חיה]] *[[דוגמה חיה]] *[[הופעה חיה]] *[[הלך בדרך כל חי]] *[[יצור חי]] *[[כה לחי]] *[[לחם חי]] *[[שדור חי|שידור חי]] *[[חס על החי וחי על החסה| חס על '''החי''' וחי על החסה ]] }} ===נגזרות=== * [[חידק]] * [[חיוני]] ===מילים נרדפות=== *[[אנימלי]] (2) *[[בחיי]] (5) *[[חייתי]] (2) *[[ישיר]] (4) *[[נא]] (3) ===ניגודים=== *[[מת]] (1) *[[צמחי]] (2) *[[דומם]] (1, 2) ===תרגום=== *אנגלית: *# {{ת|אנגלית|alive|living}} *# {{ת|אנגלית|animal}} *# {{ת|אנגלית|live|raw}} *# {{ת|אנגלית|live}} ===ראו גם=== * [[חיים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חי|ויקישיתוף=Category:Animalia}} gb0ynra0xo0c6o7tlq55dtkg1fel7sl 519564 519563 2026-04-24T20:31:58Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519564 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=פועל ובתואר|אחר=ר"ת|ראו=[[ח"י]]}} ==חַי (גם: חָיָה)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חי |שורש וגזרה={{שרש3|ח|י|ה}}, [[גזרת הכפולים]]+[[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} # הָיָה בֵּן־הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו״ב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר '''חַי''' תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה...|בראשית|ה|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא '''תִחְיֶינָה'''|יחזקאל|יג|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה '''חָיוּ''' מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ|במדבר|יד|לח}} #:*{{הדגשה|כָּל יָמָיו אֲשֶׁר '''חָיָה''', אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה|([[w:ואמרתם כה לחי|ואמרתם כה לחי]])}} #:* אפיקורוס, פילוסוף, '''חי''' ביוון בין השנים 343–273 לפני הספירה. # [[גר]] בקביעות, ניהל את פעילותו במקום. #:* רוב שנות נערותי '''חייתי''' בירושלים, כיום אני ומשפחתי '''חיים''' באמריקה. #{{מקרא}} קָם לִתְחִיָּה. #:*{{צט/תנ"ך|מֵתִים-בַּל '''יִחְיוּ''', רְפָאִים-בַּל יָקֻמוּ...|ישעיהו|כו|יד}} #{{מקרא}} הִבְרִיא, שָׁב לְאֵיתָנוֹ. #:*{{צט/תנ"ך|...הַ'''אֶחְיֶה''' מֵחֳלִי זֶה?|מלכים ב|ח|ח}} # הִתְקַיֵּם מִן־, נִזּוֹן וְכִלְכֵּל עַצְמוֹ. #:* אתה '''חי''' על חשבוני. ===גיזרון=== * ארמית: חֲיָא – חי; ערבית: {{יוניקוד|حياة|מוגדל}} חַיָאה. ===צירופים=== {{ע|3| * [[צעק חי וקים|צעק חי וקיים]] * [[חי ובועט]] * [[חי מהיד לפה]] * [[חי בלה לה לנד]] * [[חי בסרט]] * [[חי את הרגע]] * [[חי את החלום]] * [[חי את חייו]] * [[חיים רק פעם אחת]] * [[חי ונושם]] * [[חיה ותן לחיות]] * [[שכה אחיה|שֶׁכֹּה אֶחְיֶה]] * [[נחיה ונראה]] * [[חס על החי וחי על החסה|חס על החי '''וחי''' על החסה]] }} ===נגזרות=== * [[דו-חי|דו־חי]] * [[חיים]] * [[חיה]] * [[תחיה|תְּחִיָּה]] * [[חיות]] ===ניגודים=== * [[מת]] * [[גוע]] * [[נפטר]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|אילטקית|vivere}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|live}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|leben}} *יוונית: {{ת|יוונית|ζω}} (תעתיק: zo) *יידיש: {{ת|יידיש|לעבן}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|vivir}} *ערבית: {{ת|ערבית|حيي}} (תעתיק: חַיִיַ) :::{{ת|ערבית|عاش}} (תעתיק: עָאשַׁ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|vivre}} *רוסית: {{ת|רוסית|жить}} (תעתיק: žitʹ) }} ===ראו גם=== * [[החיה]] * [[התחיה]] {{שורש|חיה}} ==חַי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חי |הגייה=khay |חלק דיבר=תואר |מין=ז |שורש={{שרש3|ח|י|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=נ׳ חַיָּה, ר׳ חַיִּים, נ״ר חַיּוֹת }} # נושם, יש נשמה באפו, פעיל, חיוני. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי '''חָי'''|בראשית|מה|ג}} #:* {{הדגשה|דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע/ ואין אות אם '''חיים''' הם או אם ירויים|/נתן אלתרמן}} # שקשור ל[[בעל חיים|בעלי חיים]]. #:* {{הדגשה|הצופה חובב את '''החי''' והצומח ומגן עליהם|/ 10 דיברות הצופה:}} #:* כל '''החיים''' הם רב־תאיים, ניידים, המפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן ומפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכת מזון מהסביבה. # {{רובד|חז"ל}} שאינו מבושל. {{רובד|ח}} שאינו מעובד. #:* חתיכה חיה, חלב חי. ביצה חיה. ראויה לגומעה חיה. #:* לחם חי # {{בהשאלה}} כמות שהוא. #:* רצח קנדי – היה בין האירועים הבולטים ביותר באמצע המאה העשרים ששודר בשידור '''חי'''. #:* השחיתות במפלגת ש״ס היא דוגמה '''חיה''' לכך שהחרדים אינם [[טלית שכולה תכלת]]. #:* לצורך צילום סצנה, טוענים את הרובים בכדורי סרק, ולא משתמשים באש '''חיה'''. #{{רובד|המקרא}} [[נשבע]]תי ב־ #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ; '''חַי''' יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.|מלכים א|יח|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן; וְאָמְרוּ '''חֵי''' אֱלֹהֶיךָ דָּן, '''וְחֵי''' דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע – וְנָפְלוּ, וְלֹא יָקוּמוּ עוֹד.|עמוס|ח|יד}} ===גיזרון=== * מילה מקראית. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אבר מן החי]] *[[אגדה חיה]] *[[אש חיה]] *[[גדר חיה]] *[[דוגמה חיה]] *[[הופעה חיה]] *[[הלך בדרך כל חי]] *[[יצור חי]] *[[כה לחי]] *[[לחם חי]] *[[שדור חי|שידור חי]] *[[חס על החי וחי על החסה| חס על '''החי''' וחי על החסה ]] }} ===נגזרות=== * [[חידק]] * [[חיוני]] ===מילים נרדפות=== *[[אנימלי]] (2) *[[בחיי]] (5) *[[חייתי]] (2) *[[ישיר]] (4) *[[נא]] (3) ===ניגודים=== *[[מת]] (1) *[[צמחי]] (2) *[[דומם]] (1, 2) ===תרגום=== *אנגלית: *# {{ת|אנגלית|alive|living}} *# {{ת|אנגלית|animal}} *# {{ת|אנגלית|live|raw}} *# {{ת|אנגלית|live}} ===ראו גם=== * [[חיים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חי|ויקישיתוף=Category:Animalia}} 33grnp15drbcwlucez36vwvj7y3cstf 519565 519564 2026-04-24T20:32:13Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ תקלדה 519565 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=פועל ובתואר|אחר=ר"ת|ראו=[[ח"י]]}} ==חַי (גם: חָיָה)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חי |שורש וגזרה={{שרש3|ח|י|ה}}, [[גזרת הכפולים]]+[[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} # הָיָה בֵּן־הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו״ב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר '''חַי''' תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה...|בראשית|ה|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא '''תִחְיֶינָה'''|יחזקאל|יג|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה '''חָיוּ''' מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ|במדבר|יד|לח}} #:*{{הדגשה|כָּל יָמָיו אֲשֶׁר '''חָיָה''', אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה|([[w:ואמרתם כה לחי|ואמרתם כה לחי]])}} #:* אפיקורוס, פילוסוף, '''חי''' ביוון בין השנים 343–273 לפני הספירה. # [[גר]] בקביעות, ניהל את פעילותו במקום. #:* רוב שנות נערותי '''חייתי''' בירושלים, כיום אני ומשפחתי '''חיים''' באמריקה. #{{מקרא}} קָם לִתְחִיָּה. #:*{{צט/תנ"ך|מֵתִים-בַּל '''יִחְיוּ''', רְפָאִים-בַּל יָקֻמוּ...|ישעיהו|כו|יד}} #{{מקרא}} הִבְרִיא, שָׁב לְאֵיתָנוֹ. #:*{{צט/תנ"ך|...הַ'''אֶחְיֶה''' מֵחֳלִי זֶה?|מלכים ב|ח|ח}} # הִתְקַיֵּם מִן־, נִזּוֹן וְכִלְכֵּל עַצְמוֹ. #:* אתה '''חי''' על חשבוני. ===גיזרון=== * ארמית: חֲיָא – חי; ערבית: {{יוניקוד|حياة|מוגדל}} חַיָאה. ===צירופים=== {{ע|3| * [[צעק חי וקים|צעק חי וקיים]] * [[חי ובועט]] * [[חי מהיד לפה]] * [[חי בלה לה לנד]] * [[חי בסרט]] * [[חי את הרגע]] * [[חי את החלום]] * [[חי את חייו]] * [[חיים רק פעם אחת]] * [[חי ונושם]] * [[חיה ותן לחיות]] * [[שכה אחיה|שֶׁכֹּה אֶחְיֶה]] * [[נחיה ונראה]] * [[חס על החי וחי על החסה|חס על החי '''וחי''' על החסה]] }} ===נגזרות=== * [[דו-חי|דו־חי]] * [[חיים]] * [[חיה]] * [[תחיה|תְּחִיָּה]] * [[חיות]] ===ניגודים=== * [[מת]] * [[גוע]] * [[נפטר]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|vivere}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|live}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|leben}} *יוונית: {{ת|יוונית|ζω}} (תעתיק: zo) *יידיש: {{ת|יידיש|לעבן}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|vivir}} *ערבית: {{ת|ערבית|حيي}} (תעתיק: חַיִיַ) :::{{ת|ערבית|عاش}} (תעתיק: עָאשַׁ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|vivre}} *רוסית: {{ת|רוסית|жить}} (תעתיק: žitʹ) }} ===ראו גם=== * [[החיה]] * [[התחיה]] {{שורש|חיה}} ==חַי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חי |הגייה=khay |חלק דיבר=תואר |מין=ז |שורש={{שרש3|ח|י|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=נ׳ חַיָּה, ר׳ חַיִּים, נ״ר חַיּוֹת }} # נושם, יש נשמה באפו, פעיל, חיוני. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי '''חָי'''|בראשית|מה|ג}} #:* {{הדגשה|דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע/ ואין אות אם '''חיים''' הם או אם ירויים|/נתן אלתרמן}} # שקשור ל[[בעל חיים|בעלי חיים]]. #:* {{הדגשה|הצופה חובב את '''החי''' והצומח ומגן עליהם|/ 10 דיברות הצופה:}} #:* כל '''החיים''' הם רב־תאיים, ניידים, המפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן ומפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכת מזון מהסביבה. # {{רובד|חז"ל}} שאינו מבושל. {{רובד|ח}} שאינו מעובד. #:* חתיכה חיה, חלב חי. ביצה חיה. ראויה לגומעה חיה. #:* לחם חי # {{בהשאלה}} כמות שהוא. #:* רצח קנדי – היה בין האירועים הבולטים ביותר באמצע המאה העשרים ששודר בשידור '''חי'''. #:* השחיתות במפלגת ש״ס היא דוגמה '''חיה''' לכך שהחרדים אינם [[טלית שכולה תכלת]]. #:* לצורך צילום סצנה, טוענים את הרובים בכדורי סרק, ולא משתמשים באש '''חיה'''. #{{רובד|המקרא}} [[נשבע]]תי ב־ #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ; '''חַי''' יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.|מלכים א|יח|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן; וְאָמְרוּ '''חֵי''' אֱלֹהֶיךָ דָּן, '''וְחֵי''' דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע – וְנָפְלוּ, וְלֹא יָקוּמוּ עוֹד.|עמוס|ח|יד}} ===גיזרון=== * מילה מקראית. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אבר מן החי]] *[[אגדה חיה]] *[[אש חיה]] *[[גדר חיה]] *[[דוגמה חיה]] *[[הופעה חיה]] *[[הלך בדרך כל חי]] *[[יצור חי]] *[[כה לחי]] *[[לחם חי]] *[[שדור חי|שידור חי]] *[[חס על החי וחי על החסה| חס על '''החי''' וחי על החסה ]] }} ===נגזרות=== * [[חידק]] * [[חיוני]] ===מילים נרדפות=== *[[אנימלי]] (2) *[[בחיי]] (5) *[[חייתי]] (2) *[[ישיר]] (4) *[[נא]] (3) ===ניגודים=== *[[מת]] (1) *[[צמחי]] (2) *[[דומם]] (1, 2) ===תרגום=== *אנגלית: *# {{ת|אנגלית|alive|living}} *# {{ת|אנגלית|animal}} *# {{ת|אנגלית|live|raw}} *# {{ת|אנגלית|live}} ===ראו גם=== * [[חיים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חי|ויקישיתוף=Category:Animalia}} pp0a2bripu0f2cfgnbfu6nxewgu1wwn 0 29190 519599 357648 2026-04-25T00:06:22Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 519599 wikitext text/x-wiki ==נִפְרָד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נפרד |הגייה=nif'''rad''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|ר|ד}} |דרך תצורה={{משקל|נִקְטָל}} |נטיות=נ׳ נפרדת}} # מורחק מן השאר, שונה; לא משותף. #:* בסוף הארוחה במסעדה, הזוג החליט לשלם את החשבון ב'''נפרד'''. #:* הנחתי את הבגדים המלוכלכים ב'''נפרד''' מן הבגדים הנקיים. ===גזרון=== *השוו בפרסית המושאלת מן לשון שמית "פַרד" [https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%81%D8%B1%D8%AF#Persian فرد] בהוראת אינדבדואלי, יחודי,שונה,נ'''פרד'''. ===נגזרות=== * [[הפרדות|היפרדות]] ===מילים נרדפות=== * [[נבדל]] ===ניגודים=== * [[שייך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|separate}} {{שורש|פרד}} ==נִפְרַד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נפרד |שורש וגזרה={{שרש3|פ|ר|ד}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=נפעל}} # אמר מילות [[פרידה]]; פנה לדרכו. #:* כאשר הגיעו ליעד, נהג המונית '''נפרד''' מהם ונסע חזרה לתחנה. ===צירופים=== * [[נפרד כידידים]] ===ניגודים=== * [[הצטרף]] * [[חבר|חָבַר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|separated}} {{שורש|פרד}} t072yfsm9gf254wdjfncpkvstp55hpx 519600 519599 2026-04-25T00:07:26Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 519600 wikitext text/x-wiki ==נִפְרָד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נפרד |הגייה=nif'''rad''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|ר|ד}} |דרך תצורה={{משקל|נִקְטָל}} |נטיות=נ׳ נפרדת}} # מורחק מן השאר, שונה; לא משותף. #:* בסוף הארוחה במסעדה, הזוג החליט לשלם את החשבון ב'''נפרד'''. #:* הנחתי את הבגדים המלוכלכים ב'''נפרד''' מן הבגדים הנקיים. ===גזרון=== *השוו בפרסית המושאלת מן לשון שמית "פַרד" [https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%81%D8%B1%D8%AF#Persian فرد] בהוראת אינדבדואלי, יחודי,שונה,נ'''פרד'''. ===מילים נרדפות=== * [[נבדל]] ===ניגודים=== * [[שייך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|separate}} {{שורש|פרד}} ==נִפְרַד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נפרד |שורש וגזרה={{שרש3|פ|ר|ד}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=נפעל}} # אמר מילות [[פרידה]]; פנה לדרכו. #:* כאשר הגיעו ליעד, נהג המונית '''נפרד''' מהם ונסע חזרה לתחנה. ===צירופים=== * [[נפרד כידידים]] ===נגזרות=== * [[הפרדות|היפרדות]] ===ניגודים=== * [[הצטרף]] * [[חבר|חָבַר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|separate}} {{שורש|פרד}} ow12loxx52xc4xeotx7qmq85h7l12eq 0 29416 519547 516952 2026-04-24T18:29:52Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519547 wikitext text/x-wiki ==דָּרַשׁ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=דרש |שורש וגזרה={{שרש3|ד|ר|שׁ|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} # [[התבונן]], ניסה לברר; פשפש בדבר בכדי למצות השגה; ייחס חשיבות, חקר היטב. #:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא '''דָרַשׁ''' בַּיהוה וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי.|דברי הימים א|י|יד}} #:* {{צט/תנ"ך|רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל '''יִדְרֹשׁ''' אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו.|תהלים|י|ד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ''' אֶת יהוה.|בראשית|כה|כב}} # ביקש; התעקש על דבר־מה, עמד על דעתו. #:* {{צט/תנ"ך|וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד '''דְּרֹשׁ''' אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.|דברים|כב|ב}} #:* {{צט/תנ"ך|יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי וְאֵין '''דּוֹרֵשׁ''' וְאֵין מְבַקֵּשׁ.|יחזקאל|לד|ו}} # שאל, חקר. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה '''וַיִּדְרְשׁוּ''' וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה.|שופטים|ו|כט}} #:* {{צט/תנ"ך|כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי '''דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ''' יהוה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.|דברים|כג|כב}} #:* {{צט/תנ"ך|כִּי '''דֹרֵשׁ''' דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים].|תהלים|ט|יג}} #:* {{צט/תנ"ך|וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי '''לִדְרוֹשׁ''' וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.|קהלת|א|יג}} #{{רובד|חז"ל}} עסק בהסקת מסקנות מן המקרא ושאב [[מסר]]. #:*{{משפט מדגים}} # {{משלב|עממי}} [[נשא דברים]] בפני [[ציבור]], לרוב בהקשר [[דתי]]. ===גיזרון=== * השוו לערבית: دَرَسَ.{{הפניה|1|BDB}}. אמהרית דרַשַׂה ደረሰ בהוראת "לכתוב". * המובנים השונים התפתחו זה מזה ===צירופים=== *[[אומר דרשני]] *[[דרש אל המתים]] *[[דרש בשלום|דרש בשלומו]] *[[נאה דורש נאה מקים]] ===נגזרות=== * [[דורש]] * [[דרוש]] * [[דרישה]] * [[דרשה]] ===מילים נרדפות=== * [[בקש]] (2) * [[הטיף]] (5) * [[נאם]] (5) * [[תבע]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|search|require|demand}} '''נשא דברים''' {{ת|אנגלית|preach}} ===ראו גם=== * [[דרשנות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:דרש}} {{מיזמים|ויקיפדיה=דרשנות}} {{שורש|דרשׁ}} ===סימוכין=== * {{מקור/לקסיקון BDB|דרש|1875}} {{שורש|דרשׁ}} ==דְּרָשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דרש |הגייה=drash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ד|ר|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=}} # {{משלב|יהדות}} [[פרשנות]] מורחבת ל[[טקסט]]. # {{בהשאלה|1}} הסבר מורחב. ===צירופים=== * [[פרד"ס]] (1) ===ניגודים=== * [[פשט]] ===ראו גם=== * [[דרשנות]] * [[מדרש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מדרש}} qgfut0w3gq7f79ndjy3spa0zf20ba1g 519548 519547 2026-04-24T18:30:58Z CrescentStorm 15545 519548 wikitext text/x-wiki ==דָּרַשׁ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=דרש |שורש וגזרה={{שרש3|ד|ר|שׁ|גזרה=השלמים}} |בניין=קל}} # [[התבונן]], ניסה לברר; פשפש בדבר בכדי למצות השגה; ייחס חשיבות, חקר היטב. #:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא '''דָרַשׁ''' בַּיהוה וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי.|דברי הימים א|י|יד}} #:* {{צט/תנ"ך|רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל '''יִדְרֹשׁ''' אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו.|תהלים|י|ד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ''' אֶת יהוה.|בראשית|כה|כב}} # ביקש; התעקש על דבר־מה, עמד על דעתו. #:* {{צט/תנ"ך|וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד '''דְּרֹשׁ''' אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.|דברים|כב|ב}} #:* {{צט/תנ"ך|יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי וְאֵין '''דּוֹרֵשׁ''' וְאֵין מְבַקֵּשׁ.|יחזקאל|לד|ו}} # שאל, חקר. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה '''וַיִּדְרְשׁוּ''' וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה.|שופטים|ו|כט}} #:* {{צט/תנ"ך|כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי '''דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ''' יהוה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.|דברים|כג|כב}} #:* {{צט/תנ"ך|כִּי '''דֹרֵשׁ''' דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים].|תהלים|ט|יג}} #:* {{צט/תנ"ך|וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי '''לִדְרוֹשׁ''' וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.|קהלת|א|יג}} #{{רובד|חז"ל}} עסק בהסקת מסקנות מן המקרא ושאב [[מסר]]. #:*{{משפט מדגים}} # {{משלב|עממי}} [[נשא דברים]] בפני [[ציבור]], לרוב בהקשר [[דתי]]. ===גיזרון=== * השוו לערבית: دَرَسَ.{{הפניה|1|BDB}}. אמהרית דרַשַׂה ደረሰ בהוראת "לכתוב". * המובנים השונים התפתחו זה מזה ===צירופים=== *[[אומר דרשני]] *[[דרש אל המתים]] *[[דרש בשלום|דרש בשלומו]] *[[נאה דורש נאה מקים]] ===נגזרות=== * [[דורש]] * [[דרוש]] * [[דרישה]] * [[דרשה]] ===מילים נרדפות=== * [[בקש]] (2) * [[הטיף]] (5) * [[נאם]] (5) * [[תבע]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|require|demand}} '''נשא דברים''' {{ת|אנגלית|preach}} ===ראו גם=== * [[דרשנות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:דרש}} {{מיזמים|ויקיפדיה=דרשנות}} {{שורש|דרשׁ}} ===סימוכין=== * {{מקור/לקסיקון BDB|דרש|1875}} {{שורש|דרשׁ}} ==דְּרָשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דרש |הגייה=drash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ד|ר|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=}} # {{משלב|יהדות}} [[פרשנות]] מורחבת ל[[טקסט]]. # {{בהשאלה|1}} הסבר מורחב. ===צירופים=== * [[פרד"ס]] (1) ===ניגודים=== * [[פשט]] ===ראו גם=== * [[דרשנות]] * [[מדרש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מדרש}} mm0bsgm6tepwh1s28uihvid0lyo728w 0 29471 519538 449873 2026-04-24T17:44:11Z CrescentStorm 15545 /* מָשַׁךְ */ 519538 wikitext text/x-wiki {{חסר|מִשֵּׁךְ<!---משך לאחור--->}} ==מֶשֶׁךְ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=משך |הגייה='''me'''shekh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|שׁ|ך}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' מִשְׁכֵי־ }} # [[ארך]] [[זמן]], [[תקופה]]; פרק הזמן ה[[עבר|עובר]] מ[[תחלה|תחילת]]ו ועד [[סוף|סופו]] של מאורע כלשהו. #:*{{צטבי|בכל '''משך''' המחזה לא יחדל השאון...מאיר ושׂרה מתאפקים בכל '''משך''' הספּור ומדברים בלחש.|perets/banim.html|בנים|י"ל פרץ}} # בנו השישי של יפת בן נח. #*: {{צט/תנ"ך|בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; '''וּמֶשֶׁךְ''', וְתִירָס.|בראשית|י|ב}} ===גיזרון=== * מן מ-ש-ך (אוגריתית: משכ; ארמית: מְשַׁךְ; ערבית: מַשַׁכַּ). בארמית גם: אַרְכָא. ראו גם: '[[משחה]]' (ב') ===צירופים=== * [[משך זמן]] * [[משך זרע]] ===מילים נרדפות=== * [[המשכות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|duration}} * ערבית: {{ת|ערבית|دَوام|مُدَّة}} ===ראו גם=== * [[זמן]] * [[תקופה]] * [[שק]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=משך}} {{שורש|משך}} ==מֶשֶׁךְ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מֶשֶׁךְ |הגייה='''me'''shekh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זבר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[שק#שַׂק|שַׂק]] מעור. #:* {{צט|הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא '''מֶשֶׁךְ''' הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.|תהלים קכו ו}} ===גיזרון=== * מופיע במקרא רק בצירוף "משך הזרע" (תהלים קכו ו). * מלשון קדם-שמית: mašk, עור; אכדית: mašk; פרסית-עתיקה: מַשׁכּא 𐎶𐏁𐎣𐎠, [[נאד]] לנוזלים מעור פרה (השוו [[משקה]]); ארמית-יהודית: מַשְׁכָּא. * בלשון מצרית קדומה בהוראת עור, עור בע"ח, בהגיית: מֶסקַה. להלן הירוגליף [https://en.wiktionary.org/wiki/msk%EA%9C%A3#Egyptian mskꜣ] בתוספת [[w:אידאוגרמה|אידאוגרמה]] (מימין) המגדירה 'עור פרה'(מימין). :<hiero>ms-kA-F27</hiero> ===צירופים=== * [[משך הזרע]] ===ראו גם=== * [[הזורעים בדמעה ברנה יקצרו]] <small>({{מקור/תנ"ך|תהילים|קכו|ה}})</small> ==מָשַׁךְ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=משך |שורש וגזרה={{שרש3|מ|ש|ך}} |בניין=קל }}{{תמונה|Irish 600kg euro chap 2009.JPG|אנשים מושכים בחבל}} # {{פירוש לקוי}} [[הסיט]] או [[הדחה|הדיח]] לעברו; הוציא או שחרר הדבר לשימושו וצרכיו. #:*{{צט/תנ"ך|מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן '''מֹשְׁכִים''' בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.|שופטים|ה|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ '''מָשַׁךְ''' בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן [...]|מלכים א|כב|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וּמָשַׁךְ''' אַבִּירִים בְּכֹחוֹ, יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין.|איוב|כד|כב}} #:*'''משכתי''' כסף מזומן לקראת היציאה לטיול בדרום הארץ. # '''מָשַׁךְ (סקריה של מפרש רוחבי)''': {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בספינות בעלות [[מפרש רחבי|מפרשים רוחביים]]: סובב אופקית את ה[[סקריה]] כדי להביא את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. כיוון את הסקריה באמצעות ה[[מושכה|מושכות]]. ===גיזרון=== * השוו לארמית: מְשַׁך, מַשְׁכָּא; לגעז: መሰከ፡; לערבית: مَسَكَ (לאחוז); לאכדית: mašku.{{כ}}{{הפניה|1|BDB}} ===מידע נוסף=== * האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: [https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/11954_1 מִשֵּׁךְ] (בניין פיעל). האקדמיה החייתה או חידשה את הפועל "מישך" כנראה כדי להבחין בין 'מָשַׁךְ בְּמוֹשְׁכוֹת' המפרש (to brace) לבין 'מָשַׁךְ' "סתם" (to haule). ===צירופים=== {{ע|3| * [[משך בעט]] * [[משך בערלה]] * [[משך את ידו]] * [[משך כסף]] * [[משך תשומת לב]] * [[משך לאחור]] * [[משך להסוג]] * [[משך לארך|משך לאורך]] * [[משך לרחב|משך לרוחב]] * [[משך לחד|משך לחוד]] * [[משך לפקם|משך לפקום]] }} ===נגזרות=== *[[משיכה]] *[[מושכה|מושכות]] *[[משוך]] ===ניגודים=== *[[דחה]] *[[דחף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|draw|pull|attract}} *ערבית: {{ת|ערבית|سَحَبَ}} {{תר|סובב סקריה של מפרש רוחבי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|brace}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|brassen}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|brasser}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[המשיך]] * [[משח]] * [[סחב]] * [[תפס]] ===סימוכין=== # {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|משך|4900}} o2kbw40bwf8hs5rjw9t3mlllxtywsad 519542 519538 2026-04-24T18:00:48Z CrescentStorm 15545 /* מָשַׁךְ */ 519542 wikitext text/x-wiki {{חסר|מִשֵּׁךְ<!---משך לאחור--->}} ==מֶשֶׁךְ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=משך |הגייה='''me'''shekh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|שׁ|ך}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' מִשְׁכֵי־ }} # [[ארך]] [[זמן]], [[תקופה]]; פרק הזמן ה[[עבר|עובר]] מ[[תחלה|תחילת]]ו ועד [[סוף|סופו]] של מאורע כלשהו. #:*{{צטבי|בכל '''משך''' המחזה לא יחדל השאון...מאיר ושׂרה מתאפקים בכל '''משך''' הספּור ומדברים בלחש.|perets/banim.html|בנים|י"ל פרץ}} # בנו השישי של יפת בן נח. #*: {{צט/תנ"ך|בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; '''וּמֶשֶׁךְ''', וְתִירָס.|בראשית|י|ב}} ===גיזרון=== * מן מ-ש-ך (אוגריתית: משכ; ארמית: מְשַׁךְ; ערבית: מַשַׁכַּ). בארמית גם: אַרְכָא. ראו גם: '[[משחה]]' (ב') ===צירופים=== * [[משך זמן]] * [[משך זרע]] ===מילים נרדפות=== * [[המשכות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|duration}} * ערבית: {{ת|ערבית|دَوام|مُدَّة}} ===ראו גם=== * [[זמן]] * [[תקופה]] * [[שק]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=משך}} {{שורש|משך}} ==מֶשֶׁךְ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מֶשֶׁךְ |הגייה='''me'''shekh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זבר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[שק#שַׂק|שַׂק]] מעור. #:* {{צט|הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא '''מֶשֶׁךְ''' הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.|תהלים קכו ו}} ===גיזרון=== * מופיע במקרא רק בצירוף "משך הזרע" (תהלים קכו ו). * מלשון קדם-שמית: mašk, עור; אכדית: mašk; פרסית-עתיקה: מַשׁכּא 𐎶𐏁𐎣𐎠, [[נאד]] לנוזלים מעור פרה (השוו [[משקה]]); ארמית-יהודית: מַשְׁכָּא. * בלשון מצרית קדומה בהוראת עור, עור בע"ח, בהגיית: מֶסקַה. להלן הירוגליף [https://en.wiktionary.org/wiki/msk%EA%9C%A3#Egyptian mskꜣ] בתוספת [[w:אידאוגרמה|אידאוגרמה]] (מימין) המגדירה 'עור פרה'(מימין). :<hiero>ms-kA-F27</hiero> ===צירופים=== * [[משך הזרע]] ===ראו גם=== * [[הזורעים בדמעה ברנה יקצרו]] <small>({{מקור/תנ"ך|תהילים|קכו|ה}})</small> ==מָשַׁךְ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=משך |שורש וגזרה={{שרש3|מ|ש|ך}} |בניין=קל }}{{תמונה|Irish 600kg euro chap 2009.JPG|אנשים מושכים בחבל}} # {{פירוש לקוי}} הפעיל [[כח]] ע"מ ל[[קרב]] אליו. #:*{{צט/תנ"ך|מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן '''מֹשְׁכִים''' בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.|שופטים|ה|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ '''מָשַׁךְ''' בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן [...]|מלכים א|כב|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וּמָשַׁךְ''' אַבִּירִים בְּכֹחוֹ, יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין.|איוב|כד|כב}} #:*'''משכתי''' כסף מזומן לקראת היציאה לטיול בדרום הארץ. # '''מָשַׁךְ (סקריה של מפרש רוחבי)''': {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בספינות בעלות [[מפרש רחבי|מפרשים רוחביים]]: סובב אופקית את ה[[סקריה]] כדי להביא את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. כיוון את הסקריה באמצעות ה[[מושכה|מושכות]]. ===גיזרון=== * השוו לארמית: מְשַׁך, מַשְׁכָּא; לגעז: መሰከ፡; לערבית: مَسَكَ (לאחוז); לאכדית: mašku.{{כ}}{{הפניה|1|BDB}} ===מידע נוסף=== * האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: [https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/11954_1 מִשֵּׁךְ] (בניין פיעל). האקדמיה החייתה או חידשה את הפועל "מישך" כנראה כדי להבחין בין 'מָשַׁךְ בְּמוֹשְׁכוֹת' המפרש (to brace) לבין 'מָשַׁךְ' "סתם" (to haule). ===צירופים=== {{ע|3| * [[משך בעט]] * [[משך בערלה]] * [[משך את ידו]] * [[משך כסף]] * [[משך תשומת לב]] * [[משך לאחור]] * [[משך להסוג]] * [[משך לארך|משך לאורך]] * [[משך לרחב|משך לרוחב]] * [[משך לחד|משך לחוד]] * [[משך לפקם|משך לפקום]] }} ===נגזרות=== *[[משיכה]] *[[מושכה|מושכות]] *[[משוך]] ===ניגודים=== *[[דחה]] *[[דחף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|draw|pull|attract}} *ערבית: {{ת|ערבית|سَحَبَ}} {{תר|סובב סקריה של מפרש רוחבי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|brace}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|brassen}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|brasser}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[המשיך]] * [[משח]] * [[סחב]] * [[תפס]] ===סימוכין=== # {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|משך|4900}} miogvqcgttxklgk6i7c93cm1rqtm0lh 519590 519542 2026-04-24T23:33:58Z CrescentStorm 15545 /* מָשַׁךְ */ 519590 wikitext text/x-wiki {{חסר|מִשֵּׁךְ<!---משך לאחור--->}} ==מֶשֶׁךְ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=משך |הגייה='''me'''shekh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|מ|שׁ|ך}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' מִשְׁכֵי־ }} # [[ארך]] [[זמן]], [[תקופה]]; פרק הזמן ה[[עבר|עובר]] מ[[תחלה|תחילת]]ו ועד [[סוף|סופו]] של מאורע כלשהו. #:*{{צטבי|בכל '''משך''' המחזה לא יחדל השאון...מאיר ושׂרה מתאפקים בכל '''משך''' הספּור ומדברים בלחש.|perets/banim.html|בנים|י"ל פרץ}} # בנו השישי של יפת בן נח. #*: {{צט/תנ"ך|בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; '''וּמֶשֶׁךְ''', וְתִירָס.|בראשית|י|ב}} ===גיזרון=== * מן מ-ש-ך (אוגריתית: משכ; ארמית: מְשַׁךְ; ערבית: מַשַׁכַּ). בארמית גם: אַרְכָא. ראו גם: '[[משחה]]' (ב') ===צירופים=== * [[משך זמן]] * [[משך זרע]] ===מילים נרדפות=== * [[המשכות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|duration}} * ערבית: {{ת|ערבית|دَوام|مُدَّة}} ===ראו גם=== * [[זמן]] * [[תקופה]] * [[שק]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=משך}} {{שורש|משך}} ==מֶשֶׁךְ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מֶשֶׁךְ |הגייה='''me'''shekh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זבר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[שק#שַׂק|שַׂק]] מעור. #:* {{צט|הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא '''מֶשֶׁךְ''' הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.|תהלים קכו ו}} ===גיזרון=== * מופיע במקרא רק בצירוף "משך הזרע" (תהלים קכו ו). * מלשון קדם-שמית: mašk, עור; אכדית: mašk; פרסית-עתיקה: מַשׁכּא 𐎶𐏁𐎣𐎠, [[נאד]] לנוזלים מעור פרה (השוו [[משקה]]); ארמית-יהודית: מַשְׁכָּא. * בלשון מצרית קדומה בהוראת עור, עור בע"ח, בהגיית: מֶסקַה. להלן הירוגליף [https://en.wiktionary.org/wiki/msk%EA%9C%A3#Egyptian mskꜣ] בתוספת [[w:אידאוגרמה|אידאוגרמה]] (מימין) המגדירה 'עור פרה'(מימין). :<hiero>ms-kA-F27</hiero> ===צירופים=== * [[משך הזרע]] ===ראו גם=== * [[הזורעים בדמעה ברנה יקצרו]] <small>({{מקור/תנ"ך|תהילים|קכו|ה}})</small> ==מָשַׁךְ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=משך |שורש וגזרה={{שרש3|מ|ש|ך}} |בניין=קל }}{{תמונה|Irish 600kg euro chap 2009.JPG|אנשים מושכים בחבל}} # הפעיל [[כח]] ע"מ ל[[קרב]] אליו. #:*{{צט/תנ"ך|מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן '''מֹשְׁכִים''' בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.|שופטים|ה|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ '''מָשַׁךְ''' בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן [...]|מלכים א|כב|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וּמָשַׁךְ''' אַבִּירִים בְּכֹחוֹ, יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין.|איוב|כד|כב}} #:*'''משכתי''' כסף מזומן לקראת היציאה לטיול בדרום הארץ. # '''מָשַׁךְ (סקריה של מפרש רוחבי)''': {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בספינות בעלות [[מפרש רחבי|מפרשים רוחביים]]: סובב אופקית את ה[[סקריה]] כדי להביא את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. כיוון את הסקריה באמצעות ה[[מושכה|מושכות]]. ===גיזרון=== * השוו לארמית: מְשַׁך, מַשְׁכָּא; לגעז: መሰከ፡; לערבית: مَسَكَ (לאחוז); לאכדית: mašku.{{כ}}{{הפניה|1|BDB}} ===מידע נוסף=== * האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: [https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/11954_1 מִשֵּׁךְ] (בניין פיעל). האקדמיה החייתה או חידשה את הפועל "מישך" כנראה כדי להבחין בין 'מָשַׁךְ בְּמוֹשְׁכוֹת' המפרש (to brace) לבין 'מָשַׁךְ' "סתם" (to haule). ===צירופים=== {{ע|3| * [[משך בעט]] * [[משך בערלה]] * [[משך את ידו]] * [[משך כסף]] * [[משך תשומת לב]] * [[משך לאחור]] * [[משך להסוג]] * [[משך לארך|משך לאורך]] * [[משך לרחב|משך לרוחב]] * [[משך לחד|משך לחוד]] * [[משך לפקם|משך לפקום]] }} ===נגזרות=== *[[משיכה]] *[[מושכה|מושכות]] *[[משוך]] ===ניגודים=== *[[דחה]] *[[דחף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|draw|pull|attract}} *ערבית: {{ת|ערבית|سَحَبَ}} {{תר|סובב סקריה של מפרש רוחבי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|brace}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|brassen}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|brasser}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[המשיך]] * [[משח]] * [[סחב]] * [[תפס]] ===סימוכין=== # {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|משך|4900}} ku1hmjmricvjfrhsq3n4rkq2mwbpg6j 0 30879 519550 458524 2026-04-24T18:49:38Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519550 wikitext text/x-wiki {{חסר|הֹרַג|הָרָג}} ==הָרַג== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הרג |שורש וגזרה={{שרש3|ה|ר|ג}}, [[גזרת השלמים]], [[פ"ג]], [[ע"ג]] |בניין=קל}} #הֵמִית, שׂם קץ לחיים. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל '''הֹרֵג''' קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ|בראשית|ד|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר '''הָרַג''' אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב|מלכים א|יט|א}} #:*{{צט|אחד '''ההורג''' את הגדול או את הקטן בן יומו, בין זכר בין נקבה--הרי זה נהרג עליו, אם '''הרג''' בזדון|משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ו'}} ===צירופים=== *[[הוציא להורג]], [[הוצאה להורג]] *[[הרג יתוש בתותח]] *[[הרגני נא הרוג]] *[[הבא להרגך השכם להרגו]] *[[להרוג טורקי ולנוח]] ===מילים נרדפות=== *[[המית]] *[[קטל]] *[[חיסל]] *[[הגוויע]] ===תרגום=== {{ע|3| * יידיש: {{ת|יידיש|טויטן}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|kill}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|töten}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|doden}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|matar}} * ערבית: {{ת|ערבית|قَتَلَ}} * פרסית: {{ת|פרסית|کشتن}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|tuer}} }} ===ראו גם=== *[[רצח]] *[[נפטר]] {{שורש|הרג}} [[קטגוריה:מוות]] ==הֶרֶג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''he'''reg |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ה|ר|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }}{{ארבע מיתות בית דין}} # שימת [[קץ]] ל[[חיים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַּ, וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה – פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם; בְּיוֹם '''הֶרֶג''' רָב, בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.|ישעיהו|ל|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים '''לַהֶרֶג''' אִם־תַּחְשׂוֹךְ.|משלי|כד|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־אֹיְבֵיהֶם מַכַּת־חֶרֶב; '''וְהֶרֶג''' וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם.|אסתר|ט|ה}} #:*{{צט/משנה|אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, '''הֶרֶג''', וָחֶנֶק.|סנהדרין|ז|א}} ===מילים נרדפות=== *[[המתה]] *[[הריגה]] *[[קטל]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|killing}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|matanza|asesinato}} ===ראו גם=== *[[טבח]] *[[רצח]] *[[שפיכות דמים]] solxxx6r1ltw4fe4pgh1gsj8iihx0f4 519551 519550 2026-04-24T18:49:57Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519551 wikitext text/x-wiki {{חסר|הֹרַג|הָרָג}} ==הָרַג== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הרג |שורש וגזרה={{שרש3|ה|ר|ג}}, [[גזרת השלמים]], [[פ"ג]], [[ע"ג]] |בניין=קל}} #הֵמִית, שׂם קץ לחיים. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל '''הֹרֵג''' קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ|בראשית|ד|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר '''הָרַג''' אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב|מלכים א|יט|א}} #:*{{צט|אחד '''ההורג''' את הגדול או את הקטן בן יומו, בין זכר בין נקבה--הרי זה נהרג עליו, אם '''הרג''' בזדון|משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ו'}} ===צירופים=== *[[הוציא להורג]], [[הוצאה להורג]] *[[הרג יתוש בתותח]] *[[הרגני נא הרוג]] *[[הבא להרגך השכם להרגו]] *[[להרוג טורקי ולנוח]] ===מילים נרדפות=== *[[המית]] *[[קטל]] *[[חיסל]] *[[הגוויע]] ===תרגום=== {{ע|3| * אנגלית: {{ת|אנגלית|kill}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|töten}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|doden}} * יידיש: {{ת|יידיש|טויטן}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|matar}} * ערבית: {{ת|ערבית|قَتَلَ}} * פרסית: {{ת|פרסית|کشتن}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|tuer}} }} ===ראו גם=== *[[רצח]] *[[נפטר]] {{שורש|הרג}} [[קטגוריה:מוות]] ==הֶרֶג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''he'''reg |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ה|ר|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }}{{ארבע מיתות בית דין}} # שימת [[קץ]] ל[[חיים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַּ, וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה – פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם; בְּיוֹם '''הֶרֶג''' רָב, בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.|ישעיהו|ל|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים '''לַהֶרֶג''' אִם־תַּחְשׂוֹךְ.|משלי|כד|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־אֹיְבֵיהֶם מַכַּת־חֶרֶב; '''וְהֶרֶג''' וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם.|אסתר|ט|ה}} #:*{{צט/משנה|אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, '''הֶרֶג''', וָחֶנֶק.|סנהדרין|ז|א}} ===מילים נרדפות=== *[[המתה]] *[[הריגה]] *[[קטל]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|killing}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|matanza|asesinato}} ===ראו גם=== *[[טבח]] *[[רצח]] *[[שפיכות דמים]] 9blinwdmq8l22waocel4a5jobsdqgjm 0 31081 519588 514528 2026-04-24T23:20:07Z CrescentStorm 15545 /* זְבַן */ 519588 wikitext text/x-wiki ==זַבָּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זבן |הגייה=za'''ban''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ב|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' זַבָּנִים; נ' זַבֶּנֶת או זַבָּנִית, נ"ר זַבָּנוֹת; זַבַּן־, ר' זַבָּנֵי־ }}{{תמונה|Saluhallen i Helsingfors (2).jpg|זבנית במעדנייה}} #{{רובד|חדשה}} [[מוכר]] ב[[חנות]]. #:*{{צטבי|האגדה מספרת '''שזבן''' בכיר במסיבה בעין השופט, לחץ את ידה של הנסיכה והתוודא מולה על עיסוקו, עד היום לא מוצאים אותו מסכן.|read/10860|אליקום: טרילוגיה|בנימין תמוז}} #:*{{צטבי|'מיטב בד־הפשתן האירי, גבירתי', אמר '''הזבן''' כשהוא פורש את הסדינים על הדלפק, – ופגשו בישישה האוספת זרדים.|read/16001|אורלנדו: ביוגרפיה|וירג'יניה וולף|מתרגם=צבי ארד}} #:*{{צטבי|רצה להיות '''זבן''' לבגדי נשים ולמד מפי מנהלת המפעל את חכמת המקצוע ודרך התנהגותו של '''זבן''' כלפי טיפוסים שונים של נשים, כיצד לשדלן לקנייה ולחבב עליהן שמלות הנראות להן, אבל מהססות להחליט.|read/10124|פרקי אהרן מגד|ישראל כהן}} ===גיזרון=== *{{לועזית|ארמית}} [[#זְבַן]] או זָבִין – [[קנה#קָנָה|קנה]]. ===נגזרות=== *[[זבנות]] ===מילים נרדפות=== *[[חנוני#חֶנְוָנִי|חנווני]] *[[רוכל]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|vendor}} *יידיש: {{ת|יידיש|דערקענט}} *ערבית: {{ת|ערבית|بَائِع|بَيَّاع}} ===ראו גם=== *[[סוחר]] *[[תגרן]] ==זְבַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זבן |שורש וגזרה={{שרש3|ז|ב|ן}} |בניין=קל }} #{{ארמית}} [[קנה]] #:*{{צט/תנ"ך|עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר, מִן־יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן '''זָבְנִין'''; כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא.|דניאל|ב|ח}} #:*{{צט/אונקלוס|חַקְלָא '''דִּזְבַן''' אַבְרָהָם מִן בְּנֵי חִתָּאָה; תַּמָּן אִתְקְבַר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִתְּתֵיהּ.|בראשית|כה|י}} #:*{{צט/אונקלוס|בְּשַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא, יְתוּב חַקְלָא '''לִדְזַבְנֵיהּ''' מִנֵּיהּ; לִדְדִּילֵיהּ אַחְסָנַת אַרְעָא.|ויקרא|כז|כד}} #:*{{צט/בבלי|הההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מפלניא '''זבינתה''' דאמר לי '''דזבנה''' מינך|בבא בתרא|ל|א}} #:*{{צט|חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא, '''דִּזְבַן''' אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא.|חד גדיא}} ===גיזרון=== *{{קצרמר/גזרון}} ===צירופים=== * [[צירוף מילים]] ===נגזרות=== * [[זבן#זַבָּן|זַבָּן]] (לעיל) 1y8qfoqidiu2k3l7r89w8i766w557n1 0 31462 519553 513348 2026-04-24T19:26:02Z CrescentStorm 15545 519553 wikitext text/x-wiki ==זָכָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זכר |הגייה=za'''khar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=זְכַר־; ר' זְכָרִים, זִכְרֵי־ }}{{תמונה|Mars symbol (outline).svg|סימן לזכר}} #{{מקרא}} אחד משני ה[[זוויג]]ים ב[[רבייה מינית]], זה בעל תאי הרבייה הקטנים יחסית. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; '''זָכָר''' וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.|בראשית|א|כז}} #:*איש הוא שם '''לזכר''' האישה #{{הקשר|אלקטרוניקה}} תקע, צד מובלט במכשיר שניתן להתאים לשקע (נקבה) על מנת לסגור מעגל חשמלי. ===גיזרון=== * מקבילות בשפות שמיות, ב[[חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ]]: באכדית זִכַּרֻ {{אכדית|871|zikaru}}, ארמית דְּכַר<ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B0%D6%BC%D7%9B%D6%B7%D7%A8_II?lang=he</ref> ואוגריתית dkr<ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 267</ref>, ערבית {{ערבית|‫ذَكَر‬|דַ'כַּר}}. גם בערבית ובארמית משמש השורש בהוראת [[זכרון]], ובאכדית בהוראה קרובה 'אִזכר, כינה'. * באכדית: שם התואר זָכְּרֻ - גבר,אדם. כפועל תבנית זֲכְּרֻ-אֻ zakrū משמשת בתכתובות מימי [[W:אסרחדון|אסרחדון]] ויורשו [[W:אשורפיבל|אשורפניבל]] בהוראת - לתת שם,לכנות. ===צירופים=== *[[בן זכר]] *[[זכר אלפא]] *[[משכב זכר]] *[[צלם זכר]] <!-- {{פסוק|יחזקאל|טז|יז}} --> ===נגזרות=== * [[זכרות]] * [[זכרי]] ===מילים נרדפות=== *[[גבר#גֶּבֶר א|גֶּבֶר]] ===ניגודים=== *[[נקבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|male}} * יוונית: {{ת|יוונית|αρσενικός}} (תעתיק: arsenikós) * לטינית: {{ת|לטינית|mas|vir}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|macho|masculino}} * ערבית: {{ת|ערבית|ذكر}} (תעתיק: דַ'כְר) * צרפתית: {{ת|צרפתית|mâle}} * רוסית: {{ת|רוסית|мужчина}} (תעתיק: mužčína) ===מידע נוסף=== *במקרא כאשר נוספים ל'זכר' אותיות השימוש של היחס, היא מופיעה בצורת '[[זכור|זְכוּר]]', לדוגמא: {{צט/תנ"ך|זְכוּרְךָ|דברים|טז|טז}}.{{הערת שוליים|רד"צ הופמן דברים שם. והציע שאולי זה כך בכדי להבדיל בינו ובין הפועל 'זְכָרְךָ'. אמנם רש"ר הירש (שמ' כג,יז) אמר שהצורה 'זכור' הוראתה זכרים גדולים.}} רק בלשון חז"ל החלה הצורה 'זְכוּר' להופיע גם ללא אותיות שימוש, לדוגמא: {{צט/משנה|הַבָּא עַל הַזְּכוּר|סנהדרין|ז|ד}}, תמיד בהקשר של משכב זכור. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=זכר}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]][[קטגוריה:ביולוגיה]][[קטגוריה:גנטיקה]][[קטגוריה:מיניות]] ==זָכַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זכר |שורש וגזרה={{שרש3|ז|כ|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל}} #[[שמר]] את ה[[מידע]] ב[[קרב]]ו [[לעת מצוא]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם; '''וַיִּזְכֹּר''' אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ, אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב.|שמות|ב|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|'''זָכוֹר''' אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.|דברים|כה|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא '''זָכְרוּ''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם|שופטים|ח|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|...'''זָכַרְתִּי''' לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ; לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.|ירמיהו|ב|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא '''אֶזְכְּרֵכִי'''...|תהילים|קלז|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ; '''זָכַר''' אֶת־וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר־עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר־נִגְזַר עָלֶיהָ.|אסתר|ב|א}} #:*"נָדַרְתִי הַנֶּדֶר: '''לִזְכֹּר''' אֶת הַכֹּל / '''לִזְכֹּר''' - וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ" ("נֶדֶר", [[w:אברהם שלונסקי|אברהם שלונסקי]]) ===גיזרון=== *קיימות מילים מקבילות בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎏𐎋𐎗 (ד'קר) - לזכור. ערבית: {{ערבית|ذَكَرَ|דַ'כַּרַ}} - להזכיר, לזכור, להעלות במחשבתו. ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=dkr%20V&cits=all דְכַר] - לזכור. סורית: {{סורית|20206|ܕܵܟ݂ܸܪ}} (דָּכִר) - לזכור, להיזכר. בכל השפות השורש משותף לזכרון ולמין זכר. ===צירופים=== *[[זכר ברית|זכור ברית]] *[[שמר וזכר|שמור וזכור]] *[[זכרנו את הדגה]] ===נגזרות=== *[[זכור]] *[[זכירה]] *[[זכריני]] ===מילים נרדפות=== *[[פקד]] === ניגודים === *[[שכח]] *[[נשה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|remember‏|recall‏‏‏‏}} ===ראו גם=== *[[זכרון]] *[[זכרה]] *[[תזכרת]] {{שורש|זכר}} [[קטגוריה:גזרת השלמים]] ==זֵכֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זכר |הגייה='''ze'''kher |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' זְכָרִים, זֵכֶר־, זִכְרֵי־ }} # [[סימן]] למשהו שהיה ואיננו עוד, [[עדות]] למשהו שנעלם. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-'''זֵכֶר''' עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.|שמות|יז|יד}} #:* {{צטבי|ואין ספק, שאילו היה זלקינסון בנו של סופר עברי כה מפורסם, היו מעלים פרט נכבד כזה על נס ועושים לו פרסום רב. אולם כיוון שכל הענין בדוי, אין לו '''זכר''' בשום ספר מספרי המיסיון.|https://benyehuda.org/read/10292|יצחק אדוארד זלקינסון|ישראל כהן}} #:* {{צטבי|בזמנו היה משה מנדלסזון פילוסוף מפורסם, אבל לדורות נשאר לו '''זכר''' כחכם.|https://benyehuda.org/read/10131|משה מנדלסזון|פישל לחובר}} ===גיזרון=== * מקור המילה במקרא. ===צירופים=== * [[לזכר]] * [[לזכר יציאת מצרים]] * [[זכר לחרבן]] * [[זכר צדיק לברכה]] * [[זכרו לברכה]] * [[אין לו זכר]] * [[לא נשאר לו זכר]] ===מילים נרדפות=== * [[מזכרת]] * [[שריד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|remnant|in memory of}} * ערבית: {{ת|ערבית|ذِكْر|ذِكْرَى}} ===ראו גם=== * [[זכרון]] * [[זכירה]] <references /> [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] mxpngtm7ui1d0owd6y2kjjgsq8ydsst 519554 519553 2026-04-24T19:28:47Z CrescentStorm 15545 /* זָכַר {{משני|א}} */ 519554 wikitext text/x-wiki ==זָכָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זכר |הגייה=za'''khar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=זְכַר־; ר' זְכָרִים, זִכְרֵי־ }}{{תמונה|Mars symbol (outline).svg|סימן לזכר}} #{{מקרא}} אחד משני ה[[זוויג]]ים ב[[רבייה מינית]], זה בעל תאי הרבייה הקטנים יחסית. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; '''זָכָר''' וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.|בראשית|א|כז}} #:*איש הוא שם '''לזכר''' האישה #{{הקשר|אלקטרוניקה}} תקע, צד מובלט במכשיר שניתן להתאים לשקע (נקבה) על מנת לסגור מעגל חשמלי. ===גיזרון=== * מקבילות בשפות שמיות, ב[[חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ]]: באכדית זִכַּרֻ {{אכדית|871|zikaru}}, ארמית דְּכַר<ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B0%D6%BC%D7%9B%D6%B7%D7%A8_II?lang=he</ref> ואוגריתית dkr<ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 267</ref>, ערבית {{ערבית|‫ذَكَر‬|דַ'כַּר}}. גם בערבית ובארמית משמש השורש בהוראת [[זכרון]], ובאכדית בהוראה קרובה 'אִזכר, כינה'. * באכדית: שם התואר זָכְּרֻ - גבר,אדם. כפועל תבנית זֲכְּרֻ-אֻ zakrū משמשת בתכתובות מימי [[W:אסרחדון|אסרחדון]] ויורשו [[W:אשורפיבל|אשורפניבל]] בהוראת - לתת שם,לכנות. ===צירופים=== *[[בן זכר]] *[[זכר אלפא]] *[[משכב זכר]] *[[צלם זכר]] <!-- {{פסוק|יחזקאל|טז|יז}} --> ===נגזרות=== * [[זכרות]] * [[זכרי]] ===מילים נרדפות=== *[[גבר#גֶּבֶר א|גֶּבֶר]] ===ניגודים=== *[[נקבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|male}} * יוונית: {{ת|יוונית|αρσενικός}} (תעתיק: arsenikós) * לטינית: {{ת|לטינית|mas|vir}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|macho|masculino}} * ערבית: {{ת|ערבית|ذكر}} (תעתיק: דַ'כְר) * צרפתית: {{ת|צרפתית|mâle}} * רוסית: {{ת|רוסית|мужчина}} (תעתיק: mužčína) ===מידע נוסף=== *במקרא כאשר נוספים ל'זכר' אותיות השימוש של היחס, היא מופיעה בצורת '[[זכור|זְכוּר]]', לדוגמא: {{צט/תנ"ך|זְכוּרְךָ|דברים|טז|טז}}.{{הערת שוליים|רד"צ הופמן דברים שם. והציע שאולי זה כך בכדי להבדיל בינו ובין הפועל 'זְכָרְךָ'. אמנם רש"ר הירש (שמ' כג,יז) אמר שהצורה 'זכור' הוראתה זכרים גדולים.}} רק בלשון חז"ל החלה הצורה 'זְכוּר' להופיע גם ללא אותיות שימוש, לדוגמא: {{צט/משנה|הַבָּא עַל הַזְּכוּר|סנהדרין|ז|ד}}, תמיד בהקשר של משכב זכור. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=זכר}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]][[קטגוריה:ביולוגיה]][[קטגוריה:גנטיקה]][[קטגוריה:מיניות]] ==זָכַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זכר |שורש וגזרה={{שרש3|ז|כ|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל}} #[[שמר]] את ה[[מידע]] ב[[קרב]]ו [[לעת מצוא]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם; '''וַיִּזְכֹּר''' אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ, אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב.|שמות|ב|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|'''זָכוֹר''' אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.|דברים|כה|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא '''זָכְרוּ''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם|שופטים|ח|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|...'''זָכַרְתִּי''' לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ; לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.|ירמיהו|ב|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא '''אֶזְכְּרֵכִי'''...|תהילים|קלז|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ; '''זָכַר''' אֶת־וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר־עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר־נִגְזַר עָלֶיהָ.|אסתר|ב|א}} #:*{{צטשיר|כן אני '''זוכרת''' / ולא אחדל ולא אשתוק.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}945&wrkid{{=}}125|אוֹר|נעמי שמר}} ===גיזרון=== *קיימות מילים מקבילות בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎏𐎋𐎗 (ד'קר) - לזכור. ערבית: {{ערבית|ذَكَرَ|דַ'כַּרַ}} - להזכיר, לזכור, להעלות במחשבתו. ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=dkr%20V&cits=all דְכַר] - לזכור. סורית: {{סורית|20206|ܕܵܟ݂ܸܪ}} (דָּכִר) - לזכור, להיזכר. בכל השפות השורש משותף לזכרון ולמין זכר. ===צירופים=== *[[זכר ברית|זכור ברית]] *[[שמר וזכר|שמור וזכור]] *[[זכרנו את הדגה]] ===נגזרות=== *[[זכור]] *[[זכירה]] *[[זכריני]] ===מילים נרדפות=== *[[פקד]] === ניגודים === *[[שכח]] *[[נשה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|remember‏|recall‏‏‏‏}} ===ראו גם=== *[[זכרון]] *[[זכרה]] *[[תזכרת]] {{שורש|זכר}} [[קטגוריה:גזרת השלמים]] ==זֵכֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זכר |הגייה='''ze'''kher |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' זְכָרִים, זֵכֶר־, זִכְרֵי־ }} # [[סימן]] למשהו שהיה ואיננו עוד, [[עדות]] למשהו שנעלם. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-'''זֵכֶר''' עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.|שמות|יז|יד}} #:* {{צטבי|ואין ספק, שאילו היה זלקינסון בנו של סופר עברי כה מפורסם, היו מעלים פרט נכבד כזה על נס ועושים לו פרסום רב. אולם כיוון שכל הענין בדוי, אין לו '''זכר''' בשום ספר מספרי המיסיון.|https://benyehuda.org/read/10292|יצחק אדוארד זלקינסון|ישראל כהן}} #:* {{צטבי|בזמנו היה משה מנדלסזון פילוסוף מפורסם, אבל לדורות נשאר לו '''זכר''' כחכם.|https://benyehuda.org/read/10131|משה מנדלסזון|פישל לחובר}} ===גיזרון=== * מקור המילה במקרא. ===צירופים=== * [[לזכר]] * [[לזכר יציאת מצרים]] * [[זכר לחרבן]] * [[זכר צדיק לברכה]] * [[זכרו לברכה]] * [[אין לו זכר]] * [[לא נשאר לו זכר]] ===מילים נרדפות=== * [[מזכרת]] * [[שריד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|remnant|in memory of}} * ערבית: {{ת|ערבית|ذِكْر|ذِكْرَى}} ===ראו גם=== * [[זכרון]] * [[זכירה]] <references /> [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 0rt3mbbk5828875qjtfst9qkmsrzmls 519555 519554 2026-04-24T19:28:57Z CrescentStorm 15545 /* זָכַר {{משני|א}} */ 519555 wikitext text/x-wiki ==זָכָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זכר |הגייה=za'''khar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=זְכַר־; ר' זְכָרִים, זִכְרֵי־ }}{{תמונה|Mars symbol (outline).svg|סימן לזכר}} #{{מקרא}} אחד משני ה[[זוויג]]ים ב[[רבייה מינית]], זה בעל תאי הרבייה הקטנים יחסית. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; '''זָכָר''' וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.|בראשית|א|כז}} #:*איש הוא שם '''לזכר''' האישה #{{הקשר|אלקטרוניקה}} תקע, צד מובלט במכשיר שניתן להתאים לשקע (נקבה) על מנת לסגור מעגל חשמלי. ===גיזרון=== * מקבילות בשפות שמיות, ב[[חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ]]: באכדית זִכַּרֻ {{אכדית|871|zikaru}}, ארמית דְּכַר<ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%93%D6%B0%D6%BC%D7%9B%D6%B7%D7%A8_II?lang=he</ref> ואוגריתית dkr<ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 267</ref>, ערבית {{ערבית|‫ذَكَر‬|דַ'כַּר}}. גם בערבית ובארמית משמש השורש בהוראת [[זכרון]], ובאכדית בהוראה קרובה 'אִזכר, כינה'. * באכדית: שם התואר זָכְּרֻ - גבר,אדם. כפועל תבנית זֲכְּרֻ-אֻ zakrū משמשת בתכתובות מימי [[W:אסרחדון|אסרחדון]] ויורשו [[W:אשורפיבל|אשורפניבל]] בהוראת - לתת שם,לכנות. ===צירופים=== *[[בן זכר]] *[[זכר אלפא]] *[[משכב זכר]] *[[צלם זכר]] <!-- {{פסוק|יחזקאל|טז|יז}} --> ===נגזרות=== * [[זכרות]] * [[זכרי]] ===מילים נרדפות=== *[[גבר#גֶּבֶר א|גֶּבֶר]] ===ניגודים=== *[[נקבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|male}} * יוונית: {{ת|יוונית|αρσενικός}} (תעתיק: arsenikós) * לטינית: {{ת|לטינית|mas|vir}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|macho|masculino}} * ערבית: {{ת|ערבית|ذكر}} (תעתיק: דַ'כְר) * צרפתית: {{ת|צרפתית|mâle}} * רוסית: {{ת|רוסית|мужчина}} (תעתיק: mužčína) ===מידע נוסף=== *במקרא כאשר נוספים ל'זכר' אותיות השימוש של היחס, היא מופיעה בצורת '[[זכור|זְכוּר]]', לדוגמא: {{צט/תנ"ך|זְכוּרְךָ|דברים|טז|טז}}.{{הערת שוליים|רד"צ הופמן דברים שם. והציע שאולי זה כך בכדי להבדיל בינו ובין הפועל 'זְכָרְךָ'. אמנם רש"ר הירש (שמ' כג,יז) אמר שהצורה 'זכור' הוראתה זכרים גדולים.}} רק בלשון חז"ל החלה הצורה 'זְכוּר' להופיע גם ללא אותיות שימוש, לדוגמא: {{צט/משנה|הַבָּא עַל הַזְּכוּר|סנהדרין|ז|ד}}, תמיד בהקשר של משכב זכור. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=זכר}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]][[קטגוריה:ביולוגיה]][[קטגוריה:גנטיקה]][[קטגוריה:מיניות]] ==זָכַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זכר |שורש וגזרה={{שרש3|ז|כ|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל}} #[[שמר]] את ה[[מידע]] ב[[קרב]]ו [[לעת מצוא]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם; '''וַיִּזְכֹּר''' אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ, אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב.|שמות|ב|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|'''זָכוֹר''' אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.|דברים|כה|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא '''זָכְרוּ''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם|שופטים|ח|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|...'''זָכַרְתִּי''' לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ; לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.|ירמיהו|ב|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא '''אֶזְכְּרֵכִי'''...|תהילים|קלז|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ; '''זָכַר''' אֶת־וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר־עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר־נִגְזַר עָלֶיהָ.|אסתר|ב|א}} #:*{{צטשיר|כן, אני '''זוכרת''' / ולא אחדל ולא אשתוק.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}945&wrkid{{=}}125|אוֹר|נעמי שמר}} ===גיזרון=== *קיימות מילים מקבילות בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎏𐎋𐎗 (ד'קר) - לזכור. ערבית: {{ערבית|ذَكَرَ|דַ'כַּרַ}} - להזכיר, לזכור, להעלות במחשבתו. ארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=dkr%20V&cits=all דְכַר] - לזכור. סורית: {{סורית|20206|ܕܵܟ݂ܸܪ}} (דָּכִר) - לזכור, להיזכר. בכל השפות השורש משותף לזכרון ולמין זכר. ===צירופים=== *[[זכר ברית|זכור ברית]] *[[שמר וזכר|שמור וזכור]] *[[זכרנו את הדגה]] ===נגזרות=== *[[זכור]] *[[זכירה]] *[[זכריני]] ===מילים נרדפות=== *[[פקד]] === ניגודים === *[[שכח]] *[[נשה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|remember‏|recall‏‏‏‏}} ===ראו גם=== *[[זכרון]] *[[זכרה]] *[[תזכרת]] {{שורש|זכר}} [[קטגוריה:גזרת השלמים]] ==זֵכֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זכר |הגייה='''ze'''kher |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' זְכָרִים, זֵכֶר־, זִכְרֵי־ }} # [[סימן]] למשהו שהיה ואיננו עוד, [[עדות]] למשהו שנעלם. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-'''זֵכֶר''' עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.|שמות|יז|יד}} #:* {{צטבי|ואין ספק, שאילו היה זלקינסון בנו של סופר עברי כה מפורסם, היו מעלים פרט נכבד כזה על נס ועושים לו פרסום רב. אולם כיוון שכל הענין בדוי, אין לו '''זכר''' בשום ספר מספרי המיסיון.|https://benyehuda.org/read/10292|יצחק אדוארד זלקינסון|ישראל כהן}} #:* {{צטבי|בזמנו היה משה מנדלסזון פילוסוף מפורסם, אבל לדורות נשאר לו '''זכר''' כחכם.|https://benyehuda.org/read/10131|משה מנדלסזון|פישל לחובר}} ===גיזרון=== * מקור המילה במקרא. ===צירופים=== * [[לזכר]] * [[לזכר יציאת מצרים]] * [[זכר לחרבן]] * [[זכר צדיק לברכה]] * [[זכרו לברכה]] * [[אין לו זכר]] * [[לא נשאר לו זכר]] ===מילים נרדפות=== * [[מזכרת]] * [[שריד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|remnant|in memory of}} * ערבית: {{ת|ערבית|ذِكْر|ذِكْرَى}} ===ראו גם=== * [[זכרון]] * [[זכירה]] <references /> [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 9btrg8rrrflr8ml57zqyt8sejfj2umz 0 34895 519605 518232 2026-04-25T01:04:10Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519605 wikitext text/x-wiki ==הִנֵּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הינה |הגייה=hi'''ne''' |חלק דיבר=מילת קריאה |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=אני; הִנְנִי, ; הִנֶּנּוּ (בהפסק; הִנֵּנוּ), אתה; הִנְּךָ, את; הִנָּךְ, אתם; הִנְּכֶם, אתן; הִנְּכֶן, הוא; הִנּוֹ (<small>גם:</small> הִנֵּהוּ), היא; הִנָּהּ (<small>גם:</small> הִנֶּהָ), הם; הִנָּם, הן; הִנָּן }} #<small>מילת קריאה לשם הדגשה וחיזוק</small> הֲלוֹא, הֲרֵי. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, '''הִנֵּה''' נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ...|בראשית|א|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה, '''הִנֵּה''' אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ|בראשית|יב|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, '''הִנֶּנּוּ''' לְךָ לַעֲבָדִים|בראשית|נ|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ '''וְהִנָּם''' לִפְנֵי מִזְבַּח השם |דברי הימים ב|כט|יט}} #:* {{צט/תנ"ך| רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן '''הִנֵּה הִנָּם'''{{הבהרה}} וְלִירוּשָׁלַ͏ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן|ישעיהו|מא|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|'''הִנֵּה''' לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל|תהילים|קכא|ד}} #מִלַּת פְּתִיחָה הַמְשַׁמֶּשֶׁת לְהַצָּגַת-הַדְּבָרִים. #:*{{צט/תנ"ך|'''הִנֵּה''' שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת-שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם|בראשית|מא|כט}} #:*'''הנני''' מתכבד להזמין את בעל השמחה לשאת נאומו. #בנטייה - צורה של אוגד. #:*המשכיר '''הינו''' בעל הנכס. === גיזרון === *מן התנ"ך, צורה מוארכת של [[הן#הֵן ב|הן]] ===צירופים=== *[[הנה ימים באים]] *[[הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]] *[[הנה האש והעצים ואיה השה לעולה]] ===מילים נרדפות=== *[[הא]] *[[הרי]] (1) *[[הלוא]], [[הלא]] (1) *[[הן#הֵן ב|הן]] (1) [[קטגוריה:מילות קריאה]] ==הֵנָּה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הנה |הגייה='''he'''na |חלק דיבר=תואר-הפועל |מין= |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|הנה|מנוקד=הִנֵּה|ה"א המגמה}} |נטיות= }} #{{מקרא}} לַכִּוּוּן הַזֶּה, לְכָאן. #:*{{צטשיר|וְדַי סָחַבְתִּי כְּבָר שַׂקִּים/ וְרַצְתִּי '''הֵנָּה''' שָׁמָּה -/ אֲנִי רוֹצֶה לַמֶּרְחַקִּים/ אֲנִי רוֹצֶה הַיָּמָּה|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1262&wrkid{{=}}5542|גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ|נתן אלתרמן}} #:*{{צט/תנ"ך|וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ '''הֵנָּה''': כִּי לֹא שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי עַד '''הֵנָּה'''|בראשית|טו|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי '''הֵנָּה''', כִּי הָאֱלֹהִים...|בראשית|מה|ח}} ===גיזרון=== *מן התנ"ך. * מצוי במצרית תיכונה (החל מן השושלת שמקורה מן [[w:יעחמס הראשון|יעחמס הראשון]]) בהוראת [[פה]],[[שם]]. :הגייה: אֲנ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%EA%9C%A5n#Egyptian ꜥn]) . (מופיעה גם בצורת סופית, המְאַפְנֶנֶת - 'מיקום'). ראו גם: כֲנְ [https://simondschweitzer.github.io/aed/123110.html ẖn] בהוראת גישה,קירבה (מקביל גם לתיבה העברית '[[כאן]]') ממנה נגזרה תיבת 'כֲנְכֲנְ' ẖnẖn בהוראת לגשת, להתקרב. :<hiero>a:n-N31</hiero> *מקבילה בערבית {{ערבית|هُنَا|הֻנָא}} ===צירופים=== *[[אחת הנה ואחת הנה|הנה והנה]] *[[באנה|בוא'נה]] ===מילים נרדפות=== *[[הלום#הֲלוֹם|הֲלוֹם]] *ל[[פה]] ===ניגודים=== *[[שמה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|over here|hither}} *יוונית: {{ת|יוונית|ενθάδε}} (תעתיק: entháde) *ספרדית: {{ת|ספרדית|aquí|acá}} *ערבית: {{ת|ערבית|إِلَى هنا}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|par ici}} *רוסית: {{ת|רוסית|сюда}} (תעתיק: sjudá) ===מידע נוסף=== *האות [[נ|נו"ן]] מנוקדת ב[[דגש לתפארת הקריאה]]. ===ראו גם=== * [[מען]] * [[מוכן]] * [[פא]] * [[פה]] * [[כאן]] * [[הכא]] [[קטגוריה:מלים המנוקדות בדגש לתפארת הקריאה]] [[קטגוריה:תואר־הפועל]] [[קטגוריה:כיוונים]] ==הֵנָּה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הנה |הגייה='''he'''na |חלק דיבר=כינוי גוף |מין=רבות |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=לרחוקות; הָהֵנָּה }} {{כינויי גוף}} #{{מקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[כנוי|כִּנּוּי]] לְ[[גוף שלישי|גוּף שְׁלִישִׁי]] רַבּוֹת, לַ[[נסתר|נִּסְתָּרוֹת]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת '''הֵנָּה'''...|בראשית|ו|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת '''הֵנָּה''' וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ|בראשית|לג|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר-נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵ'''הֵנָּה'''|ויקרא|ד|ב}} ===גיזרון=== * מן התנ"ך. חילופית ל[[הן]] * בערבית: {{יוניקוד|هُنَّ|מוגדל}} (הֻנַּ) = הן. ===צירופים=== *[[כהנה וכהנה]] ===מילים נרדפות=== *[[הן]] ===תרגום=== {{תרגומים| * ערבית: {{ת|ערבית|هُنَّ}} * פולנית: {{ת|פולנית|oni}} | * פרסית: {{ת|פרסית|آنها}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|elles}} }} ===ראו גם=== *[[הוא]] *[[היא]] *[[הם]], [[המה]] ==הִנָּה== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הינה |שורש וגזרה={{שרש3|ה|נ|ה}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=פיעל }} #{{רובד|לשון חז"ל}} <small>רווח בעיקר הבינוני</small> הֵסֵב תְּחוּשַׁת הֲנָאָה. #:*{{צט/בבלי|אמר לו רבי שמא מינות בא לידך '''והנאך''' ועליו נתפסת|עבודה זרה|יז|א}} #:*{{צט/בבלי|ואמר ר' אלעזר כל שאינו '''מהנה''' תלמידי חכמים מנכסיו אינו רואה סימן ברכה לעולם|סנהדרין|צב|א}} ===נגזרות=== *[[הנוי|הִנּוּי]] *[[מהנה]] *[[הנאה|הַנָּאָה]]<!--אף כי אין זה הניקוד המקובל--> ===מילים נרדפות=== *[[ההנה|הֶהֱנָה]] *[[ענג#עִנֵּג|עִנֵּג]] *[[הועיל]] *[[הרויח]] ===ראו גם=== *[[נהנה|נֶהֱנָה]] {{שורש|הנה}} cm1lamc0ut6doj89djgc6vav9dol8vd 0 36132 519546 517384 2026-04-24T18:28:29Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519546 wikitext text/x-wiki ==מִדְרָשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מדרש |הגייה=mid'''rash''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ד|ר|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}} |נטיות=מִדְרַשׁ־, ר' מִדְרָשִׁים, מִדְרְשֵׁי־ }} #{{מקרא}} ספר הכולל דברי הסבר למאורעות או עניינים. #:*{{צט/תנ"ך|וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים '''בְּמִדְרַשׁ''' הַנָּבִיא עִדּוֹ.|דברי הימים ב|יג|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּבָנָיו יִרֶב הַמַּשָּׁא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל-'''מִדְרַשׁ''' סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.|דברי הימים ב|כד|כז}} # [[פרשנות]] של [[פסוק]]ים המופיעים ב[[תנ"ך]]. #:*{{צט/משנה|וּמְלַמְּדוֹ '''מִדְרָשׁ''', הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא.|נדרים|ד|ג}} #:*{{צט/משנה|זֶה '''מִדְרָשׁ''' דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע כֹּהֵן גָּדוֹל: אָשָׁם הוּא...|שקלים|ו|ו}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. (בערבית שורש מקביל ד.ר.ס.{{הערת שוליים|مَدْرَسَة מדרסה תרגום ל[[בית ספר]]}}) ===צירופים=== *[[בית מדרש]] *[[לא המדרש עקר אלא המעשה]] *[[מדרש אגדה]] *[[מדרש הלכה]] *[[מדרש שם]] ===נגזרות=== * [[מדרשי]] * [[מדרשה]] ===מילים נרדפות=== * [[דרשה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|exegesis|Midrash}} ===ראו גם=== {{עמודות| * [[בימ"ד]] * [[בימד"ר]] * [[ב"מ]] * [[דרש]] | * [[מ"ר]] * [[סוד]] * [[פשט]] * [[רמז]] }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מדרש}} {{שורש|דרשׁ}} [[קטגוריה:יהדות]] 3mmrm14l63u9o1dtf1ibuxenzzdnvgj 0 41286 519539 493906 2026-04-24T17:50:39Z CrescentStorm 15545 /* דָּחַף */ 519539 wikitext text/x-wiki {{חסר|דְּחָף}} ==דָּחַף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=דחף |שורש וגזרה={{שרש3|ד|ח|ף}} |בניין=קל |נטיות= }}{{תמונה|Wrocław, krasnal z ul. Świdnickiej - Syzyfek Pchający.JPG|פסל של גמד דוחף סלע כבד}} #[[הרחיק]] ב[[כח]] (בעיקר ב[[יד]] או ב[[מרפק]]). #:*{{צט/תוספתא|מַעֲשֶׂה בִּשְׁנַיִם כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִים, רָצִים וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ. '''דָּחַף''' אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, נָטַל סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְלִבּוֹ.|יומא|א|יב}} ===גיזרון=== * שורש המילה מצוי במקרא . ערבית: בהגיית דַפַעַ دَفَعَ, בהוראת הפעלים: לדחוף, לשלם. ===צירופים=== *[[דחף אף|דחף את אפו]] ===נגזרות=== *[[דחיפה]] *[[דחוף]] *[[נדחף]] ===מילים נרדפות=== *[[דחק]] *[[לחץ]] ===ניגודים=== *[[משך]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|thrust|push}} *איטלקית: {{ת|איטלקית|spinta}} ===ראו גם=== *[[מדחף]] *[[דוחפן]] *[[דחיף]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דחף}} {{שורש|דחף}} == דַּחַף == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דחף |הגייה='''da'''khaf |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ד|ח|ף}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' דְּחָפִים, דַּחַף־ }} # {{רובד|ח}} [[רצון]] [[פתאומי]] לעשות משהו מבלי לחשוב על התוצאות. #:*לשכן שלי יש '''דחף''' לאכילה בלילות ולא מתוך רעב. #:* {{צטבי|לעולם לא יירפא! אך לא בקלות ימות, שכן טעונה בו כל האינרציה של העבר… '''הדחף''' החיוני, מאחר שהיית אנוס להניחו חסר-תוכן ומעורפל, יהיה תחליף שכמעט והוא מזמין לגלוג.|https://benyehuda.org/read/533|הפילוסופיה הפרגמטית של וויליאם ג'יימס|אברהם רגלסון}} ===גיזרון=== * מן הפועל [[דחף#דָּחַף|דחף]]. ===צירופים=== * [[דחף מיני]] * [[דחף בלתי נשלט]] ===מילים נרדפות=== * [[הנעה]] * [[אימפולס]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|urge|impulse}} * ערבית: {{ת|ערבית|دافع}} ===ראו גם=== * [[יצר#יֵצֶר|יצר]] * [[אינסטינקט]] * [[מוטיבציה]] * [[תשוקה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דחף (פסיכולוגיה)}} {{שורש|דחף}} [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] m1xct1xcgsw98mqyk0dhebbvci244o9 0 42581 519589 519509 2026-04-24T23:21:27Z CrescentStorm 15545 /* מָזוֹר {{משני|א}} */ הגהה 519589 wikitext text/x-wiki ==מָזוֹר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים, מְזוׂרֵי־; מְזוׂר־ }} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} [[חולי]] ו[[מכאוב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־'''מְזֹרוֹ''' – וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יגְהֶה מִכֶּם '''מָזוֹר'''.|הושע|ה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ '''מָזוֹר''' תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. |עובדיה|א|ז}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} [[טפול]] הניתן ל[[חולה]] על מנת ש[[יחלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵין דָּן דִּינֵךְ '''לְמָזוֹר'''; רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.|ירמיהו|ל|יג}} #:*{{צט/ירושלמי|עשאה" (את המטלית) '''מזור''' טהורה|שבת|יז|ב}} #:*{{הדגשה|"זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא '''מזור''' וארוכה"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/910005.text.html סליחות, אילותנו לעזרתנו (161)] [[w:שמעון בן יצחק|שמעון בן יצחק]]}} #:*{{צטצט|המדע מצא '''מזור''' לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם|הלן קלר}} #:* הרופאים קיוו כי החיסון יעניק '''מזור''' למחלת השפעת. ===גיזרון=== *לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד. {{ש}} :[[w:רש"י|רש"י]] מפרש '''מזורו''' - לשון חולי", "ולא יגהה מכם '''מזור''' - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "ל'''מזור''' - לרפואה". *מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע. :ה[[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] מפרש ומרחיב "שם '''מזור''' בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם '''מזור''', על שם זריית האבק המרפא אותה..." [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94_%D7%99%D7%92, (מלבי"ם על הושע ה,יג)] וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה". *ייתכן כי השורש זו"ר מרמז אף על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. {{הערת שוליים|שם=רוזנטל|{{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כותרת=מזור למזוררים |תאריך=11 בינואר 2013|כתובת=http://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2013/11012013.aspx|שם האתר=הזירה הלשונית}}}} ([[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] התייחס לכך באומרו: "ו'''מזור''' מעניין תחבושת על השבר" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90_%D7%96 (מלבי"ם על עובדיה א ז)] ===מילים נרדפות=== '''2''' *[[ארכה]] *[[צרי]] *[[רפואה]] *[[תרופה]] ===ניגודים=== * [[דווי]], [[חבורה]], [[מחלה]], [[מכאוב]], [[מכה]], [[פצע]] (1) ===תרגום=== {{תר|טיפול הניתן לחולה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|curare}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|remedy}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|kurieren}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|remedie}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|curar}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|medicine}} }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מזור|2023/02/27}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים|רוזנטל}} ==מָזוֹר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|ז|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר' מְזוׂרֵי־ }}{{תמונה|Splendor solis das grosse waschfest vor der stadt 1531 detail.jpg|כובסות עושות שימוש במזור לסחיטת הכביסה}} #{{רובד|חז"ל}} {{ארמית}} [[מחבט]]. #:*{{צט/בבלי|הכל מודים בסיכי זיירי '''ומזורי''' דכיון דקפיד עלייהו|שבת|קכג|א}} - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם. #:*{{צט/בבלי|מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא '''ובמזורה''' ובמכונה; בזיירא דו עצר ביה, '''במזורה''' דו חביט ביה.|ירושלמי שבת|פב|ב}} ===פרשנים מפרשים=== * רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל [[זר#זָר ג|ויזר]] מלשון מכבש ככתוב: :{{צט/בבלי|מעצרא '''זיירא''' - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה|עבודה זרה| ס|א}}. * על פי [[w:דוד אלטשולר|מצודת דוד]], פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:{{ש}} :{{צט/תנ"ך|'''וַיָּזַר''' אֶת הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.|שופטים|ו|לח}} ===מילים נרדפות=== * [[זיר|זַיָרָא]] ===ראו גם=== * [[מעגילה]] * [[מזרה#מִזְרֶה|מִזְרֶה]] {{-}} ==מָזוֹר {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מזור |הגייה=ma'''zor''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ||שורש={{שרש3|נ|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוֹל}} |נטיות=ר' מַזָּרוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} <small>(בעיקר בריבוי)</small> [[מזל]], קבוצת כוכבים. #:*{{צט/תנ"ך|הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ? הֲתֹצִיא '''מַזָּרוֹת''' בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם?|איוב|לח|לב}} #:*{{הדגשה|"ואפל '''מזור''' וחמה/ כי רבתי הושמה שממה"| ([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/591066.text.html איכה אבל חיל וחומה (2)] יוצר שבת איכה)}} #:*{{הדגשה|"לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ ל'''מזרות''' ומזלות סוימו מופתותיו"|([http://courses.cs.tau.ac.il/0368-4341/shared/Resources/Hebrew/HebrewTranscriptions/PiyutTexts/600008.text.html קדושתות לארבע פרשיות (634)], [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]])}} #:* {{הדגשה|העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא '''מזרות'''/ המציע כוכבים| (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקיימת חילוף ל/ר עם [[מזל]]. [[קטגוריה:גרמי שמים]] [[קטגוריה:אסטרונומיה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] capr31auxxdsum5jrsy3b0afrt2z05b 0 45209 519603 512609 2026-04-25T00:51:49Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 519603 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=מילת יחס|אחר=הפועל '''בִּיֵּן''' שאינו בשימוש|ראו= [[ביון]]}} {{אין לבלבל עם|בן}} {{חסר|בִּין}} ==בֵּין== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בין |הגייה=ben |חלק דיבר=מילת יחס, תחילית |מין= |שורש={{שרש3|ב|י|ן}} |דרך תצורה= |נטיות=זוגי בֵּינַיִם; בֵּינִי, בֵּינְךָ, בֵּינוֹ, בֵּינָה, בֵּינֵינוּ, בֵּינֵיכֶם, בֵּינֵיהֶם או בֵּינוֹתָם }}{{תמונה|Entre.PNG|הגמבה נמצאת '''בין''' הריבועים}} # [[מוקף]] מכל [[צד]]דיו [[ב‏‏־]]; נמצא על ה[[קו]] ש[[חבר#חִבֵּר|מחבר]] את. #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶת־רֶסֶן, '''בֵּין''' נִינְוֵה '''וּבֵין''' כָּלַח; הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה.|בראשית|י|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת '''בֵּין''' עֵינֶיךָ.|דברים|ו|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל '''בֵּין''' הַדְּבָקִים '''וּבֵין''' הַשִּׁרְיָן...|מלכים א|כב|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|רָאִיתִי הַלַּיְלָה – וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם, וְהוּא עֹמֵד '''בֵּין''' הַהֲדַסִּים...|זכריה|א|ח}} #:*{{צט/משנה|מַקִּיפִין בַּקָּנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא '''בֵּין''' קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.|עירובין|א|י}} #:*{{צט/משנה|פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ '''בֵּינוֹ לְבֵין''' הָעָם; פָּשַׁט, יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג.|יומא|ג|ד}} # ה[[משתף#מְשֻׁתַּף|משותף]] [[ל־]] #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵיבָה אָשִׁית '''בֵּינְךָ וּבֵין''' הָאִשָּׁה, '''וּבֵין''' זַרְעֲךָ '''וּבֵין''' זַרְעָהּ; הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.|בראשית|ג|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים; זֹאת אוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן '''בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין''' כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם.|בראשית|ט|יב}} #:*{{צט/משנה|כָּל הַנְּדָרִים אָדָם מַתִּיר, חוּץ מִנִדְרֵי עַצְמוֹ; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא נִדִרֵי אִשְׁתּוֹ '''שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין''' אֲחֵרִים.|נגעים|ב|ה}} # מילית לציון [[ברירה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים; יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל '''בֵּין''' מַיִם לָמָיִם.|בראשית|א|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי; '''בֵּין'''־קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, '''וּבֵין'''־הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ...|יחזקאל|כב|כו}} #:*{{צט/משנה|נֶאֱמָנִין עַל הַשְּׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו '''בֵּין''' חַי '''בֵּין''' מְבֻשָּׁל.|פאה|ח|ג}} ===גיזרון=== *אוגריתית: בנ; ארמית: בֵּין; ערבית: {{ערבית|بين|בַּיְןַ}}. ===צירופים=== {{ע|3| *[[בין אדם לחברו]] *[[בין אישי]] *[[בין אדם למקום]] *[[בין ארבעה קירות]] *[[בינו לבינה]] *[[בין הזמנים]] *[[בין חדרה לגדרה]] *[[בין כה וכה]](3) *[[בין כוכבי]] *[[בין כסה לעשור]] *[[בינלאמי|בין לאומי]] *[[בין המצרים]] *[[בין ערביים]] *[[בין הפטיש לסדן]] *[[בין השיטין]] *[[בין השמשות]] *[[בין שמים וארץ|בין שמיים לארץ]] *[[סנן מבין שפתיו]] }} {{נגן|קובץ=He-בֵּין.ogg|כתובית=הגיה}} ===נגזרות=== *[[בינוני]] *[[בינים|ביניים]] *[[בינתים|בינתיים]] ===מילים נרדפות=== *[[בקרב]] (1) ===ניגודים=== *[[סביב]] (1) ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית:: {{ת|איטלקית|tra|fra}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|between|amongst}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|zwischen}} *יוונית: {{ת|יוונית|ανάμεσα}} (תעתיק: anámesa) :::{{ת|יוונית|μεταξύ}} (תעתיק: metaxú) *ספרדית: {{ת|ספרדית|entre}} *ערבית: {{ת|ערבית|بين}} (תעתיק: בַיְןַ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|entre}} *רוסית: {{ת|רוסית|между}} (תעתיק: méždu) }} [[קטגוריה:מילות יחס]] [[קטגוריה:מיליות]] iuoj7x4z4a5z0vskhqj9dr33ou5ezss 519604 519603 2026-04-25T00:52:33Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 519604 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=מילת יחס|אחר=הפועל '''בִּיֵּן''' שאינו בשימוש|ראו= [[ביון]]}} {{אין לבלבל עם|בן}} {{חסר|בִּין}} ==בֵּין== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בין |הגייה=ben |חלק דיבר=מילת יחס, תחילית |מין= |שורש={{שרש3|ב|י|ן}} |דרך תצורה= |נטיות=זוגי בֵּינַיִם; בֵּינִי, בֵּינְךָ, בֵּינוֹ, בֵּינָה, בֵּינֵינוּ, בֵּינֵיכֶם, בֵּינֵיהֶם או בֵּינוֹתָם }}{{תמונה|Entre.PNG|הגמבה נמצאת '''בין''' הריבועים}} # [[מוקף]] מכל [[צד]]דיו [[ב‏‏־]]; נמצא על ה[[קו]] ש[[חבר#חִבֵּר|מחבר]] את. #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶת־רֶסֶן, '''בֵּין''' נִינְוֵה '''וּבֵין''' כָּלַח; הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה.|בראשית|י|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת '''בֵּין''' עֵינֶיךָ.|דברים|ו|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל '''בֵּין''' הַדְּבָקִים '''וּבֵין''' הַשִּׁרְיָן...|מלכים א|כב|לד}} #:*{{צט/תנ"ך|רָאִיתִי הַלַּיְלָה – וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם, וְהוּא עֹמֵד '''בֵּין''' הַהֲדַסִּים...|זכריה|א|ח}} #:*{{צט/משנה|מַקִּיפִין בַּקָּנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא '''בֵּין''' קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.|עירובין|א|י}} #:*{{צט/משנה|פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ '''בֵּינוֹ לְבֵין''' הָעָם; פָּשַׁט, יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג.|יומא|ג|ד}} # ה[[משתף#מְשֻׁתַּף|משותף]] [[ל־]] #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵיבָה אָשִׁית '''בֵּינְךָ וּבֵין''' הָאִשָּׁה, '''וּבֵין''' זַרְעֲךָ '''וּבֵין''' זַרְעָהּ; הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.|בראשית|ג|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים; זֹאת אוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן '''בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין''' כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם.|בראשית|ט|יב}} #:*{{צט/משנה|כָּל הַנְּדָרִים אָדָם מַתִּיר, חוּץ מִנִדְרֵי עַצְמוֹ; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא נִדִרֵי אִשְׁתּוֹ '''שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין''' אֲחֵרִים.|נגעים|ב|ה}} # מילית לציון [[ברירה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים; יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל '''בֵּין''' מַיִם לָמָיִם.|בראשית|א|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי; '''בֵּין'''־קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, '''וּבֵין'''־הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ...|יחזקאל|כב|כו}} #:*{{צט/משנה|נֶאֱמָנִין עַל הַשְּׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו '''בֵּין''' חַי '''בֵּין''' מְבֻשָּׁל.|פאה|ח|ג}} ===גיזרון=== *אוגריתית: בנ; ארמית: בֵּין; ערבית: {{ערבית|بين|בַּיְןַ}}. ===צירופים=== {{ע|3| *[[בין אדם לחברו]] *[[בין אישי]] *[[בין אדם למקום]] *[[בין ארבעה קירות]] *[[בין הזמנים]] *[[בין חדרה לגדרה]] *[[בין כה וכה]](3) *[[בין כוכבי]] *[[בין כסה לעשור]] *[[בינלאמי|בין לאומי]] *[[בין המצרים]] *[[בין ערביים]] *[[בין הפטיש לסדן]] *[[בין השיטין]] *[[בין השמשות]] *[[בין שמים וארץ|בין שמיים לארץ]] *[[בינו לבינה]] *[[סנן מבין שפתיו]] }} {{נגן|קובץ=He-בֵּין.ogg|כתובית=הגיה}} ===נגזרות=== *[[בינוני]] *[[בינים|ביניים]] *[[בינתים|בינתיים]] ===מילים נרדפות=== *[[בקרב]] (1) ===ניגודים=== *[[סביב]] (1) ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית:: {{ת|איטלקית|tra|fra}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|between|amongst}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|zwischen}} *יוונית: {{ת|יוונית|ανάμεσα}} (תעתיק: anámesa) :::{{ת|יוונית|μεταξύ}} (תעתיק: metaxú) *ספרדית: {{ת|ספרדית|entre}} *ערבית: {{ת|ערבית|بين}} (תעתיק: בַיְןַ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|entre}} *רוסית: {{ת|רוסית|между}} (תעתיק: méždu) }} [[קטגוריה:מילות יחס]] [[קטגוריה:מיליות]] cb5dcgyxql7gfg6nwjtj6ga3rmqq9g1 0 50195 519601 510546 2026-04-25T00:11:45Z CrescentStorm 15545 /* נִזְכַּר {{משני|ב}} */ 519601 wikitext text/x-wiki ==נִזְכַּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נזכר |שורש וגזרה={{שרש3|ז|כ|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=נפעל}} #עלה ב[[זכרון|זכרונו]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת '''וְנִזְכַּרְתֶּם''' לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם.|במדבר|י|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא '''תִזָּכַרְנָה''' הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב.|ישעיהו|סה|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא-'''יִזָּכְרוּ''' עוֹד בִּשְׁמָם.|הושע|ב|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|'''יִזָּכֵר''' עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל-יְהוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל-תִּמָּח.|תהלים|קט|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה '''נִזְכָּרִים''' וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם.|אסתר|ט|כח}} #:*{{צט/משנה|מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְבָרֵךְ בִּמְּקוֹם '''שֶׁנִּזְכַּר'''.|ברכות|ח|ז}} #:*{{צט/משנה|הַהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְלֶאֱכֹל סְעוּדַת אֵרוּסִין בְּבֵית חָמִיו '''וְנִזְכַּר''' שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם יָכֹל לַחֲזֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ, יַחֲזֹר וִיבַעֵר, וְאִם לָאו, מְבַטְּלוֹ בְלִבּוֹ.|ברכות|ח|ז}} ===מילים נרדפות=== *[[זכר]] ===ניגודים=== *[[שכח]] *[[פרח מזכרונו]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|remember|recall}} {{שורש|זכר}} ===מידע נוסף=== * מבחינה הלכתית וגם לשונית ה[[זכירה]] לפעמים היא במחשבה ולפעמים בדיבור. ראו [[הזכיר]]. ==נִזְכָּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # מה שדברו עליו שזכרו אותו בדיבור. #:* {{צט/רבה|ויכסו את הארון וכן השלחן וכן כל הכלים ה'''נזכרים''' לו|במדבר|ה|ט}} #:* {{הדגשה|ולא יאכל מן הנזכרים כלום אלא אם נצרך להם לרפואה הרי זה גבור|רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה י}} ===גיזרון=== * . ===מילים נרדפות=== * [[מוזכר]] * [[מְדוּבָּר]] * [[אמור|אָמוּר]] {{שורש|זכר}} ==נִזְכַּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נזכר |שורש וגזרה={{שרש3|ז|כ|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=נפעל}} #{{המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[נולד]] לו [[בן]] [[זכר]]. #:*{{צט/תנ"ך|כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל-מִקְנְךָ '''תִּזָּכָר''' פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה|שמות|לד|יט}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. {{שורש|זכר}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 8wx6go3d1u5zc06waeobxcxybufor3b 519602 519601 2026-04-25T00:11:54Z CrescentStorm 15545 /* נִזְכַּר {{משני|ב}} */ 519602 wikitext text/x-wiki ==נִזְכַּר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נזכר |שורש וגזרה={{שרש3|ז|כ|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=נפעל}} #עלה ב[[זכרון|זכרונו]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת '''וְנִזְכַּרְתֶּם''' לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם.|במדבר|י|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא '''תִזָּכַרְנָה''' הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב.|ישעיהו|סה|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא-'''יִזָּכְרוּ''' עוֹד בִּשְׁמָם.|הושע|ב|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|'''יִזָּכֵר''' עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל-יְהוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל-תִּמָּח.|תהלים|קט|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה '''נִזְכָּרִים''' וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם.|אסתר|ט|כח}} #:*{{צט/משנה|מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְבָרֵךְ בִּמְּקוֹם '''שֶׁנִּזְכַּר'''.|ברכות|ח|ז}} #:*{{צט/משנה|הַהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְלֶאֱכֹל סְעוּדַת אֵרוּסִין בְּבֵית חָמִיו '''וְנִזְכַּר''' שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם יָכֹל לַחֲזֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ, יַחֲזֹר וִיבַעֵר, וְאִם לָאו, מְבַטְּלוֹ בְלִבּוֹ.|ברכות|ח|ז}} ===מילים נרדפות=== *[[זכר]] ===ניגודים=== *[[שכח]] *[[פרח מזכרונו]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|remember|recall}} {{שורש|זכר}} ===מידע נוסף=== * מבחינה הלכתית וגם לשונית ה[[זכירה]] לפעמים היא במחשבה ולפעמים בדיבור. ראו [[הזכיר]]. ==נִזְכָּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ז|כ|ר}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # מה שדברו עליו שזכרו אותו בדיבור. #:* {{צט/רבה|ויכסו את הארון וכן השלחן וכן כל הכלים ה'''נזכרים''' לו|במדבר|ה|ט}} #:* {{הדגשה|ולא יאכל מן הנזכרים כלום אלא אם נצרך להם לרפואה הרי זה גבור|רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה י}} ===גיזרון=== * . ===מילים נרדפות=== * [[מוזכר]] * [[מְדוּבָּר]] * [[אמור|אָמוּר]] {{שורש|זכר}} ==נִזְכַּר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נזכר |שורש וגזרה={{שרש3|ז|כ|ר}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=נפעל}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[נולד]] לו [[בן]] [[זכר]]. #:*{{צט/תנ"ך|כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל-מִקְנְךָ '''תִּזָּכָר''' פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה|שמות|לד|יט}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. {{שורש|זכר}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 050av3bt4g23xufyoyh1o8bblte6wfx 0 51801 519591 511962 2026-04-24T23:37:15Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519591 wikitext text/x-wiki ==נָגַע== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נגע |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ג|ע}} [[גזרת חפ"נ]] |בניין=קל }} # קירב גוף אל גוף עד תכלית. שאין רווח ביניהם. הושיט ידו אל דבר. #:*{{צט/תנ"ך|וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר '''וּנְגֹעַ''' בְּקָצֵהוּ כָּל '''הַנֹּגֵעַ''' בָּהָר מוֹת יוּמָת.|שמות|יט|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר '''תִּגַּע''' בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה.|ויקרא|ה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים '''וַתִּגַּע''' כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי '''נֹגַעַת''' בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת '''נֹגְעֹת''' כָּנָף אֶל כָּנָף.|מלכים א|ו|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים '''נָגָעוּ'''.|הושע|ד|ב}} # {{בהשאלה}} במובנים שונים #:* בעסקינו בסוגיית השמיטה, '''נגענו''' אף במצוקת החקלאים. #:* מצוקתו '''נגעה''' ללבי, למרות שהנושא לא '''נוגע''' אלי. #{{רובד|המקרא}} גרם לפגיעה, הזיק. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַ'''נֹּגֵעַ''' בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.|בראשית|כו|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא '''נְגַעֲנוּךָ''' וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם.|בראשית|כו|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה..כִּי '''נָגַע''' בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב|בראשית|לב|לג}} #:*{{צט/תנ"ך|חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד אֱלוֹהַּ '''נָגְעָה''' בִּי.|איוב|יט|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי '''נָגְעֵךְ''' וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.|רות|ב|ט}} ===גיזרון=== * מקראי. ה־נ' לא תמיד קיימת יתכן שתנייני משורש ג־ו־ע{{מקור}}. ===צירופים=== *[[נוגע לא נוגע]] *[[נגע בנקודה רגישה]], [[נגע בעצב רגיש]] *[[נגע ללבו]] *[[נגעת נסעת]] ===נגזרות=== * [[מגע]] * [[נגוע]] * [[נגיעה]] ===ניגודים=== * [[חָצַץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|touch}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|concernir|tocar}} ==נֶגַע== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נגע |הגייה='''ne'''ga |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ג|ע}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' נְגָעִים, נִגְעֵי־ }} # חבלה גופנית. או כאב וצרה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְנַגַּע יהוה אֶת פַּרְעֹה '''נְגָעִים''' גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.|בראשית|יב|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת '''הַנֶּגַע''' בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר '''בַּנֶּגַע''' הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה '''הַנֶּגַע''' עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ '''נֶגַע''' צָרַעַת הוּא.|ויקרא|יג|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל '''נֶגַע''' כָּל מַחֲלָה.|מלכים א|ח|לז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד '''נִגְעִי''' יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.|תהלים|לח|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|הָסֵר מֵעָלַי '''נִגְעֶךָ''' מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.|תהלים|לט|יא}} ===גיזרון=== * מקראי ===צירופים=== * נגע גוף זר ([[נג"ז]]) ===מילים נרדפות=== * [[מחלה]] * [[דבוק|דיבוק]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|infection}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|infección}} ==נִגֵּעַ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ניגע |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ג|ע}} |בניין=פיעל }} # יצר [[נגע#נֶגַע|נְגָעִים]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיְנַגַּע''' יהוה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.|בראשית|יב|יז}} ===נגזרות=== * <BIG>'''נֻגָּע'''</BIG> (צורת הסביל) * [[מנוגע]] * [[נגוע]] ===תרגום=== * ספרדית: [[:es:infectar#Espa%C3%B1ol|infectar]]; [[:es:infectarse#Espa%C3%B1ol|infectarse]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|infect}} {{שורש|נגע}} a7nwnoynartadsr7puh948punixjaf3 519592 519591 2026-04-24T23:37:25Z CrescentStorm 15545 /* נִגֵּעַ */ 519592 wikitext text/x-wiki ==נָגַע== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נגע |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ג|ע}} [[גזרת חפ"נ]] |בניין=קל }} # קירב גוף אל גוף עד תכלית. שאין רווח ביניהם. הושיט ידו אל דבר. #:*{{צט/תנ"ך|וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר '''וּנְגֹעַ''' בְּקָצֵהוּ כָּל '''הַנֹּגֵעַ''' בָּהָר מוֹת יוּמָת.|שמות|יט|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר '''תִּגַּע''' בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה.|ויקרא|ה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים '''וַתִּגַּע''' כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי '''נֹגַעַת''' בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת '''נֹגְעֹת''' כָּנָף אֶל כָּנָף.|מלכים א|ו|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים '''נָגָעוּ'''.|הושע|ד|ב}} # {{בהשאלה}} במובנים שונים #:* בעסקינו בסוגיית השמיטה, '''נגענו''' אף במצוקת החקלאים. #:* מצוקתו '''נגעה''' ללבי, למרות שהנושא לא '''נוגע''' אלי. #{{רובד|המקרא}} גרם לפגיעה, הזיק. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַ'''נֹּגֵעַ''' בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.|בראשית|כו|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא '''נְגַעֲנוּךָ''' וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם.|בראשית|כו|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה..כִּי '''נָגַע''' בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב|בראשית|לב|לג}} #:*{{צט/תנ"ך|חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד אֱלוֹהַּ '''נָגְעָה''' בִּי.|איוב|יט|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי '''נָגְעֵךְ''' וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.|רות|ב|ט}} ===גיזרון=== * מקראי. ה־נ' לא תמיד קיימת יתכן שתנייני משורש ג־ו־ע{{מקור}}. ===צירופים=== *[[נוגע לא נוגע]] *[[נגע בנקודה רגישה]], [[נגע בעצב רגיש]] *[[נגע ללבו]] *[[נגעת נסעת]] ===נגזרות=== * [[מגע]] * [[נגוע]] * [[נגיעה]] ===ניגודים=== * [[חָצַץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|touch}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|concernir|tocar}} ==נֶגַע== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נגע |הגייה='''ne'''ga |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ג|ע}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' נְגָעִים, נִגְעֵי־ }} # חבלה גופנית. או כאב וצרה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְנַגַּע יהוה אֶת פַּרְעֹה '''נְגָעִים''' גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.|בראשית|יב|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת '''הַנֶּגַע''' בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר '''בַּנֶּגַע''' הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה '''הַנֶּגַע''' עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ '''נֶגַע''' צָרַעַת הוּא.|ויקרא|יג|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל '''נֶגַע''' כָּל מַחֲלָה.|מלכים א|ח|לז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד '''נִגְעִי''' יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.|תהלים|לח|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|הָסֵר מֵעָלַי '''נִגְעֶךָ''' מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.|תהלים|לט|יא}} ===גיזרון=== * מקראי ===צירופים=== * נגע גוף זר ([[נג"ז]]) ===מילים נרדפות=== * [[מחלה]] * [[דבוק|דיבוק]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|infection}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|infección}} ==נִגֵּעַ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ניגע |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ג|ע}} |בניין=פיעל }} # יצר [[נגע#נֶגַע|נְגָעִים]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיְנַגַּע''' יהוה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.|בראשית|יב|יז}} ===נגזרות=== * <BIG>'''נֻגָּע'''</BIG> (צורת הסביל) * [[מנוגע]] * [[נגוע]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|infect}} * ספרדית: [[:es:infectar#Espa%C3%B1ol|infectar]]; [[:es:infectarse#Espa%C3%B1ol|infectarse]] {{שורש|נגע}} fpi506ewdnvdyjpy33mdoweum8rbq9c 519593 519592 2026-04-24T23:43:55Z CrescentStorm 15545 /* נָגַע */ 519593 wikitext text/x-wiki ==נָגַע== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נגע |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ג|ע}} [[גזרת חפ"נ]] |בניין=קל }} # שה[[מרחק]] בינו לבין רעהו היה ל[[מזערי]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר '''וּנְגֹעַ''' בְּקָצֵהוּ כָּל '''הַנֹּגֵעַ''' בָּהָר מוֹת יוּמָת.|שמות|יט|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר '''תִּגַּע''' בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה.|ויקרא|ה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים '''וַתִּגַּע''' כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי '''נֹגַעַת''' בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת '''נֹגְעֹת''' כָּנָף אֶל כָּנָף.|מלכים א|ו|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים '''נָגָעוּ'''.|הושע|ד|ב}} # {{בהשאלה}} במובנים שונים #:* בעסקינו בסוגיית השמיטה, '''נגענו''' אף במצוקת החקלאים. #:* מצוקתו '''נגעה''' ללבי, למרות שהנושא לא '''נוגע''' אלי. #{{רובד|המקרא}} גרם לפגיעה, הזיק. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַ'''נֹּגֵעַ''' בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.|בראשית|כו|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא '''נְגַעֲנוּךָ''' וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם.|בראשית|כו|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה..כִּי '''נָגַע''' בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב|בראשית|לב|לג}} #:*{{צט/תנ"ך|חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד אֱלוֹהַּ '''נָגְעָה''' בִּי.|איוב|יט|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי '''נָגְעֵךְ''' וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.|רות|ב|ט}} ===גיזרון=== * מקראי. ה־נ' לא תמיד קיימת יתכן שתנייני משורש ג־ו־ע{{מקור}}. ===צירופים=== *[[נוגע לא נוגע]] *[[נגע בנקודה רגישה]], [[נגע בעצב רגיש]] *[[נגע ללבו]] *[[נגעת נסעת]] ===נגזרות=== * [[מגע]] * [[נגוע]] * [[נגיעה]] ===ניגודים=== * [[חָצַץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|touch}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|concernir|tocar}} ==נֶגַע== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נגע |הגייה='''ne'''ga |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ג|ע}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' נְגָעִים, נִגְעֵי־ }} # חבלה גופנית. או כאב וצרה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְנַגַּע יהוה אֶת פַּרְעֹה '''נְגָעִים''' גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.|בראשית|יב|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת '''הַנֶּגַע''' בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר '''בַּנֶּגַע''' הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה '''הַנֶּגַע''' עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ '''נֶגַע''' צָרַעַת הוּא.|ויקרא|יג|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל '''נֶגַע''' כָּל מַחֲלָה.|מלכים א|ח|לז}} #:*{{צט/תנ"ך|אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד '''נִגְעִי''' יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.|תהלים|לח|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|הָסֵר מֵעָלַי '''נִגְעֶךָ''' מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.|תהלים|לט|יא}} ===גיזרון=== * מקראי ===צירופים=== * נגע גוף זר ([[נג"ז]]) ===מילים נרדפות=== * [[מחלה]] * [[דבוק|דיבוק]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|infection}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|infección}} ==נִגֵּעַ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ניגע |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ג|ע}} |בניין=פיעל }} # יצר [[נגע#נֶגַע|נְגָעִים]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיְנַגַּע''' יהוה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.|בראשית|יב|יז}} ===נגזרות=== * <BIG>'''נֻגָּע'''</BIG> (צורת הסביל) * [[מנוגע]] * [[נגוע]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|infect}} * ספרדית: [[:es:infectar#Espa%C3%B1ol|infectar]]; [[:es:infectarse#Espa%C3%B1ol|infectarse]] {{שורש|נגע}} bie7tj9qa4u30wy435b9387tpba17t0 0 52094 519537 497360 2026-04-24T16:58:33Z CrescentStorm 15545 /* ניגודים */ 519537 wikitext text/x-wiki ==בָּחַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= בחר |שורש וגזרה={{שרש3|ב|ח|ר}} |בניין= קל }} # לקח את הרצוי לו מבין כמה. #:* {{צט/תנ"ך|הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךּ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּ'''בָחַרְתָּ''' בַּחַיִּים|דברים|ל|יט}} #:* {{צט/תנ"ך|וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַם הָעִיר אֲשֶׁר '''בָּחַרְתִי''' בָּהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשֹרָאֵל|מלכים א|יא|לב}} #:* {{צט/תנ"ך|כִּי '''בָחַרְתִי''' בוֹ לִי לְבֵן וַאֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לְאָב|דברי הימים א|כח|ו}} #:* שנו חכמים בלשון המשנה ברוך ש'''בחר''' בהם ובמשנתם |אבות ===גיזרון=== * משורש מקראי {{שרש3|ב|ח|ר}}. * יתכן שיש קשר לאכדית: {{אכדית|10218|bêru}} - לבחור, למנות. ===צירופים=== * [[אשר בחר בנו]] * [[כי בנו בחרת]] * [[יום הבוחר]] ===נגזרות=== * [[בחור]] * [[בחיר]] * [[בחירה]] * [[בחירות]] * [[נבחר]] * [[נבחרת]] ===מילים נרדפות=== * [[ברר]] * [[סנן]] * [[החליט]](עממי) ===ניגודים=== *[[מאס]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|chose}} ===ראו גם=== *[[העדיף]] {{שורש|בחר}} c20qibz0af2hibsbfbgp581xlhkzmvg 0 53104 519562 489712 2026-04-24T20:19:45Z CrescentStorm 15545 /* גזרון */ 519562 wikitext text/x-wiki ==זְעֵיר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זעיר |הגייה=z'er |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטִיל}} |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} מעט, כמות קטנה, או לשון חיבה. #:*{{צט/תנ"ך|כַּתַּר-לִי '''זְעֵיר''' וַאֲחַוֶּךָ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.|איוב|לו|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו '''זְעֵיר''' שָׁם '''זְעֵיר''' שָׁם|ישעיהו|כח|י}} ===גזרון=== * באוגריתית נמצא 𐎜𐎇𐎓𐎗𐎚 (אֻזערת), אולי במשמעות של "זעירה" כשם חיבה.<ref>צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 668; לוח UT 603.</ref> * שורש נפוץ בארמית זעירא גם בערבית {{ערבית|زغير|זע'יר}} הוא [[קטן]] או [[צעיר]].{{מקור}} ===צירופים=== * [[זעיר פה זעיר שם|זעיר שם זעיר שם]] * [[בזעיר אנפין]] * [[מעט מזעיר]] ===מילים נרדפות=== *[[מעט]] ===ניגודים=== * [[הרבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|little}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|זעיר|2191}} {{שורש|זער}} ===ראו גם=== *[[מזער]] ==זָעִיר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זעיר |הגייה=za''''ir''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}} |נטיות=נ' זְעִירָה, ר' זְעִירִים, נ"ר זְעִירוֹת }} # {{רובד|ח}} קטן. שגדלו אינו רב בדרך כלל בהפלגה #:*{{צטזמר|קֵן לַצִּפּוֹר בֵּין הָעֵצִים, / וּבַקֵּן לָהּ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים / וּבְכָל-בֵּיצָה – הַס, פֶּן תָּעִיר – / יָשֵׁן לוֹ אֶפְרוֹחַ '''זָעִיר'''|song.asp?id{{=}}1575|קֵן לַצִּפּוֹר|חיים נחמן ביאליק}}. #:*{{צטזמר|נֵרוֹתַי '''הַזְּעִירִים''', / מָה רַבּוּ הַסִּפּוּרִים, / לִי יִלְאַט הָאוֹר (×2);|song.asp?id{{=}}942|נֵרוֹתַי הַזְּעִירִים|ראובן אבינועם}} #:*{{צטשיר|פתאום הפסיק את השירה / [[פשוש]] אחד '''זעיר''', / אם אין מילים ואין תווים / הוא לא מוכן לשיר.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}383&wrkid{{=}}2219|מקהלה עליזה|לאה נאור}} ===גזרון=== *{{חידוש|חיים נחמן ביאליק}} צורה חלופית מן '''זְעֵיר''' שלעיל. ===צירופים=== * [[עדשת מים זעירה]] * מטוס זעיר ללא טייס ([[מזל"ט]]) * אוטובוס ציבורי זעיר ([[אצ"ז]]) * אוירון זעיר ממדים ([[אז"ם]]) ===נגזרות=== * [[זערורי]] ===מילים נרדפות=== * [[קטן]] * [[קטנטן]] * [[פיצי]], [[פצפון]] * [[גמד]], [[ננס]] ===ניגודים=== * [[גדול]] * [[כביר]] * [[עצום]] * [[רב]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|little}} ===ראו גם=== * [[מזער]] {{שורש|זער}} [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] m0j7cd12xe7jig81ltj8lks3myea84j 0 54943 519516 456235 2026-04-24T13:46:36Z CrescentStorm 15545 /* לְטָאָה */ 519516 wikitext text/x-wiki <!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> ==לְטָאָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לטאה |הגייה=leta'''a''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ל|ט|א|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}} |נטיות= לְטָאַת⁻; ר' לְטָאוֹת }}{{תמונה|Jaszczurka.jpg|לטאת החולות}} # [[זוחל]] מסדרת ה[[קשקש]]אים, הנודע ב[[זריזות]]ו וביכולת חידוש תאים מפותחת. היא ניזונה מחרקים ותולעים . #:* {{צט/תנ"ך|וְהָ[[אנקה|אֲנָקָה]] וְהַ[[כוח|כֹּחַ]], '''וְהַלְּטָאָה''' וְהַ[[חמט|חֹמֶט]] וְהַתִּנְשָׁמֶת; אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם.|ויקרא|יא|ל}} #:* {{צט/משנה|הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּפַרְכְּסִין, טְמֵאִין, כְּגוֹן זָנָב שֶׁל '''הַלְּטָאָה''' שֶׁהִיא מְפַרְכָּסֶת.|אהלות|א|ו}} #:*{{צטשיר|בחלקת אספסת / רצנו בתופסת / כל '''הלטאות''' נבהלו נורא.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}1048|הטיול הקטן|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אחר כך תפסתי נחש קטן / והוא אמר לי – זאת '''לטאה'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}342&wrkid{{=}}7712|ריבים קטנים|יהונתן גפן}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. * ארמית -"הַלְטְתָא", וגם בצורת "הַלֽטָאָה" * הבלשן פרופ' חיים רוזן מצא שבלשון סנסקריט מופיעה תיבת "לַטַאּ" [https://en.wiktionary.org/wiki/%E0%A4%B2%E0%A4%A4%E0%A4%BE लता] בהוראת "זוחל", החולקת שדה סמנטי עם המושגים: "סלסול", "הצלפה" . [http://spokensanskrit.org/index.php?tran_input=%E0%A4%B2%E0%A4%9F%E0%A5%8D&script=hk&direct=se&link=didsse&mode=3 लट्, "לַטַאּ"] - גם בהוראת - "אשה רזה", "קצה-שוט", "מחרוזת פנינים" {{הערת שוליים|הערות אטימולוגיות - פרופ' [[w:חיים רוזן|חיים רוזן]] לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה כרך י"ז‎ . ב'/ג‎' (אדר א' תשי"א)}}. * יתכן, "לטאה" היא גלגול של תבניות מילים מן הכנענית-אוגריתית המשותפים במצלול-תצורה-משמעות: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F_(%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94) לווייתן (מיתולוגיה)]← (לוטן [https://en.wikipedia.org/wiki/Lotan lotan]) ← לטאה. ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|lucertola}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|lizard}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|lacerto}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Echse}} *הודית: {{ת|הינדית|छिपकली}} (תעתיק: chipaklī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|hagedis}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|gyík}} *טורקית: {{ת|טורקית|kertenkele}} *יוונית: {{ת|יוונית|σαύρα}} (תעתיק: sávra) *יפנית: {{ת|יפנית| 蜥蜴}} (תעתיק: tokage) *לטינית: {{ת|לטינית|lacerta}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|øgle|firfisle}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|मुषली}} (תעתיק: muṣalī) *ספרדית: {{ת|ספרדית|lagarto}} *ערבית: {{ת|ערבית|سِحْلِيَّة}} (תעתיק: סִחְלִיָּה) :::{{ת|ערבית|عَظَاءَة‎}} (תעתיק: עַטָ'אאָה) *פולנית: {{ת|פולנית|jaszczurka}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|ještěrka}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|lézard}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|도마뱀}} (תעתיק: domabaem) *רומנית: {{ת|רומנית|șopârlă}} }} ===ראו גם=== {{ע|3| * [[איגואנה]] * [[בסיליסק]] * [[חרדון]] * [[זיקית]] * [[טגו]] * [[ישימונית]] * [[מדברית]] * [[נחושית]] * [[קמטן]] * [[שממית]] * [[שנונית]] }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לטאות|ויקימינים=Squamata|ויקישיתוף=CATEGORY:Sauria|שם ויקישיתוף=לטאות}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:זוחלים]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ===סמוכין=== [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הסנסקריט]] bmeq68jh20u3ptswu8p7jkivqy26r3w 0 55474 519540 420795 2026-04-24T17:53:14Z CrescentStorm 15545 /* גָּרַר */ 519540 wikitext text/x-wiki ==גָּרַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גרר |שורש וגזרה={{שרש3|ג|ר|ר}} |בניין=קל }} # {{רובד|חז"ל}} חתך או שייף. שפשף ומחק #:*{{צט/תוספתא|דם שעל הככר '''גורר''' את מקומו|תרומות|ז|יא}} #:*{{צט/משנה|עצם כדי לעשות תרווד רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף זכוכית כדי '''לגרור''' בו ראש הכרכר|שבת|ח|ו}} #:*{{צט/תוספתא|'''גוררין''' מקום השם וגונזין אותו|מגילה|ב|טז}} # {{רובד|חז"ל}}[[הניע]] דבר מה על גבי ה[[קרקע]] מבלי ל[[נשא|שאת]]ו. #:* {{צט/בבלי|גורר אדם מטה כיסא וספסל ובלבד שלא יכון לעשות חריץ (בקרקע)|שבת| #:* {{צט/משנה|אשה מדדה את בנה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור|שבת|יח|ב}} # משך אחריו גרם לדבר לבא. #:*{{צט/רבה|ותלוהו במערבה של ספינה באה חיה גדולה לריחו והתחילה '''גוררת''' בה עד שהשליכה למים המהלכין והלכו|קהלת|יא|א}} #:*{{צט/משנה|כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה '''וגוררת''' עוון|אבות|ב|ב}} #:* אני לא רוצה שתתחבר אליהם, הם '''גוררים''' אותך למעשים שלא מתאימים לך. ===גיזרון=== *לשון חז"ל (במשמעות 1 גם גֵּרֵר ובעיקר נגזרות [[מגרר|מגורר]]) ===צירופים=== *[[מצוה גוררת מצוה]] *[[גרר רגלים]] *[[גרר עגן|גרר עוגן]] ===נגזרות=== *[[גרירה]] *[[גרור]] *[[נגרר]] ===מילים נרדפות=== *[[מחק]](1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|drag}} (2) ===ראו גם=== *[[מגרה|מְגֵרָה]] {{שורש|גרר}} ==גַּרָר== # כלי רכב מיועד לקחת כלי רכב תקול #:* הזמנת כבר גרר? מתי הוא צריך להגיע? {{קצרמר}} ==גְּרָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גרר |הגייה=grar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות= }} # {{רובד|ח}} בצירופים שונים מה שעשוי ל[[גרירה]] #:* רכב גרר # {{משלב|פיזיקה}} כוח מנוגד לתנועה של גוף נוצר מחיכוך בתווך שבו הוא נע #:* ===גיזרון=== * מן הפועל ===צירופים=== * [[ספינת גרר]] ===ניגודים=== * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|drag}} (2) ===ראו גם=== ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גרר}} ==גְּרָר== # עיר מקראית בארץ פלשתים #:* ואבימלך מלך פלישתים הלך אליו מגרר #:* וירד גררה # [[נחל]] #:*נחל גרר {{קצרמר}} pzniop8ak00k0izgcirifwryvmc0e5r 519541 519540 2026-04-24T17:58:42Z CrescentStorm 15545 /* גָּרַר */ 519541 wikitext text/x-wiki ==גָּרַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גרר |שורש וגזרה={{שרש3|ג|ר|ר}} |בניין=קל }} # {{רובד|חז"ל}} חתך או שייף. שפשף ומחק #:*{{צט/משנה|נוֹטֵל אָדָם קֻרְנָס לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִים, וְקַרְדֹּם לַחְתּךְ אֶת הַדְּבֵלָה; מְגֵרָה, '''לִגְרֹר''' בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה.|שבת|יז|ב}} #:*{{צט/תוספתא|דם שעל הככר '''גורר''' את מקומו|תרומות|ז|יא}} #:*{{צט/תוספתא|'''גוררין''' מקום השם וגונזין אותו|מגילה|ב|טז}} # {{רובד|חז"ל}}[[הניע]] דבר מה על גבי ה[[קרקע]] מבלי ל[[נשא|שאת]]ו. #:*{{צט/משנה|אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵל אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת; אֲבָל אִם הָיָה '''גוֹרֵר''', אָסוּר.|שבת|יח|ב}} #:*{{צט/משנה|אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא '''גֵרְרָה''' חֻלְדָּה מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּאִם כֵּן, מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר, אֵין לַדָּבָר סוֹף.|פסחים|א|ב}} # משך אחריו גרם לדבר לבא. #:*{{צט/משנה|וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה '''וְגוֹרֶרֶת''' עָוֹן.|אבות|ב|ב}} #:*{{צט/רבה|ותלוהו במערבה של ספינה באה חיה גדולה לריחו והתחילה '''גוררת''' בה עד שהשליכה למים המהלכין והלכו|קהלת|יא|א}} #:* אני לא רוצה שתתחבר אליהם, הם '''גוררים''' אותך למעשים שלא מתאימים לך. ===גיזרון=== *לשון חז"ל (במשמעות 1 גם גֵּרֵר ובעיקר נגזרות [[מגרר|מגורר]]) ===צירופים=== *[[מצוה גוררת מצוה]] *[[גרר רגלים]] *[[גרר עגן|גרר עוגן]] ===נגזרות=== *[[גרירה]] *[[גרור]] *[[נגרר]] ===מילים נרדפות=== *[[מחק]](1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|drag}} (2) ===ראו גם=== *[[מגרה|מְגֵרָה]] {{שורש|גרר}} ==גַּרָר== # כלי רכב מיועד לקחת כלי רכב תקול #:* הזמנת כבר גרר? מתי הוא צריך להגיע? {{קצרמר}} ==גְּרָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גרר |הגייה=grar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות= }} # {{רובד|ח}} בצירופים שונים מה שעשוי ל[[גרירה]] #:* רכב גרר # {{משלב|פיזיקה}} כוח מנוגד לתנועה של גוף נוצר מחיכוך בתווך שבו הוא נע #:* ===גיזרון=== * מן הפועל ===צירופים=== * [[ספינת גרר]] ===ניגודים=== * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|drag}} (2) ===ראו גם=== ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גרר}} ==גְּרָר== # עיר מקראית בארץ פלשתים #:* ואבימלך מלך פלישתים הלך אליו מגרר #:* וירד גררה # [[נחל]] #:*נחל גרר {{קצרמר}} eubtubcuysu1kh93zs7us2ogv9sfpq2 0 55567 519606 510585 2026-04-25T01:15:56Z CrescentStorm 15545 519606 wikitext text/x-wiki {{חסר|נִשֵּׁב}} ==נָשַׁב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|נ|שׁ|ב}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} גז אויר רוח שנע. #:* {{צט/תנ"ך|יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ יְהוָה '''נָשְׁבָה''' בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם|ישעיהו|מ|ז}} #:*{{צטזמר|הָרוּחַ '''נוֹשֶׁבֶת''' קְרִירָה, / נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה, / וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן / בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן;|song.asp?id{{=}}888|הַפִינְגָ'אן|חיים חפר}} ===גיזרון=== *צורת פועל זו מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. חילוף פ/ב עם [[נשף]]. ===צירופים=== * [[לאן נושבת הרוח]] ===נגזרות=== * [[נשיבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|blow}} ===ראו גם=== * [[השיב#הִשִּׁיב|הִשיב]] {{שורש|נשׁב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 9oqt6gbq1ax9isfwkfwwx6b86y0znav 0 55605 519532 446183 2026-04-24T16:31:59Z CrescentStorm 15545 /* מֵאֵת */ 519532 wikitext text/x-wiki ==מֵאֵת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מאת |הגייה=me''''et''' |חלק דיבר=מילת־יחס |מין= |שורש= |דרך תצורה=[[מן]] + [[את#אֵת או אֶת ב|את]] |נטיות=מֵאִתָּנוּ,מֵאִתִּי, מֵאִתּוֹ, מֵאִתְּכֶם }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מילת יחס]] בהוראת מן- #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ '''מֵֽאִתִּ֔י''' וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה|בראשית|מד|כח}} #:* {{צט/תנ"ך|אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ '''מֵאִתִּֽי'''|תהלים|סו|כ}} # {{רובד|עברית חדשה}} נוצר על ידי- #:* הספרים '''מאת''' סופר הילדים 'און שריג' היה להיט לוהט בעברם הרחוק של ילדי שנות השמונים, לפחות כמו אריכי הנגן '''מאת''' הזמרת שַׁמַנְתְּ הַפוֹקס. ===גיזרון=== *2: מן בבלית-אכדית 'אִיתּוּ' [http://oracc.museum.upenn.edu/saao/akk-x-neobab?xis=akk.r001700 itû] בהוראת 'ממני'. * על פי הדעה המקובלת, אין קשר של מוצא בין אֶת בהוראה זו לבין [[את|אֶת <small>א</small>]]. שתי המילים הזדהו בצורת היסוד מסיבות פונטיות, אבל בנטיות ההבדל ביניהן נשמר (אוֹתוֹ לעומת אִתּוֹ). ===מילים נרדפות=== * [[מן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|by}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|from}} * ערבית: {{ת|ערבית|مِنْ}} ===מידע נוסף=== *יש מדקדקים הגורסים כי הצורה '''מִמֶּנּוּ''' שגויה במשמעות מִן + [[אנו|אָנוּ]], וכי יש לומר תחתיה '''מֵאִתָּנוּ'''; אך אין הצדק עמם. [[קטגוריה:מילות יחס]] [[קטגוריה:בכל"ם (מוספית)]] 8eu9e1dzj6zwv6gk5zb5mhd60cwqf1i 519533 519532 2026-04-24T16:35:11Z CrescentStorm 15545 /* מידע נוסף */ 519533 wikitext text/x-wiki ==מֵאֵת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מאת |הגייה=me''''et''' |חלק דיבר=מילת־יחס |מין= |שורש= |דרך תצורה=[[מן]] + [[את#אֵת או אֶת ב|את]] |נטיות=מֵאִתָּנוּ,מֵאִתִּי, מֵאִתּוֹ, מֵאִתְּכֶם }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מילת יחס]] בהוראת מן- #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ '''מֵֽאִתִּ֔י''' וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה|בראשית|מד|כח}} #:* {{צט/תנ"ך|אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ '''מֵאִתִּֽי'''|תהלים|סו|כ}} # {{רובד|עברית חדשה}} נוצר על ידי- #:* הספרים '''מאת''' סופר הילדים 'און שריג' היה להיט לוהט בעברם הרחוק של ילדי שנות השמונים, לפחות כמו אריכי הנגן '''מאת''' הזמרת שַׁמַנְתְּ הַפוֹקס. ===גיזרון=== *2: מן בבלית-אכדית 'אִיתּוּ' [http://oracc.museum.upenn.edu/saao/akk-x-neobab?xis=akk.r001700 itû] בהוראת 'ממני'. * על פי הדעה המקובלת, אין קשר של מוצא בין אֶת בהוראה זו לבין [[את|אֶת <small>א</small>]]. שתי המילים הזדהו בצורת היסוד מסיבות פונטיות, אבל בנטיות ההבדל ביניהן נשמר (אוֹתוֹ לעומת אִתּוֹ). ===מילים נרדפות=== * [[מן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|by}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|from}} * ערבית: {{ת|ערבית|مِنْ}} ===מידע נוסף=== *יש מדקדקים הגורסים כי הצורה '''מִמֶּנּוּ''' שגויה במשמעות מִן + [[אנו|אָנוּ]], וכי יש לומר תחתיה '''מֵאִתָּנוּ'''; אך אין הצדק עמם.<ref>{{האקדמיה ללשון עברית - מילה|ממנו או מאתנו|2018/10/10}}</ref> ===סימוכין=== [[קטגוריה:מילות יחס]] [[קטגוריה:בכל"ם (מוספית)]] etyhv31jm0gtac5tv7s32l7hreudwrm 519534 519533 2026-04-24T16:37:09Z CrescentStorm 15545 /* מֵאֵת */ 519534 wikitext text/x-wiki ==מֵאֵת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מאת |הגייה=me''''et''' |חלק דיבר=מילת־יחס |מין= |שורש= |דרך תצורה=[[מן]] + [[את#אֵת או אֶת ב|את]] |נטיות=מֵאִתָּנוּ,מֵאִתִּי, מֵאִתּוֹ, מֵאִתְּכֶם }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מילת יחס]] בהוראת מן- #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ '''מֵֽאִתִּ֔י''' וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה|בראשית|מד|כח}} #:* {{צט/תנ"ך|אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ '''מֵאִתִּֽי'''|תהלים|סו|כ}} # {{רובד|עברית חדשה}} נוצר על ידי- #:* הספרים '''מאת''' סופר הילדים 'און שריג' היה להיט לוהט בעברם הרחוק של ילדי שנות השמונים, לפחות כמו אריכי הנגן '''מאת''' הזמרת שַׁמַנְתְּ הַפוֹקס. ===גיזרון=== *2: מן בבלית-אכדית 'אִיתּוּ' [http://oracc.museum.upenn.edu/saao/akk-x-neobab?xis=akk.r001700 itû] בהוראת 'ממני'. * על פי הדעה המקובלת, אין קשר של מוצא בין אֶת בהוראה זו לבין [[את|אֶת <small>א</small>]]. שתי המילים הזדהו בצורת היסוד מסיבות פונטיות, אבל בנטיות ההבדל ביניהן נשמר (אוֹתוֹ לעומת אִתּוֹ). ===מילים נרדפות=== * [[מן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|by}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|from}} * ערבית: {{ת|ערבית|مِنْ}} ===מידע נוסף=== *יש מדקדקים הגורסים כי הצורה '''מִמֶּנּוּ''' שגויה במשמעות מִן + [[אנו|אָנוּ]], וכי יש לומר תחתיה '''מֵאִתָּנוּ'''; אך אין הצדק עמם.<ref>{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|ממנוּ או מאיתנו|2018/10/10}}</ref> ===סימוכין=== [[קטגוריה:מילות יחס]] [[קטגוריה:בכל"ם (מוספית)]] 84l1l9au6y5b9unbw1h64wknjlsn9l9 0 56090 519576 481420 2026-04-24T21:55:26Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519576 wikitext text/x-wiki ==מֵיטַב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מיטב |הגייה=mey'''tav''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ט|ב}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}} |נטיות= }} # ה[[טוב]] [[ביותר]]. #:* {{צט/תנ"ך|אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא '''בְּמֵיטַב''' הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ |בראשית|מז|ו}} #:* {{צט/תנ"ך|כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר '''מֵיטַב''' שָׂדֵהוּ '''וּמֵיטַב''' כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם|שמות|כב|ד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל '''מֵיטַב''' הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם|שמואל א|טו|ט}} #:* הוא לא היה '''במיטבו''' ולכן לא נצח בתחרות ===גיזרון=== * מן המקרא שורש י־ט־ב מן ט־ו־ב ===נגזרות=== *[[מיטבי]] ===מילים נרדפות=== * [[עידית]] * [[שופרא]] * [[עילית]] ===ניגודים=== * [[גרוע]] * [[זיבורית]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|migliore}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|best}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Beste}} *יוונית: {{ת|יוונית|καλύτερος}} (תעתיק: kalýteros) *לטינית: {{ת|לטינית|optimus}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|mejor}} *ערבית: {{ת|ערבית|أفضل}} (תעתיק: אַפְצַ'ל) *צרפתית: {{ת|צרפתית|meilleur}} *רוסית: {{ת|רוסית|лучший}} (תעתיק: lúčšij) }} ===ראו גם=== * [[היטיב]] * [[היטב]] * [[מיטיב לכת|מיטב לכת]] {{שורש|טוב}}{{שורש|יטב}} t69t7rlvy2ptoo25yeydpon6fjj3bww 0 56699 519577 511760 2026-04-24T22:10:04Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ ניסוח 519577 wikitext text/x-wiki <!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> ==טִפְטֵף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=טפטף |שורש וגזרה={{שרש4|ט|פ|ט|ף}} |בניין=פיעל }}{{תמונה|Water_drop_animation.gif|הנפשה של ברז מטפטף.}} # [[נזל]] [[אט]]־אט, ב[[מדה|מידות]] קטנות. #:*{{צט/בבלי|וּטְעוּנָה שְׁתֵּי נוֹדוֹת אַחַת שֶׁל יַיִן וְאַחַת שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁל יַיִן '''מְטַפְטֵף''' וְשׁוֹקֵעַ וְשֶׁל שֶׁמֶן '''מְטַפְטֵף''' וְצָף|סנהדרין|קד|ב}} #:*{{צטשיר|כִּי חֹרֶף – / הַשֶּׁמֶשׁ נֶעְלֶמֶת בַּחֹרֶף / הַגֶּשֶׁם '''מְטַפְטֵף''' עַל הָעֹרֶף / חֹרֶף וְקַר; / חֹרֶף – / צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ מְעִיל כָּל הַחֹרֶף / וְגֶשֶׁם '''מְטַפְטֵף''' עַל הָעֹרֶף / חֹרֶף וְקַר|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}477&wrkid{{=}}3397|חֹרֶף|יואל לרנר}} ===גיזרון=== *גזירת פועל מן [[טפה|טיפה]]. * מצרית-קדומה, בהוראת נזל בהגיית: (דפדפ ; [https://simondschweitzer.github.io/aed/183990.html ḏfḏf]) וב[[w:כתב חרטומים|כתב חרטומים]] : <hiero>D46:I9-D46:I9-N33-N33-N33-N33</hiero> ===נגזרות=== * [[טפטוף]] * [[טפטפת]] ===מילים נרדפות=== * [[דלף]] * [[הרעיף]] * [[זלג]] * [[נטף]] * [[שתת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|drip}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|gotear}} * ערבית: {{ת|אנגלית|تقطر}} * רוסית: {{ת|אנגלית|капает}} ===ראו גם=== *[[זרזיף]] [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] [[קטגוריה:מצרית]] bm9twkzggxmkynkduk7ct9f9earu86c 0 61201 519515 516475 2026-04-24T13:35:22Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 519515 wikitext text/x-wiki ==גְּאֻלָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גאולה |הגייה=geu'''la''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|א|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֻלָּה}} |נטיות=גְּאֻלַּת־ }} # [[הצלה]]; [[חילוץ]] אדם מ[[צרה]] בה היה נתון. #:*{{צט/תנ"ך|וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים, עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל; וְחִשַּׁב־לוֹ כְּפִי שָׁנָיו, יָשִׁיב אֶת־'''גְּאֻלָּתוֹ'''.|ויקרא|כה|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|...כִּי־לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ '''הַגְּאֻלָּה''', קְנֵה־לָךְ וָאֵדַע כִּי דְבַר־יהוה הוּא.|ירמיהו|לב|ח}} #:*{{צט/משנה|הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד '''לִגְאֻלָּה'''.|פסחים|י|ה}} #:*{{צט/משנה|הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא '''גְאֻלָּה''' לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר <small>({{פסוק|אסתר|ב|כב}})</small>, וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי.|אבות|ו|ו}} # שם פרטי לנקבה. #:*{{צטשיר|'''גאולה''', הו '''גאולה''', / נשקי אותי עכשיו, נשמה!|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}409&wrkid{{=}}796|גאולה|חמי רודנר}} ===גיזרון=== *{{קצרמר/גזרון}} ===צירופים=== *[[אתחלתא דגאלה|אתחלתא דגאולה]] ===מילים נרדפות=== * [[ישועה]] * [[ישע]] * [[פדות]] * [[תשועה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|redemption}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גאולה}} [[קטגוריה:שמות]] 35dt17frevsnzevz0f5ainrr69aww21 0 61440 519531 503708 2026-04-24T16:17:22Z CrescentStorm 15545 /* מוֹרִיָּה */ 519531 wikitext text/x-wiki ==מוֹרִיָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מוריה |הגייה=mori'''ya''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|מ|ר|ר}} |דרך תצורה={{מוספית|מר#מֹר|מנוקד=מור|־ִיָּה}} |נטיות= }} #{{פירוש לקוי}} שמו של [[הר]] ב[[ירושלים]], ואחד מכינויו של הר הבית. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ '''הַמֹּרִיָּה''' וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.|בראשית|כב|ב}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלַ‍ִם בְּהַר הַ'''מּוֹרִיָּה''' אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי|דברי הימים ב|ג|א}} #:*{{צט/משנה|מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר '''הַמּוֹרִיָּה''', הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.|תענית|ב|ד}} # שם פרטי לנקבה #:*{{הדגשה|[[w:מוריה אסרף וולברג|מוריה אסרף וולברג]] או בשמה הבימתי: '''מוריה'''-אסרף משמשת ככתבת בשירות התקשורת הישראלית|}} ===גיזרון=== {{לשכתוב}} * השם מוריה מולחם מתיבת [[מור]] + תוספת תאופורית בהגיית '[[יה]]', שמה ניתן לה כנראה משום ניחוחות המור והבשמים שאפיינו את משעוליה, ואכן לרגליו משתרע נחל קדרון העמוק , החם והשופע אדמת סחף פורייה , ובו נובעים מעיינות הגיחון ו[[רוגל]]. עמק נחל קדרון הוקדש לגידול מור, בשמים, וורדים ששימשו לצרכי בית המקדש ועליהם נכתב גם במשנה: {{צט/משנה|גִנַּת וְרָדִים שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם|מעשרות|ב|ה}}. השם מוריה כרוך בהרים בהם גדלים צמחים, שסמים ריחניים מופקים מהם וכן גידולי מרפא המכילים שמן [[אתר]]י כגון: [[מנטה]] ו[[שומר]],[[פיגם]] ו[[כרכום]], [[אזוב]] ו[[קרנית]], [[מרוה]] ו[[קדה]]-שעירה, [[רתם]], ואחי-רותם . {{הערת שוליים|[[w:מנשה הראל|מנשה הראל]] ,קדמוניות נופי ארץ-ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ,עמודים:93,36}} ===מילים נרדפות=== * [[הר הבית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Moriah}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הר המוריה}} [[קטגוריה:ישראל]] [[קטגוריה:שמות]] ===הערות שוליים=== o1mneth4he1k7rm66jezqkkos2haiqs